פרוטוקול ישיבת מועצה מס 43

עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 43

מתאריך טייו סיון תשס'יו (11/6/2006)

השתתפו : מר אריה שומר חיוייר

וה''ה :

ח. אבי גיא ש. אגמי נ. אלנתן א. אמינוב

א. בנאי א. גלעדי י. דיין י. דרורי

נ- וולוך פ. ויסנר מ. וירשובסקי ש. זעפראני

ר. חולדאי ש. חשן ר. טורק מ. טיומקין

י. כחלון מ. להבי נ.לוברט ר. לוינטל

ש. מזרחי ש. מסלאוי ד. ספיר א. פנקסי

ז. שביט ה. שכנאי

נעדרו ה''ה:

ג. הרי, ד. לוי, מ. מוזס, ש. גפן

נכחו בישיבה: מר אשר בן שושן סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל

וה''ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל לתכנון, ש. אורן, המשנה ליועצ המשפטי, מ. בניימיני, | עי בכיר לרהייע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, א. הורוביץ-קלר, עי רהייע, ח. הורוביצ, מבקר העירייה, ד. לוטן, מיימ

מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ה. סייג, סי גובר העירייה ומנהל אגף החשבות.

הישיבה נפתחה בשעה 10 :16

מזכירת המועצה רשמה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-2-

סדר היום:-

+ ₪05:

.10

.1

.12

.3

4

.5

.16

מינוי ממלא מקוסם מזכיר העירייה; (עמ' 3)

אישור סדר היום; (עמי 4)

דברי ראש העירייה; (עמי 32)

פרוטוקול ועדת נכסים מס' 18/06 ; (עמי 40)

פרוטוקול הוועדה להקצאת מקרקעין מס' 11/06 ; (עמי 41)

פרוטוקול ועדת כספים מס' 34/06 ; (עמ' 45)

פרוטוקול ועדת כספים מס' 35/06 ; (עמי 48)

פרוטוקול ועדת תמיכות 3/2006 לאישור מקדמות עייח תמיכות לשנת 2006; (עמי 57)

פרוטוקול ועדת תמיכות 4/2006; (עמ' 58)

הצעת חוק עור לתל אביב -- יפו (אגרת תעודת אישור) התשסייו - 2006; (עמי 63)

תיקון תקנון פרס דב הוז לספורט ותיקון תקנון פרס ביאליק לספרות יפה; (עמ' 66)

חילופי גברא ברשות ניקוז ירקון; (עמי 67)

שינויים בוועדות עירוניות; (עמ' 68)

מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; (עמי 69)

התקנת קווי ביוב; (עמי 71)

נאומים מהמקום; (עמי 72)

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-3-

מר שומר - היו''ר:

שלום לכולם.

מונח לפניכם סדר היום לישיבת המועצה מן המניין מס' 43, 11.6.2006.

הסעיף הראשון הוא:

1. מינוי ממלא מקום מזכיר העירייה:

מר שומר - היו'/ר :

אני קורא את הצעת ההחלטה.

הצעת ההחלטה למועצת העיריה, מינוי

מר לוינטל:

מה עס הצעות לסדר היום?

מר שומר - היוי'ר:

לא. תכף אחרי זה. וה הדבר הראשון, זה לפני זת.

מר וירשובסקי:

זה נכון.

מר שומר - היו''ר:

אינני מדלג על הצעות לסדר היום. הנושא הראשן הוא מינוי ממלא מקום מזכיר העירייה.

מר לוינטל:

אתה מתחיל בסדר היום, אנו רוצים להציע הצעות לסדר היום וזה לפני זה.

מר שומר - היו''ר :

למה אתה חושב שזה לא נכון: אולי חשבנו על זה לפני זה?

אנו צריכים מינוי לממלא מקום המנכייל, וזה יעלה לפני ההצעות לסדר, כי בומן שהוא ישמע את

ההצעות לסדר הוא יהיה כבר במינוי של ממלא מקום המנכייל ומזכיר העירייה.

הצעת החלטה: מינוי ממלא מקום מזכיר העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-4-

מחליטים :

למנות את סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, כממלא מקום מזכיר העירייה בוּמן היעדרו של מנכ"ל העירייה.

בהתאם לכך תהיה נתונה לו גס הסמכות לחתום על מסמכים שאין בהם התחייבות כספית, על פי סעיף 203 לפקודת העיריות (נוסח חדש).

דברי הסבר: מועצת העירייה מתבקשת למנות את סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל כמיימ מזכיר

העירייה בזמן היעדרו של מנכ"ל העירייה.

מי בעד!

הצ בע ה

בעד- 16 חברי מועצה - פה אחד

פה אחד אושר המינוי של ממלא מקום מזכיר העירייה.

החלטה: -מינוי ממלא מקום מזכיר העירייה- מאושר.

מחליטים למנות את סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל, כממלא מקום מזכיר העירייה בזמן היעדרו של מנכ''ל העירייה. בהתאם לכך, תהיה נתונה לו גס הסמכות לחתום על מסמכים שאין בהם התחייבות כספית, על פי סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש].

2. אישור סדר היום:

הצעות לסדר היום:

מר שומר - היו''ר:

אנו עוברים להצעות לסדר היום, ואני מבקש להזמין לדוכן את מר רון לוינטל- חבר המועצה.

1. מר רון לוינטל- 100 שנות תרבות בנוסטלגיה בראייה עירונית:

מר לוינטל:

אנו עומדים לחגוג בתוך שנתיים, אני חושב, בערך, 100 שנה לעיר. וכאשר אנו הולכים לחגוג את 0 השנים האלה, אני רוצה לבכות יחד אתכם את העובדה שלא מעט מוניומנטיס נוסטלגייס של העיר, זו לא עיר עס עבר עתיק כמו רומא או פריז, זו עיר צעירה יחסית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-5-

מר גלעדי:

קח את יפו.

מר לוינטל:

וכבר המוניומנטיס שלה מוזנחים.

זה מתחיל נניח עס בית התנייך, כבר קיימתי על זה כאן דיון, כלומר ביקשתי לקיים, לא התקיים דיון. בית התנייך ברתי רוטשילד זה הבית הראשון שבו גר מאיר דיזנגוף, דוד בן-גוריון קבע בו מוזיאון מיוחד ליצירות תנייכיות, אה גס היה המוזיאון הראשון של תל-אביב, ובמרתף שס הוכרזה מגילת העצמאות. בית התנייך האה במשך השנים האחרונות- מוזנח, מוזנח באופן מכוון-

הייתי אומר. תכף אנו נדבר על זה, כי אנו נגיע, אני מניח, בסוף לנושא של בריכת גורדון, שבו אנו בעצם רואים את אותו סוג של תיפקוד. בתחילה מזניחיס את המקום, ואחר כך- כעבור כמה שנים אומרים: זה מרופט, אין לזה קונים ולא מעוניינים לבוא, וזה לא מעניין וכו'.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר לוינטל:

אני לא מדבר עוד על הבריכה, אני מדבר עוד על בית התנייך.

מר שומר - היו'יר:

חכו. 100 שנה.

מר לוינטל:

כך לקחו את הבית הראשון של מאיר דיזנגוף, את בית התנייך והפכו אותו למקום שכמעט לא קיים. בניגוד לחוק הדגל, יש דגל מעליו, צריך להיות דגל מעל מוסד כזה, הוא מרופט, קרוע, אני כבר דיברתי על זה לפני כמה חודשים כאן, לא עזר כלום.

אנו זוכרים את המאבק שקיימנו פה כמה חברי מועצה על היכל התרבות- שרצו לשנות את המבנה שלו. תחילה עשו חגיגה גדולה עם האוייס על העיר הלבנה, אמרו: אלה בניינים לשימור, אלא בניינים לבנים, אסור לשנות, אסור להזיז, הסתיימה התגיגה ונודע לנו שרוצים לשנות את המבנה של היכל התרבות.

אותו דבר, אותה רוטינה של בית התנייך, עוד נגיע לבריכה, קרתה לפסל של אגם בככר דיזנגוף.

נתרס פסל של יעקב אגם שיורק מים ואש ומסתובב וכוי, שנראה טוב בתנאי שמפעילים אותו, בתנאי שיושב שס אדם למטה, יש שס בוטקה של בן-אדם למטה, שאמור להפעיל את הפסל שלו, ואז הוא מסתובב ואז הוא נוסע, ו - 3 פעמים ביום היתה תצוגה, כשהייתי צעיר באתי לראות.

אחר כך נתנו לגה ליפול, לא תיפעלו את זּה, לא מימנו את ּה, השאירו את זה כמו שזה, התחילו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-6-

להגיע לשם פאנקיסטים וכל מיני הומלסים, המקום נראה מוזנח, וכשהפסל הזה שמבוסס על תנועה ואז הוא נראה טוב- עומד כפי שהוא עומד, הוא באמת מתחיל להראות פחות טוב. ואז

אחרי כמה שנים אומרים: תראו, זה מוזנח, זה לא נראה טוב, אנשים לא באים לראות את זה,

בואו נוריד את זה. ואת היחס הזה אפשר למצוא בהמון מקומות בעיר, אם זה פסג' הוד- שהוא אמנם פסג' פרטי, אבל אני לא רואה שהעירייה מקדמת ומסייעת לקידומו של המקום שכוח האל הזה. אפשר לראות את זה בערש רחוב הגלריות, רחוב גורדון- היה פעם רחוב עס די הרבה גלריות, היית נוסע לשם, תיירים היו באים, זה היה פשוט רחוב שהוא חצי מוזיאון. הס נסגרו, הס לא קיבלו יחס טוב מטעם העירייה והם זולולו. אני יודע את זּה, להורי היתה גלריה שס בתקופת הזהר לפני 20 שנה, המקום הזה היום נראה רע מאוד.

יש את המגרש באוסישקין שהוחלט להעבירו. גס פה אנו רואים. המגרש הזה הוא מוניומנט, זה לא רק מגרש, ה שלם שהוא גדול מסכום חלקיו.

היתה ככר ביאליק. ככר ביאליק- שאני חושב שמאבק עירוני בלבד, ולא הטיעונים שנאמרים על ידי העירייה, מנע את ההרס של הככר הזאת, עס הפסיפס של נחום גוטמן, שכמעט עבר את החוויה שעובר הפסל של אגם, ושעובר בית התנייך, ובית דיונגוף, ושאר המוניומנטיס שהזכרנו.

מוזיאון תל-אביב שהוא מוזיאון חשוב לכולנו, כמעט הפך להיות מוזיאון סמי. אגב, בשביל תרומה של 20 מליון לאגף אחד היה צריך להיות כל המוזיאון- מוזיאון סמי. לא מזמן קראתי בעתון שאחר כך סמי עופר קנה תמונה של שאגאל ב - 40 מליון, ושאלתי את עצמי האם תמורת 40 מליון הוא מוחק את השם של שאגאל וכותב מתחת לתמונה גם כן- סמיז! אין לדעת.

את קאמרה אובסקורה באו לסגור פה ואיש לא הניד עפעף.

שוק הפישפשים התייבש, מי ששאל על יפו, ועשו איזה שיקום לא ברור. זה אחד הסמלים של יפו וגם כן נתנו לו להזדנח.

מפלצת ענקית של נדליין עומדת לקום בנווה צדק, שכונה שכל כולה בתים נמוכים ומיוחדים. גס חוף מציציס ההסטורי- הסוכה של אהרונצייק המציל כבר מזמן לא שם, והוא לא נראה.

