דוח בריאות
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
1
בריאות רמתהנגב
דוח מצב הבריאות ושירותי הרפואה במועצה האזורית רמת הנגב והמלצות לתכנית החומש 2023-2027
אוגוסט 2023
נכתב על ידיד"ר אלון רסולי
2
תוכן עניינים
דברי פתיחה ............................................................................................................................................ 5 תודות ...................................................................................................................................................... 5 תקציר מנהלים ......................................................................................................................................... 6 מבוא ........................................................................................................................................................ 9 מטרות הדוח .......................................................................................................................................... 10 שיטות מחקר ......................................................................................................................................... 11 נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים ................................................................................................... 13 מדדי איכות ברפואת הקהילה ................................................................................................................ 17 קידום בריאות במועצה האזורית רמת הנגב ........................................................................................... 24 סביבה מקדמת בריאות ....................................................................................................................... 25 תזונה ואכילה בריאה ........................................................................................................................... 25 קידום בריאות מלידה עד גילאי היסודי .................................................................................................. 27 נוער ומתבגרים ................................................................................................................................... 28 בריאות האישה והורות צומחת ............................................................................................................. 29 בריאות הנפש ..................................................................................................................................... 30 בריאותהאוכלוסייה הבדואית ............................................................................................................... 30 בריאות עובדים זרים ........................................................................................................................... 31 קידום בריאות בגיל השלישי ................................................................................................................. 32 שירותי הבריאות במועצה האזורית רמת הנגב ...................................................................................... 34 התפתחות הילד וטיפול רגשי ............................................................................................................... 34 רפואת הקהילה במועצה ...................................................................................................................... 37 פיזיותרפיה בקהילה ............................................................................................................................ 42 רפואת חירום ושירותי הצלה ................................................................................................................ 43 רפואה פליאטיבית והוספיס בית ........................................................................................................... 46 ממצאים משיחות עם מנהלות ורכזות בריאות במועצות אחרות ............................................................. 47 דיון בממצאים ........................................................................................................................................ 54 המלצות לתוכנית החומש 2023-2027 ................................................................................................... 61 המלצות מרכזיות ............................................................................................................................... 61 המלצות ליישום – לפי הדירוג הגבוה ביותר מתוך מאגר ההצעות ..................................................... 63 מקורות .................................................................................................................................................. 65 נספחים .................................................................................................................................................. 69 Executive Summary (English) .................................................................................................... 103
3
רשימתתרשימים
תרשים 1: מפת ישובי המועצה אזורית רמת הנגב........................................................................... .. 9 תרשים 2 :מפה של המועצות האזוריות בדרום הארץ.......................................................... .... ......... 13 תרשים 3 :קבוצות גיל במועצההאזורית רמת הנגב................................................................ ......... 14 תרשים 4: הרכב אוכלוסיית רמת הנגב לפי חלוקה לקבוצות גילוקבוצות ישוב........................ .............. 14 תרשים 5: הרכב אוכלוסיית רמת הנגב לפי חלוקה לקבוצות גיל בשלושת אזורי המועצה.............. .......... 15 תרשים 6: אוכלוסיית הבדואים בהר הנגב........... 16 תרשים 7א: שיעור בעלי רמת HbA1C מאוזנת בחולי סוכרת במרפאות כללית ברמת הנגב.............. 18 תרשים 7ב: שיעור בעלי רמת HbA1C מאוזנת בחולי סוכרת, השוואהברמה האזורית והארצית.... ......... 18 תרשים 8א: שיעור הביצוע של בדיקות עיניים בחולי סוכרת במרפאות כללית ברמת הנגב..................... . . 19 תרשים 8ב: שיעור הביצוע של בדיקות עיניים בחולי סוכרת, השוואה בין הרמה האזורית והארצית........... 19 תרשים 9 אשיעור הביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם במרפאות כללית ב רמת הנגב ... 20 תרשים 9 בשיעור הביצוע של בדיקת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם , השוואה בין הרמה האזורית והארצית..................................................................................................... ............................. 20 תרשים 10א שיעור הביצוע של ממוגרפיה במרפאות כללית ברמת הנגב ............................................ 21 תרשים 10ב שיעור הביצוע של ממוגרפיה, השוואה בין הרמה האזורית והארצית............................. .... 21 תרשים 11 אשיעור הנשים שביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם ב -3 השנים האחרונות במרפאות כללית ברמת הנגב.................................................................................................. ........................... . 22 תרשים 11 בשיעור הנשים ש ביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם ב -3 השנים האחרונות, השוואהבין הרמה האזורית והארצית.................................................................................................................... .. 22 תרשים 12 אשיעור קבלת חיסון נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה במרפאות כללית ברמת הנגב........ ...... 23 תרשים 12 בשיעור קבלת חיסון נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה, השוואה בין הרמה האזוריתוהארצית.. 23 תרשים 13: מספר ביקורי רפואה יועצת במרפאה אזורית רמת הנגב 2017-2022 ................................40 תרשים 14: מניעה וטיפול בנפילות בגיל השלישי............................................................................ . 43 תרשים 15: שירותי מגן דוד אדוםואמבולנסים ישוביים בסביבת המועצה האזורית רמת הנגב................. 44 תרשים 16 :שיעור מקבלי התור תוך יומיים במסגרת הרפואה הראשונית במרפאות האזוריות................. 48 תרשים 17 :שיעור הממתינים עד 14 יום לרפואה יועצת במרפאה האזורית לפי סוג ההתמחות.............. . 48 תרשים 18 :ביקורי רפואה יועצת לאלף מבוטחי כללית במרפאה האזורית לפי סוג ההתמחות......... ........ 49 תרשים 19 :פרישת מערכת בתי החולים המתוכננת למחוז הדרום............... 58 תרשים 20 :אמצעי טלארפואה וניטור מרחוק הנמצאים בתהליכי הרצה והטמעה בשירותי בריאות כללית. 60 תרשים 21 :שותפויות אסטרטגיות של המועצה האזורית רמת הנגב בתחום הבריאות.................... ....... 62
4
רשימת טבלאות
טבלה 1: ראיונות שהתקיימו לאיסוף נתונים איכותניים עבור הדוח............................................... ........ 12 טבלה 2 : השוואה בין מועצות מקומיות בדרום הארץ........ ......................................................... ....... 13 טבלה 3 : השמנת יתר בילדים בכיתה א' ו-ז' בארבע מועצות אזוריות בדרום ................................ ......... 26 טבלה 4 : התחסנות כנגד נגיף החצבת בכיתה א' בארבע מועצות אזוריות בדרום.......................... ........ 27 טבלה 5: זמני המתנה בחודשים לקבלת שירות בתחום התפתחות הילד, השוואה אזורית וארצית............ 35 טבלה 6 : שעות הטיפול הפרונטיות, מספר המבוטחים והביקורים במרפאות כללית ברמת הנגב.... ........... 38 טבלה 7: תדירות ושעות חודשיות שלשירותי רפואה יועצות ותזונה במרפאה האזורית רמת הנגב............ 39 טבלה 8 : השוואת תחומים נבחרים בין ארבע מועצות אזורית בדרום ............................................ ....... 47 טבלה 9 :היצע מיטות האשפוז בדרום והביקוש לשנת 2048 לפי סוג האשפוז... ................................... 58
רשימת נספחים
נספח 1 : מכתב לשירותי בריאות כללית מחוז דרום בנושא שיתוף פעולה בתחום הבריאות..................... 69 נספח 2 :מספר התושבים הפעילים בישובי המועצה האזורית רמת הנגב לפי חלוקה לגילאים.................. 70 נספח 3 :המלצות לסביבה מקדמת בריאות.................................................................................. .. 71 נספח 4 :המלצות לתזונה ואכילה בריאה...................................................................................... . 73 נספח 5 :המלצות לקידום בריאות בצעירים ונוער בסיכון.................................................................. . 75 נספח 6 :המלצות למיזמים לקידום בריאות האשה ביישובי המועצה ................................................. .. 76 נספח 7 : המלצות למרכז תמיכה נפשית..................................................................................... .. . 77 נספח 8 : המלצות לבריאות עובדים זרים.................................................... .................................. .. 77 נספח 9 :המלצות לקידום בריאות הגיל השלישי............................................................................. . 78 נספח 10 :מאגר הצעות לשיפור הבריאות במועצה......................................................................... . 79 נספח 10 אהצעות בנושא קידום בריאות במועצה, לפי מידת החשיבות והישימות של ההצעה................ 80 נספח 10ב טבלת מיקוד לדירוג הצעות בנושא קידום בריאות לפי רמת החשיבות והישימות................... 82 נספח 10 גהצעות בנושא שירותי הבריאות במועצה , לפי מידת החשיבות והישימות של ההצעה............. 83 נספח 10ד: טבלת מיקוד לדירוג הצעות בנושא שירותי הבריאות לפי רמת החשיבות והישימות .............. 85 נספח 11 :תפקיד מתאם- מנהל יחידת בריאות כפי שהוגדר על פי הנחיות משרד הפנים............ . .......... 86 נספח 12 :מכרז שירותי ניהול נקודת הזנקה בתחום המועצה האזורית חבל אילות................................ 91 נספח 13 :זמני המתנה לרפואה יועצת בקהילה מתוך נתוני משרד הבריאות לתקופה 7-9/2019 ............. 93 נספח 14 :קורס אח/ות מומחה/ית בקהילה– קול קורא של משרד הבריאות........................................ . 96 נספח 15 :תזונה בריאה- המלצות ודגשים למסגרות חינוך לגיל הרך................................................. 99
5
דברי פתיחה
תושבות ותושבים יקרים,
רמת הנגב חוגגת 70 שנים של התיישבות בהן התרחבנו, פיתחנו והתפתחנו. הפכנו ממועצה קטנה של קיבוצים צעירים למועצה (עדיין יחסית קטנה) המכילה מנעד רחב של קשת האוכלוסייה הישראלית. במסגרת תכנית החומש, הצבנו לנו כיעד לשפר ולהרחיב את שירותי הבריאות הניתנים במועצה, שיעניקו מענה איכותי למגוון הצרכים המשתנים של אוכלוסיית רמת הנגב, הנוכחית והעתידית.
המיקום הפריפריאלי של המועצה, גודלה, מיעוט האוכלוסייה ופיזור היישובים בתוכה מהווים אתגר לא פשוט ומחייבים אותנו להיות ממוקדים ויצירתיים בבואנו לתת פתרונות למגוון רחב של אוכלוסיות, גילאים וצרכים.
