פרוטוקול הועדה לקידום מעמד הילד - 6

43 מתוך 1 עמוד

ישיבה מיום

הועדה לקידום מעמד הילד

בראשות חברת המועצה אופירה יוחנן וולק

שהתקיימה ביום רביעי ב

ל' סיון תשע"ו

סטנוגרמה – שוש בלו

בניין העירייה, קומה

חברי הוועדה

מוזמנים ה"ה:

43 מתוך 2 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק - יו"ר

אירית עמר רוזן קצינת נוער מרחב ירקון

גיא זוזות מנ"שים – מח' לנוער וצעירים

אבי ג'מאט מנ"שים – מ' לנוער ולצעירים

משה אלון מנהל השפ"ח

ורדה זקהיים יו"ר לילך התנדבות מכל הלב

ד"ר חיים נחמה מנהל אגף בריאות הציבור

אתי גולדברג מנהלת מחלקת איילון

איריס פאר כלף מרכזת נושא ילד נוער ומשפחה אגף מזרח חדוה קפלן מנהלת מחלקת אפיקים

נועה שלום מנהלת אגף מזרח

בלהה קורן מנהלת אגף מרכז צפון

גרטי שוויצר ממונה תחום הפרט בחינוך העו"ס

נרי מנור מרכזת נושא ילד ונוער אגף דרום

תמי הורוביץ הרשת החברתית

מאיה סטילרמן הרשת החברתית

נועה פריזיאן מית"ר מפתן אלון

אמיר בנר מית"ר מפתן אלון

43 מתוך 3 עמוד

ישיבה מיום

עלמה שירן מנהלת המחלקה לרווחה חינוית

הילה אריאלמנהלת אגף דרום –

מינהל השירותים החברתיים

דורית הינדי מנהלת היחידה הטיפולית אכפת

פרץ טלי מ. עמותת אנוש

רועי אלקבץ ראש מטה יש עתיד ת"א

ורדה חורש מנהלת מחלקת אחוה

נחמה גולדוסר הנהגת הורי ת"א

מושיקו בלס מ. מדור תנועות הנוער

אורית מוסל מנהלת תחום ילד נוער ומשפחה

גילה מרקט מפתן אלון

מהרטה ברוך רון סגנית ראש העירייה

על סדר היום:

שונות וסיכום - אופירה יוחנן וולק, יו"ר הוועדה. x

תכנית הקיץ של המנ"שים – מר גיא זוזות, מנהל תחום נוער וקהילה x

וארגוני נוער

הכנות קיץ מטעם הגורמים השונים בעירייה – מר מושיקו בלס, מנהל מדור תנועות x

החברתיים – גב' גילה מרקם, מנהלת המפתן

מפתן אלון – מסגרת חינוכית לבני נוער בקצה הרצף השייכת למנהל השירותים x

43 מתוך 4 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

* * * *

גב' גילה מרקם מנהלת המפתן תיתן לנו את הסקירה.

אנחנו נתחיל במפתן אלון, מסגרת חינוכית לבני נוער בקצה הרצף השייכת למנהל השירותים החברתיים -

אחר צהריים טובים לכולם, אני פותחת את הישיבה.

מפתן אלון – מסגרת חינוכית לבני נוער בקצה הרצף השייכת למנהל השירותים החברתיים

גילה מרקם:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מטרות שאנחנו מפעילים ופועלים על פיהן ביום יום, בשגרת היום.

לעבודה, לחיים עצמאיים. שיהיו בספקטרום, מה שאנחנו קוראים 'הנורמטיבי'. יש לנו כמה אמונות, או תורמים, מועילים לעצמם, לחברה. משתלבים במסגרות, אם זה בצבא, אם זה בתוכניות אחרות. יוצאים בסוף הדרך, ביציאה שלהם, עכשיו סיימנו מחזור של בוגרים שהפכו להיות אזרחים עצמאיים, לא תלותיים, מטרת העל כפי שאנחנו רואים אותה במפתן, ותיכף נדבר גם על פרופיל התלמידים, זה לשקם אותם שיהפכו מינורי, אבל כל פלוס הוא משהו.

פלוס משהו. הפלוס הזה הוא משתנה, יש פלוס שהוא יותר משמעותי ויש פלוס שהוא יותר Xתמיד יהיה , זה Xמהמקום שהוא נמצא, אנחנו תמיד אומרים, מהמקום שהנער או הנערה מגיעים אלינו, אם זה במצב ונתינה, ובאמת מקום שמכבד את כל מי שנכנס בשעריו ומאפשר לו, נותן לו את ההזדמנות להתפתח.

הרווחה, משרד החינוך וכמובן עיריית תל אביב יפו. ואנחנו אומרים שזה בית, בית שיש בו אהבה, קבלה מפתן אלון כמו שאתם רואים זו מסגרת חינוכית, טיפולית- שיקומית, שמנוהלת למעשה בפיקוח של משרד באמת עסוקים במציאת הדרך הנכונה לקידום התלמידים שלנו במפתן אלון.

אפשר, יש איך אפשר' ואנחנו מחפשים את הדרך, מוצאים את הדרך, מכוונים מסלולים מחדש. וכל הזמן עם המון אמונה, אהבה וידיעה שהדבר אפשרי, שהכול אפשרי. יש לי מין מנטרה כזו שאני אומרת 'אין אי על המקום המדהים הזה, על מפתן אלון בתל אביב. המקום שאליו אני מגיעה כל בוקר באמת עם שיר בלב, אחר צהריים טובים לכולם, האמת שאני שמחה על ההזדמנות וקצת נרגשת להיות פה בוועדה הזאת ולספר

מאיזה גיל הם מגיעים אלייך?

43 מתוך 5 עמוד

ישיבה מיום

גילה מרקם:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

התלמידים אצלנו מגיעים מגיל

גילה מרקם:

מכיתה ז'?

משה אלון:

בהכוונות של התלמידים.

זאת אומרת יש תלמידים שמסיימים

מכיתה ח' עד י"ב

גילה מרקם:

במובן מסוים זה נשירה. במובן זה אלה שב-ח' וב-ז' זה סוג של נשירה.

משה אלון:

בתוך המערכת.

זו אולי נשירה ממקום אחר, אבל זה מעבר הזרם. זה לא נשירה ממערכת החינוך, זה מוגדר כמעבר זרם

אורית מוסל:

שווה בדיקה.

משה אלון:

הזדמנות שניה ושלישית.

אורית מוסל:

בכתה ז'?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

רק מ-ח'.

ח' זה אומר שהילד היה שנה ראשונה בחטיבה וכבר לא מסוגל לעמוד בה.

43 מתוך 6 עמוד

ישיבה מיום

אורית מוסל:

גרטי שוויצר:

נכון, זה הפרופיל.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שבעיות ההתנהגותיות שלהם או שהן בעיות של מוגנות,...

אני יודעת על ילדים שמגיעים לכיתה ח', הם ילדים שמגיעים לאחר תהליך של שימוע ... בדרך כלל, ילדים

גילה מרקם:

אני רוצה להבין, זה עניין גם לימודי וגם התנהגותי?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

במפתן.

לתוך העשייה היום- יומית שלנו inputייתן מענה לתלמידים בשעות אחר הצהריים, אבל בוודאי גם ייתן תלמידים מחוץ למפתן, שיועדו והופנו למית"ר. המית"ר בתהליך של יצירה, ומאוד גאים ומאמינים שזה כמובן שהמית"ר פתוח לכלל התלמידים, אנחנו עובדים עם מועדות ויש היום כבר שלוש הפניות של בתוך בית ספר במרחב מאוד מאפשר. זה כדי לצמצם את הסיכון ולהרחיב את המעטפת שניתנת לתלמידים.

14:00

שהוא הרכז והעובדת הסוציאלית החדשים שגויסו למית"ר. בעצם הכוונה היא שבסוף יום הלימודים, בשעה המדהים הזה שנקרא מית"ר, מית"ר המפתן. מית"ר זה מרחב יום תומך רב תחומי. יושבים פה עמיר ונועה, מזמן, עד לפני חודשיים בערך. עכשיו נפתחה לנו מסגרת חדשה על המפתן, אני רוצה ליידע אתכם בדבר התחלתי פה ממשהו שהוא בייבי חדש אצלנו במפתן, שדווקא לא מדבר על השגרה שהייתה נהוגה עד לא כן, זה שילוב. יש פה עוד מעט את הפרופיל של התלמידים.

גילה מרקם:

זה פיילוט שהוא רק אצלכם?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

זה לא פיילוט, זו תוכנית.

לומדים במפתן?

זו תוכנית שהוכנסה אליכם. לפי מה שאמרת כרגע ילדים אחרים מרחבי העיר יכולים, גם אם הם לא

43 מתוך 7 עמוד

ישיבה מיום

גילה מרקם:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

נכון, הלשכות עודכנו בזה ואנחנו בקשר הדוק עם הלשכות, כדי להפנות תלמידים למסגרת הזו.

אורית מוסל:

איך אמור להגיע ילד בכיתה ח', אם הוא לומד או גר במקום אחר בעיר?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אין הסעות, אוטובוס.

אורית מוסל:

זה לא משהו שהוא מורכב, למשל אם יש חמש הועדות מבית ספר עירוני ד'?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

לא. מי שיעמוד בפרופיל ומתאים, ובעל מוטיבציה להיות- יתקבל.

אורית מוסל:

מאיזה בתי ספר מגיעים?

גילה מרקם:

ברור שמדובר באוכלוסייה שהיא בסיכון.

אורית מוסל:

בדרך כלל הם מגיעים מהזדמנות שנייה.

גילה מרקם:

הפניות עכשיו ממחלקת שפירים דווקא.

סטטיסטית יש סיכוי שזה כאלה שגרים מסביב יהיו, אבל לא בהכרח. יכולים גם להגיע מאזור יפו, יש כמה

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אנחנו קלטתי תלמידים גם מעירוני ט'.

שבעברם היו, אבל עכשיו הם אצלך.

43 מתוך 8 עמוד

ישיבה מיום

גילה מרקם:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

נכון.

אורית מוסל:

אבל אין תלמידים שלומדים במהלך היום בעירוני ט' ומגיעים אלייך?

גילה מרקם:

תיאורטית אפשר.

ד"ר חיים נחמה:

הקליטה הזו רק התחילה.

גילה מרקם:

כל מפתני האלון בארץ זה תחת משרד הרווחה?

ד"ר חיים נחמה:

מית"ר על מפתן.

כל המפתנים הם תחת משרד הרווחה, יש חמישה או שישה מפתנים בארץ, יש כ

גילה מרקם:

במסגרת חינוכית הדעת נותנת שזה יהיה תחת מערכת החינוך.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

זה גם.

אורית מוסל:

עם תמיכה של משרד הרווחה ולא להיפך.

מית"ר חדש ביפו, יפעל בשנת

במפתן אלון, שהמית"ר שנפתח הוא משעות הצהריים. ישנו מודל אחר שעומד להצטרף לעיר, עומד להצטרף 7 -סוגים בארץ. מית"ר על מפתן, זאת אומרת מית"ר שמתחיל ב מקומות בארץ, כשההנחה היא שהיא באמת מיועדת לתלמידים בקצה הרצף, ממש. מית"רים ישנם שני מפתן היא המסגרת היחידה שמשרד הרווחה מוביל אותה, ומשרד החינוך שותף לה. יש כאלה בכמה

43 מתוך 9 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מובילה.

ספר קיים, גם הוא יהיה במימון מלא של משרד הרווחה, עם זיקה לתוכניות קהילה ותוכניות שאכפת

אורית מוסל:

באיזה מתקן זה יהיה?

גילה מרקם:

זה יהיה בשערי ניקנור.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מקצוע מוכרת של התמ"ת.

בי"ב, רק בי"ב אפשר לגשת לבחינות האלה. צולחים גם את המשוכה הזו, ויוצאים למעשה עם תעודת המון שעות, המון ידע, המבחנים מאוד תובעניים. אבל צולחים גם את המבחנים האלה, חלק מהתלמידים.

