10/2015

לשכת מנכ"ל

‏י"ט ‏טבת ‏תשע"ו ‏

‏31 ‏דצמבר ‏2015 ‏

סימוכין: 178736.docx ‏

פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 10

יום שלישי, יז' בטבת תשע"ו, 29 בדצמבר 2015

נוכחים:‏ ‏גיל‏ליבנה‏–‏יו"ר,‏איתן‏פטיגרו,‏‏אבי‏משיח‏,‏אלי‏כהן,‏חני‏קרס,‏‏גלעד‏רבינוביץ‏ ,‏דפנה‏רבינוביץ,‏אשר‏פהאן,‏אלי‏יפרח‏,אבי‏אלטלף,‏ערן‏אלראי. ‏ ‏

התנצלו:‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏יוסי‏לוי‏,‏שמעון‏אלבז. ‏

‏

משתתפים:‏‏‏‏‏‏דודי‏זביב,‏ישראל‏שטרסברג,‏עו"ד‏שי‏כהן,‏יעקב‏ירקוני,‏תמי‏וינזנפלד,‏משה‏ ויגדור,‏רונן‏פרידמן.‏‏‏ ‏

‏

רשמה:‏ ‏גליה‏שמש. ‏

‏

‏

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקולים.

2. נתוני פעילות עבריינית .

3. אישור ההתקשרות עם קרנות הבטל"א לגבי הפעלת מודל עיר נגישה.

4. אישור תקציב +תכנית הפיתוח .2016

5. דוח כספי רבעוני 3 - מועצה 2015 .

6. אישור תבחינים להקצאות קרקע ,לתמיכות ומלגות סטודנטים לשנת .2016 ‏‏‏‏ ‏

7. תב"רים

8. סגירת תב"רים 2015

9. מטמנת שהם.

10. ועדת הנחות נזקק .2015

11. ועדת קשרי חוץ.

12. אישור פינת הנצחה ע"ש מקס סלע ז"ל. ‏

13. אישור מועדי ישיבות הנהלה/מליאה 2016 .

14. שונות

‏

‏

1

יו"ר: ‏‏‏‏‏‏‏ ‏ערב‏טוב,‏מבקש‏לפתוח‏את‏ישיבת‏המועצה.‏ראשית‏מבקש‏לאשר‏פרוטוקולים‏

של‏ישיבות‏המליאה‏מיום‏24.11.15‏.‏לא‏התקבלו‏הערות. ‏ ‏

‏

סעיף 1 לסדר היום:

אישור פרוטוקול מליאה 9 מיום .24.11.15

אישור פרוטוקול מליאה שלא מן המניין מיום 24.11.15

אישור פרוטוקול מליאה – חוקי עזר מיום 24.11.15

‏

מחליטים פה אחד

מחליטים לאשר פרוטוקול מליאה 9 מיום .24.11.15

מחליטים לאשר פרוטוקול מליאה שלא מן המניין מיום 24.11.15

מחליטים לאשר פרוטוקול מליאה – חוקי עזר מיום 24.11.15

סעיף 2 לסדר היום:

נתוניי פעילות עבריינית

יו"ר: ‏ ‏לקראת‏סיום‏השנה‏האזרחית,‏ביקשתי‏לזמן‏את‏קב"ט‏המועצה,‏כדי‏לעקוב‏

ולקבל‏נתונים‏אחר‏פעילות‏מחלקת‏הביטחון‏והמשטרה‏בנושא‏עברות‏פע"ר‏‏ ורכוש.‏הוזמן‏גם‏יו"ר‏ועדת‏ביטחון‏ומפקד‏יחידת‏הג'פים,‏מר‏רונן‏פרידמן.‏מודה‏ לך‏שהגעת.‏מבקש‏לציין‏ולשבח‏כי‏זו‏השנה‏השנייה‏שהנתונים‏מראים‏על‏ירידה‏ בעברות‏הרכוש‏לסוגיהן‏בישוב.‏זוהי‏תוצאה‏של‏התמודדות‏מתמשכת‏והשקעת‏ תשומות.‏כפי‏שכולם‏יודעים‏מאז‏החל‏גל‏הטרור‏ברחבי‏הארץ‏,‏הופנו‏תקציבים‏ לא‏מבוטלים‏לאבטחה.‏לשמחתנו‏אנו‏חווים‏שקט.‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏כ"א‏במחלקת‏הביטחון‏בנוי‏מקב"ט,‏מזכירה,‏מנהל‏שיטור,‏מתנדב,‏פקחי‏סיור‏ וסיירים:‏קב"ט,‏מזכירה,‏מנהל‏שיטור‏ופקחי‏שיטור,‏הינם‏עובדי‏מועצה‏. ‏ ‏ ‏פקחי‏השיטור:‏3.5‏משרות.‏בימים‏הקרובים‏נקבל‏תוספת‏ל4‏משרות.‏ ‏ ‏ ‏מתנדב‏:‏במשרה‏מלאה.‏ ‏

‏ ‏סיירים‏:‏‏המגיעים‏מחברות‏אבטחה.‏ ‏

‏

‏

2

‏

‏

‏

א.‏פהאן: ‏המתנדב‏מקבל‏שכר?‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏אף‏לא‏אגורה‏אחת.‏ ‏

‏ ‏תחומי‏האחריות‏של‏מחלקת‏הביטחון:‏ביטחון‏שוטף‏,‏בטיחות,‏(כל‏נושאי‏ הבטיחות‏בתחום‏הישוב),‏בטיחות‏בדרכים,‏בדגש‏על‏מוסדות‏חינוך,‏היערכות‏ לחירום,‏ניהול‏מכלולים,‏ועדות‏מל"ח‏ותרגילים‏רחבי‏היקף.‏ ‏ ‏

‏

‏

‏

‏

3

‏

‏

‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏עד‏היום‏טיפלנו‏באבטחת‏מוסדות‏חינוך,‏מחסומים,‏שערים,‏שיטור‏קהילתי,‏ רכב‏שיטור,‏מערכת‏טמ"ס‏,‏מצלמות,‏בני‏מיעוטים,‏שב"חים,‏ניהול‏אבטחה,‏ ביטחון‏באירועים,‏הכנת‏תיקי‏שטח‏למתקני‏המועצה.‏ ‏ ‏ ‏היערכות‏לאור‏המצב‏הביטחוני:‏בתקופה‏האחרונה‏לאור‏המצב‏שאנו‏מצויים‏בו‏ נתנו‏דגש‏לאבטחת‏מוסדות‏חינוך,‏מחסומים‏שתוגברו‏בכ"א.‏טמ"ס‏(טלוויזיה‏ במעגל‏סגור)‏הולכים‏למהלך‏משמעותי‏בעתיד‏הקרוב.‏ ‏ ‏ ‏המיעוטים:‏הוכנס‏סדר‏בנושא,‏תוך‏רישום‏מדויק‏וצילומי‏תעודות‏הזהות‏של‏ העובדים‏ביישוב. ‏

‏ ‏שב"חים:‏מיבצעים‏שנערכים‏ביישוב,‏עוד‏הבוקר‏נתפס‏בישוב‏שב"ח‏עם‏ת"ז‏ מזויפת.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏ליד‏אבני‏החושן? ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏כן.‏נמצא‏שב"ח‏‏עם‏תעודת‏זהות‏מזויפת.‏נערכה‏לו‏בדיקת‏אצבעות‏והתגלה‏ שהוא‏תושב‏שכם.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏לאיזה‏מטרה‏הוא‏הגיע?‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏לעבוד,‏‏נמצא‏באתר‏בנייה.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏שואל,‏כי‏אני‏מנסה‏להבין‏מה‏הוא‏בא‏לעשות‏בשהם,‏לפגוע‏או‏לעבוד?‏כי‏ אם‏הוא‏עובד,‏אז‏הוא‏עובד‏אצל‏קבלן.‏אני‏חושב‏שחייבים‏לנקוט‏סנקציות‏נגד‏ הקבלנים‏עם‏ענישה‏חמורה,‏אחרת‏הם‏ימשיכו‏להעסיק‏שב"חים.‏אנחנו‏צריכים‏ לדעת‏אצל‏איזה‏קבלן‏הועסק.‏ ‏

‏

4

‏

‏

‏

‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏אם‏יודעים‏שהשב"ח‏הועסק‏אצל‏קבלן,‏אוטומטית‏הקבלן‏מוזמן‏לחקירה.‏ במקרה‏הזה‏הוא‏הועסק‏באחת‏הדירות‏באופן‏פרטי.‏‏המשטרה‏מטפלת‏בזה‏ולא‏ מקלה‏ראש.‏ ‏

‏ ‏ניהלנו‏אירועים‏של‏המועצה.‏עברנו‏להכנת‏תיקי‏שטח‏של‏כל‏אתרי‏המועצה‏,יש‏ לזה‏משמעות‏כספית‏גדולה,‏לא‏מוציאים‏החוצה‏-‏עושים‏בעצמנו. ‏ ‏ ‏הערכות‏בשל‏המצב‏הביטחוני‏שנכפה‏עלינו,‏נוקטים‏פעולות‏מעבר‏לפעולות‏ שגרה‏רגילה‏למשל:‏תגבור‏בלילות‏בנושא‏עבירות‏פח"ע‏(פעילות‏חבלנית‏עוינת). ‏ ‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏‏דוגמאות‏לסוגי‏אירועים‏איתם‏אנו‏מתמודדים:‏פריצות‏לבתים,‏גניבות‏רכבים,‏ איתור‏שב"חים,‏אירועי‏ירי,‏התאבדויות,‏דליקות,‏נעדרים,‏שתיית‏אלכוהול,‏ מוקד‏.106‏מדגיש‏את‏השיטור‏העירוני‏שמעורב‏בכל‏האירועים‏האלה‏ומעורב‏‏ ומסייע‏לא‏פחות‏מהשוטרים.‏אירועים‏דיי‏קשים‏עם‏חוויות‏קשות.‏ ‏ ‏

א.‏כהן: ‏ ‏כרגע‏המצב‏הביטחוני‏נשאר‏אותו‏דבר‏או‏שיש‏קצת‏ירידה‏?‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏זה‏רק‏תחושה‏של‏רגיעה.‏ ‏

‏

5

א.‏כהן: ‏ ‏בימים‏האחרונים‏בבוקר,‏אני‏לא‏רואה‏את‏הניידות‏מסתובבות‏בשכונת‏כרמים.‏ בעיקר‏שעות‏הבוקר.‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏הניידת‏מסתובבת,‏קחו‏בחשבון‏שזו‏ניידת‏אחת,‏אבל‏בתקופה‏האחרונה‏יש‏ לניידת‏המון‏משימות‏לפקוד.‏גם‏הניידת‏המשטרתית‏הקיימת‏ביישוב‏נדרשת‏ לעתים‏לצאת‏מחוץ‏ליישוב. ‏

‏

א.‏כהן: ‏ ‏איזה‏משימות,‏אני‏מדבר‏על‏שעות‏הבוקר?‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏בבוקר‏בעיקר‏פוקדים‏את‏מוס"ח‏ופעולות‏אכיפה‏של‏חניות‏ועבירות‏תנועה‏ בקרבת‏ביתי‏ספר‏שמסכנות‏את‏הילדים.‏פעילות‏של‏פעמיים‏בשבוע‏בימי‏שלישי‏ ושישי.‏‏ ‏

‏

א.‏פאהן:‏‏‏‏‏‏‏יש‏לסכם‏עם‏המשטרה‏שפועלת‏מחוץ‏לשהם.‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏לא‏מדובר‏על‏ניידת‏שלנו,‏אלא‏על‏ניידת‏המשטרה.‏הניידת‏שלנו‏פועלת‏בתוך‏ שוהם.‏ ‏

‏

א.‏כהן: ‏ ‏אז‏מה‏התווסף?‏לאחרונה‏אני‏בבית‏בשעות‏הבוקר‏ולא‏ראיתי‏את‏הניידת‏ המשולבת‏ליד‏מוס"ח‏.‏‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏לא‏ראית‏אותה‏כי‏היא‏נמצאת‏בתיקון,‏אבל‏יש‏לנו‏רכב‏חלופי‏מסווה.‏רכב‏שכור‏ עם‏צ'קלקה.‏ ‏

‏

‏

‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏השיטור‏העירוני‏קיבל‏מדים‏יצוגיים.‏ ‏ 6

‏ ‏רכשנו‏מכשירי‏קשר‏-‏בעבר‏שכרנו‏מכשירים,‏כרגע‏עובדים‏על‏תדר‏המועצה‏ ובעתיד‏תותקן‏אנטנה‏משלנו,‏זה‏עוזר‏מאוד‏בניהול‏האירועים.‏ ‏ ‏ ‏מכשירי‏מירס,‏ציוד‏למחסומים‏בתהליך,‏עם‏תחילת‏השנה‏הנושא‏יקודם.‏ערכות‏ החייאה‏בביתי‏הספר,‏הנושא‏בבדיקה‏.‏שתופי‏פעולה‏עם‏המשטרה.‏ ‏ ‏ ‏ ‏

א.‏כהן: ‏ ‏לא‏בתי‏הספר‏אמורים‏לדאוג‏לרכוש‏ערכות‏החייאה‏ועזרה‏ראשונה?‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏זה‏רק‏לצוותי‏המורים‏שיעברו‏קורס‏עזרה‏ראשונה.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏אתה‏מדבר‏על‏ציוד‏החייאה‏והוא‏מדבר‏על‏קורס‏החייאה. ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏מורים‏לחינוך‏גופני‏עוברים‏קורס.‏מדובר‏על‏צוות‏חירום‏לעזרה‏ראשונה.‏ ‏ ‏

א.‏כהן: ‏ ‏רק‏מורים‏לחינוך‏גופני,‏זה‏לא‏חלק‏מההכשרה‏של‏המורה?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏תבדוק‏ותיתן‏תשובה‏מוסמכת,‏לדעתי‏הם‏עברו‏הכשרה.‏ ‏

‏

א.‏כהן: ‏ ‏לדעתי‏הם‏עברו,‏צריך‏רק‏‏ריענון.‏ ‏ ‏

‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏ ‏שיתופי‏הפעולה‏שלנו:‏משטרה,‏יחידת‏הגיפים,‏‏קב"ט‏מועצת‏מודיעין,‏קב"טי‏ המפעלים‏באזור‏התעשייה,‏קב"טים‏מישובים‏סמוכים‏ומתנדבים.‏‏‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏לא‏ראיתי‏במצגת‏את‏שיתופי‏הפעולה‏עם‏כוחות‏הביטחון,‏מכבי‏אש‏ומד"א,‏ מדוע?‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏כמובן‏יש‏לנו‏קשר‏עם‏כל‏כוחות‏הביטחון. ‏ ‏

7

א.‏פאהן: ‏לא‏אהבתי‏לראות‏שמד"א‏לא‏מופיע,‏זה‏דבר‏הכרחי‏בכל‏אירוע‏בישוב.‏יש‏כאן‏ צוות‏נהדר‏של‏מד"א‏של‏50‏איש,‏אני‏חושב‏שאתה‏חייב‏לראות‏אותם‏כחלק‏ מהמחלקה‏ואף‏לטפח‏אותם.‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏באירועים‏הם‏חלק‏בלתי‏נפרד.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏לא‏רק‏באירועים,‏יש‏לך‏נטייה‏ללכת‏יותר‏לכיוון‏הביטחון.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏הערה‏במקומה.‏גם‏לגבי‏כבאות.‏לא‏סתם‏עבדנו‏קשה‏שימצאו‏כאן‏תחנות‏

בישוב.‏‏כשמציגים‏את‏סיכום‏פעילות‏הביטחון‏כב"א‏ומד"א‏צריכים‏להופיע. ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏‏אתה‏מרגיש‏שמשהו‏חסר‏לך‏ואנו‏כמליאה‏יכולים‏לעזור?‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏לא‏חסר‏לנו‏כלום,‏כל‏דבר‏שדרוש‏אנו‏מבקשים‏ונענים.‏ ‏ ‏

ר.‏פרידמן: ‏ערב‏טוב,‏ראשית‏לפני‏שאתחיל‏לסכם‏את‏השנה,‏הצלחתי‏להשיג‏את‏נתוני‏הפע"ר‏ (פעילות‏עבריינית‏הכוללת:‏פריצות‏לרכב,‏גניבות‏רכב,‏פריצות‏לדירות)‏בישובים‏ מסביב‏לשוהם.‏כל‏דבר‏שמוצג‏הוא‏תוצר‏של‏שיתוף‏פעולה‏מושלם‏מראש‏העיר‏ שנענה‏לכל‏בקשה‏ועוזר‏מאוד.‏המנכ"ל‏,‏מר‏דודי‏זביב‏ששותף‏ועוסק‏בביטחון‏ ומתנדב‏ביחידת‏הגיפים‏וכמובן‏שיתוף‏הפעולה‏של‏קב"ט‏המועצה‏מר‏משה‏ויגדור.‏ אני‏מכהן‏בוועדת‏הביטחון‏הרבה‏שנים‏ובשנתיים‏האחרונות‏משמש‏גם‏כיושב‏ראש‏ ועדת‏ביטחון‏בישוב‏וזוכה‏לשיתוף‏פעולה‏נהדר.‏ ‏ 8

