10/2017

לשכת מנכ"ל

‏ט"ו ‏טבת ‏תשע"ח ‏

‏02 ‏ינואר ‏2018 ‏

סימוכין:

192880.docx ‏

‏

פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 10

מיום שלישי, ח' בטבת תשע"ח, 26 בדצמבר 2017

נוכחים:‏ ‏גיל‏ליבנה‏–‏יו"ר,‏איתן‏פטיגרו,‏אבי‏משיח,‏אלי‏כהן,‏חני‏קרס,‏גלעד‏ רבינוביץ,‏דפנה‏רבינוביץ,‏ערן‏אלראי,‏אשר‏פאהן,‏אלי‏יפרח,‏‏אבי‏אלטלף.‏ ‏ התנצלו: ‏שימי‏אלבז‏ויוסי‏לוי.‏ ‏

מוזמן: ‏דודי‏זביב,‏ישראל‏שטרסברג,‏תמיר‏פוגל,‏עו"ד‏רוית‏ברעם,‏ ‏ רשמה:‏ ‏שמש‏גליה. ‏

‏

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול.

2. שנת קהילה 2018 (מצגת)

3. אמות מידה לחיוב באגרה בגין פינוי פסולת מפעל

4. דוח כספי מועצה - רבעון 3 לשנת 2017

5. מינוי חברים בדירקטוריון.

6. תב"רים וסגירת תב"רים 2017

7. הסכם חכ"ל מועצה-ניהול פרויקט כ"א.

8. עדכון שכר מבקר המועצה

9. אישור תאריכי ישיבות הנהלה/מליאה 2018

10. אישור נסיעת ראש המועצה לממפיס –תוכנית עמיתי דילר

11. עדכון לגבי החלטת שרי הפנים והאוצר בעניין צו הארנונה לשנת 2018

‏

1

סעיף 1 לסדר היום:

אישור פרוטוקולים

א.‏פטיגרו: ‏ערב‏טוב,‏מבקש‏לאשר‏פרוטוקול‏ישיבת‏מליאה‏10/2017‏מיום‏28.11.17‏‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר פרוטוקול ישיבת מליאה מיום 28.11.17

סעיף 2 לסדר היום:

שנת קהילה 2018

א.‏ביטון: ‏בפגישת‏‏דיוני‏התקציב,‏הוצגה‏ע"י‏מנהלי‏המחלקות,‏תוכנית‏עבודה‏ בהלימה‏לשנת‏הקהילה,‏ללא‏סלוגן.‏במהלך‏החודש‏האחרון‏עיצבנו‏סלוגן‏ שמדבר‏על‏שוהם,‏"הקהילה‏שבלב‏25‏שנה",‏בה‏אנו‏חוגגים‏חצי‏יובל‏. ‏ ‏

‏

2

‏

א.‏ביטון: ‏פעילויות‏שהצגנו‏בדיוני‏התקציב,‏מוצגות‏בטבלאות‏המציגות‏את‏ הפעילות,‏‏קהל‏היעד‏והרקע‏לפעילות.‏הדגש‏גם‏על‏פעילויות‏שנערכות‏ בשוטף,‏שמספר‏השותפים‏בהן‏יורחב,‏הן‏בתיכנון‏הן‏בהפעלה.‏‏ ‏ ‏הגב'‏שטיניג,‏עורכת‏בימים‏אלה‏חוברת‏שתצא‏לציבור‏הרחב,‏שתכיל‏את‏ פירוט‏כל‏הפעילויות.‏ ‏

‏קהילה‏רוקדת-‏פעילות‏שתערך‏בהפסקות‏בבתי‏הספר.‏ ‏ ‏מדברים‏מדע-‏פעילות‏חדשה‏שהחלה‏לפני‏חנוכה.‏הורים‏וילדים‏הגיעו‏ בערב‏לפארק‏יער‏שהם,‏צפו‏בכוכבים‏באמצעות‏טלסקופים. ‏ ‏ ‏מתוכננת‏גם‏פעילות‏נוספת‏לשכבת‏גיל‏אחרת. ‏

‏קהילה‏מכירה‏סביבה-‏פעילות‏שהחלה‏בגנ"י‏ובבתי‏הספר‏בהקשר‏ לתוכנית‏"הישוב‏שלי"‏.‏ההורים‏ייקחו‏חלק‏בפעילות. ‏ ‏

3

‏

‏

א.‏ביטון: ‏שהם‏אז‏והיום‏-‏‏מתוכננת‏תערוכה‏במועצה,‏בסימן‏25‏שנה‏לשוהם‏ו-‏70‏ למדינת‏ישראל,‏בשילוב‏תוצרים‏מפעילויות‏מתוקשבות‏של‏התלמידים‏ במהלך‏השנה. ‏

השבוע‏עלה‏רעיון‏נוסף,‏"שהם‏סיפורה‏של‏קהילה". ‏ פסטיבל‏שירים-‏שיתוף‏פעולה‏עם‏חמ"ש,‏‏באמצעות‏הקונסרבטוריון,‏ מגמת‏המוזיקה‏בתיכון,‏ותלמידי‏בתי‏הספר‏היסודיים.‏התלמידים‏יכתבו‏ וילחינו‏שירים‏שיועלו‏בערב‏מיוחד‏בהשתתפות‏ההורים,‏כמעין‏טקס‏ אוסקר.‏ ‏

‏

4

‏

‏

א.‏ביטון: ‏המחלקה‏לשירותים‏חברתיים-‏יש‏פרויקטים‏הקשורים‏לקהילה,‏הרחבת‏ הפעילות‏של‏התחנה‏לטיפול‏במשפחה.‏דיור‏בקהילה‏המיועד‏לבני‏21‏ ומעלה,‏בעלי‏צרכים‏מיוחדים‏שרוצים‏לצאת‏למגורים‏עצמאיים.‏אנו‏ עובדים‏כרגע‏על‏מציאת‏דירות,‏ומימוש‏התוכנית‏עם‏תיווך‏של‏צוות‏ מלווה.‏ ‏

‏אמץ‏לך‏סבא-‏מפגש‏בין‏דורי,‏בשיתוף‏תנועות‏הנוער‏וחטיבות‏הביניים.‏ פרויקט‏שהתקיים‏בעבר‏ומחדשים‏אותו. ‏

‏מקפה‏לאוזן-‏תוכנית‏מוכרת,‏מרחיבים‏את‏מעגל‏המתנדבים.‏ ‏ ‏

5

‏

א.‏ביטון: ‏בית‏המתנדב-‏תוכנית‏לשיפוץ‏מתחם‏באזור‏גן‏יסמין.‏בית‏לכל‏המתנדבים‏ למקום‏מפגש.‏הכוונה‏לחנוך‏את‏המקום‏ביום‏המעשים‏הטובים.‏ ‏ ‏

‏

6

א.‏ביטון: ‏המחלקה‏לשירותים‏חברתיים-‏המשך‏פעילות‏קפה‏הורים,‏‏סדרת‏הרצאות‏ להורים,‏בשעות‏הערב‏בהלימה‏לצרכי‏הקהילה.‏פנינו‏לאנשי‏טיפול‏ מהקהילה‏כדוגמת,‏קופות‏החולים,‏לקחת‏חלק‏ולהשתתף‏בשיח‏מקצועי‏ ‏ ‏בשיתוף‏רופאים‏להתפתחות‏הילד,‏ולראות‏איפה‏אפשר‏למסד‏שיתופי‏ פעולה. ‏

א.‏ביטון: ‏החברה‏הכלכלית‏שוהם-‏במעון‏נרקיס,‏יוקם‏מתחם‏לצעירים‏ומתחם‏ עבודה‏משותף‏בסגנון‏ work We‏בשיתוף‏החברה‏העירונית‏חמש.‏הרחבת‏ פעילות‏במועדון‏הספורט‏מבחינת‏שעות,‏קהלים‏ותוכניות.‏ ‏ 7

א.‏ביטון: ‏אגף‏איכות‏הסביבה-‏תוכנית‏פנאי‏ירוק‏לילדי‏הגנים.‏הוגש‏קול‏קורא‏ בנושא‏"לצאת‏לטבע"‏‏והיכרות‏עם‏הסביבה‏הקרובה.‏שדרוג‏גינות‏ ותיקות.‏הדרכה‏בפארק‏יער‏שהם,‏הרחבת‏כמות‏המדריכים‏המתנדבים. ‏ 8

א.‏קומה:‏ ‏החברה‏העירונית‏חמש-‏‏בית‏אומני‏שהם,‏הקמת‏בית‏לאמנים.‏הכוונה‏ להפוך‏את‏מעון‏נרקיס‏לבית‏לצעירים,‏למרחב‏עבודה‏משותף‏בסגנון‏‏ we work‏ולמרחב‏אומנים,‏ובכך‏לתת‏‏מענה‏לפיתוח‏יוזמות‏עסקיות,‏סדנאות,‏ לצעירים‏ולאומנים.‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏מבקש‏לא‏לקטלג‏רק‏לצעירים,‏אלא‏גם‏כמקום‏להורים,‏שמורידים‏את‏ ילדיהם‏בבית‏הספר.‏דבר‏שיאפשר‏להיכנס‏לעבוד‏ממש‏ממול.‏הרעיון‏‏ לחסוך‏להורים‏זמן‏נסיעה. ‏

א.‏קומה: ‏החברה‏העירונית‏חמש,‏באופייה‏חברה‏קהילתית‏ובראייה‏של‏קהילה‏כל‏ האירועים‏הקבועים‏שנעשו‏בשנים‏האחרונות,‏יקבלו‏אופי‏קהילתי‏ בחיבורים‏פנימה‏לתוך‏הקהילה‏והחוצה. ‏

‏לדוגמא:‏ציון‏יום‏השואה‏הבינלאומי‏בערב‏מחול‏מכל‏הארץ.‏מותאם‏סביב‏ ריקודים‏שנעשו‏בהשראת‏ניצולי‏שואה.‏חגיגה‏בירוק,‏בשיתוף‏כל‏ המערכות‏בישוב‏כמו:‏ספורט,‏גימלאים,‏מאמא-נט‏ועוד.‏הפנינג‏פורים,‏ ביצוע‏תהלוכה‏בשיתוף‏הנהגות‏הורים,‏שיקבלו‏ביטוי‏משמעותי. ‏ 9

א.‏קומה: ‏יום‏האישה.‏פותחים‏דלת‏ואומנות,‏הכוונה‏לאפשר‏להגיע‏לאומנים‏ הביתה.‏ ‏

‏יום‏משטרה‏קהילה,‏הצגת‏כל‏מערכות‏המשטרה‏והצגתם‏לתושבים‏ בהפנינג‏בשעות‏אחר‏הצהריים,‏במהלך‏חופשת‏הפסח.‏אירועי‏זיכרון,‏ המבוצעים‏באמצעות‏הקהילה. ‏

‏הכוונה‏להוציא‏פעילויות‏של‏החברה‏העירונית‏החוצה,‏לגינות‏ציבוריות‏ ובתי‏ספר.‏ ‏

‏

10

‏

‏

א.‏קומה: ‏ערב‏שרים‏וזוכרים. ‏

‏רעיונות‏חדשים:‏פסטיבל‏יין‏ובירה,‏בו‏יערכו‏טעימות‏יין‏ובירה‏ותושמע‏ מוזיקה.‏פסטיבל‏שירי‏ילדים,‏בו‏ילדים‏יכתבו‏שירים,‏סביב‏25‏שנה‏ לשוהם‏. ‏

‏20‏שנות‏שותפות‏ונצואלה,‏‏‏הקבוצה‏של‏ונצואלה‏תגיע‏לקראת‏יום‏ העצמאות‏.‏שבוע‏הספר-‏בו‏יתקיימו‏מגוון‏פעילויות‏ ‏ 11

א.קומה: ‏מונדיאל‏השנה,‏בודקים‏אפשרות‏להקרנות‏בחוץ,‏עם‏אוירה‏של‏הפנינג,‏ ואוכל. ‏

‏קמפינג‏מתחת‏לבית,‏בתחילת‏חודש‏אוגוסט‏נאפשר‏לבצע‏קמפינג‏עם‏ הפעלות‏ערב‏בגינות‏הציבוריות ‏