על מנת שנוכל לייעל ולדייק את היעדים והמטרות מהם נגזור את תכניות העבודה שלנו, ערכנו דו"ח בריאות בשיתוף ד"ר אלון רסולי, מומחה למדדי איכות ברפואת קהילה ומרצה במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. הדו"ח מאפיין את תמונת המצב הנוכחית במועצה, בוחן את הנתונים הקיימים והמגמות הצפויות, בהשוואה למועצות אזוריות דומות. בנוסף, הקמנו פורום בריאות במועצה בו היו חברים גורמי מקצוע, מתנדבים מתחום הרפואה ותושבים, אשר לקח חלק בכתיבת הדו"ח.
אני מזמין אתכם לקרוא את הדו"ח וללמוד מה המצב כיום ומה היעדים שהצבנו לעצמנו לחמש שנים הקרובות.
ברמת הנגב האישי והלאומי שזורים זה בזה. שיפור איכות החיים בכל שלבי החיים בנגב, יאפשר צמיחה והתפתחות של המרחב כולו, למען הנגב ולמען מדינת ישראל.
בברכה,
ערן דורון
ראש המועצה
תודות
במסגרת הדוח רואיינו מעל לשלושים אנשי מקצוע ותושבים מרמת הנגב ואזור הדרום וברצוננו להודות לכל אחד ואחת. תודה מיוחדת מוקדשת להילה קפלן מנכ"לית המועצה ולחן רודומין עוזרת המנכ"לית על ההכוונה, המיקוד והערותיהן המאירות. לד"ר אסי סיקורל על ההסברים לעומקם של סוגיות בריאות וניהול רפואי במועצה האזורית.
לאירה גלפנד, מנהלת המרפאה האזורית, על תובנותיה בנושאי רפואת קהילה במועצה. ללירז איזנר רכזת חירום ומתנדבים על הזמן שהקדישה להתייעצויות בתחומה. לדורית שרף, מתכללת הבריאות באשכול נגב מזרחי. לעידית אושה, טלי שנהר ועירית שח ר – מנהלות הבריאות בחבל אילות, אשכול והערבה התיכונה בהתאמה. להנהלת מחוז דרום של שירותי בריאות כללית, ובפרט לחדווה אמונה מנהלת המחוז, ד"ר עלי אלהואשלה המנהל הרפואי, ואמיר שרף מנהל מחלקת תכנון ומידע על שיתוף הפעולה הפורה.
6
תקצירמנהלים
מבוא
המועצה האזורית רמת הנגב שוכנת בליבו של אזור מדברי המהווה כ- 22% משטחה של המדינה. מתגוררים בה כ-8,800 תושבים ב-15 ישובים, כאשר בשנים האחרונות האוכלוסייה צומחת, מתבגרת וצרכיה משתנים.
כן שירותי הבריאות לאזור משפיעים במידה מכריעה על איכות החיים ומהווים גורם חשוב בשיקו לי התושבים להישאר באזור, ועבור תושבים חדשים המתעתדים לעלות דרומה.
על פי חזון רמת הנגב: "המועצה תאפשר לתושביה איכות חיים, מערכת חינוך מקדמת, מכילה וחדשנית, מערכת שירותים ברמה גבוהה, חוסן קהילתי ותחושת שייכות. " ברוח חזון זה, המועצה הציבה יעדים לתכנית החומש 2023-2027 במגוון תחומים הנוגעים לאיכות חיי התושבים. לאור התהליך האסטרטגי אותו מקיימת המועצה האזורית רמת הנגב, ובכדי לתמוך בהצבת יעדים מובססי-נתונים הנמצאים בהלימה עם ההקשר המקומי, בוצעה הערכה עדכנית של מצב הבריאות והשירותים הרפואיים לתושבים, כבסיס להמלצות לתכנית החומש.
שיטות
איסוף הנתונים ל דוח והניתוח שלהם בוצעו בגישה משולבת -שיטות, כמותית ואיכותנית. על מנת לבצע השוואה של נתוני הבריאות והשירותים ברמת הנגב עם אלו של מועצות אזוריות דומות, נבחרו שלוש מועצות אזוריות
כפריות בדרום הארץ: חבל אילות, ערבה תיכונה ואשכול.
נתונים כמותיים נאספו מדוחות אזוריים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית ומקורות נוספים. ניתוח הנתונים כולל השוואות מדדי איכות ברפואת הקהילה בין מרפאות רמת הנגב, לצד השוואות ברמה האזורית והארצית. סך הכל , נכללו בניתוח נתוני שירותי בריאות כללית לשנת 2022 עבור שש מרפאות ברמת הנגב, שש מרפאות מהערבה התיכונה, תשע מרפאות מאשכול ומרפאת ביר הדאג הסמוכה. נתונים אלו הושוו לממוצע הארצי של מרפאות כל קופות החולים, כפי שפורסמו בדוח התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה לשנת 2021 .
הנתוניםהאיכותניים כוללים , ראיונות עם אנשי מקצוע ותושבים במועצה העוסקים בתחומי קידום הבריאות, הרפואה הדחופה, רפואת הקהילה, הגיל השלישי, הקשר עם אוכלוסיה הבדואית, בריאות הנפש והתפתחות הילד. בנוסף, התקיימו ראיונות עם מנהלות ורכזות תחום הבריאות בשלוש המועצות האזוריות הנוספות שנכללו בהשוואה. כל ראיון נמשך בין 30 ל-90 דקות, ונערך בצורה פרונטלית, בזום או בטלפון. סך הכל, התקיימו 31 ראיונות בין החודשים ינוארלאוגוסט 2023 .
תוצאות
רמת הנגב הינה מועצה צעירה יחסית , בה מספר התושבים מעל גיל 65 מהווה כ-9% מהאוכלוסייה, בעוד הממוצע הארצי עומד על 12% .עם זאת, אוכלוסיית רמת הנגב נחשבת למבוגרת בהשוואה למועצות הערבה התיכונה וחבל אילות, שם שיעור התושבים מעל גיל 65 מהווה 3.4% ו-4.3%, בהתאמה. בבחינת הנתונים לפי קבוצות יישובים, התושבים מעל גיל 65 מהווים 20% מהתושבים בשלושת הקיבוצים של רמת הנגב , 9.5% מהתושבים במדרשת בן גוריון ורק 3% מיתר ישובי המועצה. כמו כן, כ-60% מאוכלוסיית התושבים מעל גיל 65 מתגוררים בשלושת הקיבוצים של המועצה.
מאפיינים ייחודיים של המועצה האזורית רמת הנגב מביאים לכדי יצירת פער בין התושבים הרשומים , לאלו מהתגוררים ביישובי המועצה בפועל ונזקקים לשירותי בריאות בעת הצורך. כך למשל, בישובי פתחת ניצנה 7
השירותים הניתנים במרפאה מתוקננים לפי 770 התושבים הרשומים בה, בעוד באזור מתגוררים 920 איש עבורם השירותים אינם מתוקננים, מרב יתם עובדים זרים בתחום החקלאות. בנוסף בתחום שטח השיפוט של המועצה מתגוררים מעל 6,150 תושבים בדואים בישוב המוכר בִּיר הַדַאג' ומעל 1,300 תושבים בדואים בישובים לא מוכרים באזור שבין שדה בוקר ומצפה רמון. כמו כן, חסרים נתונים מדויקים לגבי מספר התושבים המתגוררים במבנים ללא חיבור קבוע לתשתיות, בפאתי ביר הדאג' וביתר שטח השיפוט של המועצה.
בהשוואת זמינות שירותי רפואה הראשונית בשלושת המועצות שבמחוז דרום, נמצא כי מספר המטופלים המקבלים תור בתוך יומיים , עומד על 57% במרפאה האזורית של רמת הנגב. שיעור זה קטן יותר בהשוואה למרפאות האזוריות בערבה התיכונה (66%) ובחבל אשכול 84%.) נתונים אלו מבטאים פער בזמינות שירותי הרפואה הראשונית . פער זה מודגש ביתר שאת לאור זאת , שהמועצות האזוריות ערבה תיכונה וחבל אשכול מנגישות שירותי רפואה ראשונית בימים א' -ה' עד חצות, ובנוסף בערבה התיכונה, השירות זמין בין השעות 8:00-16:00 בסופי השבוע ובחגים, בעוד לא קיים הסדר דומה ברמת הנגב כמו כן , בין ישובי רמת הנגב, ניכרו פערים בזמני שעות פרונטליות עם רופא המשפחה במרפאה ביישוב. כך למשל, כשמ שווים את מספר שעות הרופא לאלף מבוטחי כללית, ניתן לראות שמטופל במשאבי שדה מקבל בממוצע פי 2.6 יותר זמן רופא בהשוואה למטופל בניצנה.
מניתוח מדדי האיכות ברפואת הקהילה לשנת 2022, ניכר שבארבע מתוך שש מהמדדים שנבחרו , נתוני המועצה האזורית רמת הנגב היו מעל הממוצע הארצי. במחצית מהמדדים, נתוני רמת הנגב היו דומים לאלו של המועצה האזורית אשכול ושל הערבה התיכונה. ב איזון סוכרת למשל, כאשר שיעור החולים המאוזנים בשלושת המועצות הנ"ל נע בין 78-82% ,בעוד הממוצע הארצי עמד על 73% . כמו כן, פערים נמצאו בין ישובי המועצה האזורית רמת הנגב. כך למשל, בעוד שכ -70% מכלל אוכלוסית המועצה בטווח הגילאים הרלוונטי, ביצעו בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם, שיעור הביצוע בפתחת ניצנה עמד על 54% בלבד בנוסף, בשש מתוך שש מדדי האיכות שנכללו בדוח, הנתונים ממרפאת מדרשת בן גוריון היו נמוכים מהממוצע של מרפאות המועצה.
למשל, שיעור ההתחסנות נגד נגיף השפעת עמד על 52% במדרשת בן גוריון מול 61% בממוצע רמת הנגב חשוב לציין שממוצע רמת הנגב היה נמוך מהממוצע הארצי בשיעור ההתחסנות לשפעת.
