פרוטוקול ישיבת הנהלה 30

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל אביב – יפו

פרוטוקול מס' 03 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 03 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 3043/40330

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר א. סולר מ. להבי ח. אבי גיא

ש. מזרחי י. דיין

וה"ה:

מ. לייבה, ע. אברהמי, ע. סלמן, נ. יהושע, א. כהן, א. פרץ, א. לגשטיין, ש. מילר, מ. בנימיני,

ע. לירוז, ד. לוטן, ת. כורם, א. לוי, מ. גילצר, א. בן שושן, ר. בן גל, ג. בן – חורין.

רשמה: שוש בלו

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 2 -

סדר היום:

3. הקצאת מקרקעין.

0. תיקון תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל-אביב יפו לספרות תורנית.

0. תהליך קליטת עובדים בהעסקה ישירה וסיכום פעילות בקרה על זכויות מועסקים.

* * *

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 0 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם. לפני שאני שוכח, אם לא ניפגש, אז צריך לפחות להכניס לפרוטוקול שאיחלתי חג שמח לכל הבאים והנוכחים. זה מהלך חשוב. בשבוע הזה כך צריך.

0 נושאים מונחים על שולחננו:

א. הראשון – הקצאת מקרקעין.

ב. השני – תיקון תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל-אביב יפו.

ג. והשלישי – תהליך קליטת עובדים בהעסקה ישירה וסיכום הפעילות של הבקרה על זכויות

מועסקים.

אנחנו נתחיל בהקצאת מקרקעין.

מר אלי לוי, בבקשה.

03. הקצאת מקרקעין

מר אלי לוי:

הנושאים הראשונים זה הקצאת קרקע:

• בעצם המשך מתן רשות שימוש ניהול הפעלה לעמותת נעמ"ת במעון שמנהלת ברחוב קהילת בריסק ,03 לתקופה של 5 שנים פחות יום.

• הנושא השני הוא גם כן המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת נעמ"ת ברחוב דולצ'ין ,22 מעון ,2333 5 שנים פחות יום.

• הנושא השלישי גם כן המשך מתן רשות שימוש לנעמ"ת במעונות ילדים שהיא מנהלת ברחוב כפר יונה ,05 לתקופה של 5 שנים פחות יום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

איפה זה כפר יונה?

מר אלי לוי:

כפר יונה – רמת אביב הירוקה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 4 -

גב' חביבה אבי-גיא:

מה קרה לבניין שעל יד, שהיה של העירייה של טיפת חלב?

מר אלי לוי:

היה טיפת חלב, היום הוא גן ילדים, הכשרנו אותו כגן ילדים.

גב' חביבה אבי-גיא:

היה גם וגם, היה גם גן ילדים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היה גם וגם, היום שני גני ילדים.

מר אלי לוי:

נכון. בדיוק.

הנושא הבא – המשך מתן רשות שימוש ניהול הפעלה לנעמ"ת במעון ילדים שהיא מנהלת ברחוב שערי ניקנור ,23 מעון תמר, ל-5 שנים פחות יום.

הנושא הבא זה המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, ברחוב שטריקר .01

גב' חביבה אבי-גיא:

סליחה, מותר לשאול מתי נכנסים לשם? מתי חונכים את זה? היו צריכים כבר לפני כמה חודשים.

מר אלי לוי:

ממש ממש, כפי שאני יודע, אחרי פסח תיגמר סוגיית ה"חשמול" של המתקן והם יכנסו למקום.

לאור העובדה, ואנחנו הרי בנינו שם בניין חדש וכו', חלק מהתנאים של ההתקשרות זה שהם יחתמו על חוזה עם חברת משכן אמנויות הבמה בדבר התחזוקה והניהול והבקרה של כל שמירת הנכס היפה שבנינו שם.

גב' חביבה אבי-גיא:

הרי קראו לזה "מרכז המוסיקה על שם שטריקר". יקראו לזה כעת "המרכז על שם תד אריסון"?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 5 -

מר אלי לוי:

אריסון, כן, כי זו התרומה.

גב' חביבה אבי-גיא:

השם שטריקר לא יהיה קיים?

מר אלי לוי:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שטריקר זה רחוב.

חביבה אבי-גיא:

היה גם מרכז המוסיקה,

מר אלי לוי:

כן, אבל קראו לו על שם הרחוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל זה כבר נקרא על שם תד אריסון הרבה מאד שנים.

יעל דיין:

בגלל הרחוב.

מנחם לייבה:

בסלנג אמרו שטריקר.

גב' חביבה אבי-גיא:

שלשום הייתי בקונצרט של המרכז למוסיקה על שם שטריקר שהיה במרכז עינב, כי זה המעון של האנסמבל סולני תל-אביב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 6 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הקונסרבטוריון על שם תד אריסון. הוא היה על שם תד אריסון והוא ממשיך להיות על שם תד אריסון.

מר אלי לוי:

זאת המחויבות החוזית שיש, כן.

הנושאים הבאים קשורים לאיתור שטחים לצורך הקמת גני ילדים ומעונות.

• הנושא הראשון הוא איתור שטח לגן ילדים ברחוב פנקס .22 אנחנו מדברים על מגרש של כדונם לצורך הקמת שתי כיתות גן בעבור העירייה.

• הנושא הבא זה איתור שטח לצורך בית-ספר יסודי וגן ילדים בשכונת צמרות.

גב' חביבה אבי-גיא:

יש צמרות איילון. מה זה צמרות? יש שכונה נוספת שקוראים לה צמרות?

מר אלי לוי:

זה צמרות איילון, צודקת.

קריאה:

התושבים לא אוהבים את זה, אבל כך קוראים לזה.

גב' חביבה אבי-גיא:

כי הם קוראים לזה פארק איילון והם לא מוכנים את המילה,

מר אלי לוי:

אנחנו נוסיף לזה צמרות איילון, כי זה מה שיש, נכון.

אנחנו מדברים על מגרש במסגרת תוכנית /0253א, בשטח של כ-00,433 דונם, עליו יוקמו כמובן גני ילדים ובית ספר יסודי.

אנחנו מבקשים לאשר איתור בשכונת בבלי, ברחוב בן סירא ,6 לצורך הקמת מעונות יום לילדים, במסגרת ההקצאות החדשות שאנחנו נותנים לגופים ועמותות שיגישו הצעות במסגרת התמ"ת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 2 -

האיתור הבא הוא גם כן שטח למעון בשכונת צוקי אביב. מדובר במגרש של כדונם, להקמת מעונות שיוקצו לארגון מלכ"רי ציבורי לבניית מעון והפעלתו, ברחוב ברלין מספר .4 אנחנו מבקשים לאתר מגרש נוסף ברחוב המצביאים ברמות צהלה, לצורך הקמת מעון ילדים, גם כן על פי אותו מודל, שיינתן לאחד מהארגונים המפעילים מעונות. אנחנו מדברים על מגרש ברחוב אגדתי .24

והמגרש הבא, הוא גם כן שטח לצורך מעון ילדים ובית כנסת, בשכונת כוכב הצפון.

גב' מיטל להבי:

אמרת רחוב המצביאים, זה אגדתי? המצביאים זה אגדתי?

מר אלי לוי:

אנחנו כבר עברנו. אני כבר עברתי את אגדתי ועכשיו אני בכוכב הצפון.

אנחנו מדברים על נכס שנמצא ברחוב אבא קובנר .01 אנחנו במגרש הזה מבקשים להקים גם 0 כיתות מעון ומעליהן בית כנסת בעבור השכונה, בשיתוף עם ועד השכונה.

גב' חביבה אבי-גיא:

איך יעלו לקומה השנייה של בית הכנסת?

מר אלי לוי:

במעלית. תהיה מעלית שבת, יהיו מדרגות. מי שרוצה, לפי הבחירה האישית.

זה האיתורים וההקצאות שאני מבקש לאשר. תודה.

גב' מיטל להבי:

אני רוצה לומר כמה מילים.

קודם כל אני רוצה לברך באמת על הקצאות הקרקע לנושא של מעונות יום, המעונות החדשים שאנחנו עומדים לבנות. חסר לי רק המעון החמישי שהיה צריך להיות בפלורנטין, בסבב של ההקצאה.

