פרוטוקול ישיבת הנהלה 2

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 2 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מט' 2 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 10/05/2009

השתתפו:

וה'"'ה:

ד. ספיר

א. גלעדי

א. משהראוי

וה'יה:

מר רון חולדאי

א. זמיר

ר. לדיאנסקי

ד. להט

ראש העירייה

נ. וולוך מ. טיומקין

מ. להבי ח. אבי גיא

א. סולר דיין

מ. לייבה, א. בן-שושן, ר. זלוף, ע. סלמן, מ. גילצר, ד. לוטן, א. לוי, י. ירדני, א. משי, א. גרטי,

מ. בנימיני, א. כהן, ג. בן-חורין.

רשמה:

ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס''ט (10/05/09)

-2-

על סדר היום:

1.חוק ההסדרים - דיווח ראש העירייה.

2. בקשות להקצאת מקרקעין.

3 נהלי ביקורת פנימית והנחיות לניהול קופה קטנה בתאגידים עירוניים.

4. הערכות העירייה למשבר המים.

5. איסור מכירת משקאות אלכוחוליים ב''פיצוציות'י.

%%%%ת45555555%%4%%%%

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'/יט (10/05/09)

-3-

3 חוק ההסדרים - דיווח ראש העיריית:

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

שלום לכולם.

ישיבת ההנהלה נפתחת היום -ה-10.5.2009.

יש לנו על סדר היום 4 נושאים.

לפני כן אני רוצה לומר לכם שעל הבלגן עם חוק ההסדרים- אנו שומעים וקוראים, עד כדי כך שקשה מאוד לדעת באיזו מתכונת יגיע חוק ההסדרים לשולחנה של הממשלה ביום שלישי הקרוב.

אני כבר אומר פה שיש סיכוי שלפחות 2 מהנושאים שהיו מאוד חשובים לנו - יש סיכוי שאפילו לא יגיעו לשולחן הממשלה ויצאו, וזה הנושא שדיברנו עליו- של הלאמת הארנונה וחיטלי השבחה שבהם הם רוצים להיות שותפים שלנו. עדיין יש בוקה ומבולקה וחוסר בהירות אפילו על נתונים בסיסיים. יש שני נושאים שנוספו רק בשבוע-שבועיים האחרונים ופתאום נכנסו לתוך חוק ההטדרים. האחד מהם הוא- שהיטלי פיתוח- שבעבר היו נקבעים על ידי העירייה במסגרת חוק עזר עירוני, האוצר יקים איזושהי וועדה והיטלי הפיתות יהיו שווים בכל האר- דבר שאין בו הגיון- לא הגיון כלכלי וגם לא הגיון מעשי, לפתח בתל-אביב עולה יותר יקר מאשר לפתח בשלומי או בקרית שמונה או במקום אחר.

והדבר השני שנכנס - שאני לא בטוח שגם להם ברור מה הם רוצים- הוא לצורך הענייו- לשנות את מבנה הבעלות על איגודי הביוב והניקוז, שאנחנו היום באיוהשהט מגעים כדי ללמוד מה עומד מאחורי הנסיון להכניס את העז הזאת לחוק ההסדרים, לפחות בדרך שבה זה מנוסח- שזה לגמרי לא ברור.

יש כרגע במסגרת השלטון המקומי דברים שפחות מפריעים לנו, אבל במסגרת השלטון המקומי-

לקראת שנת התקציב הקרובה יש שני דברים דרמטיים: האחד זה מענקי האיזון. יש רשויות מקומיות שבלי מענק איזון לא חיות. מי שלא יודע- מענקי האיזון זה בעצם אותו מנגנון שאומר שרשות שיש לה מקורות הכנסה 8 מארנונה למגורים או אחרים ,בסופו של דבר הס לא מספיקים כדי לקיים את כל השרותים, לכן היא יושבת עם המדינה מידי שנה כדי לראות מה חסר, והמדינה נותנת את השלמת ההכנסה. במבנה המיסוי הקיים יש ישובים שאין להם בתי חרושת, משרדי עורכי דין וכו', ולכן מקורות ההכנסה שלהם מוגבלים.

והדבר השני שהוא דרמטי, ושעליו אתם שומעים ומתווכתים, ודיברתי היום גם עס שושני וגם עם שר התינוך. המציאות היא שבנושא החינוך לפחות יש כרגע את הסערה, אני לא בטוח שכולם יודעים על מה הס מדברים. הנתונים עדיין לא מובהרים וכבר עכשיו רבים, ויש אווירה של מלחמה בשלטון המקומי. הם מתכוונים להשבית לשעתיים ביום רביעי הקרוב את שרותי העיריות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

-4-

מר לדיאנטקי:

התמונה שהם שמו בכתבה היא של עיריית תל-אביב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את וח לא ראיתי.

בקיצור, נכונו לנו ימים מאוד מעניינים.

יש לפחות נושא אחד שנראה שיש בו פריצת דרך, וזו ההבנה שגם המיגזר הציבורי יצטרך לתרום דרך השכר את תרומתו למאמ) המלחמתי, כאשר הויכוח הוא על כמה ואיך, כי ברור שאנחנו נראה לצורך העניין אי עדכון של העלייה שחיתה צפויה על פי ההסכם בשנת 2009 של השכר במגזר הציבורי. יש לזה משמעות מבחינתנו- מבחינת עיריית תל-אביב, מאוד מאוד אמיתית וכבדה.

כמובן- כל אחד באופן אישי מה הוא יפסיד בהכנסתו, אבל בסחייכ על תקציב העירייה. אם הנושא של הלאמת הארנונה ירד מעל הפרק ויהיה איושהו הסכם והסדר במגזר הציבורי, לא שלא יחיה לנו קשה, יהיה לנו קשה מאוד, אבל אנו יודעים איך לחיות ולתפקד ולצלוח את השנים הקרובות, את השנה-שנתיים הקרובות.

זה פחות או יותר מה שהיח לי לעדכן על חוק ההסדרים. אני לא נכנס ליותר מידי פרטים כי אני עצמי לא יודע עד חסוף.

מר גלעדי:

לאור הדברים שהם חשובים ואין ספק שצריך לטפל בהט, אבל בנושא הספורט- לפחות מפה ראוי שנשלח ברכה לקבוצת שמשון-ביתייר תל-אביב שעלתה ליגה, למכבי יפו שעלתה ליגה לפני שבוע, ולכך שבני יהודה הצליח להבטיח את הכרטיס שלה לאירופה. אני חושב שהנהלת העיר צריכה לברך על כך שהקבוצות התל-אביביות, לאחר שנה קשה בשנה שעברה, השנה הצליחו- כל אחת לבסס את מעמדה. אני מקווה שהפועל תל-אביב תסיים במקום השני.

מר ספיר:

הראשון.

מר לדיאנסקי:

צריך לברך אך הפועל אוסישקין שזכתה.

מר גלעדי:

אני חושב שזה השגיס לספורט התל-אביבי, אחרי הרבה מאוד שנים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס 2

מתאריך ט'יז אייר תשס"ט (10/05/09)

-5-

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא חייתי מציין כל תאונה, אבל בנו של חוטרינר העירוני- בנו של דייר צבי גלין הוא אחד מההרוגים בתאונה שהיתה הלילה. הוא והשני בוגרי ליידי דוויס.

כתוצאה מזה בוטלה גס הישיבה שהיתה היום.

מר להט:

מי השניז

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גס השני הוא אזרח תל-אביבי, בוגר ליידי דיויס.

הס שניהם בני 20-21.

4. בקשות להקצאת מקרקעין:

מר לוי:

הנושא הראשון הוא איתור והקצאת מקרקעין למינהל החינוך.