‏

א.‏כהן: ‏ ‏מה‏זה‏שבל"ר?‏ ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏שימוש‏ברכב‏ללא‏אישור,‏הגדרה‏משטרתית.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏גניבת‏רכב. ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏כשמסתכלים‏על‏עבירות‏פע"ר‏,‏מה‏שהכי‏נוגע‏לנו‏ולחיינו,‏נושא‏פריצות‏לדירות.‏ אנו‏שמים‏על‏כך‏דגש,‏‏יחידת‏הג'פים‏מסתובבת‏בין‏3-4‏‏פעמים‏בשבוע.‏‏בימי‏ חמישי,‏הנודעים‏כיום‏עם‏עדיפות‏לפע"ר‏אנו‏עובדים‏עד‏חמש‏בבוקר.‏ ‏ ‏ ‏התפרצויות‏לדירה:‏‏29‏התפרצויות‏לשנת‏2015‏.‏‏59‏התפרצויות‏לשנת‏.2014‏ ‏ ‏ ‏ירידה‏של‏כ-‏%50‏.‏נתונים‏נכונים‏.26.11.15‏ ‏ ‏ ‏בשבל"ר‏,‏גניבות‏רכב:‏עלייה‏בכל‏המרחב‏של‏כ-‏%.100‏ ‏ ‏ ‏22‏גניבות‏רכב‏בשנת‏2015‏.‏15‏גניבות‏רכב‏בשנת‏2014‏.‏ ‏ ‏

א.‏כהן: ‏ ‏יש‏‏זמנים‏מסוימים‏שגנבות‏רכב‏‏מתבצעות? ‏ ‏

9

‏

ר.‏פרידמן: ‏בשעות‏3:00-5:00‏לפנות‏בוקר‏ובימים‏חמישי,‏שישי,‏שבת‏ומוצאי‏שבת‏.‏כל‏גנבות‏ הרכב‏מוזמנות‏מראש‏לפי‏דגם,‏צבע‏ושנה. ‏

‏ ‏הצלחנו‏לתפוס‏6‏רכבים‏מתוך‏44‏.‏ ‏

‏

א.‏כהן: ‏ ‏יש‏התפלגות‏לפי‏רחובות?‏ ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏כן‏,‏אני‏יכול‏לשלוח‏לך‏במייל.‏ ‏

‏

‏

‏

‏

10

ר.‏פרידמן: ‏התפלגות‏לפי‏חודשים:‏ניתן‏לראות‏התגברות‏בחודשים‏מרץ‏אפריל‏,‏בעיקר‏של‏ גניבות‏רכב‏מתוך‏חניונים‏תת‏קרקעיים‏שאין‏להם‏מחסום.‏ביקשנו‏מהמשטרה‏ להוסיף‏פעילויות‏נוספות‏ולמגר‏את‏התופעה,‏בנוסף‏יחידת‏הגיפים‏שעברו‏חניון‏ חניון‏בלילה‏הביאו‏למגמת‏ירידה‏החל‏מחודש‏מאי.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏ניתן‏לראות‏במחצית‏השנייה‏של‏שנת‏2015‏ירידה‏ביחס‏למחצית‏הראשונה‏של‏

השנה.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏האם‏נתפסה‏חוליה? ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏תפסנו‏חוליה‏של‏משפחה‏שפועלת‏בהרבה‏מקומות,‏לא‏חייבים‏לתפוס‏אותם,‏ מספיק‏שהגנבים‏רואים‏נוכחות‏בשטח‏והם‏נעלמים. ‏ ‏ ‏שבל"ר,‏בבית‏נחמיה:‏עליה‏של‏‏4‏פריצות‏לשנת‏2014‏לעומת‏8‏פריצות‏לשנת‏2015‏.‏ ‏ ‏ ‏שבל"ר‏בית‏עריף:‏בשנת‏2014‏פריצה‏אחת‏לדירה‏לעומת‏11‏דירות‏שנפרצו‏בשנת‏ 2015‏.‏אלה‏דירות‏שהיו‏צריכים‏להיפרץ‏בשהם‏ורק‏נוכחות‏משטרתית‏ונוכחות‏ כוחות‏ביטחון‏הזיזו‏אותם‏מכאן.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏‏המסקנה‏שלא‏צריך‏לעשות‏שיתופי‏פעולה‏עם‏חבל‏מודיעין.‏ ‏ ‏

ר.‏פרידמן: ‏ברקת:‏‏%150‏עלייה‏בגנבות‏רכב.‏ ‏

‏ ‏גבעת‏כח:‏%100‏עלייה‏בגנבות‏רכב.‏ ‏

‏ ‏חדיד:‏3‏פריצות‏לדירה‏בשנת‏2014‏לעומת‏20‏בשנת‏.2015‏שבל"ר‏4‏בשנת‏2014‏ לעומת‏10‏בשנת‏2015‏.‏ ‏

‏ ‏טירת‏יהודה:‏שבל"ר‏1‏בשנת‏2014‏לעומת‏6‏בשנת‏2015‏.‏7‏פריצות‏לדירות‏בשנת‏ ,2014‏לעומת‏8‏פריצות‏לדירות‏בשנת‏2015‏.‏ ‏

‏ ‏כפר‏טרומן:‏ירידה‏בשבל"ר‏בשנת‏2015‏,‏כנראה‏שהופעל‏מחסום‏בכניסה.‏ ‏ ‏ ‏‏ ‏

‏

‏

‏ ‏‏ ‏

11

‏ ‏ ‏

‏ ‏התפרצות‏לבתי‏עסק‏בישוב:‏אין‏שינוי‏. ‏

‏ ‏פריצות‏לרכב,‏זה‏גם‏נגזרת‏של‏רכבים‏שלא‏הצליחו‏לגנוב.‏בתוך‏22‏כלי‏רכב‏ שרשומים‏כגנובים‏חלקם‏הצלחנו‏לתפוס‏והרכבים‏הוחזרו‏לבעליהם.‏ ‏ ‏ ‏‏לסיכום:‏לא‏טובים‏בשבל"ר,‏כמו‏כל‏המרחב,‏אבל‏עושים‏רבות‏לשיפור,‏למשל,‏ יחידת‏הגיפים‏תחל‏לפעול‏‏גם‏במוצ"ש‏בין‏2:00-10:00‏בלילה.‏ ‏ ‏

א.‏יפרח:‏ ‏יש‏ימים,‏לילות‏ושעות‏מסוימות?‏ ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏שישי,‏שבת‏וראשון‏בשעות‏3:00-5:00‏לפנות‏בוקר.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏רכבים‏יצאו‏משהם‏בנסיעה,‏האם‏אנחנו‏בודקים‏במצלמות‏באיזה‏שעה‏יצאו‏

ולהפיק‏מכך‏לקחים? ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏הרבה‏נתפסו‏בתוך‏הישוב.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏כמה‏מתוך‏44‏רכבים‏לא‏נגנבו‏בפועל?‏ ‏

‏

מ.‏ויגדור: ‏אני‏יודע‏שבשבוע‏אחרון‏2‏מכוניות‏נתפסו‏בתוך‏הישוב‏על‏‏ידנו. ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏בוא‏נניח‏כי‏30-40‏רכבים‏נגנבו‏בפועל‏.‏למה‏לא‏משתמשים‏במידע‏שיש‏במצלמות‏

עם‏המשטרה,‏כדי‏לראות‏באיזה‏שעה‏הוציאו‏את‏‏המכוניות? ‏ ‏

ר.‏פרידמן: ‏זה‏שרכבים‏נגנבים‏בשעות‏3:00-5:00‏לפנות‏בוקר‏,‏לא‏אומר‏שזה‏השעה‏בפועל‏בו‏ הרכב‏יצא‏מהישוב.‏ ‏

‏

א.‏יפרח:‏ ‏למה‏אין‏שיתופי‏פעולה‏בין‏הודעת‏הגניבה‏לבין‏המצלמות‏ויציאת‏הרכבים‏מהישוב?‏ ‏ ‏

מ.‏ויגדור: ‏שבל"ר‏זה‏גם‏אם‏משהו‏נוסע‏ברכב‏ללא‏אישור‏ורישיון.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏זה‏לא‏המקרה.‏זה‏נתוני‏משטרה‏שמדברים‏אך‏ורק‏על‏גניבת‏רכב.‏ ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏אתה‏מדבר‏על‏עבירות‏תנועה‏של‏אנשים‏‏שנוסעים‏ללא‏רישיון‏וזה‏לא‏שבל"ר.‏ ‏ ‏ ‏לעניין‏המצלמות,‏נעשים‏מאמצים‏רבים‏לתחזק‏את‏המצלמות.‏בשנה‏הבאה‏יותקנו‏ מצלמות‏מעקב‏חכמות‏אשר‏ניתן‏בעזרתם‏לקרוא‏מספרי‏רכב.‏‏הטכנולוגיה‏ הנוכחית‏העומדת‏לרשותנו‏אינה‏‏טובה.‏ ‏

‏

א.‏כהן: ‏ ‏יש‏לכם‏תקציב‏למכשירי‏קשר?‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏יש‏תקציב‏והיחידה‏אמורה‏לקנות‏עוד‏5‏מכשירי‏קשר,‏בשלב‏זה‏אנו‏‏ממתינים‏ להתקנת‏אנטנה‏שמשדרת,‏יהיה‏בעתיד.‏‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏מותר‏לצלם‏כל‏רכב‏מבחינת‏ביטחון?‏ ‏ ‏

ר.‏פרידמן: ‏שאלתי‏את‏חברת‏ברק,‏חברת‏האבטחה‏של‏הישוב‏וקיבלתי‏תשובה‏שמותר‏למועצה‏ לצלם‏כל‏רכב‏מבחינת‏ביטחון.‏הטכנולוגיה‏שקנינו‏ליישוב,‏טכנולוגיה‏שיכולה‏ לקרוא‏מספרי‏רכבים‏ויכולה‏להפיק‏‏דו"ח‏איפה‏הרכב‏עבר‏בשעתיים‏האחרונות.‏גם‏ המשטרה‏יכולה‏להיכנס‏לתוכנה‏ולעיין‏ולראות‏את‏הצילומים.‏ ‏ ‏‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏מבקשת‏שיועמ"ש‏יתייחס‏לנושא.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏מותר‏לצלם,‏כל‏נושא‏עיר‏ללא‏אלימות‏עובד‏עם‏טמ"ס,‏בגנים‏ציבוריים,‏רחובות‏

ראשיים,‏צמתים‏‏וזה‏לגיטימי.‏ ‏

12

‏

ר.‏פרידמן: ‏מצלמים‏מספר‏רכב.‏המצלמות‏ממוקמות‏בשערי‏היישוב‏‏וברחובות‏הראשיים.‏ ברגע‏שנגנב‏רכב‏אני‏מקליד‏את‏מספר‏הרכב‏ומקבל‏את‏מסלול‏נסיעת‏הרכב‏וזמן‏ היציאה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏החשיפה‏למידע‏הינה‏מוגבלת‏ומצומצמת.‏אנו‏מעוניינים‏להגיע‏למצב‏בו‏נוכל‏

להעביר‏סרט‏למשטרה‏כחומר‏חקירה.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏כמה‏זמן‏זה‏נשמר?‏ ‏

‏

ר.‏פרידמן: ‏48‏יום.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏אנו‏מברכים‏על‏הירידה‏המתמשכת‏של‏כל‏עבירות‏הפע"ר‏וגם‏המגמה‏החיובית‏של‏

מחצית2015‏וגם‏ביחס‏לשנת‏2014‏כאשר‏בשנת‏2014‏חלה‏ירידה‏של‏%40‏ביחס‏ לשנת‏2013‏.‏‏אין‏ספק‏שזו‏תוצאה‏של‏פעילות‏יישובית‏אבטחתית‏הנעשית‏ע"י‏ מחלקת‏ביטחון,‏משמר‏אזרחי,‏משטרת‏ישראל‏והסינרגיה‏בין‏כל‏המעורבים.‏ ‏ ‏ ‏מבקשים‏ממפקד‏המשטרה‏לתת‏דגש‏למניעת‏‏גניבות‏רכבים.‏נעמיד‏לרשותם‏את‏כל‏ אמצעי‏התיעוד‏‏והטמ"ס‏בישוב,‏בכדי‏לעזור‏במיגור‏הפשיעה.‏מאחלים‏ששנת‏2016‏ תהיה‏שנה‏טובה‏עוד‏יותר‏במונחי‏עבירות‏פשיעה‏ונחזק‏את‏כל‏העוסקים‏במלאכה.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏האם‏יש‏רשימת‏מורשים,‏הנחיות‏מי‏יכול‏לקבל‏את‏המידע‏מהמצלמות?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏יש.‏דודי,‏אבקש‏לבדוק‏חו"ד‏של‏משרד‏הפנים‏בנושא‏הטמ"ס‏והתיעוד. ‏

‏ ‏(‏קיבלנו‏חוזר‏בנושא‏מעיר‏ללא‏אלימות).‏ ‏

סעיף 3 לסדר היום:

אישור התקשרות עם קרנות הבטל"א לגבי הפעלת מודל עיר נגישה.

יו"ר: ‏ ‏כפי‏שדיווחנו‏לפני‏מספר‏חודשים,‏המועצה‏השתתפה‏בקול‏קורא‏של‏קרנות‏

הביטוח‏הלאומי‏להקמה‏והפעלת‏מודל‏ארצי‏של‏עיר‏נגישה‏שיהווה‏מודל‏ידע,‏ מידע‏והכשרה‏מקצועית‏בתחום‏הנגישות‏לרשויות‏המדינה,‏רשויות‏מקומיות,‏ משהב"ט,‏משרד‏החינוך,‏משרד‏הרווחה‏וכו'.‏ ‏

‏ ‏במודל‏העיר‏הנגישה‏יועברו‏‏השתלמויות,‏כנסים,‏הדרכות‏להמחשת‏יישום‏ התקנות‏לחוק‏שוויון‏זכויות‏לאנשים‏עם‏מוגבלויות.‏ ‏ ‏ ‏אולי‏להקים‏חממה‏לפיתוח‏מתקני‏נגישות‏אשר‏עדיין‏לא‏קיימים‏במרחב‏ העירוני.‏ ‏

‏ ‏מקום‏תצוגה‏לאמצעים‏ועזרים‏קיימים‏בתחום‏זה.‏ ‏ ‏ ‏תחום‏הנגישות‏הוסדר‏בחקיקה‏המחייבת‏את‏כלל‏רשויות‏המדינה,‏עסקים‏ פרטיים,‏חברות‏ובנקים‏ואיתם‏לו"ז‏מחייב,‏‏כולל‏סנקציות‏הקבועות‏בחוק. ‏ ‏ ‏על‏מנת‏להביא‏את‏מדינת‏ישראל‏ליישור‏קו‏ולהשוואת‏זכויות‏ושוויון‏אנשים‏עם‏ מוגבלות‏במרחב‏העירוני,‏ציבורי.‏הדד‏ליין‏בחקיקה‏מתקדם.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏התחילו‏להוציא‏צווים‏למנכ"לי‏ראשויות.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏נכון.‏התחילו‏להוציא‏צווים‏לבעלי‏תפקידים‏ומנכ"לים‏בתאגידים‏שונים‏כולל‏

עיריות‏שלא‏מתקדמים‏בלו"ז.‏ ‏

‏ ‏התמודדנו‏מול‏רשויות‏נוספות‏להפעלת‏המרכז.‏במסגרת‏התכנית,‏יושקעו‏ ביישוב‏למעלה‏מ‏–‏3,000,000‏₪‏באמצעים,‏תשתיות,‏והנגשת‏מבני‏ציבור‏מכספי‏ 13

ביטוח‏לאומי‏‏ותוספת‏של‏‏%10‏שלנו.‏המוקדים‏שנבחרו:‏‏גן‏יובל,‏כותר‏פיס,‏ משכן‏אומניות‏הבמה,‏בית‏התרבות,‏בית‏המועצה‏וכל‏הציר‏שמחבר‏ביניהם.‏ ‏ ‏ ‏870,000‏₪‏לטובת‏הפעלת‏המרכז‏בשנתיים‏הראשונות,‏עלינו‏להוסיף‏%20‏.‏‏ נעשה‏סקר‏תשתיות‏במימון‏הקרנות,‏סקר‏מקיף‏עם‏המלצות‏מפורטות‏בכדי‏ ליצור‏מוקד‏ייצוגי.‏נערך‏משא‏ומתן‏חוזי‏מתיש‏וממושך,‏נלקחו‏יועצים‏והושקעו‏ שעות‏עבודה‏רבות‏לגבי‏מודל‏ההפעלה. ‏

