פרוטוקול ישיבות מליאת המועצה מס' 26/13
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 1
עירייתעיריית ראש ראש -- העיןהעין
פרוטוקול
ישיבת מליאת מועצה מן המניין
מס' 31/62
מיום שני, ט' בכסלו תשע"ה
6/63/3161
הפרוטוקול המלא ימצא בלשכת מנכ"ל, לשכת ראש העיר וכן באתר האינטרנט שכתובתו i.ilhaayin.mun-www.rosh.
השתתפו:
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 2
6. שלום בן משה - ראש העיר
3. בן ציון בית אור - ס/מ"מ ראש העיר
2. מיכאל מלמד - סגן ראש העיר
1. יעקב אדמוני - סגן ראש העיר
5. אבטליון בצלאלי - חבר מועצה
1. סיגל שיינמן - חברת מועצה
7. רזיאל אחרק - חבר מועצה
8. עדי אביני - חבר מועצה
9. משה סיני - חבר מועצה
61. עומר רצון - חבר מועצה
66. אביבה שקד - חברת מועצה
63. אלכס קפלונוביץ - חבר מועצה
62. חנוך עוז - חבר מועצה
61. עוזיאל אשוואל - חבר מועצה
חסר:
6. עומר שכטר - חבר מועצה
נוכחים:
6. יגאל ינאי - מנכ"ל העירייה
3. רחבעם חיים - גזבר העירייה
2. פרומה פורת - יועמ"ש העירייה
1. משה כהן - מבקר העירייה
5. מודי אורון- מנהל הפרויקט מגדל צדק מטעם רט"ג
1. גיא שלף- אדירכל
סדר יום:
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 3
1. הצגת פיתוח גן לאומי פארק מגדל צדק ע"י מודי אורון מנהל הפרויקט
מטעם רט"ג.
2. אישור מינוי ניר שמחי כפקח/מפקח עפ"י חוקי עזר של עיריית ראש העין.
3. רקע- מתבקש להאריך את מגבלת הגביה בחוקי העזר שיפורטו להלן לשנה
נוספת עד לתאריך 31/12/2/13 או עד למועד קביעת תעריף חדש ופרסו מו ברשומות לפי המוקדם מביניהם. הנושא מובא לאישור מליאת המועצה בשנית לאור המלצת משרד הפנים להאריך את מגבלת הגביה בשנה, ולא בחצי שנה כפי שאשרה המועצה בישיבה מיום 3/11/2/13 פרטיכל מס 23/13, זאת על מנת לאפשר בוודאות השלמת הליך העדכון אי לכך, מתבקשת מליאת המ ועצה לאשר הארכת מגבלת הגביה בחוקי
העזר בשנה כדלקמן:
אישור המשך הטלת היטלים מכוח חוקי עזר המפורטים להלן עד ליום 31/12/13.
חוק עזר לראש העין (סלילת רחובות), התשס"ז-2//2.
חוק עזר לראש העין (תיעול), התשס"ז-2//2.
חוק עזר לראש העין (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ב-2/11.
3. המשך דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת 2/13 בהתאם להוראות סעיף 17/
ג' לפקודת העיריות.
6. הצגת פיתוח גן לאומי פארק מגדל צדק ע"י מודי אורון מנהל הפרויקט
מטעם רט"ג___________________________________________
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: טוב אני מתכבד להזמין, לפתוח את ישיבת מליאת המועצה פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 3
מס 22/13 הצגת פיתוח גן לאומיפארק מגדל צדק על ידי מודי אורון מנהל הפרויקט מטעם רט"ג, בבקשה מודי.
מודי אורון – מנהל הפרויקט: ערב טוב לכולם, קוראים לי מודי אני איש רשות הטבע והגנים נמצא איתי פה גיא שלף אדריכל גיא שלף ממשרד שלף מטלון, שהוא מתכנן הגן הלאומי כבר כמה, וכמה שנים. קודם כל באמת כבוד גדול אפילו התרגשות לבוא בפני הפורום הזה ולהציג לכם את התכנית. מה שאנחנו עושים כרגע היום בגן הלאומי זה תולדה של שיתוף לאומי בתאום מלא בין עיריית ראש העין ולדורותיה ולבין רשות הטבע והגנים, כידוע בעבר היו לנו חילוקי דעות כאלה ואחרים, ב - 2//3 התקבלה החלטה משותפת לשתף פעולה ולמעשה ב – 2//3 נחתמה אמנה בין עיריית ראש העין לבין רשות הטבע והגנים במסגרתה סוכם לשתף פעולה, ולפתח את הגן הלאומי לטובת תושבי ראש העין, לטובת תושבי האזור, ותושבי המדינה כולה, כפי שהבנו כולנו ביחד שפה פנינה גם של טבע, גם של מורשת, שטח בעל חשיבות גדולה ביותר, ולמעשה התקופה הזאת שבה שני הגופים התנגדו אחד לשני נגמרה, והחל שיתוף פעולה, הגן הלאומי הזה הוכרז כדין, וב – 2/13 גם כן במאמץ גדול גם של הרשות אבל בעיקר של אנשי העירייה, מהנדס העיר , אנשים אחרים הוכנה תכנית בניין עיר לגן הלאומי שמאפשרת למעשה את הפיתוח שלו, וזאת למעשה תמונה של התכנית, יש כמובן גם תקנון ארוך וגדול, שמאפשר היום לנו לצוות שעובד בנושא הזה לפתח את הגן הלאומי, לבנות אותו. לא קיבלנו את כל מה שרצינו אבל בהחלט קיבלנו דברים מאוד, מאוד חשובים שמאפשרים פיתוח גן הלאומי לתפארת ראש העין, הרשות, והמדינה כולה.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: מה הוא מכיל אגב?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: אנחנו נציג את הכל בצורה מאוד מפורטת. לפני שאני אעביר את שרביט הדיבור לגיא, שיציג את התכנית הרעיונית למעשה, אנחנו נמצאים כרגע בשלב
הרעיוני, אני רק אגיד שאנחנו פועלים כרגע במסגרת שיתוף הפעולה שדיברתי עליו למעשה נגיד בשלוש מסגרות עיקריות, יש לנו ועדת היגוי עליונה בראשות ראש העיר, אנחנו מתכנסים פה אחת לכשלושה חודשים ומציגים את הנושאים שעל הפרק, ומקבלים אישור משותף להמשך הפעילות, לתכניות שאנחנו הולכים לבצע אותם. יש לנו מנהלת שמתכנסת אחת לשבוע עם הנציגות של העיר, אנחנו גם יושבים פה בעיר עצמה, פעם בחודש לפחות, יש פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 3
לנו שיתופי פעולה ענייניים עם כל מחלקות העיר, ואנשי העיר, כמובן עם המנכ"ל פגישות מאוד תכופות שבהם אנחנו מריצים את הדברים, ובהחלט יש פה פרויקט בהיקף גדול מאוד, היום זה הפרויקט הפיתוח הגדול ביותר ברשות הטבע והגנים, דומה לפרויקטים הישנים והטובים כמו מצדה, כמו קיסריה, בית שאן וכו' שאתם מכירים אותם ולשם אנחנו מכוונים, ובסוף המצגת אני אציג סטטוס נכון לעכשיו.
גיא שלף - אדריכל: קצת על החשיבות של מגדל הצדק בתוך המערכת הקצת יותר רחבה, כמובן מכירים את זה בתור שכנים, בתור תוחלת מהשטחים הפתוחים שלכם, מהילדות שלכם. אבל מגדל צדק הוא למעשה חלק ממערך של שטחים פתוחים הרבה יותר גדולים, למעשה רצף של שטחים פתוחים של כל אגן הירקון, אנחנו עוברים על נחל שילו שזה בעצם היובל הכללי של הירקון, נחל רבה דרך העיר ונחל קנא אלה הם בעצם המזינים העיקריים של הירקון, שזה חשיבות גם בהיבט האקולוגי ואולי גם בעיקר מבחינתנו בהיבט הנופשי, כלומר זה חלק מאיזה שהוא מערך שלם של שטחים פתוחים, שבילים, שמורות, גנים לאומיים, פארקים בהמשך בירקון, רק דוגמא מישהו שיוצא מתוך מגדל צדק מתוך ראש העין יכול להגיע בהחלט ברכיבה על אופניים לנמל תל אביב, והפוך, זאת אומרת כל המערכת הזאת היא מערכת אורכית והיא חשובה מאוד, ועוד יותר מזה מזרחה לכיוון השטחים הפתוחים בשמורת הטבע שנמצאת בהמשך. מבחינה היסטורית החשיבות אנחנו רואים פה את באדום מסומן מעבר אפק שהוא מסומן במפה מעבר אפק, שהוא למעשה איזה שהוא מעבר הכרחי בדרכים קדומות כן בעבר, דרך הים היתה בעצם הדרך הראשית, הדרך בין לאומית הראשית שחיברה בין מצריים של הפרעונים לתרבויות הגדולות של ... מהבבל, אשור וכו'... בעירק של היום ולמעשה כל מי שרצה לעבור בארץ ישראל באזור הזה היה חייב לעבור במעבר הזה, שהוא מעבר צר בין אפק או בין ... ובעצם כל הצבאות עד הכיבוש הבריטי עברו במעבר הזה, ומכאן החשיבות ההיסטורית המאוד, מאוד חשובה של הנקודה הזאת. המגדל עצמו נכבש במלחמת העצמאות על ידי חטיבת אלכסנדורוני מחטיבה עירקית שישבו פה, תפסו את המקום. למעשה המצודה עצמה שאנחנו רואים אותה למעשה זה שרידים כן עיקר המצודה זה שרידים מתקופה עותומנית, מהתקופה המנדטורית, שנבנו למעשה על בסיס שהוא בסיס שהוא צלבני. כמובן כל הנושא הזה של עולם החי בגן למרות הקרבה שלו לשטח העירוני יש פה את כל, כל התמו 7 נות האלה צולמו בתוך השטח של הגן מי שמסתובב פה היום רואה את הצבאים האלה, רואה את בעלי חיים האלה שמסתובבים פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 2
