פרוטוקול ישיבת מועצה מס 63
עיריית תל-אביב - יפו
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
השתתפו : מר אריה שומר היו"ר
וה"ה :
ח. אבי גיא ש. אגמי מ.אטיאס א. אמינוב
א. גלעדי י. דיין י. דרורי ג. הרץ
נ. וולוך מ. וירשובסקי ש. זעפראני ר. חולדאי
ש. חשן ר. טורק מ. טיומקין מ. להבי
ר. לוינטל מ. מוזס ש. מזרחי ש. גפן
ש. מסלאוי ד. ספיר א.פנקס ז. שביט
ה. שכנאי
נעדרו ה"ה:
א. בנאי פ. ויסנר י. כחלון נ. לוברט
ד. לוי
נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה מנכ"ל העירייה
וה"ה:
ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, ש. אורן, המשנה ליועמ"ש, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל,
מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, א. גרטי, מנהלת לשכת התאגידים, ר. זלוף,
סמנכ"ל תפעול, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, ע. סלמן, היועמ"ש.
הישיבה נפתחה בשעה 16:15
מזכירת המועצה סטנוגרמה
גלילה בן חורין ישראלה אגמון
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 2 -
סדר היום:
1. אישור סדר היום; )עמ' (3
2. דברי ראש העירייה; )עמ' (30
3. פרוטוקול ועדת כספים מס' 50/07; )עמ' (35
4. פרוטוקול ועדת תמיכות 4/2007; )עמ' (40
5. תיקון תקנון העמותה לשיקום האסיר ומשפחתו בתל אביב-יפו; )עמ' (57
6. החלטות ועדת השמות וההנצחה; )עמ' (60
7. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; )עמ' (69
8. מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים; )עמ' (70
9. נאומים מהמקום;)עמ' (71
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 3 -
מר שומר- היו"ר:
צהרים טובים לכולם, לחברי המועצה, לראש העירייה.
אנחנו פותחים את הישיבה.
סדר יום לישיבת מועצה מן המנין מס' 63 – ,8.7.2007 ואנו נפתח בסעיף ראשון:
.506 אישור סדר היום:
הצעות לסדר היום:
1. גילה הרץ – מועצת עיריית תל-אביב – יפו לא תעביר כספים לעמותות שמנהליהן הינם
מפרקי ומקימי עמותות סדרתיים:
מר שומר- היו"ר:
הגב' גילה הרץ בנושא - מועצת עיריית תל-אביב – יפו לא תעביר כספים לעמותות שמנהליהן הינם מפרקי ומקימי עמותות סדרתיים.
גב' הרץ:
בעניין הזה אני רוצה לתת את הניסוח המדויק של ההצעה לסדר היום, והיא:
המועצה מנחה את מנכ"ל העירייה לפעול בהתאם ובכפוף לכל דין ונורמה ציבורית ראויה, על מנת למנוע העברת כספי ציבור הניתנים כתמיכה, תוך שימוש לרעה בהליכי חדלות פרעון והתאגדות חדשה בעקבותיהם.
הקריטריונים הקיימים לתמיכות ייבחנו מחדש בהתאם להנחיה הנ"ל, ויובאו לאישור המועצה.
זה פשוט בכדי שאנו נהיה מאוד צמודים למה שאנו רוצים להגיע אליו, ואני אתן תאור למה בכלל הנושא הזה עולה פה.
במהלך מלחמות אוסישקין התעורר נושא שמועצת העירייה חייבת להתייחס אליו, והוא: כיצד אנו שומרים על כספי הציבור משוד וגזל לאור יום. דעתי בענין אוסישקין נשמעה פה לא מעט ואני נשארתי בדעתי, אבל הנושא הזה שעלה- הוא חייב טיפול ומהר. במה מדובר? עיריית תל-אביב נוהגת לתמוך בעמותות שונות שמטרתן מטרות ציבוריות- המשרתות את תושבי תל-אביב.
ההקצבות נקבעות לפי מפתח מסויים, לא תמיד הכל מסכימים עליו ויש מחלוקות, אולם בנושא אחד אין מחלוקת והוא- מי שבא לקבל הקצבות משם עמותה- שמראש יודע שימי העמותה ספורים, וכי בסוף השנה תהיה אותה עמותה חדלת פרעון, ותוקם עמותה חדשה תחתיה כדי לקבל הקצבה חדשה, ובתום אותה שנה אותה עמותה חדשה – כמו אחותה משנה קודמת- תהיה חדלת פרעון, וחובותיה יתפוגגו באוויר, ובמקומה תוקם עמותה חדשה, וכן הלאה וכן הלאה, וחוזר פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 4 -
חלילה, לעניין הזה, והתופעה היא תופעה בלתי נסבלת, ואין ספק כי כל חברי המועצה מתנגדים או יתנגדו כי זה פשוט לשדוד את הקופה הציבורית בטענות שווא.
ההצעה לסדר באה לסכל התנהגות נפסדת זו.
רק כדי לסבר אוזניכם, אני מבקשת להביא בפניכם ציטטות מפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב יפו, על ידי כב' השופטת ריבה ניב, בעניין עמותות שונות- שניהלו בזמנים שונים את הפועל תל-אביב. מבדיקה שאני ערכתי עולה כי בעשור האחרון מועדון הפועל תל-אביב עבר ידיים מספר פעמים, ובין היתר הוא נוהל על ידי עמותה לקידום הכדורסל-הפועל תל-אביב, החברה לניהול ספורט-העידן החדש, עמותת הפועל תל-אביב ,1996 צלחת האליפות בע"מ, קסקט- חברה להוצאה לאור בע"מ, מפה לשם- נדמה לי שעד כה ספרתי איזה ,7 ,8 או 9 עמותות. עמותות וחברות אלה היו מעורבות בניהול הכספים של הקבוצה, והן קשורות בדרכים כאלה ואחרות לשאול אייזנברג, אשר הגדיל לעשות, ובעדות בבית משפט בתיק 047367/96 העיד, וכאן אני נכנסת לציטטות ממש מפסק הדין:
"בעדותו של אייזנברג מטעם הנתבעת התגלה , כי חלק ממניותיה הוחזק על ידי חברה מפה לשם, שאייזנברג היה בעל מניות עיקרי בה". וכאן יש ציטוט מאותה עדות: "כשגברי הרים ידיים ביוני ,1996 באתי ואמרתי שאני אקח את הקבוצה. החל מיום 1.6.1996 אני בעניינים. הדבר היחיד שאני יודע- שאיגוד הכדורסל- כיוון שלא רשם את הקבוצה כחברה, לא היה מנוס בפני אלא להקים גוף חדש, עמותת הפועל תל-אביב ,1996 שנרשם באיגוד. מאוגוסט 1996 כל ההכנסות הוזרמו לעמותה. מרגע שהתחילה העמותה, החברה לא עניינה אותי יותר. ב- 1998 קמה עמותה חדשה, כי גם העמותה הקודמת חדלה להיות ברת פרעון, החברה לקידום הכדורסל בהפועל במילניום השלישי בע"מ, זוהי החברה המנהלת היום את הפועל תל-אביב". היום, זה בזמן אמת-
כאשר הוא העיד, זה לא היום. בשנת 2000 שוב הוקמה עמותה חדשה, בנו של מר אייזנברג היה גם הוא בעל מניות בחברה בתקופה מסויימת.
במקום אחר מסביר אייזנברג: "מר אייזנברג הבהיר לבית המשפט כדלקמן: הקבוצה היא אותה
קבוצה מזה שנים רבות, והיא כל פעם בבעלות משפטית אחרת. מאיגוד הכדורסל- רק הקבוצה הבוגרת מקבלת הקצבות, כל היתר לא מקבלים מאומה. קבוצת כדורסל בעקרון- אם יש לה תקציב של מליון או 3 מליון, היא מתוקצבת בערך של 300,000 שח', והיתר זה פילנטרופיות. או שיהיו בעלים פרטיים לקבוצה, או מוכרים ספונסרים או כרטיסים. אלה שיש להם גב של מליונים- שורדים, אלה שבדרך עושים עליהם את כל התרגילים, כמו המפרק בסיפור הזה, הם שורדים. זה התורה של הספורט. ההוצאות הן פי כמה מההכנסות, בגלל זה חוק העמותות קובע-
אסור לה לקחת התחייבות מהעבר, וגם אסור לה לשלם חובות מהעבר."
משנשאל אייזנברג -האם בשל כך כדאי להקים כל שנה עמותה חדשה, השיב: זה בלית ברירה. אם גוף מתמוטט והוא חדל פרעון, אין ברירה, אחרת לא יהיה ספורט.
מר אייזנברג המוכר ופעיל בספורט עד עצם היום הזה, אינו יכול להיתמם, אומר בית משפט. כנציג ועסקן במשך שנים הביא את דברה של התובעת במוסדות האיגוד, עוד קודם שנמכרה. לימים-
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 5 -
ניהל את העידן החדש, ולאחריה- את העמותות שבאו בנעליה, זו אחר זו. אני מדגישה – זה מפסק הדין. אייזנברג הינו מי שניהל מו"מ בבית המשפט והבטיח הבטחות שבגינן נמשך ההליך המשפטי שנים רבות. הוא אף הבטיח לגברי לוי ידידו- אשר חתם את הערבות ל"עידן החדש", כי ישלם במקומו את הערבות- אם יחוייב בדין, וזה מעדות גברי לוי. מאידך, בשלבים הסופיים מילא פיו מים ואף לא טרח להגיש סיכומים מטעם העידן החדש.
בחודש אפריל ,2006 בסמוך להגשת אחרון הסיכומים, הוגשה בקשה לעיקול כספים האמורים להתקבל מעיריית תל-אביב יפו. אני רוצה להזכיר לכם שיש עוד 400,000 דולר, מר לייבה:
.300,000
גב' הרץ:
300,000 דולר בדרך לקבוצה הזאת.
הוגשה בקשה לעיקול כספים האמורים להתקבל מעיריית תל-אביב, ובקשת העיקול התייחסה לסכום של 1.3 מליון שח'- יתרת החוב- כשהיא צמודה מיום הגשת התביעה, משנת ,1996 בצרוף הוצאות צפויות.
הבקשה התבססה על הסכם שנערך בין עיריית תל-אביב מצד אחד, לבין העמותה לקידום הספורט הנשי, נוער והמגזר הערבי בהפועל תל-אביב מהצד השני. במבוא הוגדר הצד השני כדלקמן: הפועל תל-אביב מצהירה כי היא גלגולה כיום של התאגדות לתרבות גופנית הפועל- מחוז תל-אביב, ושל החברה לניהול ספורט העידן החדש בע"מ- בכל הנוגע לפעילויות ולזכויות קבוצות הכדורסל. צו העיקול ניתן במעמד צו אחד. בקשה לביטולו הוגשה, בין היתר, על ידי המחזיקים- אייזנברג, אשר סטולר והעמותה לקידום הספורט הנשי, נוער ומגזר הערבי בהפועל תל-אביב. המצהיר בבקשת הביטול הינו אייזנברג, המשמש כיו"ר העמותה הנ"ל. ושימו לב: לטענתו, חייבת לו העידן החדשה, העמותה, סכומי כסף עצומים. בגין חובות אלה של המשיבה ,1 נרשם משכון לטובתי, אומר אייזנברג לבית משפט, ביום ,3.2.2000 על כל נכס או כספים או זכות שהיא אשר יתקבלו ו/או יגיעו למשיבה מכל מקור שהוא ובכל דרך שהיא מעת לעת, במרחק תקופת הרישום. חושדת אני, אומר בית משפט, כי אילמלא תפס המפרק את הכספים או חלקם באמצעות צו העיקול- היה הנושה- מר אייזנברג, מממש את המשכון מתוך כספים אלה, על עמותות שהוא מנהל.
אני מבקשת להביא לדיון פה , לסדר יום, כלומר לקבל החלטות בעניין הזה- כפי שפתחתי פה את דברי.
עו"ד סלמן:
תחזרי על ההצעה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 6 -
גב' הרץ:
אני אקרא את זה פעם נוספת:
המועצה מנחה את מנכ"ל העירייה לפעול בהתאם ובכפוף לכל דין ונורמה ציבורית ראויה, על מנת למנוע העברת כספי ציבור הניתנים כתמיכה, תוך שימוש לרעה בהליכי חדלות פרעון והתאגדות חדשה בעקבותיהם.
הקריטריונים הקיימים לתמיכות ייבחנו מחדש בהתאם להנחיה הנ"ל, ויובאו לאישור המועצה.
תודה רבה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:
מאחר שאנו תמיד מנחים את מנכ"ל העירייה לפעול בהתאם ובכפוף לכל דין ונורמה ציבורית ראויה, וגם על מנת למנוע העברת כספי ציבור הניתנים כתמיכה, תוך שימוש לרעה בהליכי חדלות פרעון והתאגדות חדשה בעקבותיהם, תמיד, אז הקריטריונים הקיימים לתמיכות ייבחנו מחדש בהתאם להנחיה הנ"ל, ויובאו לאישור המועצה.
אני מציע לקבל את ההצעה הזאת. למרות שהיא איננה הצעה לסדר אני מקווה שבפה אחד נסכים לקבל את ההצעה הזאת.
מר שומר- היו"ר:
ה צ ב ע ה
בעד- פה אחד
מר גפן:
גילה, פה אחד לטובתך.
החלטה: הצעת הגב' הרץ לסדר- ה ת ק ב ל ה .
2. מר איתי פנקס – הפרעה למעבר ולשימוש הציבור בשטחים ציבוריים על ידי פעילות של
עסקים ופרטיים בעיר תל-אביב יפו:
מר פנקס:
עיריית תל-אביב יפו הפכה את נמל תל-אביב למקום בילוי ומסחר אטרקטיבי בשנים האחרונות, אחרי השיפוץ, השידרוג, תושבי תל-אביב נהנים וכמובן גם יפו, והמבקרים מבחוץ. הנמל הוא היום מקום בילוי לכל המשפחה במשך רוב שעות היממה, כל ימות השבוע, הוא מושך עשרות אלפי מבקרים. הוא מהווה גם מקור הכנסה לא מבוטל- כאשר הסכומים האלה עומדים לשימוש תושבי העיר באמצעות העירייה, לא מעט ארנונה מבתי קפה, מסעדות, עסקים ושטחי המסחר.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 7 -
בנוסף לבילוי בבתי הקפה ובשאר בתי העסק הנמצאים בנמל, נהנים המבקרים או תושבי העיר-
מרצף מעבר בטיילת לאורך הים- מהרצליה עד ליפו, כמעט כל המכשולים כבר הוסרו, כאשר נמל תל-אביב מהווה ללא ספק אבן דרך חשובה במסלול.
מה שקורה בחודשים האחרונים, קיבלתי הרבה מאוד פניות מאזרחים, וגם חברי שייקה הפנה אותי לכך שגם הוא פנה בנושא הזה.
מסתבר שבעלי מסעדת "טראסק", ואני לא יודע אם זו המסעדה היחידה, יש שם אולם ארועים, ובערב- כשיש ארועים, נוצר מן מרחב סגור בדיוק במקום המעבר אל הדק החדש, ובעצם שולח את התושבים והמבקרים לעבור בין החנויות.
מר גפן:
מי סוגר?
מר פנקס:
בעלי המקום.
מר גלעדי:
ביטלו לו את רשיון העסק בגלל זה.
גב' להבי:
זה שטח של חברה עירונית, לא?
קריאה:
זה זכיין.
