פרוטוקול ישיבת מועצה מס 34

עיר: תל אביב-יפו
ועדה: מועצת העיר
קטגוריה: מועצת העיר
תאריך: 06/11/2005
שעת התחלה: 10:16
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך די חשון תשס"ו (6/11/2005)

השתתפו : מר אריה שומר חיוייר

וה''ה :

ש. אגמי נ. אלנתן א. אמינוב א. גלעדי

י. דיין י. דרורי נ- וולוך פ. ויסנר

מ. וירשובסקי ש. זעפראני ר. חולדאי ש. חשן

מ. טיומקין מ. להבי נ- לוברט ד. לוי

ר. לוינטל מ. מוזס ש. מזרחי ש. גפן

ש. מסלאוי ד. ספיר א. פנקט ז. שביט

נעדרו ה''ה:

ח. אבי גיא, א. בנאי, ג. הרץ, ר. טורק, י. כחלון, ה. שכנאי

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה - מנכ"ל העירייה

וה''ה:

א. בן ארי, היועצ המשפטי, מ. בניימיני, ע. בכיר לרהייע, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש

ומינהל, ק. ברדה, סי דובר העירייה, מ. גילצר, גזבר העירייה, ר. הוכמן, מנהל מינהל התינוך, ד.

לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ע. סבן, סי גזבר, ס. פריימן, סי גזבר ומנהלת אגף התקציבים, א. שטיינר, סי מנהלת היחידה לפניות הציבור.

הישיבה נפתחה בשעה 10 :16

מזכירת המועצה רשמה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

.2-

סדר היום

₪ ₪ ₪ שר ₪5 ב ₪

.10

.11

.12

.16

שאילתות; (עמ' 3)

אישור סדר היום; (עמ' 5)

ברכה; (ע''מ 33,39)

דברי ראש העירייה; (עמ' 34)

פרוטוקול ועדת נכסים מס' 14/05; (עמי 41)

פרוטוקול הוועדה להקצאת מקרקעין 9/05; (עמי 41)

פרוטוקול הוועדה להקצאת מקלטים מס' 3; (עמ' 42)

מתן רשות הקמת והפעלת מתחם ספורט בשטח של כ- 6 דונם בקריית חינוך יד אליהו, ברח' טשרנא 7 בית ספר עירוני ט', הידוע כחלק מחלקות 4 בגוש 6134 וחלק מחלקות 294,2 ו -- 297 בגוש 6164; (עמי 55)

מכרז פומבי מס' 106/2005 להפעלת מסעדות מצומצמות ועגלות קפה בבניין עיריית ת''א-יפו; (עמ' 57)

פרוטוקול ועדת כספים מס' 26/05; (עמ' 60)

פרוטוקול ועדת תמיכות 5/2005; (עמ' 68)

חוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון), התשס''ו-2005; (עמ' 69)

בחירת מהנדס העירייה; (עמ' 70)

מינוי חברי הוועדה לבחירת שופטים בתחרות פרס נחום סוקולוב לעיתונות הישראלית הכתובה ובתחרות פרס נחום סוקולוב לתקשורת אלקטרונית/רדיו וטלויזיה; (עמי 71)

מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; (עמי 73)

שינויים בוועדות עירוניות; (עמ' 74)

נאומים מהמקום; (עמ' 77)

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

.3-

מר שומר- היו''ר:

אנו מתחילים את הישיבה.

סדר היום לישיבת המועצה מן המניין מס' 34 - 6.11.2005.

אני רוצה לעדכן אתכם שראש העיר יאחר קצת כי הוא נמצא בלוויה, ואני אקרא את השאילתות של חבר המועצה רון לוינטל.

מר לוינטל:

אבל ראש העיר נמצא בלוויה.

קריאה:

שממלא המקום יקרא.

מר שומר- היו"ר:

נתן, בבקשה.

ראש העיר הודיע לו שהוא ממלא מקומו בפתיחת המועצה, אז הוא יקרא את זה.

9. שאילתות:

מר וולוך:

שאילתא מס' 22 של חבר המועצה רון לוינטל מיום 6.7.2005.

(קורא את השאילתא ואת תשובת ראש העירייה)

שאילתא מס' 22 של חבר המועצה

מר רון לוינטל מתאריך 6/7/2005

1. בעוד חברת המועצה שביט טוענת כי נסיעתה אושרה מראש על ידי ראש העיר , טוען

האחרון בראיון בעיתון כי לא ידע דבר על הנסיעה.

2 להלן השאלה: האם ידע או לא ראש העיר - מראש - על נסיעתה של שביטז האם אושרה הנסיעה על ידו או על ידי גורם כלשהו בעירייה מבעוד מועד! כיצד הוחלפה או מוחלפת שביט בוועדות הכספים וקידום הילד (ועדות סטטוטוריות)! כיצד מתבצע תפקיד 'ייועצת ראש העיר לענייני תרבות'י בהעדרה ומי מבצע תפקיד זה לפי שעה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

-4-

תשובת ראש העירייה

לא נדרשתי באופן רשמי או חוקי לאשר את נסיעתה הפרטית של חברת המועצה, הפרופי שביט, לחו'יל, ולפיכך לא עסקתי בפרטי הנסיעה, גם אס הדבר הובא לידיעתי.

מהמידע שנמסר לי, פרופ' שביט מילאה את חובותיה כחברת מועצה, לרבות בועדות השונות, גם בעת שהותה בחוייל.

הנושאים הנייל ממילא כבר אינם רלוונטיים לנוכח העובדה כי פרופי שביט אינה שוהה עוד בחו""יל ולנוכח העובדה כי עתירתך בעניין נמחקה על ידי בית המשפט.

אני מעריך ומברך על פעולותיה של הפרופי שביט לקידום ענייני התרבות בעיר, אשר מבוצעות באופן שוטף, גס בעת שהותה בחו''ל.

מר לוינטל:

יש לי שאלה מהמקום.

רציתי לדעת איך היא ביצעה את פעולותיה, איך היא השתתפה בוועדות כאשר היא היתה בחו"יל, זה דבר ראשון שלא ברור לי.

2 האם הטענה שלה בכתב ההגנה שלה בבית המשפט- שאישרו לה מראש, היא לפיכך שקר!?

מר וולוך:

אנו לא שותפים לדיונים שהיו בבית המשפט.

ב. הפרופי שביט היתה באר>, גס כאשר היא היתה בחוייל היא באה לחופשות באר, וכאשר היא

היתה באר היא מילאה את חובותיה, השתתפה בוועדות, וליצגה את העירייה בנושאי תרבות- כפי שהתבקשה.

שאילתא מס' 23 של חבר המועצה מר רון לוינטל מתאריך 26.10.2005.

(קורא את השאילתא ואת תשובת ראש העירייה)

שאילתא מס' 23 של חבר המועצה

מר רון לוינטל מתאריך 26/10/2005

בביקור ברחוב רוטשילד 16 בעיר נדהמתי לגלות כי העירייה מצד אחד, וכנסת ישראל מצידה, מזניחות שתיהן את המבנה ההיסטורי שבו הכריזה מועצת העם הזמנית על הקמת המדינה, הלוא הוא המוזיאון הראשון של העיר, בית ראש העירייה הראשון וכן גם 'ימוזיאון בית התנייך'י.

שאלתי כדלקמן:

האם ידוע לראש העיר כי בתורן הבניין מוצב דגל ישראל מלוכלך , קרוע למחצה ואין תקציב להחליפוז להיכן נעלמו פריטיו האישיים של מאיר דיזנגוף שהועברו בעבר מהמקום לבית העירייה הראשון - לרבות אוסף תמונות שאצר כמוזיאון בביתו - אשר לא נראו מאז נלקחוז מדוע לא יושב

החומר למוזיאון ממנו נלקח: מדוע המקום מופעל על ידי מתנדבים ומתוקצב בכ- 50,000 ש"ח

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

-5-

בשנה! איך יתכן כי העירייה מזלזלת בצוואתו של מאיר דיונגוף שרצה כי המקום יופעל כמוציאון לתושבי העיר ויתוקצב על ידי העירייה! מה עתידו של המקום על פי ראש העיר?

תשובת ראש העירייה

מזה מספר שנים מנסה העירייה לקבל לרשותה את הבית הנייל על מנת לשקמו ולחדשו כיאה למקום הסטורי כה חשוב בהיבט הלאומי והעירוני.

בניסיון וה אנו מבקשים לתקן עוות הסטורי בו הבית החשוב הזה, שהוריש דיונגוף לעיר, נמסר לפני שנים רבות למדינה, שמסרה את חלקו הארי לעמותת ייבית התנייך, והדבר הוביל להזנחתו והדרדרות מצבו עד לכדי העזובה בה חזית במו עינייך.

עמותת ייבית התנייך'י, כפי שמסכימים כל הגורמים הרלוונטיים, אינה צריכה לפעול דווקא במקום וה, והיא גם אינה מסוגלת להחזיקו בצורה נאותה (אפילו אס תוגדל התמיכה בה).

לצערי, על אף שהמדינה הסכימה עקרונית למסירת הנכס לעירייה ולפינוי ייעמותת בית התנייך" -

עדיין ישנם קשיים שמעכביס הנושא, ושהעיקרי ביניהם הוא דרישות כספיות מופרזות של ממייי.

לגבי האוסף האומנותי - האוסף הועבר עוד בתחילת שנות ה- 70 מבית דיונגוף למוזיאון ת"א לאמנות לצורך שמירה ופיקוח, כאשר חלק קטן מהאוסף עדיין נמצא לראווה בהיכל העצמאות, שמנוהל על ידי חברת מוזיאון א'י.

חפצים אומנותייס נוספים שהיו בבית דיזנגוף נמצאים כיום בבית העירייה הישן (רחי ביאליק 27)

בחדר ראש העיר - מאיר דיזנגוף.

חפצי האומנות והפריטיס מתועדים, רשומים ומפוקחיס ע"י העירייה ומוזיאון ת''א.

לגבי הדגל בתורן הבניין - הדגל הוחלף.

0. אישור סדר היום

הצעות לסדר היום:

1. פרופ' זהר שביט , חברת המועצה- הגדלת הקצאת העירייה לסל תרבות:

מר שומר- היו"ר:

נעבור להצעות לסדר היום.

פרופ' הר שביט, חברת המועצה- הגדלת הקצאת העירייה לסל תרבות.

מר לוברט:

היא שכחה להוסיף- תורנית. תרבות תורנית.

מר שומר- היו"ר:

היא תדבר גם על תרבות תורנית.

תרבות זה גס תרבות תורנית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

-6-

גב' שביט:

הנושא שאני מבקשת להעלות לדיון במועצה הוא- העלאה של ההקצאה העירונית לסל תרבות.

