פרוטוקול ישיבת מועצה מס 70

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

השתתפו : מר אריה שומר היו"ר

וה"ה :

ח. אבי-גיא ש. אגמי א. אמינוב א. גלעדי

י. דיין י. דרורי ג. הרץ נ.וולוך

פ. ויסנר מ. וירשובסקי ש. זעפראני ר. חולדאי

ש. חשן מ. טיומקין י. כחלון מ. להבי

נ. לוברט ד. לוי ר. לוינטל מ. מוזס

ש. מזרחי ש. גפן ד. ספיר א.פנקס

ז. שביט ה. שכנאי

נעדרו ה"ה:

מ. אטיאס א. בנאי ר. טורק ש. מסלאוי

נכחו בישיבה: מר מנחם לייבה מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ש. אורן, משנה ליועמ"ש, ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל,

מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, ר. זלוף, סמנכ"ל תפעול, ד. חכם, ס' מבקר

העירייה, א. לוין, מנהל אגף התרבות, דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, ב. מאור, מנהל מינהל בת"ש, ע. סלמן, היועמ"ש, ז. פרידמן, מנהל מינהל שירותים חברתיים, ס. פריימן, ס' גזבר ומנהלת אגף תקציבים, א. קלר-הורוביץ, ע' רה"ע ואנשי אגף התקציבים.

הישיבה נפתחה בשעה 16:17

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 2 -

סדר היום:

הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת .2008

*****************

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 3 -

.574 הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת :2008

מר שומר- היו"ר:

רבותי, אני פותח את ישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מתאריך 23.12.2007 העוסקת בהצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת .2008

יש לפניכם את סדר הדוברים.

אני רק רוצה לתזכר את חברי המועצה שכל דובר מתבקש לדבר לא יותר מ- 10 דקות.

גב' הרץ:

אני מבקשת לעניין זה, כמו בכל ישיבה בנושא של ישיבת תקציב- להודיע לכם, ואני מבקשת לפנות ליועץ המשפטי. לא יתכן שידונו בתוך 10 דקות גם על התקציב הרגיל וגם על התקציב הבלתי רגיל. זה שני נושאים נפרדים, וצריך לדון בהם באופן נפרד.

מר לייבה:

כל שנה אותו דבר.

מר שומר- היו"ר:

מי כמוך יודע. את רוצה את התייחסותי? תסתכלי בהצעות ותראי את הדברים האלה, יש 10 דקות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה להתווכח איתה כל פעם? תמשיך. יש בדיקה של היועץ המשפטי.

מר שומר- היו"ר:

ראש העיר, אני לא מתווכח, בסדר, יש בדיקה שלו, אני לא מתווכח אתה, אני רק עונה.

אני מבקש להזמין את ראש העירייה – מר רון חולדאי, בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברות וחברי מועצה נכבדים.

אני מתכבד להניח בפניכם את הצעת התקציב של עיריית תל-אביב יפו לשנת .2008

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 4 -

התקציב איננו רק הצגה חשבונאית של סעיפי הוצאה והכנסה, התקציב הוא אמירה והצהרת כוונות חברתית, כלכלית ותרבותית של מקבלי ההחלטות-אנחנו. זהו הכלי המרכזי להשגת היעדים שהנהלת העירייה חותרת להשגתם בכל תחומי החיים העירוניים, ואני שמח כי רבים מחברי המועצה לקחו השנה חלק פעיל בעשרות הדיונים שבמסגרתם עוצבו פניה של הצעת התקציב המונחת בפניכם היום, בפני המועצה.

בשנים האחרונות הובלנו מדיניות אחראית ושקולה שנועדה לייצב את כלכלת העירייה ולבסס את איתנותה לשנים הבאות. מה שכיום נראה מובן מאליו- לא היה כך לפני פחות מעשור. הגרעונות שהצטברו ועומס המלוות שהיו תלויים על צווארה של העירייה היקשו מאוד על יכולת התיפקוד שלה, צמצמו את יכולתה לפעול למען תושבי העיר ולא איפשרו לתכנן פעולות לטווח ארוך. מגמת השיפור- פרי המאמצים שהשקענו- ניכרת בכל הפרמטרים הכלכליים. מזה 5 שנים שומרת העירייה שלנו על איזון תקציבי לצד הקטנה מתמדת של הגרעון המצטבר ונטל המלוות.

גב' הרץ:

טוב זו פיקצייה. זה חדש לך שזו פיקצייה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הישגים אלה ואחרים הביאו להענקת דירוג האשראי AAA לעירייה. דירוג זה, שאין שני לו בשלטון המוניציפלי- משקף את אמון המערכת הפיננסית ביכולותינו ומאפשר לנו להפחית מעלויות האשראי ולהפנות יותר משאבים לטובת הציבור.

השינויים שהוכנסו בתהליכי העבודה ובסדרי העבודה הרחיבו מקורות הכנסה של העירייה בלמעלה מ- %,33 והתייעלות מתמדת, תוך שמירה על רמת שרותים נאותה, איפשרו לנו להגדיל פי 3 את תקציבי הפיתוח- שהם המנוף להתפתחות כלכלית-עתידית של העיר.

ביסוס מצבה הכלכלי של העירייה איננו מטרה בפני עצמה, אלא כלי שנועד לאפשר לנו להרחיב את השירותים הניתנים לתושבי העיר ולהעלות את איכותם. ואמנם, בזכות השיפור במצב הכלכלי אנו יכולים להשקיע משאבים רבים יותר על מנת להעניק לתושבינו, עם דגש מיוחד על יפו והדרום, מערכת חינוך איכותית יותר, שרותי רווחה מתקדמים ומקיפים יותר, היצע תרבותי עשיר ומגוון, כיאה למרכז המטרופולין, ושיפור משמעותי ומתמיד באיכות החיים ובאיכות הסביבה- שהופכת נקייה יותר וירוקה יותר.

אתם, חברי מועצת העיר, עם כניסתכם לשנה המשלימה את כהונת המועצה הנוכחית, יכולים לחוש גאווה על כך שהמדיניות אותה הובלנו- עם לא מעט קשיים, נושאת פרי, ולא רק בנתונים הכלכליים היבשים, אלא במה שחשוב הרבה יותר- במציאות החיים בעיר ובהערכה הרבה לעשייה שלנו בקרב תושבי העיר ואף מחוצה לה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 5 -

הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על נהירה מתמשכת לתל-אביב יפו, לעומת הנטישה שדילדלה אותה בעבר במשך שנים רבות. תל-אביב יפו חזרה להיות עיר אטרקטיבית- לא רק לצעירים אלא גם למשפחות עם ילדים.

גב' הרץ:

אלא גם לעשירים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

השנה יחצה מספר התושבים את שיא התושבים שנרשם לפני 46 שנה, ב- ,1961 ,386,000 כשבמקביל יורד הגיל החציוני של אוכלוסית העיר.

הנתונים המשמחים האלה- המלמדים על הבעת אמון בעשייה העירונית, מציבים בפנינו גם אתגרים חדשים שעלו לאחרונה. עלינו לעשות מאמץ למצוא פתרונות דיור בר השגה עבור אוכלוסיות- שחשוב שתוכלנה למצוא את עתידן בעיר, גם כאשר ישנה עלייה בביקוש של מחירי הדיור. צוות משימה שהוקם במיוחד לשם כך, וחלקכם שותפים בו, כבר עוסק בכך. אני בטוח שכשם שענינו ופתרנו בעיות ומצוקות רבות בעבר, נמצא פתרון יצירתיים גם לבעיה הזאת. רבותי, זה לוקח זמן, אבל אנחנו גם נמצא את הפתרון.

אתגר נוסף הוא המאמץ הנדרש לבינוי והכשרה מואצת של גני ילדים, מעל 25 כתות גן לשנה, עקב הגידול הניכר במספר המשפחות הצעירות והגידול במספר ילדי הגן.

רבותי חברי המועצה: למרות הבחירות המוניציפליות שיתקיימו בשנה הבאה, לא ננהל כלכלת

בחירות. נמשיך באותה מדיניות אחראית ושקולה שהדריכה אותנו עד היום והוכיחה את עצמה.

המצב הבטחוני עדיין מחייב זהירות, הנסיגה הנמשכת של הממשלה מהשתתפותה במימון שרותי החינוך והרווחה כופה עלינו השקעות הולכות וגדלות בתחומים החיוניים האלה, וחובות העבר עדיין דורשים החזר שנתי של מאות מליוני שח' בשנה. לכן, גם שנת 2008 תהיה שנה שבה נצטרך לכלכל את צעדינו בתבונה ובזהירות, תוך שמירה קפדנית על מצוות האיזון התקציבי.

חברי חברי המועצה: הצעת התקציב הרגיל לשנת 2008 מסתכמת לסך של 3.7 מיליארד שח'

לעומת סך של 3.59 מיליארד שח' לשנת .2007

נמשיך השנה לבסס ולבצר את השרותים הניתנים לתושבי העיר בכל תחומי החיים.

גם השנה תגדל הפעילות בתחום החינוך, התרבות והספורט ויתווספו לתקציב זה כ- 24 מליוני שח'.

נמשיך לשים דגש על צמצום פערים, בעיקר בדרום העיר וביפו, על הקניית מיומנויות יסוד ושיפור ההישגים הלימודיים. על הפעלת מסגרות תומכות למידה לתלמידים חלשים, יום לימודים ארוך, מועדוניות נוער וטיפול בתלמידים בסיכון. משאבים יופנו גם להרחבת השרות לאוכלוסית הגיל הרך, כפי שציינתי- תוספת של 25 גני ילדים, וגם לחינוך הלא פורמאלי לכל שכבות האוכלוסיה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 6 -

בעקבות שביתת המורים הממושכת בבתי הספר העל-יסודיים, עדיין עובדים על התכנית המפורטת, אבל יינתן השנה מענה תקציבי מיוחד לתיגבור מערכת החינוך, שיאפשר להתמודד עם הפערים והצרכים שנוצרו עקב אובדן ימי הלימוד.

במסגרת מוסדות הקהילה, נוער וספורט נרחיב את מגוון השרותים בדגש על המתנ"סים בדרום העיר ויפו, הפעלת קאונטרי בבית ברבור, פעילות נוער בבני ברית, מועדוני קשישים ועוד. בנוסף, נחנוך ונפעיל השנה את המרכז הקהילתי לקהילה הגאה בשעה טובה.

קריאה:

בושה וחרפה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לך חבר המועצה דורון לוי.

גם את הפעילות בתחום השרותים החברתיים נגדיל השנה בכ- 11 מליון שח'.

במסגרת זו נרחיב באופן משמעותי את המימון העירוני למכסות וסידורים לאוכלוסיות חלשות-

נכים, קשישים ומפגרים. נפנה משאבים נוספים לטיפול בנגע הסמים ובנוער בסיכון, ונמשיך לשקוד על שיפור והרחבת השרותים לאוכלוסיות החלשות- הנזקקות לכך.

כבכל שנה במשך התכנית הרב שנתית, נמשיך לשים דגש מיוחד על הטיפול הכולל ביפו. על חיזוק הפרוייקטים החינוכיים, על חינוך לפסגות –"גם אני אהיה סטודנט", בכל בתי הספר הממלכתיים ביפו, חיזוק הפעילות בקריה האקדמית וטיפול בקהילה האתיופית. כן נרחיב משמעותית את פעילות התרבות הערבית ונפעיל את מתחם התיירות הכולל את כיכר השעון, שוק הפשפשים, הטיילת ונמל יפו, אני מזמין את כולם לבקר שם.

השנה נוסיף השקעות לא מבוטלות בתקציב הרגיל לטיפול בנושאי הסביבה- כגון הגברת פעילות מחזור באגף התברואה, תיגבור הרשות לאיכות הסביבה, הגדלת השטחים המגוננים, ניטור אוויר וכן חינוך והסברה סביבתיים.

ארועי יום העצמאות בעיר יתוגברו השנה- לרגל ארועי שנת ה- 60 למדינה. כמו כן נתקצב השנה את מינהלת המאה, השוקדת על ייזום והכנת שנת ה- 100 של העיר שלנו- תל-אביב יפו.

הצעת תקציב הפיתוח – התב"ר לשנת 2008 עומדת על 680 מליון שח'. היא ניגזרת מתכנית חמש שנתית המעודכנת, אשר שמה דגש על המשך תיקצוב פרוייקטים- בהם הוחל בשנים שעברו ופרוייקטים גדולים- כהערכות העיר לשנת ה- 100 להיווסדה.

התקציב משקף את המשך תנופת הפיתוח הניכרת בעיר, את המשך ההשקעה העירונית בשיפור התשתיות הפיזיות והמרחב הציבורי, שידרוג מוסדות החינוך והתרבות, והשקעות עתק באיכות הסביבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 7 -

בתחום החינוך- נמשיך בבינוי ושידרוג המוסדות. יוקמו כ- 25 כתות גן, כפי שציינתי, ובכלל זה גנים בשכונת שפירא, בכוכב הצפון, ברמז-ארלוזורוב, אשכול גנים ומעונות יום ברח' דיזנגוף ועוד.

נבצע הרחבות בבית ספר בבלי –ירושלמי ובבתי ספר בלפור. יוקמו וישודרגו אולמות ספורט בתיכון עירוני א', עירוני ז', בית ספר אביב ובית הספר הפתוח ביפו. נשלים את בנייתו של בית הספר העל יסודי-אג'יאל ביפו. כמו כן תושלם הבנייה בבית ונצואלה-קלישר והבריכה הטיפולית בבית ספר "און". אני מוכרח לומר שאחרי המאמצים הגדולים שעשינו בשנים האחרונות, כאשר אני רואה את הבניין קם והולך לנגד עיניינו- מלון 5 כוכבים לאוכלוסיה הכי קשה של הילדים שלנו, מתמלא ליבי גאווה.

ויורחב המע"ן היהודי-ערבי ביפו.

בתחום הקהילה והספורט- תימשכנה העבודות לשיפוץ ושידרוג המרכזים הקהילתיים בדרום העיר ויפו- בית צ'רנר, בני ברית ונווה אליעזר. הקאונטרי והבריכה המקורה שייבנו בבית ברבור יתנו מענה לתושבי דרום מזרח העיר. כן יבוצעו עבודות במרכז ביכורי העיתים, ונשלים את בנייתו של המרכז לקהילה הגאה.

מתחם בריכת גורדון אותו קיבלה העירייה לידיה יטופל על מנת לפתוח לצד בריכה משודרגת –

טיילת רחבה ככל הניתן לטובת הציבור, וגם העבודות לשיפוץ איצטדיון בלומפילד תימשכנה.

בתחום התרבות- נמשיך לפעול לחיזוק מעמדה של העיר כבירת תרבות, ונמשיך בביצוע הפרוייקטים להתחדשות, שיפוץ והרחבת מוסדות ומתחמי התרבות לקראת שנת ה- 100 לעיר.

תחל בנייתו של האגף החדש של מוזיאון תל-אביב לאמנות, תימשכנה העבודות במתחם התרבות של העיר- שיקום ושידרוג תיאטרון הבימה, כיכר התזמורת, החניון תחתיה והרחובות ההיקפיים שעבודות השיפוץ בהם בעיצומן. במסגרת זו אנו פועלים יחד עם התזמורת הפילהרמונית- על מנת שנוכל להציע תכנית חדשה, מוסכמת, לשיפוץ היכל התרבות.

יימשכו גם העבודות לבניית האגף החדש של הסימנמטק, לשדרוג הקונסרבטוריון ברח' שטריקר, ו"מתחם ביאליק"- שם יחלו העבודות להקמת המוזיאון לתולדות העיר, בבניין העירייה הישן.

