פרוטוקול ישיבת מועצה מס 3

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המנין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/09

השתתפו: גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ח. אבי- גיא ש. אגמי ב. בביוף י. בן-יפת

ש.גפן א. גלעדי ר. גלעד-וולנר י. גולדרינג

נ. וולוך פ. ויסנר י. ויצמן ש. זעפראני

ר. חולדאי א. זמיר ח. תמיר ת. זנדברג

מ. טיומקין ר. לדיאנסקי מ. להבי נ. לוברט

ד. להט א. מדואל ש. מסלאוי א. משהראוי

א. סולר ד. ספיר ע. סיקסיק כ. עוזרי

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

ש. מזרחי

נכחו בישיבה: מ. לייבה מנכ"ל העיריה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, א. גרטי, מנהלת לשכת התאגידים, ח. הורוביץ, מבקר העירייה, א.

הורוביץ-קלר, ע' רה"ע, א. וינר, ס' בכיר ליועמ"ש, ע. וינברג, ע' רה"ע, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ע. סלמן, היועמ"ש, ה. פרטוק, דובר העירייה, ס. פריימן, מנהלת אגף התקציבים וס' גזבר, א. שטיינר, הממונה על חופש המידע

הישיבה נפתחה בשעה 18:10

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 2 -

על סדר היום:

1. שאילתות; )עמ' (3

2. אישור סדר היום; )עמ' (12

3. דברי ראש העירייה; )עמ' (37

4. פרוטוקול ועדת נכסים מס' 1/2009; )עמ' (44

5. פרוטוקול ועדת כספים מס' 1/2009; )עמ' (55

6. הצעת חוק עזר לתל אביב –יפו )שמירת הסדר והניקיון( )תיקון( , התשס"ט – 2009;

)עמ' (69

7. בחירת ועדות עירוניות, מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; )עמ' (71

8. מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; )עמ' (84

9. מתן סמכות לפרקליט להגשת תביעות פליליות; )עמ' (98

10. האצלת סמכות ראש העירייה לקבוע תורנויות בתי מרקחת למנהל אגף בריאות הציבור,

מינהל השירותים החברתיים; )עמ' (98

11. הסמכת מפקחים; )עמ' (99

12. נאומים מהמקום; )עמ' (100

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 3 -

גב' דיין- היו"ר:

ערב טוב.

אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה השלישית במניין.

הסעיף הראשון בתכנית, זה עדיין לא בסדר היום, שאילתות.

22. שאילתות:

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת מראש העיר לענות על שאילתות.

אני מבקשת הערה. סליחה יואב, זה טוב שאתה מתחיל בעמידה, זה סימן לבאות שאתה תשב. אני רוצה הערה קצרה. סליחה. נשאלנו שאלה- האם כדי שהציבור, המבקרים, השומעים יבין על מה השאילתות, האם ניתן לשואל לקרוא את השאילתה לפני שניתנת לה תשובה. התשובה היא לא.

זה בנוהל, זה לא בזדון נגד מישהו. אני מבקשת להעיר בהזדמנות ז,

מר לייבה:

בפרוטוקול זה מופיע.

גם השאלה תופיע בפרוטוקול.

גב' דיין- היו"ר:

זה מופיע תמיד בפרוטוקול, אין שאלה.

מה שאני מנסה להגיד זה דבר אחר: הנוהג הוא, וזה אני מדברת בעיקר לגבי השואלים החדשים.

הנוהג הוא ששאילתה היא איננה הצעה לסדר, היא איננה נאום, היא מנוסחת בתמציתיות ובקצרה מאוד, בכנסת היה נהוג- עד 50 מילה לספור את השאילתות. ואז, אם תהיה שאילתה כזו, שאולי לא ברור על מה ניתנת התשובה אני ברצון אקרא אותה, אבל לא חצאי עמודים כפי שהשאילתות הן היום.

תודה רבה.

ראש העירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאחר שמר מדואל לא נמצא, אני גם לא עונה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 4 -

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

שאילתה מס' 8 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג.

התשובה היא: שיפוץ היכל נוקיה הינו פרוייקט רחב היקף אשר נועד לשדרג ולהתאים את ההיכל

העירוני למאה ה-.21 במסגרת הפרוייקט שולב מרכז מסחרי לרווחת תושבי האזור. כפי שנמסר מחברת היכלי הספורט וגורמי הפיקוח בעירייה, במסגרת השכרת השטחים המסחריים נעשה שימוש לצורך מסחרי בשטח של כ-30 מ"ר, המחבר בין שני חלקיה של חנות, זאת בהתאם לאישור שנתנו אדריכל הפרויקט ויועצי הבטיחות. כאשר הסתבר לחברה כי שטח זה אינו בר-השכרה, הפסיקה החברה את השימוש בשטח לצורך המסחרי והרסה את קיר ההפרדה.

לעניין השלט המוצב על גבי ההיכל, לאחר שהסתבר שלשלט שהוצב בהיכל נדרש היתר בנייה, זאת בשל העובדה שהוא מותקן על גבי קונסטרוקציה, פנו גורמי האכיפה בעירייה לחברת יורוקום בדרישה להסרת השלט, שתבוצע במידה והחברה לא תסדיר את העניין.

גב' דיין- היו"ר:

שאלת הבהרה לגולדרינג.

מר גולדרינג:

אני יודע שעכשיו מתנהל נסיון להכשיר בדיעבד דווקא את הדברים שאתה אומר שהם ליקויים שכביכול הולכים לטפל בהם. האם יש מהלך כזה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא בקיא מאחר שלא נשאלתי. אני לא בקיא ולכן אני לא יכול לענות לשאלה. תשאל את השאילתה בפעם הבאה, או שתבוא אלי מחר למשרד ואני אבדוק.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה, בבקשה לשבת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 9 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג לגבי ארועי הגאווה:

ארועי הגאווה בעיר תל אביב - יפו כמו ההשקעה והפעילות העירונית העניפה למען הקהילה הגאה, אין להם אח ורע במדינת ישראל, וכך נכון שיהיה.

ארועים אלה מקבלים דגש מיוחד ותגבור בשנת ה-100 של העיר הזאת וזאת למרות המצב הכלכלי הקשה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 5 -

חבר המועצה יניב ויצמן המוביל את הנושא בעירייה פנה אלי על מנת להבטיח את מימוש הארועים המתוכננים ונענה בחיוב. על פי הסיכום,

מר לוברט:

איזה גאווה יש פה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מעבר לתקציב המיועד לתגבור הארועים בשנת ה-100 שעומד כעת על ,150,000 מובטח גם קיומו של מצעד הגאווה השנתי, וזאת לפחות באותה רמה שבוצעה בשנים הקודמות. הכוונה היא להגדיל את התקציב במהלך השנים בהתאם לצרכים וליכולת.

גב' דיין- היו"ר:

שאלה נוספת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאלה מס' .10

גב' דיין- היו"ר:

לא לא, סליחה, שאלת הבהרה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אי אפשר ככה, אנו לא עונים כך לשאילתות. שאילתות שואלים, עונים, גם זה קרה פעם אחת, תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

יש רשות .

עו"ד סלמן:

יש תהליך של שאילתה נוספת.

גב' דיין- היו"ר:

השואל המקורי רשאי לשאול שאלת הבהרה נוספת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 6 -

עו"ד סלמן:

שאלת הבהרה קצרה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמרתי לך שאני חולה שפעת, אמרת שתחוס עלי.

מר גולדרינג:

לא אמרתי שאני אחוס עליך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אה, לא אמרת.

מר גולדרינג:

העניין הוא שעומד לנגד עיני.

למעשה אנו יודעים בשנים האחרונות הוא- שכל פעם הסכום שמופיע בספר התקציב נמוך מזה שבוצע בפועל. מדוע לא לגלם מראש בספר התקציב את העלות האמיתית שמגיעה ל-200,000 שח', כך נגיע בעצם להבין שאת ארועי המאה, למעשה היום אין שידרוג,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זו איננה שאלה והיא אינה קשורה לשאילתא. נשקול את דבריך בהמשך.

מר גולדרינג:

האם יש אפשרות,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נשקול את דבריך בהמשך, זו תשובתי.

תודה. אני מודה לך.

מר לוברט:

למה התרבות התורנית לא זוכה לכאלה סכומים? מדוע לבזבז כל כך הרבה כסף פה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 7 -

גב' דיין- היו"ר:

אתה יכול להביא 20,000 איש למצעד?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש גם קצת, למען הדיוק. למען הדיוק.

לפני 10 שנים באמת הקהילה הגאה נלחמה על מקומה והיתה נזקקת למצעדים ולהפגנות, וקיבלה סיוע מאוד רציני מהעירייה. אלא שהאגודות עצמן היו מגייסות סכומים נכבדים מאוד, והעירייה הצטרפה בעזרה מתוך חשיבות העניין. עם השנים, ככל שהעירייה הוסיפה, כך הגורמים גייסו פחות. את זה ראוי היה ונכון לציין על ידך כאשר באת ושאלת את השאלה הזאת.

מר גולדרינג:

שאלתי לגבי מה שלא טוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני יודע, אני יודע. אז תגיד שמשהו טוב לפעמים. מותר לך.

מר גולדרינג:

השאלה היא למה לא לתת לזה ביטוי פומבי בספר התקציב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן נשקול את דבריך.

מר לייבה:

אנחנו רוצים לתמרץ את האגודות.

מר לוברט:

אנו לא חושבים שזה דבר חשוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד הרב.

מר לוברט:

אני עוזר לך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 8 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 10 של הגב' בן יפת מתאריך .9.2.2009

הגב' בן- יפת, שאילתה מס' :10

את פה?

גב' דיין- היו"ר:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

התשובה. אני ככה חוזר בכל זאת. השאלה היא בקשר לתחנת שיטור בשכונת שפירא.

ההסכם לא נחתם לנוכח דרישה מופרזת של בעל הנכס, שביקש סכום גבוה בהרבה משוויו של הנכס בשוק. הנושא הובא בפני ועדת שכירויות העירונית, הוועדה לא אישרה את ההתקשרות בגלל שדמי השכירות מופרזים. העירייה תמשיך ותעשה כל מאמץ למצוא נכס מתאים להקמת תחנת השיטור בשכונת שפירא. זו התשובה.

תודה רבה.

מר לוברט:

איך זה שיש כל כך הרבה שאלות לכולם?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם לא נשאל- לא נהיה קיימים.

גב' דיין- היו"ר:

רון, יש עוד שאילתה של יעל- פיצולי דירות בשפירא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סליחה, העירה לי יו"ר המועצה הערה, ואני מתנצל בפני הגב' בן יפת- ששכחתי שיש עוד שאילתא, מספר .11

שאילתה מס' 11 של הגב' בן יפת מתאריך .9.2.2009

הנושא הוא פיצול דירות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 9 -

המחלקה לפקוח על הבנייה ערכה סיור נוסף אתמול, 15.2.2009 בכתובת שצוינה. לפי מימצאי הסיור לא נמצא פיצול דירות בבניין ומספר הדירות זהה למספר הדירות בהתאם לרישומי הארנונה בשנים האחרונות.

שאילתה מס' 7 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 9/2/2009

1. האם הוקם צוות בדיקה לבחינה מחודשת של צו הארנונה

לפני כשבועיים פורסם במעריב כי בחישוב הארנונה התגלה שהתושבים בשכונות הדרומיות של תל אביב נדרשים לשלם ארנונה הזהה לזו המשולמת בחלקיה הצפוניים של העיר. זאת, כתוצאה משיטת חישוב המתייחסת לשנת בניית הבניין ולא לערך הנכס בפועל. נמסר גם כי ראש עיריית תל אביב יפו, הכיר בכך שיש בדבר משום ליקוי המחייב בדיקה, וכי בכוונתו להקים ועדה שתבחן את הנושא מחדש ותדון בשינוי שיטת חישוב מס הארנונה באזורים השונים של העיר. שאלתי היא:

א. מתי תתחיל הוועדה את דיוניה והאם הכוונה היא לתקן את הליקויים שהתגלו כבר בשנת

הארנונה הקרובה, 2009? מתי אמורה הועדה לסיים את דיוניה ולהגיש את המלצותיה?

ב. מה יהיה הרכב הועדה, כיצד יקבע הרכבה והאם יוכלו תושבי העיר להופיע בפניה?

תשובת ראש העירייה

לנוכח ההשלכות והמשמעויות הרבות שיש לשינויים בצו הארנונה , הנושא מצריך בחינה ועבודה מקצועית מסודרת ומעמיקה. במהלך השבועות הקרובים יגובש הצוות המקצועי , שיעסוק בבחינת הנושא ודרכי עבודתו , לרבות שמיעת הציבור וזאת על סמך עבודה שהחלה בעבר.

שינויים בחיובי הארנונה מובאים בצו הארנונה השנתי ועל כן נוכח הבדיקה המעמיקה הנדרשת כאמור וההמלצות והשינויים , ככל שידרשו , יקבלו ביטוי בצווי הארנונה , שיובאו לאישור המועצה בשנים הבאות.

שאילתה מס' 8 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 9/2/2009

הנדון : שאילתה בנושא חריגות וליקויי בטיחות בהיכל יד אליהו )נוקיה(

הריני להפנות אליך שאילתה מכח ס' 36 לתוספת השניה לפקודת העיריות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 10 -

שיפוץ היכל יד אליהו בשיתוף חברת נוקיה הוא אחד מהפרוייקטים המרכזיים בהם היתה מעורבת עיריית תל אביב יפו דרך חברת היכלי הספורט. הפרוייקט ביקש למזג בין נכס ציבורי ושטחי מסחר באופן כזה ששניהם נהנים ואף אחד אינו חסר. ואולם, מהפרסומים בתקשורת עולה כי החברה העירונית לא עמדה על האינטרס הציבורי בשמירה על נכסיו והשכירה שטחים ציבוריים כשטחי מסחר והתעלמה מהנחיות התכנון המאושר ביחס לשילוב שטחי המסחר במרקם הכולל של הבניין. מסיור שערכתי במקום התרשמתי כי הליקויים מלבד מספר שינויים קוסמטיים עדיין עומדים בחריגותיהם וכי הפרסום של החברה המעורבת בשיפוץ חורג בהרבה מהמוסכם והמאושר.

כיצד מתכוון ראש העירייה לדאוג לתיקון הליקויים בבניין חשוב זה.

תשובת ראש העירייה

שיפוץ היכל נוקיה הינו פרויקט רחב היקף אשר נועד לשדרג ולהתאים את ההיכל העירוני למאה ה-.21 במסגרת הפרוייקט שולב מרכז מסחרי לרווחת תושבי האזור.

כפי שנמסר מחברת היכלי הספורט וגורמי הפיקוח בעירייה ,במסגרת השכרת השטחים המסחריים, נעשה שימוש לצורך מסחרי בשטח של כ-30 מ"ר, המחבר בין שני חלקיה של חנות, וזאת בהתאם לאישור שנתנו אדריכל הפרויקט ויועצי הבטיחות. כאשר הסתבר לחברה כי שטח זה אינו בר-השכרה, הפסיקה החברה את השימוש בשטח לצורך המסחרי, והרסה את קיר ההפרדה.

לעניין השלט המוצב על גבי ההיכל, לאחר שהסתבר שלשלט שהוצב בהיכל נדרש היתר בניה )וזאת בשל העובדה שהוא מותקן על גבי קונסטרוקציה(, פנו גורמי האכיפה בעיריה לחברת יורוקום בדרישה להסרת השלט, שתבוצע במידה וחברת יורוקום לא תסדיר את העניין.