בכל מדדי האיכות שנבדקו , נתוני מרפאת ביר הדאג' הסמוכה היו פחות טובים ממוצע מרפאות רמת הנגב, כשההפרש במדדי האיכות נע בטווח שבין 23%-47%. את הפער הגדול ביותר ניתן למצוא בשיעור הנשים שביצעו בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם בשלוש השנים שקדמו לשנת המדד. בע וד ששני שליש (67%) מהנשים ברמת הנגב ביצעו את בדיקות הסקר, רק חמישית (20%) מהנשים בביר הדאג' ביצעו בדיקה על פי המדד לשנת 2022 . פערים דומים נמצאו גם בבדיקות סקר לסרטן השד– 83% מהנשים ברמת הנגב ביצעו ממוגרפיה לעומת 58% בלבד מהנשים בביר הדאג
משיחות שהתקיימו עם מנהלות ורכזות בריאות במועצות האזוריות שנכללו בהשוואה, עולות מספר תובנות עבור המועצה האזורית רמת הנגב. ראשית, בשונה מהמועצות האזוריות הערבה התיכונה, אשכול, וחבל אילות – המועצה האזורית רמת הנגב הינה היחידה, מתוך אלו שנכללו בהשוואה , שאין לה מנהל/ת או רכז/ת בתחום הבריאות ואין לה נקודת הזנקה בשטחה הפועלת בכל שעות היממה. רכזות הבריאות שרואיינו עוסקות בקידום בריאות, קידום שותפויות ותקשורת רציפה עם כלל גופי הבריאות הרלוונטיים, תיאום הגעת רופאים יועצים, הרחבת המענה הבריאותי הניתן לתושב בעיתות שגרה וחירום, תיאום ימי הכשרה ועיון לצוותים הרפואיים, למתנדבים ולתושבים, ועוד. מבין המועצות בהשוואה, הערבה התיכונה הגיעה להשגים המרשימים ביותר. כך למשל, מספר ייעוצי אף אוזן גרון בממוצע לתושב בערבה התיכונה היה כמעט פי 10 גבוה יותר , מאשר ברמת 8
הנגב במהלך 2022, על אף היותה מועצה מרוחקת יותר. כמו כן, הערבה התיכונה משמשת כמודל בתחומי הרפואה מרחוק והייתה הראשונה בה נוסה פיילוט בשם כללית BOX - מעין חדרון הכולל בתוכו אמצעים טכנולוגיים ליעוצים רפואיים מרחוק, לרבות מצלמה, מסך, מיקרופון, תאורה, ואמצעי ניטור רפואי מתקדמים.
בנוסף לעיל, הדוח עוסק ב קידום בריאות, תוך התייחסות הפעילויות המביאות לשיפור ברמת הבריאות במועצה.
במסגרתו, נידונ ו נושאים הקשורים לאורח חיים בריא במועצה, כולל סביבת המגורים, תזונת התושבים ודיון בסוגיות בריאות לפי קבוצות באוכלוסיה – מהגיל הרך ועד הגיל השלישי. חלק נוסף של הדוח כולל סקירה של שירותי הבריאות במועצה, לרבות התפתחות הילד, רפואת הקהילה, שירותי רפואת החירום ועוד.
המלצות לתכנית החומש
עבור תכנית החומש פורטו שלוש המלצות מרכזיות, שהן בעלות משמעויות רוחביות לכל פעילות המועצה בתחום הבריאות. המשותף לכולן, הוא שינוי בדפוסי החשיבה וניתן לתמצת באופן הבא: לקיחת אחריות מלאה על תחום הבריאות במועצה תוך הטמעת גישת "בריאות בכל מדיניות" וחיזוק שותפויות אסטרטגיות למען בריאות תושבי רמת הנגב.
ההמלצה הראשונה, והחשובה מכולן, הינה העסקת מנהל/ת בריאות למועצה האזורית רמת הנגב. הגדרות התפקיד, המלצות בנוגע להיקף המשרה ותנאים מקדים למינוי מפורטים בדוח ובנספחיו. ההמלצה השנייה הינה להטמיע את תפיסת ה- "בריאות בכל מדיניות" , כחוט השני בכל התחומים הנכללים בתכנית האסטרטגית הרחבה של המועצה. לפי תפיסה זו, לכל החלטת מדיניות, ברשויות המקומיות ובכלל, יש השלכה על בריאות. ההמלצה השלישית נוגעת לחיזוק ותחזוק שותפויות אסטרטגיות בתחום הבריאות. זאת לרבות הנהלת כללית, הצוותים והמתנדבים הרפואיים במועצה, ארגוני חירום והצלה ותכניות מקומיות, וברמה הארצית בתחום קידום הבריאות (דוגמת, "אפשרי בריא").
לצד שלוש ההמלצות המרכזיות, פורטו במסגרת ה דוח 47 הצעות ליישום, על פי הנושאים הרבים שנסקרו במסגרת דוח זה. ההצעות תועדפו על פי תבחינים של מידת הישימות והחשיבות של כ ל הצעה, ונעשה שימוש בטבלאות מיקוד, על מנת לבחור את ההמלצות בעלות הדירוג המשוקלל הגבוה ביותר. סך הכל, הודגשו בפרק ההמלצות 4 הצעות בנושאי קידום בריאות ו-5 בנושאי שירותי הבריאות בין ההצעות שהומלצו ליישום: הקמת נקודת הזנקה לרפואת חירום במרכז המועצה, תיאום הגע ת נייד ממוגרפיה בשיתוף פעולה עם מרפאת ביר הדאג', עריכת סדנא בנושא החלטות בריאות בגיל השלישי וקידום יוזמות תזונה בריאה במסגרות החינוך.
9
מבוא
"בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה או חולי", כך נכתב באמנה של ארגון הבריאות העולמי מ- 1948 (WHO, 2023). ברוח דברים אלו, מטרת דוח זה, הינה לבצע הערכה של מצב הבריאות, במוב נה הרחב, עבור תושבי רמת הנגב ולנסח המלצות לתוכנית החומש 2023-2027 של המועצה.
תוך איסוף נתונים כמותיים מהרשויות השונות ונתונים איכותנים מראיונות עם תושבים ונותני שירות, דוח זה שואף לתכלל את מצב שירותי הבריאות ואת תחום קידום הבריאות במועצה, לזהות פערים ואתגרים , ולהציע פתרונות וחלופות לשיפור בריאות התושבים . העבודה על דוח זה בוצעה תוך שותפות הדוקה עם תושבי המועצה, נציגים מהאוכלוסיה הבדואית, שירותי בריאות כללית, ארגוני רפואה דחופה בדרום, מתנדבים, אנשי הצוות במרפאות שבמועצה ובמרכזים רפואיים בדרום ועוד. כמו כן, הדוח כולל השוואה עם שלוש מועצות אזוריות בעלות מאפיינים חופפים – הערבה התיכונה, חבל אילות ואשכול – לשם זיהוי אתגרים משותפים ולמידה הדדית מפתרונות שיושמו בתחום הבריאות.
מועצה אזורית רמת הנגב
מועצה אזורית רמת הנגב הינה קהילה צומחת השוכנת בליבו של אזור מדברי. שטחה של רמת הנגב הוא הגדול ביותר מבין המועצות המקומיות בישראל, ומהווה 4.2 מליון דונם וכ 22% משטחה של המדינה. כ 8,800 תושבים מתגוררים ב-15 ישובים קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים חילוניים ודתיים. בעשור האחרון , הוכפלה אוכלוסיית המועצה ויישוביה מצויים בתהליכי הרחבות לקליטת משפחות חדשות. כמו כן, בתא השטח של מועצה אזורית רמת הנגב ובסמוך לה , מתגוררות אוכלוסיות נוספות עליהן יורחב בהמשך.
יישובי המועצה נחלקים לשלושה
אגנים ע"פ אזורים גיאוגרפיים: אגן
משאבים הכולל את כפר רתמים,
קיבוץ רביבים, קיבוץ משאבי שדה ,
קיבוץ טללים, אשלים ושיזף. פתחת
ניצנה הכוללת את המושבים קדש
ברנע, כמהין באר מילכה, הקהילה
החינוכית ניצנה , גרעין ניצנה ועזוז.
אגן שדה בוקר הכולל את מדרשת בן
גוריון, קיבוץ שדה בוקר , מרחב עם.
ומחנה טלי, שיכון משפחות של חייל
האוויר. כמו כן , יזמה המועצה
והקימה את פרויקט דרך היין הכולל
24 חוות חקלאיותוכן את רוח מדבר
ושנטי במדבר, פרויקטים חברתיים לאומיים.
תרשים 1 : מפת ישובי המועצה אזורית רמת הנגב (רמת הנגב, 2022 )
10
חזון המועצה ויעדיה
"המועצה האזורית רמת הנגב פועלת ברוח חזונו של דוד בן גוריון ומתוקף המשימות הלאומיות של מדינת ישראל ליישוב, פיתוח ושימור הנגב, מתוך ערכי הציונות הסביבתית למען עם ישראל ותושבי המדינה. קהילת רמת הנגב היא חברה פלורליסטית וסובלנית המשקפת את החברה הישראלית על גווניה. המועצה תאפשר לתושביה איכות חיים, מערכת חינוך מקדמת, מכילה וחדשנית, מערכת שירותים ברמה גבוהה, חוסן קהילתי ותחושת שייכות. המועצה תפעל לטיפוח ולחיבור הסביבה הפיזית והאנושית ולקידום והקמה של יישובים רב -
דוריים, בני קיימא, על גוניהם השונים, המקיימים חיי קהילה איכותיים. כל זאת תוך ביסוס העצמאות הכלכלית של המועצה והישובים, המנהיגות המקומית ודור ההמשך בקהילות."
מתוך: אתר המועצה האזורית רמת הנגב, 2023
ברוח חזון זה, המועצההציבה יעדים לתכנית החומש 2023-2027. היעדיםנגעו למגוון תחומים, לרבות: ביטחון אישי וחוסן קהילתי, פרט וקהילה, צמיחה דמוגרפית והתיישבות ועוד. במסגרת היעדים שהמועצה כבר פירטה, מופיעים שלושה מטרות- על ה רלוונטיות לתחומי הבריאות , השינויים הדמוגרפיים והאוכלוסיות הסמוכות לישובי
המועצה:
1. רמת הנגב תהיה מרחב חיים איכותי ומזמין למשפחות צעירות ולבני ובנות המועצה. המועצה תייצר
תשתיות לקליטה בישובים ותקדם פיתוח תשתיות למגרשי מגורים שיאפשרו בניית 550 יח"ד חדשות בחומש הקרוב.
2. שיפור איכות החיים ותשתיות פיזיות איכותיות במועצה ובישובים כבסיס למימוש כלל יעדי המועצה
בתחומי הסביבה, הקהילה והפרט, תוך התמודדות עם משבר האקלים ומשמעויותיו.
בנוסף, מופיע יעד מרכזי בתוכנית החומש המתמקד בבריאות וגוזר תתי יעדים הכוללים:
1. גיבוש תכנית עבודה לשיפור השי רות בתחום הבריאות במועצה, למידת הצרכים והיכרות עם
השירות במועצות אזוריות אחרות.
2. קיום תהליכים לשיפור הנגשת השירות במערך הבריאות, כולל שיתופי פעולה עם קופות החולים
3. הרחבת מגוון השירותים הניתנים במועצה בתחום הבריאות, כולל רפואה משלימה
על מנת לייצר הלימה בין דוח זה ובין היעדים האסטרטגיים אותם הגדירה המועצה, ההמלצות לתחום בריאות לוקחות בחשבון את השינויים הדמוגרפיים לרבות הגידול במשפחות הצעירות והמענה לצרכי הגיל השלישי. כמו כן, ה דוח עוסק במערכת יחסי הגומלין של המועצה עם אוכלוסיית הבדואים של הר הנגב וביר הדאג', בכל הקשור לתחום הבריאות.
