פרוטוקול הועדה לאיכות הסביבה מס' 1

2 מרץ 2015

בי ניסן, תשע"ה

סיכום ישיבה משותפת של הועדה להגנת הסביבה ופורום סביבה מועצתי.

הישיבה התקיימה ביום אי ה 22.3 במועצה ייתמר"".

השתתפו:

מועצה אזורית תמר:

יעקב אקריש - מזכיר המועצה ורי אגף החינוך

הרצל לייזרוביץ - אגף התפעול

סמי דדון -- תברואן, וקצין איכות הסביבה במועצה דודי קדוש - רכו חקלאות ובטחון

דורית נצר- אגף התפעול

ועדה לאיכות הסביבה:

נרי אראלי - יו"ר הועדה לאיכות הסביבה

גבי מלול - חבר מליאה

יוסי אסולין- חבר מליאה

אריאלה גוטליב - מו'יפ

יעל מאור - מו'יפ

מיטל ליאון- מנהלת איכות הסביבה מיייה

פורום סביבה :

יוסי הראל -- פקח ניטור נחלים רשטייג.

איילה אברהמי גובר - מנהלת היחידה הסביבתית נגב מוזרתי

אורלי מילר-- רכזת צוות תעשיות , יח'יס נגב מארחי

נעה כהן קיסינגר -רכות קיימות ומחזור יחידה סביבתית

מארק שלומוב - מפקד נקודת סדום- יס המלח ,משטרת ישראל

אורת:

נדב בלוך -- מנהל איכות הסביבה רותם אמפרט

1. דיוות ודיון על מצב המעלינות עין צין ועין עסרביס.

יוסי הראל דיווח בהרחבה על הפעולות שנעשו בשנים האחרונות לשיפור איכות המים במעיינות והדגיש את שלבי העבודות.

1. שיפור מערך ברכות מי העודפים של מפעל הפוספטים בנחל צין

2. מספר קידותחיס ביצועו לניטור מערך הברכות וקידוחים לשאיבת המים המלוחים חורה

לברכת השיקוע ובכך נמנעת חדירת רוב המים של מי התמלחת למפלס מי התהום בנחל צין.

3 הקמת שני אתרים מרכציים לניטור איכות המים בערוץ הראשי של נחל צין: אחד במעלה הזרם, לפני המיקום שמתחילל להיות מושפע מדליפות הברכות של המפעל ( המדידה מראה על ריכוו כלורידיס נמוך עד 600 מייג כלור). השני במעיינות עצמם (רמת המליחות הנמדדת היא בין 0 מייג). נראה כי עדיין אין שיפור אמתי באיכות המים. כתוצאה מכך גס לא נצפה עדיין שינוי בפלורה של המעיינות.

הנתונים מראים שישנה עליה בכמות ההספקים של המים במעיינות אך ואת כנראה בעקבות השיטפון הגדול של 2010. (מאז קיימת מגמת ירידה )

ישנה השערה שהאירועיס השטפוניים (השנה היו כבר שניים) , שוטפים מלחיס שהצטברו בתת הקרקע של הערוץ ומסיעים אותם למעיינות ובכך מונעים ירידה ברמת המליחות. מניחים ששטיפת תת הקרקע מהמלחים שנצטברו תארך ומן רב תלוי בתדירות השטפונות . יצוין שהמדידות נעשות על ידי רשטגייל בתדירות של פעמיים בשנה כאשר המדידה החשובה היא ואת של חודש יוני. נמסר שבשנים האחרונות בעונת הקיץ אין ורימה בעין עקרבים, כך שניתן לדוות על ירידה בכמות המים המגיעים למעיינות. ייתכן ועין צין ניזון בורמיס תת קרקעיים נוספים.

נדב בלוך: דיווח שהשיפור הטכנולוגי שהכניסו המפעלים במערך ברכות השיקוע אפשר את צמצום

שטחן וכיום בעצם נותרה רק ברכה אחת אשר סביבה ישנם מספר קידוחים לניטור ולשאיבה חוזרת של כ 70-80 אלף קוייב מים מליחיס בשנה. מצטרף להערכה שהמליחות במעיינות לא יורדת בינתיים כנראה בגלל מליחות התווך בערו נחל צין.

בשנה האחרונה נוספו עוד 8 קידוחים לניטור.

המפעלים יכנסו להתייעצויות עס הידרולוגיס וגיאולוגיס לגבי אפשרות למדידה והערכה של האפשרות שעדיין מי תמלחת מגיעים מהברכות לערוץ הנחל.

אורלי מילר - האם יש משוכנעיס שהברכות אינן מחלחלות והאם יש מדידות של כמות המים הנכנסת לבריכה ובין רמות המים הנשאבת חזרה?

אריאלה גוטליב- הנתונים הראשוניים היו על כמיליון קוי"ב בשנה של מים מזוהמים!