שאילתה מס' 9 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 9/2/2009

הנדון : שאילתה בנושא תקצוב אירועי הגאווה בשנת המאה

הריני להפנות אליך שאילתה מכח ס' 36 לתוספת השניה לפקודת העיריות.

בגיבוש תקציב חגיגות שנת המאה, שנערך בתקופת הקדנציה הקודמת, סוכם על שדרוג אירועי הגאווה העירוניים בתוספת של 200 אש"ח.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 11 -

הצורך לבצע קיצוצים בתקציב חגיגות המאה לא פסח גם על אירועי הגאווה. ואולם, מתברר כי באופן שרירותי קוצץ התקציב דרסטית לכדי מחצית. יש לציין כי התקצוב השוטף של אירועי הגאווה עומד על 80 אש"ח בספר התקציב תוך הסתמכות קבועה על תוספות מרזרבות מנכ"ל או ראש העירייה.

הקיצוץ החד בתקציב זה מבטאים תעדוף נמוך לאירועי המאה המיועדים לקהילות הלהט"ב )הלסביות ההומואים הטרנס והבי( בעיר. קיצוץ זה מודגש מאוד לנוכח תקציב של 4 מיליון ש"ח המיועדים לטקס הפתיחה של החגיגות. אין עוררין על חלקן המרכזי של קהילות הלהט"ב ועל הצורך לתת לכך ביטוי בחלוקת משאבי העיר ובחגיגותיה. ולכן:

כיצד מתכוון ראש העיריה לדאוג לכך שחודש אירועי הגאווה בעיר יתוקצב, באופן שעונה על הצרכים התקציביים של אירועים אלה, ובאופן שיתן ביטוי לחשיבות שרואה העירייה בחיי קהילות הלהט"ב בעיר?

תשובת ראש העירייה

1. אירועי הגאווה בעיר תל אביב – יפו , כמו ההשקעה והפעילות העירונית העניפה למען

הקהילה הגאה , אין להם אח ורע במדינת ישראל וכך נכון שיהיה.

2. אירועים אלה מקבלים דגש מיוחד ותגבור בשנת ה – 100 של העיר וזאת למרות המצב

הכלכלי הקשה.

3. חבר המועצה יניב ויצמן המוביל את הנושא בעירייה , פנה אלי על מנת להבטיח את

מימוש האירועים המתוכננים ונענה בחיוב. על פי הסיכום – מעבר לתקציב המיועד לתגבור האירועים בשנת ה – 100 )שעומד כעת על למעלה מ – 150 אלף ₪ ( – יובטח גם קיומו של מצעד הגאווה השנתי , וזאת לפחות באותה הרמה שבוצעה בשנים הקודמות.הכוונה היא להגדיל את התקציב במהלך השנים ובהתאם לצרכים.

שאילתה מס' 10 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 9/2/2009

תחנת שיטור בשכונת שפירא-

בחודשים האחרונים נעשה מהלך בשיתוף עם התושבים להקמת תחנת שיטור במקום מרכזי בשכונה. לאחרונה נמסר אף כי נמצא מקום סוף כל סוף וכי תחנת השיטור שמטרתה להקל על מצב הביטחון האישי של תושבי השכונה עומדת להיפתח אולם לצערי, פעילי השכונה הביאו לידיעתי כי ההסכם לא נחתם עם בעל המקום ולכן תחנת השיטור לא תיפתח בקרוב. אשמח לדעת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 12 -

מהי הסיבה לכך שלא נחתם הסכם במקום אותו הציעו הפעילים ואיך העיריה מתכננת לקדם את הנושא.

תשובת ראש העירייה

ההסכם לא נחתם לנוכח דרישה מופרזת של בעל הנכס, שביקש סכום הגבוה בהרבה משוויו של הנכס בשוק.

הנושא הובא בפני ועדת שכירויות העירונית. הוועדה לא אישרה את ההתקשרות בשל דמי השכירות המופרזים.

העירייה תמשיך ותעשה כל מאמץ למצוא נכס מתאים להקמת תחנת השיטור בשכונת שפירא.

שאילתה מס' 11 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 9/2/2009

פיצולי דירות בשפירא -

בעקבות פנייתי הובהר לי על ידי העיריה כי הבית ברחוב חזקיהו המלך 61 טופל וכי אינו מפוצל.

בבדיקה שערכתי שוב עם פעילי השכונה הובהר לי כי עבודות הפיצול ממשיכות בדירה/ות ,למרות הצו האוסר על בעל הנכס לבצע עבודות במקום. מתי נערכה הבדיקה האחרונה באתר הבניה ועל ידי מי והאם נעשה בירור מול פעילי השכונה המתלוננים?

תשובת ראש העירייה

המחלקה לפיקוח על הבנייה ערכה סיור נוסף אתמול )(15/2/2009 בכתובת הנ"ל.

לפי ממצאי הסיור ,לא נמצא פיצול דירות בבניין ומספר הדירות זהה למספר הדירות )בהתאם לרישומי הארנונה( בשנים האחרונות.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אנו עוברים להצעות לסדר היום.

23. אישור סדר היום

הצעות לסדר היום:

1. מר דן להט- הסדרת נושא הלופטים בעיר תל-אביב יפו , על ידי קביעת קריטריונים חדשים

ונכונים ואישור שינוי יעוד מתעשייה למגורים באותם מקומית שיעמדו בקריטריונים הנ"ל:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 13 -

גב' דיין- היו"ר:

הנושא הוא הסדרת נושא הלופטים בעיר תל-אביב יפו על ידי קביעת קריטריונים חדשים ונכונים לאישור שינויי ייעוד מתעשיה למגורים באותם מקומות שיעמדו בקריטריונים הנ"ל.

מחיאות כפיים של הקהל

מר להט:

ערב טוב גבירתי היו"ר- גב' יעל דיין, כבוד ראש העיר מר רון חולדאי, חברי מועצה נכבדים.

כפי שנאמר, אני מבקש להעלות הצעה לסדר להסדרת תופעת הלופטים בעיר תל-אביב יפו.

לאחרונה התעוררה שאלת הלופטים בעיר. הנושא קיים מזה שנים, אולם מדיניות אכיפה של העירייה העלתה את הנושא ביתר שאת על פני השטח.

אין בחוק התכנון והבנייה הגדרה למונח לופט אולם הרעיון ברור לכולנו. ניתן לומר שלופט זה סוג של מגורים, מפעל ישן, מבנה תעשייתי או בית מגורים נטוש המותאמים למחייה. תופעת השימוש בלופטים, דהיינו חללי תעשייה גבוהים שהוסבו למגורים החלה להתפשט בעיר מזה כ-8-10 שנים ותפסה תאוצה בשנים האחרונות. למיטב ידיעתי, הנושא גם עלה בוועדת התכנון בסוגיות שונות, ואף קיבל התייחסות במסמך מדיניות באזור נחלת יצחק. תופעת הלופטים בעולם בכלל ובתל-

אביב יפו בפרט היא תהליך חברתי כלכלי אשר משלב חיפוש אחר פתרון מגורים זול יחד עם שינוי פני העיר כתוצאה מיציאת מפעלים ובתי מלאכה מהעיר אל הפריפרייה, בתהליך כתוצאה מעליית מחירי הנדל"ן. רבותי, קצת שקט.

מר לוברט:

לופט גשעפט.

מר להט:

אין חולק על כך כי נכון להיום צורת מגורים שכזאת היא לכאורה בלתי חוקית,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה לכאורה?

מר להט:

ושלא תהיה אי הבנה בעניין. אולם, בערים רבות בעולם, דוגמת ניו-יורק, ברלין , לונדון ואחרות הבינו כי התופעה היא חלק משינוי אורבני –חברתי והשכילו להפוך את התופעה ליתרון לטובת תושביה הצעירים של העיר והעיר עצמה, וזאת על ידי הפיכת אזורי תעשייה ומסחר לאזורים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 14 -

שוקקי חיים- המהווים מקום מפגש לצעירים, נוער ולתושבי העיר בכלל. זה המקום גם להדגיש כי העירייה היתה מודעת לתופעה כמעט מבראשית. על פי הערכות שונות יש בעיר כ- 1,500 לופטים.

גם אם המספר הזה אינו מדויק ואין לי מספר מדויק, הרי שאין ספק כי התופעה קיימת והיא מרוכזת במספר מקומות- כגון שכונת מונטיפיורי, פלורנטין וברחובות נוספים בעיר.

סיעת הירוקים חקקה, בין היתר, על דגלה, את הרעיון של דיור בר השגה, שגם כולל בחובו את שמירת הצעירים בעיר. לא רק הירוקים דוגלים ברעיון של דיור בר-השגה, גם סיעת הצעירים, מר"צ, עיר לכולנו, הליכוד, וגם תל-אביב-,1 אני משוכנע שאינה מתנגדת לרעיון, כמו אף אחד אחר. הכשרת הלופטים הינה חלק מהפתרון, ברור שהיא לא הפתרון עצמו, וגם לא באנו לדון היום בפתרון בכללותו. אנו רואים בנושא הלופטים נושא חשוב מהסיבות הבאות: כפי שאמרתי, דבר אחד- הם חלק מפתרון הבעיה של דיור בר השגה. חשובים לנו הצעירים- שנתפסים כחיוניים להתפתחותה של עיר מבחינה כלכלית ותרבותית, וחשוב שלא ינטשו אותה וימשיכו גם לגרום לעיר להיות תוססת אף יותר. המדובר בשידרוג מבנים קיימים והפיכתם למקום מגורים במצב טוב, בעל תשתיות חדשות. זהו מיצוי מכסימלי של מבנים מעורבים, בכך שביום קיימת תעשייה ובלילה- הדיור הוא הנושא המוביל. הכשרת אזורים לאזורי מגורים מצמצת בעיות פשיעה- ככל שקיימות, אם קיימות. בניית הלופטים היא פרטית והעירייה אינה צריכה להשקיע משאבים כלכליים גדולים, הגם שברור לנו שלמרות הכל היא כן צריכה להשקיע משאבים שקשורים לתשתית מסביב. פתרון הדיור הוא מהיר ומיידי. העיר תל-אביב יפו,

גב' דיין- היו"ר:

ראיתי, רשמתי. זה כל כך הפגנתי שזה לא לכבוד המפריע.

כן סליחה.

מר להט:

העיר תל-אביב יפו יכולה להתעלם מתופעת הלופטים, ואם תחליט כך, יכול אף ותהיה צודקת מבחינה משפטית. אולם מאידך גיסא ניתן לאמץ את גישתן של ערים רבות בעולם- שהבינו כי העולם משתנה, וגם תל-אביב משתנה, ולפתוח בתהליך מסודר אשר יסדיר את נושא הלופטים במקומות בהם ניתן לעשות כן. אנו מאמינים כי צריך להטות אוזן לבעיות התושבים ולא לפעול נגדם אלא אתם, כמובן הכל במסגרת החוק.

לאור כל האמור, אנו מבקשים לנקוט במדיניות של מתן תוקף חוקי לתופעת הלופטים באזורים המתאימים לכך. ביום 13.1.2009 הגשתי מסמך מדיניות לפתרון בעית הלופטים בתל-אביב. אני מבקש שתוך 30 יום המסמך יעלה לוועדה המקומית לדיון, שהיא הגוף הסטטוטורי המאשר מסמכי מדיניות, והמלצותיה יובאו לדיון ואישור המועצה.

תודה רבה לכולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 15 -

מר ספיר:

אדוני ראש העירייה, יושבת הראש, חברי המועצה.

קודם כל לא מדובר בבעיה של לופטים, כי המילה לופט לצערי הרב לא מופיעה בחוק התכנון והבנייה, כפי שאמר חברי, ולכן אם אפשר להגדיר את זה במינוח חוקי- מדובר פה בעצם בהרחבת השימושים באזורים המיועדים לתעסוקה ולתעשייה בתכניות בניין עיר, זה בעצם אולי המינוח המדוייק לנושא הזה. תכנית בנין עיר קובעת בעצם את כל התנאים האלמנטריים שדרושים כדי לקיים את אותם שימושים. כמו למשל באזור מגורים צריך להבטיח שיהיו בתי ספר, יהיו מוסדות ציבור, יהיה בתי כנסת, יהיו גני ילדים ויהיו תנאים סבירים ואלמנטריים שמונעים מטרדים, מונעים זיהום אוויר וכד'. אנו לא יכולים לאשר מגורים באזורים שאין בהם מוסדות ציבור, ואין אפשרות לספק את צרכי הציבור באותם אזורים, אזורים שבעצם גורמים נזק בריאותי או אחר לציבור. ולכן קיימת בעיה להכניס שימושים של מגורים באזורים שנקבעו לתעשייה ומלאכה.

היתה איזו הצעה, שכאילו יבטיחו שבאותן דירות, באותם לופטים לא יכניסו אנשים מסוג מסוים, לא יכניסו משפחות. גם זה בלתי אפשרי, כי אין שום דרך חוקית,

גב' דיין- היו"ר:

מר גפן והרב לוברט, שיח חכמים, אבל בשקט.

מר גפן:

רוצה להשתתף?

גב' דיין- היו"ר:

לא, לא היום.

בבקשה כב' הרב.

מר ספיר:

אני חוזר ואומר שניסו לומר שבעצם ניתן אולי להגביל באותן דירות- סוג מסוים של אנשים צעירים, כאלה שאולי לא אכפת להם לגור באותם אזורים, אבל שוב- לצערי הרב אין אפשרות חוקית להבטיח שהדירות האלה יושכרו או יימכרו לאנשים מסוג מסוים, ולכן אי אפשר למנוע ממשפחות למשל להכנס לאותם אזורים, וברגע שנכנסות משפחות לאותם אזורים- חייבים לספק את כל הצרכים, כולל מוסדות ציבור וצרכים אחרים.

ולכן מהנדס העיר- לבקשתי, לבקשתנו- התחיל לבצע בדיקות במספר אזורים בעיר, מתוך מטרה באמת לבדוק את האפשרות לנסות ולשנות חלק מהיעודים, ולאפשר ערוב של תעסוקה ומגורים באזורים מסוימים שבהם השימושים האלה לא מתאפשרים, וכמובן לקבוע את התנאים שראויים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 16 -

לכך, כמו התנאים שדיברתי קודם- לרבות שמירה על בריאות הציבור ותנאים נוספים. הואיל שהבדיקה הזאת כבר החלה, מה שאני מציע, בהמשך למה שאתה אמרת, זה שלכשתסתיים הבדיקה, להביא את התוצאות שלה לוועדת בניין ערים.

מר להט:

תוך כמה זמן?

מר ספיר:

כאשר היא תסתיים.

ההצעה היא להעביר לוועדה.

גב' דיין- היו"ר:

אתה מבקש או שהמציע מבקש?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה רוצה להצביע להעביר לוועדה?

מר להט:

ביקשתי להציע להעביר לוועדה.

גב' דיין- היו"ר:

להצביע להעביר לוועדה.

מר להט:

תוך כמה זמן?

גב' דיין- היו"ר:

לקבוע פרק זמן זה בינך ובין הוועדה, המועצה לא קובעת פרקי זמנים, היא מצביעה לאן לנתב את ההצעה.

אני מבקשת להצביע .

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי בעד להעביר לוועדה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 17 -

גב' דיין- היו"ר:

להוריד מסדר היום.

מר גפן:

סליחה, הוא מסכים להעביר את זה?

מר ספיר:

הוא הציע.

גב' דיין- היו"ר:

הוא הציע להעביר את זה.

מר גפן:

אז לא צריך להצביע.

