פרוטוקול ישיבת מועצה מס 4
עיריית תל אביב – יפו
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
השתתפו:
גב' יעל דיין היו"ר
וה"ה:
ח. אבי- גיא
ב. בביוף
י. בן-יפת
ש. גפן
א. גלעדי
ר. גלעד-וולנר
י. גולדרינג
פ. ויסנר
י. ויצמן
ש. זעפראני
ר. חולדאי
א. זמיר
ת. זנדברג
מ. טיומקין
ר. לדיאנסקי
מ. להבי
נ. לוברט
ד. להט
א. מדואל
ש. מסלאוי
א. משהראוי
א. סולר
ד. ספיר
ע. סיקסיק
כ. עוזרי
נ. עפרון
נעדרו ה"ה:
ש. אגמי
נ.וולוך
ש. מזרחי
ח. תמיר
נכחו בישיבה:
מ. לייבה
מנכ"ל העיריה
וה"ה:
ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,
מ. גילצר, גזבר העירייה, א. הורוביץ-קלר, ע' בכירה לרה"ע, ע. וינברג, ע' רה"ע, א. וינר, ס' בכיר
ליועמ"ש, ר. זלוף, סמנכ"ל תפעול, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. כהן, ע' דובר, ע. סלמן, היועמ"ש, ג. פרוייקט, מ"מ מנהל האגף לגביית ארנונה ומים, ס. פריימן, מנהלת אגף תקציבים וס'
גזבר, א. שטיינר, ממונה חופש המידע ואנשי אגף התקציבים.
הישיבה נפתחה בשעה 18:10
מזכירת המועצה סטנוגרמה
גלילה בן-חורין ישראלה אגמון
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-2-
על סדר היום:
הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2009 .
******************
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-3-
34 .הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2009
גב' דיין- היו"ר:
אני רוצה לפתוח את הישיבה.
חברות וחברים וקהל נכבד, אני מבקשת לפתוח את ישיבת המועצה, מועצת העירייה לא מן המניין, היום ה- 16.3.2009 ,הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2009 ,אני מבקשת מראש העירייה להציג את התקציב.
תודה רבה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
כבוד יו"ר המועצה, חברות וחברי מועצה נכבדים.
אני מתכבד להניח בפניכם את הצעת התקציב של עיריית תל אביב- יפו לשנת 2009 .הצעת התקציב המונחת לפניכם היא תוצר של תהליך הכנה ארוך, שכלל דיונים מעמיקים בכל נושא ונושא ואשר כולכם הוזמנתם אליהם, ורבים מכם היו שותפים להם.אני מייחס חשיבות רבה להשתתפות שלכם ומסיבה זו לא הובאה הצעת התקציב לאישור מיד עם תחילת הקדנציה, אלא היא מובאת כעת, לאחר השלמת התהליך וההכנות עמכם, עם כולכם- שהוזמנתם לדיונים.
אני בטוח שהתרשמתם מהעבודה הרצינית שנעשתה על ידי אנשי המקצוע, מההתאמה לתכניות העבודה והיעדים ארוכי הטווח ומהאחריות הרבה לכספי הציבור וניצולם המיטבי.
התקציב איננו אסופה של נתונים ומספרים, הוא מגלם את ההכרעות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שלנו, והוא, למעשה, אחד הכלים המרכזיים להשגת היעדים הרצויים לנו בכל תחומי החיים העירוניים.
הצעת התקציב של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2009 מסתכמת בסך של 3.9 מיליארד שח' בתקציב השוטף, ועוד 590 מליון בתקציב הבלתי רגיל, הוא תקציב הפיתוח של העירייה. ההיקף הכספי של תקציב העירייה, מורכבותו והגורמים הקבועים שבו- כמו גובה הארנונה, הוצאות השכר הקבועות, החזרי ההלוואות וכיוב', משקפים במידה רבה את האופי של עבודת העירייה ואת המידה והאופן שבו אנחנו- כמקבלי החלטות- יכולים לכוון אותה ליעדים רצויים. לא אחת כשאני נדרש לתאר את המורכבות הזאת אני משתמש בדימוי של ספינה גדולה, שבה גם כאשר הקברניט מבצע סיבוב מלא של כל ההגאים, עדיין הספינה ממשיכה לשייט לה מרחק רב עד שהיא מתחילה לשנות כיוון אל הכיוון המיוחל. הדימוי הזה יכול להעניק לנו תובנות חשובות לגבי תפקידנו אנו.
כמו הקברניט של הספינה- גם אנחנו- על מנת להגיע אל היעדים שהצבנו לעצמנו- נדרשים להימנע מתנועות חדות ומהירות על פני הזרם ומצב הרוח העכשווי בלבד. עלינו להתמיד
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-4-
ולשמור על הכיוון, לחזות אל מעבר לאופק הנראה לעין, לתכנן ולצפות ככל הניתן מראש את הסכנות האורבות לנו בהמשך הדרך. זה לא קל. הדבר מצריך עבודה קשה, התמדה, עמידה יומיומית מול לחצים, ובעיקר לקיחת אחריות ציבורית רבה וכבדה.
בראשית הדרך, לפני כעשור, הובלנו שינוי והתווינו מדיניות חדשה ואחראית בניהול העירייה.
המצב הכלכלי היה רעוע, העירייה צברה גרעונות שהלכו ותפחו ונאנקה תחת עומס מלוות כבד.
הדבר היקשה עד מאוד את מתן השרותים הבסיסיים לתושבים והקשה, לא פחות מזה, על פיתוח העיר והאפשרות לתכנן לטווח ארוך. הצבנו אז לעצמנו יעדים שנראו אז מרחיקי לכת, כמו איזון תקציבי וחיסול הגרעון השוטף, והגדלת ההכנסות, והתייעלות והגדלה משמעותית של תקציבי הפיתוח. לאחר שנים של עבודה קשה ושמירה על מדיניות אחראית ומאוזנת הצלחנו להביא לשיפור משמעותי בכל הפרמטרים הכלכליים. העירייה שומרת על איזון תקציבי כבר 6 שנים ברציפות. הכנסות העירייה גדלו בלמעלה מ-33% ותקציבי הפיתוח גדלו פי 3 .ההשגים האלה הביאו להענקת דירוג האשראי AAA לעירייה כבר שנתיים ברציפות, דירוג שאין שני לו בשלטון המקומי והוא גם נדיר במגזר הפרטי.
השיפור שחל איננו מתבטא רק בנתונים הכלכליים היבשים, אלא במה שחשוב הרבה יותר- בחיים העירוניים עצמם. בזכות השיפור במצב הכלכלי הצלחנו להשקיע משאבים רבים יותר לטובת התושבים, להעניק להם- עם דגש מיוחד על יפו והדרום- מערכת חינוך איכותית יותר, שרק לאחרונה זיכתה אותנו בפרס החינוך הארצי.
אנחנו נותנים שרותי רווחה מתקדמים ומקיפים יותר, היצע תרבותי עשיר ומגוון ברמה בינלאומית. הרחוב העירוני חזר להיות שוקק חיים, ושיפור משמעותי ומתמיד באיכות החיים ובאיכות הסביבה- שהופכת להיות נקייה וירוקה יותר.
לא בכדי הפכה העיר בשנים האחרונות לאבן שואבת עבור תושבים חדשים הרואים בה מקום טוב לחיות בו, ולאחר שנים רבות של נטישה נרשם בעיר, כמו לכבוד שנת ה-100 להיווסדה, שיא תושבים של כל הזמנים.
אך אל לנו להתבשם בכל ההשגים החשובים הללו ולקפוא על השמרים. כקברניטי הספינה עלינו לחזות קדימה ובוודאי שלא להתעלם מהסערות והמשברים הכלכליים המתרחשים סביבנו, המציבים לפתחנו סכנות ואיומים חסרי תקדים.
הנתונים המפחידים המתפרסמים מידי יום בארץ ובעולם מרמזים רק במקצת על עומק המשבר הצפוי לנו בזמן הקרוב. נתונים קשים על קריסת שווקים, נפילת חברות וסגירת מפעלים, פיטורי אלפי עובדים ואבטלה בהיקפים עצומים, צמיחה שלילית במשק ועוד ועוד. חוסר היציבות הפוליטי במדינה והעובדה שטרם הוחלט על תקציב ממשלתי מערפלים במידת מה את השפעתם
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-5-
של הנתונים בדבר הירידה החדה בהכנסות המדינה– שעדיין לא הוחלט על תקציב המדינה ולכן עדיין חרב הקיצוצים לכאורה לא נראית כאן, אבל היא פה. אין ספק כי לכשתתמודד הממשלה החדשה עם הפערים העצומים בין הוצאותיה והכנסותיה, המדיניות שתיקבע על ידה תכלול קיצוצים וגזרות מרחיקות לכת שישפיעו על כל תושבי המדינה ובוודאי ובוודאי גם על העירייה שלנו. ולכן בעת הזאת, כל מי שעיניו בראשו צריך לתת דעתו מבעוד מועד להכנות ולצעדים הנדרשים מאיתנו כעירייה למול המשבר הכלכלי הקשה, שאין ספק שעוד ילך ויחריף.
וכמו תמיד, נכון יהיה לחזור לעצתו של אבי העיר שלנו- מאיר דיזנגוף, בדבריו אותם כבר ציטטתי בפניכם בעבר, אבל נלקחו כאילו מימינו אנו: "בימים אלה של אי שקט בעולם המדיני והאקונומי אנחנו צפויים לכל מיני הפתעות של תמורות רדיקליות ושל שינוי ערכים בחיינו המשקיים. על כן אנו צריכים לדאוג לעתידה של העיר ולאחוז באמצעים בעוד מועד אם איננו רוצים שעירנו תחדל מלהתפתח".
כפי שנוכחתם ונוכחתם לדעת במהלך הדיונים, הצעת התקציב המונחת לפניכם היום- לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של כל תכנית ותכנית, כפי שאפרט בהמשך,לצד הצורך הדחוף בחסכון והתייעלות שחייב אותנו גם לצמצומים, נעשה מאמץ לשמור, ככל הניתן, על רמת השרותים הניתנים לתושבי עירנו.
היה מי שאמר כי החיים זה מה שקורה לנו בזמן שאנו מתכננים תכניות.
גב' גלעד וולנר:
ג'ון לנון.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
נכון, יפה, היתה בדיקה, כל הכבוד.
ואכן, המציאות הכלכלית הקשה שעוד תלך ותחמיר, תחייב אותנו גם בהמשך השנה להמשיך ולבחון את התכניות שלנו עצמנו מחדש, לעשות קיצוצים נוספים, וכן , כן רבותי, גם לוותר על חלק מהחלומות שלנו.
ויחד עם זאת ולמרות המצב הקשה חשוב שלא להיתפס לייאוש. עירנו, העיר העברית הראשונה, מציינת השנה 100 שנים להיווסדה. השנה גם יסתיימו פרויקטים גדולים עליהם עבדנו בשנים האחרונות לכבוד חגה של העיר: הבימה, וככר התרבות, רצף הטיילות, הנמל, פארק המדרון ביפו, מרכז שרות חדש בבניין העירייה, ככר ביאליק ובניין העירייה הישן, מתחם שרונה, תחנת הרכבת הישנה, בריכת גורדון, 100 ק"מ שבילי אופניים ועוד ועוד. מי שחושב על הדרך שעברנו מאותה
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-6-
הגרלת צדפים על החולות ועד היום מבין את עוצמתה של העיר שלנו וגם נותן לנו את התקווה והאמונה ביכולתנו לצלוח גם תקופות קשות.
זמן משבר הוא בדרך כלל גם הזדמנות, ואם נדע לנצל אותו להתבוננות אמיתית פנימה ולקבוע את היעדים להמשך הדרך- נוכל גם נוכל לצאת ממנו מחוזקים.
