פרוטוקול ישיבת מועצה מס 32

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב (4/9/2005)

השתתפו : מר אריה שומר - חיוייר

והייה:

ח. אבי גיא ש. אגמי נ. אלנתן א. אמינוב

א. גלעדי דיין ג. הרצ נ- וולוך

פ. ויסנר מ. וירשובסקי ש. ועפראני ר. חולדאי

ש. חשן ר. טורק מ. טיומקין י. כחלון

מ. להבי ר. לוינטל ש. מזרחי ל. מינקה

ש. מסלאוי ד. ספיר א. פנקט ז. שביט

נעדרו הייה: א. בנאי, י. דרורי, נ. לוברט, ד, לוי, מ. מוזס, ה. שכנאי.

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה - מנכ"ל העירייה

והייה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל לתכנון; ש. אורן, המשנה ליוהמייש; א. בן ארי, היועצ המשפטי;

מ. בניימיני, עי בכיר לרהייע; מ. גילצר, גזבר העירייה; ח. הורוביץ, מבקר העירייה;

א. הורוביצ, קלר עי רהייע; ד. לוטן סי מנהל מינהל החינוך; א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה;

ה. פרטוק, דובר העירייה; ס. פריימן ס' גיזבר ומנהלת אגף התקציבים;

א. שטיינר, סי מנהלת היחידה לפניות הציבור.

הישיבה נפתחה בשעה 12 :16

מזכירת המועצה רשמה סטונוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-2-

סדר היום:-

שאילתא ;

אישור סדר היום;

דברי ראש העירייה;

פרוטוקול ועדת נכסים מס' 13/05 ;

41

2

3

4

5. פרוטוקול ועדת כספים מס' 25/05;

6. הצעת חוק עזר לתל אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) (תיקון),התשסייה - 2005;

7 פגרת המועצה;

8 החזר הוצאות משפט;

9 חילופי גברא במועצת איגוד ערים דן לתברואה;

0. שינויים בוועדות עירוניות;

1. שינויים במועצות מנהלים של תאגידים ;

2. נאומים מהמקום;

3. התקנת קווי ביוב;

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-2-

מר שומר- היו''ר

יש 16.

רבותי, שלום ראש העיר, חברי המועצה. צהרים טובים.

סדר יום לישיבת המועצה מן המניין מס' 32, תאריך 4.9.2005. אנו פותחים את הישיבה בשאילתא אחת של מר רון לוינטל. אדוני ראש העיר.

5. שאילתא

מר לוינטל

מר שומר, אני הגשתי לך שתי שאילתות.

מר שומר- היו"ר

אני גם בדקתי לאחר שאמרת לי, כתבתי לך מכתב שאתה צריך להגיד לי אס אתה מאשר או לא, ולא קיבלתי ממך תשובה,

מר לוינטל

העברת 2 מה 3- של הפעם שעברה.

מר שומר- היו"ר

אז כנראה היתה פה אי הבנה, ואנו לוקחים את הטעות עלינו, וזה יהיה בפעם הבאה.

מר לוינטל

בפעם הבאה יהיו לי 3 שאילתות?

מר שומר- היו"ר

לא, תהיינה לך 2, עס השאילתא הזאת.

אני לא אכנס. היתה אי הבנה, אני לוקח את זה על עצמי, למרות שזה לא אני, אבל בסדר.

מר לוינטל

או השאילתא הזאת עוברת לפעם הבאה?

מר שומר- היו"ר

השאילתא הזאת עוברת לפעם הבאה. וה בסדר, שאילתא אחת זה בסדר.

שאילתא מס' 21 של חבר המועצה מר רון לוינטל מתאריך 7.8.2005:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-4-

מר חולדאי- ראש העירייה

אני קורא רק את השאילתא, או גס את התשובה?

מר שומר- היו"ר

את התשובה.

אנו מתייחסים לשאילתה של רון לוינטל בדבר העסקת רפי אלול כיועצ העירייה.

מר ויסנר

רון, לפני וה רק צריך לברך את הדס.

מר חולדאי- ראש העירייה

חברי מועצה נכבדים :

לאור בקשתו הנלהבת של סגן ראש העיר, והרי אחרת לא הייתי עושה, אנו מברכים מעל במה זו את הדס שכנאי- להולדת בתה. למי שלא יודע. שלחתי כבר בשמכם זר ומברק.

מר שומר- היו"ר

היא תיקרא בישראל ענבר.

מר חולדאי- ראש העירייה

ושמה בישראל ענבר.

שאלה

כמה היא שוקלת?

מר חולדאי- ראש העירייה

היא נולדה 3,400 ק'יג, אפילו אני שאלתי. אתה יכול לשאול הכל.

שאילתא מס' 21 של חבר המועצה מר רון לוינטל מתאריך 7.8.2005:

(קורא את השאילתא ואת התשובה)

להלן שאילתא בנושא העסקת רפי אלול כיועצ לעירייה.

1 נודע לי כי מר רפי אלול הינו יועצ בעירייה. הופתעתי לשמוע ואת משום שלא וכור לי אישור הדבר וכן לא ברור לי באיזה נושא יכול מר אלול לייעצ לעירייתנו.

2 למה ולמי יועצ רפי אלול! מה עלות שכרו החודשית: כיצד מונה ועל ידי מי: האם חמינוי נעשה בדרך של מכרז! כמה זמן הוא משמש כיועצ! ובאיזה נושא ייעצ עד כה ומה חיה

הייעוץ שהציע באותו הנושאז

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-5-

תשובת ראש העירייה

1. חברת ייאישרא ייעוץ והכוונה בעיימיי, בבעלותו של רפי אלול, עוסקת כחברת ייעוץ וקידום

נושאים מוניציפליים.

ההסכם עס החברה מדבר על תשלום חודשי של 10,000 ש"ח.

החברה נבחרה על בסיס הנסיון הרב של רפי אלול בתחום המוניציפלי.

ההתקשרות אינה מחוייבת במכרז ואושרה בוועדת התקשרויות עליונה.

החברה עוסקת בקידום חקיקה ונושאים שונים הנוגעים לעירייה מול רשויות המדינה.

₪ ₪ מר תו

מר חולדאי- ראש העירייה

אני רואה שפה לא ענינו כמה זמן, אבל לפי דעתי וה כבר,

מר שומר- היו''ר

שנה חמישית.

מר חולדאי-ראש העירייה

שנה חמישית.

לי ּכור שהיה קיצו\.

מר חולדאי- ראש העירייה

נכון. חיה קיצוץ. הורדנו את היקף העבודה של החברה לפני שנתיים כמדומני.

מר לוינטל

אם הוא מייע 5 שנים,

מר חולדאי- ראש העירייה

לא, אני לא מתכוון לּה. תבוא אלי למשרד ואני אתן לך.

היות שהנושא הזה נדון גס במועצה הקודמת, עוד לפני המועצה הזאת, וניתנו התשובות, ואתה הרי מחפש ברקורד, אז חפש ברקורד, גם באיזה נושאים הוא טיפל,

גב' הרצ

קויאות

מר חולדאי-ראש העירייה

חברת המועצה, את מפריעה לי בצעקותיך.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-6-

מר שומר- היוייר

גילה, חברת המועצה,

גב' הר

אדוני, אתה מפריע לי הרבה יותר.

מר חולדאי-ראש העירייה

חברת המועצה, את מפריעה לי בצעקותיך, ולכן אבקשך שלא להפריע לי ולחברך.

מכל מקום, דווח גס בעבר , במספר נושאים לא קטן שבהם עסקה החברה, וגם בנושאים שבמסגרתס הוחזרו הכספים.

מר לוינטל

יש לי שאלת הבהרה: מאחר שהוא יועץ 5 שנים, אולי נושא אחד מרכזי שהוא הביא בו לשינוי.

מר שומר- היו'יר

שמענו, אנו נתייחס לזה, לא כרגע, לא בישיבה.

מר לוינטל

אני רוצה לשאול את היועצ המשפטי:

גב' הרצ

סליחה, אס הוא ביקש לדעת- צריך לענות לו, ואם לא יודעיסם, פשוט שיהיה בפרוטוקול,

מר שומר- היוייר

יהיה בפרוטוקול.

גב' הר

שראש העירייה ואתה לא יודעים לענות באיזה עניין הוא מייעץ.

מר שומר- היו'יר

קודם כל תשובתו של ראש העירייה מונחת לפניכם, נקודה. הוא שואל באיזה נושא, שמענו , נרשם בפרוטוקול, נתייחס לזה, אנו ממשיכים הלאה.

מר לוינטל

לפי החוק- מותר לשאול שאלת הבהרה.

מר חולדאי-ראש העירייה

מותר לשאול, ואני אענה לך.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-7-

אנו עוסקים בהרבה מאוד נושאים מול הממשלה. הרבה מאוד נושאים שעולים חדשות לבקרים.

לצורך העניין- כל שנה כאשר מגיע הנושא של חוק ההסדרים, אנו צריכים גס מי שיטפל בנושאים האלה- שנוגעים לחוק ההסדרים. לאורך השנים האלה החברה עסקה במספר נושאים גדול ומגוון.

אני מעל הבמה- לא הוכנתי לשאלה, ואינני רוצה לתת תשובות מעל החבמה. אני מוכן לתת לך

תשובה, אמרתי לך, מסודרת, אין לי שום דבר להסתיר, אבל היות שהתקלת אותי בשאלה עכשיו,

מר לוינטל

השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה , לשאול,

מר חולדאי-ראש העירייה

אני לא אמרתי שאתה לא רשאי לשאול.

מר שומר- היוייר

קיבלת רשות.

מר חולדאי- ראש העירייה

אבל אני עניתי לך. אני כבר עניתי ואמרתי שיש לי תשובה, והגבי הרצ ממשיכה להפריע לי כרגיל.

אבל אני אמרתי שאם אתה רוצה לקבל פרוט, אני צריך לעבור.

מר לוינטל

במשך 5 שנים שהוא עובד כאן, איזה דבר רציני אחד,

גב' הרצ

אבל הוא לא יכול להגיד לך.

מר חולדאי-ראש העירייה

אני נתתי מעל הבמה הזאת,

מר לוינטל

אתה בטח זוכר. 5 שנים עבודה עס בן-אדם, מקרה אחדז!

מר שומר- היו'יר

חבר המועצה לוינטל: ענה לך ראש העיר, הוא אמר משהו באידיש ואנו לא מבינים. אתה תקבל

תשובה והתייחסות מראש העירייה.

מר לוינטל

יש בעיה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-8-

מר שומר- היו'יר

שמענו.

מר לוינטל

אני שואל שאלת הבהרה על מקרה אחד ב5- שנים, משהו בולט אחד.

מר שומר- היו''ר

קיבלת תשובת הבהרה מראש העירייה. אתה תקבל תשובה על כך.

מר לוינטל

אני אקבל תשובה מתיז אתה תמיד אומר את זה ואני לא מקבל.

מר שומר- היו''ר

אתה תקבל תשובה, אמר לך ראש העירייה.

מר חולדאי- ראש העירייה

תוך שבועיים.

מר שומר- היו''ר

תוך שבועיים אתה תקבל תשובה.

מר חולדאי- ראש העירייה

תקבל ממני התייחסות על נושאים רבים ומפורטים על נושאים שבהם הוא עסק.

מר לוינטל

בסדר גמור.

מר שומר- היו''ר

אדוני ראש העיר, תודה.

מר לוינטל

רק שאלה ליועצ המשפטי: נאמר לי בתשובה לשאילתא שההסכם הזה לא צריך מכרו ולא צריך

אישור של מועצת העיר.

מר שומר- היו''ר

נכון.

אנחנו עוברים להצעות לסדר היום :

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-9-

חברת המועצה הגב' גילה הרץ-, את יודעת את לוח הזמנים ואת הכל, כי את מדייקת בכך. אז

אנא, בבקשה.