על כסית, שהוא אמנם בית קפה פרטי, אבל בו המשורריס התחילו את דרכם, משורריס מפורסמים, המקום לא שומר על ידי פרנסי העיר גם כן.

על פארק הירקון שמוזנח, לא רק הפארק, הירקון עצמו שמוזנח באופן קיצוני- אין מה להוסיף.

באמת כל כמה חודשים מתרגשת עלינו אימת הבנייה בפארק הירקון, עוד 1% פה ועוד 0.5% שם.

ואת הים שגזלו בצוק בכסף, עכשיו אני מבין שבית המשפט אסר על הדבר הזה, והסי 8 סאן שגזל חלק מהחוף, ועכשיו מגיעה גס בריכת גורדון- עוד סמל שעובר גס הוא את החוויה הזאת.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר לוינטל:

אני מניח שנדבר על זה כאשר יגיע הסעיף הזה.

רציתי להגיד שהבשורה הטובה היא- שככר אתרים נשארת, וגם רדינג חזר לפעול, שזה שני מקומות איומים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-7-

ובעצם התהליך הוא קבוע: מזניחים, ואז טוענים שאין לזּה קליינטיס, ואז הורסים. אני רוצה

להזכיר לראש העיר, ראש העיר היה מנהל גימנסיה הרצליה, ולפני כמה חודשים הוא ניסה לתרום את עזרתו, וכמה עמל הושקע בשיחזור קלוש של שער בלבד של גמנסיה הרצליה שנהרסה לפני 40 שנה בשביל פיתוח.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר לוינטל:

זה הפיתוח הזה של גמנסיה הרצליה, שראש העיר התלהב- ששמו שס שער אחד, שהוא חיקוי מצ'וקמק של מה שהיה פעם, זה הפיתוח הזה שבגינו אנו נהרוס את הבריכה, ואת ככר ביאליק, ואת שוק הפשפשים, ונשנה את המוזיאון הזה, ואת היכל התרבות, ואת חופי הים, ואת כל מה שיקר לנו בעיר הזאת אנחנו נכחיד.

היה לנו 23 מליון להזיז 6 בתים ישנים ברח' קפלן- שהקשר שלהם לתל-אביב קלוש לעומת המוניומנטיס שאני הזכרתי כאן. ואף אחד לא יחזיר לנו את גן החיות המקסיס שהיה לי בילדותי, שהיה ממש מתחת לבניין שבו אנו כרגע עומדים ומדברים.

האצבע פה קלה יותר מידי על ההדק במוניומנטים עירוניים. יש לנו עכשיו הזאדמנות, במלאת 100 שנה לתל-אביב, וזה גס 100 שנה לככר, לבריכה ולבית הקפה המיתולוגי ולכל הגופים האלה. וה לא רק 100 שנה לגימנסיה, זה גס 100 שנה לשאר המוניומנטים, ואני חושב שהעיר הזאת צריכה להתחיל לכבד את ההסטוריה שלה. והייתי רוצה שיתקיים דיון במועצה.

בפרק הזה תמיד צריך להזכיר לחברי המועצה, כי אני לא בטוח שהפרק הזה ברור. הפרק הזה הוא פרק שבו אנו מציעים הצעות- לא סתם בשביל לדבר ולא בשביל שיכתבו על זה באיזה מקומון,

קריאה:

כותרת בעתון.

מר לוינטל:

לא. ההצעות כאן מוצעות כהצעות לסדר היום, בכוחנו להצביע בעד שהם ידונו כאן במועצה. אנו עכשיו מצביעים מה יהיה היום על סדר היום, ובימים הבאים. מה שקורה בטקס קבוע, בריטואל קבוע, זה שאחרי שמסיימים להציע את ההצעה- עולה ראש העיר או מישהו מטעמו, וממליצ לכם לא לקיים את הדיון במועצת העיר, ואתם מסכימים, וזה חבל מאוד כי זה עובר- או לשום מקום, או לוועדה שלא מתכנסת, או לוועדה שמתכנסת ואין לה ערך, או לאותו דבר שנקרא פורום, זה מן המצאה כזאת כדי לסמן \, ה משהו לא סטטורי, חסר ערך, אין לו שום משמעות. דיונים בפורום של המועצה- זה כל כך חסר משמעות שגם לא באים לשם, ואז ראש העיר יכול להגיד:

הנה, רציתם לדון בנושא ולא באתם. לא באנו כי אין שום ערך לישיבה בפורום הזה. הפורום היחידי שקובע זה הפורום הזה, ולכן אני מציע הצעה לסדר היום, עכשיו, לדון כאן, לא במקום אחר, לא במועד אחר, לא בפורום חסר ערך, כאן- בפורום הזה שנבחר, שיש לו משמעות. אני מציע

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-8-

שאנו נעשה דיון על ההתייחסות שלנו למונומנטיס נוסטלגייס בעיר הואת. יש לנו כאן הזדמנות, 0 שנה לעיר, אפשר לקבוע 100 מונומנטיס בעיר שהם סמלי העיר ואין לגעת בהם. הייתי שס בהם את כל המקומות שהזכרתי קודם, מוסיף להם את הבימה, ואת תאטרון גשר, ואת נמל תל-

אביב ואת נמל יפו, ואת יפו העתיקה, שפך הירקון, את רחי האצייל בשכונת התקווה,

מר לוברט:

גם את בית הכנסת אלנבי, שלא תהפוך אותו לדיסקוטק.

מר לוינטל:

כל מקום שתזכיר, כל מקום שאתה רוצה גם אפשר לצרף, כי אחרת כל ישיבת מועצה שנייה שתתרגש, תהיה כאן מכה אחרת, ולאט לאט הסמליס האלה נעלמים, יש לי הרגשה שבלי תכנון מרכזי אחד- אלא בצורה של שליפות, כל פעם אחד אחר. וידוע, ואת זה לא אני אמרתי, אמרו את זה הרבה לפנינו, אס אין לנו עבר- אין לנו עתיד.

הגיע הזמן שאנו נדון, ואני מציע היום- בואו נעשה הפתעה לעצמנו, במקום להיות מועצת גומי שמצביעה אוטומטית על לא, בואו תצביעו איתי על לקיים דיון על הראייה של 100 שנות הסטוריה בתל-אביב.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר לוינטל:

תצביעו איתי חברים. אל תצביעו להוריד את זה מסדר היום, תצביעו בעד לקיים על זה דיון, כי יכול להיות שלפעמים ראש העיר קצת לא מעריך כמונו- ילידי העיר, את המונומנטיס החשובים לנו.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר חולדאי - ראש העירייה:

יו"ר המועצה, חברי- חברי מועצת העיר.

אני כבר אומר כאן שאני מרים את הכפפה- לקיים דיון על 100 שנות העיר תל-אביב יפו- כאן במועצה. אין לי שום בעיה לקיים כאן דיון על 100 שנות העיר תל-אביב יפו, ועל המונומנטים.

קויאה מהקהל:

למה בזלזול!

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-9-

מר חולדאי - ראש העירייה:

גבירותי ורבותי- חברי בקהל: הנוהג הדמוקרטי במועצת העיר הוא כזה, שאתם רשאים לבוא

לכאן ואתם רשאים להקשיב, וזה בסדר גמור, אתם לא שותפים לדיון, ולכן אני מאוד מבקש לשמור על הסדר הטוב כדי שנוכל לקיים דיון כמו שצריך. אני מאוד מודה. אני גס לא מבין מאיפה האיבה, ותכף אגיע לזה.

אבל כאן אני כמעט צריך להתנצל ששיקמתי את שדי רוטשילד. ואני כמעט צריך להתנצל על וה שפארק יהושע הפך להיות פארק שוקק חיים. ואני גם צריך להתנצל כנראה על העובדה שהטיילת מחוברת- עד בואך יפו. וגם על כך שמושקע עכשיו כ - 50-60 מליון שח' כדי להקים פארק על מדרון יפו, שחורבותיה של תל-אביב נשפכו עליו ויש לשקם אותו.

קריאה

את ככר אתרים לא שיקמת.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני לא הקמתי את ככר אתרים.

מר לוינטל:

זה הכל חדש, מה עס הדברים הישנים! בית התנייך.

מר חולדאי - ראש העירייה:

סליחה אדוני חבר המועצה: הקשבתי לך, לכל מילה, גס לא הפרעתי לך. אז אס תתאפק במתותא

ממך ותיתן לי עכשיו לומר את דברי, אודה לך. מה גס שבפתח דברי אמרתי שאין לי בעיה לקיים דיוןו על עתידס ועל המונומנטים, ועל כל דבר. אבל כאשר כבי חבר המועצה מר לוינטל היה עסוק בבחירות, הוא שכח גם לעשות שיעורי בית. הוא למשל שכח לבוא ולומר לפורום הנכבד של חברי המועצה ולהזכיר להם, שלדאבוני- רוטשילד 16, ביתו של ראש העירייה הראשון, נמסר למדינת ישראל, לא על ידי אלא על ידי ראש-עירייה קודם לי, ולכן אני מנוע מלטפל בו ולעסוק בו, מפני שהוא איננו רכושה של עיריית תל-אביב יפו.

מר לוינטל:

הוא חלק ממוזיאון האר\.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אתה טועה, תעשה שיעורי בית. כבי החבר רון לוינטל, אני עוד מעט צריך להתנצל על וה ששיקמתי ושיפצתי את שוק הפשפשים. אני גס צריך להתנצל על זה ששיפצתי את רחי גורדון, אבל מה לעשות שגלריות עיריית תל-אביב לא החזיקה בעבר והיא גס לא תחזיק בעתיד. וגם אינני

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 10 -

בטוח שמרבית האנשים כאן יסכימו אתו שהמזרקה של אגם היא כזה דבר שכדאי אולי לשמור.

אני בטוח שיש כאן רבים וטובים שלא מסכימים אתו והיו רוצים שנוריד את הככר הזאת ונחזיר אותה למה שהיא היתה פעם.

קריאה מהקהל:

נכון.

מר לוינטל:

כרגע הוא מוזנח.

מר חולדאי - ראש העירייה:

מה שאני רוצה להגיד לכולם, לכולנו, שכשעוליס על הבמה וזורקיס נושאים, את 1 ואת 2 ואת 3, כנראה שעל 1 יסכימו % ועל 2 יסכימו צ, ועל 3 יסכימו 2, אלה החיים. ולכן אינני מתנצל, לא על כך שאנחנו נוריד את האולם באוסישקין, שנמצא במקום שאיננו ראוי לאולם ספורט, שרבים מתושביה של העיר תל-אביב יפו פנו אלי כדי להוריד אותו. שאינני רואה בו נכס תל-אביבי מהעבר. ואני לא מתכוון להתנצל גם על כך, שעשיתי בין רבים אחרים אבל לא פחות מאחרים, כדי להביא לאישורה של העיר תל-אביב יפו כאתר מורשת עולמית. ואינני מתכוון להתנצל, אני לא מתכוון להתנצל על מה שאני עושה.

קריאה מהקהל:

אתה לא צריך להתנצל.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע מה את צועקת, אני רק יודע שאת מפריעה לי.

ולכן, במסגרת העובדה שבאמת בריכת גורדון הביאה לידי כך שהיא מופעלת 3 חודשים בשנה, אנו מעבירים אותה לרשותה של העיר תל-אביב יפו, כדי להחליט מה נעשה בה. ואם תשאלו אותי, לטעמי, במקום הזה, אני אומר את דעתי ולא מתבייש, שלדעתי באמת במקום הזה לא צריך יותר בריכה.

