החלטת ועדת ערר מיום 28.6.20

ועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית רמת השרון

בפני חברי ועדת הערר:

*ו''ר: עו"ד יבין רוכלי

חברה: עו''ד הגר בלייר

חבר: מאיר שנהב (שופט בדימוט)

1. בנק אוצר החייל בע"מ

2. בנק הפועלים בע'ימ

3. בנק ברקליס דיסקונט בע"מ

ע'יי בייכ עו"ד ליאת כץ ועוייד רינת סלומה-אליה נגד

מנהל הארנונה בעיריית רמת השרון

ע'יי בייכ עו"ד עינב סילורה

החלטת

₪1

בוא

1. עניינס של עררים אלה באופן בו חוייבו חמישה סניפי בנק ברמת השרון (להלן: ''הנכטים'י

או י"הסניפיםיי), במהלך התקופה שבה הטילה ממשלת ישראל הגבלות שונות עקב מגיפת

הקורונה.

2 העוררים, המחזיקים בסניפי הבנק, ציינו בערריהם כי נאלצו - נוכח מגבלות הקורונה -

לסגור את הסניפים, ולכן הס זכאים לקבל בגינם פטור י'נכס שאינו ראוי לשימוש"" לפי סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. לחילופין, טענו העוררים, כי יש להעניק להם י"פטור נכס ריק" לפי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-

3 (להלן: '"תקנות ההנחות''). לחילופי חילופין טענו העוררים כי יש לסווג את הנכסים הללו בסיווג 'יהנמוך ביותר הקייסיי (כך במקור) לפי תקנות הסדרים במשק המדינה

ערר מס' 2/2020

ערר מס' 3/2020

ערר מס' 4/2020

ערר מס' 5/2020

ערר מס' 7/2020

(ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשש''ז - 2007 (להלן : ''תקנות ההסדרים'").

3. במהלך הדיון בפנינו, הודו בייכ העוררים כי בניגוד לנטען בהשגות ובעררים, הסניפים כלל

לא נסגרו. לפיכך, משכו העוררים את טענותיהם באשר לפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש

ולפטור לנכס ריק.

עס זאת, ציינו בפנינו בייכ העוררים כי בוטלה קבלת הקהל בסניפים, הצטמצמה מאוד הפעילות בהם, חלק מהעובדים המועסקים בהם פוטרו או הוצאו לחליית, וכיוצא באלה פעולות חירום. לפיכך, עמדו העוררים על טענתם החלופית, לפיה יש לחייב את הנכסים ייבסיווג הנמוך ביותריי הקיים בתקנות ההסדרים. במהלך הדיון בפנינו חידדו בייכ העוררים טענה זו, והבהירו כי אין הכוונה לשנות את סיווג הנכטיס אלא לחייבם בתעריף המזערי לנכסים המסווגיס כבנקיס שבתקנות ההסדרים. למען הסר ספק, אין מדובר בטענה שלפיה יש לסווג נכס ריק על פי הסיווג הזול ביותר התואם את ייעודו התכנוני, שכן כאמור - אין מדובר בנכסים ריקים.

בייכ העוררים נימקו טענתם בכך שמדובר בנסיבות חריגות ומיוחדות מאין כמותן, אשר מחייבות הקלה עם העוררים בשעתס הקשה. לדבריהן, לנוכח מצב החירום ששרר בישראל ולאור הפעילות המינימלית שהתקיימה בסניפים יהיה זה בלתי הוגן, בלתי מוצדק ובלתי סביר לחייב אותם בתעריפים היקרים שנקבעו בצו הארנונה לנכסים בסיווג בנקים.

