פרוטוקול ערר 19

בפני ועדת הערר לענייני ארנונהערר מס׳ 19/18

שליד עיריית רמת השרון

בפני ועדת הערר: עו״ד יבין רוכלי - יו״ר הועדה

מאיר שנהב (שופטבדימוס) - חבר הועדה

עו״ד הדר בלייר - חברת הועדה

בעניין שבין:העורר

נגד

מנהל הארנונה של עירית רמת השרון המשיב

פרוטוקול

נוכחים:

חברי ועדת הערר

העורר

מנהל הארנונה

עו״ד סילוורה ב״ב המשיב

עופר בראון חשב אגף הנדסה

עו״ד בלייר חברת הוועדה

משרדי ממוקם ברח׳ החרושת 18, בו נמצא הנכס נשוא הערר ולפיכך אני מבקשת להימנע מלקחת חלק בדיון ובהחלטה.

הצדדים

אנחנו לא מתנגדים שהדיון ייעשה בפני הרכב חסר.

חלק מהשטח שבמחלוקת הוא מחוץ לקירהחיצוני של הבניין. מדובר על תוספת חיצונית אסתטית. לעוררת אין שימוש בשטח הזה או נגיעה לשטח זה. לא רלוונטי מבחינת השימוש, אין גם בצו הארנונה שום התייחסות לגבי חיוב שטחים שכאלה. מדובר על שטחי חוץ. אין הגדרה מדוייקת לגבי שטח זה. אין מחלוקת לגבלי שטחי הנטו של המושכר שהעוררת תופסת בו.

השאלה איך הגיעו לתחשיב של שטח ברוטו שעומד על 78.55 ועד לרגע זה לא הצלחתי לקבל כמתחייב על פי חוק ממנהל הארנונה תשובה מדוייקת לצורת התחשיבים. מעבר לשטח קירות חיצוניים יש גם שיטת חישוב לגבי הקירות הפנימיים. ביקשתי לדעת כמה מתוך הקירות 1

הפנימיים חושבו ושעל בסיסם הגענו ל78.55. יש קיר משותף ע השכן לעוררת. האם כל הקיר מחושב? אס כן האם גם חושב עבור השכן? לא קיבלתי תשובות. גם אס העוררת לא התייחסה בהשגתה לטענת החיוב הרטרואקטיבי, עדיין זה לא מתירלמנהל הארנונה לנהוג בניגוד לדין.

אסורלחייב חיובים רטרואקטיביים בארנונה.

מדובר על איחור בהגשת הערר זניח וקטן, אנילא רואה בכך שום טעם בכדי להביא למחיקתו של הערעור על הסף. מה גם שטענותיה של העוררת הם כבדות משקל ויכול מאוד להיות שמדובר בטענות רוחביות שלא נוגעות רק לעוררת. אני מבקש לאור החשיבות של העוררת לדון בהם ולהתעלם ולא לדון בטענה של האיחור.

ג״5 המשיג

אני חוזרת על הטענות כפי שפורטו במענה לערר, בכל הנוגע לאיחור בהגשה, מדובר באיחור של 12 יום הוראות חוק הערר והפסיקה הרלוונטית בעניין קובעות סדר זמנים קצובשל 30 יום ולכן ככל והערר היה מוגש באיחור של יום אחד די היה בכך כדי לדחות את הערר עלהסף. אתייחס לטענת הרטרואקטיבימישת הלכת בית משפט כיום בעניין חיוב רטרואקטיבי אין איסור לחייב רטרואקטיבית ויש לבחון'כל מקרהלגופו לרבות האשמה הרובצת על הנישום.

אני מפנה לפסק הדין לעניין רמת גן ועניין הראל, שם למעשה העירייה מלכתחילה חייב רק שנתיים אחורה ובית המשפט התיר את החיוב בעינו וציין שם שלא יכולה להיווצר סיטואציה שחוטא יצא נשכר. למעשה, לפניחודש בפסק דין בעניין תיאטראות תלאביב, היום יש ערעור על זה, גם שם התיר בית המשפט חיוב רטרואקטיבי של 5 שנים הטענה שיש איסור ולא ניתן לחייב רטרואקטיבית היא לא נכונה. מכל מקום, ככל ולעוררת הייתה טענה בעניין הרי שהמקום להעלות טענה זאת היה לפנות לבית המשפט המוסמך לעניינים מנהליים מיד עם קבלת השומה. היא לא עשתה כן במסגרת ההשגה ולראשונה העלתה את הטענה בכתב הערר. לכן בנוסף לטענה לחיוב הרטרואקטיבילא הועלתה בהשגה הרי שדינה להידחות על הסף. לגופו של עניין התייחסתי בערר ביחס למועדים שההודעה על חילופי מחזיקים התקבלה בעירייה ב-27.2. והשומה הוצאה ב־1.3.

עו״ד סילוויה

שטח הנכס נקבע באמצעות מדידה שנערכה בנכס. תסריט המדידה הומצא לעוררת. לעירייה עומדת חזקת התקינות ביחס למדידה שנערכה על ידה. ככל והעוררת מבקשת לערור כנגד שטח הנכס, נטל ההוכחה עובר לפתחה ועליה לצרף מדידה חלופית שנערכה באמצעות מודד מוסמך בהתאם לצו הארנונה ולחילופין לסמן עלגבי המדידהאת השטחים השנויים במחלוקת. דבר מזה לא נעשה.

איך חושבו הקירות החיצוניים שבגבולות המושכר?

החלטת

אנו קובעים את התיק להוכחות כדלקמן:

העוררת תגיש תצהירי עדות ראשיתבתוך 45 יום והמשיב יגיש תצהירי עדות ראשיתבתוך 30 יום מיום קבלת תצהירי העוררת. התצהירים יוגשו ב-4 עותקים למזכירות ועדת הערר לא באמצעות פקס. לאחר מכן ייקבע התיק לדיון הוכחות והמצהירים יתייצבו לדיון.

אנו נכריע בטענות המקדמיות שהעלה המשיב בסיום ההליך.

ימוס.עו״ד יבין רוכלי

יו" ר הועדה

מאיר שנהב (שדפ 2\

חבר הועדה

ניתן והודעבמעמד הצדדים בתאריך 14.11.2018

2