ברור שהשאלה הזאת היא שאלה של סדרי עדיפויות, ואני רוצה להסביר מדוע אני רואה בלימוד של צריכת תרבות ערך יסודי- לא פחות בחשיבותו, ואולי עולה אפילו בחשיבותו, על הלימודים הרגילים של תכנית הלימודים.

יש מחקרים על יכולת צריכת תרבות אצל בוגרים, ואנו יודעים שהיכולת לצרוך תרבות, במילים אחרות: היכולת ללכת לקונצרטים, היכולת לשמוע אופרה, לצפות בהצגות תאטרון, לצפות במופעי מחול או לבקר במוזיאונים, היא אחת מן היכולות שמאבחנות אנשים חברתית. כלומר, אנשים שמשתייכיס לשכבות הגבוהות יותר הס בדרך כלל אנשים שמסוגליס לבצע את הפעילויות האלה. הפעילויות האלה- הרבה פעמים מבחינות בין מי שיש לו כסף, לבין מי שיש לו כסף, וגם-

מה שקרוי בלשון מקצועית, נכסים סימבוליים. נכסים סימבוליים, הכוונה לאותם נכסים שהם לא שווים כסף אבל הס מקניס לאדם אפשרות להגיע להיות חלק מן המעמדות הגבוהים. המושג נובו-ריש, בעצם בתרגוס למושגיס האלה, הוא אדם שיש לו כסף אבל אין לו נכסים סימבולייס, כלומר הוא לא יודע איך לצרוך את המוצרים האלה של התרבות. המחקר מראה שבאופן חד משמעי, אנשים שלא הורגלו בילדותס לצרוך תרבות, לא יכולים לעשות את זה בגיל מבוגר יותר, זה דבר שהוא בלתי הפיך.

מר גלעדי:

מה זה תרבות?

גב' שביט:

היא יועצת ראש העירייה.

גב' שביט:

בדקתי את הנושא של הקצבות העירייה לסל תרבות, והתברר לי שבחינוך העל יסודי התקצוב לכל שנת 2005 מסתכם ב - 150,000 שח' לבתי הספר שנמצאים בניהול עצמי, כלומר, וּה אפילו לא 0 שת לשנה. לגני ילדים ההקצבה בוטלה לחלוטין, ולבתי הספר היסודיים הוקצבו 56,000

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 8 -

שחי בשנה, מכיוון שכבר מזמן לא מסיעים את הילדים להופעות, למעשה ההקצבה של העירייה בקושי מכסה את תקציב ההסעות.

גב' להבי:

לכל בתי הספר בתל-אביב זה 56,000 שחי?

גב' שביט:

כן.

כל השאר צריך לבוא ממימון ההורים.

גב' להבי:

וזה בלי קיצוץ בתקציב החינוך.

גב' שביט:

בנוסף, מתוקצבות 3 משרות של ניהול של סל תרבות.

גב' להבי:

3 משרות מנהלות 56,000 שחיז

גב' שביט:

לא. וה יותר, כי זה גס החינוך העל יסודי וגני חילדים.

מה שקורה הוא- שהילדים מקבלים את סל התרבות בהתאם ליכולות ההורים, ואז אין צורך מטבע הדברים לומר מה זה עושה בפועל.

לכן ההצעה שלי היא, שתשונה ההקצבה לסל תרבות , זה במסגרת מחלקת התינוך, תחילה באופן נסיוני בכתות אי, בי, ג', בבתי הספר ,מדובר ב - 10 בתי ספר, וגני ילדים בדרום, כולל יפו, שפירא, יד אליהו, התקווה ותל כביר. כלומר, שבהתחלה נעשה ניסוי בבתי הספר האלה, מדובר ב-126 גנים, ולצורך זזה תיבנה תכנית שבה יבקר כל ילד במשך השנה בשני קונצרטים מונחים, שתי הצגות, שני ביקורים בסינמטק, ביקור אחד במוציאון ייהארצ'י, ביקור אחד במוזיאון תל-אביב, ביקור אחד במופע מחול, ועוד ביקור אחד במוסד תרבות לפי החלטת הכתה והמורה, וזאת כדי גס לתת להם הזדמנות לפתח את הטעסם שלהם.

מר מסלאוי:

מה עס סיור בשכונת הכרם?

גב' שביט:

זה שייך לתכנית הלימודים על ההסטוריה של תל-אביב.

זו ההצעה שלי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

-9-

מר שומר- היוייר:

מה ההצעה?

גב' להבי:

אל תתנו למחלוקת בעניין מוזיקה מזרחית להפיל את ההצעה.

מר שומר- היוייר:

תנו לחברת המועצה רק להגדיר עוד פעם מה את מציעה.

גב' שביט:

אני מציעה לדון במועצה בצורך בשינוי ההיקף של ההקצבה לסל תרבות.

מר לייבה:

קודם כל הנושא לא בשל לדיון, כי אנו לא מבינים מה ההצעה, מה המשמעות, כמה זה עולה. וה אחד.

2. בעוד לא הרבה זמן אנו מקיימים דיון במסגרת ועדת הנהלה על כל נושא התרבות, לפי בקשתו

גס של מר וירשובסקי שבומנו העלה את הנושא, ובקשה של רבים אחרים.

מר מסלאוי:

אבל היא רוצה דיון במועצה.

מר לייבה:

דיון במועצה על מה!

גב' שביט:

כמה אנשים מדברים בשמי!! ממש כיף לי.

מר לייבה:

אנו הולכים לדון בוועדת ההנהלה, ואגב, מוזמנים גס חברי מועצה אחרים,לדון בנושא התרבות בכלל. אנו נציג את כל מרכיבי התרבות , את כל ההשקעות בתרבות באמנויות השונות, ואפשר גס במסגרת זאת להעלות את הסיפור של סל תרבות.

מעבר לזּה, הצעה מהסוג הזה היא הצעה תקציבית, ולכן בעוד לא הרבה זמן, בחודש דצמבר, המועצה תאשר תקציב לשנת 2006, ומן הסתם יכול לעלות הנושא הזה שס. אבל לפי דעתי אי אפשר לדון על שום דבר לפני שמעבדיס את זה למשהו מעשי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

- 12 -

מר לוינטל:

שוב חוזר הניגון שבו מעלה מישהו נושא במועצת העיר, דן בו במשך מספר דקות ארוכות, ואז בסוף הוא נענה להצעה או כמעט מבקש שיציעו את ההצעה כדי שהוא יוכל להענות לה, ה כבר רפלקס מותנה אוטומטי, שמעבירים אותה לדון בפורום אחר, פורום ההנהלה. ואז נשאלת השאלה- אס זו התוצאה הסופית שבסוף דנים בזה בהנהלה, מדוע בן-אדם לא פנה מלכתחילה להנהלה, בשביל מה בזבז את הדקות שלנו כאן: מה הטעם לשוחח כאן, להגיש הצעה לסדר היום, כלומר הצעה שתידון בסדר היום, בסדר היום של המועצה הכוונה, אנו לא מגישים הצעה לסדר היום של ההנהלה. הצעה לסדר היום של המועצה. ואז, בסוף התהליך, אחרי שמישהו מקבל את 0 הדקות התהילה המצומקות האלה שלו, זה עובר בחזרה לוועדה אחרת. מדוע לא לפנות מלכתחילה לוועדה האחרת הזאת? את שאלה שנשאלת כל פעם, וכל פעם בא מישהו, נותן פה את ה-/\5110 כדי שהוא יגיד משהו, ואז זה עובר למקום אחר, מקום שבו אנו לא נמצאים, לא יכולים לדון, אז בשביל מה מעלים את זה לפה! בשביל מהז זו שאלה ראשונה.

ואם כבר מעלים את הנושא הזה, מדוע לא נפתח אותו ונדון בכלל בשינויים נוספים בתקציבז אנו יודעים שקיצצו בכספים של רווחה, אנו יודעים שקיצצו בעובדים סוציאליים, אנו יודעים שקיצצו, מר מוזס, את התמיכה בגמילה מסמים, אנו יודעים שקיצצו תחנות טיפות חלב, למה שאנו נתעסק

רק בתרבות: מדוע נתעסק רק בתרבות! אני אומר, תרבות זה דבר נחמד וחשוב, חשוב מאוד

אפילו, בואו נפתח את זה לדיון על כל מיני שינויים תקציביים, לפי סדר עדיפויות הגיוני, ונדון בוה כאן. משום שאין שום סיבה שהאנשים הנכבדים כאן, פעם אחר פעם יבטלו את עצמם ויעבירו את החומר במקום לכאן, איפה שהוא צריך להיות, איפה שהוא פתוח לציבור, איפה שאפשר לראות מה קורה, איפה שקהל יכול לבוא לראות, איפה שעתונות יכולה לראות, איפה שהדברים צריכים להתנהל, במקום להעביר את זה לזירה הזאת, לאותה ירה סודית, מוגנת, בלתי שקופה, ועמומה שנקראת הנהלת העירייה, שממנה , זה מזכיר לי איזה ספר ריגול שקראתי: אף אחד עוד לא חזר.

מוועדת ההנהלה הזאת, אף נושא שאני הצעתי לא חזר חזרה, זה כזה כמו מחנה עציריס סודי בסיביר, שולחים- לא מקבלים חזרה. למה לכם! למה אתם מבטלים את עצמכם! אני מציע שהדיון יתנהל כאן ולא בשום ועדת הנהלה סודית.

תודה.

מר שומר- היו''ר:

תודה רבה.

מי בעד הצעתו של חבר המועצה מר לוינטל להעלות את זה במועצה לפני דיון בוועדה!

מי בעד!

מר לייבה:

מסלאוי, אתה רוצה לדון במועצה לפני שיודעים כמה זה עולה, מה המחיר, מה עושים!: אי אפשר להביא את זה למועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 13 -

הוא צריך להבין על מה הוא מצביע. אי אפשר לדון על זה בצורה כזאת. אתה רוצה שזה יעלה למועצה ישר, נעלה את זה למועצה ישר.

מר שומר- היו''ר:

מי בעד הצעתו של חבר המועצה רון לוינטל, לא להביא את זה להנהלה אלא להביא את זה למועצה. מי בעדו

ה צ בע ה

בעד - 3 חברי מועצה

מי בעד הצעת הגבי זהר שביט!

ה צ בע ה

4 חברי מועצה

נמנעים- 1 חבר מועצה

החלטה: התקבלה הצעת הגב' שביט- להעביר את הנושא לדיון בהנהלה.

2. גב' מיטל להבי- חברת המועצה- שתוף הציבור- מחזון ליעדים ונהלים.

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 14 -

הודעת

אתם יודעים שתחנת רדינג מהווה את התרומה העיקרית לזיהום האוויר בתל-אביב, בין 30%

ל - 40% מנפח הזיהום. עיריית תל-אביב יפו לקחה על עצמה כמדיניות לטפל ביסודיות בגורמים המזהמים את האוויר בעיר.

