פרוטוקול ישיבת מועצה מס 65

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבת מועצה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשון תשס"ח )(14/10/07

השתתפו : מר אריה שומר היו"ר

וה"ה :

ח. אבי-גיא ש. אגמי מ. אטיאס א. אמינוב

א. בנאי א. גלעדי י. דיין י. דרורי

נ. וולוך פ. ויסנר מ. וירשובסקי ש. זעפראני

ר. חולדאי ש. חשן ר. טורק מ. טיומקין

י. כחלון מ. להבי נ. לוברט ד. לוי

ר. לוינטל מ. מוזס ש. גפן ש. מסלאוי

ד. ספיר ז. שביט ה. שכנאי

נעדרו ה"ה:

ג. הרץ ש. מזרחי א. פנקס

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, ש. אורן, משנה ליועמ"ש, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל,

מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, ד. גל, ע' רה"ע, ח. הורוביץ, מבקר העירייה, ד. חכם, סגן מבקר

העירייה, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, א. מלאכי, מנהל אגף חיובי ארנונה, ע. סלמן, היועמ"ש, ע. סבן, ס' גזבר, ו. קריספין, ע' רה"ע.

הישיבה נפתחה בשעה 16:20

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 2 -

סדר היום:

1. אישור סדר היום; )עמ' (3

2. דברים בנושא דוח מבקר העירייה; )עמ' (40

3. דברי ראש העירייה; )עמ' (52

4. פרוטוקול הוועדה להקצאת מקרקעין מס' 16 וועדת הקצאת מקלטים מס' 6

מתאריך 24/9/2007; )עמ' (62

5. מינוי רשם נכסים; )עמ' (63

6. פרוטוקול ועדת כספים מס' 52/07; )עמ' (63

7. פרוטוקול ועדת כספים מס' 53/07; )עמ' (66

8. הצעת חוק עזר לתל אביב –יפו )העמדת רכב וחנייתו( )תיקון מס' (2 , התשס"ז – 2007;

)עמ' (68

9. חוק עזר לתל אביב – יפו )העמדת רכב וחנייתו( )תיקון( , התשס"ח – 2007; )עמ' (69

10. בקשה לאישור ניהול מו"מ עם מציעים פוטנציאליים , לאחר ביטול מכרז פומבי

לאספקת מים מינרליים בבקבוקים, בהתאם לתקנה 22 )ח( לתקנות העיריות )מכרזים(,

התשמ"ח 1987; )עמ' (72

11. בקשה לאישור ניהול מו"מ עם מציעים פוטנציאליים ,לאחר ביטול מכרז פומבי

לאספקת שירותי כביסה וניקוי יבש, בהתאם לתקנה 22 )ח( לתקנות העירייה )מכרזים(

התשמ"ח – 1987; )עמ' (73

12. בקשה לאישור ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים , לאחר ביטול פרק ב' במכרז פומבי

מס' 203/207 , שיפוץ מכללים עבודות חשמל ומיזוג אויר לרכב עירוני רכב קל מסחרי עד

10 טון; )עמ' (73

13. מינוי נציג במועצה הארצית של הג"א; )עמ' (74

14. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; )עמ' (74

15. הסמכת מפקחים; )עמ' (80

16. נאומים מהמקום; )עמ' (81

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 3 -

מר שומר – היו"ר:

שלום לכולם ואחר צהרים טוב.

ברוכים הבאים, איך אומרים, לקראת השנה החדשה.

סדר יום לישיבת המועצה, ה- ,14.10.2007ב' במרחשוון.

ישיבת מועצה מן המניין מס' .65

יש הצעות לסדר.

לאחר מכן תהיה ישיבה שלא מן המניין בנושא ביקורת, לצורך נושא הביקורת. יהיה לנו אולי איזהשהו שינוי קטן מבחינת הדוברים, אבל נראה איך אנו מתקדמים כרגע.

.533 אישור סדר היום

הצעות לסדר היום:

1. פרופ' זהר שביט- פני העיר כפני שלטים, קביעת נוהל עירוני לשילוט, הכוונה ולשילוט

רחובות.

גב' שביט:

הנושא שלי הוא לכאורה נושא קטן ולכאורה מדקדק בפרטים, אבל אני חושבת שהאופן שבו אנו מציגים את השילוט בעיר שלנו מעיד על היחס שלנו אליה ועל התרבות שלנו, ולכן יש לשילוט העירוני חשיבות ראשונה במעלה.

אני רוצה לציין שאני חברה בוועדת שמות, ומאז שהגב' אבי-גיא נכנסה לתפקיד- נעשתה שם הרבה מאוד עבודה של סדר, והדברים שלי מתייחסים בעיקר לשלטים מן העבר, וגם לשלטי ההכוונה העירוניים.

שלטי ההכוונה אינם שיטתיים, ואני אתן לכם שתי דוגמאות. יש שלט גדול שמכוון אותנו לסינמטק, שיקר לליבם של רבים מאתנו, והוא כתוב ב-SI וכו', למרות שזה בא מהמילה סינמה, וכל בר דעת יודע שכותבים את זה ב-.C השם של לאונרדו דה ויצ'י, מישהו החליט לקרוא לו: DE ,VINCHY עם .CH זה יוצר מראה פנים מאוד לא נכון של העיר, לא מדויק, איזהשהו זלזול באופן שבו אנו מציגים, במיוחד למי שאינם דוברי עברית, את הפנים של העיר. ובנוסף, גם יש הרבה מאוד אי אחידות. אני קיבלתי את רשימת שמות הרחובות, אז אבא אחימאיר- מופיע בתור

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 4 -

ABA ב-B אחד, למרות שהוא כתב את שמו ב-2 B AHIMEIR–, ומיד אחריו מופיע משהו אחר שכתוב באות ח', שמופיע ב- .CH

לקיצורו של דבר, אני מבקשת לקיים דיון בצורך לגבש נוהל עירוני ברור, שלפיו ייקבע השילוט בלועזית, ובמקביל אני חושבת שאנו צריכים לצאת לפעולה גם לגבי רישום השילוט בערבית, מפני שכידוע ערבית היא השפה הרשמית השניה של המדינה, ולפי מה שנמסר לי, לצערי אני לא דוברת ערבית ואיני קוראת ערבית, חלק גדול מהתעתיק פה- גם הוא נעשה באופן לא מסודר. כפי שאמרתי, אנו נמצאים בתקופה שלפני ואחרי חביבה אבי-גיא, אבל אני חושבת שאנו צריכים לעשות איזהשהו מאמץ ללכת לאחור ולדאוג שהשילוט העירוני יכבד אותנו ואת התרבות שלנו.

מר שומר –היו"ר:

לכן את מציעה מה?

גב' שביט:

אני מציעה לקיים דיון בשאלת הצורך לקביעת נוהל לשילוט העירוני.

מר וירשובסקי:

זה צריך להגיע לוועדה, זו לא הצעה לסדר יום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון, זו לא הצעה לסדר.

מר לוינטל:

זו הצעה לסדר מכוח זה שהציעו אותה לסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא לקיים דיון על מה שמובן מאליו. צריך להיות נוהל של איך כותבים את השמות, וצריך לכתוב את השמות כמו שצריך, ויש את הוועדות המקצועיות ואת הגורמים המקצועיים- כדי לכתוב. אם הערה קיימת על כך שהכיתוב איננו מספיק טוב, אני מקבל שיש שגיאות וצריך לשפר. לכן אנו נפעל לשפר את דרך הכתיבה של השילוט, יחד עם זה אני מבקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום.

גב' שביט:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 5 -

בסדר.

אבל רון, אני לא דיברתי על שיפור, אני מדברת על קביעת הנוהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נדבר על זה אחרי זה. נקבע נוהל ויהיה נוהל כתוב ומסודר, וניקח בלשנים מקצוענים שיודעים לכתוב, ויהיה נוהל אחיד, וזה בסדר. דרך אגב, אני לא מאמין בנהלים, אני מאמין בקיומם של נהלים ובקיומה של עבודה טובה.

אני מציע להוריד מסדר יום את ההצעה.

מר שומר –היו"ר:

מי בעד להוריד את זה מסדר היום?

ה צ ב ע ה

בעד – 16 חברי מועצה.

מר שומר –היו"ר:

מי נגד?

מר לוינטל:

בעד זה שזה יהיה על סדר היום ונגד להוריד את זה.

מר לייבה:

נגד להוריד את זה.

ה צ ב ע ה

נגד – 1 חבר מועצה

נמנע – 1 חבר מועצה ) מר ויסנר(

מר לוינטל:

היא לא הצביעה על ההצעה של עצמה?

אם היא הצביעה נגד, זה 2 נגד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 6 -

מר לייבה:

תוסיפי בבקשה גם את הגב' שביט נגד.

נגד- 2 חברי מועצה

החלטה: ההצעה הורדה מסדר היום.

2. מר ארנון גלעדי - ביטול ברית ערים תאומות- עזה – תל-אביב יפו:

מר גלעדי:

היום ראיינו דווקא את ראש העיר הקודם, רוני מילוא- לגבי הנושא של ההסכם, והוא אמר שבזמנו היה צורך לעשות הסכמים, שיתוף פעולה, היתה תקופה אחרת, תקופה של GLORY של שלום, מזרח תיכון חדש.

כן. עזה תחילה.

ראשית אדוני יו"ר המועצה, חברי מועצה:

ההצעה הזאת עלתה למעשה בחודש אוקטובר ,2004 בסיוע ובעזרה של רון לוינטל, וההצעה הזאת נפלה על חודו של קול. אני מקווה שהפעם נתעשת ונוכל להסתכל ולהביט בפנים של תושבי העיר וגם מדינת ישראל, ובמיוחד תושבי שדרות ועוטף עזה, בפניהם, ולבטל את ברית ערים תאומות.

תאומות? היתי מעדיף שתהיה לי אחות אחרת במקום את עזה, גם אם היה שלום.

לאחרונה הכריז הקבינט המדיני-בטחוני על רצועת עזה כעל שטח עוין. הכרזת הקבינט הביאה בעקבותיה גם של הודעות תמיכה וחיזוק מגופים ציבוריים במדינת ישראל. בין היתר הודיע בנק הפועלים על ניתוק הקשרים עם רצועת עזה, וגופים נוספים הלכו בעקבותיו. לצערי, בקרב הקולות הללו לא נשמע קולה של עיריית תל-אביב יפו, ולכן חשבתי שכן ראוי שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי בישיבת מועצת עיר, ואנו נגיד את מימרתנו בצורה חד משמעית.

אני מזכיר כי לעיר תל-אביב יפו ברית ערים תאומות עם העיר עזה, שנחתמה בתקופתו של רוני מילוא. לא יתכן כי בעת שכזו לא נשמיע את קולנו, ובוודאי לעניין הברית הזאת. רצועת עזה הינה מקור של רוע, שיטנה וטרור כלפי אזרחי מדינת ישראל באשר הם נמצאים. ישובים בישראל סובלים ממטחים יומיומיים של קאסאמים ופצצות מרגמה בעת האחרונה. נסיונות פיגוע היוצאים מרצועת עזה הם מעשה של יום- ביומו. חיל ישראלי חטוף נמצא בידי טרוריסטים, בדיוק אותם טרוריסטים שהשתלטו על רצועת עזה בפועל ומנהלים את החיים היומיומיים שם.

הוא אפילו אינו זוכה שינהגו בו כדרוש לגבי הנושא של שבויים, על פי האמנה הבינלאומית. אפילו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 7 -

ההנהגה הפלסטינאית כביכול, המתיימרים לייצג את העם הפלסטינאי, לא תולים תקוות רבות ברצועת עזה, וגם להם אין קשר היום עם רצועת עזה. אם להם אין קשר עם רצועת עזה, למה לנו צריך להיות קשר עם רצועת עזה? בעת שכזאת ובמצב הנוכחי ראוי היה שעיריית תל-אביב יפו תשקול ותבחן ביטול חד צדדי של ברית הערים התאומות עם עזה, ואם לא את ביטולה המוחלט, לפחות את הקפאתה, עד אשר המטרות והיעדים הרציונאליים שמאחורי כריתת ברית ישובו להתקיים. ברית ערים תאומות נועדה לחבר בין תושבי הערים, לקדם הבנות, להביא ליצירת קשרים תרבותיים ואנושיים, חילופי סטודנטים, חילופי משלחות וידע וכיו"ב. הברית נועדה ליצור שיתוף פעולה כלכלי ופרוייקטים חוצי גבולות, כמו שאמרתי, מזרח תיכון חדש, אבל המזרח התיכון החדש הזה היה למעשה רק בידי קבוצה מסוימת- שהובילה אותנו למצב שאנו נמצאים בו היום מבחינה מדינית ובטחונית, לצערי.

האם מישהו רואה אפשרות, ולו הקטנה ביותר, ליישם ולקיים את עקרונות המטרות כפי שציינתי-

בין תל-אביב לעזה?

מר לוינטל:

לא נוסעים לשם?

מר גלעדי:

אני מציע שנשלח פה, יש לי כמה חברים, אני יכול לשלוח כמה חברים.

מר לייבה:

נתן יסע לזה, ואתה תהיה נציג בעזה.

מר גלעדי:

אתה מוכן להיות הנציג הראשון שנוסע?

מר לוינטל:

אני ביקשתי לא לקבל מפה אף נסיעה לחו"ל ולא קיבלתי, אבל אני מציע שאותם אנשים יסעו גם לעזה.

מר שומר –היו"ר:

אני מתנדב גם כן לנסוע לעזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 8 -

מה הבעיה?

מר גלעדי:

כבר בעבר, בתקופה בה סבלה העיר שדרות ממתקפות קסאמים כבדות – ביקשתי כי כך יעשה, אך נתקלתי בהתנגדות של מספר חברי מועצה וכפי שאמרתי- ההצעה נפלה על חודו של קול אחד. אבל כעת אפשר לומר כי לאור ההתרחשויות האחרונות ולאור ההכרזה בקבינט, כי הגיע הזמן שנבין ובעיקר נפנים את המתרחש ונהיה שותפים לו במחוות קטנות- עם הקשיים העוברים על תושבי שדרות ועוטף עזה.