הוא תעודת סיווג של התמ"ת, תעודת סיווג מקצועי. זו משוכה לא פשוטה לתלמידים, הם צריכים לצבור בגרות בכיתות י"א-י"ב, כמובן של משרד החינוך. ויש גם את הלימודים הסדנאיים המקצועיים, שם האופק ממשרד החינוך. הכול לפי תוכניות של משרד החינוך, כולל כמובן תלמידים שמגיעים להיבחן בבחינות העיוניים הם תחת פיקוח מלא של משרד החינוך, מפקחת ממשרד החינוך, אנשי ליווי כאלה ואחרים, מנחים דברים אחרים. אחד זה באמת התחום של הלימודים העיוניים, ושאלו פה על משרד החינוך. הלימודים כשנער או נערה מגיעים אלינו, אנחנו עוסקים בשני מסלולים במקביל מבחינת לימודים, תיכף נדבר על

גילה מרקם:

הם לא עושים מב"ר?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

לא.

גילה מרקם:

הם יוצאים עם

למתמטיקה, אנגלית, לשון והבעה והוא ניגש גם להיסטוריה ועשה בין מה שהוא צבר לזכאות לבגרות מלאה הוא לא גדול. אבל אין הרבה כאלה, אבל יש. כי אנחנו מגישים של תלמיד, היא אמרה לי 'מה זה? זה לא תלמיד של מפתן'. כי הוא צבר כל כך הרבה יחידות בגרות, שהפער הם יוצאים עם מינימום

43 מתוך 10 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

י"ד במסגרות שיש לימודי טכנאי הנדסאי.

7

במשרד החינוך, מכוונים למה שנקרא בגרות טכנולוגית. זה למעשה צבירה של מקצועות להשלים לזכאות מלאה. כרגע אנחנו יחד עם אגף שח"ר, שזה אגף שעוסק באוכלוסיות מוחלשות החינוך, אז הוא עשה סדנת תקשוב של

גילה מרקם:

אני לא מצליחה להבין למה לא לעשות אותם מב"ר?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מראש זה רף טיפה גבוה. זו עבודה של חייטות, תלמיד שמזהים אצלו את היכולות והכוחות אנחנו דוחפים.

גילה מרקם:

קונסטלציה לשלוח אותו לעוד כמה יחידות שחסרות לו, ובסיכומו של יום הוא יהיה בעל תעודת בגרות?

אבל לצורך העניין אם יש לך תלמיד שהוא עשה תהליך מאוד יפה, יש את הפוטנציאל. את יכולה באיזושהי

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

החממה, ההכלה.

מקרה אחד של תלמידים שראינו שהם צברו כוחות והם יכולים, ונעלה אותם. הם חזרו אלינו, אולי המקום, בוודאי שהם יכולים להשלים. היו לנו ניסיונות בתלמידים שראינו, גם היסטורית, אני מכירה בתקופה שלי

אורית מוסל:

אבל אצלך באופן עקרוני את לא יכולה לעשות הוספה של המסלול הזה?

במספר מקצועות.

התלמידים יצליחו להגיע למרבית בחינות הבגרות. רוב רובם של התלמידים יצליחו לעשות מספר יחידות במפתן, צריך בתוך המפתן להוציא ממנו את המקסימום פוטנציאל ולממש אותו. עדיין מיעוטם של בגרות מלאה, מקומו אינו במפתן, לכן הוא צריך להיות באחד מבתי הספר האחרים בעיר. אם הוא נמצא מקצועיים, סדנאות. יש עכשיו

האחרים בתיכונים אחרים בעיר. לכן פותח המודל שתיכף יוצג, שאין רק לימודים עיוניים יש גם לימודים משרד הרווחה בנה את המסגרת הזו כך שהיא לא מיועדת לתלמידים שיכולים לעשות את כל הדברים

43 מתוך 11 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אורית מוסל:

למצות את מקסימום הפוטנציאל שלו וכן להביא אותו לבגרות, אז אולי צריכים קצת לחשב מסלול מחדש.

אם הילד הגיע בכיתה ח' למפתן אלון ועובר איזשהו תהליך, והוא כבר מגיע למצב שבו אפשר לעזור לו המשפט הזה של משרד הרווחה, שמי שיכול לעשות בגרות מלאה מקומו לא איתנו, זה קצת עצימת עין. כי

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אין מספיק שעות.

אורית מוסל:

אז מדברים עם משרד החינוך, זה משהו שצריך לחשוב עליו.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שעות לימודים עיוניים, אין את מקסימום השעות. X שעות של סדנאות וXהתוכנית בנויה כך שיש

גילה מרקם:

להירשם לקורס אקדמי.

אבל יש לך את מית"ר של אחר הצהריים, אז מ

ברגישות ובנחישות להוביל אותו קדימה להישגים, הצלחות, לתחושה של ערך עצמי ומסוגלות.

כדי להכיר אותו למצוא את הכוחות שלו. לדעת מהם נקודות החוזק ומשם בעבודה מאוד מאוד עדינה, באמת מאבחנים מה המצב שלו. אבחון לימודי, מכירים אותו, את המשפחה כמה שיותר. זה מאוד מעמיק, זה גם התאמת תוכנית אישית, אני אומרת שאנחנו עושים כמו ניתוח קטן. כשתלמיד מגיע אלינו אנחנו הבגרות. אבל זה תהליך שהם עוברים ואנחנו מנסים כמה שיותר לאפשר ולהגיע איתם לתוצאות. העניין פה אחר, נמוך יותר, נחות יותר. לא, זה בדיוק אותו טופס. במדינת ישראל יש שאלונים אחידים בבחינות הבגרות שהוא עושה במתמטיקה או באנגלית זה אותו טופס. ההורים לא מאמינים, שזה משהו מיוחד להם, או לא משנה. הוא לא מאמין, תבינו איזו סיטואציה, עם איזה ערך עצמי נמוך. הוא לא מאמין שבחינת אתה כמו כולם'. זה מעבר לזה, זה שביום של בחינת בגרות הוא יושב ונבחן כמו כל החברים שלו, שהיו לו, אומרים שהמדד הזה הוא לא זה שאני אבוא ילד ואטפח לו על הכתף ואגיד לו 'אתה שווה, אתה מסוגל, כלי טיפולי. זה מדד אובייקטיבי. אנחנו נורא מאמינים בתלמידים, בסך הכול זו אוכלוסייה נורמלית. אנחנו זה אולי נוגע קצת למה שאת אומרת. אני יכולה לומר שהלימודים העיוניים והבגרות מבחינתנו, זה סוג של אנחנו מנסים עכשיו לחשוב במית"ר, לייצר איזה מרכז למידה קטן לתלמידים שרוצים עוד השלמות. אבל

43 מתוך 12 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

גילה מרקם:

יש עבודה עם ההורים והילדים?

קריאה:

הרצאות חיצוניות כדי להעשיר.

וכלים להורים להתמודד. אנחנו עושים ערבי הורים משותפים שההורים מתנסים בסדנאות, כולל ערבים עם כן, בהחלט. אנחנו מפעילים גם עמותה נהדרת שעושה אצלנו טיפולים קצרי מועד להורים, לתת מעטפת

גילה מרקם:

כמה ילדים יש?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

65

גילה מרקם

65

אופירה יוחנן וולק-היו"ר

כן.

גילה מרקם:

את סדר העדיפויות קצת אחרת.

ומה מבחינת ההיענות של ההורים? אחד הדברים הבעייתיים זה תמיד שההורים ייענו ויגיעו בערב, ויעשו לתלמידים, כל אחד מהמקום שהוא נמצא לקדם אותו.

שירות יושבת איתו, וחייל בפרק משימה יושב עם תלמיד אחר. מנסים לתת מענים מאוד מדויקים זה תיבת נוח, הם יושבים זוגות- זוגות. המורה שלימדה משהו פרונטלי חוברת לתלמיד או שניים, ובת אני מציגה לכם מבט על כיתה, זו דווקא תמונה לא כל כך אופיינית. הרבה פעמים כשאני נכנסת לחדר לימוד המשפחה בצורה יותר מאסיבית אלינו. מי שמגיע נהנה ומקבל.

40-מגיעים

לנו שני מחנכים שעובדים בכיתות. המחנכים, פעם ועוד פעם, ודרך הצוות הטיפולי כדי לגרום להם לבוא.

3 -הישרדות עצמית. וכל מפגש כזה זה עבודה. אני לא יודעת לספור, אבל את נוגעת בנקודה ממש ממש חשובה, שאנחנו מנסים כמה שיותר. זה לא שהם פנויים לזה, הם במלחמת

43 מתוך 13 עמוד

ישיבה מיום

ד"ר חיים נחמה:

גילה מרקם:

כמה אנשי סגל?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

של מנהלת המשלחות וגם עוד. יש פלטפורמה נהדרת, ומי שמשתכר מזה הם הילדים.

בפגישות בבניין העירייה ואנחנו רוצים להמשיך, אנחנו עושים דפוס דיגיטלי והתחילו הזמנות נחמדות. גם עוגיות למשרד כזה או אחר בעיר. סדנת הגרפיקה מנסה בכל כוחה, ואני קוראת כאן לכל הציבור. היינו שיער וצורפות. בכל סדנה כזו יש גם ייזום עסקי. למשל שסדנת הקונדיטוריה מוציאה כל שבוע קופסאות יש לנו

22

גילה מרקם

את מוזמנת לשלוח לורד את הפרטים במייל, ונשלח לכל חברי הוועדה.

אירית עמר רוזן:

תוכנית שמשטרת ישראל הוציאה לטובת אוכלוסיות מוחלשות.

תלמידים נפסלו כי לזה יש שלושה תיקים, לזה יש שני תיקים. גם פה היה לנו קושי להכניס אותם לאיזושהי ישראל, פרויקט מיל"ה. הפרופיל של התלמידים כששלחנו את תעודות הזהות כדי לאשר אותם לתוכנית, וקלים. בתים מאוד מוזנחים, הפרעות התנהגות, הפרות חוק. ניסינו להכניס למשל תוכנית של משטרת כל דמיון, ואנחנו מגיעים לביקורי בית אצל כל תלמיד. ומה שאנחנו רואים לפעמים, זה לא דברים פשוטים שממשיכים לשוטט ואנחנו מנסים לצמצם את זה. עזובה, הזנחה. אני כל הזמן אומרת שהמציאות עולה על מאוד קוצניים, אנטי מסגרת, אנטי ממסד. קושי בהסתגלות חברתית, רבים מהם באו ממצב של שוטטות או מגיעים אלינו בני נוער בגילאים האלה, ניתוק ממערכות נורמטיביות, קושי גדול מאוד בקבלת סמכות. הם

קריאה:

בעמותה. פנינו לרווחה ולגורמים נוספים על מנת לבנות קבוצה.

לנערים בסיכון. כשהתרחבנו לנערים בסיכון אז יצרנו כל מיני קבוצות, למשל בגשר לנוער, בנינו קבוצה גרים באזור. לאזור תל אביב מגיעים נערים ונערות מכל הארץ ואי אפשר למקד קבוצות כאלה, ואז התרחבנו ראשון אחד, וזה אמור אחר כך להיות כתיק אזהרה. ראינו שקשה לנו להתמקד בקבוצות האלה כי לא כולם פרויקט מיל"ה זה מובילים יחד למען הנוער. הבסיס של זה נקבע על קבוצות של קטינים שנפתח להם תיק זאת אומרת שכדי להיות חלק מהקבוצה לא חייב שיהיה לך תיק?

43 מתוך 14 עמוד

ישיבה מיום

אירית עמר רוזן:

מהרטה ברוך-רון:

מצליח ופשוט ייצרנו כמה שגרירם שבעצם חושבים אחרת ממה שהם חשבו.

3 -מפגש הוא כ

הפרויקט הזה מאוד מצליח, הרבה נערים ונערות עברו את הפרויקט הזה. זה פרויקט של בזארה, אני לא מוכן שהיא תהיה עם נערים עבריינים'. או כל מיני תגובות ששמענו עם ההורים. יחד עם זה הזה, הוא אומר 'אני לא מסכים שהבת שלי תלך לנווה שרת להיות עם נערים, היא כולה גנבה איזה חצאית בקבוצה, אבל לא אחד שיש לו עשרה תיקים. כי אחד ההורים שרצינו להחתים אותו להסכמה על הפרויקט לא חייב שיהיה לך תיק. אתה יכול להיות בקבוצה עם נערים בסיכון. כלומר שתהיה איזושהי אחידות

אירית עמר רוזן:

בסופו של תהליך אמור להתבטל להם התיק?

גילה מרקם:

ולא הצליחו לגבש קבוצה. רצו לעשות משחק כדורגל תלמידים ושוטרים, וזה נפל בדרך.