6. אישור סדר היום

הצעות לסדר היום

גב' הרץ- בקשה לקיים דיון במועצת העירייה בנושא התנהלות המחלקה המשפטית של

עיריית תל-אביב יפו:

גב' הרצ

רק ככה בהמשך לשאילתא שהיתה פה, רפי אלול כן אושר על ידי מועצת העירייה, ולכן העיסוק שלו , העסקתו כן צריכה להיות מאושרת על ידי מועצת העיר, ולא במקרה כנראה אתה מקבל תשובות הפוכות.

אני, את הבקשה שלי היום לקיים דיון במועצת העיר בנושא התנהלות המחלקה המשפטית של עיריית תל-אביב יפו, מעלה פה, כי אני חושבת שבאמת לאורך זמן רב נעשים פה דברים שלא ייעשו , על ידי המחלקה המשפטית, ואנו מגיעים, ובאמת הגיע לשיאיס שגם מי שלא מקורב לגורמים העירוניים ידע לקרוא עליהם בעתון, למרות שזו היתה כתבה שהדובר מאוד, מה שנקרא, טבע את לשונו ואצבעו בעניין הזה. ואני מתייחסת לדברים של השופטת פלפל שאמרה בפסק דינה, ויותר מזה, להשתלחות הנוראית שהיתה מצד עיריית תל-אביב.

אבל, לפני שאנו ניגע ממש בדבר הזה, אני רוצה להביא איזושהי דוגמא על התנהלות של אותם גורמים, וזה דווקא בנושא שאתם מכירים אותו. אנחנו, לדעתי בישיבה האחרונה שהיתה פה, או בעצם לפני מספר חודשים, עלה פה נושא. בואו נתחיל מהישיבה שהיתה בינואר 2005. עלה פה נושא: פעם ראשונה שבעיריית תל-אביב קיימת ועדת פשרות. אני כחברת מועצה בכלל לא ידעתי על קיומה של וועדה כזאת, ויותר מזה, לא ידעתי על החלטות שהתקבלו שס. במהלך הדברים התברר שועדת הפשרות עסקה גס בנושא של שכר-טרחה של יגאל ארנון, אני דרשתי אז בישיבה לראות את ההחלטה, היועצ המשפטי אמר לי: תפני בדרכים המקובלות, הדברים התגלגלו כך שדווקא מנכ"ל העירייה אמר- את תוכלי לראות את ההחלטה. הלכתי לראות את ההחלטה במשרדו של גזבר העירייה ונדהמתי לראות את מה שכתוב בה. כמובן ביקשתי לצלם את ההחלטה, כי רציתי להמשיך ולטפל בעניין, ואמרו לי: לא, אי אפשר. צלצלו ליועצ המשפטי, צלצלו לגזבר שישב אצל המנכייל, דיברו עס המנכייל, אסור לצלם, הוראות מלמעלה. לא התעצלתי, וה גס לא משקל רב, לקחתי את הנייר אלי למשרד וצילמתי אותו שס. בדרך עוד קיבלתי טלפונים שאני עוברת עבירות פליליות, אמרתי שאני אשאר במשרד שלי, אפשר לשלוח לשם את המשטרה.

ואני רוצה להקריא לכם את ההחלטה שהשרות המשפטי קיבל בעניין הזה, נושא שהוא כה מוכר לכם: וכה כתוב בפרוטוקול בועדת פשרות מיום ה13.11.2003-: בשנת 2002 אישרה ועדת הכספים הסדר פשרה עם עו"ד יגאל ארנון בקשר לשכר-טרחה שנקבע על ידו בעבור שרותיו בעניין מכרו מרכז עזריאלי. בסופו של דבר המועצה לא אישרה את ההסדר, וסוכם כי הוא ייבדק פעם נוספת.

במשך מספר חודשים פעל היועץ המשפטי יחד עס חברי המועצה- מרדכי וירשובסקי וגילה הרצ ,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-10-

על מנת לוודא שעיריית תל-אביב יפו לא שילמה למעשה את שכר-הטרחה. ואולם , גס לאחר

שהדבר אושש, עדיין, יי שימו לב, טיומקין בתור קצין משטרה לשעבר אני מבקשת, אני חוזרת על

השורה האחרונה: '*ואולם, גס לאחר שהדבר אושש, עדיין חתרו שני חברי המועצה, וירשובסקי

וגילה הרץ, לכך שהנושא יועבר לבוררות. בעצה אחת עס עו"ד אמנון לורך - שהוא מהמשרד של יגאל ארנון, מטעם עו"ד יגאל ארנון, הוצע לפנות אל השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, על מנת שיברור בסכסוך'י.

אינפורמציה כל כך שגויה, ברמה הייתי אומרת- אפילו אפשר לומר שקר, כי אנחנו דרשנו שזה לא יגיע לבוררות, למסור לוועדת פשרות על ידי היועצ המשפטי יחד עס המנכייל ועם הגזבר, אני חושבת, אני אגיד שערורייה, והרי למילה שערורייה כבר אין ערך אצלנו, ה דבר שאסור לעשות אותו , שהוא זועק לשמים. תוסיפו לעניין הזה , שזה יושב באיזה ועדת פשרות, שהייתי צריכה פה להפוך עולמות בישיבה בשביל להכנס ולראות את ההחלטות שס. שלא לדבר על העניין שבכלל להשיג את המסמך הזה -יהיה ברשותי כדי שאני אוכל לומר, כי מידי פעם, אתם הרי יודעים, מאיימים עלי בכל מיני תביעות דיבה. כאשר אני רואה התנהלות כזאת של ייעוץ משפטי ועוד 2 אנשים מאוד בכירים, הבכירים בעירייה, ואז, כאשר אני נפגשת עס החלטה של שופטת- שמדברת על התנהלות רשלנית, ואז מתנפליס עליה ברמה שלדעתי, להגיד פגיעה בדמוקרטיה, שוב וה בערך כמו להגיד שערורייה, אבל פה נעשים דברים, מהלכים איימיס על שופטים בישראל, בטענה שיש לה עניין אישי עס העירייה. הרי עיריית תל-אביב יכולה לסגור מחר לכל אחד מהתושבים פה את המים, ולהגיד טעות, ומשסם ואילך אסור לו להגיד מילה בעניין של ההתנהלות של עיריית תל-

אביב.

קריאה

שס זה לא היה טעות.

גב' הרצ

מה אמרת!

קריאה

ששם זה לא היה טעות.

גב' הרצ

לא, בוודאי שלא טעות. אבל אני מדברת על התנהלות, איך אנחנו פה מתנהלים- התושבים מול עיריית תל-אביב. יש מחלקה משפטית,

מר לייבה

אגב, ה היה בתקופה של היועצת הקודמת.

גב' הרצ

אדוני, אני מציעה לך,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-11-

מר לייבה

רק עובדה קטנה, שמקלקלת לך את התיזה.

גב' הרצ

לא אדוני, אתה טועה. בתקופתו של אחצ בן-ארי, פעם ראשונה שבאו לדרוש את זה מתוך העירייה, להגיע לבוררות בסכומים האלה, זה היה אצל אחז בן-ארי.

מר לייבה

על מה את מדברת: על השופטת או על מהז

גב' הרצ

לא, אני מדברת על הנושא של שכר הטרחה. אס אתה מדבר על הנושא של הפסיקה שלה לגבי ה10- מליון שחי- שעיריית תל-אביב נתבעה, אז אני רוצה להזכיר לך שאמנם ההחלטות האלה התקבלו בקדנציה הקודמת, זה נכון, אתם לא הייתם בסביבה באותה תקופה, אבל כאשר הגיעה התביעה בנושא הזה, עיריית תל-אביב לא ענתה לתביעה. ופעם ראשונה, כאשר עו"ד, שרי תוכל לעזור לי, ה היה עו'יד רוסטוביצ, הגיש תביעה של 10 מליון שחי: את לא זוכרת. כאשר עורכי הדין התחילו בהתנהלות הזאת, בתביעות כלפי עיריית תל-אביב, בכלל לא ענו לתביעות האלה בפני בית משפט, והתקבלו החלטות, ואחר כך היו צריכים להפוך את ההחלטות. מה שקורה פה עס ההחלטה וההתנהלות של עיריית תל-אביב עס עורכי הדין החיצוניים, מעלה את השאלות

הנוראיות של: א. כמה כספים יוצאים החוצה, כאשר יש לנו מחלקה כל כך גדולה, ואת הנושא

הזה כבר וירשובסקי, בקדנציה הקודמת העלה, וביקש להתחיל לצמצם ולבדוק לאן הולכים הכספים.

מר שומר- היו'יר

אי לואת: יש לך עוד דקה. אי לזאת מהז

גב' הרצ

אני מבקשת לקיים פה, במועצת העירייה, דיון על ההתנהלות של השרות המשפטי. אני מבקשת לקבל, ואני מבקשת ששאר חבר המועצה יקבלו- כמה כספים עוברים לעורכי-דין חיצוניים, ולא רק מקופת העירייה. כי העניין פה - שחלק מהכספים האלה שמגיעים לעורכי הדין מגיעים מהאזרחים, בלי שיעברו דרך הקופה, ומדובר פה במליוניס. כלומר, אס אזרח חייב 100 שחי, ב-

=אזד א זה מגיע לסכומים ענקיים של 500-600 שחי, 900 שחי, וה לא משנה, זה עניין של אמן עד שאזרח תל-אביבי צריך לשלם כספים רבים, חלקם לעירייה וחלקם לכל מיני קבלני שרות של עיריית תל-אביב, ועל הגב שלנו התושבים עושים את הקופה הגדולה.

אני מבקשת לקיים דיון פה במועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-12-

מר שומר- היו''ר

תודה.

מר גילצר

זה טוב או רעז

גב' הרצ

אתה שואלז גילצר, אני חושבת שההתנהלות שלכם, בייחוד לאור מה שאני הקראתי פה מהפרוטוקוליס המזויפיס שאתם כתבתם ורשמתם בוועדת פשרות, כי אתם יודעים שאיש לא יכול לגעת בהם, כולל הלחא הנוראי היה- שלא לתת לי העתק של פרוטוקול כזה, אז אני חושבת שזה חצוף מצדך, אפילו הייתי אומרת, לשאול את השאלה הצינית אם זה טוב או רע. רע לזייף פרוטוקולים. רואה חשבון, מנכ"ל ויועצ משפטי, נראה לך סביר לקבל כזה פרוטוקול!!

קריאה מהקהל

מר חולדאי-ראש העירייה

שלום שרה, לא צועקים מהאולם. הקהל לא משתתף בדיון.

קריאה מהקהל.

מר חולדאי- ראש העירייה

אבל הגבי הר בעד החוק, ולכן אומר את הדברים הבאים :

קריאה מהקהל.

מר שומר- היוי'ר

גבירתי, גבירתי אנא. זה לא דו שיח בינינו.

אדוני ראש העיר, בבקשה.

מר חולדאי-ראש העירייה

אינני נוהג להביע את דעתי על פסקי דין של שופטים, אבל אני מזכיר שרק לאחרונה, פסק דין של השופטת שצוטט כאן, פסק דין שלה בוטל על ידי בית המשפט העליון , מכל וכל. גם אז היה מי שידע לדבר, אבל בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין מכל וכל.

העניין נמצא עדייו בהליכים משפטיים, ולכשיסתיים ניתן יהיה לדבר לגבי פסקי דין. אבל לגבי פסקי דין אמרתי, אני לא מביע את דעתי האישית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-13-

מכל מקום אני מציע להוריד את ההצעה של גילה הרצ ולא לקיים דיון בנושא התנהלות השרות

המשפטי במועצה.

מר שומר- היוייר

מרדכי , אתה רוצה לומר משהו?

מר וירשובסקי

כן.

מר לייבה

תתייחס מהמקום.

מר וירשובסקי

זה יירשם!

מר שומר- היוייר

יירשם. הכל מוקלט וה בסדר.