מדובר במגרש ברח' ראש פינה פינת רחי יסוד המעלה בשכונת נווה שאנן. שטח מגרש -870 מ"ר להקמת גן ילדים בן 2 כתות. המימון יהיה מתרומות דרך קרן תל-אביב לפיתוח או באמצעות העירייה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

ו/או.

מר לוי:

ו/או באמצעות העירייה.

הנושא השני הוא איתור והקצאת מקרקעין שיהיו תוספת שטח לאוניברסיטת תל-אביב למטרת הקמת מוזיאון להסטוריה של הטבע.

מדובר בהתקשרות לבית האוספים- שנמצא היום באוניברסיטה. אנו מבקשים לאתר ולהקצות מגרש בשטח של 8,600 מ"ר לצורך הקמת מוציאון להסטוריה של הטבע או מרכז לטבע, ובעצם לרכז בו את כל האוספים הגדולים שנמצאים בתוך האוניברסיטה, גם על מנת לבצע שם את המחקר והלימוד וגם כדי לאפשר לכלל הציבור לבוא ולצפות בכל האוספים שהיו מוסתרים בכל מיני ארכיונים, מרתפים או מעבדות וכוי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשטיט (10/05/09)

-6-

אנו מדברים על הקצאת המגרש לצורך הקמת מבנה בן כ- 4,500 מ"ר פלוס חניון של 640 מקומות חניה. היום המגרש הקיים- יש בו 260 מקומות חנייה, כאשר יוקם המבנה הוא יאפשר גם הגדלת מספר מקומות החנייה- בחנייה תת קרקעית של 640 מקומות חנייה, וגם לבנות את בית האוספים מעל פני הקרקע. כך סה"כ השימוש בקרקע הוא יותר אינטנסיבי ויותר נכון מאשר היום-

כשהמקוס משמש רק כחניון.

אנו מדברים על התקשרות לחכירה ל-25 שנה עם אופציה לעוד 25 שנה. האוניברסיטה תשלם לעירייה דמי חכירה בשיעור של 2% מערך הקרקע לשנה, זו לא הקצאה ללא תמורה. כל הבנין שיוקם-יוקם בעוּרת תרומות שכבר קיימות, כסף שקיים כתרומה. החניון התת קרקעי יוקם כ-

1 על מנת לאפשר את הקמתו. היום הקמת חניונים היא יקרה מאוד, העלות היא מאוד

גבוהה, התרומה בדרך כלל לא ניתנת לחניה או למקומות חנייה אלא רק לבניין עצמו, 8.0.7 יאפשר לנו הקמת התניה על ידי יּם שגם יתפעל את זה לתקופה קצובה. כך לא נצטרך להוציא כסף משלנו, ומאידך נקבל בתום תקופת ההפעלה חניון מוכן- שישמש גס את האוניברסיטה וגם את הסטודנטים.

מר זמיר:

החניון יחיה כפוף,

גב' להבי:

למחירים ציבוריים?

מר לוי:

אס זה הולך ל-3001 וזה יהיה לפי הנהלים של ייאחוזות החוף'' הוא לא יכסה את עצמו גם בעוד 0 שנה, אבל זה יהיה לפי מחירי הסטודנטים. היום סטודנט שתונה בחניונים שמסביב משלם כ-

5 שחי, זה יהיה המחיר.

מר סולר:

כלומר, המחיר יחיה כמו בחניונים מסביב!

מר לוי:

מי שהוא סטודנט וזכאי להנחה- מקבל הנחה, צו הכוונה.

כמו שהיום בכל חניוני האוניברסיטה, בדיוק אותו מחיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

-7-

גב' להבי:

אתה אומר שאם זה מחירי ייאחוזות חוף" זה לא ישא את עצמו, אלא בעוד 100 שנה.

מר לוי:

אני רוצה לחסביר: יש הבדל בין תניון של ייאחוזות חוףיי במרכז תל-אביב, שס ניתנת הנחה של

% לתושבי תל-אביב, לבין התניוניס של אחוזות החוף באזור האוניברסיטה, שם המחיר לסטודנטים הוא מחיר קבוע של 5.5 שח' זו הכוונה.

מר גלעדי:

אנו מברכים על תניונים. ככל שיש יותר- יותר טוב.

גב' דיין:

אני רוצה להעיר הערה סמנטית.

קודם כל בואו נעשה בנושא זּה האחדה של השם שאנו מדברים עליו. יש כאן שלושה מושגים בשלושה סעיפים שונים. יש כאן פעמיים מוזיאון לחסטוריה של הטבע, ופעם אחת- מוזיאון מדע-

שבא למחוק את זה חד משמעית. זה בפרוש לא מוזיאון מדע. יש כאן עוד ביטוי, ואני יודעת שמר לייבח העביר גם לי את חביטוי הזה- בית האוספים, אני רוצה לומר שהתרומה של הרבה מליונים והתרופות שנאספו- נאספו לצורך מוזיאון טבע, כלומר בלועזית, ואין באר עדיין, ואני אומרת את זה בחיוב לנו, זה יהיה מוזיאון הטבע הראשון. מוזיאוני מדע יש במקומות שונים, וה 41 אא זה לא ]א פוא 6א80 ה דבר אחד.

במוזיאון הטבע, כדרכם של מוזיאוני טבע בעולם- יהיה מקום גם לתצוגה של האוספים. גם, מאחר שהוא צמוד לאוניברסיטה- לפעילות מתקר שתימשך לגבי האוספים, הכל בתחום הטבע ושיתוף פעולה במקומות שונים, ומבתינתנו זה יהיה המוזיאון לטבע היחידי בארץ. אז כדאי-

שבכל השימושים ובהצעות ההחלטה השונות- לקרוא לאה בשמו.

מר לוי:

ישנה חוברת שהוכנה לצורך המכרז וגם התרומות, ומדובר על צ'511 אמ עעצתז זעג זשד נא עטם א10ד1.20 601 צתסד 8ד ,זה ד א. זו הכותרת.

בכל הדיונים שהיו , לפחות כפי שהובהר לנו- זה יחיה בית האוספים, מכיוון שלאוניברסיטה יש המון אוספים שונים מיחידות ומחלקות שונות- שקשורים למתקר וקשורים לכל מיני אוספים שהם קיבלו במתנה, ואנו רוצים גם להציג אותם שם. לכן, חוץ מהתחום המחקרי יהיו גם האוספים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשט'יט (10/05/09)

-8-

גב' דיין:

אבל זה עדיין יקרא מוציאון לטבע.

גב' להבי:

מה שאמרה הגבי דיין בעניין האחדת השסם- זה דבר חשוב.

מר לוי:

נושא מס' 3 תוספת שטח לחברת מעייש להקמת מרכז תעסוקה.

אני מבקש לשנות את המילה- מעייש, היום וה כבר חברת יימתיישיי, פשוט בחוזה הקודם וה היה מעייש.

אנו מדברים על הגדלת השטח מ-1 דונם ל-1.3 דונם, ברח צביה לובטקין.

מר גלעדי:

ההקצאה הזאת כבר היתה לפני 4 שנים. עד כמה שזכור לי- מעייש לא הצליחה לגייס תרומות וההקצאה לא יצאה אל הפועל. השאלה היא היום- אנו שוב מקצים להם את הקרקע, עוצרים את תכניות הפיתוח שם, כי אפשר היה לעשות שס משהו חלופי, והם שוב לא יגייסו תרומות ונחזור לאותו מצב.

מר לוי:

קודם כל היום יש כבר תרומות ויש גם תקציב עירוני מקביל שאושר על ידי העירייה. היו דיונים אצל מר לייבה, והפרוייקט הזה על כל היבטיו אושר לקידום, כולל הנושא התקציבי.לכן וה הולך לביצוע. לצערי באמת לקחת להם הרבה ומן להניע את כל המערכות, כולל ביטוח לאומי כולל כולם- כדי להביא את הפרוייקט הזה למימוש, ועכשיו וּה יוצא למימוש.