לביה"ס מפתן אלון על מנת להקים את הקבוצה הזו וללוות אותה לכל אורך המפגשים. מה שקרה שנשרו, ובכל זאת תחנת תל אביב צפון רצו להקים את הקבוצה הזו, ואז חרגו מהשטח הטריטוריאלי שלהם והלכו עבירות שאנחנו לא יכולים להכניס לתוך הקבוצה. במפתן אלון זה בכלל בית ספר שלא שייך למרחב ירקון, ראשון. יש דברים שאנחנו לא יכולים להיכנס איתם, תיקי סמים או תיקים על רקע אידיאולוגי. ממש מהמקומות כן הצלחנו לבנות את הקבוצה וכן הקמנו את זה. ואז החלטנו שהקבוצות לא יהיו רק ט.מ.

מבנה, לסייע בדברים נוספים, במדריך של קידום נוער. אבל לא הצלחנו לבנות את הקבוצה. בחלק היה לנו שיתוף פעולה מצוין גם עם אכפת, וגם עם עוד גורמים נוספים שהיו מוכנים להירתם לעניין, לתת לנו לא יכולנו לבנות, כי בכל זאת נפגשים פעמיים בשבוע. אנשים צריכים להגיע למרכז מסוים, למקום מסוים.

בת"א עשיתי עבודה וכדי לבנות קבוצה כזו היה לי מאוד קשה. כי אחד גר בירושלים, אחד גם בבאר שבע.

להיכנס לאותו תיק ספציפי של הנוער. זה היה הבסיס להקמת הקבוצות האלה. אבל ראינו שאנחנו, למשל רשום במאגר הפלילי, זה רשום רק במאגר המשטרתי של הנוער. עקב ההגנה לקטין רק מי שמוסמך יכול לא. אם יש להם תיק ראשון, בהתחלה בבסיס זו הייתה קבוצה שהיה להם ט.מ. זה תיק טיפול מותנה, שלא

גם פה היה לנו איזשהו מחסום, כי תלמידים שרצו את התוכנית לא יכלו להיקלט בה.

קור, אבל הם מדהימים ואנחנו עושים איתם עבודה נפלאה. הם יוצאים ומשנים קצת את החשיבה שלהם.

מספרת את זה דווקא מהמקום שתבינו את פרופיל התלמידים. אנחנו מתעסקים פה עם מה שנקרא הארד-

זה קרה במהלך השנה, היה קושי מאוד גדול לייצר קבוצה. היינו צריכים באמת אישורים על אישורים. אני

43 מתוך 15 עמוד

ישיבה מיום

איריס פאר כלף:

איריס עמר רוזן:

קצת לפני במניעה, בטרם.

המענה על הצורך. אני באה מהמקום לומר שהתוכנית הזו מדהימה, וניסינו להכיל אותה דווקא קצת ברצף אם יש מחסום, בואו נחשוב רגע אם בדקנו את הצרכים ואם התאמנו מענים, או שאנחנו מנסים להלביש את

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

לעשות איתם.

ב-ט' זה אינם ברי עונשים, מתחת לגיל האחריות הפלילית, אנחנו נתקלים בזה הרבה לאחרונה. אין לנו מה

איריס פאר כלף:

12

אירית עמר רוזן

הייתה קשה. יכול להיות שהמענה לא התאים לצורך, או שיש צורך אחר, אני לא יודעת.

מובנית עם תכנים מאוד מסוימים, ואם אנחנו רוצים לבנות תוכן מסוים שמתאים לנערות, הגמישות פה לבנות בית חם, לנערה. לנערות עוד בטרם, בט', אבל הן על הקצה. אבל זו תוכנית שחייב אני אומרת לך, אני לא יודעת אם זה יכול להשתנות. נדרשת גמישות, כי ניסינו להכיל את זה למשל מניעתית

איריס פאר כלף:

לאורך חודשיים- שלושה לאותן קבוצות. אין לנו פה מגבלה של מי האנשים.

5-גורמים, לתת הרצאות, לבנות את היום הזה כיום מניעה. פרויקט נוסף של להקים פרויקט מניעה. יש שני פרויקטים, בעצם. פרויקט אחד שהוא יום אחד שיקיף מספר גופים, מספר 5 -אני אענה לך. יש לנו תוכניות מניעה שאנחנו מפעילים גם השנה ל

אירית עמר רוזן:

גם נשים, גם שוטרות? לא רק שוטרים.

לעשות, אמורים להקים איזושהי תוכנית מניעה. הייתי בהרצאה של גיא והוא נתן לי רשימה של מנ"שים, כשבבסיס השוטר הקהילתי היה אמור להפעיל אותו. יחד עם זאת, היום אנחנו ביחידות הנוער מתחייבים לעניין הזה של נוער ולהבין את הצרכים של הנוער. אנחנו נשאבנו לפרויקט הזה, mindedהרבה יותר זה השוטרים הקהילתיים, אבל אנחנו נשאבנו כנוער לפרויקטים האלה כי אנחנו היינו בעצם עובדי הנוער, שוב אני אומרת, שוטרים, שוטרות. עובדי המניעה של יחידות הנוער. מי שהוביל בעצם את פרויקט המיל"ה

43 מתוך 16 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

פרויקט עם אותם נערים שנמצאים שם במרכז.

העברתי את זה ליחידות הנוער שלי. אחת התחנות כבר פנתה למנ"ש נווה צדק והם הולכים לעשות שם

אירית עמר רוזן:

ולראות האם אפשר לשנה הבאה לעשות איזשהו פרויקט ביחד.

לצורך העניין, אני רוצה להתכנס חזרה למפתן אלון ולשאול האם ישנה אפשרות לשבת ולנסות לחשב מחדש,

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אין שום בעיה.

גילה מרקם:

מעולה.

טלי פרץ:

כמובן פלטפורמה לכל מיני תכנים כאלה ואחרים.

הגעתם' וכו'. וגם באמת לשמוע, הם מביאים את הסיפורים שלהם, את החוויות שלהם מיום קודם. זה שלו, רואה בעיניים מי נמצא ומי לא נמצא. זה ישר איזשהו מנוע להמשך יום עבודה. ליצור קשר, 'למה לא למפתן הוא לא ישר הולך לשיעורים וכולי. זוג מחנכים במודל ההורי פוגש אותו בבוקר, פוגש את הקבוצה למשוך אותם קדימה. אנחנו עובדים על פי העקרונות של סביבה טיפולית, גם במפגשי בוקר כשנער מגיע ממש מנסים לדייק את העבודה. וכמובן גישת הכוחות, דרך הכוחות. למצוא את הכוחות שבכל אחד ומשם יש איתי צוות חדור אמונה, ומאמין ביכולת לחולל שינוי. הראייה היא דיפרנציאלית, כמו שאמרתי קודם,

מאוד נשמח, תודה.

גילה מרקם:

כשהם יוצאים ממפתן אלון יש איזשהו ליווי? איזשהו חיבור לעולם האמיתי?

עם התלמידים.

מאוד ענפה של משרד החינוך של הכנה לצה"ל. ואחר כך הקשר הוא באמת דרך המחנכים ששומרים על קשר ומסביר להם. אנחנו מביאים עו"ד שיסביר על חוזה, שכירות, כל מיני כלים פרקטיים לחיים. כמובן תוכנית לעולם של היועצות, אבל מעבר לזה. אנחנו מביאים נציג של בנק שפוגש אותם לשניים- שלושה מפגשים קודם כל בתוך המפתן, לתלמידים שהם בי"ב, אנחנו ממש עושים תוכנית של יציאה לחיים. יש כישורי חיים

43 מתוך 17 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

להשלים, שיהיה לו מקום חם ואוהב שייצר לו את ההזדמנות הזו. אני מדברת על הבוגרים.

איתם, ואפילו ללוות אותם בדרך כזו או אחרת כולל במרכז למידה הזה שאמרנו שנפתח במית"ר. מי שרוצה עכשיו כשאני מסיימת שנתיים אני אומרת אוקי, זה הזמן לעשות מעקב בוגרים. באמת לראות מה קורה

איריס פאר כלף:

מהמשפחה, ואז הם צריכים לפתוח תיק מחדש?

אלה ילדים שבאו הרי דרך לשכות הרווחה, בגיל

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

עד גיל

אורית מוסל:

האם הם מקבלים את המידע?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

בהקשר הזה. חלק מהתקציב כבר התקבל פה, לאו דווקא לטובת בני נוער תל אביביים.

בסיכון. שר הרווחה הכריז שיש לו

הייתה לנו תוכנית לאומית לילדים ונוער, ומ

תחום עולה ומתפתח, עומדת להיות במדינה תוכנית שנקראת 'התכנית הלאומית לצעירים בסיכון'. עד עכשיו אם נער הגיע לגיל

זרקור על הגילאים הללו.

יש סוגים של תוכניות לגיל

אורית מוסל:

מהפנימיות?

לצורך העניין

גילה מרקם:

מוצא את מקומו.

כן, גם וגם. כל מי שהוא בסיכון שלא משתלב בצבא או במסגרת לימודים או תעסוקה, כל מי שבעצם לא של הכבשה, של לרעות ולראות את הכבשים, וכבשה זה ראשי תיבות- כבוד, ביטחון, שייכות, הצלחה.

יצרנו מחזיקי מפתחות במודל הזה של הכבשה וציידנו את כל אנשי הצוות. אתם בוודאי מכירים את המודל

43 מתוך 18 עמוד

ישיבה מיום

ד"ר חיים נחמה:

גילה מרקם:

החזון והערכים הם מאוד מקבלים, אבל להתנהג כמו ""כבשה זה לא המושג הנכון"".

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שזה מאוד יפה.

זה באמת נתח מאוד מסוים מהאוכלוסייה עושה גם שנת שירות, מסיימת עכשיו שנת שירות בנוער העובד דיברתי על התעודות ועל הגברת מוטיבציה לשירות בצה"ל, לשירות לאומי. בוגרת אחת שלנו משנה שעברה, ולהגיע. ועם הניצחון הזה אנחנו מתחילים את היום, ואת מה שהיום מביא איתו.

התסכול, הוא ניצח את הסביבה והוא ניצח הרבה מאוד דברים והצליח לאסוף את עצמו ולקום בבוקר הביקור הסדיר, כל ילד שמגיע בבוקר למפתן, מבחינתנו, זה ניצחון. הוא ניצח את הקושי והוא ניצח את רגרסיה מכל מיני סיבות. אבל אנחנו ממשיכים באמונה ובעבודה.

והיום-יום הוא לפעמים סיזיפי ולא פשוט. ולפעמים במקום שכבר נראה לך שהגעת לאיזושהי הצלחה יש בשגרת היום שלנו המטרה היא להגביר את האמון של התלמידים בצוות, זה גם תהליך. זה לא קורה ביום, כמובן, אנחנו רואים ורועים כמו שאני אומרת.

גילה מרקם:

האם יש איזשהו חיבור לתנועות הנוער?

קריאה:

מעט יחסית. יש קצת חבר'ה דווקא ילדי עובדים שהם בצופים קצת.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שם גם את המועדון. היו קשיים בדרך, ואני חושב שצריך לחשוב איך מחזירים את זה.

היה חיבור עד לפני שנה. היה את סניף המחדשים של הנוער העובד והלומד שישב בתוך בית הספר, והפעיל

קריאה:

בבקשה, הנה עוד משימה.

נרי מנור:

אנחנו נעשה פגישה ונדבר על איך מחזירים את זה.

יש תוכניות עם הצבא לקראת הגיוס?

43 מתוך 19 עמוד

ישיבה מיום

גילה מרקם:

קריאה:

בוודאי, בוודאי. אנחנו עובדים עם תוכניות של הצבא, צל"ש לבנות, כל מיני מכינות.

גילה מרקם:

מה אחוז ההתגייסות?

אורית מוסל:

צריכים כזה ליווי. עכשיו בכלל אין יותר מד"נים במדינת ישראל. אנחנו עומדים על יחסית גבוה. תראי, בשלב מסוים הורידו לי משתי מד"ניות למד"נית אחת כי עלינו באחוזים ואנחנו לא

קריאה:

כי ערבים לא מתגייסים ועובדים זרים לא מתגייסים.

גילה מרקם:

שאלתי על הבוגרים של המפתן, כמה ילדים סיימו בכיתה י"ב?