מר וירשובסקי

אני רוצה שתי הערות להצעה לסדר היום של חברת המועצה גילה הרץ. יש פה ערבוב של כמה דברים. האחד, על פסק הדין שניתן בעניין הטיפול בארנונה, שבעקבותיו ניתן פסק דין כנגד העירייה בסכום של כ10- מליון שחי. יש שס ביקורת חריפה מאוד, אבל לא על השרות המשפטי, אלא הביקורת היא כנגד ההתנהלות של מחלקת הארנונות. ואני חושב שמבלי להתייחס עכשיו לשאלה- האם לקבל או לא לקבל את ההצעה של גילה הרצ, אין לי כל ספק שהנושא הזה חייב להיות בדיון רציני, מפני שגם אס יצליחו בערעור, ואני מאחל לעירייה שהיא תצליח בערעור על פסק הדין, על עובדות של התנהגות, אני לא חושב שבית המשפט יכנס לבדוק את זּה, אלא הוא יקבל את הקביעה של השופטת.

מר חולדאי-ראש העירייה

בואו נראה.

מר וירשובסקי

בואו נראה, אבל על עובדות בדרך כלל בית המשפט לא נכנס.

מר חולדאי-ראש העירייה

בוא נראה.

מר וירשובסקי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-14-

אני מוכן להמתין,

מר שומר- היו''ר

מרדכי, הערה שנייה.

מר וירשובסקי

זו הערה אחת.

ההערה השניה היא, שלגבי העניין של שכר הטרחה, אני צריך לציין שאני לא יודע אס הפרוטוקול מזויף או לא, אני לא מוכן להגיע לניסוחיס כאלה, אבל הנכון הוא - שבעקבות בדיקה שהתקיימה אצלי בחדר פעמיים, היה היועצ המשפטי והיתה גילה הרצ, אנחנו שנינו אמרנו שאנו מתנגדים, לאחר שבהתחלה חשבתי שיש מקום לבוררות, אבל אחרי שבדקנו את העניין- שאין מקום בכלל לבוררות בעניין הזה. ולכן מבחינה זו מה שרשום בפרוטוקול הוא איננו נכון, ואני חושב שצריך למצוא תיקון לדבר הזה. ועדת הפשרות הוקמה רק לאחר שהעניין טופל על ידי, ואני לא חושב שהנושא הזה היה בכלל צריך להגיע לועדת הפשרות, אלא היה צריך להיות בהמשך לטיפול בידי המועצה, באמצעות האנשים שהופקדו על כך, אני והגבי גילה הר>.

אני מבקש לתקן את זה, מפני שאני חושב שאני לא מסכים למונח של זיוף פרוטוקול, אבל אני רוצה שיובהר הדבר- שלא היתה הסכמה מצידי ולא מהגבי הרצ לגבי נכונות לפשרות.

עו''ד בן-אר?

קיבלתי גם מכתב על הנושא הזה, על התקלה הזאת שלא היינו ערים לה, להערה בפרוטוקול. וה לא ניסוח שלנו, זה ניסוח של המזכירות, והדבר הזה ייבדק ויתוקן. אין שום ספק שאף אחד משניכס לא רצה איוהשהו הסדר, לא ברור לי מה הוא רצה, אבל הסדר של בוררות לא רצה אף אחד מכם, ואף על פי כן סברתי שזה הדבר הכי נכון לעשות. הוא יותר נכון מבחינה משפטית, ומעמיד את העירייה בפני סיכון נמוך יותר מזה שהיינו עומדים בו בבית-משפט. ועל כן הבוררות נמשכת והיא תימשך, והתוצאה הכספית שלה, אני מניח, אס תהיה תוצאה כזאת, היא תובא לאישור המועצה .

מר שומר- היו''ר

אנחנו ניגשים להצבעה.

מי בעד הצעתה ,

מר לייבה

שמית.

מר שומר- היו'יר

מי בעד הצעתה של חברת המועצה לקיים דיון במועצת העיר בנושא התנהלות המחלקה המשפטית של העירייה?

ה צ בע ה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-15-

בעד ה''יה: נגד ה''ה: נמנעים ה'יה:

הר שומר להבי

לוינטל חולדאי

ספיר

אגמי

מזרחי

גלעדי

מסלאוי

טיומקין

₪ ₪ 5 9 5 + ₪ פ

. חשן

10. דיין

1. טורק

2. מינקה

3. שביט

14. ויסנר

בעד- 2 חברי מועצה, נגד - 14 חברי מועצה, נמנע- 1 חבר מועצה

החלטה: הצעת הגב' הרץ לסדר היום- לא התקבלה.

2. מר פאר ויסנר- סגן ראש-העיר - תל אביב-יפו חלוצה במעבר לשימוש באנרגיה סולארית:

מר שומר- היו''ר

אנו עוברים להצעה מס' 2 של חבר המועצה, סגן ראש העיר, מר פאר ויסנר: תל-אביב יפו, חלוצה

במעבר לשימוש באנרגיה סולארית:

מר לוינטל

עד שהוא עולה, אני רוצה להגיד לך שני דברים :

1. באתי לבקש למסור הודעה אישית.

2. הטקסט הזה של השאילתות, על פי החוק, צריך להיות חלק מהפרוטוקול. כאשר אני מקבל את

הפרוטוקולים, בדרך כלל אין פה את השאילתות. השאילתות צריכות להיות חלק מהפרוטוקול, והן הושמטו מהפרוטוקוליס.

מר שומר- היו''ר

שמעתי. יצאתי ולמדתי. שמעתי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-16-

מר ויסנר

אדוני היוייר, ראש-העירייה, חברי מועצה, חברי לגופים הירוקים: 25/05 אםם 0, מגמה ירוקה, כל גוף ירוק או מי שרוצה להחשב ירוק באשר הוא בעיר תל-אביב יפו ובמדינת ישראל, שלום לכם.

ההצעה לסדר שלי מתייחסת,

שאלה

למה הס בצהוב?

מר ויסנר

הם לא ביתייר ירושלים, תרגעו. הס עוד מעט יסבירו לך. אתה רוצה להסביר למה הם צהוב. אולי יש קשר לוה שהשמש היא צהובה, ולכן הס באו בצהוב, שזה גס אנרגיה. אז בואו, לאט לאט, את רומא לא בנו ביום, אנחנו ביומיים.

קויאות

מר שומר- היוייר

מה קרה לכם?

מר ויסנר

חברים תרגעו. אתם יודעים שהירוקים קמו בישראל, אז כולם אמרו: מה ! אתם? הייתי פוחד ללכת עס חולצה ירוקה. ואני רואה שלאט לאט קמו הכתומים, ויש פתאום כחולים, אני מקווה מאוד שלא יהיו חומים.

מר שומר- היו''ר

א יש צהובים, מה קרהז

מר ויסנר

אני רואה שלמדו מהירוקיס הרבה.

מר שומר- היו'יר

חולצה יפה מאוד, מה קרה לך! חבריה, לא להפריע.

יפה מאוד החולצות, מה קרה?

מר ויסנר

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-17-

ההצעה לסדר שלי מתייחסת לנושא הצובר תאוצה בשנים האחרונות בכל המדינות המתקדמות,

והוא המעבר לשימוש באנרגיה סולרית. היום רבותי יש בעולם מליון בתים העושים שימוש באנרגית השמש בלבד. זה יעיל יותר, חסכוני יותר, וגסם צפוי להוריד את תלות העולם במדינות הנפט. בארהייב 300,000 בתים, בתי מגורים, בגרמניה- בימיסם אלה 50,000 בתים. גס בדרום מזרח אסיה ויפן מודעים לכוחה של השמש, השמש העולה כמובן, וניתן למצוא שס פרוייקטים סולריים במספרים עצומים. גם במעונו הרשמי רבותי, של ראש ממשלת יפן, הותקנו על הבניין מערכות סולריות, כסמל למקור המרכזי שתופס את האנרגיה הסולרית במשק האנרגיה העתידי של יפן.

הנסיון העולמי מלמד שההשקעה באנרגיה מתחדשת מביאה לשגשוג כלכלי, תרומה חברתית ופיתוח סביבתי. מדינת ישראל שטופת השמש היא בעלת פוטנציאל להפוך לאטרקציה סביבתית בתחום האנרגיה הסולרית. השמש היא מקור בלתי נדלה לאנרגיה, ואת המשאב הזה יש לנו כאן, והרבה, הרבה מאוד אפילו. לפעמים זה גם מזיק לנו, אבל בואו ננסה לפחות לקחת מהשמש מה שהיא מסוגלת לתת לנו. לאנרגיה הסולרית יתרונות רבים, היא אינה יוצרת זיהום אוויר, מים וקרקע, ושומרת על משאבים רבים. במדינת ישראל קמים כבר מספר פרוייקטים המתבססיס על אנרגית השמש בלבד, לא על טלפונים סלולריים- כמו שחברי כאן יושב ואני שומע מה הוא אומר.

הבולטים בהם נמצאים בשדה בוקר, מצפה קליל, בגליל ועוד. בישראל רבותי יש היום 10 חברות גדולות המייצרות קולטי שמש לצריכה ביתית. ישראל מובילה בעולם בנושא של דודי שמש, רוב האנרגיה של המים החמים שאנו מתרחצים- מגיעה מהאנרגיה הסולרית של דודי שמש, וישראל היא המדינה היחידה בעולם בה יש חוק המחייב הקמת מערכת סולרית לכל דירה חדשה. אפשר להגיד ממש ש95%- מהבתים משתמשים במערכות שמש.

קריאה

מר ויסנר

אנו גס ניגע במגדליס, לאט לאט.

השיטות לניצול האנרגיה הסולרית מתבצעות באמצעות אור השמש ובאמצעות חום השמש.

השיטה הקיימת לייצור אנרגיה נעשית באמצעות פאנלים שטוחים, מודולריים, וניתן להציב אותם על גגות מבנים ועל צידי בניינים, והם מייצרים את החשמל. השיטה השניה, באמצעות חום השמש, עובדת על עקרון דוד השמש, ומשמשת בדרך כלל לחימום, מיזוג וקרור, ולייצור חשמל באמצעות תחנות כח.

רבותי, תל- אביב יפו, אנו למעשה המודל. למעשה כל מה שקורה פה, קורה אחרי זה בכל האר\, ואנו צריכים לשמש מודל. תל-אביב היא קודקוד המשק הלאומי והמוקד התרבותי של המדינה.

היא תמיד שימשה כמודל לעריםס אחרות במדינת ישראל. גס בתחום הסביבתי עלינו לשאוף שהעיר תוביל מהלכים גדולים וחשובים, כמו המעבר לשימוש באנרגיה סולרית. צריך לזכור ששיפור משמעותי באיכות הסביבה הוא חיוני ליצירת איכות חיים גבוהה.

מה יהיה בסוף! אנחנו נמשיך בדיון+ אתה עוזר לי נורא, אני רוצה שתדבר יותר חזק.

ישנם דברים שתלויים בנו לחלוטין. אנו יכולים להתחיל בקטן כבר עכשיו. בשלב ראשון בכל מה שקשור אלינו, במבני הציבור, במתקנים העירוניים, בבתי ספר ובמוסדות חינוך. רבותי, בתקופה הקרובה בניין עיריית תל-אביב הולך לעבור שיפו. יש לנו הודמנות פז להפוך את בניין העירייה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-18-

למבנה ירוק וידידותי לסביבה. לפני מספר חודשים הייתי בכמה ישיבות שבהן ביקשתי להכניס

את הנושא של אנרגיה סולרית, כלומר, או על גגות, או על הקיר המזרחי, כאשר בדרך כלל רוב חברי המועצה לא רוצים לשבת בצד מזרח, יהיה קיר שיהיה בנוי על אנרגיה סולרית. מספר חברות שדיברו ופנו אמרו שאפשר לייצר לפחות שכל מיזוג האוויר שנמצא בבניין העירייה יכול להיות ממוזג על אנרגיה סולרית.

ליד המבנים, כמו מבנה עיריית תל-אביב, מדברים על שיפוצ ייהיכל התרבות'י. הציגו לנו בפורום המועצה, שרוצים להרים את גג המבנה של היכל התרבות, אפשר גס שס לעשות מתקן סולרי, ותנסו לחשוב שתשבו בקונצרט או בהופעה, ולמעשה האנרגיה שתהיה זה אנרגיה סולרית. יש לנו אגף חדש במוזיאון תל-אביב לאמנות, את כל הדברים האלה היום אתם הולכים לאשר כאן בוועדת הכספים. המיכללה האקדמית ביפו- שהולכים שם לבנות 50,000 מ"ר, אפשר לחשוב על אנרגיה סולארית. שיפוץ ייאוהל שסיי, מרכז המוזיקה בעירוני ז', בניית גן ילדים חדש ברחי שוהם.