גב' להבי:

אני רוצה לשאול משהו, ואני לא יודעת אס זה כן או לא, אבל זו בקשה לדקה.

מרכז אנוש בתל-אביב , בפלורנטין, עומד בפני סגירה בעוד 4 ימים, משרד הבריאות לא נותן להם ארכה. ייאנוש'יי בפלורנטין הוא המרכז שמעסיק נכי נפש,. 70 ילדים כאלה שמועטקים שם,

גב' דיין:

מבוגרים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס 2

מתאריך ט''ז אייר תשס"ט (10/05/09)

-9-

גב' להבי:

משרד הבריאות סוגר אותם כי אין להם מספיק מייר לנפש.

מר לוי:

אולי את מדברת על רחי שטרית?

גב' להבי:

אני מדברת על פלורנטין.

מר לייבה- מנכ''ל העיריית:

ישנה הבעיה הזאת. מה ההבדל! קודם כל גה גוף שגם קשור אלינו. דבר שני -- אנו מנסים.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

למה בהזדמנות שפושקין מת מעלים את זה!

גב' לחבי:

כי חשבתי שעל ידי עוד 200 מ"ר סוגרים את הבעיה ביחד. אמרתי שאולי אני לא.

מר לייבה - מנכ'יל העירייה:

הס רוצים את זה באזור הזח.

אנו ננסה לעזור להם כמה שאפשר. זו פעילות חשובה.

גב' להבי:

אני מסתפקת בתשובה הזאת.

סליחה שאני קופצת.

מר לוי:

הנושא הרביעי: אני רוצה להביא לידיעת כולם שבהתאם לפסק דין בינינו ובין חברת ''אגד'י,

ייאגדיי מפנה את מתחם התחנה המרכזית הישנה ב- 31.7.2009, כלומר בעוד כ- 3 חודשים, ואנו מקבלים את כל השטח- כאשר כל האוטובוסים וכל מה שהיה פעם של י'אגדיי יוצא משם, ומעבירים לנו את השטת פנוי וריק. אנחנו, לאחר דיונים ובוררות מאוד גדולה, אגד ביקשו הרבה מאוד כסף לצורך הפינוי בטענה שהם אפילו בעלים של המגרש הזח, בסופו של דבר- לאחר מאבק מאוד גדול אנו נשלם לייאגדיי משהו בסביבות 5.3 מליון שחי במקום 18 או 20 מליון שהם ביקשו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס 2

מתאריך ט''ז אייר תשט'יט (10/05/09)

- 10 -

מר לייבה - מנכ''ל העירייה:

פחות ממה ששילמנו יילדןיי.

מר לוי:

פחות ממה ששילמנו ליידן'", כשדן החזיקו רק 25% מהשטח ואגד מחזיקים 75% מהשטח.

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

מה השטח שסם?

מר לוי:

0 דונם, כל המתחם הוא 10 דונם.

מתוך ה-10 דונם אנו מבקשים להקצות 3 דונם לבית ספר מנשו. בית ספר מנשר הוא בית ספר לאמנויות, הוא כולל לימודים למסלול אוניברסיטת 3.4 בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה. יש שם מחלקות לקולנוע, אנימציה, תקשורת וכוי. אנו חושבים שהקצאת שטת בתוך המתתם הזה ובניית מבנח של כ-2,000 מ"ר לצורך בית הספר-יכול להוות מוקד מרכזי שירים את כל האזור ויביא להשבחה של המתחם הזה שידוע כנווה שאנן, התחנה המרכזית הישנה. אנו בדקנו את בית ספר יימנשריי מבחינה כלכלית- שהוא יוכל להרים את המתחם הזה. גם ביקרנו ובדקנו את מערך הלימודים שלהם, וההתרשמות היתה מאוד מאוד חיובית, ואנו מציעים כאן- כחלק מאותו מהפך שאנו רוצים לעשות באזור, להקצות 3 דונם לבית ספר מנשר לאמנות וצילום.

גב' להבי:

איפה הס יושבים היום?

מר גלעדל:

אני קודם כל רוצה לברך על הנושא הצה, היות שבמהלך של מספר שנים- יחד עם רובי, אנו מנסים לקדם תכנית לשנות גם את התפיסה העירונית, וגם לשנות את תמהיל העסקים והמגוריס במקום.

לצורך כך למעשה אנו מגבשים מספר תובנות, גס בנושא של שילוב סטודנטים ובנושא של קרן מלגות מיוחדות- שתיתן מלגות לסטודנטים שיבואו לגור באזור התחנה המרכזית הישנה, כך שאנו נעודד כניסה של אוכלוסיה צעירה פנימה ודחיקה של הגורמים השליליים שהיום נמצאים בתחנה המרכצית.

אין לי ספק שהתחנה המרכזית משפיעה באופן משמעותי על השכונות שגובלות אתה, כגון שפירא, התקווה, ואפילו פלורנטין, זה תור שתור בטבורה של חעיר, ואני שמת שסוף כל סוף אנו מתחילים להתנייחס אליו ולהביא גורמים תרבותיים פנימה, דבר שבאופן טבעי יתחיל לשנות את פני האזור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'ט (10/05/09)

- 11-

אני לא יודע בדיוק אס זה הגורם הטוב ביותר שיכול להיות שם, אני מאמין שחגורמיס המקצועיים עשו את הבדיקה המקיפה בנושא הצה. אין לי ספק שבנושא של התחנה המרכצית הישנה והתדשה צריך גורם בעל עוגן ציבורי וכלכלי רחב, כי בשנים הראשונות שהמקום הזה יתחיל לפעול אנו נצטרך לעשות שס עבודה די אינטנסיבית כדי לגרום לאנשים להכנס פנימה- לא רק בסיורי לילה שעושים שם, אלא גס מבחינת הנושא של עורף ציבורי. אני לא מכיר את הפעילות של העמותה הזאת, יכול להיות שיש לה את הפעילות הכי תשובה, אבל אני לא בטוח שמישהו בדק אס הם אלה שיכולים באמת לחרים ולמנף את האצור חזה. אני מקווה שכן ואני סומך על שיקול דעת הגורמים המקצועיים, אני מציע לעשות בדיקה קצת יותר רחבה, כי יש הרבה מאוד מוסדות תרבות עם עוגן ציבורי רחב-דבר שיכול להשפיע ולהקל עלינו כדי לשנות את פני התחנה המרכזית.

גב' להבי:

רק רציתי לשאול איפה יושב היום בית ספר מנשרז

מר לוי:

סמוך לבית ספר שבח.

מר לה 0:

אתה יכול להסביר מה זה מנשר?

גב' להבי:

כן. כי אני לא שמעתי עליו אף פעם.

מר ל00:

כמה תלמידים יש שםז אתה מתקשר פה עם מישהו ל-25 שנה מראש,

מר לייבה- מנבייל העיריית:

קודם כל עשינו בדיקה מקצועית- גם של אגף התרבות, ויש לנו חוות דעת מקצועית שאכן מדובר בגוף ראוי. זה דבר אחד. דבר שני- עשינו גס בדיקה כלכלית- שיש לו את המקורות, כי הבעיה היא לא רק שהוא רוצה אלא שהוא גם יכול. או פעילות בתחום האמנות, התרבות, כפי שכתב במסמך.

גב' לחבי:

כי אף אחד לא שמע עליו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 12 -

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

מעט מאוד גופים בתחום הצה יכולים גס לבנות. יש לו את התרומות שמאפשרות לו לבנות, אחרת אין שום דבר. הבעיה זה היכולת לבנות.

מר להט:

אס מחר הוא קורט?

מר לייבה- מנב''ל העיריית:

נתנו רק קרקע, לא אנחנו בנינו.

מר להט:

במקרה כזה הקרקע חוזרת אלינוז

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

ברור.