גב' דיין- היו"ר:

תרשו לי. כולם מתקנים אותי, תודה רבה, מכל מלמדי השכלתי, אני מבקשת להצביע,

מר גפן:

אם המציע הסכים, אין הצבעה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גפן, היא בדקה, יש תקנות חדשות, אם היא אומרת- זה כנראה נכון.

גב' דיין- היו"ר:

גם מצביעים על איזה וועדה להעביר, לא סתם לוועדה.

אנו מצביעים- להעביר לוועדה מקומית, ועדת משנה מקומית.

מי בעד?

קריאה:

שמית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 18 -

מר לייבה:

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. דיין אין רחל

2. גלעדי מדואל

3. חולדאי יואב

4. ספיר יעל

5. מסלאווי נוח

6. אגמי

7. כרמלה

8. וולוך

9. חביבה

10. טיומקין

11. אלון

12. אסף

13. יניב

14. בביוף

15. גפן

16. לוברט

17. סיקסיק

18. ראובן

19. מיטל

20. תמר

21. אחמד

22. חנה

23. דן

24. פאר

החלטה: מחליטים להעביר את ההצעה לועדת המשנה לתכנון ובנייה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 19 -

2. מר ארנון גלעדי- הנעת פרוייקט כפר שלם:

מר גלעדי:

גבירתי יו"ר המועצה, אדוני ראש העיר, חברי- חברי מועצת העיר, קהל נכבד.

כמי שגדל וגידל את ילדיו בכפר שלם ומתגורר עד עצם היום הזה בכפר שלם, וכמי שניהל את חברת "חלמיש" במשך מספר רב של שנים, אני אומר לכם שכפר שלם היא נמצאת על חבית חומר נפץ. וזה לא מהפה החוצה. אני חי שם, אני שומע את האנשים, אני שומע את התחושות והתחושות לא קלות. התחושות לא קלות לא רק כלפי עיריית תל-אביב, כלפי כל המימסד. וזה מזכיר לי את התקופות של שנות ה-,70 של התחושות של הקיפוח בכפר שלם.

נושא הפינויים בכפר שלם זה לא עניין של קואליציה או של אופוזיציה, זה לא עניין של הליכוד ולא של מפלגת העבודה, לא של מר"צ ולא של ש"ס.

קריאה:

אין מפלגת העבודה ואין מר"צ.

מר גלעדי:

הנושא הזה הוא נושא חברתי ממדרגה ראשונה- של זכויות חוקיות של אנשים שהתיישבו בכפר שלם על פי הוראות ממשלת ישראל דאז.זכות הפינוי של התושבים הוותיקים היא לא זכות שבאה מרצון טוב, היא זכות שבאה מחוק פינוי ובינוי של שנת .1965 זכויות הפינוי שלהם הן זכויות חוקיות לכל דבר ועניין.

כפר שלם יושב בשנת 1948 על ידי רבים מעולי תימן שהגיעו אז במבצע כנפי נשרים. במהלך השנים הפכה השכונה הזאת לאזור מצוקה שמתאפיין בעוני, דלות, אלימות, סמים וכיו"ב, כל זאת לאור ההזנחה הפושעת של הגופים הציבוריים באותה עת. אני אומר לכם כאחד שגדל שם - כשהיינו לוקחים מונית והינו מבקשים שיכניס אותנו לתוך פאתי כפר שלם, הוא היה מסרב להכנס לתוך כפר שלם, הוא היה מוריד אותנו בלה-גרדיה ואומר- תלכו ברגל, אני לא נכנס לכפר שלם. זוכרים את זה אהרון? זה לא היה תקופה קלה, זה גם לא היה לנו הרגשה טובה מבחינת אדם שגר באזור הזה.

בתחילת שנות ה-60 הוקמה חברת "חלמיש" על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל-אביב. חברת "חלמיש" לקחה על עצמה לטפל בפינויים ובבינוי של משכנות העוני בכפר שלם – זה היה תפקידה העיקרי באותה העת. במרוצת השנים פונו אלפי מתגוררים שהתגוררו בתנאי צפיפות קשה ביותר באזור כפר שלם, הם התפנו לשכונות בתוך אזור כפר שלם- מה שנקרא- שכונת נווה אליעזר, ליבנה, כפיר, מעברות על עמודים. הם היו לפני זה במעברות ואחר כך עברו לעמודים. כיום נותרו כ-400 משפחות זכאיות על פי כל דין לנושא של הפינויים. בסוף שנות ה-,80 לאור התוצאות

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 20 -

העגומות של שכונות הפינוי ויצירת שכונות העוני, כפי שאמרתי, יזם ראש הממשלה לשעבר-

אריאל שרון- בתפקידו כשר השיכון, יחד עם יו"ר ועד התושבים, טוביה מדמון ז"ל, שינוי של הקריטריונים ואופי הפינוי בכפר שלם: במקום לפנות למעברות על עמודים, פינו אותם לבנה ביתך בתוך האזור, עם סכום שיש להם יכולת- גם לבנות את ביתם , גם לשקם את עצמם- גם מבחינה פיזית וגם מבחינה חברתית. לא רק פינוי של –הרסנו, לך תגור בשיכונים, אלא גם נתנו להם את הנושא של השיקום הפיזי, גם את השיקום החברתי, ויישרו למעשה לתושבי כפר שלם את הגב.

אכן, במהלך סוף שנות ה-90 התבצע גל גדול של פינויים- כאשר תושבים וותיקים פינו את ביתם ועברו להתגורר בכפר שלם. אני הייתי חלק מאותו מימסד שטיפל בנושא של הפינויים. הם השתלבו, כמו שאמרתי, לא רק מבחינה פיזית. ראה המינהל כי טוב וערך הקרקע התחיל בכפר שלם להמיר לשחקים, אז יחידת דיור בכפר שלם הגיעה ל-65,000 דולר ליחידת דיור, כאשר זה התחיל בהתחלה ב-,20,000-30,000 ותוך מספר שנים- בשל הפעילות האינטנסיבית- גם של הפינויים, גם של הפיתוח וגם למעשה של האווירה החברתית, הגיעו הקרקעות בכפר שלם ל-

65,000 דולר ליחידת דיור. כמובן שכאשר גופים ציבוריים רואים שיש ערך כלכלי באותו מקום, וזה כבר לא משהו שהוא נידח ומשהו שלא שווה מבחינת ערך כלכלי, ביקשו להגיע ולעשות התחשבנות למעשה- בין חברת "חלמיש", עיריית תל-אביב ומינהל מקרקעי ישראל, משנות ה-60 ואילך. לאחר מו"מ רבים, מייגעים, שישבתי בהם- לא ימים ולא לילה, ישבנו הרבה מאוד שעות עם מינהל מקרקעי ישראל, עם אגף החשב הכללי ועם נציגי משרד האוצר, הגענו אז למעשה להחלטה שאושרה על ידי מועצת המינהל- שנקראת החלטה מס' .906 בהחלטה הזאת אושרו הקריטריונים של שנת ,1996 וזה כתוב, זה כתוב בגוף ההחלטה. לאחר מכן שונתה ההחלטה ל-

,995 אבל גם בהחלטה 995 למעשה סעיף 12.8 אומר באופן מפורש: החברה תגיש כנגד מחזיקים אשר המו"מ לפינויים מוצה ללא תוצאות, תביעה לסילוק יד ותביעה לדמי שימוש ראויים. דהיינו, לאחר שניהלו מו"מ בידיים נקיות ובלב חפץ עם התושבים וראו שלא מצליחים להגיע אתם לעמק השווה, אז הולכים לשלב של התביעות המשפטיות. גם בהחלטה החדשה, דרך אגב, זה מופיע בגוף ההחלטה.

לפני מספר שנים, בעת כהונת ההנהלה- לא זאת, הקודמת, הוחלט באופן תמוה וחד צדדי על שינוי הקריטריונים שנקבעו על ידי מועצת המינהל, כפי שאמרתי. באותה עת ראש העיר רון חולדאי היה ער לנושא הזה ועל פי בקשת התושבים מינה את עו"ד עמי פזטל כבודק- שיבדוק מה פשר הנושא של שינוי הקריטריונים. ולאחר מספר שבועות אכן התברר שעו"ד עמי פזטל קבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים- שאכן שונו הקריטריונים.

קריאה מהקהל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 21 -

גב' דיין- היו"ר:

שרה בבקשה.

הגב' בוכמן.

קריאה מהקהל.

מר גלעדי:

לכן, מה שאני אומר, שהנהלת החברה דאז הקדימה את המאוחר למוקדם, ובמקום לבוא למו"מ כנה ואמיתי עם התושבים החלה במשפטי פינוי להסרת יד. כל זאת, בניגוד כפי שאמרתי, להחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל. לאור כך לא נשאר לועד התושבים ולתושבים במקום האפשרות לפעול, והם התחילו לפעול ביתר אינטנסיביות בכל הגופים שעמדו לרשותם: ועדת הכלכלה, וועדת ביקורת המדינה. בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ משה כחלון, ולאחר מכן בראשות ח"כ גלעד ארדן, החלו לבדוק את פשר הנושא של פעילותה של "חלמיש" בכפר שלם. ואכן, החלה להתגבש הצעת חוק ביוזמתו של ח"כ גלעד ארדן וחברי כנסת נוספים, שהונחה על שולחן הכנסת ועברה קריאה טרומית- בנושא של חידוש הפינויים וקריטריונים חדשים בכפר שלם שמאפשרים לתושבים להתפנות באופן סביר.

ק ר י א ה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה על העזרה, תודה רבה שוב פעם.

אני מבקשת.

מר גלעדי:

צריך במשאים ומתנים עם תושבים לגלות אורך רוח, סבלנות וסובלנות עד אין קץ. זה לא שיחה אחת ולא שיחה שנייה, זה עשרות שיחות עד שבסופו של דבר מגיעים לעמק השווה על פי הקריטריונים שנהוגים באותה עת.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת להפסיק את מחיאות הכפיים.

ארנון, אתה מעבר לזמן אז אתה צריך לסיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 22 -

מר גלעדי:

עוד דקה.

הפעילות שמתבצעת כיום היא פעילות לא חוקית, לא מוסרית, וחוטאת ליעדים שחברת "חלמיש"

אמונה עליהם.

אדוני ראש העיר, אתה מכיר מספר לא מועט של תושבי כפר שלם. אתה מכיר אותם גם באופן אישי וגם באופן של סיורים רבים שאתה עורך באזור. תושבי כפר שלם הם אנשים נורמטיביים, אנשים שנמאס וקצה נפשם בסחיבה וגרירת רגליים של החברה שאמורה לפנות אותם. כל אחד מהם לא רוצה את מה שלא מגיע לו. אני אומר לך, היות ואני מכיר אותם וגם אתה מכיר אותם, הם רוצים בסה"כ את הזכויות החוקיות שיש להם, את הזכויות שניתנו להם על פי כל דין. הם לא סחטנים והם לא אנשים שבאים זה מכבר לקבל זכויות לא להם.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה ארנון.

מר גלעדי:

לכן אני קורא מפה, ואני מקווה שאני משקף את הלך הדברים של כולנו יחד, ומבקש כי מועצת העיר תאשר את הנושא כפי שציינתי ודיברתי, ותעביר אותו להנהלת העירייה- שתקיים דיון בהנעת פרוייקט הפינויים בכפר שלם באופן הוגן, שקוף ומותאם, על בסיס הקריטריונים והמשק הכספי, מתוך רצון להגיע להסכמות רחבות ככל הניתן בין "חלמיש", התושבים והמדינה. ואני אומר לך שיש שם תושבים שיודעים מה הגבולות מבחינתם, והם רוצים להתפנות.

מכאן אני קורא לחברת "חלמיש" להקפיא את הגשת התביעות המשפטיות למשפחות הוותיקות-

שקיבלו מכתבי פינוי והסרת יד לתקופה של עד חצי שנה. באותה תקופה, אנחנו יחד עם התושבים ויחד עם הגופים הציבוריים, נכנס למו"מ אינטנסיבי כדי להביא את הפרוייקט הזה בסופו של דבר לצאת לדרך. לצאת לדרך ולגרום לפיתוח משמעותי וחדש של כפר שלם. וכל הסיכומים וכל ההבנות, לאחר מכן- אם יצטרכו, נביא אותם גם למועצת העיר.

תודה רבה.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

שניה רון, סליחה, יש לנו הצעה לסדר נוספת באותו הנושא, ואני מבקשת לשמוע אותה וראש העירייה יענה על שתי ההצעות יחד.

אני מבינה שיואב מחליף את מדואל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 23 -

3. מר גולדרינג- הקפאה/עצירה של הליכים ותביעות משפטיות שמנהלת חברת חלמיש ועיריית

תל-אביב נגד תושבים וותיקים בכפר שלם.

מר גולדרינג:

מועצה יקרה, קהל נכבד:

אנחנו בעצם התחלפנו בתפקידים שלנו מהטעם המאוד מאוד מוזר שאדם שכביכול הדבר נוגע לעניינו באופן ישיר- כי הוא נציג ציבור, הוא ראש ועד של תושבי כפר שלם, ובכל זאת הגירסה שהיועץ המשפטי מחזיק בה – שהוא לא יכול, כי הוא כביכול לכאורה נמצא בניגוד עניינים. זה דבר שהוא לחלוטין מוזר מאוד בעיני, ואנחנו כמובן עומדים לעתור לוועדה לברור ניגוד עניינים במשרד הפנים. כיוון שנראה לנו מאוד מאוד מוזר שאשה לא יכולה לקדם עניינים של נשים- כמו שאנו עתידים לראות בהצעה לסדר הבאה, אני לא אוכל לדאוג לכל הדברים שקשורים לפלרונטין, וכך הלאה וכך הלאה. הגבול פה הוא מאוד מאוד דק, ואני חושב שכאן- בהקשר הנוכחי, נעשה עוול, ויש פה בעצם משהו מאוד מאוד מוזר לגבי כל השיטה הנציגותית של הדמוקרטיה. כלומר, ברגע שאדם בא בשם ציבור שהוא חלק ממנו והוא נציגו, הוא לא יכול לכאורה להביא את העניין, ואנו רואים את זה- אם לא כבעיה משפטית, בטח כבעיה ציבורית ודמוקרטית. לכן אני לקחתי על עצמי להביא את ההצעה של אהרון, אני עושה את זה כמובן עם פחות בקיאות, על בסיס הדברים שאהרון הביא בפני.

לפני שאני מתחיל את ההצעה, אני במסגרת 10 דקות,

גב' דיין- היו"ר:

במסגרת הזמן.

מר גולדרינג:

אני רוצה גם לציין עוד שני דברים:

1. לנסות ולהסביר מדוע אנחנו נמנעים כשהצעות שמובאות לסדר, ברגע שמוצע שיגיעו לוועדת

ההנהלה, שאנו כמובן לא מיוצגים בה. אבל יש טעם אחר למה אנחנו נמנעים. אנחנו נמנעים כי אנחנו חושבים שמועצת העיר והמעמד הזה שבו – גם התושבים יכולים לקחת חלק, וגם אפשר אחר כך לקבל על זה פרוטוקול ציבורי, ידוע, מה שלא נכון לגבי וועדות, בטח לא לגבי וועדת הנהלה, אנחנו חושבים שהנושאים האלה- ראוי שישזפו בעין הציבורית, ראוי שדיון ציבורי של אנשי ציבור, של נבחרי ציבור- יהיה פתוח, דמוקרטי, ושכל אחד מכם חברי המועצה- תוכלו בבמה ציבורית לתת את העמדה שלכם. זו תהיה עמדה שתהיה עקבית, כל פעם שמישהו יציע להסיר מסדר היום ולהעביר לאיזושהי וועדה, אנו נתעקש- במידה שיתאפשר לנו, שהדיונים כן יתקיימו

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 24 -

במועצת העיר, כמו שגם אני אבקש גם בסוף ההצעה הזאת- לקיים דיון כאן, על סדר היום, כמו שראוי ומקובל.