קריאות מהקהל.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ומאחר שאתסם צועקים, אני אגיד- שאותם עשרות אלפי אנשים שתפקידי לדאוג להם כראש עיריית תל-אביב יפו, שצועדים מידי שבת ויום במקום הזה, מגיעה להם רצועת חוף פתוחה, יפה ומטופחת, ובריכה יש במקומות אחרים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 11 -

קריאות מהקהל

מר שומר - היו''ר:

אני מעלה להצבעה לקיים על הנושא דיון בפורום פה.

מי בעד לקיים במליאה דיון על הנושא,

מר חולדאי - ראש העירייה:

0 שנה לאן.

מר שומר - היו''ר:

מי בעד לקיים דיון במליאת המועצה בנושא של 100 שנה לאן וכל הנושאים שדיברנו עליהם!

ה צ ב ע ה

בעד - 17 חברי מועצה

נגד - 1 חבר מועצה

נמנעים- 1 חבר מועצה

מר שומר - היו''ר:

חבר המועצה רון, קיבלת את מה שאתה רוצה.

מר לוינטל:

לא דיון בעוד שנה.

מר שומר - היו''ר:

לא, ברור שלא.

החלטה: המועצה מחליטה לקיים דיון במליאת המועצה בנושא - 100 שנה לאן.

מר שומר - היוי'ר:

לאורחים בקהל, את רק מפסידה בזּה שאת צועקת. חברי המועצה קיבלו ועל עצמם לקיים דיון

בעניין, נקודח.

קריאה מהקהל:

באייה עניין?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 12 -

מר שומר - היויר:

בנושא שאמרנו.

2. גב' חביבה אבי-גיא - מבצע של שמות עבריים לעסקים בתל-אביב-יפו לקראת שנת ה - 100

של העיר.

גב' אבי-גיא:

יו"ר המועצה:

הנושא שאני מעלה לסדר קשור גס הוא ב - 100 שנות תל-אביב, ואני מקווה שהוא לא יעורר את אותה סערת רוחות שעורר קודמי בהצעה לסדר שלו.

ביום ראשון שעבר אנו דנו בפורום מועצה- בנושא עסקים בתל-אביב יפו, ביוזמתס של סגן ראש העירייה ארנון גלעדי וחברת המועצה שולה אגמי. אני מבקשת לדון בהיבט אחר של הנושא והוא:

השילוט הלועזי על בתי עסק רבים בעיר. הזדמן לי לאחרונה לבקר בקניון רמת-אביב שבשכונת מגורי, והופתעתי מהעדר כיתוב בעברית על עשרות רבות של עסקים, בקניון ברמת אביב שבשכונת מגורי. כך למשל, ויש לי רשימה של 30 בתי עסק לפחות, אבל אני אתן לכם כמה שמות, שס יפה כמו הצורפים, מופיע בלועזית בלבד. אותו הדבר פוקס, גולף, פולגת, סקאל ספורט, סיגל-דקל בגדי אופנה, נעדרת מילה עברית אחת.

לפני כשנתיים וחצי הגישה חברת המועצה פרופי הר שביט עצומה חתומה בידי אנשי אקדמיה, משוררים ואמניס לעירייה, ובה דרישה לחייב את בעלי העסקים לקיים את חוק העזר העירוני בנושא זה. בטופס הרשיון לשילוט, שדרך אגב מתחדש כל שנה ב - 31 בדצמבר, בטופס השילוט המעודכן מצויין הצורך בפרסום בשפה העברית, אולם זו תקנה שאין אוכפים אותה הלכה למעשה, והראייה -עסקים חדשים שנפתחים חדשות לבקרים, ובשלטיהסם אין אות אחת בעברית.

אני לא מאמינה שעל דרך הכפייה ניתן לשנות את האופנה של שילוט לועזי וכיתוב לועזי, ואינני מתייחסת למותגיס בינלאומיים. אני מציעה למועצה שהעירייה תיכנס להדברות עס בעלי העסקים, תקיים אתם דו-שיח, ותתמרא אותם להחליף את השילוט הלועזי, או לפחות להוסיף גס את השילוט העברי.

לגבי עסקים חדשים, יש להתנות בכל מקרה את מתן הרשיון בכך - שיינתן שס עברי לעסק, ולאכוף תקנה זו. כבר לפני 72 שנה, אם אנו מדברים על נוסטלגיה מר רון לוינטל, ראש העירייה הראשון- מאיר דיזנגוף, היה ער

מר לוינטל:

זה שאת הבית שלו הזנחנו, זה הבית המוזנח ברחי רוטשילד שדיברתי עליו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 13-

מר שומר - היו'/ר:

אנחנו לא הרסנו אותו.

גב' אבי-גיא:

כפי שאני הקשבתי לך, אני מבקשת שגם אתה תקשיב לי. אתה תתגבר.

מר גלעדי:

את מבקשת שיחליפו את כל השלטים לעברית?

גב' אבי-גיא:

אני מבקשת שיכתבו גס בעברית

מר גלעדי:

השלטים שקיימים היום- את מבקשת להסיר אותם ולשים שלטים בעברית?

גב' אבי-גיא:

אני מבקשת להוסיף עברית, קסטרו- גס בעברית.

לפני 72 שנה ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף- היה ער לתופעת הלעז ברשות הרבים, והוא פרסם הודעה- מודעה שיש ברשותי, לתושבי העיר, ואני מצטטת חלק ממנה:

איני יכול לעבור בשתיקה על יחס הזלזול ללשוננו ולרוחנו העברית, אשר פשה בזמן האחרון בתל-

אביב ואשר מצא את ביטויו במודעות, בשלטים ובשמות לבתי עסק. שמרו על רוחה של העיר הזאת- אשר עליה גאוותנו, והיו עברייס בשמותיכס , בשלטיכס ובכל חיי היום-יום. כדי לא להציב רף שלא ניתן לעבור אותו, אני מציעה להגיע להידברות בין העירייה לבעלי העסקים, שכפי שלפני שבוע שמענו- יש להם המון תלונות לעירייה, לבוא להידברות אתם. ולאו דווקא על דרך הכפייה, ולמצוא דרך להמריצ אותם להקפיד על כך- שבצד השמות באותיות לועזיות לא תיפקדנה האותיות העבריות. ופה אני מגיעה לשנת המאה לעירנו, העיר העברית הראשונה- שמתקרבת, ולפי דעתי יש לסמן גס מטרה זו בין התכניות לציון יובל וּה, כדי שלא יצטיירו חוצות תל-אביב יפו כפרבר של ניו-יורק.

אני מבקשת שמועצת העירייה או פורום מועצה- שנראה לי פורום מכובד למדי, שס אנו יכולים לשמוע גס את האנשים, הפקידות הבכירה שעוסקת ומתרגמת את זה הלכה למעשה, שמועצת העירייה או פורום המועצה יקיימו בהקדם דיון בנושא זה.

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 14 -

מר שומר - היו'/ר:

תחוּרי עוד פעם על המשפט האחרון.

גב' אבי-גיא:

שמועצת העירייה או פורום המועצה יקיימו בהקדם דיון בנושא זה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה חברי מועצה נכבדים, וחברתי-ידידתי הגב' חביבה אבי-גיא שהעלתה את הנושא. למען הסדר הטוב, והיות שיש איזו הגינות בסיסית, אני צריך לחזכיר שלפני ומן לא רב העלתה את הנושא הגבי והר שביט.

גב' אבי-גיא:

אני אמרתי את זה בדברי.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא שמעתי, אני מתנצל.

מכל מקום, לא ברור לי הנושא של העלאה לסדר היום, למרות שאני מסכים עס רוח העניין. מצוי בידי מכתב שנשלח לכל בעלי העסקים בעקבות אותו דבר, וזה מה - 9.9.2004, והוא מטפל בעניין של חוק העזר כפי שהוא. יש כאן בקשה, כפי שניתנת לכל מי שפותח עסק בעיר תל-אביב יפו, ושם כתובות כל ההנחיות. וזה חוק עזר שאגב לא אנחנו חוקקנו אותו, חוק עזר שמועצות קודמות לי לפחות חוקקו אותו, אני לא יודע בדיוק באיזו שנה,

גב' אבי-גיא:

2.

מר וירשובסקי:

אבל הוא החליף חוק עזר קודם.

מר חולדאי - ראש העירייה:

יכול להיות שזה חידוש של חוק עזר קודם.

גב' שביט:

שחוקק ב - 1947.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 15 -

מר חולדאי - ראש העירייה:

חוק העזר בעקרון אומר שכל שלט - לפחות 50% ממנו ובאופן שלא יפול מהאותיות או מהלועזי-

יהיה בעברית. כלומר, נשאר רק נושא אחד, שלשם כך אין צורך לקיים דיון. אנו הנחינו להתחיל לאכוף את זה, על המחלקה לרישוי עסקים ועל אגף הפיקוח, ואמנס התחילו לאכוף את זה. נכון, עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות, אבל אנו אוכפים את החוק הזה כמיטב יכולתנו, ואני מקווה שנראה שיפור בעתיד.

מר וירשובסקי:

צריך לקיים דיון בוועדת השמות בנושא.

גב' אבי-גיא:

לא הייתי מעלה את הנושא- אילמלא עברו שנתיים וחצי מאז שהגבי שביט העלתה את הנושא,

מר חולדאי - ראש העירייה:

ויש גס שיפור.

גב' אבי-גיא:

אין שיפור.

מר חולדאי - ראש העירייה:

יש שיפור.

אבל בלי אכיפה זה ממילא לא יהיה

גב' אבי-גיא:

צריך ליצור אווירה חיובית להמריץ את בעלי העסקים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני אשמח אס תערי לי ליצור אווירה חיובית, להמריץ את בעלי העסקים.

גב' אבי-גיא:

צריך לעשות את זה, מדובר על אלפים רבים.

אני חושבת ש - 100 שנות תל-אביב מתקרבות, ואני חושבת שזה לא מספיק לסמוך על רובי ולוף ועל הפקחים שיבצעו לנו את העבודה, אנו כאנשי ציבור צריכים להתייחס לזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 16 -

מר חולדאי - ראש העיריית:

את רוצה דיון בפורום מועצהז א.02, אנו נקיים דיון בפורום מועצה.

תודה רבה.

מר לוינטל:

אנו נצביע על ההצעה לקיים דיון בפורום או פה! אני רוצה להבין?

מר שומר - היו''ר:

לא לא לא. אנו מצביעים פה להעלות את הנושא בפורום מועצה.

מר וירשובסקי:

אפשר לדבר על זה בוועדת השמות.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ועדת השמות, למיטב ידיעתי, נמצאת בידיה של חביבה.

מר וירשובסקי:

והיא תקיים דיון.

מר חולדאי - ראש העירייה:

היא תקיים דיון והיא תביא את זה לפורום מועצה לדיון.

אז בואו נוריד את זה מעל סדר היום, את תקיימי דיון בוועדת שמות והנצחה, ותביאי לפה למועצה.

גב' אבי-גיא:

הנושא של שילוט על עסקים, זה לא וועדת שמות והנצחה.

מר שומר - היו''ר:

גב' אבי-גיא, האם את מסכימה שוועדת השמות- שאת עומדת בראשה , תעלה את הנושא בפורום מועצה, כמו שאומר ראש העירז את יו"ר הוועדה, תעלי את הנושא הזה בפורום מועצה. מקובל עליך! מקובל. בסדר.

גב' שביט:

אולי יחד עס מי שאחראי על האכיפה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 17 -

מר לוינטל:

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית שתי שאלות :

1. האם אדם יכול להציע הצעה, ואם הוא מוריד אותה אני יכול להכנס לנעליו?

