פרוטוקול ישיבת מועצה מס 57

עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/2007

השתתפו : מר אריה שומר היו"ר

וה"ה :

ח. אבי-גיא מ. אטיאס א. אמינוב א. בנאי

א. גלעדי י. דיין י. דרורי ג. הרץ

נ. וולוך פ. ויסנר מ. וירשובסקי ש. זעפראני

ר. חולדאי ש. חשן ר. טורק מ. טיומקין

י. כחלון מ. להבי ד. לוי ר. לוינטל

מ. מוזס ש. מזרחי ש. גפן ש. מסלאוי

ד. ספיר א. פנקס ז. שביט ה. שכנאי

נעדרו ה"ה:

ש. אגמי נ. לוברט

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, ש. אורן, המשנה ליועמ"ש, א. בן ארי, היועץ המשפטי, א. בן שושן,

סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בניימיני, ע' בכיר לרה"ע, ר. בסר-הרפז, ס' דובר, מ. גילצר, גזבר העירייה, א. גרטי, מנהלת לשכת התאגידים, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ס. פריימן, ס' גזבר ומנהלת אגף התקציבים, ג. פריאל, מנהלת המחלקה האזרחית.

הישיבה נפתחה בשעה 16:15

מזכירת המועצה רשמה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

2

סדר היום:

1. שאילתות; )עמ' (3

2. אישור סדר היום; )עמ' (7

3. דברי ראש העירייה; )עמ' (39

4. פרוטוקול ועדת נכסים מס' 21/07; )עמ' (45

5. פרסום מכרזים פומביים לשיפוץ שימור הפעלת והשכרת מבנים במתחם הרכבת

העותומנית ביפו – מנשיה )תיקון החלטה(; )עמ' (50

6. פרוטוקול ועדת כספים מס' 45/07; )עמ' (58

7. הצעת חוק עזר לתל אביב-יפו )שמירה ושיפוץ חזיתות בתים(, התשס"ז-2007; )עמ' (71

8. הודעה אישית; )עמ' (104

9. הצעת חוק עזר לתל אביב-יפו )שמירת הסדר והניקיון()תיקון(, התשס"ז-2007; )עמ' (106

10. יקירי תל אביב לשנת תשס"ז-2007; )עמ' (107

11. הארכת כהונת דירקטורים; )עמ' (112

12. מינויים ושינויים בועדות עירוניות; )עמ' (115

13. התקנת קווי ביוב; )עמ' (117

14. צעירים במרכז העניינים )הצעה לסדר יום שהועלתה ב- 06/08/2006 ואושרה לדיון

במועצה; )עמ' (117

15. נאומים מהמקום; )עמ' (122

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

3

מר שומר- היו"ר:

רבותי צהרים טובים, שלום לכולם.

אני אישית מבקש סליחה שלא היתי פה קצת, ואני מודה לכם, ומאחל לכולם בריאות שלמה ואמיתית. שלום לכולם.

סדר היום לישיבת המועצה מן המנין מס' 57 מה- 11/02/07 אדוני ראש העיר- שאילתות.

.453 שאילתות

מר חולדאי - ראש העירייה:

שאילתא מס' 31 של חברת המועצה

גב' מיטל להבי מתאריך 19/12/2006

)קורא את תשובת ראש העירייה(

בדיני עיריות בפרק א' – עיריות, פקודת העיריות, פרק עשירי - נכסי העירייה ועסקיה, בסעיף 187 ג' נכתב:

"התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העירייה, תשמש אך ורק לקניית מקרקעין, ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר שימוש אחר בתמורה"

כמו כן בסעיף תאגידים )(1.3 צו העיריות )הקמת תאגידים( תש"ם 1980 סעיף -5 דין וחשבון שנתי נכתב:

"ראש העירייה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון, העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים"

בהתאם לסעיף הראשון לעיל, שאותו הנני משליכה על נושא התאגידים, ובהתאם לסעיף השני לעיל אבקש לדעת:

1. לאלו תאגידים יש נכסים ו/או זכות למכירת נכסים?

2. מי מהתאגידים מכר במהלך השנים 2003 ועד היום נכסים, אילו נכסים, באילו סכומים,

ולמה יועדו ההכנסות?

תשובת ראש העירייה

א. ככלל, העירייה אינה מעניקה לחברות עירוניות זכות בעלות בנכסי מקרקעין

עירוניים ו/או זכויות למכירתם לצד שלישי, אלא מאפשרת להן רשות שימוש או הפעלה של נכסים אלו. במקרים חריגים בלבד מבוצעת חכירה שגם כן אינה כוללת זכות מכירה לצד ג'.

החלטה על כל הסכם כאמור מובאת לאישור המועצה.

ב. להלן נתונים בדבר נכסי מקרקעין בחברות עירוניות:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

4

חברות בהן הממשלה שותפה עם העירייה נוהגות בנכסיהן על פי הוראות חוק החברות הממשלתיות ולא חלות עליהן הוראות פק' העיריות שאוזכרו בשאילתא. חברות אלו הן:

נתיבי איילון, חלמיש, החברה לפיתוח יפו העתיקה, אתרים, אוצר מפעלי ים, בנין הבימה, אולם נחמני, מת"ש.

החברות העירוניות )שאינן בבעלות משותפת עם הממשלה( לא מכרו רכוש משנת 2003 ואילך, למעט חברת עזרה וביצרון שמכרה דירות וחנויות בפרוייקטים יזמיים שנבנו לצורך מכירה )הוכרו כמלאי עסקי( – פרוייקט ברח' וושינגטון ,35 אוריאל אקוסטה 21 וחלוצים .51

סך המכירות הכולל היה כ- 7.7 מליון ₪. סך העלות שנרשמה לפרוייקטים אלו עמדה על כ- 12 מליון ₪, כך שמכירות הנכסים שימשו לכיסוי עלויות הבניה.

שאילתא מס' 32 של חבר המועצה

מר רון לוינטל מתאריך 4/1/2007

)קורא את תשובת ראש העירייה(

ראש העיר הכריז לפני כחודשיים כי בריכת גורדון לא תסגר למרות כוונתו המקורית. האם נכון שבריכת גורדון הינה היחידה עם נגישות לנכים בת"א? האם הבריכה פועלת כעת )לאחר שראש העיר חזר בו מכוונתו לסגור אותה והודיע כי תהיה פתוחה לציבור(? האם יש פיקוח על מחירי דמי מנוי בבריכה או כניסה חד פעמית? )שהרי מדובר בבריכה עירונית(. האם קיים מעקב אחר מספר החודשים בשנה בהם הבריכה פועלת? האם בעונת חורף 2007 הבריכה )שכבר סיימה את השיפוצים וכבר הוכרז שתהיה פתוחה( אכן פתוחה לציבור ככלל ולציבור הנכים בפרט ובמידה ולא האם יש לנכים בריכה עירונית אחרת אליה הם יכולים ללכת?

תשובת ראש העירייה

בעיר תל אביב – יפו מספר בריכות הנגישות לנכים ממקום החניה ועד לשפת המים וביניהן בריכת השחיה הלימודית ברמת אביב , קאנטרי ל' , מגדלי תל אביב , מרכז קהילתי בית בארבור והבריכה במרכז קהילתי נוה עופר.

בריכת גורדון אינה פועלת כעת ושלא כנטען בגוף השאלה , הודעתי בעניין , לא עסקה בסגירה או אי סגירת הבריכה הקיימת , אלא בהקמת ועדה ציבורית – עירונית בראשות סגן ראש העירייה , עו"ד דורון ספיר , שתגבש המלצות ביחס לעתיד המתחם כולו.

לאור האמור לעיל , יתר השאלות הנוגעות לסידורים הטכניים של הבריכה הקיימת , אינן רלוונטיות , בטרם גובשו ההמלצות ביחס לעתיד המתחם כולו.

מר לוינטל:

אפשר שאלת הבהרה?

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

5

מר לוינטל:

לפי החוק מותר לי לשאול שאלה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אחר כך תבוא אלי, אני אענה לך.

מר לוינטל:

מותר לי לשאול במועצה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

שאל נא ונען.

מר לוינטל:

האם אפשר להבין ממך פשוט האם הבריכה תהיה פתוחה או סגורה לקראת הקיץ הקרוב?

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי- שלכשתגמר עבודת הוועדה ונדע מה מצבה הטכני של הבריכה, מה מודל ההפעלה וכו', רק אז נדע האם ניתן להפעיל הקיץ הקרוב או לא. זה לא רק מותנה בנו, זה גם מותנה במשרד הבריאות ובעוד כמה גורמים.

מר לוינטל:

ואם הוועדה לא תסיים עד הקיץ הקרוב?

מר חולדאי -ראש העירייה:

בוודאי שאם הוועדה לא תסיים, או אם לא יקרה, או אם יפול, או אם יישבר, הבריכה לא תופעל.

אם כן, אנו משתדלים כן להפעיל. אנחנו משתדלים, אנו עושים כמיטב יכולתנו. אני אפילו לא עושה כמיטב יכולתי. יש לנו ועדה בראשותו של מר דורון ספיר- שאמורה להמליץ את ההמלצות, הם יושבים חדשות לבקרים כדי לקבל את ההחלטות, אני מקווה שהדברים יבואו, אני אפילו לא יכול להגיד- שביעות רצון, כי אני לא יודע- שביעות רצון של מי.

יש דעות לכאן, יש דעות לכאן..

שאילתא מס' 33 של חבר המועצה

מר רון לוינטל מתאריך 4/1/2007

)קורא את תשובת ראש העירייה(

בעת האחרונה הורשע בפלילים יוצר שיטת הפל-קל ונקבע כי מדובר בסכנת חיים ומבנים המסוכנים למגורים. נשאלת השאילתא הבאה : האם העירייה טיפלה באיזה אופן בנכסים הבאים

הבנויים בשיטת הפל-קל: בניין ישרכארט )היתה קיימת התראה מפני סכנת התמוטטות(, בניין

איכילוב, ספריית וינר ותוספת לספרייה המרכזית באוניברסיטת ת"א, בניין קינסלר, חניון ביה"ח פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

6

איכילוב, בית ולדמן, בית דיאטסו, בניין יורוקום, המכללה האקדמית בת"א, בית מטרופוליס, בית דבורה, בניין משרדים רסקו, בית העלמין קרית שאול )קבורה בקומות(.

הכוונה בשאילתא האם העירייה פנתה את התושבים מבנייני הפל-קל וציינה שזהו מבנה מסוכן?

האם מינהל הנדסה דרש כי המתגוררים במבנה יעשו את השינויים הנדרשים בכדי שחייהם לא יהיו בסכנה? אם לא מה בכוונת העירייה לעשות במבנים הציבוריים הללו וכן להדרכת התושבים הפרטיים המתגוררים ו/או העובדים בחברות במבנים אלו.

האם העירייה אוכפת ומונעת בניית פל-קל במבנים ציבוריים הנבנים כעת ובעתיד?

תשובת ראש העירייה

א. על אף העדר הנחיות ברורות לטיפול בנושא הפל-קל ברמה הארצית )המנהלת שהוקמה

במשרד הפנים בעקבות מסקנות ועדת זיילר פורקה( – פעלה ופועלת העירייה בנושא זה באמצעים הבאים:

1. בעקבות אסון ורסאי, גיבשה העירייה מאגר מבנים החשודים כמבנים שנבנו בשיטת הפל-

קל. הרשימה גובשה על בסיס מידע שנתקבל ממשטרת ישראל )ממסמכים שנמצאו במשרדי ממציא השיטה(, מפנייה יזומה למהנדסים ואדריכלים שהיו מעורבים בבניית בניינים בעיר, ומבדיקות יזומות של מבני ציבור, אולמות אירועים וכו'.

2. חלק מהמבנים בהם אותרה בניית פל-קל, המהווה סכנה, טופלו על ידי הבעלים ואושרו

לשימוש רק לאחר שניתנה חוות דעת הנדסית מתאימה.

במבנים אחרים, נעשה נסיון לעשות שימוש בסמכות העירייה להכרזת המבנים כמסוכנים מכח חוק העזר העירוני. שימוש זה נבחן משפטית יחד עם דרכים נוספות לטיפול בבעיה.

3. מהמידע הקיים בידינו, עולה שרק ארבעה מתוך המבנים שצויינו בשאילתא נבנו בשיטת

הפל-קל:

ספריית וינר – אוניברסיטת ת"א

הבניין נבנה בשיטת פל-קל מחוזקת ולמרות שלא נמצאו סימני סכנה, הבניין נסגר עד לביצוע חיזוקים וקבלת חוות דעת הנדסית מתאימה.

בית דייטסו

מדובר בחניון של המבנה. תקרת הפל-קל חוזקה כנדרש והסכנה הוסרה.

בניין רסקו

מדובר בתקרה של חדר המכונות שנבדקה ונמצאה עפ"י חוות דעת הנדסית כלא מסוכנת וכמתאימה לעומסים הקיימים.

חניון ביה"ח איכילוב

העירייה הנחתה את מתכנן הבנייה לבצע בדיקות שבעקבותיהן ייקבע המשך הטיפול במקום.

ב. לגבי מבנים הנבנים כיום – ההנחיות ההנדסיות המקצועיות אוסרות על בנייה בשיטת

פל-קל, כך שלא מוגשות עוד בקשות הכוללות בנייה מסוג זה.

מחלקת הפיקוח על הבנייה הונחתה שבמידה ולמרות האמור תאותר בנייה בשיטת פל-קל תופסק העבודה במקום לאלתר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ותרשו לי עכשיו רק להעלות הסתייגות קלה ולומר להמשך: אנחנו, מתוך גישה מרחיבה, מקבלים- גם כשמישהו קצת סוטה מנוסח שאלה – כפי שצריכה להיות מנוסחת שאילתא, שהיא שאלה קצרה שאמורה להענות בקיצור. כאשר אני מקבל דוקטורט שלם- אנו נצטרך להחזיר את זה לשואל, כדי שישאל את השאלה כפי שנהוג, על פי פקודת העיריות,לשאול שאילתות. אז זו הערה פשוט להמשך, לא כרגע. ראית, עניתי די בפרוט,מתוך דווקא גישה שאומרת להשתדל להרחיב.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

7

מר לוינטל:

אני רוצה לומר לך שהעתקתי את נוסח השאלה מחוברת ההסבר של הרשות לשלטון מקומי.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לאחר שבדקנו את העניין פעם נוספת הגענו למסקנה שיש פה איזו הרחבה מעבר.

גב' הרץ:

בדרך כלל תלוי מי השואל.

מר חולדאי - ראש העירייה:

האומר בשם אומרו, מה שנקרא אמר.

הבת שלי אומרת- תקע ונשאר בחיים.

מר שומר- היו"ר:

אנו עוברים לסעיף מס' 2 :

.454 אישור סדר היום

הצעות לסדר היום:

1. מר לוינטל- מדיניות גביית רווח של העירייה במקום מדיניות סיוע לאזרח:

מר לוינטל:

שלום לחברים.

כמו שכולנו קראנו בדו"ח האחרון של מבקרת העירייה, עולה מן הדברים, לפחות באופן רשמי, בנושא של הגרירה וחנייה אבל גם בנושאים אחרים, ואנו רואים את זה גם במדיניות לאורך השנה כולה, שפקידי העירייה מונחים למדיניות של גבייה גדולה ככל שניתן, מן האזרח. והאמת שאני מקריא מתוך דברים שאני לא ממציא או אומר את זה על דעת עצמי, אני מקריא מתוך עמוד 210 בדו"ח מבקרת העירייה האחרון, מתוך פרק שנקרא- ייעוד ומטרות, של מחלקת החנייה באגף הפיקוח העירוני והיחידה לאכיפת גביית חובות חנייה באגף לגביית אגרות ודמי שרותים. יעוד ומטרות. ומס' 1 : א. העמקת גביית כספי דוחות החנייה. כלומר המטרה היא העמקת הגבייה. ואז

יש הסבר של המבקרת: המעבר אל אחריות מינהל הכספים אכן ביטא בפועל אוריינטציה קפדנית

ונוקשה יותר. אוריינטציה קפדנית ונוקשה יותר לגביית כספי דוחות, תוך הפעלת מדיניות אחידה הרואה, וזה המשפט החביב עלי, הרואה בגבייה כיעד ולא כאמצעי לחינוך הציבור. אמצעי לחינוך הציבור- הכוונה מדיניות שאיפשרה סובלנות רבה יותר ביחס להתנהגות האזרחים ומידת ויתור רבה יותר ביחס לדוחות שנרשמו. לא עוד. המחלקה נמדדת במונחי ההכנסות. אני אחזור על זה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

8

שוב: המחלקה של החנייה נמדדת במונחי ההכנסות, ויש תמריץ לעשות כמה שיותר דוחות. מאז שנת 2001 ועד שנת 2005 נמצא כי היקף הכנסות הגבייה בתחום החניה גדל פי 4 בקרוב והיקף הכנסות הגבייה בתחום האכיפה גדל פי 5 בקרוב. זאת אומרת, שבאופן רשמי- בתור יעד רשמי ומטרה רשמית, המטרה היא פשוט להביא יותר דוחות. וזה אומר כפי שקראנו עכשיו: שאם מישהו כותב שהוא קיבל את הדו"ח הזה וזו פעם ראשונה שהוא מקבל דו"ח, פחות מקשיבים לו.

ואם מישהו מבקש להמיר באזהרה- פחות מקשיבים לו, כי היעד הוא לעשות כמה שיותר דוחות.

היעד הוא לא להזיז אוטו שחונה בחנייה שמפריעה לתנועה, זה לא היעד, היעד הוא לא לגשת למכוניות שמפריעות ולהזיז אותן, היעד הוא להביא כמה שיותר דוחות. ולכן, מי שמסתובב , יצא לי פעם לראות באזור ה"סי&סאן" בשעה 01.30 בלילה, במפרץ החנייה הכמעט נטוש באמצע הלילה, ותאמינו לי- אין שם אשה שעוברת עם עגלה של תינוק, ואין שם נכים שמסתובבים, הכל נטוש, אפילו היצאניות כבר לא עובדות שם אלא רחוק משם, ממש מקום נטוש, ראיתי את הגוררים של חברת "אתרים ירוקים", הגוררים הרשמיים- באים וגוררים מכונית שחנתה על אדום לבן בשעה 01.45 בלילה, במקום הנטוש הזה. זה הרי לא הפריע לאף אחד. זה לא ששכן התקשר וצלצל, יש לשכנים שם חנייה פרטית, זה אך ורק בשביל לגבות עוד דו"ח. וזו מגמה, כמו שקראתי לכם מתוך דו"ח המבקרת.