מר גלעדי:

הקרקע בכל מקרה חוזרת אלינו, לא זו הבעיה. הבעיה היא שבסופו של דבר המטרה הסופית שלנו היא לשנות את פני האזור הזה, וזה אחד העוגנים המשמעותלים. השאלה היא- האם מבחינה כלכלית יש להם את היכולת להסתכל 10 שנים קדימה. אין לנו מטרה ללכת שם להרפתקה קצרת מועד.

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

מה שאני מציע, אפשר להוציא מסמך של אגף תרבות- קצת על הפרופיל שלהם, כמה סטודנטים וכוי. לפי דעתי, מנשר וח ההמשך של קאמרה אובסקורה.

גב' להבי:

יש כמה יורשים לקאמרה אובסקורה. יש אחד שמפרסם אני קאמרה חאמיתי.

מר לייבה- המנב''ל:

אנחנו נשלח לכולכם את הפרופיל שלהסם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 13-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אנו מאשרים את הבקשה להקצאות.

החלטת: א. איתור והקצאת מקרקעין למינהל החינוך להקמת גן ילדים בשכונת נווה שאנן.

ב. איתור והקצאת מקרקעין שיהוו תוספת שטח לאוניברסיטת תל-אביב למטרת הקמת מוזיאון

להסטוריה של הטבע.

ג. תוספת שטח לחברת מע'ייש להקמת מרכז תעסוקה.

ד. הקצאת 3 דונט למכללת מנשר ברח' הגליל 6 , שכונת נווה שאנן.

מאושוים.

5. נהלי ביקורת פנימית והנחיות לניהול קופה קטנה בתאגידים עירוניים:

גב' גרטי:

אני אתייחס קודם כל לנושא של ביקורת פנימית.

ביקורת פנימית ה אחד מהנושאים החשובים ביותר שקיימים בחייה של חברה. גס החוק נכנס לרזולוציות של הוראות בנושא ביקורת פנימית. אנחנו חשבנו שנכון להנחות את כל התאגידים

לגבי 3 נושאים שהם נושאי רוחב שקשורים לעבודת הדירקטוריון:

האחד זה נוהל עבודת וועדת הביקורת : מי תהיה וועדת הביקורת, כמה פעמים בשנה היא תתכנס, איוה דיווחים היא צריכה לקבל, ולוחות הזמנים שהיא צריכה לעבוד בהם,

כיצד ימנה הדירקטוריון את המבקר חפנימי.

ומה עבודתו של המבקר הפנימי.

כמובן שכל חברה יכולה להוסיף, אבל היא לא תוכל לצמצם בהוראות הנהלים.

על מנת שהתאגידים יאמצו את הנהלים האלה אנחנו צריכים לקבל החלטה בעירייה שאנו מחילים עליהם את הנהלים, ואז אנו פונים ליושבי-ראש הדירקטוריונים- לאמץ את הנהלים.

לגבי הנחיות לקביעת נוהל קופה קטנה בתאגידים עירוניים- וה נושא שעלה בדוחות ביקורת של חברות עירוניות, וחשבנו שגם כאן כדאי להוציא מספר קווים מנתים- שלפיהס חברה תבנה נוחל לקביעת אופן השימוש והרישוס של הוצאות קופה קטנה.

זה מובא לאישורכם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו מאשרים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 14 -

מר לדיאנטקי:

האם חלק מהחברות העירוניות עברו לחברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות החדש?

גב' גרטי:

2 עברו: מוזיאון ארצ ישראל ומוציאון תל-אביב. כל השאר לא .

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

צריך להבין שחברות עירוניות לא הולכות לעבור להיות חברות לתועלת הציבור. מה שעובר זה בדרך כלל עמותות, שהופכות מעמותות לתברות לתועלת הציבור, כך אני מבין.

מר לדיאנסקי:

שמענו שיש 2 חברות כאלה.

גב' גרטי:

יש קריטריונים שקובע התוק. החברות שלנו בעקרון לא נדרשות לעבור, למעט מוזיאון אר ישראל ומוזיאון תל-אביב- שהפכו להיות חברות לתועלת הציבור כי הן עומדות בקריטריונים, ואחרת הס לא יקבלו תמיכות מהמדינה.

מר לדיאנטקי:

בגלל שהם גוף נתמך הם היו צריכים לעבור?

גב' גרטי:

הט יכלו שלא, אבל אז הס לא היו מקבלים תמיכות של המדינה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

מוזיאון תל-אביב היה חברה גם קודם?

גב' גרטי:

כן. גס מוזיאון ארץ ישראל.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

משום מה היה ידוע לי שצו עמותה.

אנו מאשרים.

החלטה: נהלי ביקורת פנימית והנחיות לניהול קופה קטנה בתאגידים עירוניים- מ א ו ש ר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 15 -

6. הערכות העירייה למשבר המים:

מר זלוף:

(הצגת הדברים מלווה בשקפים) קצת על משבר המים:

מצבנו לא טוב, חד משמעית, משבר המים פוקד את המדינה כבר כמה שנים טובות, הגענו למצבים של קו אדום וקו שתור. הוקמה וועדת היגוי שעוסקת במשבר המים, היוייר שלה הוא מר דן לחט ואנוכי. המערכת העירונית וכל יחידות העירייה שקשורות בעניין עוסקות במשבר המים, ומיד נפרטי.

קצת על נתונים כלליים: הצריכה השנתית בכל מדינת ישראל היא 2 מיליארד קוב.

צריכת המים העירונית במדינת ישראל היא 540 מליון קוב.

הגינון הציבורי הוא 2% מכלל צריכת המים במדינח.

הגינון הפרטי הוא 1.65% מכלל צריכת המים, כך שכמעט אזן שוני בין חגינון הפרטי לבין הגינון הציבורי.

הפחת, שהוא בעצם זה שהולך לאיבוד, שאנו מחפשים אותו כל הזמן ורוצים לטפל בו, שהוא ככה נזרק לנו בין הצינורות והוא איבוד המים הגדול במדינה- הוא 10% מכלל הצריכה במדינת ישראל.

מר להט:

בתל-אביב פחות.

מר זלוף:

השימוש של המגורים הוא 70% מהצריכה העירונית.

מר זמיר:

למה הולך השאר?

מר זלוף:

לתעשייה, חקלאות.

מר זמיר:

בתל-אביב!

מר זלוף:

אני מדבר על נתונים ארציים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 16 -

מר לייבה- מנב''ל העירייה:

עירונית- ּה לא העיר תל-אביב.

מר זלוף:

כאשר אני מדבר על הנתונים האלה, הס נתונים כלל ארציים.

עכשיו אני אדבר על העיר תל-אביב יפו:

בעיר תל-אביב יפו צריכת המים הכללית היא 50 מליון קוב.

הגינון הציבורי הוא 6% מצריכת המים הכללית של העיר,

והפחת הוא 8%.

אנו רואיסם פה משהו שהוא מדהים מבחינתנו, וה השג אדיר, זה השג שלא קיים בשום רשות אחרת במדינת ישראל. השכלנו, וב-10 שנים האחרונות- למרות הגידול העצום בשטחים הציבוריים הירוקים, הגענו ל- 5,718 דונם כאשר ב- 1999 היו פה 3,500 דונם. הגענו לרמה שאנו מדברים על צריכה של 520 קוב לדונסם כאשר לפני 10 שנים הינו משקים 1,000 קוב לדונם מדשאות ושטחים ירוקים. עשינו מעשה שבאמת היה חזון, שינוי מהותי מקצה אל קצה בכל תחום ההשקיה בעיר תל-אביב יפו, כולל בפארקים הגדולים- פארק יהושע ופארק בגין. שינוי מהותי בכל רמת הצריכה והתשיבה של הגינון, ויצרנו שינוי שבעצם השפיע בצורה מאוד משמעותית על צריכת המים בעיר תל-אביב יפו, ואנו היום צורכים 521 קוב לדונם. למה אני אומר את זח! למה השינוי

הזה הוא מאוד מהותי: כי אנו מדברים על כך שעד סוף שנת 2010 -חיעד המרכזי שלנו הוא

להקטין ב-5 מליון קוב, חיינו ב-10% מהצריכה העירונית הכוללת את משק המים בעיר תל-אביב יפו.

