פרוטוקול ועדת איכות הסביבה 03 09 2012
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
| פרויקט |
|---|
| טיילת החוף המרכזי ע"ש שלמה להט (צ'יץ) |
| יציאות ניקוז מי נגר עילי |
| פאר ויסנר – סגן ראש עיריית תל אביב יפו |
| ויו"ר סיעת הירוקים |
| איכות הסביבה |
| התקיים בתאריך 220239.3 |
| בבניין העירייה |
1
ועדת איכות הסביבה
טיילת החוף המרכזי ע"ש שלמה להט (צ'יץ)
ניקוז מי מזגנים
מתאריך ט"ז באלול תשע"ב
3 בספטמבר 2102
דני ויסמן סטנוגרמה
עוזר ומנהל לשכה שושנה בלו
עמוד 1 מתוך 95
.02223991
| נכחו ה"ה: | נ | ||
|---|---|---|---|
| מר פאר ויסנר – יו"ר | מ | ||
| מר רובי זלוף – משנה למנכ"ל העירייה | מ | ||
| גב' מיטל להבי – חברת מועצת העיר | ג | ||
| מר דוד איתן – הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע | מ | ||
| גב' שרון מלכי - חברת מועצת עיר מטעם "עיר לכולנו" | ג | ||
| מר יואב גולדרינג – חבר מועצת העיר | מ | ||
| גב' דליה בארי – הגופים הירוקים | ג | ||
| מר צפריר גדרון - עמותת "צלול" | מ | ||
| מר אודי כסיף – אדריכל – | מ | ||
| מר מאור רייטמן – משרד מייזליץ כסיף אדריכלים | מ | ||
| אלון פישר – מנהל פרויקטים חב' אתרים | א | ||
| מר חיים גבריאל – אגרונום אגף שפ"ע | מ | ||
| מר איתן ברטל – המחלקה לתקשורת חזותית | מ | ||
| מר יאיר קורנברג – יועץ לטיילת מטעם חב' אתרים בנושא | מ | ||
| מים ביוב וניקוז | |||
| גב' יפה בן אליהו – אגף שפ"ע, מנהל מח' פרויקטים | ג | ||
| גב' יעל זילברשטיין – החברה להגנת הטבע | ג |
| • טיילת החוף המרכזי ע"ש שלמה להט: |
|---|
| o סוגי עצים |
| o יציאות ניקוז מי נגר עילי |
| o תאורת הטיילת |
| o שירותים ציבוריים |
| o תנאי העבודה בחול לבן |
| o לוחות סינטטיים לחיפוי עץ. |
| o מיקום מקבצי הדקלים בחוף. |
| • ניקוז מי מזגנים |
2
נכחו ה"ה:
על סדר היום:
* * *
עמוד 2 מתוך 95
3
פאר ויסנר - יו"ר:
שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. אנחנו היום עושים ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה לפני כחודש.
תחילה נפתח בשמות החברים הנוכחים, שיציגו את עצמם.
* * * הנוכחים מציגים עצמם * * *
חיים גבריאל – אגרונום אגף שפ"ע
איתן ברטל – לשעבר ראש החוג לתקשורת חזותית במכון האקדמי טכנולוגי חולון, יאיר קורנברג – יועץ לטיילת מטעם חב' אתרים בנושא מים ביוב וניקוז יפה בן אליהו – מנהלת מחלקת פרויקטים באגף שפ"ע בעירייה אלון פישר – מנהל פרויקטים חברת אתרים.
דוד איתן – הפורום הירוק
אודי כסיף – מייזליץ כסיף, אדריכלים.
דליה בארי – הגופים הירוקים.
מיטל להבי – חברת מועצת העיר.
שרון מלכי – חברת מועצת עיר מטעם "עיר לכולנו".
צפריר גדרון – "צלול".
יעל זילברשטיין – החברה להגנת הטבע.
מאור רייטמן – מייזליץ כסיף אדריכלים.
רובי זלוף.
פאר ויסנר - יו"ר:
בישיבה היום נדון בשני נושאים. הועדה המקומית החליטה שהועדה לאיכות הסביבה צריכה לדון במספר נושאים.
אנחנו נעבור על הנושאים ועל כל נושא נשמע מה אומרים, שכן הועדה המקומית הנחתה את הצוותים המקצועיים ואת האדריכלים וכו' ללכת לכיוונים שאותם אפשר לעשות כן/לא, ננסה לראות במה אפשר להשפיע ונמשיך אחר כך בדיון השני שהוא בנושא של המזגנים.
מיטל להבי:
אני רק רוצה להוסיף עוד נושא אחד, שאני יודעת שזה מה שמציק לשרון ובגלל זה היא מדברת, הגם שלא יידון עכשיו ולא לפני הדיון בטיילת, אבל כן לייצר סדר יום מובנה לוועדה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו הולכים לפי סדר היום שאתם אז עשיתם, שעשיתם ישיבה והתחלנו לגלגל את זה.
עמוד 3 מתוך 95
4
שרון מלכי:
אז אנחנו מבקשים לחזור וגם יש לנו עוד כמה נושאים, שאנחנו רוצים לעשותם בצורה מובנה ומסודרת.
מיטל להבי:
אדוני היו"ר, תקדם פה את הנבחרים לדון בצמצום, כדי לראות את הנושאים ומשם נתקדם.
פאר ויסנר - יו"ר:
אין בעיה.
דליה בארי:
פאר, לפי דעתי, חשוב לשלוח חומר רקע לפני כל ישיבה, לנושאים השונים של הישיבה.
מיטל להבי:
כמו למשל היום, שיכולנו לקרוא את הדראפט של הטיילת לפני הדיון.
פאר ויסנר - יו"ר:
בסדר.
אני אתן רקע כללי לאלה שלא נכחו בדיון הקודם. לפני מספר שבועות ערכנו דיון על הטיילת בתל-אביב שמתכוונים לבנות ולשנות אותה. עלו מספר נושאים בוועדה המקומית וכאשר העלו את הנושאים בוועדה המקומית היו ויכוחים גדולים ואז החלטנו לקחת את הנושאים ולהעבירם לוועדה לאיכות סביבה, לדון בהם ולנסות למצוא פתרונות שיהיו יותר טובים. בעקרון, העבודה המתוכננת תהיה בשלבים, כאשר נעשה שלב א' וגם נפיק לקחים. אם יצטרכו להפיק לקחים בשלב א' וננסה ללמוד מזה. נעבור על כל הנושאים ולראות מה מציעים הצוותים המקצועיים ומה אפשר לעשות בכל נושא ונושא. אנחנו נתחיל דווקא בנושא העצים המתאימים לקו 95 מ', ורק אחרי שנסיים לדון בכל אחד מהנושאים, החברים שבאו לצורך אותו הדיון יכולים, מבחינתי להשתחרר ולא להתעכב וכך נמשיך הלאה.
שרון מלכי:
אני חושבת שבסופו של דבר צריכה להתקבל החלטה אינטגרטיבית, הגם שאני לא רוצה להשאיר כאן את הצוות המקצועי 'שעות נוספות', אבל אני חושבת שגם בשלב ההחלטה תהיה להם איזושהי אמירה.
מיטל להבי:
גם אני רוצה לומר מספר דברים, שכן הטיילת שהיא פרויקט שעומד על כ-195 מליון, לשלב של רצועת החוף המרכזית שבונה לנו את הטריבונות לכיוון המים ונצפות לכוון הים.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 4 מתוך 95
5
אכן הציגו את זה בפני הועדה לאיכות הסביבה, לפני כחודש, כאשר כל התוכנית הוצגה בפני הועדה, גם את וגם שרון לא הייתם.
שרון מלכי:
אני לא הייתי, אבל הסתכלתי על הפרטים.
פאר ויסנר - יו"ר:
שרון יודעת, כי העברנו לה את כל הפרטים וגם את פרוטוקול הדיון.
מיטל להבי:
אני רק אומר מה היה בוועדה, קצת יותר בהרחבה.
אני רוצה לומר שהנושא הזה אמור להידון בכמה היבטים:
- בהיבט התכנוני
- בהיבט הכלכלי
- בהיבט הסביבתי.
בהיבט הסביבתי – יש כמה סוגיות:
• יש את הסוגיה של סוג הצמחייה – גם מבחינת ההצללה וגם עוטפת מים וגם עומדת בתנאי מזג האוויר וכל מה שצריך להגיד על הנושא של הצמחייה.
• יש את הסוגיה של משטר החולות – כתוצאה מזה שיש טריבונות/אין טריבונות והאפשרות של הכניסה/יציאה של החולות משתנה.
• ויש את הסוגיה של צינור הניקוז, שזה הנושא של איכות המים ואיך במסגרת השקעה כל כך גדולה, כבר מטפלים גם בתשתיות שהם למען המהות ולא למען הנראות, כפי שאני קוראת לזה.
אלה שלושת הסוגיות שאותן פאר לקח לוועדה הזאת כדי שנדון בהם.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו נתחיל מהעצים, כי העצים זה נושא ההצלה.
אז בבקשה, תציגו את הנושא של העצים ומה הסיכום בבדיקה שנעשתה.
מיטל להבי:
אני מבינה שזו הצללה של הטיילת העלית.
אדריכל אודי כסיף:
עמוד 9 מתוך 95
6
אציין שלצערי, דני אלמליח שהוא אגרונום עצמאי שאתרים שכרה לטובת הפרויקט והוא עובד אתנו כבר שמונה חודשים על הפרויקט הזה, הוא לא נמצא פה כרגע, כי הוא לא יכול היה להגיע ברגע האחרון, אבל היה בדיון מקדים שהתקיים אתמול וגם היו התייעצויות ארוכות שעשינו אתו לאורך התכנון. מר דני אלמליח היה צריך להיות פה והוא מתואם עם חיים גבריאל וכל ההחלטות שעשינו מתואמות גם עם חיים גבריאל שהוא אגרונום בפני עצמו.
ישנם כמה אספקטים בנושא של הצמחייה, שהעיקרי בהם זה בעצם השאיפה לייצר צל ואנחנו מאד מזדהים עם זה.
אגב, המשרד שלנו מראש, בסיס התכנות שלו הוא קיימות, אנחנו חושבים קיימות אבל אנחנו תמיד עושים אינטגרציה עם הרבה מאד שיקולים. ולכן השאלה הראשונה היתה: איזה עצים ניתן לגדל בקו הראשון, לא רק של חוף הים – הים התיכון, אלא בחוף הספציפי הזה שההתנהגות שלו כבר ידועה ומוכרת לאורך השנים. גם יש ניסיונות שעשו לאורך השנים של נטיעות, כאשר ממש רצו לבדוק – איך עצים מסוימים מגיבים לסביבה הזאת והאם הם יכולים לחיות בקו הראשון, וקבלנו על זה הסברים מדני אלמליח ומחיים גבריאל. ובעצם יש לנו רשימה די קצרה של מספר עצים שהועלו, שאני לא אלך מהראשון לאחרון אלא דווקא אני אלך מהסוף להתחלה; יש עץ שנקרא לגוניה פטרסון – זה עץ שיש לו נוף, כפי שגם אתם יכולים לראות אותו בתמונה :
נוף צילינדרי מבחינת האופי. קצב הצימוח של העץ הזה הוא בינוני, הוא לא עץ מהיר במיוחד. הפירות שלו אלרגנים.
יש מקומות אפילו שמגדירים אותם כרעילים והעץ הזה כמובן לא מייצר צל גדול תחתיו והוא גם חוסם את הנוף.
על כן הורדנו את האופציה הזאת.
שרון מלכי:
אני מציעה שנתמקד בעצים שמתאימים לנו.
אדריכל אודי כסיף:
חלופה נוספת – הוא עץ יחסית מיוחד – הקזוארינה. הקזוארינה זה עץ מחטני שהבעיה העיקרית אתו זה שהוא משיר את המחטים ואז באיזורי החול אי-אפשר לנקות, שכן יש מחטים של אורן קצת יותר שבריריים. הוא גם חוסם את הנוף, אבל הוא מייצר צל יחסית. לא תמיד נעים להיות תחתיו, כי הוא מטפטף מלח, בדומה לאשל. ניתן לומר שהאשלים לעומת זאת לא מתפתחים כל כך באיזור הזה, והם נשארים קטנים ונמוכים. כפי הידוע ביוון הם גדלים ממש על שפת המים ואפשר לראות איך משתחלים ושוכב מתחתם. זה עץ שצומח ממש על המים ואין להם בעיה עם המלח, כאשר הם מטפטפים כל הזמן טיפות של מלח.