מר אלי לוי:

מכיוון שהוא כבר הוקצה בעבר ואותר, אין צורך להביא אותו מחדש להנהלה ולכן הוא קיים.

בשבילנו הוא קיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 1 -

גב' מיטל להבי:

או קיי, הסבר מצוין. זה דבר אחד.

והדבר השני שרציתי לשאול, בבן סירא השטח קטן – יש סיבה?

מר אלי לוי:

253 מטר.

גב' מיטל להבי:

לא, הוא קטן יחסית,

גב' תמי כורם:

מיטל, אנחנו היינו בקשר לגבי זה עם אדריכלית של משרד התמ"ת. מה שקורה, שיש שם שני מגרשים פנויים וכל אחד בשטח של 253 מטר. אם היינו מקצים דונם, למעשה יתרת השטח היתה ממש זעירה ואי אפשר היה לנצל אותה.

מר אלי לוי:

אבל אישרנו.

גב' תמי כורם:

מצאנו שבתל אביב, 253 מטר לשתי כיתות מעון, כיתה אחת תהיה בקומה השנייה – זה בסדר גמור ואין בעיה עם זה.

גב' מיטל להבי:

ועוד רון מהנהן בראש, אני מבינה שזה פותר לו גם כן בעיה.

מר אלי לוי:

זה פתר לנו בעיה גם של גני ילדים, גם של מעונות, הכול מסודר. קיבלנו אישור מהתמ"ת לגודל המגרש, הכול בסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אישרנו. הלאה, סעיף שני.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 1 -

מאשרים הקצאת מקרקעין כפי שמפורט במסמך של אגף הנכסים שהוגש להנהלת העירייה.

03. תיקון תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל אביב – יפו לספרות תורנית

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, תיקון תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל-אביב יפו לספרות תורנית.

שרון מילר, בבקשה.

גב' שרון מילר:

מה שאנחנו מבקשים לעשות בתקנון, היום התקנון מורכב מנציגים של מוסדות שונים, של הרבנות הראשית לישראל, הרבנות הראשית תל-אביב, החוג לתלמוד באוניברסיטת תל-אביב, מכון הרב קוק וישיבת מרכז הרב, ומה שאנחנו מבקשים לעשות זה לאפשר לנו גמישות, מכיוון שאנחנו נסמכים על נציגים שנשלחים מהמוסדות האלה, לאפשר לנו יותר גמישות בהרכבת הוועדה.

אנחנו מבקשים להגדיל את הרכב הוועדה אופציונאלית עד 2 חברים, כאשר אנחנו מבקשים מהרבנות הראשית לישראל והרבנות הראשית תל-אביב למנות עד 2 נציגים. ונושא החוקרים ואנשי האקדמיה שיושבים בוועדה, גם שם לאפשר יותר גמישות ולמנות עד 0 חוקרים בכל ועדה.

חשוב לציין שכרגע התקנון מתייחס לחוג לתלמוד באוניברסיטת תל-אביב. החוג הזה לא קיים יותר, כבר כמה שנים, ואנחנו רוצים לאפשר את זה, לפתוח את זה לחוקרים מתחום מחשבת ישראל, היסטוריה, ספרות וכיוצא באלה.

גב' מיטל להבי:

כמה עמודים התקנון הרגיל?

גב' שרון מילר:

עמוד אחד. אשלח לך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מישהו שיש לו הערות?

אין הערות. אישרנו.

אפשר להמשיך. יפה מאד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 03 -

גב' שרון מילר:

תודה.

מחליטים לאשר את תיקון תקנון פרס הרב קוק של עיריית תל אביב- יפו

לספרות תורנית.

מחליטים לתקן כל אחד מהרכבי ועדות השופטים שבסעיף (ו) לתקנון כדלקמן:

3. במקום "בת 5 חברים" יבוא "בת 7-5 חברים, לפי קביעת ראש העירייה".

0. במקום "נציג מטעם הרבנות הראשית לישראל" ו"נציג מטעם הרבנות הראשית לתל

אביב-יפו" " יבוא "נציג, אחד לפחות אך לא יותר משניים, מטעם הרבנות הראשית

לישראל ו4או מטעם הרבנות הראשית לתל אביב-יפו".

0. במקום ראש החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב או מי שיתמנה על ידו" יבוא "חוקר

בכיר, אחד לפחות אך לא יותר משלושה, מאוניברסיטת מחקר המוכרת ע"י המועצה

להשכלה גבוהה, שמחקרו נוגע בתחומים שבהם מוענק הפרס".

תיקון התקנון יעלה לאישור המועצה.

00. תהליך קליטת עובדים בהעסקה ישירה וסיכום פעילות הבקרה על

זכויות מועסקים

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו אחרי תקופה שבה נעשו בעיריית תל אביב יפו שני תהליכים בו זמנית, במקביל, שניהם עוסקים בעובדים:

הראשון הוא הפיכת עובדים שבעבר היו עובדים זמניים או עובדי קבלן, או עובדים מה שנקרא נש"מים, והפיכתם לעובדים קבועים של עיריית תל אביב יפו.

והשני – שעיריית תל-אביב יפו, באופן מיוחד, חריג, שלא מקובל במקומותינו, עמדנו ועומדים בדבר שנקרא פיקוח ובקרה על תנאי העבודה של אותם עובדים שעובדים אצל מספקי שירותים לעיריית תל-אביב יפו, על מנת להשתדל מאד שלא יעשקו אותם.

אלה שני הנושאים ומי שיציג יהיו אבי פרץ ואסף לגשטיין.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 00 -

מר אבי פרץ:

מה שאני אציג פה במצגת זה תהליכים שקרו, אם להגדיר את זה, בשנים האחרונות, יותר נכון בעשור האחרון, של קליטת עובדים לשירות העירייה במתכונות העסקה שונות, שבחלקן עברו מהעולם ועיריית תל-אביב רואה את זה כערך, על מה שיש לה כמחויבות של העירייה כגוף ציבורי לערכים סוציאליים וגם לשמירה על זכויות ומעמד עובדיה.

אני רוצה לומר שבמעגל הראשון זה עובדי העירייה. כדי ששביעות הרצון של הלקוחות, של תושבי העיר בפרט ותושבים מחוץ לעיר בכלל, תהיה גבוהה, אנחנו צריכים שביעות רצון גם של עובדי העירייה, שרמת שביעות הרצון של עובדי העירייה תהיה גבוהה. ולכן, אני מציג בהתחלה את ההתמקדות קודם כל בתהליכים שביצענו מול עובדי העירייה.

כחלק מהתוכנית האסטרטגית העירונית נקבעו מטרות של שיתוף עובדים, לכידות ארגונית, תקשורת פנים ארגונית, מצוינות, מקצועיות וכמובן טיפוח ופיתוח המשאב האנושי בכלל התחומים.

אלה הם תחומים, פחות או יותר, שבהם התעסקנו מול העובדים וטיפלנו והשקענו את הטיפול במרכיבי התרבות הארגונית של כלל עובדי העירייה.

ניתן לראות פה תחומים בתחום העשייה והקורסים וההכשרות, ובתחומים של זכויות העובדים.

לא שאני אומר שלא היו בעבר, אבל שמנו דגש יותר, גם בתחום הפנאי וגם בתחום הפיתוח הניהולי והעצמת מנהלים, וגם בתחומי ניהול שונים, והגדרנו אוכלוסיות. היום אפשר לומר שבעיריית תל-אביב מוגדרות אוכלוסיות ברורות, ידועות, כל אחד יודע את מקומו, כל אחד רוצה לשאוף למעלה, וזה מה שמחנך למצוינות.

התוצאות של ניהול העיר והעירייה ניכרות, על פי מה שאמרתי, ניכרות בפן עשייה פיזי, בתחום הכלכלי, החברתי, חינוכי - תוצאות שמעידות יותר על הדרך. ולמה אני אומר כל פעם על הדרך? כי זו הדרך.