כבר בישיבה השניה שקיימתי בוועדה לאיכות הסביבה באפריל 2004 הועלה נושא הרדינג כנושא מהותי לעתיד איכות האוויר בעיר, ונקבע יעד להעביר את הפיקוח על הרדינג לעיריית תל-אביב יפו. הפיקוח היה נתון בידי מחוז תל-אביב של המשרד לאיכות הסביבה, מסיבות שונות, אפילו לא ראויות בחלקן, הוא סרב להעביר אותם לעירייה. באוגוסט 2000 יצא דו"ח מבקר המדינה שהורה כי לרשות המקומות יש את הסמכות לשמירה על איכות הסביבה במתקני חברות התשתית והאנרגיה- ככל שאלה נמצאות בתחום שיפוטה. פניתי שוב למשרד לאיכות הסביבה ודרשתי ליישם את המסקנות המצויות בדוייח, כל שכן שעיריות אחרות- חדרה, אשדוד וחיפה - יש להן את הפיקוח על תחנת הכח שבתחומן.

מר ויסנר:

אוי לנו אס חדרה כך משגיחה על התחנה שלה.

גב' להבי:

קיצורו של דבר, אני מדברת על הסמכות, לא על העבודה שנעשית, אני בטוחה שעיריית תל-אביב תעשה עבודה יותר טובה.

שתוף פעולה בין הגורמים העירוניים, כמו גם פנייה של ראש העיר לשר לאיכות הסביבה והפניות שלי הביאו להחלטה להעביר את תחנת הכח לפיקוח של העירייה. אני מודיעה לכם חגיגית כי

ב- 27 בספטמבר קיבלנו מלשכת המנכיילית לאיכות הסביבה תיקון הוראה למניעת מפגע זיהום אוויר,

מר גלעדי:

זה לא נראה לי הודעה אישית, וו הכרזה.

גב' להבי:

זו הכרזה, אני מרגישה מאוד חגיגית. שנתיים, שנתיים אני רודפת אחרי זה.

זו לא הצעה, זו הודעה. הפיקוח על הרדינג עבר לעיריית תל-אביב.

(מחיאות כפיים)

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 15 -

מר שומר- היו''ר:

תודה. תעברי להצעה שלך.

מר לוברט:

מה שפאר לא הצליח, את הצלחת.

גב' להבי:

פרח לא ראיתי, גם לא שקל בתלוש המשכורת.

אני יו'יר הרשות לאיכות הסביבה, פאר לא אחראי על האוויר, לא על זה שאנו נושמים.

מר שומר- היו''ר:

רבותי, היתה הודעה של דקה וחצי נקודה. עוברים להצעה לסדר.

מר גלעדי:

המועצה צריכה לחזק את ידי יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה על ההשג האדיר.

מר שומר- היוייר:

תודה.

גב' להבי:

אתה יכול לחזור על מה שהוא אמר, ברמקול.

יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים, אורחיסם נכבדים.

אני מתכבדת להעלות בפניכם הצעה לסדר יום, במסגרתה אני מבקשת שמועצת העיר תדון בשתוף הציבור בעיר תל-אביב יפו, וכיצד ניתן לממש את החזון כתהליך מובנה עס יעדים מוגדרים ונהלי עבודה אפקטיביים.

שיתוף הציבור בקבלת החלטות מהווה למעשה ביטוי של העקרון והערך של דמוקרטיה

השתתפותית ומבוסס על הרצון לאזן כוחות ורצונות בנושאים בעלי עניין ציבורי ו/או בעלי השפעה

על הציבור.

ביידמוקרטיה השתתפותיתיי יש לאזרח זכות להשמיע את קולות ודעותיו בפני השלטון, לא רק פעם בחמש שנים, כמו בדמוקרטיה יצוגית, אלא זכותו קיימת לאורך כל תקופת השלטון.

באידיאל של דמוקרטיה השתתפותית האצרח אינו מבקש לעמוד בעימות עס השלטונות שנבחרו על ידי רוב דמוקרטי, אלא להיות שותף מתוך קשר והשפעה שוטפת. שיתוף הציבור הינו תהליך המהווה ביטוי מסוים של צדק הליכי שבו ההחלטות מתקבלות בתהליך שיתופי שנותן ביטוי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

לאזרחים ולבעלי אינטרסים מקבוצות שונות באובלוסית ומעניק יכולת להשפיע על תהליכים, גס

על תהליכי תכנון וגם על קבלת ההחלטות.

תל אביב יפו עיר מובילה, נחשבת לבירת החברה האזרחית בישראל, משום כך העיר תל-אביב יפו צריכה גס להיות נושאת הדגל בכל הקשור להובלת תהליכי שיתוף ציבור וקידום הדמוקרטיה

ההשתתפותית.

בקדנציה הקודמת יחד עס ראש העליר רון חולדאי, קידמה העירייה בראשותך את הכנתה של תכנית אב אסטרטגית לעיר תל-אביב יפו. התכנית עצמה קודמה תוך התבססות על שיתוף הציבור. לי יצא אז לתרום תרומה צנועה לתכנית כמשתתפת פעילה במסגרת היותי כרכזת תחום שתוף הציבור בפורום הירוק של תושבי תל-אביב יפו, תפקיד שאותו ממלאת כיום הגב'י דליה בארי. בכל אופן, בתכנית שנתגבשה יש גס פרק מיוחד הדן ביישתוף והשתתפות תושביסיי, עמוד 9 בתכנית האסטרטגית, ולשמחתי, העירייה אף פעלה כדי להתחיל ולממש את חזון שתוף הציבור באמצעות תכנית עירונית . גס זה תהליך שבו זכיתי לקחת חלק בתחילתו, טרום היבחרי, וגם עליו יש לברך.

ואולם, הרצון של כולנו לממש את חזון שתוף הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בתכנית האסטרטגית לא יצלח ללא תרגום של החזון למחוייבות באמצעות אמנה לשתוף הציבור, הגדרה מובנת של תהליכי עבודה בעיקר שינוי מהותי בתשתיות החברתיות האמורות לתמוך בתהליך של שיתוף.

ישנן 5 סוגיות מטרידות בהן נצטרך לדון.

1. מהי התשתית התקציבית העומדת לטובת פיתוח מעורבות של הציבור ופיתוח מנהיגות?

תשתית תקציבית היא תנאי הכרתי.

2. מהי התשתית המקצועית של העירייה הפועלת בשטח- בשכונות ברבעים. כדי לפתוח את

הרשתות הקהילתיות שהן הבסיס לפיתוח תהליכי שיתוף אנו חייבים רשת מקצועית. אילו קריטריונים קיימים לצורך החלטה על פריסת כח אדם בשטח: על פי אילו קריטריונים מקצועיים מאוישות, אס בכלל, משרות של עובדים קהילתיים!

3 כיצד למסד את תהליך שתוף הציבור בכל תחום שעליו יוחלט , למשל בסוגיות של תכנון פיתוח עירוני באמצעות מסמך חברתי , דוגמת הנספח הסביבתי או התחבורתי שמצורף לתכניות גדולות.

אולי. ו אחת הדרכים שבהן אפשר למסד את זה.

4. באיוה שלב לבצע את תהליכי שתוף הציבור על מנת שהציבור יהיה שותף גס לקביעת הנחות

היסוד ולא רק יביע עמדתו ביחס לתכניות מוגמרות.

5. והשאלה האחרונה היא מיהו הציבור בכל עניין קרוב , בעל עניין סביבתי-אורבני, ציבור רחב-

לפי הנושאים השונים.

עלינו כמועצה לדון- באילו תחומים אנו מבקשים לשתף את הציבור, למשל, בחינוך בבתי ספר, באמצעות העצמת ארגוני הורים ומועצת התלמידים, במרכזים בקהילתיים, במתנייסים, בנושאי קהילה ורווחה, בנושא המלחמה בפשע חברים. יש תכניות שנעשו ברחבי העולם- שהן מוצלחות-

למלחמה בפשע באמצעות הקהילה שמתגוררת במקום, ואנו יודעים שיש לנו אזורים בעיר שאנו וקוקיס לאה שס. וכמובן, בכל הקשור לתהליכי תכנון ופיתוח עירוני. בכל אחד מהתחומים עליהם נחליט, עלינו לבחון את הסוגיות העיקריות ולתכנן כיצד לבצע ולפתח מנגנון מתאים, לעודד גס

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

את הקשר בין האגפים העירוניים, לעודד את ות של המנגנון והפקידות עס עולם התוכן של השיתוף, ולהביא לפעילות רב מערכתית משולבת, על פי תפיסת החזון והמדיניות של שתוף הציבור, ובעיקר כדי לתת תוקף ומשמעות להגברת הקשר שבין מעורבות להשפעה. לא מעורבות לחוד והשפעה לחוד, אלא שניהם ביחד כמיקשה אחת.

אני רוצה לסכם: דיון בתחומים של שתוף הציבור בסוגיות, בעקרונות, כמו גס בתכנית עבודה

ובקביעת נהלים, נועד לעזור לגורמים המקצועיים ומקבלי ההחלטות בעירייה - לכלול בשיקולים שלהסם את עמדות הציבור בשלבים מוקדמים ככל האפשר, ולעודד העצמה של החברה האזרחית בתל-אביב יפו- כדבר שנותן ביטוי לרוח הייחודית והחדשנית של העיר שלנו. תהליך כזה יעציס את האמון ההדדי בין התושב לרשות ויביא להפחתת קונפליקטים ציבוריים וכן להפחתה בהליכים משפטיים הנתפסים כשליליים ומעכבי פיתוח.

יישום עקרונות השקיפות ושיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות יאפשר גס לקבוצות החלשות להציג את נקודות השקפתן, יחזק את תחושת האחריות הציבורית, ויתרוס לאיזון בין אינטרסים של קבוצות שונות.

מאחר והדגשתי את נושא השתוף בתהליכי תכנון, ואני יושבת בוועדה, והנה יש לנו עוד מעט דיון ציבורי בנושא היכל התרבות, ואין לנו פורמטיס איך לעשות את הדברים האלה, וכל פעם זה תלוי מי יושב בראש השולחן העגול, פאר עס הרוח המיוחדת שלו, דורון עס הרוח האחרת שלו, כל אחד עושה את זה אחרת, אז מה שכולנו כן יודעים- זה שלעתים הידע האינטואטיבי של האזרח, שנובע מההכרות הספציפית שלו עס סביבת חייו, הוא ידע יותר חשוב , שחייבים לשלב אותו, ובטח זה לא פחות חשוב ממה שיודע כל מתכנן שיושב ספון בחדר שלו. לפיכך, זו לא רק זכותו של אזרת להיות שותף בגיבוש הנחות היסוד של תכניות המשפיעות משמעותית על חייו, אלא גס החובה שלנו לשתף אותו. כדי להפיק את המיטב מהתכניות- עלינו לשמוע אותו ולהטמיע את ההמלצות וההערות, ולאו דווקא כאשר הוא מופיע כמתנגד.