נדב -- השינוי שנעשה בשנות ה 90 במערך הברכות באמצעות שיטת לפיזור הבוצה הביא להקטנת החלחול בסדר גודל של כ0%ל מהנתונים הראשונים והעמידס אצ על כ 1,000,000 קוייב בשנה.

בשנת 2009 נוספו 4 קידוחים בשולי הברכות להשבת יתרת המים 'יהבורחים'' מהברכות (שחושבו לפי ספיקת עין צין באותה העת לכ 80,000 שנתי). האיטום הטבעי שנוצר בברכות מהבוצה החרסיתית וגם בשל הפחתת ההורמה לברכות בשל התייעלות המפעל אשר עושה שימוש חוזר במים הכמות הנייל המושבת לתהליך הולכת ופוחתת. על פי החישובים מתקבל כי כל כמות שמחלחלת בברכות נשאבת ומוחורת לתהליך ואין ''בריחהיי מעבר להן.

קשה לדעת בדיוק כמה מים יינאבדיסיי שכן חלק מהמים מתאדיס וחלק אף נשארים "כלואיס '

בבוצה

סוכם: מקבלים את הדיווח וממשיכים במעקב אחרי פעולות המפעל לשיפור איכות המים.

2 הצעת ביסייש למעורבות הציבור בשיקום נחל בוקק

נרי אראלי הציג את הנושא בכללותו בשל היעדרותה של נוי אלון ( טעתה במועד חישיבה) לקבלת חוות דעת של המשתתפים, בישיבה הקודמת דיווח טובי שור (מיייה) על המערך בנחל בוקק.

יוסי הראל: מערך ההשבה החל לפעול (ובעלות גבוהה לרשטג'יל), הנחיצות בקיומו-נובעת

מההמלחה המתמשכת של הקידוחיס באזור קידוח אפעה 13 (באגור בו כביש חתרוריס -צפית חוצה את נחל חימר) ובעקבות התפשטות הגיהוס גם למעלינות עין בוקק הוחלט לבנות על חשבון מפעלי מישור רותם מערך של שאיבת המים המזוהמים והחלפתם במים מותפליס המעורבים במים נוספים מברכת האגירה שמעל למלונות במוצא הנחל ליד כביש 90.

נרי אראלי: ההצעה של ביסייש היא שבעורת הציבור התושבים במועצה (נאות הכיכר-עין תמר -

עין גדי) תתבצע חפירה של ברכות ובאמצעותן ניתן יהיה בעתיד להשיב לנחל מיני צמחים ובעלי חיים שחיו בעבר במים המתוקים של הנביעות והערוץ ונעלמו בשל ההמלחה וחורש של אשלים עמידים למלח תפס את מקומם.

אריאלה גוטליב: ההצעה אינה ישימה היות והנחל הוא שיטפוני בחורפיס ויצטרכו אחרי כל

שיטפון לכרות את הברכות מחדש. האשלים עס הזמן יסחפו בעורת השיטפונות ובמקומס יחזרו המינים המקוריים. מציינת כי שחרוריות (רכיכה שחורה שהייתה אנדמית למעיינות) נשמרת היום במכליס בשמורת עין גדי במטרה להשיבה לנחל כשיתאזן.

גבי מלול: חושב שההצעה בבסיסה היא נכונה וצריך לפעול לשיתוף הציבור הענייני איכות

הסביבה שהם עניני איכות חיינו, ומציע לחילופין שתי הצעות 1. לשקם את הברכה בעין אשלים ו

2. את המעיינות לאורך כביש הכניסה למושבי הכיכר (בשיתוף עס אסף מדמוני שכבר הציע ואת

בעבר).

סוכם : נרי ויעקב יעבדו הצעה בנושא.

ניטור אוויר:

גבי מלול העלה את הסוגיה לגבי אופן טיפול תלונות, בהקשר של ריח כלור חריף באזור מפעלי יס המלח. בנוסף ציין גס סמי דדון על ריח חריף באזור מישור רותם בערבים.

אורלי מילר דיווחה בקצרה על מערך בניטור הקיים במועצה. ציינה כי בים המלח קיימת תחנת ניטור. בנוסף קיים מערך ניטור על גדרות המפעלים במישור רותם שתפקידו להתריע בפני אירוע חומרים מסוכנים. המערך השני, של תחנות ניטור עבור נתוני איכות אויר במישור רותם אמורים לקום עד סוף שנת 2015 ע"י המפעלים.

נרי אראלי ציין כי למרות שהוחלט כי המפעלים יהיו הגורם המנטר, הועדה לאכהייס תמשיך לקדם חוק עזר ''אויר נקייי ובכך יהיו למועצה כלים לבקרה על הניטור.