רבותי, לפני 6 או 7 שנים התחילו בהחלפת מזגנים בבתי הספר. מזגנים בדרך כלל, אחרי 7-8 שנים- מחליפים אותם. מי שמבין קצת יודע שבבתי הספר, חוצ מלמזג את בית הספר, כמעט אין צריכה של חשמל, גגות בתי הספר בעיר תל-אביב - גגות שטוחים, אפשר לשים על זה את הקולטים של אנרגיה סולרית, ולמעשה אפשר לקרר את כל בתי הספר בתל-אביב יפו, וגני הילדים.

אני מציע שעיריית תל- אביב יפו תעודד מתן תמריצים , דוגמא, וכאן אני פונה גס כמובן לדורון ספיר , שצריך לבדוק את הנושא, שאישוריס של תוספות בנייה לכל בניין שיעבור לשימוש באנרגיה סולארית. כלומר, כל בניין שיצליח להוכיח לנו שחלק מהתשתית של הבניין, אנו מדברים על תוספת קומות בחלק ממרכו העיר. אס יצליחו להציג לנו שיצליחו לעבור לשימוש באנרגיה סולארית, אנו נעודד את זּה, ואפשר אפילו לחשוב על נושא של היטל השבחה, כמה אפשר להוריד להם את זּה, על מנת שבסוף הדרך אנו נעבור לשימוש באנרגיה ידידותית. וצריכים לוּכור כמה אנשים מתים מזיהוס אוויר בתל-אביב ובגוש דן, כמה הטיפול הוא קשה, וכמה במאמצ לא כל כך גדול- כנראה אפשר לעשות משהו.

ההצעה שלי: מועצת העיר, וזו ההצעה שאני מציע, ואני רוצה גס מחברי בעתיד לנסות להגיש

הצעות בצורה כזאת שאפשר יהיה להעביר אותן:

מועצת העיר רואה את המעבר לשימוש באנרגיה סולרית כאחד הפרוייקטים החשובים והתיונייס לכלכלתה ולפיתוחה של העיר תל-אביב ומדינת ישראל. המועצה, מועצת העיר מטילה על הנהלת העירייה לגבש ביחד עס אנשי מקצוע ומומחיס בתחום, תכנית רב שנתית למעבר לשימוש באנרגיה סולרית- בכל המתקנים העירוניים, מבני הציבור, מוסדות החינוך ומוסדות התרבות. התכנית, לאחר שהיא תגובש בהנהלת העירייה, תובא לדיון ולאישור סופי במועצת העירייה.

תודה רבה לכם.

(מחיאות כפיים של הקהל)

קריאה מהקהל

ברוו.

מר שומר- היו''ר

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-19-

אני אגש ישר להצבעה.

ההצעה היא להעלות את זה במועצת העיר. פאר, אתה מבקש להעלות את זה במועצת העירז מר ויסנר

קודם כל יהיה דיון.

ההצעה היא כמו שקראתי אותה.

מר שומר- היו''ר

לפי מה שהוא קרא.

מר חולדאי- ראש העירייה

מקבלים פה אחד.

מר שומר- היו''ר

מקבלים פה אחד.

מר לוינטל

אני מצטער.

מר שומר- היו''ר

מה אתה מצטערז

מר לוינטל

אני לא מבין את העניין הזה. הוא נואם במועצת העיר בשביל להעלות את זה בהנהלה?

מר לייבת

כדי להכין את העניין.

מר שומר- היוייר

אתה שמעת מה שהוא הקריא?

מר וירשובסקי

למה אתה לא מבין את העניין?

מר לוינטל

כי הצעה לסדר,

מר וירשובסקי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-20-

כדי להסדיר את המדיניות הכוללת, מטילים על הנהלת העירייה להכין תכנית, ואז זה יגיע

לאישור ולדיון במועצה.

מר חולדאי- ראש העירייה

מקבלים. נדון במועצת העיר.

עו''ד בן- ארי

זה בסדר גמור.

מר לוינטל

כאשר מדבריסם על דיון פה, שיהיו דברים בהנהלה?

עו''ד בן-ארי

אפשר להטלל על וועדות,

מר שומר- היו'יר

להעלות את זה להכנה.

מר חולדאי-ראש העירייה

מר רון לוינטל, בשתי מילים :

מר לוינטל

מה זה! לבטלת הזמן?

עו''ד בן-ארי

זה בכלל לא בטלת זמן.

מר חולדאי-ראש העירייה

לא לבטלה, אלא ההפך.

אני כבר הסברתי לך פעם איך זה עובד בעירייה, ואתה מסרב וממאן להבין. וזה תלוי בי כי אני מסביר לא טוב.

על מנת שהדיון יהיה מוכן כהלכה, אומר כבי סגן ראש העיר שעמד כאן לפני, הוא אומר: אני מציע לדון בעניין, אבל אני מבין שמדובר פה בעניין מקצועי, שדורש הכנה לפני שהוא מובא חזרה אל מועצת העיר. אי לכך, מקבלים באופן עקרוני את העובדה שאנרגיה סולארית היא דבר חשוב וראוי לקדם אותו, תוכן תכנית, והדבר יובא לדיון במועצת העיר.

מר לוינטל

כלומר, בסוף זה יגיע למועצת העיר?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-21-

מר שומר- היוי'ר

כן.

מר ויסנר

סליחה רגע, שכחתי משהו, וזה לא פרסומת : ב25- בחודש מגיעה, אני לא רוצה לקרוא לזה אניה, אבל מעין אניה גדולה של ארגון 20/46:5-א0 024 לנמל תל-אביב. אני מקווה מאוד שאולי נצליח להכניס אותם גס למקום ליד נמל תל-אביב, אני לא רוצה להגיד את השם. ולכן, הס נמצאים פה. זו אניה שעושה סבב למעשה בכל אירופה והיא מגיעה לתל-אביב.

מר שומר- היו'יר

זה לא פרסומת רבותי.

מי בעד הצעתו של מר ויסנרז פה אחד: פה אחד.

(מחיאות כפיים של הקהל)

החלטה: הצעת מר ויסנר לסדר היום- מתקבלת.

3. מר ארנון גלעדי- סגן ראש-העליר, גזענות במגרשי הכדורגל , וסלקציה במועדונים:

מר שומר- היו'יר

אנו עוברים להצעה לסדר של סגן ראש העיר , מר ארנון גלעדי:

גזענות במגרשי הכדורגל בעיר, וסלקציה במועדונים:

מר גלעדי

מיון מקדים.

אדוני ראש המועצה, אדוני ראש העיר, חברי מועצה :

אני מבקש להעלות את הנושא כפי שציין יו"ר המועצה , את הנושא של מיון מקדים וכניסה למועדוניס ברחבי העיר, וגזענות במגרשי הכדורגל. מצאתי לנכון להעלות עתה את ההצעה לסדר היום בנושא גזענות במגרשי הכדורגל ומיון מקדים במועדונים, היות שאנו נמצאים בפיתחה של עונת הכדורגל, שסביר להניח כי זו תהיה עונת כדורגל חמה ומתוחה יותר מקודמותיה. ואם לא נאמר עתה באופן ברור את דברינו בדבר המיון המקדיס במועדונים, על רקע מוצא, שכונת מגורים וצבע עור, ושנהמות וקללות אל עבר שחקני כדורגל שחומי עור, על רקע צבעס ועורס בלבד, ושביטויי נאצה המופיעים באתרי האינטרנט של קבוצות הכדורגל ברחבי העיר, המכווניס גס לשחקנים בעלי רקע ומוצא אחר, אלו רק ממעט התופעות שאנו נתקלים בהן לאחרונה, ואשר הדרך היחידה לתארן היא גזענות לשמה, בלי כל נסיון להסוות או להסתיר תופעה מבישה זו.

מעבר לעבודה שאני מאמין שמתפקידנו כהנהלת העיר לצאת כנגד תופעות שכאלה, ולקרוא למגרן, הרי שמסתבר שיש בידינו לעשות הרבה יותר מכך. למעשה, תופעות אלו מתרחשות במקום

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-22-

שלעירייה יש יכולת והשפעה רבה, שאינה רק מסתכמת בהבעת שאת נפש בלבד מהמתרחש.

לעירייה יש יכולת מעשית להביא לכך שהתופעה תקטן ואף תיפסק. לעירייה יש שיניים, ואפילו יכולות לנשוך ולהכאיב. היות שקבוצות הכדורגל בעירייה נהנות מתמיכת העירייה בכספים ובשווי כסף, תמיכה כספית זו ניתנת לעידוד הספורט, למען ההצלחה של קבוצות העיר, למען הגאווה העירונית שאלה מביאות לתושבי העיר, ובעיקר לשם ביסוס וחיזוק הערכים שהספורט אמור לייצגם. מוסכם על כולנו שקרוב לבבות ושיוויון הס ערכי היסוד והבסיס של הספורט. כאשר ערכי יסוד אלה לא מתקיימים אלא להפך, נרמסיס בצורה בוטה ומכוערת בידי מי שמתיימריס להיות אוהדי כדורגל, הרי שהמטרות ששמה לה העלרייה בתמיכות בקבוצות הכדורגל, לא הושגו. יתרה מזאת, אפשר לומר שהוחטאו. אני מכיר את הטענות של ראשי הקבוצה שמדובר בקומץ אוהדים בלבד. הס אלו שנוהגיס בדרך כלל בקריאות של גזענות , ואין צורך להתייחס ולהטיל את הכלל על רוב ציבור האוהדים. מההתבוננות במתרחש, אין אני בטוח שמדובר בקומ אוהדים. בדרבי האחרון, במשחק שבו נכח ראש העיר, זה לא היה קומצ אוהדים, וה היה הרבה הרבה יותר מקומצ אוהדים. הקריאות של הגזענות שיצאו משם היו מעבר למספר מועט של אוהדים- שאפשר להגיד: אלו המטורפים. אפילו דברים וברורים ותקיפים היוצאים כנגד התופעה, לא הושמעו על ידי ראשי הקבוצות. נראה שראשי הקבוצות מעדיפים את כספי אותם אוהדים, קומץ האוהדים או יותר, על פני עימות ישיר עמם לעניין ההתנהגות הגזענית- המכוערת. מקום בו אותם ראשי קבוצות פועלים ברורות ונחרצות יותר, הוא בפנייתס אלינו, אל העירייה, בבקשה לתמיכה וסיוע.

על זאת אין לנו אלא לומר: הרצחת וגם ירשת! התמיכה הכספית הניתנת לקבוצות הכדורגל, שאוהדים מגלים תופעות גזענות, הופכת את העירייה לשותפה בעל כורכה למעשים מכועריס אלה.

עמדה שעיקרה היא, כי כל קבוצת ספורט אשר אוהדיה יגלו תופעות גזעניות מכל צורה ודרך שהיא, התמיכה העירונית בקבוצות תיפסק לאלתר. תמיכה זו לא תחודש עד לנקיטת עמדה ברורה של ראשי הקבוצות בנדון, אשר תתלווה בפעילות אקטיבית להבטחת אי השנות התופעה.

מנושא לנושא באותו נושא: לאחרונה אנחנו גם עדים לחזרה של תופעה אשר האמנו כי נעלמה,

תופעת המיון המוקדם במועדונים. תופעה שבה שומרי הסף במקומות הבילוי מונעים מן המבליס כניסה אל מקום הבילוי על רקע של מוצא, דת, צבע, עור, או אזור מגורים, תופעה שהולכת ומתרחבת. אין מדובר על צעירים המהווים סיכון כזה או אחר, אין מדובר בקהל עברייני, ואני אומר לכם את זה כהורה וגם כנציג ציבור. כמעט כל יום ראשון מגיעות עשרות פניות, וגם בני נתקל במקרים דומים - בימי שישי שבת- שהוא יוצא לבלות, שלא ניתנת לו אפשרות להכנסי למועדונים, רק על קטע של היותו בעל צבע עור אחר, ולא שום סיבה אחרת. היות שחבריו שהם באותו גיל והולכים יחד אתו- כן נכנסים פנימה, אבל הס כן באים ממקום אחר או נראים אחרת.