אני קורא למועצת העיר לפעול עכשיו ומיד לביטולה של ברית הערים התאומות עם עזה, אחת ולתמיד. וכאשר, אם יגיעו ימים טובים יותר, ואולי יגיעו, וכולנו צריכים לשאוף שיגיע עידן של שלום אמיתי במזרח התיכון,

מר מסלאווי:

יש עכשיו ועידה, אולי עכשיו יגיעו?

מר גלעדי:

כן. .O.K הועידה היא בדרך למקום אחר.

כאשר יגיעו ימים טובים יותר, ימים של תקווה וניצני דרך חדשה, ימים בהם ניתן יהיה לפעול ולהשיג את מימושה של ברית ערים אמיתית- בין תל-אביב יפו ובין ערים אחרות ברשות הפלסטינאית, לא רק עם הזה, אז תגיע העת לדון באמת בכובד ראש בברית ערים תאומות. אין זה מכבודם של תושבי העיר תל-אביב יפו שתהיה להם עיר ואחות כעזה.

מהבנתי, גם אין זה רצונם של תושבי העיר.

יש להסיר אחת ולתמיד את הבזיון, ואנו כנציגי העירייה ונציגי התושבים חייבים להשמיע את קולנו בצורה הברורה ביותר.

אני מבקש לקיים דיון במועצת העיר בנושא הזה, ולבטל, גם היום אם אפשר, את הדבר.

מר לוינטל:

אולי אפשר לקבל פרטים על הברית הזאת? איך היא מתקיימת? איך זה מתנהל?

מר שומר –היו"ר:

כמו ערים תאומות אחרות.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 9 -

מר לוינטל:

קצת אינפורמציה על הברית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אדוני יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים:

מאז נכנסתי לתפקידי כראש עירייה לפני 9 שנים, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת, ראיתי בהסכם כפי שנחתם כהסכם שאינו ניתן למימוש, כתוצאה מהסיטואציה הגיאו-פוליטית והמצב בינינו ובין הפלסטינאים. לא היו מגעים עם עזה, לא נסענו לעזה, אני לפחות לא נסעתי, לא דיברתי, וכאשר מברצלונה- עיריית ברצלונה בתחילת הדרך היו קשרים והיתה איזושהי התניה למערכת קשרים של קשר עם עזה, אמרתי שאם זו התנייה- לא יהיה קשר גם עם ברצלונה.

לאחרונה, בשנים האחרונות, גם בעיריית ברצלונה הבינו שלא ניתן לממש, וההסכם כפי שנחתם לא ניתן לביצוע, ואין הסכם, וההתייחסות אליו היא כאל אות מתה. ולכן הדיון עצמו נראה לי מיותר, היות שאני מתייחס לעניין כאילו אין הסכם.

אם רוצים לדון בהסכם כאילו אין הסכם, כשאין הסכם או יש הסכם, אני לא מבין על מה הדיון צריך להתבצע. אם רוצים להודיע שמבחינתי אין הסכם, אז אני מודיע כאן שמבחינתי אין הסכם עם עזה, שאין הסכם מבחינתי עם עזה.

מר מסלאווי:

אפילו אם תהיה התקדמות בועידה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע התקדמות ולא יודע וועידה, וכשתהיה ועידה אז נדבר.

מר וירשובסקי:

צריך להשאיר את זה כך. יש חוזה.

מר גלעדי:

וצריך לבטל אותו.

מר וירשובסקי:

לא צריך לבטל אותו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 10 -

אני רוצה להגיד לך מר וירשובסקי , גם חוזה שמבטלים אפשר לחדש.

יש לי את הפרוטוקול של אותו דיון שהתקיים בשנת ,2004 אני במקרה למיטב זכרוני לא היתי בארץ,

מר גלעדי:

היית בחו"ל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בדיוק, והדיון התקיים בהעדרי. קראתי את הפרוטוקול כדי להיזכר וראיתי את מה שאמרת אז, שאמרת שלפחות ביטול ההסכם מייתר תקווה ואולי רצוי וראוי לשמור תקווה. נדמה לי מר וירשובסקי, עם כל הצער שבדבר, שכאשר רצועת עזה נפלה בידי החאמאס, אפילו האמירה הזאת נראית שלא בעתה.

מר גלעדי:

יש החלטת ממשלה, איזו אמירה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היות וגם עזה הוכרזה כשטח אויב, זה לא משנה, אתם מתעסקים לי בפלפולים כאשר אני מרגיש שאין הסכם מבחינתי.

אם רוצים לקיים כדי לקבל החלטה פורמלית שאין הסכם, בבקשה,

מר וירשובסקי:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז נצביע אם לקיים דיון ואם להחליט. לי אין בעיה לקבל החלטה פה אחד שגם אין הסכם.

מבחינתי אין הסכם.

מר גלעדי:

אני מציע שנצביע עכשיו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 11 -

מר שומר –היו"ר:

לא לא.

קריאה:

באופן חריג, זה אויב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לא, אנו נקיים דיון ונאפשר לכל אחד להגיד.

מר שומר –היו"ר:

נקיים דיון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם כך אנו מצביעים, אני מציע שנקיים דיון כפי שהוצע.

מר ויסנר:

למה לקיים דיון? אם 9 שנים לא קרה כלום, אפשר לבקש לא לדון בזה כפי שאנו עושים בעשרות דברים.

מר גלעדי:

אתה שומר על העזתים? הם מזהמים את הים

מר ויסנר:

בדיוק לכן, מי שלא רואה תקווה, מי שלא מסתכל במבט על קדימה ולא רואה שחלום יכול להתגשם, ואם לא היום- מחר, ואם אנו רוצים אויר פחות מזוהם ואת הים פחות מזוהם, התקווה היחידה היא, אין מה לעשות אדון ארנון, השכנים שלך על הגבול זה הפלסטינאים, היום קוראים להם חאמאס, מחר יקראו להם- אלג'ין פטאלן, זה לא משנה בכלל מה.

מר שומר –היו"ר:

אז מה אתה רוצה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 12 -

מר ויסנר:

מועצת העיר החליטה את זה, לא בתקופתנו, אפשר להשאיר את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נקיים דיון.

מר ויסנר:

למה לקיים דיון על זה?

מר שומר –היו"ר:

מצביעים. אתה תתנגד.

מי בעד לקיים דיון במועצה?

מר ויסנר:

אני מבקש שמית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, זה חופש מצפון, כל אחד יכול להצביע מה שהוא רוצה. זו שאלה עקרונית, ואני אומר לך כראש עירייה, העניין הזה – זו שאלה מאוד מצפונית, כל אחד יצביע מה שהוא חושב.

מר שומר –היו"ר:

לכן זה שווה לקיים דיון.

מר לוינטל:

קיבלתם אישור.

מר לייבה:

עכשיו מצביעים- מי בעד לקיים דיון בהצעה שהעלה ארנון גלעדי.

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 13 -

1. שומר

2. ספיר

3. גלעדי

4. מסלאווי

5. דרורי

6. אבי-גיא

7. טיומקין

8. מוזס

9. חושן

10. לוברט

11. אמינוב

12. גפן

13. לוינטל

מר לייבה:

מי נגד לקיים דיון? לא נגד ההסכם, השאלה היא האם לקיים דיון.

גב' דיין:

שהמצב הנוכחי יישאר.

מר שומר –היו"ר:

זה ברור.

מר לייבה:

נגד לקיים דיון.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

נגד לקיים דיון ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. חולדאי אין

2. וולוך

3. דיין

4. להבי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 14 -

5. כחלון

6. טורק

7. שביט

8. בנאי

9. ויסנר

10. וירשובסקי

בעד – 13 חברי מועצה , נגד – 10 חברי מועצה

מר לייבה:

13 בעד, 10 נגד, יהיה דיון במועצה בנושא.

מר גלעדי:

ונקבל את הודעת ראש העיר, הוא הודיע,

מר שומר –היו"ר:

בסדר. אנו קיבלנו את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא צריך להודיע שהודעתי במועצה,

מר שומר –היו"ר:

נכון.

מר גלעדי:

בשלב זה.

מר שומר –היו"ר:

בשלב זה, בסדר גמור.

החלטה: ההצעה לסדר היום- ה ת ק ב לה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 15 -

3. מר שייקה דרורי - דוחות חניה/אכיפה וגביה:

מר דרורי:

כבוד ראש העיר, יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

אני התבקשתי לפני כ- 3 חודשים בישיבת המועצה, בדיון שנערך על ידי יו"ר ועדת הביקורת, בעניין של דו"ח שעשתה, כתבה מבקרת העירייה, והנושא הופנה אלי- שאגיש את זה אני למועצה.

אבל הנושא הוא כמובן- הצעתי לסדר היום באה בגין 4 מוקדים המטרידים זה מספר שנים את תושבי העיר ופרנסיה, והם:

בעיות החניה בעיר

תחום האכיפה

תחום הגביה

צפיות האזרח לדעת את זכויותיו בתחום הנ"ל.

ואני אתחיל, ואתן רקע בתחילה:

מן הדין לציין כי באגף הפיקוח העירוני בוצעו במהלך שנה זו, שנת ,2007 שיפורים ושינויים משמעותיים במבנה הארגוני והתפעולי, כגון- חלוקת העיר לחמישה מרחבים הממוקמים באזורי העיר השונים, וכל מרחב חולק ל- 10 תאי תפעול, ובסה"כ 50 תאים המפוזרים בשכונות השונות רחבי העיר. בכל תא פועלים בין 4 ל- 6 פקחים עירוניים. במבנה הזה יש כיסוי נרחב ומקיף לכל שכונות העיר. מבצעים סיורים רגליים וממונעים על פי תכנית מוגדרת ותורמים לנוכחות ויזואלית מסיבית ברחובות תל-אביב יפו. רמת הפיקוח היא יעילה ומרתיעה יותר בכל תחומי השרותים שהעירייה מספקת ברחובות העיר. הדבר מקבל ביטוי משמעותי בתחום עבירות החנייה ברחבי העיר, הפקחים צוידו במצלמות שבעזרתן מנציחים עבירות חנייה ואחרות, ומגברים את הדו"ח הנרשם על ידם. בקרוב הפקחים יצוידו במכשירי קשר אוטומטיים, אשר בלחיצת כפתור של הפקח- יוקלט וישודר בחשאי המתרחש בזירת הארוע. במידה וקיים דין ודברים, אם הפקח מותקף פיזית על ידי מקבל הדו"ח, אנשי המטה מזהים מיד את מקום הארוע ושולחים למקום שוטר- לסייע למפקח במידת הצורך.

עקב השיפור הרב בהפעלת יחידות הפיקוח והנוכחות המוגברת שלהם בשטח, יוצרים תחושת הרתעה של אלפי הנהגים, התרים מידי יום ביומו בחיפוש אחר מקומות חניה פנויים. חשוב לדעת שזו לא היתה הסיבה היחידה למבנה החדש. חשוב יותר- לקרב את אנשי הפיקוח לאזרח, תושב

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 16 -

העיר, ליצור ביניהם קרבה ואמון, להעמיק ולהרחיב את השרות הניתן, ליצור דיאלוג והבנה שהמפקח הוא נותן השרות והאזרח הוא מקבל השרות.

חובתו של המפקח, מעצם היותו רב תכליתי במבנה החדש, לנסות ולפתור כל בעיה מזדמנת או מופנית אליו, שהעירייה מעצם מהותה מחוייבת לה. לצערי, עדיין זה לא פועל כך.

על פי דו"ח שפורסם בחודש ינואר השנה על-ידי הרשות לתנועה וחניה מתברר מהדו"ח, שחסרים כ- 100,000 מקומות חניה בעיר. המספר הזה אולי נשמע קצת מוגזם, אבל זה לא משנה את העובדה שאכן קיים מחסור גדול במקומות חניה בעיר, מול הביקוש הגואה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שייקה, תרחיק קצת את המקרופון.

תורידו קצת את הווליום.

מר דרורי:

עשרות אלפי הנהגים התרים מידי יום ביומו בחיפוש אחר מקום חנייה פנוי, על אף ההרתעה של הפיקוח מקנס צפוי של 100 שח' עד ל- 500 שח', במצוקתם מבצעים חניות שלא כדין. הפקחים עטים על רכבם ורושמים להם דוחות.

מר גפן:

שייקה, אני חייב להתייחס לדבריך. כאשר אני הצעתי את הנושא של חניה בחזיתות הבתים, זה היה פותר את הבעיה לאלפי האנשים שאתה אמרת, ואתה הצבעת נגד. אז מה יש לך פה?

מר דרורי:

מתי זה היה? אני לא אומר לך שאתה משקר.

מר גפן:

אני הצעתי את זה לסדר היום, ואחר כך הבאתי את זה לועדת בניין ערים, והוא הצביע נגד.

מר דרורי:

רק להזכיר דבר אחד. בסוף הדיון אתם תצביעו ואני אדע מה דעתכם.

מר לוינטל:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 17 -

גם כאשר אני הצעתי את זה, אתה הצבעת נגד.

מר דרורי:

לא. אתה לא דיברת על מה שאני מדבר, אתה לא דיברת על מה שאני דיברתי.

גב' להבי:

לכולם תהיה הזדמנות להצביע אחר כך בעד.

מר לוינטל:

הוא עצמו הצביע נגד.

מר דרורי:

והטילו את זה עלי, עלי הטילו, לא עליך. רון, אולי עליך לא סומכים, הטילו את זה עלי, לא עליך, מה לעשות?

מר שומר –היו"ר:

ניתן לשייקה חבר המועצה,

גב' להבי:

תעצור לרגע, לא מקשיבים לך, ראוי שתהיה תשומת לב לזה שהכנת את הדברים, ואל תמשיך אלא לאחר שתדע שמקשיבים לך.

מר דרורי:

אני מבין שהאופוזיציה לפעמים מפריעה, אבל חבר קואליציה- שמעולם לא ראיתי עולה פה ומעלה הצעה רצינית לסדר- מפריע, זה לא מתאים לך.

מר שומר –היו"ר:

בואו נאפשר לו. בבקשה.