עו''ד אורן:

אבל היא לא חזרה ממנה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה אולי לא תפקידי לעלות לדבר, אבל אי אפשר לקיים את המועצה בפורום הזה, ואני מבקש שיהיה פה שקט, אחרת אצטרך לבקש מהסדרניס להוציא אנשים. אז אני מבקש שיהיה פה שקט, אי אפשר פה לשמוע!

מר שומר - היו''ר:

רבותי, אני משתדל ככה לשחות ביניכם ובינינו, אנא מכם- אל תנצלו את זה. אני יכול להרים גם את קולי, אבל אני מבקש, אנא, קבלו את וה בצורה מסודרת.

מר לוינטל:

האם כדי להעלות משהו בפורום מועצה צריך בכלל להביא את זה לפהז אני חושב שצריך להביא לפה כהצעה לסדר יום- רק דברים שעולים לישיבות המועצה, ואין שום צורך ואין שום סיבה להביא הנה נושאים שהם לפורום מועצה.

מר שומר - היו''ר:

לכן אני מסירים את זה.

מר לוינטל:

זה לבזבוּ זמן קבוע- מה שרוצים להביא לפורום.

מר שומר - היו'יר:

אין בובוז.

מר לוינטל:

אס אני צודק, היא יכולה היתה ללכת ישר לראש העיר, ולסגור ישר שזה יבוא לפורום מועצה, וחבל על הזמן שגוזליס פה מאדם אחר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 18 -

מר שומר - היו''ר:

אנו לא גוזליס אחד מהשני שום דבר. כמו שאתה מנסה עכשיו לשאול שאלה, שאל את השאלה ותקבל תשובה.

מר לוינטל:

אני חושב שלא צריך להביא את זה בכלל לפה לדיון, אם מעבירים את זה לפורום.

דבר שני: אני שואל, אס היא מורידה את ההצעה, האם אני יכול להכנס לנעליה?

מר שומר - היוי'ר:

חביבה, אנו מורידים את וה מסדר היום

מר לוינטל:

ההצעה היא להעלות לסדר היום, אתה לא יכול להוריד.

גב' אבי-גיא:

אני מציעה להעלות את זה. אתם הסמכתם את ועדת השמות וההנצחה - שאני היוייר שלה, לדון בוה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

סליחה חביבה, אני מסביר לחברי המועצה פעם נוספת, כדי שלא יהיה כל פעם מחדש: אנו עכשיו

נביא את זה להצבעה ונוריד את זה מסדר היום.

מר שומר - היוי'ר:

נכון.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי לך שהוועדה בראשותך תדון בזה ותביא את ההצעה, וכך פרוצדוראלית-משפטית נכון לעשות.

מר שומר - היו''ר:

הוא צודק.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ולכו, עצם ההורדה מסדר היום- זה לא שמורידים את הנושא מעתידה של העיר תל-אביב יפו.

עד כאן ברור! תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 19 -

מר שומר - היויר:

מי בעדז

מר לוינטל:

אני שאלתי שתי שאלות והיא לא ענתה לי ואתה ממשיך הלאה. איך זה יכול להיות?

עו''ד אורן:

התשובה לשאלה הראשון היא- שהיא לא הסירה את ההצעה מסדר היום, אז זה לא רלבנטי. לגבי השאלה השניה- אין מניעה שהמועצה תחליט להעביר לפורום מועצה, אין מניעה שהמועצה תחליט להעביר את זה לוועדת השילוט, מה שהמועצה תחליט זה מה שיהיה. לפורום מועצה אפשר להביא דברים גס לא דרך המועצה.

מר שומר - היו'יר:

מי בעד להסיר את הצעתה של חברת המועצה חביבה אבי-גיא, והיא כראש הוועדה לשמות והנצחה תעלה את זה בפורום המועצה.

הצב עה

בעד -13 חברי מועצה

נגד - 1 חבר מועצה

נמנע - 1 חבר מועצתה

החלטה: המועצה מחליטה להסיר את ההצעה מסדר היום.

הגב' אבי-גיא כיו''ר ועדת שמות והנצחה- תעלה את הנושא בפורום מועצה.

3. מר פאר ויסנר ס' רה'/ע - גורדון לאן 1

מר שומר - היו'יר:

הנושא של חבר המועצה מר ויסנר הוא- גורדון לאן.

(מחיאות כפיים של הקהל)

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 20 -

מר ויסנר:

אדוני היו'יר, כבוד ראש העירייה, חברי מועצה:

גורדון לאן.

כאשר בהצעה שלי אמרתי - גורדון לאן, התכוונתי לדבר פשוט. כתושב העיר תל-אביב שבה נולדתי, הבריכה הזאת היא בריכה עירונית- ציבורית חשובה. למרות תפיסת העולם הירוקה שבאה ואומרת- בואו נשחרר שטחים פתוחים לטובת הציבור, במקרה הנדון- בריכת גורדון לא יושבת על חוף הים.

בואו נזכור איך ה התחיל: בשנת 1952 החליט בזמנו ראש העירייה מר מאיר דיזנגוף לתת ולעשות בריכה. אגב, המושל שישב אז ביפו אישר את זה. ייבשו דרך אגב- חלק מהים. היום המרינה יושבת לפני הבריכה. אני רוצה להזכיר לעצמנו שבשלב ראשון, למרות שפתחו חצי מהמרינה, חצי מהמרינה עדיין סגורה.

קריאה:

דיזנגוף מת בשנת 1936, תלמד . אני מצפה שתדע את העובדות. בשנת 1936 הוא מת.

מר ויסנר:

כל הכבוד לך, אני מודה לך, אני אבוא אליך לשיעור הסטוריה, מבטיח לך.

קודם כל זה היה הדבר הכי חשוב , באיזו שנה דיזנגוף מת. אני לא יודע, מה לעשות? אני הייתי שובב בבית הספר, וחלק מהשובבות שלי, וחלק מהמקום אליו הייתי נהנה ללכת, וחלק מזה שההוריסם שלי, או כמו שאני יודע לאן הילדים בדרך כלל בורחים, המקום הבטוח ביותר וה בריכה עירונית סגורה. לשם אפשר ללכת, לשם אפשר ללכת ולשחות. בואו נזכיר לחברי המועצה שפעם היה דבר שקראו לו שחייה לילית. לשחייה לילית היו מגיעים אנשים, היו יכולים לשחות שם, הילדים שלי- שאני שולח אותם לבריכה כתושב מרכז העיר, הבריכה היחידה שנמצאת וקיימת היא בריכת גורדון, שלשלס אני יכול לשלוח את ילדי בבטחה, ואני לא מחפש שיקרה להם משהו.

(מחיאות כפיים של הקהל)

קריאה:

יש מתנייסים היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 21-

מר ויסנר:

אני רוצה להזכיר לכם שהספורט, אני רוצה להזכיר לכם שב - 10 השנים האחרונות, לתושב תל-

אביב רון, אין לנו שחיין אחד. אני חושב שמטרתנו כעיר היא ללכת ולעודד את נושא השחייה בפרט.

ולכן אני בא אליכם ואומר לכם דבר פשוט: יש בעיר עצמה,

יש בריכה אולימפית ברמת אביב.

מר ויסנר:

אני יודע שהביאו לכאן אנשים.

מר שומר - היו''ר:

זה נושא שאליו הגעתם הנה ואתם רוצים להקשיב. אל תפריעו באמצע ואל תעירו כלום. אני מבקש מכם את זה , באמת.

מר ויסנר:

הבריכה עצמה- יש לה ערך הסטורי. לעיר עצמה אין הרבה נקודות במה להאחז. אנו תמיד רוצים להאחז במשהו שקרה פה. הבריכה הזאת היא סמל, וסמלים אנו לא מנתציס והורסים. ולכן, למרות דעתם של חלק מהארגוניס הירוקים- שבאים ואומרים: רבותי, בואו נוריד את הבריכה ונמשיך את הטיילת, לצערי, לא כולם רק רוצים ללכת בשבת בטיילת. יש אנשים שרוצים לשחות בבריכה, יש אנשים שרוצים לשכשך במים של הבריכה, בזמן שאנו יודעים שהיס בתל-אביב עדיין מזוהם.

אני רוצה לקרוא לכם את תגובת 3 ארגונים, שבעיני הס הארגונים החשובים והגדוליס מכולם בין

הארגונים הסביבתיים: ביניהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, ועמותת ייצלוליי: ייאנו

רואים חשיבות רבה בפתיחת רצועת החוף בתל-אביב יפו לציבור, וביצירת רצף הליכה לכל אורך החוף. יחד עס זאת, אנו מודעים למצוקת הבריכות הציבוריות בתל-אביב בכלל ובמרכז העיר בפרט, ולייחודה של בריכת גורדון. כמו כן אנו מאמינים כי יש לבחון כל תכנית לגופה. בהתייחטס לתכנית עיריית תל-אביב יפו העומדת על סדר היום, תמיכתנו בתכנית תלויה בתנאים הבאים :

1. עריכת הליך שיתוף ציבור נרחב, הכולל בעלי עניין רלבנטיים.

2. הליך התכנון וההסכמים עס היזם ייעשו בשקיפות ציבורית מלאה, תוך בדיקת חלופות.

3. תכנון השטח ייעשה בתהליך חוקי מלא, ויהיה לצורך שימושים ציבוריים המותאמים לאיזור

חופי ויבטיח מעבר רציף וחופשי לחוף ולים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 22 -

4. התכנית לאזור הבריכה תהיה מבוססת על תכנית כוללת למתחם ככר אתרים, אשר תבטיח

נגישות מלאה וקשר לעיר מצפון לדרום, ממזרח למערב, (חיבור לשדי בן-גוריון).

5. תיערך בדיקה בנושא הבריכות הציבוריות בעיר ויינתן מענה הולם לצרכי התושבים.

אנו מצפים מן העירייה לפעול כבר היום להסרת הגדרות בין בריכת גורדון למרינה, אשר מהווים מפגע סביבתי וציבורייי.

את זה קראתי למען הסדר, למען הפרוטוקול, מילה במילה- מה שקיבלתי מהארגוניס הירוקים-

שאותם אני מכיר, שהם: אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, ועמותת ''צלוליי.

אני פונה מעל הבמה הזאת לחברי במועצת העיר, אני יכול להבטיח לכם דבר אחד: אס נעשה תכנון מושכל- שכולל את אתרים, את המפלצת הזאת שכל הזמן אנו רק מחכים לטיל שיפול שם, ולא יפול שס טיל, לא יפול. וניקח את בריכת גורדון ואת המרינה, כמו שתמייא 13 אומרת, אס נעשה תכנון- זה יהיה המקום הכי טוב שיש בעיר תל-אביב יפו. אין מקום יותר טוב מזה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר ויסנר:

המקום הזה, עס תכנית מושכלת-נכונה, ורון אני מבטיח לך כל עורה שאפשרית: מתכניות, עס אנשים כאדריכלים- שמוכנים לתכנן את המקום הזה. המקום הזה, מעבר לטיילת, שאני אוהב את הטיילת ומעריך את העבודה שעושים בטיילת, יש פתרונות וחלופות לטיילת, יש פתרונות וחלופות! אני לא רוצה למנות אותם, כי יש 4 או 5 חלופות כאלה, ואני מאמין שאנו יחד נשכיל, אני וחברי למועצת העיר, להגיע לפתרונות הנכונים.

ולכן בסיום ההצעה שלי היא כדלקמן:

לפני קבלת ההחלטות תכנונית במוסדות העירייה, יתקיים הליך של שמיעת הציבור לגבי החלופות התכנוניות באזור.