מר פנקס:
זה שטח ציבורי פתוח, שזה מקום שבו אנשים אמורים לעבור, ומה שקורה שם הוא- שלצורך הארוע, כדי להשתמש בשטח ולהכניס יותר אורחים, בעצם העניין נסגר משני הצדדים, שמים מאבטחים, וקיבלתי עשרות פניות בנושא הזה. אנשים מגיעים- אם זה בריצה, אופניים, הילדים, בכל מיני דרכים, ופושט השוער אומר להם: מצטער, אתם לא יכולים להכנס. אומרים לו- זה שטח ציבורי, כולל גם כמה עובדי עירייה ניסו לעבור שם ואמרו להם: אדוני, אתה לא יכול לחסום פה את המעבר, זה לא שלך. אלה ההוראות שאותם שומרים מקבלים. המקום הוא פתוח, המקום עובד.
אין לי שום טענה למקום זה או אחר ברמה הכללית, זה מקום יפה מאוד וראוי, אבל בין זה לבין גזילת אפשרות מעבר וגם תצפית מאוד יפה על הים, במקום בו הנחל פוגש את החוף, פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 8 -
מר גפן:
אנחנו ידענו שיהיו בעיות.
גב' להבי:
תוסיף לזה את מרכז החתירה של בית דניאל.
מר פנקס:
יכול להיות.
אחת המטרות של ההצעה הזו לסדר היא, שאנחנו נקיים דיון בהפרעה, והדיון יתקיים בעוד מקומות. אם יעלו עד אז רעיונות ואולי טענות שיגיעו אליכם מתושבים או מבקרים, אני חושב שאנו נוכל לדבר על כל אותם מפגעים. ואם לפני זה הפקידות תצליח לבצע אכיפה, הרי זה מה שסה"כ אנו מבקשים. לא צריך לעשות פה שום חקיקה, שום דבר חדש, פשוט לבצע אכיפה. אנחנו יודעים שהעירייה בקדנציה הזאת וגם בקדנציה הקודמת- מצטיינת באכיפה, גם יש בזה הרבה דברים טובים, וזו ההזדמנות שלנו לקחת את אותן אפשרויות אכיפה, להכנס ולפתוח את המקום לציבור.
לאור האמור לעיל, אני מבקש לקיים דיון בנושא במועצת העיר, וזאת בכדי לנסות ולמנוע פגיעה בזכותו של הציבור להלך חופשי בשטחי הציבור ולהבטיח אכיפה מוגברת בשטחי הנמל ובכל מקום אחר שיש הפרעה לציבור.
גב' הרץ:
צריך לפנות למשטרה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
את אותה שאלה אפשר היה לשאול גם במקרה הקודם.
גב' הרץ:
לא. במקרה הקודם עכשיו אפשר ללכת למשטרה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
זה בסדר, זו דמוקרטיה, אפשר להגיד מה שרוצים , זה בסדר.
כב' היו"ר, חברי מועצה נכבדים.
לית מאן דפליג שהנושא שהועלה כאן הוא נושא חשוב, שבמסגרתו אנו עושים הרבה מאוד לפתוח את הטיילת מהרצליה עד בת-ים, לפתוח לאורך כל הדרך את טיילות הירקון למיניהן, אפרופו הרבה נושאים שעולים ומהווים גם נושאים במחלוקת.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 9 -
האמת, חבר המועצה מר פנקס, אני לא מוצא הרבה טעם לקיים דיון בעניין הזה, אבל הואיל ואתה מבקש- אני מוכן להעלות את ההצעה ולקיים דיון. אני מניח שעד שאתה תדבר הנושא כבר ייפתר, ואז יתייתר הנושא לדיון, ונוכל לעמוד ולשוחח בעניין.
מר פנקס:
אני אהיה הראשון שאשמח לוותר על הדיון.
גב' להבי:
אבל אפשר לדבר על הנושא ברמה העקרונית.
שאלה:
מה הנושא.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
קודם כל אני לא בדיוק יודע, אבל לצורך העניין הוא אמר. הבנתי שהוא רוצה לדבר על העניין של – איך נוקטת המועצה או מביאה לכך שהנתיבים לאורך הטיילת יהיו פתוחים יותר מאשר כיום, לאור מספר בעיות שמתגלות לפעמים בשטח.
זה מפני שנשאלתי, אני עונה לך מה הוא העלה- כפי שאני מבין את הנושא.
זה נכון שלאחרונה למשל באזור הטראסק- מקום שאנו פתחנו. למי שמכיר את האזור של הטראסק, היתה שם פלישה שהיתה ארוכת שנים, שמנעה את המעבר הציבורי בין דופן הירקון לבין האולם- בחלק הצפוני של האולם. לפני משהו כשנה הצלחנו – בסופו של דבר, זה נכון מנחם?
בערך שנה, אני לא זוכר את התאריך המדוייק, הצלחנו להגיע לידי הסכם עם אותו פולש ופינינו את השטח, ויצרנו מצב שבו יש מעבר ציבורי לאורך כל הטיילת שם- בדופן שבין המבנה ולפניו.
הטראסק הוא אולם ארועים שמקיים ארועים, ובדרך כלל השקיעה בתל-אביב היא שקיעה פסטורלית ויפה, ואנשים אוהבים לעשות חופות לאור השמש הזורחת והשוקעת. ונוצר קונפליקט בין המעבר הציבורי לפני האולם- שבו מתקיים ארוע, שכמובן יש גם בעיה, כי כאשר יש ארוע שמים גם שומרים שישמרו גם על העניין של הבטחון, ואז כתוצאה מזה נוצר קונפליקט בין המעבר הציבורי ובין השימוש שעושה בו גוף פרטי לצורך העניין- לצורך הארועים שלו. פחות או יותר זה הסיפור שעליו מדובר.
חברת "אתרים"- שהיא המפעילה את האזור של השפך, הונחתה לטפל בחומרה רבה , והיא עשתה את זה למיטב ידיעתי. למיטב ידיעתי בימים אלה הדברים כבר הוסדרו ואין בעיה, ואפשר לעבור באופן חופשי, וגם אם בודקים בטחונית- מאפשרים לעבור, כי בטחונית חייבים לבדוק.
אבל, מאחר שהנושא הועלה על ידך, ובדין, ואנו באמת רוצים לפתור את כל המכשולים, כולל הדולפינריום וגם אחרים בדרך, אז אני מוכן , לאור בקשתו של מר פנקס, לקבל את ההצעה לסדר ולקיים דיון. אם הנושא ייפתר עד אז ולא נצטרך לדיון, אז נוריד את הנושא.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 10 -
מר שומר- היו"ר:
ניגש להצבעה:
מי בעד ההצעה?
מר לוינטל:
מה ההצעה ?
מר שומר- היו"ר:
להעלות את הנושא במועצה.
מר לייבה:
לקיים דיון על מעברים פתוחים לציבור.
גב' להבי:
אפשר להסתכל על זה כנושא עקרוני.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
תאמיני לי, חברי המועצה הם כולם אינטליגנטיים, והם מבינים מצויין.
מר שומר- היו"ר:
הבנו את העניין.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כאשר מסבירים להם יותר מידי- זה רק גורם להם לא להבין.
מר לייבה:
יש מתנגדים, או שכולם בעד פה אחד?
מר שומר- היו"ר:
מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – 16 חברי מועצה
נגד – אין
נמנעים- אין
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 11 -
מר גפן:
רון, זה בעקבות זה שאנחנו הצבענו אתה.
גב' הרץ:
לא.
מר לייבה:
מר וירשובסקי מודיע בצורה חגיגית שהוא לא משתתף בהצבעה.
גב' הרץ:
למה?
מר לייבה:
זה יירשם בדברי ההסטוריה של המועצה.
מר וירשובסקי:
אני מבקש לרשום שאני לא משתתף בהצבעה, זה מגוחך, אין פה בכלל על מה לדון במועצה.
החלטה: הצעת מר פנקס לסדר היום- ה ת ק ב ל ה.
3. גב' מיטל להבי- הסדרת מערך מוסדות החינוך בתל-אביב יפו:
גב' להבי:
היום יש הצלחה להצעות לסדר, אני מקווה שתהיו מרוכזים איתי ואולי נאשר משהו.
מר שומר- היו"ר:
מיטל, בדרך כלל הינו אומרים, סעיף 1 וסעיף 2 בסדר, 3 גם בסדר.
גב' להבי:
כבוד ראש העיר וחברי מועצה, כבוד היו"ר.
ההצעה שלי לסדר היא בנושא הסדרת מערך מוסדות החינוך בעיר.
אני אדון ואכנס לשאלה של-איזה מוסדות חינוך, איפה הם ימוקמו, הסטטוטוריה שלהם, והתשתיות הפיזיות.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 12 -
אבל אני רוצה לתת איזושהי הקדמה קטנה ולהגיד את מה שכולנו יודעים, שתל-אביב יפו התחילה כעיר צעירה, והיא הזדקנה במהלך השנים. ובמהלך ההזדקנות אנו זכינו למאזן הגירה שלילי. ואז, בראשית שנות ה- 90 היה פרוייקט התחדשות לב העיר, ופרוייקט התחדשות לב העיר הביא אוכלוסיה צעירה לעיר, והאוכלוסיה הצעירה הזאת- במקום להיות אוכלוסיה נודדת של רק דירות שכורות ובלי ילדים, הפכה להיות אוכלוסיה שמשתכנת קבע בעיר שלנו, ושמשתכנת קבע לא רק כיחידים- אלא כמשפחות עם ילדים, וההצלחה היא הצלחה- לא רק של מאזן הגירה חיובי, אלא היא הצלחת בהבאת אוכלוסיה חזקה לעיר, אוכלוסיה שהתיישבה פה- על טפה ועל ילדיה.
במהלך השנים האחרונות עוסקת הנהגת העיר בפיתוח העיר, בפיתוח התשתיות שלה, ובעצם בקיבוע המרכזיות של העיר. אפשר להגיד שאנחנו המנהטן של מדינת ישראל, בטח של המזרח התיכון, אפשר להגיד שאנחנו המרכז הכלכלי והעיסקי של מדינת ישראל, אפשר להגיד שאנחנו מרכז תרבות, בידור ובילוי של מדינת ישראל. והגיע הזמן לדאוג גם לנושא של החינוך ושל התשתיות הקהילתיות- לא במענה אד-הוק לצרכים, אלא כחלק מתהליך של ראיה ארוכת טווח-
מושכלת, מובנית, לצרכי הדורות הבאים. ולנושא יש הרבה השלכות. יש לו השלכות של טיפות חלב, של מתנ"סים, של גינות שכונתיות, ואני אתמקד כרגע רק בנושא של מוסדות חינוך ובצורך להדביק את החוסרים, ובצורך לתכנן לקראת העתיד, ובעיקר לשאול את עצמנו שאלה של מדיניות.
מאיפה זה בא: בשבוע שעבר נפל דבר בוועדת בניין עיר. שני עררים שלי למליאה נדחו, אחד היה
בנושא מנשיה- ובנושא מנשיה אני ערערתי על שינוי הייעוד של מבנה התחנה – ממה שאני הבנתי שהוא מבני ציבור לייעוד של תעשייה.
מר ספיר:
זה לא נכון.
גב' להבי:
התשובה של מהנדס העיר היתה, והיא היתה תשובה מצויינת, שלרובע 5 תוכן תכנית אב שתונח על שולחן הוועדה המקומית תוך 3 חודשים,
מר גלעדי:
לא תוך 3 חודשים.
גב' להבי:
חצי שנה, 8 חודשים. אבל אמר מהנדס העיר, לרובע 5 – לאור כל הסקרים שבוצעו על מחסורים, תבוצע תכנית אב לנושא מוסדות חינוך.
הדיון אחרי זה היה דיון בשני גני ילדים- שיושבים על ציר קק"ל, ושאני נלחמתי כדי שיתנו להם היתר להמשיך לפעול, מפני שיש שם 5 גני ילדים, אבל הוועדה החליטה שלא לתת היתר פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 13 -
להפעלתם- מסיבות שהם יושבים על ציר תנועה ראשי, ויכולה להיות סכנה לבטיחות הילדים-
כאשר מורידים אותם ומעלים אותם. אני לא אכנס לכל הפילפול של פתרונות חלופיים וכו', מה שברור כתוצאה מההחלטה הזאת, שההחלטה הזאת מקבעת את העובדה שלא יהיו יותר מוסדות חינוך בתל-אביב על צירי תנועה ראשיים, על אוטוסטרדות עירוניות. הרי דין גן פרטי אחד כדין גן פרטי שני, וכדין גן עירוני וממלכתי, וכדין מוסד ובית ספר. באותה ישיבה גם העיר את תשומת לבי פאר, ואמר לי: זה שצירי תנועה ראשיים- שגם סובלים מזיהום אוויר- הם בעייתיים. ואתם יודעים, במגוון השיקולים צריך לקחת גם את נושא זיהום האוויר, שצץ ועלה לא פעם. נניח בצומת הולץ- אנחנו דיברנו על מוסד חינוך שיש בו איכות אוויר שאינה ראויה ללומדים בו.
מר גלעדי:
וביקשנו להעתיק אותו.
גב' להבי:
וביקשנו להעתיק את המוסד.
כלומר, קיצורו של דבר- אנו מגיעים היום למצב- שהחלטות מצטברות של הוועדה קובעות שאי אפשר שיהיו מוסדות חינוך, גני ילדים, מוסדות כאלה ואחרים על צירים תנועתיים ראשיים, או בגלל בעיות בטיחות של נסיעה, או בגלל זיהום אוויר חברים. גם זיהום אוויר זה שיקול, ואנחנו רוצים לספק מוסדות ראויים לילדינו.
זה מביא אותנו לשאלה- איפה אנו ממקמים את מוסדות החינוך שלנו- העירוניים, הממלכתיים, הפרטיים, הפורמליים והא-פורמליים, ומביא אותנו לצורך להתעמק בעניין הזה ולהגיע למסקנה שצריך למקם אותם במקומות ראויים והולמים את תפקידם וייעודם-לחינוך ילדינו בתוך מסגרת הולמת.
לסוגיה הזאת יש להוסיף גם את סוגית מבני הציבור בכלל ואיכות מבני הציבור. יש לנו מבני ציבור- כמו בלב העיר, שמ"ר לנפש לא עומד בשום תקן הגיוני, ויש לנו סוגיות סטטוטוריות לא פתורות ביחס לכמה מהמוסדות שלנו. לדוגמא, בית ספר "בלפור" יושב על שטח שכל שטח התכנית שלו מוגדר כמבני ציבור, בשעה שחלק גדול מהשטח נלקח לטובת גינה ציבורית, על חשבון מה שסטטוטורית מיועד להיות מבנה ציבור. ויש לנו תכנית לא מוסדרת גם בגמנסיה הרצליה, שלא משנה עכשיו אם היא שייכת לעירייה או לא, אבל התכנית והיעוד של השטח במקור, אני בדקתי את זה כאשר עבדתי על הערר בנושא רמז-ארלוזורוב, מצאתי שגמנסיה הרצליה יושבת על שטח צהוב- שטח שמיועד לבנייה רוויה למגורים, ובדקה אפשר לשנות את הייעוד ולעשות את זה.
ואני טוענת שצריך להסדיר פה סטטוטורית את הנושא של מוסדות החינוך שלנו- שכמה מהם לא מוסדרים מבחינת תכניות.
בנוסף לסוגיה של מ"ר לנפש, יש לנו את הסוגיה של כמה תלמידים יושבים בכתה. נכון שיש חוק מדינה שאומר – 40 ילד בכתה, אבל אנחנו כעיר חזקה לא חייבים לקבל את זה. יש לנו את הסוגיה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 14 -
של קרינות מתת"זים ומאנטנות- שצריך לבדוק אותם, ויש לנו כל מיני סוגיות של איכות- שאנו צריכים להחליט מהן האיכויות שאנו רוצים למוסדות הציבור שלנו.