אני מאוד מקווה שתהליך של שתוף הציבור שתופס תנופה, יחולל מפנה ברמת הדברות. יצירת הדברות אמיתית אינה צעד פשוט, אולם מהווה הזדמנות אמיתית של ועבור כולנו ליצירת עתיד, כמשהו שאנו לא נספחים אליו, אלא כמשהו שאנו שותפים ביצירתו, אנחנו ביחד עס התושבים.

למען ההזדמנות הזאת שלנו, של כולנו ועבורנו, אני מבקשת חברים- שתצביעו על קיום של דיון בתחום של שתוף הציבור, על פי הפרמטרים שאמרתי אותם, במועצת העיר.

תודה רבה.

מר ויסנר:

לא כדאי שתעשי וועדה בראשותך ותביאי מסקנות?

גב' להבי:

לא. כי ה רב תחומי. ואני לא מחפשת עוד וועדה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 18 -

מר וולוך:

אמנם ראש העירייה הצטרף אלינו, אבל כיוון שהוא לא שמע את הנושא, אני לקחתי את הזכות לענות.

מיטל, אניי מקווה שהדברים שאמר קודם רון לוינטל לא מטילים עליך אימה.

אני הקשבתי בקשב רב לדברים שאת אמרת, וזה בהחלט מחייב הכנת תכנית עבודה מפורטת. ואני חושב שצריך לשתף את הדרג המקצועי, את המנכייל, את הסמנכיילים, את המערכת המשפטית, את ראשי המינהלים והאגפים, לוה צריך להכין תכנית עבודה מסודרת.

גב' להבי:

לכל אחד מהאגפים יש תכנית עבודה, אנו לא מודעים לזה. צריך רק לסנכרן אותה.

מר וולוך:

גם את זה צריך לעשות.

במועצת העיר יכולים לדבר רק הנבחרים. למה אנו עושים לפעמים פורום מועצה! כדי להביא גס בעלי מקצוע. אני חושב שההצעה שלך צריכה לבוא לפורום מועצה, שהם יחליטו איזה,

גב' להבי:

אני מתנגדת, כי בנושא של תחבורה וחנייה עוד לא דנו.

מר וולוך:

או את מתארת לעצמך מתי ידונו בנושא שאת רוצה?

אס את רוצה ברצינות שאנו נכין פורמטים איך לשתף את התושבים, אני חושב שצריך להכין תכנית עבודה יסודית, בשתוף הדרג המקצועי, שהוא בא הנה יום-יום, והוא יסייע להכין את זה.

לכן צריך להקים וועדה משותפת של הדרג המקצועי ודרג הנבחרים שיכין את הדברים האלה, ברגע שהכל יהיה מוכן, נביא את זה למוסדות העירייה וא נאשר. לא לזרוק לחלל.

אני מקווה שאת מקבלת את עמדתי, אס את רוצה שיהיה דבר יסודי, אמיתי, שיהיה לנו

מצת 21101 לשנים הבאות.

מר לייבה:

מיטל, רק לעדכן אתכם. אנו כבר עוסקים בעניין הזה מעבר לשנה, יש לנו שני צוותים, התחלנו את זה ב-4 מינהלים, אנו מפעילים את זה בעוד 3-4 מינהלים, יש תכנית עבודה סדורה, ובהחלט אפשר להציג את זה בפורום מועצה, לקבל עוד רעיונות אס יש, ובסופו של דבר לסכם תורה סדורה של העירייה מה המשמעות של שתוף הציבור, איך עושים את זה, באיזה טכניקות, מי שותף לעניין הזה, ולייצר איזה נוהל עירוני שעושה את העניין. אנחנו מתקדמים באפיק המקצועי, אני חושב שכבר יש אפילו חומר בשל להצגה. יש הרבה חומר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 19 -

גב' להבי:

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 20 -

מר שומר- היו''ר:

בסדר. אין לנו התנגדות. ראש העיר גס כן אומר שאין לו התנגדות לעניין הזה, גם לנו אין.

מר לייבה:

רק תחיי ערה למשמעויות העיקריות של העניין.

מר שומר- היו'/ר:

מי בעד הצעתה של מיטל להעלות את זה במליאה?

ה צ בע ה

בעד- 16 חברי מועצה- פה אחד

נגד- אין

החלטה: הצעת הגב' להבי לסדר היום להעלות את הנושא במליאה- הת ק ב ל ה.

גב' להבי:

אני מודה לכם.

מר לוינטל:

ראש העירייה נתן %.00, חבל שהוא יצא.

מר שומר- היוי'ר:

מאיפה אתה יודע שהוא נתן 102.8

אמרת את זה בקולך.

מר שומר- היו'יר:

אמרתי, נכון.

מר לוינטל:

אבל מה שאמרו פה עכשיו,

מר שומר- היו''ר:

תראה, אני רוצה משהו להעיר לך.

אני מנצל את ההזדמנות לפני שעולה כאן מר פאר ויסנר.

אני רוצה להעיר משהו, ואני רוצה את תשומת לב חברי המועצה, לא כהודעה. אני העברתי לכם מכתב של פרוטוקול ישיבת ועדת המועצה שהיתה ב - 18.9,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 21 -

מר לוינטל:

אתה כתבת אותו, את הפרוטוקול.

זה לא מה שהיה בישיבה, אתה כתבת את הפרוטוקול המצומצם.

מר שומר- היוייר:

גמרתז גמרתז

מר לוינטל:

לא בטוח. נראה מה עוד תגיד.

מר שומר- היו''ר:

אל תפריע.

להלן הציטוט , ואני מקריא את הציטוט ממזכירת המועצה- שכתבה את הסיכום שהיה, בנוכחות גס הנציג של היועצ המשפטי.

יירון לוינטל יו"ר ועדת הביקורת העלה לדיון את הקושי של ועדת הביקורת לגבש המלצתה עד

5 עקב החופשה המרוכזת באוגוסט 2005, וחופשות החגים באוקטובר. סוכם שהדיון בדוייח המבקר השנתי לשנת 2004 יתקיים ב - 30.10, וכן התקיים, שהינו המועד האחרון האפשרי על פי החוק, בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי. במידת הצורך ובכפוף לחוות דעת של היועצ המשפטי לעירייה, יתקיים דיון המשך במהלך החודשים נובמבר- דצמבר 2005''י. סוף ציטוט. אני מצאתי לנכון להעביר לכם את זה, ואני משאיר את זּה, לאור דבריו של חבר המועצה רון לוינטל, לפשפש במעשיו.

מר לוינטל:

קריאה.

מר שומר- היו''ר:

לא ביקשתי ממך תגובה. לפשפש במעשיו ולבקש סליחה מחברי המועצה.

מר לוינטל:

אני יכול למסור הודעה אישית. זה לא משהו שאני צריך לבקש ממנו, וכותי לדבר.

מר שומר- היו''ר:

2. לגבי הנושא של נוהל התנהגות של חברי מועצה, אני מפנה את תשומת לבכם לסעיף 39.2.

אנחנו עוברים לסעיף 3, פאר ויסנר, סגן ראש העיר. בבקשה אדוני סגן ראש העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 22 -

מר לוינטל:

אני רוצה להגיב על הדברים שאמרת, לתת הודעה אישית.

מר שומר- היו''ר:

שמעתי, בסוף יש לך הצדמנות.

מר לוינטל:

מתי שאתה רוצה. אתה רוצה בסוף, התחלה.

מר לוברט:

למה לא היה לך זמן לעשות את זה! קמת לסליחות: למה לא היה לך ומן?

מר שומר- היוייר:

זה פגיעה בחברי המועצה, לא בי. אני מקווה שאתם תדעו להגיב בצורה מסודרת. ראינו את ההתנהגות.

תודה.

מר לוינטל:

ראינו את ההתנהגות שלך.

3. מר פאר ויסנר- סגן ראש-העיר - הניהול המוניציפלי של תל-אביב-יפו וערי גוש דן בהתאמה

לצרבי המאה ה - 21.

מר ויסנר:

אדוני ראש העירייה, חברי המועצה, מר רון לוינטל.

הצטרף אלינו חבר חדש, במקרה הוא יצא החוצה, מר גפן, צריך לברך אותו, צריך לברך את זאת שהיתה. מר גפן היקר חזר למועצה ונראה, אולי יהיה יותר שמח. מהנסיון שלי יהיה יותר שמח.

ההצעה שהיום אני מציע לסדר וה ניהול מוניציפלי של תל-אביב יפו וערי גוש דן

בהתאמה לצרכי המאה ה-21.

הוא ברך אותך.

מר ויסנר:

כן, ברכתי אותך גפן, ואני יודע ששמעת את הברכה גס מבתחו\.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 23 -

מר גפן:

האמין לי ששמעתי, ואני מודה לך.

מר ויסנר:

העיר תל-אביב יפו משמשת כידוע כעיר המרכזית והחשובה בכל גוש דן, ועל שמה נקרא המטרופולין כולו. 44% מאוכלוסית המדינה מתגורר כאן במטרופולין תל-אביב יפו, שהוא האזור המאוכלס ביותר במדינת ישראל. בין ערי המטרופולין אמנם מתקיימים קשרים שונים כמו שידוע לכם: עבודה, בילוי, קניות, ה עושה את צרכיו של זה כאן, אנחנו עושים אצלם, אך לכל אחת מערי המטרופולין יש עירייה משלה, בניין קטן משלה, שהיא אחראית לניהול וארגון ענייני חישוב בכל התחומים, כמו תרבות, תחבורה, כבאות ועוד. אני יכול להזכיר לחברי המועצה המכובדים-

שכאשר אנו ביקשנו ערה מהעיר בני ברק - לתת לנו בנושא כבאות, אמרו לנו שנושא כבאות באזור מזרח מערב- לא נוכל לקבל בגלל שאנו צריכים להקים לעצמנו מערך כבאות שלנו באותו אזור.

מר אלנתן:

צפון מזרת.

מר ויסנר:

צפון מזרח, תודה נתן.

כיום המטרופוליניס מתארגנים אך ורק לצורך ביצוע משימות מיוחדות, כמו איגוד דן לביוב ותברואה וכיוייב. המגמה הרווחת כיום בעולם, שצריכה להתקיים גס במדינת ישראל, במיוחד בתקופה של קידום ענייני השלום ועניינים מדיניים פנימיים, להעביר יותר תפקידים ואחריויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. לא יכול להיות שהרשויות המקומיות שנבחרות באופן דמוקרטי, כמו שנבחריס חברי כנסת, ינהלו בשלט רחוק על ידי שר הפנים וועדת הפנים בירושלים.