בחדר מחשבים. הנושא היה צמצום פערים דיגיטליים. כשאני מדברת על זה אני באמת מתרגשת, לראות את בשבוע, קבוצה של נשים וקבוצה של גברים. והתלמידים שלנו היו המורים שלהם. קבוצה אחת, הגברים, לעשות משהו עם קבוצות שלכם, ובאמת לאורך שנה שלמה אימצנו שתי קבוצות של קשישים שהגיעו יום לקהילה. בנתינה, בהעצמה דרך זה. השנה חברנו ללשכה הצמודה אלינו, אחווה. פנינו בבקשה שאנחנו רוצים אני יכולה לספר על פרויקט מקסים של התנדבות בקהילה, אנחנו מאוד מאמינים בחיבור של האוכלוסייה תהליכים כאלה או אחרים שאנחנו זקוקים להם עבור הנערים והנערות.

שנמצאת במפתן יום בשבוע ונותנת מענים לצוות בעיקר. ובעת הצורך אני גם מביאה פסיכיאטר כדי לזרז דיברנו על העולם הטיפולי, יש לנו עבודה במודל הורי, זוג מחנכים, עובדת סוציאלית, יועצת, פסיכולוגית מאין כדי לגשר ולצמצם את הפערים, ובסופו של דבר להוביל אותם קדימה.

בן

חומרי למידה שאנחנו יכולים לגשת איתם לתלמידים, הם באים עם כאלה פערים. אני לא יכולה לתת לנער חיצוניים. דיברנו על הלמידה העיונית, עובדים לפי כל התוכניות הידועות של משרד החינוך. אין לנו אפילו אנחנו רואים את הבוגר כמי שינהל את עצמו באופן עצמאי, מתרבות צד ליצרנות. רגיש, גבולות פנימיים ולא אדיר עובדיה בוגר המפתן, קיבל צל"ש בשנה שעברה. זה סיפור ידוע.

סיימו

43 מתוך 20 עמוד

ישיבה מיום

ורדה זקהיים:

גם מבחינת המערכת, אז אני מאוד גאה בפרויקט הזה.

מהסדנאות. כל רבעון הן היו בסדנה אחרת. זה הגיע עד מנהלת המחוז במשרד החינוך, שזה היה כל כך 'וואו'

מתכון. בקיצור, חוויה גדולה. אז עם הגברים עסקנו בצמצום פערים דיגיטליים, ועם הנשים עסקנו בטעימות שלי'. ולראות את הגילויים שתוך כדי הבנה מה זה אינטרנט ולהיכנס לעיירות שהם גדלו בהם, או לחפש הקשישים האלה מגיעים, לראות את ההעצמה לילדים. הוא היה מציג את הנער 'הנה, תכירי, זה המורה

גילה מרקם:

ביום הסיום הייתה שביתה של התלמידים, והתלמידים הגיעו למסיבת הסיום.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

דיברנו על הקשיים, הביקור הסדיר.

זה בעיקר לשקם אותם לעולם תעסוקה ולגיוס לצה"ל, מקומות עבודה. על זה אנחנו מדברים.

מפעילים כל מיני קבוצות בתוך המפתן, העו"סית מפעילה והיועצת מפעילה קבוצות.

נכון, הייתה השבתה של מועצת התלמידים וקבענו יום פרידה וסגירה, והם הגיעו.

אורית מוסל:

ספרות עומדות לי השערות.

במדינה הזאת? זה מתחרה מבחינתי עם עורכי הדין. כשאני רואה בתי ספר של הזדמנות שנייה ואומרים לי אני רוצה רגע לדבר על עולם התעסוקה. לי באופן אישי קצת קשה עם הספרות. כמה ספרים אנחנו צריכים

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

ולהתמיד בו אז עמדת על הרגליים.

זה מקצוע טוב, זה מקצוע שאתה יכול להיות בו עצמאי. זה מקצוע מכניס, אם אתה מסוגל להצליח

גילה מרקם:

במספר לא מועט של דברים, להיות ספרים. כמה מספרות אפשר לפתוח?

אומרת, בואו נעשה קצת חשיבה. לא יכול להיות שבמאה ה להיות עצמאי, להחזיק עסק, לשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה זה אתגר לא פשוט במדינת ישראל. אני רק אני מסכימה עם כל מה שאמרת, אבל אחרי כל מה שגילה סיפרה לנו על הנערים האלה. לבן אדם רגיל

שפעם היה סטיגמה גם על זה.

יש מגמה של גרפיקה ממוחשבת, הם מסוגלים, חלק מהתלמידים אבל לא כולם. יש מגמת קונדיטוריה,

43 מתוך 21 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אורית מוסל:

וגם זה, דרך אגב, לא כל אחד יכול לקום ב

קריאה:

קונים את התוצרת שלך, זה מאוד מעצים ומאוד נותן להם תחושה.

אבל מצד שני כשאתה אופה משהו ומצליח בו, ומקבל פידבק מהיר- 'זה נורא טעים, זה נורא יפה', אנשים

קריאה:

זה לא תמיד המקצוע, זה התהליך הזה שהם עוברים.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

זה מבטיח להם סוג של השתלבות בשוק.

קריאה:

מן הסתם על עבודה בשכר נמוך. השאלה אם אנחנו לא מקשים יותר, זה מה שאני אומרת.

תוכניות ריאליטי שהם פותחים עסק פרטי. אז הם הופכים להיות עובדים במקומות כאלה. אנחנו מדברים מסגרת שהחזיקה אותו, עכשיו ללכת למצוא עבודה. הרי מן הסתם הם לא ישר פותחים כמו בכל מיני להתמסד וממסד, והחיים עצמם, לקום ב

אבל זה שוק נורא קשה. צריך אולי לנסות ולחשוב, האם העובדה שאני שולחת אדם שגם ככה קשה לו

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

השאלה אופירה אם מישהו עשה פעם סטטיסטיקה לראות כמה מתוך מי שלמד ספרות הלך באמת לספרות.

אורית מוסל:

לא כמה הלכו, אני רוצה לדעת כמה המשיכו

מהרטה ברוך-רון:

אין מעקבים, אבל חלקם אנחנו יודעים שעוסקים בזה.

יותר לקורס הזה בהשוואה לקורסים אחרים, ואנחנו מסיקים מזה שאנחנו נותנים להם מקצוע ומשהו שהם שלהם ובלוק החיצוני שלהם, זה משהו שהם מתחברים אליו בשלב הזה של החיים שלהם. ולכן הם יופיעו לבוא ולצלוח אותם, ואני מתארת לעצמי שנערים שמתעסקים בחיצוניות שלהם, לבוא להתעסק בשיער השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לדעתי, זה האם אנחנו מציעים לילדים האלה תוכניות שקל להם

43 מתוך 22 עמוד

ישיבה מיום

אורית מוסל:

יתפרנסו מזה.

לשאול האם הילדים האלה מגיעים לקורס ספרות מתוך כוונה לעסוק בזה, ומתוך ידיעה שלנו שהם בסוף אוהבים לעשות. אז אנחנו גם מילאנו את המכסה וגם נתנו להם מקצוע. צריך לשאול את השאלות, צריך

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

התוצאה, שיגיעו לקו הגמר.

של עבודה כלשהי שיש בה משמעת, סדר, אחריות, דיוק. בין אם זה הולך דרך סדנה בטכנולוגיה והעיקר והאתגרים היומיומיים, מלחמה יומיומית. שיאמינו בהם ושהם יאמינו גם באחרים, ושילמדו איזושהי שגרה בסוף הדרך לקו הגמר, קודם כל שהם יאמינו בעצמם. ב', שהם יגיעו באופן סדיר וזה אחד הקשיים היה נכנס לכיתה, לא היה עושה כלום. לא היה קם מהמיטה בבוקר. בכל זאת המטרה פה היא להביא אותם ללמוד באחת מחטיבות הביניים בעיר, זה אומר שבאמת הגיעו מים עד נפש. לא היה מגיע, לא היה לומד, לא משה, איך זה שתלמידים בכיתה ח' מגיעים. אתם צריכים להבין שאם ילד בכיתה ח' לא יכול להמשיך כשהם מגיעים לבית הספר, הם מגיעים ממצב של חוסר תפקוד מוחלט, מכאוס מוחלט. הרים גבה קודם

גרטי שוויצר:

להם מטרה, יורים קצת יותר גבוה, זה הכול.

יאמינו בעצמם, בממסד, הכול מצוין. אבל די להתפשר על המובן מאליו. בואו נחשוב קצת איך אנחנו נותנים לא, זה לא. ופה אני אומרת אחרי כל כך הרבה שנים, הגיע הזמן להגיד שיש פה תהליך, הוא חשוב. שהם

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מבין שיהיה מאוד מאוד קשה, מי שעשה

אבל מי שהיה רואה את המבחן בפסיכולוגיה שהילדות האלה צריכות לעבור כתנאי למבחני התאמה. אתה מאוד גדולים. יש מקצועות שהם בעיקר לא מתאימים לכל ילד. היה ניסיון לנושא של עוזרת גננת וכדומה, הלימודיים שלהם הן מאוד מאוד מורכבות. הפערים שהם צברו, גם הרגשיים וגם הלימודיים הם מאוד ויותר לטכנולוגיה גבוהה ודברים כאלה, אנחנו מגיעים לסוג של שוקת שבורה עם ילדים שהיכולות כמה אנחנו פותחים את היריעה של בתי הספר הטכנולוגים ולאיזה מקצועות. לצערנו היום הכיוון הולך יותר שסטף וורטהיימר כל כך מנסה להוביל, וזה בהצלחה חלקית לצערנו. זה בדיוק הדיאלוג בין בתי הספר, עד המגמות ואפשרויות הגיוון במגמות הנלמדות בבתי הספר הטכנולוגיים מאוד מאוד דל. זה אחד הדברים אני לגמרי איתך, בתפיסה זה נכון. יחד עם זאת מצאי המגמות, זה מה שאני שומעת מבתי הספר, מצאי הכיוונים ומכל הצדדים. אני בטוחה שעושים כאן תהליך מצוין ומביאים את הילדים האלה. אבל אם אנחנו לעשות את החשיבה הזו של איפה אנחנו יכולים. זו חשיבה שצריכה לבוא גם מלמטה וגם מלמעלה, מכל אני מבינה את כל מה שאת אומרת. וברור לי שהמגוון דל, והמגוון דל למשך יותר מדי שנים. הגיע הזמן

43 מתוך 23 עמוד

ישיבה מיום

גילה מרקם:

שגם הילדים הכי קשים הם ברוכים בכישרונות שזה לא ספרות, צורפות וקונדיטוריה.

עכשיו בכל מה שקשור למקצוע זה גם חלק מלהאמין במה אתה מסוגל לעשות. עם כל הכבוד, אני בטוחה מביאים אותם למקום שהם כבר באמת נכנסים להיות נורמטיביים בשלל הדברים שדיברת עליהם קודם,

טל פרץ:

אומרת עוד פעם, הסדנאות זה המעטפת.

המפתנים, הראיתי לה ויכול להיות שדרכה יהיה סיוע. כדי לנסות באמת לחפש סדנאות עדכניות. אבל אני קשר עם סטף וורטהיימר. אחרי שח"כ איילת נחמיאס ורבין הייתה אצלי בביקור כי רצתה לשמוע ולדעת על אני אומרת שכל התשובות נכונות, ועל שולחני יש חיפוש. אני הצבתי לי כיעד בשנה הקרובה לחפש, כולל

אורית מוסל:

הנושא הזה של טכנולוגיה, תיקוני מחשב ודברים כאלה. בסוף יש יכולות.

אבל זה כל הזמן להישאר כאן. זה לא לנסות לירות לכל הצדדים, ועכשיו הם התחילו להיכנס יותר לכל ירקות, וכן הכשרה של תיקון אופניים. יש שם אנשים סופר אינטליגנטיים שיכולים לעשות מיליון דברים, כלים. גם אצלנו באנוש, עם נפגעי נפש, עשו הכשרה של טבחות. לא משנה שאחרי זה הם הולכים לחתוך זה להשאיר אותם במקום הזה, זה לשים את תקרת הזכוכית וששם יישארו. תהיה ספר, תהיה טבח, תעשה

גילה מרקם:

עשיתי, ויש מגמת מחשב.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

להפעיל שם מאמצע החודש הקרוב קורס לימודי תיאוריה.

הלמידה שעומד לפעול שם, תהיה גם פעילות חברתית, תעסוקתית וטיפולית לילדים. כבר אנחנו הולכים מילה על המית"ר שנפתח, עם צוות. הקצו לנו גם מתנדבים שייכנסו לעבודה. כבר כתבתי פה את מרכז אנחנו שומרים על דרך ארץ כמובן.