פה, והכוונה היא בהחלט להשאיר את המצב ככה. יותר מחצי מהשטח של הגן עבר כרייה מחצבות, מחצבות שעבדו פה במשך שנים, אנחנו נדבר קצת על הסיפור ההיסטורי של המחצבות בהמשך, אבל אם הנטישה של המחצבות האלה בשנות ה – 2/ וה– 7/ מיד נכנס פנימה שפיכה מאוד גדולה של פסולת גם בצורה פיראטית וגם בצורה מוסדרת או חצי מוסדרת ואנחנו התחלנו פה לפני 2 ,7 שנים בעבודות של טיפול יחד עם המשרד להגנת הסביבה בעבודות של טיפול בפסולת, אנחנו רואים פה את המחצבה הזאת שנעשית הפרדה של פסולת במקום, מיון של הפסולת, גריסה של הפסולת שניתנת גריסה והחזרה שלה וזה בעצם השלב הראשוני לטיפול במחצבות ושיקום במחצבות ולאחר מכן עם הכניסה של הכשרות של השטחים פה בשכונות החדשות של ראש העין, אנחנו קלטנו את עודפי העפר שלא מתאימים לשיווק על ידי הקבלנים ואנחנו רואים פה את הסדרה הזאת של התמונות, זאת המחצבה שראינו קודם והתמונה הראשונה למעשה אנחנו מילאנו את המחצבות האלה בקרקע, ואנחנו פיזרנו מעליהם את הקרקע החישוף שגם כן נאספת פה בשכונות זה שכבת קרקע עליונה שעשירה מאוד בזרעים ובפקעות של צמחים, ולמעשה זה כבר אחרי החורף הראשון שאנחנו פיזרנו זה המופע שהתקבל, מי שהיום מסתובב במצבות האלה שהיו למעשה מלאות בפסולת היום יכול לראות את התמונות האלה, למעשה מה שאנחנו רואים פה זה אותה תכנית רגלית שמודי דיבר עליה בתחילת הפגישה, ככה אנחנו בעצם תופסים את הגן הלאומי, את השטח שלו מה שאנחנו רואים פה למעשה בכחול זה גבול, גבול הגן הלאומי, מדרום נחל שילו, ומצפון אנחנו רואים פה כבר את מתחם A של השכונות החדשות ולמעשה הגן מורכב פה מסדרה גדולה מאוד של מתחמים, מתחמי משנה. שכוללים אנחנו נעבור על זה בהמשך אבל ממש בצורה זריזה, יש כניסה, חניה, חניון פיקניק, המצודה עצמה, גבעת קבר השיח, גינות קהילתיות, טיילת, מרחבי פעילות כאלה ואחרים, מרחבים פתוחים,
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 7
מוזיאון מורשת החציבה, אזור של בריכות חורף, תיאטרון, אמפי תיאטרון, חניון פיקניק וחניון לילה באזור הזה, ואנחנו נדבר על הדברים האלה פה בהמשך. הטיילת למעשה הטיילת זה איזה שהוא ציר שמחבר בין השכונות החדשות של ראש העין, בין מתחם A לראש העין הישנה דרך הגן הלאומי, זה איזה שהוא ציר שלא קיים היום, אנחנו רואים פה את המצודה, אנחנו רואים פה את הקו הזה, שהוא גם קו של ראיה מי שהולך פה רואה פה איזה שדרה כזאת שבסופה המצודה, אנחנו ראינו לנכון לחזק מאוד את הציר הזה, ולמעשה להכניס את ראש העין לתוך הגן הלאומי לחבר פה את כל הדברים באמצעות המצודה, ואנחנו רואים פה בעצם את הציר הזה עם התמונה מסוף שנות השישים למעשה זו בעצם השאיפה.
עדי אביני – חבר מועצה: זה יישאר השביל, זה הציר?
גיא שלף - אדריכל: זה בגדול הציר כן. זה בגדול הציר שכמובן הוא יזכה לטיפול. אנחנו רואים פה למטה את הצילומים האלה איזה שהוא כיוון שאליו אנחנו שואפים לפיתוח של הציר הזה, מדובר פה על ציר ברמת פיתוח גבוהה, מוצל שנעים ללכת בו, שיזמין אנשים להיכנס אל הגן ולקבל את החוויה הזאת של הטיול.
עדי אביני – חבר מועצה: יהיה סלול או?
גיא שלף - אדריכל: יהיה סלול.
עדי אביני – חבר מועצה: סלול באספלט?
גיא שלף - אדריכל: יהיה סלול. נושא של נטיעות, היום כל השטח הוא חשוף מאוד, מי שמטייל שם בעונות שהם לא עונות החורף קרינה מאוד, מאוד חזקה, מאוד מאוד לא נעים להיות שם והכוונה להיכנס לנטיעות מסיביות בשטחים מאוד, מאוד גדולים של הגן.
שלום בן משה – ראש העיר: זה לא יתחיל השנה.
עדי אביני – חבר מועצה: ברור, ברור. שנת שמיטה. חוץ מזה עוד לא גמרו את התכנון.
גיא שלף - אדריכל: חלקים גדולים מהנטיעות זה בעצם נטיעות של צמחים שהם יפים שהם צומחים שם באופן טבעי כמו שזף, כמו חרוב, כמו אלון וכו', אנחנו רואים פה שטחים, יהיו גם שטחים שלא יינטעו בכלל, וכל האזור מסביב למצודה להוסיף נטיעות של בוסתנים הרבה צבע, הרבה איזה שהוא אושר של צמחי שאנשים יבואו ויוכלו ליהנות מהמקום הזה.
עדי אביני – חבר מועצה: מסביב למצודה.
גיא שלף - אדריכל: על הגבעה מסביב לגבעה הזאת.
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 8
עדי אביני – חבר מועצה: 32/ אבל
גיא שלף - אדריכל: תאר לך מצב שאתה מגיע לפה לקראת טו בשבט ואתה רואה את התמונה הזאת של השקדייה הזאת של השקדות, ... מסביב למצודה הזאת. המצודה עצמה קצת, המצודה נתפסת בתכנית כקרקע, למעשה כקרקע מרכז, זאת אומרת מרכז הפעילות הוא מכוון לכיוון המצודה, מדברים על מרכז מבקרים, על תחנת מידע, על תצוגות כאלה ואחרות פתוחות בנושאים שונים גם תצוגות ותערוכות שמתחלפות, סיורים מודרכים, פעילויות במגוון של נושאים, מקומות שנותנים לחיילים הרצאות וימי עיון, מופעים אור קוליים בלילה, מופעים כאלה ואחרים, נושאים של נופש ופנאי, נושא של הסעדה מסחרית, מסעדה קטנה, מזנונים וכו', כל הדברים האלה מוכוונים במסגרת המגבלות למצודה.
עומר רצון – חבר מועצה: צריך גם להתייחס לנושא של העיר שהיא נמצאת פה.
עדי אביני – חבר מועצה: אם היתה פה איזה ברק קטן האתר פה הוא אמור להיות מטמון?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: ברור, יהיה, מטמון אבל כל הנושא של הכניסה לגן הלאומי זה נושא גדול, רחב מרכזי אנחנו דנים פה זה לא נושא שעדיין מסוכם ותוחם מה הכי נכון לעשות.
עדי אביני – חבר מועצה: זה חשוב יש פה אתר יפה, יפה ואם הוא ייסגר זה יהיה כמו מערת הנטיפים.
עומר רצון – חבר מועצה: אם זה ייסגר הוא ייסגר השאלה איך תהיה כניסה לתושבי ראש העין זה סוגיה אחרת, אבל להיסגר הוא יהיה חייב להיסגר.
עדי אביני – חבר מועצה: זו השאלה השנייה.
עומר רצון – חבר מועצה: מבחינת בטיחות, מבחינת ביטחון, מבחינת וונדאלי זים.
עדי אביני – חבר מועצה: וודאי, וודאי יש גם פקחים.
גיא שלף - אדריכל: המחצבה הצפונית שקרובה ביותר למתחם A רואים פה את המעבר התת קרקעי מתחת לכביש העורפי הוא כבר בנוי, אנחנו מייעדים אותו לגינות קהילתיות פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 9
לטובת תושבי ראש העין
עדי אביני – חבר מועצה: אתה יכול להסביר את זה.
מודי אורון – מנהל הפרויקט: גינות קהילתיות זה דבר שהתפתח היום בארץ, דרך אגב זה בקשה והוגשה הצעה של העיר, המערך התכנוני של העיר נכנס בתוך התב"ע, מדובר בשטח
שיחולק למגרשים קטנים כ – 2/ מטר, יש דוגמאות כאלה רבות בארץ עדי אביני – חבר מועצה: בסטת נכון?
מודי אורון – מנהל הפרויקט : בסטת, יש גם בראש הציפור בתל אביב,יש בכל מיני מקומות, למעשה אנשים שגרים בעיר יוכלו לקבל חלקה קטנה ולטפח בתוך הגינה שבה יוכלו כמובן לגדל ירקות, לגדל דברים שונים בעיקר אנשים כנראה שיגורו ברווי הקומות כי אנשים שגרים בצמודי קרקע יש להם גינה שלהם, אבל הרוב גם גינות קהילתיות שיוצרות איזה שהוא מגנט קהילתי לפעילות קהילתית לאנשים שבאים ורוצים להיות יחד, בהחלט נושא חברתי חשוב.
בן ציון בית אור – ס/מ"מ ראש העיר: אפשר לגדל שם גת גם?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: אפשר יהיה לגדל...
שלום בן משה – ראש העיר: רעיון יפה מאוד.
עדי אביני – חבר מועצה: מה הגודל של זה?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: זה 8 דונם
גיא שלף - אדריכל: אזור נוסף של המחצבה שקרובה יחסית לעיר אנחנו מייעדים אותו כאזור אתגרי, באזור הזה ננצל את המצוקים, מצוקי החציבה הקיימים, הפרשי הגובה לטובת הדברים האלה שאתם רואים פה בצילומים.
שלום בן משה – ראש העיר: אלה תמונות שונות שאתם רואים ממקומות שונים בעולם.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: מי יממן את כל זה?
שלום בן משה – ראש העיר: אני אגיד לך אחר כך. מדינת ישראל.
גיא שלף - אדריכל: גם פה אתם רואים עוד דוגמאות עם הדוגמאות הקודמות היו צריכים איזה שהוא הדרכה וקשירה עם חבלים וכו', פה אנחנו רואים דוגמאות שכל אדם יכול ללכת באופן חופשי בצורה בטוחה, ולחוות איזה שהוא אלמנט של אתגר, אם זה גשר תלוי.
אביבה שקד – חברת מועצה: מה זה דוגמאות?
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 1/
גיא שלף - אדריכל: כל מה שאתם רואים זה דוגמאות. אזור נוסף שהוא כבר נמצא בתהליכים של עבודה, זה לא הבטחה אם תלכו היום תראו את זה בתמונה למטה היא הוכחה לכך.