‏ ‏אנו‏מביאים‏את‏תוצאות‏המשא‏ומתן‏והמשמעויות‏של‏ההסכם,‏כדי‏לאשר‏ התקשרות‏זו‏ולצאת‏לדרך.‏ ‏

‏

ד‏רבינוביץ: ‏כמה‏צריך‏להשקיע?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏תמי‏ויזנפלד,‏רכזת‏הנגישות‏תציג‏את‏הנושא.‏ ‏

‏

ד.‏זביב:‏ ‏כל‏המסכים‏מצורפים,‏כמה‏אנו‏משקיעים‏וכמה‏הקרנות.‏ ‏ ‏

‏

‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏המצגת‏מורכבת‏ממספר‏שקפים,‏גיל‏כבר‏סקר‏את‏רוב‏תוכנם.‏יש‏התייחסות‏ להוראות‏החקיקה,‏מי‏היזמים‏ואיפה‏זה‏מופעל.‏‏זהו‏פרויקט‏ייחודי‏בארץ‏ ובעולם.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏כמה‏אנחנו‏משקיעים?‏ ‏

‏

‏

‏

14

‏

‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏עבור‏פיתוח‏התשתיות‏אנו‏מקבלים‏מהקרנות‏3,000,000‏₪‏‏אנו‏משקיעים‏ 333,000‏₪‏‏שהם‏%10‏.‏ ‏

‏ ‏עבור‏תכנית‏‏ההדרכה‏מקבלים‏‏870,000‏₪‏ואנו‏משתתפים‏ב-‏%20‏,‏קרי,‏ .217,542‏ ‏

‏ ‏קרן‏שלם,‏משקיעה‏500,000‏₪‏בלי‏התאמות.‏(לטובת‏הנגשה‏קוגנטיבית‏ וריגשית) ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏כשמדברים‏על‏500,000‏₪‏מתקזז?‏ ‏ ‏

י.‏שטרברג: ‏לא.‏3,000,000‏₪‏וה-‏500,000‏₪‏מיועד‏להשקעות‏בפיתוח.‏ ‏ ‏ ‏נושא‏הדרכה,‏בשנתיים‏הראשונות‏הם‏משתתפים‏בהיקף‏של‏‏870,000‏₪‏ואנו‏ משתתפים‏%20‏.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏סך‏כל‏הפרויקט‏זה‏כל‏מה‏שבצד‏ימין?‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏כן.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏זה‏יפה.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏חלק‏מהתקציב‏של‏קרן‏שלם‏יכול‏ללכת‏גם‏למרכז‏ההדרכה,‏כל‏מה‏שקשור‏ בהדרכות‏קוגניטיביות.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏זה‏כולל‏את‏כל‏מבני‏הציבור?‏ ‏

‏

15

יו"ר: ‏ ‏לא,‏מדובר‏בארבעה‏מבני‏ציבור‏מרכזיים:‏בית‏המועצה,‏היכל‏אומניות‏הבמה,‏

בית‏התרבות‏,‏כותר‏פיס,‏מרחבים‏ציבוריים‏גן‏היובל‏,‏מעברי‏חצייה‏שבדרך‏וכל‏ המסלול‏המחבר.‏ ‏

‏

ח.‏קרס:‏ ‏מי‏בחר‏את‏המבנים‏להנגשה?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏‏בקול‏קורא‏של‏הקרן‏נתבקשנו‏להגיש‏ארבעה‏מבנים.‏מעבר‏רחובות‏וגן‏ציבורי.‏ אנחנו‏בחרנו‏את‏המבנים‏הללו‏כי‏הם‏ברצף‏ונמצאים‏במרכז‏היישוב‏ויכולים‏ לבנות‏מסלול‏הדרכה‏אחד.‏‏החלק‏העיקרי‏של‏הפרויקט‏הוא‏מרכז‏ההדרכה,‏ שאמור‏לגשר‏על‏חוסר‏הידע‏ואי‏הבהירות‏בנושא‏הנגישות. ‏ ‏

א.‏יפרח:‏ ‏את‏מי‏הוא‏אמור‏לשרת?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏את‏כלל‏‏האוכלוסייה‏ובעיקר‏אנשי‏מקצוע.‏ ‏ ‏

‏

‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏תהליך‏העבודה:‏הוקמה‏ועדת‏היגוי‏שנמצאת‏כחלק‏מההסכם.‏מיוצגים‏‏בה‏כל‏ השותפים‏כולל‏הקרנות,‏נציגות‏שהם‏ויו"ר‏הוועדה‏מר‏דודי‏זביב,‏מנכ"ל‏ המועצה.‏מכניסים‏את‏כל‏הגורמים‏האפשריים‏ששותפים‏לתחומי‏ההנגשה,‏כולל‏ המפעם‏ונגישות‏ישראל‏שהם‏גופים‏משמעותיים.‏ ‏

‏ ‏צוות‏התשתיות‏ברובו‏מומן‏ע"י‏הקרנות.‏(אנו‏מימנו‏אדריכל‏מורשה‏מתו"ס.)‏‏ ‏ ‏ ‏הקרנות‏מימנו‏את‏מירב‏היועצים‏בתחומים‏השונים:‏ד"ר‏‏אורנה‏ערן‏בתחום‏ השמע.‏ד"ר‏אורית‏נוי‏בתחום‏הראייה.‏בתחום‏הקוגניטיבי‏מימנה‏קרן‏שלם‏את‏ היועצות‏על‏התחום‏הרגשי‏–קוגניטיבי‏מאגדות‏אמ"י‏,‏במטרה‏לפתח‏סמלים‏ לשימוש‏ארצי.‏‏התחלנו‏בתהליך‏‏מיתוג‏ופרסום,‏שם,‏לוגו‏ושיווק.‏נמצאים‏ בשלב‏של‏הצעות‏מחיר‏וצריכים‏לצאת‏למכרזים.‏ ‏

‏

16

‏

‏

‏

‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏המפה‏מראה‏את‏המסלול‏של‏מרכז‏ההדרכה‏וניתן‏להבין‏מדוע‏נבחרו‏המבנים‏ שנבחרו.‏המסלול‏יוצא‏ממרכז‏ההדרכה‏מכותר‏הפיס,‏‏היינו‏צריכים‏לתת‏לטובת‏ הפרויקט‏חדר‏‏הדרכה‏ומה‏שניתן‏הוא‏חדר‏הקהילה. ‏ המסלול‏‏עובר‏לאורך‏‏הרחובות‏מהמרכז‏למשכן‏אומנויות‏הבמה,‏מועצה‏וחוזר‏ דרך‏גן‏היובל.‏שנותן‏את‏המענה‏לגן‏ציבורי‏ומתקני‏שעשועים.‏ ‏ ‏

‏

‏

17

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ניתן‏לראות‏בטבלה‏את‏החוזקות‏והחולשות‏של‏הפרויקט:‏ ‏ ‏פרויקט‏חדשני‏בארץ‏ובעולם.‏סוג‏של‏מיתוג‏מעניין‏וחשוב.‏מרכז‏ההדרכה‏עסק‏ כלכלי‏לכל‏דבר.‏‏הביטוח‏הלאומי‏נותן‏שנתיים‏המוגדרות‏כפיילוט‏ומממן‏את‏כל‏ הפעילות‏עם‏השתתפות‏של‏המועצה.‏מאמינים‏שהמקום‏יכול‏להרוויח‏כסף‏ויחד‏ עם‏זאת‏יש‏רווח‏משני‏להרבה‏גופים:‏בתי‏קפה,‏פאבים‏‏,‏קולנוע‏שיכולים‏ להרוויח.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏מה‏אופי‏ההדרכה? ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏כלפי‏אנשי‏מקצוע,‏ללמוד‏משמעות‏מקצועית.‏ ‏ חלק‏מתקנות‏נגישות‏‏השירות‏מחייבות‏הדרכה‏חווייתית.‏ ‏ המשמעות‏של‏המסלול‏שעובר‏במקומות‏קיימים‏מאפשר‏ללמד‏"איך‏עושים‏זאת‏ נכון"‏‏על‏מנת‏שהשירות‏הציבורי‏‏יאפשר‏לכולם‏להיות‏‏שותפים‏שווים‏מבלי‏ לפגוע‏בכבודם.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏מי‏ינהל‏את‏המרכז‏ויעביר‏את‏ההדרכות?‏‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏מצבת‏כוח‏האדם‏תכלול‏מנהל‏ורכז‏הדרכה.‏ ‏ ‏מספר‏גורמים‏הביעו‏התעניינות‏ומעוניינים‏בשיתופי‏פעולה:‏נגישות‏ישראל,‏ ארגון‏בקול,‏‏מפע"ם‏,‏אוניברסיטת‏אריאל‏בה‏יש‏מסלול‏מורשה‏נגישות‏ ועמותות‏בתחומים‏השונים.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏ואז‏גופים‏חיצוניים‏יבואו‏לקנות‏שרותי‏הדרכה?‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏זה‏הרעיון.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏חושבת‏שעובדי‏המועצה‏חייבים‏ללמוד‏שפת‏הסימנים.‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏התחלנו‏בתהליך‏פתיחת‏קורס‏"‏תעביר‏את‏זה‏הלאה"‏. ‏ דרישות‏הריענון‏‏חלות‏על‏כולם,‏קהל‏יעד‏גדול.‏חוק‏תקנות‏נגישות‏שירות‏מחייב‏ את‏כולם‏להתרענן‏וללמוד.‏‏ ‏

לטובת‏‏ההנגשות‏שמחויבים‏להיעשות‏עפ"י‏חוק‏מקבלים‏תקציב‏משמעותי‏ המאפשר‏להקצות‏תקציבים‏להנגשות‏אחרות‏אשר‏מחויבים‏לעשות‏בכל‏מקרה‏ לאורך‏טווח‏זמן‏הקבוע‏בחוק.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏הדלפק‏בכניסה‏לא‏נגיש? ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏נכון.‏‏נציבות‏שוויון‏זכויות‏השותפה‏בתוך‏הפרויקט‏וגם‏‏הקרנות‏ינסו‏להעביר‏ את‏הכנסים‏וימי‏העיון‏שעושים‏בכל‏הקשור‏לנגישות‏למרכז‏שלנו. ‏ קיבלנו‏סקר‏מקיף‏אשר‏שווה‏הרבה‏מאוד‏כסף‏במימון‏הקרנות,‏אנו‏יכולים‏ להרחיב‏גם‏את‏ההנגשה‏למקומות‏שונים‏אותם‏נצטרך‏לעשות‏.‏יש‏מדרג‏בחוק‏ עם‏תאריך‏יעד‏להנגיש‏את‏כלל‏היישוב.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏לכלל‏‏הרשויות‏ולכל‏המבנים‏הציבוריים?‏ ‏

18

ת.‏ויזנפלד: ‏כן‏גם‏במרחבים‏הציבוריים,‏גנים‏ושצ"פ‏.‏ ‏ החולשות:‏יש‏לנו‏מחויבות‏בהסכם‏עם‏הקרן‏לפיתוח‏שירותים‏לנכים‏שנותנת‏ את‏מירב‏הכסף,‏להוסיף‏תקציב‏במקרה‏שיכנסו‏עדכונים‏טכנולוגיים‏לשוק‏ אותם‏אנו‏נקדם‏.‏(כבר‏היום‏יש‏ספקים‏שפונים‏אלינו‏עם‏פיתוח‏מוצר‏ ומעוניינים‏לבצע‏פיילוט)‏.‏ ‏

‏

ד.‏זביב: ‏יכול‏להיות‏שגם‏לא‏תהיה‏תוספת‏כספית.‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏נכון.‏ ‏

כל‏הקרנות‏קשרו‏אחת‏את‏השנייה‏בהסכמים‏שבמידה‏והפרויקט‏לא‏יתקיים‏ מעבר‏לחמש‏שנים‏הנוספות,‏נצטרך‏להחזיר‏את‏החלק‏היחסי‏בתשלום.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏אם‏הפרויקט‏יפסיק‏במהלך‏השבע‏שנים,‏נצטרך‏להחזיר‏על‏כל‏שנה‏שביעית‏ מהכסף‏שקיבלנו.‏זאת‏אומרת,‏‏שאם‏מקבלים‏3,500,000‏₪‏ומסיבות‏כאלה‏ ואחרות‏המודל‏הכלכלי‏לא‏יצליח‏ומרכז‏ההדרכה‏לא‏יהיה‏כלכלי‏נצטרך‏ להחזיר‏עפ"י‏ההסכם‏על‏כל‏שנה‏שלא‏הפעלנו‏‏1:7‏.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אז‏איפה‏התכנית‏הכלכלית?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏זה‏תמיד‏ככה.‏כל‏גורם‏מתקצב‏החזר,‏אם‏אתה‏לא‏עומד‏בסיכום.‏גם‏בקול‏

קורא‏של‏הפסולת,‏קיבלנו‏‏3,500,000‏₪‏.‏אם‏לא‏עומדים‏בתוכנית‏אז‏ברור‏ שצריך‏להחזיר‏את‏הכסף‏לגורם‏המתקצב.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏מה‏קורה‏אחרי‏שנתיים‏על‏כל‏נושא‏התחזוקה? ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ ‏על‏חשבוננו.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏גם‏המרכז?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ ‏כן.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏במודל‏העסקי,‏יש‏באחזקה‏כמה‏מודלים? ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ ‏כן‏. ‏

‏

‏ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏מה‏זה‏עלינו,‏כולל‏מדריכים?‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ ‏המרכז‏‏אמור‏לממן‏‏ולהחזיק‏את‏עצמו‏.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏יש‏הוצאות‏קבועות.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏מי‏אמור‏לבוא‏‏למרכז‏ההדרכה?‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏כל‏מי‏שנוגע‏בתחום:‏אנשי‏המקצוע,‏אדריכלים,‏אנשי‏מתו"ס,‏רשות,‏ראשי‏ מחלקות‏ועוד. ‏

‏

19

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏ואם‏הם‏לא‏רוצים‏לבוא‏להדרכה‏בשהם?‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏ ‏לפי‏התקנות‏הוא‏חייב‏בהתרעננות‏וחייב‏אישור.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏המטרה‏ליצור‏ולהכשיר‏מהנדסים‏ברמה‏אקדמית? ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏עתידית‏אם‏נגיע‏לזה,‏זה‏יהיה‏מעולה.‏זה‏כבר‏ברמה‏אקדמית.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏כל‏‏העוסקים‏במתן‏שירות‏לאנשים‏עם‏מוגבלויות‏צריכים‏לדעת‏ולהכיר‏את‏

כל‏נושא‏המוגבלויות,‏‏איך‏לתת‏שירות‏לאנשים‏עם‏מוגבלויות‏והם‏‏פוטנציאל‏ לעבור‏כאן‏יום‏עיון‏.‏‏רכזי‏נגישות‏בעיריות‏,‏תאגידים,‏בנקים,‏עסקים‏פרטיים,‏ משרדי‏ממשלה‏,‏צבא‏,‏החוק‏חל‏על‏כולם.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏החוק‏מחייב‏ריענון‏כל‏שנה.‏גם‏אנו‏כעובדי‏מועצה‏מחויבים‏פעם‏בשנה‏ בהדרכה‏להתרענן.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏גם‏אני‏כמנכ"לית‏רשות‏מחויבת‏להעביר‏לעובדים‏שלי‏סדנא‏,‏זה‏עלה‏לנו‏500‏ ₪‏,‏מכאן‏ועד‏להוציא‏את‏כל‏העובדים‏בשוהם‏ליום‏ריענון? ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏המרכז‏לא‏נבנה‏רק‏על‏ריענון‏של‏אנשי‏רשויות‏מקומיות,‏הוא‏אמור‏לתת‏ שירותים‏בעיקר‏לאנשי‏מקצוע. ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏אפילו‏לכיתה‏של‏בית‏ספר,‏צופים‏אפשר‏להעביר‏סדנא. ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏פנינו‏גם‏לקייטנות‏קיץ‏בתכנית‏שלנו.‏‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏צריך‏משרה‏מלאה‏רק‏בשיווק.‏איפה‏התכנית‏הכלכלית?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏קחי. ‏

התייעצתי‏עם‏שני‏אנשים‏שעוסקים‏בתחום‏שרותי‏ההדרכה,‏אחד‏בתחום‏ הנגישות,‏מיכל‏רימון,‏מנגישות‏ישראל,‏האומדן‏שלה‏בהערכה‏‏שמחזור‏כספי‏ של‏המרכז‏יכול‏להגיע‏לכ-‏2,000,000‏₪‏לשנה.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏איך‏היא‏יודעת?‏‏היא‏מנכ"לית‏נגישות‏ישראל‏והבנתי‏שאין‏מרכז‏כזה‏בארץ‏ ובעולם.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏העמותה‏של‏נגישות‏ישראל‏עושה‏היום‏בדיוק‏את‏אותו‏דבר.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏אני‏נמצא‏בקשרי‏עבודה‏וחיברתי‏את‏הלקוחות‏שליל‏מרכז‏שלה‏שנותן‏ליווי‏ בכל‏מה‏שקשור‏לנגישות‏והמלצות‏לחברות,‏מה‏בדיוק‏צריך‏להנגיש.‏‏‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אבל‏במרכז‏שלנו‏לא‏ניתן‏את‏זה‏.‏פה‏באים‏רק‏ללמוד,‏זה‏מרכז‏הדרכה. ‏ ‏

א.‏אלטלף: ‏יכול‏להיות‏שאפשר‏להזמין‏גופים‏מסחריים.‏ ‏ ‏

20

ת.‏ויזנפלד: ‏היינו‏אמורים‏כבר‏לקיים‏במרכז‏‏טקס‏של‏מכון‏התקנים‏הישראלי‏,‏כנס‏ השקת‏תקן‏.1918‏שהוא‏אחת‏מהתקנות‏החשובות‏בתחום‏הנגישות.‏הכנס‏ מיועד‏לאנשי‏מקצוע‏שחייבים‏ללמוד‏ולהתעדכן‏כל‏הזמן‏.‏‏ ‏ ‏

‏ ‏

‏

‏

‏

‏

ע.‏אלראי: ‏בהנחה‏שיהיה‏שיווק‏כמו‏שצריך‏ואנשים‏יקנו‏וישבו‏בבתי‏קפה‏‏בישוב,‏זה‏לא‏ מכניס‏,‏המרכז‏צריך‏לייצר‏את‏ההכנסות‏של‏עצמו.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏זה‏בנוסף,‏קפה‏קפה‏,‏המרכז‏המסחרי,‏תשלום‏חנייה‏למועצה‏,‏השכרת‏

אולמות‏של‏מרכז‏אומנויות‏הבמה.‏ ‏

אם‏התוכנית‏העסקית‏תכלול‏‏20‏ימי‏שכירות‏‏*‏3,000‏₪‏ואותו‏דבר‏גם‏ השכרת‏בית‏התרבות,‏זה‏לא‏מעט.‏‏ ‏

המודל‏העסקי‏הוא‏רק‏של‏מרכז‏‏הנגישות. ‏

אם‏הולכים‏על‏פי‏‏מודל‏עסקי‏של‏השנתיים‏ראשונות‏ומאחר‏והבטל"א‏מממן‏ אותו‏כפיילוט,‏הוא‏לא‏הסכים‏שנפתח‏אותו‏לריווחי,‏בטענה‏כי‏הוא‏מממן‏ אותו‏ממילא‏‏בסך‏של‏430,000‏₪‏בשנה‏וזה‏יהפוך‏למימון‏כפול.‏ ‏ החוזה‏שלנו‏עם‏הקרן‏המממנת‏לשנתיים‏וחצי‏שזה‏מקור‏המימון‏שלנו,‏כלפי‏ הקרן‏הזו‏איננו‏מחויבים‏למודל‏הפעלה‏הזה.‏אנו‏כן‏מחויבים‏לקרן‏של‏הקול‏ קורא‏להמשך‏הפעלת‏המודל‏לחמש‏שנים‏נוספות.‏ ‏

אנחנו‏‏יכולים‏להפעיל‏במיקור‏חוץ‏גורם‏בעל‏ידע,‏למשל,‏נגישות‏ישראל,‏ שייקח‏את‏כול‏הסיכונים‏עליו‏וישלם‏לנו‏דמי‏שימוש‏במתקנים‏ויכולים‏לצאת‏ במודל‏הרבה‏יותר‏כלכלי‏ושיווקי,‏הם‏הגבילו‏את‏זה.‏אם‏לוקחים‏את‏המודל‏ המאוד‏מצומצם‏שהם‏נותנים‏לנו‏‏430,000‏₪‏‏ואנו‏יכולים‏לעשות‏פעילות‏ב-‏ 430,000‏₪‏פלוס‏%20‏רווח.‏ ‏

‏

21

ע.‏אלראי‏: ‏מה‏אכפת‏להם‏שנעשה‏פעילות‏של‏1,000,000‏₪‏?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏הם‏התנגדו.‏הגשנו‏להם‏מודל‏‏שהם‏נותנים‏420,000‏₪‏ועוד‏660,000‏₪‏‏

הכנסות‏עצמיות‏ממכירה‏וזה‏צרם‏להם.‏תשים‏לב‏בחולשות‏כתוב,‏יש‏לנו‏ שותפים‏מאוד‏נוקשים,‏שלא‏נותנים‏אמון.‏החשש‏שלהם‏שאנו‏מחפשים‏ להרוויח‏עליהם‏והם‏כל‏הזמן‏סוגרים‏אותנו‏ברמה‏ההסכמית‏ואפילו‏הגענו‏ למשברים.‏הם‏כל‏הזמן‏בודקים‏בדיוק‏מה‏נעשה‏בכסף.‏‏ ‏ ‏

ג.‏רבינוביץ: ‏הרעיון‏ברמה‏העקרונית‏מקובל‏עלי‏ואני‏בעד,‏אבל‏החומר‏מוגש‏בצורה‏לא‏ מקצועית.‏יש‏הרבה‏מלל‏‏אבל‏‏אין‏טבלה‏אחת‏מסכמת‏הכנסות‏מול‏הוצאות.‏ ‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏אם‏אי‏אפשר‏לעבוד‏איתם‏והם‏נוקשים‏ולא‏מאפשרים‏לנו‏לעשות‏יותר,‏זה‏ בעיה.‏‏ ‏

‏

ד.‏זביב: ‏בשנה‏השלישית‏אתה‏יכול‏לעשות‏מה‏שאתה‏רוצה.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ערן,‏יש‏לזה‏ערך‏מוסף.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏המחויבות‏איתם‏לגבי‏השנתיים‏הראשונות‏בלבד‏‏שהם‏ממנים‏את‏ההפעלה.‏‏

אחרי‏זה‏אנחנו‏לא‏מוגבלים.‏חשוב‏להם‏להצליח‏יותר‏מאתנו.‏למעשה‏אנחנו‏ עוזרים‏להם‏להוציא‏את‏החזון‏שלהם.‏אנחנו‏מאוד‏לחוצים‏בזמן,‏התחייבנו‏ לסגור‏את‏הנושא‏לפני‏לא‏מעט‏זמן‏,‏הם‏חושבים‏שאנו‏מתחמקים‏וכבר‏הציעו‏ לרמלה‏את‏התוכנית.‏התחייבנו‏להם‏שנציג‏את‏הנושא‏בישיבת‏המועצה‏וניתן‏ להם‏תשובה‏מחר.‏ ‏

‏

ג.‏רבינוביץ: ‏ישראל‏הראה‏לי‏הרגע‏מסמך‏של‏רואה‏חשבון‏שהכין‏תכנית‏כלכלית‏וזה‏מאוד‏ לא‏רציני.‏טבלה‏פשוטה‏שהיא‏בכלל‏לא‏תכנית‏עסקית‏עם‏חמישה‏כנסים‏לשנה‏ ,מודל‏עסקי‏ללא‏גידול‏והתפתחות?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏מודל‏מאוד‏שמרני.‏ ‏

‏

א.‏פהאן: ‏הקציבו‏900,000‏₪‏להדרכה,‏על‏מה?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏הדרכה,‏ימי‏עיון.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏כולנו‏בעד‏זה‏אבל‏איזה‏ימי‏עיון,‏כמה,‏באיזה‏מקום,‏כולנו‏בעד,‏אבל‏בוא‏ניקח‏ אחריות‏שלא‏ניפול.‏ ‏

‏

א.‏כהן: ‏בואו‏נצביע‏בעד‏ואחר‏כך‏ישלחו‏לנו‏תכנית‏עסקית.‏ ‏ ‏

ג.‏רבינוביץ: ‏אני‏ראיתי‏כאן‏מסמך‏לא‏רציני.‏לא‏קיימים‏דברים‏כאלה,‏יש‏פיתוח‏עסקי‏,‏ גידול‏,‏צריך‏להסתכל‏גם‏על‏הדברים‏האלה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏יש‏כאן‏אחריות‏של‏גזבר‏המועצה,‏ללכת‏על‏הבטוח,‏שלא‏יהיה‏ביקוש‏למרכז,‏

נתקע‏עם‏המחויבות‏כלפי‏קרנות‏הבטל"א‏ונצטרך‏להחזיר‏כסף.‏לעומת‏הראיה‏ 22

היותר‏אופטימית,‏להאמין‏בעצמנו‏וביכולת‏לשווק‏את‏המרכז‏ליהנות‏ מהמעמד‏ולהצליח.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏‏יכול‏להיות‏שהולכים‏להפסד‏‏ואולי‏גם‏נאשר‏את‏זה‏כי‏הערך‏יגבר,‏רק‏‏צריך‏ לדעת‏כמה‏הפסד‏לשנה? ‏

‏אני‏מציעה‏לאשר‏בהתניה‏של‏שני‏חברי‏מועצה‏או‏ועדת‏כספים‏‏כדי‏שלא‏ תרגיש‏שאתה‏מאבד‏את‏זה‏ולא‏תצטרך‏להביא‏לישיבת‏מועצה‏עוד‏חודש.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏זה‏אומר‏שאנחנו‏חותמים.‏ ‏

‏לפני‏15‏שנה‏היה‏דיון‏האם‏לחתום‏חוזה‏עם‏המפעם‏של‏משרד‏הפנים‏ולהעביר‏ מלוד‏לשוהם?‏‏אמרו‏שבסך‏הכול‏נותנים‏לנו‏100,000‏₪‏דמי‏שימוש‏לחדרים‏ ולמשרדים‏ואפשר‏להשכיר‏לשוק‏החופשי‏ולהרוויח‏הרבה‏מאוד‏כסף‏וחבל‏,‏ מצד‏שני‏תראה‏את‏‏היממות‏והתנועה‏שמייצרים‏. ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אבל‏ידעת‏שאתה‏יכול‏להשכיר‏ב-‏200,000‏₪‏‏ומה‏אתה‏תרוויח. ‏ ‏

יו"ר: ‏יש‏כלל‏ידוע‏בקרב‏ראשי‏הרשויות,‏גורם‏ממשלתי‏נותן‏לך‏כסף,‏קח‏אותו.‏

כולם‏מאימים‏שייקחו‏בחזרה‏את‏הכסף,‏עוד‏לא‏ראיתי‏שרשות‏מקומית‏ החזירה‏כסף.‏אני‏לא‏אומר‏שאנחנו‏לא‏מתכוונים‏לעבוד‏על‏פי‏החוזה‏‏,‏אבל‏ צריך‏לקחת‏בפרופורציות‏את‏הסיכון‏‏שייקחו‏מאיתנו‏חזרה‏את‏הכסף.‏היה‏ פעם‏פרויקט‏של‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏עם‏הצ'יפים‏לפחי‏אשפה‏(שקילת‏ האשפה)‏,‏המועצה‏קיבלה‏500,000‏₪‏לשקילה‏והפרויקט‏לא‏הצליח.‏עוד‏לפני‏ שאפילו‏התחיל‏הוא‏נכשל‏.‏בתחילה‏המשרד‏הוציא‏הודעה‏על‏החזרת‏הכספים,‏ אבל‏לא‏החזרנו.‏ ‏

‏

ע.‏אלרואי: ‏גם‏אם‏ביטוח‏לאומי‏לא‏רוצה‏לקבל‏את‏התכנית‏העסקית‏שלנו‏,‏אני‏חושב‏ שאנחנו‏צריכים‏לקבל‏תכנית‏עסקית‏‏ולא‏נראה‏‏אותה‏לבטל"א‏. ‏ ‏

יו"ר: ‏הנה‏יש‏לנו‏את‏זה.‏הבעיה‏שהם‏ביקשו‏שנצרף‏אותה‏והם‏צמצמו‏אותה.‏זו‏

הבעיה.‏‏שאלתי‏היום‏את‏יאירה,‏כמה‏ניראה‏לך‏שנעשה‏‏מחזור‏בשנה?‏‏היא‏ אמרה‏לי‏3,000,000‏₪‏.‏היא‏מנהלת‏מרכז‏מפעם‏ברחובות‏והיא‏מבינה.‏מיכל‏ רימון‏אמרה‏2,000,000‏₪‏לפחות.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏מציע‏שנחליט,‏שוועדת‏כספים‏תלווה‏את‏הפרויקט‏לבחינת‏המודל‏העסקי,‏ ננתח‏את‏כל‏המספרים‏‏ותביא‏לשולחן‏כשתחליט.‏‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏אני‏מסתכל‏רק‏מבחינה‏כלכלית.‏צריך‏לדעת‏שהפרויקט‏יכול‏להצליח‏‏אבל‏ בהחלט‏גם‏להביא‏להפסדים‏כלכליים,‏שצריכים‏לגדר‏אותם.‏הסיכון‏‏הכספי‏‏ שהמועצה‏לוקחת‏על‏עצמה‏‏הם‏‏בסדרי‏גודל‏של‏ה‏300,000-400,000‏₪‏‏גרעון‏ בשנה.‏אם‏לוקחים‏סיכון‏כזה,‏בבקשה.‏ ‏

‏

ג.‏רבינוביץ: ‏ישראל,‏עם‏כל‏הכבוד,‏גם‏בחדר‏כושר‏אם‏לא‏ירשמו‏אנשים‏לקנטארי‏‏בשנה‏ הבאה‏נפסיד‏מיליונים.‏‏החומר‏הוגש‏בצורה‏לא‏עניינית,‏לא‏מקצועית‏ומגמתית.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏כשאני‏מסתכל‏על‏מידת‏הסיכון‏שקיימת,‏היא‏קיימת.‏‏התייעצנו‏עם‏נגישות‏ ישראל.‏ ‏

23

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏התמחור‏של‏ה-‏300,000‏₪‏‏הפסד‏בשנה‏זה‏אם‏לא‏יגיע‏אף‏אחד‏להדרכה?‏אני‏ לא‏מבינה.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג:‏לא,‏זה‏לא‏שאף‏אחד‏לא‏יגיע.‏‏לא‏נוח‏לי‏להציג‏עמדה‏שהיא‏שונה‏מהרוב‏אבל‏ אני‏רוצה‏להגיד‏אותה.‏‏אם‏יהיה‏כנס‏אחד‏לשנה‏ולא‏מעבר‏לזה‏וחמישה‏ימי‏ עיון‏‏ושמונה‏סיורים.‏‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏מה‏זה‏נותן?‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג:‏זה‏בדיוק‏לפי‏המודל‏שנבנה‏לשנה‏הראשונה‏והשנייה,‏יהיה‏ע"י‏מפעיל‏חיצוני‏(זה‏ המודל‏שהוצג‏לבטל"א)‏‏והתעריפים‏יהיו‏כפי‏שתייעצו‏עם‏נגישות‏ישראל:‏‏לכנס‏ לוקחים‏220‏₪‏.‏לימי‏עיון‏150‏₪‏והשתלמות‏והדרכה‏100‏₪,‏ ‏ סדר‏‏גודל‏של‏גרעון‏למועצה‏במצב‏כזה‏‏300,000-400,000‏₪‏שנתי.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏במצב‏כזה‏יהיה‏גרעון?‏‏ ‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג:‏כן.‏כי‏ישנן‏‏הוצאות‏קבועות‏של‏שכר,‏הפעלה‏והקמת‏מבנה‏בעלות ‏ 500,000‏‏‏‏₪‏.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏מבינים.‏כמה‏ימי‏עיון‏כנסים‏וסיורים‏צריך‏בכדי‏להתאזן? ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏אם‏ההוצאה‏הקבועה‏היא‏סדר‏גודל‏של‏300,000‏₪‏אז‏צריך‏לבחון‏מה‏הפער‏בין‏ הוצאות‏להכנסות.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ ‏אז‏זה‏לא‏בדיוק‏תכנית‏כלכלית‏. ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏נכון.‏זה‏לא‏התחום‏שלי‏ואני‏לא‏מבין‏בתחום‏הנגישות.‏ ‏ ‏

ג.‏רבינוביץ: ‏אז‏למה‏לקחת‏רואה‏חשבון‏ושילמת‏לו‏?‏לא‏מקובל‏עלי‏מה‏שקורה‏פה.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏בגס‏,‏אם‏ההוצאה‏הקבועה‏שלנו‏בין‏300,000-400,000‏₪‏אנחנו‏צריכים‏