‏קפסולת‏זמן,-‏ארגז‏המציאות‏שיפתח‏בעוד‏25‏שנה‏.‏אירועי‏קבלת‏שבת‏‏ יישובית,‏שכונתית‏משותפת. ‏

12

‏

א.‏קומה: ‏פסטיבל‏מוזות,‏יערך‏עם‏במה‏קהילתית,‏בדיקת‏שיתופי‏פעולה‏עם‏ממפיס‏ וונצואלה.‏פאצ'ה‏קוצ'ה,‏אירוע‏שיבליט‏את‏הישגי‏תושבי‏שהם. ‏ ‏פעילויות‏שונות‏שיערכו‏בכל‏השנה‏בכל‏התחומים:‏ספריה,‏הגיל‏הרך.‏ ‏לגיל‏הרך,‏עלה‏רעיון‏של‏160‏‏ביכורי‏תינוקות,‏שנולדו‏בשנת‏2017‏. ‏ 13

א.‏פאהן: ‏בעקבות‏חגיגות‏ה-‏70‏למדינה,‏האם‏המדינה‏הקצתה‏כסף‏לרשויות? ‏ א.‏קומה: ‏טרם‏יצאו‏קולות‏קוראים,‏ממתינים. ‏

א.‏פטיגרו: ‏חושב‏לתקצב‏את‏האנשים‏הפעילים‏בשכונות,‏לנצל‏קבוצות‏ווצ-אפ‏ ‏ ‏שכונתיות.‏לתת‏בקבוק‏יין‏לחג,‏להרמת‏כוסית. ‏

‏

14

‏

‏

15

‏

‏

‏

‏

‏

‏

16

‏

‏

‏

‏

17

יו"ר: ‏ ‏מודה‏לאילן‏ואופירה‏ביטון.‏ ‏

‏לא‏בכל‏שנה‏מציינים‏חצי‏יובל.‏נמשיך‏לשתף‏את‏הקהילה‏ונחזק‏אותה.‏ ‏

סעיף 3 לסדר היום:

אמות מידה לחיוב אגרה בגין פינוי פסולת מפעל.

יו"ר: ‏‏‏דורון‏ושירה‏דסקל,‏‏יציגו‏את‏הנושא. ‏

ד.‏בקנשטיין:‏הועדה‏שדנה:‏עו"ד‏‏רווית‏ברעם,‏הגב'‏שירה‏דסקל,‏גזבר‏המועצה,‏מר‏ ‏ ‏שטרסברג‏‏ואנוכי.‏במועצה‏יש‏חוק‏עזר‏העוסק‏בפינוי‏אשפה‏וניקיון. ‏ ‏

‏

18

‏

‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏בעקבות‏בג"צ‏של‏עיריית‏חולון‏מס'‏1756/10 ,‏נוצר‏מצב‏משפטי‏חדש‏‏ שקובע‏‏שיש‏לחשב‏אמות‏מידה‏אחידים‏בכל‏הרשויות‏לפנוי‏פסולת‏ משרדית‏ומפעלית‏‏כאחד.‏בעבר‏דיברנו‏במונחים‏של‏פסולת‏משרדית‏ ומפעלית,‏בג"צ‏טוען‏כי‏יש‏להתייחס‏לשני‏המונחים‏הבאים:‏ ‏ ‏ ‏פסולת בסיסית–‏אותה‏המועצה‏חייבת‏לפנות‏לכל‏גוף‏מסחרי‏הכולל‏ אזורי‏מסחר,‏אולמי‏שמחות‏וכו'.‏יתר‏הפסולת‏אשר‏קראנו‏לה‏בעבר‏ פסולת‏מפעלית‏היא‏פסולת עודפת‏.‏ ‏

‏אנו‏נשענים‏על‏שני‏גורמים‏ממשלתיים‏בהנחות‏העבודה:משרד‏הפנים‏ והמשרד‏להגנת‏הסביבה,‏ממנו‏טרם‏קיבלנו‏את‏הנוסחה‏לחישוב‏פסולת‏ עודפת‏והאגרה‏בגינה.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏מה‏עושים‏היום,‏האם‏מפנים‏על‏חשבוננו? ‏ ד.‏בקנשטיין: ‏לא‏מפנים‏מאזור‏תעשיה.‏כן‏מפנים‏מאזורי‏מסחר. ‏ ד.‏רבינוביץ:‏ ‏על‏חשבון‏המועצה? ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏כן.‏אנו‏מפנים‏פסולת‏שהגדירו‏לפני‏מספר‏שנים.‏ ‏ א.‏פאהן:‏ ‏‏גם‏אריזות‏קרטון? ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏לא,‏אריזות‏קרטון,‏המרכזים‏מפנים‏לבד. ‏ ד.‏רביניביץ:‏ ‏מסעדה,‏בית‏קפה,‏האם‏אנו‏מפנים‏קופסאות? ‏ ד.‏בקנשטיין:‏ ‏למשל‏במרכז‏המסחרי‏החדש,‏נעשה‏חישוב‏והונחו‏איקס‏מכלים‏ובהתאם‏ לכך‏מתבצע‏פינוי‏3‏פעמים‏בשבוע. ‏

19

א.‏פאהן: ‏ובמרכז‏מסחרי‏אשטרום?‏ ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏זה‏המצב‏הבסיסי‏שצריך‏להיות.‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏זה‏פסולת‏העובדים‏(הבסיסית)‏אותה‏אנו‏מחויבים‏לפנות. ‏ ד.‏רבינוביץ:‏‏ ‏איך‏אתם‏יודעים‏מה‏הפסולת‏של‏העובדים? ‏ י.‏שטרסברג:‏ ‏נעשתה‏הערכה. ‏

יו"ר: ‏ ‏זה‏חדש,‏מחודש‏ינואר.‏ ‏

א.‏פאהן: ‏ככה‏זה‏נעשה‏כבר‏20‏שנה.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏אם‏יודעים‏כמה‏מפנים‏לפי‏‏ראש,‏אז‏אפשר‏לחשב‏כמה‏פסולת‏מפנים‏בכל‏ שטח‏מסחרי‏ולהודיע‏למרכז‏המסחרי‏שמעבר‏לכך‏שיפנו‏לבד‏או‏שישלמו‏ על‏זה.‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏בדרך‏כלל‏הם‏מעדיפים‏לפנות‏לבד.‏ ‏ ‏

‏

20

‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏המצב‏הקיים‏היום‏בחוק‏העזר,‏‏מגדיר‏מהו‏מפעל,‏תוצרי‏המפעל‏ומהי‏ הפסולת‏המפעלית.‏אותם‏שיירי‏מפעל‏ופסולת‏מכל‏הסוגים,‏לרבות‏ הפסולת‏של‏אולמי‏אריא.‏הוסבר‏לבעלים‏שגם‏חלק‏מהאוכל‏המוכן‏על‏ ידם‏הוא‏חלק‏מתהליכי‏הייצור.‏ ‏

חוק‏העזר‏הקיים‏היום‏מגדיר‏את‏כלי‏האשפה‏/אצירה‏‏לפינוי‏פסולת‏ מפעל‏לכל‏העסקים.‏איזה‏כלי‏אצירה‏ואיפה‏למקמו. ‏ קיים‏בחוק‏העזר,‏אגרת‏פינוי‏פסולת‏מפעל,‏אך‏לא‏נקבע‏גובה‏האגרה.‏‏ ‏ נדרש‏לעדכן‏את‏חוק‏העזר,‏במידה‏ונידרש‏לפינוי‏הפסולת‏המפעלית‏ ולקבוע‏את‏גובהה.‏ ‏

א.‏פאהן: ‏תלוי‏שנוי?‏ ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏כולל‏הובלת‏הפסולת.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏אז‏מה‏אנו‏מאשרים‏עכשיו?‏שינוי‏לחוק‏העזר? ‏ ד.‏בקשטיין:‏ ‏כל‏עוד‏איכות‏הסביבה,‏‏לא‏העביר‏את‏הנתונים‏שלו‏לחישוב‏גובה‏האגרה,‏‏ אנו‏למעשה‏תקועים. ‏

יו"ר: ‏כרגע‏מציגים‏את‏הנושא. ‏

‏

21

‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏אם‏חייבים‏לפנות‏את‏הפסולת‏הבסיסית/מפעלית‏של‏כל‏בתי‏המסחר,‏אנו‏ צריכים‏להגדיר‏אלטרנטיבות‏שיוגדרו‏בחוק‏העזר.‏ ‏ אלטרנטיבה‏ראשונה,‏בבית‏העסק‏יוצבו‏כלי‏אצירה‏נפרדים‏לפסולת‏ בסיסית‏ולפסולת‏עודפת.‏פינוי‏כלי‏אצירה‏לפסולת‏בסיסית‏ייעשה‏על-ידי‏ המועצה‏ללא‏תמורה.‏פינוי‏הפסולת‏העודפת‏ייעשה‏על‏ידי‏בית‏העסק‏ועל‏ חשבונו.‏ ‏

חלופה‏שנייה,‏‏בבית‏העסק‏יוצבו‏כלי‏אצירה‏נפרדים‏לפסולת‏בסיסית‏ ולפסולת‏עודפת.‏פינוי‏כלי‏אצירה‏לפסולת‏בסיסית‏ייעשה‏על-ידי‏המועצה‏ ללא‏תמורה.‏פינוי‏הפסולת‏העודפת‏ייעשה‏על‏ידי‏המועצה‏ובית‏העסק‏ ‏ יחויב‏באגרה.‏אלטרנטיבה‏שאיננו‏רוצים‏אותה,‏אבל‏נצטרך‏להגדיר‏בחוק‏העזר,‏אם‏נדרש‏ לספק.‏ ‏

א.‏אלטלף:‏‏‏ ‏איך‏אתה‏יכול‏לקבוע?‏ ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏למשל,‏אני‏קובע‏ארבע‏פחים‏מסוג‏מסוים,‏במקום‏מסוים‏שאותם‏אני‏‏ מפנה‏כפסולת‏בסיסית‏‏כל‏היתר‏יחושב‏כפסולת‏עודפת‏(נפחית).‏‏ ‏

יו"ר: ‏לפי‏מפתח.‏ ‏

א.‏אלטלף:‏‏‏ ‏אז‏המרכז‏יצטרך‏להעסיק‏קבלן‏פינוי. ‏ 22

‏

23

‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏כמו‏שהם‏עושים‏היום,‏יש‏להם‏היתר‏פינוי‏והם‏מדווחים‏בסוף‏שנה.‏ ‏ ‏החלופה‏השלישית,‏בבית‏העסק‏יפונו‏כלי‏אצירה‏המיועדים‏הן‏לקליטת‏ פסולת‏בסיסית‏והן‏לקליטת‏פסולת‏עודפת.‏הפינוי‏ייעשה‏על-ידי‏המועצה.‏ יבוצע‏חישוב‏לחיוב‏עפ"י‏האגרה‏ובית‏העסק‏יחויב‏בגין‏הפסולת‏העודפת‏ בלבד. ‏

‏לחלופה‏זו,‏כרגע‏אין‏משמעות,‏אבל‏יכולה‏להיות‏אלטרנטיבה‏ליום‏ מהימים‏וכדאי‏להתייחס‏אליה‏כבר‏היום.‏כאשר‏לבית‏העסק,‏יש‏סוג‏ מסוים‏של‏דחסן,‏שזורק‏את‏כל‏הפסולת‏שלו‏ואין‏לו‏אפשרות‏לחלק‏בין‏ כלי‏אצירה.‏אנו‏נפנה‏את‏כלי‏האצירה‏ונחשב‏את‏היחס‏בנפח‏מתורגם‏ למשקל,‏כפי‏שאנו‏חייבים‏וכל‏הפסולת‏העודפת‏נחייב‏בגינה‏לפי‏הסכם‏ שיחתם‏עם‏כל‏מרכז‏ומרכז.‏‏ ‏