הוושינגטוניה – הוא עץ שאנחנו יכולים לקבל אותו בגובה מראש של 8-15 מ'. הוא עץ שמייצר שדרה. הוא נותן צל מאד קטן ובלי צורך לנקות אח"כ, ואם נחזור על הרשימה של העצים שראינו, כאשר אני מזכיר לכם שאנחנו מדברים על הקו הראשון, שאין לנו אפילו תלולית של מחסה שכן אלה עצים שיצטרכו לעמוד בשריפה של המלח. חיים ודני הראו ותיארו לנו עצים ששתלו למשל במדרון יפו בתור ניסוי, כמו למשל הפיקוס הקדוש שגם אותו בדקנו ובהמשך גם אסביר על הבעיה שלו, אבל הם נשרפים כאשר העלים שלהם לכיוון הים נעשים חומים והחצי השני שלא פונה לים, עמוד 6 מתוך 95
7
מצליח להיות ירוק. בקו הראשון הוושינגטוניה יודע לחיות. שימו לב שהוושינגטוניה שמאופיינת לפרויקט הזה היא מגולחת. כמו הדקלים של מקווה ישראל שיש גם כמה דקלים כאלה בתל-אביב, כאשר אנחנו מורידים להם את העלים המתים ומקבלים את הגזע הדק שנותן לעץ, אם לא צל, לפחות מראה מאד יפה ומהיום הראשון.
מכאן חשוב לדעת שהעצים שהזכרתי קודם, כמו הקזוארינות שאין אותם כרגע במשתלות ואפשר להזמין אותם לעוד 3-4 שנים ולקבל אותם בקוטר של 4 צול. זהו עץ שיגיע בערך לגובה של 9 מטר עם עלווה שמתחילה מגובה של מטר וחצי. כלומר שאין עץ שאנחנו יכולים לקבל כרגע, שהוא גם עומד, שהוא גם מייצר צל.
פאר ויסנר - יו"ר:
חשוב להזכיר שהיתה לנו ישיבה מקדימה אתכם ואני מבקש שתסבירו תחילה על הנושא של הטיילת העליונה, שכן כולנו היינו בטוחים שאפשר לעשות שם, אבל מאחר שדברנו על הצינורות אסבסט, שכפי ששמעתי מהשפד"ן שהם מתוכננים בעוד 19-25 שנים בדחיקה להחליף אותם, כאשר בסך הכול אי אפשר לשים שם עצים שיתפסו שורשים.
מיטל להבי:
כמה מטר יש צינור?
פאר ויסנר - יו"ר:
יש צינור לכל האורך. זה פרויקט של האו"ם מ-1572 ולכן הם עשו את הטיילת. מסתבר שהם עשו אותה בגלל הצינור ולא בגלל דבר אחר.
מיטל להבי:
אתה אומר שהטיילת יושבת על צינור אסבסט משנות ה-.75
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל הצינור הוא חזק ואפשר להיות רגועים.
מיטל להבי:
ושם עובר שם?
פאר ויסנר - יו"ר:
ושם עובר כל מה שהצפון מעביר לנו, שכן זה הצינור המקורי של השפד"ן.
מיטל להבי:
והוא פעיל עדין?
דליה בארי:
עמוד 7 מתוך 95
8
בודאי.
מיטל להבי:
אז מה העומק של בית הגידול שאפשר לתת לעץ בכלל בטיילת?
אדריכל אודי כסיף:
עקרונית, ככל שהעץ עם שורשים יותר שטוחים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את העץ הזה.
לדקלים יש בתי גידול שטוחים יחסית. הם פורסים את השורשים ומייצרים יציבות מכלום וזו גם הסיבה שהם יכולים לחיות על החול, כי הם לא ירדו למים המליחים אלא שיישארו במטר העליון. על כן בהתחלה נייצר תלוליות כאלה ואחרי חצי שנה שהעץ נאחז אנחנו מורידים את תלוליות החול האלה.
מיטל להבי:
אז מה עומק בית הגידול שיש שם?
אדריכל אודי כסיף:
משהו סביב מטר ואנחנו במטר מסתפקים.
יעל זילברשטיין:
ומה העומק של הצינור?
אדריכל אודי כסיף:
הצינור הוא כמטר וחצי.
דליה בארי:
נדמה לי שהוא שני מטר.
מיטל להבי:
אני מבקשת לבדוק את זה.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה בדוק.
אלון פישר:
יש לנו את כל הנתונים, יש לנו את ההנחיות של השפד"ן, איך אנחנו מבחינת עבודה בשטח הזה.
עמוד 8 מתוך 95
9
מיטל להבי:
ומה קוטרו של הצינור?
אלון פישר:
שני צינורות של 1.29 מ'.
מיטל להבי:
כלומר 2.9 מטר.
ומה רוחב הטיילת?
אדריכל אודי כסיף:
רוחב הטיילת משתנה.
מיטל להבי:
האם 7 מטר יש לנו?
רובי זלוף:
יש יותר.
מיטל להבי:
האם אפשר לשים את העצים שלא מעל לצינור של השפד"ן, כדי לאפשר צל לבאי הים, לבאי הטיילת, שהרי מה שאתם מציירים כאן זו בעיה של בית גידול ואני חושבת שלפני הבית גידול, זו הצללה ברצועת החוף.
חברים, אני גרה ליד חוף הים ואני מודיעה לכם, שיש שעות שאי אפשר לחצות את הכביש, כדי לחצות ביעף את הטיילת בגלל שהיא לוהטת והיא חמה, והצללה זה חלק מהמרכיב שיהפוך אותה לשימושי.
רובי זלוף:
אני רוצה לשאול – באיזה מקום בעולם על טיילת ים , בקו ראשון עם החוף רואים עצים נותני צל?! – אין בשום מקום - כי המליחות של הים, ההתזה בחורף, לא תצליח לייצר עץ שיכול לתת צל, אין כזה דבר, ואפילו בחורף וושינגטוניות חוטיות שהן וושינגטוניות מיוחדות שאמורות לעמוד בתנאי ים, אנחנו עוטפים אותם וסוגרים אותם מלמעלה מכיוון שאנחנו חוששים שיפגעו, כדי שנפתח אותם והם יצליחו ללבלב בקיץ.
עוד נקודה חשובה – זה הסיפור של המרחקים, כי אי אפשר שיהיה עץ בגומה בין שפד"ן וחצי מטר וחצי מטר וגם לא נקבל צל, כי הוושינגטוניות לא יתנו צל.
פאר ויסנר - יו"ר:
כמה הצללה יש לנו במצללות?
עמוד 5 מתוך 95
11
יפה בן אליהו:
צריך לקחת בחשבון שכולם פה מדברים על פיקוסים, על פיקוס קדוש.
רובי זלוף:
אין פיקוס קדוש.
מיטל להבי:
אני אפילו לא ראיתי תמונה שלו.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש, יש.
רובי זלוף:
אומר שפיקוס קדוש צמח לנו אחד ליד השגרירות האמריקאית, ששנים אנחנו מנסים לשמור עליו והוא התפתח מזריע, שהפך להיות למה שהפך להיות והפיקוס הקדוש הזה הוא מאד בעייתי מבחינת הים. הוא אכן שורד אבל הוא לא צומח כמו שצריך ולא מתקדם. הדבר הנוסף הוא שבית השורשים שלו מראים הכול.
שרון מלכי:
אני מציעה שנמקד את הדיון, אם יש לנו שורה של עצים, שאף אחד מהם לא מתאים, ואתם חושבים שאף אחד מהם לא מתאים, אז תגידו את זה. אני לא רוצה לעסוק כרגע מצג שווא.
אלון פישר:
אנחנו הצגנו לכל הגורמים שבעצם הם הגורמים המקצועיים, קרי אגרונום העירייה, קרי יפה ודני אלמליח, שמואל קצ'לניק, שהוא מנהל אגף שפ"ע – שבאו ואמרו לנו שעשו את כל הניסיונות, גם בחוף הצוק עשו ניסיונות ושום דבר לא שרד. אנחנו באים ואומרים יתירה מזו – בטיילת, בתוכנית יש 25 מצללות בגודל של 125 מ' כל מצללה, שזה אומר 2.9 דונם של הצללות לאורך הטיילת בתוך הפרויקט הזה.
שרון מלכי:
שאינם עצים אלא סככות.
אלון פישר:
שהם סככות, נכון.
מיטל להבי:
עמוד 15 מתוך 95
11
שעושים עליהם פיילוט ואח"כ נאשר אותם בוועדה.
אלון פישר:
נכון, ואנחנו הולכים יותר מזה, מאחר שהפיקוס הקדוש הוא סימן שאלה גדול ואף אחד לא יודע אם הוא יכול לשרוד בחוף, כשאנחנו מדברים החוף, כי למעלה על הטיילת איננו יכולים לשים בגלל המגבלה של השפד"ן, בגלל המגבלה של התשתיות האחרות וגם אין רצון לשים אותו באמצע הטיילת, כי מטרת הפרוייקט הוא לפתוח את הטיילת ולעשות אותה נקייה.
אנחנו הולכים לפרויקט ניסיוני, בחלק הראשון אנחנו נשתול בשיתוף עם אגף שפ"ע 2-3 פיקוס קדוש במקבצים על החוף בשלב הראשון, על מנת לראות – האם הם מסוגלים להיקלט.
בתיאום עם אגף שפ"ע מתוך עצים בוגרים כבר, שלא צריכים להיות קטנים, יצליחו ויימשכו לתוך השלבים הבאים –
יש לנו זמן לשתול אותם על החוף, במידה ואין ברזיות.
פאר ויסנר - יו"ר:
כן, זה הזזנו כבר, לפי הבקשה שלהם.
אלון פישר:
חד משמעית, הוזזו לכיוון המים המתוקים לפי הבקשה שלכם. אז בקטע הזה הגורמים המקצועיים אומרים לנו 'סביר להניח שלא', אבל הלכו ואומרים – 'בואו ננסה בכל זאת ללכת לכוון של הפיקוס'.
מיטל להבי:
אנחנו בוועדה דברנו, גם אני, על העתקת הדקלים למקלחות,
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל אנחנו עושים את זה.
מיטל להבי:
ולמה הדקלים ליד המקלחות? – כי ליד המקלחות לא רוצים שעלים ילכלכו, כי כשבאים להתרחץ רואים דקלים שהם עמודים כאלה נקיים, כמו עמודי תאורה, ועל כן אפשר לשים אותם ליד המקלחות וזה לא מפריע להתקלח.
אדריכל אודי כסיף:
אנחנו הזזנו אותם.
מיטל להבי:
דווקא על הטיילת, דברנו כולנו על הצללה.
עמוד 11 מתוך 95
12
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל לא ידענו על המגבלה של השפד"ן. בכל מקרה, אם יש את המגבלה של השפד"ן, הרי שאף אחד לא ייקח את הסיכון.
מיטל להבי:
אז העניין הוא עץ עם שורשים שטוחים של מטר וחצי קרקע, שיודע לעמוד בתנאי מזג האוויר.
רובי זלוף:
הוושינגטוניה זו פקעת שהיא בעצם יושבת טוב,
פאר ויסנר - יו"ר:
תקשיבו בבקשה, בנושא הטיילת העליונה, לצערנו, אי אפשר לשים שם עצים. אנחנו נשים את הוושינגטוניה לכל האורך ונלך בשלבים ונעשה את המקבצים, כפי שאתם רואים בשקף שלפניכם, נעשה מקבצים על החוף, ליד המקלחות, על מנת לנצל את הנושא של המים המתוקים שיש באיזור וליד זה נשים עוד מקבץ ניסיוני בשלב הראשון על חוף גורדון בפינה.
שרון מלכי:
שזה קו ראשון או קו שני?
פאר ויסנר - יו"ר:
זה קו ראשון, על החול עצמו אנחנו עושים שלושה עצי פיקוס בחודש אפריל, שדני אלמליח אמר שזה הזמן הנכון ואז יובאו שלושה עצי פיקוס קדוש בוגרים, שנשים אותם שם כניסיון בשביל ללמוד עם זה תופס בכלל.
שרון מלכי:
והיה והניסיון יצליח?
אדריכל אודי כסיף:
אני רק מבקש, שאם אחרי שנתיים זה לא יצליח – כי אז יוחלט להוציא אותם, שלא יעמדו שם כאנדרטה.
פאר ויסנר – יו"ר:
בודאי, אל תדאג.
האם יש עוד שאלות לגבי עצים?
שרון מלכי:
עמוד 12 מתוך 95
13
יש לי הצעה לגבי הדיון – אם יש לכם תוכנית, תציגו את התוכנית ותגידו מה עשיתם בדרך ואל תציגו לנו,
רובי זלוף:
אבל הציגו לכם.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מזכיר לך שהיתה ועדה, וועדת איכות הסביבה עשתה דיון ראשוני כאן. אחר כך זה הלך לוועדה המקומית וזה חזר אלינו שוב.
שרון מלכי:
אני מציעה שתציג את הבעיות, תציג מה עשיתם בדרך ממבלי להגיד את כל החלופות.