יעקוב אקריש ציין כי בקרוב יוקם מוקד 106 לתלונות ודיווחי מפגעים

איילה אברהמי גובר הוסיפה כי בכל תלונה יש לדווח ליחידה הסביבתית שמטפלת במידי בתלונות וכן מציינת כי את נתוני תחנות הניטור ניתן לראות באתר המשרד להגנת הסביבה וממליצה לפרסם את הקישור באתר המועצה.

(לחברי הועדה לאכה'יס- הישיבה הבאה של הועדה תתקיים ביום א' 26.4 בשעה 14:00 בהשתתפות נועם גולדשטיין, אלי רו וכרמית איש שלום והנושא המרכוי בישיבה יהיה ייההשפעות האקולוגיות של עבודות מיייה על מניפת הסחף של נחל צאלים'י.)

רשם נרי אראלי (יו"ר).

המועצה האזורית תמר

השתתפו:

ים המלח

פרוטוקול ישיבת וועדה לאיכות הסביבת

הישיבה התקיימה ב 26/4/15 במועצה האזורית תמר

נרי אראלי, יור הועדה, יעקב אקריש מוכיר המועצה, גיא דוננפלד מהנדס המועצה, הרצל לייזרוביץ אגף התפעול, טובי שור חבר מליאה, יוסי אסולין חבר מליאה, גונדי שחל נציגת ציבור,+ אריאלה גוטליב נציגת המו'יפ, מיטל ליאון מיייה, נדב בלוך רותם אמפרט, איילה אברהמי גובר היחידה הסביבתית, אורלי מילר היחידה הסביבתית, אלי רז גיאולוג מרכז מדע יס תמלת. + "

(אני מתנצל בפני מי שאולי שכחתי את השתתפותו בבקשה להוכיר לי)

1

2

.4

.

מר טובי שור נציג מיייה הציג את תכנית תתייל 35 אי אשר עלתה לדיון בות'יל'בתאריך

5. / |

אזור פיזור מלח:

.1

42

.3

4

2

3

.4

כ

הוצג כי בשלב א' על פי תסקיר ההשפעה אשר הוכן, תוכנן להטמין כ 7 מלמייק מלח קצור, ואילו עתה קיימת מחשבה לעלות בכמויות עד לכ 200 מלמייק. יצוין. .

בואת כי התכנית אשר הוצגה בותייל ב 11/5/15 הוצג כי מתוכנן להטמין כ'67 מלמייק בלבד, אולם בהוראות התכנית מצוין כי יאפשרו גמישות להעלאת גובה

ההטמנה ב 3 מטרים נוספים (לא פורטו כמויות). :

עלתה שאלת השפעת אזור ההטמנה על המניפה (המלחה)

אלי רז: רוּ: האם נבדקה השפעה אפשרית על איכות האוויר של משטחי המלח שיוצרו

באזור ההטמנה? .

הוצג כי עודכנה חלופה נבחרת לחלופה 20 והוצגו יתרונות חלופה זו.

צוין כי מספר המתעלים (מגלשים עיליים להעברת מי השטפונות) ששורטטו במניפת הסחף של הנחל הנו 8. אולם מספר זה צפוי להשתנות בשלב אי המפורט בהתאם לוּרימות ועל כן ייקבע סופית בשלב התכנון המפורט.

פארק גיאולוגי: צוין כי מתוכנן פארק גיאולוגי באזור המניפה. אלי רו,ציין כי יכולה "

להיות בעיה של גישה למקום המוצע, היות והוא פעיל מדי. מבחינת ‏ פוטנציאל להיווצרות בולעניס, וכן לא ברורה האטרקטיביות שלו באזור סמוך כל כך לפעילות התעשייתית המתוכננת. נציג מיייה ציין כי המכון הגיאולוגי מעוניין לשמר את המקום למקרה של היתכנות עתידית. עלה גם כי קיים פארק גיאולוגי נוסף שמקודס על ידי מספר גופים במסגרת תכנית שיקום יס המלח. \ אלי רוּ: לתכנון המתעלים - האם נלקחו בחשבון נתוני הזרימות של השנה האחרונה, שכן ספיקות שנה זו עשויות להיות חריגות, ויכול להיות שחישוביס על פי 3 שנים בלבד, כפי שהוצג, אולי אינם מספקים.

אריאלה: נדרש ניטור אקולוגי של שטח המניפה כבר עכשלו, וואת על ו מנת לוודא כ לא תבוצע פגיעה בשלבי הביצוע והתפעול השונים של התכנית. מבקשת, לראות את, החומר שהוכן בנושא האקולוגיה עבור התכנית.