מר דרורי:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 18 -

על פי הנתונים המצויים בידי, מידי יום נרשמים בממוצע כ- 4,000 דוחות חניה על ידי כ- 300 פקחים. בשנה החולפת, שנת ,2006 נרשמו כ- 1.2 מליון.

מר גפן:

שייקה, אני חייב להפריע לך. אני הרי דיברתי על זה.

מר דרורי:

אני יכול להבטיח לך שמאתה ואילך אני אפריע לך. אני מבטיח לך.

מר שומר –היו"ר:

הוא לא משתתף בוועדת בניין ערים, הוא לא שומע אותך שם.

מר גפן:

אתה מעוות את הדברים.

אני מדבר אתך על הצעה לסדר היום שאני העלתי, ואתה אומר לי- לא העלת הצעה לסדר יום.

מר דרורי:

לא.

מר גלעדי:

לא. הוא אומר רק שביקשו ממנו להעלות את זה לצורך החלטה.

מר דרורי:

מר גפן, אני לא יודע מה המניע שלך,

מר גפן:

אין לי מניע. אני בעד חניה.

מר דרורי:

אבל להזכירך, גם במקרה שלך וגם במקרה של הח' רון לוינטל, להזכירך, המועצה החליטה להעביר את זה אלי, שאני אגיש את זה פה למועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 19 -

מר לוינטל:

רצו לקבור את זה.

מר דרורי:

תכף נראה אם קוברים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כדי שתביא המלצות לישיבת הנהלה ולא הבאת.

מר דרורי:

לא להנהלה, למועצה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. גם אם זה למועצה, זה דרך ההנהלה. זו הדרך הנכונה. לא הבאת שום דבר, לא ראינו נייר אחד.

מר דרורי:

אני אראה לכם את פרוטוקול הישיבה, זה היה למועצה.

מר לייבה:

גם אם זה למועצה, זה דרך ההנהלה, זו הדרך הנכונה.

מר דרורי:

לא. למועצה.

ק ר י א ו ת

מר שומר –היו"ר:

שמואל, הוא לא משתתף בועדת בניין ערים, הוא לא יודע את המומחיות שלך לנושא חנייה, הוא לא יודע את המומחיות שלך לנושא. רגע, הוא אומר פה דברים , גם רון לוינטל אומר, תנו לו לגמור.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 20 -

מר גפן:

הוא אומר שלא העלתי הצעה.

מר לוינטל:

הוא מגלם את תפקידו במחזה., תפקידו להעלות את זה, תפקידכם לומר לו- זה לא פה, זה לא שם.

מר שומר –היו"ר:

נכון. בקטע הזה אתה צודק.

מר דרורי:

על פי הנתונים המצויים בידי, מידי יום נרשמים בממוצע, וחשוב שהתושבים ידעו מה אכפת לחברי המועצה מבעיות החניה בעיר. זו הדעה שלהם, שימו לב.

מר גפן:

מה אתה מדבר?!

מר לוינטל:

למה לא הצבעת בעד?

מר דרורי:

על פי הנתונים המצויים בידי, מידי יום נרשמים בממוצע כ- 4,000 דוחות חניה על ידי 300 פקחים.

בשנה החולפת, שנת 2006 נרשמו כ- 1.2 מליון דוחות חנייה. בהשוואה לשנה שקדמה לה חל גידול של 153,000 דוחות חנייה, יותר משנה שעברה, תוך שנה אחת! אשר הגדילו משמעותית גם את הכנסות העירייה כמובן.

סה"כ ההכנסות מדוחות החנייה שהיו בשנת 2006 הגיעו לכ- 200 מליון שח'. כפי שהדברים נראים כיום, חרף ועל אף הפיקוח הגובר מספר זה ימשיך לעלות גם בשנת .2007 ראוי להוסיף שהנוכחות הגוברת, יש כבר את הנתונים של הפקחים ברחובות העיר, גוררת,

מר לוינטל:

מה לגבי 2008? יש כבר תוצאות?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 21 -

מר דרורי:

ההערכה היא שיעלה.

ראוי להוסיף שהנוכחות הגוברת של הפקחים ברחובות העיר גוררת מוקדי מתיחות רבים בין הנהגים לבין הפקחים, תלונות רבות מגיעות מנהגים על דוחות- שלטענתם אינם מוצדקים. אין כל הצדקה שפקחים יותקפו מילולית ואף גופנית, ולא אחת גורמים להם חבלות פיזיות המצריכות קבלת עזרה רפואית בבתי החולים, ותלונות מוגשות לטיפולה של משטרת ישראל.

יש לתת את הדעת למענה ופתרון לטענות הרבות הנשמעות השכם והערב על ידי נהגים רבים תושבי העיר ומחוצה לה, עמך ישראל, בעלי מקצועות חופשיים, אנשים עסקים ואחרים,

מר ויסנר:

שייקה, אתה רוצה להעביר את הפקחים לעזה?

מר דרורי:

התקשורת על שלל גווניה חוגגת על בעיות החניה בתל-אביב יפו וחובטת בעיקר על ראשו של ראש העיר, העומד בראש הפירמידה העירונית.

אכיפה מוגברת יוצרת מעין מלכודת לעשרות אלפי נהגים- תושבי עירנו, ולבאים לעסקים, לבילויים ולסידורים. הם נעים עם רכבם סחור סחור ותרים אחר החניה המיוחלת, ואין.

מר ויסנר:

שיסעו בתחבורה ציבורית.

מר גפן:

אבל אין תחבורה ציבורית.

מר דרורי:

חנטריש.

רגע, אני אגיע אליך.

מנגד, הפקחים מתוקף סמכותם וחובתם- לאכוף חניה אסורה, עטים זה אחר זה על כל כלי הרכב ומשאירים בין השמשה למגב דוחות חנייה ביעילות מסחררת. בעל הרכב, לאחר שסיים את ענייניו, חוזר לרכבו, זועף, ולעתים אף מגדף. כ- 100,000 נהגים מידי חודש בחודשו חווים את החוויה האפוקליפטית הזו ויש מחיר לכל זה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 22 -

אנו כנבחרי הציבור, שקיבלנו את אמונם של תושבי העיר, חייבים כאחד לתקן. שנה חולפת וחדשה באה , ובכירים בעירנו, נושאי תארים נכבדים, המופקדים גם על החנייה והשלכותיה, כמעט ולא השתנה דבר, ונראה בעליל, בהשוואה לשנים עברו, שאף החמיר.

על פי הדוח שבידי- מספר דוחות החנייה הולך וגדל במהירות מסחררת, ומי משלם את המחיר?

ציבור הנהגים ותושבי עירוני- המקבלים לצערנו בתוספת בונוס, את זיהום האוויר, שהוא לא אכפת לו בכלל מזה, הוא והפוליטיקה שלו.

מר ויסנר:

ולכן דאגת שקואופרטיב "דן" יהיה אחראי ל- %25 מזיהום האוויר, בזמן שאתה ישבת שם.

מר גפן:

לא. פאר בעד זה שיהיה על זה 2,000 שח' קנס.

מר ויסנר:

תכפיל את מספר מקומות החנייה.

מר דרורי:

מה עוד צריך לקרות? ב- 6 השנים האחרונות נכנסו לקופת העירייה כמיליארד שח' ממצוקת החנייה, כמיליארד שח'.

מר שומר –היו"ר:

תנו לו לסיים.

מר לוינטל:

אתה רוצה את 10 הדקות שלי?

מר דרורי:

כן.

מהתקופה שלכם.

על פי המחסור הגובר והולך, ומספר דוחות החנייה המתרבים משנה לשנה והכנסות העירייה הגדלות ומתעצמות סביב החנייה ביעילות רבה, שכל בנקאי יכול להתקנא בנו, %98 רווח מול

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 23 -

פחות מ- %2 השקעה. השיטה היתה יכולה להיות גאונית לולא היתה עגומה כל כך, שהיא תתפוצץ לנו יום אחד על הפנים.

לאחר שערכתי שיחות עם הממונים על האכיפה וגבייה, הגעתי למסקנה שיש פה מצב שהוא בלתי נסבל ויש לתת את הדעת עליו בדחיפות.

ההערכה היא שכ- %52 מכלל דוחות החניה שהם כ- 620,000 דוחות, משולמים לקופת העירייה ללא פנייה או ערעור. כל הנותרים, שהם כ- %48 דוחות, כ- 580,000 דוחות שהאזרחים משלמים, פונים ומערערים ב- 3 ערוצים, השייכים כולם למחלקת הגבייה:

למחלקה לקבלת קהל פונים כ- .90,000

למוקד פניות בכתב- פונים כ- 120,000 בשנה.

למוקד טלפוני פונים כ- .370,000

סה"כ 580,000 פונים בשנה.

חשוב לדעת שמנהל מחלקת תחום הגבייה התמנה לפני כחודשיים לתפקידו, כאשר בתפקידו הקודם שימש כסגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, ומתוקף תפקידו עסק גם באכיפה.

ראוי לציין שאף אחד מכל נותני השרותים- הן בקבלת הקהל והן במוקד העירוני ומקבלי הפניות בכתב, אינו מוסמך לבטל או להקל בדו"ח חנייה. רשות זו נתונה על פי חוק, אך ורק ליחידת התובעים המונה 15 עורכי דין. ושאלתי היא את מנהלת המחלקה היוצאת: כמה לדעתך מסך כל הפונים אליהם- מבטלים להם את הדו"ח. תשובתה היתה- מכל הכמות העצומה – 1.2 מליון.

מר ויסנר:

אמרת .580,000

מר דרורי:

מה שנותר.

אחוזים בודדים, אחוזים בודדים. לשאלתי-כמה פונים לבית המשפט העירוני לערער, נאמר לי-

פחות מ- %.0.5

מר לייבה:

זה מראה שהדוחות איכותיים.

מר דרורי:

תכף תשמע. ומספר המזוכים על ידי בית המשפט מתוך ה- %,0.5 %20 מתוך ה-%1/2 מזוכים על ידי בית המשפט, ועל ידי כל המערכת העירונית, עם 15 עורכי דין, אחוזים בודדים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 24 -

מר לוינטל:

למה לא הצבעת איתי?

מר דרורי:

לא דיברת על זה בכלל, אתה לא יודע מזה בכלל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה אתה צועק?

מר דרורי:

מכאן אפשר להסיק שבית המשפט זיכה פי 4 יותר מאשר יחידת התובעים העירונית. תמוה, מדוע הפונים ומערערים על הדוחות, לאחר שעוברים במאות אלפיהם דרך היסורים, לא פונים יותר לבית המשפט. יתכן שאובדן האמון במערכת עומד בערכיהם, או חוסר מידע על שלל האפשרויות והיכולות שיש להם לערעור. תמוה הדבר שהמערכת הכוללת את יחידת קבלת קהל, פניות בכתב, מוקד טלפוני ויחידת התובעים המטפלים במאות אלפי פונים, מוציאה מאמתחתה אחוזי ביטול דוחות בודדים, לעומת בית המשפט המקומי שזיכה פי 4 יותר מאשר כל המערכת העירונית.

מר לוינטל:

מי עומד בראש הוועדה הזאת?

מר לייבה:

אבל %-0.5 פונים.

מר דרורי:

שב בשקט.

לאור זאת ביקשתי ממנהלת יחידת התובעים להראות לי דוחות מעקב אחר קבלת החלטות ונימוקיהם, נהלים שעל פיהם היא פועלת. נאמר לי שאין דוחות מעקב, כי אין תוכנה מחשב, אין נהלים כתובים, יש את הנסיון. לאחר פניה נוספת, והפעם למנהלת המחלקה, קיבלתי חוברת ובה רשימת קובץ הנחיות לתובעים. הסתבר שהיועץ המשפטי לממשלה לפני כ- 4 שנים, הפרופ'

אלייקים רובינשטיין, שלח בתאריך 17.11.2003 ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, למרכז

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 25 -

השלטון המקומי, לרשויות המקומיות ולפרקליטות המדינה, קובץ הנחיות תחת הכותרת- ביטול הודעות תשלום קנס- הנחיה לתובעים.

"הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בדבר הפעלת שיקול דעת של התובע לעניין ביטול הודעות תשלום קנס ותוספת פיגור בעבירות ברירת משפט".

מר לוינטל:

מה עשית 4 שנים?

מר דרורי:

שום דבר לא ידעתם מזה. לא עשיתם כלום.

מר שומר –היו"ר:

תסיים, תסיים. הוא מסיים, רבותי.

מר דרורי:

אני מצטט מהדוח: הוענק במפורש לתובעים ,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה צריך לסיים.

מר דרורי:

לא אדוני. עד הסוף!

הפריעו לי, אני אדבר עד הסוף. אני אף פעם לא הפרעתי, הפעם זה יהיה.

מר שומר –היו"ר:

אני נותן לך דקה לסיים.

מר דרורי:

אכפת לכם כולכם מהתושבים. עכשיו הבנתי.

מר לוינטל:

איפה היית 4 שנים?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 26 -

מר דרורי:

שימו לב: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר הפעלת שיקול דעת של התובע לעניין ביטול

הודעות תשלום קנס, ציטוט, הוענק במפורש לתובעים סמכות לבטל הודעת תשלום קנס שנמסרה בשל עבירה של ברירת משפט, אם התקיימה אחת העילות הקבועות בחוק ואם הבקשה הוגשה תוך 30 יום מהמצאת ההודעה של תשלום קנס.

יש בהנחיות לביטול קנסות של היועץ המשפטי לממשלה ולרשויות המקומיות, 4 פרקי עילות לביטול קנסות , בתוספת של 30 סעיפים ותתי סעיפים. מעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה אפשר להבחין באיזון בין החוק- שחובה לאכפו בצורה הוגנת ואחראית, ויחד עם זאת לתת את האפשרות להתגונן ולערער, מתוך הבנה שמדובר בבני אנוש והוא נותן את הכלים לכך. אחד הסעיפים בהנחיות לתובעים, סעיף מס' 10 לפרק :4 ציטוט: נסיבות אישיות קשות של הפונה מצדיקות שלא למצות עמו את הדין. סוף ציטוט . וחיזוק נוסף נתן היועץ המשפטי מיד בסעיף שאחריו, סעיף ,11 שימו לב, והרי ציטוט:

מר לוינטל:

כך זה לא יכול להימשך. החל ממחר- שביתת רעב.