‏ ‏

‏

‏

24

ד.‏בקנשטיין: ‏הנוסחה‏שקבע‏משרד‏הפנים,‏כאשר‏כל‏הערכים‏בנוסחה‏ידועים,‏למעט‏C‏ שהוא‏מרכיב‏עידוד‏ומחזור‏של‏איכות‏הסביבה,‏ולכן‏לא‏נוכל‏לקבוע‏את‏ עידוד‏המחזור.‏נקודת‏ההתייחסות‏לכל‏מפעל,‏‏היא‏העובד‏הפרטני.‏ למשל:‏‏במרלו"ג‏שטראוס‏כ-‏‏600‏עובדים,‏והם‏יצטרכו‏להוכיח‏שיש‏להם‏ 600‏משרות,‏ע"י‏מנגנון‏שנקבע‏וביחס‏ל-600‏משרות.‏‏ ‏ ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏‏‏המחוקק‏מקדם‏ביחס‏לפסולת‏הביתית,‏1.5‏ק"ג‏לעובד.‏תושב‏בכל‏בית‏ אב,‏‏772‏גרם‏ליום.‏משרדים‏–‏2‏ק"ג.‏(בהמרה‏לנפח) ‏

יו"ר: ‏ ‏כל‏הפסולת‏העודפת‏מעבר‏לזה,‏על‏חשבון‏בית‏העסק,‏או‏לחילופין‏

בתשלום. ‏

א.‏פאהן:‏‏‏ ‏מה‏קורה‏במפעל‏שמפנים‏לו‏גם‏את‏הפסולת‏העודפת‏וגם‏את‏הבסיסית? ‏ ד.‏בקנשטיין:‏ ‏כרגע‏לא‏נאפשר.‏רושמים‏רק‏כאופציה‏שתהיה‏בחוק‏העזר,‏בכדי‏שלא‏ נצטרך‏כל‏פעם‏להוסיף‏ולעדכן‏מחדש.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏זו‏דוגמה,‏לעסק‏עם‏דחסן‏גדול,‏שלא‏ניתן‏להפריד‏בין‏הזבל‏ולכן‏יעשה‏

מולו‏הסכם.‏ ‏

25

ד.‏בקנשטיין: ‏החישוב‏שקבענו,‏‏772‏ג"ר‏לאדם,‏זה‏לפי‏נתוני‏פינוי‏האשפה‏לשנת‏‏.2016‏ לחלק‏ל‏21.5‏בתי‏אב,‏לחלק‏ל‏365‏נפשות,‏ל-‏365‏‏ימים‏של‏איגום‏פסולת‏ וכך‏הגענו‏למספר. ‏

יו"ר: ‏ ‏זה‏הרבה‏או‏מעט,‏ביחס‏‏לארץ? ‏

ש.‏דסקל:‏זה‏תלוי.‏שהם‏הוא‏מקום‏טוב‏משרד‏איכות‏הסביבה,‏שואף‏להוריד‏ ‏ ‏‏ל-‏‏0.5‏ק"ג‏.‏ ‏

‏

א.‏פאהן:‏‏‏זה‏כולל‏שני‏סוגי‏אשפה? ‏

‏

ד.‏בקנשטיין:‏כן.‏זה‏כולל‏שני‏סוגי‏אשפה. ‏

‏

‏

ד.‏בקנשטיין: ‏האגרה‏תכלול‏את‏פינוי‏כלי‏ההנפה/אצירה.‏יוגדרו‏כלי‏אצירה‏הנהוגים‏ בשוק.‏המטרה‏להגיע‏לכלי‏אצירה‏בנפח‏1100‏ק"ג.‏משקל‏הפסולת‏בכלי‏ האצירה‏יחשב‏עפ"י‏מפתח‏מקובל.‏ ‏

‏בנוסף‏האגרה‏תכלול:‏‏עלות‏האיסוף,‏הפינוי,‏הקליטה‏של‏הפסולת‏באתר‏ קליטה‏(לדוגמה‏חירייה)‏ותקורות‏של‏המועצה‏‏המקובלות‏בשוק.‏ ‏ 26

‏הגשנו‏עפ"י‏מחירון‏משכ"ל,‏הערכה,‏מה‏צריך‏להיות‏גובה‏האגרה. ‏ (‏כלי‏הנפה/אצירה‏של‏1100‏ק"ג‏‏+‏32.4‏₪‏*‏לפי‏כמות‏הפסולת‏)‏ ‏ ‏

27

‏

‏

‏

‏

‏

28

ד.‏בקנשטיין: ‏משמעויות‏כספים‏למועצה‏,‏טרם‏פורסם‏הוראות‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏ לעידוד‏המיחזור.‏אומדן‏ראשוני‏לפינוי‏פסולת‏בסיסית‏(ללא‏מקדם‏עידוד‏ מחזור‏ועפ"י‏0.725‏ק"ג‏ליום‏לעובד):עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏ מקדם‏‏1.5‏–‏12.91‏₪.‏עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם‏2‏–‏17.21‏₪ ‏ א.‏אלטלף:‏‏ ‏‏מה‏נותן‏מקדם‏עידוד‏המחזור? ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏‏מקטין‏את‏הפסולת‏שאנו‏צריכים‏לפנות‏לבעל‏עסק.‏יתר‏על‏כן,‏הוא‏יכול‏ גם‏לייתר‏ולקבוע‏שלא‏מפנים‏לו‏כלל. ‏

ר.‏ברעם: ‏‏לא‏יכול‏ליתר,‏אבל‏יכול‏להקטין‏את‏החלק‏של‏משרד‏הפנים,‏אשר‏היה‏ אמור‏להגדיר‏לבעל‏העסק.‏אם‏יש‏0.7‏ק"ג‏ומשרד‏הפנים‏‏אמר‏להגדיל‏‏ ‏ לפי‏,2‏קרי‏לצמצם. ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏הגענו‏לנתונים:‏עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם‏‏1.5‏–‏12.91‏₪.‏ עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם‏2‏–‏17.21‏₪ ‏ י.‏שטרסברג: ‏זה‏למעשה‏העלות‏למועצה.‏ ‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏ ‏עלות‏מקסימלית.‏הלכנו‏על‏מחירון‏משכ"ל‏שהוא‏יקר‏יחסית.‏(פסולת‏ בסיסית)‏ ‏

ש.‏דסקל: ‏אין‏כאן‏רעיון‏של‏מקדם‏עידוד‏מחזור,‏כי‏הנתון‏טרם‏פורסם,‏אבל‏כן‏ידוע‏ לנו‏אומדן‏לפינוי‏פסולת‏בסיסית‏ללא‏מקדם‏המחזור,‏0.725‏ק"ג‏ליום‏ לעובד.‏‏(שזה‏המקסימום‏עפ"י‏נתוני‏2016‏במידה‏והמשרד‏להגנת‏ הסביבה‏יקבע‏עלות‏נמוכה‏יותר,‏אז‏ירד‏באופן‏יחסי:‏0.5‏ביחס‏0.725‏,‏ מה‏שמצמצם‏את‏ההוצאה.) ‏

יו"ר: ‏שאלות? ‏

א.‏פאהן: ‏מה‏סך‏כל‏הנזק‏הצפוי‏לנו? ‏

י.‏שטרסברג: ‏עדיין‏לא‏ברור.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏כמה‏יכול‏‏להיות‏מקדם‏מחזור? ‏

ד.‏בקשטיין: ‏‏‏פנינו‏לכל‏המפעלים‏בבקשה‏,‏לשלוח‏לנו‏את‏מספר‏העובדים‏במפעלים.‏‏‏ הם‏לא‏העבירו‏באופן‏רשמי,‏אבל‏קיבלנו‏הערכות‏למשל‏,‏במרלוג‏ 29

שטראוס,‏הודיעו‏כי‏בכל‏יום‏יש‏כ-‏600‏עובדים‏שאוכלים‏צהריים.‏האם‏ אותם‏600‏עובדים‏יספרו‏כשנתחיל‏ביישום,‏אינני‏יודע.‏אני‏מעריך‏‏שזה‏ ירד‏בחצי. ‏

יו"ר: ‏ ‏‏‏600‏עובדים‏600‏ק"ג‏ביום. ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏‏כן.‏לפי‏זה‏נעשו‏התחשיבים,‏מתוך‏תקווה‏שירד.‏ ‏ א.‏פאהן:‏‏ ‏‏יש‏תחשיב‏שאומר‏כמה‏יעלה‏כלל‏אזור‏התעשייה? ‏ ד.‏בקנשטיין:‏ ‏מעריך‏שזה‏ייגיע‏לכ-‏‏‏2,000,000‏‏₪. ‏

יו"ר: ‏ ‏‏לא‏יגיע‏לזה. ‏

ש.‏דסקל:‏‏ ‏מבקשת‏לעדכן,‏בנושא‏מקדם‏מחזור,‏נפגשתי‏עם‏נציגי‏המשרד‏להגנת‏ הסביבה‏הם‏הגישו‏נייר‏עמדה‏למשרד‏הפנים,‏טרם‏התקבלה‏התייחסותו‏ של‏משרד‏הפנים,‏לגבי‏מקדם‏עידוד‏‏המחזור.‏‏ככל‏הנראה‏זה‏יעמוד‏‏ סביב‏0-1‏,‏זו‏עמדתו‏של‏המשרד‏להגנת‏הסביבה.‏לפי‏מיטב‏הבנתי,‏‏הם‏ לא‏מוכנים‏לסגת.‏אם‏בית‏העסק,‏חתום‏על‏הסכם‏עם‏תאגיד‏תמיר,‏או‏כל‏ תאגיד‏מוכר‏אחר‏לפינוי‏פסולת‏אלקטרונית‏ועומד‏בהתחייבויות‏שלו‏על‏ פי‏חוק,‏מקדם‏המחזור‏שייקבע‏לו‏1‏במידה‏ולא‏הוא‏יעמוד‏על‏‏0‏.‏קרי‏ המועצה‏לא‏תהיה‏מחויבת‏בכלל‏לפנות‏פסולת‏בסיסית‏לעסקים‏שאין‏ להם‏הסדר‏על‏פי‏דרישות‏החוק‏עם‏גוף‏מוכר.‏ ‏

יו"ר: ‏מה‏זה‏מקדם‏מחזור‏1? ‏

ש.‏דסקל ‏זה‏המקסימום.‏זה‏אומר‏שאין‏לרשות‏הפחתה ‏

יו"ר: ‏‏‏ועדיין‏מגיע‏לו‏פינוי‏של‏0.723‏ק"ג‏לעובד‏ליום.‏ ‏

ש.דסקל: ‏באופן‏טבעי‏תהיה‏הפחתה‏בכמות‏מבחינה‏תפעולית.‏משום‏שאם‏מפנים‏ לבעל‏העסק‏את‏אריזות‏‏הקרטון‏והפסולת‏האלקטרונית,‏‏בפועל‏הכמויות‏ יהיו‏יותר‏נמוכות‏ממה‏שמחושב. ‏

א.‏אלטלף: ‏מה‏ההיגיון‏לעשות‏השלכה‏ישירה‏של‏1:1‏,‏בין‏פסולת‏ביתית‏לפסולת‏‏ תעשייתית‏? ‏

30

ש.‏דסקל:‏‏‏ ‏‏הרציונל‏במקור‏היה,‏שכל‏עובד‏במקום‏העבודה‏שלו‏מייצר‏פסולת‏ ביתית, ‏

‏השווה‏לכמות‏הפסולת‏ביתית‏אותה‏הוא‏מייצר‏בביתו.‏ ‏ א.‏אלטלף: ‏זה‏לא‏הגיוני‏שאותו‏אדם‏מייצר‏באותו‏יום‏פסולת‏גם‏בבית‏וגם‏במפעל‏,‏ זה‏יוצא‏שבמקום‏לייצר‏700‏גרם‏ליום‏הוא‏מייצר‏1.4‏ק"ג.‏ ‏ ש.‏דסקל: ‏אתה‏צודק,‏העובדה‏שאותו‏עובד‏מייצר‏פסולת‏שהיא‏דמויית‏פסולת‏ ביתית‏בבית‏ובעסק‏באותו‏יום‏אינה‏הגיונית.‏משרד‏הפנים,‏מנמק‏זאת‏ שהארנונה‏שמשולמת‏ע"י‏עסקים,‏יותר‏גבוהה‏מארנונה‏למגורים.‏ולכן‏ המקדם‏של‏פי‏1.5‏‏מתושב‏המייצר‏בבית.‏ ‏

א.‏אלטלף: ‏השאלה,‏במבחן‏המציאות,‏האם‏יהיה‏לנו‏לפנות‏700‏גרם‏או‏ק"ג‏לעובד‏‏ במרכז‏‏המסחרי? ‏