פעילות‏מכניסה‏ומניבה,‏מהשנה‏השלישית‏בסדר‏גודל‏של‏לפחות‏‏1,000,000‏ ₪.‏כי‏הרווחיות‏בפרויקטים‏האלה‏על‏כל‏פעולה,‏היא‏בסדר‏גודל‏‏של‏‏%35‏‏ וזה‏מה‏שאמרו‏כל‏הגורמים‏המוסמכים‏בענף.‏מדובר‏רק‏על‏המרכז‏עצמו‏בלי‏ הערך‏המוסף‏מסביב. ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏איך‏ידעו‏אם‏אנחנו‏מפעילים‏או‏לא‏מפעילים‏?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אנחנו‏הגשנו‏פעילות‏בהיקף‏גדול‏לשנתיים‏הראשונות‏והם‏צמצמו‏את‏

הפעילות,‏‏מכיוון‏שלא‏רצו‏שנרוויח‏בשנתיים‏הראשונות‏כל‏עוד‏הם‏מממנים.‏ ‏ ההסכם‏הוא‏רק‏לשנתיים.‏מעבר‏לזה‏אנו‏מחויבים‏להפעיל‏רק‏‏את‏המודל,‏ ללא‏מגבלה‏על‏מהות‏המודל‏והאופי‏שלו.‏ההערכה‏שנבצע‏היקפי‏פעולות‏ גדולים.‏אני‏מאמין‏שכבר‏בשנתיים‏האלה‏נפעל‏בהיקף‏גדול‏יותר‏וזה‏תלוי‏בנו.‏‏ אם‏לא‏נעמוד‏בזה‏ולא‏נגיע‏למחזור‏של‏1,000,000‏₪‏לשנה‏,‏אלא‏למחזור‏של‏ 700,000‏₪‏,‏אז‏נהיה‏בסיכון‏של‏‏150,000‏‏-200,000‏₪‏. ‏ 24

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏אני‏לא‏איש‏כספים‏ובשביל‏זה‏יש‏את‏המומחים,‏אבל‏בהיגיון‏פשוט,‏אנו‏ מקבלים‏‏כסף‏לתשתיות‏והכסף‏הזה‏מפנה‏כסף‏אחר‏לדברים‏שצריכים‏לעשות‏ בכל‏מקרה.‏אני‏לא‏יודעת‏כמה‏הם‏יעלו‏‏הדברים‏האחרים‏אבל‏הם‏יעלו‏לא‏ מעט. ‏

‏

א.‏פאהן: ‏למה?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏כי‏אתה‏חייב‏להנגיש.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אבל‏הכל‏מונגש,‏אין‏מבנה‏שלא‏נגיש.‏ ‏ ‏

יו"ר: לא‏נכון.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏המעלית‏לא‏נגישה‏לפי‏התקנות.‏ ‏

‏

א‏פאהן: ‏ארבעת‏המבנים‏נגישים.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏לא.‏נצטרך‏להשקיע‏כמה‏מאות‏אלפי‏שקלים‏בתשתיות‏שלנו‏כדי‏לעמוד‏

בדרישות‏החוק.‏עפ"י‏סקר‏של‏מומחה‏שנעשה.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏כבר‏עכשיו‏ב-‏2015‏היינו‏צריכים‏לעמוד‏ברמה‏מסוימת‏של‏נגישות.‏‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏מה‏שגלעד‏אומר‏גם‏אני‏אומר,‏אנחנו‏לא‏יודעים‏כמה‏צריכים‏להשקיע,‏האם‏ יש‏לנו‏סקר.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏יש.‏הוא‏עוד‏לא‏הוערך‏בכסף‏אבל‏יש‏לנו‏את‏כל‏הנתונים.‏ ‏ ‏

ד.‏זביב: ‏יש‏סקר‏שכל‏שנה‏צריך‏להנגיש‏כמות‏מבנים‏עד‏.2018‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏מה‏יש‏בשהם‏להנגיש?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏הכל.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אני‏מבקשת‏שזו‏תהיה‏הנחייה‏ויעד‏מרכזי‏למי‏שיקבל‏את‏ניהול‏המרכז‏שיפעל‏ להכשרה‏מחייבת‏במרכז,‏שגם‏מרכז‏הנגישות‏יוותר‏קצת.‏למשל‏‏את‏הקורסים‏ לאדריכלי‏נגישות,‏יועצים‏לתת‏כאן.‏‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏זה‏אקדמיה,‏את‏לא‏יכולה‏לחייב,‏אבל‏מהמפעם,‏שנותן‏קורסים‏לרשויות‏ המקומיות‏ואמור‏להיות‏חלק‏מהמרכז‏את‏יכולה‏לדרוש‏שחלק‏מימנו‏יגיע‏ לשהם.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏לא‏לא‏הכשרה‏אקדמית.‏יאירה‏עשתה‏את‏הכסף‏שלה‏מהכשרה‏מחייבת‏ לגזברים.‏‏ ‏

‏

25

יו"ר: ‏אם‏ניצור‏שוויון‏שיקבע‏מה‏חייבים‏ומה‏לא‏ויגדיר‏אותנו‏כמקום‏‏שחייבים‏

לעבור‏אותו‏אז‏‏יש‏לנו‏קהל‏שבוי.‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏ביקשתי‏התייחסות‏מישראל,‏אם‏התקציב‏הכולל‏של‏מרכז‏אומנויות‏הבמה‏ משתנה‏בחלקו‏לאור‏תקצוב‏הפרויקט‏הזה?‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏בטל"א‏מצליח‏לגדר‏בצורה‏כזו‏שכל‏השקעה‏שתושקע‏מתוך‏ה-‏3,000,000‏₪‏‏ לא‏תחליף‏את‏ההשקעות‏שאתה‏צריך‏לבצע.‏כלומר‏שאם‏היית‏צריך‏לבצע‏ עבודות‏כאלה‏ואחרות‏במשכן‏אומניות‏הבמה‏הם‏לא‏יתנו‏לך‏את‏התקציב‏ לזה. ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏אבל‏במסגרת‏ההמלצות‏יש‏המלצות‏להנגשה‏במשכן‏אומניות‏הבמה‏שהן‏חלק‏ מההרחבה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏גם‏במסגרת‏המצב‏הקיים.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏בנושא‏של‏עלייה‏מהאולם‏לבמה‏לבעלי‏מוגבלויות,‏דבר‏שלא‏קיים‏היום,‏

הסקר‏קבע‏שצריך‏וזה‏ימומן‏מהתקציב‏הזה.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏ישראל‏אומר‏שלא.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏זה‏נכלל‏בסקר‏וזה‏כן.‏גם‏שרותי‏נכים.‏ ‏

‏

י.‏ירקוני: ‏כל‏מרכיבי‏ההנגשה‏בארבע‏המבנים‏שנבחרו‏ובמסלול‏ההליכה‏ימומנו‏ע"י‏ הגורם‏הממן.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏אני‏אתן‏דוגמה‏למה‏לא,‏מעלית‏שצריך‏להתקין‏בכותר‏פיס?‏ ‏ ‏

י.‏ירקוני: ‏הם‏לא‏מממנים,‏משום‏שהם‏לא‏מוכנים‏לממן‏דברים‏‏שלא‏קשורים‏לפרויקט.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אז‏זה‏מאוד‏משמעותי.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏המעלית‏במועצה‏לא‏נגישה‏ולא‏עומדת‏בתקנים‏ותונגש‏מהכסף‏הזה.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏אבל‏לא‏מהכסף‏הזה.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏מהכסף‏הזה.‏ ‏

‏

י.‏ירקוני: ‏אם‏המעלית‏במועצה‏לא‏תקנית‏וצריך‏לשדרג‏אותה‏אז‏זה‏במימון‏הפרויקט.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏לא‏דיברנו‏על‏המעלית‏במועצה,‏דיברנו‏על‏המעלית‏בכותר‏פיס.‏ ‏ ‏

יו"ר: הוא‏שאל‏על‏המעלית‏במועצה.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏זה‏אני‏לא‏יודע.‏‏ ‏

‏

26

ד.‏רבינוביץ: כגזבר‏אתה‏צריך‏לדעת.‏הדלפק‏בכניסה‏למועצה‏לא‏מונגש‏ואתה‏צריך‏להנגיש‏ עכשיו,‏האם‏ימומן‏ע"י‏בטל"א?‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏לא‏יודע.‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏אלה‏דברים‏בסיסים‏שצריך‏לדעת‏מראש.‏ ‏ ‏

ת.‏ויזנפלד: ‏בשביל‏זה‏יש‏סקר‏יועצים‏והיועצים‏קבעו‏מה‏כן‏ממומן‏ומה‏לא.‏ ‏ מה‏צריך‏בכל‏המבנים‏והמתקנים.‏מה‏שלא‏נכתב‏לא‏נכלל.‏המעלית‏והדלפק‏ כלולים,‏חדרי‏שירותים‏.‏המעלון‏בכותר‏פיס‏לא.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אם‏זה‏כך‏אז‏הפרויקט‏שווה‏כל‏שקל,‏גם‏אם‏לא‏יגיע‏אף‏אחד.‏ ‏ ‏

ד.‏זביב: ‏חד‏משמעי.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏הגזבר‏אומר‏הפוך,‏גיל‏תחליטו‏מי‏צודק.‏ ‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏נערך‏‏סקר‏נכסים‏ומצאו‏איזה‏נכסים‏אנו‏נדרשים‏לטפל,‏הגשנו‏את‏ההצעה‏ הזו‏כחלק‏מנספח‏למכרז? ‏

‏

יו"ר: ‏לא.‏זכינו‏במכרז‏ורק‏אחרי‏זה‏עשינו‏סקר‏יועצים. ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏הסקר‏עפ"י‏תקנון‏נציבות‏שוויון‏זכויות.‏ ‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏הסקר‏ניתן‏לבטל"א‏?‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏הסקר‏שלנו.‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏האם‏הסכימו‏שהנכסים‏האלה‏יהיו‏כלולים‏בפרויקט‏‏.‏ ‏ ‏

ד.זביב:‏ ‏חד‏משמעי‏כן‏.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏ישראל‏תסביר,‏למה‏אתה‏אומר‏שלא?‏‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏מבטיח‏לכם‏שמ-‏3,000,000‏₪‏לא‏יישאר‏עודף.‏‏נגיש‏חשבונות.‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏הבנו‏שיש‏סקר‏שביטוח‏לאומי‏מכיר‏בו,‏ישראל‏למה‏אתה‏חושב‏שביטוח‏ לאומי‏לא‏מכיר‏בו?‏‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏כולנו‏ישבנו‏עם‏בטל"א‏והגישה‏שלהם‏נגטיבית.‏גישה‏שאומרת‏שמה‏שהרשות‏ צריכה‏לעשות‏לא‏ימומן‏מתוך‏ה-‏3,000,000‏₪‏.‏הדברים‏לא‏סגורים‏עד‏הסוף.‏ אתן‏לך‏דוגמה:‏בטל"א‏אמרו‏בע"פ‏‏שיממנו‏את‏המתו"ס,‏(כל‏הסקר)‏‏ ובנקודת‏זמן‏מסוימת‏הם‏אמרו‏שאת‏המתו"ס‏אנחנו‏נממן.‏‏מאותו‏רגע‏הבנתי‏ שאלה‏הפרטנרים‏שלך‏ואתה‏הולך‏על‏משהו‏‏לא‏בטוח‏לחלוטין.‏ ‏ ‏

27

יו"ר: ‏מצד‏שני,‏‏הם‏שינו‏את‏החלוקה‏%20‏ל-‏%10‏.‏זה‏שווה‏300,000‏₪‏.‏כמה‏עלה‏

סקר‏המתו"ס?‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏70,000‏₪‏ ‏

‏

ד.‏זביב: ‏והבטל"א‏אמר‏שיממן‏את‏כל‏‏ה-‏70,000‏₪‏האלה.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏הם‏אומרים‏במפורש‏שהסיכון‏עלינו.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אי‏אפשר‏לתת‏החלטה‏במייל?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏לא‏ניתן‏לדחות‏יותר.‏הבטחתנו‏להם‏תשובה‏מחר‏בבוקר.‏כבר‏לא‏רוצים‏

לשמוע‏אותנו.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏הרשות‏מצהירה‏שידוע‏לה‏שהמוסד‏לא‏ישלם‏עבור‏הוצאות‏שהיו‏לה‏לצורך‏ ביצוע‏התאמות‏לפני‏‏מועד‏חתימת‏הסכם‏זה,‏אלא‏אם‏ועדת‏ההיגוי‏תאשר‏ הוצאות‏אלה‏בתנאי‏שהוצאו‏אחרי‏תאריך‏26.1.14‏למעט‏הוצאות‏תכנון.‏ ‏ ‏

יו"ר: ברור.‏‏ ‏

‏

ד.‏זביב: ‏הסעיפים‏הבעייתיים‏עלו‏בטבלה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏מרגע‏שנחתום‏על‏הסכם‏כל‏ההוצאות‏החדשות‏שמופיעות‏בסקר‏יכנסו.‏ ‏

‏

ת.‏ויזנפלד: ‏הם‏משלמים‏רטרואקטיבי‏מיום‏קבלת‏הפרויקט‏ ‏ ‏

ד.‏זביב: ‏גם‏מה‏שהפעלנו‏את‏המתו"ס,‏ישולם‏רטרואקטיבי.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏ישראל,‏האם‏לא‏קיבלתם‏בצורה‏רשמית? ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏כשעושים‏עסקה‏עם‏משהוא‏יש‏שני‏צדדים‏,‏השאלה‏אם‏הצד‏השני‏פרטנר‏ פוזיטיבי‏כדי‏לעבוד‏איתו‏בחופשיות.‏‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אם‏זו‏השאלה‏זה‏לא‏עניין‏של‏החלטת‏גזבר.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏מדובר‏בשני‏גופים‏מכובדים‏במדינת‏ישראל.‏מקובל‏שיוכן‏מודל‏עסקי‏בהיגוי‏

ועדת‏כספים‏ע"י‏כלכלן‏אופטימי‏ובקי.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אנחנו‏מסמכים‏את‏ועדת‏כספים‏לאשר‏את‏ההסכם.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏לא. ‏

‏

ד.‏זביב: ‏‏חייבים‏לאשר‏היום‏את‏ההסכם.‏כן‏או‏לא‏.לא‏ניתן‏לדחות‏יותר.‏הובטח‏להם‏ תשובה‏מחר‏בבוקר.‏‏‏ ‏

‏

ד‏רבינוביץ: ‏ככה‏הם‏לוחצים‏,‏אם‏לא‏הם‏ילכו‏לרמלה?‏ ‏ 28

‏

ד.‏זביב: ‏אנחנו‏מושכים‏אותם‏הרבה‏זמן. ‏

‏

יו"ר: ‏כל‏הזמן‏דחינו‏אותם‏בטענה‏שבודקים,‏אין‏אפשרות‏למשוך‏יותר.‏ ‏

‏

‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר התקשרות עם קרנות הבטל"א בפרויקט עיר נגישה

‏

סעיף 4 לסדר היום:

תקציב תכנית הפיתוח לשנת 2016 ‏

‏

יו"ר: ‏התוכנית‏הוצגה‏ואושרה‏בהנהלה,‏האם‏יש‏שאלות?‏‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏לא‏הוגשו‏כל‏המסמכים‏הכלכליים‏שביקשתי‏בישיבת‏ההנהלה‏קודמת.‏ בהנהלה‏היה‏את‏‏התכנון‏של‏הארכיטקט‏ופה‏זה‏לא‏מופיע.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏זה‏היה‏דיון‏אחר.‏היום‏זה‏תכנית‏הפיתוח.‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏אבל‏א.‏א.‏הבמה‏הוא‏חלק‏מתכנית‏הפיתוח. ‏ ‏

יו"ר: ‏ערכנו‏דיון‏על‏זה.‏‏כשיהיה‏תב"ר‏ואם‏תרצה‏נדון‏שוב‏בהנהלה.‏ ‏

‏

‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר תקציב תכנית הפיתוח לשנת 2016 .

סעיף 5 לסדר היום:

דוח כספי רבעוני מועצה 3 לשנת 2016

יו"ר: ‏הוצג‏בישיבת‏הנהלה‏ואושר.‏התקציב‏מציג‏עודף‏של‏298,000‏₪‏.‏אפשר‏לראות‏

סטייה‏באחוזים‏מול‏הביצוע‏גם‏ברמה‏של‏הכנסות‏והוצאות.‏מקווים‏ ומאמינים‏שנסיים‏את‏שנת‏הכספים‏הנוכחית‏באיזון‏תקציבי.‏ ‏ נעשו‏הרבה‏מאוד‏פעולות‏בכדי‏לעמוד‏ביעדי‏ההכנסות‏וההוצאות.‏ ‏ ‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר דוח כספי רבעוני מועצה 3 לשנת 2015 .