מר טולר:

מה-10% הפחת הארצי, כמה הולך לאיבוד בתל-אביב!

מר זלוף:

%.

מר סולר:

את היעדיםס האלה אנחנו הגדרנו או שיש איגו הערכות כללית!

מר זלוף:

אנחנו הגדרנו, אבל אני אסביר מיד מה קורה בהערכות הארצית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 17 -

נציבות המים החליטה, ווּה השג מבחינתנו שהוביל אותו מר חולדאי כיוייר פורום ה-15, והתחברו אליו שאר הרשויות המקומיות דרך השלטון המקומי. בעצם היתה קריאה גדולה של נציבות המים לייבש את כל הגינון הציבורי בערים, להפסיק להשקות ולא להשתמש אפילו בקוב מים אחד לגינון הציבורי- מלבד השקיה בטפטוף. ובכל ואת קמה איוושחי צעקה גדולה דווקא דרך פורום ה-15-

שהתכנס לוועדה משותפת יחד עס נציבות המים, ובסופו של יום הוחלט להפחית רק ב-42% את הצריכה בגינון הציבורי. מבתינתנו הפחתה של 42% היא הפחתה שמייצרת הצמאה, אבל לא מוות ולא ייבוש כולל שכל כל הגינון הציבורי בעיר תל-אביב יפו.

מר זמיר:

כלומר, יהיה אולי פחות יפה אבל לא נצטרך לשתול מחדש.

מר זלוף:

נכון מאוד. ובעיקר העניין המרכצי הוא- שתסתדרו ב- 42% פחות ולא מעניין אותי מה תעשו,

תעשו כל מה שאתם מבינים. איפה העניין? רשות כמונו ירדה כבר ל-520. חוא אומר- אני נותן לכט % פחות מאותו מקדם שאני קבעתי לגינון. אס אני קבעתי שהכמות לגינון היא 520 קוב, ואת זה הוא לקח לפי העיר תל-אביב יפו, והוא החליט שכל הערים יכולות להתיישר ל-520 קוב, וזה יש להפחית %. רשויות אחרות- שמשקות 1,000 קוב לדונם - יצטרכו לרדת ל- 520 קוב לדונם פחות 42%, וה אומר שזו באמת משימה לא פשוטה, שאם באמת יעמדו בוּה היא תייבש לא מעט, כי השורשים של המדשאות או המדשאות עצמן לא רגילות לצריכה של 520 קוב. לבוא בפעם אחת ולהוריד % מ- 520 זה סיפור לא פשוט. אנחנו נצליח להתגבר על זּה. לא יעזור כלום, אנחנו נצטרך להוריד בחלקים מסוימים יותר, בחלקים מסוימים פחות. ראש העיר ביקש לדרום ולמזרח לתת קדימות ולהוריד פחות ולייבש פחות בדרום ובמזרת, לתת פחות צבע צהוב בדרום העיר ובמזרת העיר ולנסות ככה להגיע.

אתם צריכים להבין שכל דבר כזּח נמדד, השעונים שלנו הס מדידים, וה לא כמו בערים אחרות.

אנחנו צריכים כל שליש לספק את כל הנתונים לרשות המים, יבקרו אותנו, אס לא נעמוד בתקנים תהיה בעיה קשה מאוד מול הנציבות, עד כדי יובש והשבתה כללית של הגינון הציבורי בעיר תל-

אביב יפו.

לעומת צאת, אני רוצה שתדעו שהגינון הפרטי, למרות שהם קבעו לא להשקות אותו בהתחלה, וקבעו שצריך באמת לייבש אותו, הס החליטו עכשיו שבכל ואת הולכים על יומיים בשבוע השקיה בגינון הפרטי, 1/2 שעה כל פעם, ולאפשר בכל ואת השקיה בגינון הפרטי- למרות הקריאה הגדולה שהם יצאו אליה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 18 -

קריאת:

גם המחיך יהיה גבוה.

מר זלוף:

נכון. המחיר יהיה מאוד גבוה, והם מאפשרים זאת למרות הקריאה שהם קראו לייבוש כללי.

הם יצרו גם היטל בצורת- שצריך לעבור תקנה. היטל הבצורת יקבע כמה כל משפחתה תצטרך לשלם לצריכת המים שלה, ומעל אותה צריכה יצטרכו לשלם קנסות שיופיעו כהיטל בצורת. גה בעצם הסיפור בגדול על הגינון הציבורי והפרטי.

מר משהראוי:

מה לגבי מדרון יפו!

מר זלוף:

נדבר על זח.

אנו פנינו לביבור באמצעות האינטרנט - לקבלת הצעות לחסכון במים. קיבלנו הצעות לא מעטות מאנשים, אפשר לראות פה על גבי השקף חלק מהן. אנו רואים כאן את הפנייה שהיתה באינטרנט

ואלה ההצעות: בקיץ המזגנים של התושביט מטפטפים, כאשר הולכים ברחובות רואים הרבה

שלוליות קטנות שנוצרות כתוצאה מכך, אולי ניתן לאגור את המים שמטפטפים בדליים ולהשתמש במטרה נוספת. היו הרבה מאוד הצעות שהיו: להציב יעד, ובומן האה כל מי שמפחית את חשבון המים שלו באחוז מסוים יקבל הטבה, להציג תיבות לתלונות אנונימיות אודות בזבוזי המים. קיבלנו לא מעט הצעות, חלקן טובות ואפילו טובות מאוד- שאנו משתמשיסם בהן.

מר משהראוי:

הטענה היא שכל המכתבים הם באותו כתב.

מר זלוף:

לא. אנחנו שיכתבנו את זה, זה שיכתוב שלנו.

קיבלנו לא מעט פניות ובחלק מהן אנו אפילו משתמשים לשינוי.

הטלת תנאים מגבילים למתן רשיון לעסק ומתן קנסות לבעלי עסקים המבזבצים כמויות גדולות

של מים: או הוצאנו מכתבים לכל בעלי העסקים הבזבזניים וביקשנו מהם תשומת לב מיוחדת.

תאגיד המים הוציא מכתב אישי לכל בעל עסק כזה עם גודל הצריכה שלו, ואנו מבקשים שהוא ישים לב ויחסוך במים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשט"ט (10/05/09)

- 19 -

מר גלעדי:

רחיצת מכוניות ללא רשיון עסק, במיוחד באזור בלומפילד ובכמה אזורים בדרום מזּרח העיר. אין להם רשיון עסק והם משתמשים במים לא ממוחזרים.

מר זלוף:

במיוחד באבו-סייף.

מר גלעדי:

לא רק באבו סייף, יש בכמה מקומות. לדעתי כדאי להכנס לנושאים האלה. זה לא במסגרת רישוי עסקים כי הס לא חוקיים והם לא יכולים לקבל רשיון עסק.

מר זלוף:

דרך נציבות המים תצא דרישה לציבור להתקנת חסכמים ושעוני חול במקלחות.

קיצור ומן בטיפול בנזילות מים פרטיות וציבוריות. עשינו איוושהי עבודה יחד עס אגף הפיקוח, וכל נזילת מים אנו נתעדף ונטפל בה במהירות, כולל נזילת מים פרטית. יצרנו איושהו תהליך שבעצם מקצר ומאפשר טיפול יותר זריו בנזילות פרטיות. כנייל כמובן גם בתחום הציבורי. אתם רואים כאן איזשהו תרשים רימה שיצרנו- על ביקורות, על לוחות זמנים מסודרים ובקרה מסודרת.