במהלך הדיון הוסיפו העוררים וטענו טענה נוספת, שלא נכללה בהשגותיהם ובערריהם, ולפיה חלקיסם מהנכסים צריכים לקבל פטור מיוחד מכח תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס'2) התש'"'ף-2020 (להלן : '"תקנות ההנחת המלוחדת'י),

יובהר כבר כעת, כי תקנות ההנחה המיוחדת מעניקות פטור מארנונה לנכסים המסווגיס בסיווגים עסקיים שונים עקב מגיפת הקורונה, אך מחריגות מתחולתן נכסים המסווגיס בסיווג בנקים. אלא שלטענת העורר מס' 2, בנק הפועלים, בשניים מנכסיו ישנם חלקים שאינם מסווגים כבנקיס בספרי העיריה, ועל כן שטחים אלה מזכיס אותו בַּפְּטור המיוחד:

המדובר בשטח חניון בגודל 583.85 מ"ר המצוי בסניף בנק הפועלים ברח' טרומפלדור ובשטח מחסן שגודלו 96.98 המצוי בסניף בנק הפועלים ברח' סוקולוב.

המשיב טען בפנינו כי ערך בדיקה בנכסים ומצא כי הם אינם ריקים, אלא מתקיימת בהם פעילות. עוד טען המשיב כי אין נפקא מינה בכך שלא הגיעו לקוחות לנכסים, שכן גס פעילות ניהולית-בנקאית ואפילו היא פעילות טטו!]ס 580% אינה מצדיקה פטורים, הנחות או שינויי תעריפים. באשר לטענה החדשה של העוררים ציינה ב''כ המשיב כי היא מתנגדת להעלאתה, והוסיפה, כי מדובר בשטחים המהווים חלק מהמכלול העסקי של הבנק, בבחינת טפל ההולך אחר העיקר, ועל כן אינם מזכיס בפטור.

.10

1

.12

.13

דיון והכרעת

התעריף לחיוב נכסים בסיווג ''בנקים"

סעיף 9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשני''ג-1992 (להלן: ''חוק ההסדרים') קובע: ''(א) השרים יקבעו בתקנות, סכומים מועריים וסכומיס מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים". מכח הוראת חוק זו, הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה בללית ברשויות מקומיות), תשס''ז-2007 (להלן: 'יתקנות ההסדרים'') אשר קובעות את התעריפים המצערייס והמירבייסם להטלת ארנונה לכל אחד מסוגי הנכסים השונים.

אין עוררין על כך שהתעריף שנקבע בצו הארנונה של עיריית רמת השרון לסיווג ייבנקיםיי מצוי בטווח התעריפים המותר על פי תקנות ההסדרים.

לטענת העוררים, צוק הָעַתִּים מחייב הוזלת תעריף הארנונה המוטלת על נכסיהם לפי צו הארנונה, והעמדתו על התעריף המזערי שבתקנות ההסדרים לאותו הסיווג. אין בידינו לקבל טענה זו. צו המסים הוא אקט של חקיקת משנה, שעל המשיב לפעול בקפדנות למילוי הוראותיו. לפיכך, המשיב אינו מוסמך להחליט כי חוראות צו הארנונה לא יחולו כלשונן בעניינו של נכס פלוני, ואין הוא מוסמך להעניק לנכס תעריף זול מן התעריף שקבע לו הצו, יהיו הנסיבות חריגות כאשר יהיו.

בניגוד למיסים אחרים, שיעורי הארנונה אינם נקבעים כפונקציה של מצבו של הנישום,

כלשונו של השופט לנדוי: "אין העיריות מתימרות למדוד את הארנונה כמידת ההכנסה

הממשית של כל בנק או כל מבטח בפני עצמו. אילו עשו כדבר הזה, הייתי אומר שבזה הן חורגות מסמכותם, כי סמכות כזאת לאינדוידואליוציה של הארנונה לא ניתנה להן בפקודת העיריות וכידוע אין לעיריה אלא מה שהוסמכה לעשות על-פי פירוש סביר של הדין

המסמיך (בגייצ 345/78 ירדניה חברה לביטוח בע''מ נ' עיריית תל אביב יפו ,לג(1) 113.)