צריך לפעול כך שהשלטון המקומי יהווה שלטון מקומי כהגדרתו, על מנת להביא לניהול נכון יותר של הדברים.

לצורך העניין צריך להקים מבנה ארגוני שלא נשען על הגבולות המוניציפליים הנוכחיים, שהם מתקופת המנדט, אלא לבנות מבנה ארגוני חדש- שיאפשר להתמודד עס החברה בישראל בהתאם לצרכי המאה ה-21, לא בהתאם לצרכי המאה הקודמת כפי שאנו רגילים עד היום. כפי שהדבר בא לידי ביטוי, ורבותי, פקודת העיריות , למי שלא יודע, ה משנת 1934. כיום כל עיר מושכת לכיוון אחר, ללא כל תכנון ושתוף פעולה. מצב בו ישנה עיר מרכצית כמו תל-אביב יפו ומסביבה 7 ערים, שכל אחת רואה עצמה כממלכה בפני עצמה,

מר גלעדי:

החניונים- זה היה פה קואליציה של כל הערים מסביב.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 24 -

מר ויסנר:

אנו נדבר גס על זּה.

שמקימה מוסדות כמו אוניברסיטאות, תאטרון, בלי תאום עס ערים אחרות. זה אינו טוב להתפתחות המטרופולין הגדול במדינת ישראל. אנחנו סבורים שכדי להתגבר על המצב יש לחשוב על מבנה ארגוני שונה מהמתכונת הקיימת של עיריות עצמאיות, ולשאוף להקמת עירייה שנקראת עיריית הגג. היא תאגד סביבה עיריות משנה שתפעלנה למען ובשם התושבים. באופן זה ניתן יחיה לאחד משאבים, לערוך ניצול נכון של השטח, ולבנות תכנית אב לתכנון נכון של צרכי האזור בכלל ובעריס בפרט. במקום למשל - שכל עיר רוצה להקים לעצמה היכל תרבות, במרחק של 20 מי אחד מהשני, כל אחד רוצה להקים לו מכבי אש, כך ניתן יהיה להקים מוסדות חיוניים בחלוקה נכונה בין הערים, להתנהל ביעילות בכל התחומים כמו תחבורה, חברה, איכות סביבה , תרבות ועוד.

לפני שנים הקימו בתבונה את איגוד ערים גוש דן, הפועל במשותף לפתרון בעיות בתחומים של תברואה, ביוב ואיכות סביבה. את זה צריך לעשות גס בתחומים אחרים, כאשר יש לפעול להקמת עיריית גג ועיריות משנה, שס ניתן יהיה לחזק את ייצוג התושבים.

צריך לאכור דבר אחד, שהיום המפלגות הגדולות הן לא שולטות למעשה ברוב הרשויות, הן לא שולטות יותר במבנה הפוליטי של הרשויות עצמן. כלומר, אס פעם הן היו מתנגדות לזה, אני חושב שבניתוח נכון ומושכל בין הרשויות, אפשר להקים את רשות הגג הזאת.

למען הסר ספק, אין בהצהרה זאת כדי ליצור חס וחלילה איזו עדיפות או עליונות פורמלית לעיריית תל-אביב או לראש העירייה שלנו, לרון חולדאי, אלא ליצור מערכת המשותפת לכל הרשויות בגוש דן, בה כל אחת תוכל למצוא את המקום שלה, ותוכל לקדם במסגרתה את המשאבים, ואת הנושאים החשובים לה ולאזור.

כתוצאה מכך גס ניתן יהיה לייעל את העבודה בכל העיריות, להשקיע יותר ברווחת העובדים, ולהפוך אותם לעובדים טובים ויעיליס יותר, המחוייבים לאזור מגוריהם. אני רוצה לתת לכם דוגמא למשל בתל-אביב, ואולי אני טועה קצת במספרים. מיטל, שתדעי, יש כמעט 10,000 עובדים, % מהסם או 75% מהם לא גרים בעיר תל-אביב. רצינו להפחית את זּיהוס האוויר בתל-אביב!

תחשבו שכל העובדים האלה גרים בתל-אביב, לא נוסעים עם כלי רכב, מפחיתים את זיהום האויר. תחשוב שאני קס בבוקר, אני יוצא החוצה, לפחות כמה אנשים אומרים לי- המדרכה כאן עקומה, כאן שבורה, ברגע שיהיה עובד עירייה שגר בעיר עצמה, אין ספק שזה עוד זוג עיניים שיושב בתוך כל אזור ואזור. כלומר, אנו צריכים להתחיל לפתח ולשנות. לפני שנים אני שמעתי ממספר עובדים שדיברתי אתם במעלית, שעולים ויורדים, שאמרו שהיה עדוד לגור בתל-אביב, אני חושב שאנו צריכים לעודד, אם אנו מדברים סתם לגבי עיריית תל-אביב, צריך לעודד את תושבי,

גב' להבי:

אפשר לא לקבל עובדים שגרים מחוץ לתל-אביב.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 25 -

מר ויסנר:

זה קצת קשה, ואני בדקתי גם את זה וזה לא חוקי. אבל אני חושב שאפשר לעודד ולהחציר בחזרה את עובדי עיריית תל-אביב לגור בתל-אביב. יש מספיק דרכים איך לעודד אותם לגור בתל-אביב, אני חושב שזה יהיה יעיל יותר לתוך המערכת.

אני רק נתתי לכם את הנתון של זיהום האוויר, וכמה הינו מפחיתים אותו, ברבעון האחוז, בפרומיל האחוז שלא היו משנים את עצמם, הלוך וחזור.

שטח הפעולה שלהם לא יהיה בהכרח תל-אביב יפו, אלא האזור המוניציפלי הגדול ביותר במדינת ישראל.

ועד שהדבר הזה יקרה, ניתן להתחיל בפרוייקטים לרווחת העובדים כאן בעיריית תל-אביב, ולאחר מכן להמשיך בשתוף פעולה עס הערים האחרות. ההשקעה ברווחת העובדים תאפשר לעובדים בעיריית תל-אביב למצות את מירב האנרגיות והפוטנציאל שלהם לטובת העיר והעירייה.

נקודת המוצא שלנו היא שעובד מרוצה הוא עובד טוב יותר והוא מחוייב לעיר ולמקוס העבודה שלו, ואם המערכת תדע להשקיע ברווחתו, היא רק תרוויח מכך.

שרותי עזר לרווחת העובדים שיסייעו להם בעבודה- יכולים לבוא לידי ביטוי, ואני אתן לכם דוגמא, ואני יודע שזה קרה. ומי שלא יודע- עובדי ייאיכילוביי הס גם עובדי עיריית תל-אביב, הקימו שס פעוטון. אני לא רוצה שבשעה 15.00, לאחת העובדות יש ילד, היא בדרך כלל מניחה את העט ויוצאת החוצה. אס יהיה פעוטון, ויכול להיות שאפשר להכניס את זה לבניין העירייה, במסגרת השיפו> של בניין העירייה, יכול להיות שזה ישרת. פעוטון בבניין העירייה יתן מענה לאמהות עובדות, בעיקר במהלך החופשות הגדולות, בהן הן נאלצות להביא עמן את הילדים לעבודה. פעוטון או כל מסגרת אחרת שתעסיק את הילדים בשעות העבודה תביא לכך שהעובדת תוכל להשקיע את כל מירצה ותשומת לבה בעבודה. ולדוגמא, ניקח גס חדר כושר במקום העבודה- שיכול להטיב עם העובדים ולשפר את עבודתם. רבותי, היום בכל החברות הגדולות יודעים- שעל מנת שעובדים צריכים להיות משורייניס לכיוון, לדבר אחד, ל- א \]\ מסג אך שקוראים לו עיריית תל-אביב. כל עובד ועובד חייב להרגיש את המחוייבות הזאת.

הצעת ההחלטה שיש לי היא הצעת החלטה מאוד פשוטה, והיא אומרת את הדברים הבאים:

מועצת העיר תל-אביב יפו רואה בהקמת מערך מוניציפלי ארגוני לכל ערי גוש דן, כצורך חיוני להתפתחות נאותה למען תושבי המטרופולין. מוצע שראש העירייה ימנה וועדה לקידום הנושא, שתכלול נציגים ממועצת עיריית תל-אביב יפו והרשויות באזור, וכן מומחים בתחום על פי החלטת ראש העירייה. המלצות הוועדה יובאו לדיון בהנהלת העירייה ובמועצת העירייה והן תשמשנה כתכנית אב למבנה של עיריית הגג שתקום בעתיד, או אגד ערים כוללני, אפשר לקרוא לזּה גם ככה, לצורך קידום המטרות המשותפות לערי המטרופולין.

אז הנה ההצעה. זה פחות או יותר מה שאמרתי, פלוס תוספות.

תודה רבה לכם.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 26 -

מר שומר- היו''ר:

רבותי, אני חוזר על מה שמציע סגן ראש העירייה:

מועצת העיר תל-אביב יפו רואה בהקמת מערך מוניציפלי ארגוני לכל ערי גוש דן, כצורך חיוני להתפתחות נאותה למען תושבי המטרופולין. מוצע שראש העירייה ימנה וועדה לקידום הנושא, שתכלול נציגים ממועצת עיריית תל-אביב יפו והרשויות באזור, וכן מומחים בתחום על פי החלטת ראש העירייה. המלצות הוועדה יובאו לדיון בהנהלת העירייה ובמועצת העירייה והן תשמשנה כתכנית אב למבנה של עיריית הגג שתקום בעתיד, או אגד ערים כוללני, לצורך קידום המטרות המשותפות לערי המטרופולין.

מי בעד הצעתו?

מר וולוך:

פה אפשר רק לדון. אי אפשר להחליט פה על וועדה.

מר שומר- היו''ר:

בסדר. אחר כך זה ילך להנהלה. ידונו על אה במועצה. בסדר.

מי בעד הצעתו של סגן ראש העיר פאר ויסנרז

גב' להבי:

רגע, עכשיו אנו מחליטים על הקמת וועדה?

מר שומר- היוייר:

מי בעדו

מר לייבה:

אני מבקש שקט, אנו מתחילים להצביע.

תחזור עוד פעם על ההחלטה, כדי שידעו.

מר שומר- היו'/ר:

זה יעלה במועצה להחליט להקים וועדה. יעלה פה להקים וועדה.

מי בעד הצעתו.

ה צ בע ה

בעד - 20 חברי מועצה

נגד- 1 חבר מועצה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 27 -

החלטה: הצעת מר ויסנר לסדר היום- הת ק בל ה.