מר דרורי:

לא תבוטל הודעת תשלום קנס לפי החלופות מסעיף 1 ועד 8 אם החנייה גרמה להפרעה חמורה לתנועה. היועץ המשפטי לא הכניס להגבלה הזאת את סעיף ,10כאמור, הבדיל את עילת נסיבות אישיות קשות. כלומר, גם אם גרם להפרעה חמורה לתנועה כהגדרתו, יש הצדקה שלא למצות עצמו את הדין.

לשאלתי בפגישה עם מנהלת יחידת התובעים- האם את מבינה את סעיף 10 בפרק ,4 ענתה לשאלתי: כן, זה מתייחס לנכים. זו טעות קשה, ולא אוסיף. ונראה שנגרמה בעטיה לרבים מהקובלים נזקים כספיים ועוגמת נפש.

יש נושאים שהחוק לעתים ישב ואינו מפרש, אבל היועץ המשפטי אכן התייחס לחשובות שבהן בשיקול דעת את כל אלה האזרח אינו יודע, וכל שכן אדם מהשורה אינו יכול להתגונן כאשר יש כלים ואפשרויות שלא הובאו לידיעתו.

לשאלתי את מנהלת יחידת התובעים, מדוע את לא מנחה את התובעים לעדכן וליידע את הפונים אליכם, שקיים קובץ הנחיות לביטול קנסות, ענתה לי: הם לא צריכים לדעת. הם לא צריכים

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 27 -

לדעת. לדעתי, במדינה עם משטר דמוקרטי חובה על כל אזרח לדעת את זכויותיו, ולא רק את חובותיו.

מר שומר –היו"ר:

שמואל, עזוב, הוא גומר. אל תפריעו, תן לו לגמור. לך עד הסוף ותגמור.

מר ויסנר:

מה זה לך עד הסוף?

מר שומר –היו"ר:

אני רואה מה כתוב פה.

מר דרורי:

אם אין הוא מודע, חובה ליידע אותו, ומי שמונע את המידע עלול להיות אחראי לגבית כספים שלא כדין, ואם זה מתבצע במזיד, אז זה בקטגוריה של גזל מהאזרח התושב.

מר שומר –היו"ר:

ולכן?

מר דרורי:

מדובר בפגיעה בעשרות אלפי תושבים בסכומים של מליוני שח'.

מר שומר –היו"ר:

ולכן?

מר דרורי:

אני מבקש: אני כיו"ר ועדת הפיקוח העירונית, שהתמניתי והתבקשתי על ידי המועצה להכין את

העבודה הזאת.

מר ויסנר:

למה לא הבאת את זה להנהלה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 28 -

מר דרורי:

למה להנהלה? התבקשתי להביא למועצה. ממה אתם פוחדים? ממה אתם פוחדים? ממה אתם פוחדים? התבקשתי להביא את זה למועצה, את הדו"ח הזה.

מר שומר –היו"ר:

לכן?

מר דרורי:

לכן אני פונה לאנשים שאכפת להם, אני פונה לאנשים המצפוניים- שאכפת להם מהתושבים, ולא ציניקנים- שמה שמעניין אותם זו רק הפוליטיקה שלהם.

אני מבקש להצביע, להביא את זה לדיון ממצה במועצת העיר.

תודה רבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

אני מודה שהיה קשה לי לעקוב אחר הדברים שנאמרו פה. עקב הטון שבו הם נאמרו והצעקות לא ניתן היה לעקוב אחרי הפרטים. אומר גם שהרגשתי שאחרי כל כך הרבה שנים במועצת העיר, הרגשתי כמעט נעלב על כך שחבר מועצה בכיר לא מצליח ללמוד את נהלי העבודה הפשוטים שקבועים בחוק, שבהם עובדת עיריית תל-אביב יפו. מועצת העיר איננה במה כדי לצעוק. מועצת העיר צריכה לדון בכובד ראש על נושאים שבהם ניתן באמת לדון, בנושאים שעליהם באמת ניתן לדון. ולבוא כאן במועצת העיר ולתת נאום חוצב להבות- כאילו רק אני אכפת לי, אז אני אומר לך-

31 האיש שישנם פה , וגם אלה שאינם, אכפת להם מתושבי העיר לא פחות מאשר לשייקה דרורי שצעק פה. אנו רק דואגים לבריאותך, אנו רוצים שתהיה יותר שלו מתוך באמת דאגה כנה לבריאותך.

מצוקת חנייה יש בעיר תל-אביב יפו, מצוקת חניה אמיתית שמטרידה מאוד את התושבים וגם את אלה שנכנסים מבחוץ. וצריך גם לזכור שאכיפת חניה נועדה להגן על תושבי העיר, כי על כל מכונית של תושבי העיר, נכנסים עוד 4 של אלה שאינם תושבי העיר. מכל מקום, גם מבחינת חוקי המדינה וחוקי אכיפת חנייה- שיש לעמוד בהם, שכאשר הם נחקקו – דנו בהם, החליטו בהם , קבעו אותם- כדי לקיים אותם.

עיריית תל-אביב יפו בשנים האחרונות עשתה המון, במציאות הזאת, כדי להקל על המציאות כפי שהיא- בשני כיוונים:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 29 -

1. לשפר בצורה מאוד משמעותית באמצעות הכנסת סלו-פארק, איזי פארק. רק למועצה הזאת

מובא העניין- לתושבי העיר, להכניס את ה- 60 אג' לסלו-פארק, כדי שאדם יוכל לחנות בצורה יותר טובה. אנחנו בונים כרגע את חניון הבימה, אנו בעתיד נבנה את חניון ככר-רבין,

מר ויסנר:

לחניון ככר- רבין, אנו- הירוקים מתנגדים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כשהשוק הסיטונאי התפנה ויש מקום- פתחנו אותו כחניון כדי להקל את מצוקת החנייה. שייקה, אני מדבר אליך, גם אליך.

אנו מפתחים את שבילי האופניים, ויש איזון,

מר דרורי:

רון, זה כדי לעזור לך, כדאי שהציבור ידע את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בוודאי שהוא ידע, כי אנו מפרסמים את הכל והכל בשקיפות, ואת הכל יודעים. את הכל יודעים ואת הכל אנו מפרסמים. בוודאי.

יחד עם זה אנו עושים את הכל לשפר את השרות, ויחד עם זה צריך לדעת: היום, לא בניו-יורק, ולא בלונדון ולא בפריז אין יותר קרקע לחנייה. אין! וכאשר נכנסתי לתפקידי ושיפצנו את שד'

רוטישלד, ובשד' רוטשילד חנו מכוניות, ואמרו- אם תחסום בשד' רוטשילד את האפשרות לחנות על השדרה, העיר תתפקע. אותו דבר כאשר שיפצנו את דיזנגוף. ואז, חסמנו את החניה גם בדיזנגוף וגם בשד' רוטשילד, וראה זה פלא- הרחובות פתאום פורחים. כי הולכי רגל הולכים על המדרכות, כי אנו אוכפים את החניה לטובת התושבים. אנו אוכפים את החניה לטובת הולך הרגל, לטובת הקשיש שהולך עם מקל, לטובת האיש עם כסא הגלגלים, לטובת הגבר שמוביל עגלה של תאומים וצריך רוחב על המדרכה.

מר דרורי:

רון, אתה לא מתייחס לשום מילה, זה לא קשור לשום דבר, אתה מדבר על דברים אחרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 30 -

וכאשר אני עומד כאן אני אומר לכולם מה שאמרתי במשך 9 שנים: אני מוכן לוותר על כל גרוש של הכנסה מחנייה ובלבד שיחנו כחוק. אכיפת חניה נועדה להרתיע כדי שבני אדם יחנו כחוק. אם בני אדם לא חונים כל כך הרבה כחוק, כנראה שעדיין לא מרתיע אותם. לכן, אני רואה בחנייה כחוק כחלק מאיכות חיים. איכות חיים של מדרכה, ונקיון, ואיכות חיים של זיהום אויר ו- 1,001 דברים.

מר לייבה:

ובטיחות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל שייקה, וכאן אני פונה אליך: כאשר יש לך וועדה, ואתה עושה , ויש לך איזה דוח להציע-

צריך לדון בו. ולדון בו, יש נהלים בעיריית תל-אביב, שקודם כל דנים בהנהלה, בודקים עם הגורמים המקצועיים את ההצעות, בודקים האם זה נושא ישים, בודקים באמצעות היועץ-

המשפטי- האם בכלל ניתן ליישם את ההצעה. ומאחר שלא הוגשה עד רגע זה בפני שום הצעה, אין על מה לדון, ומאחר שאני לא יודע על מה לדון, אני נאלץ להוריד את ההצעה מעל סדר היום. ואם אתה תביא לנו הצעה שנוכל לדון בה, בהנהלה, ונבדוק אותה בהיבט המשפטי, ונעשה עליה דיון מקצועי, ונראה מה ניתן ליישם ומה לא ניתן ליישם, נביא את המסקנות. מפני שגם אתה לא הבאת אף הצעה אופרטיבית- שאומרת: ממחר מה צריך לעשות.לא הבאת איזה חוק צריך לשנות.

אדוני היקר, במחלקת החנייה היום ממתינים 1/30 של הזמן שהמתינו קודם, לפני הכנסת השיפורים שנועדו לספק לאזרח. אז אני יכול לתת פה הרצאה שלמה על – מה נעשה לטובת האזרח. וההרגשה הכללית של התושב היא, שמתייחסים אליו הרבה יותר טוב. אלא מה? דרך אגב, כאשר אתה מתייחס אל הדוחות, הרבה מאוד דוחות ניתנים לקומיוטורס, לאנשים שנכנסים מבחוץ, לאלה שמפריעים לתושב שלי. הרבה מאוד פעמים אני נמצא במצב שהתושב שלי אומר-

תאכוף את החנייה , תדאג פה לציבור שלי. חלק גדול מדוחות החנייה הם בכחול- לבן של תושבי העיר- שנתפסים על ידי תושבים מבחוץ. אבל אתה, בדיון שלך- לא העלת את הדברים, אין לך את הסטטיסטיקה. אתה מעלה את מה שמתחשק שלך. לכן אני אומר שדיונים מהסוג הזה צריכים להתבצע לאחר שהם נבדקים מקצועית, ואם יש לך בדיקה מקצועית- תציג אותה בפנינו. לא הצגת אותה, עמדת כאן והסברת. אני בעד האזרח התל-אביבי, אני דואג לאיכות החיים של האזרח התל-אביבי, לא להתלהבות של שייקה שרוצה להיות פופוליסטי ולהיות נחמד, וצועק במועצת העיר.

ולכן, אני מבקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום.

מר שומר –היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 31 -

אנו ניגשים להצבעה.

מר דרורי:

אני רוצה להגיב.

מר לייבה:

שייקה גמרנו, אתה לא יכול לדבר פעמיים.

מר דרורי:

יש לי תגובה.

מר שומר –היו"ר:

לא, אין להגיב.

מר לייבה:

אני מבקש להצביע. מי בעד להסיר את ההצעה של שייקה מסדר היום.

זה לא דיון עכשיו, אין זכות תגובה.

מר שומר –היו"ר:

אין התייחסות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה אף פעם לא היה ולא פה.

מר דרורי:

אתה התייחסת לדברים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני התייחסתי לדברים והצעתי להוריד מסדר היום. עכשיו לא דנים.

ק ר י א ו ת

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 32 -

מר שומר –היו"ר:

שייקה, אתה לא יכול.

אנו ניגשים להצבעה, שמית.

מר דרורי:

אני מוחה על זה.

מר לייבה:

מי בעד להסיר את הצעתו של שייקה דרורי מסדר היום?

בעד הסרת ההצעה מסדר היום ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. שומר גלעדי אין

2. חולדאי מסלאווי

3. ספיר דרורי

4. וולוך להבי

5. טיומקין זעפראני

6. דיין אטיאס

7. גפן לוינטל

8. לוברט

9. שביט

10. שכנאי

11. בנאי

12. וירשובסקי

13. ויסנר

13 בעד הסרת ההצעה מסדר היום, 7 נגד הסרת ההצעה מסדר היום.

מר לייבה:

ההצעה הוסרה מסדר היום.

החלטה: ההצעה הוסרה מסדר היום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 33 -

מר שומר –היו"ר:

רבותי, תנו לי להמשיך בישיבה.

ק ר י א ו ת

מר שומר –היו"ר:

אדוני ראש העיר, שמואל מה קרה?

כמקרה חריג, ולפי בקשתו של חבר המועצה רון לוינטל, הוא צריך להיות בישיבה הבאה באיזה מקום שהוא חשוב. לפי בקשה שלו אלי, אני מקווה שאין לכם התנגדות, אני אתן לו להתייחס כנראה לנושא של ועדת הביקורת -2-3 דקות.

בבקשה. אני מקווה שאין מתנגדים. אין מתנגדים. בבקשה רון.

גב' דיין:

הוא היחיד שצריך להיות פה, לדבר, להגיב, לשמוע.

מר גפן:

יעל דיין צודקת, אבל מאחר שלא שמענו את הנימוקים- למה הוא צריך לשמוע.

מר לוינטל:

אני אשמח לשמוע מהגב' יעל דיין הרצאות- מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות.

אני אשמח לשמוע ממך בהזדמנות מה את ממליצה לעשות בתור חברת מועצה פעילה.

גב' להבי:

אולי ניתן להזיז את הדיון למועצה אחרת?

מר לוינטל:

לא, אני לא חושב שיש טעם, כי לא שמעתם.

מר שומר –היו"ר:

רבותי תנו לו, באמת. רבותי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 34 -

מר וירשובסקי:

אדוני היו"ר ,אני לא רוצה להפריע,

מר שומר –היו"ר:

אנו בדקנו את זה.

מר ויסנר:

תדחו את הדיון הזה.

מר לוינטל:

רבותי, אם תשמעו במה מדובר,

מר שומר –היו"ר:

אפשר להתחשב.

מר ויסנר:

מתחשבים בו, דוחים לישיבה הבאה.

מר וירשובסקי:

אני לא יכול שלא לאשר סדרי עבודה תקינים דווקא בדו"ח מבקר העירייה.