טכנאי טלפונים. אני מאוד מאמינה למתוח הכי גבוה והכי חזק את היכולות, ובאמת השמים הם הגבול.

עשיתי דרך אגב, הפעלתי חוג של טכנאי טלפונים אחר הצהריים. היו קבוצה של תלמידים שקיבלו קורס של

גילה מרקם:

אומנם זה עוד הרבה זמן מעכשיו, אבל נשמח לקראת אמצע השנה הבאה לשמוע על מית"ר ומה היה.

בשמחה רבה.

43 מתוך 24 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

רועי אלקבץ:

תודה רבה לכם, יש למישהו שאלות?

גילה מרקם:

חסרים נתונים.

רועי אלקבץ:

כמו מה?

גילה מרקם:

החלום שלו. אני אומר את זה בצורה הכי צנועה, אני לא איש חינוך.

הדבר השני, העניין של המקצועות למיניהם שדובר כאן. הבעיה היא גובה החלום של הילד אחרי זה, מה אוריינטציה גם לאתגרים.

אלה אמות מידה, קריטריונים, ככה אתה מודד הצלחה. אלה דברים בסיסיים, זה מאוד חשוב כי זה גם נותן כמה נכנסו, כמה נשרו, דברים בסיסיים. אני חושב שזה מאוד חשוב כשאתה שומע דבר, מעבר למלל. בסוף

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שאנחנו רק מתחילים לדבר איתם על חלומות זה כבר התקדמות.

לגבי גובה החלום, אני אגיד עוד שלב קודם. לפעמים הם באים בלי חלומות, הם באים ממקום כל כך נמוך

גילה מרקם:

כמה ביה"ס?

דבר שני, שגם מדבר על נתונים. האם יש נתונים על העבר? על מה קורה עם הילדים שעברו דרך ביה"ס? בן שתי שאלות. האם יש רשימת המתנה לביה"ס?

הבעיה.

ברמה כזו או אחרת יכול להיות שאתה צודק, אבל באמת צריך להכיר את המטרייה בשביל להבין את

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

ביה"ס כמעט בן

אנחנו יכולים לדעת איפה הבוגרים ב

43 מתוך 25 עמוד

ישיבה מיום

אורית מוסל:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אין מעקב.

אורית מוסל:

האם מתוכנן להיות מעקב?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אנחנו יכולים לדעת בסוף כיתה י"ב כמה התגייסו.

אורית מוסל:

אני רוצה לפגוש את הבוגרים

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

משרד הרווחה נותן את כל הכלים.

התוכנית הלאומית לילדים וצעירים יהיה יותר מאגרי מידע ויותר מעקב. עד היום גם משרד החינוך וגם אין מסד נתונים מסודר. זה גם לא המנדט, יכול להיות שאם וכאשר תהיינה תוכניות לצעירים, תיכנס

אורית מוסל:

לי בעיה מאוד גדולה במערכת.

כמו שקורה בתוכניות אחרות. אם אני לא יודעת איפה הילד הזה כל כולך. עבד או לא עבד? הצליח או לא הצליח? אם אני לא יודעת איפה הילד הזה נמצא, זה בדיוק דרך אגב השאלה שלי על המעקב מכמה סיבות, אבל העיקרית, מגיל

הגיע רק להיות שומר או לא? שאלה. אבל הוא התמיד הקודם, הוא היה שם

מגיעים אלינו כבר בתור הורים. אני יכולה להגיד שהשומר בכניסה למפתן, לא השומר הנוכחי אלא השומר שני אין איזשהו מנגנון שמסוגל לעקוב אחרי כל נער ונערה, צעיר וצעירה. חלקם אנחנו פוגשים כשהם שילדים, אם הם מתגייסים לצבא אז בכלל מצד אחד זה טוב, כי יודעים שלפחות הם התגייסו לצבא. ומצד אני יודעת שנעשו על מפתנים, לאו דווקא על מפתן אלון בתל אביב. אנחנו יודעים שיש לקונה, שברגע במעקב אחרי בוגרים של תוכניות כאלה ואחרות, ומפרסם את הממצאים מעת לעת. יש הרבה מאוד חוברות.

מכון ברוקדייל שהוא מכון ארצי שיושב בירושלים, עורך מעת לעת מחקרים מהסוג הזה ועורך מחקרי אורך

43 מתוך 26 עמוד

ישיבה מיום

מהרטה ברוך-רון:

אורית מוסל:

הציפיות שלנו ממש ברצפה, אני מבינה. אם אנחנו מרוצים.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מהרטה, אבל את צריכה לדעת מאיפה הוא התחיל.

אורית מוסל:

אבל הוא עובד, הוא עובד

טל פרץ:

4 -מ

השאר באמצע. עם המבשלת היא בוגרת, היא עובדת עירייה, היא עובדת קבועה בעירייה. עובדת מאוד קשה עוסק בפיתוח וצורפות ברמה יותר גבוהה. אז יש לנו אחד שהגיע להיות צורף מאוד גדול, ויש לנו אחד שומר.

בזה, הוזמנו על ידי המפתן. הבחור שהיה אחראי על העיצוב של אותן המזוזות היום הוא בניו יורק והוא של משרד החוץ

את התקופה שבה מגמת הצורפות שגשגה והיו מזוזות שהוצגו והפכו להיות המזוזות בכל שגרירויות ישראל כל עוד הוא לא בסמים, והוא לא בפשע. אני יכולה להגיד למשל שהיה בוגר של מגמת צורפות, כולכם זוכרים

מהרטה ברוך-רון:

ומה לא הצלחת.

כשאתה בודק את עצמך דרך ההצלחות, ואתה רואה ילד על חמש שנים, אתה רואה מה באמת הצלחת לתת

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

עובד אז לשכפל את זה.

באמת לבדוק את האפקטיביות של מה שעושים פה במפתן אלון, כדי באמת לראות מה אפשר לשפר, ואם זה אני רוצה להציע הצעה, דווקא לאור זה שהולכים לעשות את התוכנית הלאומית עתירת התקציבים. שווה

אורית מוסל:

אני רוצה לדעת מה צריך בשביל לייצר מעקב אחר בוגרים.

נעשה ביקור במהלך השנה הבאה של אופירה ומהרטה.

43 מתוך 27 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אורית מוסל:

לסכם.

הבוגרים. אם זה אפשרי בכלל, האם זה תלוי תקציב לתת למכון כזה או אחר. זה מה שאני רוצה בשביל אני רוצה תשובה קונקרטית, אני לא יודעת מי פה יכול לענות לנו. מה צריך לעשות כדי שיהיה מעקב אחרי אין לי בעיה להגיע, זה לא זה.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

זו שאלה שרלוונטית לכלל המסגרות, שזה מאות ואלפי תלמידים. זו מסגרת אחת מיני רבות.

אורית מוסל:

מאות ואלפי תלמידים של הזדמנות שנייה?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מהרטה שאלה את אותה שאלה, מי עוקב אחר הילדים שמסיימים י"ב. כרגע אין מנגנון שעוקב.

ישנם בוגרי פנימיות, שתמיד עולה השאלה על הפרק. רק בשבוע שעבר מהרטה ואני ביקרנו ביחד בבית הילד,

גילה מרקם:

. תודה רבה לכן. ורד, לטיפולך אחרי הוועדה

יכול לתת לי את התשובה הזו?

איך יוצרים מעקב אחר בוגרים של פנימיות ובתי ספר להזדמנות שנייה? מי אני משנה את השאלה שלי.

תודה רבה.

תכנית הקיץ של המנ"שים

גיא זוזות:

בשכונת התקווה, בבית דני. בזמנו כשהילדים חשבו 'אנחנו לקראת הקיץ, מה נעשה?' אז הם החליטו לעשות לדעתי ב

שלי. משנה לשנה אנחנו מעלים את הסטנדרט, ובשנה הזו אני אפילו גאה במה שהעירייה עושה. אנחנו עדיין לעלות על המפה. אני כעובד עירייה יכול להגיד שהתביישתי ממה שהיה פה לפני המחלקה לנוער וצעירים מקיץ לקיץ, יחד עם כל השותפים, 'אכפת' והעמותות, מרגישים שתל אביב מתחילה אנחנו מהמחלקה לנוער וצעירים, אני גיא מנהל תחום נוער וקהילה.

43 מתוך 28 עמוד

ישיבה מיום

אבי ג'מאט:

האיכות. גם של החיבור שלהם.

מבינים את הפוטנציאל העצום שלו. המספרים מדברים בעד עצמם. גם של הכמויות, אבל לא רק, גם של זה פרויקט מצוין של להפעיל ילדים בשעות הערב, ישר כוח'. זה שירות שהוא באמת משנה לשנה, אנחנו חוויות, היה להם ממש טוב'. 'זוהר נהנתה מאוד, גם מיום ראשון וגם מאתמול'. 'מאוד נהנית, ובכלל בעיניי טובים להורים, רק רציתי לשאול איך היה לילדים אתמול?'. ואז יהודית כותבת 'נתנאל חזר מאושר, מלא למשל יש דיווח שיניב, רכז ברמת ישראל, העלה. יש לו קבוצת וואטסאפ עם ההורים, הוא כתב 'צהריים אני אקריא דוגמא אחת מהודעות שקיבלנו בוואטסאפ, בפורום הרכזים שלנו. יש דיווחים און-ליין מהשטח, צריך.

טיפולית אפילו, אז אנחנו מרימים טלפון לאכפת או לרווחה וכו'. וגם נותנים את המענה הרחב יותר אם קייטנה. אלא הוא מסתכל על הנער כמשהו הוליסטי, שאם עולים שם עוד דברים שדורשים התערבות בדברים שהם עושים בתוכנית קיץ הכול בא מגישה חינוכית עם צוות נוער, שלא בא 'לדפוק כרטיס' ולהעביר לתוכנית שהיא חברתית, אטרקטיבית, אבל ממקום חינוכי. זאת אומרת שגם בלונה פארק או בסופרלנד, או מיועד לילדים שמסיימים כיתה ו' ומעלה עד י"ב, לבוגרים יש תוכנית שונה. הרעיון הוא שהם מגיעים לנו חשובים כמה דברים בתוכנית הזו, שזה לא קייטנה. זה חשוב, כי חלק מההורים חושבים שזו קייטנה. זה בנפרד. משנה לשנה הדבר הזה הולך ועולה.

בפעם השנייה פתחנו תוכנית קיץ לנוער חרדי בקרית שלום, ל תקציבי, צוות וכו'.

אוטובוס ל

מהמנ"שים אנחנו כבר עוצרים הרשמות. במנ"ש ברבור עצרנו הרשמה ב 1,200 -לאירועים ממוקדים. בשנה שעברה כבר הגענו ל יש קרוב ל

התוכניות.

אנחנו

לעצמם בשני ורביעי כזה ערב סרטי בורקס, להביא בורקסים, משהו בקטנה לימים שמשעמם לנו. היום שכרוכות בתשלום, שאפשר לשלם בתשלום חד פעמי. וחלק מהפעילויות מוצעות בחינם לכלל בני הנוער אוזניות. אז גם אם אני לא רשום לתוכנית אני יכול להגיע ולהצטרף לתוכנית, חלק מהפעילויות הן פעילויות לאירוע שמתקיים בשכונה שנמצאת במסגרת תוכנית הקיץ. עכשיו יש פעילות שקורית בשכונה, מסיבת לכל התוכנית ומשלם את העלות של כל התוכנית עצמה, שגם היא במחיר מסובסד כמובן, יכול להגיע הנוער בעיר, כל מי שרוצה לקחת חלק בתוכנית יכול להירשם ולקחת חלק. ויחד עם זאת, גם מי שלא נרשם במהלך כל חופשת הקיץ. כל יולי אוגוסט בני הנוער פועלים אצלנו במרכזים. היתרון בסיפור הזה, שכל בני תוכניות הקיץ אצלנו הן תוכניות ייחודיות, בעיר ובכלל. במסגרת תוכנית הקיץ אנחנו מפעילים את בני הנוער

43 מתוך 29 עמוד

ישיבה מיום

גיא זוזות:

וכן הלאה.