לא זו - אף זו: סעיף 12 (ג) לחוק ההסדרים קובע מפורשות: ''ימועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אס כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו'י. מכאן, שהפחתה בתשלומי הארנונה אפשרית רק מכח הסמכה מפורשת בתקנות. לאחרונה, כאשר ביקשו בעלי עסקים הקלות והנחות בתשלומי ארנונה עקב מגיפת הקורונה נדרש שר הפנים להתקין תקנות מיוחדות, הן תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס'2) התש'/ף-2020 (להלן: ''תקנות ההנחה המיוחדת'י) . כעת, מוטמכת הרשות המקומית לתת הנחות בארנונה לבעלי עסקים עקב השלכות מגיפת הקורונה, אלא שסעיף 2 לתקנות ההנחה המיוחדת מחריג מתחולתן נכסים המסווגיס בסיווג בנק, ומכל מקום דרישת העוררים היא להנחה מסוג אחר, על דרך של הקטנת תעריפי הארנונה לתעריפם המזערי.

14

.5

.6

7

.8

הנה כי כן, לא קיים מקור נורמטיבי המסמיך את מנחל הארנונה להיענות לדרישת העוררים בעניין זח.

בייב העוררים הדגישו בפנינו, כי הפעילות שנעשתה בסניפי הבנקים נשוא העררים בתקופה המדוברת היתה פעילות של 011106 אספס בלבד ואין להתייחס אליה כאל פעילות בנקאית, ומכאן שאין הצדקה לשלם בגין הנכסים ארנונה בתעריפים הגבוהים המושתים על הבנקים. העוררים לא הציגו לנו ראיות כלשהן לעניין השימוש שנעשה בנכסים בתקופה שבמחלוקת, וראוי לדחות את טענתם מטעם זה בלבד,

אך גם אילו הוכיתו העוררים את טענתם העובדתית, לא היתה לכך כל השלכה ממשית על התוצאה המשפטית. גם אם נניח, כי אכן לא נעשתה קבלת קהל בסניפי הבנקים נשוא העררים בתקופה המדוברת, וגם אס נניח כי הפעילות היתה פעילות ניהולית-תומכת בלבד, אין בכך כדי לשנות את העובדה כי השימוש נותר שימוש בנקאי מובהק גס במהלך התקופה שבמחלוקת. על פי הפסיקה, גם נכסים שבהם נעשית פעילות ניהולית או לוגיסטית של בנק צריכים להיות מסווגים בסיווג בנק, על כל המשתמע מכך. יפים בעניין וה דברי השופטת

מוסיה ארד:

ייהסיווג 'יבנקיסיי אינו חל אך ורק על פעילות המתבצעת בסניפי הבנק. הפעילות המתבצעת במשרדיו השונים של תאגיד בנקאי היא חלק בלתי נפרד מהפעילות המתבצעת בסניפיו, משרדי ההנהלה והאגפים השונים, ביניהם גם הלשכה המשפטית, עוסקים בקידום הפעילות הבנקאית. ביטויו הברור ביותר של השימוש הבנקאי הוא אמנם השירות שניתן ללקוח הבנק בסניף, אולם שימוש בנקאי אינו מתמצה במתרחש בסניף חבנק בלבד. לכן יש לראות בפעילות המתבצעת במשרדי המנהלה שימוש בנקאי, וזאת חרף העובדה שלא מתבצע בה קשר עם לקוחותיי (עמיינ 315/05 בנק יהב בע''מ נ. עיריית ירושלים, פורסם במאגר נבו 10.8.06).

מכל מקום, במקרה שלפנינו אין עוררין על כך שהסיווג של הנכסים דנן צריך להיות סיווג ייבנקיסיי וממילא אין כל משמעות לטענה על כך שהפעילות הבנקאית ה''קלאסיתיי של קבלת קהל הצטמצמה או אף בוטלה בתקופה שבמחלוקת.

משעה שהסיווג של הנכטיס הוא ''בנקים'' גם התעריף חייב להיות התעריף שנקבע לסיווג זת.

.9

.0

1

.12

.3

4

.5

חיוב שטחי חניון-העובדים והמחסן

באשר לטענתם הנוספת של העוררים, לפיה תקנות ההנחה המיוחדת חלות על נכסיהס שאינם מסווגים בסיווג 'יבנקיסי' הרי שטענה זו לא נטענה כלל במסגרת ההשגות והעררים.