ויסות והורדת לחץ המים בשעות הלילה. אנו מורידים לחצי מים בשעות הלילה כדי שאפשר יחיה להשתמש בפחות מים, מי שמגלה את זה ומוחה את זה זה בעיקר ברבי קומות.

אנו מייצרים קו פתוח לציבור בנושא חסכון במים, על כל שאלה- המוקדים שיושבים בשרות 106 יוכלו לענות ולתת תשובות לציבור דרך פורטאל שחוא פורטאל ידע גדול שקיים אצלם, כך שגם בנושא חסכון במים הם יוכלו לתת תשובות.

אנו הקטנו את פעילות מקלתות הרחוב וברזיות הרגלים . אנו רצינו להשבית את זה בכלל אבל משרד הפנים לא אישר לנו זאת בגלל חוק הסדרת חופים- הינו חייבים להשאיר חלק מהמקלחות והברזיות פועלות במים מתוקים, ואנו בודקים אפשרות להשתמש בברציות הרגלים דרך מים מליחים- בצינור שיגיע מהים ויאפשר את שטיפת הרגלים במים מליחים. יש לנו עדיין בעיה עם משרד הבריאות ואישורים, אבל זה הכיוון.

הוצאנו הוראות וטיפים, בטח קיבלתם באמצעות דף הארנונה - לכל התושבים בחודש מאי כצרופה מסודרת, אנו מבקשים פעילות בצריכה הביתית, בגינה הפרטית וכוי.

עשינו פעילות בבתי הספר ויש תהליך חינוכי שכרגע אנו משלימים אותו ביום מיוחד שיהיה ב-4 ביוני בכל בתי הספר. אתם יכולים לראות כאן על גבי השקף קצת פעילות שנעשתה בבתי הספר.

היח משהו מדהים בבית ספר לאמנויות, הם יצרו כרזות מיוחדות על הנושא של חסכון במים-

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשט"ט (10/05/09)

- 20-

בפעילות שהם עשו בתוך בית הספר, ואנו רוצים להשתמש בזה כחלק מהפרסוס שאנו נעשה בנושא החסכון במים.

אנו בנינו תכנית לימודים יחד עם מינהל התינוך- בצורה מאוד מסודרת, שהיא תתחיל בשנת 2009 ותעבור גם ל-2010- על נושא המים,

אנו יוצרים בקרה לכל צנרת המים העירונית, שבעצם תאפשר איתור ותיקון של נזילות סמויות.

היה ארוע שעת כדור האר בסימן משבר המים- בבוקר, מי שחיה שותף- ב-23.4.2009.

יש רעיון לאגור את מי הניקוז של המזגנים לצרכי חשקית עצים. אנו פנינו לבעלי העסקים ומנסים לעניין אותם, בעקר ברחי אבן גבירול- להניח דלי מתחת לצינור הניקוז במקום בו צינור חניקוו לא מגיע לקרקע,ולהשתמש בזה לגומת העץ שקיימת מול בעל העסק-כדי לשמור בכל ואת על פעילות בנושא חסכון במים.

שילבנו ארגונים ירוקיים, בעיקר את החברה להגנת הטבע בנושא משבר חמים. היה יוט משותף שנעשה בפארק הירקון ובכלל בעיר תל-אביב -יפו.

והדבר האחרון הוא- שאנו שתלנו במקום הצמחייה העונתית, ואנו שותלים כמליון פרחי עונה בעיר תל-אביב-יפו במהלך שנה, אנו הפכנו את כל פרחיית העונה לפרחיה רב שנתית, חסכנית במים ואין יותר את הצמחיה העונתית שהינו רגילים לראות. לכן כל הפטוניות חיפות והפרחיה שצריכה להישתל במחלך הקיצ הקרוב- לא תישתל, ואנו נסתפק בלנטנות ובכל השתילים האחרים שהם השתילים הרב שנתיים שיגדלו באיי התנועה וברחובות.

הגענו למשהו שהוא חשוב שנקבע שהעיר תל-אביב יפו תסתדר ב- 42% פחות ולא משנה איפה נשתול את חדשא ומה נעשה, ולכן מדרון יפו- שהיה כפי שאתם רואים כאן על גבי השקף, בעצט עובר שידרוג שיגיע בסוף למתכונתו הסופית- כפי שאתם רואים כאן עכשיו, ובכל זאת אנו נוכל לשתול את הדשא. ואנו מתחילים ב-20 במאי בשתילת הדשא ובצמחיה החסכנית במים על כל המדרונות. מתוך ה-200 דונם אנו נשתול טהייכ 70 דונם מדשאות, והשאר תהיה צמחיה חופית-

חטכנית במים, שהיא בעצם תיתן את ההשלמות בכל המדרונות. בכל ואת פארק מדרון יפו בחודש אוגוסט 2009 מסתיים ותהיה עוד ריאה ירוקה מאוד תשובה לאזור הדרומי של יפו בעיר.

תודה.

מר להט:

ניסינו לעשות שס התפלה, אבל זה לא הסתייע לצערנו הרב כי זה לא היה כלכלי.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה לשאול אותך לגבי איסוף מים אפורים. יש חיוס בעולם הסביבתי איזושהי תיזה שאומרת שכדאי ואפשר לאסוף מים אפורים, לפחות מהמבנים העירוניים הקיימים. גם מי גשס כהכנה לקראת החורף, וגם באותם מקלחות של קאונטרי קלאבים עירוניים למשל, אפשר היה לאסוף חלק או את כל המים האפורים ולהשקות אתם את הגינות. איך אנו מתארגנים לקראת איסוף מים אפורים! האם יש תכניות כאלה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

-21-

מר להט:

למים אפורים צריך מנגנון נפרד. לדוגמא אס מדובר במקלחות, היום באר המערכת היא אותה מערכת אחת לשרותים ומקלחות. בנושא של מים אפורים צרך לעשות הפרדה מראש בבנייה למים אפורים ואז אתה יכול להשתמש בזה. זה לא עכשיו.

מר לדיאנסקי:

למה וּה לא עכשיו?

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

זה בסמכות המדינה.

קריאה:

צריך להערך לזה.

גב' להבי:

עירייה ירוקה.

מר זלוף:

קודם כל יש צדק גדול במה שנאמר שזה מחייב צנרת נפרדת. ב. עדיין אין את האישורים

המתאימים ממשרד הבריאות כדי לקיים זאת. היום יצא משהו שאומר שבכל זאת ניתן יחיה להשקות, אבל התנאים הס כה מחמירים-שהקושי הוא גדול. ודבר אתרון- אנו באמת משתדלים ומנסים לראות איך אפשר להשתמש בשימוש חוזר. לדוגמא, מרכזּ השיט שאתם כולכם מכירים אותו, הוא מחובר אגב, יש לו צנרת נפרדת כדי להשתמש בכל אותן מקלחות וכיורים כדי להשתמש באמת במים ממוחצרים לטובת ההשקיה. יצרנו את כל מה שצריך כדי להגיע לתוצאה ובסופו של יום זה לא עובד , וואת מכמה סיבות : סיבה אחת- אנו לא מגיעים למינונים הנכונים שמאפשרים את העניין הזה מבחינת ההשקיה. הדבר הנוסף הוא- שמשרד הבריאות לא כל כך שמח לתת את האישורים במקומות שמשתמשים בהם בני אדם ומסתובביס בהם בני אדם-

להשתמש במים ממוחזריס כאלה להשקיית מדשאות וכוי, כי אין על וה בקרה מספיק טובה שלהם לטובת העניין. הדבר שכן אנו נכנסים אליו זה באמת אגירת מי גשמים וזה דבר חשוב מאוד. בתכניות בניין עיר ובחיתרי בנייה אנחנו היום מתחילים להכניס את השלב שבו אנו מבקשים לבדוק איך אנו אוגריס את מי הגשמים בתוך החצרות הפרטיות, אל מאגרים עירוניים, אל גינון עירוני שאוגר מים. זה נעשה בחלק מהמקומות במדינה, אנו לאט לאט מאמצים את הקריטריונים האלה ומנסים להכניס אותם כרגע כחלק מהעניין של הוצאת היתרי בנייה לבניינים חדשים ולשכונות חדשות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשט'יט (10/05/09)

-22-

מר ספיר:

יש לך פילוח של הצריכה העירונית: ראינו את הפילוח הארצי.

