פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה

פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה-הראשונה במספר לשנת 2025

תאריך: 6.4.25

מקום: אולם המועצה

נוכחים:

ישראל זרי- סגן ראש העיר, מחזיק תיק איכות הסביבה ויו"ר הוועדה רועי דביר- מנהל אגף שפ"ע

ד"ר גל זגרון- מנהלת היחידה הסביבתית

דני גולדשטיין- חבר מועצת העיר

יורם הירשלר- נציג ציבור

מיכל שור-נציגת ציבור

אבי גולדברג-משקיף

מהלך:

ישראל: עדכון על מבנה היחידה הסביבתית במתכונתה החדשה ועל המטרות שלו ליחידה ולתחום איכות הסביבה ברמה העירונית.

רועי: הצגה עצמית והיכרות עם הועדה.

גל: הצגה עצמית והיכרות עם הועדה, הצגת הגישה האישית שלה לתחום איכות הסביבה והצגת הישגי היחידה הסביבתית לשנת 2025 עד כה.

מיכל: בעבר היה מתקיים מפגש הכשרה לראשי גינות קהילתיות, האם מתוכנן בתוכנית?

גל: אנחנו נעשה השנה קורס הכשרה לשגרירי איכות סביבה.

מיכל: מדובר על ימי עיון למנהלי גינות לא רק לשגרירי איכות סביבה.

רועי וישראל: מחזקים ואומרים כי הנושאים על הפרק ועובדים על כנס שגרירי איכות סביבה ויכניסו

לתוכנית גם ימי עיון למנהלי גינות.

רועי: תודה לגל על כל העשייה שלה בזמן כה קצר, וכמובן על חצי מילון שקל שהצליחה להכניס לעיר בתחום מקולות קוראים. ישנם עוד נושאים ותחומים שיצאו מאחריות היחידה הסביבתית ועכשיו יצטרכו לחזור אליה לאט לאט.

ניתנו מספר דוגמאות כיצד אגף שפ"ע והיחידה לאיכות הסביבה מקדמות נושאים הקשורים בתחומי איכות הסביבה בעיר, כגון:

מניעת שימוש בדשא סינטטי בפרויקטים חדשים, החלפת כ-%40 מצי הרכב העירוני ב9 חודשים לחשמלי, קידום אג'נדה של רכבי עירייה חשמליים ובמידה ואי אפשר אז היברידיים לפחות.

זכייה של רמת גן בקול קורא ל4 משאיות דחס חשמליות מתוך 20 שהוצאו ברמה כלל ארצית.

ברמת הקטנועים ישנו עדיין אתגר וקטנוע חשמלי לא עונה על הצורך בצורה טובה דייה, הנושא בבחינה תמידית.

רועי: הצגת נתוני המחזור של העיר, העיר זכתה במקום שני בפרס של המשרד לאיכות הסביבה בתחום מחזור.

מיכל: "אני לא מבינה, אצלי יש 15 פחים ירוקים ורק 2 פחים כתומים, איך זכו?"

רועי: "ועדיין הצלחנו לעלות על רשויות אחרות בתחום ברמה הכוללת ולקבל את המקום השני, אנחנו במקום טוב מאוד לעומת רשויות אחרות.

ישראל: "חשוב לומר שאנחנו כל הזמן מקשיבים לרצון הוועדה והתושב וגם בתחום הפחים למחזור אנחנו עכשיו מקדמים את הפיילוט של פחים מופרדים למחזור".

רועי: מסביר על תהליך ושרשרת המחזור בעיר, ועל איך יפעל הפיילוט.

מיכל: " מי ממיין את %84 הנותרים שלא בידי רשויות או ספקים ספציפיים?"

רועי: RDF

מיכל: "למה החומר האורגני לא בקומפוסטר?"

רועי: הבעיה היא לא בהפרדה, נעשה פיילוט בתחום ולצערנו הבינו שזה לא עובד ואין מי שיקבל אותו.

מיכל: "היה אמור להיות קומפוסטר ענק בפארק הלאומי"

רועי: אנחנו כרגע בתהליך מתקדם של שותפות עם שיבא בנושא מחזור אורגני.

גל: דוגמה לקומפוסטר טוב יש בעזריאלי. לזכות עניין המחזור אני חייבת לומר אנחנו בין הרשויות היחידות שמתייחסות למחזור LED ומחזור של סוללות ליתיום של אופניים שאין להן מענה ברמה ארצית ורק לר"ג יש כיום.

יורם: אחת הבעיות בתחום זו הסברה

גל ורועי: יש תהליך הסברה ולא היה פתרון לפני זה אז זה חדש.