4. חבר המועצה הרב נתן אלנתן - התנהלות ועדת הביקורת העירונית.

מר לוברט:

שקט עכשיו, אני רוצה לשמוע כל מה שאתה אומר.

מר אלנתן:

אתה הרי כבר יודע את הכל.

אדוני יו"ר המועצה, אדוני ראש העיר, חברי המועצה.

אנו זוכרים מה שהיה לנו פה לפני שבוע בישיבת המועצה, אותו מקרה מאוד מאוד מביך, שאני אפילו לא רוצה לחזור עליו.

אני חושב שהבעיה נובעת מזה שחברי המועצה לא כל כך באמת יודעים מה התפקיד של וועדת הביקורת. אולי הס חושבים שהתפקיד של ועדת הביקורת בעירייה זה כמו התפקיד של הוועדה לביקורת המדינה, שהיא דנה מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה, והיא דנה בגופו של אדם או בגופו של משרד וכדי. יש תפקידים מוגדרים בחוק לוועדת הביקורת. אפשר לבוא ולהוסיף דברים נוספים מעבר, כמובן אחרי שעשינו את התפקיד העיקרי של הוועדה. אני חושב שמן הראוי באמת לקיים דיון בנושא, כדי באמת לרענן לכולם, שכולם ידעו מה התפקיד, האם יו"ר הוועדה יכול לעשות מה שהוא רוצה, לא לדון במה שהוא צריך לדון ולדון בדברים אחרים.

לכו אני חושב שבאמת מן הראוי לקיים דיון בנושא,ואחרי זה נחליט מה צריך לעשות, נגד, בעד וכו', ואז נראה מה לעשות.

מר שומר- היוייר:

מה אתה מציעו

מר אלנתן:

לקיים דיון במועצת העיר בנושא של התנהלות וועדת הביקורת.

מר מסלאוי:

בסוף הקדנציה יהיה דיון.

מר לוברט:

אבל כולנו יודעים שהיא לא עובדת טוב. לא צריך דיון, וה ברור.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 28 -

מר לוינטל:

אני רוצה לענות.

מר שומר- היו''ר:

בבקשה , תענה.

שאלת:

למה הוא מגיב!

מר שומר- היו''ר:

זכותו, וכותו, יש לו הרבה זכויות.

מר לוינטל:

חברים יקרים :

לשמוע שיש תלונות או אי בהירות לגבי התנהלות וועדת ביקורת מפיו של אלנתן, זו המחמאה האדירה ביותר שיכול לקבל יו"ר ועדת ביקורת. בקיצור, זו מחמאה אדירה לשמוע מאלנתן תלונות. אני חושב שהרגישות הציבורית הזאת היא מאוד יפה. כאשר היו חברי מועצה מבינינו כאן, לא עלינו, מוזמנים לחקירה במשטרה, לא קיימנו דיון על חברי מועצה. כאשר רחמנא ליצלן הוזמן ראש העיר שלנו לחקירה במשטרה, לא קיימנו דיון על תפקיד ראש העיר. כאשר חברת מועצה העדיפה לשהות 7 חודשים רצופים בחוייל, גס בחרנו לא לקיים על זה דיון. ועל כן אני חושב שענייני פרוטוקולים של הוועדה הס בהחלט נושא, שבניגוד לאחרים, בשל חומרתו, בניגוד לקודמים, צריך לקיים בגינו דיון, כי פרופורציות ה דבר חשוב.

ועדת ביקורת היא וועדה שתפקידה, כפי שאני מבין מהחוק, גס לבדוק דוחות, לבדוק מעקב אחר דוחות של אותה שנה, גס לעקוב אחר דוחות של שנים עברו, על דברים שהוזכרו בשנים עברו, גם לבדוק דוחות שכותבים אנשים אחרים, לא רק מבקרת עירייה, גורמים אחרים על העירייה, בשנים עברו ובשנים האלה, וגם בתיקון לחוק שנעשה לפני שנים מספר, תפקידה הוא, וחיא רשאית בכל אופן, להמליצ על שני נושאים משלה, כך כתוב בחוק, להמליצ על שני נושאים משלה, שהמבקרת צריכה גס אותם לבדוק- אס הוועדה ממליצה. אני סבור, בעבר אגב לא היה כתוב בחוק בצורה כל כך ברורה, אריה צוקר בספרו הנהדר, שהוא סיכם אחרי שהוא עשה פה שנים יפות מאוד בתפקיד של וועדת ביקורת, היתה לו בעצמו פנייה לבגייץ בנושא הזה. רצו למנוע ממנו לנהל איוושהי בדיקה וחקירה בוועדה, והוא אמר: מאיפה אני אביא את הנושאים: אז הנושאים , זה לא היה כל כך מוגדר, היה כתוב שהוא יכול להביא, ולא כל כך בטוח שיקחו את הנושאים.

השינוי בחוק הוא היום בכך, שאם הוועדה נותנת נושאים, המבקרת חייבת לקחת את הנושאים, קל וחומר שהשינוי הזה פועל לטובת הוועדה.

כאשר צריך לבחור שני נושאים בשנה- יש כמה דרכים לעשות את זה. אפשר לקום בבוקר, להסתכל דרך החלון ולהגיד, אתם יודעים מה! בא לי לבדוק את זה ואת וה. למה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

שהמבקרת לא תשקיע עכשיו זמן , עבודה, כמה מודשים טובים, תיקח כמה מבקרים, בודקים, מפקחים, ותרוצ על הנושא. ככה בא לי. אפשרות אחרת- זה לעשות בכל ואת בדיקה בסיסית לבד.

אפשרות שלישית- לעשות בדיקה כזאת עס שני חברי הוועדה שכן מופיעים לוועדה. ואז, כשעושים בדיקות כאלה ומחליטים איזה נושאים אנחנו רוצים להעביר לבדיקת המבקרת, כי אנו לא יכולים באמת לבדוק, אין לנו תקציבים, אין לנו סמכויות, אנו יכולים רק לגרד את פני השטח, הייתי אומר, ואת זה להעביר. ואני חושב שהבדיקות האלה והנושאים האלה הס דרך טובה מאוד למדוד את וועדת הביקורת, ולאו דווקא ההתחכמויות הפרוצדורליות של ועדות מועצה וכוי.

הייתי אומר שלא הציונים של אלנתן הס הציונים שאני אשמח לקבל בתעודת השליש שלי בסוף.

העובדה שהתובע העירוני בחר לערוך חקירה מקיפה בנושא של רב טפסר במכבי האש, שהתראיין בעתון וגילה שהוא שלח עובדים לעשות את המטבח מחדש, רמונט אצל הבת שלו ואצל האח שלו, העובדה שאנו הבאנו את הסיפור הזה והעובדה שהוא מטופל, והעובדה שיש מגעים שבהם מנסים לשחרר את מכבי האש מעולו של זה, מה שנקרא, היא תעודת גמר טובה מאוד לוועדת הביקורת.

העובדה שכשיש אנשים שמתנהלים על אי סדרים כביכול בניהול של בריכת גורדון, אנו לפחות שומעים אותם כדי להחליט אס הנושא הזה- ראוי שהמבקרת תבדוק אותו, הייתי אומר שזה דבר חיובי מאוד בעיני בקשר לועדה.

גס תלונה שהגיעה אלי לגבי העובדה שישנה עמותה פרטית שמתנהלת מאחד החדרים בקומה 11, ואנו בחרנו לבדוק את זה- זה דבר חשוב מאוד. עמותה שהמזכיר של העמותה והמייסד שלה- הוא העובד של חבר המועצה אלנתן, ואלנתן הוא ראש העמותה הזאת. לעמותה יש גס גזבר, וה בעלה של המזכירה השניה. אגב, אלנתן הוא האיש היחיד מבינינו אני חושב, שאינו סגן ראש עיר , שיש לו שתי מזכירות, או מזכיר ומזכירה, או מזכיר ומזכיר, כי מינהל תקין זה דבר חשוב. בחומר של אותה וועדה שמתפרסם ונשלח, מופיע הטלפון והפקס של אלנתן מהעירייה. למעשה הבאתי את זה כאן איתי, אס תרצו לראות, יש לי חוברת שלמה, ודפים, וכל מה שאני אומר מעוגן ונבדק ומוסמך, ואני מוכן להגן עליו בכל מקום שאצטרך.

מר לוברט:

כמה ישיבות ישבו בוועדה על וה?

מר לוינטל:

אינני יודע. וה הדואר שהיא שולחת, עס הטלפון 5218402, והפקס- 5216455, מאור לתל-אביב, שעובדת מהחדר בקומה 11, על חשבון משלם המיסים.

מר שומר- היוייר:

יש לך עוד שתי דקות. אני פשוט רוצה שתסיים עוד 2 דקות.

מר לוינטל:

אל תדאג.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

העמותה הזאת יוזמת ארועים במחלקה התורמון. הט צריכים הסעה לארוע שהיא מארגנת- היא מציעה הצעת מחיר, ומולה מתחרה עמותה שניה של העובד של אלנתן, לעובד הזה שחבר בעמותה יש עוד עמותה אחרת, שיח יצחק, הן מתחרות זו בזו. כל החומר אגב של שיח יצחק-אצל רשם העמותות, מופיע בדף פקס שבתחתיתו מתגלה שהוא נשלח מהעלרייה. כל שיח יצחק, שתי העמותות מתנהלות מהחדר בקומה ה - 11. לעמותה גס יש חוברת שהיא מוציאה ומפיצה בבתי הכנסת, ובה מודעה קטנה של חברת בנייה. אז מה אס הרב אלנתן הוא חבר וועדת תכנון ובנייה!

למי וה מפריע לקבל כסף מחברת בנייה קטנה, או סתם לשים אותה בלי כסף?!

והכל נמצא אצלי, הכל נמצא במשטרה,

מר לוברט:

מה אמרת: הוא אומר שהבן אדם קיבל שוחד.

מר שומר- היו''ר:

נפתלי, תן לו, אני רוצה שהוא יסיים כי הוא חייב לסיים.

מר לוינטל:

אל תפריע חבר, חכה.

מר שומר- היוייר:

תגיב אחר כך.

מר לוינטל:

וממשיך מר אלנתן ומקבל הקצאה של מקלט מהעירייה. ופתאום הוא לא צריך את המקלט. מה

עושה אלנתן: חוזה צד גי עס גורם אחר, הוא עושה חוזה עס מישהו אחר.

מר שומר- היוייר:

מר לוינטל:

הרעיון שאולי תעבור הוועדה, נניח לחברתי באופוזיציה, בהנחה שהיא תהיה בארץ, מקסים אותו גם כן. ועל כן,

מר שומר- היו''ר:

אתה מתנגד: אתה עלית כמתנגד.