שלום בן משה – ראש העיר: זה מהחורף הקודם.
גיא שלף - אדריכל: נכון. זה אזור שאנחנו קוראים לו מרחב של בריכות חורף, בריכות חורף זה בריכה שהיא בריכה עונתית בתקופה של החורף היא מתמלאת שלולית גדולה מאוד, בקיץ היא מתייבשת והסיפור הזה של הסיפור הזה של בריכות חורף או שלולית חורף היה פעם נפוץ מאוד בכל מישור החוף, היום בגלל הפיתוח זה נעלם, יש מגוון שלם של בעלי חיים וצמחים, ועופות וכו' שיודעים לחיות רק בתוך מסגרת החיים הזאת, למעשה מה שאנחנו עושים פה אנחנו יוצרים את הדבר הזה באופן מלאכותי. אנחנו לוקחים את המים שבמקום לזרום לנחל ... שהם ערוץ פנימי מטים אותו משתמשים במים שיוצאים מהניקוז של מתחם A בצינור ניקוז של מתחםA שיוצא ואנחנו בעצם מסיטים אותו לתוך המחצבות האלה, את המחצבות האלה אטמנו למעשה בחרסית, ולמעשה אנחנו מקבלים בלי טיפה של בטון בלי שום דבר, אין פה גרם של בטון, אין פה גרם אחד של יריעות ובטון הכל חרסית, הכל טבעי לחלוטין אנחנו מגיעים לסיפור הזה של בריכות עונתיות, הדבר הזה קיים פה היום לאזור הזה, בבריכה הזאת אחרי הגשמים האחרונים ... אנחנו מקימים עכשיו את הבריכה הנוספת.
שלום בן משה – ראש העיר: אפרופו כספים שדיברתם ישבנו עם הקרן, יש במדינה קרן שנקראת קרן לשיקום מחצבות, יש להם כסף רב מאוד, ישבנו איתם ב- 2//1 יחד עם מי שנמצא כאן עומר ואחרים ש... והם ישקמו את המחצבה, ישקמו את המחצבה וישקיעו בה הרבה כסף והמחצבה הזאת תשמש אותנו כסוג של אמפי תיאטרון כזה פיתוח גדול, ועוד דברים נוספים.
גיא שלף - אדריכל: מה שאנחנו רואים פה למטה זה דוגמאות מפארק הרצלייה, גם בפארק הרצלייה במסת הרצלייה יש שלולית גדולה כזאת, למעשה יש פה פיתוח שנועד לטובת הקהל, להכניס את הקהל לתוך המקום הזה בצורה בטוחה על מנת שיוכל ליהנות מהטבע, הנחנו פה מסתור לציפורים, בני נוער ילדים נכנסים לתוך הדבר הזה ויכולים לראות עופות שמגיעים למקום וזו הכוונה גם בכל המערך הזה של הבריכות להכניס לפה קהל. מתחם נוסף לא רחוק מאוד מהמתחם הזה זה מתחם שאנחנו קוראים לו תיאטרון פתוח או אמפי פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 11
תיאטרון במילה העממית יותר, אנחנו רואים פה למעלה בשתיהתמונות למעלה זה דוגמא של תיאטרון כזה במחצבה בשוודיה, ואנחנו הכוונה היא לעשות איזה שהיא משהו, השאיפה היא לעשות איזה שהוא משהו דומה.
(מדברים ביחד)
מודי אורון – מנהל הפרויקט: באמת קודם כל ראוי להגיד אמרתי בתחילת הדרך שאנחנו הולכים לאורה של תב"ע שהכנו אותה ביחד, הדבר הזה הוא עדיין לא בתוך התב"ע אנחנו נעשה שינוי לתב"ע עובדים על זה כרגע אבל בכל מקרה הכוונה פה לעשות מתחם בניגוד למתחם אירועים גדולים שנדבר עליו אולי עוד כמה דקות, של אירועים גדולים כמו התיאטרון הפתוח בגני יהושוע, פה הכוונה לעשות תיאטרון ברמה של קיסריה, של כ – 3/// מושבים יותר סגור, באזור מחצבה הוא לא יפריע לעיר שנמצאת פה מאחורה, והוא נותן אווירה מדהימה של יכולת לקבל מופע תרבותי או כל מופע אחר בתוך שטח סגור, מחצבה.
חוץ מזה מבחינת שיקום המחצבה זה אחד הדברים היפים שאפשר לעשות בו.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: איפה החניה שלו היום?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: החניה שלו תהיה ממנו ל – 333 .
רזיאל אחרק – חבר מועצה: יש הסעות?
מודי אורון – מנהל הפרויקט: זה שינוי תב"ע רזי זה שינוי תב"ע.
גיא שלף - אדריכל: הנושא של החציבה מה שיחסית מעט אנשים יודעים שהמקום הזה שנראה כמו מחצבות למעשה זה אחד מהאתרים ההיסטוריים מבחינה של תחילת הציונות ה... זאת אומרת המחצבות היהודיות, הציוניות הראשונות זה פה, במקום הזה, פה סולל בונה וכו', הכשרות שבוצעו ברוסיה בפולניה הגיעו לפה, יש פה סיפור של כפר חוצבים שהם קבוצה שהגיעו לפה במיוחד במקום להקים קיבוץ או מושב חקלאי הם שמו לעצמם מטרה להקים פה מחצבות. במשך תקופה של המנדט הוקמו פה מחצבות גם יהודיות, בעיקר יהודיות בשותפויות שונות, אנחנו רואים פה את שיטות העבודה, שיטות העבודה היו כמעט ידניות לחלוטין, כל הנושא של החציבה הוביל גם לנושא של ההגנה היו פה .. יהודים, היו פה אימונים של ארגון ההגנה, כל הדברים האלה נעשו פה, והכוונה פה להקים בתוך המתחם הזה איזה שהוא מוזיאון פתוח שיזכיר את כל הנושא שיוכל לשחזר חלק מהמתקנים הישנים, שיוכל לספר את ההיסטוריה של הסיפור של החציבה הזאת. והמחצבה המחצבה מה שאנחנו קוראים לה מחצבה גדולה בשטח הדרום המזרחי, זה בעצם האזור שהיום קולט פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 12
את כל העודפים שלא ניתן לשיווק של הקבלנים שעובדים בראש העין, פוטנציאל מילוי של...
כבר מולאו בו כמות, כמות לא מבוטלת כבר מולאה, יש פה תכנית לטיפול טופוגרפי וטיפול תכסית של המחצבה לאחר מכן לפיתוח של שבילי הליכה, תצפיות. כמובן את כל הסיפור
הזה של המתחמים קושר מערך מאוד מפותח של דרכי טיול ברגל, בכל מיני רמות אנחנו מדברים על משהו של כמו 1/ קילומטר אורך של שבילים רקבתוך התחום הזה לכל הרמות, מאנשים מוגבלים ועד למטיבי לכת, ופיתוח של שביל טיול, מה שקוראים טיילת אופניים אנחנו רואים פה בירוק איזה שהוא שביל היקפי שביל סלול, אנחנו רואים פה את התמונות בצד שמאל, הכוונה היא להגיע לשביל עם אותם לרמת חשיבה של רכיבת רמת רכיבה קלה וגם כמובן קשור לכל מערך האופניים של העיר.
מודי אורון – מנהל הפרויקט: הסטטוס כרגע זה אזור, כרגע המצב הוא זה תכנית רעיונית אנחנו כרגע הופכים אותה לתכנית מפורטת, זה בדיוק השלב, קיבלנו את התקציב הראשון, תקציב ראשוני, שאלו קודם מאיפה הכסף אז יש לנו תקציב ראשוני לשלב א' שזה החלק הצפוני תיכף נראה אותו בסביבות 33 מיליון שקל ואנחנו כרגע ממש נמצאים בשלב של הוצאת ההזמנות לצוותי התכנון, להקים את שלב א. אנחנו יוצרים כמו שראש העיר אמר משתדלים למצוא משת"פים כל גורם שאפשר לשתף איתו פעולה, אז קודם כל זה הקרן לשיקום מחצבות, שתיכנס בכל פרויקט ... וכמובן יתאים לכללים שלה היא תיכנס איתנו, אנחנו נמצאים בקשר עם משרד ראש הממשלה אגף למורשת, למשל לגבי כל הנושא הציוני של פארק מורשת החציבה, נמצאים רשות ניקוז ירקון עם כל מה שקשור לנחל שילו ממש אנחנו לא מוותרים על שום דבר שהוא, בכל היקף שהוא מקטן עד גדול עם כל גורם ציבורי או גורם אחר שיכול לתרום מתקציבו לפיתוח הגן הלאומי הזה. השלב כרגע הוא ממש, אנחנו כמו שאמרתי יוצאים לתכנון מפורט של שלב א', זה שלב א' אתם רואים פה בסגול הוא מסומן כל החלק הצפוני כולל המצודה עם תשתיות, עם המעטפת, סוף שלב א' נוכל להכניס כבר מטיילים לתוך המצודה עם בית קפה קטן, עם מספר גלריות, כל נושא החניון היום והחניות, הטיילת כמובן החשובה זה פחות או יותר שלב א'. ובהמשך בקרן לשיקום מחצבות יש לנו כרגע כל נושא של פינוי פסולת מכל השטח, טיפול בטיחותי במצוקים, כל נושא הטיילת, האופניים והשבילים מוכנים לקחת על עצמם, כל נושא הבריכות החורף הם פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 13
לוקחים על עצמם. ואמרתי כלל שנהייה מוכנים לפרויקטים הם ייקחו, יביאו את זה לאישור הנהלה שלהם ויאשרו אותם, אנחנו נמצאים כרגע עם שתי הזמנות עבודה ממש לפני תחילת עבודה. אחת זה תחילת השימור של מעטפת המבנה, בימים הקרובים ממש כבר תראו פיגומים בשטח, תחילת עבודה, ובריכות החורף איטום של בריכת החורף החדשה כדי שכבר
החורף נקבל עוד גוף מים שיוכל להביא לנו בעלי חיים, ברווזים וכו' ואפשרות לטיילות.
אנחנו כרגע ממש בימים האחרונים נשאר לנו שביל טיול נוסף בצד הדרומי שיצא מהמצודה וילך דרומה, יש לנו שביל אחד מוסדר לכיוון קבר השיח כבר השנה יהיה לנו שביל טיול נוסף שילך דרומה מהמצודה אל בריכות החורף, ודרומה לנחל שילו ויחזור חזרה בעיקוף מערבי, חזרה אל המצודה יאפשר טיול נוח טוב, ונעים ויפה עם מזרקות ככל שיהיה צורך.