יצאנו לסקר אקלים ארגוני לפני 5 שנים שמעידות יותר על שביעות רצון של העובדים. לפני כשבועיים שלושה קיבלנו סקר פנים ארגוני לאותם אגפים שבהם התבקשו העובדים להצביע על רמת שביעות הרצון שלהם. ואחת השאלות שנשאלו העובדים, על שביעות רצון שלהם ממקום העבודה. בציונים של 0 ל-5 הגענו לציון קצת מפחיד, שקצת קשה לעלות, .4.2-4.6 זה באמת מספרים, וזה לא שגוף חיצוני שביצע, אלא שזה המרכז למחקר כלכלי חברתי שביצע סקר והשתתפו בו מאות עובדים מהעירייה והצביעו על שביעות רצון שלהם מהשירות בעירייה, וזה תהליך שקורה בשנים האחרונות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 02 -

אני צולל פה ומפרט בפניכם את מתכונות ההעסקה, ומה שעשינו בעצם אנחנו התאמנו את המבנים הארגוניים, גם של היחידות וגם, אני לא רוצה להגיד למגר, אבל חלק מקבלת השירותים מבחוץ, אנחנו רוצים ליצור מחויבות של אותם עובדים, ולכן פעלנו לקלוט אותם במתכונות מסוימות.

אלו הן מתכונות ההעסקה שקיימות בעיריית תל-אביב:

• המתכונת הראשונה היא העסקה יומית, שלשמחתי היא כבר לא קיימת. מתכונת שתיכף אני אפרט אותה ומה עשינו שם.

• יש ביטחון תעסוקתי לעובדים, אני אציג גם מספרים, במיוחד לגבי ,2300 כמה עובדים נקלטו כעובדים במעמד של קביעות.

• קליטת עובדי קבלן, שזה השם הנפוץ שכולנו מכירים.

• וקליטת נותני שירותים, כפי שאמר ראש העיר – נש"מים או בשפת העם.

מתכונת העסקה יומית – זה שינוי והפסקת מתכונת העסקה יומית שהיתה נהוגה במשך עשרות שנים בעירייה. במסגרת הזו קלטנו מאות עובדים. גם שיפרנו את רמת השכר שלהם וגם זכויות. זו מתכונת שהיא בעצם על בסיס שעתי. באת – עבדת – קיבלת. לא הגעת, זה על בסיס יומי, וככה חושבה לך רמת השכר. הזכויות הסוציאליות, לא שלא היו בכלל, אבל הן היו בכמות קטנה בהשוואה לעובד מן המניין כעובד עירייה.

במיוחד התמקדנו באותם אגפים, שם המתכונות היו נפוצות – תברואה, פיקוח עירוני וחופים.

בחלק מהמקומות הגיוס של העובדים היה על בסיס של מחזוריות, ואני יכול להגיד שהמתכונת הזאת כמעט, למעט עובדים שאנחנו, מה שנקרא, לפי עונות, אבל זה המעט שבמעט, אין לנו מתכונת כזאת. במהלך השנים קלטנו 533 עובדים שהעברנו אותם למתכונת חודשית וסיימנו את המתכונת הזאת בשני האגפים האחרונים – אגף חופים ואגף שפ"ע – שם קלטנו גם ברמה, אני לא מדבר על מהנדסים, אבל ברמה של עובדי ניקיון ועובדי תברואה למיניהם גם בשני האגפים האלה.

גב' חביבה אבי-גיא:

כמה נשארו לא מועסקים? אמרת .533 כמה נשארו מחוץ ל,

מר אבי פרץ:

אז אני אומר, מה שנשאר כרגע זה במסגרת אותם עובדים עונתיים,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 00 -

קריאה:

אפס.

מר אבי פרץ:

כרגע אפס.

גב' מיטל להבי:

אני רוצה לשאול על עובדי הניקיון אצלנו בבניין.

מר אבי פרץ:

זה לא קשור. זה משהו אחר. מיטל, לא. אנחנו נגיע לזה וזה במצגת השנייה. אני מדבר על עובדים יומיים שעובדים. אין לנו היום שום עובד יומי בעיריית תל-אביב.

ביטחון תעסוקתי – תסתכלו פה, יש פה בעצם היקפים רחבים מאד של אותם אגפים שבעצם יחד עם ארגון העובדים, ישבנו וגיבשנו הסכם, עם מנכ"ל העירייה, לגבי צמצום היקף המשרות הבלתי צמיתות. רק לשם הדוגמא, בשנת 2300 קלטנו 424 עובדים למתכונת של עובד קבוע לכל דבר.

שימו לב, במיוחד 233 סייעות, אגף הפיקוח 50 עובדים, וכמובן נציגי גביה במינהל הכספים, ששם היום אני יכול לומר שהתמהיל הוא %15 מכלל העובדים במעמד קביעות.

גב' חביבה אבי-גיא:

והמגמה לשאוף להגיע ל-%033?

מר אבי פרץ:

המגמה, אני לא בטוח אם לשאוף להגיע ל-%,033 אבל כרגע אנחנו עומדים על %,15 שזה סדר גודל של מספר אסטרונומי ואין לו אח ורע בשלטון המקומי, מידע אישי, גם ברשויות אחרות כמו חיפה וירושלים.

גב' חביבה אבי-גיא:

וזה בא לידי ביטוי בתוספת לתקציב?

מר אבי פרץ:

זה בא לידי ביטוי. הכול עובר דרך ועדת כספים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 04 -

קריאה:

ודאי.

מר מנחם לייבה:

זה בא לידי ביטוי גם באובדן הגמישות הארגונית, והאמונה שלנו שהעובדים יתנו לנו תוצרת גם אם הם עובדים קבועים, כי אנחנו מאמינים בעובדים.

גב' חביבה אבי-גיא:

שהם יצדיקו.

מר מנחם לייבה:

שהם יצדיקו תמיד את העבודה. זו האמונה.

גב' מיטל להבי:

לא הצלחנו לייצר בתוך התהליך הזה גמישות ארגונית, מה שאתה קורא? מוביליות תעסוקתית?

מר מנחם לייבה:

במקרים מסוימים כן.

מר אבי פרץ:

קיימת עדיין גמישות.

גב' מיטל להבי:

כי זה חלק מהעניין

מר מנחם לייבה:

נכון.

גב' מיטל להבי:

אחרת, אתה יודע, זה כסא לנצח מה שנקרא.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 05 -

מר מנחם לייבה:

זה נכון.

מר רמי בן גל:

מיטל, לא בסיכומים שמציגים לך. מיד תראי סיכום שבו הצגנו גמישות תעסוקתית מלאה. אני רוצה לראות את האומץ הניהולי לפטר אותם, אבל יש כאלה. מהנדסים – קלטנו כאלה, מתכנני ערים – קלטנו כאלה, אנשי מחשוב עשרות בתקני העירייה שיש להם גמישות תעסוקתית מלאה.

גב' מיטל להבי:

דווקא מהנדסים לא מדאיג אותי, כי במשכורת שהם מקבלים פה, יותר טוב להם בשוק הפרטי.

ברצינות, לא בגללנו, אלא בגלל המגבלות של משרד הפנים, לא בגללנו. אנחנו מוכנים לשלם להם, אבל יש מגבלות של משרד הפנים. אותי מדאיג דווקא הנושא של אותה פקידות, אותו גרעין שיושב בתפקידים ובאמת לפעמים האפקטיביות של העובד היא לא גבוהה, היא לא מתאימה.

מר אשר בן שושן:

אגב, שיפרנו בצורה לא מבוטלת גם את תנאי ההעסקה והשכר של אותם מהנדסים, מבחינת שיפור היכולת של הגיוס שלנו. שניים - אין ספק שיש עוד מה לעשות בסקטור הציבורי בכלל, בתחום הגמישות בכלל. ושלוש - ההבנות שאנחנו השגנו עם ארגון העובדים הם נמצאים במקום טוב.

גב' מיטל להבי:

רמי, אכן?

מר רמי בן גל:

את שואלת אותי ומטילה ספק ביושרה שלי? לא הבנתי.

גב' מיטל להבי:

חס וחלילה. הוא אמר לי על המהנדסים והוא אמר על המתכננים והוא אמר על מקצועות ספציפיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 06 -

מר רמי בן גל:

מיטל, למיטב ידיעתי ארגון עובדי עיריית ת"א הוא הפתוח ביותר להעסקה בגמישות מלאה מכל הרשויות האחרות במדינת ישראל.