מר ויסנר:

ק ר י א ה.

מר גולדרינג:

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו,קרה דבר מאוד מאוד מוזר. יש הנחיה, הנחיה שבעצם לא נמצאת באף תקנון, אבל יש בעצם איזושהי הנחיה של יושבת הראש ושל אנשי הבטחון,

מר גלעדי:

ההצעה שלו היתה על כפר שלם ולא היתה סמנטיקה, דבר לעניין.

מר גולדרינג:

תודה ארנון.

גב' דיין- היו"ר:

הוא במסגרת הזמן שלו.

מר גולדרינג:

אני רק רוצה הקדמה, לפני שאני נכנס להצעה עצמה. אנשים שרצו להכנס למועצה ולבשו חולצה אדומה, לא הורשו.

מר לדיאנסקי:

גבירתי, זו הצעה לסדר, אי אפשר לדבר על הכל.

גב' דיין- היו"ר:

אדוני, גבירתי רוצה לומר לך שאתה מדבר, זה לא עניינך, הוא מקבל 10 דקות, אפשר לדבר על הכל. אתה גוזל מזמנו, אתה גוזל מזמנו, אתם גוזלים מזמנו, אני לא סופרת לך את הזמן הזה.

מר גולדרינג:

אף אחד לא גוזל מזמני, זה זמן שניתן לי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 25 -

גב' זנדברג:

אני מבקשת לקבל חזרה את הזמן של הישיבה הקודמת, שחרגת מהנושא.

מר לדיאנסקי:

מה זה? הוא ידבר על הגשם שירד היום על תל-אביב.

גב' דיין- היו"ר:

אתם לוקחים מזמנו, וחבל.

אתם לוקחים מזמנו, וחבל.

מר גולדרינג:

זה לא זמן שנלקח, זה זמן שינוכה כמובן.

דבר מאוד מאוד מוזר, כי בעצם פעם חשבנו שחולצה פוליטית זה חולצה שכתוב עליה איזהשהו מסר, עכשיו היתה פרשנות מפליגה מאין שיעור שמזכירה משטרים חשוכים ביותר, שאומרת שצבע אדום די בו, וזה מזכיר ממש את הגנרל מקארטי בכבודו ובעצמו. פשוט לא נתנו לאנשים שיש להם חולצה אדומה- להכנס. זה דבר שהוא ממש מופרך.

מר לדיאנסקי:

מה זה קשור להצעה לסדר?

גב' דיין- היו"ר:

ראובן לדיאנסקי ויואב גולדרינג, בבקשה, שקט עכשיו. שניכם, גם אתה, אני מבקשת ממך לסדר, בבקשה שקט.

מר לדיאנסקי:

תנהלי את זה כפי שצריך.

גב' דיין- היו"ר:

אני אנהל את זה איך שאני רוצה ולפי התקנון, ותפסיק לתת לי הוראות.

מר לדיאנסקי:

יש תקנון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 26 -

גב' דיין- היו"ר:

יש תקנון, אני נוהגת לפיו, יש כאן יועץ משפטי, אם מישהו רוצה לשבת במקומו, הוא היחיד שמעיר לי כשצריך, ואין צורך בעזרה נוספת.

ובאשר לסוודר אדום, גם אני לובשת סוודר אדום, אז בבקשה, אל תשמיץ את האדום כצבע.

אדום עולה.

מחיאות כפיים של הקהל

ועכשיו ההצעה לסדר.

מר גולדרינג:

הצעה לסדר: הקפאת הליכים ותביעות משפטיות כנגד תושבים וותיקים בכפר שלם.

עם קום המדינה יושבו על ידי ממשלת ישראל בכפר שלם, שהיה לפני כן כפר סלמה, מהגרים, בעיקר ממוצא תימני, שהובאו הישר ממחנות העולים. לאורך שנים רבות נהגו הרשויות הזנחה בטיפול בתושבי הכפר ומנעו מהם אמצעי מחייה בסיסיים, כשבאמצע שנות ה-,60 בעקבות נסיקת מחירי הקרקע נעשה נסיון לגזול את אדמותיהם במסווה של תכנית פינוי-בינוי. כפר שלם הינו מקרה ייחודי במפת תכניות פינוי-בינוי בישראל, והיה כזה עוד משנת -1969 עת הוכרז כאזור שיקום כהגדרתו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום- ,1965 להלן החוק. ודוק, רק שלושה אזורים בכל אזורי הארץ זכו להכרזה כנ"ל, כשה- 2 האחרים הם הרובע העתיק בצפת והרובע היהודי בירושלים. למרות שבדברי ההסבר לחוק מדבר על הטבת מצבם של תושבי האזורים המוכרזים, ולמרות שהחוק אף מעניק להם בקרקע זכויות קנייניות, הרי שבפועל גרמה ההכרזה לכך שנמנעה מהם הזכות שניתנה בשנות ה-70 כעניין שבשיגרה- לאזרחים ששוכנו במחנות עולים ובמעברות, לשלם סכום סמלי על מנת להפוך לבעלים הרשומים של אדמתם. בלשכת רישום המקרקעין-

הטאבו, הופסק רישום זכויותיהם של התושבים עוד בשנות ה-50 עת הוחל בהולת החוק.

רבות מאלפי המשפחות שהתגוררו בכפר שלם פונו בשנות ה-70 וה-80 מבתיהם- בתמורה לפיצויים שנקבעו בקריטריונים שפרסם משרד השיכון מעת לעת. חשוב להבהיר כי גם בתקופה הזאת פעלה חלמיש בניגוד להנחיות, ופעולותיה הביאו למרמור רב בקרב התושבים ולעימותים רבים, כשהשיא היה בהריגתו של שמעון יהושע ז"ל על ידי שוטר. בתחילת שנות ה-70 ניתנה הוראה על ידי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין- לסיים את פינוי התושבים שנותרו במקום, ובעקבות זאת ניתנו הקלות רבות לגופים שעסקו בפינוי. ואכן, במשך שנים מספר פעלה חלמיש ברוח ההוראה תוך יישום הקריטריונים לפינוי, ומצבם של תושבים רבים הוסדר במסגרת פרוייקט בנה- ביתך ובמסגרת פיצוי שוק חופשי- שאיפשרו את הפינוי והבינוי מחדש לשביעות רצון כל הצדדים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 27 -

באמצע שנות ה-90 ובעקבות חילוקי דעות בין חלמיש, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב - יפו נעצרו הפינויים, ובאופן מעשי הופקר לחלוטין הטיפול בשטח, כמו גם במאות המשפחות שנותרו במקום. וכך, למן אמצע שנות ה-90 מתקבלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון ועיריית תל אביב - יפו החלטות סרק סותרות ומבולבלות, המורות על פינוי מאות המשפחות שנותרו בכפר בתמורה לפיצויים, בעוד המשאבים לביצוען אינם מוקצבים, בעוד ההנחיות לביצועם אינן מיושמות והכל בשל חילוקי דעות וחילופי האשמות בין הרשויות השונות ובין חלמיש. בשנת 2001 התקבלה החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מספר 909 המסמיכה את חלמיש להיות הגורם היחיד שיטפל בפינוי, אך מעשית לא התקדם בעקבותיה דבר. בשנת 2004 התקבלה החלטת מועצת ממ"י מס' 995 המאשררת את החלטה .909 בהתעלם בשלב זה מהבעייתיות המובנות בהחלטה 995 ומהפגיעה אותה היא יוצרת בזכויות התושבים, הרי שחלמיש פועלת מאז תוך הפרה בוטה של החלטה ,995 ותוך שבחוסר סמכות הוקמה על ידה וועדת פינויים המקבלת חדשות לבקרים החלטות שתכליתן צמצום הולך וגובר של תחולת הקריטריונים לפינוי, ואשר מתקבלות בעצמן בחוסר סמכות. זה המקום לציין כי החלטות הפינויים מתקבלות בהתאם לאינטרסים כלכליים של הקבלנים, וכך לדוגמא מעדיפה חלמיש את פינויים של שטחים המיועדים לבנייה רוויה , תוך שהיא הולכת ומצמצמת את השטחים המיועדים לבנה ביתך, דבר שיגרום לבכייה לדורות.

בד בבד עם קבלת ההחלטות הנ"ל בחוסר סמכות, מוגשות על ידי חלמיש באופן גורף ובלתי מבחין- תביעות לסילוק יד כנגד כל תושבי הכפר- בהתעלם מזכויותיהם וחרף הכרתה בזכאותם לפיצוי. בנקודה זו חשוב להבהיר כי חלמיש מגישה תביעות לסילוק יד אף כנגד תושבים קשישים-

אשר זכויותיהם במקרקעין ידועות לה ואינן מוכחשות על ידה, וגוררת לבתי המשפט תושבים שעל עובדת ישיבתם על הקרקע מזה 60 שנה כלל אין חולק.

לאמור בסעיף הקודם ישנן דוגמאות רבות, כשמנגד טוענת חלמיש כי מיצתה עם אותם התושבים מו"מ בלי שהצליחה להגיע עמם לסיכום חיובי. יודגש כי פניות חוזרות ונשנות לחלמיש להציג את פרטי המו"מ אשר לטענתה התקיים עם אותם התושבים- לא נענו, וחלמיש מתעלמת באופן גורף מהדרישה להוכיח כי מו"מ שכזה כלל נוהל.

העובדות בשטח שונות. עם חלק מהתושבים הוותיקים כלל לא נוהל מו"מ, ולגבי חלקם קיבלה וועדת הפינוי של חלמיש - הפועלת בחוסר סמכות- החלטות תמוהות ומשונות המונעות הלכה למעשה את פינויים ואינן נושאות בחובן כלל משמעות מעשית.

גב' דיין- היו"ר:

אתה מסכם?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 28 -

מר גולדרינג:

כן.

למותר לציין כי גם נגד אותם התושבים שזכאותם אינה מוטלת בספק והחלטות ועדת הפינויים מטעמה מכירות בה, ממשיכה חלמיש בניהול תביעות לסילוק יד.

גב' דיין- היו"ר:

ולסיכום.

מר גולדרינג:

עקב האמור לעיל, לאור הימצאו של הנושא על סדר יומה של הכנסת ופרסומו הקרוב של דו"ח מיוחד בנושא על ידי מבקר המדינה, מן הראוי להקפיא את התהליכים המשפטיים עד לפרסום הדו"ח והליכי החקיקה, ולו רק למען המטרה הראויה של מניעת מחטף-שיגרום עוול חמור לתושביו הוותיקים ולמודי הסבל של כפר שלם.

אני מבקש מהמועצה הנכבדה לקיים את הדיון הזה על במת מועצת העיר, ולאפשר גם לתושבים הרבים שהגיעו לכאן, לראות את נבחרי הציבור שלהם דנים בנושא.

תודה רבה.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת, ראש העיר, בתשובה לשתי ההצעות לסדר.

הרב לוברט,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

הנושא של כפר שלם הוא באמת נושא ארוך ונסקר כאן סקירה הסטורית על ידי שני הנואמים שנאמו כאן בנושא הזה וסקרו את העניין.

אין ספק שזה אינטרס של כולם, של עיריית תל-אביב וגם של התושבים- לסיים את הפרשה ולהביא לידי פינוי הוגן של מי שמגיע לו, כאשר יש גם כאלה שעדיין כנראה יש ספק לגבי- האם מגיע להם. כולם מכירים גם את ההסטוריה ויודעים שהתנופה שהתקבלה דווקא על ידי רבין המנוח ושר השיכון פואד- שבאמת התגייסו לפני ביקור הבחירות שהיה לו לפני שהכריז שהדבר הזה צריך להיות באמת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 29 -

מר גלעדי:

זה לא היה פואד, זה היה אריק שרון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה צודק.

מר גלעדי:

אני רק מתקן אותך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תקן אותי . אני לא רוצה להתווכח ויכוחים לא חשובים. אתה צודק, היה פרויקט באמצעות חברת "חלמיש" שפינה משפחות רבות. דרך אגב המספרים, למען אלה שידעו, בסקר שהיה, הזכאים שהיו- היו 1,400 זכאים, ופונו עד עכשיו 2,400 משפחות.

מר מדואל:

הנתונים האלה לא נכונים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הם נכונים, הם נכונים.

מר מדואל:

ביקשנו את הסקר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל רגע, עזוב, אתה דיברת, עכשיו אני.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל

גב' דיין- היו"ר:

יואב דיבר בשמו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ועדיין יש עוד 400 או 500 הטוענים .

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 30 -

ובאמת יש לו ניגודי אינטרסים, וצודק היועץ המשפטי באבחנתו.

אלוהים עדי שכשנכנסתי לתפקידי ניסיתי להתניע מחדש את הפרוייקט שהיה תקוע. אנחנו-

עיריית תל אביב - יפו הלכנו אל המינהל ואמרנו למינהל- אנחנו מוכנים להכניס יד לכיס, ניתן את 10 המליונים הראשונים לטובת הלוואה לחברה, ובלבד שהמינהל יתן עוד 10 מליון כדי להתחיל שוב בתהליך כפי שהיה. אינני נכנס עכשיו לסיבות מדוע הדברים לא בוצעו כפי שהיו צריכים להתבצע.

קריאה מהקהל.

חלמיש גנבה את הכסף, במקום לפצות את התושבים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כל אחד כאן יודע הכל וימחה כפיים,

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת את הקהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואתם תמיד חושבים שכל מי שצועק- צודק, התשובה היא לא.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת שקט, אני לא רוצה להוציא אף אחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולכן, גם כשעלה הנושא מחדש- כפי שצוין על ידי ארנון גלעדי, מינינו בזמנו את עו"ד עמי פזטל שעשה את העבודה כפי שהוא ציין אותה, ואפילו ביקשנו שהכנסת תידרש לענין, ובמידה שהקריטריונים לא בסדר- תקבע קריטריונים חדשים. זה בסמכותה של כנסת ישראל – לא בסמכותה של עיריית תל אביב - יפו.

ולכן, לאור מה שנאמר כאן ולאור הרצון- דווקא כן לגבש ולהגיע לידי כך שהפרוייקט יצא לדרך, אני מקבל את הצעתו של ארנון גלעדי- שאנחנו נמליץ על חצי שנה דחייה למשאים ומתנים וכנסת ישראל – שתתגבש כרגע חדשה, תדון מחדש בקריטריונים, כדי שניתן יהיה לצאת לדרך- כדי להמשיך את התהליך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 31 -

ולכן אני ממליץ לקבל את הצעתו של ארנון גלעדי , מפני שאין כרגע על מה לדון כאן. הצעתו כפי שהיתה של ארנון גלעדי, ובחצי השנה הקרובה,

קריאה מהקהל.

גב' דיין- היו"ר:

קשאני בבקשה, תודה לך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע כפי שהוצע כאן, אנו דוחים את התהליך, להמליץ לחברת חלמיש לדחות את הפעילות לחצי שנה, ובמקביל נפנה מחדש לממשלת ישראל ולוועדות הכנסת המתאימות כדי לקבוע קריטריונים חדשים, על מנת לגבש קריטריונים חדשים. זו הצעתי וזה יעלה כאן להצבעה.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת להצביע.

יואב, אתה מסכים להצעה?

