פרוטוקול ישיבת מועצה מס 56

עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

השתתפו : מר נתן וולוך מ"מ היו"ר

וה"ה :

ח. אבי-גיא ש. אגמי מ. אטיאס א. אמינוב

א. גלעדי י. דיין י. דרורי פ. ויסנר

מ. וירשובסקי ש. זעפראני ר. חולדאי ש. חשן

ר. טורק מ. טיומקין י. כחלון מ. להבי

נ. לוברט מ. מוזס ש. מזרחי ש. מסלאוי

ד. ספיר א. פנקס ז. שביט ה. שכנאי

נעדרו ה"ה:

א. בנאי, ג. הרץ, ד. לוי, ר. לוינטל, ש. גפן, א. שומר

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה - מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל לתכנון, א. אגמון, מנהל מח' מקרקעין, א. בן ארי, היועץ המשפטי, א. בן

שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בניימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, א.

גרטי, מנהלת לשכת התאגידים, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוין, מנהל אגף התרבות, ב.

מאור, מנהל מינהל בת"ש, ה. סייג, מנהל אגף החשבות וס' גזבר, ז. פרידמן, מנהל מינהל השירותים החברתיים, ס. פריימן, ס' גזבר ומנהלת אגף התקציבים, ג. פלד, מנכ"ל המשלמה, ד.

צימר, מנהל אגף מינהל ומשאבים.

הישיבה נפתחה בשעה 16:30

מזכירת המועצה רשמה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 2 -

סדר היום:-

1. מינוי מ"מ יו"ר; )עמ' (3

2. שאילתא; )עמ' (3

3. אישור סדר היום )עמ' (5

4. דברי ראש העירייה; )עמ' (14

5. אישור הסכם חילופי קרקעות בין עיריית תל אביב- יפו למינהל – פרוייקט נמל יפו;

)עמ' (25

6. שיפוץ בניין תאטרון הבימה; עמ' (28

7. הצעת חוק עזר לתל אביב – יפו )מניעת רעש( )תיקון(, התשס"ז – 2007; )עמ' (31

8. הצעת חוק עזר לתל אביב – יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות()תיקון מס' ,(2 התשס"ז-

2007; )עמ' (36

9. פרוטוקול ועדת כספים מס' 43/06; )עמ' (39

10. אישור תבחינים לתמיכה בפעילות של מוסדות בתחומי התרבות והאומנות, הרווחה,

הדת ותחומים נוספים, תבחינים לתמיכה לצורך מימון החיוב בארנונה ותוספת לנוהל התמיכות של משרד הפנים; )עמ' (43

11. מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; )עמ' (50

12. הסמכת מפקחים; )עמ' (54

13. נאומים מהמקום; )עמ' (55

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 3 -

.440 בחירת יו"ר לישיבה:

מר חולדאי - ראש העירייה:

חברי המועצה, אני מבקש לתפוס את המקום.

שלום לכולם.

אני פותח את ישיבת המועצה.

היות שמר שומר- היו"ר לא יכול להגיע, אני מבקש ברשותכם לבחור בממלא מקומי- מר נתן וולוך -לכהן כיו"ר המועצה לישיבה זו, ואני מבקש לאשר אותו.

ה צ ב ע ה

בעד – כל חברי המועצה הנוכחים- פה אחד

החלטה: מר וולוך נבחר כיו"ר הישיבה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

חברים, אחר צהרים טובים.

אני פותח את ישיבת המועצה מן המניין מס' .56

.441 שאילתא:

שאילתא מס' 30 של חברת המועצה הגב' מיטל להבי מתאריך :19.12.2006 מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מיטל לא נמצאת, כך שאנו מחלקים את החומר ומסתפקים בזה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

מיטל, את נמצאת לצורך העניין?

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

לא, היא לא כאן, היא יצאה..

מר לייבה:

תחלק את החומר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 4 -

מר חולדאי - ראש העירייה:

מיטל, קריאה אחרונה, את פה או לא? היא איננה. אני אמסור לה את התשובות.

שאילתא מס' 30 של חברת המועצה

גב' מיטל להבי מתאריך 19/12/2006

בדיני עיריות בפרק א' – עיריות, פקודת העיריות, פרק עשירי - נכסי העירייה ועסקיה, בסעיף 187 ג' נכתב:

"התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העירייה, תשמש אך ורק לקניית מקרקעין, ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר שימוש אחר בתמורה"

אבקש לדעת:

1. מהו הסכום שהיה בקרן הקרקעות בשנת 1998 כאשר נבחרת לראש העירייה?

2. משנת 1998 ועד לשנת 2003 – מהו סך המכירות של נכסים שבוצע, מהו סך הקניות של

נכסים שבוצע בשנים אלו? באם קיים הפרש – מהו ולמה יועד ההפרש?

3. משנת 2003 ועד היום, כנ"ל בסעיף ,2 וכן פירוט של הנכסים שנמכרו ושנקנו בכל שנה.

תשובת ראש העירייה

1. יתרת הפתיחה שהיתה בקרן המקרקעין נכון ליום 31.12.98 עמדה על סך של 147

מיליון ₪.

2. סך הכנסות העירייה בקרן המקרקעין בין השנים 1999-2003 )כולל( עמד על 665

מיליון ₪.

בשנים אלו נוצל סך של 589 מיליון ₪ מקרן זו לצרכי רכישת נכסים,הפקעות לצרכי ציבור, פינויים, פיתוח שטחים, הקמת מבני ציבור, השתתפות בגירעון וכיוצא באלו, שימושים שאושרו על ידי משרד הפנים כחוק. יתרת הכספים בקרן שוריינה לשימושים עתידיים כנ"ל.

3. סך הכנסות העירייה משנת 2003 ועד לשנת 2006 )כולל( בקרן המקרקעין

עמדה על 295 מיליון ₪ ובתקופה זו נוצל סך של 321 מיליון ₪ לשימושים כנ"ל שאושרו על ידי שר הפנים.

4. עפ"י עמדת היועץ המשפטי לעירייה, פירוט הנכסים שנמכרו ושנקנו אינו

מתאים לנוהל של שאילתא.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 5 -

.442 אישור סדר היום:

הצעות לסדר היום:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מר רון לוינטל- איננו.

1. ויסנר – סגן - ראש העירייה - פגיעה בזכויות הציבור וזיהום סביבתי במרחב הציבורי:

מר ויסנר:

פגיעה בזכויות הציבור וזיהום סביבתי במרחב הציבורי. למה התכוון המשורר? בהתחלה היו אולי בטוחים כולם שהמשורר אולי מדבר על המפוח. זה לא על המפוח. על המפוח- בטני מלאה, על החלטת עיריית תל-אביב אני תמהה, ואני אגיד אותה גם כאן: שמוסדות ציבור- שזה בתי ספר וגני ילדים, יפעילו את המפוח בין 07.30 ל- .08.00 בסדר. בסוף אני חושב שמישהו יתרצה ויבין שזה גם לא נכון.

ואולי נדבר על זיהום הים? לא. זיהום הים, בסה"כ כולכם תהיו רגועים, אני רוצה לבשר לכם שמחר משעה 05.00 בבוקר במשך 3 ימים, יתחילו להזרים הרבה הרבה שפכים לים.

אבל אני מדבר על המרחב הציבורי, כאשר המרחב הציבורי שאני מדבר עליו- זה הפקעת השטחים הציבוריים לטובת חברות מסחריות כאלה ואחרות, כשאנו באים ואומרים שאולי זה חשוב לנו בגלל התרבות, אולי בגלל האמנות, אולי בגלל הבריאות, ובאופן מוגזם ובלתי סביר, תוך זלזול במרחב ובערכי שמירת הסביבה ברשות הרבים.

אני רוצה, למען הסר ספק, אנו לא באים ואומרים ואני לא בא ואומר כאן, רבותי , אנו נגד כל ארוע או נגד כל ארוע שהוא ארוע מסחרי. הכל בגבול הטעם הטוב. אני רוצה לציין רון, ארוע שהיה כאן לא מזמן- שקראו לו- בן גוריון על הראש, שהיה ארוע בחסות העירייה ויכול להיות שגם בחסות חברות מסחריות, אבל זה היה ארוע למופת, מבחינת ההרגשה, מבחינת הציבור שהתהלך בשדרה, הרגשת שלא בא מישהו להעמיס עליך את המסחור האין סופי בתוך הארועים.

אנו מדברים גם בנושא של זיהום ויזואלי במרחב הציבורי, שהציבור לא יכול לרחוק ממנו. מי שעובר ברחוב- אין לו בחירה לנוף שמסביב, והחשיפה לפרסומות ומסחור- כמוה כתקיפה. אני בא ואומר: כאשר אני יושב בבית ורואה ערוץ ,2 אני יכול לזפזפ. כאשר אני הולך ברחוב שלי או בפארק שלי או בשדרה שלי- אני לא יכול לזפזפ ולהעביר את הערוץ. ולמה אני מתכוון? אני מרגישים את עצמנו קורבנות, ואני אתן כמה דוגמאות , ואתחיל דווקא מדוגמא, כאשר מי שהעלה את הנושא הזה היה עתון "העיר", שהעלה את הנושא של המרחב הציבורי, והשבוע מישהו, במכתבי קוראים, כתב לו את המילים האלה, ואמר לו: רבותי, אתם עתון "העיר" שותפים ל"טעם פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 6 -

העיר", וכאשר התחלנו אגב את "טעם-העיר", זה היה במקום קטן שקוראים לו סינמטק, ואמרנו: בואו ניתן לאנשים לטעום מהמסעדות של העיר. דברים טובים, הגיעו אנשים, זה היה ארוע הכי טוב בעולם. בשנה שעברה, הארוע בפארק "גני יהושע" כבר היה ארוע שהיו בו פרסומות ענקיות של חברות שמוכרות סיגריות. פשוט הם עושים מהארוע הזה – ארוע כספי. אגב, אני די משוכנע, ושיבדקו את הנושא הזה פעם אחת, שרוב תושבי תל-אביב כבר לא נהנים מהארוע הזה.

אבל יש ארוע שקוראים לו "טעם העיר".

ואני שואל את עצמי: מהצד השני יש לנו את מרכז הירידים, למה ארוע כזה לא יכול להיות במרכז

הירידים? אפשר לחלק את העיר הזאת, יש לנו את העניין המסחרי- שאנו מעבירים אותו למרכז הירידים. ואני שואל את עצמי: אם אני מחר בבוקר אדם שהולך או נוסע באופניים בפארק, מה קרה באותו שבוע שיש את היריד הזה, את ההפנינג הענק? זהו? עצרנו? כבר אתה צריך להרגיש שם לא בנוח ולא נעים?! אני חושב שהאזור הזה צריך להיות תמיד אזור שקט ונינוח.

בזה דיברתי על שוק האוכל.

עכשיו אני מדבר על "כוכב נולד". גם, שנה לפני זה עשו את "כוכב נולד" ב"מרכז הירידים", ואגב , "מרכז הירידים" קבל הון תועפות של כסף. שנה אחרי זה, גני יהושע החליטו לעשות את כוכב נולד, איפה? כאן, מול כוכב הצפון. למה? לא ברור. עם כל הכבוד ל"כוכב נולד", "כוכב נולד" צריך להיות במרכז הירידים. למה? יש שם מקום. מי זה? זה חברת "סלקום", חסר להם כסף?! שישלמו כסף לקופה הזאת, זו אותה קופה שלנו, זו אותה יד, והכסף הזה יגיע למקור שקוראים לו- עיריית תל-אביב.

קריאה מהקהל:

מה עם אורנג' ברוטשילד?

מר ויסנר:

לאט, לאט.

ואז אנו עוברים כמובן לתערוכת התקשורת של אורנג' שנערכה בשדרות רוטשילד, בשדרה. זו היתה שדרה להשכרה. אני לא בא ואומר- רבותי, אין ארועים, אבל השאלה היא לגבי כל ארוע-

באיזו כמות ובאיזו מסה. אדם שצריך לחצות את השדרה ולעבור תחת הסמל של אורנג'- לפי דעתי זו פגיעה באזרח שהולך בשד' רוטשילד. אין שום סיבה בעולם לתת להם את זה! אין שום סיבה בעולם! אני לא מדבר כבר ששמנו פעם אריות, או דולפינים, או פינגווינים, או כל דבר אחר, או שנייצר איזו תערוכה שיש בה באמת אמנות, אבל כאן באים ונותנים את השדרה וממסחרים אותה. ובואו ניקח גם את ההחלקה על הקרח- שהיתה. באיזו כמות ובאיזה שלט, והאם השלט של סלקום, של הכוכב להם, הוא השלט ששולט על הכל?

אנו באים לכאן ואומרים שלכל דבר צריך להיקבע קריטריון מסויים, וההרגשה הכי גרועה מבחינתי היא, שאני לא יודע בכלל איזה ארועים יש בעיר. אתה ניזון ממה שכתוב בעתון. אתה פותח את העתון וכתוב בעתון- שיש ארוע של אורנג' או ארוע של כוכב נולד. אני חושב שהעיר היתה מרוויחה הרבה הרבה יותר כסף, אם אנו מדברים באמת על הערך הכספי הנוסף שנכנס פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 7 -

לקופת העירייה, או הערך הנוסף התרבותי שהעיר מקבלת, אם הינו עושים מספר ארועים מצומצם ומושכל.

ולכן יש לי הצעה, וההצעה לסדר שלי אומרת כדלקמן:

על מנת למנוע פגיעה במרחב הציבורי, מועצת העירייה מחליטה על הקמת וועדה- שתפעל על פי קריטריונים ברורים לשימוש במרחב הציבורי: שדרות, פארקים, חוף הים ועוד.

החלטות הוועדה יובאו לאישור הנהלת העירייה.

החלטה על מסירת המרחב הציבורי למטרות מסחריות לתקופה מוגבלת תיקבע על פי קריטריונים ברורים: הגבלת מספר הארועים בשנה, תכנים, משך הזמן, היקף הפרסום ועוד.

בראש הוועדה יעמוד סגן ראש עירייה, והיא תכלול- בנוסף לפקידות- גם נציגי חברי מועצת העירייה.

הוועדה הקיימת כיום מורכבת, אגב, מפקידות בלבד, וההחלטות שמתקבלות בה נעשות ללא שיקול דעת ציבורי.

תודה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

חברי חברי המועצה:

כבר הרבה שנים לא שמעתי נאום כל כך פופוליסטי מסגן ראש עירייה, אבל על כך אעיר בהזדמנות אחרת.

העירייה הזאת מקיימת ארועים רבים, כולל רבים מאוד בשתוף פעולה ותוך עידוד היוזמה הפרטית. חלק גדול מהארועים המאוד מוצלחים של העיר תל-אביב יפו הם שילוב של היוזמה הפרטית עם המרחב הציבורי.

אני אפילו אגיד ואומר אבל, שאת כל הגאונים שיודעים לעשות כל הזמן בלי לטעות אף פעם, אני תמיד שמח לשמוע אותם, אבל אני תמיד שומע אותם אחרי ואף פעם לא שומע אותם לפני, כמו במקרה הזה.

אני מודה שלא פעם אחת, כראש עיריית תל-אביב יפו, יש לי הערות על כל מיני דברים שקורים בעיר, שהוחלטו- בין אם על ידי חברי מועצה, בין אם עלי ידי סגני ראש העיר, בין על ידי עובדי עירייה ובין על ידי אחרים. אלא שאני מעיר למי שצריך להעיר, משתדלים לדון בעניין ולבדוק אותו לגופו של עניין, ולעשות תיקון ולבדוק לצורך העניין- גם להמשך. קל וחומר כשמדובר בסגן ראש העיר, בסגן ראש העיר! שמנצל ארוע אחד- שבאמת היתה בו איזושהי טעות והגזמה. ולא צריך הרבה יותר מאשר להגיד- שכאלה שעושים בעיר הזאת הרבה מאוד דברים טובים ויפים, כולל ארועי תרבות למיניהם, במקרה הזה של הארוע של "פרטנר" בשד' רוטשילד- באמת היתה הגזמה מסויימת. בדיוק באותה מידה- שמישהו יכול לבוא ולומר, כמו שנאמר בזמנו, שהצבע הכתום הפריע לו במקום כזה או אחר, בבית ספר כזה או אחר. זו זכותכם, זו זכותנו, זה בסדר גמור, ומותר לנהל את הדו-שיח הציבורי ולבוא ולומר , כל אחד את דעתו.

