פרוטוקול ישיבות מליאת המועצה מס' 24-דצמ

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עעייררייייתתרראאשש--ההעעייןן

פרוטוקול

ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין

מס' 24/12

מיום שני, ח' באדר תש"ע

22.2.2010

הפרוטוקול המלא ימצא בלשכת מנכ"ל, לשכת ראש העיר וכן באתר

האינטרנט שכתובתו .www.rosh-haayin.muni.il

"חבר" – למען הרישום הטוב 1

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

השתתפו:

1. משה סיני - ראש העיר

2. יבגני מלמוד - ס/מ"מ ראש העיר

3. רזיאל אחרק - סגן ראש העיר

4. סיגל שיינמן - סגנית ראש העיר

5. אמיר פוריאן - חבר מועצה

6. מרגי עוזר - חברת מועצה

7. שרי סלע - חברת מועצה )הגיעה בשעה (18:45

8. יעקב אדמוני - חבר מועצה

9. מיכאל מלמד - חבר מועצה

10. מתי יצחק - חבר מועצה )הגיע בשעה (18:45

11. ארנון בן עמרם - חבר מועצה

12. נתנאל אחרק - חבר מועצה

13. אבינועם טובים - חבר מועצה

חסרים:

1. עופר בביוף - חבר מועצה

2. משה בן טובים - חבר מועצה

נוכחים:

1. אירית נתן - מנכ"לית העירייה

2. עו"ד פרומה פורת - יועצת משפטית

3. רחבעם חיים - גזבר העירייה

4. משה כהן - מבקר העירייה

5. ליזי אורון - מנהלת אגף שפ"ע

"חבר" – למען הרישום הטוב 2

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

סדר היום:

1. עדכוני ראש העיר.

2. הצגת תוכנית אב לתיירות ע"י אפרת הרמן וציונית קופרווסר.

3. אישור מעבר מברירות קנס לברירות משפט

4. אישור חוקי עזר כמפורט להלן:

א. אישור חוק עזר לראש העין )אגרת תעודת אישור(, התש"ע -

2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

ב. אישור חוק עזר לראש העין )שמירת הסדר והניקיון( )תיקון(,

התש"ע -2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

ג. אישור חוק עזר לראש העין )מודעות ושלטים( )תיקון(, התש"ע

-2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

ד. אישור חוק עזר לראש העין )פתיחת בתי עסק וסגירתם(,

התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

ה. אישור חוק עזר לראש העין )העמדת רכב וחנייתו( )תיקון(,

התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

תוספת לסדר היום:

.5א. אישור הסכם לקבלת תרומה כהשלמה לתקציב החסר לבניית מקווה טהרה בשכונת נווה אפק בין עיריית ראש העין לבין משפחת פיצ'וטו.

ב. אישור הגדלת תב"ר מס' 74 עבור בניית מקווה בה' באייר בנווה אפק,

תרומה ע"ס 125,000 $ )כ- 500,000 ₪( ממשפחת פיצ'וטו, )סה"כ תקציב קודם 1,557,000 ₪, סה"כ תקציב כ- 2,057,000 ₪(.

ג. פתיחת חשבון ייעודי לקבלת כספי התרומה בבנק הפועלים סניף 677

מרכז מסחרי ראש העין, עפ"י התנאים והמסמכים כפי שיסוכמו עם הבנק.

6. אישור נוהל השתתפות במתנות ראש העיר וסגניו בשכר בהתאם

להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2009 מיום .30/12/2009

שאילתא:

בישיבה זו יינתן מענה לשאילתא של שרי סלע- חברת המועצה בנושא:

"קידום הקמת קאנטרי קלאב בסמיכות לרחוב רביבים".

"חבר" – למען הרישום הטוב 3

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

משה סיני – ראש העיר: אני פותח את מליאת מועצת העיר. ישיבה מליאה שלא מן המניין מספר .24/12 מבחינת עדכוני ראש העיר.

1. עדכוני ראש העיר

אז אני רק מדווח על פי הנוהל, שנבחרה יועצת ראש העיר למעמד האישה. הגברת רויטל יהודה, שהיא עובדת עירייה. עושה את תפקידה בצורה הטובה ביותר, והיא תהיה עכשיו היועצת שלי על פי הנהלים הקיימים, בכל הקשור לקידום מעמד האישה אצלנו בעיר.

ונבחרה במכרז פנימי. נשנה לה את המשכורת, את הדברים האלה. יש כללים בעניין הזה.

ואני מברך אותה על הבחירה.

להזכיר לכם חברי מועצת העיר, שבשבוע הבא ב- 3.3 בסביבות השעה ארבע בבנייני האומה.

אנחנו מקבלים את פרס החינוך. אז חברי מועצה פשוט להעביר לאירית את השמות של מי שרוצה להגיע. כי זה מחייב גם הסדרת תעודות ואישורים. אז אם אפשר לעשות את זה ממש עד מחר. אנחנו פותחים בהצגת הנושא הראשון על סדר היום, שזה הצגת תוכנית אב לתיירות. על ידי אפרת הרמן וציונית קופרווסר. אני אגיד כמה מילים מקדימות. ראש העין הולכת להתפתחות עתידית בהרבה מאוד מישורים. במישור העסקי, הכלכלי. בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות. ובנסיבות האלה מצאנו לנכון בשיתוף התושבים לקיים עבודת מטה, עבודת חשיבה, שקשורה להפחיתה של העיר לעיר של תיירות. כאשר יש לנו הרבה מאוד נכסי מורשת, תרבות. ראש העין נוסדה על ידי העדה התימנית, שיש לנו הרבה מה להתפאר ולהתגאות בה. נוספו אליה תושבים חדשים. יש בה אתרים רבים. חגורה אקולוגית. אתרים ארכיאולוגיים. וכל הדבר הזה הביא אותנו למצב שבו רצינו לשתף את הציבור בחשיבה אודות התפיסה של ראש העין בעתיד, מבחינה של עיר תיירותית. מתחבר גם בנושא המוזיקאלי של העיר. ואני שמח שהגברת ציונית קופרווסר, שנמצאת פה יחד איתנו, שהובילה את עבודת המטה בנושא הזה. יחד עם סיוע של משרדי ממשלה שונים.

משרד התיירות. יועצים חיצוניים. ויש פה גם תושבים נוספים שיושבים פה יחד איתנו.

ואולי את תציגי אותם אחר כך –ציונית, שזאת הזדמנות טובה להודות להם מאיה ועמי ואולי יש פה נוספים שאני לא רואה אותם. וכמובן אפרת ועומרי שעשו את זה ככה מהצד העירוני. בעבודת חשיבה גובשה תוכנית אב לתיירות. ואני ביקשתי מציונית על רקע "חבר" – למען הרישום הטוב 4

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

2. הצגת תוכנית אב לתיירות ע"י אפרת הרמן וציונית קופרווסר

ציונית קופרווסר: ערב טוב. רק לציין שלצידי בעבודת הוועדה, כמו שהוצג זה אפרת ועומרי

הרמן היו בוועדת ההיגוי. ועמי ומאיה כרגע הם מייצגים את ראשי הוועדות. אני ארחיב על זה בהמשך.

משה סיני – ראש העיר: אולי תספרי קצת על עצמך. לא כולם מכירים אותך פה.

ציונית קופרווסר: זה חלק מהתמציתיות. לא נוותר על זה. מה שאני מציגה היום הוא

בעצם מצגת.

משה סיני – ראש העיר: לא. אני חייב אני לא אוותר לך. ציונית הייתה קצינה בכירה באגף המודיעין. סגן אלוף. היא עסקה בהרבה מאוד נושאים גם בתחום של הפעילות מול השטחים. מלחמה בטרור. היבטים כלכליים. והיום היא עושה דוקטורט ובאמת פעילת ציבור. עוסקת בנושאים של איכות סביבה, איכות חיים ותיירות.

ציונית קופרווסר: טוב, תודה. המצגת שאני מציגה אותה היא בעצם תמצית של עבודה,

שתחולק לכם בתום כשאני אסיים לדבר. על מנת שלא תעלעלו בחוברת. והבה ונתחיל.

כשהתחלנו את הדרך התחלנו כמובן עם חזון, שגובש יחד עם ראש העיר. וגם עם התושבים.

והחזון מדבר על קידום ופיתוח ראש העין כמרכז תיירות. והפיכתה לעיר אטרקטיבית לתיירים, גם מישראל וגם מחו"ל. וצריך להיעשות על ידי פיתוח של מגוון מוקדים תיירותיים בעיר ובסביבה, שהם משלבים גם תשתיות פיסיות. וגם פעילות אירועים שוטפת תכנים אנחנו נדבר על זה בהמשך. תימנה, כדוגמא. והמטרה שהצבנו לעצמנו אחד זה חיזוק תדמיתה של העיר. המיקום שלה כמוקד תיירות מפותח.

כמובן לפתח מנוע כלכלי עבור תושבי העיר והסביבה. כי נושא התיירות הוא גם משתלב עם כל מה שקשור לנושא של ענף כלכלי.

דרכי הפעולה שהצבנו לעצמנו זה להתבסס על חזקות קיימות מתוך מטרה לחסוך בתהליכי פיתוח ארוכים. דבר שני זה להשתלב במגמות תיירותיות נוכחיות ועתידיות. והדגש הוא כמובן על כל הסיפור האתני בהיבט האקולוגי. היה מאוד חשוב לראש העיר, שהתושבים "חבר" – למען הרישום הטוב 5

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

יהיו חלק מהתהליך עצמו, כדי לייצר את השינוי. ולשלב את התיירות כפי שציינתי כגורם מרכז בכלל הפעילות העירונית. כשיצאנו לדרך מעבר לסיפור החזון היה חשוב לנו. לא ציינתי את זה, הוועדה עצמה לוותה על ידי היועץ מקצועי אסטרטגי, מחברת MSM שהוא מומחה לנושא של תיירות. והיה לנו חשוב לקיים סקר, במסגרת העבודה כדי לראות איך ראש העין בכלל נתפסת בהיבט התיירותי. למרות שאין תיירות בראש העין. איך תוספים את ראש העין בהיבט התיירותי. גם בקרב תושבים בראש העין. וגם בקרב תושבים בערים אחרות, מחוץ לראש העין. והמטרה הייתה לאתר גם את החוזקות ואת החולשות. ובכך רצינו לבנות את תוכנית העבודה. אני נותנת את זה ממש בתמצית כרגע. ויש לכם את זה בצורה מאד מפורטת בחוברת. תושבי ראש העין דיברו על עיר ייחודית יפה איכותית. הם עצבו אותה כעיר תימנית. זה ההגדרה שלה זה עיר תימנית. וכשדיברו על התיירות, נתנו לה פרמטרים מאוד, מאוד נמוכים. בצדק. ובכלל תושבי הערים האחרות הם אמרו, הם דבר ראשון זיהו אותה כעיר תימנית את ראש העין. ואחר כך הם ציינו שהיא איכותית ויפה. הם דיברו על כך, שהיא בעלת פוטנציאל לפיתוח. והם אפילו הדגישו שראוי לבקר בה למרות שאין בה אתרי תיירות.

כמובן כחלק מתהליך העבודה האסטרטגי היה חשוב לנו לעשות את ה... אני לא אלאה אתכם בכל. מה שחשוב לי זה להדגיש את סיפור ההזדמנויות. אז כמובן ההזדמנות אצלנו, אם העיר ממוצבת כעיר אתנית אז זה היה נורא חשוב לבסס את זה על סיפור התיירות האתנית. ואנחנו יודעים שתיירות אתנית בישראל מהווה גורם של משיכה. דבר שני יש גידול קבוע בתיירות הפנים בישראל. מחפשים המון אטרקציות חדשות בישראל. בראש העין עצמה יש מרחבי קרקע זמינים לפיתוח. התיירות נתפסת כגורם כלכלי. וזה אחד הדברים שעיצבנו כמטרות שלנו, מבחינת תוכנית העבודה, לפתח ענף כלכלי בתוך ראש העיר. מחסור באטרקציות חדשות בישראל וראש העין יכולה להיכנס לתוך הנישה הזאת. יש מגמה של גידול משמעות בכל מה שקשור לתיירות סביבה אקולוגיה וטבע. דיברתי זה התיירות הנוכחית והעתידית בישראל. וראש העין מציגה גם התפתחות עירונית מואצת ופיתוח מסחרי. מבחינת תהליך העבודה בכמה מילים. התחלנו את התהליך, אפשר לומר לפני כשנה וחצי. אבל בסך הכל כחצי שנה אנחנו עובדים בצורה מקצועית עם התושבים. עם ראש העיר אנחנו גיבשנו את המדיניות העירונית. וראש העיר הדגיש, אני נורא חשוב לי שהתושבים יהיו חלק מהתהליך עצמו. הוקמה וועדת היגוי יחד עם אפרת ועומרי הרמן. וביחד עם יועץ חיצוני "חבר" – למען הרישום הטוב 6

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שנקרא משה שמע. כשהתווינו את קווי המדיניות פחות או יותר מה אנחנו רוצים, מה מאפייני התהליך. ואיך היינו רוצים לבצע את תהליך העבודה פנינו לתושבי העיר והקמנו וועדות נושאיות שהם שלוש. וועדת אירועים שעוסקת בתכנים התיירותיים. וועדת אתרים, שעוסקת בתשתיות הפיסיות הקיימות בתוך ראש העין. וועדת ניהול שעוסקת גם בכל ההיבטים של איך לשווק, איך לפרסם, איך לגייס כספים. וכדומה. יצאנו איזה מכלול שלם של דברים שיכול לצאת, ליצור איזה תוכנית שלימה. כאשר הוועדות הנושאיות עבדו בצורה עצמאית. יש פה שני נציגים. גם עמי לבנה. וגם מאיה אור. כל אחד מהם עמד בראש כל וועדה. בתוך הוועדות עצמם היו גם תושבים. והיה חשוב לנו שישולבו גם הגורמים המקצועיים לעירייה, מהחברה הכלכלית וחברת המתנ"סים. וגם מקק"ל ורת"ג על מנת שילוו את העבודה עצמה. בסופו של דבר, בסופו של התהליך לקחנו את התוצרים של כל שלושת הוועדות. סנכרנו את התוצרים ויצרנו את התוכנית האחודה, שכאמור היא תחולק לכם בסוף. מפה יצאנו לתוך הסיפור של בניית התוכנית עצמה. בתוכנית עצמה הבנו שבחומר שאספנו לנו. בידע שאספנו לנו עד עכשיו, הבנו, ראש העין הדבר המוביל, המובהק אצלה זה הסיפור האתני. נושא התיירות הוא מאוד חלשה. ולכן הבנו, שצריך לייצר פה מעגל של שינוי כדי להביא את ראש העין למצב שהיא ממוצבת כמה שאמרתי מקודם לעיר שהיא תהיה על מפת התיירות בישראל. ולצורך כך יצרנו פה שמונה מרכיבים שחשוב שכל אחד ואחד מהם יישום על מנת להגיע לתוצר שהצבנו. חזון ומטרה דיברתי. תשתיות תיירותיות אני כבר אדבר עליהם. דיברנו על מה הוא המוצר התיירותי, שאנחנו רוצים לשווק לראש העין.

ומורכב גם מתשתיות פיסיות. גם מאירועי תוכן שהם נועדו למשוך קהל של תיירים, מבקרים לראש העין בנקודות זמן מסוימות. וגם לעסוק בכל מה שקשור לנושא של שיווק ויחסי הציבור של הנושא עצמו. אז אם אני מדברת על התשתיות הפיסיות. התשתיות הפיסיות מורכבות בראש העין מ-18 מוקדים של תיירות, שאותם מפינו. והם מתבססים על שני דברים מרכזיים. אחד תיירות שהיא נקראת תיירות אתנית. ובתוך המושג אתני נכלל מה שקשור מורשת תרבות היסטוריה ודת. זה הפירוש של המושג אתני. ותיירות שעוסקת בנושא של טבע סביבה ואקולוגיה. בעיקרון יש פה את כל הרשימה של פחות או יותר 18 המוקדים.בתוך הסיפור של מורשת תרבות והיסטוריה, כמובן אנחנו מדברים על כל מה שקשור כמרכז של מורשת תימן, בתי כנסת תימניים. כל מה שקשור לנושא של המוזיקה "חבר" – למען הרישום הטוב 7

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

ההיסטוריה האזורים הארכיאולוגיים וההיסטוריים שנמצאים פה בסביבות ראש העין. יש הרבה מן הדברים שלי כתושבת העיר נחשפתי אליהם לראשונה. כמו למשל חירבת כסיפא, שיש שם בתי בד מהתקופה הביזנטית. כל המבנים ההיסטוריים מהתקופה הבריטית.