(מחיאות כפיים של הקהל)

מר ויסנר:

אל תמחאו לי כפיים.

לגבי החלופות התכנוניות באזור, כמקובל במסגרת וועדת בניין עיר, וכל את כמובן ייעשה על פי ההצעה של יו"ר הוועדה- מר דורון ספיר , וראש העירייה - מר רון חולדאי.

תודה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-23-

מר חולדאי - ראש העירייה:

אדוני יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים :

אני באמת לא מחפש, למרות שיש פה מטענים מצד אנשים כאלה, תאמינו לי- הגעתי לפני 7.5 שנים, נבחרתי, אני מאוד משתדל לעשות טוב לעיר ונדמה לי שאני גס עושה טוב. והעובדה שמישהו לא מסכים איתי בעניין כזה או אחר, מן הראוי שהדיון יישאר בבחינת דיון ענייני, בלי האמוציות, הצעקות והטענות, כי ה גס לא עוזר. אני פונה כאן לכל אחד ואחד מכם ואומר לכולם

באשר הס: בדמוקרטיה אנו לא תמיד מסכימים, יש לנו הרבה חילוקי דעות, אבל יש לנו

תהליכים שעל-פיהם אנו מחליטים. בסופו של דבר ביום הדין אנו מגיעים לאותו יום שבו אנו צריכים להחליט מי יעמוד בראשנו לטוב ולרע. אני מקווה שכולם יכבדו את ההליכים האלה, כי זה באמת לא מכובד- לא לצועק ולא לאה שעומד על הבמה, מה גס שהרבה מאוד מהדברים , שנאמרים, לא נאמרים על סמך ידע רב במה שנאמר, כולל העובדה שאת ככר אתרים אני לא עשיתי, והיא ככר פרטית בסופו של דבר, היא רכוש פרטי.

אני מבקש שוב לא לצעוק.

ורק לאחרונה ישבתי עם שר התיירות, כדי לנסות, בפרוייקט משולש, במימון משולש לנסות לשפצ ולשקס את הקיים ולנסות להחציר לו איזשהו מראה אסטטי יותר, למרות שאת העניין האורבני קשה מאוד לשנות.

העניין השני שאני רוצה לבוא ולומר הוא- שגם בתחום הירוק- יש לי תהיות. האם המניעיס של סיעת הירוקים לאחרונה - בכל מיני נושאים שהם לחלוטין היו צריכים להיות ירוקים מטעמסם, אבל הס עוסקים בדברים אחרים, האם זה בדיוק העניין הירוקז!

מר דרורי:

הפוך על הפוך.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הפוך על הפוך.

גם אני יודע לקרוא מכתבים, וגם לי יש מכתב מהמנכיילית של ארגון ייחייס וסביבהיי שמאגד את כל הארגונים הירוקים יחד, ושבו היא כותבת: חשוב לי שתדע שאני תומכת ביוזמה חשובה וראויה זו ומחזקת את ידיךיי. והיא מדברת על העניין של פתיחת המשטח שנקרא בריכת גורדון לשימוש ציבורי נרחב. ולכן, חשוב שנדע שעל כל ציטוט אני יודע להביא ציטוטים, וכאן לא נמצאים אותם עשרות אלפים אנשים שהולכים בטיילת ועוברים דרך הגייפה.

גבירתי, למרות שאת שונאת אותי, אני אותך אוהב, את תושבת העיר, ולמרות שאת צועקת ואני לא מצליח לשמוע מה את אומרת, אני בטוח שאת אומרת כי כואב לך, ואני בטוח בוּה, אלא יש מן פטנט כזה, אני כבד שמיעה, שמיעתי ירדה עקב מגבלות אקוסטיות של חיל האוויר, אינני שומע, אני שומע רעש רקע כשאת צועקת, וחבל על האנרגיות שאת מבזבות בצעקות האלה. אגב, כל

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 24 -

מכתב שתכתבי לי אני אקרא, כך שאת יכולה להביע את דעתך. ואני מקבל מכתבים מתושבי העיר, רק היום קיבלתי מתושב העיר- שנולד ב - 1926 והוא אומר לי: פנה את בריכת גורדון.

אדוני, גס אס אתה תומך בי- אבקש לא לצעוק.

ולכן, אני פונה אל כולכם ואומר לכם: רבותי, יש כאן ויכוח ציבורי, זה בסדר גמור. יש לנו ויכוחים ציבוריים תחת כל עצ רענן ועל כל גבעה רמה, וזו זכותה של הדמוקרטיה, רק שלא ניתפס לאנרכיה. ולכן, אני רוצה לבוא ולומר שאני בפרוש מקבל שאנו נתייחס לבריכת גורדון, ונשמע כל מי שצריך לשמוע, ונחליט מה שנחליט- על פי המקובל במוסדות הלגיטימייס של העיר תל-אביב יפו. ולכן, אס כך אני צריך להוריד את הצעתך מסדר היום בידיעה- שאתה מקבל את מה שאמרת.

מר ויסנר:

מה שאמרתי שאני רוצה, בדיוק כמו שקראתי, אה מה שאנו מדברים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אבל אתה לא יכול. יסביר לך היושב לצידך, ושוב פעם אני מסביר לחברי המועצה, כולל לסגני מר פאר ויסנר. יושב לצידך מי שהיה היועצ המשפטי של העיר תל-אביב יפו והוא יסביר לך, שבאס אתה רוצה להעלות הצעה לסדר יום, אתה צריך להעלות הצעה לסדר היום שתידון במסגרת המועצה. ומאחר שלא זה מה שביקשת, אני צריך להוריד את הצעתך מסדר היום, ואמרתי לך שאני מקבל את מה שהקראת.

מר ויסנר:

מה שהקראתי, שיש שימוע ציבורי.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ולכן לא עושים הצבעה על מה שהקראת, אלא צריך להוריד מעל סדר היום.

מר שומר - היו'"ר:

נכון.

רבותי, פעם אחת ולתמיד אני רוצה שתבינו שאנו מביניסם בדיוק מה אנו צריכים לעשות. אנו חייבים, לפי ההחלטה של היועץ המשפטי ומה שאמר בסוף ראש-העיר, אנו מורידים את זה מסדר היום.

מר לוינטל:

איך אפשר!ז

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 25 -

מר חולדאי - ראש העירייה:

בהצבעה, מורידים את זה מסדר היוסם.

מר שומר - היוי'ר:

אנו מורידים את זה מסדר היום.

מר וירשובסקי:

ואז ה כאילו שלא מתקבלת שום החלטה בעניין, וראש העירייה רוצה שתתקבל החלטה. ואז זה

יעבור את התהליכים.

מר שומר - היוי'ר:

בסדר גמור: אנו מורידים את זה מסדר היום, וזה עובר את כל ההליכים.

מי בעד להוריד את זה מסדר היוםז

מר לוינטל:

אני מבקש שההצבעה נגד תהיה שמית.

מר שומר - היו''ר:

ה צ בע ה

בעד - 19 חברי מועצה

נגד - 6 חברי מועצה: (ה''ה: להבי, לוינטל, בנאי, שכנאי, וירשובסקי, ויסנר)

נמנעים- אין

מר ויסנר:

מה הבעיה להצביע על וה?

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא מצביעים על וה במסגרת הצעה לסדר.

מר ויסנר:

אז נצביע על זה עכשיו.

מר וירשובסקי:

אתה לא מצביע על השימוע הציבורי?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

-26-

מר שומר - היו''ר:

לא צריך להצביע על זה.

עו'יד אורן:

לא. השימוע הציבורי יהיה במסגרת מוסדות התכנון, ולכן המועצה לא יכולה להצביע .

מר חולדאי - ראש העירייה:

מר וירשובסקי, במסגרת הצעה לסדר - לא מקריאים את ההחלטה שהוקראה על ידי פאר ויסנר.

מכסימום, המועצה רשמה לפניה את הודעתו של ראש העירייה- שהוא מקבל את מה שנאמר על ידי מר פאר ויסנר. נקודה.

גב' להבי:

זה הכי טוב שאפשר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אמרתי את זה כבר.

מר שומר - היו''ר:

הוא אמר את זה.

לא אמרת.

גב' להבי:

הוא אמר.

החלטה: הצעת מר ויסנר הורדה מסדר היום.

המועצה רשמה לפניה את הודעתו של מר חולדאי - ראש העירייה- שהוא מקבל את מה שנאמר

על ידי מר פאר ויסנר.

4. גב' מיטל להבי- גני ילדים ופעוטונים לגיל הרך בתל-אביב יפו:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 27 -

גב' להבי:

לא רק בריכה זה חשוב, גם גני ילדים ופעוטוניס.

הקהל שיוצא, נא לשמור על השקט ביציאתו, יש פה קהל אחר שחיכה לנושא נוסף ואחר, תכבדו גס אותו ותנו לנו להמשיך בדיונים.

לקראת תחילת שנת הלימודים ב - 2005 פנתה אלי תושבת שכונת כרם ישראל וטענה שלמרות פנייתה לעיריית תל-אביב- הילדה שלה- עדן, ילידת - 24.12.2002 לא נקלטה בגן ילדים. אני ערכתי ברור והתברר- שהוראת משרד החינוך לקליטת ילדים היתה למי שנולד לפני ה - 5.12 כלומר 19 ימי הפרש. פניתי בעניין לאאב פרידמן. במענה לפניות שעשיתי בעניין לזאב פרידמן-

נעניתי שהמצוקה באזור כרם התימנים, כרם ישראל, נווה צדק וברובע לב העיר מוכרת לשרותי הרווחה, וידוע כי בשנים האחרונות לא נמצאו מקומות לכל הילדים שנרשמו- למעונות הקיימים ברובע לב העיר. תדעו לכם שבקשר לגברת הזאת אני פעלתי ופניתי ועשיתי, הילדה גם הוגדרה כילדה בסיכון, ובסופו של יום נמצא לה מקום בפלורנטין. אמא ל - 4 ילדים היתה צריכה לקחת ילד מאזור שוק הכרמל לפלורנטין, וכמובן שהילדה נשארה בבית, ילדה בסיכון או לא בסיכון, היא נשארה בבית. זה היה בשנה שעברה.

השנה, עס תחילת הרישום לגני ילדים, קודם כל פנתה אלי אחותי, שהיא אמא לשני פעוטות, ילד בן 3 וו- 4 חודשים וילד בן שנה וחצי, וגם שס אין פתרונות באזור ארלוזורוב. מסתבר שבגניס הפרטיים יש הרשמה- )א 300008 ₪ /0, שלא לדבר על זה שהמחירים הס בשמיים, מעל

0 שתי לחודש. בויצו יש איזושהי קדימות לרופאים. יש 00א₪00%1 0/8 ובכלל לא נפתחה הרשמה לפעוטות בשנה זו. בגנים עירוניים אי אפשר להירשם לטרוס-טורס חובה, יש שני גנים טובים באזור, אבל לא יודעים בכלל אס ייפתחו בהם כתות לגילאי טרום-טרום חובה.