לקראת שנת ה- 100 לעיר תשתתף העירייה גם בשיפוץ בית העלמין הישן , ברח' טרומפלדור.

תנופת הפיתוח ביפו תימשך ביתר שאת, ומעבר לטיפול בתשתיות נמשיך לקדם ולבצע את הפרוייקטים החשובים שהם- פיתוח מדרון יפו לפארק חופי, תכנון וחידוש נמל יפו כמתחם בילוי ופנאי, שיפוץ ושיקום מתחם המושבה האמריקאית, עבודות שיפוץ רח' יהודה הימית, השקעות בתחום התיירות ביפו העתיקה, והמשך בניית הקמפוס של המיכללה האקדמית-הבניין השלישי, שמתחיל בימים אלה ויסתיים, אי"ה באוקטובר .2009 נושאי איכות הסביבה ימשיכו להיות חלק מרכזי ומהותי בתכנית הפיתוח ויקבלו השנה דגש מיוחד- על ידי תוספת של למעלה מ- 35 מליון שח' בפרוייקטים השונים. דרך אגב, גם ההצעה שהוצעה כאן על ידי "מגמה ירוקה"- נשקול אותה ונבחן אותה. אין לה צורך בסעיף תקציבי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 8 -

להעביר מסעיף הוצאות רכב לסעיף הוצאות אחזקת רכב זה העברה מסעיף לסעיף ולא סעיף תקציבי מיוחד. לא צריך לקיים הפגנות כדי להציע הצעות טובות. נבחן אותן, נשקול אותן, אם הן טובות- נפעיל אותן.

נמשיך להשקיע בהפחתת זיהום האוויר וביישום התכנית האסטרטגית שהוכנה לשם כך. דרך אגב, יש לנו ויכוח גדול מאוד עם משרד התחבורה- שלא מוכן לתמוך בתכנית לסגירת חלק ממרכז העיר, וזה מאבק קשה מאוד מולם.

מר גפן:

לא הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא לא מוכן לאפשר, חוקית, את הסיפור הזה של סגירת חלק ממרכז העיר לרכב מזהם.

נקצה משאבים להמשך פיתוח ושיפוץ של פארקים, גינות וחורשות ברחבי העיר. יימשך פיתוח פארק גני יהושע והטיילות, וגם פארק דרום- פארק בגין. נרחיב את רשת שבילי האופניים בעיר, כפי שאמרנו – להגיע ל- 100 ק"מ בשנת ה- .100

אנחנו מקדמים את הפרוייקט להשכרת אופניים, מתוך כוונה לשנות את ההוויה והרגלי הנסיעה בעיר- באופן שיותר ויותר אנשים יעדיפו לזנוח את רכבם הפרטי במרכז העיר.

כמו כן נמשיך להשתתף בטיהור ושיקום נחל הירקון ונטפל בפסולת בניין ובהסדרת תשתיות הביוב.

רבותי, לקראת תחילת העבודות להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה אנו מקימים מינהלת מיוחדת-לתיאום וליווי הפרוייקט החשוב הזה, על מנת לסייע בקידומו. מן הראוי להזכיר בהקשר הזה, וזה על רקע איזושהי ביקורת ונסיון לבוא ולהגיד שעיריית תל-אביב משקיעה בחניונים ולא בקידום התחבורה הציבורית, כי הסמכות והאחריות להשקיע בתחבורה ציבורית מצויות בידי המדינה.

גב' הרץ:

או הו. אני מבינה שזו בעיה של סמכויות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זהו דבר טבעי וברור, מאחר שמדובר בפרוייקטים שמובילים אנשים מעיר לעיר ברחבי המטרופולין ובכלל בארץ. לעומת זאת השקעה בהסדרי חנייה הם אך ורק באחריות העירייה.

מכאן, שהנסיון לבצע השוואות וניתוחי תקציב פשוט אינם נכונים. כך למשל בוצעו השקעות עתק

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 9 -

ברכבת ישראל בעשור האחרון- שהביאו לגידול של פי 5 במספר הנוסעים המגיעים לעיר הזאת באמצעות רכבת ישראל. יש לנו, במקום 2 תחנות על האיילון, 4 תחנות, ואלה הם נוסעים שלא מגיעים ברכב הפרטי, זונחים את הרכב במקום אחר ומגיעים לעיר ללא רכב.

גב' הרץ:

מה עם ה- 10 דקות?

מר לייבה:

ראש העיר לא מוגבל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מקווה גם שההשקעות המתוכננות ברכבת הקלה וכן קידום הרה-ארגון בתחבורה הציבורית-

שמשום מה מתמהמה, וכן הקמת המרכז לבקרה מטרופולינית- יביאו לשיפור נוסף בתחום התחבורה הציבורית- שכה מחכה ומייחל לשיפור.

בנוסף, תימשכנה ההשקעות העירוניות רבות ההיקף בשיקום וחידוש רחובותיה של העיר, ביניהם הרחובות המרכזיים כמו אבן-גבירול, דרך נמיר ורחובות לב העיר, מחלף הפיל ומחלף לה-גוורדיה.

במסגרת ההתייחסות האישית שמקבלת כל שכונה בפרוייקט לשיקום ושיפור תשתיות – השנה הגיעה תורן של השכונות- רמת הטייסים, דקר, כפר שלם, נווה שאנן, התקווה, צהלה, תל-חיים, נאות אפקה א', צפון ישן והמשתלה.

נמשיך גם בעבודות לשיפוץ בניין העירייה והקמת מרכז השרות החדש, אשר בנייתו אמורה להסתיים במחצית שנת .2008

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

בשנה הקרובה תחגוג מדינת ישראל 60 שנה לעצמאותה, וכשנה לאחר מכן- באפריל 2009 תחגוג עירינו- תל-אביב יפו- העיר העברית הראשונה, 100 שנה להיווסדה. שני ציוני דרך אלה הם הזדמנות טובה להזכיר לכולנו, לעצמנו, שלמרות הקשיים יכולה עירנו להתברך בהשגים רבים ובולטות בארץ כולה ובמפעל הציוני הנפלא הזה. העיר הזאת מייצגת קיבוץ גלויות, בניית כלכלה מתקדמת, חיי תרבות מגוונים באיכות ורמה בינלאומית, חברה פתוחה, דמוקרטית, פלורליסטית ושיוויונית, גם לחלש וגם לשונה, חברה שבה חיים יחד בשכנות טובה יהודים, ערבים, מהגרי עבודה, תושבים וותיקים ועולים חדשים, דתיים וחילוניים, נוצרים ומוסלמים.

תקציב השנה הקרובה משתלב היטב ברצוננו לחזק ולהדגיש את הקווים האלה בפניה של תל-

אביב יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 10 -

ואי אפשר לסיים מבלי להודות לכל מי שטרחו ועמלו רבות על הכנת הצעת התקציב- עובדי אגף התקציבים וכלכלה, סגנית הגזבר ומנהלת האגף, גזבר העירייה ומנכ"ל העירייה שהוביל בתבונה את המלאכה.

תודה מיוחדת מכל הלב לחברי המועצה שהשתתפו, תרבות ועשו הכל כדי שנגיע לרגע הזה שבו אנו מעלים את תקציב עיריית תל-אביב יפו לשנת .2008

תודה רבה לכם.

מר זעפראני:

אדוני ראש העירייה וחברי מועצה.

ראשית, ברצוני לברך את עובדי אגף מינהל הכספים והגזבר – על עבודתם היפה בהגשת תקציבה השנתי של עירוני תל-אביב יפו, ועל זה ברכת ישר כוח.

חז"ל לימדונו- שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ומכיוון שברור לכולנו שהיום תאשר המועצה את תקציב העירייה לשנת 2008 ולקואליציה העירונית רוב מוצק לאישור זה, שקלתי כי אולי חבל על הזמן של כולנו ואין טעם לדבר על התקציב. אלא שמחובת המחאה איני פטור, כי לצערי תקציב זה משקף מדיניות של אפליה וקיפוח של ציבורים גדולים בעיר, אשר משלמים ארנונה שווה כשאר תושבי העיר. ומלבד התמורה של תאורת הרחובות, פינוי אשפה ושיפור תשתיות ועוד דברים כלליים, ציבור זה הינו מופלה לרעה באופן בוטה. ואביא מספר דוגמאות לכך, מבלי להכנס למספרים. מעיון בספר התקציב אנו מוצאים הקצבה של מליוני שח' עבור ספריות ציבוריות לכל הגילאים, אולם, אין ולו סעיף אחד אשר יתקצב ספריה לילדים, נוער ומבוגרים- לציבור הדתי והחרדי בשכונות, ובספריה זו- כל ילד ונער יוכל להעזר בספרי קריאה ולימוד – על מנת להעשיר ידיעותיהם בזמנם הפנוי, באופן התואם לחינוכו ואורח חייו. מאות מליוני שח' מתוקצבים לתחזוקתם של מרכזים קהילתיים בשכונות העיר, והגדילה לעשות הנהלת העירייה בתקצוב של ½ מליון שח' עבור קהילה מסוימת בעיר, אבל לציבור הדתי והחרדי אין אפילו מתנ"ס אחד- אשר יעמוד לרשותו בכל ימות השנה, וזמין בכל שעה.

גב' הרץ:

איזו קהילה?

מר לוברט:

נוער וספורט.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 11 -

גב' הרץ:

מה הבעיה עם הספורט?

מר זעפראני:

האם לילד, לנער או לגימלאי הדתי בעיר לא מגיע חוג להתעמלות או חוג לעבודת יצירה, או מקום ראוי להרצאה, ועוד פעולות תרבות רבות ומגוונות אשר ניתן לבצע במתנ"ס?

רבים מבתי הכנסת הציבוריים בעיר נתונים במצב קשה, ובנייתם ותחזוקתם בדרך כלל הינה מתרומות נדיבים וקהל המתפללים. מדוע עיריית תל-אביב, המתקצבת מאות מליוני שח' בתקציב תב"ר לחידוש ושיפוץ תשתיות בעיר, ושמענו כרגע מראש העיר, לשיפוצי מבנים ציבוריים, אינה משקיעה בשיפוצם של בתי כנסת ומקוואות, בפרט אלה שהוקמו לפני עשרות שנים- באופן עצמאי של העירייה בעצמה או דרך המועצה הדתית.

מלבד דוגמאות אלה ישנם נושאים רבים ואחרים בסעיפי התקציב- אשר הוטמעה בהם אפליה בסעיפי החינוך, התרבות, רווחה ועוד, ואין טעם להאריך ואולי חברי יוסיפו. כל נסיונותיה של סיעת ש"ס להביא לשינוי, ולו במעט , בעניינים אלה-עלו בתוהו, ולפיכך נאלצה סיעת ש"ס לפרוש מהקואליציה.

ואשר על כך סיעת ש"ס תצביע נגד תקציב מפלה זה, וזה כולל את הכל.

קריאות מהקהל

לנו לא דואגים. מה עם כפר שלם?

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל

מר שומר- היו"ר:

לא להפריע רבותי, אנא.

קריאה מהקהל:

מה עושות 30 משפחות שהוא הולך לזרוק אותן לרחוב מחר?

מר שומר- היו"ר:

שמענו. תודה.

גב' הרץ:

למה? הוא אומר דברי טעם, תן לאיש לומר את דברו. הוא אמר דברים יפים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 12 -

מר שומר- היו"ר:

הוא לא יכול להגיד את דברו.

גב' הרץ:

למה?

מר שומר- היו"ר:

את צריכה להגיד.

מר שומר- היו"ר:

אני לוקח את הזמן.

גב' הרץ:

אתה לא לוקח שום זמן, תירגע.

מר שומר- היו"ר:

רבותי, מי שיפריע. שמענו אותך, תודה, עכשיו תאפשר.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

קריאה מהקהל:

בגלל זה הרבה צעירים בורחים מהמדינה הזאת החוצה.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

מר שומר- היו"ר:

שמענו, תודה.

חברת המועצה גילה הרץ, בבקשה.

גב' הרץ:

אני מציעה הצעה לסדר: בכל מקום שראש העיר בנאום שלו אמר שאנו פועלים למען תושבי העיר,

למען העיר, לקחת, לעשות החלף, כמו במחשב, לקחת, להחליף ולומר- למען העשירון העליון.

העיר תל-אביב, בעוד כמה שנים פה האנשים שגרים בעיר הזאת, שנולדו בעיר הזאת, לא יוכלו

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 13 -

לחיות בה, נורא פשוט. אז אני מבקשת באמת שזה יירשם בפרוטוקול, וכל מה שנאמר- כאילו כביכול לטובת העיר, זה לא לטובת העיר, אלא לטובת- כמו שאמרתי-העשירון העליון, הקבלנים, האנשים שעובדים פה עם העירייה , הופכים את הרחובות-פותחים-סוגרים, פותחים-סוגרים, זה מה שקורה פה. אני חושבת שהדוגמא הכי טובה היא הנושא,

גב' חושן:

את היית בשכונות פעם? ראית את ההתפתחות בשכונות?

גב' הרץ:

פעם? אם אני פעם הייתי? הנה, בוא תספר לה על ההתפתחות של השכונות.

מר לייבה:

את מכירה את המקרה בכלל?

גב' הרץ:

בוודאי. נו, אז מה?

גב' חושן:

רק שאלתי.

גב' הרץ:

הנה, קיבלת תשובה.

רק לקחת את הנושא הזה של החניונים- שמצד אחד אנשים משלמים פה קנסות, תקציב הקנסות של עיריית תל-אביב עלה , אני עשיתי חשבון, של %1,000 מאז הקדנציה, בעשור האחרון. התחלנו ב-1998 תקציב ההכנסות שהיו מקנסות בעיר תל-אביב היה בסביבות ה- 30,000 שח'. היום ההכנסות הן, כמה זה? 250 מליון?

מר לייבה:

את מדברת כי את יודעת, אז תגידי. או שאת מדברת בלי לדעת.

גב' הרץ:

לא. אז הנה, אז אני שואלת ואנחנו נראה על מה אנחנו מדברים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 14 -

הנושא הזה שלפיו ההכנסות מהקנסות הם בסדר גודל כזה- זה התמצית של מה שקרה. עיריית תל-אביב דוחפת את ידה לכיסי התושבים ומזה מממנים פעולות שלא שייכות- לא לתושבים הרגילים שחיים. אנחנו מקבלים בערך מעשר מכל ההכנסות, זה מה שאנו יודעים בתקציב שהוא גלוי לנו. למשל, אם אנו פותחים את הנושא של התב"ר, אנו היום מדברים על תב"ר של 600 מליון?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

680 מליון.

גב' הרץ:

,680 סליחה. זה כסף קטן. בעיריית תל-אביב בשנת 1998 התב"ר היה 50 מליון שח'.

מר לייבה:

לא יותר, אבל היה הרבה פחות.

גב' הרץ:

למה? לא היה 50 מליון שח'?

מר לייבה:

זה בדיוק המהפך שעשו, גם בזה, אבל את יודעת את המספרים, תגידי את המספרים.

גב' הרץ:

אז הנה, אני מביאה לך את המספרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

המספרים לא נכונים.

מר לייבה:

תשאלי את המספרים, ואז תדברי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תלמדי אותם.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 15 -

גב' הרץ:

המספרים הם 50 מליון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא נכון.

גב' הרץ:

ועוד איך שנכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא נכון.

גב' הרץ:

עכשיו, הקטע שלכם בלשחק עם המספרים, לרמות את התושבים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הקטע שלך- לא לעשות שיעורי בית, לעמוד ולדבר פה סתם.

קריאה:

למה להגיד?