מטרות הדוח
לאור התהליך האסטרטגי אותו מקיימת המועצה האזורית רמת הנגב, ובכדי לתמוך בהצבת יעדים מובססי-
נתונים הנמצאים בהלימה עם ההקשר המקומי, לדוח זה ארבע מטרות:
1. ביצועהערכה עדכנית של מצב הבריאות והשירותים הרפואיים עבור תושבי רמת הנגב, תוך התייחסות
למגמות הצמיחה במספר התושבים והעלייה במספר בני הגיל השלישי.
11
2. בחינה של הפער בין המצוי והרצוי בתחום קידום הבריאות במועצה– תוך קידום נורמות, תשתיות
ומוסדות שמסייעים לתושבים לקבל החלטות בריאות יותר ולאמץ אורח חיים בריא.
3. השוואת הממצאים עם שלוש מועצות אזוריות בעלות מאפיינים משותפים– הערבה התיכונה, חבל
אילות ואשכול – לשם זיהוי אתגרים חופפים ולמידה הדדית מפתרונות שיושמו בתחום הבריאות.
4. ניסוח המלצות בתחום הבריאות עבור תוכנית החומש 2023-2027 שלהמועצה האזורית רמת הנגב.
שיטות מחקר
איסוף הנתונים ל דוח והניתוח שלהם מבוצעים בגישה משולבת-שיטות ( Mixed-methods), הכוללת איסוף וניתוח נתונים כמותיים ואיכותניים. ההמלצות בדוח מבוססות על ניתוח משולב זה.
נתונים כמותיים
נתונים כמותיים נאספו מדוחות אזוריים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) , משרד הבריאות , שירותי בריאות כללית ומקורות נוספים. לשם איסוף נתונים ממוקדים אודות רמת הנגב ומועצות אזוריות נוספות נשלחה בקשה רשמית למחוז דרום של שירותי בריאות כללית (נספח 1 .)ניתוח נתונים אלו, הכוללים השוואות בין מרפאות רמת הנגב לצד השוו אות ברמה האזורית והארצית, ניתן למצוא בפרק שכתורתו "מדדי איכות ברפואת הקהילה".
על מנת לבצע השוואה של נתוני הבריאות והשירותים ברמת הנגב עם אלו של מועצות אזוריות דומות, נבחרו
שלוש מועצות אזוריות: חבל אילות, ערבה תיכונה ואשכול . הבחירה במועצות אלו נעשתה על סמך נתוני הלמ"ס ,
אודות מספר התושבים והמדד-חברתי הכלכלי הממוצע של כל מועצה. קריטריונים נוספים בבחירת מועצות אזוריות להשוואה, כללו את היותן מועצות באזור הדרום הכוללות קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים, ביניהם, ישובים הנמצאים במרחק של למעלה משעה מאחד מבתי החולים של דרום הארץ (סורוקה, יוספטל או ברזילי).
טבלה 2 בפרק "נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים מכילה מידע אודות המועצות שנבחרו להשוואה.
נתונים איכותניים
הנתונים איכותניים כוללים ראיונות עם אנשי מקצוע ותושבים במועצה , העוסקים בתחומי קידום הבריאות, הרפואה הדחופה, רפואת הקהילה, הגיל השלישי, הקשר עם אוכלוסיה הבדואית, בריאות הנפש והתפתחות הילד. כל ראיון נמשך בין 30 ל-90 דקות, ונערך בצורה פרונטלית, בזום או בטלפוןבפגישות אלו נרשמו נקודות שהעלו המרואיינים, באשר לשלוש שאלות מרכזיות: (א) כיצד נראית פעילותך בתחום הבריאות המועצה, (ב)
מה הם האתגרים המשמעותיים ביותר בעיניך, (ג) מה ה ן הפתרונות הרצויים לדעתך לאתגרים אלו. לאחר מכן, הופנו למרואיין שאלות המשך לבירור מעמיק יותר של הנושאים שעלו בשיחה. בנוסף לראיונות אלו, פגישות פורום הבריאות של המועצה, בתחילת העבודה על הדוח ובעת הגשת טיוטת הביניים, שימשו לאיסוף נתונים איכותניים. הראיונות התק יימו במהלך החודשים ינואר -פברואר 2022. טבלה 1 מכילה פרטים על תפקיד המרואיינים, סוג הראיונות שהתקיימו ומועדם.
12
טבלה 1 : ראיונות שהתקיימו לאיסוף נתונים איכותניים עבור הדוח # תפקיד סוג הראיון מועד הראיון
תחום קידום בריאות
1 מקדמת בריאות באשכול נגבמזרחי פרונטלי ינואר 2 אגף לקידום כוח אדם בשירות הציבורי (אלכ"א זום פברואר 3 אחות טיפת חלב במועצה פרונטלי ינואר
4 אחות טיפת חלב במדרשה פרונטלי פברואר
תחום רפואה דחופה
5 אחראית מוכנות לחירום במועצה פרונטלי ינואר
6 רכז איחוד הצלה אזור המדרשה פרונטלי ינואר
7 רכז של מד"א ברביבים פרונטלי ינואר
8 רכז מתנדבי מד"א במועצה טלפוני פברואר
תחום רפואת הקהילה
9 רופא במרפאת רביבים טלפוני ינואר
10 מנהלת המרפאה ברביבים דיון בפורום ינואר
11 מנהלת מרפאת המועצה פרונטלי ינואר
12 אחות במרפאת המועצה פרונטלי ינואר
13 אחות במרפאת ניצנה פרונטלי ינואר
14 אחות במרפאת המדרשה פרונטלי פברואר
15 מנהל רפואי כללית מחוז דרום פרונטלי פברואר תחום הגיל הרך והתפתחות הילד
16 מנהלת המרכז הטיפולי פרונטלי ינואר
17 קלינאית תקשורת במרכז הטיפולי פרונטלי ינואר 18 מנהלת גיל רך וגנים באגף קהילה וחינוך של המועצה טלפוני אוגוסט 19 מנהלת מרכז הצעירים וצמיחה דמוגרפית במועצה טלפוני אוגוסט תחום הגיל השלישי
20 רכזת גיל שלישי וקהילה במועצה פרונטלי ינואר 21 פיזיוטרפיסטית במועצה פרונטלי ינואר
22 רופאה ב"צבר- הוספיס וליווי פליאטיבי טלפוני פברואר יחסי הגומלין עם האוכלוסיה הבדואית
23 אחראי תחום הבדואים במועצה טלפוני פברואר
24 אחות במרפאת עבדה פרונטלי פברואר
שיחות להשוואה עם מועצות אחרות
25 רכזת תחום הבריאות– ערבה תיכונה טלפוני פברואר 26 רכזת תחום הבריאות– חבל אילות טלפוני מרץ
27 רכזת תחום הבריאות– אשכול טלפוני אפריל
תכלול הממצאים וראיונות נוספים
28 מנכ"לית המועצה דיון בפורום ינואר
29 עוזרת מנכל"ית המועצה דיון בפורום ינואר
30 עובדת סוציאלית במרכזהרפואי סורוקה דיון בפורום ינואר 31 עובדת לשעברבהנהלת שירותי בריאות כללית טלפוני ינואר 13
נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים
השוואה בין מועצות אזוריות
במועצה האזורית רמת הנגב מתגוררים 8,788 תושבים (הלמ"ס, 2019 ) ב-15 ישובים, כאשר המדד החברתי-
כלכלי הממוצע הינו 6 מתוך סולם של 10 (רמת ההכנסת הגבוהה ביותר ). רב מכריע (84.6%) של תושבי המועצה הינם מבוטחי כללית, בדומה ליתר המועצות שנכללו בהשוואה (הביטוח הלאומי, 2022 ). שיעור התושבים מעל גיל 65 ברמת הנגב עומד על כ-8%, מעל הערבה התיכונה וחבל אילות אך מתחת לשיעור בני הגיל השלישי במועצה אזורית אשכול (שנור וכוהן, 2020) .
טבלה 2 : השוואה בין מועצות מקומיות בדרום הארץ שם
המועצה
תושבים מבוטחי
כללית
מעל
גיל 65
מספר
הישובים
מדד חברתי -
כלכלי
שטח המועצה
(קמ"ר)
דקות נסיעה לבית
החולים
רמת
הנגב
8,788 84.6% 7.8% 15 ממוצע 6
טווח 4-8
4,200 סורוקה 40-60
ברזילי 80-100
הערבה
התיכונה
3,551 93.9% 3.4% 7 ממוצע 7
טווח 6-8
1,500 סורוקה 80-110
יוספטל 70-100
חבל
אילות
4,410 80.6% 4.3% 11 ממוצע 5
טווח 1-7
2,200 סורוקה 130-170
יוספטל 10-50
אשכול 14,380 81.4% 11.2% 32 ממוצע 6
טווח 1-9
1,000 סורוקה 40-65
ברזילי 40-80
בעוד לכלאחת מהמוצעות שנבחרו להשוואה מאפיינים ייחודיים, ניתן להתרשם כי המדד החברתי הממוצע בהן דומה יחסית, ונע בטווח של 5-7. מבחינת יתר המאפיינים, ניתן לראות כי בין הערבה התיכונה וחבל אילות קיים דמיון רב במספר התושבים, מספר הישובים ושטח המועצה – אשר כולם קטנים יותר בהשוואה למועצה אזורית רמת הנגב. מועצה אזורית אשכול מהווה את נקודת הקיצון השנייה מבחינת ההשוואה, שכן אוכלוסייתה ומספר הישובים בה גדולים מאלו של רמת נגב, והישובים באשכול פרוסים על תא שטח המהווה כרבע משטח רמת הנגב. מאפיין משותף בין שתי מועצות אלו הוא המרחק מבית החולים סורוקה (בטווח 40-
65 דקות) ומבית החולים ברזילי 80-100 דקות מישו בי רמת הנגב, ו -40-80 דקות מישובי אשכול). מכל המועצות הנכללו בהשוואה זו, ישובי הערבה התיכונה הינם המרוחקים ביותר מבית חולים. לתושבי הערבה התיכונה נדרשות 80-110 דקות להגיע לסורוקה ו -70-100 דקות להגיע לבית החולים יוספטל באילת, תלוי ביישוב.
תרשים 2 :מפת המועצות האזוריות בדרום
14
קבוצות גיל באוכלוסיית רמת הנגב
כאשר נבחן את הרכב אוכלוסיית רמת הנגב בחתך לפי קבוצות גיל (תרשים 3 ), אפשר להתרשם כי ברמה הכלל-ישובית מדובר במועצה צעירה יחסית בה מספר התושבים מעל גיל 65 מהווה כ-9% מהאוכלוסייה, על פי נתוני רשות האוכלוסין (2023) .שיעור זה הינו נמוך מהממוצע הארצי, לפיו אחוז התושבים מעל גיל 65 מהווה 12% מתושבי המדינה שנור וכוהן, 2020.) עם זאת אוכלוסיית רמת הנגב נחשבת למבוגרת בהשוואה למועצות הערבה התיכונה וחבל אילות, שם שיעור התושבים מעל גיל 65 מהווה 3.4% ו-4.3%, בהתאמה (טבלה 2 .) הישוב עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במועצה אזורית רמת הנגב הינו מדרשת בן גוריון, בו מתגוררים כ-20% מהתושבים והרכב הגילאים שלו דומה לממוצע של כלל המועצה.