תחנת שאיבה 088: גיא דוננפלד הציג כי הרשות המקומית מעוניינת כי התכנית תאפשר שימור של אזור תחנת השאיבה לאחר סיום עבודתו. נציג מיייה העלה כי בהמשך לזאת, מתוכנן כי חלק מהתשתיות יכוסו במסגרת הטמנת המלח אבל יבחנו אפשרות לשימוָר חלק מהתשתיות. ל > %

רשמה: איילה אברהמי גובר

המועצה האזורית תמר

ים המלח

פרוטוקול ישיבת הועדה להגנת הסביבה (מס' 3) שהתקיימה ביום רביעי ה 24.ליוני 5

השתתפו: *. "7

נרי אראלי. - - יו"ר הועדה .

יעקב אקריש - מוכיר המועצה

הרצל לורוביץ - רכז תברואה ורישוי עסקים / \ | 4"

אבישי עמיר ‏ - חב' אפיק ַ ₪

ניר כהן - מנהל מח' מים וביוב :

עדה שמיר - חברה * 4

אריאלה גוטליב - חברה

גונדי שחל - חברה

הראל בן שחר - חבר , רשות שמורות הטבע

איילה אברהמי גובר - מנהלת יחייס נגב מזרחי : /., אורלי מילר - רכות תעשיות ורישוי עסקים, יחייס נגב מזרחי . .

נדב בלוך - רותם אמפרט \ 0

: "

על סדר היום:

1. המטשייים ובעיות הביוב בתחומי המועצה - מציגים ניר כהן ואבישי עמיר

2 דיווח על מערך הניטור במישור רותם - איילה אברהמי גובר

3. דיווח על פרוייקט משק מודל בירדן - נרי : ,

1. מציג ניר כהן - הצגת פעילות המחלקה בשוטף

* תפעול שוטף של מכוני טיהור,תחנות שאיבה ומערכות הולכה, *

* | ניטור ואכיפה של איכות השפכים ע"פ כללי שפכי תעשייה,

* בצוע פרויקטים: תא שאיבה לחירום בעין גדי, שדרוג מטייש עין בוקק, הקמת מש בחר ;:

עמשא. -.

* טיפול בהיתרים: השקיה, הורמה לים, רעלים וכו', \ * הפעלת קבלנים ייעודיים. 5

, ,2

ג

מטייש עין גדי . \ \ ,

המטייש מטפל בשפכי נאת עין גדי.

* המט"ש חצי אינטנסיבי פועל עס בריכות שיקוע אנאירוביות ובריכת חמצון:

* כמות שפכים שנתית של כ -- 100,000 מ"ק\שנה.

* כמות שפכיסם יומית ממוצעת כ - 300 מ"ק\יום. : .

איכות קולחיס 20/30 הקולחיס מנוצלים להשקיה חקלאית. \ שת

מערכת הולכת השפכים של עין גדי

מערכת ההולכה כוללת : :

תחנה בחוף עין גדי באוור הבולעניס (קרסה), מוקמת בימים אלה תחנת שאיבה ומנלת לחירום, עד הקמת התחנה הקבועה.

המועצה האזורית תמר

ים המלת

מטייש עין בוקק / . \ -

* המט"ש מטפל בשפכי נווה אוהר ו- 14 בתי מלון: // ב * המטייש פועל בשיטת איוור נמשך וכולל ייבוש וייצוב בוצה וכן טיפול שלושוני, * כמות שפכים שנתית ממוצעת של כ -- 1 מליון מ"ק\שנה, * כמות שפכים יומית ממוצעת כ - 2,700 מ"ק\יום (שייע לעיר של 000; 20 תושבים).

* כמות הקולחים לגינון ציבורי 250,000 מ"ק\שנה, * קולחים לחקלאות- למטעי התמרים, בנחל צאלים עין גדי כ- 500, 1 מי'ק(חודש, בחדרגה,.

הצריכה תגדל עד כ-- 70,000 מ"ק\חודש, . ,

* יתרה לא מנוצלת, מוורמת ליס,

[

מערכת הולכת השפכים באזור התיירות

מערכת ההולכה כוללת 5 תחנות שאיבה :

* תחנת שאיבה מרכזי צל הרים אל מכון הטיהור עין בוקק.

* תחנת שאיבה מפלס נמוך.

* תחנת שאיבה מוריה.

* תחנת שאיבה חמי זהר.

* שאיבה נווה והר. , י

* תחנת השאיבה מפלס נמוך מורימה את השפכים אל תחנת שאיבה צל הרים, ליתרת בתי המלון מזרימיס את השפכים בגרביטציה (אל צל הרים). .

* תחנות שאיבה חמי והר, מוריה מזרמיס ישירות אל.צינור הסניקה למכון הטנהור ו בוקק. /

מטייש נאות הכיכר

= המט"ש מטפל בשפכים של ישובי ככר סדום,

* המטיש אינטנסיבי -- לא תקין, נדרש מטייש חדש, * כמות שפכים שנתית של כ -- 50,000 מ"ק\שנה,

* כמות שפכים יומית ממוצעת כ - 150 מ"ק\יום,

* איכות קולחים 0 :+ הקולחים מנוצלים להשקייה חקלאית.