בקיצור יש לנו פה אתרים היסטוריים שהם מהתקופה של מתקופת התנ"ך ועד לתקופה של המנדט הבריטי. וכמובן העלייה התימנית. משה, בהקשר זה חשבתי על זה בישיבת הממשלה אתמול, שדיברו על זה. חייבים להכניס את אבן העזר לתוך הדבר הזה. גם מגדל צדק. כמובן בכל ההיבט האקולוגי מה שאני למדתי לדעת, בוועדת התיירות, שראש העין מן הסתם, מי שיוצא בשבת החוצה, ומטייל בראש העין. אנחנו ממוצבים בנושא של סינגל האופניים. מאות של רוכבי אופניים מסתובבים פה באזור של יער ראש העין. תנודת הציפורים בראש העין היא בצורה מאוד רצינית. אבל שוב, אנחנו לא. כל הדברים האלה עדיין לא מפותחים. באזור אבן העזר. בקיצור יש פה רשימה של אזורים שיכולים גם כן לתת מענה לכל מה שקשור לחובבי האקולוגיה והטבע. מה שדיברתי עכשיו זה בנושא של תשתיות. בנושא של אירועי התוכן, כפי שאמרתי, אירועי התוכן זה המטרה שלהם למשוך קהל רב של מבקרים לתוך העיר, בנקודות זמן מסוימות. אנחנו החלטנו להתמקד בשני אירועים מרכזים. על מנת למתג את העיר בשני האירועים עצמם, ולא להתרחב על יותר מדי אירועים. היה לנו סל מאוד רציני של אירועים שהציעו לראש העין. אבל אמרנו בואו נהיה רציניים. ונהיה ממוקדים בנושאים שאפשר זה. הנושא של התימנה הוא חשוב. הוא כבר ממוצב בהיבט של ראש העין.

אבל הוא נתפס עדיין כאירוע מקומי בתוך העיר עצמה. מצומצם למתחם מצומצם פה בתוך העיר ראש העין. ואנחנו מדברים על משהו שצריך להפוך את תימנה לאירוע לאומי, מבחינת העיר. ודבר שני להוציא אותו מתוך הסיפור של המתחם הצר באזור פה של קימרלי. ולגרום לכך, שכל העיר עצמה תחגוג את האירוע הזה של התימנה. אז יש המון בחוברת עצמה פירטנו גם איך לעשות את זה. דיברנו על כנס לאומי שהוא תחת אחת האוניברסיטאות, שעוסקים בנושא של המחקר האתני. כדי להביא לתוך העיר חוקרים מכל רחבי העולם לתוך הנושא עצמו. וכשאני מדברת על עיר שלימה, כמובן בתים מארחים ודוכני מכירה וסיורים בראש העין. על מנת שוב לצאת מתוך המתחם הצר. הנושא השני שדיברנו עליו זה נושא שהוא מאוד ייחודי. ואנחנו משתלבים בכל הסיפור הזה שראש העין נתפסת בהיבט האתני והתרבותי. ואנחנו יוצאים מתוך הסיפור, רק התימני, לצאת החוצה לרב תרבותיות ומה "חבר" – למען הרישום הטוב 8

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שהמלצנו לעשות פסטיבל של שגרירים, שבו לייצר מצב כזה, שצריך להחליט באיזה תקופה.

כי תימנה כרגע בסוכות, דיברנו כנראה בל"ג בעומר, שיגיעו נספחי תרבות של כל הארצות.

יקימו ביתנים בתוך ראש העין עצמה. כדוגמא, אני יכולה לדבר על ביתן צרפת. אנחנו מדברים על נגיד, שנסונים שיכולים להיות בצללי המוזיקה. פסטיבל של סרטים צרפתיים.

דוכני אוכל. ואומנות צרפתיים. כששוב הנושא הזה אין אותו בכלל בעולם. אין אותו בארץ.

זה אירוע ייחודי וחדשני. יכול למקד אליו חשיפה תקשורתית לתוך ראש העין עצמה. וכמובן מכיוון שהעיר היא ממונפת בנושא של קשרי החוץ. יש לנו כל כך הרבה ערים תאומות, שצריך להכניס אותם לתוך הסיפור עצמו. בשורה תחתונה הדברים האלה הם מצריכים פעם אחת של השקעה, וזה רץ. זה גם לא עולה הרבה כסף. כמובן, על מנת שכל מה שדיברתי עליו, שאפשר לייצר את הסיפור הזה של התוצר התיירותי, סיורים בתוך ראש העין עצמה. ולארגן את האירועים עצמם. חייבים שמי שינהל את זה, ינוהל בצורה מקצועית, איכותית. ולאורך שנים. לא בצורה כזאת של ממונה זמני על דבר כזה ואחר. אם אנחנו רוצים למתג את ראש העין. ולצורך כך דיברנו על הקמה של רשות תיירות לראש העין. חברה בע"מ, עמותה, רשות עירונית. אני לא נכנסת לזה כרגע. אבל זה צורך שהוא נדרש והוא עלה מתוך הוועדה, שמישהו ירכז את הנושא עצמו. ומה הם התפקידים של הרשות לתיירות. אחד זה אותו ייזום והפקת הפרויקטים התיירותיים שדיברנו עליהם. גם בהיבט התשתיתי וגם בהיבט של אירועי התוכן. דבר שני טפול בהיבטים משפטיים וחוקיים. כל מה שקשור לסיפור של מה המצב של האתרים לשימור, שדיברנו עליהם. חוקי עזר לנושא של תיירות. וסיוע לתושבים וליזמות. וכמובן כל הנושא של השתלבות בתכנון העירוני, בתפיסה שלנו שימור של אתרים.

עיצוב של אתרים, מחויב שייתפס כחלק מראיה אדריכלית כוללת. ולא בצורה כזאת של פרטה שכל אחד עושה מה שבראש שלו. מבחינת התקצוב של הנושא הזה, התקצוב אנחנו חושבים שבשלוש השנים הראשונות הוא צריך להיות דרך התקצוב העירוני. ייקח זמן עד שכל הדבר הזה יצליח להחיל את עצמו גם מבחינת המימון שלו. כמובן שיש הכנסות מאירועים שיהיו. יש מימון שמתקבל גם מתקציבים ממשלתיים של משרד התיירות. וגם חברות סמך ממשלתיות. איך אנחנו רואים את רשות התיירות בנושא הזה בתוך עיריית ראש העין. כמובן אנחנו מדברים על גוף עצמאי שלצידו. הוא מקבל את כל הסיפור של מערך גיוס כספים ומשאבים. הוא צריך להיות על ידי העיר עצמה. כלומר תחת פ/המנכ"לית. צריך "חבר" – למען הרישום הטוב 9

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

להקים את הגוף הזה, של מערך גיוס כספים. המערך גיוס הכספים הזה הוא צריך לענות על הצרכים של כל העיר, מבחינה כספית. וכמובן גם לנושא של תיירות. מהצד השני אנחנו רוצים להתבסס על מערך הדוברות, שקיים כבר בעיר עצמה. אבל הוא צריך גם לתת שירותים לרשות של התיירות. מתחת לרשות התיירות במסגרת של רשות התיירות. תהיה מועצת תיירות עירונית ותושבים מתנדבים בסגנון של דירקטורים בחברה בע"מ, שהם בעצם קובעים את המדיניות של הרשות הזאת. הגורם שינהל אותה בצורה מקצועית זה מנהל הרשות הוא ממונה עצמו. הוא איש מקצועי. הוא חייב לדעת שיהיה לו ידע בנושא של תיירות. וגם ידע בנושא של ניהול. מתחת למנהל הרשות אנחנו מדברים על שני רכזים. אחד רכז פרויקטים ואירועים שהוא זה שאחראי להיבטים הישומיים והתפעוליים של ההוצאה לפועל של אותם פרויקטים שדיברנו עליהם. ורכז שיווק ותיאום הוא בעצם זה שאחראי על כל השיווק, הנושא הזה של התיירות - הוא בעצם האיש שעוסק במידע להפצת המידע.

כמובן שבשלב הזה אנחנו מדברים על לפחות הקמה של מנהלת הרשות על מנת שכל התהליך הזה יתבצע. כאשר אפשר להתבסס כהצעה שאנחנו העלנו אותה בתוך הוועדה. אפשר שמנהל הרשות הזה יהיה במסגרת של החברה הכלכלית, שהוא מסתמך על מה שיש כבר בחברה הכלכלית מבחינת גורמים שיכולים לסייע בייזום של הדברים, והוצאה לפועל של הדברים.

אז בשלב הזה, אנחנו מדברים על מינוי של מנהל רשות. אם אני חוזרת למאגר השינוי ואני כבר לקראת הסוף. אז דיברתי בשלב הזה על חזון, על כל מה שקשור לחלק הימני. ואני ממשיכה הלאה. על מנת שנוכל למתג את העיר בהיבט התיירותי, אנחנו חייבים לתת דגש על כל מה שקשור ליחסי ציבור ופרסום. צריך לפרסם את הנושא. היום אין לי מה לפרסם, מבחינת הנושא התיירותי בראש העין. אבל כשיהיה את הדבר הזה חייבת להתבצע על ידי מערך הדוברות בעירייה תוכנית עבודה, שפעם אחת היא מדברת – מה הוא המסר. איך אני רוצה להציג את ראש העין החוצה. כלפי זה. לייצר את רשימת העיתונאים שעוסקים בנושא הזה. גם עיתונאי כלכלה. ועיתוני תיירות. ועיתוני תרבות הפנאי. כדי שכשקורה משהו צריך ליידע אותם, וכך אתה מעלה את הנושא על העיתונות הכתובה והמדיה האלקטרונית. דבר נוסף כמובן לדעת מי הם קהלי היעד, שאנחנו מכוונים כלפיהם. את מי אנחנו רוצים להביא לראש העין עצמה? אני מניחה שלין מומחית לנושא הזה. ותשמח לעזור בהקשר הזה. לגבי יזמות תושבים. והרי דיברנו בהתחלה בהיבט של המטרה, שאנחנו רוצים לייצר פה ענף "חבר" – למען הרישום הטוב 10

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

כלכלי נוסף בראש העין. היום אני אומרת לכם ההסתכלות שלי, בצורה איך שזה נעשה. יש כאלה ואחרים שחיים מהנושא הזה של "בהיבט התיירותי" אבל לא עושים את זה בצורה חכמה. ולצורך זה אני באה ואני אומרת, הרשות של התיירות שתוקם -היא זאת שאחראית פעם אחת לקדם את היזמות הזאת של התושבים. לאחר מכן לתכנן, להוציא את הרישיונות – הקלות לתושבים בהקשר הזה. וכשאנחנו מדברים על דוגמאות הם רבות וענפות, בהקשר הזה. אנחנו מדברים על בתים מארחים. גם בהיבט להציג תוצרות שלהם, גם להראות מה שיש. אוכל והסעדה שלא בהכרח רק דרך מסעדות, גם מסעדות וגם דרך הבתים מארחים. למשל השכרת אופניים. למשל שירותי הסעות. דוכני מכירה. אומנות, צורפות כל הדברים האלה זה דברים שיכולים להיכנס לתוך הסיפור הזה של יזמות של תושבים. כשיגיעו המבקרים לפה. סינרגיה בין שותפים. כמובן רשות תיירות לא י כולה לעבוד לבד בעיר. צריך לייצר לה את הקשרים, בין אם זה על ידי המשרדים הממשלתיים שעוסקים בנושא הזה. ואנחנו כבר יש לנו כבר. יצרנו את הקשרים האלה במשרד התיירות.

במשרד החוץ ובמשרד החינוך. כל הגורמים האלה שיכולים לבוא ולסייע. אנחנו מדברים על חברות ממשלתיות, ואחרות כמו קק"ל ורט"ג והסוכנות היהודית. אנחנו מדברים גם כן על סינרגיה בתוך העיר עצמה, בין החברה הכלכלית לבין הרשות. איפה בכלל תשב הרשות. אם העירייה וכדומה. וכמובן הדבר האחרון זה המיתוג המחודש. כפי שאמרתי המיצוב של ראש העין היום הוא בצד הצר שלו. ולכן על מנת שנגיע למיתוג טוב יותר זה לא משהו שמתבצע מחר בבוקר. צריך לציין את זה. זה תהליך רב שנתי ובצורה הדרגתית. אבל צריך לדעת איך למצב את ראש העין בצורה הנכונה, כשמבקרים פה. אז אנחנו גם משדרים – גם ממתגים את עצמנו בהיבט התיירותי. וגם מייצרים פה אמינות גם כלפי מי שבא ומגיע לבקר אותנו.

בחוברת שאנחנו נפיץ לכם, יש שם נספחים, שהם יורדים ממש לרמות רזולוציה של איך לגייס את הכסף. מי הם הקרנות. איך לבצע את הפרסום של יחסי הציבור. אנחנו דיברנו גם כן על הקמה של אגודת ידידים לראש העין. וכמובן מי הם הקרנות שאפשר לבוא ולגייס דרכם. שורה תחתונה, מה שאנחנו מציגים – הצגנו כרגע זה תוכנית שהיא יישומית. לטווח זמן קצר ובינוני של עד חמש שנים. התוכנית היא ישימה בסופו של דבר. ואנחנו מאמינים שאם הדבר הזה יתבצע אנחנו נגיע למצב שאפשר לשים את ראש העין על מפת התיירות.

תודה רבה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 11

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

משה סיני – ראש העיר: חברים קודם כל אני רוצה להודות לציונית. ולתושבים על העבודה המקיפה, אינטנסיבית. ויחסית ארוכה. זה לא טריוויאלי שקבוצה גדולה מאוד.

כמה תושבים היו בקבוצה?

ציונית קופרווסר: היו שם שלושים תושבים. אני שכחתי לציין את זה. שלושים תושבים

זה פשוט הייתה חוויה להכיר אחד ואחד מהם. כולם אנשים משכמם ומעלה, שהגיעו לכל הישיבות והראו נכונות גם כן לבוא ולהירתם. וגם לעזור גם בהמשך.

משה סיני – ראש העיר: יפה. אז קודם כל בשמי ובשם מועצת העיר אני רוצה להודות לך ולכל מי שהיה לך לעזר והיה לנו לעזר. לפני שאולי אני אומר כמה מילים, מישהו רוצה להתייחס.

שרי סלע – חברת מועצה: אני מאוד מברכת כמי שהעלתה את הנושא של תיירות כאן במועצת העיר לסדר היום ולתקציב העירייה. כי לא היה פרק שקראו לו תיירות. ובזכותי התווסף פרק שנקרא תיירות לתקציב העירייה. אז אני בהחלט מברכת על המהלך. ציינת כאן מספר דברים מאוד משמעותיים ומאוד חשובים. אני לא – באמת לא אחזור על הכל, כדי לא לפתוח את הדיון מהתחלה. אבל אני רוצה כמה דברים מרכזיים לומר. האחד את צודקת.

התחיל כאן איזה שהוא מהלך בהחלט תיירותי ושל שיווק באמצעות בחורה שלקחה את זה על עצמה. וגם סייעתי לה להקים את אותו הפורום שליקט את תולדות הישוב. כל הפרויקט הזה הובלנו ביחד. אבל את צודקת הוא התחיל כמשהו חובבני. וצריך למסד אותו וצריך למקצע אותו. וצריך בשביל זה תקציבים. אבל אם תפתחי את ספר התקציב לא בדיוק תראי בסעיף התיירות את התקציב הנכון והמתאים לדברים שאת מבקשת לקדם. אז את צודקת.

דבר ראשון שצריך לעשות זה להכפיל לשלש, אולי לרבע את תקציב התיירות. כדי שהוא יהיה מנוף כלכלי לדברים אחרים. את זה לצערי לא השכילו עד היום להבין, אבל אולי עכשיו יבינו. אז אני שמחה. אחד הדברים ההערות שאני רוצה להעיר, ואולי תוסיפו את זה כהמלצה לחוברת אני לא ראיתי אותה עדיין. אבל גם זה לא עלה כאן. יש מפה של ראש העין.

את דיברת על זה, שאחד הגורמים המרכזיים שכאן התחילו להביא תיירות ואת רוכבי האופניים זה יער ראש העין. את יודעת שיער ראש העין לא מופיע במפה. הוא נעלם מהמפה.

ציונית קופרווסר: הוא נמצא ברשימה שלנו.

שרי סלע – חברת מועצה: אבל הוא לא מפה. והמפה משווקת והמפה נמצאת בכל מקום. אז "חבר" – למען הרישום הטוב 12

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

יער ראש העין הגורם התיירותי כרגע, מספר אחד, בעתיד אני מקווה שיהיו יותר. אבל כרגע הוא לא נמצא על המפה. אז אני באמת אשמח אם אתם תביאו את זה כהמלצה. כי לי לא הקשיבו. הנושא של המיתוג. את נגעת גם בנקודה מאוד, מאוד חשובה. המיתוג זה דבר הרבה יותר מורכב מאותה אמירה שראש העין היא עיר מוזיקה, או מה שנעשה היום. אני מסכימה איתך לחלוטין. אני מודה שחיזקת את הדברים. אמרת בהחלט מספר דברים שהם אולי מכאן ואילך, הגישה תשתנה. ואפשר יהיה לפתח אותם. והנושא האחרון שאני רוצה להתייחס אליו וזה נושא, זה אחד מאבני הדרך המרכזיים בראש העין. וזה נושא באמת השימור ולימוד ההיסטוריה וציון הדרך כאן. גם הליך השימור, שאותו ניסיתי לקדם, נעצר.