מר שומר –היו"ר:

רגע, אתה מתנגד?

מר ויסנר:

כן.

מר שומר –היו"ר:

אז אני אגש להצבעה.

ק ר י א ו ת

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 35 -

מר שומר –היו"ר:

שמעתי, ניגש להצבעה.

מי בעד בקשתו,

מר גפן:

אפשר להגיד משהו? אולי באופן יותר מכובד צריך לדחות את זה לפעם אחרת.

מר שומר –היו"ר:

אי אפשר לדחות.

מר לוינטל:

אין צורך לדחות את זה.

מר ויסנר:

למה אי אפשר לדחות?

מר שומר –היו"ר:

את הישיבה של ביקורת אנו נשאיר לאחר כך, בדו"ח המבקר. ביקש חבר המועצה רון לוינטל.

מר ויסנר:

אני אשאל אותך שאלה: יו"ר ועדת הביקורת, רון לוינטל, בישיבה הבאה תהיה- כן או לא? לא

תהיה. אז אם לא תהיה, אנו מפאת הכבוד לנושא הזה – נדחה את הישיבה הזאת.

מר לוינטל:

זה דבר רציני, למה אתה לא בא לישיבות, באת לאחת מתשע.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה אצלנו בחברה שלנו, בכל דבר צריך לעקור גם את העיניים?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 36 -

מר שומר –היו"ר:

נכון, אני מסכים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מציאויות לפעמים- שצריך לגלות רוחב לב. קרה, בסדר, האיש באופוזיציה, קרה שהוא לא יכול והוא מבקש משהו.

קריאה:

לא זו השאלה.

מר שומר –היו"ר:

זאת השאלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מתברר שזאת השאלה.

מר שומר –היו"ר:

נכון, זאת השאלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לך מה להגיד על כך דבר.

הוא ביקש, יו"ר המועצה בדק עם היועץ המשפטי והוא אמר שאפשר. תנו לו לדבר.

מר שומר –היו"ר:

מישהו מתנגד? אני אעשה הצבעה, נקודה.

קריאה:

לא מתנגדים.

מר שומר –היו"ר:

אז תנו לו להביע את דעתו 2-3 דקות, כפי שהוא אמר לי. באמת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 37 -

מר וירשובסקי:

ראש העירייה , בדיון על דו"ח מבקר העירייה, אני מוכן לעזור לכל חבר ואני מוכן להבין ולהתחשב. אבל, כאשר יש דיון על דו"ח מבקר העירייה, שלזה צריך לקבוע ישיבה מיוחדת,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קבענו.

מר וירשובסקי:

האיש המרכזי בנושא זה זה יו"ר ועדת הביקורת.

מר שומר –היו"ר:

אי לכך מה? הוא לא יכול היום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע, תנו לו לסיים.

מר וירשובסקי:

אי לכך אני היתי מציע, כדי לכבד את הביקורת, כדי לכבד את המועצה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לדחות את הדיון?

מר ויסנר:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נדחה את הדיון.

מר וירשובסקי:

ואז נעשה את זה מכובד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 38 -

מר לוינטל:

הרי לישיבות ועדת ביקורת, ל- 7 ישיבות הגיעו 2 חברים וגם הם בקושי הגיעו. להיום נרשמו 4 דוברים ואחת מהן לא הגיעה. אתם רוצים לדחות את זה בשביל ה- 3 דוברים כביכול שרצו לדבר?

כביכול. בסדר. אחת איננה ואחת ויתרה.

עו"ד סלמן:

יש שתי אפשרויות:

אפשרות אחת היא לדחות את הדיון.

אפשרות שניה זה, מאחר שרון לא יוכל להיות בדיון הבא, לאפשר לו עכשיו באופן חריג ולפנים משורת הדין, להגיד כמה מילים עכשיו, ויותר מאוחר לקיים את הדיון כפי שהוא נקבע. אני מוכן ללכת עם זה, אני לא רואה בזה איזושהי תקלה, אם המועצה תסכים לזה.

גב' להבי:

אני מעדיפה לדחות את הדיון.

מר שומר –היו"ר:

אתם רוצים לגשת להצבעה?

קריאה:

כן.

מר גפן:

אני היתי בעד לדחות את הדיון, אבל כאשר אני שומע, ששואלים אותו אם הוא יהיה בישיבה הבאה אם נדחה, והוא אומר שלא.

גב' להבי:

לא הבאה. הוא מדבר על הישיבה הבאה היום.

מר לוינטל:

לא. הוא מדבר על הישיבה בעוד שעה.

מר שומר –היו"ר:

הוא לא יכול להיות בעוד שעה בישיבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 39 -

אז אתה בעד לתת לו לדבר עכשיו שמואל?

מר גפן:

תן לו לדבר.

מר לוינטל:

חברים, אין מה לומר על הדו"ח הזה. אתם רוצים ישיבה מיוחדת שתימשך 10 דקות בעוד שבוע, בואו נעשה. מה שיש לי לומר זה שאין מה לומר. אתם רוצים לקיים על זה ישיבה מיוחדת? כולכם תבואו במיוחד? %.100 מה שיש לנו לומר הוא שאין מה לומר, אתם רוצים לקיים על זה דיון?

נרשמו 4 דוברים, אחת אמר לי שהיא מוותרת, אחת לא הגיעה ויש עוד .2 מה שאני הולך להגיד הוא שאין מה לומר, אתם רוצים לקיים על זה דיון? בואו נדחה לשבוע הבא ואז אני אומר שאין מה לומר. בבקשה. איך שאתם רוצים.

מר שומר –היו"ר:

תנו לו רגע להגיד.

מר לוינטל:

אתם רוצים, זה מה שנעשה. איך שאתם רוצים, לי לא אכפת.

גב' להבי:

נדחה את זה לפעם הבאה.

מר לוינטל:

בשבוע הבא אני אומר שאין מה לומר. אתם רוצים? בואו נקבע לשבוע הבא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דבר. דבר.

מר שומר –היו"ר:

דבר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 40 -

.534 דברים בנושא דוח מבקר העירייה

מר לוינטל:

טוב, תודה רבה.

מה שבאנו לומר , או באתי לומר יותר נכון, כי בישיבות ועדת ביקורת לצערי- רוב החברים, רוב מוחץ לא מגיע לישיבות, והמיעוט שמגיע- לא מגיע באופן רציף, וחבל על כך, כי האנשים המבוקרים לוקחים את העבודה ברצינות, וגם צוות המבקרת, וגם צוות רו"ח חיצוני. אנשים מגיעים, וחברי הוועדה, ששם יש את המקום לדבר ולהציע, לצערי לא מגיעים. אז מה שאני אומר הוא בשם הוועדה, ולצערי הוא בדרך כלל גם בשמי בלבד.

מה שיש לי לומר הוא- שבהליך של השנה הזאת קרה דבר חריג יחסית לשנים הקודמות, והוא שבמהלך השנה, תוך כדי התהליך, המבוקרים שיתפו פעולה עם הביקורת, הגיעו ומסרו נתונים, תקנו דברים תוך כדי התהליך, כך שהגענו למצב שאלא אם רצינו לקנטר בכוח, אין מסקנות חריפות או מסקנות מיוחדות שיש לי לתת כאן, שהן חורגות מעבר להמלצות ראש-העיר, שגם הן ניתנו אחרי שרוב הליקויים כבר תוקנו תוך כדי התהליך. להגיד בכוח, לנגח, לחפש בכוח המלצות-

אני לא מוצא בזה טעם רב.

מה שאם כך רוצים לומר כאן, זה:

1. למסור גם מחמאות למבקרת, לצוות שלה, ולאנשים שמעורבים בזה.

גם קצת להביע מחשבות נוגות על תפקיד של וועדת ביקורת, כאשר בהליך כזה הדברים מתוקנים תוך כדי השנה, ולוחות הזמנים שכתובים בפקודת העיריות לא מתאימים למציאות, ואני אנוס להמתין חודשים כאלה ואחרים לכל מיני STONS MILE ותחנות בזמן, שכאשר אני מגיע אליהם העניינים כבר בסה"כ פתורים. ובגלל שהדברים לוקחים כל כך הרבה זמן, וזמן הפרסום הוא כל כך הרבה זמן לאחר המאורע המקורי, יש לי חשש שנושאים של מינהל לא תקין, חשדות של שחיתויות וכו', לא יכולים להיות מטופלים במסגרת הזו של דו"ח ביקורת, בגלל הסחבת הזאת.

כי אדם שפונה בתאריך מסוים, עד שזה נכנס לתהליך של בדיקה אצל המבקרת ויש לזה תקציב-

עוברים עוד כמה חודשים. ועד שעושים את הבדיקה המקיפה עוברים עוד חודשים, ועד שזה מוגש.

לכן, יש בעיות מסוימות שנופלות בין הכסאות ואי אפשר לפתור אותן בהליך הזה, ודווקא אלה הבעיות שבהן פונים הרבה מאוד אנשים, וכביכול לא מוצאים אוזן קשבת, כי המבנה של התהליך כפי שהוא בנוי, יחד עם חוק פקודת העיריות, לא מאפשרים את הביצוע.

בדו"ח עצמו היו בעיות שנפתרו. הבעיה המרכזית שם היתה לגבי הריסת בתים, לגבי ההליך של צווי הריסה. התהליך שתואר שם= של יציאה לשטח, חלק מהמבנים היה נדמה שלא נהרסו ודווח שכן נהרסו, מדובר במקרים בודדים באופן יחסי, אבל עדיין יש שם תופעות- שלא צולם בית לפני

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 41 -

שנהרס, או אין הוכחה שהושם שם שילוט לפני שנהרס. הדברים האלה נפתרו, אנשים לקחו את הדבר מאוד ברצינות.

בעיות שהתגלו באבטחה של המחשבים בעירייה טופלו או מטופלים, לרבות נהלים וכו'.

היה בית ספר תיכון, כפי שהדבר הזה גם התפרסם, שהיתה שם מורה שהיו חשדות לגבי הדרך שבה היא מנהלת את העניינים. המורה כבר לא שם ושוקלים להגיש תלונה במשטרה בנושא.

היו חשבוניות לא מסודרות, הדברים האלה גם כן טופלו- ניהול חשבוניות בבתי הספר.

היו בעיות באכיפת החניה והגביה, בניהול של המחלקה, הדברים האלה גם טופלו, גם קוצר ההליך, וגם ממילא אנו מגיעים לכאן היום כאשר המנהלת שהיתה אחראית על התחום הזה כבר לא בתפקידה.

היו הרבה מאוד בעיות עם דרך המינוי של ועדות עירוניות, רשימה ארוכה מאוד של וועדות, שהבולטת והמפורסמת ביניהן היא ועדת האמנים של מדרחוב נחלת בנימין אבל היו גם וועדות אחרות. הדברים האלה טופלו והוצאו נהלים וכו'.

גם בתחום של מעקבים, גילינו שהמעקבים מטופלים. בוועדה לחיוב אישי מטפלים בסיפור של הארנונה מלפני שנתיים, הדברים מטופלים.

הבעיות שחוזרות על עצמן: בעית המחשוב זו בעיה ידועה. חוסר המימשק בין המחשבים פה אחד

לשני.

ובעיות במחלקה המשפטית של העדר טפסים והעדר משוב, וצווארי בקבוק בתהליכים מסוימים.

ממילא ביקשתי מהמבקרת- כבר לפני שנתיים, וזה בדו"ח הבא, לטפל במחלקה המשפטית, כך שאין לי מה להביא כאן המלצות לגבי המחלקה המשפטית שהיא הבעיה שגילינו, כי זה ממילא מטופל כבר משנה שעברה, ביקשנו את זה בדו"ח.

אנו קיימנו על זה כ- 8 ישיבות בנוסף לישיבות אחרות. אנו גם חשפנו מקרים אחרים. אנו גם שלחנו לטיפולה של המבקרת מקרה של תאגיד "גני יהושע", כדרכנו, ומותר לנו על פי חוק למסור לה סעיפים לטיפול.

לסיכום אני אומר- שמבוקרים לקחו ברצינות את הביקורת, עובדי עירייה, גם בכירים, באו:

שמוליק קצ'לניק, קובי גרסטלר מהתחום של צווי הריסה, אבי קטקו, אביבה נשבן, הם לא חייבים לבוא לוועדה, הם מוזמנים, הם באים. בהקשר הזה- חבל שרונית חורש לא נאותה לבוא ומשכה אותנו זמן רב, אבל בסוף כנראה שהיא ידעה למה.

עשינו עבודה רצינית, המבקרת עשתה עבודה רצינית וקפדנית, והשנה גם המבוקרים עשו עבודה רצינית וקפדנית. אם אתם זוכרים את השתלשלות העניינים בשנה שעברה בפרשית יוחנן דן, הפעם היה שיתוף פעולה, והגיעו חמרים, ומגיעה תודה גם למשרד רו"ח שליווה. הם גם כן באו והתעניינו, והשתתפו בישיבות. ואפשר להגיד שמהדו"ח הזה, כמו מדוחות קודמות, נכנסה גם הכנסה כספית לעירייה , בגלל שיפור בנושא של תגמולי מילואים, מי שקרא את הדו"ח.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 42 -

המלצות ראש העיר היו השנה שלמות, לא מצאנו בהן התחכמויות ומניעת טיפול בדברים. כך שבסה"כ אנו מגיעים הנה במצב שאולי חלומו של מבקר, אולי הטרגדיה של ועדת ביקורת, אולי החלום שלה, שאין לנו המלצות נוספות מעבר למה שכתוב בהמלצות ראש העיר, והדברים טופלו ואנו מודים על כך, חבל רק שחברי מועצה לא באים לישיבות של ועדת ביקורת.

מר שומר –היו"ר:

תודה.

אנו ממשיכים בסדר היום.

.533 אישור סדר היום )המשך(

הצעות לסדר היום- המשך:

4. גב' מיטל להבי – דיור מעורב ובר השגה בתל-אביב יפו:

מר שומר –היו"ר:

תודה לך גם על העזרה בקטע הקודם.

גב' להבי:

אנו חוזרים להצעות לסדר היום, להזכירכם זו הצעה לסדר.