ומסתבר שהבעיה לא שלה, רק בגן הזה שבו נמצא הילד תומר- שהוא בן 3 שנים, הוא נמצא פה, יש עוד 8 ילדים שאין להם סידור לשנה הבאה, וזו רק ההתחלה, כי בהמשך הגיעו אלי עשרות פניות מהורים נוספים, ואז פניתי לחני ברודרסון, והתשובה היתה ש: בגני צהלה, הדר יוסף, המשתלה, כוכב הצפון, מעוז אביב, נאות אפקה בי, נווה אביבים, צהלה, ורביבים- אין מענה לגילאי טרום-טרום חובה, קרי אין גני ילדים ציבוריים בכלל ועירונייס בכלל. וכן נאמר לי עוד-

שבשכונות : רמת אביב ג', אפקה, נאות אפקה אי, צפון העיר הישן ושיכון בבלי, יש רק גן אחד שנפתח לגילאי 3. אני מביאה את הנושא לידיעת חברי המועצה, מתוך שאני מצטרפת לחששות של הורי הילדים- שבשנת הלימודים הקרובה יישארו רבים מילדי העיר ללא מקום בגני ילדים-

עירוניים ופרטיים כאחד, ואמהות ואבות ימצאו עצמם מרותקיס לביתם מבלי יכולת לצאת לעבודה, או שלא ישתלס להסם לצאת לעבוד, בגלל המחירים, מבלי לדבר על הילדים עצמם-

שזקוקים לחברה ולתעסוקה עס בני גילס, ושישארו כלואיס בביתם.

אנו כעיר צריכים לשמוח על כך - שהרבה משפחות מתגוררות בתחומי העיר שלנו, שישנה מגמה של הגירה חיובית, שיש לנו גידול במספר המשפחות והילדים שמתגורריס בה, ובהכרח נוצר ביקוש לגני ילדים. אמנם, אין ו מחובתה של העירייה על פי חוק לדאוג לגני ילדיסם, החוק מבחינת

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 28 -

גני ילדים הוא מגיל 5, מגיל חובה ומעלה, זה החוק. אבל כעירייה חזקה, כעירייה שאכפת לה מהגידול במספר הילדים, אני רוצה שניקח חלק ותפקיד בהפיכת העיר שלנו לידידותית כלפי ילדים ומשפחות, ושזו תהיה עיר שנהניס בה- גם משבילי אופניים, גס מהפארקים, וגם מאיכות החינוך לגיל הרך.

אני חוששת שבספטמבר ימצאו את עצמם הורים רבים בלי פתרונות, ואני רוצה להציע שנחליט שנקיים דיון במועצה. הנושא הוא בסדר עדיפות גבוה, צריך להקצות לעניין פתיחת גני ילדים נכסים עירוניים ריקים, להכשיר אותסם לצורך כך, אולי לפעול בשתוף עס חברה עירונית להוצאת מכרזי 3.0.1 לתפעול גני ילדים בעיר על ידי יומיס שישתתפו במכרזים, לדון בנושא אולי במסגרת תקציב העירייה וסדרי העדיפויות של התקציב, אולי במסגרת וועדת בניין עיר לאפשר ביתר קלות הפעלת גני ילדים בקומות קרקע של בניינים ברחבי העיר, לפנות לציבור לבקש מיתון התנגדויות, ואולי אפילו במסגרת פורום ה - 15 - להפעיל לח על ממשלת ישראל, שהיא ממשלה שהכריזה על עצמה כחברתית, ממשלה שאפילו מגנה פעולות לא חברתיות, ולדרוש מהממשלה הזאת שהכריוה על עצמה כחברתית- לפעול להחלטה וליישוס של חוק חינוך חובה מגיל 3. אנו יודעים שילדים צריכים לצאת מהבית, ללכת לגני ילדים, שאנו רוצים לעודד אמהות לצאת לעבודה, ושצריך באיזושהי צורה מערכתית לפעול למציאת פתרונות.

מאחר שהזמן הוא קצר- יש לנו שתי אופציות : או דיון במסגרת מועצת העיר, ומאחר שפה יש לח של לוח זמנים- כי הורים נמצאים בלת), אם אני אעמוד על דיון במועצת העיר- לא נגיע לפתרונות עד אוגוסט, אני מוכנה מבחינתי- שאם ניתן לקיים דיון על הנושא בהנהלת העירייה בתוך חודש ימים- כדי להגיע לפתרונות, גס זה אני חושבת שיהיה הפתרון הכי אפקטיבי, בשל הדחיפות.

מר שומר - היו''ר:

אנו נסיר את זה ונקבל את זה שוּה ידון בהנהלה.

אבל תשמעי קודם את ראש העיר.

מר לוינטל:

בשביל מה היא מורידה ומעלה! אני רוצה להבין את הדבר הזה.

מר שומר - היוייר:

רון, אני מציע שתעבור אצל חברי מועצה שלא מבינים אותך ותסביר להם את זה. מה אתה רוצה מאתנוז

מר חולדאי - ראש העירייה:

אדוני יו"ר המועצה.

אני עכשיו עונה, אחר כך תחליט אם אתה מצביע. חכה רגע, תן לי לדבר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 29 -

מר לוינטל:

אבל זה סעיף שלפני דבריך.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה לא לפני, אני עונה לה.

מר שומר - היו''ר:

ראש העיר עונה לה.

מר לוינטל:

זה לא דברי ראש העיר?

מר שומר - היו''ר:

לא, וה לא דברי ראש העיר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

רון לוינטל, תן לנו קצת קרדיט, במטותא.

במסגרת דברי בדיווח למועצה שאמור להיות מיד אחרי ההצעה לסדר הזאת, היה רשום הדבר הבא: נתוני הלשכה המרכצית לסטטיסטיקה מצביעים על גידול באוכלוסית העיר וירידה בגיל החציוני, שמשמעותה *יותר משפחות צעירות. במקביל קיימת בעיר תנופת בנייה וגידול בביקוש למגורים, וגם, וכך אני אומר לשמחתי, מצד אחד הולך וגדל האמון במערכת החינוך העירונית.

התוצאות של כל אלה הם גידול ברישום לגני ילדים בגילאי טרום-טרום חובה וטרום חובה.

למרות שעל פי חוק אין העירייה מחוייבת ברישום תלמידי - טרום-טרום וטרום חובה, שזה גילאי 3ו- 4, עיריית תל-אביב עושה באמת את מירב המאמצים, בהשקעה גדולה מאוד, להרחיב מתן השרות לגילאים אלה במבנים העומדים לרשותה. לצערנו השנה, לנוכח עליית הביקוש, מספר המבנים המיועדים לגני ילדים איננו נותן מענה להיקף הרישום, אני מדבר אך ורק לטרוס-טרום חובה, מפני שלכל ילד בטרוס חובה- יהיה לו מקום. דרך אגב, שוב הערת אגב, במעט רשויות תמצאו שהרשות המקומית נותנת פתרון לכל ילד במערכת טרום חובה, במסגרת עירונית, לכל ילד שרוצה את זה. אבל, אילו היית טורחת לבדוק היית שומעת, שבנסיבות האלה ביקשתי ממינהל החינוך להסב מבנים לטובת מתן פתרונות למצוקה שנוצרה, ועל מנת לאפשר רישום לכל ילדי הטרוס חובה ולמרבית ילדי הטרוס-טרום חובה. ולכן במסגרת זאת, בשכונת תל ברוך צפון יוסב מבנה ל - 2 גן. במרכז העיר- ברח' עמוס- ישופצ מבנה. בצהלה יתווספו 2 גנים ברחי שוהם-

שפשוט בונים אותם. עבור ילדי שכונת בבלי מוכשר עכשיו מבנה ברח' צירלסון, ובשכונת שפירא מוכשרת כתת גן בבית ספר יישורשיס'יי. אנו בודקים גס את האפשרות למצוא מקום לכתת גן ברמת אביב ג' עבור ילדי שכונת נווה אביבים, שגם שס יש כרגע מצוקה גדולה מאוד. וגם עתידית

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 30 -

אנו עובדים כמובן- ברח' דב הוז וכו', לא כל דבר אפשר למצוא מהיום למחר. ומי שיודע שאנו גס בונים את המבנה בשיטת ה- 3.0.1 באזור רמז-ארלוזורוב, גם כן עוד 2 כתות גן. ולכן, יש הבדל בין מה שנקרא- הפתרון ארוך הטווח, לבין המציאות והאפשרות לפתור בעיות היום. אני מאמין שבסופו של דבר הסה'יכ הוא מאוד מאוד מחמיא לעיר תל-אביב יפו.

קריאה מהקהל:

ומה לגבי היום!

מר חולדאי - ראש העירייה:

לכן אני מזמין, אס את רוצה לקיים דיון בהנהלה, אין שום בעיה, יסבירו לך את כל הדברים, וגם כמה הוספנו כדי להגדיל את המצאי הקיים.

אני לא יכול להבטיח שלילדי טרום-טרום חובה יהיה לי פתרון לכל ילד. דרך אגב, בכל האר הנושא הזה של טרום-טרום חובה מסור לידי השוק הפרטי. גננות פותחות גני ילדים ומחזיקות בשוק הפרטי, 10 ילדים, 15 ילדים וכן הלאה, כך זה עובד.

קריאה מהקהל:

מר חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי אל תצעקי, אני לא שומע ממילא. שמעת קודם מה אמרתי, ממילא כשאת צועקת אני לא שומע, ואין לי גס שום כוונה להתנצח מולך, כי אני דן אך ורק עס חברי המועצה, הקהל צריך לשבת בשקט.

קריאה מהקהל:

אנו צריכים פתרון.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אמרתי, השוק הפרטי.

קריאה מהקהל:

אין מקומות בגנים פרטיים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ויותר מזה אני אגיד לך, במדינת ישראל של היום, במדינה שמתנערת מאחריותה- לא רק זה המצב, אלא בסוף כאשר אני פותח גן כזה, אותי מחייבים עוד לסבסד אותו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 31 -

גב' להבי:

הצעתי בפורום ה - 15 להוביל מהלך, וזה מהלך כלל ארצי.

מר חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי, אחר כך נדון, תסבירי לי מה זה המילים- להוליך מהלכים כלל ארציים. אני- את המילים הגבוהות לא יודע לתרגם לשפת המעשה. אלה שיודעים יותר טוב ממני לתרגם אותם- יבואו ויסבירו לי בעברית של שבת, כך שאבין את כל הסיסמאות. אני לא מאמין בסיסמאות, אני מאמין במה שעושים. אס מישהו יכול להסביר לי מה לעשות- אני יודע. אם הוא אומר לי- לך למשה, לך לדוד, לך ליעקב, תגיד כך, תגיד כך- בהנחה שזה יעזור. אז תאמיני לי- איך אמרתי, גם אני לא נולדתי היום, ולכן אני לא חי מסיסמאות אלא ממה אנו עושים. ולעיר תל-אביב-יפו יש מערכת גני ילדים מהמפוארות בארצ, מי שמכיר כמה אני משקיע פר ילד או פר תושב וכן הלאה. וכל פעם שנוצרת אצלי בעיה- לבוא להציג כאילו השמיים נפלו, מה גס שהתושבים-גם הס צריכים להתארגן , אני לא יכול לפתור את כל הבעיות.

לכן אנו משתדלים , עושים את הכל, מערכת החינוך עושה ועשתה כדי לטפל בבעיה, אס את רוצה ללמוד יותר את הפרטים- ישנו דרור שיכול לתת לך את כל המספרים, את כל הדברים, ואם תרצי דיון בהנהלה נעשה דיון בהנהלה.

מר שומר - היו''ר:

אנו מסירים את זה מסדר היום ואנו מעלים את זה לדיון בהנהלה. אה מקובל עליך!

גב' להבי:

מקובל.

מר חולדאי - ראש העירייה:

להצביע על וה.

מר שומר - היו''ר:

אנו ניגשים להצבעה :

מי בעד להסיר את זה מסדר היום!

ה צ ב ע ה

בעד - 17 חברי מועצה

נגד - 1 חבר מועצה

נמנעים- אין

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 32 -

מר לוינטל:

אני נגד להסיר את זה מסדר היום.