אביבה שקד – חברת מועצה: כמה זמן שלב א'?
מודי אורון – מנהל הפרויקט : שלב א' מתוכנן לשנתיים מרגע שהתקציב נכנס, שלבי ביצוע שנה ביצוע, שנה תכנון.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: האמפי שלב א'?
מודי אורון – מנהל הפוריקט: האמפי לא אמרתי הוא גם לא תבע"י.
בן ציון בית אור – ס/מ"מ ראש העיר: יש תיקון תב"ע.
מודי אורון – מנהל הפרויקט: עוד דבר אחד שגיא לא.
בן ציון בית אור – ס/מ"מ ראש העיר: יש אחד מקורי שהוא קיים אבל הוא פחות אפקטיבי.
מודי אורון – מנהל הפרויקט: עוד דבר אחד בשטח הזה מתוכנן גם אזור לאירועי המוניים, זה דבר שהוא כן תבע"י ואנחנו הולכים לקדם אותו. דיברנו עליו בישיבות העבודה שלנו וגם עוד היום דיברתי על זה גם עם סמדר, ואנחנו בהחלט את הדבר הזה נקדם, זה בתוך מחצבה אולי אפשר לקיים את הקרן לקידום מחצבות בנושא הזה, אולי עוד מילה אחרונה תראו אנחנו מציגים תכנית בינינו היא נראית יפה אני חושב שאולי גם חלקכם תחשבו שהיא יפה, זה לא, יש גם חילוקי דעות, אנחנו אנשים שונים גם מתוך הרשות, גם בין האנשים של העירייה, גם גופים אחרים, הכל צריך להיות מתואם בינינו לבין העירייה, בין העירייה לבינינו ומשרד השיכון כמובן וגופים אחרים שיש להם סמכויות, אנחנו הולכים קדימה כל מה שמוסכם אנחנו מקדמים, יש לנו בהחלט הישג גדול של פרויקט שאפשר לקדם אותה, נושאים שהם במחלוקת או חילוקי דעות או חשיבה אחרת אנחנו יושבים עד שיצא עשן לבן פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 13
ונלך קדימה
שלום בן משה – ראש העיר: תודה רבה מישהו רוצה לשאול שאלה?
משה סיני – חבר מועצה: כן, כן אפשר להתייחס שתיים שלוש דקות. קודם כל אני רוצה לברך את רשות הטבע והגנים יחד עם הרשות שקידמה במשך 1/ שנים את התכנית ושלב המפתח היה באמת אותו הסכם שהזכרת, ב – 2//3 שפה היתה פריצת דרך שמי שלא יודע המהות של ההסכם היתה שיצא מהשטח הזה פרויקט בינוי די גדול ואז למעשה התאפשר לקדם את התכנית הזאת כתכנית של פארק לאומי, וכך הגענו עד הלום כולל עבודה מאוד, מאוד הייתי אומר מסורה של הצוות המקצועי של הרשות המקומית שצריך לברך אותו, את מהנדס העיר, אגף ההנדסה, כל מי שהיה מעורב בקידום ופיתוח התכנית הזאת, ועכשיו נותר באמת לבצע ואני רוצה לאחל הצלחה באמת למבצעים כי יש פה איזה שהוא חזון שהולך לכל אורך תקופת העיר, ובאמת הוא חשוב. מה שאני רוצה להציע פה גם מאחר ודיברת על אפשרות לחילוקי דעות ומחלוקות מאחר וזה פרויקט באמת פרויקט דגל עם הרבה אמוד כספים שמושקעים פה אנחנו חושבים שכדאי להקים ועדה ציבורית ואני פונה אליך כבוד ראש העיר שבאמת תשקול הקמת ועדה מקצועית שתלווה את הפרויקט הזה, ועדה שתורכב מתושבים של העיר, יש פה הרבה מאוד אנשים שמעורבים בפרויקט, מעוניינים בפרויקט, רוצים לדעת מה קורה ואני חושב שזה יכול להיות רעיון שיכול לסייע לרשות המקומית. עד כאן.
עומר רצון – חבר מועצה: קודם כל באמת ברכות אני חושב שהיות ושיתוף הפעולה הפורה שקיים באמת מודי יישר כוח גדול. אני אומר אני מברך, ברכות. באמת היתה התחלה של גם בעבר וגם היום זה באמת רוקם עור וגידים וזה יוצא לדרך אז באמת מודי ישר כוח על כל ההבנה ושיתוף פעולה, זה לא פשוט גם המנגנון שאתה נמצא בו יש לנו עוד כברת דרך ארוכה כי יצטרכו לעשות פה כל מיני שינויים והתאמות, אני חושב אתה יודע אני תלמיד טוב אז הנושא עלה כבר, הנושא כבר עלה אצל ראש העיר והעלינו את זה בפניו ראש העיר אימץ את זה ואמר שתוקם ועדה כזאת, והוא כבר מצא ואיתר אנשים אני גם שותף לתהליך, אני אשמח לשמוע אם יש גורמים שאתה תרצה לשלב לטובת הפרויקט. אני אומר יש את ראש העיר נפנה לראש העיר יש לו מנדט תשאל אותו, הוא עובר את ... שלו גם אני מאמין שבשיתוף פעולה גם בזה נצליח להתקדם. לגבי כל הנושא הכלכלי והמיזם הזה עדי אני מסכים איתך יש פה הוצאות לא קטנות, יש פה שאלות עדיין פתוחות. אני חושב שבדיאלוג פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 13
החיובי שנוצר פה אפשר היום להתגבר על כל המכשולים, אפשר גם לייצר כדאיותלצורך העניין לפחות פרויקט שיממן את עצמו, זה האתגרים שקיימים כרגע. עוד מילה ובאמת אני אומר את זה כהלצה מסוימת אבל יש חילוקי דעות עם יגאל ינאי אבל שפו גדול לגבי המהלך
שקרה פה לגבי העברת הכספים דרך העירייה, הודות ליגאל ויגאל באמת מגיע לך ישר כוח גדול וכל הכבוד וככה באמת יש לנו שליטה על הכספים, לאן הולכים למרות שמשרד השיכון החליט להעביר את זה אלינו, אז באמת יגאל תודה רבה על כל הסיוע וגם על הנושא הכספי שדאגת שהוא יגיע אלינו לעיר. תודה רבה לכולם.
שלום בן משה – ראש העיר: אני רוצה להוסיף דבר אחד בשביל הצדק ההיסטורי. התכנית הזאת התחילה בתקופתו של ראש העיר הקודם יגאל יוסף, במקור ההנהלה הקודמת, המועצה הקודמת המשיכה את זה כפי שאתה אמרת.
חנוך עוז - חבר מועצה: זה לא רק הגן זה כל הגבעות כל ה – 13 אלף יחידות דיור שלום בן משה – ראש העיר: טוב יודעים את זה, ואני שמח שבזמן הזה אנחנו יכולים להתחיל להוציא מהכוח אל הפועל הרבה רעיונות, הרבה דברים, ואני מאמין שבשיתוף פעולה נקדם, אנחנו לא אנשים שונים יש לנו ראש אחר קצת לפעמים, אבל ל... נמצא את הדרך איך לעבוד ביחד בין הרצון לשמור, לשמר, טבע וכו' וכו' וחשיבה כלכלית עסקית שצריכה להיות לגבי תושבי ראש העיר. שאלת חנוך אנחנו נמצא את הדרך הנכונה לתושבי ראש העין שנמצאים בתוך האתר הזה, הרי זה נקרא גן הלאומי ראש העין זה גן לאומי פתח תקווה.
עדי אביני – חבר מועצה: יש טיילת שאפשר להיכנס לטיילת.
שלום בן משה – ראש העיר: שנגיע לזה תאמינו לי זו תהיה בעיה אחרונה שלה. באווירה חיובית הזאת אני מודה לך אדוני ולך אדריכל. אנחנו ממשיכים את ישיבת המועצה תודה רבה לכם.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: טוב משהו בנימה אישית על העניין הזה שאמרת על יגאל יוסף. אני נכנסתי לתפקיד הזה של מנכ"ל חברה כלכלית עם שתי חברות אחת של מגדל צדק שמרביתה אני יכול לומר לך עיקרי הדברים נמצאים בתוך התכנית. זה התכנית שהוכנה אז על ידי החברה הכלכלית.
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 12
יגאל יוסף: קודם כל תודה אל תגרמו לי לדבר אז אני מעדיף לשתוק.
עדי אביני – חבר מועצה: יגאל רוצה לומר אל תספידו אותי אני בשיא כוחי.
3 .אישור מינויניר שמחי כפקח/מפקח עפ"י חוקי עזר של עיריית ראש העין.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: הסעיף השני זה אישור מינוי ניר שמחי כפקח/מפקח על פי חוקי עזר של עיריית ראש העין. יש מתנגדים? שלום בן משה?
שלום בן משה – ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: בן ציון בית אור.
בן ציון בית אור – ס/מ"מ ראש העיר: בעד
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: מיכאל מלמד?
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: יעקב אדמוני?
יעקב אדמוני – סגן ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אבטליון בצלאלי?
אבטליון בצלאלי – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: סיגל שיינמן?
סיגל שיינמן – חברת מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עומר שכטר?
סיגל שיינמן – חברת מועצה: חולה.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: רזיאל?
רזיאל אחרק – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עדי אביני?
עדי אביני – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: משה סיני?
משה סיני – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עומר רצון?
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 17
עומר רצון – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אביבה שקד?
אביבה שקד – חברת מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אלכס?
עדי אביני – חבר מועצה: לא נוכח יצא.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: חנוך?
חנוך עוז – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עוזי אשוואל?
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: בעד.
החלטה מס' 6
סעיף 3 שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת פה אחד מינוי ניר שמחי כפקח/מפקח עפ"י חוקי עזר של עיריית ראש העין.
בעד: (62 )שלום בן משה, בן ציון בית אור, מיכאל מלמד, יעקב אדמוניאבטליון בצלאלי, סיגל שיינמן, רזיאל אחרק, עדי אביני, משה סיני, עומר רצון, אביבה שקד, חנוך עוז, עוזיאל אשוואל.
יצא: (6) אלכס קפלונוביץ
2. אישור הארכת מגבלת הגביה בחוקי העזר בשנה כדלקמן:
אישור המשך הטלת היטלים מכוח חוקי עזר המפורטים להלן עד ליום 26/63/65.