נגיע רק לאוטובוס, נוסעים ללונה פארק ונוחתים שם ונגמר הסיפור. אלא לפני כן תתקיים פעילות חברתית ההורים. גם לקיים פעילות חברתית לפני כל מפגש, גם אם זה יציאה ללונה פארק לצורך העניין. אנחנו לא ונגמר הסיפור. במהלך כל התוכנית אנחנו דואגים גם להיות בקשר רציף מול הילדים ובקשר רציף מול חברתיות. אנחנו לא מביאים את בני הנוער רק ללונה פארק, שמים אותם שם כבייביסיטר והולכים הביתה כמו שגיא אמר, כל התוכניות וכל הפעילויות שמבוצעות במהלך התוכנית אלה פעילויות שהן חינוכיות אותם גם תוך כדי לתחילת השנה, להמשך הפעילות שלהם במנ"שים.

ברמה העירונית וכך אנחנו עושים גם מפגש רב תרבותי בין בני הנוער בעיר גם במהלך הקיץ, ואנחנו מחברים המרחבית- מרחב דרום, דרום-מזרח, יפו, מרכז וצפונה. וברמה העירונית, אנחנו מקיימים גם אירועים רבדים. רובד מקומי שבה הפעילות מתקיימת ברמה השכונתית. רובד מרחבי שבה נקיים פעילות ברמה מרכז מקיים את הפעילות שלו והיא מתקיימת רק במרכז שבו החניך לוקח חלק. אלא יש לתוכנית הזו כמה עד ח'. ויחד עם זאת, על כל התוכניות האלה אנחנו משלבים גם חיבור ברמה העירונית. זאת אומרת שלא כל תוכנית שונה במרכזים לשכבות ט' ומעלה, חלקם אפילו י' ומעלה. ולשכבות הצעירות יותר, שאלה בוגרי ו'

של שנים קודמות, החבר'ה הבוגרים קצת לא הסתדרו עם החבר'ה הצעירים, זה לא התאים להם. לכן עשינו חלק מהדברים ששדרגנו השנה, שעשינו הפרדה ומתן מענה גם לשכבה צעירה וגם לשכבה בוגרת. מתוך הבנה אני מציג לכם את התוכניות בכל המרכזים שפזורים מצפון ועד דרום, בכל העיר. גם ביולי וגם באוגוסט.

להציע את זה לכלל בני הנוער בשכונה.

בשכונה. מתוך כוונה לתת מענה לבני הנוער, לא רק למי שרשום וחבר במנ"ש במהלך השנה, אלא באמת

מהרטה ברוך-רון:

400-כלכלית במקרה הזה, התוכניות האלה עולות בסביבות ה שיהיה מנ"ש בכל שכונה. ובכל מנ"ש תהיה השכונה. זאת אומרת שזה יהיה משהו שהוא יהיה נגיש. גם תוכניות קיץ, התקשרו עוד לפני זה למרכז הקהילתי וביררו מתי אפשר להירשם. כי זה חלק מהחזון שלנו, אחד הדברים שאני מאמין שזה נותן, וזו גם הסיבה שהורים בהרבה מקומות בשכונות שכבר יש מסורת של בודדים.

יש עדיין מקומות, בשאר המנ"שים בהרשמה לתוכנית עצמה כבר אין מקומות. אבל אפשר אולי לאירועים אני אסכם ואומר, שאפשר עדיין להפנות נוער בעיקר ביפו. שאר התוכניות ברובן ההרשמה כבר נסגרה. ביפו

גיא זוזות:

מה קורה כשילד לא יכול לשלם?

הקהילתי נותן את ההנחה.

על בסיס ההנחות של המרכז הקהילתי, כמו שרוצים להירשם לחוג ומגישים טופס הנחה. מנהל המרכז

43 מתוך 30 עמוד

ישיבה מיום

מהרטה ברוך-רון:

גיא זוזות:

מה סדר הגודל של ההנחות?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

לסבסד במקרים קיצוניים.

לפי אותו פורמט של מתן הנחות. גם אם המרכז הקהילתי מתקשה אז פונים אלינו, ואנחנו כמחלקה יכולים עוד לא היה לנו ילד שלא יכול לשלם. זו לא סיסמא, המנ"ש הוא חלק מהמרכז הקהילתי, ואנחנו הולכים

גיא זוזות:

המוטו הוא שאם הילד רוצה הכסף זה לא מה שיפריע.

ורדה חורש:

תודה רבה על ההקשבה.

שהסיפור הזה של מרכזי נוער ילך ויגדל בכל הארץ, כי זה באמת מנוע צמיחה.

דברים שקרו פה במנ"ש, ואנחנו הולכים לדבר עם המנהלים העתידיים ביום ראשון. אני מקווה ומאמין חברתית גיאוגרפית בגליל ובנגב. הם עשו אצלנו סיור, מאוד התרשמו, וחלק מהתוכנית שהם בנו זה על שיקום שכונות מחזיר את החלק החברתי, והולכים לקום עשרות מרכזי נוער. בעיקר כרגע בפריפריה הראשון, כמשהו שצמח פה בעיר והוא ייחודי בארץ. ודבר שני, משרד הבינוי והשיכון במסגרת פרויקט אני רוצה לשתף אתכם בשני דברים יפים שרצים לכיוון הארצי. אחד, תהיה כתבה על המנ"שים בערוץ

גיא זוזות:

כדי לעבות את הנושא החינוכי לנושא טיפולי. יש צוות רב מקצועי שכולל רכזת שהיא עובדת סוציאלית.

אני חייבת לספר שבבית דני יש חיבור מיוחד של החינוך והרווחה, אגף שח"ר. שבו הרווחה נותנת תקציבים

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

לדעתי, זה שווה הצגה בנפרד.

ורדה חורש:

אני רוצה את ה-יש מצב למנ"ש, שיוצג בוועדה הבאה.

בכל אופן החיבור בין החלק הטיפולי עם החלק החינוכי הוא חשוב ביותר.

43 מתוך 31 עמוד

ישיבה מיום

הכנות קיץ מטעם הגורמים השונים בעירייה

מושיקו בלס:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

משותף.

עולה בין

מוקדים תנועות הנוער מפעילות קייטנות שעונות לסטנדרט עירוני שאנחנו בנינו ביחד עם התנועות. הקייטנה עוד פרויקט שהמחלקה מריצה ביחד עם פורום חדשנות עירוני זה צמצום יוקר המחיה סביב הקייטנות. ב הורים ומתנדבים שזה גם לא פחות.

בפעילויות של תנועות הנוער

אני מושיקו, מנהל את מדור תנועות הנוער. במקביל למנ"שים היום יש קרוב ל

מושיקו בלס:

באיזה גילאים?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

פעילות ועוד תנועות נוער לעניין. אנחנו מתקצבים את זה ב גילאי ג' עד ו', לכיתות א'-ב' נותנים בית ספר של הקיץ. השאיפה היא שבשנה הבאה יצטרפו עוד מוקדי

מושיקו בלס:

מנהל השירותים החברתיים יודע על הקייטנות האלה שנמצאות באזורים שלו?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שיתופי הפעולה בהקשרים האלה נוצרים.

בחינם. אחד מהם הוא בן זרים אז חיברנו אותו לקייטנה של השומר הצעיר ואנחנו דואגים להם לפעילות.

הקיץ של הצופים ולא לקייטנה, וצריך לדאוג להם. עשינו את החיבור גם עם הצופים שהילדים יוצאים סוריאנו שהיא רכזת אזורית בחינוך היסודי בקשר לשלושה ילדים שלא יכולים כלכלית לא להירשם למחנה הפצנו את זה דרך המחלקה לחינוך יסודי. דווקא שיתופי הפעולה שקורים והם מעניינים, התקשרה אלי דנה

החינוך, גם את מנהל השירותים החברתיים.

קודם כל הפרויקטים האלה מבורכים, בטח פרויקטים שתנועות הנוער בעיר מתפעלות. מעבר לידע את מנהל

43 מתוך 32 עמוד

ישיבה מיום

מושיקו בלס:

חדוה קפלן:

זה חשוב, אני אפיץ את זה כבר מחר.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

פנה.

בשנה שעברה פנו אלינו מבני עקיבא לגבי ילדים ספציפיים ועזרנו, אנחנו עזרנו כרווחה. השנה אף אחד לא

מושיקו בלס:

מעבר לזה אני רוצה שאתם תדעו שבכלל מתקיימת קייטנה. שיהיה דו שיח.

מהרטה ברוך-רון:

מוקדי רעש.

ואנחנו רואים שלאורך השנים משמעותית במקומות שאנחנו נוכחים בהם יש פחות התרעות על הפחתת מטרדי רעש לתושבי העיר. אנחנו בודקים עם x גם להכניס אותם למסגרת חינוכית בריאה

צופים, הוא ידע גם לעשות את ההכוונה באזור שלו ולהכניס ילדים. מעבר ללפגוש אותם בגינה, אלא לתת כל מיני סוגים של מענים, ואנחנו מאמינים שאם בראש המשמרת עומד רכז נוער או רכז של מנ"שים, רכזי צופים וגם השנה רכזים מקידום נוער שאנחנו מכניסים, מאכפת. כי השאיפה היא הכוונת בני נוער למסגרות איכותיות במהלך הקיץ. הרכזים שלנו שמובילים את הפרויקט הם רכזים x קודם כל המטרה של הפרויקט היא הפחתת התנהגות סיכונית בקרב בני נוער x האחרונות ביחד עם הגורמים השותפים שלנו לפרויקט איתור של בני נוער במצבי סיכון. אני אדבר גם קצת על שיתופי הפעולה והתהליך שעשינו בשנתיים בקיץ אני מנהל גם את פרויקט שיחה לילית, שתפקידו לתת מענה חברתי לבני נוער בחופשת הקיץ, וגם לתת

מושיקו בלס:

אתה מדבר על הלילה?

לאנשים שהתלוו. השנה בשיתוף עם אכפת ועוד מסגרות, אנחנו מנסים להכניס גם עובדים של קידום נוער, בשנה שעברה הצוותים שלנו עבדו רק במתכונת של רכז חברתי, סטודנטים, חיילים וכל מיני סדנאות צוותי נוער המתמחים בפעילות חברתית וטיפולית.

הרציונל זה נגישות, זמינות ואטרקטיביות של פעילות בלתי פורמאלית בשעות הלילה המאוחרות, באמצעות על הלילה. אנחנו פועלים מיום שני עד יום חמישי, בין השעה

43 מתוך 33 עמוד

ישיבה מיום

קריאה:

חמישי ביפו.

עליו את הכסף. כמו לצורך העניין, אנחנו רוצים להקים מתחם קבוע בגן מאיר, וכמו מוקד שיפעל בימי יש פה סייג כי אנחנו מחכים לאישור תקציבי של משרד החינוך. אנחנו כבר בתוך הפרויקט ועדיין לא קיבלנו סוציאליות בהכשרתן אז הן גם איתנו בתוך הפרויקט.

גם עובדים סוציאליים לתוך המסגרות. יש לנו שתי רכזות שהן אומנם רכזות צופים, אבל הן עובדות

מושיקו בלס:

יש את פרויקט חופים?

קריאה:

מוקד שיש בו פעילות.

אפשר להתווכח אם זה מקום אטרקטיבי לבני נוער או לא. משיחות שלנו עם שותפים שלנו גן מאיר הוא

מושיקו בלס:

יש את המרכז הלהט"בי, יש את המקלט,

קריאה:

נכון, אבל הפעילות שם מסתיימת בשעה

מושיקו בלס:

אנחנו נתנו להם להיכנס לתוך הגן. יש את על"ם,

קריאה:

בחרנו את גן מאיר.

על"ם פועלים עד השעה

מושיקו בלס:

כמה לוקיישנים יש לכם?

אנוש, צוות שמצטרף אלינו.

ובאים לעשות אצלנו עבודת שטח. עכשיו עשינו גם חיבור עם טלי, ואנחנו נדאג שיהיו גם חבר'ה מעמותת צוותי המשימה כוללים חיילים, מורות חיילות, עובדים סוציאליים, סטודנטים שעוסקים בקידום נוער תיכף נדבר על זה.

43 מתוך 34 עמוד

ישיבה מיום

איריס פאר כלף:

ובמקום להיכנס לקו החוף, הילדים יוצאים החוצה. גם שם יש לנו נקודות וצוות שפעיל על הקו.

ילדים. אחת הסיבות המרכזיות לשאלתך, היא הסיבה שהמשטרה נוכחת שם באופן קבוע לא מעט זמן.

שם'. לפחות מהביקורים שלנו בלילות בשבוע וחצי האחרונים שאנחנו פעילים, אנחנו רואים שם פחות קו החוף זו גם זירה שנכנסנו אליה. אני חייב להגיד שכולם אומרים 'איך אתם לא בקו החוף ולמה אתם לא להיות נוער בסיכון בצורה כזו או אחרת.