אז אולי באמצעות התהליך שעשיתם עכשיו נתחיל אותו מהתחלה. ונכריז הכרזה מלאה על כל כ-150 אתרים, כי נכון לעכשיו רק שישה או שבעה הוכרזו. וגם הליך השימור לא הסתיים עד תום. כי לא נבנה בכל אגף ההנדסה ובוועדה לתכנון ובנייה הליך מתאים וקבלת היתר בנייה למבנים של שימור. כתוצאה מכך, כבר מספר מבנים בתהליך הזה נפגעו ונהרסו.

בתהליך הזה של השנים האחרונות ישנם מספר אלמנטים שנפגעו וחבל על כל אלמנט כזה.

משה סיני – ראש העיר: טוב. תודה רבה לך על ההערות. מישהו עוד רוצה להגיב.

מתי יצחק – חבר מועצה: אמנם באתי באמצע. אבל לא שמעתי או לא קראתי ככה, האם יש איזה ממשק למסגרת הזאת או לתוכנית בין ראש העין הוותיקה, אני מדגיש, עם המורשת שלה, עם הרוחניות שלה, עם הדברים האותנטיים שבה.

ציונית קופרווסר: זה הבסיס. תיירות אתנית ותיירות אקולוגית.

מתי יצחק – חבר מועצה: כי גם צריך אנשים אותנטיים לצורך העניין.

ציונית קופרווסר: זה גם הדגש. דרך אגב העיר הוותיקה זה המושך המרכזי בתוך הסיפור

של התיירות.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: קודם כל אני באמת רוצה להודות לתושבים ולכל העבודה, גם אפשר לראות שהיא מקצועית. אני גם רואה שהסתמכתם לא על גחמות אלא על ידי סקרים ואנשי מקצוע. ובניגוד למה שנאמר אולי בהתחלה, אני רואה פה שלפי נתון שמונים אחוז. עד כמה אתה מרוצה ממגוריך בראש העין? אני רואה שבסך הכל שמונים אחוז מהתושבים מאוד מרוצים מהתפקוד, מהמגורים בראש העין וזה רק עושה טוב.

ציונית קופרווסר: תודה רבה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 13

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

משה סיני – ראש העיר: חברים אני חייב עוד פעם להביע את התפעלותי מהעבודה שלכם, עבודת הצוות. הרוח הטובה, ההבנה, הדיאלוג, הסובלנות והסבלנות. הראייה הכוללת והמכללת של הצוות, שזה היה דבר מופלא. ושיתוף הפעולה שעבדתם יחד עם הרשות המקומית. זה אנשים שהם מתנדבים ומשקיעים מזמנם. ועשיתם את זה בצורה הטובה ביותר. אני רוצה שתמסרי באמת תודתי לכולם. וגם למשה שמע, שהוא היה היועץ האסטרטגי שעשה עבודה נפלאה. וממש התחבר לעיר שלנו. ויישר כוח.

ציונית קופרווסר: תודה רבה.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אנחנו ממשיכים בישיבה על סדר היום. סעיף 3 פרומה.

אישור מעבר מברירות קנס לברירות משפט. בבקשה.

3. אישור מעבר מברירות קנס לברירות משפט

שרי סלע – חברת מועצה: משה יש כאן קבוצת תושבים שהגיעו, ככל הנראה לגבי הסעיף האחרון.

משה סיני – ראש העיר: סליחה מנכ"לית העירייה נתנה לפרומה את רשות הדיבור. וזה על פי הנחיות מנכ"לית העירייה וסדר היום שפורסם. בבקשה פרומה.

שרי סלע – חברת מועצה: עדיין שאילתות אמורות להיות בראש הישיבה.

משה סיני – ראש העיר: עדיין אנחנו מנהלים היום, כמו תמיד על פי סדר קבוע מראש.

בבקשה. על פי סדר היום הקבוע, לא עושים פה שינויים. בבקשה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: טוב, כפי שהופץ לכם במסמכים שצורפו להזמנה, לישיבת מועצת העיר נכון להיום כל העברות על פי חוקי העזר של ראש העין, הם עבירות של ברירות קנס. למעט נושא חניה. הבקשה כאן היא לאשר מעבר ביתר חוקי העזר, לשיטה של ברירות משפט. כאשר בברירות קנס, ברירת המחדל היא שמי שלא משלם את הקנס שמופיע בדוח, למעשה רואים אותו כמי שרוצה להישפט, והדוח מוגש לבית משפט. בברירת משפט, ברירת המחדל היא הפוכה. זאת אומרת מי שלא מבקש להישפט רואים אותו כאילו הוא הודה והורשע בעבירה. כאשר הפרוצדורה היא פרוצדורה דומה למה שיש היום בכל הארץ, על פי חקיקת מדינה לגבי חניה. דהיינו מי שמקבל דוח, יש לו תשעים יום לשלם את הדוח.

הוא רשאי תוך שלושים יום מקבלת הדוח לפנות אל התובע העירוני ולבקש לבטל את הדוח.

"חבר" – למען הרישום הטוב 14

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

ורשאי תוך תשעים יום לבקש להישפט. ומי שביקש להישפט תעמוד לו הזכות להישפט כפי שהיה קודם לכן. הנושא הזה למעשה מוריד מהעומס גם על המערכת המשפטית. וגם על התביעה העירונית. כי המצב היום הלכה למעשה, שחלק ניכר מהאנשים לא מגיעים לבית משפט להישפט.

יבגני מלמוד – ס/מ"מ ראש העיר: מה פרקי הזמן?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: פרקי הזמן שוב אני חוזרת. תוך תשעים יום. היום שיטת ברירת המשפט. מה שכתוב זה תוך 14 יום צריך לשלם את הקנס. ומי שלא שילם בעצם רואים אותו כמי שמבקש להגיע לבית משפט. והדוח מוגש לבית משפט. אנחנו עוד ממתינים קצת ואנחנו בודקים. מבחינת סדרי העבודה ובגדול. בשיטת של ברירות משפט ,יש תשעים יום לשלם את הקנס. תוך שלושים יום אפשר להגיש בקשה לתובע העירוני לבטל את הקנס. תוך יום אפשר לבקש להישפט. מי שלא עשה – לא ביקש לבטל וכמובן אם בוטל או לא בוטל, או לא ביקש להישפט, וחלפו תשעים יום, רואים אותו כמי שהורשע בעבירה ואפשר למעשה לנהל הליכים לגבייה. לגביית הקנס.

יבגני מלמוד – ס/מ"מ ראש העיר: אחרי תהליך ווידוי של קבלת הקנס בפועל?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: כן זה חובה.

יבגני מלמוד – ס/מ"מ ראש העיר: הקנס הגיע לידיו .

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: חובה לוודא. מה שקורה זה כמובן אם זה נמסר ידנית זה נמסר ידנית או נשלח בדואר רשום. בחניה שזה כבר קיים זה קצת שונה. היות ומצמידים את זה לשמשה. אז אם בן אדם לא משלם ו חלפו תשעים יום שולחים לו שוב את הדוח בדואר רשום.

מרגי עוזר – חברת מועצה: לדעתי זה גם ככה במרבית הרשויות.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: היום אפשר לומר שרשות אחר רשות עוברת לשיטה הזו של ברירות משפט. מבחינת התהליך, רק להשלים זה גם רשום לכם, זה אישור מועצת העיר. לאחר מכן מעבירים בקשה מתאימה לשר המשפטים ושר הפנים. הם מכינים את החומר. וזה עובר לוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. ורק אחרי שזה מאושר על ידה זה מתפרסם ברשומות ואז למעשה ניתן יהיה לפעול על פי השיטה החדשה. הכל יופיע כמו שמופיע, אני מניחה שרובכם מכירים – כמו שמופיע בתוך ...

"חבר" – למען הרישום הטוב 15

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: ואז זה אומר שאנחנו יוצרים קשר עם חברה, שמבצעת את הליך הגבייה ואנחנו מגיעים למצבים שמשעבדים את הרכבים כמו ברשויות אחרות. וכן הלאה, וכן הלאה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה ניתן לעשות גם היום לאחר.

שרי סלע – חברת מועצה: היום אתם לא עושים את זה. לא משעבדים רכבים.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: פועלים קודם כל בברירות קנס היום, בדרך כלל כשניתן גזר דין יש או ימי מאסר. ובדרך כלל כשמבקשים להפעיל ימי מאסר אנשים באים ומשלמים. בשיטה הזו לא יהיו ימי מאסר זה יעבור לאכיפה. מבחינת האכיפה יש שלבים כשדרך המלך אם אחרי שקיבל את הדרישות. ואחרי שווידאו שהוא קיבל את הדוח. וקיבל את דרישות התשלום ,לא משלם. דרך המלך זה עיקולי בנקים.

שרי סלע – חברת מועצה: מה הביא אותנו לשנות את הגישה?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה פשוט מבחינת אני הסברתי את זה מבחינת עומס גל על המערכת של התביעה העירונית. וגם על בתי המשפט. למעשה זה היום, שרי סלע – חברת מועצה: למה יש לנו עומס? אם הקנסות כדין למה יש לנו עומס? אולי הם לא כדין. אולי מערך הפיקוח שלנו לא עובד כשורה. אני שואלת מה הביא אותנו לשנות גישה.

למצוא אחר כך את עצמך להתנהל מול חברה פרטית זה לא נקרא שירות לתושב. זו המטרה.

אז בואי תפרטי לנו מה יהיה התהליך.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אני רוצה רגע להשיב לשאלתך. זאת אומרת בהיבט הזה של הליכים שננקטים לגביית החוב. אין כל הבדל בין השיטות. זאת אומרת מרגע שיש פסק דין והוא חלוט, שזה יקרה בברירת מס אחרי משפט. ואם בן אדם לא יתייצב הוא יקבל פסק דין בהיעדר. ואם הוא יתייצב ובאותו מצג כמו של אדם שביקש להישפט ולמעשה מגיע לבית משפט, ויש לו יומו להישפט. לאחר השלב הזה אין כל הבדל בין שתי השיטות. זה לא רלוונטי.

שרי סלע – חברת מועצה: נכון. וודאי שזה רלוונטי. למה לא נשאיר את המצב. אני עדיין לא משוכנעת למה לא להשאיר את המצב הקיים.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: זה לא מגדיל את החוב? ההליך הקודם לא מגדיל את החוב.

זה שכר עורך דין אלף בית. צווי עיקול.

"חבר" – למען הרישום הטוב 16

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא. אלה הליכים פליליים. הליכים פליליים הם עבירות מסוג חטא. ואין כאן ... בהליכים מהסוג הזה. אין הוצאות. הניסיון מלמד שמרבית האנשים פשוט לא מגיעים לבית משפט. ומרבית פסקי הדין ניתנים בהיעדר. ואז שיפוטית ויש ניירת ויש זימונים לבית משפט. ויש תיקים וכולי. זאת אומרת שמי שרוצה להישפט זכותו לא תקופח. גם היום הוא יוכל לבקש להישפט.

שרי סלע – חברת מועצה: ועל כן למה שלא יישאר המצב דהיום? מה מביא אותנו לשנות את המצב דהיום?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה מבחינת העומס.

שרי סלע – חברת מועצה: יעילות של מי? להפעיל חברה נוספת שתרוויח מהעניין. חברה שתבצע את הגבייה. לצערי אני בעלת ניסיון בנושא. כשקיבלתי דוח ברשות אחרת והתהליך שעברתי הוא התהליך הכי לא דמוקרטי שקיים.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אני רוצה לענות לך. את לא נותנת לי. אני לא מתחמקת. נכון להיום בעיריית ראש העין, לגבי ברירות קנס, אנחנו גובים את זה בעצמנו. עד לא מזמן גבינו בעזרת בתי המשפט שהם הפעילו פקודות מאסר. המדינה החליטה שהיא לא גובה יותר עבור הרשויות המקומיות. וזה בעצם מהשנה שעברה אנחנו גובים בעצמנו. ובשלב הזה זה נעשה באמצעות אגף הגבייה של העירייה. אני מדברת על ברירות קנס. תיכף אני אדבר על חניה. ואני מניחה, שכל עוד ההיקף של הדוחות יאפשר לטפל בלי לשכור את שירותיה של חברה חיצונית כך ייעשה. ובוודאי שלא הגענו מעולם לעיקולי רכבים. אני לא אומרת שלעולם זה לא יהיה. אבל המדיניות היא מדיניות מתונה.

עכשיו גם ברשות החניה, שם ההיקף הוא יותר גדול. והם נעזרים בחברה חיצונית, לא מזמן הייתה ישיבה בלשכת ראש העיר, סליחה, מנכ"לית העירייה, לקביעת מדיניות. כשההנחיה שניתנה היא לבצע את הדברים בצורה הדרגתית. זאת אומרת אחרי שווידאנו, מסירות וכל הדברים האלה, שנקבתי קודם. הדבר הבא שייעשה זה עיקולי בנקים.

אם עיקולי בנקים לא הועילו, אפשר ניתן יהיה לשקול עיקול ברישום על הרכב. וודאי לא ימכרו רכב בשביל קנס של 500 או 600 שקל, לאיזה סכום שזה לא יצטבר. ובשלב הזה לא ניתן אישור לבצע עיקולי מיטלטלין. זה ייבחן וזה יצריך אישור של מנכ"לית העירייה. וזה ייבחן נקודתית.

"חבר" – למען הרישום הטוב 17

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: פרומה אני עדיין לא מצליחה להבין את הנקודה הקריטית במעבר לשיטה אחרת.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: המעבר לא מוריד ולא מעלה לעניין הזה.

משה סיני – ראש העיר: אנחנו מעלים את זה להצבעה. מי בעד החוק הזה?

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור מעבר מברירות קנס לברירות משפט. מי בעד. רזי.

בעד. בעד ייבגני בעד עמיר. בעד מרגי. בעד סיגל. שרי? נגד. אדמוני בעד. מיכאל נמנע. מתי בעד. ארנון בעד. נתי בעד. אבינועם טובים בעד.

החלטה מס' 1

סעיף 3 שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות מעבר מברירות קנס לברירות

משפט.

בעד: )(11 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

נמנע: )(1 מיכאל מלמד.

4. א. אישור חוק עזר לראש העין )אגרת תעודת אישור(, התש"ע - 2010

בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר___________________________

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור חוקי עזר כמפורט - הראשון אישור חוק עזר לראש העין )אגרת תעודת אישור( בבקשה פרומה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: טוב פה אנחנו מבקשים לאשר חברים, אנחנו מבקשים לאשר חוק עזר חדש המחליף חוק עזר קודם. הוא דומה פחות או יותר לחוק העזר הקודם. ומתאים את עצמו לשינוי שחל במשך הזמן. גם בעבר על הנפקת תעודות ניתן היה לגבות אגרה להפקת תעודות. מה שאנחנו כרגע מבקשים להוסיף זה גם גביית אגרה זה גם שירות. הכל כפי שמוגדר. תעודה כאמור בסעיף 324 לפוקדת העיריות. וזה לצורך העברת זכויות בטאבו. אישור על תשלום חובות בדרך כלל ארנונה, וחובות שיש בוועדה, היטל השבחה. מקובל בכל הרשויות הסכום ששמנו פה, אחרי שעשינו גם סקר הוא משקף את הסכום המקובל. תעודת עובד ציבור זה כאשר בדרך כלל זה לצורך הגשה לבית משפט, או כדי שזה ישמש כאסמכתא בהליך כזה או אחר. בדרך כלל בבית משפט. ואז פונים לעירייה ומבקשים תעודת עובד ציבור.

שרי סלע – חברת מועצה: מי יכול לבקש כזאת תעודה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 18

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: כל אחד יכול לפנות לעירייה. בדרך כלל זה נעשה.

שרי סלע – חבר מועצה: מי יכול לבקש תעודת עובד ציבור?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אני עונה לך את לא מקשיבה. כל אחד יכול לבקש תעודת עובד ציבור. אני אומרת המקרה הרגיל, שפונים אלינו זה בדרך כלל במסגרת הליכים משפטיים. אני אתן דוגמא קלאסית. למשל מישהו קיבל דוח על תמרור על חניה בניגוד לתמרור. אז לעיתים יש אלינו פנייה לבקש תעודת עובד ציבור, שמאשרת שהתמרור הזה אושר כדין. יכולים להיות עוד מקרים. למשל רוצים עדכון על הליכים פליליים כאלה או אחרים שנקטנו, מבקשים לעניין הזה תעודת עובד ציבור. זה למעשה במקום עדות מסמך, שניתן תחת אזהרה. במקום שהעובד הספציפי שבו מדובר יופיע לבית משפט. אם כי גם אחרי שנתן תעודת עובד ציבור, יכולים לזמן אותו להיחקר. אבל זה גם יכול לחסוך את הצורך בהתייצבות.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: מי מאשר בעייריה את נכונות התעודה הזאת?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה העובד הספציפי שאחראי. אם זה משהו של תכנון ובנייה זה יכול להיות מפקח. זו יכולה להיות תובעת עירונית. זו יכולה להיות מנהלת מחלקה. כל עובד עירייה. מי שעוסק בתחום הזה. ויש לו את הסמכויות בתחום הזה. אני בדרך כלל מסייעת לעובדי העירייה, לנסח את התעודה. אחרי שהם כמובן פורסים בפני את כל המידע והמסמכים.