חוק עזר לראש העין (סלילת רחובות), התשס"ז-3111.
חוק עזר לראש העין (תיעול), התשס"ז-3111.
חוק עזר לראש העין (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ב-3166.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: הסעיף הבא זה רקע, מתבקש להאריך את מגבלת הגביה בחוקי העזר שיפורטו להלן בשנה נוספת עד לתאריך 31/12/2/13, עד למועד קביעת תעריף חדש ופרסומו ברשומות לפי המוקדם מביניהן.
רחבעם חיים – גזבר העירייה: לפני כחודש המליאה אישרה הארכת גביית חוקי העזר שתוקפם עמוד לפוג ב – 31/12/2/13, הארכנו את זה לשישה חודשים עד ה– 1/2 ושנגשנו למשרד הפנים משרד הפנים פנה אלינו בחזרה ואמר מאחר והוא מאשר עד 31/12/2/13 לשנה אז הוא מבקש שתהיה התאמה בין החלטת המליאה לבין החלטה של משרד הפנים לכן מחזירים את זה למועצה כדי שתאשר את הארכה החוקית עד ל – 31/12/2/13.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: זאת אומרת זה לא התבקשו לשנה זה אנחנו ביקשנו לשנה.
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 18
רחבעם חיים – גזבר העירייה: אנחנו ביקשנו לחצי שנה אמרו שהם מאריכים לשנה.
פרומה פורת – יועמ"ש העירייה: שהם נותנים שנה וביקשו שגם אנחנו ניתן.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: למה?
רחבעם חיים – גזבר העירייה: כי הם נוהגים בערך לשנה הם לא נוהגים להאריך לחצי שנה, הם לא נוהגים להאריך לפרקי חודשים ספורים.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: טוב מי בעד
שלום בן משה – ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: בן ציון בית אור?
בן ציון בית אור – ס/מ"מ ראש העיר: בעד
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: מיכאל מלמד?
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: יעקב אדמוני?
יעקב אדמוני – סגן ראש העיר: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אבטליון בצלאלי?
אבטליון בצלאלי – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: סיגל שיינמן?
סיגל שיינמן – חברת מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עומר שכטר?
סיגל שיינמן – חברת מועצה: חולה.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: רזיאל?
רזיאל אחרק – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עדי אביני?
עדי אביני – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: משה סיני?
משה סיני – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עומר רצון?
עומר רצון – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אביבה שקד?
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 19
אביבה שקד – חברת מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אלכס?
עדי אביני – חבר מועצה: לא נוכח יצא.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: חנוך עוז?
חנוך עוז – חבר מועצה: בעד.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: עוזי אשוואל?
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: בעד. סליחה אם אפשר יגאל אם אפשר אני בעד אבל, הכוונה.
אם אפשר לשקול מאחר וההיטלים עלו פה במאות אחוזים ניתן לשקול משהו, אני מתכוון לפני חמש שנים לא מעכשיו לעכשיו, חמש שנים קודמים.
שלום בן משה – ראש העיר: אנחנו מאשרים את ההיטלים הקודמים לא החדשים.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: עכשיו דיברנו על הורדה אז אני מדבר כרגע רק אנחנו בפלונטר עם בעד הזה.
שלום בן משה – ראש העיר: אנחנו עכשיו כרגע, תראה.
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: אני מדבר על לפני 3 שנים. אני אדבר עם ראש העיר לבד כדי שיהיה משהו שלא יהיה פגיעה מצד אחד בעיקרון השוויון בין בונה כזה. כדי שלא יהיה פגיעה בעיקרון השוויון בין בונה לקבלן. צריך באמת לעשות איזה סדר בין היזמים לקבלנים הגדולים ובין התושב שהוא יוצא גם ככה נפגע מאוד. משהו שלא תהיה פגיעה מבחינה משפטית בין זה לזה, לפעמים אתה מחייב את זה עד 2// מטר משהו כזה מעל
החלטה מס' 3
סעיף 2 שבסדר היום: מליאת המועצה מאשרת פה אחד הארכת מגבלת הגביה בחוקי העזר
בשנה כדלקמן:
אישור המשך הטלת היטלים מכוח חוקי עזר המפורטים להלן עד ליום 26/63/3165.
חוק עזר לראש העין (סלילת רחובות), התשס"ז-3111.
חוק עזר לראש העין (תיעול), התשס"ז-3111.
חוק עזר לראש העין (שטחים ציבוריים פתוחים התשע"ב-3166.
בעד: (62 )שלום בן משה, בן ציון בית אור, מיכאל מלמד, יעקב אדמוניאבטליון בצלאלי, סיגל שיינמן, רזיאל אחרק, עדי אביני, משה סיני, עומר רצון, אביבה שקד, חנוך עוז, עוזיאל אשוואל.
יצא: (6) אלכס קפלונוביץ
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 2/
1. המשך דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת 3162 בהתאם להוראות סעיף 671 ג' לפקודת
העיריות
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: המשך דיון בדו"ח המבקר לשנת 2/13 בהתאם להוראות סעיף 17/ ג' לפקודת העיריות אדוני המבקר בבקשה
עדי אביני – חבר מועצה: רגע יש לנו את הדו"ח של המבקר ואז את הישיבה המיוחדת?
שלום בן משה – ראש העיר: אנחנו ממשיכים אני מבקש מכולכם מי שבישיבה הקודמת אתם, אנחנו ממשיכים את הדיווח של מבקר העירייה, על הפרויקט של נחל רבה אני רוצה להזכיר איננו מדברים עכשיו על הטיילת, מדברים כרגע על הפרויקט של נחל רבה, הנחל בלבד.
עדי אביני – חבר מועצה: החייאת הנחל ככה כתוב בדו"ח המבקר.
משתתף בדיון: רגע מה ההבדל כל הטיילת זה הנחל לא?
שלום בן משה – ראש העיר: לא, לא, לא הטיילת לא מדובר על הטיילת, הטיילת זה איפה שרצים, המדרכה והכל...
(מדברים ביחד)
שלום בן משה – ראש העיר: אדוני המבקר אתה ממשיך מהמקום שסיימת, אבל תן כרגע איזה תזכורת כללית לדברים העיקריים ממש בהיי לייט ותמשיך.
משה כהן – מבקר העירייה: למעשה בגדול התחלתי לדבר על הפרויקט החייאת הנחל, שנולד די באופן לא נחזור על הדברים אני כבר אמרתי את כל הדברים האלה, ואני חושב שבסה"כ מבחינת הרעיון זה רעיון גרנדיוזי אין ספק, אבל בכל ההתנהלות שלו בשלבים המוקדמים ובכלל העניינים לא עבדו כמו שצריך. אני לא רוצה פשוט לחזור על הדברים כי אנחנו דיברנו על כל הנושא של ההתייחסויות. אני רוצה להמשיך מהקטע של יש את הפרק של החכ"ל במכלול, לחכ"ל היה תפקיד, החוסר תפקיד שלו גם מילא תפקיד בכל המכלול הזה והתחלתי אז בזמנו בפגישה הקודמת להסביר את הנושא של מכרזי מסגרת שהקימו כמו חברה למשק שעושה לעצמה במסגרת אפשר להתקשר, ואותם מכרזי מסגרת הייתי חייב פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 21
לחזור לקטע הזה, הייתי חייב לחזור לקטע הזה היות ואחד הזכיינים אחד מזכייני המסגרת הוא שלמעשה זכה במסגרת של הליך הצעות מחיר, הליך של ועדת רכש לא מכרז, לבצע את העבודה ולפעמים הסתבר שגם לא הוא ביצע את העבודה ואנחנו תיכף ניגע בקטע הזה.
במסגרת,
עדי אביני – חבר מועצה: התקדמנו שלב יש לנו כבר תקשורת.
שלום בן משה – ראש העיר: בהליך של ועדת רכש לא מכרז.
משה כהן – מבקר העירייה: לא מכרז.
שלום בן משה – ראש העיר: בכמה כסף מדובר על הפרויקט?
משה כהן – מבקר העירייה: הפרויקט, ההיקף היה קרוב ל – 9 מיליון₪ ההתקשרות הזאת, ההליך היה במסגרת של הצעות מחיר בכלל, זאת אומרת עשיתי כביכול אני אומר כבכול כי בדיעבד אפשר להגיד את זה, מכרזי מסגרת, מכרז מסגרת נבחרו לכאורה זכיינים, ועכשיו ההליך הרגיל מה אומר בעצם? אני בא עם הצעות, עם הצעה שלי לעבודה מציע להם עושה כתבי כמויות ומציע שיתנו לי את ההנחה הראויה במקרה הזה.
משתתף בדיון: משה מה עשו ב – 9 מיליון שקל במסגרת הזאת אתה יכול לפרט? מה עשו ב–
9 מיליון שקל? זה שאלה קריטית מה נעשה ב– 9 מיליון שקל רזיאל אחרק – חבר מועצה: בסוף, בסוף אני אתן לך את הכל, משה אני אתן לך פירוט מדויק.
משה כהן – מבקר העירייה: הוא לא יכול לתת את ההצעה הזולה ביותר כי זו ההצעה היחידה, מי שהשיב על ההצעה. הם פנו לשלושה זכיינים ורק אחד השיב, אז אי אפשר לומר שהוא נתן את ההצעה הזולה ביותר. הוא נשאר באותה הנחה של אחוז אחד שהוא נתן, ובזה נגמר העניין והוא היה המבצע.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: ההצעות מחיר האלה היו על הביצוע?
משה כהן – מבקר העירייה: על הביצוע.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: על הביצוע או על התכנון?
משה כהן – מבקר העירייה: על הביצוע, אני תיכף אתן לכם פה פירוט. צריך רק לומר שזכייני המסגרת למעשה גם אז הזכרתי בשבוע שעבר, בפעם הקודמת שנקבעו תנאי סף, אחד הזכיינים, אותו זכיין שזכה בסוף בהצעת יחיד למעשה הוא לא ענה לתנאי הסף, אחד מתנאי הסף הוא לא עמד בכך, ופה אני גם העליתי תמיהה איפה היועצת המשפטית, איפה פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 22
החוות דעת של היועצת המשפטית, איפה הסריקה של כל הנושא הזה, משהו פה איך, איך אפשר אילו היתה חוות דעת משפטית, מטבע הדברים יש להניח שהיו עולים על הקטע הזה
רזיאל אחרק – חבר מועצה: חוות דעת משפטית בחכ"ל או בעירייה?
משה כהן – מבקר העירייה: בחכ"ל. שם כתוב בסימן שאלה.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: ולמה הוא לא עמד בתנאי הסף?