פאר ויסנר - יו"ר:
אם כך, סיימנו לעניין סוגי העצים.
מיטל להבי:
אני חושבת שאולי לא צריך עצים ואולי נעשה אדניות עם פרחים.
קריאה:
יש אדניות.
מיטל להבי:
אני אגיד לכם, בשבילי עצים זה לא יופי, או שזה משמש פונקציה או שזה לא משמש פונקציה.
שרון מלכי:
על מנת שנוכל לתאם ציפיות, בין היתר גם עם הציבור, אומר שוושינגטוניה למיטב ניסיוני ויש לי ניסיון קצת עם וושינגטוניות, שהיא לא נותנת צל. זה לנוי, זה ליופי.
פאר ויסנר - יו"ר:
נכון, זה לחזות ולנראות ולשדרה שנמצאת על הים, ולא להצללה.
המקבצים יתנו לנו ואדם שמתקלח ירגיש שהוא נמצא בנביעות.
מאור רייטמן:
המקבצים על החול כן יתנו חול, מקבץ של 18 עצים שהם צמודי נוף יתנו צל.
עמוד 13 מתוך 95
14
שרון מלכי:
וכמה יש כאלה מתוכננים?
מאור רייטמן:
בערך עשרה מקצים על החוף.
מיטל להבי:
ושוב עלינו לשאול מה המטרה, שכן המקבצים ליד המקלחת מטרתם לספוג את המים ולא מטרתם לעשות צל על המתקלחים במים הקלים שבמקלחות,
דליה בארי:
תזכרי גם, שאיפה שיש צל זה מושך אנשים לשבת מתחת. וכי איפה הם ישבו – האם מתחת למקלחות??
פאר ויסנר - יו"ר:
דרך אגב, ליד המקלחות יש ספסלים.
שרון מלכי:
לא יהיה צל מהעצים כבר.
מאור רייטמן:
יש מקבצים שם.
מיטל להבי:
לעניין הצמחיה אומר שאנחנו הקפדנו לקרוא לזה טיילת צ'יץ. אומר שבתקופת טיילת צ'יץ, כשתחזקו אותה, היתה הרבה מאד צמחיית ים וגם אני זוכרת את הימים שהייתי צועדת ורואה את הפרחים הצהובים של נר הלילה.
רובי זלוף:
צמחי העלקת.
מיטל להבי:
נכון, ועכשיו אני רואה שכל העציצים האלה עומדים ריקים ולמעשה אנחנו הולכים להביא דקלים שאין ומה שהיה פעם והיה מאד יפה – האם יש לו לזה מקום בטיילת?
מאור רייטמן:
עמוד 14 מתוך 95
15
סמוך למבנים, בחלק הצפוני בעיקר של הטיילת, במקום שניתן – מגובה הטריבונה השנייה לפני הטיילת התחתונה יש אדניות ארוכות מאד עם צמחייה לאורך המדרגות.
יעל זילברשטיין:
צמחיה מקומית?
אדריכל אודי כסיף:
זה מופיע בהיתרים.
פאר ויסנר - יו"ר:
צמחיה מקומית – צמחיית חוף.
יעל זילברשטיין:
הוא לא מן מקומי.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז תעבירי אלינו רשימה של צמחי חוף.
לסיכום:
תועבר אלינו רשימה של צמחי חוף מהגב' יעל זילברשטיין.
עמוד 19 מתוך 95
16
ניקוז מי נגר עילי
פאר ויסנר - יו"ר:
הנושא הבא שעלה והוא נושא מאד מרכזי וטוב שגם הועלה בוועדה – הוא הנושא של ניקוז מי נגר עילי.
יובהר שעל פי אינפורמציה שקבלתי מאתרים – יש 35 נקודות שיוצא מהם ניקוז של מי נגר, של מי גשמים שיורדים מהרחובות ויורדים לתוך הים.
מעבר ל-35 הנקודות האלה, ישנן שתי נקודות גדולות: בטרומפלדור ובדניאל. אני באמת עקבתי אחרי זה ויש לי גם הרבה תמונות בנושא, וניתן לראות שבחורף יוצאת 'פצצה' ענקית אל תוך החוף, שזורמת לתוך הים.
מאחר שאנחנו נמצאים עתה במקטע הראשון ואיננו נמצאים בשלב שבו יש ניקוז – אלא רק באחד, במקומי של הרברט סמואל. משיחה עם ג'קמן הוא הבטיח שבחורף הקרוב כפיילוט לעצמנו הוא טוען שאם הוא יפעיל את המשאבות של מי הניקוז של הקיץ, גם בחורף, כי אז הוא טוען שהניקוזים לא ירדו לכיוון הים.
קריאה:
אז לאן הוא ייקח את מי הנגר?
פאר ויסנר - יו"ר:
זה מה שהוא טען, ועל כן אמרתי שאנחנו עכשיו בפיילוט ולא בשלב שנמצאים במקום של הצינורות.
מיטל להבי:
האם אתה מחליט להוציא 195 אלף מליון ₪ בשביל לקבל משהו אחד, שהוא מהות ולא נראות?
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו לא מדברים על נראות כרגע, אז למה את אומרת זאת.
כרגע, זה הכי מהותי, שכן גם אודי וגם כל אחד מאתנו, לא רוצה לראות את הטיילת החדשה שיצרנו, כשבא הגשם הראשון ושנשפכים בו מים שחורים שגם יהרסו לנו את הטיילת החדשה, למטה, הטיילת הצמודה.
מיטל להבי:
ובסוף רק נסתכל על הים ולא ניכנס למים.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 16 מתוך 95
17
ולכן קבענו שאנחנו עושים בתוך המהלך הראשון - שנעשה את מהלך א' שנגמור בחודש מאי ועד אז נוכל לתת את האבחון, גם אודי וגם כל האחרים. תסתכלו מה קורה בחורף הקרוב, שכן אנחנו יודעים שיש שם בעיה.
מיטל להבי:
כלומר שאתם עושים רק שני חופים, אתם עוצרים ועוברים את החורף, ואז עושים עוד חופים?
פאר ויסנר - יו"ר:
כן, כרגע אנחנו רק בחוף הראשון.
אלון פישר:
אנחנו עוברים את הקיץ, סוגרים את העונה. ובהתאם להחלטת העיר, המועצה או ראש העיר – מי שיחליט – הלקחים שיופקו מהשלב הראשון יחליטו מתי הולכים/ואם הולכים לשלב השני.
צפריר גדרון:
שאלה: לאן יזרמו המים האלה שיישאבו?
פאר ויסנר - יו"ר:
תחנת השאיבה לוקחת אותו לשפד"ן.
צפריר גדרון:
השפד"ן לא יקבל ספיקות מים של גשמים כאלה.
דליה בארי:
הביוב לא מקבל מי ניקוז.
מיטל להבי:
וכי למה לא תמשכו את הצינור?
פאר ויסנר - יו"ר:
גם זה נבדק.
מיטל להבי:
אז תגיד לי.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 17 מתוך 95
18
אומר שבשלב א' – אין לנו את הצינורות הגדולים. כרגע, בשנה הקרובה כאשר בא ג'קמן ואומר שהוא יכול בעזרת המשאבות האלה או להגדיל את המשאבות והוא מסוגל לקחת את המים, המים שקופצים ונזרקים – ג'קמן מסוגל לשאוב אותם פנימה לתוך מערכת הביוב העירונית.
מיטל להבי:
הוא לא יכול להזמין ניקוז לביוב – איזה מן תשובה לא חוקית זו?
פאר ויסנר - יו"ר:
גם היום מזרימים מי הקיץ לביוב.
צפריר גדרון:
אבל מדובר על ספיקות אחרות לחלוטין.
רובי זלוף:
אבל יש אנשי מקצוע שבוחנים ובודקים את זה ואם יש פתרון, אז יהיה פתרון.
דליה בארי:
פאר, אני רוצה שתזמין את ברוך וובר ותשתף אתו בעניין.
פאר ויסנר - יו"ר:
ברוך וובר הוזמן לכל הישיבות כאן. כל הפרוטוקולים מגיעים אליו. כל פתרון שהוא ימצא יותר טוב. אנחנו מחפשים פתרון. כרגע, כל האנשים שיושבים כאן וגם אנשי המקצוע יודעים שיש בעיה ואת הבעיה הזאת מנסים לפתור.
מיטל להבי:
מה שאתה אומר, כמי שהגן על הים עד היום – את הבעיה הזו אתה דוחה, אתה לא רוצה לטפל בה במסגרת ההיתר ואז אנחנו נעשה כרגע פיילוט של נראות על שני חופים, וכך בצינור ההוא לא נטפל ונראה מה יהיה, כי ג'קמן אמר ככה והצינור ההוא הוא מחוץ לתחום ונדבר עליו בפעם הבאה? הייתכן?
פאר ויסנר - יו"ר:
נהפוך הוא וגם דברתי עם אודי על הנושא הזה ואמרתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – אמרתי לו שגם את הצנורות הקטנים, של הניקוז הקטן, שזה דברים שלמדנו תוך כדי עבודה, אמרתי לו שייתכן שנצטרך לקחת גם את הצנורות הקטנים האלה ולהפוך אותם לצינור אחד או למרכז אותם לצינור המרכזי. כלומר שיש כרגע בעיה בנושא
הניקוז – זה נבדק ונלמד ובעקבות זאת ימצאו את הפתרונות.
מיטל להבי:
עמוד 18 מתוך 95
19
איפה הצנרת הזאת עוברת – האם מתחת לטיילת?
פאר ויסנר - יו"ר:
כן.
מיטל להבי:
אז אתה תפתח עכשיו את הטיילת, תחליף לה את הצינור??
פאר ויסנר - יו"ר:
אני לא פותח וכי למה את אומרת שאנחנו פותחים?
מיטל להבי:
אז אתה עושה מעליה ריצוף. אז אתה תצטרך לטפל בצנרת??
כמה צנורות קטנים יש?
אלון פישר:
אחד או שניים.
מיטל להבי:
כמה צנורות קטנים יש?
פאר ויסנר - יו"ר:
אחד קטן.
מיטל להבי:
מתוך ה-35 הקטנים – האם יש רק אחד?
אלון פישר:
מסיבה פשוטה, ותזכרי שבקטע של גורדון פרישמן – מגורדון עד קפה לונדון, אנחנו לא ברחוב – אין רחובות שם.
פאר ויסנר - יו"ר:
מיטל, אין ספק שעלינו על נושא חשוב והוא יטופל, כי כולנו מודעים לכך שיש בעיה.
שרון מלכי:
עמוד 15 מתוך 95
21
אני רוצה להבין בצורה מסודרת:
- על איזה חוף בדיוק אנחנו מדברים כפיילוט.
פאר ויסנר - יו"ר:
מדובר על חוף גורדון – פרישמן.
שרון מלכי:
- ומהו היקף המים הצפוי לזרום בצנורות האלה בחורף.
- כמה אנחנו יודעים שיכולה היום להכיל מערכת הביוב.
- מהו הדלתא של הניסוי.
- ומה אנחנו מחליטים מראש שאנחנו עושים ומהן ההשערות שלנו, של מה יקרה.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה הוסבר בצורה הכי פשוטה, שכן אנחנו לא נמצאים בקטעי הרחובות. אין שם מים אלא שיש שם צינור אחד בס"ה.
שרון מלכי:
אני יודעת שמים זורמים לכל מקום ואם לא היו שם מים, אז גם לא היו צנורות.
מיטל להבי:
אבל עוד מעט בונים בפרישמן את המלון, שקיבל היתר.
פאר ויסנר - יו"ר:
וכי מה זה קשור למלון?
מיטל להבי:
כי תיכף יהיה שם מלון שמזרים לאן? את מה הוא מזרים??
אלון פישר:
מזרים את מה??
מיטל להבי:
מזרים את הניקוז של המזגנים ושל כל הדברים.
שרון מלכי:
מדברים רק על מי נגר.
עמוד 25 מתוך 95
21
פאר ויסנר - יו"ר:
בואו לא נתבלבל.
מיטל להבי:
ולאן מזרימים את המים של המזגנים וכו'?
קריאה:
זה 'בקטנה'.
רובי זלוף:
אנחנו נקבל אישור הזרמה לכיוון הים,
שרון מלכי:
ממה שהבנתי מצפריר ואני מבינה בזה מעט מאד, ואני משתדלת להשתמש פה באינטואיציות שלי ועל כן, אנא, עזרו לי כל אנשי המקצוע, שכן יש כאן בעיה בייחוד בחורף, נכון?
פאר ויסנר - יו"ר:
רק בחורף. תאמיני לי שאני וצפריר חושבים אותו דבר.
צפריר גדרון:
אני מכין את הבקשות להיתרי הזרמה שהשפד"ן מבקש ממוצא רידינג בחורף להזרים לביוב.