מר לוינטל:

לא. אני רוצה להרחיב את הנושא.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 32 -

מר שומר- היו'יר:

אתה צריך לומר מה אתה אומר. אתה מתנגד!

מר לוינטל:

אני מתנגד להצעתו המתומצתת לקיים דיון, אני מבקש לנהל דיון ארוך במיוחד, להביא את כל

חברי הוועדה ולדון בכל מה שנעשה בוועדה במשך השנתיים האחרונות, לרבות דוגמאות.

תודה רבה.

מר שומר- היו''ר:

מי בעד הצעתו של הרב נתן אלנתן- להעלות את הנושא במליאה, בנושא התנהלות וועדת הביקורת העירונית!

מר וולוך:

לוינטל, תצביע גם כן בעד.

מר לוינטל:

אני הצעתי הצעה אחרת.

מר שומר- היו'יר:

ה צ בע ה

בעד- 11 חברי מועצה

נגד - 4 חברי מועצה

נמנע - 1 חבר מועצה.

החלטה: הצעת הרב אלנתן לסדר היום - התקבלה.

גב' להבי:

מי לא הצביע, אני רוצה לדעת! המתמטיקה לא מסתדרת ליז

מר לוינטל:

אני הצעתי הצעה נגדית.

מר שומר- היוייר:

מה ההצעה הנגדית שלך!

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 33 -

מר גפן:

מר שומר, סליחה. אין הצעה נגדית בהצעה לסדר היום. מצביעים בעד או נגד.

מר שומר- היוייר:

בעד או נגד. לכן שאלו אותו קודם אם הוא בעד מה שהיא אומרת.

רבותי, אין הצעה נגדית, נקודה. דברי ראש העיר.

מאשרים סדר היום.

1. ברכה

מר שומר- היו''ר:

איפה ליאורה: פה! ראש העיר יברך אותך, ולכן סליחה אס לא אמרנו את זה קודם, פאר, כי זה

היה הסיכום- שראש העיר יברך את חבר המועצה הנכנס ואת חברת המועצה היוצאת.

מר חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכם.

אדוני היו'יר, חברי מועצה נכבדים. השבוע קיבלתי , ובצער רב, את הודעתה של חברת המועצה-

הגבי ליאורה מינקה, שיושבת כאן, בדבר פרישתה ממועצת העיר. ליאורה, וכאן אני קצת באמת מתרגש, היא באמת דמות חריגה בנוף הפוליטי. היא הביאה עמה למועצת העיר, לא רק את כישוריה ואת כשרונותיה המקצועיים, בין היתר כיוייר ייאמונה'', אלא בעיקר את אופיה המיוחד, שמשלב מידה רבה של מתינות, סובלנות, וזאת מבלי לגרוע ולו במעט מהעמידה שלה על עקרונותיה ויסודות אמונתה. שיעור קומתה, יושרה, הגינותה, נאמנותה, יכולתה להפריד בין עיקר לתפל ולרדת לשורשיה של כל סוגייה, כל אלה , יחד עס נועם הליכותיה, הפכו אותה, לפחות בשבילי, במהרה לדמות בעלת שיעור קומה- שתרומתה לעיר תל-אביב יפו ולתושביה לא תימחה בנקל. ומי שמכיר אותי- יודע שלא במהרה אני אומר את כל מה שאמרתי כאן. ואני מתכוון לכל מילה שאמרתי לגביך, ולתרומה שלך גס לתרבות הדיון , ולדבר האמיתי שקוראים לו תרבות, שהצטיינת בו.

מכאן אני חוזר אל חברינו הוותיק- שמואל גפן, אני מברך את חזרתך למועצת העיר, ומאחל לך המשך הצלחה בעשייה למען העיר ותושביה, ובשעה טובה גס לך.

מר לוברט:

גס בשמחה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 34 -

2. דברי ראש העירייה

מר חולדאי - ראש העירייה:

יתר הדברים רשומים, אני לא רואה פה דברים עד כדי כך חשובים כדי להטריח אתכם יותר, רק

אולי שני דברים- כי יש פה אולי איזהשהו חידוש:

חתמנו על ההסכסם לגבי החממה הטכנולוגית, שבמסגרתו החברה שנקראת הרשות לפיתוח כלכלי חתמה על הסכם והשקיעה בחממה הטכנולוגית.

והושגה הסכמה, שנחתמה בעצם בינינו ובין ממשלת תורכיה, בין השגרירות, לגבי הפעלת בית הסרייה. וה עוד צריך לעבור תהליך די ארוך- של אישורי ממשלות ומשרדי חוץ למיניהם, אבל אני מאוד מקווה שבסופו של התהליך, באמת בית הסרייה- שהיה ביתו של המושל התורכי, יחיה בית שתפעיל אותו השגרירות התורכית, בית לפאר, לרומם , להפעיל ,לעשות, כל המילים היפות- של תרבות תורכיה.

מר שומר- היו''ר:

תודה לראש העיר.

דברי ראש העיר למועצה - 6/11/05

1. פארק ''מדרון יפו'' - יוצא לדרך

תחת הכותרת יימחזיריס את היסם ליפויי יוצא בימים אלה לדרך הפרוייקט ליצירת פארק חופי ביימדרון יפויי.

יימידרון יפויי הינו שטח של כ- 200 דונמים, המשתרע מנמל יפו בצפון ועד לחוף גבעת עליה בדרום, ואשר לנוכח העדר הפיתוח והצטברות הרי הפסולת במקום, הוא היווה במשך שנים מפגע בנוף היפואי.

הפרוייקט, שמטרתו להפוך את המקום מייהר ובליי לפארק ציבורי ירוק לרווחת תושבי יפו מבוצע ע"י העירייה, באמצעות המישלמה ליפו, אגף שפייע וחברת ייעזרה וביצרון'', וזאת לאחר הליך תכנוני שנעשה בשיתוף התושבים.

קבוצות יפואיות מרקעיס שונים נחשפו לרעיון פארק המדרון והתפתח דיאלוג בין המתכננים לתושבים לקביעת מטרות הפרויקט למול צרכיי התושבים, שבסופו, ובכפוף למגבלות התיכנוניות, גובשה התוכנית והוחל בביצועה לפני כחודש ימים.

פרויקט מדרון יפו יבוצע בכמה שלביםס: בשלב הראשון תוצא פסולת בהיקף של כ- 1200 טון ותעבור תהליך מחזור ובשלב השני יוקם הפארק הירוק והטיילת.

עלויות הפיתוח מוערכות בכ- 50 מיליון ש"ח, והעבודות צפויות להימשך כשנתיים.

2. פרויקט מיחזור נייר בתל-אביב-יפו

לפני כשנה החלה העירייה בפיילוט ראשון מסוגו באר למיחזור נייר עיתון.

מדובר בשיטת מיחזור המפרידה בין סוגי האשפה, במקרה זה נייר, כבר

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 36 -

בחדרי האשפה ועל ידי התושבים עצמם. הפיילוט נערך במשך שנה באמצעות חברת ק.מ.מ, ב- 200 בניינים בשכונות רמת אביב ג' ותל ברוך צפון.

במהלך שנת הפיילוט נאספו במיכלי המיחזור החדשים כ- 480 טון נייר, שפונו למפעלי מיחזור והפחיתו את עלויות העירייה בגיו הטמנת אשפה דרך אתר חירייה.

בעקבות הצלחת הפיילוט החליטה העירייה על הרחבת הפרויקט ויישומו בכל רחבי העיר.

במסגרת זו מציבה העירייה 2000 מיכלים מיוחדים נוספים לאיסוף נייר בחדרי אשפה מרכזים מסחריים, מוסדות ציבור וכדומה.

יצויין, כי מלבד הפרויקט ממחזרת העירייה מידי *ום כ- 100 טון אשפה מסוגים שונים, ביניהם אשפה אורגנית, נייר, וכוכית, שמן, גזם עצ, חומרי בניין, סוללות, קרטון ובקבוקים, ובימים אלו נבחנות אופציות לקידום מיחזור פסולת אלקטרונית וצמיגים.

3. תלמידי תל אביב- יפו עולים לירושלים

בתאריך 27.9.05 התקיים ארוע לציון בר / בת מצווה של תלמידי כיתות ז'

בעיר, שבמסגרתו עלו 3,000 תלמידי שכבה זו, מכל בתי הספר בעיר, לירושלים.

אירוע זה, מתקיים זו הפעם השניה, במטרה להפכו למסורת, בה יזכו כלל תלמידי העיר להחשף לעיר הבירה ולמקומות הקדושים בה.

במסגרת יום זּה סיירו התלמידים במסלוליסם שונים בעיר ירושלים כאשר כולסם, ללא יוצא מן הכלל, הגיעו לכותל המערבי ולמנהרות הכותל.

אירוע הסיום התקיים באמפי בלטרון.

4. טקס חתימה על הסכם החממה הטכנולוגית

בתאריך 25.9.05 נחתם הסכם בין הרשות לפיתוח כלכלי לבין חברת -51405

1 להשקעה בחממה טכנולוגית 1 - 1.42

החממה הינה חברה הפועלת מכת זכיה במכרז של המדען הראשי. החממה קולטת חברות, מספקת להם מקום פיי ושרותים עסקיים, משפטיים וחשבונאיים, ומשקיעה בכל חברה כחצי מיליון דולר כאשר כ- 85% מסכום זה מתקבל מהמדען הראשי.

זהו ערו חדש לפיתוח התעשייה בעיר באמצעות השקעה ישירה במיזם עסקי המהווה אבן שואבת ליזמויות. מדובר בתעשייה שיוצרת מקומות עבודה, מושכת תושבים איכותיים, מפתחת סביבה מעגלי מסחר ושירותים ותורמת לפיתוח העיר.

5. שיפוץ רחוב הרצל

מינהל בינוי ותשתית, באמצעות חבי ייעזרה וביצרון'י, משפצ את רחוב

הרצל בקטע שבין רחוב שלמה ועד רחוב אחד העם. מדובר בשיפו\ נרחב הכולל החלפת תשתיות מים, תיעול, הטמנת רשת החשמל, קנים לסיבים אופטיים ומערכות השקיה, סלילת כבישים ומדרכות, התקנת תאורה, ריהוט רחוב ורימזור צומת פלורנטין.

השבוע הסתיים השלב הראשון בקטע שבין הרחובות שלמה ופלורנטין וכיום מבוצעות העבודות בקטע השני שבין פלורנטין - ידידיה פרנקל.

עלות הפרויקט כ- 15 מלשייח והוא עתיד להסתיים בסוף שנת 2006.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 37 -

6. בית הסארית

ב- 27.9.05 הושגה הסכמה עקרונית עס השגרירות הטורקית בדבר הקמת מרכז תרבות טורקיה בישראל בבית הסראיה בכיכר השעון ביפו.