אני מבקשת שקט, אני מבקשת לתת לחברי המועצה לדבר לפני ההצבעה. אני מבקשת ממך שם למעלה אני מבקשך ממך שקט.

יואב, אתה מוכן להצטרף להצעתו של ארנון גלעדי ולהצעתו של ראש העירייה?

מר גולדרינג:

לסיכום של ראש העירייה.

עו"ד סלמן:

להעביר את זה לוועדה, לוועדת הנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת שתקשיבו על מה אתם מצביעים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 32 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ההצעה אומרת את הדבר הבא:אנחנו מעבירים את הדבר לוועדת ההנהלה, תוך המלצה לחברת חלמיש לדחות בחצי שנה את הדיון בדבר- כדי לגבש את אותם דברים שיעלו בוועדות הכנסת המיועדות, כדי לגבש את הקריטריונים לפני שנמשיך איזהשהו תהליך.

זו ההצעה כרגע.

מר לייבה:

בסדר? פה אחד?

קריאה:

להצביע.

מר לייבה:

נצביע. מי בעד? מי בעד הצעת ראש העיר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, אני מוכן גם להזמין אחד מהוועד של ועד כפר שלם- להשתתף בישיבת ההנהלה הזאת אין לי שום בעיה , תודה רבה.

מחיאות כפיים של הקהל

מר לייבה:

ה צ ב ע ה

בעד- כל חברי המועצה הנוכחים- פה אחד

מר לייבה:

פה אחד זו החלטה חזקה. פה אחד.

מחיאות כפיים של הקהל

החלטה: התקבלה הצעת ראש העירייה כלהלן:

הנושא מועבר לוועדת ההנהלה, תוך המלצה לחברת חלמיש לדחות בחצי שנה את הדיון בדבר-

כדי לגבש את אותם דברים שיעלו בוועדות הכנסת המיועדות, כדי לגבש את הקריטריונים לפני

שיימשך איזהשהו תהליך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 33 -

4. גב' בן יפת- מרחב עירוני לא פוגעני כלפי נשים:

גב' דיין- היו"ר:

ההצעה האחרונה היא של הגב' בן יפת- מרחב עירוני לא פוגעני כלפי נשים.

אפשר להרגע גם בקהל?

מר לדיאנסקי:

אבירי היושר והדמוקרטיה מצביעים פה אחד. מה קרה? מרגש.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה לכל הדמוקרטים.

בבקשה יעל.

גב' בן-יפת:

מידי שנה ב- 8 במרץ אנו מציינות את יום האשה הבינלאומי, סוקרות את מצבן של הנשים בישראל ובעולם, עומדות על פערי השכר, על תקרת הזכוכית המונעת מנשים להתקדם, על עוני של נשים, על אלימות כלפיהן וסחר בהן, וב-9 במרץ הכל חוזר לקדמותו.

השנה אני מציעה לכולנו לעשות מעשה, לא של פעולה חד פעמית אלא מהלך שעשוי להביא לשינוי דרמטי בתל-אביב יפו ולמוגנות של נשים במרחב העירוני, ויהווה מודל לשאר הישובים ישראל.

המדובר בקוד אתי לעיר תל אביב - יפו שמונח לפניכם היום, ואני אקרא את עיקרי הקוד.

מר ויסנר:

קודם שג'ומס יתפטר.

גב' בן-יפת:

עיריית תל אביב - יפו תפעל נגד התנהלות סקסטית, מיזוגנית –שונאת נשים ומשפילה כלפי נשים המציגה אותן כאובייקט מיני בלבד, או בכל אופן סטראוטיפי ונלעג אחר. חובה אתית זו טומנת בתוכה פעילות אכיפה חיובית לצד המנעות מפעילות פוגענית, ובתוך כך:

עיריית תל אביב - יפו מתחייבת בזאת שלא לפרסם בחוצותיה פרסומות שיש בהן כדי להשפיל, לבזות ולהציג נשים כאובייקט מיני, ובכך לעודד אלימות פיזית ומינית כלפיהן.

עיריית תל אביב - יפו מתחייבת בזאת שלא לעשות הון על גופן של נשים, תרתי משמע, ולאפשר פרסומת כגון אלה בחוצותיה, בתשלום או שלא בתשלום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 34 -

ב. מתוך הבנה כי חוברות פורנוגרפיות וכרטיסי ביקור של נשים הנסחרות לצרכי זנות מעודדים

פגיעה ישירה בנשים הנסחרות עצמן, וכן מעבירים מסר אלים ופוגעני כלפי כלל הנשים והקטינים והקטינות בעיר, עיריית תל אביב - יפו מתחייבת בזאת לאסור על חלוקה ללא תמורה או בתשלום של חוברות מין בקיוסקים ובחנויות ברחבי העיר, וכן על חלוקת כרטיסי ביקור- שחלוקתם אסורה על פי חוק, לנשים נסחרות לצרכי זנות.

עיריית תל אביב - יפו תפעל באופן אקטיבי לשם מימושו של סעיף זה ותקבע במסגרת חוקי עזר עירוניים הוראות האוסרות על חלוקה של חוברות מין וכן כרטיסי ביקור המיועדים לסחר בגופן של נשים הכלואות בזנות, וכן תפעל לאכיפתם.

וודאי חלקכם תוהים האם אין פה פגיעה בחופש הביטוי, וברצוני להבהיר כי אין בעיקרי קוד זה כדי לפגוע בעקרונות חופש הביטוי. העקרונות המשמשים בבסיסו של חופש הביטוי הינם ככלל מימוש הדמוקרטיה, גילוי האמת והגשמה עצמית. שלושת רציונאלים אלה גם יחד אינם נמצאים בבסיסו של הביטוי הפורנוגרפי, הוא אף סותר ומבטל אותם. חופש ביטוי מעין זה מעמיד על נס את הזכות לאוטונומיה של מאן דהוא- לפגוע בזכותה לאוטונומיה וביטוי של האשה הבלתי מסוימת. נוכח קיומם של מחקרים רבים המדגימים באופן חד וברור את הקשר בין פורנוגרפיה לבין אלימות פיזית ומינית כלפי נשים, קטינים וקטינות, זכותן לבטחון, שלמות הגוף, החרות והאוטונומיה של ציבור הנשים, הקטינים והקטינות גובר על הזכות המפוקפקת לצרוך ולפרסם מוצרים פורנוגרפיים.

ולבסוף, חברה בה הדמויות הנשיות המוצגות בפנינו בפתחי הקיוסקים בעיר, בכרטיסי ביקור על מכוניות ובשלטי חוצות,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, חברות המועצה, זה צריך לעניין אתכן.

גב' בן-יפת:

הנן של נשים כנועות המשמשות ככלי שרת בידי אחרים- ללא רצון וחרות מינית משל עצמן, הינה חברה המעוות תפיסות עולם של גברים ונשים גם יחד ופוגעת בכולנו. חופש הביטוי אינו נועד כדי לפגוע, לדכא ולשבש, חופש הביטוי נועד לשחרר ולאפשר חברה דמוקרטית וצודקת יותר.

על עיריית תל-אביב - יפו, גם בשם חופש הביטוי, לאמץ את עיקרי הקוד.

הקוד נוסח בשיתוף עם מרכז תמורה וויצ"ו, ואני חייבת לומר שבכל שיחותי עם חברי וחברות המועצה, ובכללם ראש העירייה, מצאתי מחויבות והתעניינות גדולה לקדם את הנושא בעיר.

אני מבקשת את אישורכם ואישורכן להמשיך ולפעול לקידום הנושא בוועדה למעמד האשה, בוועדה לרישוי עסקים, ועם כל גורם אחר- שיידרש להביא את ההצעה לכלל ביצוע- במהירות וביעילות.

תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 35 -

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מחיאות כפיים של הקהל

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

הנושא שהועלה כאן הוא כבד משקל, הוא חשוב מאוד, הוא חשוב בחברה שלנו במיוחד, מאחר שבמדינת ישראל עדיין כל הנושא- פעם אחת של שוויון האשה, ואחר כך העניין- איך אנחנו לא פעם אחת משתמשים באשה ובכבודה, ראוי לשינוי מדהים בחברה שלנו. ואנחנו גם בעיריית תל אביב - יפו עוסקים בזה 10 שנים כבר שאני ראש עירייה, ולפני כן גם כן. לדאבוני יש עוד המון לשנות בחברה שלנו, לדאבוני יש לשנות עוד הרבה מאוד בחקיקה, למרות שלפעמים נדמה לי שיש לנו חקיקה די מתקדמת בעולם והבעיה היא בעית היישום. ויעל דיין- יו"ר המועצה- כחברת כנסת- היתה מנושאות הדגל של הנושא הזה בכנסת ישראל, רבים מהחוקים בתחום הזה חקוקים על שמה. ולכן הנושא ראוי לדיון ולחיזוק בכל עניין ודבר, ולכן אני מודה לגב' יעל בן יפת שהעלתה את הנושא, וכפי שנאמר כאן- יועבר לוועדה לקידום מעמד האשה ולוועדת רישוי עסקים- כדי למצוא את הדרכים המשפטיות והחוקיות, במידה שישנן, כדי להילחם בתפוצת אותם חמרים שאני מצר מאוד לראות אותם נמצאים בפרהסיה, ולא פעם אחת גם אני מתבייש במה שאני רואה.

ולכן אני מציע לקבל את ההצעה כפי שהוצעה על ידי יעל, ואני מקווה שזה גם יתקבל פה אחד.

גב' דיין- היו"ר:

להעביר לוועדה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

להעביר לוועדה למעמד האשה,

גב' דיין- היו"ר:

ולוועדה לרישוי עסקים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תוך התייעצות עם הוועדה לרישוי עסקים, ולמצוא את הדרכים החוקיות כדי לטפל בשינוי מעמד האשה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 36 -

מר לוברט:

אבל בינתיים יש גם חוק כזה, ואפשר להודיע לפיקוח שיהיו ערים לשמירת החוק הזה. כשאני פונה כמה פעמים בדברים האלה, צוחקים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אף אחד לא צוחק על שום דבר.

מר לוברט:

ראש העיר, אני אראה לך כמה מכתבים.

קריאה:

תעביר את זה גם לוועדת פיקוח.

גב' דיין- היו"ר:

וגם לוועדת פיקוח.

מר לייבה:

ה צ ב ע ה

בעד- כל חברי המועצה הנוכחים- פה אחד.

התקבל פה אחד.

מחיאות כפיים של הקהל

החלטה: ההצעה כפי שהוצעה על ידי גב' בן יפת -להעביר את הנושא לוועדה למעמד האשה,

ולוועדת פיקוח, תוך התייעצות עם הוועדה לרישוי עסקים, ולמצוא את הדרכים החוקיות כדי

לטפל בשינוי מעמד האשה.

מאשרים סדר היום.

גב' דיין- היו"ר:

אנו עוברים לסדר היום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 37 -

24. דברי ראש העירייה:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברי, אני מבקש, אם תעזרו לי- אני אשתדל גם לקצר, יש לי בעיה עם הקול.

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים, קהל נכבד:

אני מברך את חבר המועצה ארנון גלעדי על כניסתו לתפקיד יו"ר איגוד ערים דן- השפד"ן או האיגודן.

ק ר י א ו ת

מר ספיר:

שקט, תנו לו לדבר.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת מחברי המועצה התחשבות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בימים אלה מבוצע שידרוג קו החוף של הביוב בעיר תל-אביב יפו.

קריאות של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת, שמענו, עכשיו אני מבקשת שקט.

קריאות של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת אותך שקט, או שאני אבקש את הסדרנים לבקש ממך לצאת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לאחר החלפת קווי ההולכה במקטעים אחרים של הצינור הזה, יפו, שד' ירושלים, חוף הילטון, החלפת הצינורות שהם בני למעלה מ-40 שנה מתחייבת באופן מיידי. ובגלל התוואי הצפוף של הצנרת מתחייבת עבודה הנדסית מאוד מורכבת בהשקעה גדולה מאוד. מהיום מתבצעות במתחם

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 38 -

נמל תל-אביב עבודות דחיקה של צינור באורך של 1.5 ק"מ בין גשר הירקון ועד לגן העצמאות, שלאורכו יוקם מעקף עילי- זמני לתקופה של כשנה וחצי. כבר היתה לנו בעבר תקלה כשנשבר הצינור והביוב זרם כחודש לים. כדי למנוע את הדבר הזה מבוצעת העבודה הזאת, ועל מנת לבצע את המעבר למעקף העילי נדרשת הזמנה מבוקרת של שפכים לעומק הים שתימשך 72 שעות.

ההזרמה נעשית תחת ביקורת ולאחר שהתקבלו האישורים המתאימים מכל הגורמים.

אני רוצה לדווח על תקלה נוספת: פריצת הביוב באור יהודה. בעקבות התקלה שארעה במערכת הולכת הביוב של אור יהודה זורמים שפכים לתוואי נחל איילן וקיימת סכנה של גלישת ביוב דרך נחל איילון לנחל הירקון ולים. לאחר הגשמים האחרונים שיקם האיגוד את סכר שתולים ועצר את הזרימה, ומתבצעת שאיבת השפכים מאפיק הנחל אל תחנת השאיבה במקום. האיגוד פועל על מנת לבצע פתרון מהיר לתקלה בצנרת הביוב. עם זאת, לאור הגשמים שיורדים, ואם ירד גשם חזק מאוד- הזרימה מכיוון ירושלים דרך נחל איילון עשויה לסחוף את הסכר ואת הביוב וליצור את התקלה כמו שדיברת קודם. אני מקווה שלא יקרה, אנו מנסים ועושים הכל.

מר גולדרינג:

קיימות חלופות להזרמת הדברים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו נשמח. תקשיב מר גולדרינג, אני כבר אמרתי לך בעבר: כל חלופה וכל הצעה שיש לך, בכל נושא, תמיד אני פתוח לשמוע. עד היום לא פנית אלי, לא הצעתי לי ולא אמרתי לי שום הצעה, ולכן עדיין הטלפון שלי פנוי ואני קשוב לכל הצעה –טכנית או אחרת כדי להקשיב לך, עד היום לא באת. תודה רבה, עכשיו תהיה בשקט, תן לי לדבר.

מר גולדרינג:

עד היום אני מחכה כבר שבועיים לתשובה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה יואב, בבקשה, קיבלת תשובה, ועכשיו שקט.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כי אתה לא יודע מה זה חוק 140 א'.

גב' דיין- היו"ר:

זה לא דו שיח כאן. זה לא דיאלוג, אני מבקשת ממך לשמור על השקט.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 39 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא נעים לך אבל זו המציאות. שב בשקט עכשיו, תעזור לי, ביקשתי, ביקשתי אותך.

העיר תל אביב - יפו מקבלת השנה את פרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך, כאות הוקרה והערכה על הצטיינות בתחום החינוך. הטקס יהיה כמדומני ב-2 במרץ בבנייני האומה. הפרס מוענק מזה 6 שנים לרשויות נבחרות המוכיחות עשייה חינוכית ענפה ובעלת השגים. העיר תל אביב - יפו זכתה בפרס, בין היתר, על רקע הדגש והמעורבות של העירייה והנהלתה בנושאי חינוך ותרבות, על פועלה הייחודי לצמצום פערים, מניעת נשירה, שיקום נוער בסיכון, טיפול באלימות, ביצוע תכניות עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, השקעה בתשתיות של מוסדות חינוך, הפעלת מסגרות ופעילויות תרבות, תנאי וספורט, הפעלת תנועות נוער, ועוד ועוד ועוד.