רובי זלוף:
חברים, חשוב לומר, שברור שישנה בעיה. והבעיה, אגב, מצטמצמת לפעם או פעמיים בחורף. ולמה? – מכיוון שבגשם הראשון צנורות הניקוז נשטפים וכאשר הם נשטפים אז אנחנו רואים ומגלים בעיית לכלוך קצת עוצמתית, אולי בפעם ראשונה, אולי בפעם השנייה. בפעם השלישית והרביעית והחמישית בחורף הם כבר מי נגר נקיים לגמרי שזורמים מהביוב. אין לנו שום בעיה בניקוז, ואין לנו שום בעיה שהם יוזרמו לים. כך זה קורה בכל העולם וכך זה קורה גם בערים אחרות. בשביל הפעם או הפעמיים האלה, אכן יש פה בעיה אמיתית, כפי שנאמר וזה נכון, שזה מראה רע, וגם כאשר חלק נשפך לים. ולכן בא ג'קמן שהוא איש הניקוז בעיריית תל-אביב אומר: 'תנו לי את הזמן כי אני חושב שאני יכול למצוא פתרון מקצועי לעניין הזה'.
שרון מלכי:
לכמה הפעמים האלה שיש לכלוך?
עמוד 21 מתוך 95
22
רובי זלוף:
נכון, בדיוק, ועל כן אנחנו נותנים לו את הזמן. ואכן לא מדובר על כל הטיילת אלא שמדובר על מקטע אחד, על צינור אחד בפיילוט הזה, שאחרי זה נשליך את זה לשאר המקומות ולכן אנחנו עושים את זה.
שרון מלכי:
ומה מבחינתך החלופות הטובות?
צפריר גדרון:
אני גם לא איש המקצוע שיודע או מכיר כרגע את הנתונים או את המספרים. על כן צריך לבדוק – כמה השפד"ן מסוגל לקלוט, מה ההיקף.
פאר ויסנר - יו"ר:
חשוב שתבינו, שעם כל הכבוד אנחנו רוצים למצוא פתרון. הפתרון צריך להיות פתרון מושכל שתואם את התפיסה שמשהו יקרה בסדר בסיפור הזה. אני אומר שאם נצליח בשני 'הזצים' הגדולים שלא לקבל את זה בתוך החוף, הרי שהרווח הוא ענק לתושבים שמתרחצים המון בחורף וכולם שמחים. על כן אני אומר, שאם בזכות הטיילת הזאת, גם מצאנו פתרון לזה ואני נלחמתי על כך, הרי שההישג הוא ענק. אני מציע שנחכה ונראה, כי אם לא ישיגו את זה, הרי שיש פה פתרונות יקרים יותר, שגם הם ייבחנו אם לא תהיה ברירה. כי אם זה יהרוס את הטיילת שמחר בנינו, הרי שאיש לא רוצה לראות טיילת שהכול בה ג'יפה ושחור.
דליה בארי:
מה הפתרון היקר?
פאר ויסנר - יו"ר:
יש פתרון יקר, שבו מאריכים את הצינור עד לשובר הגלים – זה עולה הרבה כסף.
מיטל להבי:
שמע, אתה עמדת ואמרת את זה בצורה מאד ברורה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אומר את זה עכשיו.
רובי זלוף:
סליחה, עם כל הכבוד, אתם מדברים על מוצר ציבורי – מוצר ציבורי שעלותו יקרה מאד. אז אולי לא צריך,
מיטל להבי:
עמוד 22 מתוך 95
23
אז אולי לא צריך טריבונות.
רובי זלוף:
אבל את אמרת שכן.
מיטל להבי:
אני לא אמרתי, אלא שאני אומרת לך שאת הים צריך להקים לפני הטריבונות.
רובי זלוף:
אבל אתם אמרתם שכן.
מיטל להבי:
אתה לא יודע מי אמר שכן ומי אמר שלא וזה לא משנה.
אני אומרת לך משהו ברור ופשוט, כי כשמדברים על מהות – זה ים נקי לפני נראות של טריבונות, ואתה צריך להבין את זה.
רובי זלוף:
אבל יש אלטרנטיבות – יש א', ב ו-ג'.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו נבדוק את זה. מיטל, תאמיני לי שגם בשפד"ן בקשתי שיבדקו מה העלות, בגלל שכרגע אנחנו עושים את הצינור הארוך הזה שדובר עליו שפועל בשעת חירום וכרגע יש מכרז על זה, שכן הוא יוצא כ-855 מ' החוצה ואז בודקים את זה.
מיטל להבי:
איזה צינור?
פאר ויסנר - יו"ר:
יש צינור של השפד"ן ובשעות לחץ, בזמן גשמים וכאשר השפד"ן אינו מסוגל לקלוט הכול,
מיטל להבי:
איפה הוא יוצא?
פאר ויסנר - יו"ר:
הוא יוצא באיזור רידינג.
עמוד 23 מתוך 95
24
מיטל להבי:
אבל אז הצענו שתבנו את הטיילת על הצינור ואז נסגור עניין ביחד.
פאר ויסנר - יו"ר:
לא, ממש לא.
מיטל להבי:
אתרים הביאו טיילת שנכנסת לחוף הים אתרים, פיר ים – טיילת ענקית שהם הביאו לחוף הים ואז שאלתי אותם: 'יש לכם צנרת, תבנו את הצנרת ואת הפיר' – אז הם רוצים את הצנרת במקום אחר ואת הטיילת במקום אחר.
פאר ויסנר - יו"ר:
זו כרגע ההצעה, היא תיבחן. אנחנו לא מתקדמים כי אף אחד לא רוצה להיכנס מחר בבוקר להמשך הפרויקט אם לא
יהיה פתרון ולכן יש לנו את הפיילוט, כדי שבחורף הקרוב נמצא את הפתרונות. אם לא יהיו פתרונות – יבואו פתרונות
יקרים יותר.
שרון מלכי:
אז אני חושבת שאם כבר יש פתרונות יקרים יותר על השולחן, להציג אותם כאופציות.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש, ודאי שיש.
שרון מלכי:
אז בוא נכלול אותם באופן מפורש לתוך ההחלטה, שאם והיה ו, אז יהיה ברור, מה המתווה הלאה. ואם יש פתרונות אז בוא נכלול אותם כפתרונות חלופיים. נתנו לנו פה שלושה סוגי פתרונות, אז בוא ניתן עוד שני סוגי פתרונות חלופיים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אומר זאת לכל הצוותים המקצועיים, לגבי הפתרונות החד משמעיים, במידה וג'קמן לא מוצא פתרון, אז הוא יצטרך ללכת לפתרון היקר יותר.
רובי זלוף:
לא, הוא יצטרך לחשוב על פתרונות נוספים.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 24 מתוך 95
25
הוא צריך עכשיו להציג אותם.
מיטל להבי:
יש פתרון ידוע שעולה יותר ויש פתרונות לא ידועים, שאולי אפשריים.
רובי זלוף:
זה לא הדיון עכשיו.
שרון מלכי:
זה בהחלט, כי כשאתה עושה בחינה עם פיילוט ואתה מסתכל על משהו שזה הדבר הראשוני ולאחר מכן יש פרויקט שלם יותר, אז מן הראוי שאם יש לך כבר פתרונות על השולחן, תשים אותם. אנחנו מחויבים לבחון א' ב' ג' ואולי פתרונות נוספים ולממש אותם.
רובי זלוף:
את צודקת. ואני רוצה להסביר משהו שהוא חשוב, שהרי זה לא מתבצע פה בחדר. הדברים התבצעו בצורה מסודרת, כולל בעיות ספיקה שייחשבו, כולל מערך של ניקוז כזה או אחר, כולל ספיקות של תנועות הביוב וכולל הכול. אנחנו נלמד את זה ואם נראה שאיננו פותרים את זה דרך משאבות המי קיץ, נחשוב על פתרון אחר ואולי של אלטרנטיבה ג'
או ד', כי יש בעיות.
שרון מלכי:
אני רוצה לתת לך סצרניו כזה ולהסביר לך את ההיגיון מאחורי הדברים שאני אומרת; שנה הבאה היא שנת בחירות ונניח שאחד מהסצנריו שמתחלף ראש עירייה, כאשר ראש העירייה המצוין והאחראי שלנו כבר לא יהיה שם ויהיה
מישהו אחר שיאמר: 'לא בא לי על הפתרון הזה'. על כן אני רוצה שבתוכנית כזו יהיה רשום על הנייר שייבחנו פתרונות
אחרים, את חלקם אנחנו יודעים, שיהיה כתוב מהם ומיהם על מנת שמי שלוקח את הפרויקט הזה הלאה, יהיה מחויב לרמה כמה שיותר גבוהה לבחון את הפתרונות, גם את הפתרונות היקרים. זה לא מחייב אותו ואנחנו יודעים שבסופו של דבר הדרג המקצועי ילך וימצא פתרונות טובים. אני רוצה כנבחרת ציבור להבטיח שבתוכנית שנבחן בה חלופות, יהיו רשומות כמה חלופות.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש פתרון לזה והפתרון הוא פשוט, שכן אנחנו הולכים כרגע לשלב א'. שלב ב' לא קיים.
מיטל להבי:
אתה מוציא היתר רק לשלב א'?
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 29 מתוך 95
26
ההיתר הוא לכל הרצועה אבל היתר לשלב א'.
מיטל להבי:
הם לא חוזרים אלינו לוועדה.
פאר ויסנר - יו"ר:
למה הם לא חוזרים?
מיטל להבי:
זה הרגע שלך לתפוס את ההיתר ולהתניע אותו.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אתניע אותו.
מיטל להבי:
אני אומרת לך כך, ממה שאני מבינה ואני קוראת את הדברים ואני מבססת את הבקשה של שרון ונותנת את הכלי הסטטוטורי לעשות את זה. יש לנו כאן היתר בניה שצריך לקבוע בו שלביות סטטוטורית, שתבטיח את זה, שאחת המטרות של התוכנית זה לפתור את בעיית הזיהום של הים ואת הניקוז של מי הנגר.
פאר ויסנר - יו"ר:
נכון.
מיטל להבי:
אנחנו יוצאים לפיילוט, מבחינתי ורק פיילוט שבודק מהנקודה הזאת עד הנקודה הזאת. לא יבוצע שלב ב' של
הפרויקט או שלב ג' עד שאין לנו פתרון מוכח.
פאר ויסנר - יו"ר:
אין בעיה, כך יהיה – פתרון לנושא הזה.
מיטל להבי:
אנחנו נביא את הניסוח לשביעות רצוננו לוועדה.
קריאה:
יש לך דיעה של היועץ המשפטי, כי זה לא בסמכות הועדה הזאת.
עמוד 26 מתוך 95
27
מיטל להבי:
לא הועדה הזו, אלא שהועדה הזו תמליץ לועדת בנין עיר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו מחליטים בנושא של המי נגר, שאנחנו נקבל פתרונות.
זאת תהיה ההמלצה לוועדה המקומית.
מיטל להבי:
נקבע סעיף בתנאי ההיתר שמבטיח ביצוע פתרון ניקוז, כתנאי לביצוע שלב ב' של הפרויקט.
רצ"ב מכתבו של המהנדס דוד כץ אל האדריכל אודי כסיף בעניין:
עמוד 27 מתוך 95
28
עמוד 28 מתוך 95
29
החלטה
הוועדה מודעת לכך שיש בעיה בנושא הניקוז – מוסכם לבדוק וללמוד את הנושא למצוא את
הפתרונות ההולמים.
מחליטים לצאת לפיילוט - פיילוט שבודק מנקודה אחת עד לנקודה שנייה, כך שלא יבוצע שלב
ב' של הפרויקט או שלב ג' עד שאין פתרון מוכח.
ההצעה שתוצג תיבחן, והוועדה תתקדם, ולא יכנסו להמשך הפרויקט אם לא יהיה פתרון הולם.
על לכן יש את הפיילוט, כדי שבחורף הקרוב נמצא את הפתרונות.
אם לא ימצאו פתרונות בנמצא – יבואו פתרונות יקרים יותר.
המלצת הוועדה תועבר לוועדה המקומית.
יקבע סעיף בתנאי ההיתר שמבטיח ביצוע פתרון ניקוז, כתנאי לביצוע שלב ב' של הפרויקט.
עמוד 25 מתוך 95
31
תאורת הטיילת
פאר ויסנר - יו"ר:
אני העליתי את הנושא ואודי יציג לנו אותו.
אדריכל אודי כסיף:
הכנו מצגת, עשינו בדיקה, ואנחנו נציג זאת עתה בפניכם.