מר וירשובסקי:

לפני המעשה, לא לאחר המעשה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 8 -

מר חולדאי - ראש העירייה:

מר וירשובסקי, מאחר שלא ניתן לדאוג לכך שאתה תהיה נוכח לגבי פעולתם של כל סעיפי התקציב של 4 מיליארד שח'- של העיר תל-אביב יפו, מותר לך בדיעבד, על משהו שלא היית שותף בו, להעיר הערה, ולבוא ולומר: זה לא היה, תשתדלו לפעם הבאה. בואו נשתדל. אין פה דבר שנעשה בעיר הזאת, שהוא לא חלק מתכנית העבודה שלנו. ותוך כדי תכנית העבודה גם יש לנו ארועי רחוב.

אפילו הזרמת הביוב , מר ויסנר, גם אני לא רוצה, אבל אני רק לא מקבל ממך פתרונות, אתה רק אומר לי מה לא בסדר. אבל אני- יש לי אחריות, אז אני משתדל. אז אנחנו עושים את הקו המזרחי, ועושים את התחליף לאיילון, ועכשיו עשינו עבודה גדולה ב - 100 מליון שח'- לעשות שידרוג של שני הקווים שעוברים בחלק המערבי. אנו משתדלים להגיע לזה, ומשקיעים בהפרדת ניקוז מביוב. נו?!

אז היתה הגזמה, נלמד את הלקח, נשתדל לעשות אחרת בעתיד.

מר ויסנר:

"כוכב נולד" זה בסדר?

מר חולדאי - ראש העירייה:

סליחה. נדמה לי שאפילו אתה היית חסיד גדול של אותם ארועים שהמסעדות הוציאו בזמנו, כשפתחנו את שדרות רוטשילד לעניין הזה. אני דווקא התנגדתי. למה התנגדתי? כי בעודף מדרך מעבר לגבול מסויים- גם הורסים את הדשא, וחשבתי שלא נכון להוציא את המסעדות לרחוב, למרות שהארוע כארוע רחוב היה ארוע נפלא.

אז לגבי איזונים כאלה ואחרים- יש דעה של משה, ויש דעה של דוד, ויש דעות שונות. וגם כשקבוצה של 5 או 10 חברי מועצה יקבעו את מה שיקבעו, יהיה מי שיבוא ויגיד: רבותי –שגיתם.

לטעמי- לא היה טוב.

הדבר הנוסף שאני מצפה מסגן ראש עירייה, שאם יש לו נושא לדון בו, ייזום את הנושא ויעלה אותו לישיבת הנהלה. נדון בו. מה גם, שאני מצפה מסגן ראש עירייה לדעת- שהצעה לסדר איננה הצעת החלטה. הצעה לסדר זה סה"כ העלאת נושא- שאמור לדרוש- האם לדון בו במועצת העיר או לא לדון בו במועצת העיר. אבל אתה כהרגלך לא רוצה את זה, כי אתה לא רוצה לשתף פעולה באמת, אלא להביא את קהלך ולהנות מזה- כאילו רק אתה דואג. רק אתה דואג לאוויר, ורק אתה דואג לביוב. נו, מה לעשות?!

אז יש פה אנשים שלא מנסים לנגח למרות שהם בקואליציה, הם מנסים להיות שותפים לעשייה אמיתית, כדי להגיע בסופו של דבר לתוצאה, שכתוצאה ממנה באמת האוויר משתפר, והמים משתפרים, והביוב לא נוזל לים, וכל אותם הדברים. ועושים הרבה מאוד כדי שהדברים יקרו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 9 -

ודרך אגב, אני האחרון, ואני אומר מעל הבמה הזאת עוד פעם, אני טועה כל הזמן. ואני גם לא מתבייש להגיד שאני טועה. אני משתדל שברוב המקרים, ברוב הזמן, מעשי ייראו כטובים, ייחשבו כטובים. ובגישה הזאת אני מציע גם לסגני ראש העיר- לבוא הנה מעל הבמה ולדבר.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

פאר, נראה לך להעביר להנהלה?

מר ויסנר:

אין לי בעיה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ולכן, אני מציע להוריד את הנושא מעל סדר היום, אנו נדון בו בישיבת ההנהלה ונקבע את הנהלים, ואם יש למישהו לדון- זה המקום.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

כדי להימנע מהצורך להצביע בעד ונגד, מסכים סגן ראש העירייה- מר ויסנר, להעביר את זה לדיון בהנהלה.

תודה רבה.

גב' להבי:

מעלה ומוריד.

החלטה: הנושא מועבר לדיון בהנהלה.

2. חבר המועצה- מר שמואל מזרחי – הבטחון האישי בהליכה על מדרכות העיר:

מר מזרחי:

אדוני היו"ר, ראש העירייה, חברי מועצה, פקידות בכירה, קהל נכבד:

אין אחד מאתנו, מהציבור הרחב – שגר ומבלה ברחובות תל-אביב יפו, שהולך על מדרכות העיר, ולא נתקל במפגעים ולא נתקל בבעיות. אבל אני הפעם ביקשתי להעלות את הנושא דווקא מהפן האישי, שאני מניח שהוא לא משקף רק את הנושא האישי, אלא וודאי של עוד הרבה מאוד אנשים.

אני חייב לציין בתחילה שמה שנעשה בשנים האחרונות בנושא התשתיות הוא דוגמא להרבה מאוד ערים , ומושקע הרבה מאוד כסף, הרבה מאוד מאמץ, הרבה מאוד מחשבה, גם בפרוייקט שש"ת וגם בכל השיפורים שנעשים בעיר שלנו, שבמדרכות יהיה באמת שיפור מאוד מאוד דרמטי. אבל פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 10 -

עם זאת, אני חייב לציין , לצערי הרב, שאמי, אשה לא צעירה, הלכה ברח' ויצמן- מול איכילוב, ולא פחות ולא יותר- מרצפה חסרה שם, הרבה מאוד זמן המרצפה חסרה, היא מעדה, שברה את רגלה, היתה צריכה להתאשפז בבית החולים, פלטינות, ורק בסוף השבוע שוחררה לביתה, ועוד תסבול הרבה מאוד זמן עד שתשקם את עצמה ועד שתתחיל ללכת חזרה. זו דוגמא שאפשר היה למנוע את הנפילה הזאת, מפני שאנו רואים בהרבה מאוד מדרכות- מרצפות חסרות, שבורות, מורמות בגלל גזעי עצים או בגלל מפגע כזה או אחר, ואנשים, מבוגרים בעיקר, וגם ילדים, נתקלים, נופלים, ואני מניח שיש הרבה מאוד תביעות או לא מעט תביעות בגין מפגעים כאלה במדרכות העיר.

זה לא רק מרצפות. יש לעתים מצב שעצים חסרים, יש ערוגה, ואני דווקא בזמן האחרון שמתי לב יותר לתופעה הזאת- אנו רואים לעתים עמודים שחסרים מסיבות שונות, שנפלו, אבל עושים איזה שיפוץ קטן , במקרה אחר הוא גם לא נעשה, ואם תלכו ברחובות העיר תוכלו לראות באמת מהמורות ודברים, שהם בהחלט בעייתיים.

יש במדרכות גם לא מעט עמודי חשמל שחוסמים את מעבר הולכי הרגל, יש שילוט, יש גזעי עצים שיוצאים מהגדר החייה שנמצאת ברחובות השונים ומקשה על אנשים ללכת.

מר מסלאוי:

זה בעיר תל-אביב? מדהים.

מר מזרחי:

ואני לא מדבר על בעיות אחרות שאנו נפגשים בהם, כמו עדיין דוכנים של מפעל הפיס.

מר מסלאוי:

זה בהתקווה?

מר מזרחי:

זה בכל העיר.

יש כמובן בעית צואת הכלבים, אבל לא בדיוק זו הבעיה שעליה רציתי לדבר.

אני יודע שנעשית גם עבודת אכיפה מאוד רצינית- בגרירה, בדו"חות לרכבים שחונים על המדרכות, כדי למנוע גם פגיעה במדרכות, אבל בעיקר להולכי הרגל שהולכים. אנו רואים הרבה מאוד עסקים שפורקים את הסחורות שלהם, שגם מפריעים בשעות היום להולכים והשבים.

במקום שתהיה פריקה וטעינה בשעות הערב או בשעות שאין שם תנועה רבה של הולכי רגל, אנו רואים תופעה שבאמצע היום פורקים סחורה ליד חנות, ליד מיני-מרקט, ואז חוסמים גם את הכביש, גם את המדרכה, וגם יוצרים מפגע.

מר גלעדי:

אתה רוצה שיבואו ב – 23.00 בלילה ויפריעו לשכנים?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 11 -

מר מזרחי:

לא אמרתי בשעה .23.00 יש שעות יותר שקטות של פעילות ולא בשעות היום. אם אתה תלך כאן מול עיריית תל-אביב יפו ותראה איך שפורקים סחורה באמצע היום, אתה תראה את המפגע הגדול- שמורידים שם קונטיינרים וחוסמים את מעבר הולכי הרגל.

יש עדיין צפרדעים וכלי איסוף של חמרי בניין, שגם חוסמים את המדרכות.

מה שאני מציע אדוני ראש העיר, חברי מועצה, לדרוש קיום סקר של כל מדרכות העיר, ואחזקה מונעת- שנעשית היום בעיקר על פי קריאה והודעה ל - .106 אני אומר שצריך לעשות סקר ואחזקה מונעת בכל המדרכות- כדי להביא לפתרון הבעיה.

תודה רבה.

מר וירשובסקי:

זה היה נושא שאפשר באמת להביא ישר להנהלה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אז בוא תגיד את זה.

אדוני היו"ר, חברי מועצה נכבדים מאוד:

הנושא שהועלה כאן הוא נושא כבד מאוד ונכון מאוד. הוא מסוג אותם נושאים שאני בטוח שניתן היה, גם במועצה של העיר המתוקנת ביותר בעולם, לעלות מעל הבמה ולתת את הנאום הזה. זו הסיבה שלעולם נימצא במצב שבו במקום שחיים כל כך הרבה בני אדם כמו עיר, נימצא באותו מקום שבו יש את המתח- בין הצורך להעמיד דברים על מדרכה, או לעמוד על מדרכה, או אותם אובייקטים שעומדים, לבין בני אדם שנעים על המדרכה הזאת. בנושא הזה אנו עוסקים ב - 8 השנים האחרונות, בקדנציה האחרונה- ב - 3 השנים האחרונות. מי שמכיר את תכנית העבודה של העיר תל-אביב יפו- יודע גם שהנושא הזה נלקח מאוד ברצינות, ואפשר למצוא אותו גם בסעיפים תקציביים כאלה ואחרים- בתכנית העבודה.

אני חושב שבמהלך 8 השנים האחרונות הוסרו למעלה מ – 10,000 אובייקטים מיותרים מעל המדרכה: עמודים, כבלים, תמרורים מיותרים, וכן הלאה.

מתנהל מסע, השתדלנו, אנו משתדלים, והנושא נמצא בהליך משפטי- על פינוי הבוקסים האלה של מפעל הפיס מהמדרכה.

כאן במועצה הזאת אנו זוכים לביקורת לא מעט- על מדיניות האכיפה הנוקשה שלנו, על רכב שעומד על מדרכה, כאשר חברי מועצה כאלה ואחרים אומרים: לא, בשעות מסויימות צריך לתת לרכב כן לעמוד על מדרכה. אני לא רק אגיד את הדבר הבא, שמי שמבין- יודע מה המשמעות של רכב על המדרכה, יודע שזה לא רק עניין של הפרעה להולך הרגל. עליה של רכב על המדרכה זה גם הידרדרות המדרכה, התרוממות המרצפת, ובסופו של דבר אותו כשלון שבעקבותיו עלה חברי מר מזרחי, של אמו שנפלה, מפני שהרגל נכנסה במרצפת ורגלה נשברה. זה אולי מזכיר לי גם את אותה אמירה מפורסמת שאמרתי בזמנו לנתן- שהשקעה במדרכות זו השקעה בבריאות, כי הרבה פחות אנשים שוברים את הרגלים ומגיעים לבית החולים. קוראים לזה רפואה מונעת. מדרכות תקינות זה רפואה מונעת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 12 -

מר לוברט:

זה גם בריאות השיניים, כי אם יפלו ויפלו שיניים, וזה טוב גם לחביבה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אתה צודק ב – %,100 ואני לא אומר את זה הרבה.

ולכן הנושא הוא כבד ורציני, ואגב, מי שיודע גם, וכבר הצגנו וניסחנו גם את אותו ספר שנקרא-

ספר הסטנדרטים לריהוט רחוב, שזה כולל את העמודים והספסלים, ופחי אשפה וכן הלאה וכן הלאה, כאשר הרעיון הבסיסי אומר גם- להגיע בסופו של דבר לכמה שפחות עיגונים בקרקע ומחסומים על המדרכה, שזה בפני עצמו עסק מורכב, וגם שלאור השנים יעלה לנו די הרבה כסף, זה לא דברים זולים.

והדבר האחרון שאני רוצה לומר לגבי אחזקה מונעת, זה שכל הסיפור הזה שנקרא פרוייקט שש"ת, שהונהג ב - 8 השנים האחרונות, שבמסגרתו- במקום לעשות אחזקת שבר, נכנסים לשכונה ומתקנים את התשתית מהבסיס, הדבר הזה חוסך הרבה מאוד אחזקת שבר. אחזקת שבר היא דבר מאוד מאוד יקר, כי אז לכל מרצפת אתה שולח צוות, ואוטו, וציוד, ופועלים וכן הלאה.

ולכן, לא יכולתי שלא לבוא ולומר את 3-4 המילים האלה, ולחזור ולומר את מה שאמרתי גם

קודם לכן: שאם אתה מעוניין בדיון במועצה על הנושא של פינוי מכשולים על המדרכות, נדמה לי

שהעניין קצת מתייתר. אז אם היית מסכים להעביר גם את זה לדיון בהנהלה- האם ניתן לדון בדרכים אחרות, הייתי מציע לעשות את אותו דבר גם לדבר הזה, אלא אם כן אתה רוצה שנצביע על דיון במועצה- על הדרכים לפינוי מכשולים על המדרכות, שזה נראה לי קצת מיותר, אבל אני לא מתנגד, אני פשוט שואל לדעתך.

אם אתה מקבל, בואו נסיר את זה מעל סדר היום ונלך לדיון בהנהלה.

מר מזרחי:

אני מקבל.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

חבר המועצה שמואל מזרחי מסכים להעביר את הנושא לדיון בהנהלה.

החלטה: הנושא מועבר לדיון בהנהלה.

מאשרים סדר היום

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 13 -

.443 דברי ראש העירייה:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אנו עוברים לסדר היום:

דברי ראש העירייה- אדוני:

מר חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

נדמה לי שאנחנו נמצאים ברגע שראוי לברך, מפני שנבחר הזכיין לביצוע פרוייקט הקו האדום של הרכבת הקלה. ב – ,31.12.2006 לאחר שנים רבות של הליכים ועיכובים- נבחר הזכיין- להקים את הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל-אביב.