בפתח שנת ה-100 של עירנו , הגב' שרה, קבלת פרס כה נחשב בתחום החינוך, שהוא אולי התחום היקר ביותר לתושבי העיר הזאת- מקור גאווה לכולנו, ולי בפרט- כבנם של מורים ומנהלי בית ספר, אח של מנהל בית ספר ומי שהיה מנהל בית ספר בעיר תל אביב - יפו.

תרשו לי להודות ולברך את מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך העומדים בחזית, ואת עובדי מערכת החינוך של העיר שלנו בראשותה של הגב' דפנה לב. המסירות והמקצועיות שהושקעו לאורך זמן הביאו להשגת השגים שבזכותם מוענק לעיר שלנו הפרס היוקרתי הזה.

הפרס יוענק בטקס חגיגי ב-2 במרץ בבנייני האומה בירושלים.

עידוד קריאת ספרים ומתן פטור לתושבי העיר מדמי השאלה בכל ספריות העיר. כחלק מהמדיניות העירונית לעידוד קריאת ספרים, לאחר שעשינו PILOT במשך 3 שנים ב-10 ספריות ביפו ובדרום העיר, התברר שכשמורידים את דמי ההשאלה גדל השימוש פי ,2.5 ולכן העברנו את כל הספריות לפטור מלא לתושבי העיר.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

קריאות של הקהל

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם לזה יצא מכרז. אבל פעם אחרונה שאני עונה לקריאות ביניים, אני לא עונה לקריאות ביניים.

קריאות של הקהל

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 40 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

השנתון הסטטיסטי לשנת: 2008

בחודש שעבר פורסמו נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת .2008 הנתונים האלה- תוך השוואתם לשנים הקודמות, מאפשרים לנו לזהות תהליכים ומגמות בתחומי החיים השונים בעיר, ומכיוון שכך זאת חשיבותם. למשל, הגירה חיובית לעיר , בניגוד לעבר. הנתונים מציגים שיא במספר התושבים מאז הקמת העיר. בתחילת שנת 2008 מנתה אוכלוסית תל אביב - יפו 390,000 נפש, גידול של %1.5 לעומת השנה הקודמת. בכך נשבר השיא שנקבע בשנת .1961 הנתונים מלמדים גם על המשך מגמת המשיכה של אוכלוסיה צעירה לעיר, וכמו גם של משפחות עם ילדים- המבקשות להשתקע בעיר ולבנות פה את חייהם.

הנתונים מלמדים עוד כי אוכלוסית העיר שומרת על הפלורליסטיות שלה, בתל-אביב יפו נרשם אחוז הרווקים והרווקות הגבוה ביותר, אחוז המשפחות החד הוריות הגבוה ביותר, וכיו"ב. אנו עיר של מיוחדים.

נתונים מעניינים נוספים מלמדים על ירידה מתמשכת במספר תאונות הדרכים, ירידה של %48 בין השנים 1997 ל-.2005 גידול מתמשך בנוסעים ברכבת לתל-אביב יפו וממנה, גידול של %12 בהשוואה ל-2006 ו-%22 בהשוואה ל-.2005 עליה של %26 במספר התיירים שביקרו בעיר, והמשך מגמת הגידול של השטחים הירוקים ששטחיהם עלה בכמעט %25 בעשור האחרון, ועכשיו יש לנו בעיה שעקב חוסר הטיפול בנושא של התפלת מים יחד עם הבצורת, לא יהיה מנוס גם כנראה מלייבש שטחים ירוקים.

סיור חברי מועצת העיר במינהל השרותים החברתיים: אני שמח שרבים מחברי המועצה הצטרפו לסיור שנערך עבורכם בראשית החודש, ב- -2.2.2009 במינהל השרותים החברתיים. הסיור נועד לאפשר הצצה לעולם העשייה הרחב של העירייה בתחום הזה, וכלל הכרות עם היחידה לטיפול בנגמלי סמים, נושא האלימות כלפי קשישים והתכניות המופעלות בנושא הזה. השתתפו בסיור-

הגב' יעל דיין, מר אסף זמיר, הגב' מיטל להבי, מר בנימין בביוף, גב' יעל בן-יפת, מר שמוליק מזרחי, מר דן להט, מר ראובן לדיאנסקי, מר אחמד משהראוי, גב' כרמלה עוזרי ומר נוח עפרון.

אני ממליץ לכל אלה שלא היו- להצטרף גם בפעם הבאה. אני מאמין שיש חשיבות רבה להתרשמות בלתי אמצעית, יש הרבה מה ללמוד ממה שקורה כאן בעיר הזאת שלנו.

ואני רוצה להזמין את כולכם לפסטיבל הג'אז הבינלאומי שיתקיים בשבוע הבא, בין 24 ל-27 בחודש זה. הפסטיבל חוגג 20 שנה להיווסדו וייפתח ב-2 מופעי פתיחה חגיגיים במשכן לאמנויות הבמה, בהשתתפות נגני ג'אז בינלאומיים מהמובילים בתחום. התכנית האמנותית כוללת מופעים של אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה בעולם, לצד הפקות מקור. יהיו גם מופעים פתוחים חינם לקהל.

תודה רבה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 41 -

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו עוברים להמשך סדר היום.

דברי ראש העיר למועצה - 16.2.09

1. עדכון – עבודות איגודן )שפד"ן(

מברך את חבר המועצה ארנון גלעדי על כניסתו לתפקיד יו"ר האיגוד.

א. שדרוג קו החוף – הזרמה מבוקרת של שפכים לים:

האיגוד החל השבוע בביצוע העבודות להחלפת קו הביוב בין תחנת השאיבה רידינג וחוף פרישמן, זאת לאחר החלפת קווי ההולכה במקטעים אחרים של צינור זה )יפו – שד' ירושלים, חוף הילטון(.

החלפת הצינורות, שהם בני למעלה מ- 40 שנה, מתחייבת באופן מיידי ובגלל התוואי הצפוף של הצנרת מתחייבת עבודה הנדסית מורכבת בהשקעה גדולה.

מהיום מתבצעים במתחם נמל ת"א עבודות דחיקה באורך 1.5 ק"מ בין גשר הירקון ועד לגן העצמאות, שלאורכו יוקם מעקף עילי זמני לתקופה של כשנה וחצי.

על מנת לבצע את המעבר למעקף העילי נדרשת הזרמה מבוקרת של שפכים לעומק הים שתימשך 72 שעות. ההזרמה נעשית תחת ביקורת ולאחר שנתקבלו האישורים המתאימים.

ב. פריצת הביוב באור יהודה:

בעקבות התקלה שאירעה במערכת הולכת הביוב של אור יהודה זורמים שפכים לתוואי נחל איילון וקיימת סכנה של גלישת ביוב דרך נחל איילון לנחל הירקון ולים.

לאחר הגשמים האחרונים שיקם האיגוד את סכר שתולים ועצר את הזרימה תוך שאיבת השפכים מאפיק הנחל על ידי תחנת השאיבה במקום.

האיגוד פועל מול משרד הגנת הסביבה והרשויות השונות על מנת להבטיח פתרון מהיר לתקלה בצנרת הביוב.

2. פרס החינוך

העיר תל אביב-יפו מקבלת השנה את פרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך, כאות הוקרה והערכה על הצטיינות בתחום החינוך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 42 -

הפרס, מוענק מזה שש שנים לרשויות נבחרות המוכיחות עשייה חינוכית עניפה ובעלת הישגים. העיר תל אביב-יפו זכתה בפרס, בין היתר, על רקע הדגש והמעורבות של העירייה והנהלתה בנושאי חינוך ותרבות, על פועלה הייחודי לצמצום פערים, מניעת נשירה, שיקום נוער בסיכון, טיפול באלימות, ביצוע תוכניות עבור אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים, השקעה בתשתיות של מוסדות חינוך, הפעלת מסגרות ופעילויות תרבות פנאי וספורט, הפעלת תנועות נוער ועוד.

בפתח שנת ה-100 של עירנו, קבלת פרס כה נחשב בתחום החינוך, שהוא אולי התחום היקר ביותר לתושבי העיר הזאת, מהווה מקור לגאווה של כולנו.

תרשו לי להודות ולברך את מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך העומדים בחזית ואת עובדי מערכת החינוך של העיר, בראשותה של הגב' דפנה לב. המסירות והמקצועיות שהושקעו, לאורך זמן, הביאו להשגת ההישגים שבזכותם מוענק לעיר הפרס היוקרתי הזה.

הפרס יוענק בטקס חגיגי ב- 2 למרץ בבנייני האומה בירושלים.

3. עידוד קריאת ספרים בעיר – מתן פטור לתושבי העיר מדמי השאלה בכל ספריות העיר

כחלק מהמדיניות העירונית לעידוד קריאת ספרים, הוחלט על מתן פטור מלא לתושבי העיר מדמי ההשאלה בכל 21 הספריות העירוניות. ההחלטה התקבלה לאחר שנמצא כי זהו אמצעי המגדיל באופן משמעותי את מספר הקוראים, בעקבות פטור שניתן לפני כשלוש שנים ל- 10 ספריות ביפו ובדרום העיר והעלה את מספר הקוראים בספריות אלה פי .2.5

4. השנתון הסטטיסטי לשנת 2008

בחודש שעבר פורסמו נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת .2008 נתונים אלו, תוך השוואתם לשנים הקודמות, מאפשרים לנו לזהות תהליכים ומגמות בתחומי החיים השונים בעיר ומכאן חשיבותם.

ראוי לציין במיוחד את המשך ההגירה החיובית לעיר. הנתונים מציגים שיא במס' התושבים מאז הקמת העיר. בתחילת שנת 2008 מנתה אוכלוסיית תל אביב-יפו כ- 390,100 נפש – גידול של כ- %1.5 לעומת השנה הקודמת. בכך נשבר השיא שנקבע בשנת -1961 386,000 תושבים.

הנתונים מלמדים גם על המשך מגמת המשיכה של אוכלוסייה צעירה לעיר, וכמו גם של משפחות עם ילדים המבקשות להשתקע בעיר ולבנות פה את חייהן.

הנתונים מלמדים עוד כי אוכלוסיית העיר שומרת על הפלורליסטיות שלה. בתל אביב יפו נרשם אחוז הרווקים והרווקות הגבוה ביותר, אחוז המשפחות החד-הוריות הגבוה ביותר וכיוב'.

נתונים מעניינים נוספים מלמדים על ירידה מתמשכת במספר תאונות הדרכים )ירידה של %48 בין השנים 1997 ל- ,(2005 גידול מתמשך במספר הנוסעים ברכבת לתל אביב-יפו וממנה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 43 -

)גידול של %12 בהשוואה ל- 2006 ו- %22 בהשוואה ל- ,(2005 עלייה של %26 במספר התיירים שביקרו בעיר, והמשך מגמת הגידול של השטחים הירוקים ששטחם עלה בכמעט %25 בעשור האחרון.

אני מציע לכולם לעיין בשנתון הסטטיסטי ולהתרשם ממגוון הנתונים המעניינים והחשובים לנו, כנבחרי הציבור של העיר, ואני מודה לאנשי המרכז למחקר כלכלי וחברתי בעירייה בראשות ד"ר אטל פרידמן על איסוף הנתונים והכנת הספר.

5. סיור חברי מועצת העיר במינהל השירותים החברתיים

אני שמח שרבים מחברי המועצה הצטרפו לסיור שנערך עבורכם, בראשית החודש ),(2.2.2009 במינהל השירותים החברתיים. הסיור נועד לאפשר הצצה לעולם העשייה הנרחב של העירייה בתחום זה וכלל היכרות עם היחידה לטיפול בנגמלי סמים, עם נושא אלימות כלפי קשישים והתוכניות המופעלות בנושא ועוד.

בסיור השתתפו חברי המועצה: הגב' יעל דיין, מר אסף זמיר, גב' מיטל להבי, מר בנימין

בביוף, גב' יעל בן יפת, מר שמוליק מזרחי, מר דן להט, מר ראובן לדיאנסקי, מר אחמד משהראוי, גב' כרמלה עוזרי ומר נח עפרון.

אני מאמין שיש חשיבות רבה להתרשמות הבלתי אמצעית שלנו, כחברי מועצה האמונים על קביעת במדיניות העירונית, מהעשייה העירונית בשטח. לכן בכוונתנו לקיים עבורכם סיורים נוספים ביחידות ובמינהלים השונים של העירייה ואני מקווה שהם יזכו להיענות רחבה.

6. פסטיבל ג'אז תל-אביב

פסטיבל ג'אז תל-אביב הבינלאומי, יתקיים בשבוע הבא, בין התאריכים 27 – 24 לפברואר.

הפסטיבל חוגג 20 שנה להיווסדו, ויפתח בשני מופעי פתיחה חגיגיים במשכן לאמנויות הבמה בהשתתפות נגני ג'אז בין לאומיים מהמובילים בתחום.

התוכנית האמנותית כוללת מופעים של אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה בעולם לצד הפקות מקור ומופעי בכורה של אמנים ישראליים.

בנוסף למופעים באולמות יערכו מדי ערב מופעים פתוחים לקהל באכסדרת הסינמטק וכן הפנינג ברחבה בצהרי יום שישי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 44 -

25. פרוטוקול ועדת נכסים מס' :1/2009

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה נוח, 5 דקות.

אני מבקשת שקט בקהל.

מר עפרון:

ערב טוב.

אני מתנגד לאישור פרוטוקול זה מ-2 סיבות: הראשונה קשורה לתוכן הפרוטוקול, לתוכן ההחלטות שאנו מתבקשים לאשר הערב. למשל, לסעיף 6 המתואר בעמ' 8 ו-.9 סעיף זה הינו הצעה לפרסם מכרז- לקחת מגרש חנייה קיים, להכפיל אותו, להגדיל אותו בעצם ב-%120 מ-450 מקומות חנייה ל-,1,000 להטמין אותו מתחת לקרקע ולבנות מעליו פיאצה. כמו כולם אני אוהב פיאצה טובה, אך עיקר ההצעה היא הכפלת מקומות החנייה. הכפלת מקומות החנייה היא חלק מקונצפציה שגויה. הדרך ליעל ולהבריא את מערכת התחבורה בעיר הזאת, כמו בכל עיר אחרת, היא לשפר את התחבורה הציבורית. עכשיו, העירייה לכאורה מחויבת לשיפור

מחיאות כפיים של הקהל

התחבורה הציבורית, אך החלטה זו- כמו החלטות רבות ומצטברות אחרות- להרחיב עוד ועוד את מגרשי החנייה, לעודד את האדם ברעננה ואת האשה בכפר סבא להחליט להגיע לתל-אביב ברכב הפרטי במקום באוטובוס- היא החלטה שנוגדת את המחוייבות לכאורה של העירייה לתחבורה הציבורית. העירייה טוענת שהיא מעוניינת לחזק את התחבורה הציבורית, אך בפועל היא עושה את הכל כדי לעודד את הרכב הפרטי, ומי שמשלם הוא האזרח בעיר. היזם שזוכה במכרז אמנם משלם- לבנות את מגרש החנייה ואת הפיאצה מעל, ויהנה מהכנסותיו למשך 24 שנה, אך מי ישלם עבור עומס התנועה הנוספת שהמגרש יביא? מי ישלם עבור זיהום האוויר? מי ישלם עבור העופרת והמתכות הכבדות הנוספות שעם השנים יתווספו לאדמה ולמים? מי ישלם עבור מקרי האסטמה אצל ילדי תל-אביב- שיתווספו לשיעור,

מר גלעדי:

גם ביפו, למה רק תל-אביב?