מדובר בקהל של צעירים איכותיים, מיטב בני הנוער, לעתים קרובות חיילים ואפילו קצינים קרביים- אשר הגיעו לחופשה קצרה, אותה ביקשו להעביר בנעימיס באחד ממקומות הבילוי בעיר.

כל פשעס מתמצה במוצאם ובאצור מגוריהם. מידי יום אני מקבל פניות רבות של צעירים שנתקלו בתופעה מכוערת זו. טענת המועדונים בדרך כלל חינה, כי מדובר בערב סגור, לעתים מדובר בערב חברים, ולעתיס התשובה היא סתם: ככה בא לי, זו תשובת הסלקטור בפתח המועדון. לא בא לי להכניס אתכם. מה 1 אני חייב! לא חייב. העיר תל-אביב היא עיר רב-גונית, אשר המיוחד לה היא היכולת של קבוצות ואוכלוסיות רבות, ולעתיס שונות בתפיסת עולמן, לחיות יחד: דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים, מבוגרים וצעירים. כל אלה הס קבוצת אוכלוסיות

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-23-

שחיות בעיר ביחד ובהרמוניה, וזאת על שום שמדיניות העירייה היא לפעול בשיוויון ולשיוויון,

ולתת יחס דומה לכל תושב ותושב באשר הוא יהיה. וודאי שמדיניות של אפליה על רקע מוצא, דת וכדי, אינם המדיניות העירונית. רק בתחילת שנה זו קבענו תנאי ברשיון עסק, המאפשר שלילת רשיון ממועדוניס או מקום בילוי, אשר נוקט מדיניות של מיון מקדים הבאים בשעריו. אני קורא בוּאת לחברי מועצת העיר לצאת כגוף אחד בקריאה לחזק את חוק העזר העירוני- שתופעות מעין אלה לא יחזרו, בכך שיובהר לכל תושב ובעל עסק בעיר בצורה חד משמעית, שאינה משתמעת לשתי פנים, שעמדתה של העירייה בנדון ופעילותה להעלמתה של תופעה מכוערת זאת.

יתרה מזאת: אני מבקש כי מועצת העיר תחזק את אגף רישוי העסקים של העירייה בהפעלה

וביישוס חוק עזר עירוני, ותורה למצות את הדין באופן נחרץ ומהיר, עס אותם מקומות בילוי המפלים.

אני רוצה לסכם את הנושא בבקשה:

א. שמועצת העיר מגנה בכל תוקף קיום של גזענות מכל סוג שהוא ברחבי העיר תל-אביב יפו,

וקיום מיון מקדים.

ב. אני מבקש להעביר את הנושא להנהלה.

מר לוינטל

ואם אני לא בהנהלה?

מר לייבה

תבוא.

מר שומר- היו'יר

תבוא. אתה מוזמן. היית גס בהנהלה האחרונה. ראינו אותך, אתה מוזמן אתה חבר מועצה. שמעת מה שאמר מנכ"ל העירייה, ואני מוסיף על כך: אתה מוזמן.

ההצעה אושרה לדיון בהנהלה.

החלטה: ההצעה אושרה לדיון בהנהלה.

4. גב' שולה אגמי- חברת המועצה- בנושא משפחות חד הוריות:

מר שומר- היו'יר

חברת המועצה הגבי שולה אגמי- בנושא משפחות חד הוריות :

גב' אגמי

יו"ר המועצה, ראש העיר, חברי במועצה:

בשנת 2003 החל תהליך הפעילות במרכזים הקהילתיים בתמיכתו של ראש העירייה מר רון חולדאי. נפתחו 4 מרכזים ברחבי העיר: נווה אליעזר, נווה גולן, בית פרנקפורט ובית תמי.

לאחרונה נפתח מרכז נוסף בנווה עופר, ושתי שלוחות נוספות- אחת ביד-אליהו והשניה בצפון תל-

אביב.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-24-

אוכלוסית המשפחות החד הוריות עם ילדים בתל-אביב יפו גדלה בעשור האחרון בכ 50%-, והוא

גבוה מהשיעור הארצי- העומד על 12%. כיום יש כ9,000- משפחות חד הוריות בעיר תל-אביב יפו.

משפחות אלה מתמודדות עס בעיות *יחודיות, כגון ניהול משפחה לבד, העדר רשת בטחון כלכלי של בן או בת זוג, אחזקת בית באופן עצמאי, ובעיקר תדמית חלשה . התהליך המתקיים בשנתיים האחרונות כולל שילוב של המשפחות החד הוריות בפעילות ב5- מרכזים קהילתיים , שנבחרו לשמש כמוקדים עירוניים למשפחות, כפי שכבר הוזכר בראשית דברי. הפעילות במרכזים הקהילתיים נעשית על ידי ועדות פעולה מקומיות, המורכבות מנציגי המשפחות ומנציגי המרכזים הקהילתיים. מטרתנו העיקרית היא , לשלב בצורה מלאה את אלפי המשפחות הללו בחיי הקהילה בעיר. חלק מרכזי בתהליך זה הוא התחזרתן של המשפחות למעגל התעסוקה, אולם לרבות מהאמהות במשפחות החד-הוריות חסרים כישורים בסיסיים וחיונייס- המקשיס עליהן בהשגת תעסוקה. לפיכך ברצוני להציע בזה כי העירייה תסייע באמצעות סבסוד משמעותי לאותן אמהות במשפחות חד הוריות, לעבור קורסים של מחשבים, בתוך אותם מרכזי פעילויות, על מנת להחציר להן את המוטיבציה ללמוד ולהתפתח, ולעודד אותן לחפש עבודה ולהשתלב בקהילה.

מר שומר- היו'יר

ולכן, את מציעה מה! להעלות את זה בהנהלה או במועצה?

גב' אגמי

אני רוצה להפנות את זה לראש העיר.

מר חולדאי-ראש העירייה

יש כאן בקשה שהיא לא בדיוק הצעה לסדר. יש כאן הצעה לדון במסגרת הגורמים המקצועיים ולהביא להחלטה- את הנושא של התנאים של המשפחות החד הוריות, יחסית למשפחות ,

מר שומר- היו''ר

זה מול זה. ברוכות ילדים.

מר חולדאי-ראש העירייה

אני אומר בזהירות, על סמך הכרותי עס הנתונים, שאני לא בטוח שאת זה את רוצה, כי נדמה לי שזה עשוי עוד להקשות על הנתונים של החד הוריות, אס ישוו.

גב' אגמי

לא אמרתי. אמרתי לסייע להם לעבור קורסים.

מר חולדאי-ראש העירייה

לכן אני מציע, לצורך העניין, להוריד את ההצעה מעל סדר היום, ואנו נדון בגורמים המקצועיים בנושא הזה, ונבחן איך ניתן לטפל בנושא של התנאים של המשפחות החד הוריות.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-25-

גב' אגמי

נכון להיום יש,

מר חולדאי- ראש העירייה

אבל יש דברים אחרים. לכן אני אומר- זה תלוי מאיפה לוקחים מה.

מר שומר- היוייר

אנו מורידים את זה מסדר היום, ונעלה את זה לגורמים המקצועיים.

מר חולדאי-ראש העירייה

ונראה.

מר שומר- היוייר

פה אחד. רבותי, יש למישהו משהו: פה אחד.

החלטה: הנושא מורד מסדר היום.

מאשרים סדר היום

7. דברי ראש העירייה

מר שומר- היו''ר

אנו עוברים לדברי ראש העירייה. בבקשה אדוני ראש העיר:

מר חולדאי- ראש העירייה

כבוד היוייר, חברי מועצה נכבדים :

אני חורג במשהו מהנוהל הקבוע, אני רוצה לקרוא כאן ב3- מילים, המשוררת דליה רביקוביצ ז''ל:

ביום 21.8.2005 הלכה לעולמה המשוררת וכלת פרס ישראל- דליה רביקוביא.

תושבת העיר היתה, בת 69 במותה.

הלוויתה התקיימה בקרית שאול, וארונה הוצב בבית סוקולוב בתל-אביב.

רביקוביץ היתה אחת מהמשוררות האהובות ביותר על קוראים בארץ. היא פירסמה הרבה מאוד ספרים, שירים, ספרים לילדים, היתה כלת פרס ביאליק, כלת פרס שלונסקי, וכלת פרס ראש הממשלה.

בשנת 1998 קיבלה את פרס ישראל.

אני מקריא מנימוקי חבר השופטים: היא, דליה רביקוביצ, מעמודי התווך של השירה העברית, הלירית. שיריה הס מצד אחד עדות אישית על יתמות, אהבה בלתי אפשרית, מאבק נואש על עצם הקיום, ומצד שני הס מבטאים אמת אוניברסאלית וחוויות של רבים. השילוב של הלשון העשירה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-26-

והגבוהה עס לשון היומיום ושל הזעקה האישית עם זו הכללית, מאפיינת את יצירתה והפכה

לחשובה ולבולטת ביותר בשירה העברית בת זמננו.

אני יודע שהגבי יעל דיין, סגניתי, היתה אתה גס ביחסי ידידות קרובה. אס יש לך מה להוסיף או לומר 2-3 מילים, בואי נעשה את זה בסוף דברי, לאחר שאסיים.

שנת הלימודים נפתחה כסידרה, פרט לארוע אחד קטן של בית ספר ייוויצמויי, שבו ההורים מחו על כך שההסעות, שהיום עובדות על פי התקן של משרד החינוך, לא סיפקו אותם.

יש לנו 51,000 תלמידים, מגיל 3 ועד גיל 18, ב424- מוסדות חינוך בעיר. המגזר הערבי פתח את שנת לימודיו היום, ה4.9-, וזגאת בשל חג אל איסראא אול מערגי.

היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים נפתח בצורה חגיגית: חברי מועצה, מנהלים בכירים היו בבתי הספר השונים.

הופעל קו פתוח, טלפוני, וחדר מצב ומוקד טלפוני לטיפול בבעיות. סה"כ היו מעט מאוד בעיות.

אני בעצמי הייתי ב4- בתי ספר באותו יום, אחד מהם- בבית הספר החדש שנפתח בתל-ברוך צפון, השני היה בית ספר יימגן'י במעוז אביב, השלישי היה- בית ספר שזייר בנווה עופר, והרביעי בהפתעה, שלא כמתוכנן, עברתי בהפתעה בבית הספר רוגוזין או ביאליק, ב4- בתי הספר.

פרוייקט ייניצן תל-אביביי: עיריית תל-אביב או אנחנו נענינו לכנקשת משרד ראש הממשלה, להגשת

סיוע למפוני גוש קטיף המתגוררים באתר הקרווילות בניצן. דיווחתי על הנושא בהנהלת העירייה בישיבתה מ21.8-. גובשה תכנית פעולה ונשלח צוות לאתר כדי לוודא מה קורה שם, איך אפשר לעזור. אומר ב3- מילים שכנראה לממשלה, כשמגיעים לענייני ביצוע, ההפרדה בין תחומי סמכות ואחריות במערך הממשלתי גורמת לכך שהרבה מאוד דברים, כולל קטנים, לפעמים נתקעים בסבך הבירוקרטיה ולא מגיעים לידי מימוש. אנחנו איננו מתכוונים להיות מכוונים, איננו מתכוונים להיות לוקחי אחריות, אנו באים אך ורק לסייע בתחומים החברתלים, החינוכיים, התרבותייס, וקצת בפיזי ובקהילתי.

הפרוייקט ינוהל על ידי מינהל השרותים החברתיים ומינהלת המרטייל, באמצעות ועדת היגוי וועדת ביצוע ומעקב.

הפעילות כוללת כמה מרכיבים: מרכיב אחד כבר בוצע בשבוע שעבר. התקיים כאן יום כיף לכל

הילדים משם, היו נדמה לי כ700- משתתפים, מהישוב ניצן ללונה-פארק, ועשו להם יום שהם בהחלט נהנו ממנו, ואם הוא תרם משהו לקצת יציאה מהמתח והבעיות שהם חווים, אז עשינו משהו.