בבחינת הנתונים ברמת המועצה האזורית לפי קבוצות יישובים, התושבים מעל גיל 65 מהווים 20% מהתושבים בשלושת הקיבוצים, 9.5% מהתושבים במדרשת בן גוריון ורק 3% מיתר ישובי המועצה (תרשים 4) .כמו כןכ-
60% מאוכלוסיית התושבים מעל גיל 65 מתגוררים בשלושת הקיבוצים של המועצה: רביבים, משאבי שדה ושדה בוקר. שיעור זה מרשים במיוחד, בהתחשב בכך שאוכלוסיית שלושת הקיבוצים יחדיו מהווה פחות משליש ממאוכלוסיית המועצה. כמו כן, נתונים אלו תואמים את התהליכים ההיסטוריים שברקע הקמתם של הקיבוצים בשנות הארבעים ותחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, והתבגרות הדור המייסד.
תרשים 4: הרכב אוכלוסיית רמת הנגב לפי חלוקה לקבוצות גיל וקבוצות ישוב*
*הקיבוצים כוללים: משאבי שדה, שדה בוקר ורביבים.
כאשר נבחן את החלוקה הגילאית בין שלושת האזורים של המועצה (תרשים 5), ניכר כי שיעור המבוגרים מעל גיל 65 הינו 10.5% באזור צומת טללים 8.8% באזור שדה בוקר ו-3.8% באזור פתחת ניצנה. עם זאת, הפער בין האזורים של צומת טללים ושדה בוקר צפוי להצטמצם במהלך העשור הקרוב, לאור מספרם הרב יחסית של תושבים בקבוצת הגיל 56-64 באזור שדה בוקר. על כן בהסתכלות מרחבית, המשמעות העולה מן הנתונים היא שבעתיד הנראה לעין יהיו שני מוקדים מרכזיים עם אוכלוסייה בגיל השלישי ברמת הנגב. האחד , באזור הקיבוצים הסמוכים רביבים ומשאבי שדה . השני, באזור הדרומי של המועצה, הכולל את קיבוץ שדה בוקר ומדרשת בן גוריון.
תרשים 3 :קבוצות גיל במועצה האזורית
רמת הנגב (רשות האוכלוסין, 2023 )
133
162
15
תרשים 5: הרכב אוכלוסיית רמת הנגב לפיחלוקה לקבוצות גיל בשלושת אזורי המועצה
אוכלוסיות בישובים שאינן נספרות במניין התושבים בהערכת מספר האנשים המתגוררים במועצה האזורית רמת הנגב, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים רק לאזרחי המדינה הרשומים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים כמתגוררים באחד מיישוב י המועצה. עם זאת, מאפיינים ייחודיים של המועצה האזורית , מביאים לכדי יצירת פער בין התושבים הרשומים , לאלו המתגוררים ביישובי המועצה בפועל ונזקקים לשירותי בריאות בעת הצורך.
כך למשל, ביישוב י פתחת ניצנה מתגוררים כ-1330 תושבים על פי נתונירשות האוכלוסין (2023 ), והשירותים הניתנים במרפאת ניצנה מתוקננים לפי 770 התושבים הרשומים בה. בנוסף, בפתחת ניצנה מתגוררים כ-920 איששש ירותי הבריאות אינם מתוקננים עבורם . מתוכם, האוכלוסייה הגדולה ביותר בפתחת ניצנה הינה אוכלוסיית העובדים הזרים בתחום החקלאות. על פי רשימת הקצאות היתרים להעסקת עובדים זרים שפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2020 ) ,לשנת 2021 ניתנו הקצאות ל-694 עובדים זרים חוקייםביישובי פתחת ניצנה. בחלוקה יישובית , 384 הקצאות נתנו לחקלאים בניצני סיני (קדש ברנע), 218 בכמהין 89 בבאר מילכה ו-3 בעזוז בנוסף, ישנם 160 תלמידי פנימיות ומסגרות חינוך השוהים בכפר ניצנה במהלך השנה, מלבד חודשי הקיץ. כפועל יוצא, נוצר פער של מעל ל-50% בין משאבי הבריאות הניתנים לפי מפתח תקינה, ובין האנשים הצורכים שירותי בריאות בפתחת ניצנה בפועל.
דוגמא נוספת לפער בין האוכלוס ייה הרשומה לזו שנמצאת בישובים בפועל , היא במדרשת בן גוריון. המדרשה מונה כ-1800 תושבים לפי רשותהאוכלוסין (2023), וכ-1400 מבוטחים רשומים במרפאת כללית שבמדרשה הקריה חינוכית, במדרשה מתגוררים בנוסף , כ -350 תלמידיפנימייה ומכינה ועוד כ - 200 סטודנטים זרים , הלומדים בשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון. כמו כן, את אזור מדרשת בן גוריו ן פוקדים מטיילים רבים מכל רחבי הארץ, כולל קבוצות מאורגנות ומטיילים עצמאיים , המגיעים לבקר בקבר בן גוריון ולטייל בשמורות הטבע הסמוכות לישוב. כך למשל, על פי נתוני רשות הטבע והגנים (2022), בשמורת הטבע "מצוק הצינים ועין עובדת הצמודה למדרשת בן גוריון, ביקרו 115,488 מטיילים ב שנת 2021 .כלומרעוד טרם נלקח מספר המטיילים הגבוה, פער התקינה במדרשה עומד על כ-30%, ביןהאוכלוסייה הרשומה במרפאה ובין האוכלוסייה הנזקקת וצורכת שירותי בריאות בפועל. בהתחשב בכך שהצוות הרפואי של המרפאה ומתנדבי הרפואה הדחופה בישוב , נקראים לתת מענה רפואי בעת הצורך גם לאוכלוסייה המטיילת, הפער בין התקינה ובין צרכי הבריאות בפועל הינו רב אף יותר.
16
האוכלוסייה הבדואית בתחום שטח השיפוט של המועצה בתחום שטח השיפוט של המועצה מתגוררים תושבים
בדואים בישובים לא מוכרים, בעיקר משבט אלעזזמה.
בנוסף, בסמוך לקיבוץ רביבים מתגוררים כ-6,150
איש, בישוב המוכר בִּיר הַדַאג' , שהינו חלק מהמועצה האזורית נווה מדבר ( הלמ"ס, 2021 .) על פי מיפוי שנערך במסגרת תוכנית מתאר כו ללנית למועצה
האזורית רמת הנגב (2019 ), כ-1,300 איש מתגוררים בישובים בדואים לא מוכרים באזור שבין שדה בוקר
ומצפה רמון ( תרשים 6). כמו כן, ישנם תושבים
המתגוררים בכפרים לא מוכרים בפאתי בִּיר הַדַאג', באזור צומת הנגב ובאזור שבין ירוחם ודימונה. עם זאת, אין נתונים מדויקים לגבי מספר התושבים המתגוררים במקומות אלו.
על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא אוכלוסיית הבדואים בנגב (הכנסת, 2020 ,) 52% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 17 ,46% בטווח הגילאים 18-64 ו-2% מעל גיל 65. מספרים אלו מעידים כי האוכלוסייה הבדואית בנגב צעירה באופן משמעותי מאוכלוסיית היהודים במחוז דרום, שם ההתפלגות לקבוצות גיל היא 31% מתחת לגיל 17 ,56% בין 18-64 ו-13% מעל גיל 65. עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הבלתי מועסקים בקרב הבדואים במחוז דרום בשנת 2019 עמד על 8% בקרב גברים ו-10% בקרב נשים, מעל לפי שתיים , בהשוואה לשיעור הבלתי מועסקים בכלל האוכלוסייה.
על אף שתושבי הפזורה הבדואית ו תושבי הישוב המוכר ביר הדאג' , אינם נכללים במניין תושבי המועצה, ההכרות עם הנתונים אודותיהם חשובה ממספר בחינות לדוח בריאות זה. ראשית, שירותי הרפואה הדחופה בשטח השיפוט של המועצה ניתנים על פי הדחיפות הרפואית והקרבה הגיאוגרפית, וללא קשר לסטטוס היישוב י.
שנית, כפי שמוצג בהמשך ה דוח, קיימים פערי בריאות משמעותיים בין האוכלוסיות, ועל אף שהמועצה אינו מחויבת לכך, ייתכן ותרצה לפעול בעתיד לצמצום אי השוויון בבריאות. כמו כן, בנוסף לשירותי הרפואה הדחופה, ישנם שירותים רפואיים הניתנים על ידי שירותי בריאות כללית באופן מרחבי , זאת משום, ששירותי בריאות כללית משמשת כמבטחת ונותנת השירותים העיקרית, הן של תושבי המועצה והן של תושבי הישובים הבדואים הסמוכים.
תרשים 6 :אוכלוסיית הבדואים בהר הנגב, נתונים
שאסף אדר' מנסור אלסאנע ( רמת הנגב, 2019 )
17
מדדי איכות ברפואת הקהילה
בראי המטרות שהוצגו בתחילת הדוח, בחלק זה מוצגים מספר מדדי איכות ברפואת הקהילה – לשם השוואה בין מרפאות המועצה האזורית רמת הנגב, וכן בינה ובין מועצות אחרות בדרום, הישוב הסמוך ביר הדאג'
והממוצע הארצי . הרציונל בהשוואה הוא פיתוח שיח בין המועצה המקומית ושותפיה לש ם שיפור בריאות התושבים וצמצום הפערים בין הישובים והמועצות שנסקרו. בספרות, גישה זו זכתה לכינוי "Levelling Up "–
גישה הדוגלת בשיפור בריאותן של כלל קבוצותהאוכלוסיי ה, יחד עם צמצום הפערים ( Marmot, 2022 .)