מטייש הר עמשא ו

* מתוכנן מטייש לטיפול בשפכי הישוב.

* שלב א' 50 מ"ק/יום ,

* כמות שפכים שנתית של כ - 20,000 מ"ק\שנה,

* בשלב סופי 100 מ"ק/יום, 1

איכות קולחיס 20/30. הקולחים ינוצלו להשקיה חקלאוף: 0%

2. מערך הניטור במישור רותם

קיבלנו מכתב מהמפעלים שבו הס מוסרים לנו שהם החליטו לקחת על עצמם ,את הקמת מערך'

הניטור ולהיות ייגורם מנטריי כהגדרתו בחוק אוויר נקי. בסיכומו של הְטיפול בעניין החליטהָּ המועצה לפתוח בתהליך של חקיקת חוק עגר לטיפול באוויר נקי וכאשר הוא יושלם

(שנה-שנתיים ) תהפוך המועצה לייגורס מנטריי במקום המפעלים והדבר הזה חיוני כדי ד למנו מצב.

שבו המפעלים מנטריס ומפקחים על עצמם. .

4

.-*

המועצה האזורית תמר

ים המלח

3. משק מודל בירדן

נרי מסר דוח קצר על התפתחות העבודה ודוח מפורט יותר יוגש בעתיד \ 5 4 הישיבה הבאה של הועדה מתוכננת להתקיים בספטמבר והּיא תעסוק באלטרנטיבות הָשונות "

של תעלות הימים המוצעות (רד-דד, והמובל הצפוני) ותהיה "משותפת לועדה | ולמליאת המועצה. 1

רשם : נרי אראלי

"פיי

1 הצעת החלטה לסיכום נושא הצלת ים המלח הועדה להגנת הסביבה"

ממליצה למליאת המועצה לקבל החלטה בנושא הצלת ים המלח לפיה :

מליאת המועצה סבורה שיש חשיבות לאומית ובין-לאומית לתחילת. ‏ .

חיפוש פתרון כולל ובר קיימא לירידת מפלס ים המלח, פאשר.החלופה <> > '

הצפונית כפי שהוצגה בפניה, היא המועדפת על ידי ייתמריי והיא תפעל:"

לבדיקתה בעדיפות ראשונה על ידי מוסדות המדינה": כו

נרי: בהתאם להחלטות שנתקבלו, פעם בשנה אנתנו עושים ישיבה משותפת עס הועדה להגנת הסביבה ומליאת המועצה כדי לשמוע ולהעביר קצת מה שקרה במהלך השנה בענייני איכות הסביבה והשנה נתמקד בנושא של הצלת יס המלח. , אלי רו, ייתן הסברים ולאחר הדיון תתקבל החלטה . אני רוצה להציע עוד הצעה שבשנה הבאה, לאור מכת הזבובים נחליט שהמשימה העיקרית תהיה להתמודד, פעם נוספת, עס מכת הזבובים. \

(כאן דיבר דב)

אלי רז: מציג מצגת ונותן סקירה על העבר.

₪

הדבר המרכזי המאבק שלי כל השנים היה לתת להם צוות אובייקטיבי לבדוק את ההשפעה של ערבוב 2 גופי מים שונים זה מזּה , יס המלח מצד אחד וים תיכון או יס סוף מצד שני. /

הבעיה שלי היא האחריות שלנו לדורות הבאים, איבדנו המון דברים בים.המלח ולא כולם יודעים מה איבדנו ואנחנו לא יודעים מה עוד נאבד חובה עלינו לשמור על ,"

התכונות של יס המלח ,גה יכול לפגוע קשה מאוד בתיירות ובבריכות המיקרו-":

ביולוגיות וזה יכול לפגוע גס במפעלים קשה מאוד. \

מציע לסיים את בדיקת החלופות שהתחילה בזמן ממשלת ישרון ולא הושלמה עד, היום. . א 2 -

טובי שור: תומך מאוד במה שאלי מציג, אני חושב שה הפיתרון הנכון; צריד רק

להגיד שהתמיכה של המפעל ושל כל הגורמים הירוקים, גה בגלל שבעצם העיקרון, של ההצעה הצפונית הוא שמחוירים את המצב לקדמותו בניגוד לפתרונות האחרים ולכן מרבית החששות לגבי ההשפעה על ים המלח הס חששות שלא כל כך קיימום. ‏ .