למעשה, אחרי הרבה בדיקות, אנחנו המלצנו על זה וישבנו ביחד עם מחלקת מאור על עמוד של חברת "הס" – עמוד שיש עליו 19 שנות אחריות בחלקים מסוימים ובחלקים אחרים 15 שנות אחריות. יש אתו גם ניסיון ליד הים. היתרון שלו שהוא מעיר לטווח יחסית גדול, בלי לסנוור. החיסרון מבחינת קיימות שזו תאורת מיטל הלייד ולא לד.
בנושא הזה, אני צריך רק להגיד שאחד היתרונות של העמוד הזה שהוא עמוד מודולרי, שניתן להוסיף לו מצלמות, תאורה נוספת או כל מיני רכיבים שלאורך השנים, תמיד צריך עוד דברים כמו מצלמה, שילוט וכו'.
שרון מלכי:
שאלה: למה אי אפשר לשים על זה לד? וכמה אפשר להטעין את זה על מנת שהתאורה תהיה יחסית נמוכה וממוקדת ולא זיהומי אור וכדו'.
אדריכל אודי כסיף:
ראשית, יש פוטומטריות, שכן עבדנו בצמוד עם יועצת תאורה בשם מיכל קנטור, שלמעשה כל אחד מעמודי התאורה הרבים שבדקנו, כל אחד מהם קיבל הדמייה כזו, כפי שאתם רואים בשקף שלפניכם. הצבעים מראים את עוצמות התאורה, יש פה מנעדים של כמות הלוקסים שכל עמוד נותן והכיוון המדוייק. אלה נתונים שמתקבלים מהיצרן, ואתם רואים את הכיסוי של עמודי התאורה, שכן יחסית היתרון העצום של הגוף הזה, שכל 25 מ' מספיק כדי לתת כיסוי מצוין של אור. ככל שאנחנו מתקרבים לטיילת אנחנו מפחיתים את כמות התאורה והעמודים. ניתן לראות את הקטע החום, שהוא הגג של אחד המבנים, כמשתקף בשקף שלפניכם ואז לכיוון הים אנחנו מפסיקים את זה, כי איננו רוצים לזהם באור את האיזור.
אחת הבעיות עם הלדים, זה שהטווחים שמסוגלים להאיר ממקום אור בודד הם קטנים יותר. ויש בעיה נוספת שההתיישנות של הלד אינה צפויה מראש. כלומר שיש 'נחיתה' די דרמטית של היום, עם הטכנולוגיות שיש בעוצמת התאורה ובגוון של האור, שלא ניתן לחזות אותה מראש, כי יכול להיות עמוד אחד שממשיך להאיר די טוב ולידו עמוד אחר שבו האור הצהיב ונחלש.
עמוד 35 מתוך 95
31
מיטל להבי:
ואתה יודע מתי הן נשרפות?
אדריכל אודי כסיף:
עם המיטל הלייד יש ניסיון של 25 אלף שעות. זה לא פתיל קצר, זה נשרף לאט ויש שליטה על הגוון שלהם, ממאד לבנות ליותר צהבהבות ואנחנו נלך יותר לכיוון הזה.
שרון מלכי:
אבל אם אנחנו מסתכלים על פרויקט שהולך להיות שנים, ההערכה שלי וייתכן שאני טועה כאן, היא שאנחנו הולכים לכיוון תאורה ציבורית לד. האם זה לא שם אותנו באיזה קיימות?
מיטל להבי:
אודי, לעניין הקיימות – אומר שאתה מחליף את הרצפה, אתה עושה טריבונות על החול, אתה מביא תאורה לא לדית, אתה לא עושה עצים עם הצללה ואתה מספר על קיימות, ואני באמת מעריכה מאד את העבודה שלך.
אדריכל אודי כסיף:
תחת הכותרת קיימות, יש גם עוד 'נושא שנקרא בני אדם'. אחד הפרמטרים לקיימות זה האלמנטים של הטריבונות.
מיטל להבי:
אתם הבאתם תוכנית מוגמרת, שהרי דברנו על השיתוף, שכן השיתוף היה על תוכנית העיצוב ולא על תוכנית הבינוי.
אדריכל אודי כסיף:
לאורך כל הדרך זה בשיתוף.
אדריכל אודי כסיף:
צריך להגיד שיש לתת לדברים פרופורציה. תאורה של 195 וואט, כל 25 מטר, זה מאד חסכוני.
פאר ויסנר - יו"ר:
האם הנושא של הלדים נבחן מטעמכם?
אדריכל אודי כסיף:
כן.
עמוד 31 מתוך 95
32
פאר ויסנר - יו"ר:
שאלה: אם יבוא מחר מישהו ויגיד שהוא מסוגל לתת לדים לפי התוכנית הזו – האם נוכל ללכת על זה?
אדריכל אודי כסיף:
התשובה היא כן.
פאר ויסנר - יו"ר:
על כן אני מבקש לסכם את נושא התאורה –
במידה ויהיה לשיטה הזו, מישהו שיכול להביא את העוצמות – אנחנו נבחן אותן.
בכל מקרה, כל אחד מחברי הועדה יקבל את התוכנית הזאת.
מיטל להבי:
למה התכוונת כשאמרת שזה שוטף את כל הטיילת, כי שרון רצתה תאורה לא שוטפת.
אדריכל אודי כסיף:
אנחנו מרכזים את קו התאורה , משם זה מאיר, הולך ודועך לכוון הים.
מיטל להבי:
איך זה נראה שם?
מאור רייטמן:
אבהיר שהיום אנחנו מביאים את העמודים לכאן, במקום שאני מסמן על גבי השקף, למעט באיזור של הגגות של המבנים, אבל באופן עקרוני, בצמוד לשביל האופניים של הרצועה, שיש שם את ההפרעות, שהרי ניקינו את כל החסמים מהטיילת והיום יש ספסלים באמצע הטיילת ועמודי תאורה באמצע הטיילת, רוצים לפתוח אותך שאפשר יהיה ללכת ברציפות, ואז ריכזנו את הכול בצד המזרחי בצמוד לשביל האופניים ושם גם עמודי התאורה. עמוד התאורה שבחנו מספק הארה עד לקו שמתחילות בו הטריבונות, גם אם הטיילת מאד רחבה, באיזורים שיש 16 מטר ו-
17 מטר. עמוד תאורה מסוג לד מאיר קדימה רק מקסימום 15 מטר, נצטרך עוד שורת עמודים צמוד לטריבונה.
מיטל להבי:
או שתשאיר חלק מהמקומות לא מוארים כל כך.
מאור רייטמן:
זה לא תקני כל כך, אי אפשר. מתחת ל-7 לוקס אי אפשר. זו הבדיקה של הלד.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 32 מתוך 95
33
מוסכם לגבי התאורה שאנחנו נעביר לכם את המצגת, ואם מישהו יכול להביא משהו בנושא לדים – נשמח לשמוע.
מיטל להבי:
ומה עם הנושא של החולות?
פאר ויסנר - יו"ר:
סקר חולות לא נכתב פה.
שירותים ציבוריים
פאר ויסנר - יו"ר:
אני דווקא העליתי את הנושא של השירותים הציבוריים. המון שירותים בחוף הים, למרות שהביאו לכאן שירותים שעשיתם לפני שנה וחצי בחוף הילטון – אני חושב שהשירותים צריכים להיות אנטי ונדליזם, כי יש הרבה ונדליזם בתוך השירותים עצמם. ולכן אני מציע גם כאן לעשות באותה הצורה. אכן אנחנו מקבלים את הכיוון שאתם הולכים אליו, אבל הועדה דורשת להכניס את הנושא של אנטי ונדליזם. מבקשים שתחפשו את המוצר שהוא הכי טוב, כך שנראה את השירותים ונדע מה קורה אתם.
שרון מלכי:
למעשה, הועדה עוד לא שמעה שום דבר על השירותים. אני רוצה לדעת מה הסיפור עם השירותים?
פאר ויסנר - יו"ר:
השירותים בחוף הים סובלים מוונדליזם כבד.
מיטל להבי:
אמרתם גם שתהיה חלוקת שטח בין העסקים לבין השירותים והשירותים יושבים בתוך המסעדות.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש חלוקת שטח.
מיטל להבי:
עמוד 33 מתוך 95
34
אני בקשתי לראות גם את התוכנית הפנימית של חלוקת השטח של ה- 95:95 ולמשל אחת הסיבות שרציתי לראות זאת היא להבין אם השירותים יושבים בחלק שנחשב ציבורי או בחלק שנחשב עיסקי?
אלון פישר:
ציבורי.
מיטל להבי:
אז אין לכם בעיה להעביר את חלוקת השטח.
מאור רייטמן:
זה מופיע באתר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אם חברת הועדה מבקשת, בבקשה תרשום לך זאת, אלון.
מיטל, את תקבלי את זה.
אלון פישר:
אין שום בעיה, אעביר.
פאר ויסנר - יו"ר:
האם יש עוד שאלות על השירותים?
שרון מלכי:
אני עדין לא שמעתי כלום על השירותים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני חוזר ואומר שיש בעיות עם שירותים במסות של אנשים שמגיעים לחוף הים.
שרון מלכי:
ולכן, מה ההצעה?
אדריכל אודי כסיף:
אנחנו הצענו שירותים של קרמיקה.
שרון מלכי:
עמוד 34 מתוך 95
35
איפה הם ממוקמים?
אדריכל אודי כסיף:
במבנים.
אלון פישר:
במקום שהם ממוקמים היום. ואז בא פאר וביקש שסוג החומר של האסלות והכול יהיה אנטי ונדלי יותר חזק ממה
שאנחנו עושים – אסלות מתכת. פאר מדבר על אסלות ממתכת אבל יש על זה סימן שאלה והוא ביקש לבדוק.
מיטל להבי:
מראה למשל תגרום לאנשים להיות יותר ונדליסטים, כי הם יראו את עצמם, אז אולי הם לא ישחיתו.
פאר ויסנר - יו"ר:
דווקא בים מראה עובדת טוב.
שרון מלכי:
הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לגבי השירותים, שזה ברמה של הבטחון האישי; אם היתה התייחסות לתאורה שם, או לאופן שבו הדלתות סגורות ופתוחות,
אלון פישר:
זו חובה, זה קיים היום.
מאור רייטמן:
זה הסטנדרט. 25 ס"מ פתוח לתא.
שרון מלכי:
כמה?
מאור רייטמן:
25 ס"מ.
שרון מלכי:
ומה לגבי תאורה?
מאור רייטמן:
עמוד 39 מתוך 95
36
התאורה הוחלפה בכל השירותים והמערכת האוורור של האוויר הוחלפה, הכול ישופץ.
אלון פישר:
בכל תא שירותים יש את הגוף שלו ויש את התאורה.
פאר ויסנר - יו"ר:
לאיפה יוצאת הוונטה, אם כבר שרון נכנסה לפרטים נכונים. למשל בחוף גורדון, הוונטה של המסעדה יוצאת על האדם שעובד שם.
אלון פישר:
בכל מבנה היום, תהיה ערובה בגובה של 4 מ', שהכול יוצא החוצה. זה לא יהיה כמו בחוף גורדון.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה חשוב.
אדריכל אודי כסיף:
לא עשן ולא כלום.
מאור רייטמן:
גם המטבח וגם השירותים.
שרון מלכי:
יש לי שאלה נוספת לגבי הבטחון האישי – אם היתה שם איזה חשיבה על לחצני מצוקה כלשהם, התקשרות למוקד 156 או משהו כזה? האמת היא שאני כאשה בלילה אפחד להיכנס לשם, ואז נשאלת השאלה – מה עושים?
יואב גולדרינג:
בבניינים נטושים יש שומר 24 שעות, כך יהיה גם בשירותים ציבוריים.
שרון מלכי:
או כך אנחנו רוצים לקוות. אני חושבת שזה משהו, שאם כבר חושבים על הטיילת כמקום בטוח, אז צריך לחשוב גם על שירותים, שזה אחד המקומות הפחות בטוחים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז את רוצה שיהיה שם כפתור מצוקה??
עמוד 36 מתוך 95
37
שרון מלכי:
הדיבורית תהיה במצלמות על המנורות וכי לא תעשו לחצן בשירותים.
פאר ויסנר - יו"ר:
שמענו, ברשותכם, נמשיך הלאה.
שרון מלכי:
עוד דבר אחד שאני רוצה לבקש לגבי שירותים – שיהיו יותר תאים לנשים מאשר לגברים.
קריאה:
זה כך צריך להיות.
אלון פישר:
בכל המבנים הוספנו תאים בהתאם לדוח הדרישה של משרד הבריאות ואנחנו עומדים בכל החופים בדרישות, שכן הוספנו תאי נשים בכל התקנים. יש תקן שקובע שלנשים יש יותר תאים מאשר גברים.
יואב גולדרינג:
אגב, היום הולכים לכיוון של שירותים לא מוגדרים.