מר אבי פרץ:

מיטל, אני רק אעיר הערה. בכוונה אני לא מתמקד במהנדסים והמתכננים, ואת תראי פה אוכלוסיות במקצועות של סייעות, של עובדות סוציאליות, של מדריכות סמים, מועדוני קשישים, שאותם קלטנו לשורות העירייה. זה לא חוכמה להגיד רק מהנדסים ומתכננים, אבל הם גם חלק שבתפיסה שלנו, במקום לקבל שירותים בחוץ, אתה קולט אותם, אתה יוצר הזדהות עם הארגון, אתה יוצר מחויבות שלהם ואתה קולט אותו לשורותיך. זה מה שנקרא WIN-WIN לשני הצדדים. ואני יכול להגיד לך ששביעות רצון של אותם נש"מים שקלטנו, שבהתחלה קצת לא הבינו, היא היום גבוהה מאד והם שמחים שהצטרפו לעיריית ת"א.

מר רמי בן גל:

מיטל, בשביל להסביר לך, מרביתם עבדו שכם אל שכם עם חברים שהם מכירים מהעבודה. רק באופן אקראי אחד קבוע ואחד איננו קבוע.

גב' מיטל להבי:

לא, לא, אני מברכת.

מר אבי פרץ:

קליטת עובדי קבלן – שזה נושא שתמיד אומרים עובדי קבלן – במהלך השנים קלטנו, ב-0 השנים האחרונות, 633 עובדי קבלן דרך חברות שנתנו שירותים לעירייה, שירותי כ"א. אם אתם זוכרים, קפלן את לוי, עזרא וביצרון. ושוב, מיטל, במינהל הכספים, נציגי גביה, מה שנקרא נציגי שירות במוקדי הטלפון, בקבלת קהל, במוקדי פניות בכתב, הפיקוח העירוני, מה שנקרא רצפת העבודה, הפקח, במינהל החינוך – שם קלטנו 633 עובדי קבלן לשירות העירייה.

גב' חביבה אבי-גיא:

אתה רוצה להגיד לי שרוב המורים ממינהל החינוך הם כבר לא עובדי קבלן? אני יודע שיש בעיה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 02 -

מנחם לייבה:

לא, הוא לא דיבר על זה.

גב' מיטל להבי:

לא, הוא לא דיבר על זה.

מר אבי פרץ:

אני לא רוצה לומר את זה.

מר מנחם לייבה:

אבי, רק תיתן את המספר כמה בכל המדינה. אנחנו קלטנו עכשיו 633 עובדים, קלטנו בעבודה שלנו, עוד לפני המחאה החברתית, עוד לפני ההסתדרות. תן מספר, כמה בכל המדינה, כשכל המדינה שבתה, כולל שדות תעופה, כולל רכבות – כמה נקלטו בעקבות ההסכם?

מר אבי פרץ:

.223

מר מנחם לייבה:

תבינו איפה אנחנו חיים. כל פעם שמדברים כאן, על מה מדברים? 223 בעקבות, כל המדינה הושבתה – .223 וכאן אנחנו מדברים על 633 ואף אחד לא שמע על זה בכלל, זה לא היה חדשות, זה היה דבר שגרתי.

גב' חביבה אבי-גיא:

אפשר למסור את זה כידיעה.

גב' מיטל להבי:

חביבה, את שאלת על עובדי הוראה. ואני גם שאלתי בתחילת הדיון, עוד לפני שהדיון התחיל, על עובדי הוראה. מה שנאמר לי על ידי רמי זה שעובדי הוראה, נניח של מינהל חינוך, הם בהסתדרות המורים. הסתדרות המורים היא לא חלק מההסתדרות הכללית. אז כאילו אם אתה מחפש את ההוראה, ההוראה לא נמצאת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 01 -

מר אסף זמיר:

לא, זו לא תשובה מלאה. עובדי הוראה שעובדים במשרה מלאה, מועסקים על ידי העירייה או על ידי משרד החינוך בהתאם לאיפה הם למדו. אין לך היום מורה,

מר רמי בן גל:

אני אענה תשובה אחרת – אני לא מייצג מורים, כל שאני לא אמון על הפרק הזה, זה הסתדרות נפרדת. אני יודע שאשר במגעים עם הסתדרות המורים ויש שם איזו שהיא התקדמות, שזה לא המצגת, זה לא הנושא.

קריאה:

אז נשאיר את זה בזה.

מר רמי בן גל:

בדיוק, נשאיר, זה לא הנושא היום.

מר אבי פרץ:

כפי שאמרתי, קליטת נותני שירותים – עוד מתכונת העסקה – נש"מים. קלטנו בשנת 2303-2300 כ-233 נותני שירותים בתפקידי מטה. אנשי מחשוב, מיטל, מתכנני ערים, במרכזים הקהילתיים, גם בכל המרכזים הקהילתיים, שדרת הניהול של כל מרכז קהילתי, קלטנו אותה. אין היום מרכז קהילתי שמנהל המרכז הוא לא עובד עירייה, מנהל התפעול, המזכירה, או כל מתכנני הערים ועובדי המחשוב שעבדו דרך יובל חינוך נקלטו.

ופה אני רוצה להוסיף, שבנוסף ועל פי הנחיית ראש העירייה והחלטת המועצה, הוקמה בשנת 2300 ועדה משותפת להנהלת העירייה, חבר המועצה מר שמוליק מזרחי וארגון העובדים.

במסגרת הוועדה, שסיימנו אותה רק לפני שבועיים וביצענו מיפוי, דרך המנהלים, דרך העובדים, על כל התפקידים וסוכם על דעת כולם על קליטה של עוד 023 מעבר ל-233 שציינתי בשקף הקודם, עוד ,023 ושם אנחנו קולטים עובדות סוציאליות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני חושב שגם צריך להעריך את עבודת הוועדה ולהגיד מילה טובה לשמוליק. שמוליק, יישר כוח.

באמת, חשוב מאד. וכמובן גם לארגון העובדים, לרמי, שעושים את העבודה בצורה עניינית ולא בשביל לעשות רעש סתם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 01 -

מר אבי פרץ:

הוספנו תחומים נוספים לקליטה לעירייה כדי ליצור את המחויבות גם של שמאים, אצל אלי לוי וגם מהיחידה האסטרטגית, שצירפנו אותם לשירות העירייה. אבל בסך הכול עשינו מיפוי רציני והוחלט על ידי הוועדה לקלוט .023

לסיכום – תראו את המספרים, זה שקף שמסכם בעצם את כל מתכונות ההעסקה:

מיומית לחודשית – 533; קביעויות – לשנה אחת בלבד – 424; קליטת עובדי קבלן, מה שמנחם ציין – ,633 בהשוואה למדינה שרמי אמר 223; וכמובן, נש"מים בהעסקה ישירה – ,023 שכולל, אמרתי, גם אותם מקצועות שלא ב-light .high חשוב לנו להדגיש את זה. לא הלכנו רק לקלוט את המקצועות הנחשבים, אלא באמת הלכנו לסייעות, הלכנו לפקחים, הלכנו לנציגי השירות, לעובדים סוציאליים.

גב' חביבה אבי-גיא:

מצילים?

מר אשר בן שושן:

כל המצילים הם בהעסקה ישירה.

מר אבי פרץ:

כל המצילים עובדי עירייה. הם מחבקים אותנו חזק, הם כבר מזמן אצלנו. יש שם "חיבוק דוב",

גב' מיטל להבי:

לא, יש גם דור א', דור ב'.

מר אשר בן שושן:

לא רלוונטי. דור א', דור ב', דור ג' – לא רלוונטי. אנחנו דנים פה על נושא של העסקה ישירה.

גב' מיטל להבי:

כן, זה מה שאמרתי, זה לא רלוונטי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 23 -

מר אבי פרץ:

זהו, חברים, תודה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רוצה עוד פעם להעריך, באמת, גם את העבודה. אבל הדבר החשוב הוא, אני חושב שכשמסתכלים על המספרים האלה, אומר לי כאן מנחם דברים שלא ידעתי, אבל מי שעוקב אחרי כל ההסכמים, כולל השביתה, ומה שמקבלים במדינה סך הכול, מבין שבסופו של דבר מה שייקלטו עובדים סביב העניין הזה יהיו מספרים זעומים. כאן, ולא עקב שביתה, אלא בצורה עקבית, רצינית, יושבים. אני חושב שאנחנו מייצרים גם תעסוקה יותר הוגנת וגם שביעות רצון של העובדים וגם קליטה של עובדים שהיו בתנאים שלא היה בהם, איך אומרים, אפילו ברמת ההרגשה. כי הרבה פעמים אומרים – נש"מ יש לו את היתרון לפעמים אפילו שהוא מקבל שכר קצת יותר גבוה והוא משלם על השכר היותר גבוה תמורת ה-אין קביעות. רק שכשאומרים לו לך הביתה, שם הוא מבין ששכרו יצא בהפסדו. וכאן נוצר תהליך שאנחנו מייצרים את שני הדברים –

גם עובד עירייה לא רואה מישהו שמרוויח יותר ממנו בסוף החודש; וגם מייצרים מציאות שבה הבן אדם יש לו הגנה מקצועית, שגם זה דבר חשוב, כי לא פעם כולם מכירים את הסיפור הזה.