יו"ר: ‏זה‏לא‏יעבוד‏כך.‏אנחנו‏נצטרך‏לתת‏נפח‏אצירה‏לפי‏התחשיב,‏זה‏הבונוס.‏

נתנו‏להם‏אפשרות‏לנצל‏את‏נפח‏האצירה,‏מעבר‏למה‏שכל‏‏עובד‏מייצר.‏ יש‏מצב‏‏שתמצא‏פסולת‏אחרת‏‏בכלי‏האצירה,‏בגלל‏שהם‏משלמים‏ ארנונה‏גבוהה. ‏

א.‏אלטלף: ‏השאלה‏אם‏יש‏אפשרות‏לבצע‏הפרדה.‏כדי‏שלא‏תיווצר‏בתוך‏כלי‏ האצירה‏פסולת‏אחרת. ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏נגדיר‏את‏המרכז‏המסחרי,‏לפי‏מספר‏העובדים‏ולא‏מספר‏העוברים‏בו.‏ לכן‏עדיין‏הם‏יצטרכו‏לפנות‏פסולת‏בפינוי‏עצמי. ‏ א.‏אלטלף:‏‏‏ ‏האם‏יש‏אפשרות‏ליעד‏למרכז‏המסחרי‏כלי‏‏אצירה,‏שאי‏אפשר‏לדחוף‏ לתוכם‏פסולת‏גדולה‏מידי? ‏

ש.‏דסקל:‏‏ ‏כן.‏הבעיה‏תהיה‏בבתי‏עסק,‏שבהם‏הפסולת‏המפעלית/עסקית‏מאוד‏ דומה‏‏לפסולת‏ביתית. ‏

יו"ר: ‏ ‏נכון‏להיום‏למרכזים‏מסחריים,‏אנו‏משלמים‏דמי‏כניסה‏לאתרי‏ההטמנה,‏ ‏

לתחנות‏המעבר‏ואת‏ההיטל‏הטמנה? ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏לא.‏היחידים‏שמשלמים‏להם‏זה‏לאשטרום.‏ ‏ 31

ד.‏רבינוביץ: ‏‏צריך‏להפסיק‏את‏זה‏מידית,‏אחרת‏תיווצר‏אפליה. ‏ י.‏שטרסברג:‏ ‏למרכזים‏אחרים‏לא. ‏

ד.‏בקנשטיין:‏ ‏אבל‏במרכזים‏אחרים‏אנחנו‏גם‏מפנים.‏בכל‏מקום‏יש‏פחים‏שלנו. ‏

יו"ר: ‏אם‏אני‏מפנה,‏אז‏אני‏גם‏משלם.‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏רק‏הפחים‏שאנחנו‏העמדנו.‏ ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏בתרשיש,‏יש‏מיכל‏טמון‏קרקע,‏במול‏שהם‏יש‏הפחים‏שלנו.‏ ‏

יו"ר: ‏את‏הפחים‏במול‏שוהם,‏אנחנו‏מפנים?‏ ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏כן.‏ ‏

יו"ר: ‏אז‏אנחנו‏גם‏מפנים‏וגם‏משלמים,‏את‏הכניסה‏לחירייה‏ואת‏ההיטל‏ ‏

ההטמנה.‏למי‏אנחנו‏לא‏משלמים?‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏‏במול‏שוהם,‏אנחנו‏לא‏משלמים. ‏

ד.‏שטיינברג:‏ ‏לכל‏המרכזים‏יש‏דחסנים‏שהם‏מפנים‏לבד. ‏ א.‏פאהן: ‏דחסנים,‏זה‏בשביל‏האריזות.‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏‏ ‏יש‏משתנה‏חשוב,‏‏כמה‏עובדים‏אתה‏מכיר?‏‏חברה‏יכולה‏לנפח‏נהגים‏ למשל.‏אולם‏אריא‏,רשומים‏אצלו‏‏100‏מלצרים‏והשאלה‏מה‏אחוז‏משרת‏ המלצר. ‏

יו"ר: ‏ ‏מה‏אנו‏אמורים‏לאשר‏היום? ‏

ש.‏דסקל: ‏כרגע‏אנחנו‏תקועים,‏כי‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏לא‏פרסם‏את‏מקדם‏‏ עידוד‏המיחזור.‏ ‏

יו"ר: ‏אז‏האם‏אנו‏כרגע‏פטורים‏מלפנות?‏ ‏

32

ר.‏ברעם: ‏לפי‏חוות‏דעת‏ששלחנו,‏מבחינת‏לוחות‏זמנים,‏היינו‏אמורים‏לאשר‏חוק‏ עזר,‏שכרגע‏לא‏ניתן‏לאשרו.‏סביר‏להניח,‏שמשרד‏המשפטים,‏ישלח‏ הארכת‏מועד‏ביחס‏למועדים‏שנקבעו‏בבג"צ‏,‏שדוחה‏את‏זה‏בגלל‏ שהרשויות‏אינן‏יכולות‏לעשות‏כלום,‏בגלל‏‏שמשרד‏הפנים‏טרם‏עשה‏את‏ עבודתו.‏ ‏

‏חוק‏העזר‏של‏שהם,‏קובע‏הוראות‏בסיסיות‏שהם‏יותר‏טובות‏מרשויות‏ אחרות‏,‏ובלבד‏שיקוימו.‏(‏ברשויות‏אחרות‏אין‏בכלל‏הבחנה‏בין‏פסולת‏ בסיסית‏לפסולת‏עודפת‏בנוסף‏לא‏פונתה‏פסולת‏עסקים,‏מה‏שחשף‏הרבה‏ רשויות‏לתביעות‏‏ייצוגיות.)‏ ‏

חוק‏העזר‏של‏שוהם,‏עושה‏הבחנה‏בין‏פסולת‏בסיסית‏מפעלית‏‏ופסולת‏ ביתית‏ואפשר‏כבר‏היום‏להשתמש‏בו.‏נכון‏שללא‏המקדמים. ‏

יו"ר: ‏המקדמים‏הם‏לרעתנו. ‏

ר.‏ברעם: ‏מקדם‏אחד‏לרעתך‏ואחד‏לטובתך,‏‏אבל‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏טרם‏‏‏ פרסם‏מקדמים‏מה‏גם‏שאינם‏הגיוניים.‏‏אי‏אפשר‏להאשים‏את‏הרשות‏ שאין‏בחוק‏העזר‏מקדמים‏לא‏קיימים, ‏

לעומת‏זאת,‏‏כן‏אפשר‏להאשים‏את‏הרשות,‏אם‏לא‏נקיים‏את‏חוק‏העזר.‏‏ חוק‏העזר‏‏הבסיסי‏כמו‏שהוא,‏מצוין. ‏

יו"ר: ‏חושבת‏שמשרד‏המשפטים‏יציע‏הארכת‏מועד? ‏

ר.‏ברעם: ‏כן.‏אי‏אפשר‏אחרת.‏אבל‏הארכת‏המועד‏לא‏תשחרר‏את‏המועצה‏מלקיים‏‏‏‏ את‏חוק‏העזר‏הקיים‏שלה,‏כי‏החוק‏העזר‏הקיים‏מחייב‏אותה‏לפנות‏‏‏‏ פסולת‏בית‏לעסקים. ‏

ר.‏ברעם: ‏‏לא‏בכולם.‏‏תקפידו‏לעשות‏לכולם.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏את‏לא‏חייבת‏לפנות‏פסולת‏עודפת? ‏ ר.‏ברעם: ‏‏אין‏איך‏לחייב‏אותם,‏כי‏לא‏נקבעו‏תעריפים.‏‏ ‏ ד.‏רבינוביץ: ‏מה‏אומר‏החוק‏הקיים? ‏

ר.‏ברעם: ‏חוק‏עזר,‏הקיים‏היום,‏לא‏מאפשר‏לנו‏לחייב‏אותם‏באגרה‏כי‏לא‏נקבעו‏‏‏‏‏ תעריפים.‏‏תאורטית,‏יכולנו‏לאשר‏היום‏תעריפים,‏אבל‏משרד‏הפנים,‏לא‏‏‏‏ יאשר‏שינוי‏בחוק‏העזר‏היום.‏לעומת‏זאת‏את‏בחוק‏העזק‏הקיים,‏אנו‏‏‏‏‏ חייבים‏ליישם.‏ ‏

33

ד.‏רבינוביץ: ‏מה‏שאת‏אומרת‏שאסור‏לנו‏היום‏לפנות‏פסולת‏עודפת?‏ ‏ ר.‏ברעם: ‏זה‏לא‏שאסור,‏את‏לא‏חייבת‏לפנות.‏תאורטית‏אפשר‏לא‏לחייב.‏כן‏אפשר‏ ערוך‏הסכמים‏וכו',‏אבל‏עדיף‏להימנע‏מזה.‏המצב‏הבסיסי‏שמחייב‏אותנו,‏‏ שלכולם‏יהיה‏מיכלי‏אצירה‏של‏1100‏ליטר‏ובהתאם‏למספר‏העובדים‏.‏‏‏ (הקריטריונים‏0.7‏ק"ג‏ליום‏לעובד,‏‏נחלק‏נתון‏פסולת‏ארצית‏בהמרה‏‏‏‏ לנפח‏ונגיע‏ל‏X‏פחים‏ל‏100‏עובדים.) ‏

א.‏פאהן:‏ ‏למה‏‏0.7?‏צריך‏לקחת‏ממוצע‏ארצי. ‏

ש.‏דסקל: ‏הנחיות‏של‏משרד‏הפנים,‏שכל‏רשות‏עושה‏את‏החישוב,‏על‏פי‏הפסולת‏‏ שמופנה‏ברשות‏שלה. ‏

א.‏פאהן:‏‏ ‏את‏מדברת‏על‏המפעל?‏ ‏

ר.‏ברעם:‏‏‏ ‏זה‏מתאזן‏במידה‏חלקית,‏זה‏נכון‏0.7‏עושה‏מייצר‏תושב‏ועובד‏מפעל.‏ אבל,‏אם‏מפנים‏פסולת‏לדוגמא‏3‏פעמים‏בשבוע‏אז‏כמות‏הפחים‏שצריך‏ לתת‏,‏תחושב‏לנפח‏פח‏שיספיק‏ליומיים.‏ ‏

יו"ר: ‏המפקח,‏צריך‏לקבוע‏מה‏יהיה‏נפח‏לעובד‏‏באזור‏התעשייה,‏‏מה‏סביר?‏‏‏

אם‏למפקח‏אין‏שיקול‏דעת‏והוא‏אמור‏להסתמך‏על‏מה‏שמשרד‏הפנים‏‏‏‏ קבע. ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏במרלו"גים‏‏יש‏עובדים,‏שעובדים‏בשלוש‏משמרות‏ליום‏ואכלים‏שלוש‏ ארוחות‏ביום,‏זה‏לרעתנו. ‏

ש.‏דסקל:‏‏התנאים‏שקבע‏משרד‏הפנים,‏"‏הפסולת‏לעובד‏תחושב‏לפי‏כמות‏הפסולת‏‏‏‏ המפונה‏במתחמי‏מגורים‏של‏הרשות‏המקומית‏בשנה‏קלנדרית‏חלקי‏‏‏‏ מספר‏התושבים‏כלומר,‏כל‏רשות‏מקומית‏‏אמורה‏לעשות‏את‏‏החישוב‏‏‏‏ לעצמה. ‏

ר.‏ברעם:‏‏‏ ‏מה‏שאומר,‏שהרשות‏צריכה‏לחשב‏כמה‏נפח‏כלי‏אצירה‏לעובד?‏ ‏

יו"ר: ‏‏ ‏מה‏שעשינו. ‏

יו"ר: ‏700‏גרם‏לעובד,‏כפול‏1.5‏,‏זה‏המון. ‏

34

ש.‏דסקל: ‏משרד‏להגנת‏הסביבה,‏הוציא‏כרגע‏(‏לא‏בצורה‏פורמלית)‏‏פנייה‏למשרד‏‏‏ הפנים‏עם‏נייר‏עמדה‏שאומר:‏שהכמות‏תהיה‏אחידה‏ולעמוד‏על‏0.5‏ק"ג‏ לעובד‏,טרם‏התקבל. ‏