זה לשאלה איפה ולשאלה של תשתיות ואיכויות.
מעבר לזה אני רוצה לדון בשאלה- איזה. ישנה קודם כל נישה שהיא הנישה הכי מופקרת, והיא מופקרת בדין- כי חוק מדינה לא קבע שאנו כעיר צריכים לקחת עליה אחריות, וזו הנישה של הפעוטות של הגיל הרך, שהיא בדרך כלל מופקדת- במעט בידי הרווחה, במעט בידי נעמ"ת, במעט בידי ויצ"ו, בידי כל מיני גורמים, ובעיקר בידי השוק הפרטי. ואז נוצר מצב – שכשאומרים שאין דיור בר-קיימה היום בתל-אביב, ושמחיר דירה להשכרה הוא מאוד גבוה, בואו תספרו לי איפה אפשר לשכור בכלל גן ילדים לפעוטון, ובאיזה מחיר, ומי משלם אחר כך את המחיר של החצר הקטנה של הגן הזה. ואני אומרת שמחובתנו כעיר חזקה, שבאמת הפכה להיות מרכז כלכלי, לדון היום בתחום החינוך ולשאול את עצמנו- מאיזה שלב ועל איזה שלב, ועל איזה שלבים אנו רוצים לקחת אחריות. אולי אפילו מפעוטונים? אני לא יודעת, זה צריך לבוא לדיון. ואז אולי למצוא פתרונות לנושא הזה, גם בשיטת ,B.O.T גם בשיטה של הקצאת מבני ציבור לצרכים האלה. אין ספק שגם אם נסכים שמגזרים של חינוך- כאלה ואחרים- מטופלים על ידינו ברמה כזו או אחרת, הרי שזה מגזר שזקוק לעידוד ולתמיכה מאתנו, במיוחד כעיר שמעודדת אמהות לצאת לעבודה ומעודדת את השיוויון בין המינים, ורוצה לתת את הפתרונות לתושבי הקבע שיתיישבו בה.
בתוך הדבר הזה אני כוללת גם את הסוגיה של מוסדות חינוך ייחודיים. קראתי בשבוע בעתון "זמן תל-אביב" שאנחנו מברכים על פנייה של הורים להקמת מוסד ייחודי בנווה שרת, מצד שני אני יודעת שיש הורים שהקימו מוסד ייחודי בלב העיר, "קהילה" שמו, ולא זוכים לתמיכה. אז צריך לראות באמת אם אנחנו גם נכנסים לנושא של מוסדות ייחודיים, באיזו רמה וכו'.
מה שאני מציעה: אני סקרתי בקצרה את הסוגיות, ניסיתי לא להביע עמדה, אבל רציתי שתראו
שהסוגיות האלה מורכבות, ואני לא חושבת שנכון שהם יידונו ברמת הפקידות העירונית. אני חושבת שנבחרי העיר, האנשים שנבחרו על ידי התושבים, נבחרו גם כדי לטפל בסוגיות החינוך העירוני. ואני חושבת שכל אחד מאתנו מייצג,
רון, זה מחדש לך? לא, אם אתה לא מתאפק, אני מוכנה לענות לך באמצע, זה חידוש שנבחרנו גם כדי לטפל בסוגיות החינוך? אז זה לא חידוש . אני אומרת לכם הנבחרים- שאני לא חושבת שזה דיון שצריך להיות באולם סגור, ברמה של פקידות, אני חושבת שאנו צריכים לדון בייעדים שלנו בתחום החינוך, ואני חושבת שאנו צריכים לקיים את הדיון הזה בפורמאט של מועצה, לדון בכל הגורמים, לדון בכל הנושאים שחשובים לנו, לדון בשאלה איפה- כי כשאנחנו דנו בוועדה בפעם האחרונה על הנושא של מוסדות, אמר גם יו"ר הוועדה שזה לא מקום לדון רק בוועדה, מפני שזו סוגיה של מבני חינוך ושל אגף החינוך גם. מאחר שזה מולטי דיסיפלנארי, וזה חוצה מאגף אחד לאגף שני, ומאחר שזה בדמנו, מאחר שזה אחד הנושאים שעליהם נבחרנו ואחד הנושאים שאנו מחוייבים בהם לתושבים ולדורות העתיד, ואני אישית גם לילדי ולנכדי- שאני מקווה שיגורו בעיר הזאת, אני מבקשת שנדון בזה במסגרת המועצה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 15 -
שאלה:
על מה?
גב' להבי:
על הסכמה , על הנחייה להנחיות בסיסיות לנושא התכנון וההסדרה של כל מערך מוסדות החינוך:
במה אנו תומכים, איפה אנחנו רוצים את זה, ובאיזה תנאים.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים.
א. אני מאוד שמח שהסבו את תשומת לבנו לעובדה שאנחנו צריכים לדאוג למערכת החינוך בעיר
תל-אביב יפו. הגיע הזמן. ואני לוקח את זה לתשומת לבי, ובאמת ברצינות הראויה.
אני גם שמח לבשר לכל חברי המועצה, שבשנה האחרונה היתה עלייה של למעלה מ- %4 בתוצאות הבגרות בעיר תל-אביב יפו, וזאת לאחר שבארץ כולה נותרה סטגנציה. ולמיטב ידיעתי אנו נתבשר בשנה הבאה גם על עלייה נוספת , עקב כך וכך נושאים שבוצעו במערכת החינוך שלנו.
אני גם שמח על כך שהגב' להבי הסבה את תשומת לבנו לעובדה שהעיר תל-אביב יפו הפכה להיות עיר נדרשת, ובאות לכאן משפחות עם ילדים- כדי להפוך את מקום מושבן – בעיר תל-אביב יפו, ואנו מקדמים את כולם בברכה.
אנו גם הסבנו את תשומת לב המועצה או חברי המועצה והציבור, לכך שכתוצאה מכך אנו נדרשים לבנות בקצב מואץ- גני ילדים, ולמצוא פתרונות גם באזורים חדשים וגם באזורים שבעבר הזדקנו. מאזן ההגירה לעיר תל-אביב יפו הוא חיובי והגיל החציוני יורד.
אבל יחד עם זאת אני רוצה להסב את תשומת לבך הגב' מיטל להבי, שאנו עסקנו בקדנציה הקודמת בצורה מאוד אינטנסיבית בפיתוח אותה חוברת, שהשתתפו בהכנתה רבים וטובים- מכל המגזרים בעיר, גם מתחומי החינוך כמובן, והיא נקראת : חוברת חזון העיר, שנותנת איזהשהו כיוון כללי לעיר. הביטוי לחזון העיר בתחום האפשרויות לקלוט- הן כביש, הן מדרכה, הן בית והן מתקן ציבור, הוא דרך הדבר שנקרא- תכנית בניין עיר. ולצורך הזה יש לנו את כל המנגנון הזה שמייצר בסופו של דבר תהליך של בחינה, כולל צוות ארוך טווח שמנסה לחזות את זה, ובסופו של דבר- דרך התהליך של התכנון של תכנית בניין עיר, להכניס למערכת משפטית-סטטוטורית, את אותם המקומות שבהם ניתן לבנות בית ספר למשל, לעומת אותו מקום שמיועד לכביש, או מקום שמיועד למסחר. ולכן הדרך לזה איננה לבוא, פתאום לקפוץ ולהגיד- אני הצלתי את העיר, אני מטפלת בחינוך- בואו נעשה דיון. דיונים מטבעם- יש להם טעם כשהם מתבססים על איזושהי תכנית, לא כשמישהו זורק רעיונות. כי רעיונות דרך אגב, ואני אומר את זה בלי לפגוע באף אחד, ברעיונות אין שום ערובה לשכל שלי לעומת השכל של אחרון האזרחים בעיר תל-אביב יפו. כולם מעלים רעיונות, ולפעמים דווקא מזה שלא ציפית- קיבלת רעיון מצוין. ולכן, גם ממך אנו מצפים, אם יש לך איזהשהו רעיון טוב- שתביאי, נלמד.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 16 -
גב' להבי:
אני רוצה דיון, לא רעיון, פעם אחת במועצה הזאת דיון.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
אז אני מסביר לך, חכי, תכף תשמעי את הסוף.
על כל פעם שאני מתפרץ, את מתפרצת ,8 לכן- זה טבעו של עולם.
ולכן, כדי להגיע לכאן לדיון צריך להתבצע תהליך של ניתוח הנתונים. זה לא יתבצע כאן. הרי מישהו צריך לדבר על סמך נתונים. את כבר יודעת את הנתונים?
גב' להבי:
על חלק מהרובעים- כן.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
אני אומר לך שאת לא יודעת. אני אעשה לך בחינה קטנה ואת תראי שאת לא יודעת.
מר שומר- היו"ר:
לא עכשיו.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
אני לא עושה את הבחינה עכשיו.
מה שאני מנסה לבוא ולומר-את לא יודעת את הנתונים. דרך אגב, גם אני לא יודע את כל הנתונים, ולכן יש לי אנשי מקצוע שיודעים את הנתונים, מביאים אותם, ומקיימים את הדיונים לצורך העניין.
ואין קשר בין העובדה- שלא מאפשרים בקק"ל, במקום שהיו 2 גני ילדים האלה- לקיים גני ילדים.
גב' להבי:
.5
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
לא. שם היו .2
גב' להבי:
וממול עוד .3
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 17 -
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
הכל את יודעת. תאמיני לי, היות שאני נוסע שם יום יום ולא את, יום יום, לכן אני מכיר בדיוק את גני הילדים, בדיוק את הדלת שלהם, בדיוק את הפקקים שנוצרים ובדיוק את הסיכון לילדים-
כשמורידים אותם, מפני שזה ממש בדרכי לכאן- בוקר בוקר.
ולכן העובדה שלא ניתן להם, מטעמים שאינם טעמים תב"עיים בכלל, אלא מטעמים תפעוליים של בטיחות, זה שיקול שהוא שגרת חייה של העיר הזאת, והחלטות כאלה ואחרות, ואין לו קשר בכלל לנושא של פיתוח מערכת החינוך בעיר תל-אביב יפו.
ולכן, אני נאלץ בכאב- להחזיר אותך חזרה לעובדה- שיש לנו צוות אסטרטגי – שאת ראויה ונכונה, וראוי שתשבי אתם כדי ללמוד את כל התהליך. שאם יש לך הצעה שאת רוצה להעלות אותה לועדת בניין עיר לשנות את התב"ע- כדי שניתן יהיה לבנות בית ספר במקום שאי אפשר היום, דבר שהוא לא נכון דרך אגב, כי אין היום ילד שחסר לו בית ספר בעיר. אין!
יש מערכת ועדת בניין עיר- שכשמגיעה וועדת בניין עיר, ועדת המשנה, למצב שבו היא צריכה החלטה שדורשת החלטת המועצה- בישיבתה כוועדת בניין עיר, מעלים את זה אז. ולכן, אני מציע להוריד את הצעתך מסדר היום.
תודה רבה.
גב' להבי:
מותר לי לענות, נכון?
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
לא, לא עונים.
גב' להבי:
לפי החוק. איפה החוק?
מר שומר- היו"ר:
היא הציגה את זה.
גב' להבי:
אז מישהו אחר שתומך.
אם אני לא יכולה להשיב על הסוגיה הזאת,
מר שומר- היו"ר:
מי תומך? יש לך מישהו שתומך?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 18 -
מר לייבה:
אין תומך- לא תומך.
מר שומר- היו"ר:
אין דבר כזה.
גב' הרץ:
תעלה את זה להצבעה.
גב' להבי:
אני רק רוצה לומר שנושא החינוך זה משהו שהוא בדמם של כל חברי המועצה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
זה נכון.
גב' להבי:
אני לא חושבת שזה עניין לועדת בניין עיר, מפני שזה מולטי-דיסיפלינארי.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
גם בזה את צודקת.
גב' להבי:
זה גם ענין של מבני חינוך ומוסדות ציבור, ואני מבקשת שנדון פה בסדרי העדיפויות שלנו בעניין הזה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
יש לנו ישיבה של פורום מועצה על התקציב בעוד זמן, תוכלי להביע את דעתך ולקיים דיון עם כולנו.
גב' הרץ:
את זה אפשר להגיד על כל נושא.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
על כל נושא.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 19 -
מר שומר- היו"ר:
אנו ניגש להצבעה.
מר לייבה:
מי בעד הצעת הגב' להבי?
גב' הרץ:
שמית.
מר שומר- היו"ר:
ה צ ב ע ה
בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:
1. להבי שומר דיין
2. הרץ חולדאי אגמי
3. לוינטל ספיר מוזס
4 וולוך גלעדי
5. אבי-גיא דרורי
6. טיומקין
7. חושן
8. פנקס
9. זעפראני
10. שביט
11. וירשובסקי
בעד – 3 חברי מועצה נגד – 11 חברי מועצה, נמנעים- 5 חברי מועצה מר לייבה:
ההצעה הורדה מסדר היום.
החלטה: הצעת הגב' להבי לסדר היום- לא התקבלה.
4. מר מאיר מוזס – פגיעה במועצת העיר ובעומד בראשה:
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 20 -
מר מוזס:
אנו עדים לאחרונה למסע של אלימות וונדליזם איומים, קטטות וגם רציחות, בצורה קיצונית, בקרב חלקים מסויימים בנוער בישראל, ההולך וגובר לצערנו, ואין נראה באופן סיכוי לבלימת תופעות אלה, ובמיוחד כאשר נגע הסמים והשכרות מהווים תמריצים לכך. נכון שנעשים מאמצים לבלום תופעות אלו, אבל התוצאות הן מזעריות, ואלה המטפלים בכך חסרי אונים ומתקשים לצמצם תופעות אלה. לכן אין פלא שבמצב זה ישנה השפעה גם על המרחב הספורטיבי בכדורסל ובמיוחד בכדורגל. האלימות הנוראית במגרשי הספורט חוצה וחצתה את הקו האדום, עם מיעוט ברברי חסרי לב ואנושיות- המטילים אימתם על כולם, והכוונה לגרעין הקשה, הבריוני והמסוכן של חלק מאוהדי הקבוצות.
הרוב המוחלט של אוהדי הספורט בכל הקבוצות הינו קהל הוגן, אוהב ספורט, והתנהגותו הינה למופת.
מר גלעדי:
למה אתה בא לאנשי הספורט? תבוא לעתונות, העתונות הובילה את הקמפיין הזה, היא הסיטה אותם.
מר מוזס:
אולי תתן לי לדבר? דבר שאתה רואה באדישות, אני רואה בקיצוניות, מר גלעדי:
אני לא רואה באדישות.
מר מוזס:
אתה רואה הרבה דברים באדישות.
מותר לכל אחד לאהוד את קבוצתו, מותר להתלהב ולצעוק, אפילו אן מניעה לקללות בסלנג הספורטיבי המקובל, אבל עד כאן! אין לי ספק שרוב הקהל מתעב את המיעוט הקטן, האלים , האכזרי והמסוכן הזה, שמבצע מעשים שליליים ופליליים הפוגעים בכולם ובהכל, ללא חשבון , והדבר מתבטא בהשתלחויות באותם מנהלים, מאמנים ושחקנים- אותם הם בעצם אוהדים.
היום אוהד, מחר מאיים ומקלל, או עלול גם לפגוע בהם פיזית.