בגלל שאנחנו כבר יודעים שהמצב הוה היה קיים בעבר. 7 0

באותה הודמנות הכוונה היא גס לשקם את הירדן שכיום מים לא עוברים בו אלה 0 רק מי ביוב כך שהפיתרון הזה הוא הכי נכון גס מבחינת מפעלי ים המלת:

אני חושב שבכל ואת צריך להציג גס את הקשיים בפתרון הזה, צריך לעשות פה:

הבחנה בין העלאת הנושא למודעות לבין להציע פיתרון שהוא באמת פתרון מעשי;

לא מתייחסים לפתרון של מתקני התפלה כמפגע סביבתי. וש

מבתינה כלכלית החלופה של אלי הרבה הרבה יותר יקרה מחלופות אחרות, בגלל "

שפה אתה מטפיל מים לטובת הורמה שלהם ליס המלח, אתה לא מתפיל מים

ומשתמש במי הרכז, אלא אתה מתפיל את המים כדי להזרים אותם ליס המלח אני לא אומר את וּה כי אני מתנגד לחלופה הזאת, אני רק לא אממן אותה:

נרי: החלופה הזו גורמת לכך שיהיה לכם יותר מים באיכות כזאת.

טובי שור: החלופה הואת לא גורמת שום דבר למפעלי יס המלח, היא רק גורמת

נזק. אם אתה משווה את החלופה הזו למצב הנוכתי, היא רקי גורמת נזק. אני רק בא + להשלים את התמונה שאלי רו הציג וחשוב לציין כאן במליאה שעוד ארוכה הדרך:

אלי רו: מבקש לסיום לציין שהוא לא יודע אס התלופה הזאת ישימה, הוא רק

אומר שבחלופה הזאת אפשר לפתוח בעיות ולא בדקו אותה והגיע הזמן שהיא. == תיבדק. עלות בדיקת החלופה הוא שולי. כדאי לבדוק את כל התועלות של החלופה + הואת. ואנחנו כבני אדם שים המלח הוא נכס כל כך חשוב לנו, צריכים לסמן מטרה שחשוב מאוד לשאוף ולהגיע אליה, ולמועצה האזורית אני מציע שתציב את וה כמטרה לחתור אליה. .0

דודי ברגמן: קודם כל אני רוצה לברך על היוזמה ועל הדיון הראשוני מבתינתין .

שנתיים אני פה במועצה ומדברים על הכל חוץ מאשר על ייהגופה שמתחילה להסחית + לידינויי שנקראת יס המלח, אני לא רוצה להיכנס לעניין הוה של פתרונות, אני לא חושב שוה גוף מדעי פה, לקבל החלטות מדעיות וה לא העניין שלנו איה חלופה תבחן, אני חושב שמה שהכי חשוב כרגע ולשמה צריך לשאוף זה וכות הצעקה שמעולם לא נשמעה מהמועצה הואת. \

דב: אתה לא היית פה, ואתה לא יודע מה עשינו ותלינו את המפה הגדולה ביותך בעולם בתל אביב מול עוּריאלי שהיה כתוב שלא יגמר לעולם ים המלת והעלינו את "

זה ליו-טיוב, איך אתה בכלל מכריו שלא נעשה שום דבר? היינו בכל הפורומים :

שדנים על יס המלח, נציגים שלנו יושבים בכל הפורומים, הקמנו שדולה ללס המלת, = אנחנו יזמנו את הקמת השדולה עס אסתרינה טרטמן., -0ו: .

":

דודי: מאז שאני במועצה לא שמעתי במליאה שהמועצה עושה למען הצלת ים המלח. [ : ,

דב: אולי לא שמעת במליאה, אבל המועצה עושה.

דב : מקריא את הצעת ההחלטה נתקבלה ללא מתנגדים

המועצה האזורית תמר

יי כסלו תשע"ו

ים המלת 2 נובמבר-2015

לכבוד

חברי מליאת המועצה . \

הנדון: הצעת החלטה לסיכום נושא הצלת ים המלה א +

בשנים הראשונות של העשור הקודם הוכית מתקר הבולעניסם את הקשר ביניחט לבין ירידת מפלס יס המלח. תוצאות המחקר הנלעו את ממשלת שרון להחלטה (מסי 2863 מינואר 2003) להכנת מסמך מדיניות ממשלנית על ידי צוות מומחלם, שימליץ על הפתרון האקולוגי-כלכלי-ערכי-חברתי הראול ביותר לבלימת ירידת המפלט, מתוך מגוון חלופות. עריכת המסמך לא הושלמה עקב נבצרותו והפטקת תמיכתו.של דוהזימ יל, . , וש

ב2006 פרסם הצוות כרך של מסקנות ונתונים יאד הוקי וקריאה לממשלה להשליסי את בדיק חחלופות, אך הקריאה לא נענתה. לחץ ירדני, הסכמה ישראליתת ומימון הבנק העולמי התמקהו בימובל השלוטי-.