פעילים אצלנו גם במרכזי הנוער השכונתיים, בצופים וכו'. בקיץ כל נוער, גם אם הוא לא נוער בסיכון, הופך כדי לתת הדרכה על הנושא של עבודת רחוב ואיתור. חשוב להגיד שאנחנו מכירים חלק מהילדים כי הם קיצון שהם פוגשים, וגם איך מבררים אם הסיטואציה הזו יכולה להתגלגל למקום הזה. כוכי הגיעה אלינו בהכשרה שלהם עברנו איתם גם על חובת דיווח, איך נותנים מענה, איך מאתרים. מה הם עושים במקרה שלושת הצוותים שפועלים, הם מגיעים, פורסים מחצלת, קפה, ומדברים עם בני נוער ממש על הכול.

התקציב במשרד החינוך.

משרד החינוך. חלק מהדברים פה, לפחות מה שמסומן בכוכבית, נמצאים בסימן שאלה עד שלא יאושר התוכנית עברה למחלקה לנוער וצעירים. היא עדיין לא פועלת כי עדיין אין לנו את האישור התקציבי של כבר ב

צוותים ניידים. צוות בצפון-מרכז, צוות בדרום, צוות ביפו וצוות שנע על קו החוף. התחלנו את הפעילות שלנו לגבי פריסת הפעילות שלנו, בשנה שעברה היינו עם שלושה סיורים. השנה אנחנו יכולים להיות הם ארבעה העיר, וגם להגיע לכל מיני נקודות חשובות.

ילדים מכל הקצוות בכל המקומות בעיר. היום ביחד עם השותפים שלנו מצליחים לגעת בהמון מוקדים בתוך בגינה אנחנו נוכחים, מאתרים, מרגיעים, מקשיבים ומונעים. אנחנו פוגשים לא מעט סיפורים ולא מעט חיובית.

לא תמיד ברור מאליו. במיוחד כשפוגשים כל מיני עובדים שעובדים גם עם נוער. הקשבה, חיזוק על התנהגות קצת על מה שהילדים מקבלים מאיתנו. קבלה, תמיכה, הרגעה, סדר וארגון, אישור להיות ילד מאושר שזה

דורית הינדי:

דיברתי על פרויקט חופים שהיה לפני כן על חוף הים, שלושה שבועות.

מושיקו בלס:

יש גם את הטבלה שלנו, של הצוותים שלנו.

להם שירות בתוך השכונה. כן באזור של המועדונים, כן צריך.

אוכלוסיית היעד שלנו. הילדים שלנו כמעט ולא יוצאים מהשכונות. כן נכון להישאר בשכונות שלהם, לתת המסקנות משלוש השנים האחרונות שלא נכון להתמקם שם. כי מי שמגיע לשם הם בעיקר שב"חים. זה לא תתנו לי רגע להסביר, ואם יש שאלות אני מוכן להסביר הכול.

43 מתוך 35 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מושיקו בלס:

במצגת שלך כתוב צוות סיור חוף.

מהרטה ברון רון:

גבוה של בני נוער. למשל רחבת הבימה שם יש לא מעט ילדים שנמצאים.

ממקומות אחרים שאנחנו מחפשים עבורם את בני הנוער. דווקא כאן אנחנו נגיע למקומות בהם יש ריכוז ואפשר לשבת. וממש אנחנו הולכים לאן שבני הנוער נמצאים. אנחנו נפרסם את המוקד הזה, להבדיל בעוד כשבוע וחצי אנחנו נוציא לדרך מועדון נוער נייד. אנחנו מגיעים עם שייקים, מסך פלזמה, כורסאות תיכף אני אספר על הגורמים ואיך אנחנו גם עובדים כדי לכסות ולרשת את העיר.

ברגע שבני הנוער רואים ופוגשים משטרה הם אוטומטית מתרחקים, ופה אנחנו עושים עבודה משותפת.

למקומות בהם בני הנוער יושבים.

מענה. היתרון בדבר הזה, להבדיל ממוקד נייח על החוף, שאנחנו יכולים לנוע על הקו של החוף וממש ללכת קידום הנוער ולשלם את השכר בעבור זה. זו הסיבה שזה מתעכב. אנחנו עדיין נוכחים שם, עדיין נותנים עם מחצלת, קפה וכיבוד. עם צוות שיש בו רכז, חיילים, סטודנטים, בשאיפה שנוכל להכניס גם את צוותי חייב לציין, לקראת סוף השבוע הילדים כן מגיעים לשם. שם אנחנו כן נמצאים, בכל זאת יש לנו סיור שמגיע כדי בכל זאת לתת מענה בחוף, כי אנחנו מבינים שהילדים נמצאים שם. בעיקר בימים רביעי וחמישי, אני

מושיקו בלס:

אתם עובדים בשיתוף פעולה?

דרייב שיש בו את כל הטלפונים החשובים של כל הגורמים שעובדים בשעות הלילה במרחב הציבורי.

במשמרת, הוא עושה את זה פעמיים כי מתחלפים באמצע. יש לו את הקשר, לצורך העניין פתחנו מסמך גוגל נכנס למשמרת הוא מתקשר לסל"ע ומציג את עצמו. הוא מקבל את הטלפון של רכז המרחב הישיר השנים יש שיתוף פעולה השנה שיתוף הפעולה הוא הרבה יותר הדוק. יש גם את סל"ע, לצורך העניין כשרכז קצת על השותפים שלנו, ואיך אנחנו מתניידים ובוחרים לאן להגיע בעיר. השותפים שלנו הם אכפת, כל נמשיך גם.

שלם, הוא יהיה בפארק מנחם בגין. תהיה ניידת אחת השנה, אם תהיה היענות של בני הנוער לעניין הזה אז בשעות הקטנות של הלילה. במיוחד בימים רביעי וחמישי. הוא יהיה ברחבת הבימה, ביפו, יגיע גם לכפר הדבר הזה יכול לנוע ברחבי העיר כדי להגיע למקומות שבהם לבני הנוער אין את זה, ובמיועד לתת מענה כן.

43 מתוך 36 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מושיקו בלס:

על זה כנסת ישיבה של כל הגורמים.

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

נכון, הייתה ישיבה בראשות אופירה וכל מי שמוביל את פעילות הנוער.

מושיקו בלס:

ומסונכרן.

מי שקשור לנוער. הרעיון היה לשבת ולשתף פעולה, ושכל אחד ידע איפה השני נמצא. שיתוף פעולה אמיתי מכל המחלקות הרלוונטיות שקשורות לעניין, שקשור לנוער. לא רק נוער בסיכון. אם תסתכלו יש פה את כל

טל פרץ:

הביתה.

ההלנה אליהם אפשר לשלוח את הילדים במקרי הצורך. יש לנו קופה קטנה אם צריך לשלוח את הילדים כבר בשטח אנחנו מבינים אם יש לו לאן ללכת לישון ולאן הוא הולך. יש לנו בתוך האוגדן גם את מקומות הרכזת היא מגלה שהוא יצא מהארון לא מזמן וזרקו אותו מהבית, אבא שלו נכנס לכלא. ממש סיפור נוראי.

בשבוע שעבר ביום שני בלילה, הגיע סיור שפגש נער שלא היה לו לאן ללכת בסיום המשמרת. משיחה עם אנחנו לומדים את הנושא של שיתופי הפעולה, ועד היום אנחנו עושים את זה כמו שצריך. אני אתן דוגמא, בעיה אפשר לחבר בין הגורמים ולתת את המענה.

יותר מזה, גם היום נפתחה כבר קבוצת וואטסאפ של הגורמים האלה. זו קבוצה ממוקדת, אם יש איזושהי לתת לצורך העניין. אם אני פוגש נער שהוא נער בסיכון, איך אני בעצם יודע למי להפנות ומי יכול לתת מענה.

היום יש גוגל דרייב שפורש בדיוק את הפעילות, איפה נמצאים ובאיזה שעות, מה המענה שכל גורם יכול

מושיקו בלס:

זה הניצחון, לדעת מה יש ולשתף פעולה.

שמרתיע. מצד שני גם להנגיש את זה לבני הנוער. אנחנו רוצים שילד ידע שיש את סלע שיכולים לעזור של האכיפה אנחנו רוצים ליצור שני דברים. אחד, אין מה לעשות לפעמים צריך את האכיפה והיא הגורם אתמול פגשנו את דניאל ואת יניב שהוא קצין הנוער. מחר יש לנו פגישה איתם כדי לחבר גם אותם. בסיפור בבית דרור. ממש את כל החיבורים האפשריים. כל פעם מצטרפים אלינו עוד ועוד אנשים לעניין הזה.

שעתיים קיבלנו את כל התשובות שהיינו צריכים. הילד מטופל באכפת, יש מדריך שמלווה אותו, הוא היה מטפל בו ובאיזה מסגרת הוא מטופל. האם מכירים את הסיפור עד הסוף כולל כל המידע. תוך כמעט למחרת בבוקר הוצאנו מייל, כולל למחלקה לחינוך על יסודי כדי להבין האם אנחנו מכירים את הילד, מי

43 מתוך 37 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

שיותר בני נוער, ולייצר פעילות איכותית, חיובית ובטוחה בשעות הקטנות של הלילה.

להכניס כל מי שרוצה להיות שותף ולקחת חלק, כי אנחנו מאמינים ששיתופי הפעולה יגרמו לנו להגיע לכמה מדריכים ערבים שנמצאים בפרויקט. באמת הרעיון הוא לעשות כמה שיותר חיבורים. אנחנו מאוד שמחים שלנו מורכבים מדוברי אמהרית, חלק מהחיילים שלנו הם מהגרעין העירוני והם דוברי אמהרית. יש לנו המון בגינות הגדולות, אבל דווקא היום בני נוער בורחים לגינות הקטנות, בעיקר ביפו דרך אגב. הצוותים המענה. אנחנו מגיעים גם לכפר שלם, גם לפארק מנחם בגין. אנחנו מגיעים גם לגינות הקטנות. יש מענה את הטלפון של שיחה לילית ולהתקשר במידה ויש רעש ליד הבית שלהם, ואנחנו מגיעים כדי לתת את מאוד משמעותיים בעניין הזה. אני מגיעים גם למקומות שתושבים מתריעים עליהם. תושבים יכולים לקבל הרכזת עדיין נשארה שם כדי לאסוף את הילדים שבכל זאת נשארו. אני חושב שאנחנו עושים תהליכים ברחבת הבימה, להתקשר באותו הרגע. היו שתי קטטות, באחת הייתה דקירה. גם כשהסתיים האירוע, משיחה לילית, אל תדאג אני אפזר את זה בסוף'. וגם חס וחלילה כשיש מכות, למשל כמו בשבוע שעבר קפה. לפעמים הם באים גם בגלל רעש, וכשהם באים בגלל רעש אז הרכז שלנו יודע לקום ולהגיד 'היי, אני במקרה של מצוקה. מה שקורה, גם כשהשוטרים וסלע מגיעים, יש שיתוף פעולה. הם באים, יושבים ושותים

מושיקו בלס:

יודעים לעבוד ביחד, וכל אחד נותן את מה שיש לו והסך עולה על כל חלקיו.

העיקריות שלי זה שנעשה שיתופי פעולה ונדבר כולם ביחד, נאגם משאבים וכו', ואנחנו נגיע למצב שבו כולנו מבחינתי זה חלום שהתגשם. בתחילת הקדנציה כשנכנסתי להיות יו"ר הוועדה, אמרתי שאחת המטרות

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

במקומות אחרים. בקיץ זה יהיה רק בימי חמישי בגלל מגבלות של כוח אדם.

גבית של המערכת העירונית וגם של התושבים שנמצאים. אני חושב שזה משהו שנצטרך לאמץ אותו גם לסירוגין, בין השעות

היה ערב מעולה, שיש לילדים גם את המקום. היתרון של הדבר הזה שהוא פעיל ביום חמישי ושישי 'אין משחק'. העובדים שהיו שם, ובסיטואציה בסוף ארגנו משחק גם עם הילדים שלא רצו להשתתף, ובסוף שמדהים שהגיעו יהודים וערבים, מכל המוצאים. הדבר הזה בקלות יכול היה להיגרר לחבר'ה שנכנסו ואמרו הוא נקרא ברית קפה. אחרי תהליך של שנה שלמה, ביום חמישי היה בו אירוע שיא. הגיעו אני אספר סיפור שקשור לפעילות הלילית. בתחילת השנה פתחנו בית קפה לנוער במרכז הקהילתי בני ברית,

אירית עמר רוזן:

זה עוד משהו שאנחנו צריכים לטפל בפעם הבאה בשעות של המנ"שים.