קטטות, איומים, זריקת חזיזים, שנאה תהומית בין אוהדי קבוצות, קבוצה זו או אחרת, קריאות גזעניות נגד ערבים ושחקנים זרים. קטטות ללא הבדל בין אדומים, צהובים, ירוקים או אחרים.
לצערנו, תופעות אלה שכיחות וזה ממשיך להידרדרות נוספות ויותר קיצונית. וכאן אני בא למקרה החמור ביותר שקרה לדעתי ולדעת רבים, המעשה המסוכן והברברי של הגרעין הקשה והאלים של אוהדי הפועל תל-אביב, שעברו את כל הקווים האדומים וגם את נהר הסמבטיון.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 21 -
כאשר מועצת עיריית תל-אביב והעומד בראשה לא קיבלו דעתם בנושא אולם אוסישקין, לא השלימו עם החלטת מועצת העיר והחליטו להפגין, שזו זכותם המלאה. כמו כן ניתנה להם הזכות לבוא ולהשתתף בישיבת מועצת העיר,
גב' הרץ:
לא ניתנה להם הזכות.
מר מוזס:
ומכאן החלה השתלחות פראית של גידופים וקללות ואיומים על ראש העיר ונגד חברי המועצה שתמכו בו.
עורכי הדין שלהם פנו לבג"ץ, שדחה עתירתם.
גב' הרץ:
לא.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
עוד לא דחה.
מר מוזס:
תני לי לגמור. את דיברת על הפועל תל-אביב חצי שעה כאילו שהיית שחקנית שם.
ק ר י א ו ת
מר מוזס:
ופה החליטו מנהיגי האספסוף הבריוני לפגוע וללמד לקח את ראש העיר- רון חולדאי, על ידי, תקשיבו טוב, האדישות שתיפסק פה, יש גבולות! על ידי חילול קברי הוריו בקיבוץ חולדה. מעשה תועבה זה של חילול קברי יהודים נעשה תמיד על ידי אויבי ישראל ושונאי ישראל. כל יהודי במשך דורות תמיד זכר זאת לדראון עולם. מדהים לראות שיש במדינת ישראל יהודים שמחללים מצבות של יהודים!! במקרה זה- הוריו של ראש העיר- רון חולדאי, שהיו מבוני ארץ ישראל. האם היה אי פעם מצב כזה?
אני מרחיק לכת ותוהה, מדוע כנופיה זו שביצעה חילול המצבות, למה רק חולדאי? מדוע לא חילול מצבות של הורי כל חברי המועצה אשר תמכו בחולדאי? הם מסוגלים לכל דבר!
מר גפן:
אתה נותן להם רעיונות?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 22 -
מר מוזס:
אני מציע למועצת עיריית תל-אביב יפו לגנות ולהוקיע כמועצה, לא יכולים להיות אדישים לדברים כאלה, את מבצעי הפשע, לגלות זהותם ולהרחיקם לצמיתות ממגרשי הספורט. ולמשטרת ישראל, כיצד זה שעד היום לא עצרתם את הפושעים הללו?! הרי ידועים שמותיהם. תשאלו את מנהיגם המשכיל שעומד בראשם.
מקומם של מחללי הקברים הוא מאחורי סורג ובריח , בבית הכלא.
אי אפשר לעבור לסדר היום על מעשי נבלה אלה!
הקלה בעונשים לבריונים הללו תעודד ותקצין את האלימות ומעשי הפשע בעתיד.
תודה רבה.
אני רוצה לברך פה את חבר המועצה מזרחי- שהגיב בחריפות וכתב על גינוי האלימות ווונדליזם.
כל הכבוד למר מזרחי- שאני מזדהה עם המכתב.
דבר נוסף: קיבלתי מכתב מועד תושבי שכונת נווה צדק, שאני במקרה גם נולדתי בשכונה הזאת.
בשם תושבי שכונת נווה צדק- שבזי, הרינו להביע סלידה ושאת נפש מגילויי האלימות להם הינו עדים לאחרונה במועצת העיר ומחוצה לה, ואשר הגיעו לשיא בחילול קברי הוריו של ראש העיר.
הרינו פונים אליכם שלא לנצל את תקופת הבחירות , לא לתת לאלימות להשתולל ולגנות מעשים אלה בצורה חמורה וחדשה.
מר שומר- היו"ר:
מה ההצעה שלך?
מר וולוך:
הוא מציע לגנות.
גב' אגמי:
ראש המועצה, ראש העירייה, חברי במועצה.
מר לוינטל:
את מתנגדת?
גב' אגמי:
לא. אני רוצה להגיד את הדברים שלי.
מר לוינטל:
את לא יכולה. את מתנגדת? מקיימים דיון?
מר לייבה:
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 23 -
אין דיון. רק מתנגד להצעה יכול לעלות לדבר.
מר שומר- היו"ר:
את מתנגדת?
גב' אגמי:
לא.
מר שומר- היו"ר:
אז תרדי.
מר לוינטל:
אני רוצה להבין אם היא מתנגדת או תומכת.
גב' הרץ:
אם מקיימים דיון, גם אני מבקשת.
מר לייבה:
לא. לכן שולה ירדה מהדוכן, בגלל שהיא לא מתנגדת.
מר שומר- היו"ר:
הורדתי אותה מעל הדוכן.
מר לוינטל:
אני רוצה שתהיה פה מדיניות אחידה.
גב' הרץ:
יש בעיה. יש בהצעה לסדר אינפורמציה שהיא לא נכונה, שניתנה בדברי ההסבר בהצעה לסדר.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
מה זה שייך?
מר שומר- היו"ר:
מה?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 24 -
גב' הרץ:
למשל, שיודעים מי האנשים. אני חושבת שמה שהמועצה הזאת צריכה לעשות, זה לעמוד על כך שתתבצע חקירה מי באמת עשה את חילול הקברים.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
לא הייתי עולה על הדוכן מאחר שהנושא עסק בי, מפני שהקברים הם קברים של הורי. ואני היתי כאן בישיבה, ואני רוצה להגיד כאן בצורה ברורה, לא התכוונתי להגיב ועכשיו אני אגיב. אם אנשים לא מבינים כאן, אלה שהם חברי מועצה, שבהתנהגותם- כשבמה שהיה כאן במועצה- הם קוראים לזה התנהלות של הליך דמוקרטי תקין, הם בסופו של דבר מביאים לכך שמה שקרה-
קרה. מי שלא מבין את זה, לא יבין לעולם מה זו הסתה ומה זו אלימות. אני מקווה שיהיו כאלה בציבוריות הישראלית שיבינו שחיים ומוות ביד הלשון, ושכשמוותרים בשעה שהאלימות היא עוד קטנה, מקבלים את האלימות גדולה. ויותר מזה: אלה שמלבים ולא מונעים אלימות בזמן, בסוף האלימות גם באה מולם. ולכן, לכולנו כאנשי ציבור – מן הראוי שנקח על עצמנו התנהגות ציבורית שמכבדת את השפה, ומכבדת את ההתנהגות כולה.
קריאה מהקהל.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
הגב' שרה בוכמן אני מבקש ממך, את כבר וותיקה במועצת העיר לאורך שנים, ואת גם יודעת שבמועצת העיר לקהל אין זכות דיבור, ואם תמשיכי- יאלצו כנראה להוציא אותך. ואז יבואו כאלה שיגידו שהדמוקרטיה כן מאפשרת- מה שכתוב במפורש שהיא לא מאפשרת. הרי זו הבעיה.
גב' בוכמן:
תפנה למשטרה.
אתה לא רוצה לפגוש אותי, יוסל'ה בוכמן יותר מעניין אותך משרה בוכמן.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
גב' בוכמן, תפני למשטרה ותפסיקי לצעוק, אני מבקש.
ולכן אני משאיר את זה כך, ולא נצביע על זה,
מר לוינטל:
רון, אף אחד לא מתנגד,
גב' בוכמן:
אני לא אתן לך לדבר בלי חקירת משטרה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 25 -
מר שומר- היו"ר:
הגב' בוכמן, את רוצה,
מר לוינטל:
אני לא מבין, אף אחד לא מתנגד להצעה.
מר שומר- היו"ר:
בסדר, אבל ראש העירייה ביקש לדבר, זכותו.
זכותו של ראש העירייה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
רון, אני אסתכל לך בעיניים ואגיד לך: תקשיב.
מר שומר- היו"ר:
הגב' בוכמן, אני לא רוצה להוציא אותך.
מר לוינטל:
אני רציתי להגיד משהו בעד והוא לא הרשה לי.
יש לי שאלה ליועץ המשפטי שהחליף את דעתו 3 פעמים ב- 3 חודשים.
אני רוצה לדעת האם יש מדיניות אחידה ?
עו"ד סלמן:
התשובה היא- שרק אחד יכול להתנגד.
מר לוינטל:
לא שמעת את השאלה.
עו"ד סלמן:
שמעתי אותה כבר פעמיים.
מר לוינטל:
האם אחרי שמישהו מעלה הצעה לסדר, מותר לחבר מועצה אחר לעלות ולהתנגד?
מר שומר- היו"ר:
קיבלת את התשובה מהיועץ המשפטי, התשובה היא לא.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 26 -
מר סלמן:
התשובה היא שאחד יכול לעלות ולהתנגד לבקשה.
מר שומר- היו"ר:
מאחר שהיא לא התנגדה, הורדתי את חברת המועצה אגמי.
מר לוינטל:
ראש העיר התנגד להצעה?
מר לייבה:
ראש העיר התנגד, כן, התנגד להצעה.
עו"ד סלמן:
ראש העיר הציע להסיר את ההצעה, אם הבנתי נכון.
מר שומר- היו"ר:
הוא הציע להסיר?
עו"ד סלמן:
והוא הסביר גם למה.
מר וולוך:
בניגוד לראש העירייה- אני מציע לקבל החלטה לגנות.
מר מוזס:
אתה יכול לא לגנות דבר כזה?!
גב' הרץ:
זה בדיוק העניין.
מר שומר- היו"ר:
אנו מעלים להצבעה- לגנות את המעשה שנעשה וזאת על פי הדברים של חבר המועצה. מי בעד לגנות?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 27 -
מר לוינטל:
איך אתה יכול לגנות? אתה יכול להעלות הצעה לסדר..
מר מזרחי:
רון, במקרה הזה תהיה ממלכתי.
מר לוינטל:
אם אני אציע לגנות משהו, גם יגנו?
מר שומר- היו"ר:
כן, יכול להיות.
מר לוינטל:
זו הצעה לסדר.
מר שומר- היו"ר:
רון, אתה לא שמעת מה שאמר ראש העיר?
מר ספיר:
רון, זה מאוד פשוט: אנו מסירים את ההצעה מסדר היום- ופה אחד נגנה. מי שירצה להתנגד, יתנגד.
מר שומר- היו"ר:
נכון. זה מה שאמרתי.
אנו מבקשים להסיר את זה מסדר היום.
מר לוינטל:
יש שתי הצעות: .1 לקיים את הדיון. .2 להסיר את זה מסדר היום.
מר שומר- היו"ר:
לא. התשובה היא- להוריד את זה מסדר יום ולגנות את המעשה.
מר לוינטל:
תבדוק עם היועץ המשפטי.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 28 -
מר שומר- היו"ר:
אני בדקתי את זה אתו, התשובה היא כן.
עו"ד סלמן:
אני מקבל את דברי היו"ר- להציע להוריד את ההצעה מסדר היום, ולקבל איזושהי עמדת גינוי, מר שומר- היו"ר:
לגנות את המעשה.
אתה יכול להתנגד או לא.
מר לוינטל:
אני שמח שהיועץ המשפטי מקבל את ההצעה.
אני שואל את היועץ המשפטי- האם אפשר לדעתו, כמו שכתוב, להכנס לנעליו של המציע- אם הוא הסיר את הצעתו.
מר ספיר:
כן, אבל הוא לא הסיר את הצעתו.
מר שומר- היו"ר:
אם אתה לא רוצה, תגיד שאתה מתנגד.
אנו בעד להוריד את זה מסדר היום.
ק ר י א ו ת
מר לייבה:
עזוב, תוריד את זה מסדר היום.
מר שומר- היו"ר:
מי בעד להוריד את זה מסדר היום?
מר גפן:
אתה לא יכול להוריד מסדר היום אם הוא לא הסכים.
מר לייבה:
אנחנו מצביעים על זה. אז מה אם הוא לא מסכים, שיצביע נגד.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 29 -
מר גפן:
אם בעל ההצעה לא מסכים להוריד את זה מסדר היום- אתה לא יכול להוריד את זה.
מר לייבה:
אז אנחנו מצביעים על ההצעה להוריד את ההצעה שלו מסדר היום.
אני מזכיר לחברי המועצה הנכבדים, מדברים כאן על גינוי של חילול הקבר.
מר לוינטל:
יש הצעה לסדר יום, הוא מסיר אותה או לא?
מר לייבה:
מר מוזס, אתה מסיר אותה או שאתה רוצה להצביע עליה?
מר מוזס:
זה מעשה חמור ,ועירייה שלא תכבד את זה צריכה להתפטר!
איזה דיון! אם רון רוצה- שיתמוך במעשה הזה, ואם לא- שישתוק. זה לא יתכן שמועצת העיר תעבור לסדר היום על דבר כזה!!
מר דרורי:
צריך קודם כל לגנות!
מר לוינטל:
אם הוא מסיר את ההצעה, אני רוצה להכנס לנעליו.
מר לייבה:
מר מוזס, אתה רוצה להצביע על ההצעה שלך?
מר מוזס:
כן, תצביע על ההצעה שלי.
מר שומר- היו"ר:
מי בעד ההצעה של מר מוזס?
ה צ ב ע ה
בעד – 22 חברי מועצה
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 30 -
מר לייבה:
יתקיים דיון בנושא הגינוי.
מר לוינטל:
זה לא הגינוי, זה לקיים דיון.
מר שומר- היו"ר:
סיכמנו את הנושא.
יתקיים דיון באשר לגינוי המעשה.
מר לוינטל:
אז נקיים דיון?
מר שומר- היו"ר:
כן.
נודיע לך מתי יהיה הדיון.
החלטה: הצעת מר מוזס לסדר היום- התקבלה. יתקיים דיון באשר לגינוי המעשה.
מאשרים סדר היום.
.507 דברי ראש העירייה:
גב' בוכמן:
ראש העירייה, אני רוצה חקירה משטרתית.
מר שומר- היו"ר:
הגב' בוכמן, אני לא רוצה להוציא אותך מהאולם, אז אנא.
את רוצה לצאת?
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים.
אני אגיד בקיצור את מה שכתוב פה באריכות, ואני אנסה לתת דגש על אותם דברים שיש בהם אולי חשיבות רבה יותר.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 31 -
אני לא יכול שלא לציין בהתרגשות את חנוכת הבניין השני של המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, הבניין למדעי המחשב על-שם ג'וש ווסטון, שבשנת הלימודים הקרובה- מאוקטובר, כבר ילמדו בו למעלה מ- 1,000 סטודנטים נוספים , כלומר, נגיע כבר ל- 2,000 סטודנטים שלומדים ביפו.
חנכנו את האגף החדש בבית פרנקפורט, שיתוף פעולה עם העיר פרנקפורט - שיש לנו אתה ברית ערים תאומות, בנוכחות- לא רק ראש עיריית פרנקפורט, אלא כל ראשי הסיעות של העיר פרנקפורט היו כאן בטקס הזה.
הנתונים לגבי הזכאות לבגרות רשומים כאן והזכרתי את זה קודם.