רבותי חברי המועצה, ובמיוחד לאלה שהשתתפו ועמלו, לאלה שגם וויתרו על חלק מהחלומות שלהם. ואני יודע שכל אחד ואחד מכם ומאתנו- במסגרת הדיונים, היו לו עוד רצונות, היו לו עוד שאיפות, הוא רצה עוד בכל עניין ודבר. למרות הצמצומים הצעת התקציב הרגיל לשנת 2009 מבטאת המשך של ביסוס וביצור ליבת השרותים הניתנים לתושבי העיר. עיריית תל אביב-יפו תמשיך להוביל ולהשקיע הרבה מעבר למקובל בכל תחומי החיים: בחינוך, ברווחה, בתרבות, באיכות החיים והסביבה, וכן אפילו בטיפול בבעלי חיים. בסופו של דבר התוספות הרבות שנדרשות לעידכונים והתייקרויות, לרבות מהלך חסר תקדים להסדרת מעמדם של עובדי חברות כח האדם בעירייה, הביאו בפועל להגדלת התקציב הרגיל במרבית התחומים.
בנוסף עלי לציין כי הדגשים החשובים אשר הועלו על ידי חברי המועצה שהשתתפו במהלך דיוני התקציב הוטמעו ככל שניתן כבר בהצעת התקציב, וחלקם יוטמעו בהמשך השנה במסגרת תכניות העבודה, לאחר שייבחנו כמובן לעומקם במסגרת הצעות שתועלנה לוועדת הכספים.
ההוצאה השוטפת בתחום החינוך והתרבות תגדל גם השנה ב- 51 מליוני שח', על מנת לשמר ככל הניתן, את הפעילות הענפה והייחודית בתחומים אלה, אשר זיכתה אותנו רק לאחרונה בפרס החינוך הארצי.
נמשיך לשים דגש על צמצום פערים, בעיקר בדרום ומזרח העיר. חיזוק מיומנויות היסוד, חיזוק ילדים בסיכון, פיתוח הצוות הפדגוגי ושילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. נכפיל מספר חניכי הצופים בדרום ומזרח העיר. השקת מוסדות תרבות כמו בית ביאליק, סינמטק, בית העירייה הישן ועוד. חשוב להדגיש בהקשר הזה כי ההשקעה העירונית השוטפת בחינוך בשכונות הדרום ויפו גבוהה משמעותית מיתר חלקי העיר, ובאה לידי ביטוי בשעות העשרה, מפעל הזנה, תוספת מועדוניות ועוד ועוד.
בהתאם לדגשים של חברי המועצה מותנו הצמצומים הנדרשים בהסעות תלמידים, בעיקר בבתי ספר בדרום. אני מזכיר את בתי הספר מירון, אחוה, חסן ערפה וצבי שפירא. אציין עוד כי השנה נוסיף משאבים לקידום תרבות הקריאה על ידי מתן פטור מדמי מנוי בכל הספריות העירוניות.
גם את ההוצאה השוטפת לשרותים חברתיים נגדיל השנה ב- 21 מליון שח'. במסגרת הזאת נגדיל את המימון העירוני למכסות וסידורים לאוכלוסיות חלשות, נכים, קשישים ומפגרים.נפנה משאבים נוספים לטיפול בנגע הסמים, טיפול בנשים, במעגל הזנות והרחבת תכניות לילדים ונוער בסיכון ביפו ומזרח העיר, ונמשיך לשקוד על שיפור והרחבת השרותים לאוכלוסיות נזקקות.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-7-
לאור הדגשים של חברי המועצה מותנו הצמצומים במספר מוסדות כמו מסיל"ה, מרכז הירש וכן בכמות כוח האדם המקצועי. כמו כן, בהמשך השנה יובא עדכון לשם המשך הפעלת מרפאת המתבגרים.
השנה נמשיך לתת דגש מיוחד לטיפול הכולל ביפו בדגש על חינוך, רווחה וקהילה, לביסוס הקריה האקדמית כעוגן ביפו, ולהרחבת הטיפול בקליטת הקהילה האתיופית.
ארועי שנת ה-100 לעיר- שאת תחילתם נציין בראשית חודש אפריל הקרוב יהיו מצומצמים מהמתוכנן. אבל יחד עם זאת נשתדל לשים דגש במסגרתם על פעולות קהילתיות וחינוכיות לצד השלמת פרוייקטים לרווחת הציבור.
כפי שכבר ציינתי, המצב הכלכלי הקשה עימו נתמודד השנה יחייב אותנו לאחריות מרובה בהמשך הדרך וגם בדיון הזה, לנוכח האיומים הצפויים לנו, והם קיימים, והם קשים. אי וודאות בטחונית-
פוליטית, אי עמידה בשיעורי גבייה עקב המצב הכלכלי, גזרות המוצעות במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2009 שכוללות: הלאמת הארנונה של משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות, הלאמה חלקית של חלף היטל השבחה וביטול מימון חוק אזרחים וותיקים על ידי הממשלה.
אנחנו חשופים לתביעות יצוגיות, צמצום השתתפות הממשלה עקב צמצום בתקציב המדינה –
באופן דיפרנציאלי לרעת הערים הגדולות, שינוי במבנה התעריפים לשירותי מים וביוב, מעלים את מחירי המים וזה יעלה יותר, הטלת מטלות בחקיקה ללא גיבוי תקציבי ועוד ועוד איומים מסוג זה העומדים כרגע לפתחנו. לכן, נמשיך גם במהלך 2009 לאתר נושאים בהם ניתן להתייעל ולחסוך במטרה להקטין את העלויות השוטפות.
רבותי, הצעת תקציב הפיתוח לשנת 2009 נגזרת מתכנית 5 שנתית וכוללת פעולות נרחבות לשיפור איכות החיים והסביבה וכן פרוייקטים גדולים שיושלמו לקראת שנת ה-100 ,כפי שדיברנו קודם.
הדגש שאנו שמים בשנים האחרונות בתכניות הפיתוח של העיר הוא בעיקר על חשיפה מחדש ושדרוג הנכסים הקיימים ממילא בעיר שלנו: טיפוח והחזרת הרחוב העירוני, השדרות, הרחובות בעיר והצירים הראשיים. טיפוח הגנים והפארקים, שדרוג מוסדות התרבות, החינוך, הקהילה והספורט ועוד.
בחינוך- הצעת התקציב מבטאת את המשך ההשקעה הגדולה בתחום הזה. הדגש ימשיך להיות מושם על שיפור מוסדות החינוך ופתרון בעיות בטיחותיות.כמו כן, תחל בניית בית ספר בשכונת המשתלה, יוקמו כתות נוספות בבית הספר היסודי אג'יאל, יוכשרו 4 כתות בבית ספר רמת החייל ויקודם תכנון להקמת בית הספר העל יסודי בצפון מערב העיר ואולם ספורט בבית ספר אילנות.
בתחום הספורט תימשכנה העבודות לשיפוץ איצטדיון בלומפילד.
קריאה מהקהל:
ומה עם הדרום?
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-8-
מר רון חולדאי- ראש העירייה:
תקשיבו. הנושא עלה גם בכתבה הפעם. בבתי הספר בדרום יש מקום לכולם, יש מקום לכולם
קריאה מהקהל
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
יש מקום לכולם. יש בבתי הספר בדרום מקום לכולם וממוצע הילדים בגן הוא 30 ילד. ולכן,
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת בקהל, אנחנו לא מנהלים כאן דיאלוג.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
ולכן, כשנוספים תושבים חדשים,
קריאה מהקהל
גב' דיין- היו"ר:
זה לא הרגע לדיאלוג, בבקשה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
מי שלא יודע לקרוא את הנתונים, מי שלא יודע לקרוא את הנתונים, מחיאות כפיים לו.
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת מהקהל שקט. זה דיון ארוך, זה דיון מפורט, ואין שום צורך כאן בקריאות ביניים, ותחסכו לי את הדיאלוג אתכם.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
בתחום הספורט תימשכנה העבודות לשיפוץ איצטדיון בלומפילד ותושלם בניית בריכת גורדון, שדרוג המרינה והטיילת לצידן.
בתחום התרבות והקהילה נמשכת ההשקעה העירונית למיצוב מעמדה המוביל של העיר שלנו כבירת התרבות. נשקיע בשידרוג הפלניטריום, במוזיאון ארץ ישראל, נבנה שבט לצופי צהלה,
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-9-
נשקיע במוסדות קנו"ס ובבריכות שחייה, ובמקביל נמשכת בניית האגף החדש למוזיאון תל-אביב לאמנות שתוקצב בשנים קודמות,
קריאה מהקהל
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
בדומה לתאטרון "הבימה"- שהוא של כולם, והמוזיאון הוא של כולם, ותפסיקו לצעוק דרום דרום, כי לא בונים את זה בצפון. בונים את זה במרכז העיר עבור כל תושבי מדינת ישראל, מדרום, מצפון,מזרח ומערב.
קריאה מהקהל
גב' דיין- היו"ר:
אל תחייב אותי להוציא אותך.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
עיר לכולנו עבור כולם.
מחיאות כפיים של הקהל.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
במסגרת ציון שנת ה-100 .
לא, זה אתם מצטרפים, זה יפה. אתם סוף סוף מצטרפים, אני מברך אתכם על כך. שיהיה בשעה טובה.
במסגרת שנת ה-100 לעיר יושלמו פרוייקטים ייחודיים נוספים: חידוש ושדרוג רח' ביאליק במרכז העיר, ובניין העירייה הישן שיהפוך לבית העיר- במרכז העיר, עבור כולם. חידוש בית העלמין הישן ברח' טרומפלדור. הצבת פסל של דיזנגוף בשד' רוטשילד במרכז העיר עבור כולם. פרוייקט שלושת השבילים בכל העיר, עבור כולם. ביפו יושלמו השנה פרוייקטים לפיתוח הפארק החופי במדרון יפו, השלמת העבודות בנמל יפו, המשך בניית המיכללה- בניית הבניין השלישי- ביפו. הקמת מבנה שרותים עירוניים בשד' ירושלים 110
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-10-
מר לייבה:
ביפו.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
והמשך פרוייקט התיירות.
נושאי איכות החיים והסביבה ימשיכו להיות חלק מיעדי העירייה המרכזיים.
גב' דיין- היו"ר:
סליחה רון, סליחה. הרחש בחש הזה, חבר המועצה לוברט תועיל לשבת, תודה שהצטרפת אלינו.
אני מבקשת מהקהל להקשיב- מי שרוצה להקשיב, ומי שלא רוצה להקשיב- לצאת החוצה. אנחנו נמשיך את הדיון בסדר ואל תאלצו אותי להוציא, כי באמת- לא מתאים- לא לכם ולא לי.
בבקשה.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
נושאי איכות החיים והסביבה ימשיכו להיות חלק מיעדי העירייה המרכזיים.
נמשיך להשקיע בהפחתת זיהום האוויר וביישום התכנית האסטרטגית שהוקמה לשם כך.
תושלמנה העבודות להשלמת רצף הטיילות לאורך החוף, לשדרוג פארק צ'רלס קלור וגן העצמאות. יחל פיתוח פארק השימור בשרונה, יסללו שבילי אופניים בדרך בן צבי, יימשכו העבודות לשיקום מצוקי החוף, יותקנו פנסי לד ברמזורים, ימשכו העבודות לפיתוח מרכז בקרת התאורה לחסכון באנרגיה, תימשך פרישת שקועי קרקע ופינות מחזור לפלסטיק וקרטון ברחבי העיר ותקודם בחינה להקמת מערכת לפינוי אשפה פניאומטית בצפון מערבי העיר. כמו כן תפונה פסולת בניין ממגרשים ואתרים ברחבי העיר, יוקמו תחנות לשאיבת מי קיץ ועוד.
בנוסף, תימשכנה ההשקעות העירוניות רבות ההיקף בשיקום וחידוש רחובותיה ותשתיות הביוב והמים של העיר, ביניהם השלמת העבודות לשיקום כולל של רחוב אבן גבירול, עבודות תשתית באיזור לב העיר, רחובות היקפיים לככר הבימה, רח' קהילת לבוב, רח' וולפון, רח' בר יוחאי, רחוב הורקנוס, רח' ברקאי ועוד ועוד.