מר עפרון:

תל-אביב - יפו, סליחה, אתה צודק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 45 -

אצל ילדי תל אביב - יפו שיתווספו לשיעור האסטרונומי שקיים כבר? לא היזם אלא התושבים.

אז אנחנו מתנגדים לאישור פרוטוקול זה- שהוא בעצם מהווה אישור החלטות הוועדה, כולל החלטה שגויה זו והחלטות אחרות שגויות.

גב' דיין- היו"ר:

מה קורה שם למעלה?

מר עפרון:

אני לא יודע.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת, סדרנים למעלה, קורה שם משהו שאנו צריכים לדעת עליו?

ק ר י א ה מ ה ק ה ל.

אני מבקשת להמשיך, אני מבקשת מהקהל כבוד לדובר. תמשיך.

ק ר י א ה מ ה ק ה ל.

תודה רבה לך, אני מבקשת להקשיב לדובר, ומי שרוצה לצאת- חופשי לצאת החוצה. תודה רבה לך. בבקשה נוח.

מר עפרון:

ואנו מתנגדים לאישור הפרוטוקול הזה גם מסיבה שנייה: הפרוטוקול שמונח לפנינו הוא לא פרוטוקול מלא של ישיבת הוועדה. הוא רשימה חלקית של החלטות הוועדה- בלי שום התייחסות לאף דיון בעצם שהתנהל בתוך הוועדה. יתרה מכך, אולי שמתם לב שהחל מעמ' -10 סעיף 7 הפרוטוקול ממוספר בכתב יד. זה משום שבסדר היום המקורי של ישיבת הוועדה היה סעיף 7 אחר- שלא מופיע בפרוטוקול – פרסום מכרז פומבי לשיווק זכויות העירייה במתחם שוק העלייה.

בדיון המעניין והמעודד שהתנהל בוועדה על סעיף זה- סגנית ראש העירייה מיטל להבי, חבר המועצה אלון סולר ואנוכי התעקשנו שראוי שפרוייקט כזה שהוצע- יכלול מרכיב של דיור בר השגה, וביקשנו שהנושא יועבר לוועדה לדיור בר- השגה, שטרם כוננה אגב, לטיפולה- לפני,

גב' דיין- היו"ר:

היא קיימת, היא עוד לא פורקה.

מר עפרון:

בסדר. לפני שנפרסם מכרז כלשהו. דרישתנו התקבלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 46 -

גב' דיין- היו"ר:

אתה מסיים, זה ממש כבר מעבר, מעבר.

מר עפרון:

בדקתי את הזמן, וזה 4.5 דקות.

גב' דיין- היו"ר:

בסדר.

מר עפרון:

והרי בפרוטוקול אין זכר לדיון הזה ולהחלטה הזאת.

בספר הצחוק והשיכחה מילאן קונדרה מספר שבינואר 1948 יצא המנהיג הקומוניסטי קלמנט גוטוואלד- למרפסת מלון ברוקי בפראג כדי לנאום באזני מאות אלפי האזרחים שמלאו את ככר העיר העתיקה. גוטוואלד היה מוקף חברים למפלגה ולצידו עמד קלמנטס. ירד שלג, היה קר, וגוטוואלד עמד בגילוי ראש. קלמנטס הסיר את כובע הפרווה שלו ושם אותו על ראשו של גוטוואלד. מחלקת ההסברה הפיצה במאות אלפי עותקים את תצלום המרפסת ועליה גוטוואלד, כובע הפרווה על ראשו, וחבריו מסביבו- נושא את דבריו אל ההמונים. על המרפסת הזאת החלו תולדות בוהמיה הקומוניסטית, כל ילד הכיר את התצלום מספרי הלימוד, מכרזות, ממוזיאונים.

כעבור 4 שנים האשימו את קלמנטס בבגידה ותלו אותו. מחלקת ההסברה מיד מחקה אותו מן ההסטוריה, וכמובן גם מן התצלומים. מאז ניצב גוטוואלד על המרפסת , במקום שהיה קלמנטס לבדו נשאר רק קיר חשוף של הארמון, מקלמנטס נותר רק הכובע על ראשו של גוטוואלד. מהדיור בר- השגה שנדון בהתלהבות רבה בישיבת הוועדה נותר בפרוטוקול רק מספרי סעיפים ועמודים מחוקים בטיפקס וכתובים בכתב יד.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה על מחיאות הכפיים. תשקיט בבקשה את הקהל.

מר עפרון:

משפט אחרון באמת: הרב לוברט הסביר לי ששום דבר לא נעשה בזדון ושהכל נעשה לפי מסורת

כתיבת הפרוטוקולים בוועדה, ואני בטוח, אני יודע שהוא צודק, אבל את המסורת הזאת עלינו להוקיע ולשנות, ולכן כרגע עלינו לא לאשר את הפרוטוקול החלקי הזה.

מחיאות כפיים של הקהל

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 47 -

גב' דיין- היו"ר:

5 דקות בבקשה.

גב' וולנר-גלעד:

אני מבקשת להוציא מהאישור את חלק א'- תיק נכס 948 , בואו נקרא לו בשם – מאז"ה 7-9 –

בניין התאומים שעומד ריק ליד רובע לב העיר במשך כבר קרוב ל-5 שנים. במסגרת המטלה הציבורית על רובע לב העיר ולאור צרכי התושבים הוחלט כי במאז"ה ,7-9 ב-2 המבנים- תוקם ספריה ומרכז מולטי מדיה שישרת את תושבי רובע לב העיר ותושבי תל-אביב. לפני 10 שנים, כאשר נתבקשנו להכין פרוגרמה לשני המבנים- מאז"ה 7 ו-,9 כבר אז לא היה מקום לכל הצרכים שהעלו התושבים לגבי המקום. אני שמחה לשמוע שהוכפלו מספר הקוראים בתל-אביב, ואני מניחה שגם ברובע לב העיר הוכפל מספר הקוראים, ולצערנו- לאור זאת העירייה מבקשת כרגע בבקשתה להעביר את הנכס להפרטה ולהשכירו- לצמצם את היכולת של ציבור לב העיר לצרוך תרבות. אמנם הנכס מוצע להשכרה לשימוש ציבורי, אבל לא תמיד בהכרח

ק ר י א ה מ ה ק ה ל.

אבל לא תמיד השימוש הציבורי שהנכס מושכר הוא לטובת תושבי האזור. רובע לב-העיר סובל ממחסור חמור במבנים ושרותים קהילתיים. מאז"ה 7,9 עומד 5 שנים ריק כי עיריית תל-אביב לא השכילה ולא מצאה תקציב לא גדול להפכו לספריה ומרכז תרבות לתושבים. יש עדיין, גם אם המרכז הזה יאוייש כספריה ציבורית ומרכז תרבותי לתושבים, עדיין יש צרכים רבים של תושבים מבחינה תרבותית וקהילתית שלא מוצאים מקום, כי אין מספיק מבנים ברובע.

לפיכך אני מבקשת לא לאשר את ההוצאה למכרז של מאז"ה ,7 אחד המגדלים, אחד המבנים, מאז"ה 7-9 למי שלא יודע, שתדעו על מה שאני מדברת. פינת יוחנן הסנדלר רח' מאז"ה עומד בניין יפהפה שעומד ריק במשך 5 שנים, אחרי,

גב' להבי:

10 שנים.

גב' וולנר-גלעד:

לא. 5 שנים הוא עומד ריק, אחרי שחברת "אוניל" שקיבלה חריגות בנייה בהסכמת התושבים למען זה שתהיה מטלה ציבורית- שהמקום יהפוך למרכז תרבות, עומד ריק כבר 5 שנים והעירייה לא מוצאת מימון להפעלתו.

לכן אני מבקשת, לאור הצרכים הרבים של התושבים, צרכים תרבותיים, ואני שמחה לראות שעלה מספר התושבים, ואני מניחה שגם ברובע לב העיר עלה מספר התושבים באותו יחס , וגם לאור הצרכים הקהילתיים הרבים שיש ברובע, בניין מאז"ה לא יוצא להשכרה ויחזור שיתוף

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 48 -

התושבים- על מנת ששני המבנים- מאז"ה 7 ו-9 יהפכו לספריה ציבורית, למרכז מולטי-מדייה ולמרכז קהילתי שוקק ברובע.

מחיאות כפיים של הקהל

מר ויסנר:

למען הגילוי הנאות, כדאי שנכתוב שרוחיק היתה בהסכם עם התושבים, לפני 15 שנה. היא היתה בהסכם עם התושבים.

מר מדואל:

ערב טוב.

סעיף 3 בפרוטוקול של ועדת נכסים לא ברור. מדובר כאן על חלקה שעיריית תל-אביב העבירה למינהל, ולאחר המכירה המינהל מעוניין לשלם לעיריית תל-אביב רק מחצית מדמי המכירה. לא ברור לנו מדוע העירייה לא שיווקה את הקרקע מלכתחילה, ומדוע היא איפשרה למינהל להפוך את הקרקע הזאת למטרוקה. דיברתי כרגע עם אלי לוי וההסבר שלו לא ברור לי. אני יודע שמטרוקות מטבען זה דבר שהעירייה בדרך כלל תובעת מהמינהל, ובאדמות מינהל העירייה פועלת בדרכים,

גב' להבי:

מטרוקה זה כביש.

מר מדואל:

כביש, דרך, נכון, אנחנו יודעים, זו דרך עותומנית. מאדמות מינהל העירייה דורשת את חלקה בגלל הדרכים העותומניות ששימשו לצרכי ציבור. אבל כאן נוצר מצב שהמינהל, לאחר שהדרך עברה אליו, במקום לשלם את מלוא התמורה לעירייה, מוכן לתת לה רק מחצית מהתמורה. לכן אנו באים ושואלים מדוע מלכתחילה העירייה לא שיווקה לבד את הקרקע, או הגיעה להסכם מקביל עם המינהל- לפני העברת הקרקע.

מר אלי לוי:

ראשית העירייה לא משנה ייעודי חלקות למטרוקות. מטרוקות הן חלקות שהיעוד שלהן עוד מהתקופה העותומאנית, דרכים ישנות שנרשמו על שם העירייה בשנות ה- ,30 ה-40 וה-.50 חוק המקרקעין שאושר ב-1969 קבע בצורה מפורשת- בסעיף -143 שמטרוקה ששינתה את יעודה-

חוזרת למדינה. אנו חולקים על המצב שהיה לפני חוק המקרקעין, שמה שהיה לפני חוק המקרקעין נשאר אצלנו. יש מחלוקת מהותית בינינו לבין המינהל שטוען- הכל שלי, לבין טענות

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 49 -

שלנו – שאנו אומרים שמה שהיה לפני חוק המקרקעין הוא שלנו. כחלק מהפשרה שהגענו עם המינהל, שלגבי אותן חלקות שהן מטרוקה , ואל תשכחו שאנו שטח קטן מתוך מגרש גדול של המינהל- שהוא משווק. הוסכם שלגבי אותו שטח קטן נתחלק %,50%-50 וזה ההסכם שנחתם בין העירייה לבין המינהל וכך אנו פועלים.

גב' דיין- היו"ר:

ברור, תודה רבה.

מר ויסנר:

לוברט, גם אתה רוצה מטרוקה?

מר לוברט:

לופט גשפעאפט.

מר ויסנר:

מברוקה אתה רוצה.

מר לוברט:

רק תשובה לנוח לגבי למה סעיף ,7

שרה, מה עם אתרים?

ק ר י א ה מ ה ק ה ל.

מאיימים עליך? תגידי להם שאת לא מוכנה.

גב' דיין- היו"ר:

הרב לוברט, בבקשה.

מר לוברט:

לגבי פרוטוקול ועדת נכסים, שרה, שבי שבי.

ק ר י א ה מ ה ק ה ל.

גב' דיין- היו"ר:

לא, אל תתווכח אתה, בבקשה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 50 -

מר לוברט:

אני הסברתי לך שבפרוטוקול נכתבים סעיפים שמתקיים עליהם דיון. ברגע שחברים בוועדה העלו כל מיני משאלות למה לא לעשות ככה, למה לעשות ככה, הורדנו מסדר היום ואמרנו שנקיים על זה דיון בישיבה הבאה , יביאו לנו חומר עם הסברים על כל הנושאים, ואז יש פרוטוקול. ברגע שלא מתקיים דיון על הנושא, אז בטח שאין פרוטוקול.

גב' דיין- היו"ר:

מיטל להבי, אחריה יואב וניגש להצבעה.

גב' להבי:

על זה אומרים- טעות- טעינו, טעינו, גם זה קורה.

אני זוכרת פרוטוקולים של ועדת נכסים שבהם דברים לא אושרו, ונרשם שלא אושרו ושיחזרו לדיון פעם נוספת במקום כזה או אחר, אפילו נדמה לי גורדון וכו' וכו'.

מר גלעדי:

עזבי סמנטיקה.

גב' להבי:

סמנטיקה לא סמנטיקה, מה שהוחלט, ובגלל זה טוב שיש פרוטוקול, הוחלט שהנושא הזה יעבור לוועדה לדיור בר השגה, הוחלט שהנושא הזה יעבור לדיון רב- השגה.

מר אלי לוי:

לא. הוחלט שהנושא יורד מסדר היום וכאשר תגיע הטיוטה של ועדת דיור בר השגה זה יובא מחדש לדיון.

גב' להבי:

,O.K כאשר תגובש עמדת הוועדה לדיור בר השגה- יובא לדיון בוועדת נכסים מחדש, אבל קודם זה הולך לדיור בר השגה.

גב' דיין- היו"ר:

הויכוח ביניכם הוא מיותר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 51 -

גב' להבי:

הויכוח הוא מיותר אולי, אבל הוא באמת ממחיש שגם בנושאים שירדו מסדר היום ושלגביהם הוחלט כך או אחרת, הם צריכים להופיע כחלק מהפרוטוקול: לא אושרו, נדחו, הוחלט לדון עליהם במסגרת אחרת, וזה צריך להרשם למען הסדר הטוב.

בהחלט הנושא של פרוייקט שוק העלייה לא אושר, ולא אושר על ידי החברים מפני שהם ראו בו פוטנציאל לנושא של דיור בר-השגה באזור שהוא אזור טוב לנושא הזה, בפרוייקט שהוא על קרקע עירונית וכיו"ב.

אני רוצה דווקא להרחיב כמה מילים בנושא של מאז"ה ,7-9 גם כמי שמכירה את הפרוייקט הזה וגם כמי שנלחמה לזה שהבניינים האלה סוף סוף ישקקו חיים, כי זה לא נעים לראות גן סגור ובטח לא נעים לראות פרוייקט סגור. נעשו הרבה טעויות לטעמי בהסטוריה של הפרוייקט של רובע לב- העיר, ואנו אוכלים את הטעויות האלה עד היום, ולו בעניין של הבריכה שעדיין לא נפתחה ואנו מטפלים בפתיחתה עדיין ומקווים גם להביא בשורות. נעשו טעויות של רישום לא מספיק מדויק בכל הקשור לזיקות הנאה, שאנו בוועדה המקומית נצטרך לדעת להקפיד אתו- כדי שלא יישנו כאלה מקרים- שיש לנו קייסים ואין לנו קייסים.