מר זלוף:

הוא וחה לגמרי.

מר ספיר:

לנו אין חקלאות.

מר זלוף:

אבל הוא זהה לגמרי בעניין שמתוך צריכת המים העירונית 6% מופנה לגינון העירוני,תעשייה בערך מגיעה עד 15% והשאר הוא למגורים וגינון פרטי.

מר טפיר:

הרוב זה מגורים.

מר זלוף:

נכון.

מר ספיר:

האם חשבתם על איזושהי תחרות בעניין הזה?

מר זלוף:

חשבנו על תחרות ואנו בונים איזושהי מתכונת לתחרות. האמת היא שמי שלקח את זה ועשה

עבודה לטעמנו נפלאה וטובה זו נציבות המים. חשבנו לצאת בקמפין גדול ולהשקיע כספים וליצור משהו, אבל נציבות המים יצאה בקמפיין גדול, והיא ממשיכה גס דרך זה שהיא תספק שעוני חול

למקלחות, היא תספק תסכמים לתושבים, היא תיצור תחרויות. בפועל זה קורה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

איפה החסכמיס שהם מחלקים?

מר זלוף:

נקווה שהם יחלקו חסכמים, אבל בפועל - במה שהם הבטיחו הם עמדו עד היום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט'' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

-23-

מר גלעדי:

מחלקים חסכמים?

מר זלוף:

הס אמרו שהם יחלקו לכל בתי האב. ושעוני חול למקלחת.

מר משהראו?:

כאחד שמכיר את בעית הוונדליוס ביפו, אני מתאר לעצמי שהושקעו במדרון יפו מליונים, איך העירייה עומדת להתמודד עם וה?

מר זלוף:

שני דברים: קודם כל אנו בטותיס שהתושבים ינסו לשמור על המקום הזה, אחרי ששנים הוא היה

אתר פסולת בעיר תל-אביב יפו.

דבר שני- השתמשנו בפרטים שהם כביכול אנטי ונדליים: הרבה מאוד מתכת, פחות עצ, ואנו מקווים שעם המשטרה ויחד עם היחידות שלנו נצליח איך-שהוא לשמור על המקום. אבל אין לי ספק שאם התושבים לא יבינו שיש להם אוצר חשוב ביד- כדי לשמור עליו יחד אתנו, זו הדרך.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אנו נעשה את הכל עם המשטרה , כי יכעסו עלינו שאנו משתמשים בפארקים במשמר הגבול. אני חושב שאתה יכול להיות אינסטרומנטאלי בדבר הצה, כי אני חושב שהדבר העיקרי שיכול להשפיע אה דעת הקהל ביפו עצמה. אס המקומונים הקטנים, העתוניס הקטנים וכל אלה שמפרסמים ביפו-

יכתבו ויסבירו לציבור שהפארק הוא בשבילם וראוי לשמור עליו- זה יכול להשפיע במשהו. ברור לי שקשה לשמור על פארק כזה , בגלל הגודל שלו, בגלל שהוא במובן הזה רתוק מהעין, ויכולים להשתולל שם.

מר משהראוי:

חשוב שיהיו שס כמה שלטים.

גב' להבי:

בערבית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס'2

מתארלך ט''ז אייר תשט"ט (10/05/09)

- 24-

מר לדיאנטקי:

אולי אתה יכול ליזום גס משמר אזרתי כזה- שיסתובב שס בחודש הראשון שהפארק ייפתח לפחות.

מר משהראוי:

פרס למלשינים.

גב' להבי:

לא צריך מלשנים, צריך דיאלוג.

מר זלוף:

אני חושב שחשוב - בתהליך הזה של משבר מים- עשינו את מה שעשינו, אבל דן נתן כמה דברים חשובים מאוד בתחום התינוך. אני חושב שתשוב שתתאר את זה במשפט.

מר להט:

אפרופו וונדליוּם- חינוך זו התשובה לכל. אנו לא מיצריס מים, אנו חוסכים קצת, וכל השאר זה חינוך. ישבתי עם רובי.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

הכל נכון, צריך רק לזכור דבר אחד בתחום התנוך : איך אני מחנך את החבריה ממזרח ירושלים שבאים לצ'ארלס קלור בסופי השבוע! בפארק כזה אתה יכול למצוא את עצמך תוך ומן קצר מאוד-שהוא הפארק המוביל של תושבי בת-ים. הס באים לפארק גדול מאוד, שמים את האוחל, שמים את המנגל, חיים שם.

מר לה 0:

דיברתי על חינוך בנושא של חסכון במים. זה נגורת של זה . אני חושב שיש לנו ישיבה בשבוע הבא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אגב, גס בנושא של חסכון במים זה יותר עניין ארצי.

מר סולר:

לגבי התסכון במים מבחינה זו שזה ארצי, נציבות וכוי, אבל הפרסום בעניין וה התחיל מחילדים התמודים שמדביקים תסכמים ועכשיו זה עובר לדברים יותר מפחידים- כמו ישראל מתיישבת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט'/ז אייר תשס"ט (10/05/09)

- 25-

אני הייתי חושב לעשות משהו בנושא של שעת המודעות - שעת כדור הארץ. לקחת שעה או זמן מסוים ביום ולסגור את כל הברזים בעיר ובארצ- כך שלא יהיו מים לאף אחד. כך אנשים ירגישו עד כמה המצב קשה ולאן אנו עלולים להגיע, וזה דבר שיכול להשפיע יותר.

מר להט:

ואם ימות לך אחד!

מר טולר:

לא משהו שהורס. זה משהו שיכול באמת אולי לתרום לשינוי רציני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דיברתי עם נציב המים גם על זה, ואני אביא לך חיבט שנאמר לי. אם אתה מייצר אווירה שיכול להיות שיסגרו את חמים, אתה מייצר אווירה של בזבוז כי כולם אוגרים מים שאחר כך יישפכו בחינם.

גב' להבי:

ימלאו את האמבטיה שלא לצורך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לוה כל מיני 3776/15 5128 שכבר התנסו בהם בעולם, אתה תיצור אווירה של משבר על ידי כך שאתה סוגר מים, כי אנשים ירגישו שאין להם מים. אני הלכתי באותו ראש, מסתבר שזה נוסה בכל מיני מקומות והסתבר שיצירת אווירה של מחסור יוצרת מצב של אגירה שב- 1,0%6 אזז וו ההשפעה שלה.

גב' לתבי:

שני דברים :

האחד- בארוע השיפוט שהיה לאסף ולי הציאנס לשפוט בו, אותו ארוע של חוסכים במים של החברה להגנת הטבע שדיברת עליו, אחת ההצעות שחזרו ודיברו עליהם זה הנושא של מים מהברזיות של בתי הספר. זה אולי משהו סמלי, כמו המזגנים, אבל זה משהו סמלי שאולי אפשר להתמודד אתו במוסדות חינוך ושהמסר שלו לילדים הוא מסר מאוד רציני כי הס רואים אותו בעין. רק שתדעו לכם שמתוך 30 הצעות, אולי 15 דיברו על נושא הברזיות, אולי אפשר לעשות עם %ח משהו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 26-

מר זמיר:

כאשר 15 האחרות היו להעביר את כל המים משטיפת ידיים בצינור לניאגרה.