29

‏

סעיף 6 לסדר היום:

אישור תבחינים להקצאות קרקע , לתמיכות ומלגות סטודנטים לשנת 2016

יו"ר: ‏נדון‏בישיבת‏הנהלה.‏לא‏משנים‏את‏התבחינים.‏התיקון‏היחידי‏בסעיף‏‏10‏

בנושא‏התמיכות:‏רכזים‏של‏תנועות‏הנוער‏שיבצעו‏שנת‏לימוד‏מלאה‏יהיו‏ זכאים‏למלגת‏‏סטודנט‏בהתאם‏לקבוע‏בהחלטת‏ועדת‏המלגות‏שנדונה‏ביום‏ 7.10.15‏והחלטת‏המועצה‏מיום‏24.11.15‏ובכפוף‏לעמידה‏בתבחיני‏תנועות‏ הנוער.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏היו‏לנו‏התלבטויות‏בוועדת‏מלגות,‏יש‏שני‏סוגי‏מלגות‏לסטודנטים.‏מלגה‏אחת‏ לתושב‏‏שמקבל‏2,000‏₪‏נוספים‏. ‏

‏

יו"ר: ‏2,000‏₪‏או‏יותר,‏מה‏שמחליטים‏,תלוי‏כמה‏מגישים‏. ‏

‏

א.‏פאהן: ‏והמלגה‏השנייה‏בסך‏6,000‏₪‏‏שאחת‏השאלות‏שעלו‏בוועדה‏את‏מי‏אנו‏ מגדירים‏כרכז‏נוער?‏לצופים‏יש‏רכז‏שבט‏ובנוער‏העובד‏קומונר.‏ ‏ ‏

ח.‏קרס: ‏גם‏רכז‏בבית‏הסגול‏זה‏רכז‏נוער.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏מה‏הגבול‏להחליט‏מה‏זה‏רכז‏נוער? ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏מאוד‏פשוט,‏יש‏את‏תנועות‏הנוער‏ויש‏את‏הבית‏הסגול. ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏אז‏זה‏6-7‏‏רכזים.‏ ‏

‏

א‏פטיגרו: ‏בבית‏הסגול‏לבד‏יש‏6‏רכזים.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏זה‏אומר‏8‏רכזים‏כפול‏6,000‏₪‏שווה‏48,000‏₪‏. ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏אין‏כמות‏כזו. ‏

‏

ח.‏קרס: ‏השנה‏בקושי‏‏.‏ ‏

‏

א‏פאהן: ‏6‏זכאים‏יש‏השנה,‏כבר‏נגמר‏תקציב‏המלגות‏.‏אנחנו‏בגרעון‏של‏30,000‏₪‏ בתקציב‏המלגות.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏בשנת‏2016‏?‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏כן‏.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏כולם‏היו‏זכאים‏במשרה‏מלאה‏ועשו‏שנה‏שלמה?‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏כן‏.‏‏6‏מגיע‏להם‏ולחצי‏מגיע‏-‏8,000‏₪‏.‏ ‏ 30

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אז‏נשלים‏אותו,‏זה‏כסף‏קטן.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏כסף‏קטן,‏אז‏תשלימי‏אותו.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏זה‏בא‏על‏חשבון.‏‏ ‏

‏

ע.‏אלרואי: ‏אם‏לא‏ניתן‏את‏המלגות,‏אז‏לא‏נצליח‏לגייס‏רכזים.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אתה‏מתכוון‏למלגות‏2016‏?‏ ‏

‏

ח.‏קרס: ‏כן.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏בהנחה‏שהמלגה‏2,000‏₪‏ובהנחה‏שיש‏6‏זכאים‏הגעתם‏לסטייה‏של?‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏‏30,000‏₪‏. ‏

‏

יו"ר: ‏נצטרך‏לשבת‏על‏זה‏בישיבת‏המועצה‏או‏להשאיר‏לתקציב‏מילואים.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏בוועדה‏הצעתי‏ואני‏חושב‏שצריך‏להגדיר‏סטודנט‏משנה‏שנייה‏ומעלה‏,‏לצערי‏ לא‏אושר‏בתבחינים. ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏אתה‏מדבר‏על‏רכזים? ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏אומר‏בקריטריונים‏שקבעתי‏במקומות‏אחרים,‏קבענו‏לשנה‏השנייה‏ והשלישית.‏בשנה‏הראשונה‏אנשים‏מתפזרים,‏מפסיקים,‏קורה‏שמשנה‏ שלישית‏כבר‏לא‏גרים‏בישוב‏וזה‏פותר‏את‏הבעיה.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏אז‏מה‏,‏ההורים‏שלהם‏גרים‏כאן.‏אם‏הם‏לומדים‏בבאר‏שבע‏,שוכרים‏דירה‏ וחייבים‏להעביר‏כתובת,‏לקבל‏תו‏חנייה,‏זה‏ילדים‏שהולכים‏ללמוד‏שלוש‏ שנים.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏מקבלים‏גם‏הנחה‏בארנונה‏בבאר‏שבע.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏ב-‏2016‏נפתור‏את‏הבעיה. ‏

‏

יו"ר: ‏אנחנו‏דנים‏בתבחינים‏של‏שנת‏2016‏שעוד‏לא‏פורסמו‏ויכולים‏להפוך‏אותם‏על‏

פניהם.‏מה‏שנותנים‏כרגע‏על‏משהו‏שהוגש‏על‏בסיס‏תבחינים‏שפורסמו‏ולכן‏ לא‏נוכל‏‏לסטות‏מהם.‏מי‏שרשום‏כתושב‏שוהם‏יקבל. ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏אני‏יודע‏ולכן‏מבקש‏משנה‏שנייה‏ושלישית‏ולתת‏יותר‏כסף‏לכל‏סטודנט‏ולא‏ נתפזר‏על‏שלוש‏שנים.‏‏‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אז‏מה‏נרוויח‏מזה?‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אז‏על‏כל‏שנה‏יש‏פחות‏סטודנטים‏וניתן‏יותר‏כסף.‏‏ ‏ 31

י.‏שטרסברג: ‏לא.‏‏נותנים‏לשנה‏אחת‏לתואר.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏למה‏לא‏לעזור‏לסטודנטים?‏ ‏

‏

ח.‏קרס: ‏לשים‏להם‏רגליים.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏כמה‏הגענו‏שנה‏ראשונה?‏מתוך‏66‏הגשנו‏.24‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אנחנו‏רוצים‏להגביר‏את‏הסיכוי‏לתת‏מלגה‏או‏להוריד‏את‏הסיכוי?‏ ‏

‏

א‏פאהן: ‏להתאים‏את‏התקציב.‏ ‏

‏

ח.‏קרס: ‏אתה‏מערבב.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏סטודנט‏‏הולך‏ללמוד‏3‏שנים‏בת"א‏בשנה‏ראשונה‏גר‏בבית‏אז‏למה‏לא‏לתת‏ את‏העזרה‏בכדי‏שיהיה‏יותר‏קל‏בשנה‏השנייה‏והשלישית? ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏למי‏שצריך‏לתת‏זה‏למי‏שלומד‏שלוש‏שנים‏והוא‏תושב‏שהם.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏אתה‏מנטרל‏את‏כל‏מי‏שהולך‏ללמוד‏בבאר‏שבע,‏למה?‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏הם‏לא‏תושבים. ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏אבל‏מרכז‏החיים‏שלהם‏כאן.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏הם‏לא‏יכולים‏לקבל‏מלגה‏מעריית‏באר‏שבע. ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏רוצה‏לתת‏למי‏שלמד‏שלוש‏שנים‏וגר‏כאן. ‏ ‏‏תנועות‏הנוער‏ביקשתי‏שיהיה‏דף‏שיבדוק‏מודל.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏נבדק‏ע"י‏ישראל.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏מורן‏דורון‏בדק‏זאת‏והעביר‏יום‏למחרת,‏אני‏יעביר‏לך.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏תסביר.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏הצופים‏גדלים,‏‏מקבלים‏יותר.‏בני‏עקיבא‏והנוער‏העובד‏יש‏פחות‏חניכים‏אז‏ מקבלים‏פחות.‏כיוון‏שהמשקל‏של‏החניכים‏כתוצאה‏משינוי‏שעשינו‏ בקריטריונים.‏זה‏רק‏‏מהווה‏משקל‏של‏%60‏זה‏מכהה‏את‏הקיטון‏שיש‏ בתנועות‏הנוער.‏לא‏ראינו‏פערים‏דרמטיים.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏כולל‏הגדלה‏של‏%30‏תוספת‏תקציב.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏בוודאי,‏בוצע‏כבר‏בשנת‏.2015‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אם‏הולכים‏להפחית‏לתנועת‏נוער‏,‏צריך‏לדעת.‏ ‏ 32

א.‏אלטלף: ‏זה‏פול‏קבוע,‏כי‏אם‏תנועה‏אחת‏גדלה‏אז‏אוטומטית‏תנועה‏אחרת‏גדלה.‏ ‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏מה‏היה‏בסוף‏המשא‏ומתן‏עם‏נר‏ברוך?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏נעדכן‏בסוף‏הישיבה.‏ ‏

‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר תבחיני הקצאות קרקע ותמיכות למלגות סטודנטים .

סעיף 7 לסדר היום:

תב"רים

י.‏שטרסברג: ‏כל‏התב"רים‏הוצגו‏בישיבת‏הנהלה‏למעט‏תב"ר‏אחרון‏שקיבלנו‏לרכש‏גנרטור‏ למרכז‏הפעלה‏במימון‏משרד‏הפנים.‏מבקש‏לאשר:‏ ‏

‏

1. גן‏ילדים‏בכרמים‏-‏תכנון‏()600‏:‏150,000‏ש"ח‏מקורות‏מימון‏:‏קרנות‏הרשות.‏סה"כ‏

יעמוד‏התב"ר‏‏ע"ס‏150,000‏₪‏.‏ ‏

2. משרדי‏מחלקת‏הרווחה‏()556‏:‏‏תוספת‏260,000‏₪‏מקור‏מימון:‏משרד‏הרווחה‏.סה"כ‏

יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏700,000‏₪‏.‏שינוי‏מקור‏מימון.‏

3. תכנון‏2016‏(תב"ר‏)601‏:‏300,000‏‏₪,‏במימון‏קרנות‏הרשות.‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏

300,000‏₪‏.‏

4. ווינר‏לקהילה‏–‏2014‏()559‏:‏תוספת‏50,000‏₪‏במימון:‏קרנות‏הרשות‏סה"כ‏יעמוד‏

התב"ר‏ע"ס‏360,000‏₪‏.‏

‏

5. רכש‏גנרטור‏למרכז‏הפעלה‏2015‏()602‏:‏50,000‏₪‏במימון‏משרד‏הפנים.‏סה"כ‏יעמוד‏

התב"ר‏ע"ס‏50,000‏₪.‏ ‏

‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר תב"רים: 600 , 556 ,,601 559 ,602 .

33

סעיף 8 לסדר היום :

סגירת תב"רים לשנת 2015

‏

‏

יו"ר: ‏ ‏בכל‏שנה‏אנו‏נדרשים‏לסגור‏את‏התב"רים‏שנשארו‏פתוחים‏ולא‏היו‏בתנועה.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏יש‏תב"רים‏שהיו‏בגרעון‏משמעותי?‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏לא.‏יש‏טבלה‏שמדברת‏בעד‏עצמה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏תב"ר‏משמעותי‏אולם‏ספורט‏רבין,‏שהסתיים‏בעודף‏גדול‏אחרי‏שקיבלנו‏מקרן‏

המתקנים.‏‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏כל‏התב"רים‏יחד‏בגרעון‏של‏80,221‏₪‏ועודף‏1,056,031‏₪‏בהיקפים‏של‏ 23,700,000‏₪‏.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏סה"כ‏סגירת‏26‏תב"רים.‏5‏תב"רים‏הסתיימו‏בגרעון.‏סה"כ‏הגרעון‏‏ע"ס‏ של‏80,221‏₪‏.‏3‏תב"רים‏הסתיימו‏באיזון.‏17‏תב"רים‏הסתיימו‏בעודף.‏ סה"כ‏העודף‏הוא‏בסך‏1,056,361‏₪. ‏

תב"ר‏אחד‏הסתיים‏בעודף‏סופי‏בסך‏33,619‏₪‏-‏היטלי‏פיתוח.

‏ ‏העודף‏יחזור‏לקופת‏קרן‏עבודות‏פיתוח.‏

התב"רים‏שהסתיימו‏בגרעון,‏מתקצבים‏לכל‏אחד‏מהם‏את‏המימון‏שלו‏ מקרן‏עבודות‏פיתוח‏ולכן‏זה‏מוגש‏‏כתב"ר‏‏.‏ ‏

‏ ‏

ד‏רבינוביץ: ‏הוחזרו‏לקרן‏ולאן‏הלכו? ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏לתב"רים‏חדשים‏שנביא.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג:‏

‏

‏

1. סימון כבישים והתקני בטיחות 2013 : ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סגירת‏תב"ר‏ע"ס‏‏19,784‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏91,213‏₪‏‏‏ ‏ ‏

2. הקמת מגרש גלגיליות בבי"ס יהלום: ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סגירת‏תב"ר‏ע"ס‏19,140‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏הפחתת‏תב"ר‏ע"ס‏15,750‏₪‏ ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏338,390‏₪‏ ‏

‏

3. ציוד, ריהוט ומזגנים לבתי ספר 2013 : סגירת‏תב"ר‏ע"ס‏10,624‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏הפחתת‏תב"ר‏ע"ס‏10,577‏₪‏ ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏400,047‏₪‏ ‏ ‏

4. שביל אופניים היקפי: ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ‏ ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סגירת‏תב"ר‏ע"ס‏18,887‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏2,518,887‏₪‏ ‏ ‏

5. שדרוג אולמות ספורט: ‏ ‏ ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סגירת‏תב"ר‏ע"ס‏11,787‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏הפחתת‏התב"ר‏ע"ס‏17,036‏‏₪‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏448,177‏₪‏ ‏ 34

‏

‏

מחליטים פה אחד

‏

לאשר סגירת תבר"ים מספר: 509,501,499,491,386 לשנת 2015 .

‏

‏

סעיף 9 לסדר היום:

מטמנת שהם

‏

יו"ר: ‏ ‏נושא‏אשר‏נדון‏גם‏בהנהלה,‏התחייבות‏שרמ"י‏רוצים‏בגין‏דמי‏שימוש‏עד‏

לסכום‏של‏700,000‏₪‏,‏כנגד‏זה‏ערבויות.‏‏ ‏

‏ ‏אנו‏על‏סף‏חתימת‏ההסכם‏וקבלת‏ערבות‏בסך‏‏כ-‏4,000,000‏₪‏.‏ ‏ ‏ ‏2,000,000‏₪‏בגין‏ויכוח‏דמי‏הרשאה‏ושימוש‏בעבר‏ועוד‏‏1,850,000‏₪‏בגין‏ ערבויות‏שיקום.‏ ‏

‏ ‏סה"כ‏כ-‏4,000,000‏₪‏.‏ ‏

‏ ‏חשבנו‏שאפשר‏להגיע‏להסכם,‏מתווכחים‏על‏כל‏מילה.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏על‏סעיף‏ארנונה.‏ ‏

‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר לראש המועצה מר גיל ליבנה וגזבר המועצה מר ישראל

שטרסברג,

לחתום על כתב ההתחייבות לרמ"י בכפוף להסכם וכנגד ערבויות

מחברת א.ס.פ.י למועצה מקומית שהם .