אני חושבת שזה גם בא לידי ביטוי באכיפה מחמירה של ארנונה לעסקים. אין נכונות להקשיב, לשמוע, להכיר את המצוקות, זה לא מעניין. מה שמעניין זה להביא כמה שיותר כסף. זה גם בא לידי ביטוי בכך שבעלי עסקים- המיץ יוצא להם- עד שהם מקבלים את הרשיון הקבוע לעסק.

בהתחלה יש רשיון זמני, זה עולה כסף, אחר כך צריך לחדש את הרשיון הזמני- זה עולה כסף, אחר כך עוד רשיון זמני שצריך לחדש אותו, וזה עולה כסף, ולפעמים עסקים נסגרים אחרי שנתיים- על פי הממוצע הארצי או התל-אביבי, הם נסגרים עוד לפני שהם קיבלו רשיון עסק קבוע. ויש כל מיני מבחנים שצריכים לעשות בדרך, וכל מיני עבודות.

מר גפן:

אפשר לשאול אותך שאלה?

מר לוינטל:

לא. אחר כך. פשוט לא.

אני מכיר הרבה מאוד בעלי עסקים שאמרו לי שהם מוכנים להשכיר את העסק שלהם בחינם, רק כדי שהשוכר ישלם במקומם את הארנונה הגבוהה. והדבר הזה בא גם לידי ביטוי כאשר אנו רואים את ההצעות הכספיות- תקציבים שנתיים, יש שם קודם כל הבטחה לעליית ההכנסות מגבייה. לכאורה, ככל שמרבים לגבות או מרבים לכאורה לאכוף את החנייה, זה אמור לחנך את האנשים, להסביר להם, לגרום לכך שהם לא יחנו שוב באותה צורה. אז איך זה גובר עוד פעם ועוד פעם, וזה עולה פי ,5 ומתרברבים פה שההכנסות מהחנייה גדלו עוד ועוד? איך זה באמת קורה? לא בגלל עבריינים חוזרים, אלא בגלל שגובים גם באמצע הלילה, וגובים גם בשכונות מרוחקות, וגובים ביפו, והתחילו לגבות בדרום העיר, וגובים בכל מיני מרכזים מסחריים אחרי השעות, פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

9

והדברים האלה הם מדיניות קבועה, כמו שכתוב, כתוב רשמית- של העמקת הגבייה. וכשמחלקה נמדדת במונחי הכנסות, ואם רונית חורש מביאה בסוף החודש סכום יותר גבוה של דוחות- היא מקבלת בונוס, או מקבלת לפחות כיפאק-הי, או מקבלת תודה, ואם היא מביאה פחות היא מקבלת פחות, בוודאי שהיא לא תוותר לאף אחד, בוודאי שהיא לא תקבל אף אחד לפגישה ותסכים, והדברים האלה נמשכים.

מר דרורי:

היא מקבלת בונוס?

מר לוינטל:

אתה תכף תוכל לדבר, או שאתה רוצה לתרום לי את 10 הדקות שלך, ואני אוכל לדבר .20 אתה רוצה לתרום לי את 10 הדקות שייקה?

בקיצור, אני יודע שסוחרים ביפו, בטח ג'ימי יודע, יש להם ביום שבת דוחות חנייה ברחוב הראשי וברחוב שלידו, במקומות אגב שאין חנייה. זה לא שיש לאנשים חניון אבל הם מתעצלים לחנות.

קריאה:

אין שם דוחות.

מר לוינטל:

יש שם דוחות, יש שם החמרה מאוד גדולה, וזה בשבת בצהרים ביפו- איפה שנתנו לאנשים האלה אחרי הרבה מאוד שנים רשיון עסק, כדי שהם יוכלו לפעול.

כל פעם שפונים למי מהפקידים או פונים בתלונה למישהו הוא אומר: מה אתם רוצים ממני? זו המדיניות מגבוה, כך המדיניות.

מאחר שזו המדיניות, אני הסתכלתי בפקודת העיריות, וגיליתי שאת המדיניות של העירייה- אתם יודעים איפה קובעים? קובעים אותה במועצת העיר. זו היתה הפתעה גם לי, כי אני לא זוכר שקבענו פה מדיניות. אני זוכר שאישרנו כל מיני דברים ושמות וכספים והקצאות שכבר חולקו, אבל פתאום קראתי להפתעתי בפקודת העיריות- שמי שקובע את מדיניות העירייה זה מועצת העיר. ורציתי להאיר את עיניכם, מאחר שאתם יחד עם ראש העיר- שמגובה על ידכם, קובעים.

אתם קובעים, לא מישהו חיצוני שאי אפשר להתנגד לו, אתם קובעים את מדיניות העירייה בנושאים האלה, וכשיום אחד ישאלו אתכם תושבי העיר- מי קובע את הדברים האלה? תוכלו

להגיד להם: אנחנו, אנחנו קובעים את מדיניות העירייה. מאחר שזה כך, ומאחר שאת מדיניות

העירייה , את ה-מדיניות לא קובעים בוועדת כספים, לא קובעים בוועדת משנה לתכנון ובנייה, קובעים שם כל מיני החלטות, אבל בסוף הן מאושררות, בסוף הדיון הסופי עליהן מתרחש כאן, מה יותר טבעי מלהביא הצעה לסדר לדון כאן- במועצת העיר- בטריבונאל המתאים, במקום המתאים, לדון כאן במדיניות העירייה, ולהבין האם זו המדיניות שאנו רוצים לגבש לתושב ולאזרח בתל-אביב בשנים ,2007 ,2008 2009? האם אנו רוצים מדיניות שמודדת מחלקות במונחי הכנסות, ושרואה, וזה ציטוט מדויק מעמוד 210 בדו"ח המבקרת: מדיניות אחידה הרואה בגבייה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

10

כיעד ולא כאמצעי לחינוך הציבור. האם זה מה שאנו רוצים? אם כן, נקיים כאן דיון, ובסופו נאמר לאזרחים: החלטנו, זו המדיניות שלנו, לקחת מכם כמה שיותר כסף. ככה החלטנו. אבל אני מאוד מקווה שלא אפריורי, עוד לפני שנשמע דיון רציני, שבו ראש העיר ידבר וגם חברי המועצה ידברו, ישר נקבע שהדיון הזה לא יעלה בכלל לסדר היום. זה יהיה מאוד מוזר, כי אנו כאמור אלה שקובעים את המדיניות.

לכן, הבקשה שלי היא להעלות לסדר היום הצעה לדון במדיניות שלנו כלפי תושבי העיר ואורחיה, האם אנו רוצים להמשיך את המדיניות הקיימת?

מר שומר- היו"ר:

אתה רוצה את זה במועצה?

מר לוינטל:

כן. האם אנו רוצים להמשיך את המדיניות הקיימת- של גבייה כיעד, ולמדוד מחלקות בעירייה לפי ההכנסות שלהן.

כאמור, המקום הטבעי לקיים בו דיון זה כאן, שלא יגידו לכם שום דבר אחר, לא בפורום, לא בוועדה עלומה שלא תתכנס. אתם יודעים שהוועדה של בריכת גורדון-שהחלטנו עליה לפני 4 חודשים, טרם סיימה את עבודתה.

מר גלעדי:

למה אתה אומר את זה. הוא קולגה שלנו.

מר לוינטל:

אני אומר שהיא טרם סיימה את עבודתה.

גם לא הקשבת, דברת, אני אומר שהוועדה של בריכת גורדון טרם סיימה את עבודתה, ואני לא חושב שאפשר להתווכח על זה, כי ראש העיר אמר את זה לפני 5 דקות- שהוועדה של בריכת גורדון טרם סיימה את עבודתה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זו עובדה.

מר לוינטל:

לכן אני מציע שלא ניקח את זה לאיזושהי וועדה, שלא ניקח את זה לאיזה פורום, שלא תחפשו איזה דרך קלה לזרוק את זה לאיזה מקום אחר, כי גם אם תדונו על זה באיזושהי וועדה- בסוף זה יגיע לפה.

לכן אני מבקש לדון במועצת העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

11

גב' הרץ:

במקרה הטוב זה יגיע הנה.

מר לוינטל:

במקרה הטוב מגיע, במקרה אחר לא מגיע, לדון במועצת העיר בגבייה כיעד – האמנם.

תודה.

)מחיאות כפיים(

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מתפלא עליך.

גב' שכנאי:

עלי?

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מתפלא עליך.

כבוד היו"ר, חברי המועצה: קודם כל אני מבקש להבהיר שהתקשיתי להבין על מה מדובר.

התקשיתי להבין. צריך להבדיל בין שני נושאים שונים לחלוטין. האחד זה מדיניות אכיפה והשני זה מדיניות גבייה. אלה שני דברים שונים, וכאן היה ערבוב שלם של הסלט, מבלי שניתן היה להבין מה רוצה המשורר.

מר לוינטל:

הבינו, אל תדאג.

מר חולדאי - ראש העירייה:

נדמה לי שאין אחד בחדר הזה שלא יחשוב שכשאנו החלטנו על ארנונה, גובהה, שחלה על כל האזרחים, מן הדין שנגבה מכולם את הכל.

גב' הרץ:

גם אם היא לא חוקית?

מר חולדאי - ראש העירייה:

נגבה מכולם את הכל, את כל מה שאנו החלטנו.

גב' הרץ:

יש החלטה של בית משפט. יש פסק דין, הראו לך את פסק הדין שהארנונה היא לא חוקית?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

12

מר חולדאי - ראש העירייה:

כדי שמי שמשלם לא יצא פראייר. מה שקורה, הדבר נכון גם לגבי, גב' הרץ:

סליחה?! גונבים את התושבים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הדבר הוא נכון גם לגבי אותם אלה שקיבלו קנסות חנייה על חנייה שלא כחוק. ברגע שחנו שלא כחוק, הרי המדיניות היא מדיניות שיש לגבות מהם את מה שמגיע מהם, כי זה החוק.

גב' הרץ:

יש לך החלטה של בית משפט שהארנונה של עיריית תל-אביב, מר ספיר:

מה זה משנה? זה זה רלבנטי?

גב' הרץ:

למה זה לא רלבנטי?

מר ספיר:

כי העקרון הוא שצריך לגבות מכולם.

מר חולדאי - ראש העירייה:

כל מה שאיננו חוקי- לא ייגבה.

גב' הרץ:

נקבע. בית המשפט קבע.

מר לייבה:

נקבע רק במקרה אחד.

מר חולדאי - ראש העירייה:

ולכן, כאשר מוטל קנס או מוטלת אגרה, או מוטל היטל, אני חושב שהעניין של מדיניות הגבייה-

צריכה להיות מדיניות שצריך לגבות מכולם את הכל, והעניין איננו בכלל לדעתי- לא ניתן לויכוח.

מר לוינטל:

עובדה שזה השתנה משנת ,2001 והיה קודם משהו אחר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

13

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה נכון שעיריית תל-אביב היתה פחות יעילה בגביית ארנונה מאותם אנשים שלא שילמו בעבר, זה נכון שהיא היתה פחות יעילה בגביית מה שמגיע לה על אגרות שילוט למשל, זה נכון שהיא היתה פחות יעילה בגביית הקנסות של החנייה. ולכן, נעשו גם שינויים ארגוניים, וגם נוסף כח אדם לנושא הגבייה, והתוצאות לא אחרו לבוא. יש יותר הכנסה מארנונה, למרות שהיא לא עלתה.

מאותו מטראז' קיים בעיר, דבר שעושה צדק בין הנישומים. ולכן, לא כל כך מהר הייתי מריע.

יש ויכוח אחר והוא- האם למשל המדרכות נועדו להולכי רגל או למכוניות. יש כאלה בעיר הזאת שחושבים שהמדרכות, למרות שדרך אגב זהו חוק- שהן להולכי הרגל. אז העירייה הזאת, מר לוינטל:

לפני 10 שנים היה חוק עזר עירוני- שהיה מותר בבוגרשוב ובבן יהודה לחנות על המדרכה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני חושב, ואני גם מקבל את הפיד-בק מאזרחי העיר, שמודים לי על כך שהורדנו את הרכבים מהמדרכות בעיר הזאת. מפני שיש פה הרבה מאוד אנשים שאין להם רכב, ויש פה הרבה מאוד אנשים מבוגרים, ויש פה הרבה מאוד אנשים שצריכים ללכת עם עגלה של ילד, ויש גם אנשים עם כסא של גלגלים. ולכן אנו גם אוכפים בצורה טובה יותר את חוקי החנייה. אפשר על זה אולי להתווכח, אבל לא על הגבייה. ולכן, לאור העובדה שהנושא הזה הועלה, הוא עבר לוועדה של מר דרורי כדי לדון בו, רק לנושא החנייה, ואם יש לך מה להגיד, תגיד בוועדה.

לכן אני מציע להוריד את זה מעל סדר היום ולהעביר את זה לועדה.

מר וירשובסקי:

איזו וועדה?

מר חולדאי - ראש העירייה:

ועדת פיקוח.

גב' להבי:

הוועדה הזאת התחילה לעבוד?

מר גלעדי:

היא אמורה להביא המלצות.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע להוריד את זה מעל סדר היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

14

מר לוינטל:

מאז שהוא דן, מה קרה?

מר גלעדי:

אתה אמרת דברים שהם חצי נכונים.

יש וועדה שאנחנו מינינו.

מר וירשובסקי:

מה תחליט הוועדה הזאת של שייקה דרורי?

מר חולדאי - ראש העירייה:

לדון, להמליץ, ולהביא להנהלה להחלטה.

מר לוינטל:

ואז זה צריך להגיע למועצה.

מר ויסנר:

מתי שייקה יביא את ההמלצות?

מר וירשובסקי:

אני רוצה לומר משהו: יש יותר מידי דוחות שמעבירים לי אזרחים- שאני בודק ורואה שנעשו

טעויות.

מר חולדאי - ראש העירייה:

תעביר את זה לטיומקין לבדיקה, ואז יתברר אם יש יותר מידי. אני לא יכול להתווכח אתך, עכשיו אנו לא דנים בזה. יש לך דוחות להעביר? טיומקין עוסק בזה, תעביר לו לבדיקה. העברת לו?

מר וירשובסקי:

זו פעם ראשונה שאני שומע על הוועדה הזאת, אנשים פונים לעירייה , למחלקות השונות, והם לא מקבלים תשובה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

וירשובסקי, זה לא הדיון כרגע. אנשים אומרים- זה לא דיון ועל זה לא דנים. יש לך דוגמא? תשלח את הדוגמא לטיומקין, הוא עוסק בזה. טיומקין הוא יו"ר רשות התחבורה בעיר תל-אביב יפו.

לכן, אני מציע להוריד את ההצעה מסדר היום.

מר וירשובסקי:

אני מבקש להצביע על הקמת הוועדה, בנוסח הדברים שאמר מר לוינטל.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

15

מר לייבה:

יש ועדה.

מר דרורי:

יש ועדה.

מר וירשובסקי:

זה לא אותו דבר, זו לא ועדת פיקוח, אני לא רוצה ועדת פיקוח.

מר שומר- היו"ר:

העלה חבר המועצה רון לוינטל משהו, וראש העיר אמר בדבריו הוא מבקש להסיר את זה.

מר גפן:

הוא יכול להסביר לפני כן- מה עושה הוועדה שלו?

מר גלעדי:

היא דנה במדיניות הפיקוח העירונית.

מר שומר- היו"ר:

מי בעד ההצעה של חבר המועצה רון לוינטל- להעלות את זה במועצה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. הרץ שומר גפן

2. לוינטל חולדאי מסלאווי

3. בנאי ספיר דיין

4. וירשובסקי גלעדי מוזס

5. טורק דרורי אמינוב

6. וולוך ויסנר

7. טיומקין

8. חשן

9. פנקס

10. אבי גיא

11. שביט

בעד – 5 חברי מועצה, נגד – 11 חברי מועצה, נמנעים – 6 חברי מועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

16

מר וירשובסקי:

בעצם 11 אנשים הביעו אי אמון לגבייה הזאת, קחו בחשבון מה שקורה כאן. והציבור קורא ויודע, והוא בא בטענות אל העירייה, והוא בא בטענות אל כל אחד מאתנו- שאנו לא מאפשרים.

מר לייבה:

אתה רוצה להכריע לפי המיעוט? לפי מה אתה רוצה להכריע?

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה האיש שמייצג את הנכים בעיר תל-אביב יפו. זה האיש שמייצג את הנכים.

מר לייבה:

אתה רוצה מדיניות על איזה רכב אחד, בשעה 02.30 בלילה.

מר גפן:

אני נמנעתי כי רציתי דיון ולא בגלל מה שאתה אמרת.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני רואה אותם.קבעתי עם מישהו בשעה 02.30 בלילה, ותראה אנשים בכסא גלגלים. תבוא אתי ואני אראה לך- אנשים עם כסאות גלגלים. כן.

מר גפן:

רק הערה. מר וירשובסקי אמר שיש 11 שמתנגדים לגביה. אני לא נמנעתי בגלל זה ולא בגלל שיש לי אי אמון בעניין, אני נמנעתי כי רציתי דיון. אני לא מצביע נגד הקואליציה.

מר וולוך:

תן לשייקה להביא הצעה.

מר גפן:

ששייקה ידבר.

גב' הרץ:

אם יהיה דיון הוא ידבר.

החלטה: הצעת מר לוינטל לסדר היום- לא התקבלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

17

2. גב' גילה הרץ – מיצוי זכויות תושבי העיר תל-אביב יפו לקבלת טיפול וביצוע בדיקות רפואיות

במרכז הרפואי של העיר תל-אביב יפו.

גב' הרץ:

לנושא שהועלה על ידי רון לוינטל: להפך, העניין של מדיניות הוא פחות נורא בנושא של הגבייה, מול השטת הסכומים הלא חוקיים, ואף אחד פה לא מתייחס מר ספיר. הייעוץ המשפטי. אז תקיים דיון ויהיה.

הצעתי לסדר הפעם באה, איך לא, מעוד מפגש מרגש עם רשויות השלטון. הפעם רשויות השלטון שממונות על נושא הבריאות, אותן כידוע אנחנו מממנים. סל שרותי הבריאות הקבוע בחוק מקיף את מכלול השרותים, התרופות, הציוד, המכשירים הרפואיים, שהמבוטחים זכאים לקבל. סל השרותים יינתן למבוטחים לפי שיקול דעת רפואי , באיכות סבירה, בתוך פרק זמן סביר, ובמרחק סביר ממקום מגוריהם של המבוטחים.

הפעם אני באה בדרישה לממש לטובת התושבים, תושבי תל-אביב, אותם אנו פה כולנו מייצגים, את ההבטחה השלטונית כי אנו- תושבי תל-אביב – נוכל לקבל שרותים רפואיים סבירים, אי"ה, במרחק סביר ממקום מגורינו. אמרנו תל-אביב. בתל-אביב, מי שלא יודע, קיים המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי. ולמה נדרשתי לנושא? יום אחד גם אני הייתי צריכה איזהשהו שרות רפואי, ומה טבעי מכך- שמאחר שבמרחק הליכה של רבע שעה מביתי- יש בית חולים מפואר- יש לומר, לבוא ולקבל שם את השרותים? והנה אני באה ואומרים לי- סליחה, לא. ולמה? מי שלא יודע, חוק ביטוח בריאות ממלכתי שלנו הוא לאנשים שמבוטחים בקופ"ח. כלומר, אתה יכול להיות מבוטח בתנאי שאתה מבוטח בקופ"ח. אתה בוחר את הקופה כמובן, ומכאן אתה שואב את הזכויות שלך לקבל שרותי בריאות. אני לא יודעת איך זה בקופות אחרות, אבל אני- כחברת קופ"ח כללית, מסתבר- לא יכולה לקבל את השרותים אותם רציתי לקבל, בבית החולים, שהוא כאמור במרחק 20 דקות הליכה מהבית. מפנים אותי לאן? לבילינסון- פתח-תקווה.

מר גפן:

כי הוא שייך לקופ"ח.

גב' הרץ:

בבקשה. מכרה הזהב של קופ"ח כללית נמצא בפתח-תקווה, אז יתכבדו המבוטחים ויסעו, יבזבזו שעתיים הלוך, שעתיים חזור, אם יש להם מזל ואין חפץ חשוד בדרך. התחלתי לבדוק את העניין ומסתבר שבאמת חברי קופ"ח כללית, ושוב אני אומרת – אני לא מכירה את הנושא לגבי הקופות האחרות ולגבי הנושאים האחרים, ואני החלטתי שאנחנו- כחברי מועצה, המועצה פה צריכה להכנס לנושא הזה.

מודה, הצליחו לעצבן אותי. החלטתי להכנס לעניין הזה, הגעתי לאיכילוב, עשיתי את הבדיקה, חתמתי שם על כל מיני ניירות,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

18

קריאה:

טופס .17

גב' הרץ:

לא, לא קיבלתי טופס ,17 ביקשתי טופס ,17 לא נתנו לי טופס ,17 הלכתי לבית חולים, חתמתי מה שדרשו, אני אפילו לא יודעת מה, מה שנקרא- חתמתי בלי לקרוא, וקיבלתי את כל העניינים בדיוק.

מר ויסנר:

יש לה פרוטקציה.

גב' הרץ:

העניין של פרוטקציה פה דווקא לא עבד, ואני פניתי לקופ"ח לבקש טופס .17 כמובן, בהתחלה אמרו שלא יתנו וכו', והסבירו לי גם למה. אמרתי, נפלא, רק אם אפשר לקבל את זה בכתב, כי זה לא ייגמר פה. וראה זה פלא, קיבלתי בכתב, אבל טופס .17 והבנתי שאם אנחנו יכולים לעשות את זה לעצמנו, ופה אני פונה לכל חברי- כאילו אחים אנחנו, אם אנחנו יכולים לקבל טופס ,17 חובתנו המוסרית לפני הכל- לדאוג שגם התושבים בעיר. כי אני בעיני רוחי מעלה את אלה הזקנים, מה עושים האנשים הזקנים? איך הם חיים מול הבירוקרטיה המנוונת הזאת- שחודרת אלינו בכל מקום. באיזה אוטובוס נוסעים בכלל לבילינסון?

קריאה:

.66

גב' הרץ:

הנה, יש פה כמה טובים.

אני חושבת שזה נושא מאוד רציני. אני רוצה להקריא לכם פה כמה דברים קלים.

מר גפן:

מה את מבקשת מאתנו?

גב' הרץ:

א. אני מבקשת לקיים דיון, ואני תכף אומר לך.

מר שומר- היו"ר:

הנושא הזה לא כל כך שייך לנו, אבל לא נפסיק אותך.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

19

גב' הרץ:

או, חיכיתי. והמדהים הוא- מי קופץ ראשון- הנושא הזה לא שלנו? נציגי הקשישים. איך לא?! כל אזרח תל-אביבי בעיר מגיל 65 ומעלה, שהוא גם חבר קופ"ח , כי חוק בריאות ממלכתי מחייב אותו להיות חבר קופ"ח, למרות שכל הטיפולים שהוא יעבור- בבילינסון, באיכילוב, בתל-השומר, ימומנו על ידי המדינה. ברגע שזה עבר מהמדינה לקופה- זה על פי חוק, מרגע שזה עובר לקופה וזה בינך ובין הקופה, פה מתחילות הקומבינות. למה תושב תל-אביב שמשלם את מיסיו כדין ונהנה מהחוק הזה של חוק בריאות ממלכתי, צריך לרוץ לבתי החולים של קופ"ח בכדי שהם יקבלו את הכסף? למה הוא לא יכול לבוא הנה, במרחק של 10 דקות או 30 דקות מהבית, לקבל את השרות, ואין מחלוקת שהשרות באיכילוב הוא לפחות סביר, ואין מחלוקת שהמרחק הוא המרחק הסביר, ובילינסון הוא מרחק לא סביר. אנו צריכים לפרנס את קופ"ח? אין להם מספיק? לא עשו מספיק במשך כל השנים?

ולמה אני באה אלינו? אם זו מועצה שחשבה שמתפקידה למשל להזיז בתים לשימור בסדר גודל של 50 מליון דולר, לא נראה לי שזה כזה סיפור גדול עליה- לתת לתושבים שלה תמיכה משפטית, תמיכה מוסרית,להוביל את הקו הזה- שיבואו בסה"כ לבית חולים שלנו. זה בית חולים שלנו, של העיר, של התושבים, הוא לא נופל בכלום מבילינסון, מה קרה?

אני קוראת פה לחברי המועצה: א. בואו נקיים על זה דיון . אני בטוחה בדיון כזה- לפחות חביבה תוכל להשכיל אותנו יותר. אני מקווה שגם ראש העירייה, וגם שמעתי פה מהכיוון הזה- אחד מהסגנים, או דורון או של הליכוד- של גלעדי, שאומרים: נכון, צריך לעשות את זה. בואו נקיים על זה דיון ונעשה איזהשהו מאבק ציבורי. זה לא מאבק פוליטי, הפעם אני לא חושבת שזה קורה בגלל שמישהו פה במועצה הוא לא בסדר, בואו נרים את זה, וקדימה- ניתן שרות טוב לתושבים שלנו.

תודה רבה.

מר דרורי:

את צודקת ב- %100 בטענות שלך.

גב' אבי-גיא:

יש לי הזדמנות לפני שאני אענה לגילה, ליידע את חברי וחברות המועצה פה. במשך עשרות שנים-

משרד הבריאות עשה בדיקות טיי-זקס לזוגות שמתכננים לבוא בברית הנישואין.

מר ויסנר:

תסבירי מה זה.

גב' אבי-גיא:

אני לא רציתי להאריך בדברים, אבל רוצה פאר, אני אסביר גם מה זו הבדיקה. מה שקרה הוא, שהבדיקה הזאת מונעת טרגדיות ענקיות, מכיוון שמחלת טיי-זקס, מי שנושא את הגן, אם שני בני הזוג, ומדובר בשני בני זוג אשכנזים, אם הם נושאים את הגן, יש סיכוי של %25 שהמחלה הזאת פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

20

תפרוץ. ילד שנולד עם מחלה כזאת- לא יחייה יותר מאשר 4-5 שנים. זו מחלה איומה של ניוון המוח. והנה, אנו נאבקנו בכל כוחנו כעירייה נגד משרד הבריאות, למה לסגור שרות שניתן לאלפי זוגות צעירים ונשואים במשך עשרות שנים- בבית שטראוס, ומה שאמרו לנו- תלכו לתל-השומר.

אני פניתי לשר הבריאות ולמנכ"ל, והתשובה שקיבלתי היא- שהאוצר מצמצם את התקציבים ואנו פה משלמים את המחיר. בזה אני נותנת לכם דוגמא שתושבי תל-אביב וודאי שייפגעו, כי לא כל אחד יגיע לשם, ופה כל אחד עשה את הבדיקות.

הנושא של טופס: 17 צריך להפריד בין שני דברים. בין מרפאות לבין אשפוז. באשפוז זה הרבה

פחות בעיה. לגבי מרפאות- קופות החולים אומרות: לאו דווקא בילינסון, לנו יש מרפאות שלנו גם בתל-אביב, מצויינות, לא פחות טובות מבית החולים, מהמרכז הרפואי, שמי מאייש אותן?

רופאים של המרכז הרפואי מאיישים את המרפאות, למשל של זמנהוף. אז למה שלא ילכו לזמנהוף- שזה עולה לנו הרבה פחות, מאשר ילכו למרפאה של בית החולים?

מר גפן:

מה יהיה כאשר זמנהוף ייסגר?

גב' אבי-גיא:

הוא עובר למקום הרבה יותר נגיש, ברח' אבן גבירול, בבניין המאה. החניה שם זה דבר נורא.

כאשר אני מגיעה לשם אני רואה איך אורבים הפקחים של ד"ר משה טיומקין ועושים דוחות.

מה שאני רוצה לומר, וזה למעשה משפט המפתח: כל הסיפור של טפסי 17 זה הסכמים של כל קופ"ח עם המרכז הרפואי. מקבלים תנאים טובים, מאפשרים למבוטחים לעשות את כל הבדיקות גם בבית החולים. וישנן 4 קופות חולים: לאומית ,מאוחדת, מכבי וכללית, ואני יודעת שישנם הסכמים.

גב' הרץ:

הכללית מחרימה.

גב' אבי-גיא:

הכללית לא מחרימה. את מדברת על הקשישים. הקשישים שרוצים ללכת למחלקה הגריאטרית ברח' סולד- מקבלים טופס 17 בלי בעיה. אותו קשיש מקופ"ח אחרת- עושים לו קשיים, כך שזה עניין להסדר, כאשר אנו פועלים כל הזמן מאחורי הקלעים, אבל לא אנחנו מחליטים פה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הועלה כאן נושא שהוא לא בתחום הסמכות של עיריית תל-אביב יפו, ונמצאה כאן הזדמנות כדי לדבר- גם מצד חברת המועצה- הגב' הרץ, וגם הגב' אבי-גיא, ששתיהן מצאו לנכון לדבר ולעלות ולספר לנו,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

21

גב' הרץ:

למה זה לא בסמכות?

מר חולדאי - ראש העירייה:

תני לי לסיים, אני בעדך, תכף תראי.

ולכן אני שמח שהעלתם את זה, אני בטוח שאין כאן אף אחד מחברי המועצה- שלא יבוא ויקרא מכאן, מעל במת המועצה, לקופות החולים, לאשר כל טופס 17 לכל בית חולים כאשר יחפוץ הקליאנט. מה גם שלפי מיטב ידיעתי זה גם מה שאומר החוק. החוק אומר שאדם רשאי לבחור לעצמו את בית החולים.

יחד עם זה אני מציע את הדבר הבא. אני מציע שהמועצה, במקום להעלות הצעה לסדר, תמנה את הגב' הרץ- שהיא תעמוד מול משרד הפנים ומשרד הבריאות, תעלה בפניהם את הבעיה, ותנסה לשכנע אותם לאיזהשהו פורמאט שיוכל לבוא כאן לישיבת המועצה, בהחלט אנו נשמח להעלות את הנושא. יש לך את ההזדמנות למצות את יכולותיך, ולהביא בפנינו הצעה ראויה בעניין הזה.

אם אין התנגדות, אז קיבלנו את זה.

מר שומר- היו"ר:

קיבלנו את זה פה אחד.

מר לוינטל:

שאני אגיד עכשיו שהיא לא אופוזיציה ושאתם הולכים יחד ויש לכם שתוף פעולה?!

החלטה: המועצה מחליטה למנות את הגב' הרץ- שתעמוד מול משרד הפנים ומשרד הבריאות, תעלה בפניהם את הבעיה בעניין, ותנסה לשכנע אותם לאיזהשהו פורמאט שיוכל לבוא לישיבת המועצה, ואז המועצה תעלה את הנושא.

3. מר איתי פנקס- יצירת רישוי הולם והידוק הפיקוח על צוברי גז תת קרקעיים, על מנת למנוע

סכנה לחיים ולרכוש תושבי העיר. גביית ארנונה עבור השטח המשמש לצורך התקנת הצוברים.

מר ויסנר:

יש עניין בהעלאת הצעות לסדר. אין לי שום בעיה אבל הצעה לסדר לפי דעתי צריכה להיות- על ידי כל סיעה הצעה אחת. אין לי שום בעיה שאיתי פנקס יעלה הצעה, אבל אם זו הצעה לסדר מטעם סיעת מר"צ, והיא קיבלה את זה ממר זעפראני מש"ס, לא יכול להיות שסיעה אחת תעלה שתי הצעות לכן, אם זה כך,

גב' הרץ:

אם הם החליפו, למה לא?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

22

מר ויסנר:

אם היועץ המשפטי,

גב' הרץ:

אם אנו מקיימים על זה דיון, גם אני רוצה.

מר ויסנר:

אם היועץ המשפטי,

גב' הרץ:

מי זה היועץ המשפטי?

מר ויסנר:

היועץ המשפטי אחז בן ארי. אם הוא יגיד שזה בסדר, זה אומר שמחר כל סיעה יכולה להעלות 4 הצעות ומשהו בזה לא נראה לי.

מר לוינטל:

אפשר לקבל את ההחלטה הקודמת בלי הצעה לדיון?

קריאה:

יהיה דיון, היא תביא המלצות.

מר שומר- היו"ר:

קיבלנו את ההצעה.

מר ויסנר:

אפשר לשמוע את עו"ד בן ארי?

מר שומר- היו"ר:

אדוני היועץ, אתה רוצה לענות?

קיבלנו את זה פה אחד.

אם יש הסכמה, צריך לקבל את זה, זה בסדר.

מר לוינטל:

זה הרי לא היה על סדר היום בכלל. זו הצעה לסדר היום, איך זה עבר? אני לא מבין מבחינה משפטית איך זה עלה בכלל לדיון אם זה רק הצעה לסדר?

עוד לא התחיל סדר היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

23

מר שומר- היו"ר:

התחיל, אתה היית הראשון.

אתה רוצה לענות?

עו"ד בן ארי:

אני יכול לענות.

הצעה לסדר יום היא זכות אישית של חבר מועצה, היא לא זכות סיעתית. זה קודם כל לפי התקנון.

גב' הרץ:

של הסיעה. מה זה זכות אישית?

עו"ד בן ארי:

היא זכות אישית של חבר מועצה.

כאשר יש יותר מאשר 4 הצעות לסדר יום, שזה המספר שבו דנים בישיבה אחת, צריך לעשות לפי מפתח של גודל הסיעה. פה לא מתעוררת הבעיה הזאת, כי אין תחרות בין סיעות שונות, אלא יש הלוואה מסיעה לסיעה.

גב' להבי:

זו לא הלוואה, זה ניתן על בסיס אישי.

עו"ד בן ארי:

לא הלוואה, הענקה. אז זה לא בעיה. אם רוצים לקבוע בעניין הזה כללים, צריך לבקש מוועדת המועצה לקבוע בעניין הזה כללים, אבל כרגע אין עם זה בעיה.

מר שומר- היו"ר:

כרגע אין בעיה.

מר לוינטל:

אני שואל שאלה משפטית נוספת. אם אני מבין נכון משפט זה בסדר היום. בפתח כל ישיבה עולות 4 הצעות לסדר היום, שאם הן מתקבלות, הן מצטרפות לסדר יום של ישיבה אחרת. הן לא על סדר היום. שאלתי היא- כיצד הצעה לסדר היום כבר עברה, ההצעה כולה? אני חושב שמה שאפשר לעשות זה רק להצביע לשים את זה בסדר היום הבא. לא נראה לי שאפשר כבר להצביע, לפני שזה בכלל על סדר היום.

עו"ד בן ארי:

זו הצעה לסדר היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

24

מר לייבה:

פה אחד, פה אחד אפשר לשים.

מר לוינטל:

הצעה פה אחד לשים את זה על סדר היום.

מר לייבה:

לא. פה אחד למנות את גילה הרץ.

מה קרה? אתה בעד בירוקרטיה?

מר לוינטל:

אני שואל את אחז.

מר לייבה:

אנו רוצים לקדם את זה.

עו"ד בן ארי:

כאשר מועלית הצעה לסדר יום- המועצה יכולה להחליט לכלול את זה באותה ישיבה, או לדחות את זה לישיבה אחרת, או להטיל את זה על וועדה.

מר לוינטל:

מצויין. קיבלנו את זה? כי פעם העלתי הצעה והיא התקבלה, אבל אמרו שאי אפשר לעשות את זה באותו יום.

עו"ד בן ארי:

לא נכון. אפשר לכלול את זה באותו יום.

מר שומר- היו"ר:

יכול להיות שנעשתה טעות באותה ישיבה. אמרתי אולי.

מר לוינטל:

עכשיו הבנתי שאפשר, כאשר מקבלים הצעה, לעשות את זה באותו יום.

עו"ד בן ארי:

המועצה יכולה להחליט שהיא רוצה לדון על זה באותו יום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

25

מר פנקס:

ההצעה נוגעת לנושא של צוברי גז תת קרקעיים.

בשנים האחרונות התופעה הזאת הפכה להיות יותר נפוצה, השימוש הוא מוצדק, זה דרך יותר בטיחותית להקים ריכוזי גז באזורים של אוכלוסיה צפופה. צובר גז כזה הוא מיכל בעל נפח של 1,000-5,000 ליטר של גז דחוס. ההטמנה נועדה לחסוך הקמת מרכזיות גז, אך הם אינם מותקנים באופן בטיחותי ועל פי התקן ועלולים לגרום לסכנת חיים מיידית לדיירי האזור, ללא התרעה.

רק שתבינו, ולקחתי את זה מהאתר של משרד התשתיות. התכונה של הגפ"ם- שזה החומר שנמצא שם, ק"ג של גפ"ם יכול ליצור פיצוץ של 2.5 ק"ג ,T.N.T כלומר זה פי 2.5 יותר מסוכן מ-.T.N.T רק שתבינו, שאלפי בניינים בעיר תל-אביב יפו עומדים פשוט על חבית אבק שריפה דפקטו. אני אולי צריך להזכיר את הפיצוץ בלונדון- מיניסטור לפני 3-4 שנים, אני חושב שזה היה בלונדון מיניסטור, היה כמה שנים לפני כן במסעדה ג'ירף. במקרה שם לא היו הרוגים, במקומות אחרים היו. בחיפה בנווה שאנן היה פיצוץ, אדם נהרג, כנ"ל היו ארועים גם באור יהודה ובעוד מקומות.

הנושא הזה עלה כבר גם בערים אחרות. לגבי הצוברים האלה, יש תקן שנקרא ,158.1 זה התקן הנדרש. למעלה מ- 2,000 צוברי גז נמצאים בתל-אביב, אולי ,3,000 אנו אפילו לא יודעים את המספר המדויק. ישבתי עם האנשים של אגף פיקוח על הבנייה במנהל ההנדסה, ומסתבר שבעצם לא דורשים מאתנו, מעיריית תל-אביב יפו להעביר את הצוברים האלה הליכי תכנון ובנייה.

יש פה בעצם 2 נושאים מרכזיים, שלא כולם הם בהשפעתנו הישירה, אבל עדיין יש לנו יכולת להתערב בעניין.

נכון להיום התקן כאמור לא מקבל היתר מהוועדה המקומית אלא רק אישור של משרד העבודה.

האישור הזה לא מהווה הוכחה לכך שהצובר נבדק על פי התקן, או שהוא קיבל אישור ממכבי אש אפילו, כלומר- הצוברים נמצאים שם בלי שום בדיקה.

פקחי משרד העבודה עובדים על פי תקנות של רישוי עסקים- של אחסנת נפט, שאינם כוללים צוברי גז. בעצם- שום דבר לא ממש נעשה עם זה.

שאילתא הוגשה בעיריית חיפה על ידי חבר המועצה- מר מיכאל ינוביץ', הוגשה גם בכרמיאל, בנתניה, והתוצאות היו של פעולה.

עוד נקודה שהיא אולי פחות קריטית מאשר הסכנה לחיי אדם שיכולה להגרם מפיצוץ כזה, היא נושא הארנונה. למעשה מדובר במתקן מסחרי לכל דבר, הוא נועד לשרת- לא פחות את חברות הגז מאשר את הצרכנים- את הדיירים, ולמעשה מדובר בשטח שהוא 4X3 מ', אבל אי אפשר לבנות במרחק של 3 מטר ממנו, כלומר, מדובר על כ- 70 מ"ר- שזה שטח של דירה ממוצעת בתל-אביב, ואלפי יחידות כאלה- עיריית תל-אביב ראוי והיא יכולה לגבות מהם מליוני שח' בשנה לכל הפחות.

גב' להבי:

ממי?

מר פנקס:

מהחברות כמובן. ברור שלא מדובר בדיירים, המתקן לא שייך לדיירים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

26

מר גלעדי:

החברה תטיל את זה על האזרח, והאזרח ישלם עוד.

מר פנקס:

גם אם היית צודק, אתה באמת חושב שעדיף שלא יהיה פיקוח? תאמין לי שהאזרח יעדיף, גם אם, ואני לא חושב שזה צריך ליפול על האזרח, כי זה חוסך לחברות.

מר דרורי:

בטיחות ותקני בטיחות- זה דבר שצריך לעשות, ואתה צודק ב- %.100 אני לא הייתי קושר את זה לנושא הארנונה.

מר פנקס:

אתה צודק ב- %.100 אני לא קושר את זה.

אני גם רוצה לקצר, כי גם ככה אנו באחור.

אני אומר שיש פה שתי סוגיות שצריך לדבר עליהן. מאוד יכול להיות שיש סכנה שחלק מהעניין הזה יגולגל לצרכנים, אגב, זו עדיין לא סיבה לא לחייב-אבל יכול להיות שראוי שיהיה איזהשהו תשלום שהוא יותר סמלי, אבל מה שבטוח הוא- שצריך פיקוח.

מה שאני מבקש- שאנו נקיים דיון בנושא הזה,

מר שומר- היו"ר:

במועצה?

מר פנקס:

אבל מכיוון שקיבלתי ממש באחרונה התייחסות- גם מאלי מלאכי- בנושא של אגף חיובי ארנונה, שנבדקת באמת האפשרות לחייב בארנונה, ובלי קשר- מהנושא של הפיקוח על הבנייה- כן לדרוש הליכי תכנון ובנייה. כמובן, זו לא החלטה שלנו, אבל לדרוש לקבל את הסמכות בנושא הזה, לכן אני כן מבקש להשאיר לעצמי את הזכות, כלומר- שנאשר פה אפשרות לדיון במועצה, ואם יהיו תוצאות טרם הדיון, אני אעלה לעדכן, ואני מניח שזה יספיק.

מר שומר- היו"ר:

אז אתה מבקש להמתין. כן? אז אתה לא רוצה לדון כרגע?

מר פנקס:

אני רוצה דיון.

מר גלעדי:

אתה דן על 1,000 צוברי גז או על הארנונה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

27

מר פנקס:

ארנונה מצד אחד, אבל מה שיותר חשוב- זה נושא הפיקוח- שהצוברים האלה יעברו רישוי.

הצוברים האלה לא עוברים הליכי תכנון, אין הליכי תכנון.

מר שומר- היו"ר:

אבל אתה לא מעלה את זה שנדון בזה, אלא לחכות לתוצאות?

מר גלעדי:

הם מקבלי אישור מאגף רישוי עסקים- אם זה עסק,

מר פנקס:

נכון.

מר גלעדי:

ומקבלים מאגף רישוי בנייה- אם זה נמצא בתוך בניינים.

מר פנקס:

ללא בדיקה. אני אומר לך שהוועדה המקומית ואגף פיקוח על הבנייה לא בודקים את זה. אין להם סמכות, אמרו לי את זה במפורש, ואני רוצה שנדון בעניין כדי שתהיה.

מר שומר- היו"ר:

אתה לא רוצה להעלות את זה כרגע לדיון? אתה אומר שאנו מחכים כרגע.

מר פנקס:

לא. נורא פשוט: הבקשה שלי היא אחת והיא מורכבת משני שלבים. אני מבקש להעלות את זה

לדיון במועצה. אם יהיו תוצאות לשני החלקים הלאה לפני כן, אני אעדכן ואז אולי יימנע הצורך בדיון.

מר חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים.

צר לי. אין לי בעיה לנהל דיונים, אבל אי אפשר לנהל דיונים בלי שמכינים דברים בצורה מסודרת ויסודית, שבמסגרתה נבדקים ההיבטים המשפטיים- התכנוניים וכן הלאה, אחרת אין טעם לדיון.

כך זה אמור להתקיים אגב, בנושאים מהסוג הזה- בוועדת בניין ערים, כאשר צוות מקצועי מכין את כל הפרטים, מביא את התכנית, מביא את חוות הדעת המקצועית, אוסיף את הדברים.

אני מודה בעוונותי, שתוך כדי הדברים הבנתי שיש בעיה עם צוברים, אבל אני לא מכיר וזה כל מה שהבנתי, כי את ההיבטים החוקיים שנוגעים לצוברים אני לא מכיר. אני לא יכול לנהל כרגע שום פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

28

דיון אינטליגנטי על הנושא הזה, ולכן, ללא שהדבר הזה יבוא עם הצעה מסודרת לפני ישיבת המועצה- שבמסגרתה הנושא ייבדק, אין שום טעם לקיים דיון כזה.

ולכן אני מציע שאנו נקיים דיון כזה, וההחלטה תהיה רק בהנחה- שאתה- יחד עם הגורמים המקצועיים, תביא לידי כך שההצעה למועצה הבאה תהיה לאחר שהיא נבחנה גם בהיבט המקצועי וגם בהיבט המשפטי, כדי לראות הצעה שיש על מה לדון בה. אני כרגע לא יודע על מה יש לדון.

מר פנקס:

הליכי תכנון ובנייה,

מר גלעדי:

שדורון ספיר יבדוק את זה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הליכי תכנון ובנייה- יש לנו את הגורמים המקצועיים, יש לנו את ועדת בניין ערים, ולא צריך להביא את זה למועצה. המועצה היא גם כן וועדת בניין ערים, וישנה ועדת המשנה. לא צריך. לכן דברים כאלה- אני לא רואה טעם לנהל עליהם ישיבה. אתה רוצה? אני מוכן גם להסכים לנהל עליהם דיון, אבל אני לא רואה טעם, כי אני לא מכיר ולא יודע מדוע יש צורך לדון פה- על דבר שהוא לגמרי לא בשל, ולא ברור על מה אני צריך לדון.

ולכן, אני מציע להוריד את זה מעל סדר היום, ובמקביל- תעשה עם ועדת בניין ערים, או עם מהנדס העיר, או עם הגורמים המקצועיים ברישוי עסקים, תכינו איזושהי הצעה ותביאו את זה לועדת הנהלה. ואם אנו נדון בעניין ונרצה לשנות את חוק העזר העירוני, או להביא לידי כך שנפנה למדינה לשנות חוק מדינה בהקשר למשרד העבודה, או נדמה לי שמשרד התשתיות אחראי על הנושא הזה.

מר פנקס:

משרד העבודה אחראי על זה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

נכון, הפיקוח על זה. אני זוכר שכאשר היה המקרה של ג'ירף- קצת עסקנו בזה בזמנו בהקשר לארוע ההוא.

אם תבוא ההצעה- נעלה את זה גם לדיון במועצה.

מר פנקס:

אני פניתי דבר ראשון לאגף הפיקוח על הבנייה, ובדקתי אתם מה יש להם ומה אין להם. מסתבר שהם לא יכולים לבדוק את זה כרגע, ולכן אני רוצה להביא את זה לפה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

29

גב' להבי:

גם שנאים לא נבדקים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה שהם לא יכולים, זה לא אומר שאם תביא את זה לפה- הם יוכלו. כדי שהם יוכלו- צריך לעשות מישהו עבודה, ולא סתם להגיד- להביא לכאן כדי שהם יוכלו. זה כמו שאני יכול להחליט לקופת החולים, גילה הרץ הביאה לי- בואו נדבר. אז אני אחליט. אוט-אר-גזועקט. אז החלטתי. זה ישפיע על קופת החולים אם לשלוח את החולה לבילינסון או לא? התשובה היא לא.

מר פנקס:

אולי צריך חוק עזר עירוני.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אבל יש דרך איך להכין חוק עזר עירוני, וכאשר תביא את חוק העזר העירוני- יש תהליכים איך להביא אותו כדי להביא אותו לכאן. היום מובא חוק עזר עירוני שעבר דרך היועץ המשפטי, שהכין את התשתית לחוק, החוק הזה הגיע לישיבת הנהלה, נדון בישיבת הנהלה ואושר, ומגיע לישיבת המועצה לצורך החלטה. זה מה שאני מנסה להסביר. אני לא נגד, אני בעד, אני רק אומר שסתם לבקש דיון- אין טעם, כין אין תשתית לדיון.

גב' הרץ:

יש פה איזהשהו עניין- שלא תוקפים את הנושא של הצעות לסדר כפי שבעצם, מר חולדאי - ראש העירייה:

נכון. גם ההצעה לסדר שלך לא היתה הצעה לסדר.

גב' הרץ:

מאחר שהצעות לסדר שמורות בדרך כלל לאנשים שלא יושבים בהנהלה, זה כן בנושא של סיעות, אבל אדם בתוך סיעה. פה בעירייה עשו מן מישמש ונתנו – כאילו נותנים במה בפני הקהל, ואחר כך בלאו הכי מעבירים לוועדה. זו לא הצעה לסדר, הצעה לסדר זה כאשר מישהו שהוא לא מחובר לשלטון- רוצה שידונו בנושא מסויים.

מר שומר- היו"ר:

הוא מחובר לשלטון, למה הוא לא מחובר לשלטון?

איתי , שמעת את ראש העיר? הבנת את ראש העיר?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

30

מר חולדאי - ראש העירייה:

אתה עדיין רוצה שנאשר את זה לדיון?

מר פנקס:

אני חושב שצריך לדון בעניין.

מר חולדאי - ראש העירייה:

בואו נאשר את זה לדיון.

מר וירשובסקי:

למה?

מר חולדאי - ראש העירייה:

ככה אנחנו רוצים.

מר שומר- היו"ר:

מי בעד להעלות את הנושא לדיון במועצה?

ה צ ב ע ה

בעד – 8 חברי מועצה

נגד – 5 חברי מועצה

נמנעים – 2 חברי מועצה.

מר שומר- היו"ר:

אנו נעלה את הנושא לדיון במועצה.

מר לייבה:

יהיה דיון במועצה.

מר שומר- היו"ר:

זה יגיע בסופו של דבר ללוגיקה של הדברים האלה כאן.

ראש העיר צודק בענין הזה. בפרקטיקה.

החלטה: הצעתו לסדר של מר פנקס- התקבלה, והנושא יעלה לדיון במועצה.

4. גב' מיטל להבי- עתודות קרקע בתל-אביב יפו ושימוש מושכל בשטחים פתוחים:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

31

קריאה:

זה צריך להיות בוועדת בניין ערים.

גב' להבי:

לא,לא בוועדת בניין ערים, ותכף נספר לכם למה.

שטחים ציבוריים פתוחים- כולם יודעים את זה, זה התשתית לקיומה של איכות חיים בעיר בת קיימא. עיר לא בת-קיימא לא צריכה אותם, אבל עיר בת קיימא- שרוצה לקיים את החיים שלה גם אחרי חגיגות ה- ,100צריכה לדון בעתודות הקרקע שלה למען איכות החיים העתידית של התושבים שגרים בה.

בתשובה שניתנה לשאילתא שהעלתי במועצת העיר הקודמת הובהר כי סך הכנסות העירייה מקרן המקרקעין הגיעה בין 1999 ו-2003 – ל-665 מליון ש"ח, ובין השנים 2004-2006 ל-295 מליון שח', סה"כ 960 מליון שח' הכנסות מקרן המקרקעין, זה אומר מכירת מקרקעין בעצם.

את רשימת הנכסים שנמכרו טרם קיבלתי, אבל אין לי ספק שייעודם המקורי בבסיס היה ברובו לצרכי ציבור, גם אם הכשרנו אותם בתכניות בניין עיר לייעוד חדש, קריאה:

לא .

גב' להבי:

אז תתקן אותי כאשר אני אקבל את הרשימה, ואני אחזור מעל הבמה הזאת מדברי במידת הצורך. אני כרגע מניחה הנחות לפי מה שיש לי.

הבעיה היא שהנדל"ן הציבורי בעיר מופרט, ולא רק על ידי העירייה אלא גם על ידי מינהל מקרקעי ישראל. רק בשבוע שעבר בוועדת בניין עיר אנו נתקלנו בבקשה של יזם, על שטח בפינת הרחובות קק"ל-בן יוסף, שייעוד- מגרש מיוחד ו/או למבנה משטרה. האדמה היתה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, כפי שאמרתי, נמכרה לידם פרטי, כמו בנין המשטרה ביפו, כמו בנין המשטרה בדיזנגוף, כמו נכסים ושטחים אחרים שהמינהל מוכר בעיר. המינהל מוכר,שלא כמו העירייה,הוא לא משביח לפעמים לפני שהוא מוכר, הוא מוכר את זה ציבורי, ואז היזם מגיע לוועדה- ומבקש במקום ייעוד ציבורי, או במקום מבנה משטרה, הוא מבקש בנייה רוויה למגורים.

במקרה הזה של קק"ל-בן-יוסף- מדובר בשטח שראש העיר הקודם רוני מילוא- הבטיח שתהיה בו גינת זכרון, וכך גם פסק בית המשפט בעניין השטח, אבל רוב חברי הוועדה תרגמו את הדבר לאישור להקים בנייה רוויה בצד גן זכרון. יכול להיות גן זכרון ויכול להיות לידו בניין. וכך חברים, ברוב של 4 קולות מול ,3 פסקה הוועדה לאשר את הבקשה, אלא אם כן עוד יבוא ערר למליאה, אבל זה הדבר בקשר לקק"ל בן-יוסף.

מר ספיר:

מה זה קשור לשטח פתוח?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

32

גב' להבי:

זה קשור לעתודות קרקע. אמרתי, עתודות קרקע, ואחר כך שטחים פתוחים. אנו נגיע גם לשטחים פתוחים, תהיה רק סבלני.

מר ספיר:

עתודות קרקע למה?

גב' להבי:

עתודות קרקע ציבוריות.

מר ספיר:

למה? לבנייה רוויה. לבנייה למגורים?לבנייה לבתי כנסת? למה?

גב' להבי:

זה היה לבנייה למבנה משטרה,

אז אני מדברת על עתודות קרקע ציבוריות. אתה מכולם צריך להבין את זה.

מר ספיר:

זה לא ציבורי אבל.

גב' להבי:

היעוד לא מוגדר ציבורי? אז בוא אני אתן לך דוגמא אחרת.

אני מדברת על דוגמא אחרת. אגב, באותו עניין נאמר גם- שעוד מעט יצא מכרז עבור המשטרה-

כדי להכשיר להם בניין אחר.

פרוייקט קרית ספר,

קריאה:

משטרת הרכבת.

גב' להבי:

פרוייקט קרית ספר: רוני מילוא נתן הבטחה שלטונית בכתב לתושבים- להקמת פארק בקרית

ספר, אני ראיתי את המכתב. רון חולדאי- ראש העיר שלנו, היה בארוע – ירוק במקום בטון, אני גם היתי שם, שמעתי במו אזני כמו מאות תושבים אחרים, כי בקרית ספר יקום פארק לטובת תושבי לב העיר וכמאזן וכאיזון, כפיצוי על המחסור בשטחים ירוקים שכבר קיים באזור לב העיר.

אבל מצד שני נאמר לי בזמן האחרון, ובגלל זה אני גם מזכירה את זה, שהמינהל מקדם תכניות להפשרת השטח, שהובטח כפארק. הוצג לי אפילו איזהשהו מכתב שנכתב על ידי מנהלת פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

33

הפרוייקט מטעם משרד המתכננים, ובמכתב הזה כתוב שלא ניתן להקדיש את המתחם כולו לשטח ציבורי פתוח, זה לא יכול לעמוד במבחן המציאות- כי המדינה התחייבה בחוזה חתום, זה מכבר, הכרוך בעלויות כספיות גבוהות- לממן את הפינויים במתחם. כלומר, יש לנו איזושהי הפרטה של הבטחות ושל נכסים ציבוריים, מבני ציבור משנים את הייעוד, ואני ממש נמצאת בחשש לגבי כמות המרחב הירוק בעיניים שאנו עומדים לגדול בו, והילדים שלנו. העיר תל-אביב צריכה לדאוג לשטחים הפתוחים הירוקים לא רק ברמה המטרופולינית, לא רק ברמה העירונית-

כמו פארק ורצועת חוץ, אלא גם ברמה השכונתית. איך אפשר בכלל לדאוג לדבר כזה? הקיום מותנה קודם כל במאגר מידע שקוף ופתוח על הנושא של שטחים פתוחים ושטחים ציבוריים. יש לנו ספר של תכניות בנייה בעיר שהפיקה המחלקה לתכנון ארוך טווח של העיר תל אביב - יפו.