תל אביב יפו היא עיר לתושביה, כך קובע חזון העיר, וכמגוון היושבים פה- חברי המועצה, כך המגוון של תושבי תל-אביב, קשת מגוונת, האמידים במגדלי יוקרה, שכונות הצפון המבוססות, וגם תושבים חלשים יותר יש לנו בשכונות הדרום, ביפו. יש לנו במרכז העיר תערובת מעניינת של צעירים לצד מבוגרים. יש לנו דו קיום ביפו: יהודים, נוצרים, מוסלמים. מהגרי עבודה שיצרו חיי פעילה וקהילה תומכת באזור נווה שאנן, ושכונות רבות שמאכלסות את מעמד הביניים וכו'. זה המרקם האנושי של העיר וזה המפתח לסוד קיסמה. אבל עולה פה השאלה, וכל מי שקורא בזמן האחרון גם את התקשורת ועוקב, וגם שומע מהחברים ומשכנים: האם זו תמונת העתיד העירונית? האם בתל-אביב יוכלו להמשיך לגור כל המגוון הזה? מפני שנדמה שהעיר שלנו מתקדמת בדהירה- למצב שבו באזורים עירוניים טובים יוכלו לגור רק בעלי אמצעים, והאזורים

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 43 -

העירוניים הולכים ומתרחבים, וזה לזכות הפיתוח שיש בעיר וזה לזכות מה שקורה בעיר. אז

אומרים לנו: אלה ערכי הקרקע, יש ביקוש ויש היצע, השוק קובע. אבל המציאות של יוקר הדיור

בעיר כבר מזמן היא לא בעיה של עניים וחלשים, היא מזמן כבר בעיה של מעמד הביניים, של אנשים שעובדים ומתפרנסים, וגם הם לא יכולים כבר להרשות לעצמם לקנות דירה בעיר ולפעמים גם לא לשכור בעיר, כי המחירים הגיעו גם ל- 500 דולר לחדר, ואנו מכירים את זה.

זאת פצצת זמן מתקתקת שעשויה לשנות את הגאוגרפיה האנושית בעיר ולהשמיט את הבסיס הפלורליסטי- החברתי בעיר שלנו. לפני שני עשורים המושג התחדשות עירונית היה סמל להצלחה של שיקום הדרגתי, שאיפשר לתושבים וותיקים להתגורר בסביבת מגורים לצד תושבי חדשים שנכנסו לגור במקום. תהליך השיקום במסגרת תהליך התחדשות עירונית כלל לא רק תכניות בניין עיר- שנתנו תוספת של קומה- שנתיים והשביחו את הערכים הנד"לניים במקום, אלא כללו גם הנחה בארנונה לסטודנטים, מענקים לזכאים, ומעין עידוד של קבוצות אוכלוסיות שרצינו לדחוף אותן אז באותם ימים- לאזורים מסוימים, לבוא ולגור, באמצעות סידרה של צעדים שהיו מכוונים מהעירייה לכיוון של השכונה. את התוצאה אפשר לראות היום בלב העיר כדוגמא אחת, באותם בניינים מתגוררים צעירים ומבוגרים, עשירים ועניים, ובבניינים השונים מתגוררים אנשים בעלי רמות הכנסה שונות, הכנסה מגוונת, התערבבו המעמדות, וניתנה הזדמנות שווה לאוכלוסיות שונות להשתלב במרקם אורבני, חברתי, פלורליסטי ושיוויוני. מהלך זה יצר דיור מעורב, זו הכוונה כאשר אני אומרת- דיור מעורב. מערכות שבהן גרים אנשים בעלי הכנסות שונות, ממעמדות שונים, ובר השגה, כי מי שיכלו לבוא ולגור , ולרכוש לעצמם או לשכור באותם אזורים-

זה היה בר השגה גם לאנשים לא עשירים. כיום התחדשות עירונית, ממה שאנו רואים, זה מושג של משרד השיכון, שהעיקר שלו הוא בעיקר פינוי-בינוי. זו שיטה שגורמת למעשה לחלשים ועניים לעזוב את הסביבה שבה הם גדלו. כיום התחדשות עירונית הינה מונח מכובס למציאות של פינוי-

בינוי, ופינוי בינוי זו שיטה שגורמת לחלשים ועניים לעזוב את סביבת מגוריהם, ושהופכת גבוהה מאוד ויקרה מאוד לתחזוקה. קחו פיצוי וצאו מפה, זו התשובה. אבל לאן הם יוצאים? לעיר אחרת- שבה הפיצוי שקיבלו- יש לו משמעות שמאפשרת להם לקנות דירה חליפית, לשכונה חלשה אחרת או למשכנות לעניים.

מר גלעדי:

איפה את אומרת שפיצוי אומר להם תעופו מפה?

גב' להבי:

כאשר אתה מפנה, תכף תראה דוגמאות, תאמין לי- אני מגיעה לקונקרטיזציה, אל תפריע לי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 44 -

מר גלעדי:

בכפר שלם כולם נשארים.

מר לייבה:

גם בהדר יוסף.

מר גלעדי:

וגם בפלורנטין הם נשארים.

מר ספיר:

וגם בנווה שרת.

מר לייבה:

וגם בדפנה.

גב' להבי:

בדפנה הם יעזבו מרצונם אחרי שהם יקבלו הרבה כסף.

מר לייבה:

למה שיעזבו.

גב' להבי:

כי אני אומרת לך, אבל לא משנה.

מר גפן:

אם אדם רוצה לעזוב, את לא יכולה למנוע מבן אדם שרוצה לעזוב, לעזוב. אנו נותנים לו אפשרות להשאר, אם הוא לא רוצה, מה אני יכול לעשות?

גב' להבי:

אני בהחלט לא אמנע ממנו.

אמרו לי גם: תעזרי לנו בדפנה, שנוכל לעבור לעיר אחרת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 45 -

בכל אופן, החלק הזה של פינוי-בינוי שגורם להגבהת המגורים, גורם לאותה אוכלוסיה חלשה לעזוב, מפני שהיא לא מסוגלת לתחזק את הבתים שלה, ומרוקן את העיר מהתבלינים שלה. אני לא אומרת שזה קורה בכל מקום, בהדר יוסף או בנווה שרת שהזכרת קודם, ארנון גלעדי, זה נעשה יחד עם השכונה ויחד עם ועד השכונה ובתאום ובשיתוף של תושבים, בהדר יוסף ובנווה שרת, בפרוייקטים כאלה.

מר גלעדי:

גם בכפר שלם.

גב' להבי:

בכפר שלם בינתיים, מה שאני קראתי לאחרונה בעתונות ומה שאני רואה בזמן האחרון, זה פינויים ללא פיצויים ועם הרבה בעיות. ואתה בעצמך היה לך מה להגיד על איזושהי חברה- שהיא היחידה שמצפה, כשכל שאר הפרוייקטים לא פיצוי.

מר גלעדי:

זה התייחס למתחם. את לא יכולה להסיק מזה.

גב' להבי:

אז יש מתחם ויש מתחם ויש מתחמים.

בכל אופן, מה שמתהווה מפינוי-בינוי זה לא סוג של דיור מעורב, שמאפשר מגוון מעורב של מגורים בהשג יד, ובעצם אנו לא מקבלים סביבה עם נגישות לשרותים ומגוון תעסוקות, אלא איזושהי מדיניות שיוצרת, מה שנקרא, הפרדה חברתית והעדרה של פרטים חלשים מהעיר.

אופרטיבית, או מה שכל הזמן אומרים,האם בכלל אפשר , לנוכח ביקושים בעיר, לספק דיור בר השגה בעיר מטרופולינית גדולה כמו תל-אביב יפו, וכיצד. יש לנו מחקר שעשתה ד"ר אמלי סילברמן מהטכניון, שהיא מתמחה בתחום של התחדשות עירונית במרכזי ערים באירופה, והיא בדקה את הנושא הזה בשבדיה, בהולנד, ובכל מיני מדינות מערב אירופה, ומצאה שהיום נוקטים במדיניות של דיור מעורב ובר השגה כמענה למדיניות כושלת שיצרה שכונות חלשות ליד שכונות של עשירים. בבריטניה למשל, ישנו חוק שמעודד תכנון חברתי ומחייב יישום של מדיניות דיור

מעורב. זה נקרא: HOUSING INCOME ,MIX שמחייב שילוב של דיור בר השגה במיזמי בנייה

פרטיים, בשיעור של %,35%-50 על פי היקף הפרוייקט. היזמים, על פי החוק, מחוייבים בבריטניה לספק בנייה מסובסדת לצד דירות בבעלות ובכך למעשה יוצרים דיור מעורב ובר השגה.

בישראל , אני אתחיל מהנושא של חקיקה מרכזית ואז אני ארד לרמה העירונית. ברמה של חקיקה מרכזית יש לנו בישראל את תמ"א/35 שזו תכנית מתאר לציפוף המטרופולינים. ישנו תנאי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 46 -

בתמ"א שמספרו ,14.42 סעיף בתמ"א, שקובע שכתנאי לתכנון יש לשקול דיור בר השגה. אולם מוסדות התכנון משתמשים בתמ"א 35 לצורך הגדלת כמות היחידות לדונם ולא הפנימו ולא הטמיעו עדיין את האפשרות להתנות את הגדלת הצפיפות וכמות היחידות במתן מענה לדיור מעורב ובר השגה, כפי שמאפשרת ואולי גם מכוונת התכנית- תמ"א .35 בישראל נדרשת גם חקיקה מרכזית- רלבנטית לנושא המשכנתאות, שבמסגרתה יש לקבוע בחוק כי במקרה של פיגור בתשלום משכנתא לא יורשו הבנקים לגבות מהחייב סכומים מעבר לערך הדירה עצמה. בישראל קודמה לא מכבר חקיקה לעידוד השקעות הון בבנייה להשכרה, באותה מידה יכולה הממשלה לקדם חוק לעידוד דיור בר- השגה, ובאותה הזדמנות גם לקבוע קריטריונים לזכאות של זוגות צעירים, סטודנטים, בעלי ותק מגורים בעיר, לבעלי %80 מההכנסה הממוצעת במשק וכיו"ב. זה ברמה הממלכתית. אני מזכירה את זה כי אני תמיד זוכרת שראש העיר שלנו עומד בראש פורום ה- ,15 ואני תמיד מקווה שמשהו מכאן לפעמים יחדור את פורום ה- .15 כאשר השלטון המקומי ירצה להציע דיור בר-השגה, הוא יוכל לבצע את זה. קודם כל מפני שחלק גדול מפרוייקטי הבינוי המקודמים בעיר, הינם על אדמה ציבורית , בבעלות העירייה או באחריות מינהל מקרקעי ישראל. בקרקעות אלה לפחות, אפשר, ויכולות הרשויות לוותר על מעט מהכנסותיהן למען עתידה החברתי של העיר. יש לנו את השוק הסיטונאי, יש לנו את מתחם נס לגויים, את מתחמי החרש והאמן, את תכנית מכבי יפו- שם ניתן להקצות יחידות דיור בהישג יד ולעשות את התהליך החיוני הזה. יש לנו תהליך שנקרא תוספת שבס, %20 לציפוף הדיור כדי לשכן עלייה, זה נועד בשביל עולים חדשים. אנו יכולים לקחת את תוספת שבס הזאת שאנו נותנים אותה בהקלה, במסגרת סמכות של וועדה מקומית, ולהתנות אותה: תקבלו %20 תוספת בתנאי שתיתנו דיור בר השגה או דיור מעורב. יש לנו אפשרות להציע מסלול ירוק. אחת הבכיות שאני שומעת מיזמים- זה שלהעביר תכנית בעיר תל-אביב יפו לוקח המון זמן, וזה עולה בריבית בבנקים וכו'. בואו נעשה מסלול ירוק, תהליך מקוצר, עם בדיקה מחוייבת בלוח זמנים קשיח וקצר, ליזם כהטבה- אם הוא מקצה בפרוייקט שלו דיור בר השגה. אנו יכולים גם להחליט שאם יזם, ויש לנו הרבה כאלה, הרי מגיעים לוועדה לא אלה שהם לפי תב"ע אלא אלה שמבקשים הקלות או מבקשים תכנית חדשה, מבקש הגדלת אחוזי בנייה מעבר למותר בתב"ע מאושרת, אנו יכולים לדרוש שיראה לנו שהוא בדק ולקח בחשבון את צרכי הדיור המעורב ובר ההשגה, ולא לאפשר הגדלת אחוזי בנייה אלא בתנאי האמור.

עירייה יכולה להעניק הטבה משמעותית גם ליזם שכולל בתכנית שלו דיור בר השגה באמצעות דחיית תשלומי הטל השבחה, נניח משלב התכנון לשלב תעודת האיכלוס. עירייה וממשלה, נוצר לנו עוד תהליך בתל-אביב. אני גרה בסימטה קטנה, בסימטה שלי יש כבר 3 דירות שהן דירות רפאים-ריקות, חודש אחד בשנה באה האוכלוסיה הצרפתית להתאכלס. אני לא נגד, אבל אני

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 47 -

יכולה גם להציע שאנו יכולים לנהל קצת את השוק הזה, נגביל את הרכישה של תושבי חוץ ל- %50 מכלל של פרוייקט, או שנכפה עליהם להשכיר את הדירות שלהם – %10 בשנה.

מר לייבה:

נכפה?

גב' להבי:

נכפה. כן. חקיקה.

מר לייבה:

למה? לתת ישר להכנס לדירה. למה לסבך? נקים מינהל מפתחות.

גב' להבי:

אני רוצה לומר לך, אם אתה לא יודע, שיש בתי רפאים שמתפתחים בתל-אביב, ויש אנשים שהם הדירה היחידה שנשארה לא דירת רפאים, והם רוצים לעזוב את הדירה שלהם כדי לעבור לבניין מאוכלס, כי לא נעים להם פשוט להכנס לחדר מדרגות ריק. ואני לא חושבת שזה טוב לנו שיש בניינים כאלה בעיר,

מר ספיר:

זה במסגרת זכויות האזרח?