הובלת מי ים-סוף לים המלח, חרף ביקורת מקצועית וציבורית נרחבת. ב2012 פורסם דו!יח סופי, לאחר ניסייונות עיכוב רבים, השולל העברת מי ים בכמות הדרושה לייצוב המפלס. 7 ,

ב9.12.13 הכריז השר שלוט על הסכם היסטורי למימוש מובל השלום. הפע מדובר על פרוייקט התפלה * צנוע בעקבה, במימון משותף ומבורך כשלעצמו, שיתפיל 65 מלקייש (מיליון קוב/שנה) ויזרים לי המלת 8 מלק/ש רכז ימל, לעומת 850 ו-1250 מלק/ש שהבטיח 'מובל השלוסי. מובן שאין בכמויות אלה כל לפתור את בעלית המים בירדן ולא את משבר ים חמלת. %

אי פתרון בעיית המים בירדן יסכן בעתיד את ישראל, אי פתרון משבר ים המלת יעמיד אותנר בפנל משבר מתמשך שרק את תחילתו אנחנן חוולם חיום. האינטרס הלאומ: והאזורי מחייב בחינת חלופה לשיקום המערכת יכלנרת- ירדן- ים המלחי, נטולת אזומים סביבתיים וקרובת עד כמה שאפשר למצב המקורי, באמצעות שתזור הזרימות הטבעיות בכמות ובאיכות קרובים ככל שניתן למצב המקורכ., . :

המועצה צריכה לחוביל מהלך בשיתוף פעולה עם הגורמים הממשלתיים לביצוע בדיקת היתכנות של

החלופה לשיקום המערכת יכינרת-ירדן --ים המלחי ולש לקוות, ששיווק נכון של הפרוליקט שהנא בעיקרו .

- החזרת המצב ,לדומה ככל האפשר למה שהיה בעבר, יכה למימון בינלאומי כפי שזכה הפרויקט מגלומני :

רווי איומים, אי ודאונות וסיכוניס סביבתיים (סיכונים טייטמיים, ערבוב גופי מים שונל תכונות, סִיכוני דליפות, שיבוש משטר הזרמים במפרץ אלל וכז'י) שהיו ידועים מלכתחילה :

הועדה להגנת הסביבה ממליצה למליאת המועצה לקבל התלטה בנושא הצלת יס המלח.לפיה + 2 מליאת המועצה סבורה שיש חשיבות לאומית ובין-לאומית לתחללת חיפוש פתרון כולל ובר קיימאי.

לירידת מפלס ים המלח, כאשר החלופה הצפונית כפי שהוצגה בפניח, היא המועדפת על ידי *יתמריי והיא תפעל לבדיקתה בעדיפות ראשונה על ידי מוסדות המדינה". :

בברכה,

פז\ רש

נרי אראל

לו/ר הועדה '

4

המועצה האזורית תמר

ים המלת

פרוטוקול ישיבת הוועדה להגנת הסביבה מס' 5/2015 מיום 27.12.2015

השתתפו: נרי אראלי -- יו"ר, יעקב אקריש, הרצל לורוביץ, גיא דוננפלד, גונדי שחל , עידו צורים,

מיטל ליאון, איילה אברהמי גובר, אורלי מילר.

חסרים: עדה שמיר, יוסי אסולין, גבי מלול, טובי שור, הראל בן שחר, נוי אלון, אורי יסעור,

נדב בלוך.

סיימה את חברותה: אריאלה גוטליב

על סדר היום :

1. הפרידה מדורית נצר נדחתה בשל מחלתה -- מוסרים לה -6 מהירה

2 ההתפתחויות בנושא חוק האריוות - דיווח של הרצל. > "

3 דיווח מפגעי ובוביס ויתושיס -- דרי עידו צורים (הדו'יח האחרון מצייב)

4. הצעת נרי לסדר יום ונושאי הישיבות בשנת 2016 (ההצעה מצ'"יב)

1. ההתפתחויות בנושא חוק האריזות

הרצל: בהתאם לתוכנית האב למיחזור שהכנו במועצה היינו אמורים להתףחיל לחלק פחים כתומים לצורך איסוף האריוות , בגלל הריחוק והכמויות הקטנות לא הצלחנו למצוא חברה שתיקח על עצמה את כל המועצה, ולכן ניגשים לפיילוט של שנה עס חברה חיצוניות שתייעד פחים כתומים לאזור המלונות בלבד, מקווים שהפיילוט יצליח ישנם קשיים רבים בבּיצוע במיוחד בגלל שצריך להטמיע את ההפרדה מרמת החדרניות ועד להנהלה כולל המטבחיס ועגלות הפינוי שלא נלקחו בחשבון בזמן בניית המלונות ולכן היום מות פחים או מיכלים זה מאד קשה. /

איילה : נעשתה עבודה ראשונית במלונות וצריך לעשות מאמ מתמשך ₪ הדרכה במלונות מציעה שהאגף יפעל בנושא ביחד עס היחידה הסביבתית. 8

2. דיווח מפגעי זבובים ויתושים - דר' עידו צורים (הדו''ח האחרון מציש) ,

הוצגה מצגת של דרי עידו צורים על טיפול המועצה במטרדי היתושים: והגבוביס בשטת השיפוט של המועצה. %

תמצית הדו''ח - ובובים, ישנם שני גלים עונתיים (סתיו ואביב) 1

בסתיו הזבובים מגיעים מירדן ולאחרונה ביוומת המועצה נערכים פעם נוספת להדרכה בירדן באמצעות משק מודל כדי להגיע לצמצום המפגע שמטריד גס את הירדניס כגורם -תחלואה.