אורכו של הקו הנקרא אדום- הוא 22 ק"מ, והוא יעבור בתוואי מפתח תקווה, דרך בני ברק, רמת גן, תל-אביב יפו ועד בת-ים.

אני מזכיר כי כבר בשנת 2000 נחתם הסכם בין עיריית תל-אביב יפו לבין משרדי האוצר והתחבורה, שבמסגרתו הצלחנו, לאחר מאבק לא קל, להביא לידי כך שבחלק האורבני-הצפוף של העיר, יהיה הקו האדום תת-קרקעי. מדובר בקטע שמתחנת הרכבת בארלוזורוב ועד אזור מנשיה, משם תעלה הרכבת מעל פני הקרקע ותשתלב בשד' ירושלים.

לפי לוח הזמנים הצפוי, וכך אני מקווה הפעם, שבכל זאת בין 6 ל -7 שנים מהיום, נראה את הרכבת נוסעת. מדובר על שנה עד שנה וחצי לסגירות, והתחלת עבודה- בין שנה ושנה וחצי, על ידי חברה שנקראת ,MTS שתבצע את הכרייה בשיטת ה- MINNING .DEEP מאז שנת ,2000 למרות שדעתי היתה בעבר, ולא השתנתה גם היום, שהטכנולוגיה שנבחרה והקו שנבחר –איננו הדבר האידיאלי, מרגע שנחתם ההסכם, העמדתי, ואני מורה ומשתדל ומדבר ואומר לכולם- רבותי, עיריית תל-אביב יפו תעשה את הכל כדי לפתוח את הדלתות, כדי לקדם ולוודא שהפרוייקט הזה ילך חלק ככל האפשר.

עוד בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שנים של מאבקים, עיכובים והליכים בירוקרטיים, הגענו סוף סוף לכדי מעמד חתימה על ההסכם בין העירייה למינהל מקרקעי ישראל, שבמסגרתו יועבר נמל יפו לידי העירייה, במטרה לשקמו ולפתחו כעוגן כלכלי ותיירותי ביפו. ההסכם אושר סוף סוף על ידי הנהלת ממ"י, ומובא היום, היום- לאישור מועצת העיר, מתוך כוונה לחתום עליו ביום חמישי הקרוב, ה - 11 בינואר. אני מסכים לכולנו- שהבאנו את הסכם העקרונות בזמנו, היום אנו מביאים את ההסכם המפורט- לצורך אישורו.

נמל יפו סובל בשנים האחרונות מהזנחה ועזובה, ומצבו הדרדר תחת בעלותו של מינהל מקרקעי ישראל, אשר, כידוע, התכוון להפריטו. מזה 8 שנים שאנו פועלים נגד הכוונות של ההפרטה, נעזרנו בהתנגדות ציבורית עזה להפרטה, התהליך היה ארוך ורווי קשיים ומאבקים, והבאנו אותו לידי הסכמה של כל הגורמים להותרת הנמל בידיים ציבוריות, ואנו מאוד מקווים לנהל את המתחם-

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 14 -

כמתחם בילוי ופנאי, כפי שאנו יודעים. במסגרת זו ניהלנו רב שיח ציבורי מול כל הגורמים הרלבנטיים, שולחן עגול- שהביא לאישור תכנית בניין עיר, את התב"ע למתחם. גיבשנו עיסקת חילופי קרקע עם המינהל- להעברת הנמל לידי העירייה, התמודדנו עם ביקורת, והבאנו לשינוי החלטת הממשלה וקבלת אישורה לעיסקה. המו"מ הכרוך בביצוע העיסקה התארך הרבה מעבר למצופה, עקב כל הדברים שמיניתי פה, עד כדי כך שבשלבים ארוכים של העניין חשבתי לעצמי-

שאולי לא נצליח לממש את זה, ולכן אני מציין את העניין כאן מעל במה זו.

במסגרת ההסכם תקבל העירייה לחזקתה את מחסנים 1 ו - 2 של הנמל, וכן את המעגנה ושטחי הציבור. בסמוך לאחר חתימה על ההסכם יפורסם מכרז לביצוע עבודות הפיתוח, מתוך כוונה להתחיל בתוך 3 חדשים בשלב א' של עבודות השיקום והפיתוח. עבודות אלה כוללות שיקום התשתיות התת קרקעיות בנמל והכנתן לצרכי העתיד, פיתוח הטיילות, שיפוץ כולל של המעגינה שנמצאת במצב בטיחותי ירוד, ושיקום מחסן מס' 1 בשלב ראשון, תחת הנחיות שימור קפדניות, והפיכתו למרכז בילוי והסעדה.

בנוסף, יוכשר מגרש חנייה של כ - 400 מקומות- בחלק הדרומי של הנמל.

בשלב ב' שיבוצע בהמשך- ישוקם מחסן מס' .2

במסגרת העבודות נלקחו בחשבון גם הפעילויות הימיות בנמל, ובכלל זה החינוך הימי והדייג.

ואני מאוד מקווה כי כבר בסיומו של שלב א', יהפוך נמל יפו מפצע, פצע עירוני, לפנינה תיירותית ברמה בינלאומית, שתהווה מנוף כלכלי ותיירותי ליפו ולעיר כולה.

וסתם להזכיר: זה לא דבר שהולך בזול, אנו הולכים להשקיע עשרות מליוני שח' בנמל כרגע לצורך

העניין הזה.

רבותי, אני מאריך היום אבל יש דברים חשובים:

חוק ההסדרים לשנת: 2007 במסגרת הדיונים שהתקיימו בכנסת בנוגע לחוק ההסדרים הנלווה

לתקציב המדינה, פעלו נציגים מטעם העירייה ופורום ה - 15 שעיריית תל-אביב יפו חברה בו, על מנת להביא להסרת גזרות שונות שביקש משרד האוצר להטיל על הרשויות המקומיות באמצעות החוק הזה. השנה היו שני דברים:

הראשון, משרד האוצר ביקש לבצע, במסגרת חוק ההסדרים, רפורמה מרחיקת לכת בחוק תאגידי מים וביוב, שמשמעותה פגיעה קשה בעצמאות של השלטון המקומי, המלווה גם בפגיעה כלכלית של ממש. הגם שעקרונית אין חולק שיש צורך לטפל בתשתיות משק המים והביוב, וכי ישנן רשויות מקומיות בהן המצב קשה ביותר, עדיין הדרך בה מבקש האוצר לעשות זאת או ביקש לעשות זאת- אינה מקובלת, מאחר שהיא מפקיעה את יכולת הניהול מידי הרשויות המקומיות באופן גורף. ההצעה הזאת כופה על הרשויות המקומיות הקמת תאגיד מיוחד, אזורי, לניהול משק המים, שיהיה כפוף למרותו של הממונה על משק המים והביוב במשרד הפנים, ובשלב מאוחר יותר הכוונה היא להפריט את התאגידים הללו למגזר העיסקי.

מעבר לפגיעה בעצמאות העירייה והנזק הכלכלי הנלווה לכך, בעיריית תל-אביב יפו מדובר על 100 מליון שח' לשנה, יש למהלך השלכות חברתיות קשות, כאשר מצרך ציבורי חיוני כמו מים יופקד בידי גוף המונע משיקולים כלכליים בלבד, ובעתיד אף בידיים פרטיות. גוף שכזה וודאי לא יגלה רגישות בעת ניתוק מים או קביעת מחירים וכיו"ב, וכבר תוך כדי התהליך נאמר- מחיר המים פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 15 -

יועלה, וגם ייקבע לפי מחיר ההפקה. קרי, למשל בחיפה יעלה יותר, כי בחיפה יצטרכו להעלות את המים לגובה של ההר, והתהליך הזה עולה יותר מאשר בתל-אביב השטוחה.

לאור האמור לעיל, הצענו- כי במקום לכפות את הקמת התאגידים כאמור, יעסוק החוק ביעדים והסטנדרטים לניהול משק המים והביוב, קרי מהם הסטנדרטים של השרות, והרשויות שמנוהלות ביעילות ובמקצועיות ושיעמדו בסטנדרטים שייקבעו, תוכלנה להמשיך להפעיל את משק המים והביוב בעצמן- על ידי תאגיד עירוני רגיל.

סליחה שאני אומר: אנו עומדים בכל קריטריון בינלאומי היום של אספקת מים, החל מהזמינות,

האיכות, ואחוז הנזילה או איבוד המים במערכת- שאצלנו עומד על כ – %5 שזה מאוד מאוד נמוך-

גם בסטנדרטים בינלאומיים.

בין פורום ה - ,15 מרכז השלטון המקומי ומשרדי האוצר והפנים, התקיים מו"מ ממושך, אולם עד למועד ההצבעה בעניין בועדת הפנים של הכנסת לא הגענו לידי הסכמה, ועל כן, ובעקבות מאמצי שכנוע בקרב חברי כנסת, החליטה וועדת הפנים ביום - 28.12.2006 לפצל את ההכרעה בתאגידי המים מחוק ההסדרים, ולהעבירו לחקיקה רגילה- שכרגע תחומה בזמן, 45 יום. ועדיין קיים הסיכון, כי לפחות גורמי הממשלה מרגישים שהם נפגעו מהעובדה שהם לא הצליחו להכניס את הדבר הזה לחוק ההסדרים.

יש עוד נושא מעניין אחד במסגרת חוק ההסדרים, שהיה בו נסיון משרד האוצר לבטל בחוק הרשויות המקומיות- את סעיף העברת תשלומים מהמדינה. לפי חוק זה מחוייבת המדינה להעביר תשלומים המגיעים לרשויות המקומיות, כאשר מדובר בתשלומים שהם אמורים לשלם עבור חינוך ורווחה בעיקר, תשלומים על פי חוק, כך שהתשלום היחסי בגין כל חודש יועבר עד ה -7 בחודש הרלבנטי. כך זה מופיע בחוק ואת זה ניסו לבטל.

בשנת 2004 החוק הושעה זמנית עד 1 ביולי ,2007 כלומר, המדינה אומרת- אנחנו מחליטים שאנו ניתן לכם כספים לחינוך, אבל אנו לא חייבים לשלם בזמן. אתם אבל כן חייבים לשלם- גם לשרתים וגם למורים.

עכשיו ביקש האוצר בכלל לבטל את החוק הזה. עשינו את מה שעשינו, הפעלנו את כל מה שיכולנו בכנסת, אמנם לא הצלחנו להביא לידי כך שהחוק יהפוך להיות בעל תוקף כבר מה - 1 ביולי, אבל הוא לא בוטל- אלא נדחה יישומו בחצי שנה נוספת, עד תחילת .2008 רבותי, מאחר שהנושא היה נושא בישיבת המועצה האחרונה, נושא פסק הדין בעניין אישור החריג לארנונה בשנת ,2001 פסק דין שניתן לחברת אנרג'י.

הנושא הזה עולה בהקשרים שונים -פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט מודריק בעניין האישור החריג לארנונה לשנת ,2001 ולכן מצאתי לנכון להבהיר את הנושא כאן, מעל במה זו:

בשנת 2001 אישרנו אנו-מועצת העירייה, העלאה חריגה של תעריף הארנונה, וכן רפורמה בצו הארנונה. במסגרת הרפורמה הזאת אישרה מועצת העירייה שינויים משמעותיים של תעריפי ארנונה לעסקים, שכללו- בצד אחד הורדה של תעריפים מסויימים, ובצד השני- העלאה של אחרים, כאשר ההעלאה תהיה מדורגת, באופן שלא תעלה על %10 מידי שנה. בסוף אותה שנה נתנו שרי האוצר והפנים אישור חריג להעלאת התעריפים בתוקף סמכותם- על פי החוק.

בעתירה שהוגשה על ידי חברת "אנרג'י", שהחזיקה במכון כושר, נטען כי העירייה מיישמת את האישור החריג שלא כדין. העירייה טענה, כי היא פועלת בדיוק לפי ההחלטות שהתקבלו. לא זו פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 16 -

אף זו, היא אף צרפה לתשובתה תצהירים של אנשי המקצוע במשרד הפנים ובמשרד האוצר, שהיו שותפים לגיבוש האישור החריג, אשר העידו כי העירייה פועלת על פי האישור שניתן לה. למרבה הצער, מצא בית המשפט כי נוסח האישור נותן פתח לפרשנות אחרת, שלפיה מתאפשרת העלאה קטנה הרבה יותר מידי שנה, ולמעשה מזערית. פרשנות זאת איננה מתיישבת עם כוונת מקבלי ההחלטות- קרי אנחנו, משרד הפנים והאוצר, ואינה מאפשרת למעשה את ביצוע הרפורמה-

שאנחנו החלטנו עליה, ושכאמור אושרה על ידינו.

אם בסופו של דבר תתקבל פרשנות זו, לא ניתן יהיה ליישם את הרפורמה עליה החליטה המועצה, אלא במשך עשרות שנים, ולא לזה התכוונו. לא התכוונו לבצע רפורמה שרק בעוד 80 שנה תיכנס לתוקף.

בית המשפט חזר והדגיש כי הכרעתו נוגעת אך ורק לעתירה הזאת שמונחת בפניו, אך יחד עם זאת ולמרות זאת, פועל השרות המשפטי על מנת להביא לביטול תוצאתו של פסק הדין- הן בדרך של ערעור והן בדרכים אחרות, קרי- גם כלפי העתיד- לנסח מחדש ובצורה בהירה יותר את הוראות התקנה או החוק.

מר לייבה:

זה נוסח של משרד הפנים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הנוסח של משרד הפנים.

אין, ואי אפשר שלא להזכיר את טקס הענקת אזרחות כבוד של העיר תל-אביב יפו.

מאז שנת 1923 העניקה העיר תל-אביב יפו את התואר אזרח כבוד, ל - 73 אישים בולטים, הבולטים בתרומתם למדינה, לחברה ולעיר, ועירנו מכבדת ומתכבדת בהם. ביניהם אגב, ישנם

אנשים מאוד מכובדים: אינשטיין, ברוניסלב הוברמן, נציבים עליונים, שמות.

בתאריך ה - 17 בדצמבר הוענק תואר נכבד זה ל - 4 אישים נוספים:

למשורר חיים גורי, לשחקנית ובמאית- אורנה פורת, ולצייר יוס'ל ברגנר, - על תרומתם יוצאת הדופן לעיצובה של התרבות הישראלית ועל השגיהם המרשימים ואישיותם המיוחדת.

לכל מי שלא שם לב, עד כה – 3 אזרחי הכבוד האלה- כולם הם אנשים שעוסקים בתרבות, וזאת מתוך כוונה להדגיש את חשיבותה של תל-אביב כבירת התרבות של הארץ הזאת, של המדינה הזאת.

כמו כן הוענק התואר הנכבד למר רוני מילוא, ראש העירייה הקודם של העיר תל-אביב יפו, על תרומתו לעיר ולחיים הציבוריים בישראל.

טקס הענקת פרס סוקולוב לעתונות ופרש דוש לקריקטורה- לשנת :2006 אני רק אקרא את הזוכים:

לגב' רות סיני.

לעתונאי- מר עוזי בנזימן.

למר איתי לנדסברג – מהעתונות האלקטרונית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 17 -

למר ניסים משעל- על מפעל חיים.

את פרס דוש לקריקטורה- על שם יחיאל גרדוש – למר שמואל כץ.

ולאלה שחוו וזכו- התזמורת הפילהרמונית הישראלית- חגגה 70 שנה. התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שהתחילה על ידי ברוניסלב הוברמן- שהסתובב באירופה ושכנע זמרים מחוננים לעזוב את אירופה- כשהקרקע בוערת מתחת רגליהם, והם עזבו ובאו לכאן, לארץ ישראל, ומאז העיר תל-אביב יפו מחבקת את התזמורת הפילהרמונית לחיקה. החגיגות האלה היו דבר וחוויה מאוד מאוד מיוחדת. אני לא בטוח כמה ערים וכמה מוסדות מסוגלים לקבץ בתקופה כל כך קצרה, לקונצרטים כל כך מרגשים, כשרונות ברמה כזאת כמו שהיו כאן במהלך 10 הימים האלה או משהו כזה, של אותם קונצרטים וארועים.