יורם: לא רק בתחום סוללות הליתיום גם בשאר העולמות של איכות הסביבה.

רועי: אנחנו נעשה עוד הסברה.

ישראל: צריך להבין שהבעיה היא לא רק הסברה אלא גם אם יש פיתרון לנושא ואז יש לעשות הסברה.

רועי: ברמת הסוללות אנחנו עושים הסברה ויש קמפיין חדש עם רמתגנקי. אנחנו היחידים שיש להם פתרון לסוללות לתיום, אנחנו משנעים אותם כיום לחו"ל כי אין פתרון ברמה הארצית.

חשוב לציין שבנושא המחזור לעסקים יש גם כן הסברה ואנחנו מגיעים עד העסק לטפל בדברים מסוימים וישנם דברים שהעסק מחויב בהם בחוק.

מיכל: "אולי כדאי לשים מדבקות על הפחים עם הסברים ושילוט וזה גם יעזור עם עניין הסוללות"

רועי: אנחנו איתכם ועובדים על נושא ההסברה ונחזק אותו. בנושא פחי המחזור אנחנו מתחילים פיילוט בבורסה במבנים עסקיים ובמרחב הציבורי. המטרה היא מחזור וזה לא משנה גם אם בסוף זה יהיה מישהו שאוסף מהפח את הבקבוק ולוקח אותו הוא למחזור ומקבל את ההטבה עליו. אנחנו בשלב של אישור תקציבי ואז נתחיל בפיילוט.

מיכל: צריך לשים פחים כתומים בגינות הקהילתיות ובגני שעשועים, וגם שהצופים יחנכו למחזור.

רועי: יש לנו מחשבה על להקים כלובי מחזור בקבוקים בצופים כמו אלו שהיו פעם של תאגיד אלה.

ישראל: נשמע חשוב ורלוונטי, אשמח שתביאו הצעה לנושא.

רועי: חוק הרעש-אנחנו בדיוקים אחרונים של החוק אל מול משרדי הממשלה ואז נוכל להוציא חוק עזר עירוני בתחום.

אבי: האם יש התייחסות לאזעקות של עסקים בחוק?

רועי: יש לזה התייחסות בחוק. חשוב לי בנוסף למה שגל ציינה בנוגע לעשייה ב טו בשבט ששתלנו בואדי כופר בין 70-80 עצים וגם בשכונת מוטה גור הקדמנו את השתילה, נשתלו כ20 סוגי עצים ארץ ישראלים שונים.

גל: מעדכנת שבחוק הרעש רשום לא תפעל אזעקה / צופר מעל 6 דקות ולא והקול לא יגיע מעל למטר מרחק.

אבי: לא מבין למה צריך רעש אזעקה אם הם מחוברים למוקד?

ישראל: אנחנו מאמינים שיש לזה היגיון מסוים וגם אין אנחנו יכולים להביא חוק עזר שנוגד דברים מוסכמים או להחמיר יותר מרשויות אחרות ובכך להקשות.

גל: צריך לזכור שחוק עזר מחויב גם להחלטות מדינה, אבל ננסה לברר אפשרות לעדכן דרישה זו רועי: "אמץ עץ"- אני הכרתי שהיה פרויקט כזה והגיעו אלי שהבינו שאולי לא תהיה חלוקה, אנחנו עשינו בירור מהיר מה ניתן לעשות בכדי שתהיה חלוקה ופנינו לפתרון של רכישת עצים. החלוקה התנהלה באופן הוגן ומסודר כל תושב נרשם עם ת.ז. וספח, בחר את העץ שהוא רוצה וביום האירוע הגיע לאסוף בצורה מסודרת. זו הייתה הצלחה חולקו 800 עצים לתושבים.

יורם: הרעיון היה שמתנדבי אמץ עץ יגדלו את עצי ארץ ישראל פה ברמת גן משתילים התחלתיים

ויחלקו לרווחת התושבים. לוקח שנה לגדל עצים, עשינו את הפרויקט במשך 6 שנים עד שהנהלת הספארי החליטה להפסיק לתת לנו להשתמש בקרקע ובחרה לחלק את העצים לעובדי הספארי. הם ביקשו את השתתפות העירייה בנושא הכספי של הגידול.

אבי: הספארי בכוונה הציב תנאים בעייתיים ורצה סכום כסף לא מציאותי.

יורם: אנחנו גידלנו שם 500 עצים שחולקו לאנשי הספארי.

ישראל: כמה גידלנו וכמה חולקו בעבר?