משה כהן – מבקר העירייה: אחד מתנאי הסף היה, אחד מתנאי הסף היה שהוא צריך לעמוד מה שקוראים לזה אני קראתי לזה פה במצגת 3 כפול 3 כפול 3 זאת אומרת הוא צריך להראות 3 פרויקטים של 3 מיליון במשך 3 שנים ו... פיננסית וכדומה, וכל זה במסגרת תצהיר חתום על ידי עו"ד וזה לא היה, והיה שם סימן שאלה גדול בהקשר זה, מבחינת זה כתנאי סף הוא לא עמד בו, ואם הוא עמד בו מתי שהוא לא היה גילוי נאות מהבחינה הזאת, אני לא קיבלתי ... כזה ולדידי זה פשוט חבל.
שלום בן משה – ראש העיר: אדוני מבקר העירייה אתה הזכרת משהו לגבי כתבי כמויות.
משה כהן – מבקר העירייה: כן אני אגע בזה. זה מה שהתחלתי לומר מבחינת הייעוד הלקוי של ועדת המכרזים מצד אחד והעדר חוות דעת, זה מה שהתחלתי להגיד זה היה מכרזי...
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: אמרת שהספקים הזכיינים היתה מיועדת לתחום מסוים.
משה כהן – מבקר העירייה: היא היתה מיועדת לתחום אוניברסלי כללי לא לתחום ספציפי, להרים סלעים לבנות מיכלים וכדומה ממש לעבודות עפר ועבודות תשתית וכדומה.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: הכוונה אני אמרתי בכלל הכוונה הספקים האלה צריך לצאת במכרז ולבקש להסביר מה תיאור העבודה שלא עונה מול הספקים האלה שכבר זכו במאגר מסוים כפי שקורה בעבודות תשתיות ויצאו למכרז נוסף אחר לגמרי.
משה כהן – מבקר העירייה: הזכיינים במקור שהם זכו אני לא בטוח שהם ידעו שיקבלו איזה שהיא הצעה, במקור....
שלום בן משה – ראש העיר: אני מבקש לתת למבקר רק אם יש שאלה והיא חשובה ביותר, תרשמו ואחר כך בבקשה אדוני כדי שיהיה רצף אחרת חוט המחשבה נקטע.
משה כהן – מבקר העירייה: זה נועד על מנת לחסוך מידי פעם, לחסוך איזה שהוא מכרז או פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 23
איזה שהיא עבודה של מיליון, חצי מיליון וכדומה ואז זכו בהיקף של בין 2 ל– 1/ מיליון ולטעמי ואמרתי את זה גם אז שאין טעם ללכת בכיוון כזה בעתיד אבל זה ראוי שזה יהיה עד
2 מיליון כל מיני עבודות כאלה ואחרות, כדי למנוע את כל ההליך הזה. זה מסגרת המכרז למעשה במכלול הזה אנחנו רואים את השחקנים שיחסי הגומלין ביניהם יש לנו את ה...
שהוא מספק את מרכז המסגרת, בתמורה ל – 3 אחוזעמלה, הרשות מזמינה את העבודה דרך החכ"ל, במסגרת וכמובן מי שנבחר פה זה חופרי השרון שנתן הצעה חלקית כי לא היה מי ש... אותו וממלא גם לא נתן הנחה בשום דרך, ואנחנו תיכף נדבר על היועץ שפה הוא נכנס לתמונה מכל הכיוונים, כמו באיקס בין גם שהוא נמצא בשלב של הרשות, גם שהוא נמצא ברמה של המבצע בעצמו ויש פה, והקשר פה די כולם יודעים אותו, זאת אומרת הדברים היו די ברורים ותמוהים לטעמי ואז במסגרת ועדת הרכש, אני רציתי גם להבין את ההליך איך עשו את האומדן, איך בכלל הרי היה צריך להרכיב חומר להגיש את זה למציעים ופה הואילה בטובה הגברת, המהנדסת של החכ"ל היא אמרה במפורש האומדן נערך על ידי אמיתי מירון זה הבעלים של חברת מים מנחלים הקבלן שביצע בפועל למעשה.
שלום בן משה – ראש העיר: הוא עשה את האומדן?
משה כהן – מבקר העירייה: כן, הוא עשה את האומדן. החברה בוא תרשו לי להתקדם. יש לי סימן שאלה בעניין הזה אבל עזוב את זה כרגע. למעשה היא החברה שתכננה את החייאת הנחל ואני מצטט את מה שהיא כותבת חלק מהסעיפים נלקחו ממחירון של החכ"ל, סעיפים שלא קיימים נלקחו ממחירון דקל וכו' ופה אני עשיתי סיכומים בעניין הזה, ופה עשיתי למטה אתם רואים שכל נושא המחירון שאני שקללתי את כל הנושא זה 23 אחוז על פי מחירון חכ"ל, זה לא רק המחירון זה גם כמות, הוא גם קבע את הכמויות 32 אחוז עלפי כתב כמויות קודם, מה שכתוב פה באדום זה 37 אחוז על פי מחירי סקר שוק מטעם המתכנן זאת אומרת הוא קבע את המחיר, הוא שם את המחיר, הוא גם זה שיעשה את העבודה שנעשתה וגם את כמות, זאת אומרת אמרתי נשאר רק לתת לו צ'ק ונגמר הסיפור, ולמעשה הוא שהכין, הוא שהכין את כתבי הכמויות בהיקף די ניכר בהקשר הזה.
עדי אביני – חבר מועצה: הוא גם היה היועץ נכון?
משה כהן – מבקר העירייה: הוא גם היה היועץ, הוא גם היה הקבלן, הוא היה גם, הוא היה פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 23
הכל למעשה, וזה היה די שקוף לכולם כאילו לאף אחד זה לא צרם. הנה דוגמא קצת נושא ש... זה הנה לדוגמא כתב כמויות רק עמוד אחד, זאת אומרת זה די שקוף שימו לב בצד ימין, בצד שמאל אם מישהו רואה שם הבאתי רק עמוד אחד להמחשה, כתוב מה הקבלן הראשי
יעשה, להלן הזכיין ולעומת זה הקבלן המשנה זה הוא, אותו זה, הנה החלקים שהוא קבע לעצמו שהוא עושה, זאת אומרת זה עדיין גלוי ושקוף בהקשר הזה. שאני מסתכל בהיקף העבודות שהיו צריכים להיות מבחינה כספית, היו שם עבודות עפר ומשטחי בטון וכו' אתם רואים שהעבודות החריגות זה קרוב ל – 2 מיליון הם למעשה מהוות כ – 77 אחוז מכלל העבודה, זה למעשה בתמצית של הפרקים מה שהקבלן אמור לעשות וכנראה.
עדי אביני – חבר מועצה: אבל יש הנחה.
משה כהן – מבקר העירייה: אחוז אחד זה נשאר עוד במקור, כן יש הנחה. עכשיו אם אנחנו ניגש רגע לעבודות החריגות.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: מי עשה פיקוח?
משה כהן – מבקר העירייה: אנחנו נגיע לפיקוח. לעבודות החריגות זה הקטע של העבודות החריגות שימו לב זה קרוב ל – 7 מיליון , ואלה העבודות המיוחדות שהם חריגות מהבחינה הזאת שהם לא יכולים להיכנס למכרז המסגרת, מכרז המסגרת ...כאלה עבודות איטום נחל, בריכות גשרים כדוגמת בול עץ, הוא מסומן באדום על זה יש לי מילה אחת להגיד אולי מילה אחת יותר סלע טבעי, יריעות ביו טכניות וכו', מסך ביולוגי, צמחי מים, הטבעת חלוקי נחל, עבודות משאבות 3 כוח סוס וכדומה לכן אלה זה במכלול הכולל זה נושא של העבודות החריגות, וזה מדבר בעד עצמו וזה למעשה רוקן מתוכן את כל נושא המכרז. אין פה חפיפה בין הזכיין לבין מה שהוא היה מסוגל לתת מלכתחילה וזה מדבר בעד עצמו. אמרתי שאני אגע בנושא של הגשרים כדוגמת עץ זה קרוב ל – 7// אלף ש"ח ומי שעשה את זה, מי שעשה את זה, זה הקבלן המשנה שהוא הפך להיות, הוא הביא גם קבלן משנה זאת אומרת לקבלן משנה יש גם קבלן משנה, זאת אומרת במסלול התיווכים האלה ברור לכם שזה עולה בכסף רב מן הסתם וזה כאילו דבר ...
רזיאל אחרק – חבר מועצה: 77 אחוז כתוב
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 23
משה כהן – מבקר העירייה: לא 77 אחוז זה כל העבודות החריגותבמכלול ה – 9 ,1/ מליון לשאלתך משה אז אלה היו העבודות זה הפירוט שנתתי לכם. ברור שכל העסק הזה נחזה להיות מכרז, זה לא מכרז, זה פשוט לפרוץ את כל הסכרים מכל הבחינות, הנושא של קבלן, הנושא של הגשר זה רק המחשה קטנה איך העיניים היו פה עצומות זה פשוט מדהים, זאת אומרת הוא הלך והביא קבלן מטעמו אני לא יודע את מי הוא הביא, אני מזכיר לכם שהוא
טיפל בזה קודם. למעשה היה פה ניגוד עניינים לכאורה, היועץ פעל בשני כובעים גם יחד גם כנציג ה... שמשרת את האינטרסים של שלוחתו פעם שניה בכובע אחר כבעל עניין, כקבלן משנה וזאת מבלי להזכיר את חובת הסודיות וכדומה.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: הוא קבע את האומדן?