כשרואים את סך הכול המספרים שמופיעים כאן, אלה מספרים שאין להם אח ורע, לא במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי. ואני חושב שכך נכון וכך ראוי. אותי כששואלים לא פעם, אני אומר, וזה לא קל לי להגיד את זה כי יש מחיר גם לקביעות בהרבה מאד היבטים, אבל אני אומר שאני כן גאה בעובדה שעובד תברואה של עיריית ת"א יפו יכול להביא ספר וללכת פעם בחודש לסרט. בעוד שעובדי קבלן ברעננה לא יכולים לעשות את זה. זה ההבדל הגדול.

גב' חביבה אבי-גיא:

הערה, קודם כל כללית. צר לי שהנושא כל כך חשוב וישנם 4 חברי הנהלה פה, שהרוב המכריע בנושא כזה חשוב לא מופיעים ולא משתתפים, וזה לא חזון נפרץ. זה דבר אחד.

מר מנחם לייבה:

אנחנו שישה.

גב' חביבה אבי-גיא:

יש מישהו שאני לא רואה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 20 -

מר מנחם לייבה:

כן, שישה.

גב' חביבה אבי-גיא:

היא לא חברת הנהלה.

מר מנחם לייבה:

אה, היא לא חברת הנהלה, אז .5

גב' חביבה אבי-גיא:

גם שמוליק לא.

מר מנחם לייבה:

תגידי, 4 פלוס .2

גב' חביבה אבי-גיא:

זה דבר אחד. דבר שני, לאור הדברים ששמענו פה, אני חושבת, יש פה נציגה, אלמוג מדובר העירייה,

גב' אלמוג כהן:

מטופל, מטופל.

גב' חביבה אבי-גיא:

מוכרחים לנסח, זה מחויב המציאות, ידיעה מאד מאד, אין אח ורע. רון נתן את הדבר הזה ושיידעו על הדברים הטובים האלה.

גב' אלמוג כהן:

מטופל.

מר אסף זמיר:

"אין ספק, חביבה, שמחר זה יקבל חצי עמוד או עמוד בידיעות אחרונות".

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 22 -

גב' חביבה אבי-גיא:

שיקבל חמש שורות, זה כבר טוב.

מר אסף זמיר:

אם זה יקבל 5 שורות בצפון העיר, אז אני מוכן,

גב' אלמוג כהן:

זה ייכנס, טפלנו בזה.

גב' חביבה אבי-גיא:

לא לזה התכוונתי, שיהיה ב"מרקר", ב"גלובס",

מר אסף זמיר:

אהה, אוקיי, במרקר וגלובס – הלוואי!!

מר שמואל מזרחי:

רון, אני רוצה להתייחס. אפשר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן, כן, אפשר.

מר שמואל מזרחי:

אני רוצה לומר, כאשר הוקמה ועדה של מנחם ושלי בעניין הזה, אני רוצה לומר לכם, היה ממש תענוג – לשבת עם הצוותים המקצועיים, עם אשר ויו"ר ארגון העובדים, רמי, ולשבת עם אבי, שפרסו בפנינו את הנתונים – זה ממש היה תענוג, לא היה צריך בכלל להתאמץ. הסתבר שעוד לפני שעלה הנושא על ידי חבר מועצה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לפני שהיתה מחאה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 20 -

מר שמואל מזרחי:

כן. הסתבר שהעירייה כבר עוסקת בזה. פעלה ופועלת בעניין הזה. ומקדישה תשומת לב והמספרים מדברים בעד עצמם.

כמובן שיש עוד נקודות, בכלל כפי שנאמר, יש עוד מקום לשלב עוד עובדים כאלה ואחרים בתוך הסיפור. יש כאן איזה בסיס של עוד כ-023 איש שצריך להכניס אותם וצריך לראות את הדרכים איך מכניסים אותם. זה מראה רק באמת על שיתוף פעולה בלתי רגיל בין ההנהלה לבין ארגון העובדים, שעושים עבודה פנטסטית, שכולם יכולים רק להתברך על כך. צריך לבוא לא רק בתקשורת, אני לא יודע באמת, כמו שאמר אסף, עד כמה זה מעניין אותם, כי הם מחפשים דברים אחרים לגמרי בפרסום שלהם, אבל אני חושב שהדו"ח הזה צריך לבוא לידיעת כל חברי מועצת העיר, כי הנושא הזה עלה במועצת העיר וצריך להביא לו את הנתונים האלה, את המספרים האלה.

מר בנימיני:

אנחנו נכנס פורום מועצה.

מר שמואל מזרחי:

צריך לכנס פורום מועצה ולהציג את העניין הזה. אני חושב שגם אלה שמדברים בעד העסקה ישירה יכולים להיות גאים במהלך הזה. ואני אומר את זה גם כאיש הסתדרות, אני חושב שהלוואי ובכל המערכות היו פועלים בצורה כזאת, בצורה כל כך רצינית. ועוד מעט, כשידברו גם על נושא של זכויות מועסקים, שכאן יש לי גם את הכבוד להיות יו"ר ועדת המכרזים ולראות את העבודה המאד מקצועית, מאד יסודית, מאד עניינית של הצוותים המקצועיים שמטפלים בנושא של זכויות מועסקים, אני גאה להיות חבר מועצה בעיר כזאת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מיטל, תרשי לי רק 'בקטנה' ככה להזכיר לך, שאתם הצבעתם עם שרון לוזון, לא עם חברי המועצה בנושא הזה. והגיע הזמן לחשוב על זה, כי אנחנו עושים גם דברים טובים. זה טוב, אתם בקואליציה, כדאי להצביע עם הקואליציה.

מכל מקום, אני חושב שאפשר לברך ואפשר להגיד תודה לכל מי שעסק בעניין. תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 24 -

סיכום פעילות בקרה על זכויות מועסקים

מר אסף לגשטיין:

עכשיו אנחנו נדבר על עובדי הקבלן. אנחנו התנענו את פעילות הבקרה על זכויות מועסקים של עובדי קבלן ב-.2336 ברבעון האחרון של 2336 כינס אשר בן שושן נציגים מאגף משאבי אנוש, מהחשבות, מהשירות המשפטי וממת"ש, והסביר לנו שראש העירייה החליט לטפל בנושא של עובדי קבלן. במעמד הזה הוקם צוות בקרה על זכויות מועסקים שבראשו עומד עד היום יהושע ניב, ובעצם צריך לזכור שב-2336 לא היה מושג כזה שנקרא בקרה על זכויות מועסקים. לא היה קיים דבר כזה. ואנחנו בעצם בתקופה הזאת היינו צריכים לראות איך אנחנו בכלל מתייחסים לתופעה הזאת. מה עושים.

התחלנו למפות את המכרזים שהם עתירי כוח אדם בעירייה. התחלנו לקשור מנהלים בעירייה, להכניס אותם לתוך הנושא הזה. לגבש נהלי עבודה. ובעצם ברבעון האחרון של 2336 הנושא של בקרת זכויות מועסקים בעיריית ת"א של עובדי הקבלן יצא לדרך.

מה קרה במדינה? בפברואר 2332 החלטת ממשלה מס' ,0004 תחת הכותרת – צעדים לצמצום פערים חברתיים במדינת ישראל. בהחלטה הזאת הוטל על החשב הכללי להוציא הוראות שבעצם לעשות בקרה על זכויות מועסקים במדינה. החשב הכללי הוציא את ההוראות שלו, שהיו בעצם ציון דרך ביולי ,2332 וזו בעצם נקודת הזמן שבמדינה התחילו לחשוב על נושא של בקרת זכויות מועסקים, שנה בערך אחרי שבעיריית ת"א התחילו לטפל בנושא הזה.