יורם: 500 גידלנו ורכשנו עוד 500 כך שחולקו .1,000

ישראל: אני אסביר מה היה עם נושא אמץ עץ, בתחילת הקדנציה שלי פנו אלי והבנתי שיש עם זה בעיה, ניסיתי לטפל בנושא מול הגורמים השונים בספארי, אל מול שוטפים בקואליציה שאחראים על הספארי ואל מול ראש העיר, הגיעה הצעה מהספארי שכמו שנאמר הייתה מוגזמת והגזברית לא יכלה לאשרה, ניסינו להגיע להבנות עם הספארי אך לא הייתה התקדמות ובשביל לא לפגוע בפרויקט החשוב הזה של לאפשר לתושבים לאמץ עצים שבסוף יהפכו את רמת גן ירוקה ונקייה יותר החלטנו ללכת על הפתרון שהוצג. רועי כמובן לא הכיר את כל נושא גידול העצים הוא נכנס לנושא הפיתרון בלבד.

רועי: למה לא לקחנו את החווה החקלאית כאלטרנטיבה? כמה שטח צריך?

יורם: צריך חצי דונם שטח, גדר, ציוד ומחשב השקייה.

חברי הועדה: הציעו עוד אופציות בניהן יער המאכל.

ישראל: אפשר לסכם שהנושא ייבחן וזה יצא לפועל ביער המאכל או בחווה החקלאית?

יורם: אין לי בעיה ללכת עם מי שצריך ולעזור לבחור את השטח.

גל: אם אפשר לשלב סיורים של ילדים שם אז אין סיבה שבחווה לא יאשרו.

יורם: אפשר לשלב סיור במקום, אבל לא עבודה, זה לא מתאים לילדים.

ישראל: מצוין, אז נבחן שטח אפשרי, והשנה נרכוש סטרטרים גדולים יותר, אנחנו מסכמים שזה יבחן ויבחר מקום שהוא או בחווה החקלאית או ביער המאכל.

אבי: יש בחווה החקלאית את שטח המחזור שלא מנוצל.

רועי וגל: אנחנו נלך לשם לסיור ונבדוק.

מיכל: מה עם החלק שמאחורי מנהלת הפארק?

ישראל ורועי: זהו שטח תפעולי שלהם.

רועי: כמו שאמרתי נבדוק ונעדכן.

יורם: תעזרו בנו המתנדבים, נשמח לעזור לכם למצוא מקום מתאים.

אבי: פעילות המתנדבים של איכות הסביבה בכללי ירדה בשנים האחרונות.

ישראל: מרגיש שיש ירידה עוד מתקופת הקורונה בחשיבה ובחשיבות סביבתית וגם המלחמה תורמת לזה, הרצון שלנו גם עם הפרויקט של הגינות הקהילתיות להעלות את הקרן של התחום ולמשוך עוד פעילות ופעילים. מאמין שמנהל קהילות איכות הסביבה שיעסוק בתחום ישנה את המצב לטובה.

רועי: ניגע בנושא זיהום אור לבקשת מיכל, קרואים מספר דברים בתחום התאורה ואלו סיבותיהן:

1. החלפת גופי תאורה לצורך חיסכון בחשמל

2. הנמכת גופי תאורה והוספת גופים בכדי להקטין זיהום אור.

נכון להיות ברמת גן הוחלפו גופי התאורה בלבד ולא נעשה שינוי בעמודי התאורה, הגופים הוחלפו לגופי LED וזה כבר יצר שינוי משמעותי בצריכת החשמל. יש אידיאל בתחום זיהום אור וקשה מאוד להגיע אליו, אנחנו עושים כל מה שאפשר וגם הצגנו תוכנית למניעת וצמצום זיהום אור בעיר.

נכון להיום מלווים את העירייה שני יועצי תאורה שבמקרה ומתקיימת חריגה מהנהלים מטפלים בזה, כיום אנחנו משתמשים בחופות או כיסויים בשביל למנוע חדירת אור לבתים.

מיכל: צריך לבדוק את כל העיר, ויצו, הירדן, השכונה שלי רמת עמידר, הכל...

רועי: אנחנו פתוחים לבדוק ולעשות שינויים איפה שצריך.

ישראל: בוא נחליט על שלוש מקומות שיהוו מקרה בוחן אם אכן יש בעיה בכל התאורה בעיר, מיכל תבחרי את המקומות האלו, תעבירי לגל ורועי שיעשה את הבדיקה ועל פי זה נדע לטפל בשאר העיר.

גל: אני מעוניינת לעשות תוכנית רחבה על זיהום אור בעיר, אבל אם אכן יש דברים דחופים תעבירו אלינו ונבדוק.

ישראל: הישיבה ננעלת, אנא העבירי את שלושת המיקומים ליחידה הסביבתית להמשך טיפול. ערב נעים תודה לכולם.