בנוסף, יימשכו העבודות לפיתוח מרכז בקרת התנועה ויוקמו מעגלי תנועה חדשים.
תחום השרות לתושב יקבל השנה חיזוק משמעותי עם השלמת מרכז השירות החדש בבניין העירייה עבור כולם, וכן קליטת מערכת המחשוב החדשה לחיוב וגבייה שפותחה שיתוף עם חברת נס.
לסיום,
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-11-
מר גלעדי:
דב, אתה יכול להחליף אותי פה?
גב' דיין- היו"ר:
סליחה ארנון, מיותר.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
ארנון, אני אתך, אני כבר מסיים, תהיה בשקט.
בסיום דברי ברצוני באמת להודות לכל מי שטרחו ועמלו רבות על הכנת התקציב ועשו זאת במקצועיות, תוך השקעת זמן, הרבה תעצומות נפש והרבה אורך רוח, תוך בחינה לגופן של כל ההצעות. אני מודה לעובדי אגף התקציבים, לסגנית הגזבר ומנהלת האגף, לגזבר העירייה, למנכ"ל העירייה, לכל מי שניצח על העניין הזה.
ותודה מיוחדת לחברי המועצה שכאמור השתתפו ותרמו להכנת התקציב הזה.
רבותי, התקציב הזה הוא מיקשה אחת. דנו בכל הפרטים שבו. ינסו לבלבל אותנו עם הרבה מאוד דברים- שאפשר כך ואפשר אחרת. חשוב מאוד שיהיה לנו תקציב ושנעביר את זה היום.
תודה רבה לכם.
גב' דיין- היו"ר:
תודה רבה לראש העיר.
אני מבקשת לומר 2 מילים לגבי סדר הדיון.
מר ויסנר:
גם בכנסת אפשר?
גב' דיין- היו"ר:
אני אבקש מח"כ דב חנין, נכבדי, זה מפריע לניהול. יש מקומות ישיבה, אתה תואיל לשבת, ואם יש התייעצויות- אפשר לצאת ולערוך אותן בחוץ.
אני רוצה שתי מילים לסדר הדיון: נרשמו דוברים בנושא התקציב. כפי שנאמר כאן, התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל הם סעיף אחד על סדר היום, לפיכך 10 הדקות המוקצבות לכל דובר כוללות בזמן הזה, בבקשה, כל מה שיש לכם לפרוק על הלב, לשבח ולקלס, כל מה שקשור בתקציב הרגיל ובתקציב הבלתי רגיל.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-12-
כפי שאמרתי, לכל דובר 10 דקות. יש אנשים שנרשמו, חלק גדול מהדוברים. אם מישהו פתאום , את רשומה מיטל. אם מישהו לא נרשם ורוצה לדבר,בבקשה בהרמת יד- אני מקווה, אני ארשום את כולם ואני מקווה לא לשכוח, ולהרגיש חופשי להזכיר לי.
עכשיו, הסדר שבו הדוברים- נקבע בצורה שפותח חבר אופוזיציה ואחר כך פחות או יותר לסרוגין.
יש אנשים שביקשו להיות לקראת הסוף. אין כאן איזה סדר מוכתב וננסה להענות לכל הבקשות.
ביחס לסדרי ההצבעה:
אנחנו רושמים לפנינו, וחלק מהדוברים הציעו את ההסתייגויות שיש להם והם מבקשים להעלות אותם להצבעה, הגישו אותם בכתב. בתום הדיון, וראש העירייה יהיה אחרון הדוברים בדיון.
בתום הדיון אנחנו נעלה את ההסתייגויות- שחלקן רשומות , אם אנשים טרחו ומסרו לפני כן. אנו נעלה אותן להצבעה עם תזכורת קצרה מאוד לכל סעיף שעומד להצבעה, הסתייגות לאחר הסתייגות. אחרי ההצבעות האלה כמובן תבוא ההצבעה לאישור התקציב כפי שהוא הונח לפניכם, התקציב כפי שהוצע על ידי ראש העירייה.
אז בסדר הזה, ואני מקווה ומבקשת. זה יום עבודה. התקציב ואישור התקציב זה מועצה של עבודה, זה לא מועצה של ווכחנות.קדמו לה, ואני אוסיף מראש את התודות לכל אלה שעשו במלאכה. זה לא דבר של מה בכך, ואנו מגישים היום תקציב 2009 ,ואני מבקשת שהדיון יתנהל בהתאם לכובד האחריות של אישור תקציב וכובד ההתייחסות לנושא תקציב 2009 .
אני אבקש, ראשון הדוברים יואב גולדרינג בבקשה. 10 דקות.
מחיאות כפיים של הקהל
שריקה מהקהל.
גב' דיין- היו"ר:
מי שרק? סתם מתוך עניין מוזיקלי? מי שרק כאן- שריקה ככה די פושטית? מי שיש לו , זה לא אומץ, את החוצפה לשרוק בישיבת מועצה, מן הסתם יש לו גם את היכולת להגיד- אני שרקתי. זה חד פעמי אני מקווה.
מר גולדרינג:
גבירתי יושבת הראש, כבוד ראש העירייה, חברי מועצה וחברות מועצה נכבדות ונכבדים. אכן דיון מאוד מאוד חשוב עומד היום על שולחנה של מועצת העירייה, דיון למעשה במסמך המדיניות החשוב ביותר שאנחנו עתידים לעסוק בו במהלך השנה הקרובה. זהו למעשה מסמך שנותן ביטוי
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-13-
לסדר העדיפויות ולגישה הכלכלית שמנחה את העירייה בשנת ה-100 של העיר תל-אביב, בשנת ה-
3,000 של העיר יפו, לפחות, ולכן הדיון הזה הוא חשוב ביותר, וכיוון שהזמן קצר אני אתן את הסקירה לגבי הבעיות שאני רואה בתקציב ואציג את ההסתייגויות שאני מבקש שהמועצה בסופו של דבר תצביע עליהן.
ראשית אני רוצה לדבר על שתי הצעות החלטה שאני רוצה להביא להחלטת המועצה בסוף דברי, וזה לגבי דפי ההסבר. ספר התקציב מגיע לחברי המועצה כ-10 ימים, קצת יותר הפעם, 11 יום לפני הדיון הנוכחי, ובו יש סדר תקציב מפורט, הצעת תקציב מפורטת לסעיפים קטנים ברמת פרוט שהיא ייחודית בכל המועצות המקומיות שהצלחתי לבחון בעצמי ושגם גזבר העירייה הביא לידיעתי, ואכן מדובר בהצעת תקציב מפורטת ביותר. ואולם, בהכנה נמצא גם כרך שמכונה- דפי הסבר. הכרך הזה יגיע לחברי המועצה ולציבור לאחר אישור התקציב. יש כאן אנומליה מוזרה, כיוון שהחוק במפורש מחייב את הצגת דפי ההסבר לפני אישור התקציב, 10 ימים לפני, ולכן יש בעיה מקדמית, בעיה מקדמית לדון בתקציב הזה- שדפי ההסבר לגביו לא היו ברורים. ויש שם סעיפים באמת מאוד מאוד מוזרים- שקשה להדיוט שכמוני, ואני מניח שגם לאנשים שחסרים את ההשכלה הכלכלית והתקציבאית הנחוצה- להבין חלק מהסעיפים- למה הם מתכוונים, לאן הולך הכסף. הוצאות שונות, סעיף שאינו חוזר, יש כל מיני קודים כאלה- שלמעשה אם הינו מקבלים הסבר עליהם באותו כרך שהולך לצאת בקרוב, יכול להיות שגם ההצבעה כאן היתה שונה, ויכול להיות שהיה אפשר גם להשתתף יותר בהחלטה על התקציב החשוב הזה.
פניתי ליועץ המשפטי במהלך השבוע האחרון במחשבה, אולי יש מקום לעצור את הדברים, והגעתי למסקנה שאולי זה לא יהיה נכון לעצור את השור בדישו הפעם, ובמקום זאת להחליט שבשנה הבאה, עם הצעת התקציב יגיע גם הכרך של דפי ההסבר. זאת הצעת ההחלטה הראשונה שאני
רוצה להעלות ונוסחה:
המועצה מחליטה להנחות את גזבר העירייה להביא את הצעת התקציב בשנה הבאה, את הצעת התקציב המפורט המוגשת לחברי המועצה בזמן הקבוע בחוק, לפני ההצבעה עליה- גם את הכרך הכולל דפי ההסבר.
סוגיה נוספת היא הסוגיה של האיחוד של הדיונים בין התקציב השוטף ותקציב הפיתוח, מה שמכונה התקציב הבלתי רגיל או התב"ר, מילה שאתם עתידים לשמוע פה עוד הרבה. למעשה מדובר בשתי מסגרות תקציב שונות: אחת- עניינה לאזן בין הכנסות העירייה מחד ובין הוצאות העירייה מאידך. התקציב הזה חייב להיות מאוזן. ההסתייגויות שאני עתיד להביא בסוף דברי לסעיפים הם למעשה שומרים על התקציב המאוזן בתוך התקציב השוטף. ואולם לצידו מופיע גם תקציב בלתי רגיל, תקציב פיתוח, שהוא מבוסס על קרנות נדל"ן, על קרנות פיתוח ועל מלגות. זה תקציב שאין בו חיוב באיזון, כלומר, שם דווקא נכון יהיה- בזמן של ריבית במשק כל כך נמוכה,
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-14-
בזמן שצריך להניע את הכלכלה העירונית, דווקא בו צריך דווקא להגדיל. היום אנו עומדים בפני קיצוץ או התכנסות או צמצום של 100 מליון שח' בתקציב הבלתי רגיל, דווקא במקום שבו הפיתוח הוא זול יותר, שהנדל"ן הוא זול יותר, שהעבודה הרבה יותר נדרשת במשק. ומכל הטעמים האלה מדובר בשני סוגים של דיונים שונים לגמרי.
הצעת ההחלטה השניה שאני רוצה להביא נוגעת בעצם להפרדת הדיונים בין התקציב השוטף לבין
תקציב הפיתוח, כמובן גם בדיון וגם בהצבעה.
לתוך התקציב עצמו: בעוד מספר שבועות הולכת העירייה לעשות כנס בנושא קיימות עירונית. אני
קראתי את זה בעתון ושיפשפתי את העיניים כלא מאמין. האם יכול להיות שהעירייה – שאינה משקיעה כמעט פרוטה בפיתוח של תחבורה ציבורית, שמשקיעה בחניונים במקום בשטחים פתוחים, שאינה משקיעה דבר באותן הצהרות של דיור בר-השגה, שאינה משקיעה שום דבר בפיתוח שכונות ומרכזים קהילתיים ברי קיימא האם יכול להיות שאותה עירייה עושה תרגיל ביחסי ציבור ועושה כנס קיימות עם מומחים מהעולם? האם המומחים בעולם יודעים לאיזו עירייה ולאיזו מדיניות עירונית הם באים לעשות את הכנס? התקציב שמונח לפניכם מבטא לא מדיניות של פיתוח בר קיימא לעיר, אלא המשך מדיניות של תקיעת התחבורה הציבורית בעיר, התבססות מוחלטת על רכב פרטי, סגירת כל המרחב הציבורי וכל אופק השמיים במגדלים, מגדלים- שאם הינו צריכים ליישם את החוק או את היחס שבין שטחים פתוחים לבין שטח בנוי-
מזמן הינו צריכים להבין שצריכים לייצר הרבה מאוד שטחים פתוחים שחסרים בעיר.
מר גלעדי:
למה אתה לא מגיע לוועדת תכנון ובנייה?
מר גולדרינג:
אם תתנו לי עוד נציג בוועדת תכנון ובנייה אשמח להגיע.
מר גלעדי:
אתה יכול להחליף את הנציגים שלך בוועדה.
מר גולדרינג:
אני מבקש, ראש העירייה, לשמור את ההערות שלך לדברי ההסבר שלך בסוף.
גב' דיין- היו"ר:
יש לך 2 דקות.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-15-
מר גולדרינג:
אני רוצה להביא מספר הסתייגויות לגבי הנושא של דברים שנמצאים בתקציב אבל בעצם מתחבאים שם. אתם יודעים שמידי שנה מוצע כחצי מליון שח' על מצעד הגאווה, ועל כך ברכות לעיר ולמנהיגותה שדואגת להעביר את הכספים האלה. 1/2 מליון למצעד הגאווה.
תסתכל בדו"ח הכספי של 2006 .
מר רון חולדאי- ראש העירייה:
אני לא שמעתי על זה.
מר גולדרינג:
אני יכול להראות את זה בספרים.
ובכל זאת אנו יודעים שבבסיס התקציב נמצאים רק 80,000 שח'.
קריאה מהקהל
מר לוברט:
חס וחלילה. חצי מליון?!
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת, ליואב יש מעט מאוד זמן. אני אתן לך עוד דקה אבל אתה סיימת את 10 הדקות. אני מבקשת שקט ולתת לדובר לסיים או להתקדם.
מר גולדרינג:
אני אהיה מאוד מאוד טלגרפי ברשותכם, וזה באמת חבל שרק 10 דקות עומדות לרשותי, אף חבר מועצה מהקואליציה לא הסכים לתת לי 10 -דקות נוספות, גם אם הוא לא משתמש בהן.
מר לוברט:
מספיק אנו סובלים 10 דקות, עוד 10 דקות?!
מר גולדרינג:
ובכן, אני מבקש להעביר 300,000 שח' מסעיף רזרבות שונות לסעיף מצעד הגאווה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-16-
אני מבקש להעביר 2 מליון שח' מסעיף רזרבות שונות לסעיף משימות חולפות ביחידה לתכנון אסטרטגי לצורך מימון סדנאות לתכנון משותפות, כמו שנחוץ מאוד בפלורנטין.
העברה של 2 מליון שח' מסעיף רזרבות שונות לסעיף משימות חולפות במחלקת שרותי בניין עיר לצורך מימון והסבת תכניות בניין עיר לדיור בר השגה.
אני מבקש להעביר 500,000 שח' מסעיף רזרבות לסעיף מרכז הקהילה הגאה.
אני מבקש להקצות בתב"ר 20 מליון שח' לצורך התחלת פרויקטים של דיור בר-השגה במתחמים עליהם החליטה הוועדה לדיור בר השגה.
ולהקצות בתב"ר, בתקציב הפיתוח עוד 20 מליון שח' לצורך השמשת מבנים ללא שימוש ברחבי העיר ושיפוצם לטובת דיור בר השגה.
גב' דיין- היו"ר:
תודה רבה.
מר גולדרינג:
תודה רבה לכולכם.
מחיאות כפיים של הקהל, קריאות ושריקות.
גב' דיין- היו"ר:
חבר המועצה יואב גולדרינג, זה על חשבון זמן הדוברים. חבר המועצה הציע מספר הסתייגויות שנמצאות אצלכם ויובאו להצבעה בסוף הדיון. כרגע הוא הציע שתי הצעות החלטה למועצה לגבי נוהל הדיון, אני אבקש מהיועץ המשפטי. יש כאן שתי הסתייגויות שהן אינן לספר,
עו"ד סלמן:
אין מניעה.
קריאה:
לשנה הבאה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-17-
גב' דיין- היו"ר:
אני רוצה שהיועץ המשפטי יגיד לנו אם זה נושא שראוי להעלות אותו להצבעה.
עו"ד סלמן:
אין מניעה להעלות את זה להצבעה אם חבר המועצה גולדרינג ביקש את זה. יחד עם זאת ראוי לציין שלדידי התקציב הוגש כדין, הוא כולל את כל הפרוט ודברי ההסבר שנדרשים על פי הדין, ולגבי מה שיהיה בעתיד, באיזה אופן יוגש התקציב,זה נושא שאפשר לדון עליו בהמשך.
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
למרות שזה אינם דברי ההסבר כמשמעותם על פי החוק והתקציב מוגש על פי החוק, מפורט, הדבר עמד גם בבית המשפט. ולמרות זאת, את אותה חוברת שבטעות היא הנחשבת- לצורך
העניין- לפי דברי מר גולדרינג, אני הנחיתי את אנשי הגזברות ממילא לעשות את זה בשנה הבאה, כדי שאפילו לא יהיה שמץ של ספיקה,
קריאה מהקהל
גב' דיין- היו"ר:
בבקשה היועץ המשפטי, אנחנו באמצע,
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
לכן אין צורך,
גב' דיין- היו"ר:
רגע, רון מדבר, תנו לו לגמור.
עו"ד סלמן:
חבל על הויכוח.
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת ראש העיר, אני מבקשת מהיועץ המשפטי.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-18-
מר רון חולדאי- ראש העירייה:
הקהל, פונים אליכם כל פעם מחדש, הקהל לא משתתף בדיון. פנו גם בעניין של השריקה הפראית הזאת, היא לא ראויה במועצת העיר. הקהל לא משתתף בדיון. אני מנוע מלענות לכם ולכן אין טעם שתצעקו.
קריאה מהקהל
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת, לגבי הנושא השני של פיצול הדיון לשני סעיפים נפרדים.
עו"ד סלמן:
גם כאן אין שום מניעה בדין לדון בתקציב הרגיל ובבלתי רגיל כמיקשה אחת, ניתן להעלות הסתייגויות גם לזה וגם לזה, ולכן יואב- זה אליך, אני לא רואה מקום לקיים את ההצבעה, אלא אם כן אתה עומד על כך.
מר גולדרינג:
אני עומד על כך.
גב' דיין- היו"ר:
אני מעלה להצבעה את הנושא הראשון- העתידי, גם את זה אתה רוצה להצביע?
מר לדיאנסקי:
אבל ראש העירייה הודיע, אין צורך בהצבעה.
גב' דיין- היו"ר:
סליחה, הוא הודיע, הוא לא מקבל את זה, הוא רוצה להצביע.
תרשו לי.
יש שתי הצעות שעומדות להצבעה עכשיו, לפני המשך הדיון:
ההצעה הראשונה- שמועצה מחליטה להנחות את גזבר העירייה לגבי השנה הבאה, להביא עם הצעת התקציב המוגשת לחברי המועצה- לפני ההצבעה, גם את הכרך הכולל את דפי ההסבר.
מי בעד?
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-19-
מר לייבה:
ה צ ב ע ה
כולם בעד? כולם בעד.
מחיאות כפיים של הקהל.
מר לייבה:
כולם בעד. הוא אמר מראש שהוא עושה לפני ההצבעה – שהוא מביא את זה. יש גם הצבעה שמאשרת את מה שהוא אמר.
החלטה: ההצעה - מועצה מחליטה להנחות את גזבר העירייה לגבי השנה הבאה, להביא עם
הצעת התקציב המוגשת לחברי המועצה- לפני ההצבעה, גם את הכרך הכולל את דפי ההסבר-
ה ת ק ב ל ה
גב' דיין- היו"ר:
ההצעה השנייה: המועצה מחליטה להפריד בין הדיונים ובהצבעה על התקציב הרגיל לדיונים
ולהצבעה על התקציב הבלתי רגיל.
מי בעד?
ה צ ב ע ה
עו"ד סלמן:
בעד עכשיו? הוא מציע עכשיו.
מר לייבה:
לא. תחזרי על מה מצביעים.
גב' דיין- היו"ר:
מצביעים על הפרדה בדיון- דיון נפרד והצבעה נפרדת בין התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל, כהצעתו של יואב גולדרינג.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-20-
מר לייבה:
מצביעים מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:
1. רחל דיין אין
2. גולדרינג ספיר
3. מדואל כרמלה
4. יעל חולדאי
5. נוח אבי-גיא
6. סיקסיק לוברט
7. מיטל טיומקין
8. תמר אלון
9. אחמד אסף
10. יניב
11. זעפראני
12. בביוף
13. גפן
14. לדיאנסקי
15. דן
16 .פאר
בעד – 9 חברי מועצה, נגד – 16 חברי מועצה, נמנעים- אין.
גב' דיין- היו"ר:
16 נגד פיצול הדיון, 9 בעד פיצול הדיון, הדיון יימשך במתכונתו, הדיון הוא 10 דקות לשני הנושאים, כל אחד יחלק אותם איך שהוא רוצה, וההצבעה היא הצבעה אחת לתקציב הרגיל ולתקציב הבלתי רגיל.
הדיון עכשיו נמשך ברצף, ואנו רושמים לפנינו את ההסתייגויות- שיובאו כולן להצבעה במרוכז בתום הדיון.
החלטה: ההצעה לא התקבלה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-21-
גב' דיין- היו"ר:
הדובר הבא עומר סיקסיק, בבקשה 10 דקות.
מר סיקסיק:
גבירתי יו"ר, חברי מועצה נכבדים:
קבלת הצעת התקציב שבוע לפני הדיון איננו רציני ומקשה על ניתוחו והבנתו, ועל כן מקשה להצביע בעד או נגד הצעה זו, כי אין די זמן ללמוד לעומק את ההצעה. נכון שקוימו ישיבות הכנה, אך אלה פתוחות רק לאנשי מקצוע של העירייה וחברי מועצה. אי הסכמה של העירייה להכניס לישיבות אלה אנשי מקצוע מטעם חברי המועצה שיוכלו לגבות את חבר המועצה בידע והבנה מקצועיים מעיד על חוסר שקיפות וחוסר דמוקרטיה. העירייה לא באמת רוצה ביקורת מנומקת על הצעת תקציבה.
מחיאות כפיים של הקהל.
ההצעה חייבת להימסר מוקדם יותר, להיות בפורמאט דיגיטלי, קובץ אקסל, על מנת שניתן לנתח ולהבין מגמות. כמו כן חייבים לספק לכל חבר מועצה מספיק עותקים על מנת לאפשר לצוות לעבוד עם החומרים. אין די זמן ללמוד את ההצעה, לשאול שאלות ולהמתין למתן תשובות, דיאלוג ביקורתי אינו אפשרי במסגרת לוח הזמנים , והדבר חמור בעיני.
קבלת החומרים זמן קצר לפני קיום הדיון משאיר רק שאלות ללא תשובות, אציין מספר דוגמאות: בעמוד 187 תחת חינוך קדם יסודי, סעיף 81253 מופיע סכום מכובד של 19 -מועדוניות גן על ידי יובל חינוך, ללא כל פרוט- בכמה שעות עבודה מדובר, כמה משרות, מה נעשה בהן, באיזה אזור בעיר השרות מתנהל וכמה ילדים מקבלים ממנו שרות. לא ניתן להצביע בעד תקציב זה מחוסר השקיפות.
בעמוד 189 ,תחת חינוך יסודי, בסעיף 8131 -תת סעיף 780 מופיע סעיף הוצאות אחרות-10.6 מליון שח'-עבור בתי ספר בניהול עצמי, ללא כל פרוט. היכן, למה תקציב זה נדרש ועבור מה? האם זה סל ניהול עצמי המופיע בחלק מתקציבי בתי הספר או סכום נוסף? אם מדובר בסכום נוסף, איך הוא מתחלק בין בתי הספר ועל פי איזה קריטריונים?
באותו עמוד, סעיף 81323-מזכירים, מופיע החזר הוצאות – 1/2 מליון שח'. משימה חולפת-
405,000 שח', מה זה? שעות נוספות רשומות- 375,000 שח', שעות נוספות מיוחדות-304,000 שח', החזר שעות נוספות 387,000 שח' מינוס. למה במקום שעות נוספות לא להוסיף עוד משרות הוראה? זה גם יותר זול ויתכן שזה יותר יעיל. לא מובן, לא ברור, אך אין זמן לברר כל נקודה ונקודה, ולכן איני יכול להצביע בעד תקציב זה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-22-
בעמוד 190 – סעיף 81324 תת סעיף 340 ב', הוצאות אחרות לפעולה- 13.7 מליון שח', מה זה?
מדובר בסכומים גדולים מאוד-שאין להם כל הסבר במסגרת הצעת התקציב. יתכן שהסעיף מוצדק, אך בהעדר שקיפות לא ניתן להצביע בעדו.
באותו עמוד- סעיף 860 ,861 ,18.3 מליון ו-13.3 מליון ליובל חינוך- ללא כל פרוט. ובכלל- יובל חינוך ממשיך לככב בעוד ועוד מקומות במליוני שח' ללא כל פרוט. בכל התקציב מופיע "יובל חינוך" בסכומים גדולים ביותר ללא פרוט מינימלי, מדובר בקופסה שחורה של יותר מ-100 מליון שח' רק בתחום החינוך, איני יכול להצביע בעד תקציב זה כי אין בידי כל מידע אודות הקופסה השחורה בשם "יובל חינוך".
יש לציין שבידי ידע אודות העסקת עובדי חינוך במשך שנים במסגרת "יובל חנוך" בתנאים לא ראויים או פחותים בהרבה ביחס אל עובדי הוראה המועסקים על ידי עיריית תל אביב או משרד החינוך.
בעמוד 201 תחת סעיף חינוך- שרותים נוספים לבתי ספר על יסודיים- מופיע בתת סעיף 856 -
קיצוץ של 226,000 שח' ל"עירוני קריירה- מע"ן עג'מי ועוד קיצוץ של 50,000 שח' לקידום נוער, תת סעיף בקידום נוער. מדובר בקיצוץ בתחום החשוב ביותר ביפו- טיפול בנוער בסיכון, איך יתכן?
ובאותו עמוד- תחת סעיף 81474 –" היחידה למניעה"- יש תוספת כח אדם – 2.4 משרות, אך במקביל מופיע קיצוץ של יותר מ- 200,000 שח' בתקציב. היתכן?
אחוזי הנשירה ביפו הם הגבוהים בכל העיר. קיימת בעיה אמיתית ומחלקת החינוך העבירה לנו מסר שהיא מודעת לקיום הבעיה ומוכנה להשקיע. אם כך הדבר- למה לבצע קיצוץ שפוגע דווקא בנוער המוחלש ביותר- הנוער בסיכון? בשאלותי במחלקת החינוך הוסבר לי שהקיצוץ בסעיף זה יקבל פיצוי גדול יותר במקום אחר, בתיכון עמל טכנולוגי בצפון יפו. לא הצלחנו לראות פיצוי זה באופן ברור בהצעת התקציב, וחמור מכך- עמל טכנולוגי משרת ילדים מכל העיר, מדובר בבית ספר יהודי הקולט גם ילדים ערבים ביפו, אך האם כל ילד ערבי, האם כל ילדי עג'מי הערבים הנפלטים מהמסגרת ביפו עוברים ללמוד בעמל טכנולוגי? זאת אומרת, אם אכן ניתן פיצוי לקיצוץ בעג'מי לעמל טכנולוגי, ולא ברור אם זה כך, האם פיצוי זה עובר אך לילדים הנפגעים מהקיצוץ?
הרי חלק מילדי עג'מי שהתחנכו כל חייהם במסגרות דוברות ערבית לא יעברו בקלות למסגרת דוברת עברית- שתרבותה זרה להם במידה זו או אחרת.
אני אעבור עוד איזה 120 עמודים: המשבר הכלכלי הכללי פוגע קשה באוכלוסיות העניות, באשר עוניים הופך לעמוק וקשה יותר ומספר העניים גדל. על כן יש להוסיף ולפתח שרותי רווחה ולא לקצץ ולהפחית.
מחיאות כפיים של הקהל.
תודה רבה.
את הקיצוץ במרכזים שראש העיר הבטיח לפתרו, אז אני מדלג על הסעיף הזה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-23-
עמוד 287 סעיף 781 -סיוע באבחון מקצועי לילדים ותלמידים בדרום העיר, קיצוץ 140,000 שח', כאשר ביתר חלקי העיר התקציב לא השתנה. האם התרחש נס וילדי הדרום פחות זקוקים לאיבחון וסיוע? אם לא, יש מיד להחזיר את התקציב.
מחיאות כפיים של הקהל.
ההפחתה מ-290,000 שח' ל- 240,000 שח' לשיקום האסיר מהווה פגיעה חמורה באוכלוסיה נזקקת מאוד. אסיר שרוצה לקבל הורדת שליש- צריך להגיש בעצמו תכנית שיקום. בחופשותיו מהכלא עליו לרוץ אחרי תכנית זו, בדרום העיר אינו יכול לקבל אותה כי אין באפשרותו לקבל טיפול. רק אסיר עם כסף יכול לקנות בכסף רב תכנית שיקום בשוק הפרטי. לא יתכן לקצץ בתחום רגיש זה עוד יותר.
המועצה הדתית- 13.6 מליון שח' ללא כל פרוט, עמוד 304 ,אף לא מינימלי ביותר. אין שקיפות, לכן אין כל אפשרות להצביע בעד זה.
באשר למישלמה ביפו. המישלמה הגישה תכנית הוליסטית לשיפור החינוך ולהתמודדות עם בעיות הנשירה ובעיותיהם החברתיות של בני הנוער ביפו. תכנית זו נדחתה על ידי העירייה. לאור הבעיות החמורות בתחום- אנחנו יכולים רק לבקר בחומרה דחייה זו. לאור הקיצוצים הקשים במיוחד בלב יפו- דחיית תכנית זו- שאינה מופיעה בתקציב, מעלה ספקות באשר לרצונה של העירייה לטפל בבעיות אלה בצורה רצינית ומחייבת.
גב' דיין- היו"ר:
אתה מסיים.
מר סיקסיק:
הצעת התקציב לשנת 2009 אלומה ולא שקופה, דבר שפוגע בהליך הדמוקרטי. הצעת התקציב של שנת 2009 איננה רגישה חברתית, ועל כן אנו דוחים אותה.
אני מציע לשנה הבאה לאפשר לאנשי מקצוע מטעם חברי המועצה להכנס לדיוני ההכנה של התקציב- על מנת שחבר מועצה ייעזר בהם.
2.קבלת הצעת התקציב לפחות חודש מראש, על פורמט אקסל,ללא קופסאות שחורות כגון יובל חינוך, מוסדות חינוך , מועצה דתית ועוד.
תודה רבה.
מחיאות כפיים של הקהל.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-24-
גב' דיין- היו"ר:
תודה רבה.
חבר המועצה ראובן לדיאנסקי בבקשה.
אחריו הגב' רחל וולנר-גלעד.
מר לדיאנסקי:
אדוני ראש העירייה, גבירתי היושבת בראש, חברותי וחברי למועצה.
לפני כ-9 חודשים הקמנו חברי ואני את"לתת לחיות". היא הוקמה מלמטה, מהשטח, מתוך תחושה שיש הרבה מה לעשות למען תושבי תל-אביב ולמען ההולכים על 2 ועל 4 ,ובעיקר מבחינתנו בנושאים הקשורים לבעלי חיים, לחינוך, לאיכות סביבה וטבע עירוני. כמונו חשבו עוד 6,301 מתושבי העיר תל-אביב- שהביעו בנו את אמונם. יתכן כי בסדר עניינים אידיאלי המצב הנוח ביותר מבחינתנו היה שלא להשתייך לצד כלשהו של המתרס הפוליטי. לא להתחייב, לא לקחת אחריות, להיות על הגדר- רגל פה רגל שם. אבל החיים הפוליטיים- ח"כ חנין מכתיבים לנו שתי אפשרויות- או שאנחנו באופוזיציה ונגד הכל, או שאנחנו בקואליציה. אין דרך שלישית. לפני 103 ימים- כשהתחלתי בתפקידי כחבר מועצה החלטתי החלטה עקרונית ואסטרטגית, החלטתי שאני רוצה לבצע, לשנות ולהוביל. החלטתי שאני בא להיות שותף לעשייה, או לפחות לנסות, אבל לנסות על אמת. והנסיון הוא בשביל לקדם את הנושאים שהתחייבנו לציבור- שאותו אין בכוונתי לאכזב.
חברותי וחברי למועצה: השתתפתי מלבד בדיון בודד אחד, ב-17 ישיבות שכינס מנכ"ל העירייה,
איפה מנכ"ל העירייה? יצא, לקראת התקציב הנוכחי. בהרחבה רבה פרט כל מנהל יחידה את תכנית העבודה, את מבנה התקציב ואת רשימת הקיצוצים והתוספות בתקציב יחידתו לשנת 2009 .אחרי עשרות שעות של דיונים וקריאת חומר אני יכול לקבוע שאין לנו במה להתבייש.
קריאה מהקהל
מחיאות כפיים של הקהל.
בתכנית העבודה לשנת 2009 ובתקציב הנוכחי מתוכננת השקעה של למעלה מ-300,000 שח'
בשיפוץ הכלביה העירונית ובשיפוץ חדר הניתוחים של המחלקה הווטרינרית.התמיכה העירונית בארגונים למען בעלי חיים- העושים עבודת קודש במשך כל ימות השנה- גדלה כמעט פי 3 לעומת השנה הקודמת. בסיוע תקציב מיוחד לנושא תוכל המחלקה הווטרינרית להכפיל את מספר העיקורים והסירוסים של חתולי הרחוב שהיא מבצעת מידי שנה. ב-3 החודשים האחרונים הוסדרו שלושה מתחמים לכלבים ברחבי הגינות בתל-אביב. ישנה התחייבות אמיתית לטיפול
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-25-
בתופעת סוסי האלטע-זאכן, ומתקיימת כעת עבודת מטה אשר תיקבע מדיניות מסודרת והוגנת לעניין שחרור כלבים מרצועה, כך שיופסקו המערבים כנגד בעלי כלבים בשעות בוקר מוקדמות ובשעות לילה מאוחרות- במטרה להוציא מהם כספים.
בתחום איכות הסביבה והטבע העירוני- נכלל בתב"ר תקציב לטובת תכנון ראשוני של פארק החורשות שבדרום העיר, ומתוכננת השקעה בחוות תלמי אביב שבראש ציפור הצמוד לגני יהושע, לרבות הקמת מרכז צפרות.
זה עדיין רחוק ממה שרציתי ויש עוד הרבה מה לשפר, ואת זה אני מתכוון לעשות מבפנים במהלך השנה הנוכחית. ההחלטה להיות חלק מהקואליציה- על אף שלעתים יש לי ועוד תהיה לי ביקורת על דברים שונים- היא צעד של לקיחת אחריות.
קריאות מהקהל
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת לא להפריע, אני חוזרת על זה, אני חוזרת על זה בנועם.
מר לדיאנסקי:
זו חכמה מאוד קטנה למצב את עצמך כוועדת ביקורת תמידית ולהפוך את זה לאידיאולוגיה שאין בילתה. קבעתי לעצמי שלא אהיה פופוליסט שחושב רק מה טוב לבחירות הבאות, אלא מה נכון לעשות למען תושבי תל-אביב יפו היום ועכשיו. יחד עם זאת אני יודע היטב כי המבחן האמיתי שלי ושל כל אחת ואחד מאתנו טמון במידת ההצלחה להשפיע על קביעת המדיניות העירונית, על הובלת תהליכים ויוזמות, על ביצוע התחייבויות שלנו לבוחרים. את כל זה אני מתכוון לבחון בשנה הקרובה מתוך עמדה של עשייה, ותוך הצבת מטרות ברורות- שאם לא אוכל לממשן אהיה הראשון להסיק מסקנות ולפעול בנתיבים אחרים. לא אהיה זה שאאחוז בקרנות מזבח הקואליציה.
חברותי וחברי למועצה:
קריאות מהקהל
נוכח המציאות הכלכלית הקודרת שבה אנו חיים היום, שעתידה להיות קודרת עוד יותר בהמשך השנה, ממשיכה עיריית תל-אביב להעניק לתושביה ולאורחיה שרותים רבים ומגוונים, באיכות גבוהה הרבה מעבר למוטל עליה על פי חוק, והרבה יותר מכל עירייה אחרת במדינת ישראל. כל אחת ואחד מאתנו חברי וחברותי למועצה- שיצביע היום בעד התקציב, יוכל לישון הלילה היטב.
אני מבין את ההבדל שבין לצעוק, להוכיח ולבקר לבין לעשות נסיון כן ואמיתי להשפיע מבפנים.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-26-
אני מתכוון להצביע היום בעד התקציב המלא- כפי שהונח על שולחן המועצה על ידי ראש העירייה. בהצבעה זו אני מגבה אותך- אדוני ראש העירייה- מתוך אמונה ותקווה שבשנה הקרובה ניצור שינויים משמעותיים על פי מתווה הנושאים עליהם חתמנו שנינו בהסכם הקואליציוני שבין "לתת לחיות, ל"תל-אביב 1 ."
תודה רבה.
גב' דיין- היו"ר:
רוחיק,
מחיאות כפיים של הקהל.
ואחריה הגב' יעל בן יפת, ואחריה ארנון גלעדי.
גב' וולנר-גלעד:
היום אנחנו נדרשים לאשר את תקציב העירייה. כבר לפני כ- 3 חודשים כשהתבשרנו,
גב' דיין- היו"ר:
שרה, בבקשה, בבקשה.
גב' וולנר-גלעד:
כבר לפני כשלושה חודשים התבשרנו בהצגת התקציב המתוכננת כי העירייה צופה ירידה בהכנסותיה בשל המשבר הכלכלי ההולך ומחריף. העירייה צפתה בעיקר קושי בגבייה מארנונות העסקים. במשבר הנוכחי, שלא כבמשברים קודמים שבהם הפריפריה היתה הראשונה להינזק, במשבר הזה דווקא מספר המפוטרים הגדול ביותר נמצא במרכז. לכאורה מפוטרי ההי-טק לא מקבלים אהדה כמו מפוטרי "עוף העמק" כי אנחנו מאמינים שאוכלוסיה זו צברה שומן ותוכל להתמודד עם המשבר, גם אני מאמינה. אולם התוצאה של ההאטה בשוק ההי-טק מביאה למעגל פיטורים רבים של נותני השרותים שניזונים בתל-אביב מצמיחתם. מידי יום נפלטים ונפלטות ממעגל העבודה עוזרות הבית, מנקות המשרדים, מוכרים ומוכרות, אנשי שרות. אוכלוסיה נוספת-
שלא רק שאין לה בטחון תעסוקתי, היא גם לא מקבלת דמי אבטלה- זו האוכלוסיה של בעלי העסקים הזעירים . תל אביב היא העיר עם העסקים הזעירים הגדולה ביותר, ויותר ויותר עסקים זעירים וקטנים נסגרים ואנשים נוספים זקוקים, אין להם משכורות וגם אין להם דמי אבטלה.
בתל-אביב , להזכירכם, אחוז המשפחות החד הוריות הינו הגבוה בארץ ומגיע ל-18% מסה"כ בתי האב. לצערי שולה אגמי איננה כאן, היא היתה יכולה להעיד על כך. גם היום זוג עם שלושה
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-27-
ילדים- שכל אחד מבני הזוג מרוויח משכורת מינימום, ואין ברשותם דירה, מתקשה לספק לעצמו מזון בסוף החודש, קל וחומר לעומד בראש משפחה חד הורית. ב-95% בראש המשפחות החד הוריות עומדות נשים . הן הראשונות להיפגע, וככל שגילן עולה הן מתקשות יותר לחזור למעגל העבודה. כעובדת סוציאלית שמטפלת במשפחות חד הוריות אני יכולה להעיד שלאחרונה כל יום נוקשות על דלתי יותר ויותר אמהות שפוטרו מעבודתן. המשבר הכלכלי הנוכחי חוצה אמנם אוכלוסיות, אך האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר. האלימות במשפחה גוברת, הילדים מוצאים מתוך המסגרות החברתיות, מהמועדוניות, מהחוגים ונמצאים הרבה יותר זמן ברחובות, רבים מהם מתדרדרים בלימודים וחשופים לסמים ולפשע. לאן אוכלוסיה זו יכולה לפנות בשעת משבר? ללשכות הרווחה, אל העובד הסוציאלי- שתפקידו לעזור לאם החד הורית שלא תתפנה מביתה עם ילדיה, לאשה שנגדה ננקטה אלימות, לילדים שלאור המשבר הפכו להיות ילדים בסיכון, לאב המשפחה המתקשה לתפקד וצריך עזרה נפשית. גם בימים רגילים מתקשים העובדים הסוציאליים לעמוד בנטל העבודה. לפני כחצי שנה אני השתתפתי בהפגנה של העובדים הסוציאליים- שהיו בה גם עובדים מעיריית תל-אביב. אנו לא נלחמנו על העלאת השכר שלנו, אנו נלחמנו על הוספת תקנים- כי אז, כבר אז לא יכולנו לעמוד בנטל העבודה. אוזן קשבת והתערבות של עובד סוציאלי יכולה לשנות מהלך חיים שלם. עובד סוציאלי כוללני מטפל בכ-150-200 תיקים ועובד סוציאלי לקשיש מטפל בכ-450 קשישים. בתוך יום העבודה של העובד הסוציאלי נכללים ביקורי בית, הכנת תסקירים, השתתפות בישיבות, פגישות פרטניות והרבה הרבה כיבוי אש, בעצם הרוב הוא כיבוי אש, אין לו מקום כל כך לטפל פרטני. דווקא בימים קשים אלה נדרשת מחלקת הרווחה לקצץ בכוח אדם. דווקא בימים אלה- שבהם ידפקו על לשכות הרווחה עוד תושבים רבים- לא יהיו מספיק עובדים שיתנו להם מענה. עובד סוציאלי ממוצע מרוויח- כולל הוצאות המעביד – כ-6,500 שח' לחודש, יש לי כאן את תלוש השכר שלי, כל אחד יכול לבוא אחר כך ולראות. 6,500 שח' לחודש. 78,000 שח' לשנה. אני יכולה להיות פופוליסטית: במשכורת של סגן ראש עיר אחד יכולים לעבוד- 6 עובדים סוציאליים נוספים להצטרף למחלקת הרווחה.
מחיאות כפיים של הקהל.
בימים אלה של חגיגות שאין אני פוסלת אותם, אבל עם משבר כלכלי בלתי נפצה- אין לקצץ ברווחה אלא להוסיף עליה. עיר שאפשר לחגוג בה היא עיר הדואגת לתושביה המוחלשים. אין להצביע על קיצוץ בתקני העובדים הסוציאליים אלא להחזירם ולהוסיף עליהם.
לפיכך אני מבקשת שסעיף 8431 – טיפול בילד ובנוער- משכורות ושכר לעובדים לפי תקן- כרגע לא מבטא את הצרכים שהולכים להיות בעיריית תל-אביב, אני מבקשת לא להצביע עליו ולבחון מחדש הוספת תקנים על פי צורך כפי שאנו חווים את המשבר הכלכלי העמוק שבו המדינה נמצאת, ותל-אביב מאז שנות ה-80 .
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-28-
סעיף 842.1 – טיפול במשפחה- משכורות ושכר לעובדים לפי תקן, כנ"ל. גם כאן צריך לבחון מחדש את מספר העובדים והוספת תקנים נוספים.
כמו כן אני מבקשת להצביע בסעיף נפרד על סעיף 781 במסגרת סעיף לטיפול בזקן, מרכז מידע ואוזן קשבת לקשיש- שמורד מ-312,000 שח' ל – 40,000 שח' ולהחזירו כפי שהיה בתקציב 2008 .
אין צורך לדבר על חשיבות מרכז זה בימים שקשישים מותקפים כל הזמן ופוחדים לצאת לרחובות, שתהיה להם אוזן קשבת.
תודה רבה.
מחיאות כפיים של הקהל.
גב' דיין- היו"ר:
יעל.
מחיאות כפיים של הקהל
ואחריה ארנון גלעדי.
הדוברת האחרונה, אני אבקש ממך להעביר אלי את ההסתייגויות. סליחה רוחיק, אני אבקש ממך להעביר לי את ההסתייגויות הכתובות- שאת מבקשת להצביע עליהן.
גב' גלעד-וולנר:
לקחו את זה לצלם.
גב' דיין- היו"ר:
בסדר, נחה דעתי.
בבקשה יעל.
גב' בן יפת:
ערב טוב.
כמו שכבר שמענו ואנו שומעים כבר בחודשים האחרונים- גם העיר שלנו הולכת לקראת מיתון קשה, כמו שאר המדינה וגם שאר העולם המערבי. זו אכן בעיה. בבואנו לבדוק מה עושה כל עירייה או כל רשות בתגובה למצב הקשה, נוכל לקבל תשובה לגבי ראיית עולם של מקבלי ההחלטות בה. עיריית תל אביב-יפו החליטה לקראת השנה שבה עניים יהפכו עניים יותר, מצב האבטלה יגבר, המצוקה תשטוף את העיר, החלטות תקציביות מאוד מסוימות שאכן עומדות בקנה אחד עם אותה ראיית עולם שכולנו מכירים. אני רוצה לתת מספר דוגמאות מתחום החינוך
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-29-
והתרבות ולציין שלפי דעתי מקור הבעיה הוא יחס העירייה המפלה באופן מובהק בין צפון ודרום העיר, יחס שאמנם לא התחיל ב-10 השנים האחרונות אבל להרגלים יש נטייה להישאר גם עם תחלופה של ראשי עיר. הפרדיגמה שעומדת בפנינו היא פרדיגמה הטוענת שיש כאלה שיכולים ויש כאלה שלא, ולאלו שלא יכולים ניתן עזרה. באופן תמוה לחלקנו- רובם אלה של הלא יכולים, שצריכים עזרה מרוכזים באזורים מאוד מסוימים של העיר, אזורים המאופיינים עדיין, עד שתהליכי הג'נטליפיקציה יעברו הילוך ויעבירו אותם לעיר אחרת- בהלימה בין מוצא אתני, לאומי, אזור מגורים ומצב סוציו-אקונומי. בפנייתי לברר מהם סיכויי הבגרות לילדים המגיעים מאזורה הדרומי של העיר תל-אביב יפו קיבלתי את התשובה כי אין את הנתונים, וגם לא יתנו לי את הנתונים מאחר שהם יהוו סטיגמה על תושבי העיר. מעניין איזה מהצדדים של העיר התכוונו-
אם אין את הנתונים, ואיך אלו שלא רוצים לתת את הנתונים האלו כבר יודעים אותם. התשובה המוכנה משהו- כבר מעלה את החשד שיש לפחות השערה לגבי תוצאות הבדיקה לכשתהיה. האם אכן מדובר כאן ברגשות חמלה כלפי הנמצאים בסכנת סטיגמה? או אולי מדובר בהתחמקות לא כל כך אלגנטית המסרבת להתמודד עם המציאות. מדוע בדיונים על שכר נשים אין סכנת הסטיגמה מרחפת מעל ראשינו, אלא על החברה הקפיטליסטית, הפטריאכלית או על המעסיקים.
מהיכן הפחד להודות כי אכן יש פערים הנובעים ממבנים של יותר מ-100 שנה וכי סיכויי החיים של ילד או ילדה המגיעים ממוצא אתני, לאומי או מצב סוציו אקונומי מאוד ברור- נידונים לסיים את זמנם במערכת החינוך די מהר ולא עם הרבה תפוקה. גם אם קוראים לאותה אכסניה- בית ספר, אולם בסופו של תהליך לא מחכה תעודת בגרות המאפשרת לימודים אקדמיים, מדובר במקרה הטוב בהטעיה ובטח לא בבית ספר. כפי שחלק מאותם בתי ספר נמצאים בכלל תחת אגף הרווחה ולא תחת אגף החינוך.