לנושא של מאז"ה ,7-9 הרצון שתהיה ספריה הוא רצון מאוד מבורך, אלא מאי? יש ספריה בכל-בו שלום, שהיא ספריה מאוד מאוד גדולה, היא ספריה שאי אפשר לשנות את הייעוד שלה כי היא נתרמה כספריה, וכשרצינו והיתה הצעה כזאת במועצה הקודמת- לסגור את הספריה בכל-בו שלום ולהעביר את המשאבים שכרוכים בתפעולה למאז"ה ,7-9 קמה צעקה גדולה- שהיתה כרוכה בעשרות חתימות שהביאו תושבי נווה צדק, כולל של אנשים ידועי שם וסלאבים כאלה ואחרים, שבאו ואמרו- אין מה לסגור את הספרייה בנווה צדק מפני שהיא ספרייה גדולה- שמשרת את היעוד שלה, ולכן אין טעם גם, בטווח של כמה מאות מטר, לייצר שתי ספריות.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

אני רוצה לסיים ולומר: מינהל החינוך מקבל את אחד המבנים, ומי שיפעיל את זה יהיה בית תמי,

שיש לו ועד ציבורי, ואפשר יהיה להחליט לאיזה יעוד. החלק השני- שרוצים להפעיל אותו עם איזהשהו הבט של דמי השכרה, אנו במהלך הוועדה לנכסים הורדנו את הקריטריון שקבע שמחיר יהיה המימד היחידי לנושא הזה, וקבענו שגם הנושא של התוכן ושל המהות של ההצעה. אנחנו לא מאשרים היום את הזוכה במכרז, אנחנו לא מאשרים אף הצעה, אנו מאשרים אפשרות להרבה מאוד גורמים, ובתנאי שהם גוף ציבורי והם מלכ"ר- להגיש הצעה לאייש את הבניין הזה: זה יכול להיות גוף מוזיקלי, זה יכול להיות גוף של נשים, גוף של מוזיקה, גוף של תרבות, כל גוף שרוצה.

ואני חושבת שברגע שאנו נפתח את המבנה הזה ויבואו לפה הצעות, הם יבואו לוועדת מכרזים, תהיה אפשרות לבחור את מי שהכי מתאים בפעילות שהוא מציע, העיקר שהבניינים האלה סוף סוף ייפתחו וללא כריכה בסגירת הספריה בכל-בו שלום.

תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 52 -

גב' דיין- היו"ר:

אחרון הדוברים- יואב. יש עוד אחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים:

לגבי חניון גבעון, הנושא נשקל היטב לגבי הנחיצות והמציאות האורבאנית באזור בו הוא נבנה.

הוא שינוי עצום לגבי איכות החיים של תושבים באזור הזה וקבלת אותה פיאצה שמזלזלים בה-

אבל היא חשובה בצורה בלתי רגילה כמרחב פתוח להולכי רגל.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת שקט בקהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לגבי מאז"ה 7-9 אומר רק- שמספר הקוראים איננו כגודל הספריות. אנחנו עושים נסיונות במשך שנים למצוא את הדרך כיצד לתפעל את שני הבתים הנפלאים האלה. מה שמועלה כאן הוא פתרון נכון במציאות הציבורית-כלכלית של העיר תל-אביב יפו, ולכן אני קורא להצביע עליו. ההסבר של אלי לוי לגבי ההערה – מקובל עלי. ולגבי הציטוט הנפלא- כמיטב ידיעתי הספר היה בתקופת המפלגה הקומוניסטית, אבל היום אין כאן קומוניזם-, לכן הכל פתוח.

שאלה:

מה זה?

גב' דיין- היו"ר:

הוא הצביע לפני שרון עלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע, מה עכשיו?

גב' דיין- היו"ר:

הוא הצביע לפני שאתה באת. הוא היה בדרכו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 53 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היית צריכה להפנות את תשומת לבי.

גב' דיין- היו"ר:

בסדר, אני מתנצלת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כולם צריכים כל הזמן לדבר?

מר גולדרינג:

ראשית לגבי הפיאצה, אני רוצה לומר שאני לא חושב שזה מה שצריך לקרות שם. צריך שיהיה שטח פתוח, שהחנויות יפנו לכיוונו, לכיוון פנים הככר, אבל לא צריך שיהיה שם חניון. בעיקר לנוכח העובדה שאנו רואים היצמדות,

מר גפן:

למה לא?

מר גולדרינג:

תקשיב לי, תקשיב גפן ותשמע.

שאלה:

איפה יהיו העסקים.

מר גולדרינג:

בעצם הרעיון הוא, אם אנו רוצים להוריד את נפח כלי הרכב בעיר, יש פתרון. והפתרון להורדת הלחץ של חניה בעיר , במקום הזה ובכל מקום בעיר, הוא גבירותי ורבותי- תחבורה ציבורית.

קריאה:

נכון.

גב' דיין- היו"ר:

נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 54 -

מחיאות כפיים של הקהל

מר גולדרינג:

לגבי נושא נוסף: הזכירה סגנית ראש העירייה – מיטל להבי את הוועדה לדיור בר- השגה. אנחנו

למעשה כבר חודשים רבים ממתינים עוד ועוד לדיוניה, ומשום מה היא קופאת על שמריה, ולא ברור מתי היא תתכנס, באיזה דיוק מנדט היא תתכנס, מה בדיוק שוות ההמלצות שלה, מה בדיוק בסופו של דבר הולך להיות מיושם מההמלצות שלה. אני מאוד מאוד מקווה שבאמת , כמו שסגנית ראש העירייה ציינה, יגיעו באמת הנושאים האלה לדיון בוועדה הזו, ואני מאוד מקווה שהיא תתכנס ככל המהר, ויפה שעה אחת קודם.

נושא נוסף- לגבי הפרדת הסעיפים של הפרוטוקול. יש לנו בפרוטוקול סעיפים שאנחנו בהחלט יכולים לאשר אותם, סעיפים שהם לחלוטין קבילים בעינינו, אבל יש סעיפים- כמו שציינו, שהם מאוד מאוד בעייתיים, ולכן אני רוצה להציע הצעת החלטה- להצביע על סעיפי הפרוטוקול בנפרד.

גם לגבי נושא הספריה, אני בהחלט חושב שהמקום של ספריות ציבוריות הוא דבר שצריך להיות גולת כותרת. זה דבר שהוא מושא נפשנו- כנציגי ציבור, ואנחנו צריכים לשאוף לכך שגם במרחק רב, ואני מכיר את המרחקים האלה כי זה די קרוב למקום מגורי, אני מקווה שאני לא אחשב בניגוד עניינים, אני מקווה שכן תהינה שתי ספריות, אחת כמו שציינה סגנית ראש העירייה, במגדל שלום, והשנייה- כמו שהוחלט, במאז"ה.

דבר נוסף, ועוד אפרופו מהזמנים החשוכים, ובהתייחס למה שראש העירייה אמר לגבי המשטרים הקומוניסטיים: חבר התנועה שלנו להב ישב עם מעיל סגור, באו שומרי הבטיחות וביקשו ממנו-

פתח את המעיל, יש לך שם חולצה של עיר לכולנו. וזה דבר שהוא לחלוטין בעיני מוזר ביותר.

תודה רבה לכם.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה, אנו ניגשים להצבעה.

אין פיצול, מצביעים על הפרוטוקול.

אנחנו מצביעים על פרוטוקול ועדת נכסים.

מר לייבה:

מי בעד אישור הפרוטוקול?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. דיין רחל אין

2. חולדאי מדואל

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 55 -

3. ספיר יואב

4. אגמי יעל

5. גלעדי נוח

6. כרמלה סיקסיק

7. נתן

8. חביבה

9. טיומקין

10. סולר

11. אסף

12. יניב

13. זעפראני

14. בביוף

15. גפן

16. לוברט

17. ראובן

18. מיטל

19. אחמד

20. חנה

21. להט

22. פאר

בעד – 22 חברי מועצה, נגד – 6 חברי מועצה, נמנעים- אין

החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס' 1/2009 – מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר ברוב של 22 קול את פרוטוקול ועדת נכסים מס' 1/2009 מתאריך .02/02/09

)נספח א'(

26. פרוטוקול ועדת כספים מס' :1/2009

גב' דיין- היו"ר:

אנחנו ניגשים לפרוטוקול ועדת כספים, פרוטוקול ,1/2009 ועדת כספים התקיימה בתאריך .25.1.2009

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 56 -

מר גולדרינג:

שוב הייתי מציע קודם כל להצביע על הצעות החלטה שאני מעלה. ביקשתי הצעת החלטה להפריד את הסעיפים, אני מקווה שבפעם הבאה שאני מבקש הצעת החלטה יהיו כל האנשים ממוקדים מספיק בשביל להענות לבקשתי. גם כאן אני מבקש להעלות הצעת החלטה- להפריד את הסעיפים ולהצביע עליהם בנפרד, וזה דבר שצריך להצביע עליו- במידה שיש הצעת החלטה בנוגע לנושא שעל סדר היום, יש להביא אותה להצבעה כפי שנהוג.

גב' דיין- היו"ר:

בסדר, נצביע. הלאה.

מר גולדרינג:

לגופו של עניין: בתוך ספר וועדת הכספים מופיע שם מספר דברים שהם בעייתיים. קודם כל יש

שם טעות, באחד הסעיפים שבהם מופיע 350,000 במקום שצריך להיות .35,000 אני יכול להראות לכם, אני מציע לכם לתקן את הטעות לפני שאתם מאשרים את הפרוטוקול.

גב' דיין- היו"ר:

תציין איפה היא.

מר גולדרינג:

יש שם העברה מתקציבים אל תקציבים, הסכום, סך הסכום, אני יכול להראות לכם את זה אבל לא קיבלתי על במת המועצה אגב, את הפרוטוקול של ועדת הכספים ואין לנו אותו פה בשביל לעבוד אתו כמו שנהוג גם לגבי פרוטוקולים.

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, לא קיבלת את הפרוטוקול לפני ישיבת המועצה?

מר גולדרינג:

האמת שראיתי אצל חברת המועצה יעל בן יפת פרוטוקול אמיתי, ולא פרוטוקול כזה מקוצר- כפי שאנו רואים.

גב' דיין- היו"ר:

זה הפרוטוקול.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 57 -

מר גולדרינג:

לא, זה לא הפרוטוקול, זה הפרוטוקול.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מר גולדרינג:

אם אתם רוצים שאני אראה לכם אני יכול, אבל אם זה גורם לאובדן רשות הדיבור שלי אז אני לא אעשה את זה.

גב' דיין- היו"ר:

אם אתה רוצה שזה יופיע בפרוטוקול- כדאי שתציין לפני או אחרי את התיקון של זה.

מר גולדרינג:

אני מוכן להראות לך, אבל אין לי את הפרוטוקול כאן.

תודה רבה. בינתיים אני יכול לדבר על דברים אחרים, בזמן שאני מסתכל על זה.

מופיע סעיף של שיפוץ לשכות נבחרים- בסכום המופקע של 123,000 שח'. רק לפני כמה זמן דיברנו על התקציב של מצעד הגאווה. אני מבין שיש כל מיני דרישות מדרישות שונות של הנבחרים, אני חושב שבעתות שכאלה כדי לנסות ולצמצם את ההשקעה הזאת,

מחיאות כפיים של הקהל

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

זה 4,000 שח' ללשכה, מה כל הסיפור?! מה זה 4,000 שח' ללשכה?

מר גולדרינג:

זה 123,000 שח'.

בעיקר לנוכח זה שבעוד כשנתיים הולכים לשפץ את כל הבניין, ולכן זה נראה קצת מיותר לבזבז את הכסף הזה עכשיו.

דבר נוסף: יש שם בקשה להעברה של גרעון תקציבי למוזיאון תל-אביב, שנובעות מחריגות

ומבלתי צפוי. הסכיתו ושמעו את הסכום המדובר- 2 מליון שח'. זה חריגות ובלתי צפוי. דבר שבכל מינהל תקין- רגיל הינו אומרים, יש שם איזהשהו משהו, ניהול תקציב לא נכון, פה מעבירים את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 58 -

הכסף ושוכחים מהעניין. מדובר ב- 2 מליון שח'. זה חוזר להגיון שדיברתי עליו קודם בהקשר של מצעד הגאווה. נהוג לשים איזהשהו סכום בספר התקציב,

מר ויסנר:

למה אתה לא אומר שביקשת 3,000 שח' מהעירייה עבור דברים משפטיים? למה אתה לא אומר את זה?

מר גולדרינג:

סליחה?

מר ויסנר:

לא ביקשת תקציב של 3,000 שח'?

מר גולדרינג:

אני ביקשתי?

מר ויסנר:

עבור כל מיני תקדימים משפטיים?

מר לייבה:

תקדימים משפטיים.

מר גולדרינג:

אני ביקשתי לקבל את זה בחינם, לא ביקשתי,

מר לייבה:

חינם? זה עולה 3,000 שח', איך בחינם?

מר גולדרינג:

לא ביקשתי את זה בכסף.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

ויסנר, אני מתפלא עליך שכסגן ראש עיר אתה,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 59 -

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, תמשיך ותסיים את ההערות שלך.

מר לדיאנסקי:

אדוני המנכ"ל הוא מתכוון להודיע שהוא מוותר על כל שיפוץ,

מר לייבה:

קיבלנו את הבקשה.

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

מר גולדרינג:

סגנים: הולך לעבור 1/2 מליון שח' לסגנים. שוב אנו מדברים על סגנים שעד היום

ק ר י א ו ת מ ה ק ה ל.

גב' דיין- היו"ר:

פאר בבקשה. אני מבקשת להפסיק את הויכוחים הפנימיים. תנו לו לסיים ותתייחסו לזה בהצבעה.

קריאה:

הוא לא מסיים.

גב' דיין- היו"ר:

הוא לא יסיים? הוא יסיים, יש כאן שעון חול. בבקשה.

מר גולדרינג:

במידה ותתנו לי אני אסיים.

הולך לעבור תקציב של 1/2 מליון שח' למשכורות הסגנים, שעד לרגע זה עדיין לא הצלחנו להבין מה בדיוק הם עושים. זאת אומרת, החצי מליון שח' האלה- למה בדיוק הם נועדו?

מחיאות כפיים של הקהל

ויש דברים שכבר מנסים לברר אותם, מנסים לברר אותם ועדיין לא מקבלים תשובות. אני מבין שגם יעקב רנר שלח שאילתות בנושא ועדיין טרם קיבל התייחסות לשאלה שלו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3

מתאריך כ"ב שבט תשס"ט )(16/02/2009

- 60 -

גב' דיין- היו"ר:

גם יעקב רנר, וזמנך תם.

מר גולדרינג:

אני מתנצל, אבל לא הספקתי להראות לכם את המקום שבו יש טעות כתיב,

גב' דיין- היו"ר:

אז אם תואיל להעביר לי.

מר גולדרינג:

לכן אני מבקש לעכב את האישור של הפרוטוקול עד לברור הטייפו הזה, וכמובן אני חוזר על הבקשה שלי להצביע על ההחלטה.

גב' דיין- היו"ר:

וכך נעשה.

מחיאות כפיים של הקהל

גב' בן-יפת:

בסעיף 16 של הפרוטוקול מצויינת השתתפות לכיסוי ארנונה לחברות וגופים עירוניים לשנת .2009 אני הסתייגתי מהתקצוב של הארנונה של הגופים העירוניים, בגלל משהו שבלט לי בעניין של היכלי הספורט. בוועדות התקציב,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, זה ממש מפריע שם.

מר לייבה:

לוברט.

גב' בן-יפת:

בדיונים של ועדת התקציב בנושאי חינוך גילינו שיש המון קיצוצים, קיצוצים בחינוך זה תמיד דבר רע, ואחד מהסעיפים היה סעיף של פרוייקט שנקרא רובוטיקה. מה שזה מראה כאן, בעצם מה שסעיף 16 כאן אומר- שהעירייה נותנת כסף במליונים לחברות עירוניות, לחברות וגופים עירוניים,