אנו מפעילים, על סמך הנסיון של השנה שעברה, עוד פעם לקיץ הקרוב את הפרוייקט שנקרא קש"ת – קיץ שקט בתל-אביב, שהוא סיירת משותפת לנו ולמשטרה, לטפל בכל הנושא של וונדליזם, רעש, וכל מיני פעילויות בגנים ציבוריים, בשטחים ציבוריים, סיירת שפועלת בין השעות 02.00 בלילה ל- 05.00 בבוקר, ונרשמה לה הצלחה לא מבוטלת בשנה שעברה.
ארועי לילה לבן: וודאי כולם ראו, שמעו ויודעים, וזכה להערכה רבה מצד כל מי שגם השתתף וגם
זכה לחשיפה ראויה.
חג המוזיקה: גם הוא היה הצלחה גדולה והפרטים רשומים כאן.
יש כאן דיווח על פעילויות של מינהל השרותים החברתיים, כולל יריד תעסוקה לעולים חדשים-
שהתבצע יחד עם משרד הקליטה ב"מרכז הירידים" שלנו.
וטיפול ועזרה שאנו עושים בהרבה מאוד היבטים- עם העיר שדרות. למי שלא יודע- יש תערוכה של אמנים צעירים- שהביאו לכאן שרידי קאסאמים ועשו תערוכה בשדרה, בשד' רוטשילד, ומחר בערב תהיה עצרת הזדהות עם תושבי שדרות כאן בככר, אני מזמין את כולם לבוא ולהשתתף.
בסעיף 9 של הדו"ח הזה אתם מקבלים כל מיני ארועים שאמורים להיות במהלך הקיץ, בחודשי יולי אוגוסט, וכולנו מוזמנים להשתתף בהם. חלקם אגב מתאימים לנכדים. כאשר אני מסתכל כאן על חברי המועצה- מותר לי להגיד שחלקנו יכולים להופיע בארועים האלה כסבים וסבתות, בהנאה מרובה.
עד כאן. תודה רבה.
מר לוינטל:
אני מבקש להעיר הערה מהמקום לדברי ראש העיר, וזה דבר שהערתי כבר בעבר. סעיפים 1-8 כולם צופים פני עבר, ורק סעיף 9 הוא עתידי, וחבל. ואם ראש העירייה רוצה שנצטרף לארועים-
אולי היה כדאי לדווח עליהם מראש, ולא בדיעבד.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
הם כולם מדווחים מראש. על התוצאות בבגרות לא יכולתי לדווח מראש פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 32 -
מר שומר- היו"ר:
כולנו מקבלים את ההזמנות ואנו יודעים עליהן, כולל מחר בערב, כולל הנושאים של הדברים העתידיים.
דברי ראש העיר למועצה - 8.7.07
1. טקס חנוכת בניין "ווסטון" למדעי המחשב במכללה האקדמית של תל אביב-יפו
ביום 20 ליוני נחנך הבניין השני בקריית המכללה ביפו, בניין ווסטון למדעי המחשב, בו ילמדו למעלה מאלף סטודנטים נוספים החל משנת הלימודים הקרובה שתחל באוקטובר .2007
עם הפעלת הבניין עובר מרכז הכובד של המכללה ליפו, וזהו צעד משמעותי בהגשמת החזון להקמת קמפוס אקדמי מרכזי באיזור, כחלק מתנופת הפיתוח והטיפול הכולל בו.
בשנת הלימודים הבאה צפויה התחלת בנייתו של בניין נוסף של המכללה, שיהווה בית ספר לניהול וכלכלה.
2. חנוכת האגף החדש בבית פרנקפורט
ביום 18 ליוני חנכנו, במעמד חברי משלחת מעיריית פרנקפורט, בראשם הגב'
פטרה רוט, ראש עיריית פרנקפורט, ומר קארל היינץ בורמן, יושב ראש מועצת עיריית פרנקפורט, את האגף החדש במרכז הקהילתי "בית פרנקפורט", שבשכונת הדר יוסף.
האגף החדש כולל שני חדרי מחול ושני חדרי מוזיקה והוא הוקם בסיוע תרומתה של עיריית פרנקפורט לציון 25 שנה של ברית ערים תאומות בין שתי הערים.
3. עליה בנתוני הזכאות לבגרות בעיר
בנתונים המסכמים את השגי כלל התלמידים והזכאות לבגרות בעיר תל אביב-יפו לשנת הלימודים תשס"ו, ניכר שינוי מגמה ועליה בזכאות לתעודת בגרות של למעלה מ- %4 )%67.2 לעומת %.(62.9 עליה זו בולטת על רקע העובדה כי לא חל כל שינוי בממוצע הארצי של הזכאות לבגרות.
מתוך מחזור של 3,780 תלמידים, נגשו לבגרות כ- %97 מהתלמידים.
עלייה מרשימה התקיימה בבתי הספר בהם לומדים תלמידים מדרום העיר ומיפו, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי, הודות להזדמנויות הנוספות שניתנו לתלמידים בעיקר באזורים הללו.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 33 -
4. פעילות קש"ת )קיץ שקט בתל-אביב-יפו( 2007
בעקבות הצלחתה של סיירת קש"ת )קיץ שקט בתל-אביב-יפו( שפעלה בקיץ שעבר על מנת לטפל בתלונות הרבות שהתקבלו על רעש וונדליזם בגינות ציבוריות, הוחלט להפעיל את הסיירת גם בחופשת הקיץ השנה.
הסיירת פועלת בשעות הלילה, בין השעות 02:00 ל- ,05:00 באמצעות 5 ניידות, והיא אמונה על סריקת 240 גינות ציבוריות ברחבי העיר וכן על מתן מענה מיידי לפניות תושבים בנושאי מטרדי רעש וונדליזם.
5. אירועי "לילה לבן"
ביולי 2003 הכריז אונסקו על "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית.
מאז מציינת עיריית תל אביב-יפו את הכרזת אונסקו באירועי ה"לילה לבן"
המתקיימים מדי שנה ביום חמישי האחרון של חודש יוני.
את אירועי ה"לילה לבן" השנה פתח מרוץ לילה לבן, שנערך לראשונה בישראל.
המרוץ נערך מטעם חברת נייקי העולמית ועיריית תל אביב-יפו. המרוץ הלילי מתקיים בערים גדולות כמו לוס אנג'לס, לונדון, סן-פרנסיסקו ושיקגו.
תל-אביב-יפו נבחרה כעיר המובילה בישראל בה יתקיים המרוץ הלילי, דבר שאיפשר ליותר מ- 5,000 רצים לחוות את חווית הריצה הלילית ברחובות העיר.
המרוץ הוזנק מבניין העירייה, חולק ל- 2 מסלולים: עממי, שאורכו 5 ק"מ ותחרותי, שאורכו 10 ק"מ, והסתיים ב"מרכז דניאל עמיחי לחתירה" בפארק גני יהושע.
ברחבי העיר התקיימו גם אירועי חוצות במספר רב של מוקדים, שאציין רק את חלקם:
לאורך שדרות רוטשילד נערכו הופעות תיאטרון בתנועה, בשדרות בן גוריון התקיים מופע ג'אז, בכיכר דיזנגוף נערכה "מסיבת ריקודים לבנה", בככר ביאליק נערכו הופעות ג'אז ובמתחם גן החשמל התקיים מופע אמנים ומשוררים צעירים שהקריאו שירה ממיטב השירה העברית במסגרת אירוע הסיום לפרוייקט "שירה על הדרך".
לחובבי השירה והזמר העברי, נערך ערב שירה בציבור בחוף הצוק, בהשתתפות הגבעטרון ו"הטיש הגדול". בחוף מאנטה ריי התקיימה מסיבת ריקודים ובחוף גורדון ריקודי עם.
בנוסף, נפתחו המוזיאונים בעיר, במחיר סמלי, עד השעות הקטנות של הלילה.
באופרה הישראלית החדשה התקיים "לילה של אופרה", שהחל בחצות ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה. הגלריות ברחבי העיר היו פתוחות לקהל הרחב, ובסינמטק תל אביב הוקרנו במהלך הלילה סרטים.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 34 -
6. חג המוסיקה הבין לאומי 2007 ופתיחת המכון הצרפתי החדש
ביום 21 ליוני, היום הארוך ביותר בשנה, התקיים בעיר, זו השנה השנייה, "חג המוזיקה" שמקורו בפריז, בירת צרפת.
את מסורת החג אימצו בשנים האחרונות ערים רבות ברחבי העולם, והוא נחוג, בו זמנית, בכ- 100 מדינות.
האירועים בתל אביב-יפו הם פרי שיתוף פעולה של העירייה ושגרירות צרפת והם כללו 6 בימות שהוצבו ברחבי העיר, בהן הופיעו מעל 60 הרכבים מוסיקליים מישראל ומצרפת.
במסגרת אירועי חג המוסיקה בעיר, נחנך גם המכון הצרפתי המחודש בשד'
רוטשילד ,7 שמשמש כבית ספר ללימודי השפה והתרבות הצרפתית ומתקיימים בו גם אירועים ופעולות חברה נוספות.
7. פעילויות של מינהל השירותים החברתיים
במהלך החודש האחרון קיים מינהל השירותים החברתיים מספר פעילויות ראויות לציון:
• יום האלימות הבינלאומי למניעת התעללות בקשישים נערך במוזיאון תל-אביב ביום 19 ליוני. במהלך היום נחנך מודל ייחודי טיפולי ראשון מסוגו בארץ להתמודדות עם מקרי אלימות כלפי אנשים קשישים.
• יריד תעסוקה לעולים חדשים ותושבים חוזרים התקיים בגני התערוכה ביום 24 ליוני בשיתוף משרד הקליטה. ביריד השתתפו 53 חברות, חלקן מהגדולות במשק, שהציעו 3,218 משרות לעולים החדשים.
• כמו כן, הופעל מרכז חוסן לטיפול וסיוע פסיכו-סוציאלי לצוותים ולתושבי שדרות ששהו ביער בראשית, וזאת בנוסף לאירוח 68 תושבי שדרות שהגיעו עם ילדיהם המוגבלים, לשהיה בת שבוע במשכנות דניאל.
8. טקס הענקת פרסי עיריית תל אביב-יפו לשנת 2007
ביום 14 ביוני הוענקו במרכז עינב לתרבות פרסי אנגל, דיזנגוף, וייצמן וקרוון לשנת .2007 פרס אנגל ליצירת מוסיקה מקורית ומחקר המוסיקה העברית, הוענק למלחין לאון שידלובסקי, על מפעל חייו כמלחין וכמחנך ולתזמורת סימפונט רעננה, על תרומתה הייחודית בטיפוח מורשת המוסיקה היהודית לדורותיה פרס דיזנגוף לאומנות הציור והפיסול, המוענק על שמו של מאיר דיזנגוף, הוענק לאמניות דגנית ברסט ולמירי סגל.
פרס וייצמן למדעים מדוייקים שמטרתו לעודד ולהמריץ את החוקרים העברים, הוענק השנה לפרופ' אורי צ'שנובסקי ולפרופ' דן תופיק.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 35 -
ופרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף )על שמו של אברהם קרוון, שהיה ראש מחלקת נטיעות ואדריכל הגנים והנוף של תל אביב-יפו(, הוענק לחנה יפה על תכנון פארק נשר.
9. אירועים בעיר במהלך החודשים יולי ואוגוסט
בחודשי הקיץ, יולי - אוגוסט, מתוכננים בעיר אירועים רבים ובכללם:
• מופע הזדהות עם תושבי שדרות - שיתקיים מחר בככר רבין ויופיעו בו אמנים מן השורה הראשונה.
• יפו מסביב לשעון - סדרת אירועי קיץ, מופעי אמנים, תיאטראות רחוב, סדנאות אמנים ועוד אטרקציות רבות לכל המשפחה מידי מוצאי שבת במתחם יפו העתיקה.
• צלילי קיץ, ריקודים סלוניים, הופעות של הרכב ג'אז ומוסיקה קלאסית לכל המשפחה מידי מוצאי שבת ברחבת המשכן לאמנויות הבמה.
• סדנאות האופרה במרכז המוסיקה ובמשכן לאמנויות הבמה - ארבעה שבועות של כיתות אמן, קונצרטים ואופרות בניהולה האמנותי של ג'ואן דורנמן מהמטרופוליטן אופרה בניו-יורק.
• שעה בשקיעה בחוף פרישמן, בימים ראשון עד חמישי , שעה של תרגילי רוגע, מדיטציה ויוגה לכל המשפחה.
• ארועי גינה לי בגינות ברחבי העיר, המביאים את התרבות אל ילדי השכונות.
האירועים כוללים פעילויות ליצירת קשר בלתי אמצעי בין השחקן לילדים, שעת סיפור והצגות.
• קולנוע חופים בחוף בננה ביץ' - חמישה ימים של קולנוע פתוח, בהם יוקרנו סרטים לכל המשפחה על גבי מסך ענק.
• כמו כן, יתקיים השנה מופע אופרה בפארק, בו תועלה האופרה "שיקוי אהבה", בגני יהושע.
.508 פרוטוקול ועדת כספים מס' :50/07
גב' להבי:
בפרוטוקול ישיבת ועדת הכספים יש סעיף שנותן תקציב לשוק הכרמל בהיקף של 4.4 מליון שח', שזה מצטרף ל- 8.6 מליון שח' שהעירייה החליטה להקציב כבר בסיבוב קודם. אני מוצאת בזה הזדמנות להגיד כמה מילים על הנושא מאחר שהעלתי הצעה לסדר כמעט לפני שנה- והיא לא נדונה, היא נדונה בפורמאט של ישיבות אצל המנכ"ל- שבחלקן אני השתתפתי, ואני רוצה לומר על זה כמה מילים.
קודם כל הפרוייקט של שדרוג הרחובות הקרובים לשוק- יוצא, אני מבינה, כבר באוקטובר שנה זו, ויהיו שם מערכות של ניקוז, מים, תשתיות, כביש ומדרכה חדשים, כאשר בשלב השני- בשנה הבאה – מתוכנן להכנס לתוך השוק ולעשות לפחות את התשתית של הכביש. אז קודם כל אני מברכת על הדבר הזה. אני רוצה לומר רק משהו מהאני-מאמין שלי: ששוק הכרמל ידרוש בסופו פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 36 -
של יום עבודות הרבה יותר מקיפות בתוכו, שיפתרו את הבעיה של תב"ע שלא קיימת, תכנית בניין עיר מתאימה- שתהפוך את הדרך לשוק, ושתטפל בבעיות של השוק בצורה יסודית. כי כאשר אנו נכנסים בהיקף הזה- שהוא היקף מבורך- אנו צריכים להבין שמדובר בהשקעה ראשונית ולא בהשקעה הסופית הנדרשת, ושלמעשה בתהליכים הארוכים אנו נצטרך לקדם תב"ע ונצטרך לקדם תהליך שמשקם את השוק בצורה יסודית, כולל בתוך השוק עצמו, עם הנושא של טיפול בכל
התשתיות שלו: בניקוז, בביוב, ברשת החשמל ובכל הנושאים שכרוכים בכך, ונצטרך להשקיע בזה
את הסכומים הראויים, ואני חושבת שזה פרוייקט שראוי שיהיה .
אני טרם קיבלתי תשובה על הנושא של הטמנת קווי החשמל תוך כדי ביצוע העבודות, כדי שלא נפתח ונסגור, ואני מקווה- לאור ההענות של חברת החשמל לבצע את העבודות- שגם המקור התקציבי יימצא לזה, כדי שלא נצטרך לסגור ולפתוח את הכבישים עוד פעם.
אז תודה. זה מה שרציתי להגיד.