המקלט העירוני לבעלי חיים. איפה אורנה?

בתאריך 28 בדצמבר נפתח המקלט העירוני לבעלי חיים, השוכב ברח' ש"י עגנון ,1 לאחר שיפוץ.

הכלביה העירונית הוקמה לפני קום המדינה כתחנת הסגר לכלבים. כיום משמש המקום את השרות הווטרינרי לקבלת קהל, לביצוע חיסונים נגד כלבת ולטיפול באימוץ או איתור חיות מחמד שעבדו. בשל התשתיות הירודות שלא טופלו במשך למעלה מ - 60 שנה, החלטנו אנחנו להשקיע משאבים בשידרוגו ושיפוצו, בעלות כוללת של 700,000 שח'. אני מזכיר אגב, את שר הפנים לשעבר, אברהם פורז, שבהיותו שר הפנים הקצה לצורך העניין הזה תקציב מיוחד, והדבר הזה צריך להיזכר כאן כשמזכירים את הסכומים שהושקעו בעניין הזה.

במסגרת העבודות נבנו מחדש תאים לכלבים משוטטים או חסרי בית, לחתולים, וכל מה שצריך.

אגב, אני ממליץ, איך אומרים? בעוברך בדרך, אומרים להלך, עצור לרגע להינפש, להכנס פנימה לכלביה ותהנה ממה שאתה רואה, ותמשך בדרכך. בסופו של דבר, מר לוברט:

אני לא מבין, הם בתוך המקלט? איך הם יוצאים מתוך המקלט?

מר חולדאי - ראש העירייה:

מכל מקום, אנו מתברכים גם במתקן ראוי, ואני חושב שגם על הדברים האלה ראוי ונכון לברך, ואני מברך כאן את אורנה למרות העדרה- על הדבר הזה.

תודה רבה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

תודה רבה לראש העירייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 18 -

דברי ראש העיר למועצה - 7.1.07

1. בחירת הזכיין לביצוע פרויקט ה"קו האדום" של הרכבת הקלה

ביום ,31.12.06 לאחר שנים רבות של הליכים ועיכובים, נבחר זכיין להקמת ה"קו האדום" של הרכבת הקלה במטרופולין תל-אביב.

אורכו של הקו האדום 22 ק"מ והוא יעבור בתוואי מפתח-תקווה דרך בני-ברק, רמת-

גן, תל אביב-יפו ועד בת-ים.

כבר בשנת 2000 נחתם הסכם בין עיריית תל אביב-יפו לבין משרדי האוצר והתחבורה שבמסגרתו הצלחנו, לאחר מאבק, להביא לידי כך שבחלק האורבני הצפוף של העיר, יהיה ה"קו האדום" תת-קרקעי. מדובר ב - 10 ק"מ של הקו מתחנת הרכבת בארלוזורוב ועד איזור מנשיה, משם תעלה הרכבת מעל פני הקרקע ותשתלב בשדרות ירושלים.

לפי לוח הזמנים הצפוי אמורות העבודות להסתיים בעוד כשש עד שבע שנים )2012 –

.(2013 בנוסף, חשוב להבין כי ה"קו האדום" מהווה רק חלק מרשת קווים משלימה, שעדיין לא הוחלט לגביה, כך שחזון מערכת הסעת המונים אפקטיבית עוד רחוק ממימוש מלא.

למרות העיכובים והקשיים יש לברך על ההתקדמות הפרויקט ועיריית תל אביב-יפו תמשיך לסייע, כפי שעשתה בעבר, לפיתוחו וקידומו, תוך דאגה למניעת מטרדים לתושבי העיר. בהקשר זה, אציין, כי הזכיין, קבוצת ,MTS מציע לבצע את עבודות החפירה בשיטה חדשנית )"DEEP-MINNING"( הנעשית כולה מתחת לפני הקרקע ובכך אמורה למזער את ההפרעה לתושבים.

העירייה, על אגפיה השונים, נערכת לקראת העבודות הצפויות והמציאות האורבנית שתיווצר בעקבותיהן.

2. חתימה על הסכם להעברת נמל יפו לידי העירייה

לאחר שנים של מאבקים, עיכובים והליכים בירוקרטיים, הגענו, סוף סוף, לכדי מעמד חתימה על ההסכם בין העירייה למינהל מקרקעי ישראל שבמסגרתו יועבר נמל יפו לידי העירייה במטרה לשקמו ולפתחו כעוגן כלכלי ותיירותי ביפו.

ההסכם אושר על ידי הנהלת ממ"י ומובא היום לאישור מועצת העיר מתוך כוונה לחתום עליו ביום חמישי הקרוב, ה- 11 לינואר.

נמל יפו סובל בשנים האחרונות מהזנחה ועזובה ומצבו הדרדר תחת בעלותו של מינהל מקרקעי ישראל אשר התכוון, לפי החלטת ממשלה, להפריטו.

מזה כ- 8 שנים אנו פועלים כנגד כוונות ההפרטה שנתקלה גם בהתנגדות ציבורית עזה.

בתהליך ארוך ורווי קשיים ומאבקים הצלחנו להביא לידי הסכמה של כל הגורמים פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 19 -

להותרת הנמל בידיים ציבוריות, אשר על סמך הניסיון במתחמים אחרים בעיר מהווה את הדרך הטובה ביותר לנהל מתחם בילוי ופנאי שכזה.

במסגרת זו ניהלנו רב-שיח ציבורי מול כל הגורמים הרלוונטיים )שולחן עגול( שהביא לאישור תוכנית בניין עיר למתחם, גיבשנו עסקת חילופי קרקע עם המינהל להעברת הנמל לידי העירייה, התמודדנו עם ביקורת, והבאנו לשינוי החלטת הממשלה וקבלת אישורה לעסקה.

המשא ומתן הכרוך בביצוע העסקה התארך הרבה מעבר למצופה עקב הקשיים הנ"ל, אך בשבועות האחרונים חלה התקדמות ונמצאה הדרך לסיים את העסקה.

במסגרת ההסכם תקבל העירייה לחזקתה, את מחסנים 1 ו – 2 של הנמל וכן את המעגנה ושטחי הציבור.

בסמוך לאחר החתימה על ההסכם יפורסם מכרז לביצוע עבודות הפיתוח, מתוך כוונה להתחיל בתוך שלושה חודשים בשלב א' של עבודות השיקום והפיתוח. עבודות אלו כוללות: שיקום התשתיות התת-קרקעיות בנמל והכנתן לצרכי העתיד, פיתוח הטיילות, שיפוץ כולל של המעגנה שנמצאת במצב בטיחותי ירוד ושיקום מחסן מס' 1 תחת הנחיות שימור קפדניות והפיכתו למרכז בילוי והסעדה. בנוסף יוכשר מגרש חניה של כ - 400 מקומות בחלק הדרומי של הנמל.

בשלב ב', שיבוצע בהמשך, ישוקם מחסן מס' .2

במסגרת העבודות נלקחו בחשבון גם הפעילויות הימיות בנמל, ובכלל זה החינוך הימי והדייג.

אני מקווה כי כבר בסיומו של שלב א', יהפוך נמל יפו מפצע עירוני לפנינה תיירותית ברמה בין-לאומית, שתהווה מנוף כלכלי ותיירותי ליפו ולעיר כולה.

3. "חוק ההסדרים" לשנת 2007

במסגרת הדיונים שהתקיימו בכנסת בנוגע ל"חוק ההסדרים" הנלווה לתקציב המדינה פעלו נציגים מטעם העירייה ופורום ה-,15 שעיריית תל-אביב-יפו חברה בו, על מנת להביא להסרת "גזירות" שונות שביקש משרד האוצר להטיל על הרשויות המקומיות באמצעות חוק זה.

השנה ביקש משרד האוצר לבצע במסגרת חוק ההסדרים רפורמה מרחיקת לכת בחוק תאגידי מים וביוב, שמשמעותה פגיעה קשה בעצמאות השלטון המקומי, המלווה גם בפגיעה כלכלית של ממש.

הגם שעקרונית אין חולק שיש צורך לטפל בתשתיות משק המים והביוב וכי ישנן רשויות מקומיות בהן המצב קשה ביותר, עדיין הדרך בה מבקש האוצר לעשות זאת פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 20 -

אינה מקובלת מאחר והיא מפקיעה את יכולת הניהול מידי הרשויות המקומיות, באופן גורף.

ההצעה כופה על הרשויות הקמת תאגיד מיוחד אזורי )שיכלול מספר רשויות( לניהול משק המים והביוב אשר יהיה כפוף למרותו של הממונה על משק המים והביוב במשרד הפנים. בשלב מאוחר יותר, הכוונה היא להפריט את התאגידים הללו למגזר העסקי.

מעבר לפגיעה בעצמאות העירייה והנזק הכלכלי הנלווה לכך )בעיריית ת"א יפו מדובר בכ- 100 מלש"ח( יש למהלך זה השלכות חברתיות קשות, כאשר מצרך ציבורי חיוני כמו מים יופקד בידי גוף המונע משיקולים כלכליים בלבד ובעתיד אף בידיים פרטיות.

גוף שכזה בוודאי לא יגלה רגישות בעת ניתוק מים או קביעת מחירם וכיוב'.

הניסיון מתהליכים דומים בחו"ל )בריטניה בימי תאצ'ר( מלמד כי הפרטת משק המים לא הביאה בהכרח להתייעלות, ובחלק מהמקומות אף הסבה נזקים כבדים לתשתיות, ולאיכות המים והשירות. מה גם שמחירי המים עלו בשיעור ניכר.

לאור האמור, הצענו כי במקום לכפות את הקמת התאגידים המיוחדים כאמור, יעסוק החוק ביעדים והסטנדרטים לניהול משק המים והביוב )השקעות, רמת שירות, פחת, גבייה וכו'( ורשויות שמנוהלות ביעילות ומקצועיות ויעמדו בסטנדרטים שנקבעו תוכלנה להמשיך להפעיל את משק המים והביוב בעצמן )על ידי תאגיד עירוני רגיל(.

בין פורום ה-,15 מרכז השלטון המקומי ומשרדי האוצר והפנים התקיים מו"מ ממושך, אולם עד למועד ההצבעה בעניין בועדת הפנים של הכנסת לא הגענו לכדי הסכמה בנושא.

אי לכך, ובעקבות מאמצי שכנוע בקרב חברי הכנסת, החליטה הועדה, ביום 28 לדצמבר ,2006 לפצל את הפרק הזה מחוק ההסדרים, ולהעבירו לחקיקה רגילה התחומה בזמן של 45 יום בהן אמור להמשך המו"מ.

נושא נוסף שהועלה במסגרת חוק ההסדרים היה ניסיון משרד האוצר לבטל את חוק הרשויות המקומיות )העברת תשלומים מהמדינה(.

לפי חוק זה מחויבת המדינה להעביר את התשלומים המגיעים לרשויות המקומיות )מדובר בתשלומים בתחומי החינוך והרווחה בעיקר( כך שהתשלום היחסי בגין כל חודש יועבר עד ל- 7 בחודש הרלוונטי.

בשנת 2004 החוק הושעה זמנית עד 1 יולי 2007 )בשל החשש שכספי המדינה יבלעו ויעלמו בחשבונות המעוקלים של הרשויות המקומיות המצויות בקשיים(, וכעת ביקש האוצר לבטלו לחלוטין.

מהלך זה הינו פוגע ובלתי הוגן. בעוד שהרשויות נדרשות לשלם מיסים ותשלומים אחרים למדינה בזמן )מקורות, חברת חשמל וכו'(, המדינה מבקשת לפטור עצמה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 21 -

מהתחייבותה דומה. כמו כן, אנחנו מחוייבים לשלם בזמן לעובדי החינוך והרווחה, וכל איחור בתשלומים אלה עשוי להוביל לנקיטה בסנקציות שונות כלפינו )הלנת שכר, קנסות פיגורים, ריבית וכיוב'(.

ואכן עמדתנו העקרונית כנגד המהלך התקבלה בועדת הכספים של הכנסת והחוק לא בוטל, אולם יישומו נדחה שוב, בחצי שנה נוספת, עד לתחילת .2008

4. פסק הדין בעניין אישור חריג לארנונה לשנת 2001 )חב' אנרג'י(

במהלך ישיבת המועצה האחרונה הועלה, בהקשרים שונים, פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט מודריק בעניין האישור החריג לארנונה לשנת ,2001 ועל כן מצאתי לנכון להבהיר את הנושא.

בשנת 2001 אישרה מועצת העירייה העלאה חריגה של תעריף הארנונה וכן רפורמה בצו הארנונה. במסגרת רפורמה זו, אישרה מועצת העירייה שינויים משמעותיים של תעריפי הארנונה לעסקים שכללו הורדה של תעריפים מסויימים והעלאה של אחרים, כאשר ההעלאה תהיה מדורגת באופן שלא תעלה על %10 מדי שנה.

בסוף אותה שנה נתנו שרי האוצר והפנים אישור חריג להעלאת התעריפים בתוקף סמכותם לפי החוק.

בעתירה שהוגשה ע"י חברת "אנרג'י", שהחזיקה במכון כושר, נטען כי העירייה מיישמת את האישור החריג שלא כדין.

העירייה טענה כי היא פועלת בדיוק לפי ההחלטות שהתקבלו. ולא זו אף זו, היא אף צרפה לתשובתה תצהירים של אנשי המקצוע במשרד הפנים ובמשרד האוצר, שהיו שותפים לגיבוש האישור החריג, אשר העידו כי העירייה פועלת כדת וכדין.

למרבה הצער, מצא ביהמ"ש כי נוסח האישור נותן פתח לפרשנות אחרת, שלפיה מתאפשרת העלאה קטנה הרבה יותר ולמעשה מזערית. פרשנות זו אינה מתיישבת עם כוונת מקבלי ההחלטות ואינה מאפשרת למעשה את ביצוע הרפורמה שהוחלט עליה ושכאמור אושרה.

אם בסופו של דבר תתקבל פרשנות זו, לא ניתן יהיה ליישם את הרפורמה עליה החליטה המועצה אלא במשך עשרות רבות של שנים.

ביהמ"ש חזר והדגיש כי הכרעתו נוגעת אך ורק לעתירה זו, אך יחד עם זאת, פועל השירות המשפטי על-מנת להביא לביטול תוצאתו של פסה"ד הן בדרך של ערעור והן בדרכים אחרות.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 22 -

5. הענקת אזרחות כבוד של העיר תל אביב-יפו

מאז שנת 1923 העניקה העיר תל אביב-יפו את התואר "אזרח כבוד" ל- 73 אישים דגולים שבולטים בתרומתם למדינה, ועירנו מכבדת ומתכבדת בהם.

בתאריך 17 בדצמבר הוענק תואר נכבד זה לארבעה אישים נוספים:

לחיים גורי, אורנה פורת ויוסף )יוסל( ברגנר על תרומתם יוצאת הדופן לעיצובה של התרבות הישראלית ועל השגיהם המרשימים ואישיותם המיוחדת.

כמו כן, הוענק התואר הנכבד מר רוני מילוא, ראש העירייה הקודם של תל אביב-יפו, על תרומתו לעיר ולחיים הציבוריים בישראל.

6. טקס הענקת פרס סוקולוב לעיתונות ופרס דוש לקריקטורה לשנת 2006

בטקס שנערך ביום 18 לדצמבר במרכז ענב לתרבות, העניקה עיריית תל אביב-יפו את פרס סוקולוב לעיתונות כתובה ואלקטרונית ואת פרס דוש לקריקטורה.

פרס סוקולוב לעיתונות כתובה, המוענק מזה שנים רבות על ידי העיר תל אביב-יפו על הישגים עיתונאיים הראויים לשמש מופת תקשורתי וציבורי, הוענק השנה לגב' רות סיני, על תרומתה להעלאת סוגיות הנוגעות לקבוצות חלשות בחברה הישראלית על סדר היום הציבורי ולמר עוזי בנזימן, על כתיבתו הנוקבת במהלך השנים, אשר חשפה ליקויים בכל זרועות הממסד.

הפרס לעיתונאות האלקטרונית הוענק למר איתי לנדסברג-נבו, על התחקיר "אדם הוא לא רק רגליים" ועל מכלול תחקיריו וסרטי התעודה, ולמר ניסים משעל על מפעל חיים שבמסגרתו פיתח ז'אנר מיוחד של תכניות ראיון נוקבות.

פרס דוש לקריקטורה, ע"ש קריאל גרדוש, הניתן ליוצרים המצטיינים בתחום הקריקטורה בכלל והקריקטורה הפוליטית בפרט, הוענק השנה למר שמואל כץ, על תרומתו בתחום הקריקטורה הפוליטית והסאטירית.

7. חגיגות 70 שנה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית

בין התאריכים 17 – 31 לדצמבר 2006 חגגה התזמורת הפילהרמונית, יחד עם למעלה מ-25,000 אלף ממאזיניה, 70 שנה להיווסדה. החגיגה צוינה בסדרה מיוחדת של 12 קונצרטים, שבכל אחד מהם ניגן צוות אחר של מיטב הנגנים והמנצחים, יצירות ממיטב הרפרטואר הקלאסי.

הקונצרטים היו חוויה מרגשת לכל אוהבי המוזיקה ואנשי התרבות ואווירת החג הורגשה היטב בהיכל התרבות, ביתה של התזמורת, ובעיר כולה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 23 -

צמרת המנצחים והסולנים מכל העולם הביאו את התזמורת לשיאים של ביצוע ואת הקהל הנלהב לשיאים של התרוממות רוח.

ב-26 לדצמבר, בדיוק באותו יום בו 70 שנה קודם התקיים בגני התערוכה קונצרט היסוד של התזמורת הפילהרמונית הארצישראלית בניצוחו של ארתורו טוסקניני –

התקיים בהיכל התרבות קונצרט חגיגי ששודר בשידור ישיר במאות תחנות טלוויזיה בעולם כולו.

נאחל לה לתזמורת, שתמשיך לענג בנגינתה את קהל מאזיניה, וכי נוכל להתגבר על מכשולים ועיכובים ולהעניק לה את היכל התרבות, ביתה, משופץ ומשופר, אולי כבר בשנת ה- 100 לתל-אביב-יפו.

8. המקלט העירוני לבעלי חיים

בתאריך 28 בדצמבר נפתח המקלט העירוני לבעלי חיים השוכן ברח' ש"י עגנון ,1 לאחר שיפוץ מקיף שנערך בו.

הכלבייה העירונית הוקמה לפני קום המדינה כתחנת הסגר לכלבים. כיום משמש המקום את השירות הוטרנירי לקבלת קהל, לביצוע חיסונים נגד כלבת ולטיפול באימוץ או איתור חיות מחמד שאבדו.

בשל התשתיות הירודות של המתקן שלא טופלו במשך למעלה מ- 60 שנה, החליטה העירייה להשקיע משאבים בשדרוגו ושיפוצו בעלות כוללת של כ- 700 אלף ₪.

במסגרת העבודות נבנו מחדש תאים לכלבים משוטטים או חסרי בית, נבנתה חתוליה לחתולים שנקלעו למצוקה או כאלה המתאוששים לאחר ניתוח עיקור-סירוס ושופצו הלובי לקבלת הקהל, משרדי הקבלה וכל השטחים הציבוריים.

.444 אישור הסכם חילופי קרקעות בין עיריית תל אביב - יפו

למינהל- פרוייקט נמל יפו:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

בהמשך לדברים שאמר ראש העירייה, אנו מביאים לאישור- הסכם חילופי קרקעות בין עיריית תל-אביב יפו למינהל, פרוייקט נמל יפו.

האם יש מישהו שרוצה להתבטא?

אם לא, אני מביא להצבעה, מי בעד אישור?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 24 -

ה צ ב ע ה

בעד – 20 חברי מועצה- פה אחד

מר חולדאי - ראש העירייה:

בשעה טובה חברים. אנו מתעסקים בזה כבר כמה שנים.

החלטה: אישור הסכם חילופי קרקעות בין עיריית תל-אביב יפו למינהל- פרוייקט נמל יפו – מ א ו ש ר.

מחליטים:

מועצת העירייה בישיבתה ה – 19 מיום 7.11.2004 )המהווה תיקון להחלטה מספר 13 שהתקבלה בישיבה מיום (13.6.2004 החליטה לאשר התקשרות עם מינהל מקרקעי ישראל )להלן – "המינהל"( בדבר חילופי קרקע לצורך העברת הבעלות בנמל יפו לידי עיריית תל אביב – יפו, על פי העקרונות שנקבעו בהסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים ביום .31.5.2004

להלן עקרונות הסכם החליפין שהתגבש בין הצדדים :

1. ממ"י יעביר לעירייה את הבעלות במחסן מספר 1 )גוש 7086 חלקי חלקות ,4 ,(8 ומחסן

מספר 2 )גוש 7426 חלק מחלקה .(3

1.1 ערכם השמאי של המחסנים עומד על סך של 10,000,000 $ )עשרה מיליון דולר(.

1.2 הערכה סופית של מחסן 2 תושלם ככל שהיא נוגעת לעלויות השימור ושטחי בניה, אשר טרם אושרו סופית על ידי השמאי הממשלתי בתקופה הנקובה.

1.3 במחסן מספר 2 קיימים מחזיקים – מסעדת הדייגים ושטח אחסנה של הדייגים.

סוכם בין הצדדים כי עלות פינוי המסעדה יחול על המינהל ועלות פינוי שטח האחסנה תחול על העירייה. ההסכם קובע מנגנון להערכת שווי עלויות פינוי המסעדה, ככל שלא יעלה בידי המינהל לפנותה בתום תקופה של שנתיים ימים.

2. כנגד קבלת מקרקעי המדינה כאמור לעיל, תעביר העירייה את הבעלות בנכסים כדלקמן :

)(1 גוש 7052 חלקה 153 ברח' קיבוץ גלויות.

)(2 גוש 7423 חלקה 7 )חלקי( בשכונת כפר שלם.

)(3 גוש 6620 חלקה 13 )חלק( סמוך לפרויקט מגדלי נאמן זכויות ל 32.62 יח"ד בבניין .7 פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 25 -

)(4 נכס חלופי נוסף בשווי זהה במקום מגרש 15 בתב"ע 3011 )אייזנברג(, אשר הוצע למינהל בעבר ונדחה )להלן – "נכס חלופי"(.

3. בתחום מגרש 7ג' )כמפורט בסעיף (2)2 לעיל( קיים פולש אשר העירייה פועלת לפינויו

באמצעות חברת חלמיש. ההסכם קובע מנגנון להערכת שווי עלויות הפינוי אשר תשלם העירייה למינהל באם לא יפונה הפולש בתום תקופה של שנתיים ימים.

4. שווי הנכסים אותם מעבירה העירייה למדינה הינם בסך של 10,000,000 $ )עשרה מיליון

דולר(.

5. הצדדים הסכימו על מסגרת זמן של שנתיים לאיתור הנכס החלופי ומנגנון שומה הדדי

ביחס לקביעת מחירו של הנכס.

6. על מנת שלא יעוכב ביצוע עסקת החליפין בטרם תעמיד העירייה נכס חלופי, תבוצע עסקת

החליפין במתווה דו שלבי כמפורט להלן :

בשלב ראשון:

6.1 תמסר לעירייה הבעלות במחסן מס' 1 תמורת מסירת החזקה בנכסי העירייה המפורטים בסעיפים (1)2 – (3)2 לעיל.

6.2 תמסר לעירייה זכות שימוש והרשאה לתקופה של שנתיים במחסן .2 6.3 השטחים הציבוריים בתב"ע /2378א לרבות השטחים הציבוריים בבית המכס הצפוני יוחכרו לעירייה בתנאים הנהוגים במינהל ואשר יוסכמו בין הצדדים. העירייה תהא רשאית לחכור מהמינהל את החלקים הסחירים בבית המכס תמורת תשלום של %91 מערך הקרקע.

6.4 שטח המעגנה, שאינו נכלל בשווי הנכסים המוחלפים, יוחכר לעירייה לתקופה של 49 שנים, בתנאים הנהוגים במינהל. כל המטלטלין הצמודים למוחכר יימסרו לעירייה ללא תשלום נוסף. עם חתימה על הסכם המעגנה וקבלת חזקה במעגנה ישלם משרד האוצר לעירייה באמצעות המינהל סך של 11.6 מיליון ₪, לצורך ביצוע עבודות פיתוח ותשתית בנמל )מעגנה( אשר ישולמו לא יאוחר מ- 30 יום ממועד מסירת החזקה לעירייה.

6.5 לעירייה תמסר רשות שימוש במגרש 51 לצורך הפעלתו כמגרש חניה ללא תמורה לתקופה של 5 שנים + אופציה ל- 5 שנים נוספות.

בשלב שני:

החזקה והבעלות במחסן 2 תמסר לעירייה תמורת מסירת החזקה בנכס שיועמד לרשות ממ"י כמפורט בסעיף (4)2 לעיל. יצויין כי באם לא יושלם השלב השני בתום תקופה של שנתיים תשלם העירייה למינהל דמי שימוש שנתיים בשיעור %5 מערך הקרקע למחסן 2 על פי שומתו הסופית, בגין התקופה שתחילתה בתום שנתיים מיום חתימת ההסכם.

7. חילוקי דעות באשר לביצוע ההסכם – יובאו להכרעת מנכ"ל העירייה ומנהל ממ"י, ובאין

הסכמה – להכרעה סופית של המשנה לפרקליט המדינה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 26 -

8. להסכם מצורף הסכם פיתוח הכולל הוראות באשר לנושאים המפורטים להלן :

8.1.1 היקף ולוח הזמנים של עבודות הפיתוח.

8.1.2 אישור הוצאות הפיתוח המוכרות ע"י המינהל על פי אומדן בסך של 27,759,655 ₪ )צמוד למדד תשומות הבניה ינואר .(2006 8.1.3 ניהול כספי הפיתוח המתקבלים משיווק מגרשים בחשבון נפרד וייעודם לנמל .

8.1.4 קיזוז חובות עבר )ארנונה מול שכ"ד( – יועברו 3,000,000 ₪ לעירייה.

9. רישום זכויות הצדדים להסכם בלשכת רישום המקרקעין יעשה לאחר השלמת השלב

השני להסכם ובכפוף לאישור שר הפנים.

10. חתימת ההסכם על ידי המינהל כפופה לאישור ההסכם על ידי המוסדות המוסמכים.

המועצה מאשרת את עקרונות ההסכם בין העירייה למינהל כמפורט לעיל ומאשרת את הסכם הפיתוח.

.445 שיפוץ בניין תאטרון הבימה:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אני מבקש לקרוא את התיקון:

תיקון הצעת ההחלטה:

בין מקורות המימון לשיפוץ סוכם כי סך של 10 מליון שח' יגויס מתרומות. מאחר שהחלק הממומן מתרומות עדיין לא גוייס, נדרשה התחייבות למימון של הממשלה ושל העירייה, בסך של 10 מליון שח', )5 מליון בכל צד( – )להלן "ההתחייבות העודפת"(. בהחלטת ועדת הכספים מיום ,13.11.2006 אשר אושרה בהחלטת המועצה מיום 3.12.2006 אושרה ההתחייבות העודפת של העירייה. גם בהצעת ההחלטה המונחת היום בפני חברי המועצה )סעיף 11 לדברי ההסבר(, יש התייחסות להסדר בין הצדדים לגבי ההתחייבות העודפת.

מאחר ועדין אין אישור תקציבי להתחייבות העודפת של הממשלה סך 5 מליון שח', מוצע כי בהסכם שיחתם בין הצדדים ההתחייבות העודפת של הממשלה בסך של 5 מליון שח' תהיה כפופה לאישור תקציבי כדין. הממשלה מתחייבת לפעול לכך כי אישור כזה יינתן. עד לקבלת האישור התקציבי להתחייבות העודפת של הממשלה בסך 5 מליון שח', פרוייקט השיפוץ ינוהל ויתוקצב באופן שלא חורג מסך של 71 מליון שח'.

האם יש מישהו שמבקש להתבטא?

אני מביא להצבעה? מי בעד אישור – תיקון שיפוץ בניין הבימה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 27 -

ה צ ב ע ה

בעד – 17 חברי מועצה- פה אחד

החלטה: - שיפוץ בניין תאטרון הבימה – מ א ו ש ר.

שיפוץ בניין תיאטרון הבימה

מחליטים

א. לאשר התקשרות עם הממשלה וחברת הבניין למימון שיפוץ הנכס הידוע בגוש 7085 חלקה

177;

ב. הגדלת הון המניות הרשום והנדחה של החברה והקצאת מניות;

ג. הארכת הסכם החכירה עם חברת בניין "הבימה" בע"מ;

1. לאשר התקשרות עם הממשלה באמצעות משרד המדע, התרבות והספורט )להלן:

"הממשלה"( ועם חברת בניין "הבימה" בע"מ )להלן : "החברה"(, לצורך שיפוץ בניין הבימה.

2. על פי ההסכם יעבירו העירייה והממשלה במהלך שנת 2007 סך של 22,050,000 ש"ח כל אחת,

כנגד הקצאת הון מניות, זאת בנוסף להתחייבויות הקודמות של הצדדים במימון השיפוץ.

3. בנוסף, העירייה תעביר את הסך של 3,340,000 ₪ נוספים שהיא חייבת בהעברתם מכוח

הסיכום שבין הצדדים מיום 3.11.2002 )להלן: "הסיכום"(, כנגד הקצאת מניות נדחות.

4. להסמיך את נציגי העירייה באסיפה הכללית של החברה לפעול להגדלת הון המניות הרשום

של המניות הרגילות והמניות הנדחות של החברה וכן להקצות מניות ככל שידרש לצורך השקעת הבעלים בחברה, וכפי שיוסכם בין הצדדים.

5. לאשר חתימה על תוספת להסכם החכירה, בין העירייה לבין החברה לגבי המקרקעין בגוש

7085 חלקה ,177 אשר אמור להסתיים ביום 31.12.2017 )להלן: "הסכם החכירה המקורי"(, לפיה תשונה תקופת החכירה ותעמוד על 24 שנים ו- 11 חודשים מיום חתימתו של הסכם הארכת החכירה עם החברה, על מנת שכוונת הצדדים, שהתאטרון הלאומי יוכל להמשיך ולפעול מהבניין תתקיים, באותם התנאים המופיעים בהסכם החכירה המקורי, ובכלל זה דמי החכירה יעמדו על 1 ₪ בלבד כל שנה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 28 -

6. החלטה זו תהיה כפופה לחתימת ההסכם למימון שיפוץ מבנה הבימה שבין העירייה,

הממשלה והחברה, לאישור משרד הפנים לתקציב העירייה ולהארכת החכירה.

דברי הסבר

1. החברה הינה בעלת זכות חכירה של המקרקעין בגוש 7085 חלקה ,177 עליהם בנוי המבנה בו

שוכן התיאטרון הלאומי הבימה.