שרון מלכי:
יוניסקס?
יואב גולדרינג:
כן.
שרון מלכי:
אני נגד, בודאי בחוף הים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אגב, יש את זה בבריכת גורדון שזה ציבורי ולפי דעתי זה ממש נורא, שזה יוניסקס, וזה ממש קטסטרופה. בבריכת גורדון הציבורים פתוחים לגברים ונשים כשכולם ביחד וזה עושה בלאגן. זה גם עניין שהוא לא נעים מבחינה דתית.
צריך לבדוק גם את העניין הזה. רובי, אבקשך לבדוק גם את העניין הזה לתשומת לבך.
עמוד 37 מתוך 95
38
תנאי עבודה בחול לבן
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מדבר על נוהל עבודה בחול לבן. דברנו שתהיה הנחייה לקבלנים, איך לעבוד בחול הלבן היקר לכולנו על מנת לא לפגוע בחול.
להלן מה שאפשר לעשות:
- איסור ביצוע דרך זמנית על שטח החוף מחומר גרנולי, כלומר מצע על חול שהוא.
- איסור הוצאת חול ים מהשטח.
- תנועת רכב עבודה בלבד על החוף.
- תנועת כלי עבודה לתוך תחום העבודה תבוצע על ידי מלווה צמוד.
- גידור השטח בגדר תקנית שתמנע כניסת אזרחים לתחום העבודה.
- סינון וניקוי החול משאריות חומרי עבודה בתחום הביצוע.
- פריסת יריעות על החול בכל מקום שיבוצעו עבודות רטובות של יציקות וגרימת לכלוך למניעת מגע של חומרי עבודה ובטון עם החול.
לשם כך בקשתי שתי תוספות:
- אני רוצה שתהיה תרופה לסיפור הזה, כי אם יבוא קבלן שעובד ומדרדר את החול ויוצר בעיה, שאז הוא יסדר את זה וינקה את זה, ועל כן בקשתי שתהיה תרופה של קנס כספי במידה שתופסים אותו כשהוא עושה פעולה שפוגעת בחול הים (שזה דבר שאי אפשר לתקן, לא על ידי מיפוי ולא על ידי שום דבר).
- בנוסף, אני חושב שדווקא עבודה מסוג כזה, אם היתה מצולמת לאורך כל הזמן במצלמה, כשאנחנו שומרים על החוף, ואז אנחנו תושבי תל-אביב מסתכלים במצלמה.
רובי זלוף:
אם ייאמר שאפשר לשים מצלמה שם – אנחנו נבדוק את זה.
שרון מלכי:
אני אגיד לך, שלעבודות לא אכפת לי שתהיה מצלמה, אבל לאחר מכן פחות מצלמות.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 38 מתוך 95
| לוחות סינטטיים לחי]וי עץ |
|---|
| עמוד 35 מתוך 95 |
39
אני חושב שלטובת חוף הים במקרה הנוכחי – הרעיון של מצלמה שמצלמת את העבודה בחוף, כך שזה יהיה פתוח וכולם יראו מה עושים שם בדיוק, ולא יהיו בלאגנים, שכן חול ים זה דבר יקר וחשוב לשמור עליו.
שרון מלכי:
אני ממליצה לקבל על זה היתר זמני ואחר כך להוריד את זה. אחרת זו התשתית לכל רשות.
פאר ויסנר - יו"ר:
יהיה היתר זמני.
אלון פישר:
אשיב שאנחנו הבטחנו שנבחן ונבדוק את הנושא הזה בכיוון חיובי. אנחנו נבדוק את זה, כי איננו יודעים מה
המשמעות ואיך ניתן לעשות את זה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז אנחנו מבקשים להכניס את זה ותבדקו את שני הנושאים האלה.
שרון מלכי:
בכפוף להורדת המצלמות לאחר מכן.
פאר ויסנר - יו"ר:
דבר נוסף חשוב הוא הנושא שאנחנו רוצים לראות תרופה שקבלן מקבל קנס.
אלון פישר:
כפי שאמרתי לך בנושא הזה יש חוזים שנחתמו ואנחנו נבחן גם את הנושא הזה.
את שני הנושאים אנחנו נבחן.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז אנחנו מעבירים לבדיקה שני הנושאים האלה – מצלמות ותרופה כקנס.
הנושא הבא והאחרון הוא:
עמוד 35 מתוך 95
41
אדריכל אודי כסיף:
אני אתחיל מהסוף, שכן אנחנו הצענו לחזור על אותה שיטה שעשינו בנמל תל-אביב, כלומר לעשות שימוש בעץ איפאה בכריתה חוקית, בסטרטיפיקטים מיוחדים שמקבלים על מנת לייבא את העץ הזה. זהו עץ שהכריתה שלו היא תחת פיקוח. יש נטיעה של עץ במקומו, זה כמו גידול חקלאי.
שרון מלכי:
למה מייבאים אותו?
אדריכל אודי כסיף:
זה עץ שגדל ביערות חורף, בברזיל. זה עץ שצריך כמויות מים אדירות.
שרון מלכי:
אין אפשרות להביא את זה מהארץ?
אדריכל אודי כסיף:
בארץ העץ היחיד שמגדלים הוא צפצפות וגם זה הפסיק. פעם גידלו עצי צפצפות,
אלון פישר:
הוא בא בדרך כלל מדרום אמריקה.
שרון מלכי:
אפרופו, קיימות – תביעת רגל אקולוגית של להביא את כל העצים האלה מדרום אמריקה, אני שואלת את האפשרות שמאחור.
אדריכל אודי כסיף:
גם באירופה משתמשים עדין באיפאה. היום יש ניסיון להכניס דגם סינטטי, שעשוי מפלסטיק.
מונחות כאן לפניכם כמה דוגמאות שאלון פרס בפניכם. למעשה זה מתערובת של שרפים, שבבי עץ וזה תהליך שהוא בחום. הרבה פעמים התהליך עצמו מזהם, הוא לא מתכלה, בניגוד לעץ שאפשר למחזר אותו ולעשות בו שימושים אחרים. לכן מבחינת תפיסה של cradle to cradle – זהו חומר פחות ידידותי. ובנוסף לבעיה האסטטית של ההתיישנות שלו, כלומר שהוא יותר פגיע מבחינה זו שכשהוא נפגע הוא לא נראה טוב, לעומת עץ טבעי שכשהוא מתיישן,
שרון מלכי:
נבדקו חלופות קרובות יותר מאשר דרום אמריקה?
עמוד 45 מתוך 95
41
אדריכל אודי כסיף:
יש את העצים האקזוטים האלה באפריקה, ושם הכריתה לא חוקית ורק בדרום/מרכז אמריקה הכריתה שלהם מסודרת וחוקית. גם אירופה מייבאה משם.
פאר ויסנר - יו"ר:
שרון, אני העליתי את הנושא של האיפאה, ולמעשה גם אני חשבתי שלא צריך לעשות איפאה בישראל. אומרים שהם ישכנעו למה כן צריך לעשות איפאה ואנחנו צריכים להגיד – מה אנחנו חושבים, כאשר אגב מדברים על הטריבונות ועל הגגות שנמצאים היום בטיילת מעל המסעדות, שאלה המקומות שמתכוונים לשים שם את האיפאה.
אלון פישר:
מסלול ההליכה הוא בטוני.
פאר ויסנר - יו"ר:
צריך לזכור שלמעשה נמל תל-אביב הוא בצורה הזאת, ועל כן השאלה היא – האם רוצים להמשיך עם זה או לעבור למשהו אחר.
מיטל להבי:
והאם יש רווח בין אחד לשני? – כדאי שיהיה.
אלון פישר:
כדאי שיהיה בשביל ההתרחבות וההתכווצות של האבן.
אדריכל אודי כסיף:
זה גם מונע החלקה, כי כשהים פולט בדרך כלל בסערות וליד הים בנמל, צריך לשטוף את הדקים אחת לכמה זמן, אבל לא עושים את זה. את הדקים בנמל לא ניקו כבר זמן רב.
שרון מלכי:
השאלה אם יש חלופה אחרת?
אדריכל אודי כסיף:
אין הליכה בדקים, למעט בגבעה, בטריבונות.
שרון מלכי:
מעניין מה היו החלופות – מה עוד היה על השולחן?
עמוד 41 מתוך 95
42
פאר ויסנר - יו"ר:
דובר על החלופות הסינטטיות הפלסטיות.
אדריכל אודי כסיף:
או עצי אורן שהשחיקה שלהם גדולה, הם נהרסים במהירות וגם נרקבים שם.
מיטל להבי:
האם אנחנו יכולים לעשות חומר ממוחזר ולעשות תועלת במחזור ולא להביא מדרום אמריקה?
אדריכל אודי כסיף:
את תביאי את זה או מסין או מאירופה.
אדריכל אודי כסיף:
למעשה, יש בעיה נוספת עם הסינטטי, שהגבעות צריכות לקבל את הכיפוף, כאשר העץ יודע לקבל את הכיפוף הזה, והפלסטיק הזה הוא מאד חזק ולא קשיח.
אלון פישר:
בעיה נוספת בקטע הזה, שחלק נכבד מהאלמנטים הממוחזרים אין להם תקן אש. כאשר הלכנו לבדוק את זה ובדקנו את זה כשעשינו את בריכת גורדון ואת האופציה הזאת, בדקנו ואנחנו רואים גם פה, שזה נשרף ואין לו תקן אש והוא לא עומד בזה. יש היום בודדים שהם כן עומדים בתקן אש, אבל נדיר למצוא אותם ומביאים אישורים שלא, וממציאים אישורים.
מיטל להבי:
ולאיפאה יש תקן אש.
אלון פישר:
בודאי. האיפאה מהבחינה הזאת הוא עמיד.
תראו גם את ההבדל מבחינת חזות, הבאנו בפניכם כאן מספר דוגמאות, הגם שעל יופי ועל טעם וריח קשה להתווכח.
אדריכל אודי כסיף:
צריך לזכור שעל העץ הזה יושבים גם על הגבעות וגם על הטריבונות.
שרון מלכי:
אני לא בטוחה שצריך שם עץ. יש פה הנחה שחייבים עץ, אבל העץ הוא בעייתי, עמוד 42 מתוך 95
43
פאר ויסנר - יו"ר:
העץ הוא רק בטריבונה בתוך הספסל, כי בכל זאת אנשים רוצים להרגיש.
מיטל להבי:
הטריבונה היא נצחית בגלל שהיא מבטון, אז מה משנה אם גם החלק העליון היה מבטון לצורך העניין.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה נותן הרגשה אחרת.
אדריכל אודי כסיף:
אני רוצה להזכיר שהיתרון של העץ, שבחריצים החול יורד למטה. ואם שמתם לב, הנמל נראה תמיד נקי, משום שהוא תמיד מתנקה לתוך החריצים. אם היה שם משהו אחר, היתה בעיה שצריך תמיד לטאטא או לנקות או להביא חול מפה לפה, כאשר פה זה לא יהיה.
פאר ויסנר - יו"ר:
חברים, אני יכול לומר לכם שאני הייתי מאד בדילמה וגם העליתי את הנושא הזה בוועדה. בכל מקרה עלינו להחליט על משהו ולהמליץ לוועדה המקומית. יש את הנושא התכנוני-האדריכלי, שיש בו משהו, שבכל זמן יש את הנמל וזה ההמשך.
שרון מלכי:
אני מרגישה קצת ש'קטונתי', שכן יש כאן את האנשים המקצועיים שישבו, חשבו על זה שעות וימים ואני לא באה ואומרת שהרעיון לא נראה לי.
פאר ויסנר - יו"ר:
האמת היא שגם אני בדקתי ובחנתי את העניין, כי לא הייתי סגור על עצמי. רובי, אני חושב בכל זאת, שבעתיד צריך
לעשות פיילוט בנקודה אחרת, לא בנקודה קריטית שיש בה את העיצוב ולעשות את הניסיון ולעשות זאת.
מיטל להבי:
הגבעה הזאת, הטריבונה – יכולה להיות מחומר אחר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אומר שבעת שהגבעה היא מעץ אז הילדים רוצים להתפרס עליה וליפול עליה כי מרגישים שאפשר לשכב על זה.
שרון מלכי:
עמוד 43 מתוך 95
44
בעת שמייבאים את הכול, כלומר כאשר יש את תביעת הרגל האקולוגית על הסגסוגת או על העץ – אז תביא כבר את העץ, כי זה לא מתכלה, כי זה בעייתי וכו'.
פאר ויסנר – יו"ר:
אם שרון הולכת עם הרעיון הזה, כי אז אני מבקש רק להביא את התעודות, הגם שכבר אמרתי לכם מה אני חושב על התעודות, אבל לפחות שמישהו ישלם שם על התעודות.