‏

‏

סעיף 10 לסדר היום:

ועדת הנחות נזקק

יו"ר: ‏ ‏ ‏מוצג‏כל‏שנה,‏אנו‏מאשרים‏החלטות‏ועדת‏הנחות‏נזקק‏בהתאם‏לנוהל,‏בראשי‏

תיבות‏לשמור‏על‏פרטיותם‏.‏מבקש‏להודות‏למר‏אלי‏יפרח‏ושאר‏חברי‏הוועדה‏על‏ עבודתם.‏ ‏

‏

א.‏יפרח:‏ ‏ ‏בקשת‏התושבים‏,‏כאשר‏באים‏לבקש‏הנחה‏לדבר‏במקום‏דיסקרטי.‏השאלות‏ ששואלות‏בנות‏הגביה‏נעשות‏בפרהסיה‏ועתים‏אף‏בעמידה.‏אנשים‏מתביישים.‏‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏ ‏האם‏יש‏עובדת‏אחת‏שמרכזת‏זאת?‏ ‏

35

‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏כן.‏שרה‏ויושבת‏באמצע.‏ ‏

‏

ד.‏זביב:‏ ‏ ‏האם‏לא‏ניתן‏ללכת‏לשבת‏בחדר‏ישיבות?‏ ‏ ‏

א‏.יפרח:‏ ‏ ‏אנשים‏באים‏ומתביישים. ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏ ‏אפשר‏להעביר‏את‏שרה‏לשבת‏בפינה.‏ ‏

‏

א‏יפרח:‏ ‏גם‏כל‏מי‏שיבוא‏לבקש‏,‏ידע‏מראש‏שקיים‏אשנב‏צדדי.‏ ‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏מסכים.‏ליצור‏אשנב‏צדדי.‏ ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏ ‏כמה‏פניות‏יש?‏אנשים‏לא‏מתאמים‏פגישה‏מראש?‏ ‏ ‏

א‏.יפרח:‏ ‏ ‏לא.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏ ‏ ‏ישראל‏תבדוק‏מה‏אפשר‏לעשות‏בחדר‏הגבייה‏על‏מנת‏ליצור‏מחיצה‏בפינה‏עם‏

אקוסטיקה.‏ ‏

‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏יכול‏להיות‏שנעביר‏אותה‏מקום.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏ ‏מתקבל.‏ניצור‏מקום‏אינטימי‏ודיסקרטי.‏ ‏

‏

‏

מחליטים פה אחד

לאשר דוח שנתי ועדת הנחות נזקק..

‏

סעיף 11 לסדר היום:

ועדת קשרי חוץ

‏

יו"ר‏: ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ועדת‏קשרי‏חוץ‏קיבלה‏פנייה‏בראשית‏דצמבר‏על‏בסיס‏יתרת‏תקציב‏שנותרה‏

בסעיף‏תקציב‏קשרי‏חוץ.‏מבקש‏יו"ר‏הוועדה‏,‏מר‏פלג‏רשף,‏לנצל‏ולסבסד‏את‏ נסיעת‏מלווה‏משלחת‏מרכז‏חמש‏למחול‏לגרמניה‏בסך‏4,500‏₪‏.‏המשלחת‏ מקיימת‏מפגש‏היכרות‏ומופע‏לנציגי‏הקהילה‏היהודית‏בברלין.‏ ‏ ‏

‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר סבסוד מלווה למשלחת חמש למחול לברלין.

36

סעיף 12 לסדר היום:

אישור פינת הנצחה ע"ש מקס סלע ז"ל

יו"ר: ‏הנושא‏הובא‏בישיבת‏הנהלה‏והבקשה‏מובאת‏לדיון‏להחלטת‏המועצה,‏מאחר‏

שעלתה‏‏בפני‏ועדת‏שמות‏שסירבה‏לדון‏בבקשה‏ולאור‏הנוהל‏שמאוד‏מגביל‏ את‏נושא‏ההנצחה‏,‏השארנו‏לנו‏את‏שיקול‏הדעת‏לאשר‏ולדון‏בבקשות‏כאלה‏ ואחרות‏שנחשוב‏שיש‏מקום‏לאשר‏אותם.‏ ‏

‏גורמי‏המועצה‏ואני‏בראשם,‏לא‏ממש‏הפנמנו‏את‏הנוהל‏לגבי‏התנאים‏ שהוגדרו‏וקצת‏התקדמנו‏עם‏‏ידידי‏המשפחה‏וחברים‏לשכבה‏שתרמו‏כבר‏ כספים‏ולא‏הינו‏מודעים‏לנוהל.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אם‏מאשרים‏הנצחה,‏מה‏יהיה‏בהנצחה?‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏מדובר‏בפרגולה‏וספסל‏ישיבה‏קיים.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏מי‏יקבע‏את‏אופי‏המקום?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏מה‏כוללת‏הפינה?‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏כן. ‏

‏

יו"ר: ‏הפינה‏כוללת‏במימון‏הכסף‏שנאסף,‏שיפוץ‏פינת‏ישיבה‏בטיילת‏רימון‏בתוספת‏

פרגולה,‏משטח‏דק,‏משהו‏צנוע‏ולוח‏הנצחה‏קטן.‏ ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏דיברנו‏על‏זה‏שלא‏רוצים‏לראות‏הרבה‏גלעדים‏ברחבי‏הישוב.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏הנוהל‏הופנם.‏הייתה‏חוסר‏תשומת‏לב.‏נוהל‏מלפני‏שלוש‏שנים‏ויחד‏עם‏זה‏

השארנו‏לנו‏את‏שיקול‏הדעת.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏צריך‏להיזהר‏עם‏השנים‏שבשהם‏לא‏יצוצו‏כל‏מיני‏גלעדי‏זיכרון.‏ ‏ ‏

א.‏אלטלף: ‏לכן‏עלה‏רעיון‏להביא‏לאישור‏המליאה‏כחריג‏ולא‏לפרוץ‏את‏הנוהל.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏צריך‏לבדוק‏שהאבן‏תהיה‏צנועה‏.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אנחנו‏נחדד‏ונקפיד‏על‏הנוהל‏שיהיה‏בתוקף‏.‏ ‏

‏שני‏פרויקטים‏להנצחה‏שנדונו,‏שתושבים‏יזמו:‏איציק‏אלקלעי‏ז"ל,‏פינת‏ מנוחה‏לאורך‏שביל‏אופניים‏ומצפור‏יהודה‏,‏מבנה‏תצפית‏ביוזמת‏משפחת‏ משיח.‏עבר‏תהליך‏מול‏קק"ל‏.‏יער‏שהם‏מסוגל‏לקלוט‏הנצחות‏פרקטיקה‏ ידועה‏בגנים‏ציבוריים.‏לא‏בתוך‏חדר‏או‏מבנה.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏יש‏להקפיד‏על‏שלט‏הנצחה‏סולידי‏בגובה‏נמוך‏ולא‏בולט‏לעין.‏ ‏ ‏

37

נושא	תאריך	יום	מס'
	12.1.16	שלישי	.1
	9.2.16	שלישי	.2
	8.3.16	שלישי	.3
צו ארנונה ,2017 תמיכות לעמותות	17.5.16	שלישי	.4
הערכות קיץ	7.6.16	שלישי	.5
חינוך – הערכות לשנת הלימודים	19.7.16	שלישי	.6
תבחינים, תמיכות להקצאות קרקע	13.9.16	שלישי	.7
תקציב מילואים	25.10.16	שלישי	.8
תכניות עבודה, תקציב לשנת 2017	15.11.16	שלישי	.9
אישורי תאריכי ישובות הנהלה/מליאה, ועדת הנחות	13.12.16	שלישי	.11

‏

מחליטים פה אחד

לאשר הנצחת מקס סלע ז"ל. ‏

‏

‏

סעיף 13 לסדר היום:

אישור מועדי ישיבות הנהלה מליאה 2016 .

יו"ר: ‏ ‏נאשר‏מועדים‏ונפעל‏בהתאם‏להסכמה‏שישיבות‏הנהלה,‏מליאה‏יחלו‏בשעה

‏.18:30‏בימים‏בהם‏תערך‏ישיבת‏הנהלה‏מליאה‏יחד,‏ישיבת‏הנהלה‏תחל‏בשעה‏‏‏‏‏‏ ‏18:00‏וישיבת‏מליאה‏בשעה‏20:00‏.‏ ‏

מועדי ישיבות הנהלה לשנת 2016

מועדי ישיבות מליאה לשנת 2016

38

נושא	תאריך	יום	מס'
	26.1.16	שלישי	.1
	23.2.16	שלישי	.2
	22.3.16	שלישי	.3
צו ארנונה ,2017 תמיכות לעמותות	24.5.16	שלישי	.4
הערכות קיץ	14.6.16	שלישי	.5
חינוך – הערכות לשנת הלימודים	26.7.16	שלישי	.6
תבחינים, תמיכות להקצאות קרקע	27.9.16	שלישי	.7
תקציב מילואים	25.10.16	שלישי	.8
תכניות עבודה, תקציב לשנת 2017	29.11.16	שלישי	.9
אישורי תאריכי ישובות הנהלה/מליאה, ועדת הנחות	20.12.16	שלישי	.10

מחליטים פה אחד

לאשר ישיבות הנהלה מליאה לפי המועדים לעיל.

‏

‏

סעיף 14 לסדר היום:

שונות: עדכון הקצאת קרקע נר ברוך

א.‏פאהן: ‏נפגשנו‏עם‏יו"ר‏ועד‏נר‏ברוך‏והבנו‏מה‏מתרחש:‏רוב‏המתפללים‏מגיעים‏בליל‏ שבת.‏מדובר‏באוכלוסייה‏מסורתית.‏בכל‏שבת‏80‏מתפללים.‏110‏מושבים‏ קבועים.‏בית‏הכנסת‏מתופעל‏רק‏מתרומות.‏ ‏

‏הכולל‏עצמו‏היה‏שייך‏לספרא‏ולא‏משהוא‏נוסף.‏הם‏ישבו‏בספרא‏שנים‏ועברו‏ לנר‏ברוך.‏היום‏בין‏8-10‏תלמידים‏שלומדים‏בכולל.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו‏: לדעתי‏23‏מתפללים‏בכולל.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏הם‏השתלבו‏עם‏המתפללים‏עצמם‏ברמת‏חוגים‏ושעורי‏קודש.‏יש‏ילדים‏ קבועים.‏אתם‏אומרים‏שיש‏20‏תלמידים,‏אני‏הבנתי‏שיש‏בין‏8-10‏תלמידים. ‏ ‏‏הבעיה‏מכיוון‏השכנים‏שטענו‏שיש‏רעש‏ולכן‏הם‏מבקשים‏לבנות‏מבנה‏כדי‏ להתגבר‏על‏בעיית‏הרעש.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏הבעיה‏בבית‏כנסת‏פתירה.‏אני‏ממקד‏לכולל‏.‏אתה‏רואה‏כל‏בוקר‏מגיעים‏ רכבים‏מאלעד‏עם‏20-30‏איש.‏ ‏

39

‏

א.‏יפרח: ‏לא‏נכון.‏אתה‏טועה.‏אני‏מתפלל‏שם.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אני‏חושבת‏שהמספרים‏לא‏רלוונטיים.‏החוק‏אומר‏עשית‏הקצאה‏לבית‏כנסת‏ ולא‏לכולל.‏‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אז‏מה‏עשינו‏בספרא?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏עבר‏הליך‏הקצאה.‏דפנה‏מחדדת‏נקודה‏שונה.‏מדברים‏על‏הליך‏תלוי‏ועומד‏של‏

הקצאה.‏הפרסום‏היה‏להקצאת‏בית‏כנסת.‏אנו‏יכולים‏לפתוח‏‏הקצאה‏חדשה‏ לכולל‏‏לתושבי‏אלעד‏עם‏בית‏כנסת‏,‏אבל‏זה‏הקצאה‏אחרת,‏אני‏לא‏בטוח‏ שיכולים‏להקצות‏קרקע‏של‏מועצה‏לטובת‏תושבי‏עיר‏אחרת.‏‏ ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏מה‏הקשר‏להקצאה.‏ההקצאה‏אמורה‏לשרת‏תושבי‏שוהם.‏חלק‏מהשכנים‏ טענו‏שיש‏רעשים.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אנחנו‏כאן‏לא‏בעניין‏רעש‏.‏אין‏בעיה‏להתקדם‏בהליך‏הקצאה‏פורמאלי.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏ההקצאה‏מיועדת‏לפעילות‏תושבי‏שוהם.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏הוויכוח‏לא‏רלוונטי.‏אם‏יש‏הקצאה‏אז‏‏החוק‏אומר‏מה‏שאתה‏מקצה‏זה‏רק‏ לצורך‏ההקצאה.‏אם‏יש‏הקצאה‏לכולל,‏אז‏יהיה‏רק‏כולל.‏אם‏ההקצאה‏ לצופים‏אז‏יהיה‏רק‏צופים‏ואם‏ההקצאה‏לחוגים,‏אז‏יהיה‏רק‏חוגים.‏כל‏דבר‏ אחר‏אנחנו‏עוברים‏על‏החוק.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏זה‏לא‏כולל‏,את‏לא‏מפעילה‏שם‏כולל.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אשר,‏יש‏שם‏כולל‏כל‏יום.‏מגיעים‏מיניבוסים‏מאלעד.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אל‏תהפכו‏את‏זה‏לגדול,‏אין‏מיניבוסים.‏יש‏שמונה‏אנשים. ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏‏גם‏אדם‏אחד‏לא‏רלוונטי.‏ ‏

‏

יו"ר: אנחנו‏לא‏יכולים‏להתעלם.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏תבקש‏הקצאה‏לכולל.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אם‏העמותה‏תעביר‏את‏הבקשה‏לבית‏כנסת‏ויכול‏להיות‏שעם‏הזמן‏תחת‏בית‏

הכנסת‏תתקיים‏למידה,‏‏אבל‏לא‏בהיקפים‏כאלה.‏‏שיהיה‏יותר‏לתושבי‏שוהם‏ מאשר‏תושבי‏חוץ.‏‏אין‏לנו‏בעיה‏עם‏שעורי‏תורה.‏ ‏ ‏לא‏נוכל‏להמשיך‏בהקצאה‏לבית‏כנסת‏כשבפועל‏פועל‏שם‏כולל‏לתושבי‏אלעד. ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏לנו‏אתה‏אומר‏משהו‏אחר‏ולהם‏משהו‏אחר.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אני‏יגיד‏להם.‏אין‏לי‏בעיה‏עם‏זה.‏‏אנחנו‏לא‏יכולים‏להיתמם‏עם‏כל‏הכבוד. ‏

‏

40

א.‏פאהן: ‏מעל‏עשר‏שנים‏שהם‏נמצאים.‏פתאום‏לבוא‏ולערר‏על‏‏ההקצאה‏של‏בית‏ הכנסת? ‏

‏

יו"ר: ‏למה‏הכוונה? ‏

‏

א.‏פאהן: ‏זה‏לא‏נראה‏טוב‏ציבורית.‏מעל‏עשר‏שנים‏כבר.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏זה‏לא‏נכון.‏ ‏

‏

א.‏פאהן:‏ ‏מתי‏היו‏בספרא?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏לא‏מדובר‏באנשים‏של‏ספרא.‏בית‏הכנסת‏התקבל‏‏לפני‏חמש‏שנים‏ממשרד‏

השיכון.‏עשינו‏תהליך‏של‏הקצאה.‏ניגשו‏שתי‏עמותות.‏עמותת‏נר‏ברוך‏וחב"ד.‏ העדפנו‏את‏נר‏ברוך‏והחלטנו‏לאשר‏להם‏את‏ההקצאה.‏נר‏ברוך‏היו‏‏צריכים‏ להעביר‏מסמכי‏עמותה‏והסכם‏,‏לא‏חתמו‏הסכם‏והם‏לא‏העבירו.‏החומר‏ הוגש‏למשרד‏הפנים‏ומשרד‏הפנים‏פסל‏את‏ההקצאה.‏משרד‏הפנים‏ביקש‏ לבצע‏מחדש‏תהליך‏הקצאה‏ובהקצאה‏החדשה‏הם‏ביקשו‏שטח‏גדול‏יותר‏‏ והלכנו‏איתם.‏השטח‏נותר‏עזוב‏לא‏מטופח‏.‏פרסמנו‏הליך‏הקצאה‏במטרה‏ לאשר‏אותם.‏אבל‏הם‏מבקשים‏הקצאה‏לבית‏כנסת‏שמנהל‏פעילות‏יום‏יומית‏ של‏כולל‏לאנשי‏אלעד‏תוך‏כדי‏הליך‏הקצאה‏,‏לא‏נוכל‏להתעלם‏מזה.‏זה‏לא‏ עניין‏אישי.‏בגנים‏אנחנו‏בודקים‏ומדקדקים‏שאם‏תלמיד‏אחד‏משהם‏פחות‏ מהמותר‏בהקצאה‏לא‏מאשרים,‏זה‏בסדר?‏זה‏תשתית‏ציבורית.‏מבנה‏של‏ המועצה‏שהושקעו‏בו‏מאות‏אלפי‏שקלים.‏‏לא‏יכולים‏להתעלם‏מהשקעת‏כספי‏ ציבור‏שהם‏לצרכי‏תושבי‏שהם.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אותם‏אנשים‏שמגיעים‏מעשירים‏אותם‏בידע.‏גם‏הבן‏שלי‏הולך.‏במקום‏לשלם‏ 70‏₪‏שיעור‏תורה‏הוא‏לומד‏שם.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אי‏אפשר‏להביא‏כי‏זה‏לא‏תואם‏את‏בקשת‏ההקצאה.‏בסוף‏נחזור‏למשרד‏