מר לוינטל:
כאשר אני שואל שאלות לגבי פרוטוקול ועדת כספים, יש לפעמים איש או שניים שאומרים לי:
למה לא שאלת לפני הישיבה וכו' וכו'. אז אני כבר רוצה לענות מראש- שאני אינני חבר ועדת כספים, וכשהחומר מגיע אלי יש לי טווח של קצת פחות מ- 7 ימי עבודה בשביל לנסות לברר פרטים. הזמן שאני לוקח מהרגע שאני שולח שאלה לפי סעיף 140 א' – כדי שמישהו יענה לי, התקצר לאחרונה מ- 3 חודשים לחודשיים, אחרי שאני איימתי בעתירה מינהלית, כי החוק מחייב לענות תוך 3 ימים, ומאחר שזה לוקח חודשיים- אין שום דרך שבה אני יכול לשאול שאלה כשהדבר הזה מגיע עלי ועד הישיבה כאן. ובישיבה כאן אנו הרי מאשררים או מאשרים את החומר שכתוב כאן, ולכן זו בדיוק הבמה לשאול את השאלות שאני שואל. ואז אין מה לענות לי- למה לא בררת את זה, או דנו את זה כבר בוועדת כספים, אם אפשר היה לאשר את זה בוועדת כספים מראש- לא היו צריכים להביא את זה הנה לאישור שלי. זו הקדמה, כי בדרך כלל התשובות שאני מקבל הן לא ענייניות.
יש לי שתי שאלות שהיתי רוצה לקבל עליהן תשובה לפני שנצביע על הפרוטוקול הזה. האחת-
עוסקת באותה פשרה עם האדריכל רכטר, שאם אני מבין נכון- לפי עמוד ,7 סעיף 893 בפרוטוקול-
הוא היה צריך לתכנן או תכנן כנראה את המבנה של היכל התרבות, ואני מבין שבסוף התהליך צריך לשלם לו 100,000 דולר, חציים מושתים על העירייה, בלי שבעצם התכנון שלו יצא לפועל, והשאלה היא- מדוע הגענו לסיטואציה הזאת.
דבר שני: מופיע בעמוד 9 סעיף ,896 סיוע לילדי שדרות, ולפי הדברים שכתובים בעמוד 9 עצמו,
אני רואה שיש כאן שוב סיוע בדיעבד. כלומר, מספר ראש העיר שהוא בישיבה מיום 20 ביוני-
אישר את זה או דיווח על זה במועצת העיר, אבל האישור עצמו ניתן מה- 17 ביוני. כלומר, האם העירייה הוציאה תקציב ב- 17 ביוני, כשהאישור לו נתן ב- 20 ביוני, ואת זה אני למד אך ורק מדברי ראש העיר לפי איך שהוא מתאר את הדברים. האם זה יצא לפני הזמן? אני, על דבר דומה שקרה בזמנו בסיוע לצפון, שם אושר בנובמבר סיוע שכבר ניתן באוגוסט, ואני פניתי עם זה לוועדה פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 37 -
לחיוב אישי והיא צריכה לתת לי תשובות, משום שאני חושב שאנו נמצאים פה לא ממש כחותמת גומי או מועצת גומי, זה רק נדמה, ואנו צריכים באמת לאשר את הדברים- אם אפשר- לפני שמשלמים אותם ולא בדיעבד- אחרי שמשלמים אותם.
לכן השאלה שלי היא לגבי אותו סעיף 896 בעמ' 9 – האם אנו אישרנו בדיעבד תשלום שכבר ניתן.
ושאלה שניה היא לגבי הצורך להגיע לפשרה עם אדריכל רכטר ולשלם הרבה כסף- על תכנון שבעצם לא יצא ממנו כלום. אלה שתי השאלות. ואני אומר לכם שאי אפשר לשאול את זה מראש, כי על סעיף 140 א' שצריך לענות תוך 3 ימים עונים לי תוך חודשיים.
מר גילצר:
אני רוצה לענות על השאלה השנייה: ראש העיר הודיע במועצה, זה היה במסגרת ההודעות, ואין לזה שום קשר לסוגייה השניה שעליה אני יכול לענות בצורה ברורה. כל תשלום שישולם או ששולם בגין הנושא של תושבי שדרות- משולם לאחר אישור תקציבי.
מר לוינטל:
איפה? פה?
מר לייבה:
כן.
מר לוינטל:
כלומר, זה אושר קודם לכן?
מר גילצר:
היתה הודעה של ראש העיר למועצה.
מר לוינטל:
לפי מה שאתה אומר, ב- ,17 ,18 19 כבר התרחשו הארועים שבהם כבר הכסף הוצע. נגיד ש- ב- 20 בחודש לא היו מאשרים את זה? איך היית מסביר את ההוצאה של ה- ,17 ,18 19?
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
אבל אישרו.
מר גילצר:
כל התקציבים מאושרים ברמה שנתית.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 38 -
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כנראה שסמכנו עליך.
מר לוינטל:
לא. כנראה שאתה באמת רואה בהם מועצת גומי, חותמת גומי, מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כנראה שסמכנו עליך.
מר לייבה:
כנראה שילדים נכים שהיו צריכים להתפנות.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כנראה שסמכנו עליך שיש לך לב רגיש,
מר לייבה:
בדיוק, לילדים נכים.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
ולמצוקתם של תושבי שדרות, והתברר לנו שלא כן הוא, אין לך את הלב הרגיש למצוקתם של תושבי שדרות.
מר לוינטל:
אתה תמיד מוציא כסף ויודע שהאנשים האלה יאשרו לך את ההוצאות האלה.
מר גילצר:
כל ההוצאות שמוזכרות כאן משולמות במסגרת התקציבים המאושרים.
מר לייבה:
לגבי הפשרה- מדובר כאן בתהליך משפטי, שבו רכטר דרש עבור תכנון שהוא הכין. הוא עשה עבודה. גם אם אתה לא משתמש בעבודה מטעמים כאלה ואחרים, עדיין הוא עשה עבודה.
מר לוינטל:
למה לא השתמשו בעבודה?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 39 -
מר לייבה:
כי יש מצבים רבים בהם אתה מזמין עבודה, ומשיקולים של כדאיות, משיקולים של התאמה, משיקולים רבים אחרים- לא משתמשים בזה. עדיף לשלם סכום קטן לעתים ולא להשתמש במשהו- שאחרי זה אמור להוציא סכום גדול שלא נראה לנו. כך הדברים מתנהלים. בכל מקרה-
הפשרה הזאת שהיא תחת כנפי בית המשפט היא פשרה הוגנת לכל הצדדים, ומסיימת את הסכסוך, ובסופו של דבר זה הדבר הנכון לעשות.
מר לוינטל:
אז זה מצטרף להוצאות של היכל התרבות.
מר לייבה:
כן, זה מצטרף.
מר לוינטל:
עוד 100,000 דולר הוצאות.
מר לייבה:
עוד 50,000 דולר. 50,000 דולר זה העירייה, העירייה – 50,000 דולר.
מר שומר- היו"ר:
אנו ניגשים להצבעה לאישור פרוטוקול ועדת כספים מס' .50/07 גב' הרץ:
שמית.
מר שומר- היו"ר:
מי בעד האישור?
ה צ ב ע ה
בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:
1. שומר הרץ אין
2. חולדאי לוינטל
3. ספיר
4. אגמי
5. אבי-גיא
6. טיומקין
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 40 -
7. מוזס
8. חושן
9. דיין
10. מזרחי
11. להבי
12. גפן
13. שביט
14. אמינוב
15. זעפראני
16. אטיאס
17. שכנאי
18. וירשובסקי
בעד – 18 חברי מועצה, נגד – 2 חברי מועצה- נמנעים- אין החלטה: פרוטוקול ועדת כספים מס' 50/07 – מ א ו ש ר .
מחליטים לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס' 50/07 מתאריך .13/06/07 )נספח א'(
.509 פרוטוקול ועדת תמיכות :4/2007
מר לוינטל:
אני רוצה לשאול שאלה מהמקום.
יש כאן בסעיף האחרון תמיכה בבית ליוויוק. השאלה שלי היא- האם מי שתומך עשה בדיקה בקרב כל הגופים של האידיש, כי אני מבין שיש שם פיצול, יש שם מוזיאון מסוים, יש התאטרון של שמוליק עצמון, יש בית שלום עליכם, והשאלה היא האם לא פוגעים בהם כאשר נותנים רק לצד אחד.
מר לייבה:
אני אענה.
אנו מדברים כאן על בקשה להכיר במוסד כמוסד מתנדב. ההכרה או אי ההכרה היא מושתתת על כללים שקבע משרד הפנים. כל מה שאנו כאן עושים- זה מי שמבקש בקשה להיות מוכר כמוסד מתנדב, לאחר שאנו בודקים את הנתונים, במידה שהוא עומד בנתונים- מדובר כאן על תשלום מופחת של ארנונה. אנחנו ממליצים או לא ממליצים למשרד הפנים. הגוף המוסמך לאשר מוסד פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 41 -
מתנדב זה משרד הפנים. לכשמשרד הפנים יאשר או לא יאשר את המלצותינו, בהתאם לכך יוכר המוסד כמוסד מתנדב. כל גוף, יכול גם תרבות, יכול כל גוף לפנות, ואם הוא עומד בקריטריונים אנו נבחן אותו, ואם הוא יעמוד בקריטריונים- אנחנו נמליץ. אם משרד הפנים יאשר- הוא יקבל.
מר לוינטל:
כל גוף שפנה- מופיע ברשימה?
מר לייבה:
כל גוף שפנה- מופיע.
כל גוף שפנה מופיע ברשימה, גופים שאינם עומדים בקריטריונים- כתוב- לא מאושר, גופים שעומדים בקריטריונים- מאושר. האישור הזה הוא לא סופי, לפי החוק הסמכות המוחלטת נמצאת בידי משרד הפנים. ההמלצות כאן, לאחר שיאושרו על ידי המועצה- יובאו למשרד הפנים, משרד הפנים ידון ובמידה שהוא יאשר את המלצותינו- יקבל המוסד את ההכרה כמוסד מתנדב.
מר גילצר:
והפניות הן לאחר מודעה בעתון- שפרסמנו.
גב' להבי:
קודם כל אני ממש חשבתי שוועדת תמיכות זו ועדה של סגני ראש העיר, לא? זה לא וועדה של סגנים?
מר ליבה:
לא.
גב' להבי:
לא, אני רואה שזו ועדה של פקידות. ממתי זה לא ככה? לא הודיעו לנו שההרכב של ועדת תמיכות השתנה?
מר גילצר:
מה- .1.1.2007
גב' להבי:
תשמעו, ישבו מנחם לייבה עם עוזי סלמן ועם משה גילצר, עם כל הכבוד, ואני מכבדת, ואני תמיד חשבתי שדורון ספיר עם יעל דיין עם פאר ויסנר יושבים ומחליטים, סגנים.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 42 -
גב' הרץ:
גם זה אסור שיהיה.
גב' להבי:
אז מה קרה פה? איך התחלף הרכב הוועדה?
מר לייבה:
ועדת התמיכות היא ועדה סטטוטורית של- כפי שאמרת- מנכ"ל, יועץ משפטי וגזבר. יחד עם זאת, התרבות שלנו במועצה היא- שאנחנו- הגורמים המקצועיים, מציגים את המלצותינו לאותה וועדה, לאותו גוף שהוא וועדת הסגנים, כדי באמת להציג, לראות ולשמוע, ובסופו של דבר מביאים את זה למועצה להחלטה, והמועצה יכולה להחליט כן לאשר או לא לאשר, זה הכל.
אני רק אזכיר עוד דבר, שכן שיקול הדעת של כולם מאוד מוגבל, כי מדובר כאן בקריטריונים מאוד קשיחים.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
רק לא אמרת שלמרות זאת העברנו את זה לדיון אצל הסגנים.
מר לייבה:
אמרתי.
גב' להבי:
אבל הם לא מוזכרים פה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
הם לא צריכים להיות מוזכרים כי לפי החוק יש רק את הוועדה המקצועית. בעיר תל-אביב יפו, לפנים משורת הדין- אנו קבענו שלא נביא את זה להצבעה במועצה-אלא אם כן זה יעבור בכל זאת בוועדת הסגנים כפי שהיתה קודם,
גב' הרץ:
זו דמוקרטיה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
ויאושר או לא יאושר.
למה? זה דמוקרטי מאוד. זה בדיוק דמוקרטיה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 43 -
מר לייבה:
נכון.
גב' הרץ:
לא. בכל וועדה צריך להיות נציג של האופוזיציה.
מר לייבה:
אבל זה החוק. זה משרד הפנים קבע, לא אנחנו.
גב' להבי:
עכשיו לגופם של דברים.
לגופם של דברים דעו לכם- שמי שמקבל תשובה שלילית, מר רון חולדאי - ראש העירייה:
הנה, נציג של האופוזיציה עומדת פה, מה את רוצה?
גב' הרץ:
אתם מסדרים לכם את האופוזיציה מתוך הקואליציה, כדי שתוכלו להתגאות בנציגי האופוזיציה.
מר שומר- היו"ר:
או שכן או שלא.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
אני ממש לא גאה בזה.
גב' להבי:
רק אל תריבו איפה לשים אותי, אני מסתדרת במקום שלי מצוין.
אני רוצה לומר ככה: קודם כל מה שמתברר הוא- שכשיש תשובה שלילית למשהו, התשובה
מתקבלת ב- 15 מילים מנומסות, הרינו להודיעכם כי בקשתכם נדחתה, ולא כתוב למה. הלכתי ובדקתי, למשל את נושא "החברה להגנת הטבע"- שמקבלת תשובה שלילית. והחברה להגנת הטבע מקבלת תשובה שלילית בשני הסניפים שלה- הנגב 2 ונחלת בנימין ,85 כשבנחלת בנימין 85 וגם לגבי הנגב 2 ניתנו אותן סיבות- המלצה שלילית , גובה תמורה, מתחרה במחירי השוק, פעילות מתחרה בסקטור העיסקי, מפעילי המוסד נהנים משכר גבוה, אינו משרת בעיקר את תושבי תל-
אביב, אינו פועל בתחום שבו מרשה הרשות לפעול, ולא הגיש תצהיר על אי היותו מעורב פוליטית.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 44 -
גב' הרץ:
זה בסדר גמור.
גב' להבי:
המון המון דברים.
קורה שמכירים מוסד כזה או מוסד אחר, ומהכרותי את המוסד שנקרא- החברה להגנת הטבע, הסניף שיושב ברחוב נחלת בנימין 85 הוא סניף מקומי, שנותן שרות לתושבי תל-אביב ואך ורק לתושבי תל-אביב, הוא נקרא –סניף החברה להגנת הטבע- סניף תל-אביב, ובמסגרתו נעשית פעילות שהיא פעילות סביבתית, פעילות קהילתית ולא פעילות פוליטית.