בתחום הפיצי אנו מקימים להם אוהל התכנסות, ועוד כמה דברים של שילוט ולוחות מודעות וגינון וריהוט באתר הציבורי. יש כאן שתוף פעולה גס עם, איך הס נקראים, החבריה של נתי לאור, ייחוסן לטף"י.

מר לייבה

ילדים בסיכון.

מר חולדאי-ראש העירייה

גס בנושאים האלה. ופעילות בתחום הקליני- הכוללת ייעוצ, הדרכה ושיקום ראשוני.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-27-

עלות הסיוע הנייל מוערכת בסך של 575,000 שחי, שמתוכם 500,000 שחי' במימון העירייה ו75,000-

ממומנת על ידי מרכצ ייחוסן'י. אנו מקווים כי הפעילות הזאת תתרום ותסייע למפוני גוש קטיף בבניית קהילה מחודשת, עצמאית, מתפקדת, בעלת זהות ושייכות.

מי שרואה ויודע מה קורה שם, יש לי סיבות להניח שהזמן שיחלוף עד שאותם תושבים שנמצאים באותן קרווילות, יערוך יותר ממה שאומרים בתקשורת או ממה שמפרסמים לנו, כי אמרו שעד שנתיים הס יפונו או יתפנו או יקבלו או יעברו אל מקומות הקבע. יש לי, בואו נגיד ככה, על סמך נסיון חיים והבנה של מה שקורה שם, הרהור שני- האם זה יכול ויהיה כמו שנאמר. יש לי גס חשש שאתר הקרווילות הזה, באיזושהי צורה שלא תוכנן להיות ישוב קבע, בסופו של דבר יהפוך, בנוסף לכל המעבר וכל הדברים האלה, גם יהפוך להיות ישוב קבע במדינת ישראל. אבל זה ככה, תרשמו את זה בסוגריים למה שנאמר כאן בישיבת מועצת העיר, ניתן יהיה לבדוק בעוד כמה שנים האם צדקתי.

אני חוזר מנסיעה לא קלה באירופה, שבמסגרתה השתתפתי, על פי הזמנת ראש עיריית לודג', שעמה יש לעיר תל-אביב יפו הסכם שתוף פעולה, בחנוכת אתר הזכרון לקהילת יהודי לודג', בגטו לודג', בתחנת ראדגסט- שממנה בוצעו הגירושיס.

אני מזכיר לכולנו שבראשית השנה אישרה מועצת עיריית תל-אביב יפו תרומה של 50,000 דולר לפרוייקט הזה, שעלותו הכוללת היתה 2.2 מליון כ21180. אני רוצה לומר, שזה אולי אתר ההנצחה לשואה, המרשים ביותר בכל רחבי פולין, שעלה כרעיון על ידי ראש עיריית לודג' לפני 3 שנים, לפני שנתיים הוא הגיע הנה והציג אותו, לפני שנה הוא עשה כנס של כל ניצולי הגטו ושל כל מיני אנשים מכל אירופה, וה היה כאילו הנחת אבן הפינה- אבל כבר אחרי שהתחילו לבנות אותו, ועכשיו - זו

היתה כבר חנוכתו הרשמית והסופית של האתר הזה. הוא אתר - גס גדול מאוד, גס מרשים מאוד.

בדרכי ללודגי ביקרתי גס בשתי ערים תאומות של העיר תל-אביב יפו: בעיר קלן- שס נפגשתי עס ראש העירייה כביקור גומלין על הביקור הקודם שלו כאן. סיירתי בכמה פרוייקטים עירוניים, כולל במערכת התחבורה שלהם. והייתי בעיר פרנקפורט- בה נכחתי, על פי האמנת ראש-העירייה הגבי פטרה רוט, בטקס חלוקת פרס גטה לסופר עמוס עוז.

ומכיוון שהייתי שס, כבר עשיתי ביקור יימלבביי, כמובן באתר ההשמדה באושוויץ -בירקנאו, ולא אוסיף.

התערוכה ייהעיר הלבנהיי הועברה למונטריאול. העיר מונטריאול החליטה לקיים חודש של ארועי הייעיר הלבנהיי, וזאת בעקבות הכרזת אונסקייו על העיר שלנו כאתר שימור מורשת עולמית.

הארועים האלה יצאו לפועל בעקבות ההזמנה של התערוכה יילגור על החולות'י, או אותה תערוכה שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין, למיטב זכרוני, וסיפרה את סיפורה של תל-אביב לאורך השנים, במוזיאון. זה יהיה במוזיאון שנקרא: א11602, מרכז העיצוב שבאוניברסיטת קוויבק. קוויבק זה האזור. יש שס מן פדרציה כזאת. קוויבק, אגב, למי שלא יודע, היתה האזור הקולוניאלי הצרפתי בקנדה, והוא ידוע בהלכי רוח של ספרטיוּס בקנדה, אלה שדורשים כל הזמן עצמאות של החבל-

בעקבות הצרפתיות שבהם. זה מסוג הדברים כנראה שילוו את קנדה עוד הרבה מאוד שנים, אבל לא יבוצעו לעולם, כי מי ילך לעשות ספרטיוס בקנדה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-28-

מכל מקום, יתקיימו ארועים שונים, סימפוזיונים על ידי ארגון העוסק בשימור האדריכלות

המודרנית בעולם, תוצג תערוכת תמונות של האמן יגאל גבזה, וליערכו מפגשים עס אנשי מקצוע ובכיריס קנדיים. כמו כן יופק מוסף מיוחד לארוע בעתון הקנדי יילה-דבואריי.

במעמד הפתיחה ישתתף שר המשפטים הקנדי, ראש עיריית מונטריאול, וחברי המועצה.

העירייה פעלה לניוד תערוכת העיר הלבנה, ואני אשהה שס ואקח חלק בארועיס המרכזיים שיתקיימו בין התאריכים 6-11 בספטמבר. יחד אתי נוסעים דובר העירייה, ועוד שלושה שאינני זוכר כרגע. ניוד התערוכה זכה לברכתו של משרד החוץ ומשרד התיירות, שאף תקצבו חלק ניכר מעלויות התערוכה. אגב, זו תערוכה שכבר יש מקומות נוספים שמבקשים שהיא תגיע לשם, אני חושב שאה מקדם חשוב מאוד של העיר תל-אביב יפו, ואני משוכנע שבעקבות תערוכה כזאת בקנדה, אנו נראה גס תיירים שיבואו בעקבות העניין.

אני לא יודע אס ראיתם בעתון, היתה כתבה מעניינת על הנושא הבא שאני מדבר, אני דיווחתי עליו באיוושהי הזדמנות, מתחם תחנת הרכבת יפו. ביום 31.8.2005 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עדכון למדיניות השימושים שיותרו במתחם השימור של תחנת הרכבת הישנה ביפו, המצוי מצפון לדרך אילת, בין חוף הים לשכונת נווה צדק ומנשיה. בכלל, לפני שאני מסיים, אני ממליץ באמת לטייל עס מרק אוקון, אי אפשר להכנס לשם באופן חופשי. ה שטח מגודר, יש לו מנעול, כדי להכנס צריך לתאם עם מרק אוקון. ה פשוט, אני אומר את זה חד וחלק, כל מי שיבוא לשם- לא יכול שלא להתרשם. ה בכל זאת משהו מיוחד, הוא נמצא במרכז תל-אביב, יש לו את האיכויות שלו, ואני ממליצ ללכת.

מתחם תחנת הרכבת בו פעלה תחנת הרכבת הראשונה של העיר משתרע היום על שטח של כ20-

דונם, פרוסים בו 15 מבנים לשימור ו4- מבנים לשיקוםס, בשטח מבונה כולל של כ5,500- מ"ר.

המתתס כולל את תחנת הרכבת ואת מפעל משפחת וילנד, בו מבנים תעשייתייס ומבני מגורים משלהי המאה ה19-. הכוונה היא להפוך את מתחם הרכבת לאחת מפינות החמד של תל-אביב יפו.

עיריית תל-אביב יפו באמצעות חברת ייעזרה ובצרון'" מבקשת לשמר, לפתח וכן הלאה, להפוך את המקום לאזור פנאי , בילוי, יצירה, מסחר. מתחם התחנה ישרת קהל יעד מגוון, אני מקווה גס מבקרים רבים ותיירים, ואין ספק שבסופו של דבר זה חלק מהתהליך שבמסגרתו אנו פותחים יותר ויותר אזורים אטרקטיביים שנמצאים, מה שאני קורא- דחיפת העיר בחזרה דרומה. אני מדבר על האוניברסיטה, אני מדבר על נמל יפו, אני מדבר על מדרון יפו, אני מדבר על הפיתוח של מנשיה ונווה- צדק, כל הדברים האלה ביחד מצטרפים בסופו של דבר לכך שהמסה הקריטית תיצור את האטרקטיביות של דרום העיר.

יום עיון בנושא נגישות: בתאריך 22.9 יתקיים יום עיון: עיר נגישה לתושבי העיר תל-אביב יפו,

בנושא חוק שיוויון וכויות לאנשים עס מוגבלות. אני מזמין את כולם. הוא מיועד לסייע בהטמעת המשמעויות של החוק בקרב עובדי עירייה בכירים.

בוצע טקס הענקת עיטוריס לספורטאי עבר דגוליסם, ה רשום לכם, אני לא הולך לתזור על זה, ובעצם בזה סיימתי את דברי לפעם הזאת. הארכתי שלא כמנהגי, כי היו כאן כמה דברים שהם קצת יותר בעלי תוכן ורגישות.

מר שומר- היו''ר

תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-29-

מר חולדאי- ראש העירייה

יעל דיין- בבקשה.

גב' דיין

תודה רבה.

אני מבקשת להוסיף לדבריו של ראש-העיר, כמה מילים על דליה רביקוביצ. דליה רביקובי\, חברתי כאחות לי. לדליה היה האומצ לגעת במקומות הכואבים ביותר, ללא סנטימנטליות, בצורה מדוייקת, נטולת פניות, כמעט אכזרית.

דליה היתה מלכה. מספר השירים הראשון, בלי שלב ביניים של בוסר, ספר השירים הראשון-

אהבת תפוח-הזהב, בלי הבשלה, בלי נסיונות, בלי שלב של נסיכות, מלכה פורצת דרך מיומה הראשון, פורצת דרך למשוררות אחרי רחל ואחרי לאה גולדברג. ספר השירים המקובציס דק יותר מספריהס של הרבה קבצים של משורריס של משורריס אחרים. אין בו שיר מיותר. אין בו שיר שיש לו תחליף. אין בו שורה מיותרת, שאילו הינו עורכי-על מטעם אלוהי השירה הינו אומרים: וה אפשר לקצצ. העוצמה היא בכל שורה, כמעט בכל מילה, מגוון הרגשות, הנופיס האנושיים, הכאב, האהבה, האומץצ, והרבה יותר מכל דבר אחר אולי, החרדות והפחדים- שלה עצמה- של דליה, ובהתבוננות על חרדות ופחדיס של אחרים.

במכתב שלה, שמצאתי רק אמש, היא ביקשה לפני כמה שנים, לא עכשיו, לא השבוע, היא ביקשה שאני אדאג שעל קיברה לא יינשאו הספדים. דליה, ברגעים הקשים היא לא באמת כפי שיש טוענים, היא לא באמת רצתה למות, אבל לא היה לה כוח להמשיך לחיות.

נתן ּך, עוד משורר של עירנו, חבר ועמית, הלך לקברה יומיים אחרי הלווייה. יחד אתו הוא לקת

את עותק ספרו: הזמיר לא גר כאן יותר. הוא טמן את הספר בעפר התחוח עדיין, עוד אין מצבה

שם, על קברה של דליה. בדף הראשון של הספר- הזמיר לא גר כאן יותר, הוא כתב: הזמיר גס פה עכשיו, וחתס את זה-שלום לעפרך.