הפנים. ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אני‏חושב‏שאתם‏מיתממים‏ונכנסים‏להר‏געש.‏ ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אתה‏רוצה‏קרקע.‏ ‏

‏

א‏יפרח: ‏מותר‏לי.‏הילד‏שלי‏רוצה‏ללמוד‏כאן ‏

‏

יו"ר: ‏הילד‏שלך‏יכול‏ללמוד‏פה‏אבל‏למה‏הוא‏צריך‏להביא‏את‏כל‏הכיתה‏מאלעד?‏ ‏

‏

א‏יפרח: יכול‏להיות.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏תן‏להן‏את‏ההקצאה‏רק‏תכתוב‏שאסור‏להם. ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏לא.‏ ‏

‏

41

יו"ר: ‏אילו‏היו‏מפסיקים‏את‏הפעילות‏הזו,‏אז‏אפשר‏‏היה‏להודיע‏כאן,‏שהעמותה‏‏

הודיעה‏שמאחר‏והיא‏בהליך‏הקצאה‏ותהליך‏שצריכים‏לעמוד‏בדרישות‏ חוקיות‏משפטיות‏ובאישור‏משרד‏הפנים,‏כך‏גם‏יכולנו‏להראות‏למשרד‏הפנים‏ שאנו‏מקצים‏בית‏כנסת.‏הם‏היו‏צריכים‏להגיד,‏אנחנו‏מקפיאים,‏מפסיקים‏ את‏פעילות‏הישיבה.‏זה‏לא‏פעמיים‏או‏שעה‏בשבוע,‏זה‏כל‏יום.‏זו‏ישיבה. ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏שמונה‏אנשים‏עשיתם‏מזה‏סיפור.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏זה‏לא‏שמונה‏אנשים.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אשר,‏זה‏לא‏משנה‏כמה,‏זה‏בדיוק‏כמו‏שיש‏לך‏חריגת‏בניה.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏אני‏טוען‏שאתם‏טועים.‏זה‏בסוף‏יחזור‏לשולחן‏פי‏שניים.‏ ‏ ‏

ש.‏כהן: ‏אני‏ערכתי‏סיור‏עם‏מנכ"ל‏המועצה,‏ראינו‏שם‏עשרים‏ושמונה‏איש‏היו.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏שמונה‏איש‏לא‏מהישוב‏כל‏השאר‏משהם. ‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏היום‏זה‏שמונה‏מחר‏עשרה.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏זו‏זכותם,‏אתם‏מיתממים,‏אני‏אקבע‏מי‏ילמד‏אותי.‏אתה‏לא‏יכול‏להגיד‏לי‏מי‏ ילמד‏אותי.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏במבנה‏של‏המועצה?‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏כן‏במבנה‏של‏המועצה. ‏

‏

יו"ר: ‏שנפתחה‏כיתה‏של‏אלעד.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏כן.‏ ‏

‏

‏א.‏אלטלף: ‏אומר‏אשר,‏שאולי‏יש‏20-30‏איש‏ואולי‏8‏איש‏מאלעד. ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אין‏להם‏הקצאה‏לכולל‏והם‏לא‏יכולים‏להיות‏בו.‏ ‏ ‏

א.‏אלטלף: ‏תאורטית,‏20‏איש‏תושבי‏שוהם‏שרוצים‏את‏אחד‏מבתי‏הכנסת‏לכולל‏,‏האם‏ יש‏בעיה.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏לפי‏מה‏שנאמר‏כאן,‏אז‏כן.‏ ‏

‏

א.‏אלטלף: ‏לכן‏אני‏שואל‏את‏השאלה.‏לא‏זוכר‏את‏ההקצאה‏של‏‏בית‏הכנסת‏שלי‏אבל‏ יודע‏שאחד‏ממטרות‏העמותה,‏זה‏לקיים‏גם‏שירותי‏תורה.‏שעורי‏תורה‏זה‏ כולל.‏וזה‏לא‏משנה‏אם‏ביום‏או‏בלילה.‏ ‏

‏

‏

‏

42

יו"ר: ‏מגיעים‏אליך‏טרנזיטים‏של‏אלעד?‏ ‏

‏זה‏לא‏שאלות‏היפותטיות.‏מנכ"ל‏המועצה‏אומר‏שלדברי‏נציג‏העמותה‏כמות‏ האברכים‏המגיעים‏15‏,‏לא‏תושבי‏שהם.‏זה‏שנת‏לימודים. ‏ ‏

א‏פאהן: ‏בין‏8-10‏אברכים.‏

‏

א.‏אלטלף: ‏אני‏חושב‏שאני‏לא‏צריך‏להחזיק‏מקום‏שלא‏מיועד‏לתושבי‏שהם.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏והרב‏סתיו‏לא‏מחזיק‏כולל‏לא‏רק‏לתושבי‏שהם?‏והרב‏ישי‏ליסנר‏תושב‏שהם‏?‏ לא.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏הרב‏ישי‏ליסנר‏היה‏תושב‏שוהם.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: היה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏התלמידים‏שלומדים‏שם‏ברובם‏תושבי‏שוהם.‏ ‏

‏מה‏יותר‏גרוע,‏שמועצה‏מקומית‏שהם‏תאשר‏כולל‏לתושבי‏אלעד‏במבנה‏ המועצה?‏כתושב‏דתי‏תרגיש‏הרבה‏יותר‏נוח‏בשהם?‏יקומו‏עליך.‏ ‏ ‏

א.‏פאהן: ‏הייתי‏שמח‏אם‏תושבי‏אלעד‏היו‏לומדים‏באלעד.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אז‏למה‏לחמם‏את‏האוכלוסייה‏החילונית.‏להפר‏את‏מערכת‏היחסים.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏הם‏רוצים‏לבנות‏מבנה‏נוסף‏בכדי‏לפתור‏את‏בעיית‏הרעש‏לשכנים.‏ ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏אני‏יודע‏לאן‏אתה‏חותר,‏אני‏לא‏חושב‏כמוך.‏גם‏חי‏כאן‏.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏גם‏‏הקהילה‏הדתית‏לא‏מוכנה‏לאשר‏כאן‏כולל‏של‏אלעד. ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏לא‏ביקשתי‏לאשר‏כולל.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אתה‏כן‏ביקשת.‏שאלת‏למה‏לא‏מאשרים‏את‏ההקצאה.‏ ‏

‏

א.‏פאהן: ‏אני‏לא‏ביקשתי‏לאשר‏כולל,‏ביקשתי‏להקים‏מבנה‏שבו‏יוכלו‏לערוך‏אירועים‏ וקידושין.‏באתי‏לפתור‏את‏בעיית‏הרעש‏.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אתה‏מאשר‏להם‏מבנה.‏אתה‏מאשר‏להם‏מאות‏אלפי‏שקלים‏שהמועצה‏

השקיעה‏בפרויקט.‏אחרי‏שתאשר‏את‏הקצאה‏הם‏יגישו‏בקשה‏להיתר.‏אתה‏ תאשר‏להם‏500,000‏₪‏‏להרחבת‏המבנה‏וכל‏זה‏אתה‏מתעלם‏מהעובדה‏ שהמבנה‏משרת‏את‏תושבי‏אלעד,‏‏למורת‏רוחם‏של‏תושבי‏שהם,‏כולל‏ הדתיים,‏אז‏על‏מי‏אתה‏מגן?‏אתה‏צריך‏להסביר‏להם‏שאם‏הם‏רוצים‏לקבל‏ מבנה‏ותקציבים,‏עליהם‏להפסיק‏פעילות‏של‏תושבי‏חוץ. ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏למה‏הם‏צריכים‏להפסיק?‏ ‏

‏

יו"ר: ‏כי‏הם‏משתמשים‏במשאבי‏מועצה‏עבור‏תושבים‏שהם‏לא‏תושבי‏מועצה. ‏

43

‏

א.‏יפרח: ‏אתה‏יכול‏להתייחס‏לזה‏איך‏שאתה‏רוצה‏ואני‏מבין‏לאן‏אתה‏חותר.‏אני‏רוצה‏ ללמוד‏עם‏מי‏שאני‏ארצה.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אבל‏המועצה‏נותנת‏כסף‏ומקום.‏גיל‏זה‏לא‏עומד‏על‏סדר‏יום,‏הבנו.‏יש‏לקבל‏ החלטה? ‏

‏

ע.‏אלראי: ‏זו‏רק‏הבהרה.‏ ‏

‏

יו"ר: ‏עוד‏נדון‏בזה.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏מה‏זה‏עוד‏נדון‏בזה,‏אם‏אחד‏השכנים‏יתלונן‏על‏שימוש‏בשטח‏המועצה‏שלא‏ הוקצה‏לו,‏‏אני‏חושבת‏שאתם‏עושים‏נזק‏‏במקום‏תועלת,‏לא‏ממקום‏של‏דת‏ אלא‏הפרעה‏ויבקש‏לאכוף.‏היום‏המצב‏הסטטוטורי‏שלהם‏כמו‏פולשים‏.‏הם‏ נמצאים‏על‏קרקע‏שאסור‏להם‏להיות‏בה.‏דעתי‏לא‏שקטה‏עם‏זה‏. ‏ ‏

יו"ר: ‏הרב‏סתיו‏תומך‏בזה?‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏לא‏כי‏הם‏שחורים. ‏

‏

יו"ר: ‏זה‏לא‏קשור.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אתה‏סתם‏מיתמם‏ואתה‏עושה‏את‏זה‏בכוונה‏שנים‏רבות.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏לא‏נכון.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אתה‏לא‏רוצה‏אותם‏פה.‏תגיד‏שאתה‏לא‏רוצה‏אותם.‏ ‏ ‏

יו"ר: ‏אני‏לא‏מוכן‏לפעילות‏הזאת. ‏

‏

א.‏יפרח: ‏לא.‏אתה‏לא‏רוצה‏דתיים‏שחורים‏כאן. ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אתה‏לא‏יכול‏להכניס‏לאנשים‏מילים‏לפה.‏ ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏אז‏את‏לא‏יודעת‏כלום.‏ ‏

‏

ד.‏רבינוביץ: ‏הגם‏שאני‏לא‏יודעת‏כלום,‏עובדה‏שאני‏כאן‏לאשר‏או‏לא.‏אני‏חושבת‏שאתם‏ עושים‏נזק.‏ ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏אני‏לא‏חושב‏ששיש‏בעיה‏עם‏חברה‏משהם‏עם‏כיפה‏שחורה‏או‏סרוגה‏באים‏ ומתפללים‏.‏הבעיה‏עם‏חברה‏שבאים‏מחוץ‏לישוב‏זה‏כמו‏שעכשיו‏יפתחו‏לך‏ בישוב‏אחר.‏ ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אם‏יבואו‏כיפות‏סרוגות‏מחוץ‏לישוב,‏אתה‏תאשר‏להם. ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏איפה‏אנחנו?‏אני,‏אתה‏ודפנה‏כאן. ‏ 44

‏

א.‏יפרח: ‏אף‏אחד‏לא‏יקבע‏לי‏עם‏מי‏ללמוד.‏זכותך‏לחשוב‏אחרת.‏ ‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏אנחנו‏רוצים‏לעשות‏זאת‏בצורה‏נכונה.‏ ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏אני‏חושב‏שאתה‏לא‏צודק. ‏

‏

א.‏פטיגרו: ‏למה?‏אנחנו‏צריכים‏להגיע‏להסכמה. ‏ ‏

א.‏יפרח: ‏אתה‏לא‏מבין‏את‏המהות‏של‏זה‏אפילו.‏גיל‏מבין‏את‏זה‏טוב‏והוא‏מיתמם,‏‏ הוא‏עושה‏פשע.‏‏ ‏

‏

יו"ר: ‏אנחנו‏לא‏יכולים‏להקצות. ‏

‏

א.‏יפרח: ‏אני‏מבין‏אותך‏כראש‏מועצה,‏אתה‏לא‏רוצה‏אנשים‏כאלה‏פה,‏גם‏אותי‏לא‏ רצו‏בהתחלה.‏‏ ‏

‏

יו"ר: ‏צר‏לי‏על‏התחושות‏שלך.‏תדבר‏בשמך‏אל‏תדבר‏בשמי. ‏

‏אני‏מבקר,‏מכבד‏ומתפלל‏בבית‏הכנסת‏הזה‏ומתפללי‏בית‏הכנסת‏היו‏רוצים‏ בפעילות‏שלו‏כבית‏כנסת‏. ‏

‏

א.‏יפרח: ‏תעלה‏לדוכן‏ביום‏שישי‏ותגיד‏להם‏את‏זה.‏אני‏כחוזר‏בתשובה‏אומר‏לך‏שגם‏ לחוזרים‏בתשובה‏יש‏זכות‏להיות‏בכל‏מקום.‏אתה‏יודע‏למה‏לא‏עזבתי‏את‏ שהם?‏כי‏רציתי‏לגדל‏את‏הילדים‏שלי‏כאן.‏הציעו‏לי‏הכל‏רק‏שאני‏אשתוק‏ ואני‏לא‏שותק.‏הכיפה‏שלי‏זכות‏לעולמי‏עד.‏הילדים‏שלי‏לומדים‏במוסדות‏של‏ כיפות‏סרוגות‏והולכים‏עם‏שחורות.‏ואני‏לא‏פוחד‏מאף‏אחד.‏מה‏שאתה‏עושה‏ עכשיו‏זה‏למדר‏את‏האנשים.‏אני‏מבין‏שקשה‏לאנשים‏להבין‏את‏זה‏,‏אז‏אל‏ תכניס‏את‏הרב‏סתיו‏למלחמות‏.‏תגיד‏שאתה‏לא‏רוצה‏את‏האנשים‏האלה.‏ ‏ ‏

‏

‏ ‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

‏

45

החלטה	נושא	מס'
- לאשר‏פרוטוקול‏ישיבת‏מליאה‏9‏מיום‏‏24.11.15‏‏	אישור‏פרוטוקולים	1
-	הצגת‏מרכז‏ אומנויות‏הבמה	‏‏‏2
- לאשר‏תקציב‏הפיתוח‏לשנת‏2016	אישור‏תקציב‏+‏ תכנית‏הפיתוח‏	‏‏‏3
- לאשר‏דוח‏כספי‏רבעוני‏3‏–‏מועצה‏2015‏	דוח‏כספי‏רבעוני‏3‏–‏ מועצה‏2015‏‏	‏‏‏4
- לאשר‏תבחינים‏להקצאות‏קרקרע. - לאשר‏תבחינים‏לתמיכות‏ומלגות‏סטודנטים‏לשנת‏2016‏בכפוף‏ לשינוי‏סעיף‏.10‏	אישור‏תבחינים‏ להקצאות‏קרקע,‏ לתמיכות‏ומלגות‏ סטודנטים‏לשנת‏ 2016‏	‏‏‏5
- לאשר‏תב"רים:‏600‏,‏556‏,,601‏559	תב"רים	6
- לאשר‏סגירת‏תב"רים‏לשנת‏‏2015‏נכון‏ליום‏6.12.15‏:‏ 320:360:384:386:406:447:456:463:472:478:483:485:486:487 ‏ :491:494:497:499:501:509:514:521:524:529:535:553 ‏	סגירת‏תב"רים‏2015‏	7
- לאשר‏‏לראש‏המועצה‏מר‏גיל‏ליבנה‏וגזבר‏המועצה‏מר‏ישראל‏ שטרסברג,‏לחתום‏על‏כתב‏ההתחייבות‏לרמ"י‏כנגד‏ערבויות‏‏ מחברת‏א.ס.פ.י‏למועצה‏מקומית‏שהם.‏	מטמנת‏שהם	8
- לאשר‏פרוטוקולים‏‏בראשי‏תיבות‏של‏ועדת‏הנחות‏בארנונה‏(‏ נזקק)לפי‏תקנה‏7‏.‏	ועדת‏הנחות‏נזקק‏ 2015	9
- לאשר‏סבסוד‏מלווה‏משלחת‏חמש‏לברלין‏עפ"י‏המלצת‏ועדת‏ קשרי‏חוץ.	ועדת‏קשרי‏חוץ‏	10
- לאשר‏הנצחת‏מקס‏סלע‏ז"ל.‏‏‏‏	אישור‏פינת‏הנצחה‏ ע"ש‏מקס‏סלע‏	11
- אישור‏ישיבות‏הנהלה‏מליאה‏לשנת‏2016	אישור‏מועדי‏ישיבות‏ הנהלה/מליאה‏2016‏	‏‏12

ריכוז החלטות: ‏

‏

‏

‏

‏

תמה‏הישיבה.‏ ‏

‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏

‏ ‏

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ----------------------‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ------------------------ ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏דודי‏זביב‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏גיל‏ליבנה ‏ מנכ"ל‏המועצה‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ראש‏המועצה ‏ 46