משה סיני – ראש העיר: טוב, תעלי את זה להצבעה.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור חוק עזר – אגרת-

שרי סלע – חברת מועצה: שנייה. איזה דברים אחרים אנחנו גובים את הארבעים ומה יכול להיות העשרים האחרים. אני בכל זאת רוצה דוגמאות לנושא.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: העתק תעודה זה אם הונפקה איזה שהיא תעודה ובן אדם איבד אותה אז הוא לא ישלם שוב שמונים שקל. הוא על ההעתק ישלם רק עשרים ₪.

תעודה בעניין אחר. זאת אומרת כל חיקוק, שעל פיו העירייה מוסמכת לתת אישור ומישהו מבקש אישור מהסוג הזה אז הכנסנו את זה פשוט, האישורים המקובלים הם אלה שנקובים פה. וזה הכנסנו כדי לאפשר גמישות. לגבי תעודות אחרות, במקום לפרט את כל החיקוקים ולציין את כל התעודות הקיימות.

"חבר" – למען הרישום הטוב 19

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: שאלה. בן אדם רוצה העתק מצו ארנונה. על מה אנחנו גובים 25 שקלים? כמה עולה לצלם את צו הארנונה?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה מופיע באתר האינטרנט של העירייה. זה אני מניחה שאף אחד לא יפנה. אבל אם מישהו יפנה יקבל.

שרי סלע – חברת מועצה: למה 25 שקלים. ונאמר שאין לו גישה לאינטרנט. למה הוא צריך, תושב צריך לשלם כי הוא איבד את החוברת ששלכתם על העתק צו ארנונה – 25 שקלים?

ולמה קובץ חוקי העזר לפי החלטת ראש עירייה. למה לא תקבעי עכשיו סכום?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: היות ואין לנו עדיין אוגדן וספר כרוך.

שרי סלע – חברת מועצה: נו, אז על אחת כמה וכמה. גם אישור לטאבו. למה שמונים שקלים. זאת אומרת אלה דברים שצריכים להינתן באופן אוטומטי. במכסימום זה תשלום בגין הצילום עצמו. זה הכל. זה שירות לתושב.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: כשאדם מבקש אישור מוציאים איש לשטח, בודקים גם אם יש חריגות בניה. בודקים אם בן אדם שילם את כל הארנונה שהגיעה ממנו. זאת אומרת זה לא בדיוק כפי שזה נראה.

שרי סלע – חברת מועצה: אה ברגע שהוא מבקש רק אז אנחנו בודקים אולי הוא בעצם לא כשר. מבחינתכם הוא צריך להיות כשר תמיד. אז הרי כל התיעוד והמסמכים נמצאים בעירייה. זו נקודת המוצא. ונקודת המוצא זה שהאדם כשר. אלא אם כן הוברר אחרת. על מה שמונים ושישים שקלים. על מה על צו ארנונה 25 שקלים למה? זה שירות שאתה צריך לתת.

משה סיני – ראש העיר: שאלה טובה. אני מניח שבן אדם שאיבד את צו הארנונה, החיים עושים את שלהם, הוא מגיע לגבייה שלנו, זה עולה על המחשב, אומרים לו כמה הוא אמור לשלם, והוא משלם. אף אחד לא ידרוש ממנו 25 שקל, שמראים לו את זה על המחשב. אז בואו נוריד את כל המקרים ההיפותטיים האלה. אנחנו מדברים פה על צווים על תעודות, על דברים שמצריכים עבודה עירונית של שיגור פקחים. זה עיקר הכוונה. ולא מדברים על הרעיון הזה שאת עכשיו העלית אותו. אני מעלה את זה להצבעה. בבקשה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: רשות מתוקנת זה מה שהיא צריכה לעשות כדי לגבות מכולם מס אמת. ולא מכאלה שלא מדווחים שייהנו מההפקר. אז אני חולקת עליך.

"חבר" – למען הרישום הטוב 20

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: על מה אנחנו מדברים פה. בן אדם ביקש תעודה לטאבו מכוח מסמכים שנמצאים בוועדה לתכנון ובנייה. עכשיו תתחילי לבדוק אם הוא כשר או לא.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני מעלה את זה להצבעה ברשותכם, משה סיני בעד. רזי בעד. ייבגני בעד. עמיר בעד .מרגי בעד. סיגל בעד. שרי נגד. אדמוני בעד. מיכאל נגד. מתי בעד.

ארנון בעד. נתי בעד. אבינועם בעד.

החלטה מס' 2

סעיף 4 א' שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין )אגרת

תעודת אישור(, התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(11 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(2 שרי סלע, מיכאל מלמד.

.4ב. אישור חוק עזר לראש העין )שמירת הסדר והניקיון()תיקון(,

התש"ע -2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר__________________

אירית נתן: אישור חוק עזר לראש העין – שמירת הסדר והניקיון.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אוקי אני מבקשת לפני שאני סוקרת את התיקונים המוצעים לחוק העזר לבקש את רשותכם להוסיף עוד תיקון של טעות טכנית, שנפלה בחוק העזר הקיים. בסעיף 58 ב לחוק העזר הקיים נמצאת הפנייה לסעיף 14 )(1 לחוק ההתגוננות האזרחית. עכשיו פשוט נפלה טעות ההפניה צריכה להיות לסעיף 14 ו. כנראה שבהקלדה כשהקלידו את חוק העזר במקום ו כתבו סעיף .1 סעיף 1 בכלל לא קיים בחוק. אני רק אומר לכם במה מדובר. זה סעיף שעוסק בדרישה לתיקון ליקויים במקלטים. והסמכות של הרשות המקומית לדרוש תיקונים נמצאת בסעיף 14 בחוק ההתגוננות האזרחית, שאומר, בעל בית ובעל מפעל חייבים לעשות כל אחד במקלטו. כל טפול ושינוי, כפי שדרשה בכתב הרשות המקומית. כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת וכולי וכולי.אז אני מבקשת רשות להוסיף את זה. פשוט לתקן. במקום 1 שיהיה כתוב ו'. זאת ממש טעות בהקלדה שנפלה.

עכשיו אני מבקשת לסקור את עיקרי התיקונים המוצעים. קודם כל מוצע להוסיף הגדרות לאולם על כלי נגינה חשמלי, למוזיקה, למכונת גן. בהגדרת חפצים מיושנים להוסיף גרוטאות רכב. מה שמופיע היום זה רק אם הרכב הוא שלד. זאת אומרת יש מצב שזה גרוטאות רכב. אבל עדיין זה לא שלד או חלקים מרכב. מוצע גם לשנות את ההגדרה של מדרכה גובלת בעסק. כדי למנוע אי בהירות. למדרכה בחזית העסק. הגדרה פשוט שמוספת היא ברורה יותר מזו הקיימת. עוד מוצע, היום זה גובל. ומה שמציעים זה שני הקווים "חבר" – למען הרישום הטוב 21

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

הניצבים לחזית העסק. עד המדרכה. זה מה שמקובל אגב, כל התיקונים פה בסך הכל למדנו מניסיון של רשויות אחרות. תוך בדיקה והשוואה. אין פה משהו שנגיד המצאת הגלגל. עוד מוצע להוסיף להגדרת מפגע פירוט של מזיקים. פה הייתה בקשה של תברואן העירייה, דקר שרעבי, לתקן את ההגדרה. כדי לאפשר לו לאכוף את חוק העזר בצורה טובה יותר. הסדרה של פינוי אשפת צמחים, בניינים ובמקומות שהעירייה קבעה. ואם זה אשפה צמחית אז לשים את זה בשקית. ואם זה אשפה גסה ניתן להניח את זה בצד. בנושא של היערכות לקראת מחזור ... הוספה להוראה מפורשת לחוק העזר, שמאפשרת לעירייה לדרוש להפריד בין סוגי פסולת שונים. היום הנושא של מחזור חשוב. הוא תופס תאוצה וגם את חוק העזר צריך להתאים לעידן המודרני יותר. יש כאן עוד תיקון טעויות טכניות. בהפניה לסעיפים בנוגע למכשול ברחוב. לעניין רעש למעשה להוסיף סעיפים שמגבילים את עוצמת הרעש. אין בנושא הזה מענה בחוק למניעת מפגעים. עוד מוצע כל הנושא של מספור בתים. צריכים לעשות בהסדר יותר מודרני ברוח המבצע, שבעצם היום מתבצע בעיר. אפשרות לדרוש התקנת לוחית ולקבוע פחות או יותר איך היא תראה. ואם היא תהיה מוארת או זוהרת. מי שקובע זה ראש העיר או מי שהסמיך אותו. נכון להיום במסגרת המבצע. מבצע ואני יכולה לומר כי הייתי שותפה לחלק מהדיונים. ואולי מרגי תסביר את זה, חברת מועצת העיר, שאחראית על זה.הוחלט ללכת על שלט זוהר, באמת כדי לחסוך בהוצאות.

מתי יצחק – חבר מועצה: הוספת שם לגבות כסף על איזה בסיס הגביה של הכסף? בסוף הסעיף. רשאי יהיה ראש העיר לגבות כסף. מה הבסיס לחיוב.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: עבור כל עבודה שהעירייה. אז קודם כל יש, מתי יצחק – חבר מועצה: מי מתמחר. על איזה בסיס התמחור?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: התמחור יהיה על סמך עלויות בפועל.

מתי יצחק – חבר מועצה: ואם בעל הבית לא רוצה. הוא אומר לך אני יכול לבצע את זה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: תראה אם היא רוצה ליצור אחידות. ורוצה לעשות סדר לכן מקנים לראש העיר את הסמכות הזאת. אם מבחינת האכיפה ראש העיר במקרה ספציפי. קודם כל בוצע מבצע לישר קו בכל העיר. הוא כרגע מתבצע. מרגי תסבירי.

מרגי עוזר – חברת מועצה: אני אגיד כמה מילים. אנחנו יצאנו עם הנושא הזה של מספור בתים בעיר כיוון שאלף בכל עיר מתוקנת יש מספרי בתים ואפשר לדעת איפה רחוב, ואיזה "חבר" – למען הרישום הטוב 22

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

מספר בית, כשאנחנו מחפשים אותו פעם ראשונה. גם בעיר הוותיקה, וגם בשכונות החדשות הנושא של מספור בתים לא היה מיטבי. אז פעם אחת בכדי שנדע להתמצא בעיר. גם מבחינת רשות הדואר, גם עלה הנושא של לא יודעים בדיוק למצוא בתים. והחלטנו כשירות אגב ולא בכל עיר עושים את זה. לא בכל עיר מחליטה העירייה לצאת בשירות ולקחת ולעשות את הבתים, לעצב. להתקין. וכולי – הכל על חשבונה. ואנחנו ה חלטנו כאן בראש העין בכדי ליישר את הקו, שהעיר תיקח את זה על עצמה. תיישר קו. ואכן הותקנו מספרים על בתים על חלק מהעיר. חלק שני יתבצע סקר ובשבועות הקרובים תושלם ההתקנה. ומהרגע הזה שיישרנו את הקו. ובכל העיר יש מספרים בצורה אחידה. וכולי. אגב, אני רוצה גם לציין, שבמקומות בודדים שבהם היו מספרים זוהרים והתושבים מאוד מאוד התעקשו לא לשים דווקא את השלט הזה. לא נכנסו לעימותים עם תושבים. למרות שהם היו ממש בשוליים. אני יכולה להגיד מהרבה מאוד בתים שהותקנו בהם מספרים אפילו לא אחוז אחד. מרבית התושבים שמחו וברכו על היוזמה וכולי. עכשיו כדי לשמר את העניין הזה. וכדי שלא נמצא את עצמנו בעוד חצי שנה או בעוד שנה שוב במצב שבו אין מספרים. ובלילה מספרים לא נראים ואי אפשר לראות אותם וגם בכדי לחסוך בעלויות חשמל, המספרים הם זוהרים ולא מוארים. נכון להגדיר את זה בחוקי העזר, שגם להבא אם לא יהיו מספרים על בתים מסוימים, יפלו, יבואו חדשים לא יודעת מה, העירייה, הרשות תוכל לדרוש שיהיה מספר על הבית. כמובן שהעדיפות תהיה, שזה יהיה אחיד. ואנחנו נוכל לספק שוב, תמורת סכום של עלות. כי הרי כל הנושא הזה עולה כסף, של עלות את המספר. ואם מישהו רוצה לעשות את זה באופן עצמאי, ובלבד שזה יעמוד בקריטריונים אז שיעשה את זה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: על איזה עלות מדובר היום?

מרגי עוזר – חברת מועצה: לא יודעת להגיד בדיוק. את יודעת כמה עלה לנו.

סיגל שיינמן – סגנית ראש העיר: 25 שקלים נדמה לאחד.

מרגי עוזר – חברת מועצה: השלט כולל ההתקנה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: אני רוצה להתייחס לניקיון. במידה וחוק העזר הזה נכנס לתוקף. מה קורה מחר בבוקר.

מרגי עוזר – חברת מועצה: מה זאת אומרת מה השאלה?

מיכאל מלמד – חבר מועצה: מה קורה מחר חוק העזר נכנס לתוקף.

"חבר" – למען הרישום הטוב 23

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

ליזי אורון – מנהלת אגף שפ"ע: ברגע שהחוק מקבל תוקף פקח. שמי ליזי אורון ואני מנהלת אגף שפע של העירייה. בעקרון פוטנציאל המפגעים הגדול ביותר בתחום הניקיון נובע באמת מעסקים לא מבתים פרטיים. בעל עסק עובד מהבוקר עד הלילה. תנועה בו היא מאוד, מאוד גדולה ובדרך כלל זה מי שמתעסק בפיצוציות. מכירה של דברים קטנים, ירקות, פירות אוכל בעיקר. פרחים בתוקפות מאוד – חגים ותקופות שהם בוערות. והכוונה היא שלוודא את האחריות של בעל עסק. בעל עסק שמפעיל עסק ומתפרנס ממנו, צריך לדעת שבסוף היום הוא לא סוגר את השערים. מנקה את החנות החוצה והולך הביתה. והתושבים נשארים עם הלכלוך על המדרכה. תושב רשאי ללכת על המדרכה בצורה שתכבד אותו, בטח לקראת סוף השבוע.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: עד היום העירייה ניקתה את המדרכות?

ליזי אורון – מנהלת אגף שפ"ע: גם היום נעשית אכיפה. רק שאנחנו יכולים לאכוף חלק קטן. רק מה שגובל בבית העסק. ואנחנו מוצאים את עצמנו מתעמתים איתם. אז פה מותר לי? כן. אז תנקה את המדרכה. ותזרוק את זה. תנקה את החזית. תזרוק את זה קצת קדימה למדרכה. הכוונה היא באמת,

מיכאל מלמד – חבר מועצה: תהליך הזרימה שאותו בעל עסק מתחיל להבין את שפת הדיבור.

ליזי אורון – מנהלת אגף שפ"ע: אנחנו לא ממהרים אנחנו נזהרים מאוד באכיפה. אנחנו קודם כל זה התראה. אפילו בפעם הראשונה לא נותנים עוד התראה אלא מדברים עם בעל העסק. אחר כך כשרואים שהוא לא כל כך מתייחס, אז נותנים התראה כדי שתהיה לנו את האסמכתא, שהוא לא יגיד לא ידעתי. ורק בפעם השלישית, ולפעמים בפעם הרביעית רק הוא מקבל את הדוח. אני יכולה להגיד לכם שבחודשיים האחרונים נתנו שלושה דוחות לשני בתי עסק. כשבית עסק אחד קיבל כבר דוח רביעי. זה עסקים ברחוב שבזי, שאני יכולה להגיד לכם שבאופן אישי, אני הזדעזעתי איך נראית חזות הרחוב ביום שישי בשעה ארבע אחרי הצהריים. ובאמת אני לא חושבת שיש סיבה מוצדקת לזה.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: אגב הכנס לבית עסק שהוא אלף מטר ומאה מטר הוא אותו דבר? אני לוקח לדוגמא את ויקטורי. אתה ביום שישי שם, אתה רואה שם שמות. עכשיו אתה נותן לו מאה שקלים זה בדיוק מזיז לו. הוא לא יתאמץ לנקות. הוא יגיד עובד עולה לי "חבר" – למען הרישום הטוב 24

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

400 שקלים. אני אשלם מאה שקלים שווה לי.