בתקופה שהחשב הכללי הוציא את ההוראות האלה, ההוראות היו די מצומצמות. לאורך השנים עד היום הם צברו כבר נפח, ביקורת מסודרת, עם מתודה מסודרת. אבל אז, תקופה קצרה אחרי שההחלטה התקבלה יצאה מתכונת מצומצמת של אותן בקרות של החשב הכללי.

אנחנו בינתיים, תפיסת הבקרה שלנו התחלקה לשני חלקים:

• אנחנו דיברנו פעם אחת על נושא של מניעת, זאת אומרת, השלב שהוא שלב טרום התקשרותי, מניעה מקבלנים שהם עם פוטנציאל של הפרת זכויות להיכנס לעירייה.

• והחלק השני זה בקרה ואכיפה על הנושא של זכויות קבלן לאורך כל תקופת ההתקשרות.

בעצם מה אנחנו עושים בצד של המניעה? אנחנו דורשים רישיון קבלן, הצהרה על העדר הרשעות פליליות, אישור על העדר קנסות מהתמ"ת. בעצם כל הדברים האלה זה דברים חיצוניים שאנחנו מבקשים בשביל לוודא שאנחנו לא מקבלים קבלנים שהם עם עבר בעייתי. אבל אנחנו לא מסתפקים בזה. בנוסף למה שאנחנו לוקחים מבחוץ, אנחנו גם מתבססים על דו"חות ביקורת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 25 -

שלנו, על דו"חות ביקורת פנימיים שאנחנו מבצעים, ובמידה ויש לנו ידע שקבלן הפר זכויות ולא תיקן את ההפרות לשביעות רצוננו, גם בזה אנחנו משתמשים לסינון הקבלנים.

בנוסף אנחנו לא מאפשרים עבודה עם קבלני משנה, שזה גם אלמנט מאד חשוב, כי קבלני המשנה זה איזה שהוא עלה תאנה שמשתמשים בו במדינה.

גב' חביבה אבי-גיא:

וזה הרבה? כי נדמה שזה די,

מר אסף לגשטיין:

אין לנו היום. ההעסקה שלנו, אנחנו מעסיקים את הקבלנים, אנחנו לא מאפשרים העברה של ההעסקה הזאת לקבלני משנה.

גב' חביבה אבי-גיא:

ולכמה זמן הרישיון - פעם בשנה? לכמה שנים?

מר יהושע ניב:

הרישיון של משרד התמ"ת, לדעתי, הוא לשלוש. אנחנו אבל בכל חידוש של אופציה במכרז בודקים תוקף הרישוי.

מר אסף לגשטיין:

מהצד של המניעה, בנוסף לבדיקה של ההיסטוריה של הקבלנים, יש עוד אלמנט חשוב שאנחנו מקדישים לו הרבה מחשבה, וזה לראות שאנחנו לא מקבלים הצעות גרעוניות. שזה מה שאנחנו עושים אומדן של עלויות ואנחנו בודקים את ההצעות שהקבלנים מגישים לנו בצורה מאד מדוקדקת. אנחנו משקיעים הרבה עבודה על הנושא של האומדן, וזאת פעולה שהיא לכאורה נגד האינטרס הכלכלי של העירייה. כי אנחנו, ואתם תראו בהמשך כמה קבלנים נפסלו בעקבות הדבר הזה,

גב' חביבה אבי-גיא:

אבל מה קורה כשהקבלן לא עומד בתשלום השכר, העירייה נכנסת,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 26 -

מר יהושע ניב:

אנחנו מדברים כרגע על שלב המניעה. אנחנו אחרי זה עוברים לשלב הבקרה שהוא הטיפולי יותר.

מר אסף לגשטיין:

אנחנו דיברנו על שלב המניעה.

השלב השני, אחרי שחתמנו על חוזה, התקשרנו עם קבלן, אנחנו עוברים לנושא של בקרה ואכיפה.

כמו שאמרנו, החשב הכללי הוציא דרישות מסוימות של בקרה. אנחנו עושים בדיקה שהיא מעבר לחשב הכללי, בצורה משמעותית.

קודם כל, קבלן נכנס לעירייה, אנחנו מזמנים אותו, אנחנו מייצרים תיאום ציפיות, אומרים לו מה אנחנו רוצים, איזה דגשים, ומה אנחנו הולכים לבקר, בשביל שהוא יקבל גם את ההבנה ואת התחושה שאנחנו מתייחסים לעניין הזה ברצינות, כי זה מה שאנחנו עושים באמת לאורך כל התקופה. אנחנו מבצעים בדיקה מדגמית עד מלאה של תלושי השכר.

החשב הכללי מבקש %23 מדגם. אנחנו בממוצע דוגמים %53 מהתלושים. בחלק מההתקשרויות, בעיקר כאלה שהן מחוץ לבניין העירייה, אנחנו לוקחים את כל התלושים של כל העובדים על כל החודשים. זאת אומרת, %033 מדגם, ובצורה הזאת אנחנו גם עוקבים אחרי המצב שאנחנו מקבלים.

גב' חביבה אבי-גיא:

יש אחוז שאתם מוצאים שלא בסדר?

מר יהושע ניב:

ברור, בטח.

מר אסף לגשטיין:

תיכף נגיע לזה. כן, בוודאי.

אנחנו עושים, כמו שאמרתי, בדיקה מדגמית עד מלאה של תלושי שכר, של אישורים על הפקדות סוציאליות. אנחנו גם לוקחים אישורים מרואה חשבון. מטפלים בתלונות עובדים. עורכים ביקורות שטח, שזה עוד דבר שלא נדרש בהוראות החשב הכללי. הוראות החשב הכללי מסתמכות על ניירת. אנחנו יוצאים לשטח, אנחנו רוצים להרגיש מה קורה שם בפועל בשטח.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 22 -

ועוד אלמנט חשוב – אנחנו בקשר מאד טוב עם מנהלי היחידות. אנחנו קשרנו את מנהלי היחידות, אם זה בתברואה, אם זה בניקיון בתי העירייה, בביטחון. המנהלים ביחידות הם ממש חלק מהצוות שלנו. אנחנו עובדים איתם באופן שוטף.

גב' חביבה אבי-גיא:

אלה שלוש היחידות הרלוונטיות.

מר אסף לגשטיין:

יש תברואה, הנהלת בתי העירייה, ביטחון, חופים, רווחה, חינוך ניקיון.

במידה והקבלנים לא עומדים ואנחנו מגלים הפרות, אנחנו משתמשים במנגנוני אכיפה, וזה יכול לנוע מעיכוב כספים, קנסות, ועד הפסקת עבודה, שגם את זה עשינו עם קבלנים אם אנחנו לא מצליחים לייצר מצב שהם,

גב' חביבה אבי-גיא:

מבחינת הקבלן, מבחינת העובד, איך מגנים על זה ש,

מר יהושע ניב:

אני רוצה להגיד פה. המגמה היא לא להפסיק עבודה עם קבלן. אין לנו אינטרס, כי אנחנו אומרים להפסיק עבודה עם קבלן – העובד ייפגע. זאת התפיסה. אז במקומות שאנחנו יכולים ליצור עם הקבלן איזה דו-שיח ולהביא אותו לשלם לעובדים – אנחנו שם. במקומות שאנחנו מגלים שזה בלתי אפשרי כבר, אין מנוס מהפסקת עבודה. וגם אז, אנחנו שומרים את הכספים האלה בקופת העירייה. בדרך כלל הדברים האלה מתבררים אחר כך בבתי משפט ושם אנחנו, רק לאחרונה היינו בבית משפט ואמרנו – לעיריית ת"א יש בקופה שלה X כספים, מיועדת עבור התובעים האלה, תגיד לנו מה לעשות עם הכסף הזה.

גב' חביבה אבי-גיא:

כשאומרים לא משלמים, את המשכורת משלמים, את הדברים של חובה כמו הפרשה לפנסיה,

מר יהושע ניב:

כשאנחנו אומרים לא משלמים, את כל העוגה השלמה אנחנו בודקים. לא מרכיב אחד מתוכו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 21 -

גב' חביבה אבי-גיא:

כי יש כאלה שמשלמים חלקית.

מר יהושע ניב:

לא, לא, לא, אין אצלנו.