אני תמיד אומרת דברים טובים על המחלקה לתכנון ארוך טווח ובכלל על הגורמים המקצועיים שעובדים במינהל ההנדסה. אני עיינתי בספר ונתונים על שטחים פתוחים ועל מ"ר לנפש שטחים פתוחים- אין בו, צריך לחפש אותו במקום אחר. יש על הכל: על כמה בניינים עומדים לבנות, על איזה פרוייקטים, כמה יחידות דיור, בכמה קומות וכו' וכו' וכו', אבל אין לנו נתונים על שטחים פתוחים. אבל, ישנו סקר שבוצע על ידי החברה להגנת הטבע, ולצערי אני צריכה להסתמך עליו, והוא קרוי- מפת עיר לבנה ירוקה. שם נעשה שימוש בנתונים של אגף שפ"ע של עיריית תל-אביב לצורך ספירת היקף השטחים המגוננים, למעט שטחים בתחומי דרך, ועל זה הלבישו את נתוני הלמ"ס ביחס למספר התושבים, כדי לחשב את השטח המגונן או את הגינות והפתוח לנפש, ולזהות חוסרים. מה שזוהה בפרוש- מימצאי הסקר היו, שיש כמה שכונות עשירות בשטחים ירוקים, למשל רמת אביב, צפון מזרח העיר, בבלי, יש שכונות הנמצאות בחוסר שטחים ירוקים:

נווה עופר, שפירא, פלורנטין, עג'מי, התקווה, לב העיר ונווה שאנן, ויש שכונות אחרות- שהן חסרות לעתיד לבוא- וזה נחלת יצחק, כוכב הצפון והצפון הישן. קיימתי על הנושא הזה ישיבת ועדת איכות סביבה באוקטובר ,2006 דנו בנושא של השטחים הפתוחים, היו נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הוצגה החשיבות של שטחים פתוחים- כאשר נאמר שלא די בהגדרת כמויות מינימליות, אלא יש צורך גם להתייחס לאיכויות של הכמויות. קודם דיברה גילה על בית-חולים איכילוב. זה מבנה ציבור במקרה הזה. זה מבנה ציבור מטרופוליני- שסופרים אותו בשטח של מבני ציבור באזור רובע, וצריך להבחין לפעמים בין שטחים שהם מטרופוליניים, ייעוד מטרופוליני, שטחים פתוחים- שמוגדרים פתוחים סטטוטורית והם לא משמשים לייעודם, או שהם סגורים על ידי גדרות- כי זה מגרש טניס שהבאים בשעריו צריכים לשלם. צריך להגדיר את האיכויות. אני לא מגדירה עכשיו מה טוב או מה רע, אבל כאשר מסתכלים על רצועה ירוקה בין בניין לבין כביש ומגדירים אותה כשטח ירוק-שצ"פ, צריך להגדיר גם את האיכות שלה- כאיכות מיטבית או כאיכות ירודה, לא לא לספור אותה אולי- אבל באיזה איכות היא.

כידוע לחלק מכם, מאז שאני נכנסתי לתפקיד במועצת העיר, אני פועלת להצפת בעית המחסור בשטחים. כך למשל בכל הדיונים בתכניות עיבוי ופינוי בפלורנטין- הכנתי יחד עם החברה להגנת הטבע ובסיועם, איזושהי עבודה מאוד מקיפה- שהוכיחה כי קיים מחסור מאוד חריף, אנו מגיעים לרמה של 0-1 מ' לנפש, ובעקבות זה הוועדה קיבלה החלטה להפקעת שטחים בפלורנטין, שאני מקווה שיתממשו עוד בקדנציה הזאת. אבל לא די בזה, זה פתרון נקודתי לשכונה יחידה. העבודה שנדרשה ממני באמת כדי להכין את הסקר הזה על פלורנטין היתה מאוד סזיפית. זה בלתי אפשרי פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

34

לחבר מועצה במעמדי- לעשות עבודה כזאת על כל שכונה, ונוצר מצב שאנו מסתכלים על דברים בצורה נקודתית ולא מערכתית.

אני חושבת שבכל תכנית שמקדמים בעיר הזאת- צריך לבדוק את המאזן של שטחים ציבוריים ומאזן של שטחים פתוחים. יש את ההגדרה העירונית- שמקבילה גם להגדרה הממשלתית, של 7 מ"ר לנפש ברמה הרובעית, בין 3-5 מ"ר ברמה העירונית, וממוצע- 11 מ"ר לנפש. גם אם יש אזורים בעיר שהם מאוד מאוד צפופים ואי אפשר לתת את מה שנקרא- ההגדרה המקובלת בעיר למ"ר לנפש, הרי יש מקומות שאנחנו עומדים במטראז' מאוד מאוד נמוך, כמעט אפסי ברמה השכונתית. אני אומרת שעם כל זה שבעיריית תל-אביב יפו ובמינהל ההנדסה יש אנשים טובים שיודעים לעשות עבודה מצוינת, אם הם לא יקבלו הנחיות מאתנו, הנה קודם דיבר רון לוינטל בשבחו של כוחנו לעצב מדיניות.

מר לוינטל:

תאורטית.

גב' להבי:

אני חושבת ואני אומרת- שאנו צריכים לדון במדיניות של שטחים פתוחים, אנו צריכים שיהיו לנו כלים לדון בהם, רק הרחבת המודעות שלנו והמעורבות שלנו יכולה לעשות מפנה, ואני אומרת דבר כזה.

עברתי את זמני?

מר שומר- היו"ר:

כן.

גב' להבי:

ואני לא יכולה ללוות זמן ממישהו אחר?

קריאה:

לא.

גב' להבי:

אני אומרת שהעירייה צריכה להגיע למצב שהיא מגדירה אזורים בסיכון ירוק. אני חושבת שצריך להכין נהלים להגשת תכניות ופיתוח באותם אזורים. הנהלים צריכים לכלול הגשת תזכיר שכונתי-

ובו מצב השצ"פים ברמה שכונתית והקצאת כספים לרכישה ופיתוח שטחים ציבוריים. ואנו צריכים לשים דגש במיוחד על הצרכים בשכונות שבהן הרמה הסוציו-אקונומית נמוכה, שם הגינות הן חדר המשחקים של הילדים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

35

אנחנו צריכים לפעול בנחישות. נחישות זה אומר- לא לתת למינהל מקרקעי ישראל לנהל אותנו.

לא לתת למינהל מקרקעי ישראל לנהל אותנו! אנחנו נקבע את עתיד השטחים הציבוריים בעיר שלנו. בנחישות זה אומר- כל תכנית שמובאת לוועדה המקומית צריכה להיות מלווה בסקר של מצב קיים ומצב עתידי- וזה לא קורה. אני נחרדתי במע"ר של רוטשילד- הביאו לנו סקר שטחים, כי הכוונה היתה לא להתיר מגורים. ואני נחרדתי לראות את מצב השטחים ברובע לב העיר, אנחנו במצב גרוע מאוד.

בנחישות ובאחריות זה אומר- לא רק למכור קרקעות, אלא גם לקנות ולפעול להשלמת חסרים, כפי שעשינו אדוני ראש העיר- בנושא של פלורנטין- כשנממש את ההחלטה.

מה שאני מציעה: כן, אני זוכרת שתל-אביב כמעט בת ,100 ויפו יותר עתיקה. מה שאני מציעה זה

להקים צוות, וההחלטה הזאת גם התקבלה בוועדת איכות הסביבה, לצערי אדוני היועץ המשפטי-

היא עדיין לא סטטוטורית, היא מחכה להיות סטטוטורית, בינתיים היא רק יכולה לדבר.

אנו צריכים קודם כל להגדיר טרמינולוגיה מוסכמת לשטחים ירוקים- מה זה כן שטח ירוק ומה זה לא שטח ירוק. אנו צריכים לקבוע מתודולוגיה למיפוי השטחים הירוקים- זה שימוש מושכל, גם כמה ביטויים בלעז מה שנקרא, כי אין לנו הסכמות על הדברים האלה.

אנו צריכים לקבוע מדד לאיכות של שטחים ופרמטרים לקביעת המדדים האלה. לא יכול להיות שכל דבר שהוא סטטוטורי- שטח ירוק- ייספר כירוק- גם אם יש עליו פלישות, אלא אם כן יוחלט לפנות את הפלישות. לא יתכן שירוק זמני ייחשב ירוק במאזן, אלא אם כן יובא לידיעתנו שהוא זמני. אנו צריכים לגבש נוהל עירוני להגשת נתוני שצ"פ ושב"צ בכל תהליך של קידום ואישור תב"ע, תזכיר שטחי ציבור. אנו צריכים לעשות תזכירי שטחי ציבור בכל פעם שאנו מקדמים תכנית גרדיוזית. אנו צריכים להציע מדיניות ואמצעים לניהול מאגר שטחים באזורי מחסור, כולל באמצעות הפניית משאבים להפקעות, לרכישות, קרן הקרקעות, והפניית הטלי השבחה לטובת פיתוח סביבתי וציבורי.

ובטווח הארוך- אני מוכנה, ואני מציעה גם לבחון אפשרות להקמת קרן שטחים ירוקים באמצעות אגרת מ"ר לנפש, זה בטווח הארוך- בצורה מושכלת, בצורה חכמה.

אני מבקשת מכם בצורה נחושה- לא לדחוף לי את הדיון הזה לאיזושהי וועדה, לאיזהשהו דיון שולי. אני חושבת שזה דיון עקרוני לעתיד העיר. אני חושבת, כמי שמסתובבת ברגליים בעיר הזאת, ששצ"פ- שטח ציבורי פתוח ושטח ציבורי בנוי זה העתיד של העיר הזאת, וההצעה היא לדון- מהי המדיניות שלנו, מה אנחנו חושבים,

מר שומר- היו"ר:

איפה?

גב' להבי:

במועצה. בצורה פתוחה, שקופה. אמרתי שהמפתח לכל זה שקיפות. אם אין מאגר שקוף של שטחי ציבור- זה מתחיל משקיפות, והשקיפות זה גם בניהול דיון במועצה הזאת על הנושא הזה.

תודה רבה.

)מחיאות כפיים(.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

36

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מסכים עם כל מילה שנאמרה כאן, צריך עוד הרבה יותר שטחים פתוחים. מי שרואה מה עשתה עיריית תל-אביב בשנים האחרונות, רואה גם שהיא פיתחה הרבה מאוד שטחים פתוחים, והיא פיתחה אפילו שטחים שמיועדים לבנייה, שממתינים לבנייה, והפכה אותם לשטחים פתוחים מטופחים ומטופלים. כמעט שאין יותר שטחי בור בעיר הזאת, אנו מאוד משתדלים בכולם לנטוע חורשות, גם אם זמניות- עד שיבוא יומם.

יש לי רק בעיה אחת עם ההצעה הזאת, שכל מה שנאמר כאן מסור בידי מוסדות העירייה בדרך מאוד מאוד מסודרת שנקבעה בחוק, והדבר הזה נמסר בידי וועדת בניין ערים, על פי חוק התכנון והבנייה. וכאשר וועדת בניין ערים- דרך מהנדס העיר, שקובעת ומציעה – כפי שמכינים תכנית בניין עיר, ותכנית בניין עיר- שהיא הביטוי לדיון הכללי שהיה קודם על חזון העיר. בתב"ע יושבים המתכננים ומחליטה,

גב' להבי:

קריאה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי הנכבדת, אל תפריעי לי, אני ישבתי בשקט והקשבתי לתאור- שהסכמתי לכל מילה, לכל מילה. אני בעד, אני בעד, אני בעד. אלא – אין דבר כזה בעד, יש תמיד משקלים- שקלה וטרייה.

ולכן, כאשר יושב מי שיושב- וועדת בניין עיר, שהיא מורכבת מחברי מועצת העיר, הם יושבים ומחליטים: כמה יהיה ירוק, כמה יהיה אדום, וכמה יהיה צהוב, וכמה יהיה גבוה, וכמה יהיה נמוך, וכמה אחוזים, ואיזה תנאים, ואת הכל על פי חוקי התכנון והבנייה. כך מכינים את התב"ע.

וכאשר הוכנה תב"ע גדולה- חדשה לצפון העיר, ישבה וועדת בניין ערים והחליטה, ואפילו הבאנו את זה כאן והעלו את זה כאן במועצת העיר- לפי דעתי כוועדה מורחבת, ואחר כך זה מגיע לוועדה מחוזית, וזה מאושר, ואז – יש שטח פתוח ויש שטח ציבורי וכו'. בכל הדיונים האלה יושבים חברי מועצה ודנים ממילא.

ולכן, גם על נושא פרטני וגם על נושא רחב- יש מקום שבו דנים- הוא וועדת בניין ערים. ולכן, אינני מוצא שעל דבר מהסוג הזה יש טעם לדון כאן- לפני שיידון בועדת בניין עיר, ותמצא ועדת בניין עיר שיש טעם להעלות את הנושא מוועדת בניין עיר למועצה- במליאתה כוועדת בניין עיר. כי גם אישורים בתחום התכנון והבנייה- זה לא מועצת העיר, זה מועצת העיר בישיבתה כמליאת וועדת התכנון והבנייה.

גב' הרץ:

אבל במועצה יש מקום שתיקבע מדיניות. יחליטו פה במועצה שרוצים לונה פארק בכל 4 רחובות, יביאו את זה לוועדה לתכנון ובנייה והיא תתכנן.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

37

מר חולדאי - ראש העירייה:

ולכן, אני בעד כל מה שאמרת. אני בעד הגדלת השטחים הירוקים, אני בעד רכישה- אם יש לנו כסף- לרכוש את השטחים כדי להפוך אותם להיות פארקים, אני בעד הכל, אבל כל הדברים האלה יכולים להידון רק במקומות שידעו לדון בהם, וזה וועדת בניין ערים.

ולכן, אני לא מציע להוריד את זה מעל סדר היום, אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת בניין ערים.

מר שומר- היו"ר:

את מסכימה למה שאומר ראש העיר, או שאת רוצה שאני אעשה הצבעה?

גב' להבי:

אני מבקשת שמסקנות וועדת בניין עיר יובאו לידיעה, מר חולדאי - ראש העירייה:

בסדר.

גב' הרץ:

כיו"ר הסיעה היחידה במועצה שלא נמצאת בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני מבקשת שבכל זאת זה יקויים במועצה, כי אחרת אני לא יכולה להשתתף בדיון.

גב' להבי:

אולי נדון בזה במליאת הוועדה? כי אני נתתי דוגמא של הצבעה שהתקיימה ביום רביעי האחרון, 4 מול 3 נפל דבר, על אדמות מינהל שזה אדמות ציבוריות.

מר שומר- היו"ר:

את יודעת את היחסים בין אדמות מינהל לבין זה.

גב' להבי:

אני יודעת שמינהל זו אדמה שלי.

מר חולדאי - ראש העירייה:

וזה סוברני לחברי המועצה להחליט. מה את רוצה ממני? זו הדמוקרטיה במדינת ישראל.

מר שומר- היו"ר:

אנו נעלה את זה בוועדת בניין ערים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

38

מר גפן:

בין כה וכה- מה שמחליטה וועדת בניין ערים, בא לאישור המליאה.

מר שומר- היו"ר:

נכון מאוד.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא נכון.

גב' הרץ:

לא הכל נכון.

מר שומר- היו"ר:

לא כל דבר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

מר וירשובסקי, מה לעשות עכשיו?

מר וירשובסקי:

היא מבקשת שמליאת וועדת בנין ערים או וועדת בניין ערים- תשים לב לנושא ותדון בו, זה הכל.

אין טעם לקיים פה דיון, כי זה יהיה דיון כפול, והחלטה שתתקבל פה לא תהיה חוקית, לכן חבל על הזמן.

מר חולדאי - ראש העירייה:

היועץ המשפטי, יש טעם להצביע על זה?

גבירתי הנכבדת, הנושא יועלה לוועדת בנין ערים, שם יידון, ואם מישהו מחברי המועצה- לא תמצא חן בעיניו ההחלטה וירצה לקיים דיון כאן, יוכל להעלות את זה כדי שזה יגיע לכאן.

מר ספיר:

למליאה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

למליאה.

מר שומר- היו"ר:

מקובל עליך?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

39

גב' להבי:

מקובל.

מר שומר- היו"ר:

סגרנו?

מר לוינטל:

סליחה, מה סגרתם? שנדע גם.

מר שומר- היו"ר:

זה יעלה בוועדת בניין ערים בישיבתה בעניין הזה.

החלטה: הנושא יועלה בוועדת בניין ערים, כמפורט בדברי ראש העירייה בפרוטוקול זה.

מאשרים סדר היום

.455 דברי ראש העירייה:

מר חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים מאוד מאוד: מחולקים לכם דברי ראש העיר למועצה -

.11.2.2007

בניין העירייה עומד להשתפץ, נפתח בגן העיר בקומה התחתונה- מרכז שרות, שאני ממליץ לכל חברי המועצה לבקר בו. בקרוב, בשבועות הקרובים- יתחילו בשיפוצים של בניין העירייה ותתכוננו לכך שתהיה קצת אי נוחות, בעיקר כשהעבודות בתחילת הדרך הן בקומה א' וקומת הלובי, ועבודות בתכסית של הבניין. אני מאוד ממליץ גם לחברי מועצה שמעוניינים בכך, בקומה ה- 12 יש כמה חדרים לדוגמא, אני ממליץ לכם לבקר, נשמח גם לשמוע מכם הערות על הריהוט, הצבע, הריצוף, ולקבל הערות.

התפרסם השנתון הסטטיסטי לשנת 2006 ואני מציין את העניין. אמנם בשנת 2005 יש 378,900 תושבים, אבל אני מציין את המספר החשוב שלדעתי ב- 2006 שעדיין לא מפורסם, העיר תל-אביב יפו חוזרת אל מספר התושבים הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בתולדותיה, שזה היה ב-,1961 386,000 תושבים.

גב' הרץ:

בבחירות זה לא היה למעלה מ-400,000?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

40

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא, את מבלבלת בין מרשם התושבים לבין הלמ"ס, באמת יש פער גדול מאוד. גם עכשיו במרשם התושבים יש ,460,000 לעומת 380,000 ומשהו בלמ"ס, אלה שני דברים שונים, זה בעלי זכות בחירה.

גב' הרץ:

והעובדות לא שייכות לעניין.

מר חולדאי - ראש העירייה:

יש ככה ויש ככה. גם ככה וגם ככה.

בכל מקרה, יש גם אנשים שלא נספרים וגרים בעיר תל-אביב יפו, שגם את זה אנו יודעים.

יש ירידה בתחום תאונות הדרכים, ירידה מתמשכת.

יש עלייה אפילו בצריכת תרבות בעיר תל-אביב יפו.

שוב עלייה בנוסעים ברכבת- וזה דבר מבורך.