גב' להבי:

כך זה יהיה יותר מהר, אני צריכה פתרונות.

החלטה: הנושא הורד מסדר היום.

מאשרים סדר היום

3. דברי ראש העירייה:

רבותי חברי המועצה, יו'ייר המועצה:

ביום 6.6.2006 עבר חוק ההסדרים. במסגרת הדיונים שהתקיימו השנה בוועדות הכנסת, פעלו נציגיה של עיריית תל-אביב , גס במסגרת פורום ה - 15 והשלטון המקומי, על מנת להביא להסרת גזירות שונות שביקש משרד האוצר להטיל על הרשויות המקומיות באמצעות חוק זה, דבר שהפך להיות מאוד פופולרי לאחרונה. הצלחנו למנוע את הטלת היטל הטמנת אשפה על הרשויות המקומיות-בהיקף של 20 מליון שחי עבור עיריית תל-אביב בלבד. הסרנו את הכוונה להטיל חובה על הרשויות המקומיות להשתתף ב - 15% בהקמתה של הרכבת, וגם את הכוונה לפטור את מתקני הרכבת מתשלום ארנונה. הצלחנו לבטל את הכוונה לבטל את הרכבי המועצות הדתיות ולקבוע שרירותית את תקציביהן , למרות שהרשות המקומית- קרי אנחנו- מממנים 60% מתקציביהן. בכלל, הרבה מאוד הצעות חוק פרטיות ובחוק ההסדרים- מיועדות לפגוע בשלטון המקומי, בחלקן גס עברו. יחד עס ואת צריך לראות מה כן אושר, ואושר להעלות את גובה הארנונה ב - 80% מהסהייכ של הממוצע של 50% עליית המדד ו - 50% עליית השכר במשק.

במסגרת הזאת, זו עליית ארנונה ב - 3.1%.

דרוג עיריית תל-אביב יפו על ידי יימעלות'יי. העיר תל-אביב יפו קיבלה דרוג \//\ שהוא הדרוג הגבוה ביותר- שניתן לראשונה לגוף שאינו ממשלתי. זו הבעת אמון בעירייה ובמערכת הניהולית והביצועית שלה. לדבר הוה יש משמעות אדירה לריביות שאנו משלמים על הלוואות, למרות שבשנים האחרונות אנו לוקחים הרבה פחות הלוואות.

במחצית חודש מאי 2006 הסתיים השלב הסופי בהפסקת פעילות השוק הסיטונאי בעיר.

הערת אגב: אם רון לוינטל רוצה להחציר את גן החיות לרח' הדסה - כפי שהשתמע מדבריו, אני

מתנגד גס לזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 33-

מר וירשובסקי:

בואה אתה צודק.

מר חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה.

כי גס השוק הסיטונאי התקיים בעיר תל-אביב יפו עשרות שנים והגיע פרקו להתפנות מהמקום שבו היה ולעבור לצריפין, ואילו אנחנו נקים שכונה לתפארת על גבי השוק הסיטונאי. הדחפור הראשון נכנס בסוף השבוע שעבר, כדי להתחיל בהרס הביתניס והקמתו של חניון- עד לביצוע תכניות הבנייה. היתר כתוב בדויית.

על נושא גני חילדים דיברתי.

ב-23 במאי בין השעות 17.00 עד 20.00 בערב, התחלנו בפרוייקט שמשמעותו, כחלק משיפור השרות לתושבי העיר, שבמסגרתו התייצבו כלל המנהלים ביחד במוקד הגבייה של הארנונה, וקיימו קו פתוח עס תושבי העיר, כשהנושא היה הפעם למיטב זכרוני - נושא התברואה והחופיס.

אגף התברואה גס נערך לכך שבמסגרת הפרוייקט הזה, אס מישהו התלונן לדוגמא שהפח הירוק של הבית שלו- שבור גלגל, או הפח שבור או הפח נעלם, יצרנו מצב שעוד תוך כדי ההתדיינות- מיד קפצו אליו הביתה והביאו לו. והיו הדיס מאוד חיוביים. אנו מתכוונים להמשיך בדבר הזה בנושאים השונים, כשהמנהליס בנושאים השונים ישבו על קו פתוח ויעמדו בקשר ישיר עס התושבים. בין השעות האלה היו 284 פניות שטופלו- בחלקן מיידית- בחלקן לאחר מכן.

אני לא ארחיב, אבל נפתח פרוייקט מאוד מעניין בבית ספר עירוני זי- שהוא מחשב נייד לכל ילד ל?- כתות.

ב-13 ביוני יוענקו פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ופרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשס"ו, בטקס חגיגי שתקיים העירייה במרכז עינב לתרבות. הזוכים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת הס: רמי סערי על ייפלטרו ואנייי והישגים נוספים, ולאילנה המרמן על מפעל חיים.

הזוכים בפרס ביאליק לספרות יפה- הס סופר הילדים אורי אורלב, על מכלול יצירתו בספרות ילדים, רות אלמוג- על מכלול יצירתה בסיפורת, והמשוררת- רחל חלפי- על ספרה- יימקלעת שמשיי ועל מכלול יצירתה בשירה.

סיפרתי בעבר שהתערוכה יילגור על החולות'י שמתארת את העיר הלבנה, הוצגה בהצלחה מרובה בזמנו בקנדה, אז נסעתי לתערוכה והשתתפתי בה. בתאריך 23 במאי נפתחה תערוכת יילגור על החולות'י בגלריה האוניברסיטאית של הפקולטה לארכיטקטורה בלוזאן שוויץ. התערוכה תמשיך לנדוד בעולם, כאשר המימון מגיע גס בעזרתו של משרד החוץ, היות שזו התערוכה הישראלית היחידה שנודדת היום בעולם.

סוף סוף, אחרי הרבה מאוד תלאות וכמה שנים של עבודה, נחנך מרכזי רוטשילד במוזיאון אר> ישראל- לתערוכות מתחלפות. התערוכה שמוצגת בו ברגע ה היא תערוכה יפהפיה- שמתארת את

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 34 -

תולדות הטמפלריס באר ישראל. הפרוייקט הזה- עלות הבנייה שלו היתה 6 מליון דולר, 3 מליון דולר נתרמו על ידי קרן רוטשילד- ו - 3 מליון דולר על ידי העיר תל-אביב יפו.

מינהל השרותים החברתיים נכנס לתחום שבדרך כלל לא תמיד רואים עיריות שנכנסות אליו, הוא נכנס לפרוייקט שנקרא ייתכנית סטרייביי שהיא תכנית מאוד מיוחדת. נדמה לי שהיתה גס כתבה בעתון לאחרונה על התכנית הזאת, שמנסה לגייס אנשים שהם מובטלים כרונייס ולהפוך אותם לעובדים יצרניים. ועיקרה בעצם נועד לבנות את הבטחון העצמי של בן-אדם וללמד אותו את הטכניקות הבסיסיות- החל מאפילו איך ניגשים לראיון, איך מתלבשים, איך מדברים , ו- 1,001 דברים אחרים.

אחר כך יש כאן את סקירת ארועי הקיץ בעיר, לא אעשה את זה כרגע, אני רק מזמין את כולם להשתתף בהם.

תודה רבה לכם.

מר שומר - היו''ר:

תודה לראש העירייה.

דברי ראש העיר למועצה -- 11/6/06

1. חוק ההסדרים

ביום 6.6.06 עבר בכנסת 'יחוק ההסדריסיי. במסגרת הדיונים שהתקיימו בועדות הכנסת השונות בנוגע לחוק פעלו נציגים מטעם העירייה ופורום ה-15, שעיריית תל-אביב-יפו חברה בו, על מנת להביא להסרת ייגזירות'י שונות שביקש משרד האוצר להטיל על הרשויות המקומיות באמצעות חוק זה. בעקבות פעילות נמרצת זו הוצאו לבסוף מנוסח החוק שאושר מספר ייגצירות'י כגון - הכוונה להטלל ייהיטל הטמנת אשפהיי על הרשויות המקומיות (עבור עיריית תל-אביב-

יפו מדובר בהיקף של כ-20 מלשייח בשנה), הכוונה להטיל חובה על הרשויות המקומיות שבתחומן עוברת הרכבת הקלה השתתפות בסך 15% מעלות הקמתה, הכוונה לפטור את מתקני הרכבת (לרבות רכבת ישראל) מתשלום ארנונה, הכוונה לבטל את הרכבי המועצות הדתיות ולקבוע שרירותית את תקציביהן למרות שהרשות המקומית ממנת 60% מהן ועוד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 35 -

2. דירוג עיריית ת''א יפו ע''י מעלות

בחודש אפריל 2006 פירסמה חברת יימעלות'יי את דירוג האשראי שניתן על ידה

לעיריית תל אביב-יפו: 4/4 שזהו הדירוג הגבוה ביותר והוא ניתן לראשונה

לגוף שאינו ממשלתי. אוהי הבעת אמון בעירייה ובמערכת הניהולית והביצועית שלה, הן בצד התפעולי והן בצד הכספי.

דירוג העירייה הינו נדבך חשוב במהלך פיננסי להגדלת מקורות האשראי של העירייה שאנו מקפידים שינוצלו עבור פיתוח ולא עבור צריכה שוטפת.

הדירוג הינו תוצאה של עבודה קשה ומאומצת ושינוי תרבותי שנעשה בעירייה

בשנים האחרונות: הצבנו יעד אסטרטגי של איזון תקציבי, ביצענו ייעול של

פעולות העירייה מבלי לפגוע בליבת השירות לציבור ובמקביל פעלנו להגדלה מאסיבית של הכנסות העירייה. לתחום פיתוח העיר העברנו משאבים מצריכה שוטפת ותקציבו הוכפל בשנים האחרונות על מנת לבסס תשתיות לשנים הבאות.

בסופו של דבר, האפשרות להקטין, באמצעות הדירוג, את עלויות האשראי של העירייה תאפשר לנו לספק יותר שרותים לתושבי העיר.

3 !'כבר השוק'' - פרויקט השוק הסיטונאי

במחצית חודש מאי 2006 הסתיים השלב הסופי בהפסקת פעילות השוק הסיטונאי בעיר.

השוק הסיטונאי יפעל מעתה במתחם שהוכשר לכך, מחוצ לעיר, בצריפין, והדבר יאפשר את פיתוח האזור שפונה ואת התחדשותו, כחלק מהמרקם העירוני של לב העיר.

בשלב הביניים תושלם הריסת הגדרות והמבנים (למעט ביתן גי שנמצא בדיון משפטי), ורוב השטח יסלל וישמש כחנייה.

בעתיד יבנה על השטח פרוייקט מגורים, מסחר ומבני ציבור שבמרכזו פארק ציבורי בשטח של 14 דונם רציפים, כאשר שטחי החנייה ומעבר כלי הרכב יהיו בתת-הקרקע.

מבני הציבור במתחם יכללו מרכז ספורט מטרופוליני, בית ספר יסודי ומוסד תרבות עירוני כגון מוזיאון מדע וכדי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 36 -

בחזית הרחובות קרליבך וחשמונאיס מתוכננת דופן מסחרית הכוללת קולונדה, שדירת עצים כפולה ושביל אופניים.

4. עליה בביקוש לגני ילדים בעיר

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על גידול מתמיד באוכלוסיית העיר וירידה בגיל החיצוני שמשמעותה יותר ממשפחות צעירות. במקביל, קיימת בעיר תנופת בניה וגידול בביקוש למגורים כאשר מתווסף לכך אמון הולך וגדל של התושבים במערכת החינוך העירונית.