גב' הרץ:

למה לא להגיד? אם זה מה שנכון- אז אני אומרת. לרמות את התושבים- זה דבר קשה. ולכן יושבים פה תושבים, לא מספיק, אנשים התעייפו מהמלחמה הזאת ברשויות השלטון- גם מול הרשויות המקומיות וגם מול הרשויות הארציות, ולכן אנשים פה לא באים והופכים את האולם, מה שהיו צריכים לעשות.

לא יתכן, כשיש הוצאות בסדר גודל כמו שאנו רואים בתקציב שלנו, כאשר האנשים ממשיכים לשלם את הארנונות, אנשים נזרקים מהבתים, יוצאים מהעיר תל-אביב כי אין להם איפה לחיות.

אני כמובן אבקש, ואני מקווה שאנשים לא יצביעו היום, למרות שאני מכירה את הנוהל הרגיל, וכן יאשרו את התקציב הזה, אבל זה תקציב שערורייתי, ומבחינה חברתית הוא דבר איום ונורא מבחינתי.

אני מציעה לכם לא להסכים ולא להצביע בעד התקציב.

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 16 -

)מחיאות כפיים של הקהל(

מר שומר- היו"ר:

אני מבקש להזמין את מר דורון לוי. איננו.

מר מרדכי אטיאס. איננו.

מר זעפראני:

את הזמן שלו אנו נותנים לגב' להבי.

גב' להבי:

הם נותנים לי את הזמן שלו.

מר לייבה:

אין דבר כזה.

מר ויסנר:

קודם כל היום באתי בכתום, אני מזדהה עם בני יהודה, ובדרך כלל גם עם כל מיני אחרים. זו תשובה לראש העיר.

כב' ראש העירייה, חברי מועצה.

אני רוצה לדבר על הצעת התקציב ל- ,2008 ואני קודם כל רוצה להגיד שכל תקציב שלא יהיה-

מבחינת הירוקים- זה אף פעם לא ירצה אותנו, כי תפקידנו תמיד להמשיך לבקר ולהגיד- עוד ועוד, אבל יש התקדמות, ואני רוצה לדבר קודם על ההתקדמות.

לפני 9 שנים –כאשר אני וחברי נכנסנו למועצת העיר בתל-אביב, חשבו אותנו לקבוצה של מטורפים, נושא איכות הסביבה היה אחד הדברים הכי שוליים, ותמיד אמרתי- מתי יגיע היום שנשיא מדינה או ראש ממשלה מדבר על סביבה. זה קרה במשך השנים, זה קרה גם לראש העירייה וקרה לכולם, וכולם היום יודעים שהנושא הזה הוא נושא שעומד בראש סדר העדיפויות, וזו לא פריבילגיה של אף אחד.

בשנת -1998 כשהקמנו את סיעת "הירוקים", אני זוכר שלקחתי טרקטור- בצורה לא חוקית, ישבנו במנשייה, נכנסנו פנימה והקמנו את הפארק, ולשמחתי- באותה נקודה לפחות, אני לא יכול להגיד שנקבל את כל הפארק, אבל באותה נקודה יש פארק, ומתבצעות שם חלק מעבודות השיקום של קו הרכבת.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 17 -

בבחירות ,2003 תמיד הירוקים היו בבחירות, לקחנו טרקטור ועשינו את מסיבת העתונאים כשרצנו לכנסת- במדרון יפו, 4 שנים לאחר מכן עיריית תל-אביב משקיעה היום 50 מליון שח'

בטיפול באזור שאגב אפשר להגיד מעל הבמה הזאת, ראש העיר לפני רוני מילוא, צ'יץ', דאג לקחת אזור שלם ולמלא אותו באשפה, ואני שמח שהיום מטפלים במדרון יפו, והטיפול הוא טיפול אמיתי.

כאן מעל במת המועצה דיברו על יד אליהו, חניון מגונן. אני זוכרת שלקחתי את הדגם של החניון המגונן והעפתי אותו כאן, היום לפני 9 שנים, ואני שמח שהיום עיריית תל-אביב עושה חניון תת קרקעי, ויש שם פארק גדול לטובת הציבור, ויהיה המשך לפארק האקסטרים שהוקם רק השנה.

כמובן שישנו הנושא של פארק הירקון לכיוון מזרח, אני מקווה שבקרוב יפתחו אותו. בשנת ,2007 צריך גם לקרוא תקציבים, מושקעים כ- 50 מליון שח' בנושאי איכות סביבה, ובשנת 2008 הולכים להשקיע 180 מליון שח' בנושאים סביבתיים, וביניהם:

סוללים שבילי אופניים ב- 8 מליון שח'.

מטפלים במצוקי החוף- שהם בעייתיים ונופלים- ב- 4 מליון.

מפתחים שדרות.

הולכים לשקם גינות ב- 20 מליון שח'.

תפונה פסולת בניין ממגרשים ואתרים בעיר, שמים אליהם עצים, ואני יודע שאלה גינות זמניות.

ולמרות שהיתי מעדיף שתהינה אלה גינות קבועות, אלה הם ברובם מגרשים פרטיים. שותלים עליהם ב- 3.2 מליון שח'.

מוקמות תחנות שאיבה למי קיץ, ואני מקווה שיום אחד ואנו נגיע ליום הזה ביחד, אם אני אהיה כאן או לא אהיה, או מי שיהיה פה, שיום אחד גם הירקון יהיה נקי. זה תהליך שהתחיל, אנו עוד רחוקים מלהגיע לתובנה הנכונה אבל אנו בדרך לשם.

מושקעים כספים, מדברים על תחבורה ציבורית, גם ברכבת הקלה.

מר גלעדי:

את הגינה ליד הבית שלי- לא הזכרת.

מר ויסנר:

עוד רגע אני אגיע לגינה שלך.

מר שומר- היו"ר:

מחר ב- 06.30 בבוקר.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 18 -

מר ויסנר:

יש תכניות בנושא זיהום אוויר. אני יודע שזה לא מרצה וזה לא הסוף, אבל יש תכניות ומשקיעים.

מנחיתים גם כבלי חשמל. חברת החשמל לא עושה את הפעולה הזאת, אבל עיריית תל-אביב מידי פעם עושה- ב- 3 מליון שח'.

יש פינות כלבים, כמעט 20 גנים כאלה.

יש גם נושאים שלא מטופלים.

אין ספק שעל אף ההשקעה המרובה- יש להשקיע תקציבים רבים בנושא איכות סביבה- שתופס מקום מרכזי בעולם. אני מצפה שהעירייה תקצה כספים לניידות בדיקת זיהום אוויר נוספות-

שיעמדו בכניסות וביציאות לעיר. אין ספק שיש כרגע הצעת חוק- להעביר את הסמכויות בנושא זיהום האוויר. יש היום הרבה חברי כנסת, כמו דב חנין, כמו גלעד ארדן, כל ח"כ שפועל על מנת לקדם נושאים סביבתיים. אני מקווה מאוד שאת החוק הזה יצליחו להעביר, את הסמכויות יעבירו לידי הרשויות והרשויות יתחילו לאכוף את הנושא הזה בצורה יותר מסיבית.

על העירייה להוות דוגמא ולהיות הראשונה להפוך את צי הרכב שלה לצי רכבים לא מזהם- דרך רכישת רכבים היברידיים. דיברנו על זה אגב בישיבת המועצה הקודמת. אני לא חושב שהדבר הזה יקרה ברגע, אבל אני חושב שזה תהליך שהוא קורה, והוא לא תהליך פופוליסטי כמו שחלק אמרו.

זה תהליך שקורה, ובסופו של דבר הרכבים ההיברידיים הם רכבים פחות מזהמים, וכל התהליך בכלל- לחשוב על רכבים, להסתכל גם על כמות הדלק שאנו מבזבזים וגם על הזיהום- זה תהליך שאני מאמין שאנו נצליח להפנים אותו כחלק מעבודת העירייה.

יש לנו אתגר לא פשוט- התחבורה הציבורית היא תחבורה ציבורית מזהמת, ותחבורה ציבורית מזהמת היא תחבורה שמזהמת את העיר. אני מקווה שבשנת 2008 נוכל ביחד, כולם ביחד- לפעול נגד קואופרטיב "דן"- שממשיך לזהם את העיר, נוסע באוטובוסים ישנים, מקבל כמעט מיליארד שח' תקציבים ממדינת ישראל- על מנת לזהם ולהרוג את כל האנשים שבאים לגוש דן. לא פעם אני מתבטא מול קואופרטיב דן, מוכן להגיד להם את הכל בפנים, הגיע הזמן שחצי מהאוטובוסים לא יסעו בעיר ויהיו קווי אורך ורוחב, שתי וערב. אני מקווה שזה יקרה, הצעתי הצעות שונות להנהלת העירייה ואני אמשיך להציע.

בנושא המחזור: עלינו להמשיך את פרוייקט מחזור הנייר. יש לנו כרגע 40,000 פחים ירוקים בעיר תל-אביב יפו, ויש לנו בסה"כ 30 פחים כחולים. אני חושב ופונה כאן לרובי ולכולם: צריך לקחת את העניינים לידיים, ואנו צריכים להגיע תוך שנתיים לפחות לכך שמחצית מהפחים, 20,000 פחים יהיו 20,000 פחים כחולים עבור נייר. עלינו להשוות את הכמות ולחשוב על הוספת פח שלישי לצורך הפרדת אשפה אורגאנית מאשפה רגילה. רבותי, זה קורה בכל העולם, זה יקרה גם כאן, יש לי סבלנות וזה יקרה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 19 -

בנושא הים: יש להפריד את התיעול מהתשתיות. אני יודע שעיריית תל-אביב עשתה פעולה גדולה ורחבה בנושא. אני שלחתי מכתב לכל ראשי הערים, דרך אגב, לעדכן אתכם- קיבלתי מכתב מראש עיריית גבעתיים, אני מקווה שזה נכון, הוא אמר לי- אצלנו בעיר- הכל מסודר.

נראה איך נקבל את המשך המכתבים משאר הערים, אבל פניתי לשפד"ן על מנת שנתחיל לאכוף את החוק מול הרשויות האחרות, על מנת שבחורף לא נגיע למצב שמזרימים שפכים לים.

אני לא אדבר על נושא הבוצה, אני מקווה שגם שם בסוף יגיע לפתרון כלשהו, וגם זה יופסק.

השנה נטפל לא רק בניקוי החופים אלא גם בניקוי הים על ידי צוללנים, תקציב שאושר לכם.

בנוסף, כידוע לכם- נושא איכות הסביבה קשור קשר הדוק לחינוך. השנה יתחילו בפרוייקטים של קולטנים סולאריים בבתי הספר, כדי לחנך את התלמידים לפתרונות החסכון באנרגיה והשמירה על כדור הארץ.

לסיכום: על אף ההשקעה הגדולה, על תל-אביב, כמו ערים ברחבי העולם, להוביל את הנושא הירוק. תל-אביב צריכה לקבוע לעצמה יעד של הפחתת גזי חממה לפחות ב- %25 עד שנת .2020 עליה לעשות מעשה כבר היום, על תל-אביב להשקיע כצעד אסטרטגי בקידום פתרונות תחבורה נקיה, חסכון באנרגיה, עידוד שימוש באנרגיה סולארית, חסכון במים ועוד.

אני חושב שאנו מסוגלים לעשות את זה, וביחד- כמו שהובלנו תהליכים אחרים. אני יכול להגיד לכם שהיום אני מסתובב בערים אחרות, והרבה ערים היום רוצות לחקות את העיר תל-אביב.

ואני אומר להם, אתם רוצים לחקות אותנו, אנחנו רוצים להתקדם הלאה.

אני רוצה להגיע למצב שהעיר תל-אביב מחקה את סאן פרנסיסקו, או פרייבורג בגרמניה, על מנת להפוך לערים סביבתיות. אין שום סיבה בעולם שהעיר תל-אביב לא תשמש דוגמא, כי מתל-אביב-

מידי פעם- לא תורה, אבל תורה סביבתית יוצאת מתל-אביב.

תודה.

מר גלעדי:

אדוני ראש העירייה, חברי חברי המועצה:

אני רוצה להתחיל ראשית קודם כל בנושא של התושבים שנמצאים פה מכפר שלם. אני אומר לך אדוני ראש העיר, לגבי הנושא של תושבים שנמצאים בכפר שלם. אמרתי לך מספר פעמים בשיחות בינינו- כפר שלם רועשת, גועשת. יש חוסר נחת בכפר שלם- מזה תקופה ארוכה שאני לא זוכר אותה. במהלך של השנים האחרונות היה שיתוף פעולה די הדוק בין הנהלת "חלמיש" לבין עיריית תל-אביב, לבין התושבים, והנושא התנהל לשביעות רצון כל הצדדים. בתקופה האחרונה,

מר גפן:

אין מנהל.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 20 -

מר גלעדי:

בתקופה האחרונה, לפני שהמנהל נעדר, מתקיימות מספר פעולות בכפר שלם, כפי שאמרתי לך אדוני ראש העיר, שהן פעולות חד צדדיות כלפי תושבים, ואני לא מדבר כרגע על בנייה לא חוקית, אני מדבר כרגע על תושבים וותיקים – שנמצאים שם מאז שנת ,1948 עוד לפני ש"חלמיש" נוסדה.

בהחלטות אדמיניסטרטיביות החליטו לפעול כנגד הסרת יד כלפי תושבים וותיקים, שעל פי הזכות היו מגיעים ומגיעים להם דמי פינוי כמקובל- עשרות בשנים, יחד עם "חלמיש". אני שמח שראש העיר מינה את עו"ד עמי פזטל כבודק לנושא הזה. אני תקווה שאכן בתקופה הקצרה ביותר יחזור השקט לשרור בכפר שלם, ו"חלמיש" והתושבים יחזרו שוב לשולחן המו"מ- לצורך קידום הפינויים בכפר שלם, וזה עדיף שבעתיים מאשר משפטי פינוי וחזרת הגלגל אחורנית- לשנים שאנו לא רוצים לזכור אותן.

מר גפן:

עמי פזטל הוא בורר?

מר גלעדי:

זאת, על ידי הסכמת התושבים ועיריית תל-אביב לבדוק את החלטת מועצת המינהל ואת הצעדים שננקטו,

גב' להבי:

בינתיים עוצרים את הפינויים?

מר גפן:

מה קורה בינתיים?

קריאה מהקהל:

מה קורה בינתיים עם 30 משפחות?

מר גלעדי:

אני שמח שהעלית את הטענה הזאת, אני שמח שהעלית את הנושא. כרגע, ביום שישי נפגשתי עם קבוצה של תושבים, הפניתי אותם ליועץ המשפטי לעירייה. ההליך, ואני אומר לכם את זה כאחד שבקיא בנושא של הפינויים בכפר שלם, התקבלה החלטה שערורייתית על ידי המוסדות השיפוטיים הממשלתיים- בנושא של קיפוח זכויות של תושבים וותיקים, בהליך לא הליך. אני

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 21 -

מקווה שההליך המשפטי הזה יופר על ידי החלטה כזו או אחרת של בית המשפט- כדי להחזיר את הזכויות הלגיטימיות של התושבים. הנושא לא נמצא כרגע בתחום טיפולנו, הנושא הוא על ידי פסק דין של בית המשפט. ואני אומר לך שההחלטה של בית המשפט היתה מוטעית, עם כל הכבוד לבית המשפט.

ק ר י א ה מ ה ק ה ל

מר גפן:

מה קורה בינתיים?

מר גלעדי:

אני לא מנהל אתך מו"מ כרגע, בסדר? את זה יכולת לשאול את ראש העיר במהלך כל החודש, לא עכשיו אותי. אני אומר לך, יכולת להכנס לראש העיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא דיון על התקציב.

מר גלעדי:

אני אשמח אם אתה תשתף פעולה ותכנס לראש העיר גם כן, כדי למצוא פתרונות יצירתיים לנושא הזה, ולא לשאול פה את השאלות שאתה שואל אותי.