ר.‏ברעם: ‏פרקטית,‏בגלל‏שמחשבים‏את‏זה‏יומיים‏על‏‏שלוש‏פינויים‏בשבוע,‏יוצע‏ שמעשית‏0.6‏‏בתעשייה‏לפני‏הכפלה. ‏

יו"ר: ‏‏בחוק‏העזר‏הקיים‏כבר‏חייבים‏לפנות,‏אבל‏בחוק‏העזר‏כתוב‏שהמפקח‏‏‏‏

יקבע. ‏

ד.‏בקנשטיין: ‏לא‏קיבלנו‏אמות‏מידה,‏מציע‏לקבוע‏2‏פחים‏1100‏לכל‏מפעל. ‏ ר.‏ברעם:‏ ‏מציעה,‏לפחות‏‏לאמץ‏חלקית‏מתוך‏אמות‏המידה‏האלה,‏את‏‏חישוב‏‏ הנפח‏לפי‏עובד. ‏

יו"ר: ‏המפעלים‏שמפנים‏עד‏היום‏באופן‏עצמאי‏,לא‏משלמים‏דמי‏כניסה‏לאתר‏

התמנה‏?‏ ‏

א.‏פאהן: ‏לא,‏אבל‏עכשיו‏דורשים‏מהם‏. ‏

יו"ר: ‏יש‏חוק‏עזר‏שצריך‏להוציאו‏לפועל,‏‏עד‏להנחיות‏חוקיות‏שיינתנו‏ואז‏

נצטרך‏לעדכן‏את‏חוק‏העזר‏של‏שוהם,‏באמות‏המידה‏החדשות. ‏ ד.‏רבינוביץ:‏‏‏תוספת‏הכנסה,‏על‏מה‏מדובר? ‏

ד.‏בקנשטיין ‏‏‏‏זה‏רק‏הוצאה. ‏

ש.‏דסקל ‏‏‏כי‏במפעלים‏לא‏מפנים‏את‏האשפה. ‏

ד.‏רבינוביץ ‏‏‏‏אבל‏במרכז‏המסחרי,‏היום‏מפנים‏את‏האשפה. ‏ ש.‏דסקל ‏‏‏נכון,‏אבל‏במרכז‏המסחרי‏יש‏מעט‏עובדים‏ובאזור‏התעשייה‏יש‏הרבה‏‏‏‏ עובדים‏ולא‏מפנים‏בכלל.‏ ‏

יו"ר: ‏‏‏הדחסנים‏מפנים‏לבד. ‏

35

ש.‏דסקל:‏‏‏יש‏מעל‏1600‏עובדים‏באזור‏התעשייה.‏נגזר‏מכמות‏העובדים‏(נתונים‏של‏‏ המפעלים). ‏

י.‏שטרסברג:‏‏‏נצטרך‏לבצע‏בקרה,‏על‏אחוזי‏המשרה‏של‏העובד‏בכדי‏לדעת‏כיצד‏לחשב. ‏ ד.‏רבינוביץ:‏אפשר‏לקבל‏מרואה‏החשבון. ‏

יו"ר: ‏‏מודה‏לשירה‏ודורון. ‏

מחליטים פה אחד

מחליטים לאשר המשך הפעלת חוק העזר, " שמירת איכות הסביבה, מניעת

מפגעים ושמירת הסדר והניקיון" , ולעדכנו עם קבלת הנחיות חוקיות לאמות

המידה.

סעיף 4 לסדר היום:

דוח כספי מועצה – רבעון 3 לשנת 2017

י.‏שטרסברג: ‏דו"ח‏חלקי,‏נכון‏‏,9/17‏‏הסתיים‏בעודף‏888,000‏₪.‏נמצאים‏בתת‏ביצוע‏‏ של‏%4‏אופן‏יחסי,‏הנובע‏מפעילויות‏שלא‏משפיעות‏על‏פעילות‏המועצה‏ כמו‏פעילות‏המפעם.‏‏וכן‏ביצוע‏‏נמוך‏של‏הרווחה,‏תת‏ביצוע.‏שיעורי‏ גבייה‏גבוהים. ‏

יו"ר: ‏ביצוע‏תקציבי‏נמוך‏ביחס‏לתקציב‏,‏וסביר‏להניח‏שכך‏תסתיים‏השנה. ‏

י.‏שטרסברג: ‏לא‏יודע‏עדיין. ‏

יו"ר: ‏שורה‏תחתונה‏חיובית,‏מאמינים‏שנסיים‏גם‏כן‏באיזון‏ועם‏עודף‏קטן‏‏‏‏

שכבר‏נצבר‏לטובת‏שנה‏הבאה.‏ישר‏כוח‏לגזבר‏המועצה‏וצוותו.‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר דוח כספי מועצה רבעון 3 לשנת 2017

סעיף 5 לסדר היום:

מינוי חברים בדירקטוריון

יו"ר ‏מבקשים‏לעדכן‏מספר‏חברים‏הדירקטוריון.‏מר‏אורי‏ברגמן‏במקום‏הגב'‏ ציפי‏הלוי,‏וכן‏מינוי‏הגב'‏שלומית‏רום‏במקום‏הגב'‏עידית‏הופמן,‏‏‏ כדירקטור‏מטעם‏‏הציבור‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ.‏‏ ‏ 36

בנוסף‏מבקשים‏למנות‏את‏הגב'‏שירי‏עופר‏במקום‏הגב'‏חגית‏אבירם,‏ ‏ כדירקטורית‏מטעם‏המועצה‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ.‏ ‏ א.‏פאהן: ‏הייתה‏בקשה‏של‏קובי‏חמצני,‏לפרישה‏מחמש.‏הוא‏לא‏הגיע‏לישיבה‏‏‏‏ האחרונה.‏מטעם‏מי‏הוא? ‏

יו"ר: ‏מטעם‏מפלגתו‏של‏יוסי‏לוי.‏‏לא‏הגיעה‏אלי‏הבקשה.‏כל‏כהונה‏ל-‏3‏שנים‏

זו‏הסיבה.‏וכולם‏קיבלו‏הודעות‏מדליה‏בסן.‏נבדוק.‏ ‏ ג.‏רבינוביץ:‏זה‏יותר‏משלוש‏שנים. ‏

א.‏פטיגרו:‏‏‏זה‏מקדנציה‏קודמת. ‏

יו"ר: ‏‏מינוי‏נוסף‏של‏מר‏דני‏אולשקר,‏במקום‏יעל‏וינבך,‏כדירקטור‏מטעם‏הציבור,‏בחברה‏

הכלכלית‏שוהם.‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר את המינויים הבאים:

‏‏ ‏

מינוי מר אורי ברגמן במקום הגב' ציפי הלוי, כדירקטור מטעם

הציבור, בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי הגב' שלומית רום במקום הגב' עידית הופמן, כדירקטורית,

מטעם ציבור בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי הגב' שירי עופר במקום הגב' חגית אבירם, כדירקטורית

מטעם המועצה בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי דני אולשקר במקום יעל וינבך , כדירקטור מטעם הציבור,

בחברה הכלכלית שוהם בע"מ.

‏ ‏

סעיף 6 לסדר היום:

תב"רים וסגירת תב"רים 2017

יו"ר: ‏בסופה‏של‏כל‏שנה‏מביאים‏תב"רים‏ללא‏תנועה‏כספית‏או‏שהסתיימו.‏‏

להלן‏תב"רים‏שיש‏לעדכן‏ולאשר‏סגירתם.‏בכל‏התב"רים‏הנ"ל‏הסתיימה‏‏‏ הפעילות‏ולא‏הייתה‏פעילות‏במהלך‏שנת‏התקציב. ‏

37

י.‏שטרסברג:‏‏סה"כ‏מספר‏התב"רים‏35‏.‏2‏תב"רים‏בגרעון‏.‏21‏מאוזנים.‏12‏תב"רים‏‏‏‏‏ לסגירה.‏בישיבת‏ועדת‏כספים,‏התבקשתי‏לעדכן:‏‏כי‏תב"ר‏רשת‏שדרוג‏ תאורת‏רחובות‏אינו‏בגירעון,‏הפרויקט‏הסתיים‏ואנו‏משנים‏מקור‏מימון‏ מהלוואה,‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏.‏התב"ר‏ייסגר‏.‏לפי‏הוראות‏משרד‏הפנים,‏ אנו‏נדרשים‏לאשר‏כל‏פרויקט‏בפני‏עצמו,‏עפ"י‏ההוצאה‏בפועל.‏אם‏ התב"ר‏בעודף,‏להחזיר‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏ואם‏התב"ר‏בגירעון‏לממן‏ מקרן‏עבודות‏פיתוח‏את‏החסר.‏

1. תכנון א.ת. צפוני ()287‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏140,199,952‏₪.‏הסתיים‏

באיזון‏תקציבי.

2. מגרש כדורגל הרחבה ()385‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏5,558,316‏₪.‏

הסתיים‏בעודף‏136,368‏₪.

י.שטרסברג:‏לגבי‏תאורת‏מגרש‏הכדורגל‏אמרו‏‏‏160‏אש"ח‏‏‏למכרז‏שנגמר‏ ‏ ‏ב-‏130‏אש"ח‏ומתקציב‏פרוייקטים‏חדשים‏חדש.

3. אולפנה / ישיבה ()390‏:‏לעדכן‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏10,445,866‏₪.‏

מדובר‏בשלב‏א'‏שהסתיים‏בגרעון‏בסך‏561,576‏₪.

הערה‏:‏הצפי‏שלאחר‏קבלת‏מלוא‏התרומה‏מקרן‏היסוד‏יהיה‏עודף‏בשלבים‏ הבאים‏שיכסו‏גרעון‏זה. ‏

4. שדרוג תאורת רחובות ()473‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏2,258,297‏₪.‏

הסתיים‏בגרעון‏בסך‏777,270‏₪.‏במקום‏לממן‏בכל‏שנה‏מהתקציב‏הרגיל‏את‏ פירעון‏ההלוואה‏מוצע‏לממן‏את‏יתרת‏הלוואה‏מ-ק.ע.פ.

י.‏שטרסברג:‏כפי‏שציינתי‏לעיל‏,‏אנו‏משנים‏מקור‏מימון‏מהלוואה‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏ ‏ ‏‏‏ונסגור‏‏את‏התב"ר.‏ ‏

5. הנגשת כיתת ליקויי שמיעה בניצנים ()475‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏24,389‏₪.‏

הסתיים‏בגרעון‏בסך‏124‏₪.

ד.‏רבינוביץ:‏כולם‏חוץ‏מליקויי‏שמיעה‏בניצנים‏הסתיימו‏באזור‏אלף‏בעודף‏קטן. ‏

6. הצטיידות מועדון הנוער העובד והלומד ()479‏:‏לעדכן‏את‏התקציב‏ע"ס‏42,988‏

₪.‏הסתיים‏באיזון.

7. התייעלות אנרגטית ()563‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏297,500‏₪.‏ ‏

הסתיים‏בעודף‏בסך‏27,281‏₪.

8. מחשבים לשלהבת ()634‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏87,860‏₪.‏

הסתיים‏באיזון.

9. מחשבים לחט"ב חדשה-יהלום ()635‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏87,860‏₪.‏

הסתיים‏באיזון.

10. מחשבים לבי"ס רבין ()637‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏28,115‏₪‏.‏הסתיים‏

באיזון.

11. מחשבים לממ"ד אבני החושן ()638‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏28,115‏₪.‏

הסתיים‏באיזון.

12. מחשבים לבי"ס צוקים ()639‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏35,144‏₪.‏הסתיים‏

באיזון.

38

13. מחשבים לתיכון שהם ( )640‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏‏70,288‏₪.‏הסתיים‏

באיזון.

14. מחשבים לבי"ס שחף ()641‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏66,774‏₪.‏הסתיים‏

באיזון.

י.‏שטרסברג:‏שאלות?‏ ‏

‏

א. להלן עדכון תב"רים:‏

1. אולפנא / ישיבה שלב ג' ()518‏:‏לעדכן‏את‏התב"ר‏לסך‏של‏8,343,218‏₪‏.‏תוספת‏

בסך‏161,158‏₪.