מר מנחם לייבה:

חלקית זה לא משלמים.

מר יהושע ניב:

חלקית זה כאילו לא שילם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הנקודה החשובה שקורה גם בסופו של דבר כשיש תהליך בקרה ואכיפה, בסופו של דבר גם העובדים מבינים שכשקורה משהו יש להם למי לפנות. ואנחנו חלק מהעניין הזה, הם דואגים להתלונן,

גב' חביבה אבי-גיא:

השאלה אם באמת העובדים האלה יודעים, כי כל מי שקופח לא הולך לעיתון אלא הולך לעירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, היום העובדים יודעים.

מר יהושע ניב:

העובדים באים לעירייה, אנחנו מקבלים אותם ואנחנו פותרים להם באחוז גבוה את הבעיה. אנחנו מאד יעילים בקטע הזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ברגע שזה יהיה known well אז אחד מעודד את השני זו אווירה אחרת. זה הדבר הגדול.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 21 -

גב' חביבה אבי-גיא:

וזה לא פוגע בהם, כלפי המעביד שלהם.

מר יהושע ניב:

אנחנו דואגים שזה לא יפגע.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו משתדלים שלא.

גב' חביבה אבי-גיא:

אבל בכל זאת, העובדים החדשים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה נושא חשוב מאד. זה חלק מהבעיה של מה שנקרא, עובד שמתלונן שמענישים אותו.

גב' חביבה אבי-גיא:

נכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הנושא שהעלית כאן הוא נושא ממדרגה ראשונה, להוריד את הפחד.

מר אסף לגשטיין:

מה שעשינו בשנת ,2300 אמרנו, זה מתחלק לשני חלקים – בצד של המניעה - צוות זכויות מועסקים שדיברנו עליו ליווה 03 מכרזים. ליווה זה אומר, מהעלאת הצורך של היחידה, אנחנו מלווים את היחידה בניסוח החוזה והמכרז וקביעת האומדן וועדות המכרזים. רק השנה פסלנו 05 קבלנים, 05 קבלנים נפסלו מחשש שההצעה שלהם היא הצעה גרעונית. בנוסף לזה, קבלן נוסף נפסל על סמך דו"ח ביקורת שלילי שהיה לנו. הוא עבד אצלנו בעבר. הוא לא תיקן את ההפרות לשביעות רצוננו והוא נפסל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 03 -

מר יהושע ניב:

הוא לא רק נפסל, הוא הלך לבית משפט מול העירייה למכרז, ואנחנו כמובן, יצאנו ידינו על העליונה.

מר שמואל מזרחי:

צריך לציין כאן שהפסילה נעשית על ידי ועדת המכרזים.

מר יהושע ניב:

ברור.

מר שמואל מזרחי:

זאת אומרת שכאן יש אפשרות של שימוע שאנחנו עושים לחברות כדי באמת לוודא אם הם מסוגלים או לא מסוגלים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בסדר. אבל אחרי הפסילה, אחרי שעשית, הוא הולך לבית המשפט ובית המשפט מאשר/לא מאשר את הפסילה.

גב' חביבה אבי-גיא:

מתוך כמה 05? ישנם עשרות?

מר יהושע ניב:

מה שחשוב הוא שהצעה שהיא הצעה שנראית לנו כגרעונית, שבה הקבלן לא יוכל לשלם את זכויות העובדים – נפסלת. ואנחנו מדברים על פערים לפעמים זניחים מהאומדן, פערים שיכולים להיות %.5-2 לעיתים ההצעות האלה נפסלות, כי אנחנו מניחים, אנחנו בוחנים את התחשיב שלו, ואם נראה על פניו שהיכולת שלו לשלם היא בעייתית הוא לא נכנס.

מר אסף לגשטיין:

זה נותן לנו כוח מאד גדול כשאנחנו באים לבקר, כי אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים על קרקע מוצקה. וכשאנחנו דורשים את כל התשלומים עד הפרט האחרון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 00 -

גב' חביבה אבי-גיא:

כל העיריות עובדות כך?

מר אסף לגשטיין:

ממש לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רוב העיריות עד היום בכלל לא עסקו בזה. עכשיו הן מתעוררות ואז הן צריכות ללכת והן צריכות לעמוד בחוק, וזו התעוררות חדשה.

מר אסף לגשטיין:

מה שעשינו מבחינת הבקרה, הוצאנו השנה 53 דו"חות ביקורת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סליחה, צריך להבין עוד דבר אחד וחשוב להבין אותו. לעיריית ת"א יפו יש גם יתרונות לגודל.

כיוון שאנחנו מספיק גדולים, יש לנו מספיק אנשי מקצוע, יש לנו פריסה רחבה וכן הלאה. מאד קשה לראש עיריית רמלה, שבקושי יש לו כסף כדי לנקות את העיר, גם לבדוק את הקבלן שמעסיק את העובדים בהעסקה קבלנית, עובדי הקבלן שמנקה שם. הוא לא עסק בזה מעולם ולא התעסק.

מועצת גזר לא בדקה את תנאי ההעסקה של העובדים של הקבלנים שעבדו שם. אין להם מי שיבדוק והם לא עסקו בזה מעולם. יש להם קבלן, הקבלן מנקה או לא מנקה. זהו.

מר יהושע ניב:

אני יכול להגיד לגבי עיריית ירושלים, שאנחנו בקשר איתם, שרמת הבדיקה אצלנו הרבה יותר אגרסיבית. הרבה יותר.

גב' חביבה אבי-גיא:

יש לנו, כל ערי הלוויין שלנו שזה גם ערים גדולות של 13-033 אלף תושבים.

מר יהושע ניב:

אני לא יודע להגיד על כולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 02 -

מר אסף לגשטיין:

כמו שאמרתי, השנה הפקנו 53 דו"חות ביקורת שהתבססו על 1,333 תלושי שכר ודו"חות נוכחות ואישורים על הפרשות פנסיוניות. לשאלתך, לא רק שאנחנו בודקים הפרשות פנסיוניות, אנחנו דואגים שהניירת שאנחנו רואים היא מחברת הביטוח ושהפוליסה היא כזאת שהמעסיק לא יכול למשוך אותה בחזרה. זאת אומרת, כל הפרשה שנכנסת לשם בכל מקרה תלך לעובד.

מר שמואל מזרחי:

ההפרשות הן מהיום הראשון.

מר אסף לגשטיין:

זה מהיום הראשון.

מר יהושע ניב:

זה מאד חשוב. ההפרשות שלנו מהיום הראשון. בדרך כלל פיצויים, את לא חיבת לתת מהיום הראשון, אחרי 6 חודשים, אם אני לא טועה. אנחנו, כדי לא ליצור incentive לקבלן אחרי 6 חודשים לשלוח את העובד הביתה, אמרנו, אנחנו רוצים הפרשות לקופות מהיום הראשון.

מר אסף לגשטיין:

זו דרישה בחוזה.

מר יהושע ניב:

ולא רק לקופה אישית לאותו עובד, שבמועד הפסקת העבודה הוא תמיד יוכל לקחת את הכסף הזה ולהמשיך את דרכו.

גב' חביבה אבי-גיא:

ימי מחלה, הבראה?

מר אסף לגשטיין:

הכל. הבראה גם מהיום הראשון,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 00 -

מר יהושע ניב:

פנסיה, פיצויים הכול.

מר אסף לגשטיין:

כן.

גב' חביבה אבי-גיא:

אני לא מדברת - ביטוח לאומי ומס הכנסה,

מר אסף לגשטיין:

הבראה גם מהיום הראשון.

בנוסף לזה טיפלנו ב-033 תלונות עובדים. כמו שאמרתי, ביצענו 03 מפגשים עם מנהלי יחידות.

חשוב לנו מאד הקשר עם מנהלי היחידות וגם עם עובדי הקבלנים. וכאן אנחנו רואים את התוצאות של מה שעשינו לאורך השנים.

כשאנחנו עשינו את הביקורת המקיפה הראשונה ב-,2331-1 בדקנו מנקודת הזמן של הביקורת ואחורה, עד תחילת המכרזים. אם היו לנו 05 מכרזים, בדקנו מאותה נקודה ועד תחילת המכרז.

באותה נקודת זמן מצאנו הפרה בגובה של בערך 0.5 מיליון שקל ו-05 קבלנים שהם מפרי זכויות, שזה היה מרבית הקבלנים.