לגבי נושא התקציב: התקציב, כפי שאמר ראש העיר, הוא כלי של אמירה ציבורית- עם כוונות של

הנהלת העיר להשגת יעדים חברתיים, כלכליים וציבוריים. מספר פעמים מעל במה זו עליתי והעלתי את הנושא של הבעיות של- עיר אחת מול עיר אחרת. אין ספק שיש נתונים שמתפרסמים חדשות לבקרים על הרחבת הפערים בין הצפון לבין הדרום. אין ספק שהנושא הזה נעשה יום ויותר קשה מיום ליום. עיריית תל-אביב, רק לסבר את האוזן,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא נכון.

מר גלעדי:

אתה יכול להגיד שזה לא נכון, אבל אלה הנתונים שמתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על ידי ארגונים כאלה ואחרים, ואני לא לוקח כל נתון כעובדה מוגמרת. גם בתל-

אביב יש הבדל בין דרום העיר לצפונה- אם זה בנושא של ערך הנדל"ן, אם זה בנושא של ערכים

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 22 -

אחרים. עיריית תל-אביב משקיעה כחצי מיליארד שח' רק בנושא החינוך, ללא תרבות, ואין לי ספק שזו השקעה ראויה, אבל יש צורך גם להוסיף עליה.

הנושא של השקעה בצמצום פערים הוא לא רק של הרשות המקומית. ממשלת ישראל היא חלק מתוך הבעיה, וממכלול הבעייתי של צמצום פערים במדינת ישראל, כולל בעיר תל-אביב. ממשלת ישראל באופן חד צדדי הודיעה במהלך שנת 2007 שהיא מקצצת ומבטלת את פרוייקט שיקום השכונות. פרוייקט שיקום השכונות היה למעשה עוגן ההצלה היחידי לעשרות משפחות- שקיבלו סיוע באמצעים כאלה או באמצעים אחרים במסגרת שיקום השכונות, ולצערי בשנת 2008 הפרוייקט הזה מתחסל. יש לזה משמעות- הן בתחום הפיזי, הן בתחום החברתי והן בתחום החינוכי, ועל כך, יש צורך לנקוט פעולות כלפי הממשלה, על מנת להחזיר את פרוייקט שיקום השכונות לעיר תל-אביב יפו. וכמו שאמרתי, יפו זו כמו יבנה, יפו ג' דרום זה כמו דימונה, כל שכונה אצלנו היא כמו עיר פיתוח, ולכן יש חובה לממשלת ישראל להתייחס לעיר תל-אביב בצורה אחרת ולא לראות אותה רק כעיר של עשירים, כי גם בקרבנו יש אזורים נחשלים או אזורים חלשים.

השנה, כפי שראש העיר ציין ואני לא רוצה למנות, יש עשרות פרוייקטים בתחומים החברתיים-

שיכנסו לדרומה של העיר ולדרום מזרחה של העיר. הנושא של המערך החינוכי הוא מערך משמעותי. אבל אדוני ראש- העיר- יש דבר אחד שיכול להיות משמעותי ומהותי- הנושא של קביעת עוגן או פרוייקט משמעותי של מכללה, שלוחה אוניברסיטאית לדרום מזרח העיר, זה הדבר אשר יכול לגרום למהפך חברתי, תכנוני, אורבני, והתייחסות שונה לעיר תל-אביב ולדרום מזרח העיר. אין לי ספק, ואני מצטער שהצעתי להעתק סמינר הקיבוצים נפלה על ידי קולות של ש"ס, מר"צ וקולות של חברים נוספים . אני חושב שאם אתם- הנציגים החברתיים שאמורים לייצג את הנושאים החברתיים, הייתם אמורים להוביל את ההחלטה- להעתיק את סמינר הקיבוצים לדרומה של העיר. זה היה עושה מה שאוניברסיטת תל-אביב עשתה לשיך מוניס ורמת אביב. אין לי ספק שזה היה הפרוייקט- שבמקום להשקיע עוד מליון שח' או עוד 4 מליון שח', זה היה גורם למהפך אמיתי בדרום מזרחה של העיר, ועל זה אני מצר.

)מחיאות כפיים של הקהל(

מר ויסנר:

אפשר להחזיר את זה.

מר גלעדי:

אנחנו מטפלים בזה, אני לא מתכוון להרפות מזה. אני דיברתי גם עם ראש העיר, אני לא מתכוון להרפות מזה, ואני מתכוון לפעול להעתקה של אחת מהמכללות- או סמינר הקיבוצים, או מכללה,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 23 -

או שלוחה של אוניברסיטה לדרום מזרחה של העיר. ואני מקווה שהפעם, מיטל את שומעת אותי?

מר"צ תתמוך בנושא הזה ולא תברח באמצע ההצבעה.

גב' להבי:

תדבר על התקציב ולא מסביב לזה. אתה במערכת בחירות או בדיון על התקציב?

מר גלעדי:

אני עוד לא דיברתי על הגינה שליד הבית שלי מיטל, אני דיברתי על דברים שהם אורבניים-

אזוריים, שברחתם מהם, ברחתם והשארתם את תושבי דרום תל-אביב חשופים, חשופים לדברים אחרים.

מר לוי:

כאשר אתה פונה למר"צ, תפנה לכל חברי מר"צ.

מר גלעדי:

אני פניתי גם לש"ס, גם אתם פגעתם בציבור הזה, גם אתם עזבתם אותם לאנחות. לא רק הם. גם אתם, גם מר"צ וגם הגימלאים.

מר לוי:

אנחנו מדברים על זה בכל ישיבת מועצה.

מר גלעדי:

אני רוצה להמשיך:

בשנת ,2007 אני לא מזכיר את כל הפרוייקט שסיעת הליכוד עמדה עליהם, זה דבר שאנו ניתן עליו את הדיווח לציבור בשנת .2008 אבל בשנת 2007 הוקמה מינהלת הצעירים. המינהלת הזאת פועלת כבר היום בקרב הנושא של אגודות הסטודנטים ובקרב צעירים. לראשונה- ראש העיר והנהלת העיר אישרו תקציב מיוחד להקמת כנס משתחררים - תושבי תל-אביב יפו, שבו אנו ניתן להם בעת יציאתם מהחופשה- את כל האפשרויות מבחינת נושא התעסוקה, לימודים אקדמיים, אפילו בנושא של תרבות ובילוי.

דבר נוסף: המשכנו למעשה את הפעילות האינטנסיבית בקרב מעו"ף עסקים או מינהלת העסקים

שהוקמה בראשותי. קיימנו רפורמה בנושא של היטלי השבחה לעסקים קטנים. אנו כרגע בשלבים של שיתוף פעולה עם העמותה לחיילים משוחררים- לקיים מסלול עוקף בנושא של יזמות עיסקית לחיילים המשוחררים, שזהו למעשה לב ליבה של הפעילות.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 24 -

יחד עם זאת אדוני ראש העיר, בספר התקציב לשנת 2008 מופיע 210 מליון שח' לצורך הנושא של אכיפת חנייה. אין ספק שהעיר תל-אביב יפו זקוקה לסדר ולמתן אפשרות לתושבי העיר לעבור בבטחה- גם במדרכות וגם בכבישים. אבל אני חייב לציין מה שידידי- מר שייקה דרורי אמר, וזה

מה שלא הצלחנו להבין: שגם אם אדם- אין באפשרותו לקבל את מקום החנייה כפי שנדרש, ויש

מצוקת חנייה במרכז העיר, במיוחד במרכז העיר- גם לתושבים וגם למבקרים, חייב להיות שיקול דעת או הפעלת שיקול דעת בקרב מקבלי ההחלטות- להגברת האכיפה. לא יכול להיות שבאזורים שהם אזורי תעשייה ואזורי בילוי, אגף הפיקוח הכללי מגיע ב- 24.00 בלילה לבצע אכיפת חנייה כלפי מבלים למיניהם שמגיעים לשם, במקומות שזה לא מפריע- לא למדרכה, לא למקומות של נכים, ולא לגבי כניסה לחנייה. או, בשעות הלילה המאוחרות- הגברת האכיפה במרכז העיר. מר טיומקין אמר שיש בעיה של חנייה, אז אם יש בעיה של חנייה- בואו נקל על התושבים, לפחות שתהיה אכיפה בהתאם לשיקול דעת.

אני רוצה לברך על התקציב. אני מקווה שהבשורה הזאת- לפחות בתחום החינוך, עם מה שציינתי, תיתן תמורה בנושא של קידום וצמצום הפערים בין דרומה של העיר לצפונה, על זה נהיה מבורכים כולנו.

מר לוי:

אתה מצביע בעד התקציב או לא? לא אמרת.

מר גלעדי:

הבנת את זה לבד.

מר לוינטל:

הבעיה עם התקציב של העירייה, חוץ מזה שהקואליציה היא מריונטית ומצביעה עליו בלי שיקול דעת, הבעיה המרכזית היא שבסה"כ העירייה הזאת נמצאת במצב תקציבי טוב, ועל כן, בחסות המצב התקציבי הטוב- היא יכולה לבצע את פשעי התקציב שלה.

וכנגד 4 פשעי תקציב מדבר ספר התקציב:

הפשע הראשון- נקרא לו ניגוד עניינים, ואלה ההכנסות של העירייה מאנטנות סלולאריות. אני מדבר על זה כל השנה, ואני כבר לא מדבר על המחקר החדש שהתפרסם רק לפני שבועיים-שלושה, שהתחיל למצוא, אחרי כמה שנים, לא הרבה שנים של שימוש, נזקים אמיתיים בקרינה סלולארית. הסכנה אולי לא ברורה כל כך, אבל המבנה העירוני אדוני ראש העיר, הוא הנכס היחיד שיש לנו כחברי מועצת העיר שליטה עליו- שלא ישימו עליו אנטנות. משום שבכל פעם בוועדת תכנון ובנייה כשמגיעה אנטנה, והיא לא מגיעה לועדה, היא מגיעה ישר לוועדת המישנה של המישנה, זה עובר אוטומטית כי העירייה לא יכולה להתנגד, רק על גגות של מבנים עירוניים אפשר

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 25 -

להתנגד. הפשע, אני לא מדבר על איכות הסביבה עדיין, על הקרינה. אני מדבר על ניגוד העניינים-

כשהעירייה מקבלת כסף מחברות סלולאריות-בעבור הצבת האנטנות שלהן על גג בניין העירייה, על גג המוזיאון, על גג הבימה, על גגות אחרים של נכסים עירוניים, ואחרי שהיא מקבלת מהם כסף, אחר כך בוועדות היא אמורה לאשר לכאורה, לבדוק , לאשר, להחליט- אם היא מאשרת כן או לא לאנטנות הסלולאריות, אלה שמהם היא מקבלת כסף בצד השני, היא אמורה לאשר להן-

אם כן או לא להתקיים על גג פלוני או גג אחר. זה ניגוד עניינים קלאסי- שהעירייה מרוויחה כסף מהחברות הסלולאריות, ואחר כך מאשרת או לא מאשרת, רמז- תמיד מאשרת, לאנטנות הסלולאריות להיות מוצבות.

זה פשע ראשון.

פשע שני- גם הוא ניגוד עניינים, חשש להטיית משפט , למשוא פנים, זו העובדה שבתקציב הזה אנחנו- חברי מועצת העירייה והעירייה, מממנים את בית המשפט לעניינים מקומיים, זה בית המשפט שעליו פונים אזרחים כאשר יש להם טענות נגד העירייה ולעירייה יש טענות נגדם.

יש כזאת אמירה שנאמרת בקרב עורכי דין, שבית המשפט לעניינים מקומיים זה בית המשפט היחידי שהפרוטוקול שלו כתוב עוד לפני שהדיון מתחיל. למי שלא התנסה בתופעה, יש שם 2 עובדות בית המשפט- שמחליטות לאיפה לנתב את התיקים, הן עובדות שמקבלות שכר מעיריית תל-אביב, הן יוצאות לחופשות עם עיריית תל-אביב, הן על ה-ROLL PAY של עיריית תל-אביב, השופטים- דרך שרשור- מקבלים את הכסף מהעירייה, אין לי טענות בהכרח אליהם, אבל כל המבנה של המערכת הזאת, יש כאן 7 מליון שח' שהעירייה נותנת לאחזקת בית המשפט הבלתי תלוי. לפעמים אומרים שבבית משפט אין צדק, בבית המשפט הזה לפעמים גם אין משפט, לא רק אין צדק. אלה בתי המשפט שבהם אתם כאזרחים אמורים להגן על עצמכם מפני העירייה. אתם צריכים לגשת לאותה פקידה עירונית ולהגיד לה- צו ההריסה לא צודק, כן צודק, וכו' וכו'.

זו בעיה מס' .2

הפשע השלישי- נקרא לו כרגע- הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר שלא במשפט, זה ענין הארנונה.

עיקר עוגת התקציב שלנו היא מתוך הארנונה, כאשר בבית המשפט המחוזי הוחלט על ידי כב'

השופט מודריק, שחישוב הארנונה נעשה בטעות ובחישוב שגוי, שבו העירייה לקחה פי 10 ממה שמותר, והדבר הזה הועבר לערעור לבית המשפט העליון. עד כמה שידעתי משגת, הערעור הזה תלוי ועומד.

עו"ד סלמן:

והמדינה הצטרפה לטובת העירייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 26 -

מר לוינטל:

המדינה הצטרפה, אבל אנו יודעים איך עובדים עניינים משפטיים, ותכף ראש העיר רוצה להסביר לי עניינים משפטיים. כל עוד הערעור לא מבטל את הפסיקה של בית משפט מחוזי, לכאורה הפסיקה הזאת שרירה וקיימת. אבל לא, ממשיכים לגבות את הארנונה הגבוהה- זו שבית המשפט קבע שהיא לא חוקית. ממתינים לערעור, אבל בינתיים ממשיכים לגבות את הארנונה הלא חוקית הזאת.

אבל הבעיה המרכזית של התקציב, אני חושב, הפשע הגדול הוא חמדנות בנושא החנייה. ראש העיר התרברב באזנינו בעבר- שבתקופתו של רוני מילוא- ראש העיר הקודם, העירייה הכניסה כ-

40 מליון שח' מחנייה. ואצלך לפני שנתיים- הגעת להשג יפה של אכיפה של 180 מליון שח', מאותם רחובות. כאשר בשנה שעברה הבטחת להגדיל את זה, והגדלת את זה בשנה שעברה ל- 196 מליון, והשנה הצלחתי למצוא את זה, בסופו של יום- בעמוד 12 אנו בעירייה הזאת רוצים לעשות 202 מליון שח' מחניות. איך אפשר להגדיל כל כך הרבה את ההכנסה מהחנייה? איך אפשר? אני אגיד לכם איך אפשר. עושים אכיפת חנייה בחוף הצוק בלילה, ועושים גביה ואכיפה של חנייה בשכונת הדר יוסף, ועושים גבייה של חניות ב- 02.00 בלילה וב- 04.00 בבוקר וגובים עכשיו חניות וגוררים גם בשכונות עוני, וגובים מאנשים שחונים ברח' יפת ביפו- כשאין להם חניון, וגובים גם איפה שאין מקומות חנייה, וגובים בשעות הבוקר המוקדמות, וכאשר מישהו הצליח , מישהו יקר, אהרונוב הצליח לבטל את העניין הזה שגובים בתחנות אוטובוס אחרי השעות שהאוטובוסים כבר לא עובדים, העירייה רצה גם על זה לבית המשפט העליון- כלומר לבטל את ההלכה שנקבעה, את ההנחה הקטנה הזאת. וגובים חנייה בשדה נטוש במעוז אביב, שהתושבים רגילים לחנות בו, וכן הלאה וכן הלאה. ואין יותר קנס ראשון או רפורט ראשון שמוחלף בהתראה, אין סלחנות, אין הבנה. אם אתה אדם שהאוטו שלו נפרץ וקיבלת אוטו אחר לזמן קצר ובינתיים אין לך את התו-

אתה חוטף, ואם אתה נכה שעוד לא קיבל את התו- בינתיים אתה חוטף, וכן הלאה וכן הלאה, וגם אי אפשר לדעת מה הסימנים. אני חושב שזה מבחן ידע שאף אחד מחברי המועצה, אף אחד מהיושבים באולם לא יעבור אותו- לזהות במדויק מתי אפשר להחנות איפה לפי הצבעים והצורות, אי אפשר לדעת את זה. ויש רחובות שבצד אחד זה ככה ובצד שני זה אחרת, ויש מקומות שבלילה הולכים לישון עם פס בצבע אחד וקמים בבוקר עם פס בצבע השני, וככה מצליחים לגבות, בהצלחה גדולה, מ- 40 ל- ,180 ל- ,196 ועכשיו בהצעה הזאת- 202 מליון שח' על אכיפת חנייה.

אתם יכולים למצוא את זה: חניה מוסדרת- 40 מליון, חניה על מדרכות- 21 מליון, חניה אחרת-

31 מליון, גרירת מכוניות – 20 מליון, קנסות חנייה קודמים- 88 מליון, וכן הלאה וכן הלאה- פרוט יפה וזו התוצאה הסופית. אני חושב שזו חמדנות לשמה. אני הצגתי בפני המועצה את דבר מבקרת העירייה מלפני 3 שנים- שם נאמר במפורש שראש העיר שינה את ההנחיה של אגף אכיפת החנייה-

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 27 -

מאגף מתריע ומחנך לאגף שתפקידו לגבות כמה שיותר כסף. זה כתוב מפורשות, מילה במילה. אני חושב שזה מחריד.

אלה הם ארבעת פשעי התקציב, וחוץ מאשר לומר אותם כאן לא נותר הרבה מה לעשות, כי החברים שלי כאן- שיושבים סביבי, הם ברובם מריונטות שיצביעו על התקציב כמות שהוא. אני מתכוון- חלקם הקטן בכלל פתח וקרא אותו, וצר לי על כך.

תודה.

גב' להבי:

יו"ר המועצה, אני יכולה לבקש שנתחיל את דברי בדקה דומיה לזכרו של סעדיה מרציאנו, ח"כ שנפטר ביום ו'. זה נהוג מידי פעם, אני מצטערת שלא העברתי לך פתק בתחילת הדיון.

מר שומר- היו"ר:

תזכירי אותו.

גב' להבי:

אני מבקשת מהנוכחים באולם. ח"כ סעדיה מרציאנו מהפנתרים השחורים נפטר ביום ו', אתם באתם לפה בגלל אכפתיות, אני מבקשת לעמוד לזכרו- דקה אחת.

הנוכחים באולם קמים לדקה לזכרו של סעדיה מרציאנו ז"ל.

מר לוברט:

אריה, זה יהיה עכשיו נוהג לכולם? היום קמים. אם זה כך לגבי כולם, שיהיה לגבי כולם.

עו"ד סלמן:

לא צריך להגזים עם זה.

מר שומר- היו"ר:

זה לא תקדים.

גב' להבי:

קודם כל עמדנו כבר בפעמים קודמות מספר פעמים, עמדנו בדרך כלל בתחילת ישיבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 28 -

מר שומר- היו"ר:

נתנו רשות להזכיר.

אמרה חברת המועצה שהיא מבקשת לקום, אי אפשר לסרב. שמעתי. זה לא תקדים. נקודה.

מר וירשובסקי:

זה עניינו של יו"ר המועצה.

מר שומר- היו"ר:

נכון, אתה צודק, תודה.

מר לוי:

תן לה את הזמן שלי.

גב' להבי:

כשאני אצטרך.

מר שומר- היו"ר:

אנחנו נראה.

גב' להבי:

נכבדי, כבוד ראש העיר, חברי מועצה , קהל נכבד.

תנו לי לדבר, יש לי מה לומר:

תקציב מהווה ביטוי למדיניות של נבחרי העיר ושל ראש העירייה. מול אלה שמקבלים את הדין ואומרים שהעיר היא עיר של כוחות השוק והם שקובעים את אופייה העתידי כעיר מגדלית, אפשר להציב דוגמאות של ערים אחרות מהעולם- שמראות לנו שאפשר לכוון את העתיד הרצוי.

אנו חיים בעידן שבו בני אדם הביאו לשינוי הרכב האטמוספרה. שאמת מטרידה, הפכה מודעת לכולנו. שחובה עלינו לנהוג באחריות כלפי הדורות הבאים ביחס לנושאי אוויר, קרקע ומים, וזה מתחיל קודם כל ברמה המקומית בה אנו מחוייבים ביצירת מענה מקומי למשבר אקלימי גלובאלי- באמצעות מדיניות מקיימת, על פי אג'נדה 21 של האו"ם שאותה אימצה ממשלת ישראל.

בחנתי את תקציב 2008 בעיון רב ככל שיכולתי, תקציב זה המון מספרים, תאמינו לי, 500 עמודים של מספרים, ובזו הפעם אבל היו לנו 4 שנים כדי לתרגם אותו ולהבין לאן אנו מובילים את חגיגות ה- 100 של העיר שלנו. לגיל מאה כזה של מתיחת פנים, צינתור אברים, החלפת חלקים, במקום

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 29 -

ליום הולדת של לידה מחדש והזכרות בחזון קנה המידה האנושי של העיר הזאת- כעיר שלנו, כעיר של תושבים.

על פי התקציב- הכסף קיים. השאלה לאן להפנות אותו היא בידי העירייה ונבחרי הציבור שלה.

מתוך הניתוח שעשיתי לתקציב 2008 עולים כמה נושאים בעיתיים, בחרתי להעלות רק 4 מהם:

1. התקציב של הרשות לאיכות הסביבה גם השנה נמוך מאוד ולא מאפשר לה לעמוד ביעדים

החשובים שלה.

2. מדיניות העירייה בנושא התחבורה מראה בברור העדפה של רכב פרטי על פני קיימות ומעודדת

את העלייה בזיהום האוויר.

3. בתחומי הרווחה והצדק החברתי עולה כי לא ניתן תשומת לב מספיק לצרכים כמו קליטת

עלייה, בריאות הציבור, ושום מענה רציני לנושא דיור בר השגה.

4. העירייה ממשיכה במגמה של הפרטת נכסים עירוניים לטובת מיזמים כלכליים, ואינה פועלת

לחלוקה צודקת ומאוזנת של שטחים ציבוריים באזורים שסובלים ממחסור בעתודות.

מדובר ב- 3.7 מיליארד שח', אפשר בסכום כזה להתוות מדיניות ולא רק לעשות הרבה. מצאתי בפשטות שהתקציב אינו מקיים ואפילו נוגד את האג'נדה לפיתוח בר קיימא. יש הרבה פיתוח בתקציב, יש הרבה שיפור פני העיר, אבל הוא לא מקיים את הצורך בשמירה על עתיד הדורות הבאים ועל צביונה של תל-אביב כעיר של תושביה, עיר שלנו, עיר אדום-ירוק של צדק חברתי וסביבתי. על כל אלה אני אדבר עכשיו, ואני מתחילה בנושא של תקציב הרשות לאיכות סביבה, שמהווה ביטוי לחשיבות שהעירייה מעניקה לניהול הסביבתי של העיר.

תחומי האחריות של הרשות הם רבים, ביניהם כל תחומי רישוי העסקים, תכנון סביבתי והיתרי בנייה, חמרים מסוכנים, רעש, זיהום אוויר, נחלי הירקון והאיילון, חינוך והסברה, וכל טיפול בתלונות הציבור. כל אחד מהנושאים שפרטתי עכשיו הוא נושא עצום שדורש תקציב גדול- אם רוצים לטפל בו ברצינות. תקציב הרשות לאיכות הסביבה לשנת 2008 הוא כ- 6.4 מליון שח', בתקציב השוטף ובתב"ר גם יחד. זהו תקציב נמוך- שלא מאפשר לה לעמוד ביעדים הרבים שלה.

סעיף ממוצע בתקציב של כל אגף אחר- גדול פי 27 מהתקציב של הרשות לאיכות הסביבה. יש לכאורה עלייה קטנה בתקציב 2008 לעומת שנה קודמת, אבל בסיכומו- התקציב של 2008 – רגיל ופיתוח, עדיין נמוך מזה של ,2005 וזה בלי לקחת בחשבון את האינפלציה ואת ערך הכסף.

כשראיתי את הנתונים לא הופתעתי בכלל. לא הופתעתי, כי מאז תחילת הקדנציה אני מתריעה וכותבת על הצורך להגדיל את תקציב הרשות ולהתאים אותו ואת המבנה שלה למאה ה- 21 ולמשימות הגוברות בתחום איכות הסביבה. נעניתי גם בכתב. למשל, ב-2005 בסיכום מנכ"ל נאמר לי, ואני שומרת את כל הניירות האלה מ- ,2004 ,2005 ,2006 יש לי תיק, ואני מצטטת: כי "יבוצע רה-ארגון לרשות בשנת 2007 במטרה להגדיר תהליכים, משימות, תקנים ואמצעים". הרי כבר 15 שנה שהרשות לאיכות הסביבה מטפלת במשימות סביבתיות- עם אותו מבנה ארגוני ותקציב זעום.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 30 -

להזכירכם- אנו עכשיו ב- ,2008 תסיקו לבד אם יש צורך ברה-ארגון מחדש או לא, ואם עשינו את זה בכלל.

בעניין אחר שנוגע גם לרשות לאיכות סביבה, שאלתי על תקצוב רשות נחל הירקון, ונעניתי: חלקה של עיריית תל-אביב יפו בפרוייקט גאולת הירקון עומד על כ- 13.2 מליון שח'. מסך זה אישרה העירייה עד כה תב"ר בגובה 7.4 מליון שח', וקידמה תשלומים בפועל לרשות בהיקף של 1.2 מליון שח'. מה זה אומר? סוכם על 13.2 מליון, בפועל העברנו למעשה 1.2 מליון, והשאלה הנשאלת-

האם ככה תבוא לנו גאולת הירקון, ואי מתי, אם בכלל- נוכל לרחוץ במימיו, במי הירקון?

בנושא התחבורה, זה הנושא השני. בנושא תחבורה וזיהום אוויר שמחתי לראות כי התכנית האסטרטגית למניעת זיהום אוויר קיבלה בתב"ר תקציב של 285,000 שח' להמשך קידום. זו התקדמות גדולה, מפני שזו הפעם הראשונה שאני רואה בתקציב התייחסות נקודתית- ישירה לנושא זיהום אוויר. אבל, ויש אבל, זהו סכום שמאפשר הכנת עוד תכנית עבודה ולא מאפשר פעילות ממשית. נוסף לכך גילה, שזוהי תכנית טובה של הרשות לאיכות סביבה, אבל היא לא דורשת מהעירייה לעשות כמעט כלום, ולתפיסתי אין בה את הדבר החשוב ביותר שצריך שיהיה בתכנית כזאת- אין בה שינוי מדיניות של תכנון נתיבי תחבורה, כאילו שאפשר לצמצם את זיהום האוויר בלי לטפל בבעית נתיבי התחבורה ועודף כלי הרכב.

מר ויסנר:

יש תכנית של נתיבי איילון,

גב' להבי:

היתה לך הזדמנות לדבר. תכף אני אגיע לנתיבי איילון.

מר ויסנר:

למה את אומרת דברים שאת לא יודעת?

גב' להבי:

תאמין לי שלמדתי את התקציב יותר טוב ממך. תעשה לי טובה.

מר ויסנר:

את קראת את התקציב?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 31 -

גב' להבי:

ניתחתי את נושא השקעות הפיתוח במערכת התחבורה בתקציב ,2008 ואני חייבת לומר שהתבססתי גם על המדדים שנמצאים בדו"ח התקציב – בעיניים ירוקות של פורום קהילות תל-

אביב והחברה להגנת הטבע. מצאתי כי, ואני מדברת על ,2008 ההשקעה שמעודדת כניסה של רכבים פרטיים גדולה פי 5.5 מההשקעה בתחבורה בת קיימא.

קיימת עלייה בהשקעה בשני סוגי התחבורה, אך העלייה בתחבורה פרטית גדולה פי 6 מזו של התחבורה בת קיימא. ביחס להשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית, אין לה כל ביטוי בתקציב העירוני, ולשאלתי בעניין נעניתי בכתב כי הנ"ל כלול בתכנית העבודה של נתיבי איילון שטרם גובשה סופית. אם היא טרם גובשה סופית, אז למה כן מופיע פרוט של עבודותיה בנושא המחלפים והכבישים? זה כן גובש ונת"צים עדיין לא?

בואו אני אומר לכם מה כן הוגדר בתקציב של נ.ת.ע. מימון מחלפים- לה-גוורדיה, ציר שלבים, צומת רוזן-וולנברג, מחלף הפיל- שאגב הממשלה עצרה את קידום הפרוייקט והעירייה מתעקשת עליו, וגם בתכנון מחלפים חדשים: מחלף השלום, בהלכה, בקרית עתידים, בנמיר-בגין ועוד, סה"כ 18 מליון שח'.

בסעיף אחוזות החוף ניתן למצוא את ההשקעות בחניונים: בחניון הבימה ובשיקום סביבתו, חניון קצה השדרה- סך של 46 מליון שח'. זה לא כולל קידום תכנון חניונים בחניון גבעון, ברח' הארבעה, חניון נוקיה, חניון הברזל, חניון הנחושת, אלה כבר גם אושרו בוועדה המקומית, וכן החניונים- גן התעודה האדומה וחניון בכרם התימנים- שלמיטב ידיעתי טרם הגיעו לוועדה.

מסיכום סעיפי ההשקעה במחלפים ובחניונים עולה כי מגמת העלייה בהשקעה בתחבורה פרטית נמשכת. בשנה שעברה הושקעו בנושא 37 מליון, והשנה הגענו ל- 64 מליון שח', גידול של כ- %70 ביחס לשנה שעברה.

ביחס לשבילי אופניים: התקציב הוא 7.5 מליון והפיתוח המתוכנן מתרכז בצפון העיר: בפנקס,

פרופס, רוקח ודרך נמיר. למה לא בדרום העיר? יכולנו למשל לדעתי לנצל את תקצוב הביצוע של עבודות ביוב, תיעול וכביש ברח' חיים גורי בקרית שלום, או בשולי שוק הכרמל, כדי לבצע באותה הזדמנות גם שביל אופניים למשל.

בכל אופן, המשמעות של כל הסיפור עד כה היא, שאין הסטת תקציבים מתשתיות של תחבורה פרטית לתשתיות תחבורה מקיימת, ועכשיו עולה השאלה: האם כל זה אומר שהעירייה מעודדת תחבורה ברכב פרטי? לבקשתי, ניתחו מתנדבי "מגמה ירוקה" את התקציב השוטף וסיכמו לצערי

את מימצאיהם תחת הכותרת: העירייה מתכוונת להשקיע 110 מליון שח' ביצירת זיהום אוויר.

אבל כשבוחנים למה הם מתכוונים, כשמחברים את שני הסעיפים של השתתפות באחזקת רכב והוצאות רכב עירוני- מגיעים ל- 110 מליון שח'. אני רוצה להתייחס מתוך זה ל- 87 מליון המוקצים לטובת השתתפות שוטפת באחזקת רכב של עובדי עירייה. אני כחברת מועצה לא היתי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 32 -

מופתעת, מפני שהחזר הוצאה על טלפון אני לא מקבלת, אבל על הוצאות רכב. שווה לי לנסוע כדי לדבר עם מישהו ולא לצלצל אליו.

אין בכוונתי לגרום לפגיעה בעובדי העירייה, בזכויותיהם ובמשכורת שלהם, לכן אני מציעה כי אותו סכום בדיוק שמגיע להם- יקבלו העובדים כתמריץ על הגעה ירוקה לעבודה. קרי, להשוות ולהעדיף החזרי הוצאות נסיעה על פני אחזקת רכבים פרטיים.

לסיכום, בתל-אביב יפו מתים למעלה מ- 1,000 איש בשנה, וממדיניות העירייה כפי שמשתקפת גם בתקציב 2008 עולה כי לא נעשה מספיק כדי למנוע זאת.

מפה אנו נכנסים לנושא של צדק חברתי, ואתחיל מבריאות הציבור- שצריכה לתת מענה גם לנזקי זיהום אוויר.

התקציב הרגיל לבריאות הציבור ירד ב- %31 בקדנציה הנוכחית.

מר שומר- היו"ר:

מיטל, את צריכה לסכם.

גב' להבי:

דורון לוי ויתר על זכות הדיבור שלו כדי לתת לי את 10 הדקות שלו, אל תעצור אותי.

מר שומר- היו"ר:

אתה נתת? אתה לא מדבר דורון.

גב' להבי:

אני מודה לו על זה שהוא נתן לי את זכות הדיבור שלו.

מר גלעדי:

בשם הצדק החברתי.

גב' להבי:

בשם הצדק החברתי הוא נתן לי את זכות הדיבור שלו, כן.

מר גלעדי:

בשם סמינר הקיבוצים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 33 -

גב' להבי:

כן.

התקציב הרגיל לבריאות הציבור ירד ב- %31 בקדנציה,

גב' הרץ:

נתת לקואליציה 10 דקות? זו בושה וחרפה.

גב' להבי:

גילה, סופרים לי זמן מותק, על תעצרי אותי.

התקציב הרגיל לבריאות הציבור ירד ב- %31 בקדנציה הנוכחית. בהתאמה, ב- 5 השנים האחרונות היו קיצוצים של 35.8 תקנים, שהם כמעט %40 מכוח האדם בבריאות הציבור. ההסבר שקיבלתי הוא- התאמנו את עצמנו לתקן של משרד הבריאות. התרגום שלי למעשה- הממשלה מתנערת מאחריותה לבריאות האזרחים, והעירייה מגבילה את עצמה להקצאה הממשלתית, ומי שסובל זה בריאות הציבור.

ביחס לתקציב הרווחה, אני צריכה לציין- יש בשורה טובה, הוא עלה ב- %3.7 בשנת 2008 בהשוואה ל- ,2007 ובכל אופן- עדיין בתל-אביב יש תקן של 322 משרות רווחה, שצריכות לטפל ב-

24,000 בתי אב, וכשיוצאת עובדת הרה לחופשת לידה, תוגבל מחליפתה ל- %75 משרה.

דווקא בנושא גני הילדים אפשר לראות מגמה חיובית. מתוך ברור שערכתי עולה כי מספר כתות הגן ב- 2008 מגיע ל- 343 כתות- עלייה של 17 ביחס לשנה הקודמת. הסתייגות קטנה, את הקדנציה פתחנו ב- 2004 עם 320 כתות, במהלכה צמצמנו ב- 2005 ל- 305 כתות, ורק אחרי שקמה צעקה גדולה ומחסור גדול הורגש בעיר- עלו מספר הכתות. השנה נראה כי אנו עולים על הדרך הנכונה, כל שכן שבשנה הבאה כפי שמסרו לי, מתוכננת הקמה של עוד 25 כתות גן.

אי אפשר שלא להתייחס לתקציב העלייה, שהוא הסעיף התקציבי הנמוך ביותר, יותר נמוך מהסעיף של איכות הסביבה, הסעיף הנמוך ביותר בתקציב ב- 5 השנים האחרונות. לפי הערכות העירייה 44,000 עולים יש לנו בתל-אביב. מחלקת קליטת העליה של העירייה מונה 3.5 אנשים, ומתוקצבת, לאחר עלייה קטנה בתקציב ב- 2008 ב- 1.69 מליון שח'. הוסבר לי בעל פה שהרבה פעולות נעשות בקהילות וביפו, וביפו למשל הטיפול מתבצע גם בסיוע המשלמה. בכל זאת, יש לנו הרבה עולים שמגיעים לעיר, חלקם לא נשארים, מה שמביא אותי לעניין הבא- עלית מחירי הדיור בתל-אביב.

מר גלעדי:

יש לי שאלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 34 -

גב' להבי:

זה נאום, זה לא דיון. תופעת המחסור ועליית המחירים בשוק הדירות בתל-אביב יפו מוכרת לכולנו. סיסמת הבחירות הבאה, בנוסף לדיבר הירוק, תרשמו לעצמכם, היא תהיה דיור בר-השגה.

משום כך הוקמה וועדה בה חברים- מי שהצביעו נגד הצעתי משנה זו במועצה בנושא דיור בר-

השגה. במענה לבדיקתי ביחס לתיקצוב הנושא כדי שתצליח הוועדה במלאכתה, כדי שתצליח הוועדה במלאכתה- כי אני רוצה שתצליח במלאכתה, שאלתי בכמה מתקצבים את הנושא של דיור בר—השגה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הלו, מה זה?

גב' להבי:

כי מפריעים לי. נאמר לי כי בשלב זה אושרה העסקת יועצים- לליווי וועדת ההיגוי המופעלת בנושא, ואני שואלת- איפה התקציב שאתו יוכלו לעשות משהו? אבל אין לי ספק שעד הבחירות גם יהיה לנו דו"ח מפואר, לפחות כמו חזון העיר. אך אם העירייה באמת רוצה שייעשה משהו בנושא של דיור בר השגה, עליה להקצות לזה תקציב כבר בשנה זו.

ומכאן לנושא שבוער בעצמותיו, ושעליו אני מתריעה כבר כל הקדנציה, הנושא של מאזן השטחים הפתוחים בעיר ועתיד האדמות הציבוריות שלנו. קיימת בעיה חמורה של מחסור בשטחים פתוחים באזורים שונים בעיר, וכן קיימת בעיה של הפרטת נכסים ציבוריים משיקולי כדאיות כלכלית וללא ראיית צורכי עתודות הקרקע למען הדורות הבאים. אכן בתקציב קיימת עלייה משמעותית בהשקעה העירונית בפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, חלקם זמניים, אך עדיין ניתוח כלכלי של ההשקעה לפי חתך רובעי- לא מצביע על נסיון לצמצם את הפערים בין האזורים השונים. המימצא הקשה ביותר הוא העדר כמעט מוחלט בפיתוח שצ"פים קבועים ברובע לב העיר, בשכונת פלורנטין, וכן ביפו ובדרום מזרח העיר- אזורים שבהם, גם לפי מימצאים קודמים וגם בניגוד להנחיות ממשלתיות- קיים המחסור החמור ביותר בעיר.

לפיכך, ניסיתי לבדוק את תקציב אגף הנכסים- שעומד על 36 מליון שח'- שמיועדים לרכישות והפקעות ברחבי העיר. נעניתי כי ההשקעות מתבצעות בהתאם לתכנית העבודה של אגף הנכסים.

ומהי התכנית, שאלתי בישיבת יו"ר סיעות שהתקיימה בלשכת ראש העיר? ונאמר לי שמדובר במידע עיסקי- שאסור לחשוף אותו, פן יעלו מחירי הקרקעות שאותם מתכננים לרכוש או להפקיע. אתם מתכננים שקיפות? נשבעת לכם, בא לי להגיד- הצחקתם אותי, אפילו לא בפני חברי המועצה. אז למי שיושב כאן, חברי המועצה, ומתכוון להצביע בעד התקציב, דעו לכם שעל 36 מליון- אני שאלתי שאלות מאוד ברורות על העניין, אני לא יודעת לאן הם מנותבים. ביקשתי

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 35 -

בנימוס, אתם יודעים- אי אפשר להגיד לי הכל, אבל ביקשתי בנימוס לדעת רק אם יש הקצאה לקניית שטח בפלורנטין, ונעניתי על ידי סגן ראש העיר- דורון ספיר, שהוא יביא בשורה בעוד כחודשיים לוועדה המקומית, ואני שאלתי על תקציב, לא על תכניות. וגם שאלתי אם יש תקציב לפארק בקרית ספר, או אולי אפילו לגינה זמנית, ונעניתי כי המקרקעין אינם בבעלות העירייה.

בדיוק בגלל זה צריך תקציב לקניית השטח, בדיוק בגלל זה רציתי לברר למה מיועדים ה- 36 מליון האלה, אולי במקרה בשביל איזה גינה?! אבל כן נאמר לי ואני מדליפה, שאו-טו-טו קונים את אחת המשפחות במתחם הדולפינריום, מה שיאפשר לקדם את תכנית בוכמן: מצד אחד פינוי הדולפינריום, ומצד שני- על השטח המפונה ממזרח- כן יבנו מגדלי ענק- שיחצצו בין השכונות ובין הים.

סדר העדיפות של עיריית תל-אביב בכל הנוגע לרכישת ומכירת קרקעות לא מובן לי, ומאחר שמדיניות העירייה לא ברורה לי,

מר שומר- היו"ר:

דורון, זה כבר 12 דקות ממך.

גב' להבי:

למה שהיא, עיריית תל-אביב, תשפיע על מינהל מקרקעי ישראל בכיוונים הרצויים לתושבי העיר?

הספסרות בקרקעות ובעתודות הקרקע של העיר לא מתחילה במה שהיזמים העשירים, הקבלנים וכל מי שאתם חושבים עושים לעיר, או מינהל מקרקעי ישראל, היא מתחילה באיך שהעירייה מתנהלת כשהיא מייעדת את חורשת חיים לבנון לדיור בר השגה, מתירה הפיכת גינת קק"ל-בן-

יוסף לבניית מגורים רוויה, משביחה את אדמותיה בגבעת רמז-ארלוזורוב- על חשבון הצופים, מתירה שינוי יעוד ציבורי של מתחם הפילהרמונית בכוכב הצפון, מתירה את פינוי התושבים בכפר שלם וביפו במקום להוביל מדיניות מתקנת, ואלה רק דוגמאות חלקיות.

סיכומו: יש כסף לעיריית תל-אביב, השאלה למה מייעדים אותו, ותנופת הפיתוח שהעיר עוברת נותנת בידינו כוח גדול להשפיע על פני העיר לשנים הבאות. הכוח הזה מטיל עלינו אחריות גדולה.

אנו צריכים לגרום שהפיתוח הזה יהיה פיתוח שיוויוני, פיתוח סביבתי, פיתוח בר-קיימא. תקציב צריך להיות ביטוי של אני מאמין של נבחרי העיר, ותפיסת העולם שלנו למען העיר ותושביה.

אני רוצה שהעיר הזאת שלנו תמשיך להיות עיר של קהילות, ושל הון אנושי מדהים. שכוחה של העיר יהיה יותר מסך בנייניה, מחלפיה וכבישיה, שהיא תהיה כפי שהיה תמיד- באנשיה, אנשי העיר הזאת. בנו, בכל הנוכחים פה- שאכפת לנו מהעיר, שרוצים להמשיך לחיות ולגור בעיר-

שטוב, בריא וצודק לחיות בה.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 36 -

אני מקבלת את האחריות ומחליטה כי עלי לבטא באופן הכי אמיתי את השליחות שבשמה נבחרתי למועצת העיר. אני לכם אזכיר כי באתי מהשטח כדי לחולל שינוי בפוליטיקה המקומית ולהביא את קול העם למוסדותיה.

היום הזה בשמי , בשם בוחרי לפחות, ובשם תושבי העיר שחיכו לבשורה אמיתית בתקציב, אני אצביע נגד התקציב.

אני קוראת לשאר חברי המועצה להצטרף אלי ולקחת אחריות, ויחד להוביל שינוי שיבטא ערכים של צדק חברתי וסביבתי בעיר העברית הראשונה וביפו.

)מחיאות כפיים של הקהל(

מר וירשובסקי:

אדוני היו"ר, חברות וחברי מועצה:

בתור אדם שכבר ישב הרבה שנים בדיונים על אישור התקציב של העירייה הזאת, עיריית תל-

אביב, אני יכול להגיד שחל שיפור גדול במשך השנים בדרכי האישור. יחד עם זה ליבי אינו שלם עם הרבה דברים שאנחנו עושים כאן, ואני קיוויתי ומקווה כל שנה שאנחנו, איך שהוא נמשיך לפתח את החשיבה החברתית-קהילתית הכללית של העיר הזאת כדי לגבש מדיניות כוללנית- איך אנו רואים את תל-אביב היום, מחר, בעוד 10 שנים. אגב, מי שיבדוק בהסטוריה של תל-אביב משנות העשרים – יראה שתמיד אבות העיר חשבו מה יהיה בעוד 10 שנים -15 שנה. הרבה פעמים הם טעו, הרבה פעמים הם ראו ראייה שהיא פשוט מגוחכת היום, הם דיברו על עיר של 50,000 תושבים, ולא ידעו אם ברחוב שינקין יהיו חנויות או לא יהיו חנויות, אבל היה להם חזון, היתה להם ראיה, הם רצו איזהשהו מכלול שלם של עיר עברית ראשונה. הדבר הזה לא מתקיים יותר היום.

אני בהחלט חושב שהדיון בתקציב ושיתוף חברי מועצה בהכנת התקציב- הדבר הזה השתפר במשך השנים האחרונות בצורה מניחה את הדעת, אבל זה עדיין נעשה קטעים-קטעים ולא נעשה מתוך ראייה כוללת- מה צריך להיות בעיר. אני רוצה רק לתת דוגמא אחת- בגלל שאני כבר אחד מאחרוני הנואמים פה היום. ראש העירייה אמר- אנחנו נמשיך לשפר את היכל התרבות פה, אנחנו נמשיך לשפר את הבימה, את המוזיאון וכו' וכו'. אני לא מתנגד לדברים האלה, הדברים האלה אולי חייבים להעשות בקצב זה או בקצב אחר. אבל אם ראש העירייה חושב שבניית תרבות אמיתית ונכונה נעשית רק על ידי מבנים ועל ידי שיפוצים- הוא טועה. העשייה התרבותית זה השקעה בבני אדם, זה השקעה באנשים, זה השקעה בגופי ביצוע, זה השקעה בקהל שיבין את תחום המוזיקה, את תחום התאטרון.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 37 -

מר לייבה:

וזה לא קורה?

מר גלעדי:

אתה יודע כמה משקיעים? אני חושב שמשקיעים יותר מאשר בכל מקום אחר, במקום לעשות צמצום של הפערים. 200 מליון משקיעים בתרבות, זה ממש צדק חברתי?!

מר וירשובסקי:

אני נתתי את זה לדוגמא, אתה לא הקשבת,

מר גלעדי:

הקשבתי.

מר וירשובסקי:

מתוך אולי איזושהי התנגדות אתה לא הקשבת. אני לא אומר שלא משקיעים מספיק וכל זה,

מר גלעדי:

יותר מדי.

מר וירשובסקי:

אני אומר שמשקיעים את זה בצורה הלא נכונה. מדברים תרבות- אומרים בניין, אומרים תרבות-

אומרים מבנה, ולא מדברים בבני אדם, תבינו את זה. אותו דבר זה נכון,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל זה לא נכון.

מר וירשובסקי:

אם זה לא נכון, אז אני כנראה חי בשטוקהולם ולא בתל-אביב. אני מצטער מאוד, אני רואה שמשקיעים יותר ויותר במבנים ובכל מיני פעולות ולא בעשייה האמיתית, וזה נכון גם בתחומים

אחרים. ואני רוצה להגיד: אילו היתה באמת נעשית בתל-אביב עבודה נכונה לגבי בניית התקציב,

של שיתוף מלא של חברי המועצה מתחילת שנת התקציב, מיד למחרת האישור של התקציב מתיישבים ועושים את התקציב של השנה הבאה ומשתפים בזה את הציבור על כל שכבותיו ועל כל שכונותיו, לדעתי היו מכינים תכנית יותר טובה ויותר מתאימה לצרכים שלנו, שאנו זקוקים להם,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 38 -

וזה לא נעשה, ואני מצטער. נכון שאני כחבר מועצה, כאדם שיושב בבניין הזה- משותף יותר בקבלת החלטות על התקציב ממה שהיה בעבר, אני מודה בכך, אבל אני לא יכול, בתחום שמעניין אותי, בתחום שאני מתיימר להבין בו, באמת להביא בצורה שמתחשבים בצורה מספקת ברעיונות, במגמות שאני חושב שהן נכונות- לגבי העיר תל-אביב, לגבי תושביה ולגבי השכונות שלה, ואני חושב שזה אחד הדברים.

למשל היום, הדיון של היום רבותי, אנחנו התכנסנו בשעה ,16.00 תגיע השעה 18.15-18.30 ותקציב של 4 מיליארד שח' יאושר על ידי מועצת העירייה. ואני אצביע בעד התקציב, כדי שלא תהיה אי הבנה, כי אני חושב שיש שיפור וצריך שלעירייה יהיה תקציב.

מר גפן:

אז מה אתה אומר?

מר וירשובסקי:

אם אני לא הצלחתי להסביר לתלמיד חכם כמוך את הדברים שלי.

מר גפן:

לא שלא הצלחת. או או, זה לא עובד. אתה נגד או שאתה בעד?

מר וירשובסקי:

לא, תסלח לי. אני אמרתי שהתקציב העירוני משתפר. יש דברים שנעשים יותר טוב, הדיונים נעשים יותר טוב, אבל אני חושב שבשנת 2007 הם היו צריכים להיות לאין ערוך יותר טובים, יותר מעמיקים. ועכשיו אני רוצה להגיד לכם: הדיון הזה של היום היה צריך להתקיים לפני 4 חודשים, אחר כך הינו צריכים לעבוד על התקציב ולהביא את זה היום לאישור. מה שאצלנו עושים- מניחים לפנינו בעצם כדבר מוגמר- ספר, שאפשר להצביע גם על ספר טלפון- מפני שהמספרים לא משתנים, ולהצביע עליו ולהגיד- זהו התקציב שלכם. ואני חושב שעיר כמו תל-אביב- המתיימרת להיות העיר התרבותית הראשונה בישראל, ,NUNBER-1 עיר המסחר הראשונה, המדע, וכל הדברים האלה, במקום באמת להתמודד עם הבעיות העצומות של החברה הישראלית אז אנחנו עושים דיון מאוד חפיף, מאשרים תקציב של 4 מיליארד וחוזרים ושוקעים לתרדמה ונותנים להנהלה להמשיך לעשות מה שהיא רוצה. ואני חושב שבצורה כזאת אי אפשר באמת להתקדם לעבר תקציב אמיתי ונכון, ולכן- זה הפגם שאני מוצא.

אז אני אצביע, מפני שזה מה שיש,

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 39 -

קריאה מהקהל:

כך תוכלו לנשל יותר אנשים מהבתים שלהם.

מר וירשובסקי:

אני אינני יודע, אני לא מתכונן לעשות פה ניתוח יותר מעמיק. אני אומר שלו הינו משקיעים יותר מאמץ ועבודה.

קריאה מהקהל:

למה?

מר וירשובסקי:

ומילה אחרונה, ואני גומר, ואני אומר את זה לראש העירייה, ואני אומר לך- אני מצביע בעד התקציב, ואני אומר לך שאני במידה רבה תומך בהרבה פעולות שאתה עושה. אבל אני חייב להגיד שחלק גדול מאותם מאות מליונים או מיליארדים שהולכים לכל מיני פעולות, הסכומים האלה נגבים על ידי קנסות שלא היה צריך להטיל אותם, ואני חושב שזו אחת הטעויות הגדולות. כשאני מעלה את זה אומרים,

מר לוי:

אז למה אתה מצביע על התקציב הזה? זה פשע. אתה עומד פה ואתה אומר שלקחו כסף במירמה כדי לממן תקציב ואתה מצביע בעד התקציב?

מר וירשובסקי:

אני קיבלתי פנייה מהרב עובדיה –יוסף להצביע בעד התקציב. עכשיו אתה רגוע? אני קיבלתי ממנו בקשה, איך אני יכול לסרב?

מר גלעדי:

באמצעות מי?

מר וירשובסקי:

את זה אני לא יכול להגיד לך.

אבל רבותי, אני רוצה לומר לכם, אני יושב כאן כל יום בעירייה ואני רואה את הדוחות ואת הקנסות שמטילים, חסרה פה יד שמשגיחה, ויש פה יד קלה מידי על ההדק- להטיל דוחות. ואני

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 40 -

פונה אליך ראש העירייה-לאחר שאני מצביע בעד התקציב, תעשה בדיקה יסודית לגבי הנושא הזה, נעשה פה עוול שהוא מיותר, מפני שיהיו לנו קצת פחות מליונים אבל יהיה לנו יותר צדק חברתי.

מר שומר- היו"ר:

אחרונה חביבה, סגנית ראש העיר גב' דיין.

גב' דיין:

הדס לא מדברת?

מר שומר- היו"ר:

לא, הדס ויתרה.

גב' דיין:

ערב טוב.

אני מרגישה מחוייבות לקצר בתור אחרונה, כי לפחות שכנתי למקום באמת צודקת ושואלת אותי כל הזמן- כמה זמן זה עוד יימשך. אז מורת הרוח מובנת, ואני רק רוצה להרגיע ולומר שהדיונים האלה בכנסת, מאחר שכל החברים נרשמים, נמשכים יומיים – שלושה ושלושה לילות, ואנחנו נרשמים ונמצאים בהיכון. ואני רוצה לומר לזכותי שבקיאות מוחלטת באלתרמן, שלונסקי, נתן זך, דליה רביקוביץ השגתי אצל חברי הכנסת הנוכחים- בפילי-בסטרים הארוכים של התקציב, כי נרשמים כדי לדבר ולהעביר את הזמן ולא כדי להתמודד.

מר גלעדי:

את בוסי את מכירה?

מר שומר- היו"ר:

בוודאי.

מר שומר- היו"ר:

היא מכירה, תאמין לי.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 41 -

גב' דיין:

הזכרתי משוררים, וגם יהודה הלוי נכלל, ואתה יודע, בוא תבחן אותי על מקומה של השירה והספרות המזרחית.

מר שומר- היו"ר:

הוא יפסיד.

גב' דיין:

ואני אבחן אותך גם לגבי המזרחית וגם לגבי הכללית.

מר גפן:

אני מבין שמתחילה תקופת הבחינות.

גב' דיין:

בחינות למי שמערער על הידע.

שביתת המורים, אני רוצה לומר כאן, שלי לפחות די נמאס אחרי 4 שנים להיות המושא של סדרת חינוך. אנו שומעים הערכות לגבי הבקיאות שלנו, מסבירים לנו שלא קראנו, רק מי שקרא הוא בעל זכות דיבור, אני רוצה להגיד לכם שקראנו והתעמקנו , ואף אחד לא יקח כאן מונופול על הבקיאות בתקציב או, רון לוינטל איננו, על היותנו מריונטות. אני רוצה לשאול אם לא נמאסה למוכיחים בשער כל ההתנהלות הזו כאשר הם תורמים אפס,

מר לוי:

אם את קראת את ספר התקציב ואת מצביעה על התקציב הזה, ואת מנהלת את תיק הרווחה, אוי ואבוי.

גב' דיין:

תכף אני אדבר על רווחה. גם המבקרים הקשים, כולל אלה שאינם בקואליציה, על תקציב הרווחה היו להם שבחים, אז תיזהר בתחום שלי, אני מוכנה גם על זה להתמודד עד הסוף.

מר לוי:

אני לא רוצה להזהר, אני רוצה להגיד שיש כשלון חרוץ בעניין.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 42 -

גב' דיין:

יש לך בעיות עם תקציב הרווחה? למה הוא לא דיבר?

מר שומר- היו"ר:

הוא לא רצה לדבר.

גב' דיין:

למה אתה לא דיברת בזכות הדיבור שלך.

מר שומר- היו"ר:

הוא ויתר.

מר לוי:

נתתי לחברת המועצה.

גב' דיין:

היית משכיל אותנו בתחום הרווחה.

אני מבקשת לומר דבר אחד כללי ו- 2 דברים לגבי תקציב הרווחה.

מר לוי:

אני עושה מה שאת לא עושה, אני מכבד חברת סיעה שלך, מה שאת לא עושה ולא נתת לה את הזמן.

מר שומר- היו"ר:

היא לא ביקשה.

גב' דיין:

היא לא ביקשה ממני את הזמן, היא ביקשה ממך כי אתה לא מדבר.

בקיצור, אני רוצה לדבר בשם המריונטות, בשם הבורות, בשם כל אלה שלא טרחו לפתוח את התקציב, בשם אלה שמצביעים אוטומטית. וחבר המועצה וירשובסקי- אתה אומר שההנהלה מחליטה, אתה יושב בהנהלה, אתה בחרת ביטוי לא נכון כשאמרת שההנהלה מחליטה מעל לראשינו.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 43 -

מר וירשובסקי:

בחרתי ביטוי לא נכון.

גב' דיין:

אין החלטות הנהלה שלא באות לאישור מועצה, כל אחד חופשי להביא לאישור הנהלה או לדיון בהנהלה כל נושא שמועלה כאן, ואני רוצה לומר חד משמעית: כל הביקורת על המריונטות וזה, אני לא ראיתי את אנשי האופוזיציה, וכולם הוזמנו, באף לא אחד מדיוני התקציב. אני לא סופרת את השעות, אבל אני יכולה לדבר בוודאות על עשרות שעות בחודשים האחרונים, עשרות שעות.

בין אם זה חינוך, בין אם זה רווחה, בין אם זה תפעול, או עניין של איכות הסביבה, או המינהלה ביפו, כל נושא שמועלה בספר התקציב זכה לאין סוף דיונים, ההערות שלנו וההתערבות שלנו-

שהינו נוכחים- נלקחו בחשבון, אני לא מנכסת את זה ואני לא אלך לפרק לסעיפים ואגיד- רגע, הסעיף הזה הוא שלי. וואלה תראו, הפינה הזו שמוזכרת כאן היא שלי. אין כאן עניין של ניכוס, יש כאן עניין של מדיניות, יש כאן עניין של אחריות, ואני מאוד שמחה שההשתתפות שלנו גם מצאה ביטוי בהחלטות האחרונות ובספר שמונח לפנינו. לכן, המבקרים שלא היו בכל הישיבות האלה ומדברים על נושאים שהם קראו בספר, אתם קראתם את זה לאחר מעשה. מי שמדבר היום על ספר התקציב שמונח על השולחן ולא השתתף בהכנת התקציב, אני לא אומרת שאין לכם זכות דיבור, אבל קצת צניעות לגבי הביטויים שמשתמשים כאן וסידרת החינוך שעושים לנו.

גב' הרץ:

אתם מר"צ?

גב' דיין:

אני מבקשת להעיר באופן כללי, וזה כולנו יודעים, גם מהנסיון במדינה וגם מהנסיון ברשויות המקומיות, תקציב זה רצוי מול מצוי, ואני מוכרחה לציין שב- 4 השנים שהקדנציה הזאת נמשכת, אני מוצאת שהרצוי הולך וכובש שטחים ולא פוטרים אותנו ב-זה מה שיש. את ה-זה מה שיש אפשר לשנות, אנחנו משנים, זה תמיד יהיה רחוק, ואמר את זה נדמה לי- גם פאר וגם מרדכי, זה לא האידיאל שלנו, אבל זה לא האידיאל שלנו כי ההכנסות אינן האידיאל שלנו, ולחלק הכנסות שאין, אני רוצה לדעת,

גב' הרץ:

זה מר"צ?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 44 -

גב' דיין:

אני רוצה לדעת אם מישהו לוקח על עצמו לחלק הכנסות שאין, להבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים אותן- כפי שמדינת ישראל עושה. אני רוצה לדעת מי מטפל היום בעניין שדרות, כמה תקציבים הובטחו, ומה מדינת ישראל עושה בעניין הזה. ואני רוצה לדעת מדוע בכל כך הרבה רשויות מקומיות לא משלמים את הדבר הפשוט של משכורות, משכורות לעובדי רשויות מקומיות. אז אם חס וחלילה זה היה בתל-אביב, או אם חס וחלילה הינו חורגים וכן משלמים במקומות שאין לנו- על זה אני מבינה שיכולה לקום צעקה. אנו עם תקציב מאוזן, אולי זה לא מוצא חן בעיני אנשים. יש לי השגות, אולי היתי רוצה אלכסון אחר או איזושהי הגדלת הגרעון בגלל תחומים שלא טופלו דיים, ואולי גם זה יגיע כשתהיה הרגשת בטחון , אולי אפשר יהיה באחת מן השנים- לקחת יעד באמת גרנדיוזי בנושא סגירת הפערים ולהגיד- נכנס למשך שנה או שנתיים לגרעון מבוקר ובלבד שנשיג את ההשגים האלה. יכול להיות שגם זה יגיע.

אבל בעניין של תקציב ואישור תקציב- אף אחד לא יכול להתעלם מהעניין שמדובר כאן באנשים.

והצטערתי לשמוע דווקא את מרדכי וירשובסקי- שחוזר ומציין שבתחום הרווחה, בתחום ההנגשה ותחום הנכים- שהוא אחראי עליו, אין לו טענות. אז זה לא אנשים? הנכה שהיום יכול להשתמש במעלית או להשתמש בהנגשה, או הילד בבית ספר- שלא חייב ללמוד רק בקומת קרקע כי יש מעלית והוא יכול להיות כמו כן חבריו-בקומות עליונות, זה לא אנשים? על מה אנחנו מדברים? אנו מדברים על תרבות שהיא לא לאנשים? שהיא בניינים? הרי האנשים הם הקהל והם המרכיב העיקרי. ואני לא יודעת למה כאן לא מסתכלים למשל על סל תרבות לבתי הספר? זה לא מטפל בהנגשה המהותית של ילדים למוסדות התרבות בתל-אביב? הבניינים צומחים להם והם ריקים מדם? אין עיר שיש בה נוכחות במוסדות התרבות כמו תל-אביב, גם מתל-אביב וגם מחוצה לה? היכל התרבות לא מלא? האופרה לא מלאה? המוזיאונים לא מלאים עד להתפוצץ? הם מלאים. אני עובדת ברווחה ואנחנו מארגנים באופן קבוע סל תרבות לשכונות עם הבעיה,

קריאה מהקהל:

אני לא הולכת.

גב' דיין:

את יודעת, גם אני לא הולכת לאופרה. אני לא הולכת לאופרה,

שאלה:

למה?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 45 -

גב' דיין:

זה לא בראש שלי.

כי אני לא אוהבת אופרה.

קריאה מהקהל:

למה אמא שלי לא יכולה להנות מאופרה?

גב' דיין:

היא כן יכולה. אנו מקבלים בקשות בענייני תרבות, בוודאי בתי הספר כולם, ואין כאן, יש שוויון מוחלט, הם מונגשים לתרבות בעיר הזאת. אז לדבר על בניינים? ואותו דבר- הפריסה של רווחה והבקשות לרווחה, בין אם זה מאורגן, בין אם זה בעברית או בערבית, ולהוביל אנשים- להביא אנשים בצורה מאורגנת ולהגיע לפריסה. האופרה את אומרת? האופרה היתה בשכונות הדרום, הקימו סדנא, היה שם דבר יוצא מהכלל- שיימשך גם עכשיו. אותו דבר התאטרון. אני יודעת על תאטרון ילדים, עם הנכדות שלי אני הולכת לבית דני כי יש שם היצע יותר גדול מאשר במקומות בצפון. אבל זו לא הנקודה.

אני אסיים בעניין הרווחה. אני רוצה לומר שכמו בכל התחומים= יש עוד לאן ללכת עם רווחה. אני רוצה שלכולם יהיה ברור שהעיר תל-אביב יפו נותנת את השרותים החברתיים הטובים ביותר בארץ. אבל זה לא קנה המידה שלי, אני לא רוצה להיות יותר טובה מקרית מלאכי, אני רוצה להיות הכי טובה בקנה מידה, ובקנה מידה עולמי. אני ממש לא בהתחרות עם ירושלים הענייה והקדושה או עם ערים אחרות שלא יכולות להרים את התחלתה של מערכת רווחה. במערכת הרווחה בתל-אביב, וזה כולל את הבעיות הקשות-שכדאי באמת לקרוא עליהן בפרטים, אין מי שמטפל בילדים בסיכון כמו תל-אביב-יפו, אין בתל-אביב יפו ילד אחד רעב, אין בתל-אביב יפו ילד אחד בסיכון או ילד מוזנח- שהוא איננו מטופל בצורה המקצועית, החדשנית הטובה ביותר, אין מוסד תורני אחד,

מר לוי:

זה בדיחה.

גב' דיין:

זה בדיחה? אז חבל מאוד, כי אתה מדבר על גופם ועל בריאותם של %,17

מר לוי:

אני אשמח לעשות לך סיור.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 46 -

גב' דיין:

בסיורים אני לא פוגשת אותך, ואני שם. אתה מוזמן לחלק גדול מהסיורים שראש העיר עושה –

גם בנושאי רווחה, אני לא ראית אותך באף אחת מהשכונות. לא ראיתי אותך ואני אשמח מאוד לסייר אתך- בין אם זה במקומות שאולי אתה יותר מעורה בהם, או במקומות שאתה בכלל לא מגיע אליהם- כמו עג'מי או מקומות אחרים.

אני מבקשת לציין, פשוט שיהיה רשום לפניכם: תקציב רווחה בתל-אביב יפו, כמו בכל מקום, מורכב משלושה גורמים, ומי שלא יודע- אז אני מביאה לידיעתכם: גורם אחד זה הגורם הממשלתי, שהוא אחראי על פי חוק ובצורה מובהקת ל- %75 תקצוב של תיק רווחה של ילד שהוא תלמיד, של ניזקק, של קשיש וכן הלאה. העירייה, השלטון המקומי- אחראי בכל הארץ ל- %25 מתקציב העלויות של אותם מגזרים שזקוקים לזה, ומי שקיים בתל-אביב ומגיע לו אולי היום באמת הרבה תודות זה המגזר השלישי, זה השותפויות שלנו. אנו לא מדברים עליהן כי הם לא נזכרים בתקציב. איך הינו יכולים לסבסד את הממשלה, כי אין נושא בתל-אביב שאנו מסתפקים בו ב- %,25 כי הממשלה לא נותנת לאף נושא את ה- %75 ברמה שאנחנו רוצים לשמור עליה.

ולכן, תל-אביב נותנת את ה- %,40 %,45 ואנו ממשיכים לחזר אחרי הממשלה. להשלים את זה-

זה הארגונים והעמותות, זה החל מ"אל-סם" ו"אל"מ", ו"יד ליד", ו"בית חם" וכל העמותות האחרות שמטפלות בכל הנושאים של הרווחה, כולל עמותות של מזון ועמותות אחרות של צדקה.

אנו מודים להם בהזדמנות הזו, הם לא נכללים בספר התקציב אבל בגללם ויחד אתם תל-אביב היא עיר ראויה והמובילה בתחום השרותים החברתיים.

תודה רבה.

מר שומר- היו"ר:

אדוני ראש העיר. לאחר ראש העיר אנו ניגש להצבעה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי חברי המועצה הנכבדים:

רון לוינטל נמצא באולם?

מר שומר- היו"ר:

לא.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 47 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שמעתי בקשב רב את הנאומים, ואני חוזר על דבר מאוד פשוט: הצרכים הם דבר אין סופי, היכולת- זה מה שיש לעשות. התקציב איננו אידיאלי, הוא פשרה בין הרבה מאוד רצונות, ואפילו בתוך הדיון הזה ראיתם איך אחד מושך לכאן ואחד מושך לכאן, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לאיזהשהו ממוצע.

נדמה לי שאם תחלקו ותבדקו את הנתונים, אז כפי שאמרתי גם בעבר- בעיריית תל-אביב יפו- אם תחלקו את תקציב החינוך פר ילד או פר תושב- תקבלו תקציב גבוה מאוד בהשוואה לכל עירייה אחרת בארץ הזאת. אותו דבר בנושא הרווחה. קל מאוד לדבר על רווחה ולדבר רק על דבר אחד.

אם יש פנימיות לילדים על חשבון עיריית תל-אביב יפו- זה גם חינוך וגם רווחה. ועיריית תל-אביב היא העירייה היחידה בארץ הזאת שהודיעה למשרד העבודה והרווחה שעל כל הועדה, אם הוא מגיע עם תקציב לאישפוז מוסדי של ה- %75 המקובל, עיריית תל-אביב יפו תמיד תיתן את ההשלמה.

אני לא רוצה להתייחס לדברים שנאמרים פה ככה כלאחר יד, ואפשר לדבר עליהם בפאתוס גדול, אבל כל שופט היום במדינת ישראל ששופט במשפט עם המדינה- מקבל את משכורתו מהמדינה ויש לו ניגוד אינטרסים עם המדינה. מה לעשות שזה החוק לגבי בתי המשפט האלה, והלוואי שהמדינה היתה לוקח את המימון של בתי המשפט המינהליים האלה על חשבונה, אבל מה לעשות שכך היא חוקקה- שאנו צריכים לממן אותם?!

אני לא רוצה לדבר גם על אנטנות סלולאריות, דיברו כאן על נתונים. רבותי, המחקרים שמדובר בהם- אם יש איזושהי עדות זה מהמכשיר עצמו, אבל אין ספק שכאשר יש ריבוי של אנטנות-

הקרינה יותר נמוכה. והקרינה בתל-אביב אגב, נמוכה למיטב זכרוני, מישהו אמר- מאשר בהרצליה.

אני מבין שהבחירות במר"צ מתקיימות, אבל כבר מזמן לא שמעתי נאום מבולבל, חסר ידע ונתונים, מצטט ממקורות שלא הבינו מה הם אומרים, כפי ששמעתי כאן ממך. אבל, מה לעשות שבאמת הגיעו כנראה הבחירות במר"צ וצורך איזה-שהוא להתבלט, אז נקבל את זה באהבה.

אני מקבל את כל ההערות. אני מקווה שנצליח יותר, מר וירשובסקי, להיות יותר מדוייקים, אני מקווה שנעבוד יותר על חזון. אבל אני לא מכיר עירייה אחת שעשתה את התהליך הקשה מאוד, רווי יסורים, של הגדרה- עם הרבה מאוד אנשים ואנשי מקצוע – את ההתחלה של התהליך שנקרא בזמנו פרופיל העיר, נמשך בתהליך ששותפו בו 1,000 אנשים מכל המגזרים בעיר הזאת-

כדי להגיע לחוברת שאפשר לזלזל בה, שמדברת על חזון העיר. אני לא מכיר עירייה אחת, אני מכיר, יש מספר עיריות, אבל אנו וודאי מהמובילים- שעובדת על פי תקציב 5 שנתי שמסתכל קדימה. אנחנו פרפקט? לא. אני מרוצה? לא. אנחנו משתדלים להיות כל הזמן טובים יותר. אנחנו לא מספיק טובים, אבל אנחנו משתדלים לטוב ואנחנו מקבלים כל הערה. רק כשבאים אלי היום

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 48 -

ועושים הפגנה כדי להסביר לי שעיריית תל-אביב צריכה להחליף מהוצאות כאלה להוצאות כאלה, ואגב אני אומר עוד פעם- זה לא סעיף תקציבי, את חזרת על זה.

גב' להבי:

זה העברה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן, אבל הבעיה היא-שבמקום שהינו שומעים אותך בדברי טעם לאורך 4 השנים האחרונות, ואת זה לא זכינו,

גב' להבי:

לא רון, הבאתי הרבה, כתבתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואת זה לא זכינו, למרות בקשותינו התכופות והערניות ועם הרבה רצון טוב. והיות שלא זכינו, לכן אני באמת- עומד לרשותך ולרשות כל חברי המועצה ולרשות כל תושבי תל-אביב לקבל עצות טובות איך לעשות את הכל טוב יותר. ואני אומר כאן- החכמה לא מצויה אצלי, היא לא מצויה אצל חברי המועצה, היא מצויה אצל הציבור הרחב- שמעלה חדשות לבקרים הצעות, תלונות, הערות וכן הלאה, ומכל תלמידי השכלתי. באמת. מפני שבי לא נמצאת התבונה, אלא הצבר של כולנו.

ולכן אני מציע להצביע על התקציב כפי שהוא.

ואני רוצה להעיר כאן הערה נוספת אחרי שאמרתי את מה שאמרתי לגבי התקציב הזה- שאני חושב שאנו כחברי מועצה יכולים להיות גאים על מה שהוא נותן בתחומי החינוך, הרווחה, בתחומי התוכן, בתחומי האופי של העיר הזאת, אנו יכולים להיות גאים עליו.

אבל עכשיו אני עובר לנושא פרוצדוראלי: אנחנו נצביע על התקציב כפי שהוא, וחוץ מזה יש לי הערה: החל מראשית שנת התקציב בחודש ינואר הקרוב- אנו הולכים להפעיל את תאגיד המים העירוני. התאגיד ינהל עבור העירייה את מערך המים והביוב. מכיוון שספר התקציב שמונח לפנינו נערך ללא הפעלה עצמאית של התאגיד, כי זה עדיין לא היה מוכן לצורך הכנסתו, אנחנו נדרשים לאשר את תקציב 2008 יחד עם השינויים הנדרשים לצורך הפעלת התאגיד, ולמעשה הסעיפים העוסקים במפעל המים יהיו סעיפי ההפעלה של תאגיד המים.

גב' הרץ:

לא הבנתי אותך. אתה מביא משהו אחר?

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 49 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כדי להפעיל את מפעל המים צריך להעביר סעיפים ממחלקת המים או אגף המים- אל התאגיד.

הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2008 זה סעיף אחד.

סעיף 2 – עדכון התקציב הרגיל לשנת 2008 בגין העברת פעולות אגף המים והביוב להפעלה באמצעות תאגיד המים והביוב )"אהל שם"( שזה תאגיד המים שהקמנו לאורך השנים.

אלה שני הסעיפים עליהם אנו מצביעים.

תודה רבה.

מר שומר- היו"ר:

אנחנו ניגשים,

גב' הרץ:

אני מבקשת,

מר לייבה:

הצבעה שמית.

גב' הרץ:

רגע, רגע, תן לי לומר מה אני מבקשת:

א. אני מבקשת לשמוע מהיועץ המשפטי את חוות דעתו בעניין של מה שביקשתי בהתחלה, להפריד

בין התב"ר , בין התקציב הבלתי רגיל לבין התקציב הרגיל.

את זה אני רוצה לשמוע, שיהיה בפרוטוקול.

עו"ד סלמן:

הצעת התקציב היא הצעה אחת שהיא כוללת שני רכיבים – גם תקציב בלתי רגיל וגם תקציב רגיל.

גב' הרץ:

שני נושאים או נושא אחד? 10 דקות?

עו"ד סלמן:

נושא אחד, התקציב הוא אחד.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 50 -

גב' הרץ:

לא התקציב, הנושא שמתדיינים בו.

עו"ד סלמן:

אני אומר עוד פעם: זה נושא אחד, זה אישור התקציב, שהוא כולל גם את התקציב הרגיל וגם את

הבלתי רגיל.

מר שומר- היו"ר:

את הלו בקיאה בנהלי העירייה.

הלאה. 2?

גב' הרץ:

דבר שני: ראש העירייה עכשיו העלה נושא,

מר שומר- היו"ר:

אני אחזור על זה.

גב' הרץ:

רגע, נושא שלא מופיע בספרים, האם הבנתי נכון?

עו"ד סלמן:

נכון. לא. הוא כן מופיע בספרים.

מר לייבה:

הוא מופיע בספרים.

גב' הרץ:

ואנו נדרשים להצביע עליו כפי שהוא מופיע בפנינו.

עו"ד סלמן:

זה נושא שכן מופיע בספרים.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 51 -

גב' הרץ:

אז מה היתה ההערה?

עו"ד סלמן:

מפני שהוא לא הופיע בפרוט בנוגע לתאגיד המים. אגב, הדרישה הזאת זו דרישה לפי החוק.

גב' הרץ:

ככה להצביע על זה?

עו"ד סלמן:

לא. הדרישה לגבי תאגיד המים היא דרישה על פי חוק.

גב' הרץ:

אבל השאלה היא- האם ההצבעה שלנו לאישור שלנו היום את תאגיד המים היא ללא דיון.

עו"ד סלמן:

לא,

מר לייבה:

תאגיד המים קיים מזמן.

עו"ד סלמן:

הוא היה בדיון בוועדת הכספים בדיוק כמו כל סעיפי התקציב שמונחים כאן לפני החברים.

מר שומר- היו"ר:

יש עוד משהו?

מר לוינטל:

אפשר לבקש הצבעה שמית?

מר לייבה:

תהיה הצבעה שמית.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 52 -

מר שומר- היו"ר:

אני רק חוזר:

הוחלט לאשר הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת הכספים .2008 עדכון התקציב הרגיל לשנת 2008 בגין העברת פעילות אגף המים והביוב להפעלה באמצעות תאגיד המים והביוב )אוהל שם(.

אנחנו ניגשים להצבעה שמית.

מי בעד התקציב?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. שומר להבי אין

2. חולדאי זעפראני

3. ספיר לוי

4. אגמי הרץ

5. גלעדי לוינטל

6. דרורי

7. וולוך

8. אבי-גיא

9. טיומקין

10. מוזס

11. חושן

12. דיין

13. פנקס

14. כחלון

15. גפן

16. לוברט

17. אמינוב

18. שביט

19. שכנאי

20. וירשובסקי

21. ויסנר

בעד – 21 חברי מועצה , נגד – 5 חברי מועצה, נמנעים- אין.

פרוטוקול ישיבות המועצה השמונה עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 70

מתאריך י"ד טבת תשס"ח )(23/12/07

- 53 -

החלטה: .1 הוחלט לאשר הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת הכספים .2008

2. הוחלט לאשר את עדכון התקציב הרגיל לשנת 2008 בגין העברת פעילות אגף המים והביוב

להפעלה באמצעות תאגיד המים והביוב )אוהל שם(.

)נספח א'(

מר שומר- היו"ר:

אני מודה לכם, ובזאת אנו סוגרים את הישיבה.

תודה רבה וערב טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 18:20

______________ __________

מנכ"ל יו"ר

ערכה: גלילה בן-חורין מזכירת המועצה