דובר קודם לגבי נושא ההזנה בבתי הספר. נכון, זה שייך לתקציב החינוך, זה לא אמור להיות תחת תקציב החינוך. זה לא אומר שיש השקעה בחינוך של תלמידי דרום העיר. תלמידי דרום העיר זכאים לחינוך שווה כמו לתלמידי הצפון.
מחיאות כפיים של הקהל
אני רוצה גם לדבר קצת על הדיונים של ועדות התקציב. היתי נוכחת בדיונים האלה. היו אנשים שלא הגיעו. אם הם היו באופוזיציה- אני מבינה למה הם לא הגיעו. בתור נציגה של האופוזיציה זכיתי ליחס מזלזל במקרה הטוב, וכאשר ביקשתי להיות נוכחת בדיונים הקריטיים שבהם הוחלט האם לקצץ או לא לקצץ ובמה אכן אפשר להתחשב, בברוטאליות- יש לומר- פשוט אמרו לי לא.
ולכן לא באמת היה שיתוף. היה שיתוף עם מי שהסכים להכנס לקואליציה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-30-
בבדיקה שערכנו בתקציב, שכמו שעומר ציין – הגיע מאוד מאוחר ולא בקובץ שאפשר לעשות אתו חתכים מהירים, גילינו שביפו למשל ממוצע הילדים בגני הילדים הוא מעל הממוצע בעיר. לא בונים גני ילדים ביפו, והבעיה היא שנוצר לנו מצב של ביצה ותרנגולת. הורה לא יכניס ילד או ילדה לגן ילדים שיש בו מעל 40 תלמידים, הוא יעדיף לשים את הילדים שלו בגן ילדים שהוא יהודי. זה אפליה.
אני רוצה לומר משהו לגבי פרוייקטי הדגל של העירייה- שצויין בפנינו בישיבת התקציב האחרונה, וועדת הכספים- סליחה. לגבי יפו למשל, כל פרוייקטי הדגל של יפו לא קשורים לחינוך, אין שם ילדים, אין שם אנשים, אין שם רווחה, פרוייקטי הדגל קשורים למי שמגיע מחוץ ליפו-תיירות.
טיילת, עוד מוזיאון. מה עם הילדים שנושרים? אחוזי נשירה? בואו נשקיע ביפו באמת, ביפואים, אבל שוב- תהליכי ג'נטריפיקציה זה דבר מבורך בעיר הזו, לכן הפרוייקטים שבהם משקיעים זה תיירות.
לגבי החינוך- פרוייקטי הדגל בחינוך: בית ספר יסודי בצפון מערב, בית ספר על יד צפון מערב, הקמת בית ספר במשתלה- שזה צפון למי שלא יודע, אולם ספורט עירוני א'- גם לא בדרום, ואולם ספורט נעמי שמר- גם בצפון. אין שום התייחסות לפרוייקטים חדשים של חינוך. אנחנו, הילדים שלנו לא זוכים,
מר רון חולדאי - ראש העירייה:
לא רוצים ללמוד.
גב' בן-יפת:
כן, אחת מהסטיגמות שקיימות זה באמת שהם לא,
מר לייבה:
תביני, כבר יש, עשו את זה קודם.
תלכי לראות את בית הספר בקרית שלום.
גב' בן יפת:
אני מבינה. אני מהדרום ואני יודעת בדיוק מה יש ומה אין. אנחנו יכולים לראות את זה גם בתרבות. בעירייה יש קונצפציה שאפשר לחגוג אותה כבר יותר מ-100 שנה או כבר 100 שנה, שתרבות היא תרבות מאוד מסוימת. כמו שאמר לי מר מנחם לייבה באחד מדיוני התקציב-
כשביקשתי תרבות שהיא קצת מתחברת לא למי שמגיע מברלין וסגר אותה בפולין, אלא מי שהגיע
ממדינות ערב למשל: מוזיקה ערבית, מוזיקה מזרחית קלאסית. קיבלתי נאום ציוני שמסביר
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-31-
שאכן יש לנו מדינה עם עקרונות מסוימים, ומה אני רוצה, אום כולתום? אז כן, גם אום-כולתום.
מה לעשות? כמו שיש את באך, אז יהיה גם אום כולתום.
מחיאות כפיים של הקהל.
אבל לא יהיה. אבל זה לא יהיה , לצערנו כל פרוייקטי הדגל בתרבות נמצאים במרכז העיר, אנחנו נאלץ להסתפק עם אבו כביר והמרכז לזיהוי פלילי. נקווה שבשנים הבאות זה ישתפר. חגיגות ה-
100 כמובן: מרוסיה באהבה, ממילאנו באהבה, אנחנו במזרח התיכון – למי שעדיין לא הבין, אין שום דבר מזרחי בחגיגות.
אמרו שהתקציב של החינוך עצמו לא באמת קוצץ. זה נכון, אפשר לראות את זה גם ככה, הוא לא קוצץ בצפון, הוא גדל בצפון- כמו שחברי המלומדים ראו בישיבת וועדת הכספים, אבל בדרום הם כן קוצצו, והטענה היא שהקיצוץ נעשה בגלל, כמה זמן נשאר לי?
גב' דיין- היו"ר:
2 דקות.
גב' בן-יפת:
O.K .
אני עכשיו עוברת, אני מצטערת, אני אעבור להסתייגויות שלנו כי הן ארוכות.
הסתייגות מס' 1 -ההסתייגויות שלי ושל אהרון: מחלקה לגיל הרך- התחדשות הגיל הרך-
100,000 שח' מהרזרבות.
עתודה לגנים חדשים- 100,000 שח', אני אביא לך את זה מודפס. 100,000 שח' מהרזרבות.
תגבור וסיוע לגנים- 110,000 שח' ברזרבות.
דרך אגב, מדובר בקיצוצים שנעשו במערכת החינוך, אנחנו חושבים שקיצוצים במערכת החינוך הם קיצוצים שגויים ולכן אנו מתנגדים להם.
ספרים לספריות – 40,000 שח' מהרזרבות.
רכישת מחשבים ולומדות- רזרבות.
ספר עד הבית- 50,000 שח' רזרבות.
מועדוניות גן- הפחתת חוג- 200,000 שח' מהרזרבות.
סל ניהול עצמי – 965,000 מהרזרבות.
חמרים יוח"א יסודי- רזרבות.
יוח"א צמצום 92 שעות– 300,000 שח' מהרזרבות.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-32-
יוח"א צמצום 460 שעות- 500,000 שח' מהרזרבות.
המחלקה לחינוך על יסודי- 600,000 שח'- הפחתה של לימוד אפקטיבי בחטיבות ביניים וחטיבות עליונות. מהרזרבות.
הפחתה, אנחנו נגד ההפחתה של 200 שעות תקן ב- 1.160 מליון שח'- מהרזרבות.
אנו נגד ההפחתה של 490 שעות, 950,000 שח', מהרזרבות.
תגבור פרוייקטים בבתי ספר העל יסודיים- 320,000 שח,' מהרזרבות.
מרכזי למידה והעשרה בעירוני ט' וביאליק רוגוזין- להוסיף 110,000 שח' , רזרבות.
להפסיק את הצמצום בהשתתפות העירונית בבית ספר "שבח" – 400,00 -שח' ,מהרזרבות.
60 שעות שבועיות של יוח"א- 200,000 שח', רזרבות.
החזרת תקן פנימיית גבעת הוד – 30,000 שח', מהרזרבות.
ביטול סגירת פעילות ערב במרכז הנוער מגן אברהם- 50,000 שח', מהרזרבות.
צמצום תכניות למניעת סמים- 100,000 שח' , מהרזרבות.
הפחתה בסעיפי הפעלה של פנימיות המיועדים לאחזקה, 120,000 שח', מהרזרבות.
ביטול הביטול של חצי תקן למשרת מנהל,
גב' דיין- היו"ר:
זמנך תם, ואני מציעה פשוט לא להקריא הסתייגויות שלא יעלו להצבעה.
גב' בן יפת:
למה?
גב' דיין- היו"ר:
משום שהם לא יעלו להצבעה כי זמנך תם.
גב' בן-יפת:
אה , O.K .
גב' דיין- היו"ר:
את יכולה לסיים במשפט מסיים.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-33-
גב' בן יפת:
אני רק אסיים ב-3 הסתייגויות אחרונות.
הקצאה בתב"ר של 11 מליון שח' לפתיחתו של תיכון עיוני בקהילה בשכונות שפירא וקרית שלום.
והקצאה בתב"ר של 11 מליון שח' לפתיחתו של תיכון עיוני בקהילה בכפר-שלם.
והקצאה בתב"ר של 2 מליון שח' לפתיחתן של 20 כתות גן ממלכתיים ערביים ביפו.
תודה.
מחיאות כפיים של הקהל.
גב' דיין- היו"ר:
תודה רבה.
ארנון גלעדי בבקשה, ואחריו מר אהרון מדואל ואחריו נוח עפרון.
מר גלעדי:
ערב טוב לחברי המועצה, לאורחים שנמצאים אתנו.
תקציב 2009 הוא לא תקציב של בשורות, תקציב 2009 הוא תקציב קשה מבחינת הנושא של המערכת העירונית. המשבר הכלכלי העולמי משליך באופן אוטומטי גם על מדינת ישראל וגם על העיר תל-אביב יפו, ואין לי ספק שכולנו, כל אחד עם סדר היום שלו- היה רוצה להוסיף כמה שיותר לדברים שקרובים לליבו. אבל מה אפשר לעשות שבסופו של דבר צריכים לנהל עיר וצריכים לקבל החלטות ולנסות ולקדם את הרצונות של חלק מכל האנשים שנמצאים במועצת העיר ולא את כולם.
סיעת הליכוד היא סיעה ששותפה לקואליציה. היא סיעה שגם בעה"ש תנהיג את מדינת ישראל.
קריאות מהקהל
אנחנו לא פופוליסטיים. בתפקיד של סגן ראש עיר אפשר לתת עוד תקציבים, בתפקיד של חבר כנסת אפשר לתת הרבה יותר בעיר תל-אביב יפו. זה גם אפשר להגיד פופוליסטי, אבל אנחנו מסתכלים לדברים במציאות, ואני אתן לכם מספר דוגמאות לא רבות.
קריאות מהקהל
בנושא של החינוך נפתחו וייפתחו בשנת 2009 7 מועדוניות חדשות, כולן בדרום תל-אביב. תקשיבי, איפה את יעל? יעל- תקשיבי, יעל. אחד בקמינסקה, את יודעת איפה זה קמינסקה? קרית שלום.
השני ברח' שז"ר 46 ,את יודעת שז"ר איפה זה? נווה עופר. השלישי ברח' מעפילי אגוז 108 , אהרון- אתה יודע איפה זה מעפילי אגוז? נווה חן. הרביעי ברח' רובינשטיין. אתם יודעים איפה זה? ביפו ד'. סמטת איתן בשכונת נווה צה"ל, וכן מועדוניות נוספות. כיום פועלות עוד 70
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-34-
מועדוניות לגיל הרך ברחבי העיר, וזה לא היה. זה לא נעשה במגע של קסם, זה נעשה לאחר פעילות מסיבית ואינטנסיבית של חברי המועצה וביניהם של סיעת הליכוד- כדי שהדברים האלה יצאו לפועל כבר בשנת 2009 בתוספת. אבל לא רק זה. היה נסיון לקצץ בהסעות, גם בנושא של ההסעות- בסופו של דבר שלמה מסלאווי יחד עם חברי מועצה נוספים הובילו לביטול, תקשיב אהרון, תן לי, אני יודע, אהרון יש לי נתונים, אהרון- יש לי נתונים גם כן, אהרון- יש לי גם נתונים.
בוטלו ההסעות למעשה בבתי הספר: צבי שפירא, עציון, בליך, מירון ואחווה. נדמה לי שבתי הספר נמצאים בדרום מזרח העיר ובדרומה של העיר. זה אחד.