הנתונים המוצגים בחלק זה התקבלו הודות לשיתוף הפעולה של המועצה עם שירותי בריאות כללית, מחוז דרום (נספח 1). ההגדרות של מדדי האיכות וההשוואה לרמה הארצית מתבססת על התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה הקהילה (משרד הבריאות, 2023). תכנית זו מספקת לציבור ולקובעי המדיניות מידע על איכות הטיפול הרפואי , הניתן על ידי קופות החולים בתחומים שונים. המדדים שנכללו בת וכנית נבחרו בקפידה, באמצעות קונצנזוס של נציגי קופות החולים ואנשי המקצוע , תוך התבססות על הניסיון , על הספרות הבינלאומית והקווים המנחים מהארץ ומהעולם. מתוך תשעת התחומים של הת וכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה, נבחרו ל דוח
זה מדדים משלושה תחומים: סוכרת, גילוי מוקדם של סרטן ורפואה מונעת בקרב בני 65 ומעלה. מתוך שלושת
תחומים אלו נבחרו שישה מדדים, לאור קריטריונים של חשיבות לרפואת הכפר, היותם מבוססי ראיות ורלוונטיים לצמצום פערים על ידי המועצה ושותפיה. רקע על כל אחד מהמדדים מופיע בהמשך פרק זה.
בכל אחד מהתרשימים 4-9 המוצגים בחלק זה, בוצעה השוואה בין מרפאות המועצה האזורית רמת הנגב 7א 8א וכך הלאה) לצד השוואה ברמה האזורית 7ב8ב, וכו ברמת הנגב נכללו שש המרפאות של המועצה:
רביבים, שדה בוקר, מדרשת בן גוריון, משאבי שדה, ניצנה והמרפאה האזורית. עבור ההשוואה ברמה האזורית, חושב ממוצע משוקלל של עמידה ביעד המדד , באמצעות סכמת סך אוכלוסייה שעמדה במדד חלקי , סך אוכלוסיית היעד ברמת המועצה האזורית. במועצה האזורית ערבה תיכונה נכללו המרפאות: חצבה, עין יהב, ספיר, צופר, פארן ועידן. במועצה האזורית אשכול נכללו המרפאות באורים, מגן, ניר יצחק, ניר עוז, נירים, עין הבשור, רעים, צוחר ואבשלום. בנוסף ההשוואה האזורית כוללת גם את ביר הדאג' – ישוב בדואי הסמוך למרכז המועצה האזורית רמת הנגב, ומספר תושביו דומה לסך תושבי המועצה – בכדי להדגים את סוגי ית הפערים בבריאות באזור. לבסוף, השוואה זו כללה גם נתונים אודות הממוצע הארצי של כלל הקופות, מתוך נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה לשנת 2021 (משרד הבריאות 2023) .
החוזקה של הניתוח המוצג בפרק זה , הי א התייחסות לכלל מבוטחי הכללית הנכללים במדד בכל אחת מהמרפאות. היות ומדובר במרפאות כפריות, שחלקן משרתות מאות בודדות של מבוטחים, גישה זו עדיפה מבחינה סטטיסטית על ניתוח המתבסס על מדגם מייצג. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי הנתונים ברמת המועצה האזורית רמת הנגב ובהשוואה האזורית אינם מתייחסים למבוטחי קופות חולים שאינ ם משתייכים ל שירותי בריאות כללית (מאוחדת, לאומית או מכבי). כפי שמוצג בטבלה מספר 2, שיעור מבוטחי כללית מסך התושבים הגרים במועצות שנכללו במסגרת ההשוואה, נע בין 81%-94%, כך שהנתונים הנכללים בדוח מייצגים את הרוב המוחלט של התושבים. נקודה נוספת לציון , היא שהנתונים אודות מדדי האיכות של הכללית הם משנת 2022 , בעוד הממוצע הארצי של כלל קופות החולים מתייחס לשנת 2021 .
18
איזון סוכרת
סוכרת הינה מחלה המאופיינת ברמת גלוקוז גבוה בדם, שבהיעדר איזון וטיפול נאות מובילה לפגיעה באיברים, לרבות הלב, הכליות, הגפיים, העיניים והמוח. שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב האוכלוסייה הבוגרת הכללית בישראל הינו מעל 8.4% (הר"י2013), ובאוכלוסייה הערבית מעל ל11% (משרד הבריאות 2010). כמו כן האוכלוסייה הערבית סובלת משיעור סיבוכים גבוה יותר, לרבות קטיעת גפיים Calderon et al., 2018) .
הטיפול במחלת הסוכרת נועד להשיג איזון מטבולי במשק הגלוקוז בגוף, ולמנוע פגיעה באיברים. אחד הכלים המקובלים למעקב אחר יעילות הטיפול, הוא בדיקת רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C), המשקפת את מידת איזון הסוכרת בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה, והיא בעלת ערך מנבא מובהק להתפתחות סיבוכי המחלה (Rawshani et al., 2018). מדדהאיכות המוצג בדוח זה , מתייחס לאיזון רמות הגלוקוז בדם לפי שני ערכי יעד שונים של HbA1C (7% או 8%) בהתאם לגיל המבוטח ולוותק אבחנת הסוכרתמשרד הבריאות, 2023 .)
במועצה האזורית רמת הנגב, כ-82% מתוך 216 מבוטחי כללית שחולים בסוכרת, הינם בעלי רמת גלוקוז מאוזנת לפי מדידת HbA1C (תרשים 7א). מבין מרפאות המועצה, בקיבוץ משאבי שדה קיים השיעור הגבוה ביותר של סוכרת מאוזנת (89%) בעוד במדרשת בן גוריון השיעור הוא הנמוך ביותר 72%). בהשוואה אזורית (תרשים 7ב, ניתן להתרשם כי שיעור איזון הסוכרת ברמת הנגב דומה למועצות האזוריות אשכול (79%) וערבה תיכונה (78%), כאשר כולן מעל הממוצע הארצי 73%). עם זאת, פער ניכר נצפה בין איזון הסוכרת ברמת הנגב ובין הישוב הבדואי הסמוך ביר הדאג', בו איזון הסוכרת עמד על 43% בלבד תרשים 7א: שיעור בעלי רמת HbA1C מאוזנת בחולי סוכרת בני 18-84 במרפאות כללית, רמת הנגב 2022
תרשים 7ב: שיעור בעלי רמת HbA1C מאוזנת בחולי סוכרת בני 18-84, השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
216 34 38 29 24 55 36 אוכלוסית יעד
465,104 93 648 167 216 אוכלוסית יעד 0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה
אזורית
רביביםשדה בוקר מדרשהמשאבי שדה ניצנהרמת הנגב
19
בדיקות עיניים בחולי סוכרת
מדד נוסף הנכלל בדוח , הינו שיעור הביצוע של בדיקות עיניים בחולי סוכרת בני 18-84. סוכרת היאהסיבה המובילה לעיוורון בעולם, והפגיעה ברשתית העין כתוצאה מסוכרת מהווה סיבוך נפוץ בחולים עם רמות גלוקוז לא מאוזנות (Stitt et al., 2016). בניסוח מדד האיכות, התדירות הנדרשת לביקור אצל רופא עיניים מוגדרת
על פי וותק המחלה: פעם בשנה בחולים עם משך מחלה של מעל לעשור, ופעם בשנתיים בקרב יתר חולי
הסוכרת (משרד הבריאות, 2023 .)חשוב לציין כי הפגיעה העינית יכולה להיות א - תסמינית עד לשלבים מתקדמים, ולכן אבחנה מוקדמת חשובה ביותר לקבלת טיפול הולם ומניעת פגיעה בראייה ועיוורון. בנוסף, בהקשר של רפואת הכפר, מדד בדיקות העיניים בחולי סוכרת, מאפשר גם להעריך את מידת הנגישות של רפואה יועצת עבור תושבי הישובים בדרום, שנכללים בדוח זה.
במועצה האזורית רמת הנגב, כ-73% מתוך 216 מבוטחי כללית שחולים בסוכרת ביצעו בדיקת עיניים (תרשים 8א, בהתאם להגדרת מדד האיכות . מבין מרפאות המועצה, בקיבוץ שדה בוקר קיים השיעור הגבוה ביותר של ביצוע בדיקות עיניים בחולי סוכרת (87% ), בעוד במדרשת בן גוריון הסמוכה, השיעור הוא הנמוך ביותר (55% .)
בהשוואה אזורית (תרשים 8ב), ניתן להתרשם כי שיעורביצוע בדיקות העיניים בחולי סוכרת ברמת הנגב דומה למועצה האזוריות אשכול (73%) וגבוה מהערבה התיכונה (67%), כאשר כולןמתחת ל ממוצע הארצי (75% .)
בישוב הבדואי ביר הדאג' שיעור הביצוע עמד על 47%, בפער ניכר מרמת הנגב והממוצע הארצי תרשים 8א: שיעור הביצוע של בדיקות עיניים בחולי סוכרת בני 18-84 במרפאות כללית, רמת הנגב 2022
תרשים 8ב: שיעור הביצוע של בדיקות עיניים בחולי סוכרת בני 18-84, השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
32 34 29 216 24 46 34 אוכלוסית יעד 517,098 91 591 165 197 אוכלוסית יעד
0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה
אזורית
רביביםשדה בוקר מדרשהמשאבי שדה ניצנהרמת הנגב
20
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם
סרטן המעי הגם היא המחלה הממאירה השנייה בהיארעות בישראל , אחרי סרטן העור . ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר , כך שיעורי התמותה נמוכים יותר. על כן, לאורך השנים נצפתה ירידה בשיעורי התמותה באוכלוסיות בהן ישנה עלייה בשיעור הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם Levin et al., 2018) . ישנן שתי בדיקות עיקריות המשמשות לגילוי מוקדם : בדיקת דם סמוי בצואה , ובדיקת קולונוסקופיה . בדיקת הקולונוסקופיה , מאפשרת הסתכלות ישירה על המעי, הסרה של רקמה הבולטת לחלל המעי (פוליפ) , שעשויה להיות שפירה או ממאירה, ולקיחת דגימה (ביופסיה) מאזורים חשודים שלא ניתנים להסרה. מדד האיכות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם בישראל, מתייחס לשיעור האנשים שמלאו להם 50-74 שנים, שעברו לפחות בדיקת אחת של דם סמוי בצואה בשנה האחרונה, או ביצעו קולונוסקופיה ב -10 השנים האחרונות (משרד הבריאות, 2023) .