ד.‏רבינוביץ:‏‏למה‏צריך‏להוסיף?‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏כי‏יש‏סטייה‏בביצוע.‏לא‏יכולים‏לסגור‏את‏הת"בר,‏‏כי‏עדיין‏לא‏קיבלנו‏ את‏‏כל‏התרומה‏מקרן‏היסוד.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏התוספת‏זה‏מה‏שאנחנו‏מאשרים‏עפ"י‏ביצוע‏בפועל.‏ ‏ י.‏שטרסברג: ‏‏כן.‏עכשיו‏מאשרים‏תוספת,‏האם‏היא‏תחזור‏אחר‏כך?‏אני‏לא‏יודע.‏ עכשיו‏‏קיבלנו‏70,000‏$‏מהתרומה.‏עדיין‏אין‏את‏האמירה‏הסופית‏לגבי‏ התרומה.‏התרומה‏מול‏ההתחייבות‏של‏ההוצאה,‏פחות.‏‏(היינו‏יעילים‏ ממה‏שנילקח‏‏‏בחשבון).‏‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏איך‏יעילים,‏אם‏עכשיו‏מבקשים‏תוספת?‏ ‏ י.‏שטרסברג:‏ ‏מדובר‏על‏בניין‏,8‏איפה‏שבית‏המדרש.‏פנינו‏לקרן‏היסוד‏לקבל‏את‏כל‏‏‏ התרומה,‏כי‏התורם‏כבר‏העביר‏אותה.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏למה‏אתה‏חושב‏שלא‏נקבל‏הכל?‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏כי‏המהנדסים,‏אישרו‏באופן‏חלקי. ‏

יו"ר: ‏ ‏קרן‏היסוד,‏לא‏יכולים‏להשאיר‏את‏התרומה‏אצלם.‏‏השאלה,‏כמה‏נשאר‏

לקבל‏מהתרומה?‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏לתב"ר‏הספציפי,‏743,000‏₪‏ ‏

א‏פאהן:‏ ‏לא‏לתב"ר‏הספציפי,‏אלא‏מכלל‏התרומה. ‏ 39

י.‏שטרסברג: ‏לא‏זוכר. ‏

יו"ר: ‏ ‏ממי‏אתה‏רוצה‏לקבל743,000‏ש"‏מקרן‏היסוד? ‏

י.שטרסברג: ‏‏כן,‏לא‏קיבלנו‏את‏מרבית‏התרומה. ‏

יו"ר: ‏ ‏200,000‏$‏.‏ ‏

ע.‏אלרואי:‏ ‏לפי‏מה‏שאני‏מבין,‏זה‏הרבה‏מעבר‏לזה.‏רוב‏הכסף‏כ-‏500,000‏$‏לא‏ התקבל.‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏‏כן ‏

ד.רבינוביץ:‏ ‏‏למה? ‏

י.‏שטרסברג:‏ ‏התורם‏לא‏העביר‏את‏כל‏הכסף,‏זה‏בפריסה‏וחלק‏גדול‏אמור‏להתקבל‏ שנה‏‏‏הבאה‏יתר‏על‏כן‏זה‏תהליכים‏שלוקחים‏זמן. ‏

יו"ר: ‏לדעתי,‏סחבת‏של‏המהנדסים‏בביצוע‏הפרויקט. ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏מבקשת‏שהכסף‏שיעבור‏מהתרומה,‏לכיסוי‏התב"ר,‏יעבור‏לתב"ר‏ הצטיידות‏‏מוס"ח.‏ ‏

‏ ‏ ‏

2. ריהוט וציוד למוס"ח - 2017 ()686‏:‏לאשר‏תב"ר‏בסך‏196‏אלפי‏₪.‏

מקור‏המימון‏הוא‏מעודפי‏תב"רים‏של‏משרד‏החינוך‏()582‏ומפעל‏הפיס‏בגין‏ ריהוט‏וציוד‏למוס"ח‏שהועברו‏לק.ע.פ.‏וחוזרים‏להקצאה‏מחדש‏עפ"י‏ליעוד‏של‏ ריהוט‏וציוד‏למוסדות‏חינוך.‏מקור המימון‏:‏ק.ע.פ. ‏ ‏

‏

‏

‏

3. כלי אצירה ()687‏:‏לאשר‏תב"ר‏בסך‏70,060‏₪‏לכלי‏אצירה.‏התקבל‏בשנת‏2017‏

בגין‏תב"ר‏של‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏()428‏שנסגר‏וחוזרים‏להקצאה‏מחדש‏מ-‏ ק.ע.פ.‏‏ליעוד‏שלהם,‏עבור‏כלי‏אצירה.‏מקור המימון‏:‏ק.ע.פ. ‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏מה‏האפשרות‏של‏ניקוי‏פח‏או‏החלפה‏של‏תושב‏בתשלום?‏ ‏ ‏

40

י.‏שטרסברג:‏למיטב‏ידיעתי,‏איכ"ס,‏‏ניקו‏מכלי‏אצירה.‏אפשר‏לקנות‏פח‏חדש.‏ ‏ ‏

ר.‏ברעם:‏אם‏מתקנים‏את‏חוק‏העזר,‏מציעה‏לעדכן‏גם‏את‏מחירי‏הפחים‏.‏ ‏ ‏יש‏תעריף‏אחד‏לפח,‏בסך‏209‏₪.‏יש‏גם‏להפריד‏בין‏פח‏גדול‏לקטן. ‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏ ‏חוק‏העזר‏מתכוון‏לפח‏240‏ליטר. ‏

‏

4. עיצוב חצר לימודית – אבני החושן (:)688‏‏במסגרת‏תכנית‏הפיתוח‏תוכנן‏ביצוע‏

חצר‏לימודית‏בבי"ס‏אבני‏החושן.‏סה"כ‏תקציב‏הפרויקט‏הינו‏500‏אלפי‏₪‏.‏ התוכנית‏כוללת‏צירים‏ושבילים,‏תכנית‏גינון‏וצמחיה,‏מערכת‏הצללה,‏אזור‏ישיבה‏ פרטני‏ודיאלוג,‏כפר‏ילדים‏וגן‏תנכי,‏תחנה‏מטאורולוגית‏ועוד.‏משרד‏החינוך‏ העביר‏הרשאה‏תקציבית‏בסך‏300‏אלפי‏₪‏ויתרת‏המימון‏היא‏מקרנות‏הרשות‏ בסך‏200‏אלפי‏₪‏.‏מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏300‏אלפי‏₪‏.‏ק.ע.פ‏200‏אלפי‏₪‏.‏ א.‏פאהן: ‏בתב"ר‏הראשון‏יש‏לשנות‏את‏השם‏לתיכנון‏וביצוע.‏‏בסגירת‏התב"רים,‏ יש‏תב"ר‏שיפוץ‏מועדון‏בני‏עקיבא‏(627‏)‏ונשאר‏30,000‏₪‏‏מבקש‏לא‏ לסגור‏את‏התב"ר,‏לבנות‏גדר‏לבני‏עקיבא‏.‏הדבר‏בטחוני‏והמעבר‏הכרחי. ‏

יו"ר: ‏איך‏נשארים‏כל‏הכספים‏האלה?‏הצטיידות‏שלהבת‏,‏תמיד‏טוענים‏שאין‏

מספיק‏תקציב:‏תאורה‏במגרש‏כדורגל‏,‏רק‏עכשיו‏היינו‏אמורים‏להשמיש‏ מחדש.‏ ‏

א.פהאן:‏ ‏אין‏טענות‏לגזבר,‏זה‏התפקיד‏שלו.‏יש‏לפנות‏למהנדס‏הפרויקט.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏‏‏להערכתי,‏לא‏נתנו‏למנהלים‏שאמונים‏על‏הפרויקט,‏להוציא‏את‏הכסף‏‏‏‏

הדרוש. ‏

י.‏שטרסברג: ‏לא‏מסכים.‏התקציבים‏פתוחים‏לכל‏מנהלי‏האגפים.‏ ‏

יו"ר‏: ‏‏‏‏הרחבת‏מגרש‏כדורגל,‏האם‏אמרת‏למנהל‏הספורט‏כי‏נשאר‏כסף‏

בתב"ר?‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏הוא‏לא‏אמור‏להגיד‏להם.‏יש‏פרויקט,‏אומדן,‏זה‏מה‏שאושר‏והוגדר‏ולא‏ יותר.‏זה‏גם‏לא‏הוגן‏שאשר‏פאהן,‏מבקש‏להשתמש‏בכסף‏שנשאר‏לבני‏‏ עקיבא.‏ ‏

41

יו"ר: ‏‏למשל‏תב"ר‏רכישת‏ציוד‏ריהוט‏דתי‏שלהבת‏‏מבנה‏,9‏התב"ר‏המאושר‏

עומד‏45,741‏₪‏‏ולא‏יצא‏מימנו‏שקל‏אחד.‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏כי‏אנו‏קודם‏קונים‏את‏הציוד‏ממקורות‏אחרים‏ואז‏מקבלים‏את‏‏‏ התיקצוב.‏אם‏היינו‏מחכים‏עד‏שמשרד‏החינוך‏יאשר‏לנו,‏אז‏לא‏היה‏ציוד‏‏‏ לפתיחת‏שנת‏הלימודים.‏ ‏

יו"ר: ‏‏‏מאיזה‏תב"ר‏קנית? ‏

י.‏שטרסברג:‏‏‏תב"רים‏אחרים‏שהם‏בעודף‏שאפשר‏לקנות‏מהם‏ריהוט‏וציוד.‏‏בתב"ר‏בני‏ עקיבא,‏‏היה‏תקציב‏שיפוץ‏גדול‏,‏ועדיין‏היה‏חסר‏כסף‏כדי‏לסיים‏את‏ השיפוץ‏ובאו‏לבקש‏תוספת.‏ביקשו‏לתקצב‏אפילו‏בעודף‏כדי‏שלא‏יחסר‏ ואם‏ישאר‏כסף‏להחזיר‏לקרן.‏אותו‏הדבר‏היה‏עם‏תאורת‏מגרש‏כדורגל,‏ ביקשו‏לתקצב‏ב-‏160,000‏₪‏ובסוף‏יצאנו‏למכרז‏והצעות‏מחיר‏שנגמרו‏ב-‏ 130,000‏₪.‏ ‏

א.פהאן: ‏הכסף‏חוזר‏לקרן,‏אפשר‏להחליט‏על‏הוצאה‏חדשה. ‏

יו"ר: ‏אשר,‏אתה‏חושב‏על‏בני‏עקיבא‏ודואג‏שהתב"ר‏ישאר‏פתוח,‏באותה‏מידה‏

אם‏שימי‏אלבז‏נמצא,‏טבעי‏שגם‏הוא‏היה‏דואג‏לכסף‏לספורט.‏ ‏ א.‏פאהן: ‏לא‏נכון.‏אני‏כל‏הזמן‏מדבר‏בוועדת‏כספים‏על‏הספורט.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏ביקשו‏לקנות‏שערים‏וכו'‏ותמיד‏אומרים‏אין.‏למנהל‏הספורט‏ובחמ"ש,‏

אין‏שמץ‏של‏מושג‏כי‏קיים‏כסף‏בתב"ר.‏במגרש‏כדורגל,‏הבעיה‏של‏ התאורה‏לא‏נפתרה,‏אז‏למה‏‏לסגור‏את‏התב"ר?‏אם‏נצטרך‏להוציא‏ תב"ר‏חדש,‏זה‏תהליך‏שלוקח‏מעל‏חודש.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏יכול‏להיות‏שההוצאות‏יצאו‏ממקור‏אחר‏ולכן‏נשאר‏כסף.‏ ‏ א.‏פטיגרו:‏ ‏אני‏חושב‏שהכסף‏מתב"ר‏בני‏עקיבא‏,צריך‏לחזור‏לקרן. ‏ ע.‏אלרואי: ‏אם‏הפרויקט‏הסתיים‏יש‏לסגור‏את‏התב"ר. ‏

יו"ר: ‏ ‏הבעיה‏של‏התאורה‏במגרש‏הכדורגל‏לא‏נפתרה,‏אז‏למה‏לסגור‏את‏‏‏‏

התב"ר?‏אני‏חושב‏שדברים‏לא‏מגיעים‏לידיעת‏מנהלי‏המחלקות.‏ ‏ 42

י.‏שטרסברג:‏אין‏פעילות‏בתב"ר‏הזה‏במשך‏שנה,‏שנתיים.‏תב"ר‏לא‏פעיל‏ואלה‏‏‏ הכללים.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏אבל‏מנהלי‏האגפים‏לא‏ידעו.‏ובתב"ר‏מגרש‏כדורגל‏אין‏פעילות?‏מאיפה‏