גב' חביבה אבי-גיא:

ה-05 זה היה המרבית.

קריאה:

כן. בטח הגדולים.

מר אסף לגשטיין:

לאורך השנים, אנחנו רואים פה 2331-03 ירדנו. ב-2303 נמצאו 1 קבלנים מפרי זכויות במהלך השנה עם הפרה מצטברת של 0.5 מיליון. וב-2300 שני קבלנים עם 133,333 הפרה. כשצריך לזכור שבתוך ה-133,333 האלה, יש לנו קבלן אחד שהפר בסך של 633,333 שהפסקנו איתו את העבודה והנושא שם נמצא בתביעה בבית משפט. ככה שלמעשה ב-,2300 על כל ההתקשרויות עתירות כוח

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 04 -

אדם שיש לנו, סך הכול 033,333 על כל מהלך השנה של .2300 בעצם אנחנו רואים את הפירות של העשייה.

מבחינת העובדים, במהלך השנים האלה, בין 2331 ל-,2300 האנשים האלה קיבלו זכויות חזרה בגובה של 4 מיליון שקל. אנחנו אצלנו בבקרת שכר ראינו את הצ'קים מגיעים, ממש בערמות.

אנשים קיבלו צ'קים ליד – ,2,333 ,03,333 5,333 – כל מה שלא ישירות הושלם. אם זה היה לקופות הפנסיה או לקופות הפיצויים, כל הדברים האלה הושלמו.

גב' מיטל להבי:

מה שמתואר בפרק הזה שאתה סוקר ברבע השעה האחרונה, זה הפרק שיעניין, לפי לדעתי, את,

מר אשר בן שושן:

מיטל, אני חייב להגיד פה לך ולפורום. השתתפתי בישיבה יחד עם גורמים רבים בהסתדרות ויחד עם גורמים רבים בממשלה, בכלל זה הממונה על השכר והחשב הכללי ואגף התקציבים. כולם פערו זוג עיניים בהתפעלות ובהשתאות. כי המודל שפותח פה ומיושם בעיריית תל אביב יפו אין לו אח ורע. לא מבוצע - לא ברמה, לא באיכות, לא בכמות, לא במדינת ישראל, לא בשירות הציבורי בכלל ולא בשלטון המקומי בפרט. ואנחנו גאים על כך.

גב' חביבה אבי-גיא:

זה באמת מדהים ובאמת פורום המועצה צריך להיות על הנושא. מוכרחים לפרוץ, אני לא ידעתי שזה עד כדי כך. באמת, פירות של הצלחה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, יש עוד משהו?

גב' מיטל להבי:

הרעיון של שמוליק להפיץ את זה לכל חברי המועצה הוא יעיל יותר, כי אין פה מה לדון. חבל על הזמן. לדעתי, אנשים רוצים לדון, לא להיות מדווחים,

אסף לגשטיין:

הדו"ח מופץ, קבלתם את הדו"ח.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 05 -

גב' יעל דיין :

אני רוצה להעיר שהדברים האלה הם גם מדבקים. אני יושבת שנים כבר בפתיחת מכרזים מול הקבלנים, ואם לפני כמה שנים העובדה שמישהו הציע, כי הם שומעים בפתיחה מה אחרים הציעו ומה האומדן שלנו. וכל הנושא של להציע פחות מהאומדן קיבל תפנית ענקית, כי התחלנו לבקש סיבות – תסביר לי איך אתה יכול, איך אתה כאילו קולט או סופג את ההפרש, איך אתה יכול להעסיק, כמה אנשים. האם אתה מעלה את שעות העבודה שלהם, פר קילומטר נגיד, אם זה ניקיון כבישים או טאטוא וכו' והתחילו להיזהר מזה.

בנוסף, הזמנו לשימוע. זאת אומרת, מי שהפער, והייתי שותפה גם בשימועים האלה, מי שהפער היה בלתי ניתן להסבר, בבקשה. אתה נותן לי מחיר שאני לא מאמינה. או שזה יהיה על חשבון העובדים או על חשבון איכות העבודה. העניין הזה נקלט. אנחנו מוצאים את ההפרשים, אומדן מינוס הולכים וקטנים. ואנשים קלטו את זה. זה הכול חבורה אחת, זה לא משנה אם הוא קבלן בנושא אחד או בשני בעבודות שאנחנו, בעיקר הקבלנים הגדולים. אנחנו כמעט ולא מקבלים את ההפרשים המדהימים שקודם חייבו שימוע ופסילה.

דבר נוסף, ביחס לזכויות, אני רוצה להוסיף שגם כשברור שאין תלונות ושהכול בסדר, כשאני יושבת בפתיחה אני שואלת את השאלות עד אחרונת השאלות בענייני הטרדה מינית וכל הדברים שהם לא על השולחן, כי אין תלונות. אבל זה שאני שואלת אותם ואני מניחה שכך עושים בפתיחות אחרות, אני שואלת אותם – כמה עובדים שלך? האם אתה מעסיק עובדים דרך קבלן משנה? זה נשאל בכל פתיחה ויש לזה חשיבות עצומה. כמו שאני אומרת, זה מדבק. הרמה והנורמות של הקבלנים עצמם מתאימים את עצמם לדרישות שלנו.

מר שמואל מזרחי:

אני יושב ממש מתחילת הקדנציה בוועדות האלה של ועדת המכרזים, בשימועים ובדיונים. זה הגיע באמת למצב שישנם קבלנים, כאשר הצוותים המקצועיים מוכיחים להם שהם לא יכולים, הם אומרים - או קיי, הבנו, אנחנו מבקשים לרדת מהמכרז. כלומר, הם כבר לבד מבינים שהם לא מסוגלים לבצע את העבודה. וזה רק מראה באמת על המקצועיות של צוות מקצועי מדרגה ראשונה, שיושב מול עורכי דין, מול רואי חשבון, ומוכיחים להם שהם לא מסוגלים לספק לנו את הסחורה וגם לא לתת את הזכויות של המועסקים.

גב' חביבה אבי-גיא:

כמה עובדים מועסקים בבקרת השכר בנושא הזה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 06 -

מר יהושע ניב:

יש לנו שני גורמי חוץ שאנחנו מעסיקים – אחד עורך דין, אחד רואה חשבון, ובמקביל אנחנו, גם באגף חשבות, גם השירות המשפטי,

מר בנימיני:

אבל כל הצוות זה נוסף על תפקידם.

מר יהושע ניב:

כן, כן, זה בנוסף על התפקיד.

גב' חביבה אבי-גיא:

שאלה אחרונה – האם ישנם קבלנים שמעסיקים מהגרי עבודה ללא רישיון? יש דבר כזה? האם בקרב העובדים, עובדי הקבלן האלה, ישנם מהגרי עבודה עם רישיון, בלי רישיון?

מר שמואל מזרחי:

רק מי שחוקי בארץ. רק מי שיש לו אישור.

מר אשר בן-שושן:

גם הסוגיה הזו, מוצאת כחלק מאלמנטים של ההתקשרות בהסכמים ובחוזים עם הקבלנים.

והסוגיה הזו, כפי שאת יודעת, גם נמצאת כרגע בהתדיינות משפטית ב-בג"צ, אפרופו גם ההודעה שלנו. ואנחנו ממתינים בין היתר,

גב' חביבה אבי-גיא:

כן, אנחנו מחכים לשופט העברי בירושלים.

מר יהושע ניב:

צריך לזכור עוד נקודה חשובה. נקודת הבסיס, מחיר הבסיס לעובד לדוגמא בביטחון, באבטחת מוסדות חינוך הוא גבוה ב-0 שקלים לשעת עבודה מאשר אותו מחיר שמנהל להם החשב הכללי או מצריך אותם. זאת אומרת שנקודת הפתיחה שלנו היא אחרת בכלל. אותו דבר עם עובדי סמך.

נקודת הפתיחה שלנו היא גבוהה יותר, היא הרבה יותר גבוהה משכר המינימום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 03

מתאריך י"א בניסן תשע"ב ()3043/40330

- 02 -

גב' חביבה אבי-גיא:

יישר כוח.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה וחג שמח.

אני מודה לכולם ונועל את הישיבה.

* * * הישיבה נעולה * * *

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה