החלטת ועדת ערר מיום 16.6.16

בעניין: בנק הפועלים בע''מ

ע"י בייכ עו"ד עינת סלומה ועוייד אלירן חליבה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית רמת השוון

ע"י בייכ עו"ד עינב סילורה

בפני חברי ועדת הערר:

3

*ו''ר: כב' השופטת בדימוט עו''ד טליה פרדו

חבר: עו''ד יבין רוכלי

חבר: עו'יד הגר בלייר

החלטת

העורר מחויב בארנונה בגין נכס המשמש סניף בנק והמסווג בסיווג בנקים (קוד 390)

בשטח של 718 מ"ר (להלן: י'יהנכסיי). לטענת העורר ייצומצסיי שטת הנכס המשמש אותו, שכן הוא חדל מעשות שימוש בשני שטחים, הסמוכים זה לזה, שגודלם המצטבר 115 מ"ר.

לפיכך, ביקש העורר לקבל פטור יינכס ריקיי, כהגדרתו בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 (להלן: ''תקנות ההנחה'י), וואת החל מחודש דצמבר 2015.

מנהל הארנונה דחה את השגת העורר ומכאן הערר שבפנינו.

העורר ביקש לסמוך טענתו על הגדרת 'יבנייןיי שבתקנות ההנחה (המפנות לסעיף 269 לפקודת העיריות), כדלקמן: 'ייבניין' - כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו...."

(ההדגשה אינה במקור). לטענת העורר, סעיף 269 לפקודת העיריות מכיר גס בחלק מן הנכס כמושא לחיוב בארנונה וההפניה לסעיף ה בתקנות ההנחה מצביעה על כך שניתן לפטור מארנונה גם חלק ריק של נכס, ששאר חלקיו אינם ריקים.

אין בידינו לקבל את פרשנותו של העורר להגדרת 'בניין' שבתקנות ההנחה. ראשית, לפי פסיקתו של בית המשפט העליון, יש לפרש בצמצום חוראה שיש בה ליתן פטור מתשלום ארנונה ואת משום שמשמעות הפטור היא הכבדה בנטל המס על נישומים אחרים, או פגיעה באיכות השירותים שמספקת הרשות המקומית (ראו למשל: בגייצ 6741/99 יקותיאלי נ. שר הפנים ואחי, פייד נה(3) 673).

שנית, נפסק כי כוונת המילים "או חלק ממנויי שבסעיף 269 לפקודת העיריות, שאליו מפנות תקנות ההנחה, היא רק לחלק של הבנין שהינו יחידה אוטונומית, העומדת בפני עצמה (ראו: עייש 1559/91 מנהלת הארנונה של עיריית ראשלייצ נ' בנק מסד בע"מ, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך א', עמי 476 (להלן:

"עניין בנק מסדיי)).

נציין, כי פרשנות בית המשפט בעניין בנק מסד מתיישבת עס ההלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון, ולפיה נכס לא יפוצל לחלקים משניים, אלא אס הוא מהווה מתקן רב תכליתי (ע'יא 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין נ' עיריית ראשון לציון, תק-על 3)] 1478.

ברות זו, פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בפרשה הדומה עד מאד בנסיבותיה לערר שלפנינו, כי קומה ריקה בסניף בנק לא תזכה בפטור לנכס ריק, כאשר מדובר בקומה שאין בינה ובין שאר קומות הנכס הפרדה פיסית (עמ''נ 14-11-26486 בנק הפועלים נ' מנהל הארנונה עירית טירת הכרמל (פורסם בנבו).

בית המשפט המנהלי (כבי השופטת למלשטרייך -לטר) נימק את פסיקתו בכך שאין מדובר בנכס רב תכליתי, הניתן לפיצול, כי אם במכלול רציף אחד, ואף ציין את הרציונל

העומד ביסוד מסקנתו: י"טיעונים כאלה יכולים לפתוח התנצחות אין סופית בין הרשות

לאזרח, במיוחד שאין אפשוות תמידית לפקת על השימושים השונים, שעלולים להשתנות... נוכח העדר יכולת פיקוח של העיריה אם במקרה כזה נעשה שימוש בלשחו, אם לאו... (לנוכח) הסרבול שכרוך בכך, אין מקום לתפיסתי לסווג את קומה ב' או את מהלך המדרגות אליה בסיווג שונה. יש משקל ניכר לטענה שלא ניתן לפקח אם נעשת שימוש אם לאו, כל עוד שתי הקומות מהוות מכלול אחדיי .

ואכן אנו מתרשמים, כי השטח נשוא הערר הינו חלק אינטגרלי של הנכס, ואין הוא נבדל מן הנכס מבחינה פיטית. ניתן בבירור לראות בתשריט שצורף לערר, כי לשטח שבמחלוקת אין כניסה נפרדת, והכניסה אליו נעשית מתוך חלקים אחרים של סניף הבנק, וממילא מדובר במכלול אחד שלא ניתן לפצלו ליחידות שומה נפרדות, על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד: מדבריו של בייכ העורר ומדברי המשיב עולה, כי השטח שבמחלוקת שימש את

הבנק עד לא מכבר כחדר כספות. מכאן, שגם מן הבחינה הפונקציונלית שימש השטח לפעילות הבנקאית, ללמדך שמדובר במכלול אחד. בנסיבות אלה יהא זה מלאכותי ובלתי סביר להתייחס לשטת נשוא הערר כיחידה נפרדת שיש למסות באופן השונה משאר הנכס שבו הוא נמצא.

סב בכתב הערער נטעו לגבי סקווג וג הנכס (סעוף 12 מטקטנמ כ כמפורט לע חתייחטות לטענת העורר באשר לטיווג הנטען: /

0 1 טטר עה שמחל תולת מ בפמט כלפקה מטעמו ערף בלקור 50ט, ומא בשטח שבמחלוקת כספת קטנה. מכאן, 0 רב א בצלל עשקינ בוב הק שכן