מר לייבה:
בצפון קוצץ.
מר גלעדי:
בצפון המשיכו את הנושא של תכנית ההסעות. אבל זה אחד.
אושרה תוספת רק בנושא של החינוך- כמליון שח' למועדון הצופים ביד אליהו, וזה לא בא מבחוץ, זה בא מהתקציב העירוני ומפעילות שלנו- כדי שסוף כל סוף המועדון הזה יהיה מועדון ראוי לילדים שלנו. אושר תקן של פסיכולוג נוסף בכפר שלם. אהרון, בכפר שלם יש פסיכולוג נוסף ויש צורך בו.
אבל יש דברים נוספים: יש את התכנית הלאומית לילדים בסיכון. זה פרוייקט של 2.5 מליון שח',
זה פרוייקט שבא, ואת דיברת על רווחה, הוא בא לטפל בילדים בגיל הרך באזור כפר שלם רבתי, נווה אליעזר, שכונת ליבנה, בשכונת כפיר, בכפר שלם, בשאר השכונות סביב הנושא של כפר שלם, וכן ביפו ג', יפו ד' ועג'מי. הפרוייקט הזה מתחיל לטפל למעשה בבעיות הרגשיות של הילד עוד בגיל הקטן, כדי לנסות ולתפוס את הבעיה כבר בגיל הקטן, כדי שהוא יגיע לבית הספר ולגן הילדים במצב הרבה יותר מוכן מהמצב שהוא מגיע היום. זה נכון שיש עוד הרבה מאוד דברים לעשות במערכת החינוכית, הרבה מאוד של דברים, אבל אלה דברים שכאשר נמצאים בקואליציה או רוצים לעשות למען הציבור, גם באופוזיציה אפשר לעשות אותם, ולא רק במלל- אלא במעשים.
נושא נוסף: בית ספר הגליל. אהרון, אתה יודע איפה זה בית ספר הגליל? נכון, אתה יודע. 1.7 מליון- בעקבות הפעילות שלנו הולכים להקים ספריה, כתת מחשבים ואביזרים לנושא של הלימודים בית הספר "הגליל", ובית ספר הגליל נמצא בשכונת נווה צה"ל, הוא לא נמצא בצפונה של העיר. וזה חלק מתוך הפעילות שאת אמרת של ישיבות. אני מדבר כרגע על נושאים שאושרו בעקבות הפעילות שלנו, אני נותן רק תמצית של הדברים.
נושא נוסף: מועדון הקשישים. מועדון הקשישים בנווה אליעזר צר מלהכיל את יושביו. מאות של קשישים מטופלים או מגיעים למועדון בנווה אליעזר. בעקבות הפעילות גם בקדנציה הקודמת,
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-35-
ובהמשך- בקדנציה הזאת, סוכם על הקמת מועדון קשישים חדש בשכונת נווה חן, שהקשישים של נווה אליעזר יעברו לשם. המועדון הזה יהיה הרבה יותר גדול, הרבה יותר חדיש, הרבה יותר שמיש לכל הקשישים, ויוכל לקלוט בתוכו הרבה יותר מאשר היום. אבל זה לא רק זה, וכדי לסבר את האוזן- זה 3.2 מליון דולר, וזה כבר נמצא בתוך מסגרת תכנית העבודה והתקציב של קרן תל-
אביב לפיתוח, וזה חלק מתוך הפעילות שלנו כסיעת הליכוד בעיר תל-אביב יפו במהלך הקדנציה והקדנציה הזאת. אבל למועדון שיפונה על ידי הקשישים יכנס מועדון קידום הנוער של נווה אליעזר, וזה חלק מתוך תכנית ארוכת טווח, ואת זה אפשר לעשות למען התושבים, ולא רק בדיבורים אלא במעשים, והמעשים יותר חשובים מאשר לבוא ולדבר בדמגוגיה על סעיף כזה או על סעיף אחר. זה נכון שיש צורך לעשות עוד, וזה נכון שיש מקומות שעוד לא הגענו אליהם, קריאות מהקהל.
תשתיות, ממש ככה על קצה המזלג. התחלנו בשנה שעברה בפרוייקט של שיקוע תשתיות בשכונות דרום תל-אביב, בדרום מזרח העיר. זה התחיל ברמת הטייסים ועבר לכפיר. השנה אנחנו ממשיכים את הפרוייקט הזה בשכונת ניר אביב ונווה חן. אנו יודעים שהצפרדעים מהוות מפגע מאוד גדול לתושבים. אנחנו יודעים, אנחנו חיים את זה, אנחנו רואים את זה. גם מפגע, גם חוסר במקומות חנייה, וגם מטרד לכל מי שנמצא באזור. אנחנו ממשיכים את הפרוייקט הזה, זה פרוייקט שהתחלנו אותו בשנה שעברה והוא ימשיך גם בשנה זו בשכונות דרום מזרחיות. אני ממש מניתי רק על קצה קצה המזלג חלק מתוך הדברים שסיכמנו עם ראש העיר ומנכ"ל העירייה לגבי תקציב 2009 .
דב חנין, אתה מפריע לי. נדמה לי בכנסת אסור להכנס פנימה, נכון? אז תכבד אותנו,
גב' דיין- היו"ר:
אל תעזור לי ארנון, אל תעזור לי.
מר גלעדי:
אז תכבד אותנו. דב, דב,
גב' דיין- היו"ר:
אבל אני מבקשת לא לעזור לי בניהול הישיבה.
מר גלעדי:
בסדר. בכנסת מישהו היה מעיז להכנס למליאה ולדבר?
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-36-
גב' דיין- היו"ר:
ענייני כרגע במועצת העיר, ואני הערתי לח"כ חנין. אני לא מבקשת עזרה בנושא זה.
מר גלעדי:
תכבד אותנו.
גב' דיין- היו"ר:
לא מבקשת עזרה בנושא הזה. תודה רבה.
מר גלעדי:
יש נושא נוסף. דב, תכבד אותנו, בכנסת זה לא יכול להיות.
קריאות מהקהל
נושא נוסף שבו אני פונה לחברנו- חבר מועצת העיר משהראוי. יש פנינת חינוך אחת ביפו, אחת מיני רבות אבל אחת. בית ספר אג'יאל- אתם אומרים- כן ערבים, לא ערבים. בית ספר אג'יאל הוא אחת מן הפנינות של המערכת החינוכית ביפו. יש שם מנהל שנותן את כל כולו למערכת העירונית ולבית הספר ולתושבי יפו.
מר משהראוי:
בגלל שהוא חבר שלך.
מר גלעדי:
הוא חבר אישי שלי.
מר משהראוי:
אין לך זכות.
מר גלעדי:
הוא חבר אישי שלי, ואני אומר לך את זה עוד פעם ועוד פעם: בית הספר הזה נועד בראש ובראשונה למנוע את הזליגה לבתי הספר הפרטיים ביפו על ידי תושבי יפו. היה חוסר אמון מוחלט
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-37-
של התושבים ביפו במערכת הציבורית. יזמו והקימו את בית הספר אגי'אל כדי שהוא יהיה למעשה הבלם,
גב' דיין- היו"ר:
נותרה לך דקה ארנון. דקה.
מר גלעדי:
של החינוך הממלכתי ביפו. פעם הראשונה שכל התלמידים שנגשו לבגרות הצליחו בבגרות ביפו-
בבית ספר אג'יאל. אנחנו צריכים לתת למנהל בית הספר הזה תעודת הוקרה. אנחנו צריכים לעודד אותו. נושאים של חינוך ומשמעת הם ברזל. הם ברזל ולכן, הסר את ידך מהנושא הפרטני. אם יש בעיה ברמת המקרו – צריך לטפל בה.
מר משהראוי:
אל תתערב לי בעבודה.
מר גלעדי:
אני לא מתערב לך בעבודה.
גב' דיין- היו"ר:
אני מבקשת מחברי המועצה להפסיק את הויכוח הפנימי הזה. מיותר.
מר משהראוי:
איך את מרשה לו יעל?
גב' דיין- היו"ר:
זכותו לדבר מה שהוא רוצה.
מר גלעדי:
אני- יש לי זכות דיבור, ואני יכול לדבר. אני מבקש ממך,
גב' דיין- היו"ר:
כשתדבר, תדבר מה שאתה רוצה.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-38-
מר גלעדי:
הסר את ידך מהמעורבות האישית.
אתה רוצה, תטפל ברמת המקרו בחינוך של יפו, ויש מה לטפל. ויש מה לטפל.
מר משהראוי:
אל תגיד לי מה לעשות. אל תגיד לי מה לעשות.
מר גלעדי:
אל תנסה להיות פופוליסטי על חשבון המנהל.
תודה רבה.
קריאות בוז של הקהל.
גב' דיין- היו"ר:
תודה רבה. אני אבקש את אהרון מדואל,
מחיאות כפיים של הקהל.
אחריו אסף זמיר ואחריו נוח עפרון.
מר מדואל:
ערב טוב לכולם.
מעיון בתקציב עולה כי אין בתקציב כל בשורה חדשה. אם היה מדובר בזמנים כתיקונם או בעיר רגילה, אפשר היה להצביע על ליקויים מליקויים שונים, לנסות לתקן פה ושם ולעבור לסדר היום, אולם עיריית תל-אביב נוהגת בתקציב כגוף מנותק החף מהתייחסות לבעיות הקשות העומדות על הפרק – הן בנושאים סביבתיים כגון זיהום אוויר ומחסור בשטחים ירוקים, עבור למשבר הכלכלי החמור הרובץ לפתחנו, וכלה באפלייה התקציבית הקבועה בין צפון לדרום. אפליה זו גורמת לפער קוטבי בין האזורים, קוטביות שאין לה מקבילה דומה בשום עיר אחרת בארץ. אין פער כזה בין אזורי העיר.
העיר תל-אביב נמצאת במקום הראשון והלא מכובד בפליטת מזהמים מכלי רכב. פליטת המזהמים הנ"ל גובה מחיר בחיי אדם, בלאי מואץ לחזיתות העיר, וזאת מבלי שלקחנו בחשבון את אובדן שעות העבודה מעמידה בפקקים ואובדן השטחים שהיו יכולים להיות מוקדשים לרווחת הציבור ושטחים ירוקים.
פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה
ישיבה לא מן המניין מס' 4
מתאריך כ' אדר תשס"ט (16/03/09 )
-39-
העיר תל-אביב שפרנסיה שותפים, אפשר לומר מתיימרים- לתארה כעיר עולם, נוטים לחשוב שעיר עולם משמעותה- בעיקר או בלבד- עיר חגיגות, מוזיאונים, תאטרון ושאר דברים שהם מאוד חשובים, אך מתגמדים אל מול הבעיות הקשות מהן סובלת העיר תל-אביב. המשמעות להיות עיר עולם היא היותה עיר מתוות דרך, עיר שמשלחות מרחבי העולם יגיעו אליה על מנת ללמוד מחידושיה ונסיונה. לצערנו משלחות עירוניות ברשות פרנסינו יוצאות חדשות לבקרים בקו חד סטרי מהעיר לחו"ל, וזאת ללא כל סיבה נראית לעין. כביכול מיבאים תורה לציון במקום מציון תצא תורה. הרצון לצייר לעיר קו אוויר דוגמת מנהטן, זאת בשעה שתשתיות התחבורה הינן כפי שהן, הינו לא אחר מאשר פתטי ומגוחך.
העיר תל-אביב משופעת בתכניות תחבורה וחזון עוד מימי גולדה מאיר- שחפצה לראות בעיר רכבת תחתית, אולם חזון הרכבת התחתית והקלה נראה בימים אלה, ימי המשבר הכלכלי-רחוק מאי פעם. הבנקים המממנים העלו את עלויות המימון, דורשים פרמית סיכון גבוהה, דבר שיעכב את הפרוייקט, ירחיק את הממשלה ממימונו, כך שמימוש הפרוייקט רחוק מאי פעם. הבש
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]