מה אתם עושים עם קטינים תחת השפעת אלכוהול שהיו מגיעים אליכם?

43 מתוך 38 עמוד

ישיבה מיום

מושיקו בלס:

מהרטה ברוך-רון:

עובדים בשותפות גם עם המשטרה.

מתייעצים איתנו תוך כדי, אנחנו מתייעצים עם עוד גורמים. אנחנו לא במקום שאנחנו יודעים הכול, אנחנו להכניס אותם. בשנה שעברה הייתה סיטואציה שהיה חשד לסמים, אז היינו באותו סיפור. הרכזים לבוא לקחת את הילדים שלהם. יש גם כאלה. אבל עוד הפעם, המטרה שלנו זה רגע לעטוף את הילדים, על מונית הביתה במקרה הצורך. אני יכול להגיד שבשנה שעברה כשהתקשרנו לחלק מההורים הם לא רצו לבוא לקחת את הילד. וספציפית גם בגלל הסיפור שהחופים נכנס אלינו, יהיה לנו תקציב גם להעלות ילדים שם ספציפית, בעיקר ביום חמישי. אני חייב להגיד שלפעמים אנחנו גם מתקשרים להורים ואומרים להם הבימה, בגלל שותפות גם עם על"ם ועם אכפת, אז על"ם נכנסים כשאנחנו יוצאים. קבענו שעות שהם יהיו אנחנו לא רוצים גם להיות ממותגים במקום הזה. נצא מהסיטואציה וניתן להם להיכנס. ספציפית על רחבת העניין, שזה כבר המוני מדי אז אנחנו כן נתקשר לסלע או למשטרה ונבקש סיוע. אנחנו נצא מהסיטואציה כי אל תשתה' וזה עובד. הילדים גם באיזשהו שלב מצטרפים. אם אנחנו רואים שהילדים נמצאים במצב, לצורך איתם כי אנחנו מאמינים שעצם זה שאנחנו יושבים, אז הרכז אומר 'בוא, תשמע, אני יושב כאן, תכבד אותי, את בקבוק האלכוהול ואנחנו מעודדים אותם לא לשתות אלכוהול ולהצטרף אלינו למחצלת. אנחנו יושבים ומאתר טיפולית. זה המקום הראשון שבו אנחנו נמצאים. אם הילדים נמצאים במצב שהם עדיין, יש לידם זה תלוי ברמת האלכוהול שהילדים צורכים. אני אומר עוד פעם, המטרה שלנו היא לתת מענה חברתי

מושיקו בלס:

חשד לסמים הכוונה שאתם רואים מישהו משתמש?

בשנה שעברה ביפו, ואז דרך המחלקה לחינוך יסודי אנחנו פונים אליהם. זה עוד פעם הסיפור שאנחנו לתת את המענה ולא להגיד 'בסדר, הוא כבר מעל הגיל אז הוא לא שלנו'. פגשנו גם ילדים שהם בכיתה ד'

שאומר שהוא רוצה להזיק לעצמו, חייל שאומר שהוא רוצה להזיק לעצמו, גם בזה אנחנו בודקים איך אפשר אנחנו בגדול מטפלים בילדים עד גיל

יכולים להכניס אותם הביתה, או אם יש גורם שיכול להכניס אותם הביתה.

הוא כזה שאנחנו קודם כל רוצים לתת את המענה החברתי לילדים. אנחנו קודם כל רוצים לראות אם אנחנו לא מעט בני נוער שיושבים. ביקשנו מקצין הנוער לבוא למקום ולראות מה אפשר לעשות. אופן הטיפול שלנו סביב פארק שזיהינו שיש המשטרה, אנחנו נותנים להם את המקום הזה. בשנה שעברה גם עירבנו קצין נוער שיחליפו איתם מילה ויראו אם הם צריכים להתערב או לא. בגלל שסלע עובדים בשיתוף פעולה מלא עם ביקשנו מהם להגיע. במקביל התקשרנו גם לסלע וביקשנו שיסיירו, שיבדקו אם הניידת של על"ם שם, מזהה, היא אומרת 'תקשיב מושיקו, אין לי ספק, זה מה שאני חושבת שקורה'. אנחנו התקשרו לעל"ם, לא, חשד לסמים לצורך העניין אני אתן דוגמא. בשנה שעברה בסקייט פארק פגשנו חבורה של נערים, הרכזת

43 מתוך 39 עמוד

ישיבה מיום

מהרטה ברוך-רון:

מסך חלקיו.

באמת ישבו שם עם הנערים. עוד פעם, אנחנו שם בשביל הילדים. החיבורים האלה מגדילים את השלם יותר כדי לתת את המקום. באמת ישר הקפצנו את הסיור מרחבת הבימה שהייתה יותר שקטה לתוך גן מאיר. הם שידוע שהן משדלות בני נוער למקום של זנות. על"ם פנו למשטרה בעניין הזה, והיא הציעה שנהיה שם בשטח התקשרה אלי נועה, היא רכזת של הפוך. היא אמרה לי שהיא סיימה פעילות ויש שם שתי נערות טראנסיות אנחנו עושים את החפיפה. אנחנו נכנסים כשעל"ם סוגרים את הפוך על הפוך ב פועלים בהם, אז אנחנו גם יודעים לסנכרן. לצורך העניין יש בקידום מדריכים בשעות הבוקר המוקדמות אז מקומות שלדעתכם צריך להגיע אליהם תדברו איתנו, אנחנו באמת ניידים. אנחנו פועלים בשעות שלא כולם כבר גורם טיפולי שמטפל, אנחנו ניכנס למקום אחר. אז אני גם מזמין את היושבים פה, אם אתם שומעים על עובדים בשותפות, ובעיניי זה הבסיס של זה. אם יש מישהו שנמצא בשטח אנחנו נשתדל לא להיות שם, כי יש

מושיקו בלס:

איזו הדרכה מקבלים המדריכים?

מהרטה ברוך-רון:

סימולציות על סמך אירועים שקרו בשנים הקודמות ודברנו על העניין של מענים.

האם הנער נמצא במקום כזה או אחר. דיברנו קצת על מענים שיש לנו, חדר הבאנו את כוכי מאכפת שנתנה לנו על הדרכה איזה שאלות כדאי לשאול כשעושים איתור טיפולי כדי לדעת אורח לרגע בחיים של נער או נערה, ולדעת שיש לך אחריות גם אם זה משפט אחד שאמרת, אז מה זה אומר.

הישוג בעברית. מה התפקיד הזה של הישוג, מהי עבודת הלילה, איך יוצרים קשרים. הסיפור הזה של להיות , או reaching outאחד שהם צריכים להתערב בו. עם הצוותים דיברנו על איך עושים את זה. איך עושים איך לתפעל את הצוות, איך לקרוא סיטואציה, מה המקום שלהם? האם הם במקום אחד שהם צופה ומקום גם המתנדבים וגם הרכזים עברו שתי הכשרות נפרדות. עם הרכזים דיברנו שוב על המקום של איתור, של

מושיקו בלס:

למשל להתמודד עם הסיטואציה של האלימות בכיכר, נראה לי טראומתי למדריך.

פלפל אם יש לו בתיק.

מה המקום שלך בסיטואציה הזו. היו כל מיני שאלות, אפילו אחד החיילים שאל אם מותר לו להשתמש בגז אני אגיד לך יותר מזה. אחת הדילמות שהבאנו היא מה קורה אם אתה בסיטואציה שבה הנער שולף סכין,

43 מתוך 40 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

מושיקו בלס:

ומה התשובה?

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

אסור.

מושיקו בלס:

אם באים לתקוף חייל בסכין, הוא לא משתמש בגז פלפל?

לומדים, ממש כל המידע. למחרת שלחנו עוד סיור לשם, משיחה קצת יותר עמוקה עם הילדים הבנו שהוא כי אמרתי אולי'. ניסינו לברר מי הילדים, איפה הם נמצאים, באיזה גיל, אם היא יודעת באיזה בתי ספר הם קצת מוזר בסיטואציה. כי בכל זאת הוא גדול מהם, הם חבר'ה יחסית צעירים, מה אני עושה? כתבתי את זה את זה בדו"ח, ביום שאחרי התקשרתי אליה כדי לשאול מה הסיפור. היא אמרה לי 'תקשיב, משהו הרגיש לי נעים לנתח את הסיטואציה, וכשהיא דיברה עם הילדים הם אמרו לה שהם נפגשים איתו הרבה. היא כותבת 22-נער סביב גיל

ואז אנחנו מתקשרים ומבררים על הסיטואציה. לדוגמא, בשנה שעברה רכזת הייתה בפארק דרום, פוגשת בבוקר שאחרי עוברים על כל הדוחות, כי יש דברים שלפעמים צפים בעצם זה שאני עושה את הניתוח וכותב, לפעמים מטפלים גם במקרים, הצוות של המשרד ביום שאחרי גם עובר. אנחנו מלווים אותם כל הלילה, לחשוב או שהם צריכים להתייעץ הם מרימים אלינו טלפון כדי שנוכל לחשוב ביחד. יותר מזה, אנחנו אלי כדי לשאול אם אתה יכול'. ממש לא. אנחנו נותנים להם את האחריות והמנדט. במקום שיש להם זמן ספק, אם צריך להגיב במקום אז תגיב, בגלל זה אנחנו גם מציידים אותם. אנחנו לא אומרים 'קודם תתקשר אחד הדברים שאנחנו אומרים לרכזים שלנו כל הזמן, זה לא להישאר עם הדברים סתם לבד. אם יש איזשהו את הסיטואציה עד שהמשטרה הגיעה, ואז ממש טיפלה בנושא. יש המון סיטואציות שאפשר לדבר עליהן.

מה שקרה. לפני שהמשטרה או סלע הגיעו, הצוות שלנו היה שם ביחד עם הסיירת הירוקה והם אלה שנטרלו לסלע ולמשטרה באופן מיידי. אגב, גם בסיטואציה של המכות שהיו ברחבת הבימה בשבוע שעבר, זה ממש עניין של מניעה, קודם כל לנסות להפריד, לדבר לנער כששאר הצוות מבודד את הסיטואציה, ולהתקשר לנו פה אחריות. ומה עם הילד הזה רק שיחק איתו בסכין, ועכשיו יהיה סיפור מגלגל בעניין הזה. לכן יש הנערים שתוקפים אחד את השני בסיטואציה הזו. אנחנו לא יכולים להשתמש בגז פלפל, כי לצורך העניין יש שיכור או לא, האם אפשר לדבר אליו, האם יש לו חברים שאפשר לדבר איתם. איך אפשר לעשות הפרדה בין לנתח אותה באופן מאוד מהיר. אחד הדברים שדיברנו עליהם בסיטואציה כזו זה להבין מי הנער? האם הוא מצפים מרכז, למרות שאי אפשר לדעת בזמן אמת מה יקרה. אבל רגע להבין שיש סיטואציה ואתה צריך אחד הדברים שדיברנו עליהם בסיטואציה הזו, זה רגע להבין איפה אתה נמצא. אחד הדברים שאנחנו אם מדובר בנער אנחנו נעשה את הכול. אנחנו לא רוצים לשים את הצוות שלנו במצב של סיכון.

43 מתוך 41 עמוד

ישיבה מיום

אירית עמר רוזן:

הילד. זה משהו שצף רק ביום שאחרי, אלה כל מיני סיטואציות שאנחנו מנתחים גם בדיעבד.

מוכר להם סמים. במקביל עדכנו את הגורמים השונים, גם את המשטרה, כדי שיהיה מענה ספציפית עם

מושיקו בלס:

הזו? מה קורה עם קטין תוך כדי זה, אם אתם נשאלים.

קיבלתם איזושהי הרצאה מהמשטרה על עבודת המשטרה עם נוער? היה מעניין אתכם להבין את העבודה

אירית עמר רוזן:

נוער ולהגיד 'אתה צריך לסגור את המקום הזה, כי אני יודע שהילדים שלי הולכים לשם'.

האם לצורך העניין עכשיו הסתובבתי וראיתי בפאב חבר'ה שלי מהצופים, האם אני יכול להרים טלפון לקצין להגיע. המקום הזה של הנגשת המידע, ולדעת שיש שוטר קהילתי ולדעת מה התפקי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]