במועצה האזורית רמת הנגב, כ-70% מתוך 989 מבוטחי כללית בטווח הגילאים 50-74 ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם (תרשים 9א), על פי הגדרות מדד האיכות. מבין מרפאות המועצה, בקיבוץ משאבי שדה שיעור ביצוע הבדיקות היה הגבוה ביותר (82%) , בעוד בניצנה שיעור הביצוע היה הנמוך ביותר במועצה (54% .)בהשוואה אזורית (תרשים 9ב), שיעור ביצוע הבדיקות ברמת הנגב היה דומה בהשוואה למועצות האזוריות אשכול (70%) והערבה התיכונה 71%), כאשר כולן גבוהות מהממוצע הארצי 64%). בישוב הבדואי ביר הדאג' שיעור הביצוע עמד על 47%, בפער ניכר מהמועצות הנ"ל והממוצע הארצי תרשים 9א שיעור הביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם בקרב בני 50-74 במרפאות כללית רמת הנגב 2022
תרשים 9ב שיעור הביצוע של בדיקת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגם בקרב בני 50-74 השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
898 122 120 237 109 150 160 אוכלוסית יעד 1,647,166 267 2,102 814 898 אוכלוסית יעד
0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה
אזורית
רביביםשדה בוקר מדרשהמשאבי שדה ניצנהרמת הנגב
0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
21
ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד
סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם, ומובילה למספר הגבוה ביותר של מקרי המוות בנשים מבין המחלות הממאירות. ממוגרפיה משמשת לבדיקת סקר כדי לאבחן סרטן שד בשלב המוקדם שלו, לפני שניתן למשש גוש בבדיקת שד. מדובר בבדיקה לא פולשנית, המשתמשת בקרני רנטגן במינון נמוך, כדי ליצור תמונות של רקמת השד. מאמר שסקר את השפעת בדיקות הממוגרפיה על היארעות סרטן השד ברחבי העולם , מצא כי השתתפות בבדיקות סקר לסרטן השד קשורה בירידה של כ-33% בתמותה מסרטן השדDibden et al., 2020) .)לאור חשיבות הגילוי המוקדם, משרד הבריאות בישראל ממליץ על ביצוע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים המצויות בסיכון רגיל בין הגילאים 50-75 ( משרד הבריאות 2023 .)
במועצה האזורית רמת הנגב, כ -83% מתוך 385 מבוטחות כללית בטווח הגילאים 50-74 ביצעו בדיקת ממוגרפיה שנתית (תרשים 10א) בשנת 2022 . מביןמרפאות המועצה, בקיבוץ משאבי שדה שיעור ביצוע הממוגרפיה היה הגבוה ביותר (91%) בעוד במדרשת בן גוריון ובקיבוץ רביבים שיעור הביצוע היה הנמוך ביותר במועצה (77%). בהשוואה אזורית (תרשים 10ב), שיעור ביצוע הממוגרפיה ברמת הנגב היה גבוה משל המועצה האזוריות אשכול ( 73% ) והערבה התיכונה 64%), כאשר הממוצע הארצי עמד על 73%. בישוב הבדואי ביר הדאג' שיעור הביצוע עמד על 47%, בפער ניכר מרמת הנגב והממוצע הארצי
תרשים 10א שיעור הביצוע של ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בנות 50-74 במרפאות כללית, רמת הנגב 2022
תרשים 10ב שיעור הביצוע של ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בנות 50-74 ,השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
385 46 57 99 54 70 59 אוכלוסית יעד
895,992 140 912 314 385 אוכלוסית יעד 0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה
אזורית
רביביםשדה בוקר מדרשהמשאבי שדה ניצנהרמת הנגב
0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
22
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם מאופיין בתקופה ארוכה בה הוא קיים מבלי להיות מורגש. בדיקות הסקר למיניהן - משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) או בדיקה לזיהוי וירוס הפפילומה שמחולל את הסרטן בצוואר הרחם - מאפשרות לזהות נגעים טרום-סרטניים . את הבדיקות הללו מומלץ לבצע בתדירות של אחת ל-3 שנים בין הגילאים 25-54 במסגרת רפואת הנשים במרפאות הקהילה (משרד הבריאות, 2023 ). זיהוי מוקדם של נגעיםטרום- סרטניים וסרטניים, מאפשר את הסרתם בטרם הנגע מתקדם לכדי מחלה אזורית או מפושטת. בארצות בהן קיים סיקור, נצפתה ירידה משמעותית ביותר בשיעורי התחלואה והתמ ותה מסרטן צוואר הרחם, כאשר עיקר התחלואה נצפית בנשים שלא עברו סיקור נאות ( WHO, 2018 .)
במועצה האזורית רמת הנגב, כ-67% מתוך 933 מבוטחות כללית בטווח הגילאים 25-54, ביצעובדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם (תרשים 11א, על פי הגדרות מדד האיכות . מבין מרפאות המועצה, במרפאה האזורית שיעור הביצוע היה הגבוה ביותר (73% ), בעוד במדרשת בן גוריון ובקיבוץמשאבי שדה שיעור הביצוע היה הנמוך ביותר במועצה (67% ), אם כי בפער קטן. יש לציין , כי לא התקבלו נתונים אודות שיעור ביצוע המדד במרפאת ניצנה. בהשוואה אזורית (תרשים 11ב), שיעור ביצועהבדיקות ברמת הנגב היה גבוה משל המועצה האזוריות אשכול (59%) והערבה התיכונה 56%), כאשר הממוצע הארצי עמד על 55%. בישוב הבדואי ביר הדאג' שיעור הביצוע עמד על 20% בלבד, פחות משליש משיעור הביצוע במועצה האזורית רמת הנגב .
תרשים 11א שיעור הנשים בגיל 25-54 שביצעו בדיקות סקר ל סרטן צוואר הרחם ב -3 השנים האחרונות במרפאות כללית, רמת הנגב 2022
תרשים 11ב שיעור הנשים בגיל 25-54 שביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם ב -3 השנים האחרונות, השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
933 93 297 79 125 339 אוכלוסית יעד 1,461,112 650 2,004 773 933 אוכלוסית יעד 0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה אזוריתרביבים שדה בוקרמדרשה משאבי שדהרמת הנגב 0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
23
התחסנותנגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה
מחלת השפעת היא מחלה זיהומית נגיפית, שיכולה להתפתח לדלקת ריאות ולהוביל לתמותה ממחלות ריאה ולב, בעיקר בעונת החורף ובאנשים עם גורמי סיכון (Monto, 2009). גורמי הסיכון לסיבוכי המחלה כוללים גיל מבוגר (מעל 65 ,)גיל צעיר (מתחת ל-5), הריון, סוכרת, דיכוי חיסוני, מחלות לב ומחלות דרכי הנשימה. האמצעי היעי ל ביותר למניעה הינו מתן חיסון נגד נגיף השפעת. בשל השתנות התדירה בזני השפעת, יש צורך בחיסון חוזר כל שנה, בעיקר באוכלוסיות הנמצאות בסיכון (משרד הבריאות, 2023) .
במועצה האזורית רמת הנגב, כ-61% מתוך 864 מבוטחי כללית מעל גיל 65 קבלו חיסון נגד שפעת (תרשים 12א), בשנת 2022 . מבין מרפאות המועצה, בקיבוצים רביבים ושדה בוקר שיעור ההתחסנות היה הגבוה ביותר (73% ), בעוד במדרשת בן גוריון 52%) ובמרפאה האזורית 49%) שיעור ההתחסנות היה הנמוך ביותר במועצה. יש לציין כי לא התקבלו נתונים אודות שיעור ההתחסנות במרפאת ניצנה. בהשוואה אזורית (תרשים 12ב), שיעור ההתחסנות לשפעת ברמת הנגב היה נמוך מהמועצה האזורית אשכול ( 68%) ודומה לערבה התיכונה (59%) ולממוצע הארצי 63%) . בישוב הבדואי ביר הדאג' שיעור הביצוע עמד על 26% בלבדבפער ניכר בהשוואה למועצה האזורית רמת הנגב הסמוכה.
תרשים 12א שיעור קבלת חיסון נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלהבמרפאות כללית, רמת הנגב 2022
תרשים 12ב שיעור קבלת חיסון נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה, השוואה בין הרמה האזורית בכללית 2022 והממוצע הארצי של כלל הקופות 2021
864 129 209 122 204 190 אוכלוסית יעד 1,086,656 368 2,487 734 864 אוכלוסית יעד 0%
20%
40%
60%
80%
100%
מרפאה אזוריתרביבים שדה בוקרמדרשה משאבי שדהרמת הנגב 0%
20%
40%
60%
80%
100%
רמת הנגבערבה תיכונה אשכולביר הדאג ממוצע ארצי
2021
24
קידום בריאות במועצה האזורית רמת הנגב
קידום בריאות הוא סך "כל הפעילויות המפחיתות את הסיכון לבריאות ומביאות לשיפור רמת הבריאות" (משרד הבריאות, 2022ב). מעבר לחיזוק מיומנויות הפרט, קידום בריאות הוא תהליך המקיף גם פעולות לשינוי התנאים החברתיים, הסביבתיים והכלכליים המשפיעים על הבריאות. המונח מייצג אסטרטגיה מקשרת בין האנשים לסביבה בה הם חיים, תוך יצירת סינתזה בין בחירה אישית ואחריות חברתית לבריאות. גישת קידום הבריאות התפתחה כתוצאה משינוי דפוסי התחלואה והתמותה בעולם, שגרמו להעברת המיקוד מטיפול קליני בבתי -
החולים למאמצים למניעת מחלות טרם הופעתן. במקביל, השתנתה התפיסה הרואה בבריאות מצב של היעדר חולי לתפיסה הרואה בבריאות מיצוי של הפוטנציאל הגופני, הנפשי וההתפתחותי של האדם. מחקרים מצאו כי כדי להשיג השפעה משמעותית על מצב הבריאות באוכלוסייה יש הכרח בשיתוף פעולה רב-סקטוריאלי ובשימוש במגוון רחב של שיטות וגישות המשלימות זו את זו (Kelly et al., 2009). גישות אלו כוללות תקשורת, חינוך צעדים בעלי השפעה כלכלית, שינוי ארגוני, פיתוח קהילתי ופעילויות מקומיות, ושיתוף הציבור בקבלת החלטות ובביצוען, וזאת לצורך קיום סביבה בה הבחירה הבריאותית היא הבחירה הק לה ביותר.
כיום, תחום קידום הבריאות מתוכלל ברמת אשכול נגב מזרחי, תחת תחום החברה. מטרת העל של היחידה לקידום בריאות באשכול היא ביסוס תשתיות והטמעה של גישת "בריאות בכל מדיניות" בקרב כל רשויות האשכול בעזרת תכניות ייעודיות, ליווי מתמשך וחיבור לארגונים ולמוסדות רלוונטיים ( אשכול נגב מזרחי, 2023 ). על פי מסמך בריאות בכל מדיניות בשלטון המקומי (משרד הבריאות, 2021א), "בריאות בכל מדיניות היא התפיסה לפיה לכל החלטת מדיניות, לכל עיסוק הנוגע בחיים של תושבים במדינה, ברשויות המקומיות ובכלל – יש השלכה על בריאות. תפיסה זו מבקשת להנכיח את ההשפעות הבריאותיות, לשים אותן על השולחן ולראות אותן כמובילות מדיניות ציבורית בנושאים שונים." על כן, ההצלחה בקידום הבריאות במועצה תלויה בקשר ההדוק בין מחלקותיה השונות ובין שותפים בתוך המועצה ומחוצה לה, לרבות מתכללת קידום הבריאות באשכול נגב מזרחי.