התוצאה של כל אלו היא גידול ברישום לגני הילדים בגילאי טרום וטרום טרום חובה.

למרות שעפייי חוק, אין העירייה מחוייבת ברישום תלמידי טרום וטרום טרום חובה (גילאי 3-4), היא עושה את מירב המאמצים להרחיב מתן השירות לגילאים אלו במבנים העומדים לרשותה.

לצערנו, השנה, לנוכח עליית הביקוש, מספר המבנים המיועדים לגני ילדים אינו נותן מענה מלא להיקף הרישום.

בנסיבות אלו ביקשתי ממינהל החינוך להסב מבנים לטובת מתן פתרונות למצוקה שנוצרה ועל מנת לאפשר רישום לכל ילדי הטרוס חובה בעיר ולמרבית ילדי הטרוס טרום חובה.

במסגרת זו תבוצענה העבודות הבאות :

בשכונת תל ברוך צפון יוסב מבנה ל- 2 כתות גן, במרכז העיר ישופץ המבנה ברחי עמוס, בצהלה - יתווספו 2 גנים (ברחי שוהם) שהם בעיצומה של בנייה, עבור ילדי שכונת בבלי יוכשר המבנה ברח' צירלסון ובשכונת שפירא תוכשר כתת גן בביייס שורשים. כמו כן, נבדקת האפשרות לפתוח כתת גן ברמת אביב גי עבור ילדי שכונת נוה אביבים.

5. הפעלת קו פתוח בנושאי ניקיון המרחב הציבורי

כחלק משיפור השירות לתושבי העיר קיימה העירייה ב- 23 במאי, בין השעות 0 -- 20:00, קו פתוח לפניות הציבור בנושא נקיון העיר וחופיה.

במהלך יום וּה, איישו כ- 20 ממנהלי חטיבת התפעול מוקד פניות מיוחד שקיבל פניות בנושאי הנקיון במרחב הציבורי על כל היבטיו, קרי, חופים, גנים, פסי ירק, מדרכות, שבילים וכבישים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 37 -

במסגרת היום הפתוח טופלו פניות התושבים ישירות ע"י מנהלי העירייה ובמידת הצורך, בהתאם למהות הפנייה, הופעל מערך קטנועים שיצא למקום נשוא הפניה.

במהלך הקו הפתוח התקבלו 284 פניות תושבים, חלק מהפניות טופלו מיידית ע"י נציגים בשטח, לחלקן ניתן הסבר ופניות אחרות נבדקו ותשובות ניתנו לפונים.

במהלך השיחות הועברו מסרים לתושבים אך חשוב מכך נקלטו מסרים ומידע רב מהתושבים אל מנהלי העירייה.

מדובר בפיילוט, ממנו מופקיס לקחים בימים אלה, ובכוונתנו להמשיך בפעילות דומה בנושאים נוספים ומגוונים המעסיקים את הציבור, כגון: סדר ציבורי בעיר, אכיפת תנועה וחנייה, חינוך, הכנות לחורף, איכות הסביבה ועוד.

6. פרוייקט ''כתויים'' ביפו-- מחשב לכיתה, תלמיד ומורה

בתאריך 21 במאי חולקו ל 65 תלמידי כיתות ז' בעירוני ז' ביפו, ולכל אחד ממוריהם, מחשב נייד שיעמוד לרשותם בכל שעות היממה ויאפשר להם למידה בכל מקום ובכל וּמן.

פרוייקט ייכתוייסיי (כתה, תלמיד ומורה) הינו יוזמה של מכון דוידזון לחינוך מדעי, שהחלה לפני כשנה, ב-5 בתיייס ברחבי הארצ. הפרוייקט הוכיח כי יישומו הביא להעלאת המוטיבציה של התלמידים, העלאת מידת הנאתס מהלימודים והפחתת הפרעות משמעת.

מינהל החינוך של העירייה החליט ליישם את הפרוייקט לראשונה בשתי כיתות בתיכון עירוני ּ' ביפו, מתוך מטרה לחזק את תלמידיו ולהעניק להם גיוון בלימודים.

הבאת הפרוייקט ליפו משותפת למכון דוידוון, משרד החינוך, קרן ת''א לפיתוח ומינהל החינוך של העירייה, אשר מימנו את רכישת המחשבים, הכנת התשתיות בכיתות ביה"ס, הכשרת המורים לשיטת ההוראה המיוחדת והקצאת טכנאים שיתנו תמיכה טכנית והדרכה מקצועית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 38 -

7. הענקת פרס ''ביאליק'' ופרס ''טשרניחובסקייי

ב-13 ביוני, יוענקו פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ופרס ביאליק, לספרות יפה, לשנת תשס"ו - 2006, וזאת בטקס תגיגי שתקיים העירייה במרכצ ענב לתרבות.

הזוכים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת הס: רמי סערי, על ייפלטרו ואנייי והישגים נוספים ולאילנה המרמן על מפעל חיים.

הזוכים בפרס ביאליק לספרות יפה הם: סופר הילדים אורי אורלב, על מכלול יצירתו בספרות ילדים, רות אלמוג על מכלול יצירתה בסיפורת והמשוררת רחל חלפי, על ספרה 'ימקלעת שמשיי ועל מכלול יצירתה בשירה.

פרופי יוסף גורני ופרופי חיה טורניאנסקי פרס ביאליק לחכמת ישראל.

8. הצגת התערוכה ''לגור על החולות'' בלוזאן, שווייצ

בתאריך 23 במאי נפתחה תערוכת יילגור על החולות'י בגלריה האוניברסיטאית של הפקולטה לארכיטקטורה בלוצאן, שווייצ.

התערוכה הוצגה לראשונה במסגרת אירועי הכרזת אונסקייו על ייהעיר הלבנה'י בתל-אביב כאתר מורשת עולמית, ומאז נודדת ברחבי העולם.

בספטמבר 2005 הוצגה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, בפברואר 2006 במנדריסיו, שוויצ ואחרי הצגתה בלוזאן תעבור באיטליה ובצרפת.

התערוכה מתמקדת בשלד האורבני של מתחם ייהעיר הלבנהיי, הממוקם במרכז העיר, וכולל למעלה מ- 1,000 מבנים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), שהוקמו בהתאם לתוכנית האדריכל סר פטריק גדס, משנות ה- 30 של המאה ה- 20.

9. חנוכת מרכז רוטשילד במוזיאון א'יי

ב- 30 לאפריל נחנך במוציאון אייי, בטקס חגיג'י במעמד הברון והברונית רוטשילד, מרכז חדש לתערוכות - יימרכז רוטשילדיי.

המבנה, בן כ- 2600 מ"ר, כולל תצוגת קבע גדולה וחדישה - ייארצ הברון"

המציגה את מפעלות הברון רוטשילד בארצ-ישראל משנת 1882 ועד היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 39 -

התצוגה מתבססת על מסעות הברון בארצ ישראל בתקופות שונות וכוללת פריטים, סרטונים הסטוריים, תוכניות, סקיצות ועוד.

כמו כן כולל המבנה חלל גדול לתערוכות מתחלפות ואודיטוריוס חדיש ומשוכלל בו 225 מקומות למופעי תרבות, ימי עיון, כנסים, הרצאות וכד' שבו יתקיים גס מסלול של ימי עיון שיעסוק בתולדות הציונות, מושבות הברון וכדי.

עלות הבנייה: כ- 6 מיליון דולר. מחצית מן הסכום נתרס על ידי קרן קיסריה של

הברון אדמונד בנימין רוטשילד, ומחציתו האחרת - על ידי העירייה באמצעות קרן תל אביב לפיתוח, אשר גס ניהלה את פרוייקט ההקמה.

0. פרוייקטים של מינהל השירותים החברתיים

מינהל השירותים החברתיים החל בהפעלת תוכנית ייסטרייביי, שהינה תוכנית חדשנית וייחודית להכשרה מקצועית ושיקום תעסוקתי של אוכלוסיות שירותי הרווחה. עד כה בשני המחזוריס שהתקיימו הושמו בעבודה כ- 60 איש המהווים % אחחוזי הצלחה.כמו כן, נפתחה מרפאת ייסובוטוסיי לטיפול רפואי ופסיכו סוציאלי בנפגעי סמים, שבמסגרתה החלו בטיפול 20 נפגעים.

1. אירועי הקין בעיר

עס בוא הקיץ מארגנת העירייה עשרות אירועים לציבור הרחב.

במהלך חודש מאי התקיימו אירועים רבים, ביניהם: שבוע שיר ישראלי -

שנפתח במופע שהתקיים במוצייש, 27 במאי, בפארק יגני יהושעיי, לאכרה של שושנה דמארי צייל. למופע, בו השתתפו מיטב האמנים, הגיעו כ- 70,000 איש.

ב- 11 למאי התקיים בפארק ייגני יהושעיי, זו השנה השביעית, המופע ''מרוסיה באהבתה''י. במופע השתתפו מיטב האמנים והלהקות מרוסיה שהגיעו במיוחד

לארצ לערב זה, והשתתפו בו כ- 100,000 איש.

כמו כן, נפתחו אירועי עונת התרבות הצרפתית, במופע הזיקוקין שכידוע דובר עליו, ועל פקקי התנועה סביבו, רבות. העונה הצרפתית, שהחלה במאי ומסתיימת באוגוסט, כוללת סדרת אירועי תרבות, אמנות פלסטית, תיאטרון, קולנוע, אופנה וכן את חג המוסיקה שיחוג בעיר ב- 6 בימות שונות בתאריך 21 ביוני.

ב-4 ליוני החל פרוייקט ''בריאות בעיר הגדולה'' -והוא יימשך עד 3 ביולי.

מטרתו של הפרוייקט היא להגיש לתושבי העיר את כל הדרוש להטמעת אורת

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מסי 43

מתאריך טייו סיון תשס"ו (11/6/2006)

- 40 -

חיים בריא ונכון, באופן הנוח, הזאמין, המקצועי והזול ביותר. בתקופה זו, תעמיד העירייה לרשות התושבים אנשי מקצוע בתחומי הכושר הגופני, התזונה והבריאות, שידריכו וילוו את התושבים בפעילויות שונות שתתקיימנה במרחבים הפתוחים של העיר ובהם חופי הים, הפארקים וכיכר רבין.

בין התאריכים 7 - 8 ביוני התקיים במדרחוב נחלת בנימין ובבתי הקפה הסמוכים ''קפה תיאטרון'י, שכלל מופעי תיאטרון במרפסות הבתים, במות מוסיקה, מחזות זמר, אופרה ומפגשים עס שחקני התיאטראות הגדולים בתל אביב.

בנוסף, בימי חמישי, במהלך חודש יוני, יתקיים ברתבת שוק הפשפשים ''פשפש לילה''. חויה של מוסיקה חיה, אמנות ושוק הפשפשים בלילה.

בהמשך הקיצ יתקיימו גם האופרה בפארק, לילה לבן, דואט ביפו ועוד ועוד.

4. פרוטוקול ועדת נכסים מס' 18/06:

מר שומר - היו''ר:

אנו ניגשים לסעיף מס' 3 - לאשר את פרוטוקול ועדת נכסים 18/06.

אנו ניגשים להצבעה.

מי בעד אישור הפרוטוקול!

ה צ ב ע ה

בעד - 22 חברי מועצה

נגד - אין

נמנעים - 1 חבר מועצה

החלטה: - פרוטוקול ועדת נכסים מס' 18/06 - מ א ו ש ר.

מחליטים ברוב של 22 קןל, לאשר את פרוטוקול ועדת נכסיים מס' 18/06 מתאריך 28/5/06.

(ראה נספח א')