הזמיר של דליה ישאר לתמיד בליבנו, באהבתנו, לדליה ולשיריה, ואני רוצה לקרוא שיר אחד:

השיר הוא- הבגד:

את יודעת, היא אמרה, תפרו לך בגד מאש.

את זוכרת איך נשרפה אשתו של יאסון בבגדיה!

זאת מדיאה, היא אמרה, הכל עשתה לה מדיאה.

את צריכה להיות זהירה, היא אמרה.

תפרו לך בגד מזהיר כמו רמץ, בוער כמו גחלים.

את תלבשי אותוז היא אמרה.

אל תלבשי אותו.

זה לא הרוח שורק,

ה הרעל מפעפע.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-30-

אפילו אינך נסיכה, מה תעשי למדיאה.

את צריכה להבחין בקולות, היא אמרה,

זה לא הרוח שורק.

את זוכרת, אמרתי לה, את הזמן שהייתי בת 6,

חפפו את ראשי בשמפו וככה יצאתי לרחוב,

ריח החפיפה נמשך אחרי כענן.

ואחר כך הייתי חולה, מן הרוח ומן הגשם,

עוד לא הבנתי לקרוא אז טרגדיות יווניות,

אבל ריח הבושם נדף והייתי חולה מאוד.

היום אני מבינה שזה בושס בלתי טבעי.

מה יהיה אתך, היא אמרה,

תפרו לך בגד בוער.

תפרו לי בגד בוער אמרתי, אני יודעת.

או מה את עומדת, אמרה

את צריכה להזהר,

האם את לא יודעת מה זה בגד בוער?

אני יודעת אמרתי, אבל לא להזהר.

ריח הבושס ההוא מבלבל את דעתי.

אמרתי לה, אף אחד לא חייב להסכים אתי,

אינני נותנת אמון בטרגדיות יווניות.

אבל הבגד, אמרה, הבגד בוער באש.

מה את אומרת, צעקתי, מה את אומרת,

אין עלי בגד בכלל.

הרי גאת אני הבוערת.

תודה לכם.

=

דברי רה''ע למועצה - 4/9/05

פתיחת שנת הלימודים תשס"ו

ביום חמישי ה- 1/9/05, נפתחה, כסדרה, שנת הלימודים תשס"ו.

0 תלמידים, מגיל 3 ועד גיל 18 (21 בחינוך המיוחד) החלו את לימודיהס ב- 424 מוסדות חינוך בעיר. המגזר הערבי פתח את שנת הלימודים, ביום 4/9/05, וזאת בשל חג אל איסראא אול מערגי החל ביום חמישי ה- 1/9/05.

היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים נפתח בצורה חגיגית, במהלכו ביקרו חברי מועצת העיר ומנהלים בכירים בעירייה בכל מוסדות החינוך בעיר והתרשמו מהיערכות המנהלים, מהמבנים וממערך ההסעים.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הפעיל מינהל החינוך ביום רביעי, ה- 31.8.05, ''קו פתות'י טלפוני שפעל בין השעות 20:00 - 16:00 שבמסגרתו ענו מנהל מינהל החינוך ומנהלי המחלקות השונות באופן אישי לשאלות הורים ותלמידים.

כמו כן, ביום חמישי, ה- 1.9.05, הופעל על ידי מינהל החינוך ביו השעות 13:00 - 07:00 חדר מצב ומוקד טלפוני לטיפול בבעיות לוגיסטיות הנוגעות לפתיחת שנת הלימודים ולמתן מענה מיידי למוסדות החינוך השונים.

ג

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-31-

שיפוצ מוסדות חינוך לקראת שנת הלימודים תשס"ו

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשס"ו ביצע אגף מבני ציבור בחודשי הקיץ שיפוצים ב- 19 מוסדות חינוך בעיר בהשקעה כוללת של כ- 16 מליון ₪.

השיפוצים התמקדו בשיפו פנים וחוץ של המבנים ובכלל זה: שיפוץ אולמות ספורט, שיפו חצרות, ביצוע עבודות בטיחות במבנים, עבודות איטום וצביעה, הסרת קירות אסבסט, הצבת מתקני משחקים ועוד.

השיפוצים בוצעו בבתי הספר: אג'יאל, אחוה, איילון, גיבורי ישראל, גליל, יחדיו, מגן,

מודיעים, מעלה, מצדה, משה שרת, עירוני חי, עירוני טי, רמת החייל, שבח, שזייר,תל נורדאו, ובגני הילדים: אנדרסון, צ'ירלסון.

בנוסף, הסתיימה בנייתם של המבנים הבאים: החטיבה הצעירה בבית-ספר רמת אביב החדשה בהשקעה של כ- 4.2 מליון ₪, גן ילדים במתחם בית-ספר צבי שפירא בהשקעה של 1 מליון ₪, אולם ספורט בקאנטרי גורן גולדשטיין בהשקעה כוללת של 4.3 מליון ₪.

פרוייקט ייניצן - תל אביביי

עיריית תל אביב נענתה לבקשת משרד ראש הממשלה להגשת סיוע לקהילת מפוני גוש קטיף המתגוררים באתר י'הקראווילות'י בניצן.

הנושא דווח להנהלת העירייה בישיבתה מיום 21/8/05 ובהתאסם גובשה תוכנית פעולה ונשלח צוות לאתר.

תוכנית הפעולה מבוססת על הידע, הניסיון והמומחיות של כל גורמי העירייה,

ובמסגרתה ינתן סיוע רב תחומי: חברתי, חינוכי, תרבותי, פיזּי וקהילתי, וזאת בשיתוף פעולה עס גורמי השטח ועל סמך מיפוי וניתוח הצרכים.

הפרוייקט ינוהל על ידי מינהל השירותים החברתיים ומנהלת מרטייל, באמצעות ועדת

היגוי וועדת ביצוע ומעקב.

הפעילות כוללת:

1 יום כיף לילדי ניצן, שנערך ביום 31.8.05 בלונה פארק ת'יא.

במסגרת יום הכיף הוסעו הילדים ומלוויהס (כ- 700) מהישוב ניצן ללונה-

פארק ונהנו משימוש במתקניו ללא תשלום (מתנת הנהלת הלונה-פארק), סעדו במסעדות שבתחום הפארק וקיבלו כרטיסי הגרלה לביתניס. בסופו של היום נערך אירוע מרכזי בהשתתפות טל מוסרי וכוכבי ייכוכב נולד 3".

02 פעילות בתחום הפיזי: הקמת אוהל התכנסות וביצוע שילוט, לוחות מודעות, גינון וריהוט באתר ניצן.

3 | פעילות בתחום הקהילתי הכוללת שיקום ופיתוח חוסן קהילתי, אירועי תרבות ופנאי והקמת פסל בגן המשחקים.

64 פעילות בתחוסם הקליני הכוללת יעוץ הדרכה ושיקום ראשוני.

עלות הסיוע הנייל מוערכת בסך של כ- 575,000 ש"ח, שמתוכם 500,000 ש"ח במימון העירייה ו- 75,000 ש"ח ממומנת ע"י מרכז 'יחוסן"י.

אנו מקווים כי פעילות זו תתרום ותסייע למפוני גוש קטיף בבניית קהילה מחודשת, עצמאית, מתפקדת, בעלת זהות ושייכות.

נסייעת משלחת לחנוכת אתר הציכרון לקהילת לודגי

ביום שני, 29.8.2005 השתתפתי על פי הזמנת ראש עיריית לודגי, שעמה יש לתל אביב-יפו הסכם שיתוף פעולה, בטכס חנוכת אתר הזיכרון לקהילת יהודי לודגי בתחנת ראדגסט -

ממנה בוצעו הגירושיס למחנות ההשמדה.

בראשית השנה אישרה מועצת עיריית תל אביב-יפו תרומה של 50 אלף דולר לפרוייקט זה, שעלותו הכוללת 2 מיליון ומאתיים אלף יורו.

בדרכי ללודג' ביקרתי גם ב- 2 עריסם תאומות של העיר תל אביב-יפו: בעיר קלן - שס נפגשתי עס ראש העירייה וסיירתי בכמה פרוייקטים עירוניים ובעיר פרנקפורט - בה נכחתי, לפי הזמנת ראש העירייה, הגבי פטרה רוט, בטקס חלוקת פרס גטה לסופר עמוס עוז.

כמו כן, ערכתי במסגרת זו ביקור באתר ההשמדה באושוויצ-בירקנאו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-32-

ניוד התערוכה ייהעיר הלבנהיי למונטריאול

עיריית מונטריאול החליטה לקיים חודש אירועי הייעיר הלבנהיי בעקבות הכרזת אונסקייו על העיר כאתר שימור מורשת עולמי.

אירועי העיר הלבנה במונטריאול יצאו לפועל בעקבות ההזמנה של התערוכה יילגור על החולותיי של האוצרת ניצה סמוק שהוצגה במוזיאון תייא וסיפרה את סיפורה של תייא לאורך השנים במוזיאון שב-יי]/א60 זיי, מרכז העיצוב שבאוניברסיטת קויבק.

במהלך החודש יתקיימו אירועים שונים וסימפוזיונים ע"י ארגון דוקמומו (ארגון העוסק בשימור האדריכלות המודרנית בעולם), תוצג תערוכת תמונות של האמן יגאל גבזה וייערכו מפגשים עם אנשי מקצוע ובכיריס קנדים. כמו כן, יופק מוסף מיוחד לאירוע בעיתון הקנדי יילה-דבואר'י.

במעמד הפתיחה ישתתף שר המשפטים הקנדי, ראש עיריית מונטריאול וחברי המועצה.

העירייה פועלת לניוד תערוכת הייעיר הלבנהיי למונטריאול ואני אשהה שס ואקח חלק באירועים המרכזיים שיתקיימו בין התאריכים 6-11 לספטמבר.

ניוד התערוכה וכה לברכתס של משרד החוץ ומשרד התיירות שאף תקצבו חלק ניכר מעלויות התערוכה. התערוכה תלווה ביחסי ציבור נרחבים שיקדמו את תל-אביב-יפו כמוקד משיכה תיירותי בינלאומי.

מתחם תחנת הרכבת יפו

ביום 31.8.05 אישרה הועדה המקומית לתכנון ובניה עדכון למדיניות השימושים שיותרו במתחם השימור של תחנת הרכבת הישנה ביפו, המצוי מצפון לדרך אילת, בין חוף הים לשכונת נווה צדק ומנשייה.

מתחם תחנת הרכבת, בו פעלה תחנת הרכבת הראשונה של העיר, משתרע היום על שטח של כ- 20 דונם ובו פרוסים 15 מבנים לשימור ו- 4 מבנים לשיקום בשטח מבונה כולל של כ-

0 מ"ר. המתחם כולל את תחנת הרכבת ואת מפעל משפחת וילנד בו מבנים תעשייתיים ומבני מגורים משלהי המאה ה- 19.

הכוונה היא להפוך את מתחם הרכבת הישן לאחת מפינות החמד של תל אביב-יפו. עיריית תל אביב-יפו באמצעות חברת עזרה וביצרון מבקשת לשמר, לפתח, ולהחיות את המתחם ברוח תקופת הזוהר של התחנה והמפעל ובהתאמה לימינו. בהשראת סיפור המקום והאווירה המיוחדת שלו יתקיימו מגוון פעילויות תרבות, פנאי בילוי, יצירה, מסחר ואוכל במשך רוב שעות היממה ובכל עונות השנה.

מתחם התחנה ישרת קהל יעד מגוון - תושבי האזור, העיר, המטרופולין, משפחות, תלמידים, מבקרים ותיירים, ויהווה חוליה מקשרת נוספת ברצף מוקדי תרבות, בילוי ופנאי = טיילת החוף, נווה צדק, מתחם נוגה המושבה האמריקאית / גרמנית ונמל יפו.

פתיחת מעון 'ייוניטף'' לילדי הגיל הרך של העובדים הזרים

מינהל השירותים החברתיים בשיתוף עס עמותת טרייביטש וחברת מוסדות חינוך, פתחו מעון ראשון מסוגו לילדי הגיל הרך של העובדים הורים. המעון נפתח 24/5/05 ובשלב וה הוא נותן מענה ל- 20 ילדים כאשר בעתיד יתווספו 20 ילדים נוספים. שיפוצץ המבנה והפעילות השוטפת ממומנת ע"י העמותה.