לעומת זאת, וגם מגדיר את עצמו, כשאני קוראת כמוך רון-פרוטים אחרים, למשל עמותת גימלאי חברת בזק, כתוב: עזרה הדדית בקרב גימלאי בזק בשטח הכלכלי והסוציאלי, מתן שרותי רווחה כגון פעילות תרבות וספורט, חוגים והרצאות במסגרת מועדוני הגימלאים שאותם מפעילה העמותה ברחבי הארץ. אבל לא מצאו לנכון- בגלל המילה ברחבי הארץ- לומר שהיא לא פועלת רק בתל-אביב. ואני יכולה לתת לכם פה עוד דוגמאות שבהן נכתב- ברחבי הארץ, למשל "מזון לחיים"- המלצה חיובית, חלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות בשכונות בכל רחבי הארץ. כן, בכל רחבי הארץ, כתוב! אז או שהמדד של פעילות בתל-אביב ורק בתל-אביב הוא מדד, ואז נכון
לבוא ולומר: סניף החברה להגנת הטבע ברח' הנגב פועלת ארצית- לא זכאי, אבל פועל מקומית
בנקודה זאת וזכאי, ואולי תמציא לנו עוד מסמך כזה או עוד מסמך אחר, או שהמדד הוא לא כל רחבי הארץ, שהרי פה בפרוט של העיסוקים של העמותות אני יכולה להצביע על כמה וכמה שפועלות בכל רחבי הארץ וכן זוכות ואף אחד לא כתב המלצה שלילית מפני שהן פועלות- לא רק בתל-אביב. אני מצטערת.
מר לייבה:
איזה?
גב' להבי:
קח . קח את סעיף ,3 קח בבקשה את "מזון לחיים"- סעיף ,25 סימנתי לי עוד כמה. אבל אני אומרת: או חוק אחד לכולם או לא חוק אחד לכולם. למשל, עמותת ידידי בית רוקח- שיושבת בנווה צדק ומה עושה? סיורים לתושבים ולתיירים בתוך נווה צדק, נכתב- שפעילות העמותה אינה משרתת בעיקר את תושבי תל-אביב. מה יש לעמותת ידידי רוקח- ראש עיר לשעבר שלנו- לעשות מחוץ לעיר תל-אביב? תגידו לי אתם!
מר גפן:
לא הבנת. הטיולים הם לאו דווקא לתושבי תל-אביב, הם לכל מי שבא.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 45 -
גב' להבי:
כל מי שבא להתארח בתל-אביב זוכה לטיול מהם, אבל הם משרתים רק את העיר תל-אביב, חברים, רק את העיר תל-אביב, רק את טובת העיר תל-אביב, רק את תדמית העיר תל-אביב, ואולי בתוך זה- בהתמחות מיוחדת בנווה צדק. אבל אני חושבת שפה יש תשובות שהן לא בסדר-
לגורמים ולגופים שאנו צריכים כן לחפוץ בייקרם ובישיבתם בעיר תל-אביב יפו, וחלילה לנו שכל אותם אלה שפה מקבלים תשובה שלילית- יעזבו את העיר שלנו, וצריך פה לבחון את התשובות שניתנו על ידי הפקידות- פעם נוספת מחדש. אני לא יכולה להצביע על זה כך.
מר גילצר:
ככלל הקריטריונים מוכתבים לנו על ידי משרד הפנים, ויש 11 כאלה. אחד מהקריטריונים, ואין לנו שיקול דעת בעניין הזה, ואני מדבר כרגע על מוסד מתנדב, לא על ועדת תמיכות הרגילה. אחד מהקריטריונים הוא- שחייב להיות שהפעילות תהיה אך ורק, נדמה לי שכתוב – ברובה הגדול, אני לא זוכר בדיוק את ההגדרה, אך ורק לתושבי העיר, הרשות שבה מדובר. ככלל, יכול להיות גוף ארצי שההמלצה היא חיובית, אבל רק על מגזר, במידה שיש לו סניף תל-אביבי- שעוסק אך ורק בפעילות לתושבי העיר.
מר לייבה:
זה בדיוק העניין: מה שקורה הוא, למשל עמותת גימלאי בזק עובדת בכל הארץ, התמיכה שלנו
היא רק לגבי המועדון הספציפי בתל-אביב- שפועל למען תושבי תל-אביב.
גב' להבי:
208,000 שח' זו התמיכה שלנו.
מר לייבה:
208,000 שח' נועדה רק לפעילות בתל-אביב, לגבי הארנונה בתל-אביב.
מר לוינטל:
והחברה להגנת הטבע סניף תל-אביב?
מר לייבה:
החברה להגנת הטבע התבקשה דבר פשוט, להודיע שהיא לא עוסקת בפוליטיקה. רק להודיע אנו לא בודקים, אנחנו לא חוקרים, אנחנו לא מבקשים הצהרה. ההצהרה הפשוטה הזאת לא התקבלה עד לרגע זה. נקודה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 46 -
מר שומר- היו"ר:
זה אחד התנאים- לכתוב את המכתב הזה.
גב' להבי:
אני רוצה להגיד לך שבדקתי את נוסח התשובה שלכם לגורמים, 15 מילים בדיוק, אני ספרתי אותם עם כמה גורמים,
מר גילצר:
הם עוד לא קיבלו תשובות.
גב' להבי:
לא משנה, של הסיבוב הקודם. תשובה לקונית- שלא אומרת לבן-אדם למה הוא לא קיבל, מה חסר היה במסמכים, אתם פשוט מודיעים לו: בכבוד רב, הריני להודיעך, מר לייבה:
כפי שהסברתי גם קודם, אנחנו כאן עשינו את הבדיקה של הוועדה המקצועית. כפי שהסברתי, הגורם המחליט באופן בלעדי זה משרד הפנים. אגב, משרד הפנים לעתים גם פועל בניגוד להמלצות שלנו. ההמלצות שלנו הן סה"כ בדיקה אובייקטיבית של דברים. משרד הפנים, למשל החברה להגנת הטבע גם יודעת לדבר עם משרד הפנים- אם נרצה או לא נרצה.
גב' להבי:
נכון, והיא מקבלת פטור דרך משרד הפנים.
מר לייבה:
יכול להיות.
גב' להבי:
אז למה שאנחנו לא ניתן?
מר לייבה:
מפני שאנחנו, הגורמים המקצועיים בדקו והגיעו למסקנה שהחברה להגנת הטבע לא עומדת בשורה של קריטריונים, ולכן היא לא מקבלת.
גב' להבי:
יש לנו עדיין זכות לערער או שזה מופיע מיקשה אחת? האם אנו יכולים לערער פה?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 47 -
גב' הרץ:
אם היא מקבלת הקצבות ממשרד הפנים, היא יכולה לקבל גם מעיריית תל-אביב?
מר לייבה:
בעקרון כן, אבל היא לא מקבלת פטורים מארנונה. כאן מדובר, אני מזכיר, רק על ארנונה, מדובר על שליש ארנונה, ארנונה רק העירייה יכולה לתת ולא אף אחד אחר.
גב' דיין:
אני מבקשת להבהיר שני דברים:
קודם כל השינוי שהיה לגבי הוועדה עצמה, ואני מדברת על ועדת הנחות ופטור מארנונה, אנו בתל-
אביב לא הלכנו בדרך המונחית- כשם שהיו מספר וועדות, לצערי, כי זה ריכוזיות יתר- שהועברו לפקידות, כמו הקצאת מקרקעין. אני חשבתי שלא צריך, אבל שוב- זו היתה החלטה ממשלתית-
שמספר וועדות עירוניות-סטטוטוריות, יהפכו להיות על ידי פקידות.
מר וירשובסקי:
התהליך הזה ילך ויגבר- לפי החוק שמוצע במשרד הפנים.
גב' דיין:
בתל-אביב, על פי דרישתנו, גם הסגנים עצמם, לא הסכמנו שלא יהיה שיתוף שלנו, ועל דעתו של ראש העיר ובלי בעיה, כלומר- זה עניין שקשור בתפקוד שלנו בכלל כסגנים, ביקשנו להשאיר את הפורמאט שאנו נהיה תחנת חנייה, ויתרה מזאת- אנו מקבלים את כל החומרים, הן לגבי הנחות והן לגבי פטור מארנונה, וכל אחד בתחומו או בתחומים אחרים יכול להציע, להסתייג ולהביא הוכחות למה כן צריך או למה לא צריך. אני יודעת שכל הנושאים שקשורים ברווחה, כל העמותות שקשורות ברווחה, כל הבקשות בתחום הרווחה- עוברות דרכנו, ואני יושבת בתיק עם אנשי מקצוע, ואנו לא מקבלים את השלילה או את החיוב של דברים אוטומטית, אלא בודקים. יש דברים שבאותו נתח צריך להקטין, אז גם השאלה של סדרי עדיפויות: מתוך 1,000 עמותות- מי מהן תצא נשכרת ומי לא תקבל בכלל.
אני רוצה לומר ביחס לדו"ח הזה: קודם כל בואו נעשה הבדלה כי ההבדלה היא מאוד משמעותית.
אנו מדברים כאן על פטור מארנונה, אנו לא מדברים על הנחות כהנחות. יש ישיבות של ועדת הנחות- שנותנים- בואו נגיד- תוספת תקציב או התייחסות להפעלה של אותם גורמים, וכאן מדובר על פטור מארנונה. הארנונה היא עירונית, והקריטריונים- חלק מוכתבים לנו, מר לוינטל:
מה ההצעה שלך?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 48 -
גב' דיין:
אני אגיד לך מה ההצעה שלי. קודם כל זכותי לא להציע, זכותי לבקר או להגיד. אין לי הצעה אלא יש לי כאן הערות לגבי הנושאים שעולים כאן. אני רוצה לומר שבדרך כלל הארגונים עצמם מצהירים הצהרה, ואם לא- אנחנו מאפשרים להם, כל עוד יש זמן, ומתריעים בפניהם. היו לנו כמה מקרים של דברים שקשורים ברווחה- שהם לא טרחו להבהיר, וברגע האחרון הערנו להם:
בבקשה להגיש ניירות, בבקשה להגיש הצהרה לגבי מקבלי השרות וכן הלאה, והם כן נכנסו פנימה. אותו דבר יכול לקרות להפך, ולמשל- ארגון שאנו מאוד תומכים בו- שעוסק בכבדי שמיעה, בחרשים, ויושב בתל-אביב, והם לא קיבלו, משום שעל פי הצהרתם הם – הם טענו שרק %30 מהקליאנטורה שלהם במקום הזה היא תל-אביבית. אמרתי להם, בבקשה תבדקו עוד פעם, כי לי נראה שזה כן נותן מענה, בעיקר לתל-אביבים. אותו דבר היה בשנה שעברה בעניין של האגודה ההומו-לסבית, שהם בתום לב אולי, אבל זה היה באמת, וזה מנע מאתנו לתת להם את הפטור,
הם אמרו: נכון, אנחנו אגודה ארצית, אנחנו יושבים בנחלת בנימין בתל-אביב, ואנחנו נותנים
שרות לכל הארץ, אחוז התל-אביבים הוא בערך %.25 היה צריך לעשות מחקר שלם כדי להחזיר אותם לרשימת מקבלי התמיכות, כי הסתבר שבפועל האחוז הוא יותר גבוה.
היה ויכוח בחומר שלפניכם, וזו הערה שלי שהיא פשוט מונעת בעדי- לא מלהצביע בעד, אבל היא עדיין דורשת תשובה, וזה דבר שמיטל הדגישה בצורה אחרת, וזה העניין של גימלאי בזק. היה לנו ויכוח על זה בוועדת התמיכות, סליחה בוועדת הסגנים.
גב' הרץ:
מי היה בעד ומי היה נגד?
גב' דיין:
אני לא חייבת לך , יש פרוטוקול.
גב' הרץ:
מה זאת אומרת- את לא חייבת לי?
גב' דיין:
אני לא חייבת לך תשובה של וועדה, שאם יש לה פרוטוקול.
גב' הרץ:
אני רוצה את היועץ המשפטי שיגיד לי- האם אני כחברת מועצה, גב' דיין:
לא אני חייבת. לא אני מספקת את התשובה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 49 -
אני רוצה לומר שהתבקשה כאן מצד אחד החברים, התבקשה כאן הבהרה- מדוע התשובה שניתנה להם בהתחלה היתה תשובה שלילית, והיא הפכה לחיובית. הברור שאני ביקשתי – מדוע יש כאן מועדון של חברה שהיא לא חברה ענייה, ומה התועלת שבאה לתושבי תל-אביב. ואמרו לי שהמועדון הזה של גימלאי בזק, איננו מיועד לרווחת גימלאי בזק, אלא לרווחה כללית של תושבי העיר, שהם עושים כל מיני דברים בתחום רווחה – שנהנים מהם תושבי תל-אביב.
גב' הרץ:
תני לי לנחש מי מהסגנים היה בעד, תגיד לי?
גב' דיין:
אני לא עוסקת בשום,
מר לוינטל:
אני רוצה לזרוק הימור פרוע.
מר שומר- היו"ר:
בסדר, תהמר, פה לא מהמרים. תנו לה לסיים.
גב' הרץ:
אני רוצה שהיועץ המשפטי, אני מאוד מבקשת שהוא יגיד לי- האם חבר מועצה, עו"ד סלמן:
אם האופי של הדיון שמקיימים הוא דיון פנימי, אז אין חובה לתת.
גב' דיין:
אני רוצה משהו משום גילוי נאות, ואני לא חייבת כאן הצעה שמית, אז תבררי את זה אחר כך. אני מבקשת לומר שאנו ביקשנו לא לאשר את זה, משום שנראה לנו שגימלאי בזק לא יכולים להחשב כאיזשהו מוסד שמביא למוסד תושבים, כשם גימלאי "אל על" או גימלאי אוטובוסים "דן" או בנק לאומי- שזו אכן דוגמא שניתנה. נאמר לי לאחר עשה, ואת כל ההערה הזו אני מעלה מרצוני ובתחום גילוי נאות. אני בררתי ברווחה, המועדון הזה, אני אומרת לכם, כי זה מופיע לכם- כן לאשר את ה- 208,000 שח' פטור. לברורי, ואני נשארת בלי תשובה, לברורי- כל מה שקשור באגף השרותים החברתיים- המועדון הזה לא רשום אצלנו במערכת המועדונים שנותנים שרות לנזקקי רווחה.
תודה רבה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 50 -
גב' הרץ:
לא סתם אני שאלתי. וועדת הנחות בארנונה- בגלגול הקודם, אנחנו נורא אוהבים את הביטוי הזה, היתה מורכבת משני חברי קואליציה- נבחרי ציבור, וחבר אופוזיציה. והיה לכך את הטעם שלו, בכדי שבדיוק העניינים לא יתיישבו כמו שראש העירייה רוצה.
מר לייבה:
מה השאלה?
מר גילצר:
ועדת הנחות מארנונה קיימת היום, וזה לא קשור לסיפור הזה.
מר שומר- היו"ר:
זה לא שייך בכלל.
מר גילצר:
ועדת הנחות מארנונה זה למחיקת חובות או פטור מארנונה. מר מסלאווי למיטב זכרוני הוא היו"ר ויש בה חברים נוספים. זו לא וועדת הנחות בארנונה.
גב' הרץ:
אבל הוועדה הזאת הרי פוטרת מארנונה, אז בוא תגיד לי מאיפה.
מר לייבה:
היא לא פוטרת. היא ממליצה למשרד הפנים בהתאם לקריטריונים שקבע משרד הפנים.
גב' הרץ:
גם וועדת הנחות הארנונה. סליחה, אז גם הוועדה שעליה אני מדברת.
מר שומר- היו"ר:
גילצר, אני מבקש שתענה להערה שלה.
מר גילצר:
צריך להבדיל לגבי הטיפול בארנונה ומתן הנחות/ פטורים מארנונה.
יש מוסד אחד שנקרא- ועדת תמיכות. ועדת תמיכות הרגילה זה אמנם וועדה שמורכבת ממנכ"ל העירייה, היועץ המשפטי ואנוכי,
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 51 -
גב' הרץ:
ועדת פשרות בקיצור.
מר לייבה:
לא.
גב' הרץ:
אבל אותו הרכב זה גם ועדת פשרות. אנחנו תכף נראה בכמה וועדות אתם ממלאים.