משה כהן – מבקר העירייה: בוודאי, הוא גם אמרתי 37 הוא גם נתן אומדן של כמויות עכשיו אני גם תוהה כי החברה הכלכלית שהיתה צריכה לשמור... כמתווכת הרי כתוב בהסכם שהחברה הכלכלית עשתה עם חופרי השרון יש סעיף שמגביל בכלל התקשרות. מה שרציתי לומר שבמסגרת ההסכם ישנו סעיף מפורש 12 ,13 שמגדיר במפורש ואוסר וקובע סייגים מתי אם בכלל אתה לוקח את הזכיין מתי אתה לוקח קבלן משנה הוא צריך לעמוד בתנאים כאלה וכאלה הוא צריך לקבל רשות של החברה הכלכלית, הוא צריך להיות עומד בתנאים של קבלן עם סיווג עבודה וכו', והדברים הרי לא התבצעו, זאת אומרת נכרת הסכם בין החכ"ל לבין חופרי השרון לעניין גם בין היתר בעניין הקבלן משנה ראו איזה פלא נולד קבלן משנה ומבצע לצורך העניין המתכנן, היזם המתכנן ולמעשה חופרי השרון לא היו בשטח, חופרי השרון לא היו בשטח, לא היו בשטח לא משנה, לא משנה. המצב הזה בעצם מותיר, השותפות ההדוקה בין החכ"ל לבין הקבלן הממונה עוד בשלב הכנת כתבי הכמויות והמחירים כולל מע"מ מעמידים אותם את השניים במצב של ניגוד עניינים והפרת תקנות המכרזים, זה פה חד משמעית, זה ... יחסי גומלין על .. ניגוד עניינים מובנה וניצוח בהשראת הרשות המקומית והחברה הכלכלית גם יחד. בעניין הזה צריך לבוא בטענות לרשות המקומית שהיא הרשות העל.
עדי אביני – חבר מועצה: אתה יכול להיות יותר ספציפי מה זה הרשות המקומית?
חנוך עוז – חבר מועצה: חברי המועצה, שעושים את המכרזים האלה והכל.
עדי אביני – חבר מועצה: אני רוצה לשמוע תן לו לדבר.
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 22
משה כהן– מבקר העירייה: החוליה הבאה זה נושא של הפיקוח, הפיקוח. גורם הפיקוח שנבחר לנושא הזה זה הרשות אכפה את הפיקוח, אני חוזר החברה הכלכלית רק מספקת את התשתית של זכייני המסגרת, ותו לא, והרשות היא למעשה התקשרה עם גורמי פיקוח בשם נוי הדרכת נוף והמומחיות שלו זה גנים, אין לו הכשרה הנדסית להיות בכלל גורם פיקוח בעבודות הנדסיות, ובעניין הזה אני רואה בו כאשם במשהו בהקשר הזה של הוא הפר את חובתו המקצועית היה חזקה עליו פשוט לבוא ולהגיד פשוט רבותיי אתם נותנים לי פרויקט שאני מפקח עליו על גינון... אני לא מבין בכלל וכן הלאה ואת זה הוא לא עשה ובכך הוא חטא לתפקידו.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: הוא אישר את כל כתבי הכמויות האלה?
משה כהן – מבקר העירייה: מן הסתם עברו דרכו והיה צריך לחתום וכדומה. בהגינותו הוא הודה הוא אומר עשיתי את זה ... הופתעתי זאת אומרת גם שכבר הלך לעשות מי שהלך לעשות גם הפיקוח מהבחינה הזאת לא רוצה להגיד כשל אבל הוא לא היה בנוי. אמרתי אז והזכרתי נושא של האיטום זה נושא מאוד, מאוד מורכב וכהנה ונושאים הנדסיים אחרים כך שמהבחינה הזאת הפיקוח לא נתן את המענה ופה עוד חומת בקרה שקרסה. אני פה נתתי סקירה של הערכות מקצועיות, היו פה ושם גישושים והערכות מקצועיות... מהרשות אבל תמיד בשני הערכות שאני ראיתי התייחסו לקטע אחד בלבד זאת אומרת הקטע הראשון בין הציונות הקטע של 9// מטר ראשונים בלבד, אף פעם לא נתנו את הדעת על נושא של 2 קילומטר 3.2 קילומטר וכדומה, בסופו של דבר מכל החוות דעת שהיו להם פה כמו שאמרתי אף פעם לא ירדו לעומקה של ההיכרות המורחבת, וכל מה שהיה להם בעניין הזה וגם מצאתי במקרה זה בהקשר למבצע אחד של 9// ... נטענו פה ושם שהיה לי אופק, ש...
מהמשרד להגנת הסביבה אני לא יודע מה הוא אמר בטלפון או בעל פה אין לי מושג אני יכול להגיד לכם מעדות שאני שוחחתי איתו ופחות או יותר תמצתי את הדברים שהוא אמר, הוא אמר היה לי איזה רעיון גרנדיוזי יפה אני יחד עם זאת כמובן אני רוצה להסתייג מדובר בהצגה כללית של הרעיון הוא נעלב שהדבר כפוף לתכניות וכו', וכן הלאה זאת אומרת מהבחינה הזאת אי אפשר לראות אותו שאמר אוקיי צאו לדרך מבחינתי אפשר גם אין לו סמכות לאשר ליצור נחל הוא גם אין לו סמכות, לא לפה ולא לשם ומי שנתלה בהקשר הזה לפחות על פי דבריו אני לא יכולתי ל... האקולוג אגרונום מר דידי קפלן הוא באמת גורם חיצוני לחלוטין, הוא בעקבות העניין שקרה וכל העדים שהיו המשרד להגנת הסביבה אכן פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 27
שכר את שירותיו וביקש ממנו לעשות חוות דעת מסודרת לכל הנושא הזה גם כדי ללמוד לקחים לעצמו בין השאר, והוא עשה חוות דעת באמת שנפלה לידיי בדיוק באותו מועד שעשיתי את הביקורת, הוא אומר שלדעתו גם על פי חוות הדעת טרם כניסה לפרויקט היה צריך לקום צוות היגוי שכולל זה כתוב בחוות דעת בעלי מקצוע כגון אגרונום, אקולוג הידרולוג, ארכיאולוג בעלי מקצוע נוספים לרבות בנושאים כלכליים מבחינת משמעויות התכנון בטרם הביצוע הוא גם הוסיף שהחייאת נחל עם כל היופי שברעיון יומרני מידי והוא בטוח שכל אקולוג שהיה מתבקש לחוות דעתו טרם ביצוע פרויקט מן הסתם לא היה ממליץ כלל על ביצוע פרויקט זה ללא מקורות מים טבעיים, ופה הוא גם המשיך וצוות מלווה אקולוגי למיזם בהיקף כזה הוא מאוד חשוב וחסרונו בולט בתוצאה, העדר של הצוות כזה.
זה בהקשר של החוות דעת כללית.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: מטעם מי הוא?
משה כהן – מבקר העירייה: הוא הוזמן לתת חוות דעת לטובת המשרד להגנת הסביבה.
מיכאל מלמד – סגן ראש העיר: בדיעבד?
משה כהן – מבקר העירייה: כן. ההידרולוג שהיה הוא היה בנושא נקודתי שלא נקבל את הרושם שהוא ליווה את הפרויקט הידרולוג לא היה דבר כזה, אם תרצו אני יכול להגיד לכם מה תפקידו אבל לצורך העניין זה לא חשוב. זהו אנחנו מגיעים כבר לנושא המים. נושא המים הוא כולל כמה פרטים. קודם כל צריך לבדוק פה ניתוח נתוני התקציב מול הביצוע בנושא מים, 2/12 ,2/13 רק כדי
שלום בן משה – ראש העיר: להבדיל, להבדיל ... אצל איך קוראים לו, אצל המנהיג של פתח שכבר מת, ... לקלל מישהו הוא היה אומר אני אקח אותך תשתה מים, מים המלח להבדיל בבקשה.
משה כהן – מבקר העירייה: יש פה גם נושא של דו"ח צריכת מים מטעם רשות המים, שנעשה גם כן בעקבות ה... שהיו פה בחודש יולי, יוני ויש תוצאות של הסריקות. יולי, אוגוסט. תשימו לב בבקשה ששמתי את נתוני הביצוע של 2/12 ,2/13 אחד מול השני אתם רואים את החריגה גם בתקציב וגם בכמויות רואים את זה במפורש, כאשר עיקר הבעיה הנושא של צריכת המים יש לנו שם גינון, מוסדות חינוך וכדומה זה ... בעיה של גינון, זה בקו"בים, וכפי שאתם רואים הגינון עם התקציב שלו היה 2.2 אז בפועל הוא עשה 2.9 מיליון ₪ ופה החריגה, בסה"כ אם אני משקלל את זה, זה בערך פחות או יותר חריגה של המים פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 28
שהלכה לאיבוד, ופה אפשר להגיד שזה ליקוי מהותי, בכל זאת רשות הקציבה לעצמה תקציב והיא חורגת, זה ליקוי מהותי, זה לא 3 אחוז, זה לא 1/ אחוז זה מעבר, ככל שצופים חריגה שכזאת צריכים לקבל את האישור של חברי המועצה ולהגדיל את התקציב, ולתקן את התקציב וכדומה וזה לא נעשה או שלא לקחו את זה בחשבון.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: החריגה היא פעמיים גם בקוב"ים וגם בגלל שזה חריגה מהמכסה משלמים את המחיר הגבוה של הקו"ב, היתה חריגה כפולה.
משה כהן – מבקר העירייה: חריגה מהמכסה רק לצורכי מחיר, זה לא חריגה לא לצורך.
עדי אביני – חבר מועצה: באיזה פרק זמן זה היה?
רזיאל אחרק – חבר מועצה: מאי, אוקטובר.
משה כהן – מבקר העירייה: הנה זה מולך, ברשות המים אני סיכמתי פה את הדו"ח של רשות המים אז אתם רואים שמתחילת השנה קודם כל אלה הברזים המזינים, ברז חמישי יצא מכלל פעולה. יש פה מתחילת השנה, תחילת השנה זאת אומרת חורף לא היה אבל מתי שהתחיל להשתמש בו עד 21/8 בהמשך יש מדידה מ– 22 עד 7/1/, ובסה"כובאינטרפרטציה שעשיתי מדו"חות המים הוספתי את הדלתא שנשארה עד ליום הבחירות, היינו מ – 8 עד 22 ל– אוקטובר, בסופו של דבר הצריכה כוללת לפניכם 222 אלף קו"ב. מים הוזרמו חנוך עוז – חבר מועצה: אני לא הייתי סומך על השעון של התאגידים, עושים הרבה טעויות במשך השנה.
משה כהן – מבקר העירייה: שאלת שאלה טובה אחת הטענות שנטענו.
חנוך עוז – חבר מועצה: אני כמה פעמים דיווחתי למוקד שהשעון בכלל לא עובד.
משה כהן – מבקר העירייה: אחת הטענות שנטענו שהשעונים יש בעיה עם השעונים אני ביקשתי את הדו"חות של השעונים, והביאו באמת היתה פה בדיקה של השעונים אז חלק מהשעונים בכלל שדובר בהם בכלל לא מופיעים פה, וזה לא מהשעון יש רק שעון אחד במכלול הזה, זאת אומרת בכל מקרה יהיה מצבם אשר יהיה הם לא שתרמו או שגרעו לצורך העניין, וחלק של אי תקינות של השעונים רק שתדע הם היו לא תקינים במובן זה שהם נותנים מים ומראים פחות מים, זאת אומרת לטובת הצרכן זאת אומרת גם זה לא תקין.