ליזי אורון – מנהלת אגף שפ"ע: אנחנו לא ממהרים לוותר כל כך מהר. בפעם הראשונה ניתן לו דוח. בפעם השנייה אולי יינתן דוח. בפעם השלישית זה כבר הופך לכתב אישום.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: מה שרציתי לומר זה עניין של שיקול דעת. זאת אומרת במקרה הרגיל יינתן דוח ברירת קנס. עכשיו אם זה חוזר על עצמו, נשקול הגשת כתב אישום. עכשיו זה יכול להיות, אם זה חוזר על עצמו או בשים לב להיקף המפגע. וכאן עניין שצריך להפעיל שיקול דעת.

ארנון בן עמרם – חבר מועצה: יש לי שאלה קצרה. הפרדה בין סוגי פסולת. מה הכוונה ואיך נערכים לזה?

מרגי עוזר – חברת מועצה: מה שקורה זה שאנחנו משלמים היום היטלי הטמנה עבור פינוי הפסולת ועבור הטמנה וכולי. הכוונה היא בכלל במדינת ישראל וראש העין כעיר בתוך מדינת ישראל, להגיע למצב שבו הפסולת מופרדת. אגב היום אנחנו באיזה שהוא תהליך שהקבלן עושה את זה. הקבלן מפריד. אנחנו בתהליך של פיילוט. לבדוק עלויות, לבדוק משמעויות.

וכולי. הקבלן עושה את ההפרדה. והכוונה היא בעתיד להגיע, רק לגבי גזם. הוא מוציא גזם וקרטונים שיפריד.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: מה גובה הקנס עוד לא הבנתי. השוק של ראש העין כולו זוהמה שישי שבת. נשאר שם. מה גובה הקנס? מה גובה הקנס. אני רוצה לדעת.

משה סיני – ראש העיר: 620 שקל תגיד לי אני אנקה את השוק. הוא לא ינקה את השוק הוא ישאיר אותו מלוכלך.

מרגי עוזר – חברת מועצה: אבל היא ענתה לך שאם לא זה כתב אישום.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: הגובה המקסימאלי זה 3300 שקל.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: זה יכול להגיע לידי סגירה?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: סגירה זה רק, גם הסברתי בזמנו, הסברתי לך. זה רק במסגרת חוק רישוי עסקים. ובמסגרת,

שרי סלע – חברת מועצה: ההגדרה של אולם לצורך העניין. זה אולם אני מניחה שהוגדר במסגרת היתר הבנייה כאולם נכון?

"חבר" – למען הרישום הטוב 25

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה לפי הגדרה בצו רישוי עסקים. עסקים טעוני רישוי.

שרי סלע – חברת מועצה: סעיף 4ז למה נועד? למה לאפשר את זה בכלל? שראש העירייה רשאי לפטור בעל אולם ממילוי אחר ההוראות כולן או חלקן לתקופה שייקבע. לשם מה זה נחוץ? למה מישהו צריך להיות חריג?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה חריגים שבחריגים, אם ראש העיר על פי שיקול דעת, דוגמא טובה יכול להיות אולי יום העצמאות. וראש העיר לא חייב להשתמש בסמכותו.

שרי סלע – חברת מועצה: בוודאי. אבל הוא גם יכול להשתמש בסמכותו. אני לא רואה עדיין, גם לא נושא של יום העצמאות, או הנושא של אירועים אחרים ממילא לא מתקיימים באולם. הם ממילא מתקיימים במקומות פתוחים. הם ממילא מתקיימים. ואז אפשר ספציפית לאותו האירוע, הסעיף הזה הוא סעיף מאוד בעייתי. כשאת לא יודעת מראש מה הם הנסיבות, מה הם הטעמים, מה היא המסגרת זה דבר מאוד בעייתי. כי אני כבר רואה את רשימת הבקשות.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זו החלטה של ראש העיר. זו החלטה מנהלית. היא חייבת להיות מנומקת. היא צריכה להתקבל לאחר שראש העיר התייעץ עם הגורמים המקצועיים. והיא יכולה לעמוד למבחן משפטי כמו כל החלטה מנהלית אחרת.

שרי סלע – חברת מועצה: אפשר להוסיף הערה שראש העיר יהיה חייב לדווח למועצת העירייה על ההיתרים שהוא נותן? הנושא של התקנת השלטים. כתוב – סעיף 112א. בהתאם לתוכנית שאישרה העירייה. אז התוכנית הנוכחית לא אושרה בעירייה. זאת אומרת על כל פנים אני לא יודעת שהיא אושרה בעירייה. האם תהיה תוכנית עתידית, שתאושר בעירייה סוף סוף. המבצע שהיה, אושר כספית.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: עירייה פועלת באמצעות ראש העיר. והתוכנית אושרה על ידי ראש העירייה. וודאי שאושרה על ידי העירייה.

שרי סלע – חברת מועצה: עירייה זה לא מועצת העירייה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא. מועצת העירייה היא אורגן של העירייה.

שרי סלע – חברת מועצה: אם כך יש בעיה בסעיף. מי מאשר את התוכנית. מי בונה את "חבר" – למען הרישום הטוב 26

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

התוכנית. מי קובע, מה ההגדרות של התוכנית. אני מאוד מאושרת מהגדרה של אנשי מקצוע.

נכון להיום אנשי מקצוע עושים עבודה מצוינת כאן. ולמרות זאת, גם מקצועית ניתן לבקר.

וגם מקצועי ראוי לבקר אותו. על כל פנים אני חוזרת לשאלה הבסיסית. תוכנית שאישרה העירייה אני מבקשת הגדרה, שהתוכנית הזאת תאושר במועצת העיר.

משה סיני – ראש העיר: מה התוכנית שרי. איך להתקין את השלט.

שרי סלע – חברת מועצה: לא. איך להתקין את השלט גם לא איזה מספר. יש דברים הרבה יותר עקרוניים בשלטים. כמו גודל שלטים. מיקום ביחס לבית. הגדרה מוגדרת של צבעים.

יש אין ספור דברים מעבר להערות השוליות שציינת. אני חושבת שהתוכנית כתוכנית צריכה להיות מאושרת כאן ואל בחדרי חדרים.

נתנאל אחרק – חבר מועצה: שרי. עניינית למועצת העיר אין סי. ולא כלום. בכל מה שקשור לעיצוב. יש לנו אנשי מקצוע טובים. אני גם מעריך שעדיף לנו שמוצעת העיר תיתן תסמיך אנשי מקצוע. מאשר שהיא תקבל את ההחלטות בעצם, שלפעמים ההחלטות שלה לא נגזרות מאמות מידה סבירות כל הזמן. אז אז אנשי המקצוע. עכשיו צריך לסמוך על אנשי המקצוע. מה נביא לפה לדיון על הדברים האלה. אני חושב שגם את צריכה לסמוך על זה.

שרי סלע – חברת מועצה: כל עוד נתנו אישורים באזור התעשייה על שלטים שחורגים מהנורמה, בכלל במדינת ישראל ובעולם כולו. יש לי בעיה לסמוך על אנשי המקצוע.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני מעלה לאישור שמירת הסד והניקיון. משה סיני בעד.

רזי בעד. ייבגני בעד. עמיר בעד. מרגי בעד. סיגל בעד. שרי נגד בהערות האלה, אם אפשר היה לתקן את הסעיפים. אדמוני – בעד. מיכאל בעד. מתי בעד. ארנון בעד. נתי בעד. אבינועם טובים בעד.

החלטה מס' 3

סעיף 4 ב' שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק העזר לראש העין

)שמירת הסדר והניקיון()תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב,

ותיקון טעות בסעיף 58 )ב( כפי שהוצג ע"י היועצת המשפטית.

בעד: )(12 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

"חבר" – למען הרישום הטוב 27

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

.4ג. אישור חוק עזר לראש העין )מודעות ושלטים( )תיקון(, התש"ע

-2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר______________________

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור חוק עזר מודעות ושלטים. על זה אין לך תיקון. נכון.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: חוק עזר לראש העין מודעות ושלטים. בדברי ההסבר נסקרו השינויים. אני אעבור עליהם בקצרה. מוצע להוסיף הגדרה למקום ציבורי, אשר ביחס אליו מגדיר החוק את נושא פרסום הודעות ושלטים. מוצע להבהיר כי חובה לשלם אגרת שילוט בשל עצם הצגת השלט. עוד הוספה הוראה, שמאפשרת לשלם אגרת שילוט עבור חצי שנה, לפי חוק העזר שקיים היום, למעשה שלט שהיה חלק מהשנה. חובה לשלם אגרה עבור כל השנה. בהסדר כיום אם זה שלט שנמצא רק חצי שנה, אפשר לשלם – לקבל החזר למחצית השנה. ואם מציבים אותו במחצית השנייה של השנה, נשלם רק את מחצית האגרה. זה שינוי לטובת התושבים. גם לגבי הליך הבקשה יש שינויים. זה מפורט. כמו כן הוספה בסעיף ,8 דרישה לציין בבקשה לרישיון את הפרטים שעם השלט, פרטי יצרן, פרטים שנוגיעם לבטיחות. אם זה שלט שמחובר לחשמל אישור של חשמלאי מוסמך. ומוחלפת הרשימה של השלטים האסורים בחוק העזר היום הרשימה הזאת לא מתאימה לעידן הנוכחי. ולמעשה אנחנו מציעים פה רשימה חדשה, שמתחשבת בנושא של – אני אקרא לזה ככה, נושא של עיצוב, חזות. נושא של בטיחות. הפרעה. הכל מוצג בפניכם. שאלות.

יבגני מלמוד – ס/מ"מ ראש העיר: יש שאלות בנושא?

יעקב אדמוני – חבר מועצה: תגיד אגב אתה עושה שילוט לבית כנסת. גם כן צריך, לא צוין הדבר הזה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: יש קודם כל אנחנו מדברים על תיקון לחוק העזר.

בחוק העזר המקורי עצמו, בסעיף שלא תוקן, יש סמכות לראש העיר לפטור מתשלום אגרה כשמדובר בשילוט בעל אופי נגיד ציבורי, דתי. אני לא חושבת שאנחנו גובים מבתי כנסת אגרה.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני מעלה את זה בבקשה להצבעה. משה סיני בעד. רזי בעד.ייבגני בעד. עמיר בעד. מרגי בעד. סיגל בעד. שרי בעד. אדמוני בעד. מיכאל בעד. מתי בעד. ארנון בעד. נתי בעד. אבינועם טובים בעד.

"חבר" – למען הרישום הטוב 28

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

החלטה מס' 4

סעיף 4 ג' שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת פה אחד חוק עזר לראש העין )מודעות

ושלטים( )תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(13 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

שרי סלע, יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם

טובים.

4. ד. אישור חוק עזר לראש העין )פתיחת בתי עסק וסגירתם(, התש"ע -

2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר________________________

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: נושא רביעי. פתיחת בתי עסק וסגירתם, יש פה שני תיקונים קטנים.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: טוב, חוק עזר לראש העין פתיחת עסקים ו סגירתם.

הוא מחליף חוק עזר קודם של העירייה. זה חוק עזר משנת .1962 אני מבקשת פה רק לתקן שני דברים. והגדרת בית אוכל בסעיף ההגדרות, הייתה קיימת הפנייה לאותו צו שהזכרנו אותו גם קודם. צו רישוי עסקים. עסקים טעוני רישוי. אבל נפלה טעות. הצו שצוין פה תשל"ג. מ-1973 הוא הצו הקודם. בשנת 95 אושר צו חדש. ומה שאנחנו מבקשים להפנות לצו משנת תשנ"ה -.1995 על פי חוק רישוי עסקים שחוקק בצו הזה כמו שגם הסברתי קודם, מפורטים כל סוגי העסקים שכדי להפעיל אותם יש צורך להוציא רישיון עסק. זה גם מופיע לפי קבוצות, לפי סוגים. לכל בית עסק נדרשים אישורים שונים זה מוגדר בצו. זו חקיקת מדינה. נוסף לזה בסעיף 2ד. מבוקש לתקן מה שנאמר בחוק זה בסעיף 2ד. זה על אף האמור בסעיפים א-ב. במקום א-ב. צריך להיות א-ג. ולאחר המילה אזורים להוסיף את המילה מקומות. זה רק השינויים לעומת החומר שמונח בפניכם. אני סוקרת עכשיו את השינויים, כפי שעשיתי בחוקי העזר הקודמים. אוקי חוק העזר כפי שגם מופיע לכם בדברי ההסבר.

הוא כולל מספר שינויים. לעומת חוק העזר הקיים. והוא מסדיר את שעות וימי הפתיחה והסגירה של בתי העסק. טוב סעיפי ההגדרות שונו כי בשנת 1962 היה מדובר במועצה. כיום המקום גדל ו זאת עיר. שונו מספר הגדרות, מפאת חלוף הזמן. הייתה חסרה הגדרה למונח אדם. ומוצע להוסיף הגדרה למונח אדם. בחוק העזר הקודם לא הייתה אפשרות למתן היתר לילה, להפעיל עסקים בלילה. מה שקיים היום בהרבה מאוד רשויות. אפשרות לראש העיר "חבר" – למען הרישום הטוב 29

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

לתת היתר לילה בין השאר לקיוסק. זה מתאים למציאות החיים כיום וזה כנגד תשלום אגרה שנתית, כפי שמופיע בתוספת לחוק העזר. בחוק העזר הקיים לא הייתה התייחסות לפתיחת בתי עסק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בליל יום הזיכרון לחללי צהל. בליל תשעה באב.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: זה לא היה בחוק העזר הקיים היום.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא היה קיים. חלק בזה בחקיקת מדינה. אבל לא מאפשר לנו לתת ברירות קנס.

שרי סלע – חברת מועצה: אבל המדינה יכולה לתת? אם היא מגיעה לראש העין.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: היא לא תגיע. הסבירות שהיא תגיע, נגיד ככה, מאוד נמוכה. חוק העזר המוצע מאפשר לראש העין לקבוע אזורים ומקומות, שבהם תותר פתיחת בתי אוכל בתי עסק בתי עינוג בימי מנוחה. אם ניווכח לדעת שפתיחתם אינה מהווה מטרד.

והיא נועדה לטובת הציבור. החלטה זאת כאמור מנומקת. היא תתבסס על חוות דעת של גורמים מקצועיים. היא תובא לעיון הציבור. וכפי שגם אמרתי קודם כמו כל החלטה מנהלית של ראש הרשות היא כפופה לביקורת שיפוטית. ולגבי היתר לילה הסברתי קודם.

אלה השינויים העיקריים לעומת חוק העזר הקיים.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: ישנה התייחסות להוסיף את המילה אדם.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: יש פשוט הגדרה לאדם. לרבות תאגיד. מה שלא היה כאן בחוק העזר הקודם.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: מה קורה עם עמותה?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: תאגיד זה עמותה.

שרי סלע – חברת מועצה: שאלה אם הבנתי נכון. הנושא של פתיחת בתי אוכל מותר בימים שאינם ימי מנוחה. זאת אומרת לפי הצעה הזאת מותר שיהיו פתוחים עד השעה 12 בלילה?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה עד עשר.

שרי סלע – חברת מועצה: ומעכשיו עד 12 בלילה. אני רוצה לקחת כדוגמא קטנה. בגבעת הסלעים יש שם פיצרייה או קיוסק אני אפילו לא זוכרת מה, אבל זה סמוך מאוד לבתי תושבים. לעסק כזה מותר להיות פתוח עד 12 בלילה? זה בית אוכל.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אם זה קרוב לבתי מגורים אפשר להגביל.

"חבר" – למען הרישום הטוב 30

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: אני מבינה נכון?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא. בואי נקרא את הסעיפים בסדר. זה סעיף 3 בהחרגה שלו בסעיף .4 לא יפתח אדם לא ירשה לאחר לפתוח את עסקו בימים שאינם ימי מנוחה בשעות שבין תשע בלילה לבין שש בבוקר. כדי לחרוג מהעניין הזה צריך לבקש היתר לילה מראש העירייה.

שרי סלע – חברת מועצה: ואז ההיתר לילה זה פתיחת בתי. זה סעיף .4

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: עכשיו לא יפתח אדם –

שרי סלע – חברת מועצה: עכשיו אנחנו מדברים על בית אוכל.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: בית אוכל זה את צודקת. בין 24 לחמש.

שרי סלע – חברת מועצה: אז אם כך יש בעיה. היות ויש לנו מרכזי קניות.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: סליחה. מה שאמרנו הראשון הוא הנכון. עד תשע בערב.

שרי סלע – חברת מועצה: ומה קורה עם בית אוכל.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: בית אוכל אות הדבר.

שרי סלע – חברת מועצה: למה אבל כתוב מבין 24 לחמש.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא יפתח אלא אם כן יהיה לו היתר לילה.