יואב גולדרינג:
אני שמח שאתה אומר שאתה מפקפק באמינות הזאת, כי גם לי יש בעיה עם זה.
אדריכל אודי כסיף:
זה תנאי במכרז.
דליה בארי:
עם כל הרצון לשמור על העצים, עדין עץ משמש כחומר לבנייה וכאן זה החומר המתאים ביותר.
דוד איתן:
רציתי להעיר שבנמל ראיתי בכמה מקומות ברגים חלודים שמשתחררים
פאר ויסנר - יו"ר:
תתפלאו, כי דברנו אתמול גם על ברגים ואמרו שעכשיו הביאו בורג, שמקווים שהוא יותר טוב מהבורג האולטימטיבי.
תבינו, שאנחנו בסביבה של ים, מלח, רוחות וכל זה איננו דבר פשוט כלל.
אדריכל אודי כסיף:
אני רוצה להשיב למיטל לעניין החול, כי היא שאלה מה ההבדל בין קיר בטריבונות מבחינת ההערמות של החול.
אבהיר על פי מה שהסביר לי המהנדס, כי קיר משמש משטח החזרה. כלומר שהוא מחריף הרבה יותר את התנועה של החול, כי הוא למעשה לא שובר את התנועה באופן נתון אלא שהוא מייצר למעשה מחסום. כשיש ים – יש שם תמיד העלמות של חול וכשאין ים – אז יש תמיד הערמות חריפה. אכן המהנדס הסביר לי שהטריבונות שוברות את הרוח ואת התנועה של החול בצורה מדורגת ולא במכה, ואז אין מערבולות של רוח שמייצרות את הערימות לאורך הקיר.
מיטל להבי:
אבל הערימה הזאת יוצרת את עתודת החול הלבן, שקיים בקו החול שלנו.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 44 מתוך 95
45
אבל החול לא עולה למעלה.
מיטל להבי:
הדבר השני, כשאתה קורא את הדראפט ואתה קורא שמפלס הקרקע הוא לפי קו הטיילת התחתונה ויש את הטיילת התחתונה שהיא גבוהה ממנו או שהיא הטריבונה הכי נמוכה – כי אז אני רואה בדמיוני את מה שאני מכירה מ'הבטון'
הזה שרוחצים לידו את הרגל, ואפילו שכל היום מזרימים עליו מים, הוא תמיד מלא בחול.
פאר ויסנר - יו"ר:
גם כאן יהיה כך.
מיטל להבי:
תמיד יש את הגל הזה.
מכאן, שאני רוצה בדמיוני את הטיילת התחתונה שאתם כאן מתכננים כדק עץ,
אלון פישר:
לא, הוא ביטון בגוון של החול, מכסה את החול.
מיטל להבי:
אבל אתה עושה טיילת תחתונה שתהיה על החול לעולם,
אלון פישר:
אם תחליטי אז תהרסי אותה, כמו שאפשר להרוס כל דבר.
מיטל להבי:
ואז הקו נעצר בטיילת?
אלון פישר:
הקו נעצר בטיילת. אין ספק שיצטרכו לנקות את הטיילת באופן שוטף. החול שיתערם ויעלה על הטיילת יצטרכו לטאטא אותו.
פאר ויסנר - יו"ר:
גם האנשים מביאים חול.
אלון פישר:
אגף החופים או אגף התברואה מנקה את הטיילת.
עמוד 49 מתוך 95
46
מיטל להבי:
האם מבחינה תכנונית יש גידול משמעותי בהוצאות של התחזוקה בין זה לבין זה?
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מקווה שיהיה פחות.
אלון פישר:
אני לא חושב. האם את מדברת על רמת התחזוקה, לא ברמת הניקיון?
מיטל להבי:
אני מדברת על רמת התפעול.
אלון פישר:
ברור שכן.
פאר ויסנר - יו"ר:
מוסיפים עוד שטח ואז באופן אוטומטי הקבלן שמנקה ירצה עוד תוספת.
רובי זלוף:
ייאמר שבאופן טבעי כאשר שמים אלמנטים מהסוג הזה, אין דבר שנשאר בלי לטפל בו. יהיה פה טיפול מסודר של צביעה, של החלפת אלמנטים, של צביעה נגד קורוזיה, של טיפול על סככות הצל, של חורף קיץ להוריד/להניח סככות.
יש פה עבודה לא פשוטה, אבל כמו שאנחנו עושים את זה היום בטיילת רידינג וכמו שאנחנו עושים את זה באיזור השפך, באיזורים החדשים.
פאר ויסנר - יו"ר:
לומדים לתפעל את זה ואם זה בסוף יהיה טוב לציבור – אז זה ישיג הכול.
מיטל להבי:
אבל יש מקומות שבהם אתה יודע שהתחזוקה היא גבוהה, כי יש עלויות של מים וכו'.
רובי זלוף:
פה זה לא קורה.
מיטל להבי:
עמוד 46 מתוך 95
47
אבל יש לך הוצאות תפעול של יותר ויותר כוח אדם, כפי שנראה לי.
רובי זלוף:
פה זה לא. לדעתי, פה אין אפילו כוח אדם. אפילו ההבדל בין ציר טיילת כזה לבין חוף, שאני מכניס פה רכב תיטוא על הטיילת התחתונה ומטאטא אותו בשניות, מה שאי אפשר לעשות על חול הים עם בדלי הסיגריות ששם.
דליה בארי:
אומר שאחת הבעיות המרכזיות כאן זה איבוד של שטח החול והטריבונות כבר לקחו לנו שטח מהחול ואני לא מבינה למה צריך למטה שביל ברוחב של 3 מ', אפשר לצמצם אותו.
פאר ויסנר - יו"ר:
דליה, את כבר דברת אתי על זה, ולצערי, זה מה שעבר בועדה המקומית.
מיטל להבי:
זה לא נכון, כי דברו על השביל בועדה המקומית בזמנו, כאיזשהו פיילוט שיעשו אותו.
דליה בארי:
אפשר לצמצם את הרוחב.
אלון פישר:
היה הבדל לאור הדרישה וזה ירד מ-4.9 מ' ל-3 מ'.
דליה בארי:
אני יכולה לומר שהמדרכות בתל-אביב שנוסעות עליהם עגלות יחיד וגם אופנועים ופחי אשפה, מגיעות בין 1.25 מ' ל-
1.65 – אז אפשר לעשות את זה גם שם ואין שום צורך לעשות זאת אחרת.
מיטל להבי:
אני אשאל שאלה מתמטית בקשר לרוחב – כתוב שהרוחב בטיילת הוא 3 מטר ומספר הטריבונות 3 מטר על פי תקינה הוא בין 4 ל-,6 ברוחב של 55 ס"מ. אני מכפילה 56 ואז אני מגיעה ל-9.45 ועוד 3 מ' = .8
אלון פישר:
אמרנו שהרוחב הוא מכסימום 8 מ' במקומות הכי גבוהים וזה בדיוק מה שאמרנו בוועדה.
אז יש טיילת של 3 מ' ויש גם מקומות שאין בכלל טריבונה – מחוף ירושלים- מהאופרה דרומה, יש אולי אחת.
חשוב שייאמר שבקטע מצפון, מתחת למלונות – אין בכלל טריבונות. מבריכת גורדון ועד חוף גורדון –גם שם אין טריבונות, כי הגובה הוא אפס, הטיילת היא באפס מתחת למים.
עמוד 47 מתוך 95
48
שרון מלכי:
אני רוצה לסגור את עניין משטר החולות – מה עושים עם זה?
פאר ויסנר - יו"ר:
האמת היא שבחורף יש עלייה של חולות באופן אוטומטי בחוף ירושלים, כאשר מביאים לשם טרקטורים ולוקחים את החולות וזורקים אותם לצד השני, פעם או פעמיים ומפזרים אותם. זה משטר החולות שקורה כרגע. לפי דעתי, הטריבונות האלה לא ישנו את משטר החולות.
שרון מלכי:
האם קבלנו חוות דעת על זה?
פאר ויסנר - יו"ר:
יש
אלון פישר:
יש את היועץ ימי, אבל שום דבר לא יכול להשתנות.
שרון מלכי:
היועץ הימי נתן את חוות דעתו?
אלון פישר:
ב-5 מ' או 8.45 אתה עושה טריבונות ושביל,
פאר ויסנר - יו"ר:
זה לא משנה, זה מאותה נקודה.
אלון פישר:
זה לא משנה את משטר החולות.
אדריכל אודי כסיף:
מיטל, מה החשש שלך?
מיטל להבי:
האם יש שינוי במשטר החול?
עמוד 48 מתוך 95
49
אלון פישר:
לא יכול להיות.
שרון מלכי:
האם קבלתם חוות דעת מקצועית על זה?
אדריכל אודי כסיף:
שוחחנו עם היועץ.
שרון מלכי:
לא אם שוחחתם, אני שואלת אם יש חוות דעת מקצועית כתובה?
רובי זלוף:
מבחינת יועץ ימי – הוא אמר שאין שינוי במשטר החול ואכן חשוב לשמוע אותו.
שרון מלכי:
זה רשום? הוא נתן על זה דוח.
אדריכל אודי כסיף:
אני אוציא את הדוח.
פאר ויסנר - יו"ר:
מוסכם, שיוצא הדוח של דוד כץ.
דליה בארי:
אני יכולה להעביר לכם את הדו"ח של יענקלה ניר- גיאולוג ימי בנושא הזה, שטוען שיש בעיה של איבוד חול.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל לא איבוד חול בנושא הזה.
בכל מקרה, שרון תקבל דוח מהיועץ שלהם שמדבר על משטר החולות באיזור.
מיטל להבי:
יש לך זמן עד ל-.12.5
עמוד 45 מתוך 95
51
פאר ויסנר - יו"ר:
הדוח יועבר אלי וגם יגיע לוועדה ויוכנס לתוך הסיכום שלנו, ויגיע כהמלצה לוועדה המקומית.
אני רוצה להזכיר שיושב כאן איתן, שדיבר על אומנות שיש לשלב שם. אני חושב שנשמח לשמוע אותו כי זה דבר חשוב
וזה יפה שתהיה קצת אומנות בתוך הטיילת כמו שירה או אותיות וכדו'.
מיטל להבי:
אפשר גם היסטוריה ימית או רשות העתיקות.
פאר ויסנר - יו"ר:
הכול טוב.
מיטל להבי:
הכי חשוב זה לשמור על המורשת התל-אביבית, לא על העתיקות ולא על האותיות.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו מדברים על השירה התל-אביבית בתוך המקום.
אדריכל אודי כסיף:
האמת שהיו לנו מחשבות בריצוף, לעשות כל מיני ציורים שקשורים בהיסטוריה של תל-אביב ואמרנו איך נעביר דבר כזה, שהרי לכל אחד תהיה דיעה אחת כשכל אחד יגיד: 'זה היה חשוב וזה היה חשוב', ולכן החלטנו ללכת על משהו יותר אבסטרקטי.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז אפשר לקחת שם איזה פינה ולעשות אותה.
שאלה: האם מטפלים בנושא של אייבי נתן?
אלון פישר:
כל ה'אנדרטות' יוסרו ויוחזרו חזרה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני חושב שהנושא של אייבי נתן היה צריך להיות קצת יותר בולט.
עמוד 95 מתוך 95
51
אלון פישר:
אבל תבין שאנחנו לא הולכים לשנות את כל מה שיש.
פאר ויסנר - יו"ר:
תודה לכם.
ההחלטות כפי שסוכמו יועברו לוועדה המקומית להמלצה.
מיטל להבי:
אני אומרת שהתשתיות הכתיבו את העצים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אין עצים, יש שם צינור של השפד"ן.
מיטל להבי:
אבל ברצועת מדרכה של 5 מטר, אתה בא ונותן ל-4 מ' צנורות של השפד"ן לקבוע את המנהרה??
פאר ויסנר - יו"ר:
האם את רוצה להסתבך אם הצינור של השפד"ן שהוא מאז,
מיטל להבי:
אני רוצה שהתשתיות לא יכתיבו לי על הקרקע. אנחנו מזמן החלטנו שעל קרקע מכתיב את התשתיות ולא התשתיות את העל הקרקע. ומה שאתה עשית עכשיו – על מדרכה של 5 מ', בגלל הכתבה של 3 מטר.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש 4 מטר כרגע של שביל אופניים.
מיטל להבי:
יש בין 6 מ' ל-18 מ'.
עמוד 91 מתוך 95
52
ניקוז מי המזגנים
פאר ויסנר - יו"ר:
יואב יציג את הנושא.