כידוע, וועדת הערר יושבת כערכאת ערעור על החלטות מנהל הארנונה, ולא ניתן לטעון בפניה טענות חדשות שלא נטענו בהשגה (ראו למשל עניין זה, עמיינ 09-08-4219 תשתיות נפט ואנרגיה בע''מ נ' עירית חיפת (פורסם במאגר נבו).

יודגש, כי אין מדובר בהוספת נימוק נוסף לערר, אשר על-פי תקנה 17 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר), תשלי'ז-1977 ניתן להתיר במקרים מסוימים, אלא בהוספתה של עילה חדשה. במילים אחרות - אין מדובר רק בסוגיה טכנית, שבה היינו יכולים להתגמש במקרה המתאיסם והצודק, אלא בסוגיה היורדת לשורש סמכותנו, ביושבנו כערכאת ערעור.

אכן, תקנות ההנחה המיוחדת פורסמו לאחר שהוגשו ההשגות שדחייתן הביאה להגשת העררים, אך אין בכך כדי להצדיק עקיפה של הוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל''ו - 1976, הקובעות שניתן לתקוף את השומה בעילות המפורטות בחוק רק על דרך של הגשת השגה.

לפיכך, אנו דוחים טענה זו על הסף.

במאמר מוסגר נציין, שיש לדחות את הטענה החדשה המתייחסת לחניית העובדים בסניף הבנק שברחי טרומפלדור - אף לגופה. ההנחה הניתנת על פי תקנות ההנחה המיוחדת מתייחסת לנכטיס שונים, תוך קביעה מפורשת כי נכסים שסיווגס 'יבנק'י (כמו גם 'יחברת ביטוח'י) יוחרגו ולא יהנו מההנחה. חשוב לציין, שמתקין התקנות החריג מתחולתן סוגים נוספים של נכסים המוחזקים בידי מחזיקים שונים, כדוגמת המדינה, גופים מתוקצבים, תאגידי בריאות וחברות ממשלתיות. מדובר בהתרגה המתייחסת, אפוא, לא רק לשימוש שנעשה בנכס אלא גס למיהותו של המשתמש. לפיכך, הפרשנות התכליתית של המונח יינכסיס שסיווגם בנק וחברת ביטוח'' מחייבת התייחסות זהה לכל חלקי הנכסים המוחזקים על ידי הבנק במסגרת אותו המכלול העסקי של אותו המחציק.

ואת ועוד: הואיל ומדובר בחיקוק המעניק הנחה בארנונה, יש לפרשו באופן מצמצם על מנת

שיינתן רק לתכלית לשמה נועד. בית המשפט העליון קבע בעניין זה כי הפרשנות המצמצמת במקרים אלה חיונית שכן משמעות פטור או הנחה בארנונה היא הכבדת נטל המס על שאר הנישומים או פגיעה ברמת השירותים שהרשות המקומית צריכה לספק לתושביה (ראו:

בג'יצ 6741/99 ארנן יקותיאלי ואח' נ' שר הפנים בג''צ, פייד נה (3) 673).

אמרו מעתה: המונח "נכסים שסיווגס בנק וחברת ביטוח'' בתקנות ההנחה המיוחדת

מתייחס לכל חלקי הנכסים הללו, כמכלול עסקי אחד, לרבות שטחי שירות. לכן, גס חלקי נכס שבהם נעשית פעילות שאינה בנקאית מובהקת, כגון חניה או אחסנה, ייחשבו נכסי שסיווגו בנק.