יש מגמת שיפור, אמנם איטית, אבל גם היא מתמשכת בשנים האחרונות, במספר הימים בהם נרשמת חריגה ברמת זיהום האוויר, וכנראה שגם מספר פעולות שמפורטות כאן בנייר נותנות את אותותיהם, ואני מקווה שנמשיך במגמה הברוכה הזאת.

התקיים קונצרט חגיגי לרגל קריאת 9 רחובות על שם אמנים דגולים שייקראו רחובות על שמותיהם: דוד אויסטרייך, יצחק בשביס-זינגר, אמיר גלבוע, יאשה חפץ, ארתור רובינשטיין, מרק שאגאל, דימיטרי סושטקוביץ, יחזקאל שטרייכמן וגוסטב מאהלר.

רבותי היקרים, לפני שנה או שנתיים, אני לא זוכר מתי, פניתי אליכם עוד פעם אחת אז וביקשתי מכל אחד מכם שיצטייד בכרטיס הזה )מציג כרטיס אד"י(. כרטיס אד"י הוא כרטיס שכל הנושא אותו מצווה, במידה שיש לו תאונה, מצווה את אבריו כתרומת אברים. בעולם הרחב מקובל בסביבות %30%-40 מהאוכלוסיה, ואצלנו אחוזים בודדים מסכימים לתרומת אברים, עד כדי כך ששמעתי שהיום מנתח לב בתל-השומר אפילו הציע- שתינתן עדיפות בהשתלת אברים למי שחתם על כרטיס לתרומת אברים, כהצעת חוק. ומאחר שהסתכלתי שמאלה, ומאחר שראיתי גם את חביבה מנענעת כרטיס אד"י, אני מזכיר שמי שניהל את כל התהליך הנפלא הזה שהיה- של קריאת רחובות על- שם האמנים כולל הקונצרט, היה בזכותה של הגב' חביבה אבי-גיא ומגיע לה יישר כוח.

)מחיאות כפיים(

מר חולדאי - ראש העירייה:

ורבותי, סתם לתזכורת לכולנו, בין השיטים מבצבצים כל מיני תהליכים מעניינים לאחרונה, והספריה הציבורית הראשונה בארץ חוגגת יום-הולדת 120 שנה. ב- 17 בינואר נקראה הספריה הציבורית הראשונה בארץ-ישראל, שנקראה בזמנו ספרית "שער ציון- בית אריאלה" – 120 שנה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

41

להיווסדה. ספרית שער ציון נוסדה ביפו ב- 1886 והועברה בשלב מאוחר יותר לבית אריאלה. אז יש לנו גם חגיגה – BIRTHDAY HAPPY לבית-אריאלה או לספריה הראשונה.

היתר כתוב במסמך.

מר לוינטל:

הערה מהמקום לדברי ראש העיר.

אני הצעתי לפני 2 ישיבות שישתדל ראש העיר לספר על דברים לפני שהם מתממשים, כד שנוכל לקחת בהם חלק, ולא נשמע על הדברים בדיעבד. וגם הסיפור של הקונצרט בסעיף ,4 וגם הנושא של הספריה בסעיף -6 מדברים על דברים שהתקיימו כבר. אם אפשר לבקש מראש העיר- אם הוא יכול, לדווח גם על דברים מראש.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני רושם לפני ונעשה מאמץ יתר. למרות שבדרך כלל אנו מודיעים.

מר לוינטל:

הרוב פה כבר היה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני מקבל את ההערה ואתה צודק.

מר ויסנר:

משהו קצר:

בעקבות העובדה ששמענו שהספרייה היא בת ,120 אני חושב שהגיע הזמן, והתקיים כאן דיון על הנושא של ספריות עירוניות. הספרייה בדרום עובדת מאוד מאוד טוב מהרגע שעשו אותה בחינם.

צריך לשקול שוב את הנושא, שכאשר הספרייה היא בת 120 – תהיה ספרייה בחינם. מי שמסתכן כמה כסף נכנס מצד ימין לצד שמאל,

קריאה:

תעלה הצעה.

מר ויסנר:

אני לא מעלה הצעה, אני מעלה כאן- הספרייה היא בת ,120 בואו נעשה שהיא תהיה בחינם סוף סוף.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

42

דברי ראש העירייה 11.2.07

1. שיפוץ בניין העירייה ופתיחת מרכז השרות העירוני הזמני בגן העיר

כחלק מההיערכות לשיפוץ בניין העירייה ועל מנת לשמור ולשפר את השירות הניתן לתושבים גם בתקופת השיפוץ, פונתה קומת הלובי בבניין והועברה באופן זמני למרכז "גן העיר", הסמוך לעירייה.

המרכז הזמני שנחנך ביום 21.1.07 מביא עימו בשורה בתחום השירות. המרכז נבנה מתוך מטרה לרכז עבור התושב את מרבית השירותים העירוניים הנדרשים לו – ארנונה ומים, תעודת תושב ומקסימום ת"א, אישורי טאבו, תווי חנייה ואיזי פארק, חינוך וכמו כן יש בו סניף דואר.

מי שיבקר במקום ימצא שעובדי העירייה הנותנים שירות לבושים בצורה אחידה, שעות הקבלה אחידות ונוחות וסביבת העבודה מודרנית ונעימה.

העבודות להכשרת מרכז השירות הקבוע בלובי הבניין יחלו בחודש אפריל ואמורות לארוך כשנה.

בנוסף יחלו בשבועות הקרובים העבודות לשיפוץ חזיתות בניין העירייה כאשר השיפוץ הפנימי בקומות העירייה ייעשה באופן מדורג ויחל בחודשי הקיץ.

על מנת להמחיש את השינוי והשידרוג שיחול בבניין ובסביבת העבודה הוכשרו בקומה 12 מספר חדרים לדוגמא – ואני מציע לכולכם לבקר בהם ולחוות דעה.

2. השנתון הסטטיסטי לשנת 2006

החודש פורסמו נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת .2006 נתונים אלו, תוך השוואתם לשנים הקודמות, מאפשרים לנו לזהות תהליכים ומגמות בתחומי החיים השונים בעיר ומכאן חשיבותם.

ראוי לציין במיוחד את מספר התושבים, שעל פי ההערכות ובהסתמך על מגמות ההגירה לעיר, משתווה בסוף 2006 למספר השיא של התושבים שנרשם בעיר בשנת 1961 – 386,000 תושבים.

בסוף שנת 2005 עמד מספר התושבים על 378,900 תושבים ונרשם גידול של %2 בהשוואה לשנת ,2004 הממשיך מגמה דומה בשנים האחרונות.

מגמה נוספת שנרשמה בהקשר זה ומורגשת בעיר היא ירידת הגיל החציוני שמשמעותה היא הגירה של משפחות לעיר. מגמה זו מחייבת אותנו להיערך – למשל, בכל הנוגע לגני ילדים ובתי ספר.

נתון מעניין נרשם בתחום התרבות. בשנת 2005 חלה עלייה משמעותית במספר המבקרים במוזיאונים ובתיאטראות בעיר. בחמשת התיאטראות הגדולים בעיר: הבימה, בית לסין, הקאמרי, גשר ויידישפיל ביקרו בשנת 2005 קרוב למיליון וחצי צופים )(1,474,400 שזו עלייה של כ- %9 במספר הצופים בהצגות בהשוואה לשנת .2004 במוזיאונים בעיר ביקרו בשנת 2005 למעלה ממיליון מבקרים ),(1,036,866 שזו עליה של כ- %8.3 בהשוואה לשנת .2004

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

43

בתחום התשתיות והתחבורה נמשכת מגמת הירידה בתאונות הדרכים בעיר שהחלה בשנת 1997 )ירידה של %48 בין השנים 1997 ל- .(2005 זוהי ירידה משמעותית יותר בהשוואה לכלל המדינה )בה נרשמה ירידה של %33 באותה תקופה(.

נתון חשוב נוסף הוא הגידול בנוסעים ברכבת: משנת 2004 לשנת 2005 נרשמה עלייה של %16 במספר הנוסעים ברכבת לתל אביב-יפו או ממנה. סה"כ עלייה בשימוש: מ- 4 מיליון נוסעים בשנת 1998 ל- 20 מיליון נוסעים כיום. מגמת גידול זו שטמונה בהשקעות גדולות בתשתית הרכבת )הוספת 2 תחנות בעיר, חיבור לבאר-שבע וכיוב'( מסייעת להפחתת עומסי התנועה בעיר.

אני מציע לכולם לעיין בשנתון הסטטיסטי ולהתרשם ממגוון הנתונים המעניינים והחשובים שנאספו על ידי המרכז למחקר כלכלי וחברתי בעירייה.

3. מגמת שיפור באיכות האוויר בעיר תל אביב-יפו

מנתונים שנמדדו על ידי המשרד להגנת הסביבה והרשות לאיכות הסביבה בעירייה מסתמנת מגמה מתמשכת של שיפור במדדי איכות האוויר בעיר.

בשנת 2006 נרשמה ירידה של כ- %50 במספר החריגות השוטפות של תחמוצת החנקן מהתקנים המחייבים לעומת שנת .2005 תחמוצת החנקן מהווה את אחד מהמרכיבים העיקריים של זיהום האוויר ומקורה בפליטת כלי רכב, מפעלים, תחנות כח וכו'.

גם בחישוב הממוצע השנתי של תחמוצת החנקן נרשמה בשנת 2006 ירידה של כ- %10 לעומת .2005

מדובר במגמה רב שנתית של שיפור בנתונים אלו אליהם מצטרפת גם ירידה מתמשכת במספר הימים המוגדרים כקשים בזיהום אוויר משנת 2002 בה נרשמו 90 ימים כאלו, 2003 – בה נרשמו 75 ימים, 2004-5 בהן נרשמו 65 ימים ועד לשנת 2006 בה נרשמו 59 ימים.

ניתן להסביר נתונים אלו בפעולות הרבות המבוצעות על ידי העירייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בתחום זה שכללו בין היתר - הסבת תחנת הכח רידינג ממזוט לגז, הוצאת אוטובוסים מפרקיים ממרכז העיר ומעבר לאוטובוסים הנעים בתקני "יורו 3", עידוד הנסיעה ברכבת לעיר וממנה )עליה מ-4 מיליון נוסעים בשנת 1998 למעל 18 מיליון בשנת ,(2005 חיוב חברות הדלק למכירת סולר דל גופרית ,50PPM סגירת השוק הסיטונאי שהביא להוצאתן של מאות משאיות מרחבי העיר מדי יום, סגירת מפעלים מזהמים, החמרה של בדיקות הרישוי והגדלת השטחים הירוקים בעיר.

אנו מתכננים להמשיך בפעילות נמרצת בתחום זה והשנה תבצע העירייה פעולות נוספות כגון חיוב תחנות הדלק לעבור לסולר דל-גופרית ,10PPM התקנת מלכודות חלקיקים במשאיות ובתחבורה הציבורית והכנסת תקני "יורו 4". כמו כן, פועלת העירייה בשיתוף פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

44

משרד התחבורה לקביעת מגבלות על כניסת רכבי דיזל שאינם בעלי ממיר קטליטי למרכז העיר.

4. קונצרט חגיגי לרגל קריאת רחובות בגוש בגדול

בתאריך 22 בינואר ,2007 התקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, קונצרט חגיגי לציון קריאת שמונה רחובות וכיכר בשכונה החדשה ב"גוש הגדול", ע"ש אומנים דגולים.

ועדת שמות והנצחה, בראשותה והובלתה של חברת המועצה חביבה אבי-גיא, החליטה להנציח בשכונה החדשה, תשעה אמנים גדולים, ביניהם סופרים, מלחינים, ציירים ומוזיקאים מן העבר, אשר העשירו את העולם בגאונותם.

הרחובות החדשים נקראו ע"ש: דויד אויסטרך – הכנר הדגול, יצחק בשביס זינגר – חתן

פרס נובל לספרות, אמיר גלבוע – חתן פרס ישראל לשירה, ישה חפץ – הכנר הדגול, ארתור רובינשטיין – הפסנתרן הדגול, מארק שאגאל – הצייר הידוע והחשוב, דמיטרי שוסטקוביץ –

גדול המלחינים, יחזקאל שטרייכמן – חתן פרס ישראל לציור וגוסטב מאהלר – המלחין הידוע.

בקונצרט החגיגי, בביצועה של התזמורת הקאמרית הישראלית, נכחו משפחות המונצחים, חברי המועצה, שגרירים, אזרחי כבוד, ידידי "תחרות רובינשטיין", מנהלי מוסדות תרבות בעיר ותושבי השכונה.

אני מברך את חברי הועדה ואת העומדת בראשה, חברת המועצה חביבה אבי-גיא, אשר מצאו לנכון להנציח שורה מכובדת זו של אומנים בעירנו, כסמל להיותה מרכז תרבות אוניברסלי וקוסמופוליטי.

5. תרומת איברים – הצלת חיים

במדינת ישראל, נכון להיום, ממתינים 1,123 ישראלים להשתלת איברים שנדרשים לשם הצלת חייהם.

בישראל קיימים המשאבים, הטכנולוגיה והיכולת לבצע ניתוחי השתלת איברים בהצלחה, אך יחד עם זאת, ללא פתיחות חברתית ונכונות לתרום איברים לזולת לאחר המוות, לא ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל ולהציל חיים.

הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות נעשית באמצעות "אגודת אדי" המהווה חלק מהמרכז הלאומי להשתלות בישראל ומנהלת מאגר מידע של כל תושבי המדינה שהצהירו על נכונותם לתרומת איברים ומחזיקים בכרטיס "אדי".

אנו רואים בעידוד החתימה על כרטיס אדי כמשימה לאומית רבת חשיבות ולכן העירייה התגייסה לקידום הנושא ולאחר מבצע החתמה של עובדיה הכוונה היא להרחיבו לכלל תושבי העיר. במסגרת זו, כל בית אב יקבל כצרופה לשובר הארנונה טופס חתימה על הסכמה לתרומת איברים שיהיה זמין גם בכל נקודות קבלת הקהל העירוניות ובאתר האינטרנט העירוני.

כמי שמחזיק בכרטיס "אדי" מזה 26 שנה, אני קורא לחברי המועצה לסייע בהגברת המודעות לנושא ובשלב ראשון לתת דוגמא אישית בחתימה על הסכמה לתרומת איברים והחזקת כרטיס "אדי".

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

45

6. הספריה הציבורית הראשונה בארץ חוגגת יום הולדת 120

בתאריך 17 בינואר ציינה הספריה הציבורית הראשונה בארץ ישראל, ספריית "שער ציון –

בית אריאלה" 120 שנה להיווסדה.

ספריית "שער ציון" נוסדה ביפו בשנת 1886 ע"י אגודת "עזרת ישראל" שיסדה גם את בית החולים היהודי הראשון בעיר ואת השכונה הראשונה מחוץ לחומות – נווה צדק.

מאז הקמתה הלכה הספריה והתרחבה ובשנת 1913 עברה לתל אביב. בשנת 1922 הפכה לספריה העירונית של תל-אביב, ובשנת 1977 עברה לבית אריאלה – משכן הקבע שלה בשלושים השנים האחרונות.

בימים בהם מדברים על הצורך הדחוף בעידוד הקריאה בקרב ילדים ונוער ועל התערערות מעמדו של הספר בעידן האינטרנט מתהדרת ספריית בית אריאלה, הראשונה מבין 22 ספריות הפועלות כיום ברחבי העיר, ב- 16,600 מנויים, 19,500 קוראים הפוקדים את חדרי העיון בה בממוצע בכל חודש ו- 3,000 איש בממוצע המשתתפים בכל חודש בפעילויות התרבות וההעשרה המתקיימים בה.

.456 פרוטוקול ועדת נכסים מס' :21/07

מר שומר- היו"ר:

רון, אתה רצית הודעה אישית. אתה רוצה עכשיו?

מר לוינטל:

לא.

מר שומר- היו"ר:

אנו עוברים לסעיף 2 – פרוטוקול ועדת נכסים.

מר לוינטל:

יש לי משהו לומר:

פרוטוקול ועדת נכסים: עיינתי בפרוטוקול ומצאתי בין סעיף זה לשני, בין סיום פרוייקט העברת זכות חכירה של אזרח אחד שגר ברח' לה-גרדייה, והעברת זכות חכירה של אזרח אחר שגר ברחוב הפורצים, כל מיני אנשים פרטיים- בינם לבין אחרים, בין כל זה לזה, מצאתי פתאום באמצע את סעיף 8 שנמצא בעמוד ,14 וכאשר אתה קורא את הכותרת אתה אומר: ,O.K פרסום מכרז למכירת זכויות העירייה בדירה ברח' מלצ'ט 3 פינת מאז"ה ,28 חלקה ,12 גוש ,7451 בסדר, עוד גוש, עוד חלקה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

46

מר גלעדי:

זה בית ביאליק.

מר לוינטל:

זה לא כתוב, תסתכל. אני חושש שישנם מספר קטן אמנם של חברי מועצה, שמסתפקים במקרה הטוב- בקריאת התוכן ואינם נכנסים לעמודים עצמם. מעטים אמנם, אבל יש כמה כאלה, בודדים, ולהם אני עוזר כעת ואני מספר להם- שבעמוד 14 יש פרוט של הכותרת, מר גלעדי:

זה הוצג בהרחבה.

מר לוינטל:

אחרי זה תדבר אתה.

זה נשמע- מלצ'ט 3 פינת מאז"ה ,28 כאשר אתה קורא את זה בעמוד ,2 עמוד התוכן, אתה אומר-

בסדר, זה עוד נכס אחד שמעבירים, מחזירים. אבל כאשר אתה קורא אותו בעוד 14 עצמו- אתה רואה שמדובר בבית שהגב' ביאליק, אשתו של המשורר הלאומי, ואני מספר לחברים, הכל כתוב בעמוד ,14-15 אבל אני חושש שאולי אחד או שניים במקרה לא קראו, אז אני עוזר להם. הרוב קראו כמובן, אבל אולי אחד לא קרא.

ואז כאשר אתה נכנס בפנים- אתה רואה שמדובר בבית של משפחת ביאליק, ובשטח מכר ישן-

משנת ,1941 שהגב' ביאליק העבירה את הבית שבו יצר בעלה המנוח- חיים- נחמן ביאליק, שאנו מכירים את פועלו, בשנות החיים האחרונות שם הוא כתב את השירים. והיא העבירה את זה- לא לילדים שלה, היא העבירה את זה לעירייה בצוואה, כדי שיקראו לזה בית ביאליק, ואני מצטט את

מה שאתם כתבתם בסעיף: 3 יכונס בו כל מה שקשור בשמו, בזכרו וביצירותיו, ותמורת זה היה

איזה מהלך כספי. אחר כך היא ביקשה להקים בחצר של בית ביאליק בניין נוסף- שנקרא- בית האשה העברייה ע"ש מנייה ביאליק, וזו פיסת הסטוריה- אפרופו 100 שנה להולדת העיר וכו' וכו'

וכו'.