עכשיו‏לקחתם‏תקציב‏לשיקום‏?‏‏ ‏

י.‏שטרסברג: מתקציב‏מוסדות‏ציבור.‏ ‏

יו"ר: ‏‏לא‏בסדר‏ ‏

י.‏שטרסברג:‏אבל‏זה‏לא‏תאורה.‏ ‏

יו"ר: ‏‏זה‏כן‏תאורה.‏ ‏

א.פהאן:‏‏השאלה,‏אם‏לא‏להשאיר‏את‏שני‏התב"רים‏פתוחים. ‏ י.‏שטרסברג:‏‏יש‏נהלים‏של‏משרד‏הפנים,‏וזה‏לא‏נכון‏להשאיר‏תב"ר‏לא‏פעיל‏פתוח. ‏ א‏פאהן:‏‏מציע‏לא‏לסגור‏את‏תב"ר‏מגרש‏כדורגל‏ובני‏עקיבא.‏ ‏ ע.‏אלראי:‏מציע‏לסגור‏הכל‏ולפתוח‏בצורה‏מסודרת‏מחדש.‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר עדכון וסגירת תב"רים לשנת 2017 כמפורט:

‏

1. אזור תעסוקה מתחם צפוני ()287 :‏

‏‏הפחתה‏בסך‏1,461,767‏₪‏:מקור‏מימון:‏השתתפות‏בעלים ‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏140,199,952‏‏‏₪‏‏‏ ‏

‏

2. מגרש כדורגל הרחבה (:)385‏‏

‏‏הפחתה‏בסך‏86,214‏₪‏מקור‏מימון:‏משרד‏הפנים ‏ ‏‏‏הפחתת‏בסך‏237,102‏‏₪‏מקור‏מימון‏:‏קרן‏המתקנים-טוטו ‏ ‏‏‏הפחתה‏בסך‏136,368‏₪‏מקור‏מימון‏:קרנות‏הרשות‏ ‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏5,558,316‏₪‏ ‏

‏

3. שדרוג תאורת רחוב ()473‏:

43

‏תוספת‏תקציב‏ע"ס‏111,713‏₪‏מקור‏מימון:‏משרד‏ממשלה‏שונים‏ ‏‏הפחתה‏בסך‏7,686‏₪‏מקור‏מימון:‏משרד‏הפנים ‏

‏‏תוספת‏תקציב‏בסך‏777,270‏₪‏מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות ‏ ‏‏הפחתה‏בסך‏1,143,000‏מקור‏מימון:‏מילוות‏מבנקים‏ומוסדות‏אחרים.‏ ‏ ‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏2,258,297‏‏₪‏ ‏

‏

4. הנגשת כיתה לליקוי שמיעה בניצנים (475 ): ‏

‏‏הפחתה‏ע"ס‏5,735‏₪‏מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏‏‏ ‏ ‏ ‏‏תוספת‏תקציב‏ע"ס‏124‏₪‏מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות‏‏ ‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏24,389‏‏₪‏ ‏

‏

5. הצטיידות מועדון הנוער העובד והלומד (:)479‏ ‏

‏הפחתה‏ע"ס‏7,012‏₪‏מקור‏מימון‏:‏מפעל‏הפיס ‏

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏42,988‏‏₪‏ ‏

‏

6. מחשבים לשלהבת- מקיף דתי אזורי (634 ) :‏

‏‏‏הפחתה‏ע"ס‏4,140‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס ‏

‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏87,860‏₪‏ ‏

‏

7. מחשבים לחט"ב חדשה-יהלום (635 ):

‏‏הפחתה‏בסך‏‏‏4,140‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏87,860‏₪‏ ‏

‏

8. מחשבים לבי"ס רבין (637 )‏‏

‏‏הפחתה‏בסך‏1,325‏‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס‏

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏28,115‏‏₪‏ ‏

9. מחשבים לממ"ד אבני החושן (638 ):

‏הפחתה‏ע"ס‏1,325‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס

‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏28,115‏₪‏ ‏

10. מחשבים לבי"ס צוקים ( 639 ) :‏

‏‏הפחתה‏ע"ס‏1,656‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏35,144‏₪‏ ‏

11. מחשבים לתיכון שוהם ()640 :

‏הפחתה‏ע"ס‏3,312‏₪‏‏מקור‏מימון‏:‏מפעל‏הפיס‏ ‏ 44

‏סה"כ‏יעמוד‏התבר‏ע"ס‏70,288‏₪‏ ‏

‏

12. מחשבים לבי"ס שחף-דמוקרטי ()641

‏הפחתה‏בסך‏3,146‏₪‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס‏ ‏

‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏66,774‏₪‏ ‏

ריכוז:

‏

- סה"כ‏‏תב"רים‏:35 ‏

- 12‏‏תב"רים‏הסתיימו‏בעודף.‏סה"כ‏העודף‏ע"ס‏של‏466,482‏₪‏.‏ ‏ - 21‏תב"רים‏הסתיימו‏באיזון.

- 2‏תב"רים‏הסתיימו‏בגירעון‏.‏סה"כ‏הגרעון‏‏בסך‏777,394‏₪‏.

לאשר את התב"רים הבאים:

‏

א. אולפנא/ישיבת שלב ג' (518 )‏:‏

תוספת‏תקציב‏בסך‏‏25,175‏‏₪.‏מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס.‏‏ ‏ תוספת‏תקציב‏בסך‏135,983‏₪‏ ‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏8,343,218‏‏₪.‏ ‏

‏

ב. ריהוט וציוד למוס"ח -2017 ()686

196,000‏₪‏מקור‏מימון‏:‏קרנות‏הרשות ‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏196,000‏₪‏ ‏

‏

ג. כלי אצירה ()687

70,060‏₪‏מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות ‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏70,060‏‏₪‏ ‏

‏

ד. עיצוב חצר לימודית – אבני החושן ()688 ‏

300,000‏₪‏:‏מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏. ‏

200,000‏‏₪‏:‏מקור‏מימון‏:קרנות‏הרשות ‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏500,000‏‏₪‏ ‏

45

סעיף 7 לסדר היום:

הסכם חכ"ל מועצה – ניהול פרויקט כ"א

יו"ר: ‏ ‏דנו‏בנושא‏במסגרת‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב,‏וכן‏בדירקטוריון‏חכ"ל.‏

הצורך‏מחייב‏לאשר‏גם‏במליאת‏המועצה‏. ‏

ע.‏אלרואי:‏ ‏מה‏נגמר‏עם‏תוכנית‏למשתכן. ‏

א.‏פטיגרו: ‏העתירה‏התבטלה.‏ההגרלה‏חוזרת‏בלי‏שינוי,‏רק‏לסדרה‏א'.‏תיפתח‏ הרשמה‏חדשה.‏מעדכן:‏רמ"י‏אישר‏את‏מכרז‏עבודות‏הפיתוח,‏בסך‏ 60,000,000‏₪‏שיפורסם‏השבוע.‏במהלך‏ינואר‏יסתיים‏סיור‏קבלנים‏ ומכרזים,‏ותבחר‏חברה. ‏

מחליטים פה אחד

לאשר פה אחד הסכם חכ"ל מועצה – ניהול פרויקט כ"א

סעיף 8 לסדר היום: ‏

עדכון שכר מבקר מועצה

יו"ר: ‏ ‏בהתאם‏למסמך‏של‏אגף‏השכר‏והסכמי‏עבודה,‏אנו‏מבקשים‏לעדכן‏את‏‏

שכרו‏של‏מבקר‏המועצה,‏מ‏%80‏שכר‏מנכ"ל‏ל-‏%90‏שכר‏מנכ"ל‏,‏החל‏ מינואר‏2018‏.‏בהזדמנות‏זו,‏מבקש‏להודות‏על‏עבודתך‏המקצועית‏וירידה‏ לפרטים. ‏

א.פהאן:‏ ‏אחרי‏אישור‏המליאה‏עובר‏למשרד‏הפנים‏לאישור? ‏

יו"ר: ‏ ‏כן. ‏

יו"ר: ‏ ‏‏מאחל‏לתמיר‏פוגל,‏מזל‏טוב‏להולדת‏בנו‏בכורו. ‏

מחליטים פה אחד

לאשר עדכון שכר מבקר המועצה

46

47

סעיף 9 לסדר היום:

אישור תאריכי ישיבות הנהלה/מליאה 2018

א.‏פטיגרו:‏ ‏לא‏ניתן‏באוקטובר‏לקיים‏ישיבות‏לאור‏הבחירות‏לרשויות. ‏

יו"ר: ‏ ‏לא‏נקיים‏ישיבה‏באוקטובר. ‏

ד.זביב:‏ ‏כל‏ספטמבר‏חגים. ‏

יו"ר: ‏ ‏גם‏לקבוע‏ישיבה‏בנושא‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב‏,‏בראשית‏נובמבר,‏

ישראחרי‏הבחירות,‏יהיה‏לחוץ‏ובעייתי.‏מציע‏שב-‏27.11.18‏תערך‏ישיבת‏ הנהלה‏וב-11.12.18‏ישיבת‏מליאה‏בה‏ידונו‏התקציב‏ותוכנית‏העבודה.‏ ‏ ד.רבינוביץ:‏ ‏דווקא‏עדיף‏לתת‏למועצה‏לסיים‏את‏תקציב‏.2018 ‏

יו"ר: ‏ ‏27/11/18‏ישיבת‏הנהלה,‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב‏.‏11/12/18‏ישיבת‏

מועצה.‏לא‏תערך‏עוד‏ישיבה‏בדצמבר.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ:‏ ‏שעות‏הישיבה? ‏

יו"ר: ‏18:30‏ ‏

ע.אלרואי: ‏‏מבקש‏שלא‏לאחר‏ולהתחיל‏בזמן. ‏

יו"ר: ‏ ‏לא‏ניתן‏לחתוך‏באמצע‏וועדות. ‏

א.פטיגרו:‏ ‏מציע‏19:30‏בגלל‏תיכנון‏ובנייה. ‏

יו"ר: ‏‏19:00‏הנהלה‏ומליאה. ‏

מחליטים פה אחד

לאשר ישיבות הנהלה/מליאה בתאריכים הבאים:

ישיבות הנהלה: :9.1.18 :6.2.18 6.3.18 : :1.5.18 :5.6.18 :17.7.18 :4.9.18

:9.10.18 27.11.18

48

ישיבות מליאה: :16.1.18 :20.2.18 :27.3.18 ::22.5.18 :12.6.18 :31.7.18 :4.9.18

:23.10.18 11.12.18

סעיף 10 לסדר היום:

אישור נסיעת ראש המועצה לממפיס- תוכנית עמיתי דילר

יו"ר: ‏בין‏התאריכים‏,15-19/3/18‏הוזמנתי‏,‏לביקור‏בממפיס‏ע"י‏‏ראשי‏קהילת‏

ממפיס.‏יתלווה‏מר‏‏אור‏לי‏להט,‏יו"ר‏ועדת‏ההיגוי‏של‏שותפות‏שוהם‏&‏ ממפיס‏.‏תכנית‏הביקור‏צורפה‏למסמכים.‏ ‏

מחליטים פה אחד

לאשר נסיעת ראש המועצה, מר גיל ליבנה לממפיס- לתוכנית עמיתי דילר.