2. מבנה בניין הבימה טעון שיפוץ יסודי ושדרוג רחב היקף לאור מצבו הפיסי והבטיחותי הירוד,

שאינו מאפשר המשך פעילות בתיאטרון, החל מיום .15.3.2007

3. העירייה וממשלת ישראל אשר הינן הבעלים במשותף בחברה, החליטו לממן במשותף את

שיפוץ הבניין בין היתר באופן של השקעה בהון המניות של החברה.

4. ביום 3.11.2002 נתקבל סיכום החלטות בנושא מימון השיפוץ )להלן: "הסיכום"( והממשלה

והעירייה העבירו לחברה סך של 6,830,000 ₪ כל אחת.

5. עלויות ביצוע השיפוץ בתאטרון הן 76 מליון ₪. לצורך מימון השיפוץ נדרשת תוספת

תקציבית, ולכן הוסכם בין הצדדים כי בנוסף להתחייבויותיהם על פי הסיכום, כל צד יעביר סך נוסף של 22,050,000 ₪ כנגד הקצאת הון מניות.

6. בנוסף, העירייה תעביר סך של 3,340,000 ₪ נוספים שהיא חייבת בהעברתם מכוח הסיכום,

כנגד הקצאת מניות נדחות.

7. יחסי השליטה בחברה לא ישתנו, השוויון בין העירייה לממשלה ישמר.

8. לצורך השקעת ההון של הבעלים בחברה יש צורך בהגדלת הון המניות הרשום של המניות

הרגילות והמניות הנדחות של החברה וכן להקצות מניות ככל שידרש לצורך השקעת הבעלים בחברה כמפורט להלן:

א. הגדלת ההון הרשום של מניות רגילות א' 0.0001 ₪ ע.נ. ב-300,000 מניות.

ב. הגדלת ההון הרשום של מניות רגילות ב' 0.0001 ₪ ע.נ. ב-300,000 מניות.

ג. הגדלת ההון הרשום של מניות נדחות 0.0001 ₪ ע.נ. ב-40,000 מניות.

ד. הקצאת 220,500 מניות רגילות א' 0.0001 ₪ ע.נ, במחיר של 100 ₪ למניה.

ה. הקצאת 220,500 מניות רגילות ב' 0.0001 ₪ ע.נ, במחיר של 100 ₪ למניה.

ו. הקצאת 33,400 מניות נדחות 0.0001 ₪ ע.נ, לעיריית תל אביב-יפו, במחיר של 100 ₪

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 29 -

למניה.

9. מאחר והבנין מיועד להיות ביתו של התאטרון הלאומי ולשם כך גויסו המשאבים על ידי

העירייה והממשלה, ומאחר והסכם החכירה עומד לפוג ביום ,31.12.2017 יש צורך לחתום על תוספת להסכם החכירה המקורי, לפיו תשונה תקופת החכירה ותעמוד על 24 שנים ו- 11 חודשים מיום חתימתו של הסכם הארכת החכירה עם החברה, על מנת שכוונת הצדדים, שהתאטרון הלאומי יוכל להמשיך ולפעול מהבניין תתקיים, באותם התנאים המופיעים בהסכם החכירה המקורי, ובכלל זה דמי החכירה יעמדו על 1 ₪ בלבד כל שנה.

10. החברה התחייבה להשתתף בעלות השיפוץ בסכום של 5,000,000 ₪, כהלוואה שתלקח על ידי

החברה. מקור המימון להחזר ההלוואה על ידי החברה יהיה מתוך כספי דמי השימוש שמשלמת הנאמנות לחברה.

11. נאמנות התאטרון הלאומי הבימה התחייבה לגייס סכום של 10,000,000 ₪ מתרומות עבור

השיפוץ. אם מכל סיבה שהיא לא יעלה בידי הנאמנות לגייס את הסך הנ"ל, כולו או חלקו, מתחייבות הממשלה והעירייה להשלים בחלקים שווים ביניהם ולהעביר לקופת החברה.

בעניין הצעת ההחלטה הנוגעת לשיפוץ בניין תיאטרון הבימה, המנכ"ל הביא לידיעת חברי המועצה:

בין מקורות המימון לשיפוץ, סוכם כי סך של 10 מליון ₪ יגוייס מתרומות. מאחר והחלק הממומן מתרומות עדיין לא גויס, נדרשה התחייבות למימון של הממשלה ושל העירייה בסך של 10 מליון ₪ )5 מליון מכל צד( )להלן :"ההתחייבות העודפת"(. בהחלטת ועדת הכספים מיום 13.11.2006 אשר אושרה בהחלטת המועצה מיום ,3.12.2006 אושרה ההתחייבות העודפת של העירייה. גם בהצעת ההחלטה המונחת היום בפני חברי המועצה )סעיף 11 לדברי ההסבר( יש התייחסות להסדר בין הצדדים לגבי ההתחייבות העודפת.

מאחר ועדיין אין אישור תקציבי להתחייבות העודפת של הממשלה בסך של 5 מליון ₪, מוצע כי בהסכם שיחתם בין הצדדים ההתחייבות העודפת של הממשלה בסך של 5 מליון ₪, תהיה כפופה לאישור תקציבי כדין. הממשלה מתחייבת לפעול לכך כי אישור כזה ינתן. עד לקבלת האישור התקציבי להתחייבות העודפת של הממשלה בסך 5 מליון ₪, פרוייקט השיפוץ ינוהל ויתוקצב באופן שלא חורג מסך של 71 מליון ₪.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 30 -

.446 הצעת חוק עזר לתל-אביב –יפו )מניעת רעש( )תיקון(

התשס"ז- 2007

:

מר לייבה:

יש כאן תיקון, ואני מבקש שהיועץ המשפטי יגיד את הדברים.

עו"ד בן-ארי:

זו רק שאלה של ניסוח. במקום יום חמישי, צריך להיות כתוב- ליל שישי האחרון. הכוונה היא שבלילה שבין חמישי לשישי- אפשר יהיה לעשות שמח במסגרת הלילה הלבן, ולכן זה ליל שישי.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

במקום "יום חמישי האחרון", ייאמר "בלילה שבין יום חמישי ליום שישי".

מר ויסנר:

אני מבקש להוסיף את ל"ג בעומר. הסתכלתי בחוק, ול"ג בעומר משום מה זה רק עד חצות.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אבל זה לא שייך לחוק העזר הזה.

מר ויסנר:

זה שייך לאותו חוק.

עו"ד בן-ארי:

זה לא.

מר ויסנר:

זה באותו חוק. ראיתי את זה, איך אומרים, על הדרך, ואמרתי: ל"ג בעומר, למה אדם שהולך לחגוג את ל"ג בעומר- יגידו לו – לא? אם העיר הלבנה זה חשוב, גם ל"ג בעומר זה חג. יום העצמאות זה כל הלילה, ל"ג בעומר- ואני מדבר כאחד שיודע שיוצאים החוצה ומבלים, אין שום סיבה לא לתת את זה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

פאר אני מסכים אתך, אבל אני חושב שלמען הסדר הטוב תבוא בדברים עם היועץ המשפטי, וזה יובא בנפרד כחוק עזר אחר, זה לא שייך לחוק העזר הזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 31 -

זה צריך להיות מסודר.

מר פנקס:

למה לא?

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

כי זה צריך להיות מסודר, וצריך לנסח את זה כפי שמנסחים חוק עזר.

מר ויסנר:

צריך רק לכתוב- העיר הלבנה ול"ג בעומר.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אנו קודם כל צריכים לאשר את חוק העזר הזה.

מר פנקס:

תשאל את אחז, אולי מבחינת אחז זה בסדר אפשר לאשר את זה.

מר ספיר:

לא מחוקקים בשליפה. בל"ג בעומר לא צריך לפתוח חנויות.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

על דעת היועץ המשפטי לעירייה, אנו נוסיף בנפרד, שבחוק עזר לתל-אביב יפו יתווסף גם של"ג בעומר –אפשר יהיה כל הלילה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מתנגד להליך חקיקה הסוג הזה.

חקיקה של מועצת העירייה, בדיוק שמעתי לפני רגע את מר וירשובסקי אומר: בואו נדון קודם.

עכשיו, בהזדמנות שפושקין מת, מכניסים. בחוק הזה דנו די הרבה, בדקו את ההשלכות, ראו על מה מדובר. סליחה אדוני היקר, האם אתה חושב שבל"ג בעומר צריך לוודא שכל החנויות תהינה פתוחות? אני אומר לך שלא. אני לא אצביע בעד. אני רוצה לדון בזה.

ולכן, אני מציע לא להעלות ולא להכניס סעיפים- בהזדמנות זו שפושקין מת. אין שום סיבה לא לדון בזה ואין שום סיבה שלא להעלות את זה, זה בסדר גמור. העובדה היא- שמי שעסק בנושא של "לילה לבן", יותר מזה: אחרי איזושהי התנסות מסוימת בא ואמר: רבותי, כדי שלא נהיה אנחנו בבחינת עוברי עבירה אצלנו, בואו נעשה את הדיון ונראה איך אנו מנסחים את החוק כדי שיתאים לאורחות חיינו. ולכן, אני חושב שאנו צריכים לכבד את עצמנו, ולא בשליפה, בהזדמנות זו, להכניס את ל"ג בעומר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 32 -

לא כל מה שנראה יפה הוא נחמד.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אני מביא להצבעה קודם כל את חוק העזר הזה.

מר ויסנר:

אם עשו פה עבודה מקיפה, אדם שקרא את חוק העזר היה מסתכל ואומר: רבותי, איזה ימים, ואז מכניסים את הכל כמכלול. עכשיו מה קורה? באו ואמרו- לילה לבן.

מר גלעדי:

למה לא יום האהבה?

מר ויסנר:

נכון.

מר גלעדי:

למה שבועות לא?

מר ויסנר:

אני לא יודע. לכן אני אומר- כאשר אנו אומרים שנעשתה עבודה, נעשתה עבודה ספציפית-

נקודתית, למטרה אחת בלבד.

מר מזרחי:

גם שמחת תורה, באותה הזדמנות.

מר לייבה:

בואו נעשה את כל השנה, יותר פשוט.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אני מביא להצבעה את ארועי הלילה הלבן, במסגרת חוק העזר, שיהיו בלילה שבין יום חמישי ליום שישי.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 18 – פה אחד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 33 -

החלטה: - הצעת חוק עזר לתל-אביב –יפו )מניעת רעש( )תיקון( התשס"ז - 2007 מאושר

בתיקון כלהלן: במקום "יום חמישי האחרון", ייאמר "ליל שישי האחרון, הכוונה בלילה שבין

יום חמישי ליום שישי".

חוק עזר לתל-אביב-יפו )מניעת רעש( )תיקון(, התשס"ז-2007 בתוקף סמכותה לפי סעיף 251 לפקודת העיריות )נוסח חדש(1 מתקינה מועצת עיריית תל אביב-יפו חוק עזר זה:

תיקון .1 בסעיף )3ב( לחוק עזר לתל אביב-יפו )מניעת רעש(, התשמ"ג-,21982 בס"ק )ב( אחרי פסקה )(9

סעיף 3 יבוא:

")(10 ליל שישי האחרון בחודש יוני של כל שנה קלנדרית".

1 דיני מדינת ישראל )נוסח חדש( ,8 עמ' 197

2 ק"ת חש" ם ,153 התשמ"ג, עמ' 107

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 34 -

.447 חוק עזר לתל-אביב-יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות(

)תיקון מס' (2 התשס"ז- :2007

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

כאן, במקום סעיף 10 יבוא: הוראות חוק זה לא יחולו על פתיחתן וסגירתן של בית קפה, עינוג ציבורי וחנות- בליל יום העצמאות, בליל פורים, וביום החמישי האחרון של חודש יוני בכל שנה קלנדרית.

עו"ד בן-ארי:

גם פה, במקום יום חמישי, ייאמר – בלילה שבין יום חמישי ליום שישי.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

לעניין סעיף זה, חנות, למעט משרד, בית מלאכה ובית חרושת.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 16 חברי מועצה- פה אחד.

מר גלעדי:

כאשר אתה מדבר על מסחר, מדובר גם על עסקים כמו נגריות ומרפדיות, או שזה רק לחנויות?

עו"ד בן-ארי:

רק עינוגים.

גב' להבי:

אנו אישרנו לא מזמן חוק עזר עירוני, שמאפשר פתיחת בתי עסק, במקום עד ,19.00 עד 21.00 בערב.

עו"ד בן-ארי:

נכון.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 35 -

גב' להבי:

ישנם אזורים בעיר, מגיעים אלי הדים, שזה יוצר בהם הפרעה על החיים השוטפים של אנשים שהם קשי יום ורוצים להגיע.

מר לייבה:

זה היה גם קודם.

גב' להבי:

השאלה, ואני שואלת מבחינה עניינית, זה לא הרגע לדון בחוק העזר, מה היכולת של חבר מועצה לעשות לאחר שהחוק כבר אושר? נניח שנגלה שטעינו במשהו?

עו"ד בן-ארי:

להציע חוק חדש.

מר גלעדי:

איזה הדים? אני לא שמעתי שום הדים.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

ראש העירייה, בנושא של ל"ג בעומר, ישב סגן ראש העירייה פאר ויסנר- עם היועץ המשפטי לעירייה, זה יובא לשולחנך, ואם זה יהיה מוסכם- זה יובא לכאן.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע שבאותה הזדמנות יחשבו גם על תאריכים אחרים.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

יכול להיות.

כל מי שיש לו איזהשהו תאריך מעניין וייחודי, שיפנה ליועץ המשפטי לעירייה.

גב' חשן:

אני מבקשת לדעת האם לוקחים בחשבון את המדורות באמצע הלילה, העשן וכל הדברים האלה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

שלי, החלטנו שלא דנים עכשיו, אז לא כדאי.

הוא ישיב לך בנפרד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 36 -

החלטה: - חוק עזר לתל-אביב-יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות( )תיקון מס' (2 התשס"ז-

,2007 מאושר בתיקון כלהלן: במקום "יום חמישי", ייאמר – "בליל שישי האחרון, הכוונה בלילה שבין יום חמישי ליום שישי".

הצעת חוק עזר לתל אביב-יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות()תיקון מס' ,(2 התשס"ז - 2007 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו – 251 לפקודת העיריות )נוסח חדש(,3 מתקינה מועצת עיריית תל אביב-יפו חוק עזר זה:

הוספת .1 בחוק העזר לתל אביב-יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות(, התש"ם-,41980 סעיף 7א במקום סעיף 10 יבוא:

"אי תחולה .10 הוראות חוק עזר זה לא יחולו על פתיחתם וסגירתם של בית קפה, עינוג ציבורי וחנות בליל יום העצמאות, בליל פורים ובליל שישי האחרון של חודש יוני בכל שנה קלנדרית.

לעניין סעיף זה "חנות" – למעט משרד, בית מלאכה ובית חרושת".

3 דיני מדינת ישראל )נוסח חדש( ,8 עמ' .197

4 ק"ת ,4116 התש"ם, עמ' .1448

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 37 -

.448 פרוטוקול ועדת כספים מס' :43/06

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מנכ"ל העירייה- הבהרות לגבי סעיף 738 – מוזיאון תל-אביב לאמנות- תוספת התקציב, וסעיף 741 – מוזיאון ארץ ישראל- תוספת תקציב.

מר לייבה:

על פי בקשת סגן ראש העירייה מר ארנון גלעדי, חשוב לציין שבשני המוזיאונים נעשתה עבודת מטה- שבמסגרתה נדרשו המוזיאונים לבצע תהליכים של התייעלות, על מנת לעמוד באותה ירידה של הכנסות, והתקציב שהתווסף להם הוא תקציב שאנו סברנו שהעירייה חייבת לסייע , על מנת שהמוזיאונים ימשיכו לשמור על פרופיל השרות הקיים, כי הדבר האחרון שאנו רוצים הוא שתהיה ירידה בשרות.

זה פשוט עושה סדר בכל העניין.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

תודה רבה.