גב' להבי:

אני מציעה. אני לא אומרת שהצעה אחת מכל אלה היא הנכונה, ומהיום שפתחתי את פי ואמרתי לאדם כזה או אחר על הנושאים האלה, כבר קיבלתי עוד כמה הצעות, אני לא אלאה אתכם. אני אומר שבהפרייה הדדית ובחשיבה משותפת אנו יכולים ביחד לחשוב מה נכון ומה הגיוני, ומה אפשרי, כדי לגרום לכך שהתמהיל החברתי של העיר תל-אביב לא ישתנה. אנו הרי רוצים את התערובת המיוחדת הזאת של אוכלוסיה, שהיא סוד הקסם של העיר, ואנו גם זקוקים לזה. כי בעיר שגרים בה עשירים ואמידים ובינוניים צריך גם נותני שרותים, וצריך גם אנשים- שזה חלק מהעניין של היום-יום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 48 -

מר שומר –היו"ר:

ולכן, מה את מציעה?

גב' להבי:

אני אומר רק עוד דבר אחד ככה,

מר שומר –היו"ר:

לסיכום.

גב' להבי:

לחבורה פה, לא, עוד לא לסיכום.

מר שומר –היו"ר:

לא. חייבים לסכם כי עברת כבר את הזמן.

גב' להבי:

ישנם אזורים בעיר שבהם ניתן להתערב, ואני אעשה את זה כדוגמא אחת למרות שיש לי עוד ,5 להתערב וליצור איזון בין ביקושים והיצעים. יש לנו למשל את מערב יפו. במערב יפו הבנייה המותרת היא של 3 קומות. זה גורם לכך שהערך הכלכלי של הקרקע, בגלל שזה רק 3 קומות ומעט דירות וגדולות, הוא כל כך גבוה, שהערבים חווים טרנספר כלכלי ועוברים למזרח יפו. לאן הם עוברים? רק למזרח יפו, כי הם לא יעברו לעיר אחרת, כי אין להם שם חינוך ואין להם שם תרבות ומסורת, אז הם עוברים למזרח יפו. מה יש במזרח יפו וביפו ד'? אוכלוסיה חלשה- שהתוספת של האוכלוסיה הערבית מחלישה אותה עוד יותר וגורמת להגברת המתחים העדתיים, הדתיים, הלאומיים ומה שאתם רוצים.

מר גלעדי:

מי נכנס למערב יפו?

גב' להבי:

אני אומרת שיש אזורים בעיר, כמו מערב יפו, שבהם אנו יכולים לתת יותר זכויות בנייה, 5 קומות וגם 7 קומות, לא יקרה כלום, אבל להתנות את זה ב- %20 אוכלוסיה ערבית או אוכלוסיה קיימת-

שתשאר בתוך המסגרת הזאת. אני אומרת שאנו צריכים להתערב באיזונים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 49 -

אני רוצה לסכם ואני מציעה למועצת העיר. אני אומרת כך: העיר שלנו הוקמה לפני 100 שנה, אנו עוד מעט חוגגים לה 100 שנה. הכוח שלה הוא בקנה המידה האנושי מעבר לסך הבנייה ובמירקם האנושי שלה. אני אומרת שצריך רצון וחיוני לקדם מדיניות שתאפשר לתושבים שאוהבים אותה להמשיך להתגורר בה. אני מציעה למועצת העיר לדון בנושא הזה, לא לדחוק אותו לשום פורום פנימי, אני חושבת שכל מי שאכפת לו ממי גר בעיר הזאת, ואיך יכולים אנשים להמשיך לגור בעיר הזאת, וגם לשכור בה, ויש על מה לדבר.

גב' אגמי:

מה ההצעה שלך?

גב' להבי:

ההצעה היא לדון במועצה בסך גדול של אפשרויות, שחלק מהן רק הצגתי פה, יש לי 3 דפים, קראתי רק עמוד וחצי. אני מבקשת שנדון בנושא הזה של דיור בר השגה ודיור מעורב במסגרת מועצת העיר.

מר גלעדי:

אני משיב במקום ראש העירייה:

מיטל, אני רוצה להשיב לך בנושא של דיור בר השגה.

מר שומר –היו"ר:

ארנון משיב בשם ראש העיר, בבקשה.

מר גלעדי:

כפי שאמרת, אכן העיר תל-אביב יפו הפכה לעיר אטרקטיבית, שבה רוצים לבוא ולגור גם אזרחים חזקים וגם אזרחים בינוניים וגם אזרחים חלשים. העיר, לא רק שהיא הפכה להיות אטרקטיבית, היא גם הפכה להיות עיר שואבת לאוכלוסיות רבות ומגוונות.

במדינת ישראל , כפי שידוע לכולנו, אין את היכולת לרשות המקומית להתערב במחירי השוק ולקבוע נושא של סבסוד. אני עונה הגב' מיטל, תקשיבי. אני עונה בשם ראש העיר היות שהנושא נמצא בטיפולי, ועוד מעט תביני גם למה.

אין לה דרך להתערב במחירי שכר הדירה ואין לה דרך להוזיל את מחיר הקרקע. יש לה דרך לקדם נושאים במסגרת וועדת בניין עיר. ואכן, כפי שציינת, הרבה מאוד תכניות במסגרת ועדת בניין עיר בראשותו של דורון ספיר, מקודמות, ולפעמים יש גם חוסר הסכמות בתוך הוועדה, כך שהדברים כפי שאת אמרת- לקחת מסלול ירוק, אם אנו היינו יודעים להעביר את הדברים בצורה מהירה

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 50 -

וזריזה- לא הינו צריכים את המסלול הירוק, ויכולנו לקדם פרוייקטים רבים וטובים לטובת תושבי העיר.

יחד עם זאת, בישיבה האחרונה של ועדת נכסים דיברנו והעלנו את הנושא של דירות להשכרה לצעירים, לסטודנטים, מעונות סטודנטים, וכפי שידוע לך- בישיבה הבאה של ועדת נכסים שאמורה להיות לקראת סוף החודש, אנו מתכוונים להביא לדיון, ברמה העקרונית בשלב ראשון, את הנושא של דיור בר-השגה לזוגות צעירים, מעונות, ולסטודנטים.

גב' להבי:

להשכרה.

מר גלעדי:

יש מספר יוזמות ואני אפרט לך אותן, שכרגע למעשה מתחילות לקרום עור וגידים לגבי הנושא של דירות להשכרה או דירות לצעירים. בצפון מערב העיר יש מגרש בבעלות עירונית, שיש בו כמאה יחידות דיור, כש- 100 יחידות הדיור האלה, חלקן יהיו מיועדות לזוגות צעירים, במחירים שיהיו מחירים יותר אטרקטיביים מאשר במקומות אחרים.

גב' להבי:

איפה?

מר גלעדי:

תב"ע 3700 ,בצפון העיר.

בדרום הקריה יש גם כן ניהול מו"מ עם ממ"י על 100 יחידות דיור להשכרה לצעירים או לזוגות צעירים. בתב"ע של נווה-עופר, מתחם הגדנ"ע, חברת "חלמיש" יחד עם משרד השיכון מנסים לקדם את הפרוייקט הזה של בערך כ- 300 יחידות דיור, דירות להשכרה לצעירים ולזוגות צעירים.

יש גם את הנושא של מתחם לה-גרדיה, שאנו מנהלים מאבק יחד אתך ויחד עם חברים אחרים-

להעביר את סמינר הקיבוצים, וליד זה- יש אפשרות על פי תב"ע להקים מעונות סטודנטים. אני חושב שנושא כזה יתרום באופן משמעותי לדרום מזרח העיר.

יש פה עוד ועוד ועוד כל מיני יוזמות, שתבואנה לידי ביטוי בישיבת ועדת הנכסים הקרובה. לכן, כדי שזה לא יהיה הרבה מלל וזה יהיה דברים אופרטיביים ואטרקטיביים, אני מציע להוריד את הנושא מעל סדר היום, ולהשתתף בוועדה, להכין מצע לועדת נכסים הקרובה, כשהנושא יבוא לידי דיון בוועדת הנכסים, בהנהלת העיר, ולאחר מכן נביא החלטות אופרטיביות לגבי הנושא של דירות להשכרה ודירות ברות-השגה בעיר תל-אביב יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 51 -

מר שומר –היו"ר:

תודה. אנו נעלה את זה להצבעה כרגע.

מר לייבה:

מי בעד הצעתה של מיטל להבי:

ה צ ב ע ה

בעד – 7 חברי מועצה

נגד –

גב' להבי:

אני מבקשת שמית.

מר שומר –היו"ר:

לא. התחלנו כבר את הספירה.

מר לייבה:

גמרתי כבר את הספירה.

ק ר י א ו ת

מר לוי:

אנו ושינוי נעשה סדר , יהיה פה מינהל תקין.

מר שומר –היו"ר:

דורון, מינהל תקין הולכים לשמי, בסדר? מקובל.

מר לייבה:

מוטי אטיאס, אני מבקש לשמור על שקט בזמן ההצבעה. אני חוזר על ההצבעה ונעשה אותה שמית, להבא אני מבקש להגיד את זה לפני שמתחילים להצביע.

אנו שוב חוזרים. מי בעד?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 52 -

מר שומר –היו"ר:

דורון, שמית, התחשבנות.

מר לייבה:

מי בעד ההצעה של מיטל להבי? שמית.

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: בעד הצעת מר גלעדי ה"ה: נמנעים ה"ה:

)נגד ההצעה של מיטל להבי(

1. דרורי שומר אין

2. מוזס חולדאי

3. להבי ספיר

4. זעפראני גלעדי

5. לוי אבי-גיא

6. אטיאס וולוך

7. וירשובסקי טיומקין

8. בנאי חושן

9. שכנאי דיין

10. גפן

11. לוברט

12. כחלון

13. אמינוב

14. שביט

15. ויסנר

16. אגמי

ההצעה ירדה מסדר היום.

החלטה: ההצעה ירדה מסדר היום.

מאשרים סדר היום.

.535 דברי ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 53 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברי המועצה, כבוד היו"ר.

מונח לפניכם היום דו"ח ארוך, גם לאור העובדה שקורים הרבה דברים, גם מכיוון שמאור הכין את הדברים ברמת פרוט גבוהה מהרגיל, וגם מפני שעברו חודשיים בין המועצה, היתה לנו פגרה והיתה הצטברות של נושאים. אי לכך, בניגוד לפעמים קודמות, אני לא מתכוון להלאות אתכם ולקרוא את הדו"ח כולו. אני רק מפנה אתכם לכך שהדו"ח מדבר על הרבה דברים שקורים בעיר שלנו. אחד מהם, הסעיף הראשון מדבר על הנושא של החניה הסלולרית שהוזכר, והעברת השרות הזה ל- 60 אג' עבור תושבי העיר, כמו ב"איזי פארק".

מר לייבה:

63 אג'.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו חונכים את פארק גלית.

נפתחה שנת הלימודים. נפתחת ב- 21 באוקטובר שנת הלימודים במיכללה האקדמית תל-אביב יפו, כש- 2,200 סטודנטים כבר לומדים שם. הבניין החדש של הפקולטה למחשבים שנפתח, וכל משרדי ההנהלה כבר עברו ליפו.

פרוייקט עירייה זמינה מוסבר פה, כדי שתוכלו לעיין בו.

יש לנו תופעה חדשה של פליטים- מהגרי עבודה מאפריקה, בעיה קשה, יש לה מאפיינים שונים-

שעומדת לפיתחנו. רק היום כבר קיימנו דיון ראשוני, בראשותה או בהשתתפותה של הגב' יעל דיין- סגניתי לענייני מינהל השרותים החברתיים, ואנו מתמודדים עם הבעיה הזאת, כולל עם בעית הילדים ובעיות הבריאות שנובעות מהסיפור הזה.

חתימה על כרטיסי "אדי". העלתי את הנושא הזה בעבר, אנו ממשיכים לטפל בו בהווה. אני שמח שהנושא הזה מקבל את הכותרות הראויות. יש גם קמפיין יפה ב-Y-NET - שלקחו על עצמם לקדם את הנושא.

הרבה מאוד ארועים במהלך חול המועד סוכות- מופיעים כאן בסעיף .8 סעיף 9 מדבר על ארועי התרבות הערבית למיניהם- שהיו בשבועות האחרונים.

והדבר האחרון- שהועלה לאחרונה, הוא שבכל זאת המאמצים שלנו ממשיכים לשאת פרי גם בתחום תאונות הדרכים, כפי שמפורט בטבלה שמובאת לפניכם.

תודה רבה על זכות הדיבור, ובמיוחד אני מודה לכם מקרב לב על ההקשבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 54 -

מר שומר –היו"ר:

תודה רבה לראש העירייה.

דברי ראש העיר למועצה - 14.10.07

1. חניה סלולרית - תעריף מוזל לתושבי העיר

כחלק ממדיניות העירייה לשיפור השירות בתחום החנייה הופעל בעיר לפני כשנה,

באמצעות חברת אחוזות החוף, שירות החניה הסלולרי של חברת סלופרק. השירות

מאפשר לשלם בעבור החניה באמצעות הטלפון הסלולרי באזורי חניה המסומנים

בכחול לבן. התשלום הינו בגין דמי החניה בלבד, ללא דמי הרשמה וללא דמי תפעול,

והוא מחושב בדיוק עבור זמן החניה.

הנוחות והחסכון שבשרות זה הביאו להצלחתו הרבה בקרב תושבי העיר

והמבקרים בה, וכצעד נוסף לטובת תושבי העיר מובא היום לאישור המועצה

תיקון לחוק העזר העירוני שיאפשר גביית תעריף מוזל באמצעות שירות זה

)0.60 אגורות(, בדומה לתעריף הנגבה מתושבי העיר באמצעות מכשיר

ה"איזיפארק".

2. חנוכת "פארק גלית" לספורט אתגרי ביד אליהו

ב- 30 לאוקטובר נחנוך את פארק גלית הסמוך להיכל "נוקיה" ביד אליהו. מדובר

בפארק ייחודי וראשון מסוגו בארץ המבוסס על הקשר הקהילתי והחברתי ועל קידום

תרבות הספורט בתל-אביב-יפו.