חנוך עוז – חבר מועצה: זאת אומרת יכול להיות שהפכו את השעונים?
משה כהן – מבקר העירייה: לא יודע אני רק מסביר שהנימוק של השעונים זה לא נימוק.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: בשורה התחתונה אם השעונים היו ככה ... 3 מיליון שקל פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 29
משה כהן – מבקר העירייה: עכשיו בין לבין שימו לב לתאריכים אין לי פה בדיוק את התאריכים אבל היה גם התכתבויות, הגזבר פנה הוא חש שיש צריכות היתה תזוזה לפה ושם וגם הגזבר כתב וגם ראש העיר אם אני לא טועה, את המייל, כתב מייל מסוים אבל נראה לי שזה לא היה מספיק.
משתתף בדיון: חברי המועצה ביקשו הסבר.
משה כהן – מבקר העירייה: והוא כתב את זה ופה מה שאני אומר שהיה אפשר לחסוך בוא נגיד שפספס משהו אבל לפחות במועד הבא היה אפשר לחסוך עוד 1/8 אלף קו"ב, ובמועד אחרי זה עוד 32 אלף קו"ב זאת אומרת למרות הקריאות זאבים, זאבים היה ניסיונות כאילו לסגור, אמרתי מה זאת אומרת לסגור הרי פשוט סוגרים את הברז, נועלים אותו שרשרת, אין דבר כזה מה זה אי אפשר, אין דבר כזה. יום אחד אחרי הבחירות אף טיפה לא נזלה יותר, אז איך מסבירים? אחר כך טענו שהקבלן שכח את המים הוא בעצמו הוא לא ממושמע אז יכול להיות זה צריך לפנות אליו שישלם אבל אני קצת ראיתי את הנוהל שאי אפשר להשתלט על 3 ברזים פשוט לא מסתדר לי 3 זקיקים זה היה שווה לי את הכסף זה לא עובד. טוב פה יש לי המלצה אופרטיבית בהקשר של הנחל תחליטו אתם כמובן יש כל מיני אפשרויות, אפשרות ראשונה כמובן לא באה בחשבון הנושא של, סליחה זאת אומרת לזנוח את הפרויקט לחלוטין וללכת הביתה, יש פה בעיה יש השקעה שבוצעה בהיקף ניכר לצד הוצאות נוספות גם למימוש, גם אתה רוצה לזנוח, רוצה לתקן את זה אתה צריך להוריד את הבטונדות זה עולה, מצד שני לעשות ורסיות שונות, קיץ וחורף או רק קטע מסוים זה באמת לשיקולכם, בכל זאת יש השקעה שקועה בעניין הזה, כמובן צריך לדלג אם רוצים לעשות סנכרון אז צריך לדלג, זה בהקשר הזה.
(מדברים ביחד)
משה כהן – מבקר העירייה: לסיכום הכללי הליך קבלת החלטות לרבות החלטת בתכנית יהיה בה כשלים רבים בתחומים מגוונים וכו', הדבר מדבר בעד עצמו. אגף שפ"ע הפך למן חברה כלכלית כמוציא לפועל כמובן ומנגד משקיף מהצד או לכל היותר מעורבות שולית בנושא גורם הנדסי ברשות, והחברה הכלכלית תפקידה ... והכל בכפיפה אחת. זה הסעיף 12 , 13 זה מה שכתוב בהסכם איך מסדרים עבודה מקבלן משנה (מדברים ביחד)
שלום בן משה – ראש העיר: אין לך מה לומר?
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 3/
עוזיאל אשוואל – חבר מועצה: בהקשר זה? יש פה מקצוענים כמו רזי, מיכאל שהיו בקדנציה הקודמת אני מניח שהם יותר יודעים אני לא יודע, אני לא איש מקצוע.
שלום בן משה – ראש העיר: אוקיי שיהיה לך כל טוב.
עומר רצון – חבר מועצה: אני אמרתי את דעתי בישיבה הקודמת ואני צריך להמשיך לאלכס.
שלום בן משה – ראש העיר: תקשיבו שב שניה, הנושא הזה הוא נושא חשוב, וכבד ומרכזי ורציני, אם אתם רוצים לקיים דיון להתייחס זה גם כן אפשרי, ... אני לא יכול לכפות עליכם להתייחס אם אתם ממהרים אז יש לנו זמן אנחנו נקבע פגישה נוספת להתייחסות לעניין, כי אם זה נושא חשוב יש בטח לועדת הביקורת לומר, מר סיני יש לו מה לומר כי הוא הרי נמצא פה, הוא גם היה ראש הרשות וגם אחראי על החברה הכלכלית, יש לו פרספקטיבה רחבה של העניין.
משה סיני – חבר מועצה: אני מציע לעשות עוד דיון אפשר עד הבחירות הבאות לעשות כל פעם דיון בנושא הזה אין בעיה.
עומר רצון – חבר מועצה: יש מסגרת זמן.
שלום בן משה – ראש העיר: מבחינת הזמן דקה אני מציע, זה נושא יותר מידי רציני לכן אני ממליץ לעצור כאן ולסיים עכשיו כרגע את הנושא האחרון שיש לנו כמחויב לגבי הדו"ח של משרד הפנים צריך לסיים אותו ואנחנו נפתח ישיבה מיוחדת נפרדת והפעם שמעתם, תעשו שיעורי בית, אתם נבחרי ציבור.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: רק משהו קטן משה סיני צריך להביא תגובה אולי יהיה מיותר כל מה שאני רוצה להגיד.
שלום בן משה – ראש העיר: לא סיימנו את הישיבה יש לנו עוד נושא. משה אתה הולך?
משה סיני – חבר מועצה: אמרת שתהיה עוד ישיבה.
שלום בן משה – ראש העיר: לא יש עוד נושא אתה לא רוצה להשתתף?
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 31
משה סיני – חבר מועצה: לא אני חייב לצאת.
שלום בן משה – ראש העיר: שיהיה לך כל טוב.
עדי אביני – חבר מועצה: אני רוצה לשאול שאלה את המבקר שאלה אקוטית לדעתי. הוא עוד לא סגר את הישיבה.
שלום בן משה – ראש העיר: תרשה לי דקה, א' רבותיי הנושא רציני ביותר, רציני ביותר.
עדי אביני – חבר מועצה: למה אני נראה משתעשע?
שלום בן משה – ראש העיר: לא, לא אמרתי חלילה לא, לא.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: אני יכול להגיד לך דבר אחד אתם כחברי מועצה כדאי, אנחנו יש לנו הרבה מה ללמוד לעניין ההוא, אני אתן לכם כמה סייגים בהתנהלות של חברי המועצה כולל אותי בקדנציה הקודמת אל מול ראש עיר, אל מול הגורמים המקצועיים יש לכם הרבה, הרבה מה להסיק מסקנות, ויש לנו, אני כבר למדתי, אני למדתי את זה באמצע הקדנציה שהעיפו אותי, אני אומר לכם משהו אין מה לעשות, אני למה אני אומר את זה כי לכם יש אחריות, לכולנו לנו כחברי מועצה יש אחריות , ואם גורמים מקצועיים אומר משהו כזה או אחר יש לכם משקל, אז מה אני אומר חשוב לדון, שלום אני לא מתכוון לקטע המקרה הספציפי אלא בכלל על כל ההתנהלות של המועצה.
שלום בן משה – ראש העיר: המבקר באמת באומץ ציבורי ברור ואין לו מה לפחד מאף אחד גם ברר את המלים שלו באופן מאוד זהיר, זאת אומרת אם הוא היה יכול לומר דברים באופן יותר בוטה היה בטח משתמש במילים יותר קשות אבל גם כך הדברים הם מאוד, מאוד קשים, מאוד, מאוד קשים. אני מודה לך.
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אני מבקש לסיים את ישיבת מליאת המועצה.
רזיאל אחרק – חבר מועצה: שלום לפני זה אני מבקש שיהיה דיון מיוחד לזה.
שלום בן משה – ראש העיר: יהיה דיון מיוחד לזה בלי להכניס נושאים נוספים. היינו חייבים בגלל שאנחנו בסוף שנה.
סעיף 1 שבסדר היום:
המשך דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת 3162 יתקיים בישיבת מליאת המועצה הבאה
יגאל ינאי – מנכ"ל העירייה: אני מבקש לסיים את ישיבת המועצה 13/22.
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 32
סיום הישיבה.
דף ריכוז החלטות
החלטה מס' 6
סעיף 3 שבסדר היום: אישור מינוי ניר שמחי כפקח/מפקח עפ"י חוקי עזר של עיריית ראש העין.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד מינוי ניר שמחי כפקח/מפקח עפ"י חוקי עזר
של עיריית ראש העין.
בעד: (62 )שלום בן משה, בן ציון בית אור, מיכאל מלמד, יעקב אדמוניאבטליון בצלאלי, סיגל שיינמן, רזיאל אחרק, עדי אביני, משה סיני, עומר רצון, אביבה שקד, חנוך עוז, עוזיאל אשוואל.
יצא: (6) אלכס קפלונוביץ
החלטה מס' 3
סעיף 2 שבסדר היום: הארכת מגבלת הגביה בחוקי העזר בשנה כדלקמן:
אישור המשך הטלת היטלים מכוח חוקי עזר המפורטים להלן עד ליום 31/12/2/13.
חוק עזר לראש העין (סלילת רחובות), התשס"ז-2//2.
חוק עזר לראש העין (תיעול), התשס"ז-2//2.
חוק עזר לראש העין (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ב-2/11.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד הארכת מגבלת הגביה בחוקי העזר בשנה
כמפורט לעיל.
בעד: (62 )שלום בן משה, בן ציון בית אור, מיכאל מלמד, יעקב אדמוניאבטליון בצלאלי, סיגל שיינמן, רזיאל אחרק, עדי אביני, משה סיני, עומר רצון, אביבה שקד, חנוך עוז, עוזיאל אשוואל.
יצא: (6) אלכס קפלונוביץ
פרוטוקול ישיבת מליאת מועצה מן המניין מס 31/62 מיום 6/63/3161 33
סעיף 1 שבסדר היום:
המשך דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת 3162 יתקיים בישיבת מליאת המועצה הבאה.
_____________________ _____________________ יגאל ינאי שלום בן משה מנכ"ל העירייה ראש העיר