גב' להבי:

אני ביקשתי במהלך הישיבה אצל ראש העיר הבהרה. ישנן שתי עמותות שלא משלמות דמי השתתפות, עמותות שמעניקות שרות חינוכי. האחת זה "בית חם" והשניה זה "חינוך ישראל".

ביקשתי לדעת מה זה הגוף הזה שנקרא- "חינוך ישראל"..

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

איזה סעיף זה?

גב' להבי:

מדובר בסעיף עמותות- דמי שימוש.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מר גילצר, אתה מעודכן?

מר לייבה:

הרצל, אתה מכיר את העמותה הזאת?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 38 -

מר סייג:

זה לא תמיכות.

גב' להבי:

עמוד 73 בפרוטוקול ועדת תעריפים.

יש לנו 90 מועדוניות גן, כולן מחוייבות לשלם חוץ מ – :2 בית חם וחינוך ישראל.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

למטה יש הסבר בהחלטת הוועדה- מדוע.

גב' להבי:

אני רוצה לדעת על "חינוך ישראל" קצת יותר.

מר גילצר:

מדובר פה בהחלטות וועדת תעריפים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה בכלל לא מעניין אותה. היא רוצה לדעת מה זה העמותה הזאת- "חינוך ישראל". יש פה מישהו שיודע להגיד?

מר לייבה:

אם לא, תורידו את זה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

את רוצה שנוריד את "חינוך ישראל " מהישיבה היום?

גב' להבי:

אם אפשר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אנו מורידים היום את "חינוך ישראל" ומעבירים את זה למועצה הבאה, ונבדוק מה זה חינוך ישראל.

מר לייבה:

חינוך ישראל ירד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 39 -

גב' אבי-גיא:

לגבי סעיפים 738 ו - 741 מגיעה מילה טובה למוזיאון תל-אביב לאמנות ולמוזיאון ארץ ישראל.

הם עושים שם עבודה נפלאה, ואני חושבת שמגיעה להם ישר כוח. כל אולם הכניסה והמבנה החדש, בניין רוטשילד, ומה שקורה במוזיאון תל-אביב, אני מציעה לחברי מועצה שלא מטיילים, לבוא ולסייר שם ולהתרשם, כי מה שהם מבקשים מאתנו- זה לא כסף גדול לעומת העבודה הענקית שעשו שם.

מר חולדאי - ראש העירייה:

תודה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

תודה על הפירגון.

מר מסלאוי:

לגבי אותו סעיף שדיברה עליו מיטל, יש שם תוספת תקציבית של 1,000 שח', אני רוצה להבין את זה. היה מדובר על תעריף של 3,910 שח' , ובשנת תשס"ז זה 4,900 שח'. אני מבקש הסבר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע על איזה סעיף, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

מר מסלאוי:

על אותו סעיף.

מר לייבה:

המדובר כאן בתעריף ריאלי- שלא עודכן מזה זמן רב, וכרגע בוצע עדכון, שעמותה כמו נעמ"ת, ויצו ועמותות הורים למיניהם- ישלמו פחות או יותר את סכום הריאלי של העלות בעבור השימוש במתקן העירוני.

מר מסלאוי:

1,000 שח' נוספים?

מר לייבה:

כן.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

שלמה, ישבה וועדה מקצועית ודנה בנושאים והביאה את ההצעה הזאת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 40 -

מר מסלאוי:

אם זה וועדה מקצועית?!

גב' להבי:

זה לשנה?

מר לייבה:

כן. לשנה שלמה.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

חברים, אני מביא להצבעה את פרוטוקול ועדת כספים. מי בעד?

גב' להבי:

תכניס את חינוך ישראל חזרה, שאני לא אפגע באיזושהי עמותה, והוא יתן לי הסברים.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אז זה שניהם, גם בית חם.

גב' להבי:

וודאי. לבית חם לא התנגדתי מלכתחילה.

מר לייבה:

%.100

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אנו מאשרים את הפרוטוקול כמו שהוא.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 16 חברי מועצה- פה אחד

החלטה:– פרוטוקול ועדת כספים מס' 43/06 – מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס' 43/06 מתאריך .22/12/06 )ראה נספח א'(

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 41 -

.449 אישור תבחינים לתמיכה בפעילות של מוסדות בתחומי

התרבות והאומנות, הרווחה, הדת ותחומים נוספים,

תבחינים לתמיכה לצורך מימון החיוב בארנונה ותוספת

לנוהל התמיכות של משרד הפנים:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אביגדור לוין, אתם - הוועדה המקצועית דנה בזה? איך הגיעו לזה?

מר לייבה:

קודם כל כמובן נעשו דיונים רבים. הנושא היותר מורכב זה נושא קריטריונים לתמיכות בתחום התרבות. הפעלנו גם חברה מקצועית שעסקה בעניין ויש לה נסיון, במסגרת קריטריונים שבוצעו על ידי המדינה, על ידי משרד החינוך והתרבות. אותה חברה שביצעה את העבודה עבור משרד החינוך והתרבות ביצעה את העבודה גם עבורנו. כמובן שהוועדה המקצועית- שזה בכירי העירייה, השקיעו שעות רבות על מנת לגבש את הקריטריונים.

אם אני אגע רק בקווים כלליים, אם נדבר על תרבות, אנו מדברים בעצם על שלושה תבחינים עיקריים: תבחין אחד הוא כמותי, הוא תבחין שמדבר על שורה של פרמטרים כמותיים-

שמשקפים את היקף העשייה, במונחים של כמות בלבד. ועוד 2 קריטריונים: האחד זה התוצר האמנותי, והתרומה לתל-אביב, כל אחד הוא קריטריון, כך שבעצם הכמות, התוצר האמנותי והתרומה לתל-אביב ביחד הם מהווים את הבסיס לחלוקת התמיכות.

דבר נוסף ואבחנה נוספת חשובה, זה בעצם עלות הפקת התוצר האמנותי, שבאה לנסות ולהבחין.

כדי לתת עומק לקריטריונים- לתבחינים, עלות הפקת התוצר האמנותי באה לעשות אבחנה באין איזה להקת תאטרון שמופיעה בקטן, עם תפאורה קטנה, עם עלויות הפקה קטנות, לעומת תאטרון גדול, שההפקה והפעילות שלו הרבה יותר יקרה, ובעצם נוצר איזה מקדם. המקדם הזה בא לאבחן בין המוסדות השונים . ומקדם התוצר האמנותי, פלוס התרומה לתל-אביב, עלות הפקת התוצר האמנותי והפעילות הכמותית- יחד- בשיקלול מסויים- מרכיב את העניין.

כדי לדרג, הרי צריך לקבוע איך נבחין בין תוצר אמנותי ותרומה לתל-אביב בין גוף לגוף: כל התחומים חולקו למשפחות השונות של האמנויות, ובכל תחום יש שלושה מומחי תוכן הבקיאים באותה משפחה של אמנויות, 2 הם חיצוניים ואחד הוא מנהל אגף התרבות, ואותם 3 יידרגו בנפרד וינסו לשפוט לגבי התוצר האמנותי והתרומה האמנותית לתל-אביב, כך שזה יהיה הבסיס לאבחנה בין גוף אחד למישנהו.

זה בגדול מסכם את אופן ההסתכלות שלנו לגבי הקריטריונים בתחום התרבות, שזה התחום המשמעותי שבו אנו תומכים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 42 -

אם אני אגע בנושא הרווחה: כאן הסכומים שאנו מדברים עליהם הם סכומים הרבה יותר קטנים, שמתחלקים להרבה גופים, כאשר כאן בעצם קבענו שורה של פרמטרים –נושאים, שעל פיהם אנו שופטים את הגופים השונים. בין השאר- מספר מקבלי השרות, בלעדיות השרות , סל השרותים, מגוון אוכלוסיות מטופלות, שתוף פעולה עם המינהל לשרותים חברתיים, תדירות השרות, וכיו"ב.

לכל אחד מהנושאים האלה נקבע משקל, שעל פי הוועדה שדנה- המשקל הזה משקף משקל יחסי, חשיבות יחסית של הנושא בתוך סה"כ הפעילות. נקבע מידרוג של הערכה מ- 1 עד ,5 שמשקף את היקף הפעילות בין מספר הפעמים שהשרות ניתן, החיוניות של השרות- נדרש- נדרש פחות, נדרש ברמה בינונית, וכל הדבר הזה בעצם יצר איזה ניקוד, והניקוד מתורגם למשקל לכל נקודה, ולפי זה בעצם יש תוצאה של פיה, מה שהמועצה תקבע – כמה כסף ניתן לכל תחום, בהתאם לכך ייקבע הכסף שיינתן לכל עמותה או כל גוף שנתמך על ידי העירייה.

לגבי נושא הדת, שם היו קריטריונים גם קודם. הקריטריונים כאן הם מאוד פשוטים. יש כאן תיקון בפרוטוקול, שכן נפלה טעות: במקום 200 תלמידים ומעלה- שזה לא ברור, בקריטריונים-

בתבחין לגבי כמות התלמידים וכמה יקבל כל מוסד חינוך דתי, ההגדרה של 200 תלמידים ומעלה תהיה- עבור כל 100 ילדים נוספים או חלק מהם מעבר ל - ,200 יקבל 15,000 שח'. זו כוונת הסעיף.

אני פשוט מציין את זה כדי להבהיר את העניין, חשוב שיירשם כאן בפרוטוקול, על זה אתם מצביעים.

אלה הם הדברים העיקריים שיש בתוך התבחינים.

מר לוברט:

אמרת שכאן הקריטריונים הם פשוטים מאוד, תגיד שגם הסכומים הם פשוטים מאוד.

מר לייבה:

אני חושב שהסכומים משקפים.

בנוסף לזה, יש שורה לא ארוכה של קריטריונים שנוגעים לתחומים נוספים- שלא ניתן להגדיר

אותם כמשפחה אחת: כל נושא העמותות של בעלי-החיים, יקבלו כל אחת 15,000 שח', בתנאי

שהם יפעלו למתן סיוע לתושבי תל-אביב.

הקהילה הגאה תקבל באיזה מתוכנת.

אני חושב שאלה דברים יותר פשוטים, יותר ברורים, חבל להכביר מילים על העניין.

מר ויסנר:

בנושא הקריטריונים, יש כמעט 90 גופים בנושא תרבות ובנושא רווחה, וכאשר אנו מדברים, ואני יודע שזה קצת מאוחר. אגב, אני בעד הקריטריונים, אני חושב שזה נכון, אבל אני חושב שהיה צריך בכל זאת להעביר את זה לאותם גופים ולשמוע את דעתם. אני חושב שזה לא נעשה ואני חושב שזו טעות.

דבר שני: אין קריטריונים ל"קאמרי". אומרים שה"קאמרי" זה גוף עירוני, אבל הוא לא גוף

עירוני. אז בעתיד הוא יהיה. אז אני אומר- כל זמן שהוא לא גוף עירוני, אותם קריטריונים צריכים פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 43 -

לחול גם עליו, אני לא חושב שצריך לעשות לו איזהשהו סוג של פרוטקציה. למה? אני אומר לעצמי: רגע? למה בית לסין מחר בבוקר הוא לא גוף עירוני? אולי גם הוא רוצה להיות גוף עירוני כזה כמו ה"קאמרי", במתכונת הנוכחית הזאת- שעדיין הוא עוד לא גוף עירוני. אז משהו לא מסתדר לי בנושא- איך אנו מתייחסים ל"קאמרי".

ואני, עוד פעם בהצעה, ויגידו שאני מוציא ברגע האחרון, אבל זה באמת בעקבות פניות מנחם, אני חושב שהיה טוב לקחת את הקריטריונים האלה, והאנשים זה לא אנשים שהם לא יודעים מה הם עושים. הייתי מעביר להם את זה, שומע את הדעות שלהם, אני לא חייב להתייחס אליהם, חוזר עוד פעם לקבוצות המקצועיות, יכול להיות שהן לוקחות וזורקות את כל מה שהם אמרו ואומרים-שאלה הם הקריטריונים, אבל אנחנו את חובתנו- מבחינת אותם גופים העברנו להם, הראנו להם את זה, אולי פתאום יהיה שם משהו שיהיה טוב לנו, ואם לא- נמשיך הלאה. חיכינו כל כך הרבה, ואני לא רוצה חס וחלילה לעצור לגופים האלה כספים או דברים כאלה. אני חושב שהיה צריך להיות עוד טיפה שיקול, וסליחה על האחור, אבל אחרתי הפעם.

גב' להבי:

אני אמרתי ואני אחזור ואומר את זה: קיבלנו את זה ביום חמישי אחר הצהרים, ואולי פאר הספיק לעיין.

נראה לי שנעשתה פה עבודה מאוד רצינית, וקודם כל כל הכבוד, אבל אני חושבת שעבודה רצינית ראויה להתייחסות רצינית. ואני חושבת שבפרק הזמן, מרגע שזה הונח על שולחננו ביום חמישי אחר הצהרים, אם לקחת את שישי ושבת בחשבון, רובנו, למען הכנות והאמת, לא הספקנו אפילו לעיין בזה. אני מניחה שוועדת תמיכות יושבת פעם ראשונה בסוף פברואר- תחילת מרץ לכל המוקדם. אני חשבתי בהתחלה שזה רק למוסדות תרבות ואמנות, ובאמת ראוי לבחון את זה בתשומת לב, אבל אני מבינה שזה תבחינים גם לתחומים נוספים. לי חסר למשל התחום הסביבתי.

מר לייבה:

יש.

גב' להבי:

אני עוד פעם אומרת, לא הספקתי לעיין בזה מספיק טוב.

אם יוחלט בכל זאת להצביע על זה היום, אני אמנע- כי לא קראתי. אם תאותו לדחות את זה לישיבת המועצה הבאה, אני אשמח לתמוך בזה בהצבעה לאחר שאני אלמד את זה.

גב' דיין:

אני רוצה הערה עתידית לגבי תחום הרווחה:

אנו רואים שאנשי המקצוע קבעו את הקריטריונים והתבחינים, הכל בהסכמה מלאה. אני מבקשת לומר שמאחר שהפערים שיווצרו ב - 4 השנים הבאות, יידונו, ויש הדרגתיות בצמצום הפערים. אנו נתייחס ל - 2007 על פי התבחינים האלה, ואחר כך, אחרי שנה שזה עובד- נבדוק אם יש פער נוסף.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 44 -

מר לייבה:

רק כדי להשלים את מה שאמרתי, סליחה שאני קוטע אותך: הקריטריונים יוחלו בהדרגה תוך 4 שנים, גם בתחום הרווחה וגם בתחום התרבות. למי שלא עיין, יש איזה הדרגתיות בהחלת הקריטריונים.

גב' דיין:

לכן, זה נותן לנו אפשרות לדינמיקה מסויימת. ומה שאני מבקשת- שלא רק שהפער ישתנה ויצומצם מידי שנה לפי מה שניקבע, אלא שתהיה אפשרות לאיזושהי הצלבה או הצרחה. אני רואה שכבר בשתי הישיבות האחרונות של וועדת תמיכות-אנו נתקלים בדברים שהם בין תחומיים או רב תחומיים, ואני רוצה שיתאפשר לנו לשבת , במקום 3 אנשים על רווחה בפרוייקט מסויים, כל הנושא של מועדוניות, ילדים ונוער- הוא נושק בין רווחה וחינוך, יש כאן הקבלה. אני לא אוהבת את הביטוי, גם רון לא אוהב את זה- של ילדי רווחה, ילד הוא ילד, הוא ילד, אבל יש כאן קטגוריות, בעיקר של ילדים בסיכון, שהם גם ילדים במערכת החינוך וגם ילדים במערכת הרווחה.