יואב גולדרינג:
אני העליתי בישיבת מועצת העיר לפני כשתי ישיבות בעיה של מי המזגנים. כפי הידוע כל בית בתל-אביב מפיק כדלי של מים ביום ובעקבות פעולה מוצלחת מאד של העירייה בנושא הקומפוסטר, שיהיה שיתוף פעולה בין בנין משותף שיבוא עם יוזמה לרכוש את הקומפוסטר, כאשר העירייה משתתפת ב-%75 במימונו. שיתוף פעולה כזה, לדעתי, יכול להיות מאד מוצלח גם בהקשר הזה. אולם יש פה בעיה, כי מדובר בבניין, וכפי שאני מבין אותו, זה משהו שלעירייה מאד קשה להיכנס אליו ולבצע בו עבודות כשזה לא עבודות שהן מוסכמות, כמו עבודות של שיפוץ חזיתות וכו' וכשאין לה חוק עזר עירוני מתאים.
לכן ההצעה היא, שהבניין ייקח על עצמו לאסוף את מי המזגנים ואנחנו נוכל לתמרץ אותו, הגם שיש עוד בעיה, כי אם
מישהו מגדיל ראש ואומר: 'אני אאסוף את הכול ואשים עציצים' – הרי שברוב הפעמים העציצים האלה נגנבים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני דווקא חושב שהיום יש צמחיה בחצרות בתים ולא נוגעים בהם.
יואב גולדרינג:
יש הרבה שהם בקו אפס או כמעט בקו מומלץ.
השאלה הנשאלת היא – האם אגף שפ"ע יכול להיכנס למקום הזה בשביל לתמרץ, תוך כדי פיילוט ולראות איך אנחנו יכולים להציג.
רובי זלוף:
אתה אומר בעצם לייצר מערכת אחת שקולטת את כל מי הניקוז של המזגנים ומזרימה אותה להשבה בנקודות, אני מתכוון לומר שכל בנין יחשוב מה הוא עושה עם זה.
יואב גולדרינג:
ואנחנו נציע לשים עציצים גדולים בחזית הבית – כך שתל-אביב בחודשי הקיץ יכולה לגדל צמחיה טרופית.
עמוד 92 מתוך 95
53
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו לא רוצים צמחיה טרופית.
יואב גולדרינג:
תל אביב יכולה לגדל צמחיה במהלך הקיץ, במקום שיש בעצם כל הזמן מים.
במקומות של מבני ציבור מקור המים הוא הרבה יותר משמעותי שזה כבר סיפור אחר.
רובי זלוף:
השאלה היא – כי אני מבין שאתה אומר שהעירייה תשתתף גם במימון של העניין הזה.
יואב גולדרינג:
מציעים להם לשים את האדניות.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מבקש להזכיר לך, רובי, שלפני כ-6-7 שנים ניסינו לעשות גינות קהילתיות לגידול של שתילות, חסה וכדו'.
רובי זלוף:
יש פה 45 כאלה.
פאר ויסנר - יו"ר:
יש כאלה, נכון?
רובי זלוף:
כן.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני חושב שזו יכולה להיות התעסקות של האנשים וגם הילדים בגינה של עצמם ולא רק בנוי.
יואב גולדרינג:
הבעיה היחידה שזה קשור לחלקות.
פאר ויסנר - יו"ר:
השאלה הנשאלת – האם אנחנו כרשות יכולים לעודד אותנו כדי לגדל לעצמם, שהרי אם לא מנחים את האנשים הם לא עושים.
עמוד 93 מתוך 95
54
רובי זלוף:
הסיפור המרכזי הוא, לטעמי, שזה לא הגידול ומה הם יגדלו אלא איך אוספים את מי המזגנים ומביא אותם למצב שהם מתועלים למקומות האלה. זו עיקר הבעיה. הבעיה היא לא לשים אדנית עץ או גינה, כי אם זו הבעיה, הייתי אומר 'בוא נחשוב איך אנחנו עוזרים'.
פאר ויסנר:
אני יכול לומר למשל שכאשר עזרה ובצרון כשבא ומשפץ בנין הם מתעלים את המים למשל לארבע נקודות.
רובי זלוף:
אכן זו נקודה טובה, לעשות זאת דרך שיפוץ בניינים.
דליה בארי:
אני יכולה לספר כי בדיוק עסקנו בזה בשנתיים האחרונות. אנחנו גרים בבית של 35 דירות ואחד התנאים שלנו בעזרה ובצרון היו שיאספו את כל המזגנים בצנרת שתעבור לאורך הבניין ולהתחברות לדשא. הכול טוב ויפה ואפשר לעשות זאת בזמן שמשפצים וגם צריך לכוון אחר כך את המוצא של המים רחוק מהעמודים של הבניינים, אחרת זה יכול לערער את היסוד של הבניין, הגם שזה ניתן לביצוע.
הבעיה היא – מה קורה אחר כך, שהרי קורה אחר כך שדיירים מחליפים מזגנים ושכנים מתחלפים.
יואב גולדרינג:
המצב כיום הוא שהמים מטפטפים למדרכה.
פאר ויסנר - יו"ר:
כידוע, באבן גבירול עשינו בסוף את הניקוזים שם.
יואב גולדרינג:
היום בתקן של בניה ירוקה כוללים גם ניקוז של מי מזגן.
אורן יוסף:
גם אני רוצה לומר משהו. קוראים לי אורן יוסף, יש לי תואר ראשון למדעי קרקע ומים ועכשיו אני לומד הנדסת מים ובטעות, איכשהו גיליתי שהעניין הזה עלה לוועדה, אז פניתי ליואב גולדרינג. אני גר בפלורנטין וזה בדיוק המצב שאני רואה שכל הרחוב מלא מים – טפטופים. לפני ששמעתי על זה, בכלל התחלתי לגדל גפן עם מי מזגן. האמת היא שחשבתי שמה שאתם יכולים לעשות הוא לתת כל מיני אופציות ולא רק נגד עציצים, כי יש מקומות שאי אפשר לשים עציץ, ואז התחלתי לחשוב על מעין מתקנים פר דירה ומשחק על מתקן שאני חושב להרכיב אותו לחוט של המזגן וזה ממש זול וממש פשוט, שהוא קולט את המים.
עמוד 94 מתוך 95
55
קריאה:
זה יכול להיות משהו מבריק.
אורן יוסף:
אבל יש עם זה כל מיני בעיות כמו למשל, שאני אתמול עשיתי מדידה של מזגן שלי כאשר הפעלתי אותו ב-29 מעלות כשאתמול היו כ-65 פלוס אחוזי לחות וקבלתי שני ליטר מים בשעה.
קריאה:
זה מסות.
אורן יוסף:
זה יותר מדלי ליום, אפילו דלי וחצי.
בכל מקרה יש פה עניינים אגרונומיים שצריך לשחק איתם וזה גם הרבה מים, כי אי אפשר להשתמש בכל המים האלה, כי זה יכול 'להרוג את הכול'. לדעתי, צריך למצוא סוג של איזון כי אי אפשר את כל המים לשים על עציץ אחד, כי הכול יגיע לרחוב, כי הבית הוא לא בצפון העיר, ששם יש גינה שאפשר להאדיר אותה.
יואב גולדרינג:
איך קדמתם את הנושא של הקומפוסטרים ומי הגורם שיודע מה הוא אומר על זה?
מיטל להבי:
זו בעיה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך מתמודדים אתה. בזמנו, כאשר התחלתי להתעסק עם יירוק עסקים ולפני שהגעתי לשאטלים ולרעיונות אחרים, המחשבה הראשונה שלי היתה להתעסק עם העסקים הקטנים ברחבי העיר. ובעצם ראיתי לנגד עיניי, שכל צינור של כל מזגן זורם לעץ וכל עסק משקה עץ או שוטף את הרחוב עם הצנרת שלו. ואז זה היה מאד מורכב למחשבה וגם אמרנו במקום להתחיל לעבוד עם העסקים הקטנים וליצור תהליכים מרחיקי לכת, נבוא מלמעלה, כי גשם מייצר יותר תהליכים גדולים, אבל זו היתה אחת הסוגיות שעלתה וכל הזמן חשבנו מה עושים עם הנושא הזה של המד מזגנים כאשר כל אחד יודע מהו חשבון מים.
אורן יוסף:
הרעיון שלי הוא באמת לתת כמה אפשרויות. קודם כל הקומפוסטר חייב מים לצורך התהליך הזה וזה רעיון מעולה וגם עוד עציצים וכו'.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מרגיש שאנחנו לא מוכנים, מבחינתנו לכל הנושא הזה.
הצעתי היא:
עמוד 99 מתוך 95
56
לבדוק גם עם שמוליק וגם עם כל הגורמים ולנסות להביא רעיונות יותר מעשיים ואיך אנחנו יכולים להשית על
התושבים.
יואב גולדרינג:
הרעיון שאמרת יפה ונוח, בעיקר כשעושים שיפוץ של חזית – צריך לבדוק זאת, כי זה המסלול הכי קל.
דליה בארי:
עזרה ובצרון עושה את זה, אבל הבעיה היא אחר כך.
יואב גולדרינג:
בכל מקרה, גם ככה זה קורה.
מיטל להבי:
בכל מקרה, כשעושים שיפוץ הם מסדירים את כל הצנרת, וכשמישהו בא ומזיז את הצנרת, זה אפילו לא חוקי ואנחנו לא אוכפים את זה.
רובי זלוף:
שתדעו, שיש חוק עזר עירוני שאפשר לאכוף את המים של המזגנים מהצנרת שנזרקת לכל מקום ומטפטפת.
מיטל להבי:
בקיצור, צריך לייצר את התמריצים.
רובי זלוף:
צריך לחשוב, כי בזמנו המשרד הוציא קול קורא לקומפוסטרים ואז דרך הקול קורא הזה קבלנו %35 מהתושבים והעירייה שמה %75 ו-%35 על התושבים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מציע לפנות לברוך וובר ולנסות למצוא באופן סטטיסטי – כמה מים מתבזבזים.
מיטל להבי:
אולי נעשה את זה דרך הרשות שלנו ונבדוק את זה.
פאר ויסנר - יו"ר:
וגם נעביר לברוך וובר.
עמוד 96 מתוך 95
57
שרון מלכי:
ואז מה ההצעה שלנו לקול קורא – שיממן מה?
פאר ויסנר - יו"ר:
הם יציעו הצעות לגבי מה שאפשר לעשות עם המים.
דליה בארי:
עם המים אפשר לעשות הרבה דברים - אפשר להשקות קודם כל את הגינה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני גם שמעתי שכל הניקוזים וכל העמדות של המים האלה מביאים הרבה יתושים.
שרון מלכי:
אז מה אנחנו מחליטים?
יואב גולדרינג:
הועדה מציעה את זה על הרשות לאיכות הסביבה שצריכה לבדוק את הנושא הזה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני גם אדבר עם ברוך וובר שהוא חבר בוועדה כדי לנסות ולמצוא דרכים מה בכלל אפשר לעשות.
בכל מקרה, אני מציע שכל אחד מכם וגם פרסום בקול קורא – על מנת שיובאו בפנינו רעיונות, כדי שאנחנו נגבש
אותם.
יואב גולדרינג:
וננסה תוך חודשיים להתכנס מחדש על מנת להתקדם בעניין.
דוד איתן:
אפשר לעשות תחרות ואני מציע לפרסם בפורטל העיר.
פאר ויסנר - יו"ר:
נכון, אפשר להכניס את זה לפורטל העירייה ולקרוא לאנשים להביא לנו רעיונות, כשם שגם אפשר להביא את זה לבתי ספר לתכנון, כמו שנקר או חולון.
דליה בארי:
עמוד 97 מתוך 95
58
אני חושבת שצריך להתחיל עם בניינים ציבוריים, כי אם זה היה עובד על פי איך שזה צריך לעבוד – הרי שמזגן דורש היתר בנייה, הגם שהיום אף אחד לא מבקש היתר בשום דבר.
מיטל להבי:
בכל מקרה, ההנחייה הראשונית צריכה להיות של מבני ציבור.
דליה בארי:
זה צריך להיות במבני ציבור וגם בבתי ספר.
פאר ויסנר - יו"ר:
בבתי ספר אני יודע שעשו משהו עם המים.
דליה בארי:
יכול להיות וצריך לבדוק.
שרון מלכי:
אני הייתי הולכת על מתווה של בנייני ציבור, בניה חדשה ואז בנייה ישנה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו פתוחים לכל בנושא הזה.
מיטל להבי:
לסיום, שרון וגם אני מבקשות שיהיה סדר יום. אני מציעה שנקבע את רשימת הנושאים עם ראייה קדימה.
פאר ויסנר - יו"ר:
קבעתם ואנחנו נלך על פי מה שקבעתם. אני מציע ששרון תשלח אלי את הרשימה.
כל נושא – יתקבל בברכה.
אני מודה לכולם ונועל בזאת את הישיבה.
* * * הישיבה נעולה * * *
עמוד 98 מתוך 95
59
עמוד 95 מתוך 95