שרי סלע – חברת מועצה: בסדר. ואני עדיין חוזרת ואומרת. ישנם כאן מרכזי קניות שסמוכים מאוד, מאוד לבתי תושבים. במרחקים שהם פחות אפילו מעשרים ובמקום מסוים עשרה מטרים. גם השעה עבורם. גם השעה תשע בערב היא שעה מאוחרת. אני מזמינה אותך שגרות בגבעת הסלעים בסמוך לקאנטרי. ואמא לתינוקות. אני רוצה לשמוע, אני חושבת שכן צריכה להיות מגבלה, בתי עסק שסמוכים. צריך להגדיר מרחק לבתי תושבים השעה לצורך העניין שבע או שבע וחצי, צריכה להיות שעת סגירה. ושהם ייקחו בחשבון אם מתאים להם לפתוח שם או לא מתאים להם לפתוח שם. אלא אם כן אנחנו מראש מתנים פתיחת בתי עסק שלא ליד בתי תושבים. אבל אם זה סמוך לבתי תושבים במרחק מסוים חייבת להיות המגבלה. הדוגמא של גבעת הסלעים היא הדוגמא לצורך העניין.

נתנאל אחרק – חבר מועצה: רק שנייה, הקניון בגבת הסלעים הוא בין הקניונים הפחות מוצלחים שיש פה בראש העין.

"חבר" – למען הרישום הטוב 31

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: מה לעשות יש שם שכנים.

משה סיני – ראש העיר: רגע חברים. נקבע תשע.

שרי סלע – חברת מועצה: תשע זה לא סביר לבית עסק כמו פיצרייה, למשפחה שגרה חמישה מטרים מהעסק לא סביר.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אוקי אני מעלה את זה להצבעה.

שרי סלע – חברת מועצה: יש כל מיני בתי עסק. העסק הספציפי הזה כי הוא סמוך לבתי תושבים צריך להיסגר בשעה .7:30 הבית נבנה לפני הקניון. אני לא המצאתי את זה – זה הגיע לפתחי. וזה גם הגיע לפתחו של אגף שפע.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: יש פה גם שינוי, שאני מבין שבו ראש העיר מקבל סמכות בימי מנוחה, כן לפתוח עסקים. כן לאשר עסק. אני יכול לקבל הרחבה בעניין הזה. מה המשמעות של זה.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: חשוב להדגיש שלפני זה היה, עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: בחוק העזר הקודם ניתן היה לפתוח בתי אוכל בימי שישי עד עשר בלילה. ובימי שבת מתשע עד שלוש. אגב מקובל כך במרבית הרשויות המקומיות בארץ. אז בעניין הזה אין שינוי. בחוק העזר הזה יש הסמכה לראש העיר לאפשר פתיחת עסקים נוספים בימי שבת וחגים. בימי מנוחה. וזה מעבר למה שקיים בחוק העזר.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: זה אומר שלפני זה לא היה צריך לשאול את ראש העיר היה אפשר לפתוח איפה שרוצים מתי שרוצים.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: בהחלט מ-.62

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: מה שקורה עכשיו בעצם השינוי הזה בא להיטיב, להגדיל.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: עסקי מזון נשאר כפי שהיה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: בחוק שעות עבודה ומנוחה, כתוב ככה, בימי המנוחה הקבועים במשמעותם לסדרי השלטון לא יעבור בעל בית מלאכה, בבית מלאכתו. ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל החנות בחנותו. מה הפרשנות של הסעיף הזה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: מדובר פה בסעיף שבאחריות, למיטב ידיעתי, משרד העבודה. וזה מדובר על העסקת עובדים יהודים. זה לא חל על מי שאינו יהודי.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: את בטוחה בתשובה שלך?

"חבר" – למען הרישום הטוב 32

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה למיטב ידיעתי. החוק הזה הוא לא עוסק בשאלה מי ייתן את השירות. האם זה עובד שהוא יהודי או אינו יהודי. הוא עוסק בנושא של שעות פעילות העסק. האכיפה של מי עובד בעסק ואם יש היתר להעסקה בשבת או אין היתר להעסקה בשבת. ואם זה עובד יהודי או לא. זה חקיקה שנאכפת על ידי משרד העבודה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: יש זה שאתם בהנהלה, למדתם הייתם הקשבתם, אנחנו באופוזיציה צריכים לדעת הכל מהר מדי. זה לא אומר שאי אפשר ללמוד מזה שאם אדם לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, בתעשייה במפעלו וחנותו. קל וחומר שלא יפתח את העסק שלו. אם אתם לא יכול לעבוד בעסק הזה. אז האדם יכול לפתוח עסק ולהפעיל אותו.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא זה לא בהכרח. לא בהכרח. אם אנחנו מדברים על אדם שהדת שלו לא אוסרת עליו. וזה כאן בא האיסור.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: אני לא מדבר על אדם שאינו יהודי. אני מדבר על אדם יהודי, שפותח עסק. הוא לא י כול להפעיל אצלו אנשים יהודיים שיעבדו בשבת. נכון.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: נכון.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: עכשיו אם הוא יפתח את העסק.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אבל זה לא חוקים אגב, שמועצת העיר מוסמכת – ...

לאכוף אותם.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: זה אני יודע. אם אנחנו לא מעבירים היום. וירצו לפתוח עסק בשבת יצטרכו לבוא למועצת העיר.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא הבנתי את השאלה אתה יכול להסביר.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: את לפני כן אמרת, שחוק העזר הקיים נותן אפשרות לפתוח עסק בשבת בשעות מסוימות. נכון. זה לא צריך לבוא למועצת העיר.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: לא.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: זה יהיה אצל ראש העיר אז הוא יכול להחליט שהעסק הזה פועל מיום שישי עד מוצאי שבת.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: ההחלטה הזאת כמו שאני אמרתי, כשהצגתי ההחלטה הזאת תימדד ותבחן כמו כל החלטה מנהלית. האם היא סבירה או לא סבירה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 33

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

הסיטואציה הקיצונית שאתה מציג על פניו נראית לא סבירה.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: זה משפר את המצב. לפני זה לא יכולנו בכלל לתקוף ההחלטה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: מה המדד לשיקול דעת. את אומרת זה יבוא לשיקול דעת ולראות אם זה לא מטרד. אם זה כן נכון או לא נכון. יש איזה פרמטר שבו ייבחן הנושא. אם תהיה התנגדות של 2000-3000 תושבים לעסק כזה או אחר. זה כן מהווה מטרד. זה לא מהווה מטרד.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אם יש מטרד או אין מטרד זה נושא לחוות דעת מקצועית. כי יש מחלקת איכות הסביבה. ויש את מהנדס העיר. זה שיקול הדעת. שאלה שאתה צריך להפנות לראש העיר כיצד הוא יפעיל את שיקול הדעת. כפוף לביקורת שיפוטית כמו שהבהרתי קודם.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: הייתי רוצה בגלל שהנושא הזה טעון. ובאמת אין פה עניין להתנגח לא ברמה האישית. אנחנו מנסים בקדנציה הזאת לשמור על תרבות ודרך ארץ. כיוון שהנושא הזה מטריד הרבה תושבים. והעיר הזאת היא עיר מסורתית ברובה אולי. ויש אנשים שזה מדיר שינה מעיניהם. יש פה רבנים שקראו לאיזה שהיא קריאה של איסוף או כנס, או אני לא יודע מה. אני הייתי חושב שהנושא הזה אם אפשר יהיה לדחות אותו. לבוא באמת לשבת עם רב העיר, עם רבני השכונות. ועם תושבים ולאחר מכן לקבל החלטה בעניין הזה. אני חושב שההחלטה הזאת היא פזיזה מדי. אני הייתי שמח אם באמת זה היה מהלך.

הייתי מברך על זה.

מתי יצחק – חבר מועצה: הייתי רוצה לדעת מה הוביל את העירייה לשנות את הסטטוס קוו הקיים. מה קרה שזה עלה על השולחן? אני יודעת שמשנת ,62 על ידי ראש העירייה שהמועצה .. יש איזה חוק שמזמנו. 62 נדמה לי.

נתנאל אחרק – חבר מועצה: גם בתיקון מ-95 זה נשאר אותו דבר.

מתי יצחק – חבר מועצה: נכון. ופה מבקשים שינוי. אני רוצה לדעת, קודם כל לפני שאני מציג את כל הנושא. מה מוביל את העירייה כיום ב-2010 לעשות את השינוי הזה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: זה שאלה לראש העיר.

משה סיני – ראש העיר: אז אני תיכף רשמתי. אני רק רוצה שאדמוני ידבר.

"חבר" – למען הרישום הטוב 34

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

מתי יצחק – חבר מועצה: לא סיימתי. ודבר הכי חשוב, לא צריך להסביר לכולם, שראש העין הוותיקה לאורך כל השנים. גם בחדשה. גם כשאני הולך בשבת ברגל אני נמצא ו הכל שקט. התקנה הזאת בחוק העזר הזה, שבאים היום זה מזעזע בשלב כזה או אחר, אני אתן סתם דוגמא. לפני שבוע קראתי בעיתון, שתושבי נווה אפק בין ההתנגדויות שלהם בין היתר הם מעלים את הנושא של הפרעה בשבת. לגיטימי. אני מכבד את זה. למצוא פתרון לדעת איך ללכת באיזה כיוון. פה בראש העין הוותיקה, על אחת כמה וכמה שרובם מסורתיים.

קרוב לשמונים אחוז. גם אם הם אינם חובשים כיפה, הם דתיים ומסורתיים. אני גם מכיר כאלה שמתפללים אך נוסעים גם בשבת. אני לא מתערב, לא משווה שום מכוון. כל אחד יחיה איך שהוא רוצה. באיזה רמות שהוא רוצה. אבל התקנות האלה או חוק העזר הזה, מביא להרבה מאוד שאלות. וציבורית אני חושב שראש העיר צריך לדעת, להסביר לציבור, גם הדתי וגם החילוני ביחד. מה מוביל אותנו. כי ברגע שאני רואה את ההגדרה ימי מנוחה. אני מבין מהר מאוד, שזה מדובר ביום שבת. גם אם הייתי גר בגבעת טל, לא הייתי רוצה שיפתחו עסק לידי ביום שבת. זה היום היחידי שיש לי בו יום מנוחה. אני אומר את זה בכנות. אני לא פה בא לעשות דמגוגיה מסוימת. ואני חושב אתה יודע, יש מאמר שנאמר לא יודע איפה זה כתוב, למדתי את זה בזמנו בישיבה, או בתיכון, יותר מאשר ישראל שמרו על השבת - השבת שמרה עליהם. זה לא משנה אם הוא דתי או חילוני. לכן אני חושב, שהנושא הזה, היה רצוי מאוד, אני לא יודע מה דעתה של ההנהלה. מה עשתה ההנהלה. מה החליטה, שמחתי גם לקרוא השבת בעיתון, שראש העיר עשה סולחה עם רב העיר. אז אני עכשיו מברך ברוך עושה השלום. כך הייתה הכותרת באיזה עיתון. לא ידעתי בכלל שהם היו ברוגז. אגב. אבל זו הייתה הכותרת. אז אני חושב מן הראוי היה לבוא בהידברות עם גורמים שעוסקים בדבר.

המועצה הדתית, רבני שכונות, הרב הראשי. כל אלה שנגועים בדבר. לשבת איתם, להסביר להם, לא רוצים מתחים. ולא ליצור גם עם התושבים – עם החברים שלנו מלמעלה. זה אותם תושבים גם הם מתפללים וגם הם אחר כך נוסעים בשבת. ואין לי בעיה עם זה. כל אחד יחיה באמונתו איך שהוא רוצה. קרב ואל תרחק. לכן אני יכול להעלות פה כרגע עוד הרבה דמגוגיה. יש הרבה גם אגב פרומה יש פה כמה שינויים קלים, שאני לא הייתי בכלל רוצה, עוד לא יודע אם הם עלו בכלל. זאת אומרת גם לבד לראש העיר הסמכות, לא בריא בשבילו כראש עיר. אני כרגע מגן עליו. יש איזה צוות. איזה צוות מקצועי, לדוגמא, רישוי עסקים.

"חבר" – למען הרישום הטוב 35

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

מנכ"לית העירייה. עוד איזה גורם שנוגע בדבר. מקצועי אני מדבר. ולמה אני מעלה את זה.

כי ראש העיר יהיה נתון ללחצים אדירים, בשביל מה. מה זה צריך? זה הנושא הזה. עכשיו הנושא השני. אני הייתי מציע להוריד את זה מסדר היום. לשבת עם הגורמים שנוגעים בדבר. ללבן את הסוגיה הזאת. אבל לא להגיע. אני אומר לכם פה אני מתנגד להחלטה הזאת. מתנגד לשני המישורים. הן לחילוניים והן לדתיים. וזה אני חושב יעשה שלום לכולם. ולא לשבור את הסטטוס קוו.

שרי סלע – חברת מועצה: בהסבר, במבוא בסעיף 4 כתוב שההחלטה של ראש העיירה בעניין זה, בחוק העזר הזה, תהיה מנומקת בכתב, ותועמד לעיון הציבור במשרדי העירייה.

זה כבר צעד אחד קדימה. למה אי אפשר היה לקחת את אותו הסעיף ולשתול אותו גם באותם סעיפים שהפריעו קודם, לי על כל פנים, בחוקי העזר. כמו בנושא של רשאי לפתור אולמות. למה לא להעמיד את זה גם לידית הציבור, ולשקיפות. כדי שאפשר יהיה להתנגד.

אם מישהו רוצה להתנגד. בכך את יכולה, אפשר יהיה לפתור מספר בעיות. אז יש הגיון רב בנושא שלפחות התקבלה החלטה אבל מעמידים אותה לדיון. ומעמידים אותה בשקיפות ומציגים את ההחלטה. לבין לקבל החלטות במחשכים. אז אני באמת מברכת על זה. אבל אני מבקשת להוסיף את זה גם לחוקי העזר האחרים.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: אני חושב שלמדנו מלקחי העבר, וצריכים היום אנחנו לנהוג לאירועים שקרו פה וזה היה במשבר עם הציבור הדתי. באחת, אפילו מהישיבות השתתף סגן ראש העיר אז, יחד עם רב העיר. הועלה רעיון לקיים איזה שהיא וועדה גם בנושא תרבות. אני חושב שאולי זו ההזדמנות באמת לעשות שלום בכמה מישורים.והדתיים הם לא אנשים חשוכים. ולא חיים בגטו. אנשים פתוחים מאוד. הציבור הדתי מבקש שידבר איתו. ואני באמת מבקש שהבקשה הזאת תענה. וזה לא חכמה להגיד אני מעלה את זה להצבעה. וחברה העגלה נסעה. אנחנו חיים פה בעיר מסודרת. יש פה עיר מאוד מגוונת.

אנחנו צריכים לשמור על השקט. אבל התעלמות מבקשה שבאמת קרובה לציבור הזה.

שאלה אחרונה, האם זה טעון אישור שר פנים?

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: אני רוצה להסביר, כל חוקי העזר, כל התיקונים באישור מועצת העיר, שר הפנים לאחר מכן פרסום ברשומות.

"חבר" – למען הרישום הטוב 36

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

יעקב אדמוני – חבר מועצה: אומרים חז"ל אלמלא עם ישראל שומרים שתי שבתות מיד היו נגאלים. איך חז"ל מגדירים לנו בנושא של שבת. לא חדש. אני דיברתי עם ראש העיר בהמון הזדמנויות על הנושא הזה בפאן האישי. ועם כמה חברים גם כן. הנושא הזה לדעתי זה לא בוער עכשיו. כרגע להעלות את הנושא הזה. זה כביכול אנחנו רואים את הנולד.

כלומר ידוע שראש העיר אמר, זה לא המחשבה שלו עכשיו זה לעתיד. וגם כן לעתיד אנחנו גם כן נבכה. אבל למה עכשיו. לכן אני אומר את הדברים הברורים. כבר חלק מהחברים דיברו על הנושא הזה. ראש העין הוותיקה היא ראש העין מאוד מיוחדת. בתואר שהציגו את ראש העין כמפת תיירות. אלה שהיו נמצאים בתוך העניינים שיש בהם להציג את ראש העין. לדעתי את ראש העין הוותיקה הם לא מכירים גם. מה זה ראש העין הוותיקה. החום המיוחד שיש פה. אהבה אחד לשני. הכבוד שנותנים אחד לשני במקום הזה. דתי כחילוני.

מכבדים אחד את השני. ואני אומר לכם זה משהו מרהיב עין שאני אומר את זה מתוך ניסיון. אני חי, נולדתי במקום הזה. ואני חי עם כל ציבור האוכלוסייה, דתית או חרדית, מסורתית. ולגור בראש העין הוותיקה זה משהו מיוחד. כשרואים את האהבה אחד לשני.