בית הסאריה ששימש כבית המושל העותומאני שופץ ושוקס במסגרת פרוייקט פיתוח התיירות ביפו, המשותף לעירייה ולמשרד התיירות. במסגרת השיפוצ שוחזרה חזיתו המקורית באופן מלא.

לאחר פנייה של השגרירות הטורקית, סוכם על הפיכת המבנה בשטת של כ-

0 מ"ר למרכז תרבות טורקיה בישראל. המרכז ישמש להסברת והצגת התרבות הטורקית ובכלל וה לימודי השפה הטורקית, אומנות טורקית, ויארת אומנים ויוצרים טורקיים. כמו כן יאזכר המרכו את מורשת יהדות טורקיה.

השגרירות הטורקית צפויה להשקיע במבנה כמיליון דולר, וכנגד השקעה זו היא תשלם לעירייה שכייד סמלי לתקופה של עשר שנים.

ההסכם מותנה בחתימת הסכם בליטרלי בין ממשלת טורקיה לממשלת ישראל בנושא. המועד הצפוי לפתיחת המרכז הוא אמצע שנת 2007.

7. נשים הולכות רחוק - 2005

האירוע, שהתקיים בפארק גני יהושע בתאריך 23.9.05, ואשר הפך למסורת, הינו פרי יוזמה של העמותה לקידום נשים בספורט ואשר שותפים לו העירייה, באמצעות המחלקה לספורט ומשרד החינוך התרבות והספורט.

בארוע, שמטרתו כינוס נשות ישראל לפעילות גופנית וצעדה למען בריאות, אחווה וכושר גופני, השתתפו אלפי נשים מכל רחבי האר.

8. חנוכת גן ברודצקי, גן ז.ם.6.ז

בתאריך 28.9.05 נחנך גן ברודצקי אשר בפינת הרחובות ברודצקי ואיינשטיין.

הגן הוקם בתרומת הקרן לחקר הסרטן בישראל (01.6.8.5, התורמת מלגות מחקר לבכירי המדעניס בישראל והחליטה הפעם על הקמת הגן, אשר ישלב את הוקרת התורמים בעשייה למען הקהילה.

הגן שוקס בתרומתו הנדיבה של מר נלסון בכור צ''ל.

מדובר היה בשטת מוזנח אשר הפך היום לפינת חמד, לרווחת התושבים.

9. טקס חנוכת אולם התרבות בבניין העירייה הישן

בתאריך 28.9.05 חנכנו את אולם התרבות אשר בבניין העירייה הישן השוכן במתחם ביאליק, שהינו מתחם בעל חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית ואשר נכלל כיום באזורי ההכרזה של ייהעיר הלבנהיי ונקבע כאתר לשימור מורשת עולמית. האולם יתופעל ע"י בית ביאליק וישמש לפעילות תרבותית הקשורה לעיר תל אביב-יפו שתכלול ערבי ספרות, הצגות לילדים תערוכות אמנות פלסטית, ימי עיון ועוד.

0. הצגה מוסיקלית ''אנחנו כאן'' בביצוע ילדי שדרות

במסגרת פרוייקט משותף של משרד הקליטה ועיריית שדרות, העלה תאטרון הילדים והנוער משדרות הצגה מוסיקלית ב- 19.10.05 בבית פרנקפורט.

בתאטרון ילדים ותיקים ועולים חדשים משדרות אשר העלו הצגה שבה חומרים מקוריים שחוויס ילדי שדרות בעיר, כדוגמת נפילת קאסמים ודרך ההתמודדות עמסם.

ההצגה הועלתה תחילה בתל-אביב-יפו ואמורה לעבור ברחבי הארא.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 38 -

1. הנחת אבן פינה לשדרוג אמפיתיאטרון תירוש

בתאריך 26.10.05 הונחה אבן הפינה לשידרוגו ושיפוצו של האמפיתיאטרון בגן הפיסגה ביפו בתרומתה של משפחת תירוש להנצחת שמסם של סימון וז'אן תירוש.

בנוסף, סוכם על הקמת ''קרן סימון וז'אן תירוש לפיסול בחוצות יפויי אשר פירותיה יתרמו לרכישת פסלים והצבתם בגן הפסגה ובמקומות אחרים ביפו.

2 הגימנסיה העברית ''הרצליה'' - כנס מחזורים וחנוכת השער החדש לאחר שנה של חגיגות, טקסים וכנסים לגימנסיה העברית ייהרצליהיי, אשר הינה בית הספר העל יסודי העברי הראשון בעולם, התקיים בתאריך 27.10.05 האירוע המרכזי והוא כנס בוגרי הגימנסיה לדורותיהם.

הארוע התקיים בסיוע של העירייה ובחסות יהודית (שטרן) ומשולס-זוסקא ריקליס.

3 ארועי חול המועד סוכות

במהלך חול המועד קיימה העירייה באמצעות המחלקה למופעים, אגף

התרבות, פסטיבלים וארועים שונים ומגוונים ברחבי העיר, ביניהםם:

א מצעד האהבה - מעל 200,000 איש פקדו השנה את מצעד האהבה, המהווה את האירוע הבינלאומי הגדול בעולם לצעירים. האירוע, המתקיים וו השנה השמינית בתל-אביב-יפו וכן בערים הגדולות בעולם: כגון ברלין (בה נוסדה המסורת בשנת 1989 לאחר נפילת החומה), וינה, קיפטאון, מקסיקו סיטי וסאן פרנסיסקו.

מצעדי אהבה מושכים אליהם מידי שנה מילוני צעירים להפגנה משותפת ומיוחדת במינה - באמצעות מוזיקה - בעד אהבה, שלום, שמחה וסובלנות.

השנה הגיעו למצעד האהבה התל אביבי משלחות

ממצעדי האהבה במקסיקו סיטי וסן פרנסיסקו וכן

מארגני המצעד מברליו.

ב הפנינג עיר על אופניים - ההפנינג שהתקיים ב- 20 לאוקטובר הינו יוזמה של עיתון ייהעיריי בשיתוף המחלקה למופעים ומופק וו השנה השלישית ברציפות.

במהלך ההפנינג הוצבו מתחמי ספינינג, רכיבה בטוחה, אקסטרים, לימוד רכיבה על אופניים לילדים, שוק יד שניה לאופניים ודוכני מכירות של אופניים ואבורים נלווים. כמו כן התקיימו במקום חידוני טריוויה, תחרויות, הפעלות ובמת אמנים.

ההפנינג המשיך את מסע ההסברה של עיתון ייהעיריי והעירייה לעידוד הרכיבה על אופניים ברחבי העיר.

ג. | פסטיבל "איקון"' - פסטיבל ארצי לדמיון העוסק במדע דמיוני,

פנטזיה, משחקי תפקידים אנימציה ועוד, שנערך השנה בפעם התשיעית בסינמטק. הפעילויות התקיימו קרוב ל- 24 שעות ביממה בין התאריכים 18 - 21 באוקטובר. במהלך הפסטיבל הוקרנו סרטי מדע בדיוני ופנטוּיה וחולק פרס גפן לספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר שיצאו בעברית בשנה החולפת ולסיפור המקורי הטוב ביותר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 39 -

ד פסטיבל אמנות האר - הפסטיבל, שהינו תוצר של שיתוף פעולה בין מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה, המשכן לאמנות עין חרוד, "*אמנות לעםיי והמרכו לאמנות דיגיטלית בחולון, התקיים בפעם הרביעית במתחם רידינג בין התאריכים 23 - 19 באוקטובר.

במשך ארבעה ימים נחשף הקהל הרחב לתערוכה של מיטב האמנים הפועלים בארצ, בחללים הפתוחים והסגוריס של רידינג, על גבי מסכי וידאו ענקיים ועל רחבת הדשא במתחם.

ה בנוסף נערכו אירועים הקשורים בתוג, כגון:

יריד ארבעת המינים, שהתקיים כמידי שנה, בככר רבין לקראת חג הסוכות וכן אירוע הקפות שניות בשמחת תורה, שנערך גם כן בכיכר רביו בהשתתפות תזמורת משטרת ישראל, הופעת הזמר שי ברק ותזמורתו וכלל תהלוכה מבית הכנסת ברחוב שאול המלך לכיכר.

4 יריית תל אביב-יפו מגיעה לקמפוס

עיריית תל אביב-יפו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת'יא פתחה זו השנה השנייה, בתחילת שנת הלימודים באוניברסיטה, עמדה עירונית המספקת את מכלול השרותים להם נזקק סטודנט תושב העיר ובין היתר: הנחות בארנונה, הנפקת תווי חניה אזוריים, הנפקת תעודת תושב, מידע בדבר הנחות במוסדות תרבות, אמנות וספורט והנחות בסינמטק.

עמדת העירייה הוצבה בקמפוס בין התאריכים 30.10.05 עד 3.11.05.

ליוזמה הנייל חברו גם משרד הפנים והביטוח הלאומי.

ארגון המבצע נעשה ע"י מינהל הכספים ביוזמה משותפת עס חברת המועצה פרופי ווהר שביט.

לאור הניסיון בשנה הקודמת הוכח כי לעמדה חשיבות רבה מבחינת הסטודנטים וכי הנוכחות בה רבה.

5. המכללה האקדמית ביפו

השבוע החלה שנת הלימודים בקמפוס המכללה האקדמית של תל אביב-

יפו, ונרשם גידול של 30% במס' התלמידים הנרשמים ללמוד בקמפוס החדש ביפו.

במקביל, נמשכת העבודה על הקמת הבניין השני של הקמפוס, בניין מדעי המחשב. העבודות מתקדמות והושלמה הקמת היסודות.

1. ברבה (המשך)

יעל, את רצית להגיד משהו, בבקשה. ליאורה- זה לכבודך.

גב' מינקה:

חבל שהיא לא חברת מרכז המפלגה שלי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 34

מתאריך ד' חשון תשס"ו (6/11/2005)

- 40-

גב' דיין:

אני מבקשת, חברות וחברים. אני ביקשתי רשותו של ראש-העירייה להוסיף מספר מילים לברכת פרידה מליאורה.

אני חייבת לומר שיש לי התייחסות נשית לתפקיד הזה, זה אחד התפקידים הבודדים שאין ויכוח, למרות שתמיד יש מישהו שקופצץ ואומר- יכול להיות גס גבר בראש הוועדה לקידום מעמד האשה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

נכון.

גב' דיין:

אז זה נכון, אבל בלי שיקפוץ, יושב ואומר את זה גס ראש העירייה.

אלא שהעניין לא נבדק אף פעם, אז אני לא יכולה להשוות. אני יודעת שהנושא של קידום מעמד האשה, חקיקה לקידום מעמד הא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]