אנו רואים בכך תרומה לעשיית צדק חברתי ומימוש זכויות לכל אדם שנברא בצלס, וזאת בהמשך לפעילות העירייה שמבוצעת במסגרת מסילייה - מרכז הסיוע לעובדים הזרים.

יום עיון בנושא נגישות

בתאריך 22/9/05 - יתקיים יום עיון עיר נגישה לתושבי העיר תל אביב יפו בנושא חוק שוויון זכויות לאנשים עס מוגבלות. היום מיועד לסייע בהטמאת המשמעויות של החוק בקרב עובדי עירייה בכירים.

טקס הענקת עיטוריס לספורטאי עבר דגולים

עיריית תל-אביב-יפו והוועד האולימפי בישראל ערכו ביום 30.8.05 טקס הענקת עיטורים לספורטאי עבר דגוליס. הטקס נערך באולם קבלת הפנים בבית עיריית תל-אביב-יפו, קומה 2, במעמד מר נתן וולך מיימ ראש עיריית תל-אביב-יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-33-

שמות מקבלי העיטורים: יעל ארד, טל ברודי, מיקי ברקוביצי, שלמה גליקשטיין, ענת

דרייגור, יעקב חודרוב, חגי ברוך, שלומית טור-ניר, רפעת טורק, שאול לדני, יהודה מעיין, אורן סמדגיה, איתן פרידלנדר, דוד קושניר, אגנס קלטי, אסתר רוט-שחמורוב, מרדכי שפיגלר, גרשון שפע, רלף קליין.

המשוררת דליה רביקוביצ "ל

ביום 21/8/05 הלכה לעולמה המשוררת וכלת פרס ישראל דליה רביקוביצ. רביקוביץ, תושבת העיר, היתה בת 69 במותה. הלווייתה התקיימה בקריית שאול ולפני כן, הוצב ארונה בבית סוקולוב בתל-אביב.

רביקוביץ היתה אחת המשוררות האהובות ביותר על הקוראים באר>, פרסמה קבצי סיפורים, שירים וסיפוריס לילדים ותרגמה ספרי ילדים וספרי שירה. היא היתה כלת פרס ביאליק, כלת פרס שלונסקי וכלת פרס ראש הממשלה. ב- 1998 היא קיבלה את פרס ישראל. בנימוקי חבר

השופטים נכתב:

'יהיא מעמודי התווך של השירה העברית הלירית. שיריה הס מצד אחד עדות אישית על יתמות, אהבה בלתי אפשרית ומאבק נואש על עצם הקיום ומצד שני הס מבטאים אמת אוניברסלית וחוויות של רבים. השילוב של הלשון העשירה והגבוהה עס לשון היומיום, ושל הזעקה האישית עס זו הכללית, מאפיינת את יצירתה והפכה לחשובה ולבולטת ביותר בשירה העברית בת ומננו".

הגבי יעל דיין, סגניתי, שהיתה עימה ביחסי ידידות קרובה ביקשה לומר דברים לזכרה.

מר שומר- היו''ר

תודה.

איך אומרים, במעבר חד, אנו נעבור בסעיף מס' 2, ואני אבקש את חברי המועצה שישנם למעלה או למטה לבוא, כי אנו צריכים להצביע.

8. אישור פרוטוקול ועדת נכסים מס' 13/05:

מר שומר- היו''ר

מי בעד לאשר את הפרוטוקול!

הצ'בע ה

בעד- 21 חברי מועצה - פה אחד

החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס' 13/05 - מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר ברוב של 21 קול את פרוטוקול ועדת נכסים מס' 13/05, מתאריך 29/8/2005.

( ראה נספח א')

9. פרוטוקול ועדת כספים מס' 25/05:

מר וירשובסקי

אדוני היוייר , חברות וחברי המועצה:

אני רוצה לדבר משהו על הפרוטוקול 25/05, של ועדת הכספים האחרונה, מה 23.8-, ודווקא לא מה שיש בו אלא מה שאין בו. בתחילת הישיבה הודיע ראש העירייה את מה שהוא גס אמר בהנהלת העירייה, ושנמצא פה בדברים בסעיף 3 של דברי ראש העירייה למועצה: פרוייקט 'יניצן-

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-34-

תל-אביביי. אני התייחסתי לדברים האלה בהנהלה, וזה מופיע בפרוטוקול של ההנהלה, אבל הוא

לא מגיע לכאן ואיש לא קורא אותו, או שהוא איננו מסמך שהוא מופצ לכלל חברי המועצה - עד כמה שידוע לי, ואם הוא מופצ- הרי אין לו המשך. ואילו בוועדת כספים הדברים נאמרו , וגם אמרתי את מה שאמרתי בקשר לפרוייקט הזה, והדברים האלה הושמטו לחלוטין מסדר היום,

מפני שנאמר לי: זה בסהייכ היתה הודעה של ראש העירייה, איוהשהו רעיון כללי ולא היה דיון. אז

אם לא היה דיון ואם לא היתה התייחסות של ממש מבחינת קונסטיטוציונית.

קויאה

מר וירשובסקי

אני אומר שבפרוטוקול של ועדת הכספים מה 23.8-, בשבוע שעבר, והפרוטוקול מיד מתחיל בנושא הנצחי של היתר לעבודות לעובדים וכל הדברים האלה, אבל הנושא הראשון של פרוייקט ניצן, שראש העירייה דיווח שס עליו- בכלל לא מופיע ולא מוזכר, וה הושמט, אם כי וה כתוב בפרוטוקול של ההנהלה, שאני לא יודע אס השתתפת בה.

על כל פנים, כאן ראש העירייה סיפר על הדבר הזה, אבל דברי ראש העירייה- זה איננו מסמך שמתאשר על ידי המועצה.

מר חולדאי- ראש העירייה

לא התכוונו לאשר את זה על ידי המועצה, אני בסהייכ דיווחתי. בלי קשר לוה, הנושאים הכספיים יובאו.

מר וירשובסקי

בסדר, אני מתאר לי. אבל יחד עם זה ,

מר חולדאי-ראש העירייה

זה הוסבר לך.

מר וירשובסקי

לי לא הוסבר מדוע כבר הוצאו כספים- שלא באישור המועצה וועדת הכספים.

מר חולדאי-ראש העירייה

זה לפני שאנו פותחים את הסעיפים הרשמיים של ועדת הכספים, ולכן ה לא היה חלק מוועדת הכספים.

מר וירשובסקי

אבל אנחנו קיבלנו את הפרוטוקול של ועדת הכספים, והיית יכול להביא את ה במסגרת הפרוטוקול הזה לאישור, וזה היה מתאשר היום. במקום זה, ה בכלל לא מופיע, ואתה מביא את זה היום כהודעה. והרי עכשיו אני לא נכנס לשאלה- האם זה מוצדק או לא מוצדק. אני חושב שיש

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-35-

פרוצדורה: ועדת כספים ממליצה, המועצה מאשרת. כאן לא דיברה על זה ועדת כספים, מפני

שראש העירייה מסר רק אינפורמציה כללית, והיום זה לא אושר מפני שזה הופיע במסגרת ההודעה של ראש העירייה ובינתיים כסף הוצא. אני חושב שיש בזה פגם.

אני גס הערתי שכל הדברים היפים שאמר ראש-העירייה, שצריך להושיט עזרה, חלים גס על תושבי העיר תל-אביב. עניי עירך אדוני ראש העירייה, קודמים, קודמים וקודמים, ואני מקווה שכולכם, אני וכל חברי המועצה, וראש העירייה, נזכור את הדבר הזה כשנריס אצבעות לקצצ בתקציב הרווחה ובתקציביס אחרים לאנשים בתל-אביב, כשזה יגיע. אנחנו צריכים לעזור לחלשים, אבל קודם כל לחלשים שבתוכנו. אני כבר קיבלתי נזיפה בעניין האגה שאמרתי, מראש העירייה, אף על פי כן אני חוזר ואומר את זה, כי אני בטוח שבליבו ראש העירייה מסכים אתי.

גב' להבי

רק הבהרה: כאשר יש לי שאלות, נניח לאור פרוטוקול, ואני מקבלת תשובות, והתשובות מספקות

אותי, אני רוצה לדעת האם התשובות הן מבחינתי חלק מהסיכוס ברגע שקיבלתי אותן בכתב.

מר שומר- היו'יר

אם קיבלת את זה בכתב, זה חלק מהסיכוס. כך אני חושב, זה הגיוני. אבל אס אחז רוצה להתייחס לזה, בבקשה.

מר חולדאי-ראש העירייה

השאלה לא ברורה ולכן התשובה לא ברורה. אני מבקש שתבהירי את שאלתך.

גב' להבי

לפעמים, לפרוטוקול של ועדת כספים או פרוטוקול אחר, יש לי שאלות הבהרה, ואני משתדלת לשאול שאלות הבהרה לפני הדיון. אס קיבלתי תשובות שמספקות אותי, אני לא רוצה לעלות ולהטריד את החברים. אני רק שואלת אס התשובות הן חלק מהדברים המוסכמים.

מר חולדאי- ראש העירייה

תלוי ממי קיבלת את התשובה. אם קיבלת את זה מנציגות של הגזברות- לגבי ההבנה של הדברים, זה חלק.

גב' להבי

מהמזכירה של,

מר שומר- היו''ר

של אגף הכספים. בסדר, קיבלת תשובה.

מי בעד אישור פרוטוקול ועדת הכספים!

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-36-

ה צ ב ע ה

בעד- 20 חברי מועצה- פה אחד.

מר גילצר

לגבי פרוטוקול ועדת כספים, ההתקשרות עס יימען'', נאמר שס שההתקשרות תהיה או עס החברה למוסדות חינוך או עס חברת עזרה ובצרון, כיוון שזה עוד לא נסגר, ואז התחייבתי שעד המועצה זה ייסגר. ההתקשרות היא עס החברה למוסדות חינוך.

מר שומר- היו''ר

למוסדות. טוב.

החלטה: סעיף 3 - פרוטוקול ועדת כספים מס' 25/05 - מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר את פרוטוקול ועדת כספים 25/05 מתאריך 23/8/05.

הקמת מרכז עירוני לנוער במגזר הערבי ביפו - תבוצע ע''י החברה למוסדות חינוך.

(ראה נספח ב')

0. הצעת חוק עזר לתל אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) (תיקו)

התשס''ה2005-:

מר שומר- היו'/ר

רק תיקון אחד.

מר חולדאי- ראש העירייה

בכל זאת ראוי להבהרה לפני שמצביעים, כי אני לא יודע עד כמה כולם קראו את כל הפרטים.

חוק העזר לגבי פתיחת עסקים, יש בו שני שינויים מהותיים שבשבילס כל העסק הזה נעשה.

הראשון- הוא מאריך את שעות הפתיחה של חנויות משעה 19.00 בערב עד שעה 21.00 בערב. זה שינוי משמעותי.

השני הוא: עיריית תל-אביב יפו, אתם, אנחנו, בוּמנו קבענו את הדבר שקוראים לו- מפת

המדיניות לעסקים. יש פה קישור בין הנושא של פתיחת החנויות, לבין המפה, כך שהדברים עובדים כמקשה אחת, קושר בין אחד לשני. זה שני הדברים העקרונייס של השינוי של חוק העזר הזה. זה כדי שאנשים יבינו על מה הס מצביעים.

מר שומר- היו'יר

יש פה רק שינוי אחד:

לפי הערתו והארתו של היועצ המשפטי: טבלה 1, אגרה בעד היתר חודשי לבית קפה, לא לבתי אוכל אלא לבית קפה.

גב' להבי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 32

מתאריך לי אב תשס"ה (4/9/2005)

-37-

אני לא מבינה את בתי האוכל לעומת בתי קפה. מסעדות לאז

מר שומר- היוי'ר

זה מוגדר ככה בחוק העזר: בית קפ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]