ואפילו עם אחד בהשקפת עולם אחרת. זה בכיוון הזה. זה בכיוון הזה. כשראש העיר דיבר איתי עוד אתמול. והוא אומר לי זה לא היום. זה יותר מאוחר. זה לא עכשיו. אני אין לי מחשבה לא גר פה באזור הזה. ולא כל זה מדובר בעתידי. אני אומר לך משה, רצוי מאוד שהכל יהיה בהבנה בדבר הזה. בקריאה ובאחדות בדבר הזה. כי אני מאמין שאיפה שיש את הגיבוש של דברים אחד עם השני, אני מאמין שיהיה בסוף איזה קטנותי זה לא אני, זה אנשים יותר גדולים ממני, יכולים להגיע לאיזה מסקנות מסוימות. אבל לא עכשיו. וטוב שעה אחת קודם. אם הדבר הזה יהיה באווירה טובה. כל הנושא הזה. מסיבה פשוטה. חיים וטוב. ואפילו השכונות החדשות. יש את הדו קיום. רואים את הדברים האלה. לכן, כדאי עכשיו לעשות את הדברים האלה. וירוצו עכשיו העיתונות והתקשורת. ואני עכשיו מקבל טלפונים, תקשורת עכשיו לדבר על הנושאים האלה. לא יודע אם זה טוב לנושא הזה. בפרט שעכשיו עוד שום דבר לא נולד. זה הכל נשאר באותו מקום במצב הזה. ואם היה שינוי חוק ישן, שלא תוקן המציאות שלו. ואפילו היה לפתוח בית עסק או משהו היה לפתוח כביכול עד עשר בלילה בערב שבת. הנה אני רואה שלא קוים. למה מפני שזה לא היה צריך את הדברים האלה. לכן טוב שיהיה בהבנה, ובאחדות בדברים האלה ועם הידברות. כדי שנמשיך את "חבר" – למען הרישום הטוב 37

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

משה סיני – ראש העיר: טוב, מישהו עוד רוצה להתייחס?

מתי יצחק – חבר מועצה: פרומה חוק איסור עבודה בשבת – חוק מדינה. מה גובר על מה בראש העין. אם יבואו פקחים של משרד העבודה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית:החוק הזה חל גם על עסקים. זאת אומרת נאסר על עבודת יהודים בשבת. אבל לא נאסר על עבודה של לא יהודים בשבת.

משה סיני – ראש העיר: טוב חברה בואו אני אנסה ככה. אלף אני רוצה קודם כל לשבח את הדיון שהוא מאוד, מאוד שקט וענייני, עם תרבות של דיאלוג, שבאמת מחמם את הלב, בנושא שלכאורה הוא מאוד מאוד טעון ורגיש. אני אנסה להסביר את השיקולים שלי מדוע כשהנושא הזה הועלה, גיבשנו את העמדה כפי שגיבשנו אותה. אני מניח שלא כולם אולי יראו את התפיסה הזאת בעין אחת. אבל לפחות אני חייב לשים פה על השולחן את מה שהדריך אותי, בהיבט הזה של החוק. קודם כל הנחת העבודה וצריך לומר שאין פה איזה שהיא פריצת מסגרות שלא היו קודם. צריך לשים פה על השולחן, לבוא ולומר, שבראש העין באמת משנת 1962 היה חוק, שאיפשר פתיחת עסקים בשישי ובשבת. בכל ימי ראשי העיר הקודמים, כל מי שרצה ללכת לכיוון הזה, לא היה ניתן לחסום אותו. ואני לא ראיתי אף אחד מהרבנים או חברי המועצה, שהיו אז, שבאו ואמרו שאנחנו רוצים לשנות, וגם שר הפנים לא שינה את החוק בראש העין, בנושא הזה. ככה שמי שמנסה לצייר פה שכאילו אנחנו כאן איזה שהוא מושכים את החוט לאיזה שהוא כיוון שלא היה קודם. אז אני חושב שהוא טועה. והוא מטעה. ולשים את הדברים על השולחן. אני חייב לומר אותם, היה חוק שאיפשר פתיחת עסקים בשישי ושבת. ואכן נפתחו. והם נסגרו משיקולים כלכליים, מה שזה לא אומר שמחר בבוקר בן אדם יהיה לו שיקול כזה או אחר, וישאיר את זה. ואי אפשר לעשות כאן שום דבר בפאן הזה. ולכן אני, כשאני רואה את התקשורת ואת הסוגיה הזאת שהולכים לעשות הפגנות מחאה לשמירת השבת. אז אם מישהו היה רוצה לעשות אותם, הוא יכול היה לעשות אותם במשך שלושים השנה שהחוק הזה היה קיים. ולא לחכות עכשיו לנסיבות האלה. שתיים, אני חושב שאני בשש השנים האחרונות, מאז נבחרתי בשנת ,2003 ניהלתי את העיר. ואני באמת לא רוצה לחלק ציונים לעצמי. אבל אני חושב שבאופן כללי "חבר" – למען הרישום הטוב 38

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

"חבר" – למען הרישום הטוב 39

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

"חבר" – למען הרישום הטוב 40

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: אני רוצה לומר משהו בהתייחס לדברים. האמת, שעד שלא שמעתי את דבריך חשבתי שאני מצביעה בעד. אבל אחרי ששמעתי את הדברים אז המצב כנראה מתהפך. מכיוון שאם זאת הנקודה המרכזית בחוק העזר העירוני אז הוא מאוד בעייתי. אז צריך להגדיר מראש. עיר לא יכולה לסגור את עצמה. ועיר לא יכולה שלא לאפשר פעילויות מכל הסוגים הנדרשים לתושבים שחיים בה. כל עוד זו הייתה עיר, שמאה אחוז מתושביה היו שומרי שבת, זה עניין אחד. וכשאופי העיר משתנה צריך לשנות את זה בהתאם. יחד עם זאת ההחלטה איפה יהיה פתוח ואיפה יהיה סגור – היא לא מנדט של ראש העירייה.

משה סיני – ראש העיר: אז אני טוען שכן. בבקשה תעלי את זה להצבעה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: ואני אמרתי שוב, שאנחנו בקדנציה הזאת באמת מנסים להביא לדיאלוג מכובד במועצת העיר הזאת. מאירועי העבר, היו כמה אירועים שהיו הפגנות בעניין. הייתה מחאה גדולה אמיתית של אנשים שכאבו את העניין. ובשיחות סגורות ופתוחות עם רב העיר. ואנשים שרצו לשוחח, ודיברנו איתך בעניין. הגענו להבנות מסוימות. והגענו להבנות והייתה ברירת מחדל, שאם זה יתקיים במקום כזה או אחר, אז הדברים אנשים ישתקו. אנשים יהיו מוכנים בעצם לבלוע את הצפרדע הזאת. לכן שוב אני אומר, גם בעניין הזה, אני חושב, שהנושאים יכולים לבוא לפתרון. אבל ההתייעצות היא מחייבת. ואי התייחסות לבקשה הזאת היא גורם משפיל.

משה סיני – ראש העיר: סליחה. אני חייב לחדד פה את הנקודה.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: לא באים בכוח לאנוס משהו שיקרה פה בעיר. רוצים בהידברות להגיע לעניין. אז אני אומר לך כחבר מועצת העיר, שאפשר להגיע לפתרון.

והנושא הזה הוא בר קיימה, אפשר לשבת ולדבר אפשר לפתור את הבעיות האלה. ואפשר לשנות.

משה סיני – ראש העיר: תעלי את זה להצבעה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 41

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אוקי. אישור פתיחת בתי עסק וסגירתם. בנוסף לתיקונים שפרומה הקריאה לכם. משה סיני בעד. רזי בעד. ייבגני בעד. עמיר בעד. מרגי בעד. סיגל בעד. שרי נגד. אדמוני נגד. מיכאל נגד. מתי נגד. ארנון נמנע. נתי בעד. אבינועם טובים בעד.

החלטה מס' 5

סעיף 4 ד' שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין )פתיחת

בתי עסק וסגירתם(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב, ובתיקון

הגדרת בית אוכל וסעיף 2 להצעת החוק כפי שהוצג ע"י היועצת המשפטית.

בעד: )(8 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(4 שרי סלע, יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק.

נמנע: )(1 ארנון בן עמרם.

.4ה. אישור חוק עזר לראש העין )העמדת רכב וחנייתו( )תיקון(,

התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר_________________

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור חוק עזר העמדת רכב וחנייתו.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית:גם כאן אנחנו,

משתתף בדיון: אם אתה מתייעץ עם אנשים מקצועיים, היית צריך להתייעץ עם רב העיר,

שהוא מקצועי בתחום ההלכה. איך אתה יכול להחליט על דבר כזה עם אנשים מקצועיים.

יש לך את רב העיר המקצועי בתחום ההלכה. היית צריך להתייעץ איתו. מאיפה לך הסמכות והיכולת והכלים להחליט על דברים כאלו. אתה צריך להתבייש לך וכל הצוות כאן השפנים, אתם יהודים ואתם מתנהגים כגויים. אני לא הבנתי מעולם ככה. אני הייתי בצבא, הייתי חייל בגולני ושירתי בלבנון ובכל מקום ומקום. אתם יהודים ומתנהגים פה כמו כגויים. לא אתם גויים. אתם לא גויים. כגויים. אתם דנים על השבת. מאיפה לך הסמכות בשואה יהודים מסרו את עצמם על השבת. יהודים נהרגו על השבת. לאורך כל הדורות. ואתם יושבים פה כאיזה אנשים שמנהלים את העולם. ודנים על השבת, שהקדוש ברוך הוא נתן אותה לעם ישראל כמתנה. מי נתן לך את הסמכות מר סיני. אתה, כיבדתי אותך למה אתה לא מתייעץ עם אדם מקצועי בתחום ההלכה. בתחום ההלכה. רב העיר הוא המקצועי בתחום ההלכה. מאיפה לך הכלים לבוא ולהחליט על דברים כאלה. אני לא הייתי אברך כל ימי. אני שירתי בגולני. ושירתי כחייל קרבי. אני לא שונא אף אחד. ואני אוהב כל אחד ואחד מפה. לא שונא אף אחד. מכבד כל אחד ואחד. רק אני כואב לי שיושבים פה אנשים שהאבא שלהם דתי. והסבא דתי. וגם מכל העדות נהרגו על זה. ויושבים ומצביעים "חבר" – למען הרישום הטוב 42

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אנחנו חוזרים בבקשה ברשותכם. אישור חוק עזר העמדת רכב וחנייתו. פרומה בבקשה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית:אני רוצה פה לתת סקירה קצרה של עיקרי השינויים שמוצעים. שוב השינויים בחוק העזר באים לתת מענה לדברים שהיו חסרים בחוק העזר, להתאים אותו להסדרים מודרניים יותר. ולאפשר אכיפה טובה של נושא החניה. שינויים מוצעים. למעשה הוספת הגדרות שברובם מופנים לתקנות התעבורה הרלוונטיים. לגורר למדרכה. לתקן את חוק העזר כך שראש העירייה בהתייעצות עם קצין משטרה, בהסכמת וועדת תמרור מקומית, היכן שדרושה הסכמה, יקבע הסדרי חניה בעיר. וזאת כמקובל ברוב הרשויות, למעשה זה מקובל ברוב הרשויות בארץ וזה ההסדר הקיים ברוב הרשויות בארץ.

מוצע להוסיף אפשרות לחנייה על המדרכה. ובלבד שיוותר מקום למעבר הולכי רגל. מוצע להגביל תו חנייה, לרכב שאינו עולה על 4000 ק"ג לגבות אגרה עבור תו חנייה לתושבים.

לתקן את האיסור לגבי חניה במדרכה באופן שיהיה ברור. לאסור חניה של כלי רכב שמוצע למכירה או שרישיונו פקע. לאסור חניית אוטובוסים. זה קיים גם היום. רק שיפור של הנוסח.לאסור חנייה בשעות הלילה של מיכליות דלק וגז. אפשרות לתת – להסמיך את ראש העיר לפטור מאגרת הסדר. כפי שמקובל ברשויות שונות. להסדיר את חניית הנכים, בהתאמה להוראות חוק חניה לנכים. להצמיד את האגרות. להוסיף סעיף שמייחס אחריות לבעלים של הרכב. זה בדומה למה שקיים אגב, בפקודת התעבורה. להוסיף אפשרות לתשלום עבור חנייה יומית. וגם לתקן את נושא אגרת גרירת רכב. הייתה התניה לתוספת החמישית. הייתה תביעה ייצוגית, כמדומני נגד עיריית רמת גן, בנושא הזה, כתוספת חמישית. לתקן את הנושא של אגרת גרירת רכב. להוסיף סכומים. בחוק המקורי, קיימת הפנייה לתוספת החמישית לתקנות התעבורה. והתוספת החמישית אינה מעודכנת. זה "חבר" – למען הרישום הטוב 43

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני מעלה את זה להצבעה ברשותכם, אישור העמדת רכב וחניתו. משה סיני בעד. רזי בעד. ייבגני – לא נמצא. עמיר בעד. מרגי בעד. סיגל בעד. שרי בעד. אדמוני בעד. מיכאל נמנע. מתי גם יצא. ארנון בעד. נתי בעד. אבינועם טובים בעד. טוב ייבגני יצא, ומתי יצא.

החלטה מס' 6

סעיף 4 ה' שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין

)העמדת רכב וחנייתו( )תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן, שרי סלע, יעקב

אדמוני, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נמנע: )(1 מיכאל מלמד.

יצאו: )(2 יבגני מלמוד, מתי יצחק.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אישור הסכם לקבלת התרומה לטובת תקציב לבניית מקווה בשכונת נווה אפק.

.5א. אישור הסכם לקבלת תרומה כהשלמה לתקציב החסר לבניית מקווה

טהרה בשכונת נווה אפק בין עיריית ראש העין לבין משפחת פיצ'וטו.

ב. אישור הגדלת תב"ר מס' 74 עבור בניית מקווה בה' באייר בנווה

אפק, תרומה ע"ס 125,000 $ )כ- 500,000 ₪( ממשפחת פיצ'וטו,

)סה"כ תקציב קודם 1,557,000 ₪, סה"כ תקציב כ- 2,057,000 ₪(.

ג. פתיחת חשבון ייעודי לקבלת כספי התרומה בבנק הפועלים סניף 677

מרכז מסחרי ראש העין, עפ"י התנאים והמסמכים כפי שיסוכמו עם

הבנק______________________________________________

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: העירייה נערכה לבניית מקווה בשכונת נווה האפק המזרחית. ובעצם כשהגיע האומדן, התברר שהתקצוב שניתן על ידי משרד השיכון והבינוי לא מספיק לבניית המקווה, בעיקר בשל המבנה הטופוגרפי של המקום. הוצאות הפיתוח במקום הזה, יקרות יותר מהמקווה הרגיל. העירייה הצליחה לגייס תרומה של 125 אלף דולר על פי ההסכם שהוצג בפניכם.

מיכאל מלמד – חבר מועצה: מי גייס את התרומה הזאת?

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: אירית המנכ"לית גייסה. תדברי תגידי אני.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני צנועה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 44

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: התורמים ביקשו להנציח את זכר אמם. לערוך.

ביקשו שתיערך אזכרה ושלא ניתן יהיה לעשות שינויים בלי לקבל את האישור שלהם. הם רוצים שילוט מתאים. זהו. מועצת העיר מתבקשת לאשר את ההסכם לקבלת התרומה.

התרומה עצמה בהמשך צריכה, כפי שזה גם מפורט לכם, להתאשר כתב"ר. והתב"ר הזה יועבר למשרד הפנים, כמקובל לגבי תב"רים. אז יש הגדלה. התב"ר היום הוא על סכום של מיליון 557 אלף שקל. ועם התרומה הוא מועלה לשני מיליון ו-57 אלף שקל. התורם ביקש, המשפחה התורמת ביקשה לפתוח חשבון בנק ייעודי לכספי התרומה. ולכן גם מועצת העיר, מתבקשת לאשר את אותו פתיחת חשבון בנק ייעודי. על פי תנאים ומסמכים כפי שיסוכמו עם בנק הפועלים. יש שאלות.

שרי סלע - חברת מועצה: יש לי הערות. האחד לגבי מיקום המקווה. יש לי בעיה. אני מודה. המקווה מתוכנן בקצה רחוב מבצע דני, בהתנגדות מוחלטת של התושבים שגרים בסמיכות. האישור של המבנה לא עבר וועדה לתכנון ובנייה, של המיקום. אני רוצה להדגיש ולומר, אין ספק ששכונת נווה אפק רבתי צריכה מקווה. אבל זה לא המקום. אני אשמח מאוד לפתוח תוכנית של נווה אפק ולהראות לך איפה האופציות, לא אחת. מספר אופציות למיקום של מקווה, שיהיה נוח מבחינת הגישה. בקצה מבצע דני זה המיקום הכי לא נוח מבחינת גישה להגעה למקווה. ואני רוצה לכם, שגם אותם נשים שנזקקות להגיע למקווה, וצריכות את המקווה לא לכולם יש רכבים. ולהגיע למבצע דני ללא רכב זה מבצע. ויש מקומות טובים ומתאימים יותר. זה לגבי שאלת המיקום. ולגבי שאלת התרומה. תראו זה אומנם נושא רגיש. כי כשמקבלים מתנה אז לרוב צריך להגיד תודה. אבל יש כאן בעיה.