.6

.7

.8

.]9

.0

לאותה התוצאה נגיע גם אס נתעלס ממיהות המחזיק בנכס ונתמקד בשימוש שנעשה בו, בהתאם לדיני הארנונה. על פי הפסיקה, כאשר בוחנים מהו השימוש הנעשה בנכס יש להתמקד במהות השימוש, ומכיוון שהשימוש עשוי לכלול מרכיבים רבים, הטפל הולך אחר העיקר: "כאשר השימוש בחלק אחד של הנכס הכרחי למהות השימוש העיקרי בנכס, ולמימוש תכליתו, הולך הטפל אחרי העיקר ויסווג על פי השימוש העיקרי שנעשה בנכס כולו (עמי'נ 182/05 קואופ ת''א דן השרון בע''מ, ריבוע כחול ישראל בע''מ נ' מנהל הארנונה של עיריית הרצליה, מיום 17.2.92 פורסם בנבו).

בית המשפט העליון קבע, לפיכך, כי נכסים לא יפוצלו ליחידות נפרדות, כך שכל יחידה תעמוד בפני עצמה מן הבחינה ''הארנונאית"", אלא רק כאשר מדובר ביינכס רב תכליתליי, שבו לא קיימת זיקה בין היחידות השונות, כך שכל אחת יכולה לעמוד בפני עצמה (ראו:

ע''א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין נ' עירית ראשון ,תק-על 1(2003), 1478)..

אין עוררין על כך ששטח החניה שבמחלוקת הוא שטח המשרת את הכנק ומצוי בזיקה מובהקת אליו, הן מהבחינה הפיסית והן מהבחינה המהותית. למעשה, מדובר במכלול אחד, כאשר שטח החניה הוא הטפל ואילו שטחו הבנוי של הסניף הוא העיקר. מכאן -

שמדובר בנכס אחד לצורך תקנות ההנחה המיוחדת.

לא נעלמה מעינינו העובדה, ששטח החניה שבמחלוקת מחוייב בארנונה לפי תעריף נמוך יותר מאשר השטח הבנוי של הנכס, ויתכן שהוא אף נושא מספר זיחוי שונה בפנקסי העיריה. הדבר נובע מכך שבסיווג ''בנקים"י שבצו הארנונה קייסם תת סיווג - 'יקרקע ששימושה עס המבנהיי, שהתעריף שבצדו זהה לתעריף ''קרקע תפוסה''. אך תעריף לחוד ושימוש לחוד, ואין ללמוד מכך כי מדובר בקרקע תפוסה המהווה נכס נפרד. קרקע תפוסה מוגדרת בסעיף 269 לפקודת העיריות, כקרקע יישמשתמשים בה ומחויקיס אותה לא *חד עס בנין''. אין זה המצב בענייננו. עסקינן בקרקע שמשתמשים בה ומחזיקים אותה יחד עם בניין. היא צמודה לבניין ומשמשת את עובדיו. לפיכך, היא אינה קרקע תפוסה, והסיווג שלה הוא סיווג בנק (גס אס התעריף זהה לתעריף הניתן לקרקע תפוסה).

באשר לסניף בנק הפועלים שברחוב סוקולוב, בייכ העוררים טענו בפנינו במועד הדיון כי מצוי בו שטח של 96.98 מ"ר שהינו בעל כניסה נפרדת והוא אף הועבר לשימושו של צד גי.

הגם שכאמור לעיל אין אנו מוסמכים לדון בטענה זו שלא נטענה בהשגה ובערר, הרי שביים המשיב הסכימה באדיבותה לבחון את העניין, ואף הצהירה לפרוטוקול כי אס יווכח כי אכן מדובר בשטח שהועבר לשימושו של צד גי ויש לו כניסה נפרדת הרי שיוחלף שם המחזיק ותיבדק אכאותו לקבלת ההנחה לפי תקנות ההנחה המיוחדת.

.1

.2

.3

.4

נוכח כל האמור לעיל אנו דוחים את העררים ללא צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 5) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש''ס - 2000, לצדדים עומדת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת הערר), התשל'יז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירית,

ניתן והודע בהיעדר הצדדיסם, היום 28.6.20.

ריע בי 5 ]₪ \ %ק< "2

עו'"יד יבין רוכלי עו'"ד הגר בלייך | | מאיר שנהב / יו"ר הועדה חברת הועדה (שופט בדימוס)

חבר הועדה