מר גלעדי:

תקרא סעיף .4

מר לוינטל:

קראתי, התעניינתי, היתה איזו בעיה עם אישור נוטריוני, חזרו, העבירו, קראתי. ובסופו של יום אני רואה שרוצים למכור את זכויות העירייה בדירה הזאת, לא בבית מניה ביאליק, בדירה ברח'

מלצ'ט 3 פינת מאז"ה ,28 אותה דירה סתמית- מוכרים אותה.

אני כבר לא מדבר על המחדל שהיה כאן, שמתואר כאן באמצע, שהנכסים משם הועברו והוצאו וכו'.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

47

כשקראתי את החומר הזה נזכרתי מיד ברח' רוטשילד ,16 באותו בית התנ"ך שאני מזכיר כאן מידי פעם- שבו הוכרזה מגילת העצמאות, שבו היה בית מאיר דיזנגוף, שבו היה המוזיאון של דיזנגוף, אותו בניין שנלקחו ממנו הדברים ואין התייחסות אליו. וזה ממשיך מסורת, או מסורת במרכאות- של בוז, ממש בוז למסורת של פעם. אנו מתקרבים ל- 100 שנה לעיר, ואנחנו רואים איך כל מיני נכסים חשובים פשוט , בקלות רבה אפשר לוותר עליהם. אני לא אחזור על כל הרשימה, התחלנו מבית התנ"ך שהוא מוזנח,

מר אלי לוי:

הוא לא שלנו.

מר לוינטל:

הוא לא שלנו, של מוזיאון ארץ-ישראל, של מוזיאון ארץ ישראל שהוא כן שלנו, כל הקומה למטה.

הוא שלנו- תאמין לי, ואם הוא לא שלנו- צריך לדאוג שהוא יהיה שלנו.

עו"ד בן-ארי:

הוא של מדינת ישראל, ואנו עומדים לנהל מו"מ על העברתו לידינו.

מר לייבה:

הוא לא שלנו.

מר לוינטל:

בסדר.

אני נזכר בפסיפס של בית ביאליק, ואני נזכר בגורלה המר של גמנסיה הרצליה הישנה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

הוא שוב נואם את הנאום המפורסם?

מר לוינטל:

כן, כמו קאטו הזקן.

ובכל מיני נכסים עירוניים בעלי חשיבות- מי יותר, מי פחות: ככר רבין, כל מיני מקומות שלדעתי האצבע עליהם קלה על ההדק. וכאשר אני רואה באיזו קלות אנו מוותרים על המבנה הזה והוא הופך להיות פשוט סתם מבנה.

מר גלעדי:

רון, אתה לא היית בוועדה, היה דיון ארוך, לא של דקה ולא של שתיים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

48

מר לוינטל:

אני לא היתי בוועדה כי אני לא חבר הוועדה. אז מה? אז הוא היה. מה זה משנה מי היה בוועדה.

מר גלעדי:

היה דיון, נשאלו שאלות, ניתנו תשובות, ולאחר מכן התקבלה החלטה, כולל אמנון ז'קונט.

מר לוינטל:

אז התקבלה החלטה בוועדה, אבל אם ההחלטה של הוועדה היתה קובעת ולא היה צריך את מליאת המועצה- אז לא הינו דנים פה. עובדה שהמחוקק רצה שהדיונים של הוועדה הזאת יגיעו בסופו של דבר לאישרור במועצה. אז מה אתה רוצה? היה דיון, לא היה דיון, מה אכפת לי?! זה הגיע בסוף לפה להצבעה היום, ואנחנו אנשים בעלי שכל ישר, ויש לנו את הזכות לבחור את מה שאנו רוצים- אפילו אם זה היה באיזה וועדה. אז זה היה בוועדה, DEAL ,BIG היה בוועדה.

למרות הקדושה של הדיון שהיה בוועדה, אני מרשה לעצמי בחוצפה יתרה , לפנות לאנשים פה ולומר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא בחוצפה.

מר לוינטל:

אני אמרתי את זה בציניות. אני פונה אליכם- יש כאן נכס, ככל הנראה הסטורי, שהיה בית של המשורר הלאומי- ביאליק, והיתה בו אשתו, והוא יצר בו את יצירותיו, והיה בו רכושו- שכנראה כבר לא נמצא, ואחר כך בנו שם דבר שרק משמו אני מבין את עתיקותו: בית האשה העברייה על שם מניה ביאליק. וזה נכס שנראה לי נכס עירוני ולא היתי רוצה שהוא יימכר לידיים פרטיות, לא היתי רוצה לוותר עליו, לא היתי רוצה שנקרא לו פה כבדרך אגב בסעיף ,8 מכירה של דירה, דירה ברח' מלצ'ט 3 פינת מאז"ה .28 אני חושב שצריך להתייחס למוניומנטים של העיר הזאת בצורה מאוד רצינית ואחרת. תראו, אנו רצים אחרי מבנים שאונסק"ו אמר שהם העיר הלבנה, אז הם עכשיו במעמד של קודש. אבל אונסק"ו לא מכיר את המשורר ביאליק. אם אונסק"ו היו יודעים שפה עבד המשורר, אולי גם זה היה מוכרז כמשהו שצריך לשמר אותו.

אני מציע לא לפרסם מכרז למכירת זכויות העירייה בדירה ברח' מלצ'ט ,3 אלא להשאיר בידינו את הנכס שנקרא- בית ביאליק,

גב' להבי:

זה לא בית ביאליק.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

49

מר לוינטל:

הבית של אשתו, וגם הוא עבד בו, תסתכלי בסעיף :3 בו חי ויצר בעלה המנוח חיים נחמן ביאליק בשנות חייו האחרונות.

יש לי דעה מסויימת, יש לי כבוד מסויים למשורר הלאומי, אולי לכם יש פחות, אני לא יודע.

בסדר.

אני מציע לקחת את המקום הזה. הרגע דיברו פה על חשיבות של ספריות, אפשר לעשות בו ספריה, ואפשר לעשות בו מוזיאון לתולדות העיר, ואפשר לעשות בו 1,001 דברים שמשתלבים עם העובדה שזה היה הבית של ביאליק. אז יש פה חברת מועצה אחת שמשמרת את התרבות, חברת מועצה אחרת שדואגת לנשים, וכל מיני חברי מועצה וחברות מועצה אחרים. בית האשה העברייה על-שם ביאליק, אל תתנו לזה לעבור לידיים פרטיות- כאילו מדובר באיזה מבנה קטן ברח' מלצ'ט.

מר חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, עיריית תל-אביב יפו השקיעה בבית ביאליק לאחרונה, למיטב זכרוני, ויעדכן אותי המנכ"ל – 4 מליון שח' ויותר בשימורו של הבניין- שימור מחמיר. מי שעוד לא היה שם- מוזמן לראות כמה משקיעה עיריית תל-אביב יפו באותם נכסים הראויים לשימור בעיר תל-אביב יפו.

מר לוינטל:

זה לא אותו בניין, זו צוואה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני לא מטעה את אף אחד.

תקשיב. היכולת להקשיב היא תכונה שראוי ונכון לפתח אותה עם הזמן ולא ליסוג.

בית ביאליק שופץ בלמעלה מ-4 מליון שח' שימור מחמיר, אני מאוד ממליץ לכולם לבוא לבקר ולראות באיזו רמה הוא שוקם ושומר, אותו בית שהיה בית ביאליק, ליד בית בניין העירייה הישן-

שעליו אנו עמלים כרגע , כדי להביא לידי כך שגם הוא ישומר וישופץ ויהפוך, אי"ה, במהרה בימינו אמן, למוזיאון לתולדות תל-אביב.

יחד עם זאת וועדת הנכסים דנה וישבה בכובד ראש על עניין הדירה הזאת, ואני ממליץ לאשר את פרוטוקול ועדת נכסים כמו שהוא.

מר שומר- היו"ר:

אנו ניגשים להצבעה.

מי בעד אישור פרוטוקול ועדת נכסים?

מר לוינטל:

אני רוצה שמית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

50

מר שומר- היו"ר:

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. שומר הרץ זעפראני

2. חולדאי לוינטל לוי

3. ספיר

4. מזרחי

5. גלעדי

6. גפן

7. מסלאווי

8. טיומקין

9. וולוך

10. שביט

11. אבי-גיא

12. מוזס

13. חשן

14. דיין

15. פנקס

16. טורק

17. להבי

18. אטיאס

19. וירשובסקי

20. ויסנר

בעד – 20 חברי מועצה, נגד – 2 חברי מועצה , נמנעים- 2 חברי מועצה החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס' 21/07 – מ א ו ש ר.

מחליטים ברוב של 20 קול, לאשר את פרוטוקול ועדת נכסים מס' 21/07 מיום .17/01/2007 )ראה נספח א'(

.457 פרסום מכרזים פומביים לשיפוץ , שימור הפעלת והשכרת

מבנים במתחם הרכבת העותומנית ביפו – מנשיה )תיקון

החלטה(.

מר שומר- היו"ר:

אני מודיע שחברת המועצה גילה הרץ ביקשה להודיעה שהיא לא משתתפת בסעיפים 3 ו- .4 פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

51

מר גלעדי:

לגבי סעיף: 3 היתה החלטת ועדת נכסים שאושרה גם במועצת העיר- על הנושא של התמהיל.

בבדיקת התמהיל היה יו"ר ועדת נכסים, מנכ"ל העירייה, מנכ"ל עזרה ובצרון, החשב- נדמה לי.

מר אלי לוי:

ותוסיף את יו"ר ועדת נכסים כיו"ר, בסעיף .6

מר ויסנר:

תרשמי בפרוטוקול שב- 1998 היהודים הקימו את הפארק הראשון במתחם.

גב' להבי:

בימים אלה העירייה פרסמה, ואני אגיד לכם מתי היה בדיוק הפרסום- ב-4.2.2007 היה פרסום של הוועדה המקומית לפי סעיף 149 לחוק- הודעה ביחס ל-22 מבנים, תב"ע שאושרה בוועדה המקומית למגוון של שימושי מסחר קמעונאי, בתי אוכל, ואפילו משרדים בהיקף של עד %,10 ועכשיו מתבקש הציבור להגיב על התכנית, ובאם יש לו התנגדות לשימושים המוצעים, הוא רשאי להגיש התנגדות לוועדה המקומית תוך 14 יום. קודם כל ההודעה פורסמה ב-4 בפברואר, לפי מה שיש לי ביד ממה שקיבלתי, עוד לא עברו 14 יום ואנו כבר מאשרים מכרז , לפני שקיבלנו התנגדויות. זה דבר ראשון.

דבר שני: אני רוצה לתת דוגמא לאדוני ראש העיר- שהעריך את מה שאמרתי קודם בנושא שטחים

פתוחים. כאשר אני קיבלתי בוועדת בניין עיר והובא לידיעתי מתחם מנשיה, אני הצבעתי בעד.

הדבר היחידי שביקשתי- זה לקצץ את השימושים המרעישים, את הדיסקוטקים, ויחד הצבעתי בעד. אבל לא היתי מודעת, זה היה תחילת הקדנציה, לא הייתי מודעת לכל התכניות של הבינוי באזור. לא היתי מודעת שיש לנו מתחם נחושתן – 350 יחידות דיור, ויצחק אלחנן – 182 יחידות דיור, ויצחק אלחנן מזרח – 120 יחידות דיור, ומתחם לפיד- 340 יחידות דיור, ותפרי נווה צדק –,362 ומתחם ליבר, ומנשיה, ומתחם עתד, ולא אלאה אתכם. רק באזור נווה צדק – שבזי- 3,449 יחידות דיור מתוכננות, בלי לקחת בחשבון פרוייקטים קטנים, לקחתי רק את הגדולים. חוץ מזה בנוסף- ברובע לב העיר, יש לנו מצאי מאושר שמחר אפשר להוציא עליו היתרי בנייה, של 3,100 יחידות דיור, בסה"כ באזור רובע לב העיר- מעל 9,000 יחידות דיור. מיותר לציין שיש לנו בית ספר אחד, קוראים לו "בלפור", והוא צפוף- 520 תלמידים. אני אומרת לך- מ"ר לנפש- בושה להזכיר.

מנשיה מיועדת למבני ציבור, ואני הצבעתי אדוני אלי לוי- להסב אותה לשימושי מסחרי.

קניוניזציה כמו בשפך הירקון, אותו דבר! אני מטיילת כל פעם בשפך הירקון ואני רואה- אין לי איפה לשבת ואין לי צל, יש לי רק בתי קפה ורק איפה לבזבז כסף, זה מה יש!

עכשיו אני מסתכלת מה אנו פרסמנו, ואני הצבעתי בעד, ואני הצבעתי בעד כי לא חשבתי שאולי יכולים להיות שם באמת מבני ציבור, אולי בתי ספר. הלכתי לטייל בשישי שבת בנווה צדק, הלכתי להסתכל מקרוב בשטח, ראיתי את כל התיירות הזורמת, דמיינתי את המגדלים שיהיו שם לאורך הקו. על כל דרך אילת – מי שלא יודע- יקומו מגדלים של 30 ו40 קומות, זה מע"ר מגורים, מע"ר תעסוקות- אני לא יודעת איזה מע"ר, אבל יהיו שם הרבה מגדלים. ואיפה ילמדו הילדים? איפה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

52

תהיה הגינה שלהם? יהיה קניון. הם יתרגלו ללכת לקנות, כי זה מה שיהיה, כי זה מה שיהיו הצרכים.

אני אומרת דבר כזה: יש לנו בצד השני גם את מתחם פלורנטין וגם במתחם פלורנטין אישרנו

הרבה מאוד תכניות בינוי, הרבה מאוד, כולל עיבוי, ועכשיו יהיה עוד קצת ירוק בעקבות הקנייה שתהיה. אבל בבית ספר "רוגוזין" בניגוד לכל העיר לומדים ילדים מא' ועד תיכון, ילדי א' לומדים עם ילדי יב', זה מה שקורה ב"רוגוזין". משני עברי הכביש נמצאת מנשיה, אז מנשיה יכולה לשרת או את פלורנטין ונווה צדק, או שהיא יכולה לשרת את לב העיר.

אלי, אל תעשה לי כאלה פרצופים, אני מדברת עכשיו לנבחרים.

מר אלי לוי:

זה 1.5 ק"מ משם.

מר חולדאי - ראש העירייה:

תן לה לדבר.

גב' להבי:

תן לי לדבר, אני מדברת לנבחרים.

מר חולדאי - ראש העירייה:

תן לה לדבר, מה אפשר לעשות? יש זכות לדבר.

גב' להבי:

רגע לפני שאנו מאשרים מכרזים לביצוע השיפוצים במקום הזה- שסובל כבר היום ממחסור, ועתיד לסבול ממחסור יותר גדול, בואו נחכה ונראה.

א. לא פג תום הזמן להגשת התנגדויות – 14 יום. לא יאה שנאשר לצאת למכרז לפני שפג תום

התקופה.

ואחרי זה, בואו נראה , אולי צריך לשקול מחדש לאור המידע הזה, שאמנם היה צריך לבוא לידיעתי בישיבת מועצת עיר. כאשר דנו בתכנית מנשיה אף אחד לא הציג למה לא צריך שם שטחי ציבור או למה צריך שם שטחי ציבור.

אלה ההערות העקרוניות.

אני רוצה גם לומר כמה מילים על המכרז.

16 מבנים יוצאים במכרז אחד, ויושכרו כמתחם אחד ליזם אחד. למה 16 מבנים ליזם אחד? מה?

כל הגאונות של מה לשים בפנים נמצאת בידיים של אדם אחד? ההיבט הכמותי בשקלול איך מחליטים מי זוכה, ההיבט הכמותי- זה פיננסי, כמה כסף, הוא מקבל %60 בניקוד. ההיבט האיכותי של התוכן- מה יהיה בפנים, מקבל %40 בשקלול. אבל, מי קובע מה זה איכות? יש וועדה קובעת, וועדת בדיקה, שמדרגת את הפרמטר האיכותי, והיא מורכבת: מסמנכ"ל תכנון בעירייה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

53

ומנהל אגף נכסי העירייה, שניהם לא תושבי העיר, ממהנדס העיר, מנציג עזרה ובצרון, אפילו לא נכתב מנכ"ל.

מר פנקס:

מיטל, מה הקשר לזה שהם לא גרים בעיר? אולי אסור להם לעשות שום דבר בעיר?

גב' להבי:

מותר להם לעשות הכל. מותר להם.

אני אומרת שאני רואה את הדברים מנקודת המבט של העיניים, מר פנקס:

הם לא יכולים להגיב, הם עובדי עירייה נאמנים וזה לא יתכן שבחלק מהדברים הם כן יכולים להחליט ובחלק מהדברים הם לא יכולים להחליט.

גב' להבי:

תקשיבו מי כלול בוועדת הבדיקה. כלולים בה 5 אנשים שזה סמנכ"ל תכנון בעירייה, מנהל אגף נכסי העירייה, מהנדס העיר, נציג עזרה ובצרון, לא כתוב לי- מנכ"ל עזרה ובצרון, ואני לא יודעת מי זה נציג עזרה ובצרון. מנהל הפרוייקט, אני גם לא יודעת מי זה, כתוב- מנהל הפרוייקט. עם כל הכבוד, אני מכבדת את מה שאמרת איתי, אבל זה הרכב וועדת בדיקה שקובעת לי פרמטר איכותי, ובפרמטר האיכותי הלכתי לראות מה זה, זה כולל מושג כמו התרשמות כללית. אני חושבת שלנושא פרמטר איכותי ולנושא וועדת בדיקה, אדוני ראש העיר, לא אני, אבל חברי מועצה ונבחרי ציבור יכולים יותר.

אבל, לפני שאנו מחליטים- אני מבקשת גם לקבל מענה לשאלה פשוטה וחשובה: מה האומדן, כלומר, כמה כסף תחסוך העירייה. הרי אנו פעם אחת חוסכים ופעם אחת מרוויחים. פעם אחת אנו חוסכים בזה שמישהו משפץ לנו את המבנים, כמה אנחנו חוסכים? פעם אחת אנו מרוויחים מזה ש-10 שנים מישהו שוכר את המבנים, כמה אנו מרוויחים?

גב' כחלון:

וארנונה ל- 10 שנים.

גב' להבי:

זה הסה"כ- חסכון מהשיפוץ שנופל על יזם- פלוס ההכנסות מיזם בכל פרמטר שתרצו אותו, זה סה"כ ההכנסות, זה הפרמטר הכמותי. ואני חושבת שראוי שאנו הנבחרים- נשקול את המדד הכמותי של ההכנסות, של הכסף, מול הפרמטר האיכותי של השימוש, ולא רק על פי התרשמות כללית.