בשטחו של הפארק הוקם לראשונה בישראל "סקייט-פארק" ברמה מקצועית

בינלאומית הנותן מענה בטוח לספורטאים חובבים ומקצוענים של ספורט ההחלקה

על סקייטבורד וגלגליות שעד עתה נאלצו להחליק ברחובות ובפארקים הציבוריים.

מלבד מגרשי ההחלקה, מציע הפארק מדשאות רחבות, שבילי הליכה ואופניים,

ריהוט גן ופרגולות, מתקני כושר ומתקני משחק ייחודיים.

בשלב ב' של הפארק שיבוצע בשנת 2009 יכללו גם מתקן לרוכבי אופניים, מגרשי

ספורט משולבים, מתקני כבלים, סלעי טיפוס ומתקני משחק נוספים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 55 -

3. פתיחת שנת הלימודים תשס"ח במכללה האקדמית ביפו

ב- 21 לאוקטובר עתידה להיפתח שנת הלימודים תשס"ח במכללה האקדמית

של תל אביב-יפו.

פתיחת שנת הלימודים מסמנת גם את השלמת השלב השני של מעבר

המכללה לקמפוס הקבע ביפו ומשתלבת כעוגן מרכזי בחזון העירוני של טיפול

כולל ומתן תשומת לב מיוחדת ליפו.

בתי הספר למדעי המחשב ולממשל וחברה וכן כל גופי המינהלה של המכללה

עברו לבניין "ֶווסטון" - הבניין השני שהוקם בקמפוס יפו. הם מצטרפים

לדיירים הוותיקים של הקמפוס, תלמידי וסגל ביה"ס למדעי ההתנהגות

היושבים זה מכבר בבניין הראשון, בניין "פומנטו".

חנוכת הבניין השני מאפשרת לכ- 2,200 סטודנטים מתוך כ- 3,200

הסטודנטים שילמדו בשנה"ל תשס"ח במכללה להתמקם בקמפוס ביפו. יתר

הסטודנטים ילמדו במבנה ברחוב אנטוקולסקי וזאת עד להשלמת הבניין

השלישי של ביה"ס לניהול-כלכלה.

חשוב לציין כי הרחבת הנוכחות של המכללה ביפו מלווה בהעמקת המעורבות

החברתית והקהילתית של תלמידי המכללה וחברי הסגל שלה. המכללה

הקימה לאחרונה יחידה למעורבות חברתית אשר יוזמת ומנהלת מגוון

פעולות, בעיקר בתחום החינוך, במסגרת בתי הספר הציבוריים ביפו.

4. פרוייקט עירייה זמינה וניהול ידע

שיפור השירות הניתן על ידי העירייה לתושבי העיר הינו אחד היעדים המרכזיים שהצבנו לעצמנו. במסגרת זו, אנחנו פועלים כל העת לקידום תהליכים ופעילויות למתן שירות איכותי, נגיש, זמין וידידותי ללקוחות העירייה ואנו רואים מספר הישגים בתחום זה בשנים האחרונות כמו מרכז השירות המתקדם והמזמין שנפתח בגן העיר.

כחלק מתהליך זה לשיפור השירות התחלנו בשנה האחרונה בתוכניות "עירייה זמינה"

ו"ניהול הידע".

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 56 -

מטרתה של תכנית "עירייה זמינה" הינה מתן אפשרות ללקוחות העירייה לקבל מידע ולבצע פעולות מרחוק, כגון תשלומים לעירייה ומילוי טפסים עירוניים בצורה מקוונת, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בדגש על שימוש באתר האינטרנט העירוני.

במסגרת "עירייה זמינה" עלה בערב ראש השנה ערוץ שירות חדש באתר האינטרנט העירוני

המאפשר גישה ישירה וחדשה לכל שירותי העירייה.

תוכנית "ניהול הידע" עוסקת באיסוף וקיטלוג הידע הגלוי והסמוי הקיים בארגון והשמתו במערכת מידע משותפת לכלל העובדים )"פורטל"( ולצורך ייעול העבודה ושיפור השירות ללקוחות העירייה.

במסגרת זו, הוקמו בשנה האחרונה מספר אתרי ידע לעובדים בתחומי ארנונה ומים, תקציבים, מחשוב וכן אתרים התומכים בעבודת צוותי הפרוייקטים השונים כגון פרוייקט

בניין העירייה ומרכז השירות החדש, מערכת חיוב וגבייה חדשה לעירייה )מחו"ג(, הרכבת הקלה ועוד.

בקרוב יעלו לאויר אתרים נוספים שיסייעו לעבודת המוקד העירוני, מרכז השירות החדש ולביצוע פעולות פנים עירוניות כגון בטיחות, התנדבות עובדי העירייה, רכש ולוגיסטיקה ועוד.

כמו כן יעלה בעוד מספר שבועות "פורטל" עירוני פנימי חדש לכלל עובדי העירייה שיאפשר חיפוש נרחב של מידע ארגוני וכן יספק שירותי מידע שונים לכלל העובדים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 57 -

5. פליטים/ מהגרי עבודה מאפריקה

בחודשים האחרונים הגיעו לתל-אביב-יפו כ- 350 אזרחי אפריקה המזרחית )מסודן,

אריתריאה וכיוצ"ב(.

ראוי לציין כי רובם של מהגרים אלו אינם פליטים בהגדרה פורמאלית. חלקם אמנם

הגישו בקשה להגדרתם כפליטים אך למעשה רובם מצטרפים לקהילה הגדולה של

מהגרי העבודה הלא חוקיים הנמצאת בעיר ומטופלת על ידי מרכז הסיוע לעובדים

זרים )מסיל"ה( שאותו הקימה העירייה לטיפול באוכלוסיה זו, כחלק מהתפיסה

החברתית הבסיסית לפיה איננו יכולים להתעלם ממצוקתם.

עם הגיעם לתל-אביב-יפו פעל מסיל"ה יחד עם מינהל השירותים החברתיים

בעירייה על מנת לספק להם מזון, ביגוד, צורכי היגיינה, שירותי בריאות בסיסים

וכו'.

דגש מיוחד הושם על הילדים המצויים במצב קשה ואשר אצל חלקם נצפו

סימפטומים של פוסט טראומה ותת-תזונה.

ילדי הגיל הרך מקבלים שירות בטיפות חלב, וכמו כן הוסדרה השמתם של כ- 100

ילדים בגילאים 18 - 0 במסגרות חינוכיות בבי"ס רוגוזין, גני ילדים ציבוריים, גנים

פרטיים וביוניטף.

6. עידוד חתימה על כרטיס "אדי"

במדינת ישראל ממתינים, נכון להיום, כ- 1000 ישראלים להשתלת איברים

שנדרשים לשם הצלת חייהם. )מתוכם 35 ילדים עד גיל .(18

בישראל קיימים המשאבים, הטכנולוגיה והיכולת לבצע ניתוחי השתלת איברים

בהצלחה, אך יחד עם זאת, ללא פתיחות חברתית ונכונות לתרום איברים לזולת לאחר

המוות, לא ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל ולהציל חיים.

הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות נעשית באמצעות "אגודת אָדי" המהווה חלק

מהמרכז הלאומי להשתלות בישראל ומנהלת מאגר מידע של כל תושבי המדינה

שהצהירו על נכונותם לתרומת איברים ומחזיקים בכרטיס "אָדי".

עיריית תל-אביב-יפו רואה בעידוד החתימה על כרטיס "אָדי" משימה לאומית רבת

חשיבות ולכן התגייסה לקידום הנושא. במקביל למבצע החתמה של עובדי העירייה

קיבל כל בית אב בעיר כצרופה לשובר הארנונה טופס חתימה על הסכמה לתרומת

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 58 -

איברים, שיהיה זמין גם בכל נקודות קבלת הקהל העירוניות ובאתר האינטרנט

העירוני.

7. פסטיבל תל אביב דאנס 2007

במהלך חודש ימים, בין התאריכים 5 באוקטובר - 6 בנובמבר, יתקיים בעיר

לראשונה פסטיבל בינלאומי חדש למחול. הפסטיבל יתקיים בארבעה מרכזי תרבות

בעיר: מרכז סוזן דלל, משכן לאמנויות הבמה - בית האופרה, אודיטוריום דוהל

בשכונת התקווה ותיאטרון תמונע.

הפסטיבל יתמקד בלהקות ויוצרים מחו"ל שיצירתם טרם נחשפה בישראל ושהם

מהמאתגרים והמסקרנים ביותר בסצינת המחול העולמית. לצידם, יציגו היוצרים

הישראלים, צעירים וותיקים, מגוון עבודות שכבר זכו להכרת הקהל ולהכרה

בינלאומית.

בפסטיבל, אשר הינו פרי יוזמה משותפת של מרכז סוזן דלל, המשכן לאמנויות

הבמה ועיריית תל אביב-יפו, ישתתפו 166 רקדנים ואמנים במסגרת של 14 להקות

מ- 10 מדינות ולאומים שונים: ספרד, בריטניה, פורטוגל, בלגיה, טורקיה, איטליה,

פולין, צרפת, בורקינה פאסו )אפריקה( וישראל.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 59 -

8. אירועים בעיר במהלך חוה"מ סוכות

במהלך ימי חוה"מ סוכות התקיימו ברחבי העיר שלל אירועים חגיגיים מכל המינים

שביניהם:

* פסטיבל "אמנות הארץ" בנמל יפו

פסטיבל "אמנות הארץ 6" המתקיים זו השנה השישית בחול המועד

סוכות התקיים השנה בנמל יפו. מאז העברתו של נמל יפו לידי העירייה

הוחל בתהליך שיקומו לקראת הפיכתו למרכז תרבות, תיירות וים לצד

שימור פעולות הדייג, כל זאת כעוגן נוסף במדיניות העירייה לחיזוקה של

יפו.

בפסטיבל ביקרו כ- 40 אלף איש והוצגו בו תערוכות ששולבו עם יריד

ספרי אמנים, דוכנים של גלריות לאמנות מכל הארץ, סדנאות יצירה

בהפעלת המוזיאונים ועוד.

* ארועי 120 שנה לנווה צדק - החגיגות נפתחו בטקס חגיגי שנערך ברחבת סוזן

דלל בהשתתפות אמנים תושבי השכונה, ובמהלכן התקיים הפנינג ססגוני פתוח

לקהל שכלל תיאטרון חוצות והופעות שירה. השכונה כולה קושטה בדגלים

ובלונים ובית רוקח, מוזיאון גוטמן, תאטרון ענבל ולהקת בת-שבע קיימו בתים

פתוחים לקהל שבא לחגוג בהמוניו.

* "העיר על אופניים" - ב- 1 באוקטובר נערך זו הפעם החמישית הפנינג הרכיבה על

אופניים בספורטק צפון בפארק גני יהושע. האירוע, שהפך למסורת, נועד לעודד

שימוש יומיומי באופניים ככלי תחבורה לנסיעות ברחבי העיר תל אביב-יפו,

כחלק ממדיניות התחבורה הכוללת של העירייה השמה דגש על שימוש באמצעי

תחבורה ידידותיים לסביבה.

האירוע מביא לידיעת הציבור את החידושים והעידכונים בנושאי רכיבה, בטיחות

ושבילי אופניים חדשים.

חשוב לציין כי לצד ההסברה פועלת העירייה ליצירת תנאים מתאימים לרוכבי

אופניים. העירייה סללה ברחבי העיר בשבע השנים האחרונות 80 ק"מ של שבילי

אופניים, ולקראת חגיגות ה- 100 של העיר, בשנת ,2009 תושלם רשת של כ- 100

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה מן המניין מס' 65

מתאריך ב' חשוון תשס"ח )(14/10/07

- 60 -

ק"מ שבילי אופניים. עד היום העירייה השקיעה בפרוייקט שבילי האופניים כ-

30 מיליון ₪, זאת בנוסף להשקעות של גורמים נוספים כמו פארק גני יהושע

ונתיבי איילון.

עוד נציין כי מסקרים שערכה העירייה עולה כי אחוז משתמשי האופניים בתל

אביב-יפו עולה בהתמדה מ- %2 בשנת 2002 ללמעלה מ- %5 השנה.

* הקפות שניות שמחת תורה – המנהג המסורתי שהונהג בתל אביב-יפו עוד לפני

קום המדינה על ידי רבה הראשי דאז הרב ידידיה פרנקל ז"ל התקיים גם השנה

במוצאי שמחת תורה בכיכר רבין, בגן דוידוף ביפו, בשכונות ובבתי הכנסת ברחבי

העיר.

* פסטיבל "אייקון" - חגיגה שנתית של מדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים,

התקיים בפעם האחת עשרה בסינמטק תל אביב, במתחם אשכול פיס הסמוך

ובבית ציוני אמריקה. במסגרת הפסטיבל, בו ביקרו השנה כ- 10,000 איש, הוצגו

למעלה ממאה סרטים מכל רחבי העולם והתקיים כנס אקדמי בנושא "אגדות".

* פסטיבל קולנוע חופים - התקיים זו השנה השישית בחוף בננה ביץ. במשך

ארבעה ערבים הוקרנו סרטים על גבי מסך ענק עם מערכת סאונד היקפית

ובאווירת חוף ים רוגעת.

* פסטיבל "לילות רומניה ביפו" - לראשונה התקיים השנה ביפו העתיקה פסטיבל

לילות רומניה ביפו. הפסטיבל התקיים בשיתוף המכון לתרבות רומנית ומוזיאון

האיכרים מבודפשט. בפסטיבל התארחו 5 להקות זמרים ורקדנים מרומניה. כמו

כן התקיימו יריד יוצרים של אמנים מרומניה, פעילויות לילדים וכן הוצבה

תערוכה אשר במרכזה חיי האיכרים ברומניה.

9. אירועי תרבות ערבית ביפו

עיריית תל אביב-יפו, באמצעות המשלמה ליפו, שמה השנה דגש מיוחד על פיתוח

חיי התרבות והקהילה הערבית ביפו. במסגרת זו התקיימו התקימו לאחרונה מספר

אירועים:

* פסטיבל התרבות הערבית הראשון בישראל

הפסטיבל, שעל הכוונה לקיימו דיווחתי במועצה הקודמת, התקיים בין

התאריכים 23 ל- 25 באוגוסט.