שיתוף הפעולה בין המועצה האזורית רמת הנגב ובין היחידה לקידום בריאות באשכול נגב מזרחי יכלול לכלול את התחום הבאים (אשכול נגב מזרחי, 2023 :)
• הכשרות ולמידת שפת "בריאות בכל מדיניות" לבעלי תפקידים ברשויות.
• קידום מענים בריאותיים בדגש על אוכלוסיות פגיעות .
• פיתוח ויישום תכניות לשיפור האוריינות הבריאותית והחינוך לבריאות .
• עידוד הפעילות הגופנית כחלק מאורח החיים הבריא בקהילה.
• הרחבת המודעות לתזונה נכונה ולהרגלי אכילה בריאים .
• חיזוק יכולותיהן של מערכות הבריאות באזור לעסוק במניעה ופיקוח .
בהמשך לעיל, בחלק זה מפורט על כמה מהנושאים הנוגעים לקידום הבריאות במועצה האזורית רמת הנגב.
25
סביבה מקדמת בריאות
איכות חיים טובה לתושבים בגילאים השונים נמדדת, בין היתר, ביכולת הרשות להפיק את המרב מהמרחב הציבורי. מרחב הכולל שבילי הליכה, שבילי אופניים ומתקני ספורט לכל המשפחה תורם לבריאות הפיזית והנפשית ומעודד עיסוק בפעילות פנאי משותפת. יישובי המועצה קטנים בשטחם ומתקיימת בהם תנועת כלי רכב מינימאלית, ולכן הם מזמנים התניידות ברגל באופניים. בהתאם לכך, קידום שבילי הליכה ואופניים והשימוש בהם, מובאות כדוגמאות לאופן בו המועצה האזורית רמת הנגב יכולה לקדם בריאות , דרך הסביבה התוך- והבין-
יישובית ויוזמות קהילתיות לאורח חיים בריא.
מרחב המועצה כולל שמורות טבע, גנים לאומיים ומוקדי עניין וטבע רבים. על כן, בתחום המועצה קיימים שבילי שטח ("סינגלים") רבים אליהם מגיעים רוכבים, הן מתוך הישובים והן מבחוץ, בעיקר בסופי השבוע. מרבית השבילים ממוקמים סביב אגן שדה בוקר, אך קיימים גם ביתר שטחי המועצה. תנועה נוספת באופנים היא על הכבישים, כאשר מקטע משמעותי הינו כביש 40, בין אגן משאבים לאגן שדה בוקר. מקטע כביש זה הוא צר לעיתים ומהווה בעיה בטיחותית, בעיקר בסופי שבוע , בהם גם תנועת כלי הרכב גדולה. לאור מסמך בריאות בכל מדיניות בשלטון המקומי (משרד הבריאות , 2021א), ישנם כמה המלצות שיכולות לסייע להפיכת שבילי האופניים ליותר מקדמי בריאות (נספח 3 .)
ראשית, מומלץ לדייק את התוכניות באמצעות משאל יישובי או תהליך שיתוף ציבור אחר. למשל, משיחה עם תושבים בעת הכנת הדוח, נאמר שבשבילי האופניים הקיימים באזור שדה בוקר , עוברים הרבה אופנועי ורכבי שטח. על כן, ניתנה המלצה להוסיף אלמנטים לשבילים שיבטיחו מעבר בהם רק בהליכה או באופנים ולא ברכבים ממונעים. שנית, יש להטמיע בתוכנית מרכיבים המעודדים פעילות גופנית. למשל, הוספת סימני מרחק, שילוט ייעודי בדגם על כושר ובריאות, אזורי הצללה, צמחייה ומנוחה ונקודות מים לשתייה. שלישית, להוסיף מוקדי עניין המשפרים את אטרקטיביות מסלולי ההליכה והרכיבה. אלו יכולים לכלול פסלים, כפי שהוצבו בגן הפסלים של מצפה רמון או בדרך הפסלים הסמוכה לקיבוץ חצרים. דוגמא נוספת למוקד עניין, הוא בית קפה או דוכן אוכל על תוואי המסלול ההליכה או הרכיבה. המועצה יכולה לקדם בריאות בכך שהרישיון להפעלת בית הקפה או הדוכן יינתן עבור עסק שמנגיש מזון בריא. לבסוף, מעבר לרמה התשתית, עידוד הקמה ותמיכה מטעם המועצה במועדוני רכיבה והליכה קהילתיים , תטיב את השימוש בשבילים אלו.
תזונה ואכילה בריאה
בשנים האחרונות ענו עדים לשינוי בתפיסת המזון הבריאותי ומודעים יותר לחשיבותו כמונע השמנה ומחלות נוספות. הרגלי אכילה בריאים נרכשים כבר מגיל צעיר בעיקר בגני הילדים. על כן, משרד הבריאות מעודד רשויות מקומיות להוביל שינוי בהרגלי אכילה נכונה של התושבים, תוך דגש על ילדים (משרד הבריאות, 2021א).
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019ב), בין כיתה א' ו -ז' במועצה האזורית רמת הנגב ישנה עלייה של בערך פי 2 בשיעור הילדים עם השמנת יתר (טבלה 3 ). השמנת יתר מוגדרת לפי מדד מסת הגוףBMI )
הגבוה מאחוזון 85 ביחס לגילם של הילדים, כאשר חישוב אחוזון BMI נעשה לפי עקומות הגדילה של הארגון הבריאות העולמי (2007WHO, ). בדיקות המשקל של התלמידים, בוצעו במסגרת סקר הערכת גדילה של שירותי בריאות התלמיד. על פי נתונים אלו, שיעור ההשמנה בקרב ילדים ביישובי המועצה האזורית רמת הנגב נמוך באופן משמעותי בהשוואה למועצות בדרום שנכללו בדוח זה. אולם, ההכפלה במספר הילדים עם השמנת 26
יתר בין גילאי היסודי והחטיבה איננה גזרת גורל, וניתן בהחלט לפעול על מנת להביא לקידום אורח חיים בריא בקבוצת גיל זו ובמועצה בכלל.
טבלה 3 : השמנת יתר בילדים בכיתה א' ו-ז' בארבע מועצות אזוריות בדרום, על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2018 רמת הנגב חבל אילות ערבה תיכונה אשכול
כיתה א 9.3 14.6 16.4 19.1
כיתה ז 17.5 30.2 * 33.8
*במאגר המידע חסרים נתונים עבור ערבה תיכונה
בכדי לקדם תזונה בריאה, המועצה האזורית רמת הנגב החלה ב -2012 מהלך כולל שנקרא "בוחרים מקומי ואוכלים בריא". במסגרתו, היחידה הסביבתית, היחידה להעצמת הבריאות (היל"ה) ואגף חינוך וקהילה במועצה חברו יחדיו למהלך רשותי חדשני. המהלך כלל שלושה מעגלים: חינוכי, קהילתי וכלכלה מקומ ית. במסגרת המעגל הראשון, השותפות פעלו לשיפור התפריט והגשת מזון בריא ואיכותי בחינוך הפורמלי והבלתי פורמאלי.
במעגל השני, המהלך כלל סדנאות והרצאות ברחבי המועצה לקהל הרחב והקמת בוסתנים וגינות קהילתיות ברחבי המועצה. ובמעגל השלישי, המיזם עודד צריכת מזון בריא תוצ רת החקלאים במועצה, תוך הסברה מקיפה על מקור האוכל וחשיבות האוכל המקומי.
אחד מהתוצרים של מהלך מקיף זה הינו הפקת חוברת "תזונה מ- א' ועד טף" – ערכת הדרכה בנושא תזונה וסביבה לגיל הרך (רמת הנגב, 2016 ). במבוא לחוברת מפורט מידע על תזונה ומקומיות, עקרונותהתזונה המומלצת והמלצות לזונה לתיקנות עד גיל שנה. בהמשך מפורטת הגישה החינוכית למזון בגיל הרך, תכנית פעילות שנתית בגן הילדים ואוסף מתכונים בריאים (ראו דוגמא בנספח 15). המהלך הכולל של "בוחרים מקומי ואוכלים בריא" מהווה דוגמא ומופת ליכולתה של המועצה האזורית רמת הנגב לקדם בריאות באופן קהילתי ובר -
קיימא. בנוסף, ייתכן ומהלך זה תרם לשיעור הנמוך של השמנת יתר בילדים ברמת הנגב בהשוואה למועצות אחרות בדרום (טבלה 3) ושמועצות אלו יכולות ללמוד מהניסיון של רמת הנגב לקידום התזונה הבריאה בגיל הרך.
כיוון שעבר מעל לעשור מהתנעת המהלך "בוחרים מקומי ואוכלים בריא" ברמת הנגב, יש צורך בבחינה מחודשת של תחום התזונה הבריאה במועצה לרבות הקצאת משאבים וקשב ארגוני לנושא. פעולות אלו יכולות לכלול הדרכה וריענון לצוותים במסגרות החינוך, טיפוח והחייאת הגינות הקהילתיות שברחבי המועצה והפצה מחודשת של חוברת "תזונה מ-א' ועד טף" למסגרות החינוך. כמו כן, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לתזונה בריאה בגילאי היסודי והחטיבה, לאור ההכפלה בהיקף השמנת היתר בילדים במעבר מכיתה א' לכיתה ז' במועצה (טבלה 3 .)בכדי לממן יוזמות אלו ניתן לגשת לקולות הקוראים המפורסמים מעת לעת, למשל דרך "רשת ערים בריאות" ו -"אפשרי בריא". בנוסף, בנספח 4 ניתן למצוא המלצות נוספות לעידודתזונה ואכילה בריאה מתוך מסמך קידום בריאות ברשות המקומית (משרד הבריאות, 2021א).
27
קידום בריאות מלידה עד גילאי היסודי
התחנות לבריאות המשפחה (או בשמן העממי "טיפת חלב") בישראל, הן מרכזים שבהם מוצעים שירותי קידום בריאות ורפואה מניעתית, בדגש על נשים בהיריון, תינוקות, ילדים (גילאי לידה עד 6 שנים) ומשפחותיהם לתינוקות ופעוטות, השירות בטיפת חלב כולל מעקב תקופתי אחר גדילה והתפתחות של הילדים, כולל מתן הדרכה וייעוץ בכל שלבי ההתפתחות. כמו כן , השירות כולל מתן חיסונים בהתאם לתוכנית משרד הבריאות, הפנייה לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של ליקויי בריאות ויעוץ והכוונה למסגרות אבחוניות וטיפוליות לפי הצורך.
עבור נשים הרות, הורים לפעוטות וילדים, אחיות טיפות חלב מעניקות גם הדרכה לאורח חיים המשפר את
הבריאות ומונע מחלות כגון: תזונה נבונה, הנקה, התפתחות ילדים, בריאות השן, היגיינה, בטיחות ועוד. בנוסף
אחיות טיפות חלב מבצעות מעקב התפתחות ההיריון בנשים הרות
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]