התרומה היא בסך 25 אחוז מערך הפרויקט, ההתניות שרשומות שם הם התניות שלטעמי לא מכבדות את התורם. ואני כגוף שמקבל את התרומה מרגישה לא בנוח עם ההתניות. אז זה נכון וזה בסדר להנציח את השם שמבקשים להנציח ו לרשום את זה על שלט. ולתעד את הדברים. ולפרסם את הדברים. הכל ראוי. ההתניות שלהם שהם התניות לדעתי שאינן מכובדות, מורידות מאוד מערך התרומה. וצר לי על כך.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: אני מעלה להצבעה את אישור ההסכם. משה סיני בעד. רזי בעד. ייבגני בעד. עמיר בעד. מרגי בעד. סיגל בעד. שרי נמנעת. אדמוני בעד. מיכאל בעד. מתי יצא. ארנון בעד. נתי יצא, אבינועם בעד.

"חבר" – למען הרישום הטוב 45

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

החלטה מס' 7

סעיף 5 שבתוספת לסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את המפורט להלן:

א. הסכם לקבלת תרומה כהשלמה לתקציב החסר לבניית מקווה טהרה בשכונת נווה

אפק בין עיריית ראש העין לבין משפחת פיצ'וטו.

ב. הגדלת תב"ר מס' 74 עבור בניית מקווה בה' באייר בנווה אפק, תרומה ע"ס 125,000 $

)כ- 500,000 ₪( ממשפחת פיצ'וטו, )סה"כ תקציב קודם 1,557,000 ₪, סה"כ תקציב

כ-2,057,000 ₪(.

ג. פתיחת חשבון ייעודי לקבלת כספי התרומה בבנק הפועלים סניף 677 מרכז מסחרי

ראש העין, עפ"י התנאים והמסמכים כפי שיסוכמו עם הבנק.

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגיע עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, ארנון בן עמרם, אבינועם טובים.

נמנע: )(1 שרי סלע.

יצאו: )(2 מתי יצחק, נתנאל אחרק.

6. אישור נוהל השתתפות במתנות ראש העיר וסגניו בשכר בהתאם

להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2009 מיום .30/12/2009

רחבעם חיים – גזבר העירייה: הנוהל הזה כבר קיים מקדמת דנא. חלו בו שינויים. הייתה איזה הוראת שעה לפני שנתיים, שבו הם הגבילו וקבעו. ומשרד הפנים קבע שראש העיר והסגנים מנועים מלתת מתנה בכסף. אך ורק במתנות. הייתה התנגדות. היו קריאות למשרד הפנים לשנות את ההנחיה הזאת. ואכן משרד הפנים שינה את ההנחיה והחזיר את המתכונת הקודמת, שמאפשר לראש הרשות ולסגנים כן לתת מתנות בהמחאה. לא מדובר במתנות לקרובי משפחה. אלא אך ורק באירועים שבסיסם יותר לרגל תפקידם מעמדם של ראש העיר והסגנים. וגובה המתנה מוגבל עד 180 שקלים לחודש. כאשר לראש עיר ברשות איתנה, עד מאתיים. 510 שקלים לחודש לסגן. וראש עיר .1020 אז מכאן ואילך אתה מוגבל להוציא,

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: מהקופה הציבורית. הוא יכול מכיסו לתת.

רחבעם חיים – גזבר העירייה: יש כללים שצריך המחאה. רק בשקים בלבד. אסור מזומן.

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: זה במקרה של ההחזר. אם אני רוצה לתת, במקרה שאני לא מבקש חזרה אני יכול גם במזומן.

רחבעם חיים – גזבר העירייה: כתוב בהמחאה בלבד. במתנות או בהמחאות. אך לא במזומן.

"חבר" – למען הרישום הטוב 46

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

רזיאל אחרק – סגן ראש העיר: אני מבקש הבהרה ממשרד הפנים לגבי מעל ה-500 שקלים שאני לא מקבל החזר. אם אני יכול. פרומה. אני רוצה באמת הבהרה בכתב, שאני יכול לתת במזומן מעל 500 שקלים.

אירית נתן – מנכ"לית העירייה: רזי אתה תקבל מאיתנו תשובה. אני מעלה את זה ברשותכם להצבעה, אישור הנוהל. סיני בעד. רזי בעד. ייבגני בעד. עמיר בעד. מרגי בעד.

סיגל בעד. שרי נגד. אדמוני בעד. מיכאל בעד. מתי יצא. ארנון בעד. נתי יצא. אבינועם טובים בעד.

החלטה מס' 8

סעיף 6 שבתוספת לסדר היום: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות אפשרות מתן מתנות

באמצעות המחאות תשלום בהתאם לנוהל השתתפות במתנות ראש העיר וסגניו בשכר

בהוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2009 מיום .30/12/2009

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, ארנון בן עמרם, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

יצאו: )(2 מתי יצחק, נתנאל אחרק.

משה סיני – ראש העיר: טוב חברים אנחנו מתקרבים לסוף הישיבה. אנחנו קיבלנו שאילתא של הגברת שרי סלע, היא כתבה עוד איזה שהוא מכתב או שניים, שמצורף אל השאילתא. על פי החוק אני אמור לקרוא את השאילתא שלה. וגם להקריא את התשובה שלי.

שרי סלע – חברת מועצה: רק לפני כן, העברתי שתי שאילתות נוספות לפני כן, והעברת את התשובות בכתב אלי. אבל התשובות של שאילתא צריכות להיאמר בישיבת מועצה. תקני אותי פרומה אם אני טועה, ששאילתא צריכה להיות השאלה והתשובה צריכים להינתן בישיבת מועצה.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: את לא היית בישיבה.

שרי סלע – חברת מועצה: שתי שאלות נוספות לפני שאתה עונה על השאילתא הזאת.

האחד הנושא שביקשתי להעלות לסדר היום, נושא של דיון באורגן האורות, ואישורו. למה לא מופיעה בסדר היום? ולמה אתה לא מביא אותו לסדר היום? יש מכתב שהועבר אליך מ-

16.12 שבו אני מבקשת להוסיף לסדר היום את אישור אורגן האורות. אני יכולה לבקש ואתה צריך להביא את זה להצבעה.

"חבר" – למען הרישום הטוב 47

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

משה סיני – ראש העיר: תשלחי לי עוד פעם. כי יכול להיות שלא ראינו את זה.

שרי סלע – חברת מועצה: אלף ראיתם את המכתב כי אני יודעת שהייתה התייחסות אליו.

אז לראות ראיתם אותו.

משה סיני – ראש העיר: אז אולי זה נשמט. אם את יכולה לפקסס לי את זה שוב. אני אבדוק את זה.

שרי סלע – חברת מועצה: וישנה שאילתא נוספת, שהעברתי בנושא של הסטטוס של החברה הכלכלית.

משה סיני – ראש העיר: זה תקבלי בישיבת המועצה הבאה. היא פשוט עוד אחרי שכבר הוצאנו את הזימונים, עד כמה שאני זוכר. השאילתא.

שרי סלע – חברת מועצה: עדיין אפשר להוסיף את השאילתא לסדר היום.

משה סיני – ראש העיר: מבקשים גם להכין את התשובה. זה לא פוטו פארג'.

עו"ד פרומה פורת – יועצת משפטית: התשובה צריכה להינתן בישיבה מן המניין שלאחר המועד שבו העלית את השאלה. היות והישיבה הזאת, אני לא בטוחה אפילו שהיא ישיבה מן המניין לא הייתה חובה להשיב. אבל ראש העיר בכל זאת השיב.

שרי סלע – חברת מועצה: היה ראוי שנושא כזה היית מקדים ומשיב עליו. אבל לשיקולך.

משה סיני – ראש העיר: לדעתך זה היה ראוי. לדעתי גם הנוסח של המכתב שלך הוא לא כל כך ראוי. ובכל מקרה את תקבלי תשובה על המכתב.

שרי סלע – חברת מועצה: אנחנו נדון בזה כשתעלה אותו.

משה סיני – ראש העיר: בסדר גמור. שאילתא לדיון בישיבת המועצה המתוכננת. נושא קידום הקמת קאנטרי קלאב בסמיכות לרחוב רביבים. בהמשך להצגת תוכנית הקאנטרי קלאב בישיבת המועצה ביום ה-7.12.2009 בהמשך להצגת התוכנית בחוזר התושבים, שחולק במהלך ינואר ,2009 הנני מבקשת לקבל תשובות לשאלות הבאות. האם בחירת מגרש 925 עבור הקאנטרי קלאב כתוכנית אב לספורט, שגובשה במהלך הקדנציה הקודמת.

בית, האם התוכנית לקאנטרי קלאב במגרש 925 אושרה סטטוטורית וקיבלה היתר בנייה.

גימל, האם הנהלת החברה הכלכלית וחברי הדירקטוריון מודעים לעובדה, שהתוכנית שהוכנה עבור הקאנטרי קלאב עומדת בסתירה לתוכנית התב"ע רן /50א. האם גזבר "חבר" – למען הרישום הטוב 48

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

שרי סלע – חברת מועצה: ומכתב אליך שקורא לך להעלות את זה לוועדה לתכנון ובניה.

משה סיני – ראש העיר: יכול להיות כן. אז אני עכשיו מקריא את תשובתי. ואת תקבלי את זה גם בכתב. אל הגברת שרי סלע. חברת מועצת העיר. גברת נכבדה. הנידון קידום מרכז ספורט ונופש במסגרת תוכנית רן 50 א. במענה למכתבייך מיום ה-4.2.2010 שאילתא ו-

7.2.2010 הריני להשיבך כדלהלן.

1. קידום מרכז ספורט ונופש במגרש האמור, תואם את התוכנית התקיפה. וככזה אינו

טעון שינוי תב"ע.

2. המגרש היחיד שיעודו אזור ספורט ונופש במסגרת תוכנית רן 50א. צבוע ירוק

,ומתוחם בצבע חום כהה. וזיהויו ברור.

3. תכליות המגרש היחיד בייעוד זה נקבעו במסגרת סעיף 6 לפרק ד' לתקנון התוכנית.

סעיף קטן ב קובע בהתאם, כי אחוזי הבניה, שטחי הבנייה המכסימאליים, גבהים מספר קומות וקווי הבניין הם כמפורט בטבלת הזכויות.

4. סעיף 4 לפרק ה' לתקנון התוכנית קובע את זכויות הבנייה המותרות במגרש זה. כמו

גם את התנאים למתן היתרי בנייה. ובכלל זה את החובה בהכנת תוכנית בינוי, שתאושר על ידי הוועדה המקומית.

5. אין בטעות הדפסה במסגרתה מוספר המגרש האמור כ-925 בתשריט התוכנית. מספר

המגרש לו אין כל זכר בתקנון התוכנית כדי להעלות או להוריד.

6. ככל שנתקדם לכלל בקשה להיתר בנייה, הרי שהיא תידון ותוכרע במוסד התכנון

המוסמך.

7. חוות דעת זו מתואמת ומקובלת עם יועצנו המשפטיים. וככל שאין היא נראית לך,

זכותך להעמידה במבחן משפטי.

"חבר" – למען הרישום הטוב 49

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

8. במקביל הנך מתבקשת להפסיק לאלתר שיגור מכתבים ומיילים בתפוצה רחבה, בהם

את טוענת על פעילות לא חוקית שלי או של דרגים מקצועיים ברשות המקומית, הפועלים באמונה וביושר על פי ליווי משפטי מקצועי, שאלמלא כן ניגוחייך המיותרים והמכפישים ישמשו כבסיס לתביעת לשון הרע, ללא כל התראה נוספת.

בבקשה.

שרי סלע – חברת מועצה: אם כך אני מבקשת להוסיף שאלה על זה. מתוך תציג, טבלת זכויות הבנייה. את זכויות הבנייה למגרש .925 אני זכאית על פי החוק למתן תשובה על השאלה הנוספת שלי. השאלה הייתה איפה בטבלת הזכויות יש לך זכויות בנייה למגרש 925?

משה סיני – ראש העיר: תשובתי כתובה כאן ומעבר לזה אין לי מה להוסיף.

"חבר" – למען הרישום הטוב 50

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

דף ריכוז החלטות

החלטה מס' 1

סעיף 3 שבסדר היום: אישור מעבר ברירות קנס לברירות משפט.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות מעבר מברירות קנס לברירות משפט.

בעד: )(11 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

נמנע: )(1 מיכאל מלמד.

החלטה מס' 2

סעיף 4 א' שבסדר היום: אישור חוק עזר לראש העין )אגרת תעודת אישור(, התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין )אגרת תעודת אישור(,

התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(11 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(2 שרי סלע, מיכאל מלמד.

החלטה מס' 3

סעיף 4 ב' שבסדר היום: אישור חוק העזר לראש העין )שמירת הסדר והניקיון()תיקון(, התש"ע - 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק העזר לראש העין )שמירת הסדר

והניקיון()תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב, ותיקון טעות

בסעיף 58 )ב( כפי שהוצג ע"י היועצת המשפטית.

בעד: )(12 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

החלטה מס' 4

סעיף 4 ג' שבסדר היום: אישור חוק עזר לראש העין )מודעות ושלטים()תיקון(, התש"ע-

2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד חוק עזר לראש העין )מודעות ושלטים( )תיקון(,

התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(13 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

שרי סלע, יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם

טובים.

החלטה מס' 5

סעיף 4 ד' שבסדר היום: אישור חוק עזר לראש העין )פתיחת בתי עסק וסגירתם(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין )פתיחת בתי עסק

וסגירתם(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב, ובתיקון הגדרת בית

אוכל וסעיף 2 להצעת החוק כפי שהוצג ע"י היועצת המשפטית.

בעד: )(8 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נגד: )(4 שרי סלע, יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, מתי יצחק.

נמנע: )(1 ארנון בן עמרם.

"חבר" – למען הרישום הטוב 51

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 24/12 מיום 22/2/2010

החלטה מס' 6

סעיף 4 ה' שבסדר היום: אישור חוק עזר לראש העין )העמדת רכב וחנייתו()תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות חוק עזר לראש העין )העמדת רכב וחנייתו(

)תיקון(, התש"ע – 2010 בנוסחו עפ"י הצעת חוק העזר המצ"ב.

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן, שרי סלע,

יעקב אדמוני, ארנון בן עמרם, נתנאל אחרק, אבינועם טובים.

נמנע: )(1 מיכאל מלמד.

יצאו: )(2 יבגני מלמוד, מתי יצחק.

החלטה מס' 7

סעיף 5 שבתוספת לסדר היום:

.5א. אישור הסכם לקבלת תרומה כהשלמה לתקציב החסר לבניית מקווה טהרה בשכונת נווה אפק בין עיריית ראש העין לבין משפחת פיצ'וטו.

ב. אישור הגדלת תב"ר מס' 74 עבור בניית מקווה בה' באייר בנווה אפק,

תרומה ע"ס 125,000 $ )כ- 500,000 ₪( ממשפחת פיצ'וטו, )סה"כ תקציב קודם 1,557,000 ₪, סה"כ תקציב כ- 2,057,000 ₪(.

ג. פתיחת חשבון ייעודי לקבלת כספי התרומה בבנק הפועלים סניף 677

מרכז מסחרי ראש העין, עפ"י התנאים והמסמכים כפי שיסוכמו עם הבנק.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את המפורט לעיל.

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגיע עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, ארנון בן עמרם, אבינועם טובים.

נמנע: )(1 שרי סלע.

יצאו: )(2 מתי יצחק, נתנאל אחרק.

החלטה מס' 8

סעיף 6 שבתוספת לסדר היום: אישור נוהל השתתפות במתנות ראש העיר וסגניו בשכר בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2009 מיום 30/12/2009

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות אפשרות מתן מתנות באמצעות המחאות

תשלום בהתאם לנוהל השתתפות במתנות ראש העיר וסגניו בשכר בהוראות חוזר מנכ"ל

משרד הפנים 8/2009 מיום .30/12/2009

בעד: )(10 משה סיני, רזיאל אחרק, יבגני מלמוד, אמיר פוריאן, מרגי עוזר, סיגל שיינמן,

יעקב אדמוני, מיכאל מלמד, ארנון בן עמרם, אבינועם טובים.

נגד: )(1 שרי סלע.

יצאו: )(2 מתי יצחק, נתנאל אחרק.

______________ ______________

אירית נתן משה סיני

מנכ"לית העירייה ראש העיר

"חבר" – למען הרישום הטוב 52