בכל אופן, עד שלא פג תום מועד ההתנגדויות, אני מציעה לדחות את ההצבעה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

54

מר לוינטל:

ראשית, אני חושב שכאשר מקבלים את החומר של המליאה, של המועצה, צריך לפעמים לדעת טוב שפת סתרים, כי מי שלא היה פה לפני 90 שנה- לא בטוח יודע איפה היתה הרכבת העותומנית.

אחרי שמפענחים במה מדובר, מה זה הגוש, מה זה החלקה ואיפה עברה הרכבת כאשר התורכים שלטו בארץ,

מר ויסנר:

תלחץ בגוגל.

מר לוינטל:

לא, זה גם לא בגוגל הדברים האלה, מבינים בסוף שזה באזור נווה צדק.

מר ויסנר:

גוגל זה לא רק סקס.

קריאה:

כתוב, מתחם הרכבת.

מר לוינטל:

נכון, אבל לא כולם מבינים מה זה מתחם הרכבת העותומנית ואיפה מנשיה. כאשר הרכבת העותומנית עברה פה - אני עוד לא הסתובבתי. אבל אחרי זה הסבירו לי איפה זה, וכשהסבירו לי איפה זה נזכרתי בשכונת נווה צדק, עם בנייניה הנמוכים והיפים, והמגדל האחד הגבוה- החדש, ו-7 המגדלים הנוספים שהם בתהליך בנייה, והמבנה שהוא פיצוי לדולפינריום, ובחטא הקדמון של כלבו שלום- שרמס את הגמנסיה שם, ונזכרתי שנווה צדק היא כבר לא מה שאנו זוכרים. כאשר היתה הרכבת העותומנית- זו היתה שכונה עם בנייה נמוכה, היום זה מתחיל להיות שם המון המון מגדלים, והמון חסימה של הים, ומה שאני זוכר מהסימטאות של נווה צדק- אין תמיד חנייה מתאימה, ופינוי האשפה הוא מאוד בעייתי בסימטאות שיש, ועכשיו התוספת שתופסת- היא לקחת את המרכז המסחרי, ולא להפוך אותו לשטח פתוח- אותה מילה גסה, או שטח ציבורי, אלא להפוך אותו למרכז מסחרי. ואני סבור שאנחנו כבר התעללנו בנווה צדק די והותר, התעללנו די והותר בשכונה הזאת, שינינו אותה מקצה לקצה, הפכנו את נווה צדק הנמוכה- מהשכונה של כרם התימנים עוד מעט לדוגמאת הבורסה ברמת-גן מבחינת הגבהים והבניינים והמבנים. ויכול להיות שצריך ליטול קורה מבין עינינו, ולנצל את ההזדמנות הזאת לא בשביל להקים שם עוד מרכז מסחרי, או לשדרג את המרכז המסחרי או לשפץ את המקום שיהיה מרכז מסחרי, יכול להיות שיש לנו הזדמנות,

מר פנקס:

לך תראה את זה, על מה אתה מדבר.זה בניינים לשימור. הלכתי לראות את זה, אתה טועה, זה לא קניונים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

55

גב להבי:

זה יהיה קניון, כמו שפך הירקון. תן לי מקום לשבת בו בשפך הירקון.

מר לוינטל:

כל מה שאני אומר במסגרת הזאת, זה שאנו צריכים לשים לב טוב טוב למה שקורה בנווה- צדק, ולהיזהר שהשכונה הזאת לא תהפוך להיות למשהו אחר מאוד ממה שאנו רוצים שהיא תהיה וממה שאנו מדמיינים בראש שהיא אמורה להיות, ומה שהיא, אפרופו 100 שנה ל… מר חולדאי - ראש העירייה:

חברים, רבותי היקרים. לפעמים חברי המועצה הנכבדים, כבוד היו"ר, לפעמים גם לי יש קושי להתחיל ולשמוע- גם כאשר מדובר בחברי מועצה. כי צריך גם איזושהי תשתית עובדתית כאשר מדברים.

רבותי היקרים, התב"ע של מנשייה עדיין לא גמורה ולא בוצעה בכלל. בנושא בתי הספר- יש תכנית אב לבתי ספר ואיך קולטים את הילדים, איפה כמה ולמה. אין קשר בין בתי הספר ובין אותם מבנים לשימור- שהיו מחנה צבאי סגור, התפנו, ואנחנו קיבלנו אותם ל-10 שנים בלבד בינתיים ממינהל מקרקעי ישראל, כ-DEPOSIT זמני לשימוש, וגם להביא לידי כך, דבר שאני מאוד מייחל שיקרה, לשמר אותם. שניים מתוך המבנים האלה, הרכבת, אנו אפילו לוקחים ומשמרים אותם מכספנו בהוצאה גבוהה מאוד. כמה זה יוצא? 8 מליון?

מר לייבה:

כל ההשקעה במנשייה זה משהו כמו 30 מליון שח', כולל פיתוח השטח, כולל המבנים, כולל הכל.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא, אני מדבר על השימור של שני המבנים עצמו. אני לא זוכר.

רבותי, בשטח הזה אנו מכניסים תשתיות של ביוב, ומים, וחשמל, ומדרכות, ותאורה, והשטח- לא יכנסו אליו מכוניות אלא יחנו בינתיים בחניון הגדול. גם החניון הגדול יהיה בעתיד שכונה. אנחנו דנו על זה בוועדת בניין ערים ואנו קבענו את מסמך המדיניות למינהל, ואנו קבענו שיהיו שם 850 יחידות דיור. בוועדת בניין שלנו. העובדה שאת לא יודעת מה מתוכנן ואומרת לי- לא ידעתי מה מתוכנן.

גב' להבי:

אני יודעת. הרבה יותר טוב מהרבה אחרים פה.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה נ' שלך- שאת לא בודקת. תבדקי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

56

מצד שני, בכל התהליך של מנשיה שמתנהל כאן הרבה זמן- במו"מ ארוך, מייגע, בעייתי, עם צורך של המינהל- שאושר רק לפני ימים ספורים,, כל הנושא הזה נדון, דובר, הצגנו, הזמנו לפתיחה, עשינו טקס, הלבשנו אנשים כמו פעם, השקנו, עשינו, כולכם הייתם, גם את, אז מה קרה?

לכן, כל העסק קיבלנו אותו ל-DEPOSIT ל-10 שנים. יכול להיות שבמסגרת התב"ע של השכונה יחליטו שאותם מבנים לשימור ישמשו לגן ילדים. יכול להיות גם שיחליטו דברים אחרים- ואת תהי מעורבת בזה אם תהי אז בוועדת בניין ערים, כי בדמוקרטיה- ועדת בניין ערים עושה את העבודה, לא מי שמתחשק לו לעלות ולדבר.

לכן אני מאוד מבקש מחברי המועצה, הנושא הזה מאוד מאוד חשוב- כדי שנוכל להקדם בו. הוא גם מאוד מאוד עדין, הוא דרש הרבה מאוד הסכמות, הרבה מאוד פשרות בדרך- כדי להגיע בסופו של דבר לכך שנגיע לאותו מכרז שמפורסם כאן כעת, שרצינו לעשות אותו כבר מזמן ולדאבוני אנו יכולים לעשות אותו רק ברגע זה. אני אני מבקש לאשר אותו.

והדבר האחרון: כשעולה כל פעם חבר מועצה, מיטל, והוא אומר, אני יודע לשקול, סמנכ"ל לא

יודע לשקול, זה לא יודע, אני כן, אז אני אומר: רבותי היקרים, הוועדה הזאת -שאת אולי לא יודעת, אז אם תשאלי יגידו לך- מי זה המנכ"ל ומי מנהל את הפרוייקט. ובדין מנהל הפרוייקט נמצא בוועדה הזאת. זו וועדה של אנשים מכובדים, מקצועיים, ואני סומך על שיקול דעתם- שהם יודעים לתת לפרמטר של איכות את השיקול הראוי. יש ביניהם את האיזון, יש בהם את האפשרות המקצועית, ואין שום קשר, תסלחי לי גבירתי הנכבדת, בין אם בן אדם גר במטולה או בתל-

אביב- לצורך ההכרעה לגבי הפרוייקט הזה.

אם נכון הדבר, אני לא יכול להיות ראש עיריית תל-אביב. לא יכול! ובצדק, אני לא יכול להיות ראש עיריית תל-אביב, אני לא נולדתי בתל-אביב- מה אני יכול לעשות?! מודה ועוזב ירוחם.

תודה רבה.

אני מציע לאשר את הפרוטוקול.

מר שומר- היו"ר:

לפני ההצבעה.

בסעיף 6 כתוב- לצורך דרוג הפרמטר האיכותי תוקם וועדת בדיקה שהרכבה יהיה כדלקמן. לפני הסמנכ"ל יהיה כתוב- יו"ר- ארנון גלעדי- יו"ר ועדת נכסים.

שאלה:

במקום?

מר שומר- היו"ר:

לא במקום. בנוסף.

גב' להבי:

שאלה: אפשר לאשר לפני שיש התנגדויות? אני רוצה תשובה מהיועץ המשפטי. אני הבנתי שב-4 בחודש פורסם הדבר להתנגדויות, וטרם תם המועד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

57

מר לייבה:

אנו לא נפרסם את זה לפני שיהיה אישור סופי של הוועדה.

מר גפן:

לא הבנתי, מה ארנון גלעדי?

מר חולדאי - ראש העירייה:

הוא יו"ר הוועדה.

מר שומר- היו"ר:

ארנון גלעדי הוא יו"ר הוועדה, בסעיף .6

מר לייבה:

לאור הערת היועץ המשפטי- מנהל הפרוייקט, כיוון שהוא לא עובד עירייה ולא עובד רשות- יורד מצוות הבחירה, ויכנס יו"ר ועדת הנכסים כיו"ר.

גב' להבי:

תאמר לגבי המכרז, שלא יפורסם.

מר לייבה:

לא יפורסם לפני שייגמרו כל ההליכים.

מר שומר- היו"ר:

אנו ניגשים להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד - 21 חברי מועצה

נגד – אין

נמנעים – 2 חברי מועצה

מר חולדאי - ראש העירייה:

אני רוצה הערה אחת. אני ממליץ גם לחברי האופוזיציה- לתאם עם מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון"

ולבוא לבקר שם, באזור תחנת הרכבת הישנה של יפו.

קריאה:

הינו שם.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

58

מר חולדאי - ראש העירייה:

יש כאלה שלא היו. הוא לא היה. אני ממליץ לבוא ולבקר שם, פשוט להתרשם. הדבר נמצא בעבודות, בתהליך מתקדם מאוד, וחבל מי שלא ראה בהתחלה- כדי לראות מה קרה כבר בהמשך, אבל גם היום עדיין לבוא ולראות, אני חושב שראוי שכל אחד מאתנו יגע בבניין הזה שנחנך והוקם ב- 1892 כתחנת הרכבת הראשונה של יפו.

החלטה: פרסום מכרזים פומביים לשיפוץ , שימור הפעלת והשכרת מבנים במתחם הרכבת העותומנית ביפו – מנשיה )תיקון החלטה( – מ א ו ש ר בתיקון כלהלן:

לאור הערת היועץ המשפטי- מנהל הפרוייקט יורד מצוות הבחירה, ויכנס יו"ר ועדת הנכסים כיו"ר.

מחליטים ברוב של 21 קול,:

לאשר תיקון החלטת מועצת העירייה מיום 07.08.2005 ומיום 06.08.2006 ולפרסם מכרזים לשיפוץ, שימור והשכרת מבנים ,8 8א ,9 ,9א ,,10 ,11 11א, ,12 ,13 ,14 ,15 ,16 17א, 17ב, 17ג, ו– :20 לשיפוץ והשכרת מבנים 3 ו– 6 ולשימור פנים והשכרת מבנים 4 ו– 5 : בהתאם לעקרונות כפי שמפורט במסמך שהועבר על ידי אגף הנכסים.

בסעיף 6 : הרכב ועדת הבדיקה יו"ר: יו"ר ועדת נכסים, סמנכ"ל תכנון בעירייה, מנהל אגף נכסי העירייה, מהנדס העיר ונציג עזרה ובצרון.

)ראה נספח ב'(

.458 פרוטוקול ועדת כספים מס' :45/07

מר לוינטל:

יש לי שתי הערות.

1. בנוגע לדו"ח של הכבאות, עמוד 21 סעיף 13 ב'- יש לנו את מימדיון- פארק מים, לצד בקשות

צנועות של כל מיני תושבים- שיורידו להם 242 שח' שהם לא יכולים לשלם, או 685 שח' שהם לא יכולים לשלם, כיוון שהוזמנה כבאית של מכבי האש וצריך לשלם למישהו 242 שח' ואין להם.

זאת, לצד בקשה של המימדיון- שיורידו להם 243,618 שח'.

מר לייבה:

אבל זה לא אושר. יש להמתין לחוות דעת משפטית.

מר לוינטל:

זה לא אושר וטוב שכך.

אני מציין את זה כי אני חושב שלא אושר. אני חושב שאין לזה צורה שפונים לאזרחים לשלם עבור כבאיות- שבאות במקרה או לא במקרה, ולמימדיון ולפארק הירקון אפשר לוותר כך על 243,000 שח'- שזה חריג גם בעמודה הזאת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

59

אני מציין את זה בצריך עיון.

דבר שני: בדו"ח הכספי- סעיף ,296 יש סעיף שמדבר על קידום בחינת התכנות כלכלית לחניון תת

קרקעי מתחת לככר מילנו. בשלב זה זה רק כסף לבדוק, 250,000 שח' זה הרבה כסף בשביל לבדוק לדעתי, אבל אני רק מציין שוב- שככר מילאנו זה איזהשהו שטח ירוק קטן בצפון העיר, וצריך לבדוק את זה- איך עושים את החניון הזה, אבל שומרים על הככר הזאת- שהיא מאוד חשובה.

מר ויסנר:

בנושא המימדיון אני אומר ליועץ המשפטי ולמי שהולך לבדוק את זה: אמרתי לא פעם- שטח המימדיון הוא כמעט 10 דונם יותר מהמותר, ואני מבקש שזה יירשם.

קריאה:

תפנה לאגף הפיקוח.

מר ויסנר:

לא נותנים לי תשובות על זה.

מר זעפראני:

קודם כל אני רוצה להעיר לפרוטוקול- שבפתח הפרוטוקול כתוב שבוועדת כספים נעדרו, וביניהם אני מוזכר- ש. זעפראני. אני רוצה להגיד שעד לרגע זה אני עדיין לא חבר וועדת הכספים, כבר מזמן פרשתי משם. אני מקווה שהטעות הזאת היא לא משקפת טעויות נוספות בתוך הפרוטוקול.

מר חולדאי - ראש העירייה:

זה טעות סופר.

מר זעפראני:

לא. גם בפעם הקודמת כתוב שהיתי, כאשר אני לא היתי.

מר ויסנר:

יש רבים שרוצים להיות בוועדות- בלי שהם יהיו.

מר זעפראני:

בפרוטוקול ועדת הכספים מתאריך כה' בטבת, בסעיף 775 אושר תקציב שנתקבל ממשרד החינוך- אגף שח"ר- לתכנית רווחה חינוכית עבור מוסדות חרדיים. בפרוטוקול מצויין כי הפרוייקט יופעל בבתי ספר חרדיים שונים באמצעות חברת "יובל חינוך", אולם ברשימת בתי הספר בעיר , משום מה, בית הספר "פיתוחי חותם" ובית הספר "תורה והוראה" לא נכללו ברשימה. בבית הספר "פיתוחי חותם" מתחנכים מאוד רבות של תלמידים משכונות הדרום- אשר פרוייקט זה הינו עבורם רווחה חינוכית חשובה. בית הספר "פיתוחי חותם" הינו בית ספר של רשת החינוך התורני, וכנראה בטעות לא צורף לרשימת בתי הספר שהתקציב מיועד להם.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המנין 57

מתאריך כ"ג שבט תשס"ז )(11/02/07

60

אדוני ראש העיר, פניתי אליך בנושא זה בישיבת ראשי סיעות וענית לי כי בית הספר זה נמצא בהליכים משפטיים עם העירייה ומצידך שילכו לבתי משפט, אתה כבר מספיק סובל מהם.

מר חולדאי - ראש העירייה:

לא כך אמרתי.

קריאה:

הוא לא אמר.

מר חולדאי - ראש העירייה:

אל תסלף את דברי.

מר זעפראני:

במילים אחרות. אין לי טייפ בתוך הראש, אבל זה פחות או יותר הניסוח שאמרת לי. ואני עדיין שואל- מה אשמים אותם ילדים ומשפחותיהם? במי המלחמה? את מי אתה-ראש העיר- רוצה לקפח? ילדים חלשים, חלקם נזקקים, היכן השיוויון והצדק?! האם בתי המשפט –חסרי עבודה?

הרי אותה הנהלה תפנה לבית המשפט, ומה נרוויח? עוד הוצאות משפט? גם בכיס הפרטי הינו נוהגים כך?

אדוני ראש העירייה, אני קורא לך להוסיף את מוסדות "פיתוחי חותם" וגם "תורה והוראה"

לרשימת המוסדות שישותפו בתכנית רווחה חינוכית זו, ואני מבקש להעמיד להצבעה שמית את ההחלטה הבאה:

1. כל מוסדות החינוך התורני בעיר, כולל בית הספר "פיתוחי חותם" ו"תורה והוראה" ישותפו

בתכנית זו.

2. העירייה תגדיל את תקציב הרווחה החינוכית, מלבד הסכום שהתקבל ממשרד החינוך, זאת

היות ורוב מוסדות אלה הינם לאוכלוסיה חלשה ונזקקת- שהינם תושבי השכונות בדרום תל-

אביב.

מר גילצר:

רשימת בתי הספר שנמצאים ברשימה הזאת הם ברשימה של בתי ספר שמתוקצבים ומאושרים על ידי העירייה. שני בתי הספר שהרב זעפראני הזכיר, גם "פיתוחי חותם" וגם "תורה והוראה" אינם בתי ספר עירוניים – שמתוקצבים על ידי העירייה, ולכן הם לא הופיע ברשימה הזאת. בתי הספר נקבעו בצורה פריטטית בשתוף פעולה עם אגף שח"ר במשרד החינוך.

מר חולדאי - ראש העירייה:

רבותי היקרים:

לבוא כאן ולנסות להפוך סדרי עולם בשם הצדק והשיוויון. רבותי, החינוך הממלכתי והחינוך בכלל- יש לי הרבה מאוד הערות על מה קורה במדינה וכן הלאה. אני חושב שהאפשרות של כל