מר לייבה:
גם בוועדת הקצאת מקרקעין. אנו אנשי מקצוע, אנחנו לא פוליטיקאים.
מר גילצר:
הוועדה הזאת פועלת מכוח קריטריונים שאתם קבעתם פה במועצה, והבאנו אותם לאישור, כולל בהקשרים של ארנונה, זה פעם אחת. פעם שניה, מה שאתם כרגע רואים זה נושא נפרד שנקרא מוסד מתנדב. אין לנו בכלל סמכות לתת פטור כי אם למשרד הפנים בלבד. מה שנעשה פה זה לפי הכתבת משרד הפנים שאומר- תדון וועדת התמיכות, תביא את זה למועצת העיר, יש לנו פה רק אפשרות לאשר או לא לאשר, לאשר זו המלצה, ובכל מקרה ההחלטה הסופית היא של משרד הפנים. אני כבר אומר, על פי העבר, לא אחת משרד הפנים לא מאשר המלצה חיובית שלנו, וגם הפוך- הופך המלצה חיובית לשלילית.
גב' הרץ:
מה שנקרא- יש לו סדר יום משלו.
מר שומר- היו"ר:
משרד הפנים הוא הקובע.
היה שם שר פנים רציני, והוא קובע דברים.
גב' הרץ:
נכון, שרי הפנים השונים- יש להם סדר יום משלהם.
מר שומר- היו"ר:
אבל משרד הפנים זה לא הם.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 52 -
גב' הרץ:
גם לשרי אוצר יש סדר יום משלהם.
מר גילצר:
דבר שלישי- את השתמשת במושג- ועדת הנחות בארנונה. פה לא מדובר בתמיכות, פה מדובר בגופים ובאנשים פרטיים, שבפקודת העיריות מופיע מתי יש סמכות לוועדה הזאת. הוועדה הזאת קיימת בעירייה, היא מורכבת מחברי מועצה, בראשות מר מסלאווי.
גב' הרץ:
בוא נגיד שחבר מהאופוזיציה לא נמצא שם, וזה בניגוד לחוק.
מר גילצר:
אני לא ,
גב' הרץ:
אני אומרת לך- כי אני לא שם אז אני יודעת שזה לא.
מר גילצר:
אני רוצה לעשות סדר במושגים. כרגע אנו דנים אך ורק בנושא של מוסד מתנדב, ששם הכתיבו לנו את הקריטריונים. הם לא נקבעו פה במועצה ולא על ידי גורמים בעירייה.
גב' הרץ:
אז אני מבקשת לדעת מהיועץ המשפטי- מה מקור הסמכות שבמשרד הפנים, כלומר מאיפה הגיע הנושא הזה של הוועדה- שאני שומעת שהיא מטפלת בעוד כמה מוקדים כספיים מאוד אמיצים.
עו"ד סלמן:
יש פקודה מנדטורית שנקראת- פקודת מיסי עירייה ומיסי ממשלה- פיטורין, שהיא מגדירה את הנושא של מוסד מתנדב לציבור, ושם באותה פקודה- שזה לא פקודת העיריות אלא פקודה קונקרטית לפטורים מארנונה נקבע שהסמכות לאשר את המוסד מתנדב לציבור היא של שר הפנים. והרשות המקומית במקרה הזה, בתור מי שמטפלת בארנונה, היא בסה"כ איזושהי אינסטנציה שבודקת את הקריטריונים, שמשרד הפנים קבע בעקבות פסיקה של בית המשפט. הוא שלח את שר הפנים לייצר את אותם קריטריונים שאנו צריכים לפעול על פיהם.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 53 -
גב' הרץ:
O.K יפה, הבנתי מצויין, ושוב, ותתקן אותי אם אני טועה. מה שקרה- אנחנו כעירייה, כמועצה, היה עלינו להקים וועדה. נושא של הקמת וועדות בעירייה, במועצה, הם מאוד ברורות.
מר לייבה:
איזה וועדה?
גב' הרץ:
הוועדה שאתם מדברים עליה, הוועדה שממליצה למשרד הפנים חייבת להיות מורכבת גם מנבחרי ציבור, על פי קריטריונים.
מר לייבה:
לא.
גילה, משרד הפנים תיקן תקנה, זו היתה תקנה או נוהל, שבמסגרתה הורה להקים ועדת תמיכות, שהיא וועדה רק של פקידים- נושאי משרה.
מר שומר- היו"ר:
לא חברי מועצה.
מר לייבה:
מנכ"ל עירייה, גזבר עירייה ויועץ משפטי לעירייה, שהם מהווים את ועדת התמיכות.
גב' הרץ:
מתי הם תיקנו את התקנה הזאת?
מר לייבה:
לפני שנה וחצי?
מר גילצר:
החל מה - 1 בינואר.
מר לייבה:
הודענו כאן במועצה.
מר שומר- היו"ר:
היתה הודעה.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 54 -
גב' הרץ:
זו שערורייה, אתה מבין שזו שערוריה.
מר גילצר:
זה לא אנחנו קבענו.
גב' הרץ:
זה לא משנה, שערוריות יכולות להתקיים גם אם הן לא נולדו פה במועצה.
מר לייבה:
אנו כאנשי מקצוע מנועים מלהביע דעתנו לגבי העניין, אנו מקבלים בהכנעה מה שמשרד הפנים קובע.
גב' הרץ:
בשביל זה אנחנו פה.
מר לייבה:
בסדר, אבל זה לא בסמכותכם, זה בסמכות משרד הפנים, וכל עוד קבע משרד הפנים שועדת התמיכות היא ועדה של אנשי מקצוע- זה המצב. יחד עם זאת, אנו כן מעבירים את ההמלצות לועדת הסגנים- שהיא ועדה לא פורמלית, להתייעצות.
גב' הרץ:
ועדת הסגנים זה להתייעצות, זה לא נכון.
מר לייבה:
אבל מי שמחליט זו המועצה. מה שחשוב גילה הוא- שבסופו של דבר המועצה מחליטה.
מר שומר- היו"ר:
אנו ניגשים להצבעה לאישור פרוטוקול ועדת התמיכות.
מר לייבה:
אם יש למישהו כאן איזה ניגודי עניינים- זה הזמן לבוא ולהגיד. אם יש למישהו ניגודי עניינים- זה הזמן להודיע על כך.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 55 -
גב' הרץ:
למי יש או למי אין?
מר לייבה:
אמרתי, אם יש למישהו ניגודי עניינים- זה הזמן להודיע על כך.
גב' להבי:
מי שאין לו ניגודי עניינים- שישאר בחדר, כל השאר- שיצאו.
מר לייבה:
מי ששייך לגוף נתמך, חבר בעמותה.
גב' הרץ:
תגיד כבר לאנשים, הם לא יודעים על מי אתה מדבר.
מר לייבה:
מוזס, אתה חבר בעמותה של גימלאי בזק? אני שואל אותך שאלה. אתה חבר בעמותה של גימלאי בזק, אתה גם חבר הוועד המנהל? אז אתה מנוע מלהצביע.
מר מוזס:
כן.
מר שומר- היו"ר:
אז אתה לא מצביע.
מר לייבה:
זה מה שאני שואל, אז תענה.
מר לוינטל:
הגימלאים הם כולם חברי עמותה כזו או אחרת, אז יש גם בעיה שהם מצביעים.
מר שומר- היו"ר:
לא, אנחנו לא חברים שם.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 56 -
מר לייבה:
לא לא לא.
מר לוינטל:
כל חבר אחר במפלגה הוא בעמותה אחרת.
מר שומר- היו"ר:
לא. אני לא חבר בשום וועדה, לא של בנק לאומי , לא של בנק דיסקונט, לא בשום דבר, גם הם לא.
הם יגידו. אתה שואל אותם , הם עונים לך שלא.
מר לייבה:
ניגוד עניינים צריך להיות משהו אישי, לא משהו כללי.
מר שומר- היו"ר:
הם יודעים להצביע על זה יפה מאוד.
מי בעד?
קריאה:
שמית.
מר שומר- היו"ר:
מי בעד לאשר?
ה צ ב ע ה
בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:
1. שומר להבי אין
2. ספיר הרץ
3. אבי-גיא לוינטל
4. טיומקין
5. חושן
6. דיין
7. גפן
8. אמינוב
9. זעפראני
10. אטיאס
11. שביט
בעד – 11 חברי מועצה, נגד – 3 חברי מועצה, נמנעים- אין.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 57 -
מר לייבה:
מוזס לא הצביע ולא משתתף.
החלטה: פרוטוקול ועדת תמיכות 4/2007 – מ א ו ש ר.
מר מוזס לא השתתף בהצבעה.
מחליטים לאשר את פרוטוקול ועדת תמיכות 4/2007 מתאריך .19/06/07 )נספח ב'(
.510 תיקון תקנון העמותה לשיקום האסיר ומשפחתו בתל-אביב יפו:
מר לוינטל:
אני מבין שהסעיפים לא כל כך חשובים, לפי שראש העיר הלך.
מר שומר- היו"ר:
הוא לא הלך.
כל דבר הוא חשוב רון.
מר לוינטל:
אני מסיק את זה מזה שראש העיר הלך.
מר שומר- היו"ר:
רון, גם אתה לא משתתף לפעמים.
קריאה:
רון, הוא פה, הנה הוא.
מר לוינטל:
הוא קובע את סדר היום.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
שוב יש לה מה להגיד.
גב' להבי:
הבנתי שזה מה שנשאר לנצח.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 58 -
תקנון העמותה. קראתי את תקנון העמותה ולא הבנתי את זה עמותה או תאגיד, כי בסעיפים
האחרונים כתוב: לא יינתן אישור לפי סעיף 1 אלא אם נכללו בתסקיר או בתקנון התאגיד. ומי
שחתומה על כל התיקונים האלה זה אורלי גרטי.
מאחר שזה גוף שגם נותן משכורות, אני רוצה לומר משהו על ההרגשה הכללית גם מישיבת ועדת הכספים שהצבעתי בעדה, הפרוטוקול הזה. בפרוטוקול ועדת כספים, אם שמתם לב, חברת "מוסדות חינוך" התחילה לבנות ולשפץ בניינים, למשל את הבניין של הקהילה ההומו-לסבית, וחברת "עזרה ובצרון" התחילה לטפל בקהילה האתיופית. וקצת חסר לי מה שנקרא- מיתוג של חברות עירוניות. במה כל חברה מתעסקת, נהיה איזה מיש-מש שנורא נורא קשה אתו.
מר לייבה:
מוסדות חינוך עוסקת במרכזים קהילתיים.
גב' להבי:
מוסדות חינוך נכנסת לביצוע תשתיות ועבודות תכנון בעמלה של %.6 בעבודות תשתית ובינוי אתה נותן עמלה של %6?! יש כל מיני דברים, באמת. לעומת זאת "עזרה ובצרון" מתחילה לתת שרותים קהילתיים לאתיופים. אז כל מיני דברים קורים פה.
אני קוראת את העניין הזה של תקנון העמותה, ואני קוראת כאילו זה עמותה, אבל כאשר אני קוראת יותר ויותר,
מר זעפראני:
"עזרה ובצרון" זה גם כח אדם.
גב' להבי:
כן, זו עמותה שלעירייה יש %51 מההצבעה בה, והיא יכולה לתת משכורות, ויש לה בטח מנהלים וכח אדם, וממה שאני קוראת זה נראה לי במובן מסויים תאגיד נוסף שמתנהל, מר לוינטל:
תאגיד זה חברה וגם עמותה, כך זה לפי חוק.
גב' להבי:
.O.K
מר שומר- היו"ר:
מה את שואלת?
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 59 -
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
היא באה להגיד, היא לא באה לשאול.
גב' להבי:
אני שואלת רק לגבי השינוי בתקנון: כל שינוי שייעשה בתקנון יהיה כפוף למחלקה למוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המיסים, ואישור שר הפנים. הנה הבאנו לפה שינויים בתקנון, ולמעשה הם מובאים לאישור מועצת העיר. ואני שואלת- האם לא נכון שכל שינוי יובא גם למועצת העיר, כפי שנעשה עכשיו, כי זה לא נמצא.
גב' גרטי:
מועצת העיר חייבת לאשר את השינוי בתקנון , לפני שמגישים אותו לאישור מס הכנסה ומשרד הפנים. אנו רק עושים את הבדיקה שהשינוי מקובל עליהם, אבל ההליך לא יתחיל לפני שיהיה פה אישור במועצה.
גב' להבי:
,O.K כי זה לא כתוב, ואני חשבתי שאולי זה משתנה בלי שאני הבנתי.
מר שומר- היו"ר:
זו התשובה.
מר לוינטל:
אני רוצה הערה מהמקום.
אני רוצה להחמיא הפעם דווקא- למי שהביא את החומר, שכן החומר מובא בצורה ברורה. בניגוד לחוקי העזר העירוניים שהגיעו הנה סתומים משהו, זה כתוב, ומבינים מה יש , והתיקון מופיע, וכתוב מה היה קודם ומה יש אחר כך. הלוואי שזה יהיה סטנדרט גם כשמביאים חוקי עזר עירוניים, שכך אפשר יהיה לעקוב מהו השינוי.
מר שומר- היו"ר:
אנו מודים לך אדוני ואנו ניגשים להצבעה.
מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד- פה אחד.
פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה
ישיבה מן המניין מס' 63
מתאריך כ"ב תמוז תשס"ז )(08/07/07
- 60 -
מר שומר- היו"ר:
בעד פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
החלטה: תיקון תקנון העמותה לשיקום האסיר ומשפחתו בתל-אביב יפו – מ א ו ש ר.
מחליטים לאשר את תיקון תקנון העמותה לשיקום האסיר ומשפחתו בתל אביב-יפו.
)ראה נספח ג'(
.511 החלטות ועדת שמות וההנצחה:
מר שומר- היו"ר:
אנו עוברים לסעיף- החלטת ועדת השמות וההנצחה.
לפני שאנו ניגשים להצבעה אני רוצה לקרוא את הודעתו של ראש העירייה:
השמות המובאים במסגרת החלטות ועדת השמות וההנצחה הינם של אישים אשר על עצם הנצחתם הוחלט לפני מספר שנים וכעת נמצאו רחובות וככרות בהם ניתן לקבוע את ההנצחה.
בעקבות הערתו של סגן ראש-העירייה מר ארנון גלעדי ביחס לאיזון הראוי בהנצחת העדות והזרמים השונים בחברה, מונחית ועדת השמות וההנצחה ליתן תשומת לב לאיזון הראוי כאמור בהחלטותיה הבאות בדבר קריאת שמות לרחובות ולככרות.
גב' דיין:
באותה רוח או ברוח דומה, הסיעה שלנו במשך תקופה ארוכה מאוד מבקשת להגביר או להגדיל את מספר הערבים ששמם ייקרא על שם רחובות, בעיקר ביפו. אנו הגענו בישיבה האחרונה של ועדת השמות, אני ביקשתי להשתתף, והיה מספר גדול של הצעות. יו"ר הוועדה קבעה דיון מיוחד בנושא הערבי. אנשינו- חברי הוועדה דנו בנושא ודנו שם שם והגיעו להחלטה שכללה 6 שמות של אישים ונשים ערבים להנצחה. זה לא מובא היום, אם כי הנושא כבר סגור , ויש שמות שמיועדים להם רחובות.
קריאה:
מחפשים רחובות.
גב' דיין:
כך שזה נושא שבא על פתרונו ואני אומרת שהוא יבוא להחלטת מועצה.
מר שומר- היו"ר:
בסדר, רשמנו זאת לפנינו.