לכן אני מבקשת שבישיבות הבאות תינתן לנו אפשרות לעשות את ההצלבה הזאת ולקבל את חוות הדעת- גם מהרווחה וגם מהחינוך לגבי נושאים מסויימים.

גב' אבי-גיא:

אני רציתי לדעת האם לוועדה המקצועית יש מושג- מה תהינה ההשלכות של התבחינים החדשים לגבי מוסדות התרבות והאחרים. האם יכול להיות שינוי דרמטי- שיוצאים מספר מוסדות בכלל מגדר מקבלי התמיכות, או שינויים דרסטיים. האם חשבתם גם על הנושא הזה?

מר חולדאי - ראש העירייה:

התשובה היא כן, התשובה היא שחשבנו.

מר לוברט:

אני, כמו בשנה שעברה, רוצה להגיד תודה לראש העיר, שלפחות נותן לי לחיות כמו כלב, כי אני רואה שבעלי החיים מקבלים 15,000 שח' ובית ספר של 100 תלמידים גם כן מקבל 15,000 שח'. אז תודה רבה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

היום אחרי הצהרים צלצלה אלי ציפי פינס ואמרה לי: אתם הולכים לאשר את התבחינים, את הקריטריונים, ואנחנו לא ראינו אותם. אמרתי לציפי פינס: את צודקת, אני מתנצל, לא ידעתי שלא ראית אותם. אם לא נתנו למוסדות לראות את הקריטריונים- זה לא בסדר. אמרתי לציפי פינס את הדבר שאני הולך להגיד כאן: אנחנו צריכים להעביר את זה כאן מפני שאין לנו דרך חוקית להעביר לכם את הכספים, אלא אם כן יהי לנו קריטריונים. כך אומרת לשון החוק. ולכן יש חשיבות להעביר מוקדם ככל האפשר את התבחינים האלה. אני הייתי שמח להמשיך ולדון, אבל לא לתת כסף, ואני רוצה לתת כסף. אני מדבר אפילו על הדרך בה מעלים דברים. כי אילו היית כל פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 45 -

כך חכם כדי לומר את מה שאתה אומר, היית יכול, במסגרת הישיבה שבה ישבת ודנו בתבחינים, לבוא ולומר- היו צריכים לדבר גם עם האחרים.

מה שאני מנסה לבוא ולומר הוא- שכרגע אני מציע לאשר את התבחינים כפי שהם. התבחינים האלה אינם התורה מסיני, הם תבחינים או קריטריונים שנקבעים על ידי מועצת העיר. אנו לא עבדנו עד היום על פי קריטריונים מהסוג הזה, על כל תג וסייג. אני חושב שגם לא נכון לעבוד ככה, דרך אגב, אבל אצלנו כבר היום- איך אומרים? לא אנחנו נחליט, יחליט השופט. בסדר. אז יש לנו תבחינים. אבל משום שיש תבחינים, הדבר שהינחה את העבודה הוא בשני דברים- תוך כדי התבחינים האלה. האחד- להשתדל שהם לא יצרו את אותה מהפכה שיעלים אחד ופתאום יעלה אחר, מה שאת אמרת, והדבר השני: ששום דבר לא נעשה פה בום-טראח, אלא בהדרגה. ולקחנו ועשינו סימולציות על התבחינים האלה- לראות מה יקרה, וראינו שלא צפוי מהפך גדול.

הנושא של ה"קאמרי" הוא גם כן נושא שעלה רק היום, וזה בסדר גמור, ואתה העלאת אותו ואנו נדון בו- לגבי העניין של ה"קאמרי", האם ה"קאמרי" נכנס בתוך הקריטריונים או לא. לפחות על פי חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב יפו- ניתן להחריג את ה"קאמרי" כתאטרון עירוני. אם מישהו רוצה, בין אם הוא אזרח תל-אביב, בין אם הוא אזרח מדינת ישראל ובין אם הוא חבר מועצת העיר, להציע למועצת העיר לדון- בלקחת איזהשהו מוסד ולהפוך אותו לעירוני, הוא רשאי להציע את זה. ולא תהיה אף הצעה שתוצע– שלא ידונו בה במוסדות העירייה המוסמכים, לידי החלטה. ואם מישהו מחר יביא לידי מועצת העיר הצעה להפוך את "תמונע" לתאטרון עירוני, תדון מועצת העיר. ברצותה תרים טלפון, ברצותה- לא תרים, ותחליט.

אגב, אנחנו, אף אחד כאן נדמה לי, לא היה כשהחליטו שתאטרון "הקאמרי" הוא תאטרון עירוני.

הוא תאטרון עירוני מלפנינו.

מר ויסנר:

יש החלטה כזאת?

מר חולדאי - ראש העירייה:

אתה יודע מה? אני לא יודע אם יש החלטה. הוא תאטרון עירוני. כן, והיו החלטות. עזוב. ואני לא נכנס עכשיו- מה יקרה לתאטרון הזה אם מישהו ירצה- טראח להפיל. אז אם הוא רוצה להפיל את התאטרון- זה בסדר. אני לא כל כך רוצה שהוא יפול, אני חושב שהוא מוסד מפואר שעושה עבודה נהדרת.

ולכן רבותי, אני ממליץ לאשר את הקריטריונים האלה, שעבדו עליהם באמת בעבודה מקצועית, והם נבחנו, והורצו בסימולציה בכמה סצנריוס, כדי באמת לא ליצור מצב- שאנו נאשר, ולמחרת סדרי עולם ישתנו.

עכשיו, אם אתם חושבים שאני, או משה, או דוד, או יעקב, רק אלה שחכמים יודעים הכל, יכול לדעת בדיוק מה יקרה, לא. אני כבר פונה אליכם ואומר לכם: לשם כך אנחנו קיימים. אנחנו קיימים- שבמידה שיש בעיה באיזה שהוא מקום, מתפקידנו ומחובתנו לשנות- כדי שיהיה טוב פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 46 -

יותר. אז לשם כך אנו נמצאים. ומאחר שהינו עד עכשיו מצויינים, אני מקווה שנעשה את עבודתנו גם בעתיד טוב. ולכן אני מציע לאשר את התבחינים האלה – שנעשו בעבודה מסורה, דייקנית ומקצועית. לאור הזמן נבחן אותם, ובמידה שיהיו הערות- נתקן, כפי שעשינו גם דברים כאלה בעבר.

אני מבקש להצביע על הדבר הזה, פשוט חשוב להעביר למוסדות את סם החיים- כדי שהם יוכלו להמשיך לתפקד ולייצר לנו את כל מה שצריך לייצר, בין אם זה רווחה, בין אם זה ספורט, בין אם זה,

מר לוברט:

דת.

מר חולדאי - ראש העירייה:

דת.

גב' להבי:

אני רוצה הערה לפרוטוקול. אני שאלתי על הגופים הסביבתיים ואמרו לי שיש התייחסות לזה.

ההתייחסות יחידה שיש- לפי מה שהראו לי כאן מהגזברות, זה תחומים אחרים, זה העמוד האחרון- תחומים אחרים- סעיף .6 ואז הם מפנים אותי.

מר גילצר:

אני אסביר: זה נופל בארנונה.

גב' להבי:

נכון שזה מה שהראית לי?

מר גילצר:

כן, ואני אסביר מה הראיתי לך.

גב' להבי:

אני רואה.

מר גילצר:

יש 4-5 גופים שמשתייכים לקטגוריות- איכות הסביבה:

זה "אדם , טבע ודין", "חיים וסביבה", "אנונימוס", ואולי שכחתי עוד מישהו, והם מופיעים אצלנו בתחומים שונים בארנונה, הם מקבלים הנחה של שליש בארנונה, כך הם קיבלו בעבר, וכך הם יקבלו- אני מניח, במסגרת הקריטריונים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 47 -

תחום נוסף באיכות הסביבה שנמצא בתחום נפרד, זה תחום הטיפול בבעלי חיים, וגם שם-

האגודות הקיימות שם- לפי הסימולציה שעשו, יקבלו פחות או יותר את אותם הסכומים שהם קיבלו בעבר.

גב' להבי:

רק תקן אותי אם אני אומרת משהו שהוא לא נכון. אני אומרת שמה שהצבעת לי – זה סעיף 6 בדף האחרון, ושם כתוב-: לשיעור התמיכה- פרטים בסעיף ,2.31-2.3.3 ואין סעיפים כאלה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

מה את רוצה? אני לא מבין.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מיטל, אמר ראש העירייה, שיהיה מקום להביא תיקונים, להביא שינויים.

אני רק מבקש לתקן: במסגרת תבחינים בתחום הדת, בסעיף א'- מוסדות חינוך וישיבות גבוהות,

לתקן: במקום 200 תלמידים ומעלה, עבור כל 100 תלמידים נוספים או חלק מהם מעבר ל - .200 מר לוברט:

כמו כלבים.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אני מביא להצבעה את אישור התבחינים. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 16 חברי מועצה

נגד – אין

נמנע – 1 חבר מועצה )גב' להבי(

החלטה: - אישור תבחינים לתמיכה בפעילות של מוסדות בתחומי התרבות והאומנות, הרווחה, הדת ותחומים נוספים, תבחינים לתמיכה לצורך מימון החיוב בארנונה ותוספת לנוהל התמיכות של משרד הפנים – מ א ו ש ר בהבהרה כלהלן:

במסגרת תבחינים בתחום הדת, בסעיף א'- מוסדות חינוך וישיבות גבוהות:

במקום " 200 תלמידים ומעלה" ייאמר: "עבור כל 100 תלמידים נוספים או חלק מהם, מעבר ל - 200".

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 48 -

מחליטים:

1. לאשר הצעת התבחינים לתמיכה בפעילות מוסדות בתחומי התרבות והאומנות,

הרווחה, הדת ותחומים נוספים )בעלי חיים, הקהילה הגאה, מחתרות, מוסדות הפועלים לטובת מיעוטים דתיים בתל אביב-יפו(.

2. לאשר הצעת תבחינים לתמיכה לצורך מימון החיוב בארנונה.

3. לאשר תוספת להוראותיו של חוזר מנכ"ל משרד הפנים מיוחד לנושא – נוהל תמיכות

במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות.

במסגרת תבחינים בתחום הדת בסעיף א' מוסדות חינוך וישיבות גבוהות: במקום 200 תלמידים ומעלה, יהיה כתוב: עבור כל 100 תלמידים נוספים או חלק מהם מעבר ל – .200 )ראה נספח ב'(

.450 מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים:

גב' דיין:

יש לי שאלה:

היתה פה אורלי קודם, אבל אני מניחה שגם היועץ המשפטי יוכל לענות.

בדרך כלל אנו מקבלים שינויים בדירקטוריונים- כאשר מציינים מי מחליף את מי, או שלפעמים-

אם אנשים עוזבים, אנו אומרים- זה עוזב ובא מישהו אחר.

מר גלעדי:

מיטל שאלה את זה.

גב' להבי:

שאלתי, אבל לא קיבלתי תשובה.

מר גלעדי:

שיתנו לך את השמות.

גב' להבי:

אבל לא נתנו לי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 49 -

גב' דיין:

זה ענין עקרוני:

אני מבקשת לדעת, המינויים שאנו מאשרים בתאגידים, הרי המספר בתאגיד הוא קבוע, אחד החליף את השני.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא בהכרח. היו מקומות ריקים, שלא היו בהם דירקטורים. לכן לא בהכרח הוא מחליף.

מר ויסנר:

את צודקת. לסיעת הירוקים היה מקום שלא קיבלנו.

גב' להבי:

אבל זה לא סיעת הירוקים.

גב' דיין:

אני מבקשת לשאול שתי שאלות.

לאחת קיבלתי תשובה.

אני מבקשת שזה יהיה לפנינו- כאשר מופיע מינוי לדירקטוריון, מר חולדאי - ראש העירייה:

נשתדל להבא.

גב' דיין:

והמינויים שאנו מדברים עליהם הם מינויים סיעתיים, אני מבקשת לדעת האם זה היה מקום פנוי- מוקצה לסיעה מסויימת?

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

מאחר שאנו לא יכולים כרגע להשיב לך, אני מציע שאנו נאשר, ואת תבדקי בלשכת החברות-

באיזה יחס זה.

גב' להבי:

לא. אני שאלתי את זה בישיבת יו"רי סיעות בלשכת ראש העיר, ונאמר לי שעד הישיבה יענו לי.

מר מאור:

יש מקומות פנויים שלא אויישו מלכתחילה,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 50 -

גב' להבי:

של תל-אביב אחת?

מר מאור:

והם לפי היחס.

היחס נשמר, היחס בין הסיעות נשמר.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

חזקה על מאור- שהוא יודע מה שהוא אומר.

מר ויסנר:

אתה רוצה להגיד לי- שסיעת "תל-אביב 1" ויתרה על שני מקומות במשך 3 שנים, ופתאום הם קיבלו את זה? שלוש שנים לא היה אכפת להם מהמקומות?

מר חולדאי - ראש העירייה:

תתפלא, יש מקומות של סיעת "תל-אביב 1", שיצאו אנשים, ולא דרשנו לאייש אותם.

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

אני מביא להצבעה- מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד- 15 חברי מועצה- פה אחד

החלטה: - מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים - מ א ו ש ר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 51 -

בתוקף סמכותה לפי סעיף 4 לצו העיריות )הקמת תאגידים( תש"ם – ,1980 מחליטה מועצת העירייה למנות את נציגי העירייה במועצת המנהלים של התאגידים כמפורט להלן:

1. העמותה לתיירות

גב' כרם-יה פדן – נציגת סיעת ת"א 1

בהתאם לסעיף 249 א' )3 א'( לפקודת העיריות, חוות דעת היועץ המשפטי לעירייה, כי מתקיים ייצוג הולם של נשים בדירקטוריון החברה. עם מינויה של גב' פדן לדירקטוריון, %50 מנציגי העירייה שאינם חברי מועצה יהיו נשים.

2. חברת עזרה וביצרון

מר כמאל אגבריה – נציג סיעת ת"א 1

בהתאם לסעיף 249 א' )3 א'( לפקודת העיריות, חוות דעת היועץ המשפטי לעירייה, כי לא מתקיים ייצוג הולם של נשים בדירקטוריון החברה.

לשכת התאגידים מבקשת להביא לידיעת חברי המועצה כי המועמד נמנה על האוכלוסיה הערבית ועל פי סע' .2 )ה( לנוהל מינוי דירקטורים שאושר במועצת העיר, שיעור נציגי העירייה הנמנים על האוכלוסיה הערבית בדירקטוריונים של תאגידים עירוניים, לא יפחת מ – %.5

הודעה בדבר הפסקת כהונת דירקטורים

חברת אחוזות החוף - רו"ח הרצל סייג, על פי בקשתו פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 52 -

.451 הסמכת מפקחים:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

הסמכת מפקחים. יש פה רשימה של מפקחים שמסמיכים אותם.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 15 חברי מועצה- פה אחד

החלטה: - הסמכת מפקחים – מ א ו ש ר.

מועצת העירייה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 264 )(1 לפקודת העיריות, מחליטה להסמיך את עובדי אגף הפיקוח:

יונה נועם ת.ז. ********

טליס איתי ת.ז. *********

מלכה משה ת.ז. *********

יבין רועי ת.ז. *********

חסידי ישראל ת.ז. *********

טרפון אברהם ת.ז. *********

להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר בפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( )נוסח חדש(, התשכ"ט- 1969 ביחס לכל עבירה שבסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 56

מתאריך י"ז טבת תשס"ז )(7/1/2007

- 53 -

.452 נאומים מהמקום:

מר וולוך- יו"ר הישיבה:

האם יש למישהו מהחברים נאום מהמקום?

אין.

הישיבה נעולה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:00

----------------------- ----------------------

מנכ"ל מ"מ יו"ר

ערכה: גלילה בן-חורין, מזכירת המועצה