באביב הובוביס מגיעים מהחלקות החקלאיות ולאחרונה נלדונה תוכנית אב לטיפול ועם אימוצה יש סיכוי שכמות הובוביס תפחת, גס כאן הדבר כרוך בשיתוף פעולה רציני של החקלאים תוכזלו

יתושים: ישנם שני סוגים 1. מינים עוקציס ומטרידיס 2. כל השאר שאינם מויקים,לאדט.

הטיפול מתרכז ברובו בקבוצה הראשונה, באזור הכיכר שהוא האיוור הבעייתי ביותר בלל | ריבוי מקווי מים ומציאות מי תהום בקרבה לפני הקרקע בעיקר באזור הסיבחא ובהשוואה שערך עידו ניכר שיש הצלחה ניכרת הטיפול המשולב שנעשה בתעלות ובמאגרי המוס והוא כולל הדברה ביולוגית ושימוש בדגיס, הדברה כימית ורק כאשר אין ברירה במיוחד באזנרי הצמחייהּ הצפופיס שאינם נגישים לטרקטוריס משתמשים בריסוס מהאוויר וגם או בחומר ידידותי וי \ ג ניכר,

שהשיטה עובדת ושיש ירידה במטרדי היתושים בכיכר. = = " :

4

המועצה האזורית תמר

ים המלת

בעין גדי השנה היו תלונות רבות בבדיקה שנעשתה בקיבוץ התברר שישנם עשרות מוקדים של מיקווי מים קטנים בעציציס ובגועי עצים שבאס הס יטופלו כהלכה מטרד הי בקיבוץ יפחת

משמעותית, ההערה נרשמה והיא תועבר לקיבו.

מזּיק חדש שעלה לכותרות לאחרונה הוא ובוב החול שמעביר את מחלת הלשמניה (שושנת יריחו)

מחיות בר באזורנו זהו שפן הסלעים או פסמונים וגרביליס, למחלה שני וניסם (טרופיקה , ורגילה)

ועל כל מקרה חייבים לדווח במהירות למשרד הבריאות.

מיטל ליאון: דיווחה על הרצאה מעניינת ששמעה בעניין ייויהוס אוריי והשפעתו על הסְביבה .

איילה: נושאים שראוי לטפל בהם ב 2016, כנס על יירוק המלונות, לבחור נושא מרכז לשנה הבאה, גינות קהילתיות, בוסתן בנווה זוהר, וביצוע דגימות פתע במיייה וברותם. .

3 הצעת נרי לנושאים לשנה הבאה

א ישיבה ראשונת

א. 1 דיון ביוומה שעלתה בתמרתון בנושא 'יהאב זבובים ויתושים" ונ שטרן "

2.8 קידום המיחזור במועצה. \

הצעה - הישיבה תתקיים בכיכר סדום בהשתתפות התושבים:

מועד -- תחילת פברואר

ב ישיבה שנייה 7

דיווח טובי שור על התקדמות ההכנות לקציר הַמלח ובעיית הנראות של הערמות מָול המלונות, 0-2 : \

דיווח על התקדמות חוק העור לעניין ניטור אוויר ו, דיווח על משק מודל בירדן , /

הצעה - הישיבה תתקיים במועצה 0% יי

מועד - תחילת מאי

3 ישיבה שלישית

התקדמות חטיפול במיניס פולשים בתחומי המועצה בדגש על שמורת עין גדי = .

הצעה הישיבה תתקיים בקיבוצ עין גדי בהשתתפות חברי השקו ונציגי רשטייג." -.

מועד מוצע - יוני

ד ישיבה רביעית

ישיבה משותפת עס מליאת המועצה, סקירה של יו"ר המועצה על 09% שנעשו על ידי המועצה בנושא קידום מציאת פתרון ו מפלס ים המלח, ונושאים נוספים.

מועד 30/10/2016 ,

ה ישיבה חמישית :

נסיעה של כל הועדה לביקור במשק המודל בירדן ומפגש עס הפעילים בשטח. מועד "

מוצע דצמבר 20016. .

רשם: נרי ו

העתק : 0

חברי הועדה ,

4-ל *