סעיף 11 לסדר היום:

עדכון לגבי החלטת שרי הפנים והאוצר בעניין צו הארנונה לשנת 2018

יו"ר: ‏ביקשנו‏במסגרת‏צו‏ארנונה,‏לפתור‏מחיוב‏פרגולות‏בקירוי‏קל.‏החלטת‏

השרים,‏לדחות‏את‏הבקשה.‏מציין‏כי‏פניתי‏באופן‏אישי‏ללשכת‏השר,‏ הצוות‏המקצועי‏במשרדו‏התנגד,‏‏רואה‏בזה‏ניגוד‏לחוק‏ההסדרים.‏ ‏ א.פטיגרו: ‏‏אני‏חושב‏שלא‏נכון‏לחייב‏בגין‏פרגולה‏מקורה‏זו‏והשאלה,‏האם‏אנו‏ ממליצים‏לתושבים,‏לפרק‏את‏הפרספקס‏‏ולבקש‏הפחתה.‏ ‏

יו"ר: ‏מנוי‏וגמור,‏שעם‏הפרספקס‏לחייב.‏מאחר‏ואומרים‏לנו‏כך.‏נצטרך‏להודיע‏

לתושבים,‏שלאור‏החלטת‏שר‏הפנים,‏איננו‏יכולים‏לבטל‏את‏החיוב.‏כל‏ תושב‏שיפרק‏הפרספקט‏ויגיש‏בקשה‏להפחית‏את‏השטח‏של‏הפרגולה‏ המקורה,‏נכיר‏בה.‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏הניסוח‏חשוב.‏ ‏

יו"ר: ‏ללא‏ספק,‏כדי‏שלא‏יראה‏כי‏אנו‏עושים‏דין‏לעצמנו.‏הכוונה‏הייתה‏להקל‏

על‏התושב‏בנושא.‏ ‏

‏

49

א.‏פטיגרו: ‏בהמשך‏לבדיקתכם‏מול‏מעלות‏תרשיחא,‏‏‏האם‏דברי‏ההסבר,‏כפי‏ שנכתבו‏בנושא‏החניות‏,‏הוסברו‏אחרת‏ושיכנעו‏את‏משרד‏הפנים‏לאשר‏ בקשתם?‏ ‏

יו"ר: ‏יש‏לוכסן,‏ואו‏הפחתה. ‏

א.‏פטיגרו: ‏ביקשנו‏הפחתה,‏בדברי‏ההסבר.‏פרגולה‏שהוסיפו‏עליה‏קירוי‏פלסטיק,‏לא‏ משנה‏את‏הסיווג.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏לא‏ניתן.‏ ‏

יו"ר: ‏ ‏‏מצאתי‏הצעת‏חוק‏של‏ח"כ‏דודי‏אמסלם,‏על‏העניין‏של‏פטור‏מחיוב ‏‏

ארנונה‏על‏קירוי‏קל‏לפרגולה‏.‏הצעת‏חוק‏משנת‏2016‏‏שלא‏קודמה. ‏ א.פטיגרו:‏ ‏השאלה‏אם‏בהסברים‏שלנו,‏לא‏יכולים‏לפרש‏את‏המונח‏"קירוי‏קל"‏ לטווח‏רחב‏יותר?‏ ‏

ר.‏ברעם: ‏אם‏הגשתם‏כבר‏בקשה‏למשרד‏הפנים‏‏וקיבלת‏תשובה‏שלא,‏זה‏לא‏ יעבור. ‏

י.‏שטרסברג: ‏מה‏גם‏שכל‏השנים‏זה‏לא‏היה‏כך. ‏

יו"ר: ‏עד‏היום‏כל‏תושב‏שטען‏שהוריד‏את‏הקירוי,‏הפחיתו‏לו‏את‏הארנונה‏בגין‏

זה.‏ ‏

ע.אלרואי:‏ ‏צריך‏לשתף‏את‏התושבים‏ולידע,‏אם‏מי‏שרוצה‏להוריד,‏יופחת.‏ ‏ ד.רבינוביץ: ‏אם‏כך,‏אנחנו‏יכולים‏להחליט,‏שמבחינת‏מליאת‏המועצה,‏קירוי‏קל,‏אינו‏ קירוי.‏לא‏משנים‏שום‏סיווג‏בצו‏הארנונה.‏כמו‏שבעבר‏הוחלט‏כי‏דק‏אינו‏ ריצוף‏ואינו‏מחויב.‏ ‏

ר.‏ברעם: ‏ובשוהם‏מרקט‏,‏כל‏החלקים‏המקורים,‏מה‏תעשו?‏ ‏ ד‏רבינוביץ: ‏נגדיר‏רק‏בבתי‏מגורים‏ ‏

ר.‏ברעם: ‏איך‏תגדירי‏קירוי?‏ ‏

50

א.‏פטיגרו: ‏בשוהם‏מרקט‏זה‏לצרכי‏מסחר‏ואנו‏מדברים‏על‏מגורים.‏ ‏ ר.‏ברעם: ‏‏אחרי‏שהגשת‏בקשה‏למשרד‏הפנים,‏ועוד‏שנה‏לפני‏בחירות,‏זה‏לא‏נראה‏ טוב‏ואפילו‏יגיע‏לידי‏ביקורת.‏ ‏

ע.‏אלראי: ‏מציע‏לצאת‏בהודעה‏לציבור‏ולידע,‏מי‏שירצה‏להוריד‏את‏הקירוי‏,‏רשאי‏ לקבל‏הפחתה‏בארנונה‏על‏החלק‏היחסי.‏‏ ‏

יו"ר: ‏כל‏תושב‏שיגיש‏בקשה,‏יבוטל‏החיוב‏בגין‏הפרספקט.‏ ‏

ד.‏רבינוביץ: ‏מבקשת‏לבדוק,‏האם‏יש‏חיוב‏על‏פרגולה‏הבנויה‏על‏אדמה‏או‏‏דשא‏ סינטטי.‏בעבר‏התקבלה‏החלטה‏לא‏לחייב‏בגין‏שטחים‏אלה,‏בכדי‏לעודד‏ חיסכון‏במים.‏ ‏

ר.‏ברעם: ‏התנאי‏לחיוב‏כשטח‏בנוי,‏כשיש‏גם‏ריצוף‏וגם‏פרגולה.‏איפה‏שאין‏ריצוף‏ ויש‏רק‏תיקרה‏בלי‏קירות,‏פטור.‏איפה‏שיש‏ריצוף‏ואין‏תקרה,‏פטור.‏ ‏ ד.‏רבינוביץ: ‏ניתן‏כהנחיות‏למודדים?‏ ‏

י.‏שטרסברג: ‏כן.‏ ‏

ר.‏ברעם: ‏להגיד‏ספציפית‏אם‏פרגולה‏על‏דק‏פטור?‏לא‏זוכרת.‏דורש‏בדיקה.‏ ‏ י.‏שטרסברג: ‏יכול‏להיות‏שהיה‏במסגרת‏הוועדה‏לתיכנון‏בנייה‏ולא‏במסגרת‏ארנונה.‏ ‏

יו"ר: ‏נבדוק.‏ ‏

‏נצא‏בהודעה‏לציבור‏,‏כי‏הם‏זכאים‏להגיש‏בקשה‏לזכות‏אותם‏בגין‏שטח‏ פרגולה,‏לאחר‏שהסירו‏ממנה‏את‏הקירוי.‏ ‏

א.‏פטיגרו: ‏במסגרת‏צו‏ארנונה‏,2019‏‏נסדיר‏בצו‏הארנונה. ‏

מחליטים פה אחד

לצאת בהודעה לציבור, על דחיית משרד הפנים, לשינוי סיווג/תת סיווג/הפחתה בארנונה

בקירוי קל.

51

‏

סעיף 12 לסדר היום:

שונות

מבשר‏גם‏על‏שתי‏אותות‏שהמועצה‏זכתה:‏האחד,‏קבלת‏פרס‏שר‏הפנים‏ על‏ניהול‏כספי‏תקין.‏זו‏השנה‏ה-‏20‏שאנו‏זוכים‏באות‏זה‏ברציפות,‏דיי‏ נדיר‏וייחודי‏בארץ.‏יישר‏כוח‏לכל‏העוסקים‏במלאכה‏ובראשם‏גזבר‏ המועצה. ‏

‏

י.‏שטרסברג: ‏יש‏אגף‏שלם‏מאחורי‏שעובד‏ועומל‏קשה. ‏

יו"ר: ‏אות‏הוקרה‏נוסף‏שנתבשרנו‏אתמול‏ע"י‏כבוד‏השופטת‏דליה‏דורנר,‏"אות‏

קהילה‏מתנדבת",‏‏מטעם‏המועצה‏הישראלית‏להתנדבות.‏התחרו‏מספר‏ רשויות‏ולשמחתי‏זכינו‏במקום‏ראשון,‏תוך‏ציון‏מיוחד‏להתנדבות‏נוער.‏ דבר‏המראה‏על‏ערכיות‏הקהילה‏ונורמות‏חברתיות‏הראויות‏להערכה‏ ברמה‏הארצית.‏ ‏

52

החלטה	נושא	מס'
אישור‏פרוטוקול‏מליאה‏ומליאה‏שלא‏מן‏המניין‏מיום‏ 27.11.17‏ ‏	אישור פרוטוקולים	1 ‏
מצגת ‏	שנת הקהילה 2018	2 ‏
מצגת ‏	אמות מידה לחיוב באגרה בגין פינוי פסולת מפעל.	3 ‏
לאשר‏דוח‏כספי‏מועצה‏–‏רבעון‏3‏לשנת‏2018‏.‏‏ ‏	דוח כספי מועצה- רבעון 3 לשנת 2018	4 ‏
מינוי‏מר‏אורי‏ברגמן‏במקום‏‏הגב'‏ציפי‏הלוי,‏‏ כדירקטור‏מטעם‏הציבור,‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ. ‏ מינוי‏הגב'‏שלומית‏רום‏במקום‏הגב'‏עידית‏הופמן,‏ כדירקטורית,‏מטעם‏‏ציבור‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ‏ . ‏ מינוי‏הגב'‏שירי‏עופר‏‏במקום‏‏הגב'‏חגית‏אבירם,‏‏ כדירקטורית‏מטעם‏המועצה‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏ בע"מ ‏ מינוי‏דני‏אולשקר‏במקום‏יעל‏וינבך‏,‏כדירקטור‏מטעם‏ הציבור,‏בבחברה‏הכלכלית‏שוהם‏בע"מ. ‏	מינוי חברים בדירקטוריון	5 ‏
לאשר‏סגירת‏התב"רים‏הבאים:‏:287‏:385‏:473‏:475‏ :479‏:634‏:635‏:637‏:638‏:639‏:640‏641‏.‏ ‏ ביטול‏תב"רים:‏,663‏,633‏,632‏,631‏,630‏,612‏603‏ ‏ לאשר‏את‏התב"רים‏הבאים:‏,518‏,686‏,687‏,688‏ ‏	תב"רים וסגירת תב"רים 2017	6 ‏
לאשר‏הסכם‏חכ"ל‏מועצה-‏ניהול‏פרויקט‏כ"א ‏	הסכם חכ"ל מועצה- ניהול פרויקט כ"א	7 ‏
לאשר‏עדכון‏שכר‏מבקר‏מועצה.‏ ‏	עדכון שכר מבקר מועצה	8 ‏
לאשר‏ישיבות‏הנהלה/מליאה‏בתאריכים‏הבאים: ‏ ישיבות‏הנהלה:‏:9.1.18‏:6.2.18‏6.3.18‏:‏:1.5.18‏ :5.6.18‏:17.7.18‏:4.9.18‏:9.10.18‏27.11.18‏ ‏ ישיבות‏מליאה:‏:16.1.18‏:20.2.18‏:27.3.18‏::22.5.18‏ :12.6.18‏:31.7.18‏:4.9.18‏:23.10.18‏11.12.18‏ ‏	אישור תאריכי ישיבות הנהלה/מליאה 2018	9 ‏
לאשר‏נסיעת‏ראש‏המועצה‏לממפיס-‏תוכנית‏עמיתי‏ דילר. ‏	אישור נסיעת ראש המועצה לממפיס- תוכנית עמיתי דילר.	10 ‏
לצאת‏בהודעה‏לציבור,‏‏על‏דחיית‏משרד‏הפנים,‏לשינוי‏ סיווג/תת‏סיווג/הפחתה‏בארנונה‏בקירוי‏קל.‏ ‏ ‏	עדכון לגבי החלטת שר הפנים והאוצר בעניין צו הארנונה לשנת 2018	11 ‏
עדכונים‏ ‏	שונות	12 ‏

ריכוז החלטות:

‏

‏‏‏ ‏

‏ ‏

53

‏

‏

‏‏---------------------- ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏‏-------------------- ‏ ‏‏דודי‏זביב ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏גיל‏ליבנה ‏

‏‏מנכ"ל‏המועצה‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ראש‏המועצה ‏

54