גב' לחבי:

אה דבר אחד.

הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא דווקא מתוך מה שהראה לנו מר זלוף- ש-70% הולך על צריכה פרטית. המקום הכי משמעותי שאנו צריכים לכוון אליו בתהליך ארוך טווח זה לתוך הבית של האנשים. אין ספק שזה חינוך כפי שאומר דן, אבל זה המקום שצריך לכוון אליו, כי כאשר נגמור עם הבעיה בגינון, הבעיה בבתים תישאר.

מר זלוף:

נציבות המים בקמפיין שלח הורידה, אגב, 12%.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא רק הקמפיין, זה גם המחיר.

מר גלעדי:

המצב הכלכלי.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אס המחירים שנקבעו כרגע ימומשו, יביאו אנשים למציאות שבה מחיר המים הדו חודשי שהם יקבלו ישפיע על אורחות הצריכה שלהם. 20 שח' לקוב זה כבר לא משהו זניח, וודאי לא למשפחה שמשתכרת לצורך העניין אפילו 10,000 שחי נטו לחודש, משפחה עם 5 ילדים. כאשר הס יראו 0 שחי מחיר מים זה פתאום יהיה בומבה. ולדעתי בסופו של דבר- הדבר הזּח- יותר מכל דבר אחר ישפיע על העובדה שאנשים יסתכלו ויהפכו לצרכן רציונאל טוב יור בתחום של המים בכל החיבטים.

לדאבוני, ואני אומר את וּח באמת לדאבוני, הקווטות כפי שניתנו וקפיצות המחיר, יכבידו על המשפחות ברוכות הילדים והעניים בחברה, ולא על זוגות שחיים לבד בבית- כמו מר טיומקין ואשתו, שאצלם לעמוד ב- 4 קוב לנפש לחודש זה דבר טריוו?אלי לחלוטין, כי אין לחם הוצאה אחרת על מים. והמציאות הזאת יוצרת אי שיוויון תברתי מאוד משמעותי. קשה מאוד לשלוט בדברים האלה- איפה אתה קובע ומייצר מנגנונים שיוצרים שיוויון. על כמה, דווקא מהעשירים-

נקרא לזה, זה ישפיע כשזה יגיע לתחום של הגינה, אני לא יודע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאוליך ט''ז אייר תשט'יט (10/05/09)

- 27 -

גב' להבי:

שיהנו העשירים שהם בכלל יכולים להשקות גינה.

4 קוב זה למשפחה ולא משנה מספר הנפשות!

מר זלוף:

הבשורה הכי חשובה היא- שטוען נציב המים שב-2011-2012,

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

12

מר זלוף:

יהיו מספיק מים לצריכה הביתית בהתפלה- שהיא תיתן את הבטחון לכך שלא יחסרו מים בברזיס בבתי התושבים.

מר משחראול:

זה רק מדגיש את המחדל- למה לא עשו את זח לפני זה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה שמדגיש עוד יותר את המתדל שלא עשו את זה לפני כן זו העובדה שהיתה התלטה לעשות, וכתוצאה משנה - שנתיים גמישות, הצליחו פקידים להשפיע על החלטות ממשלה ולהביא לאי ביצוע.

7. איסור מכירת משקאות אלכוהוליים ב'יפיצוציות'י.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לנו עוד נושא מעניין.

אני לא יודע אם קראתם בעתון, היום הופיעה כתבה על האלכוהול ואזורי הבידור,

מר גלעדי:

יש לי פה את הכתבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס'2

מתאריך ט''ז אייר תשס''ט (10/05/09)

- 28-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

עיר תחת אלכוהול, זה מהיום.

מר גלעדי:

אבל פה מדובר על הרצליה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

לא.

מר גלעדי:

ליל שבת - חצות- אזור התעשייה הרצליה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תקרא את הכתבה.

מר גלעדי:

קראתי כבר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה מתחיל ומדבר על ביקור אחד בהרצליה, ואחר כך עובר ומדבר על אזורי בידור בתל-אביב. זו לא כתבה על הרצליה, זו כתבה על תל-אביב, והוא מזכיר כמובן את כל המתחמים: הנמל, יד חרוצים ואתר כך שונצינו.

איסור מכירת משקאות אלכוהוליים בפיצוציות בלילה.

כאשר עושים כותרות צריך לכתוב כך: התמודדות עס בעית האלכוהול, ואחר כך מדברים על איסור, לא איסור.

קריאת:

וגם אלימות.

מר גלעדי:

וגם תאונות דרכים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס"ט (10/05/09)

- 29-

מר לדיאנסקי:

בפיצוציות אסור ובסופר יהיה מותר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עוד לא התחלנו בדיון, חכה רגע.

מר זמיר:

אני רוצה להגיד לכם: כל הסיפור של עיר תחת אלכוהול והשיכורים והאלימות והתאונות- קורה,

קורה באחוז מאוד קטן של הבארים ושל סצינת הלילה של תל-אביב. כאמור יש 1,758 באריט ופאבים בתל-אביב.

מר גלעדי:

תפסיק להשתמש בנתון הזה,

מר זמיר:

בכוונה. כולל הגזלן של הקרטיביס בים. אבל איפה זה לא קורהז וחשוב להדגיש את זה. זה לא קורה בלב העיר, זה לא קורה באחוצים האלה בדיונגוף,

מר משי:

קורה.

מר גלעדי:

אתה יודע כמה תאונות דרכים יש!

מר זמיר:

זה לא קורה באבן גבירול, זה לא קורה ברוטשילד, וה לא קורה בלילנבלוס, וּה לא קורה בכל המקומות שאליהם יוצאים תל-אביבים בלב העיר, בשקט, שכונתיים, שאנחנו בכללים שלנו ובמפת מדיניות הלילה שלנו- שאנו קצת פה ושם מקשים עליהם לפעול. שם זה פחות קורח. וה קורה במקומות, ואני לא מתנגד לרציונאל הזה, שבהם אנו אומרים- פה לא גרים, פח תעשו יותר.

שם יש אזורים שמצריכיס באופן כללי התליחסות אולי אחרת, אבל היה חשוב לי להדגיש שלא תחשבו שתרדו איתי הערב לבול ובבר השכונתי שס תראו סכיניסם ותראו תאונות דרכים של אנשים שיושבים שם. וה לא מתאר נכון את המצב. זה נכון לגבי הנמל, זה נכון בטח לגבי יד חרוצים ושונצינו, אבל זה לא תמונה של כלל העיר תל-אביב,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשט"ט (10/05/09)

- 30-

מר וולוך:

בכמה באריס הספקת לבקר?

מר זמיר:

9

גב' להבי:

אני רוצה להגיד שמהכתבה של אברהמי ביום שישי בזמן תל-אביב אפשר לחשוב שאנחנו עיר תחת ג'וינטים ולא תחת אלכוהול, כי לפי מה שהוא כותב- תחת כל עצץ רענן - 5 ליום.

מר משי:

(הצגת הדברים מלווה בשקפים) קצת רקע, בקיצור.

קיימת תופעה קשה של שכרות ברוב אזורי העיר. מי שמטייל בפאביס, גם השכונתיים, יכול לראות צעירים יושבים על מדרכות, מקיאים, ומי שמטייל הרבה בלילה זה כאן וכולל. כמובן שבמקום שיש מסה גדולה של בילויים - יש יותר, ובמקומות שזח נמשך עד 03.00-04.00 בבוקר הס צוברים עוד אלכוהול, אבל זה קיים בכל העיר.

מכירת אלכוהול לקטינים- יש בעיה קשה בכלל בארץ וגם בעיר, והמשטרה בהחלט רואה את זה כאחד היעדים התשובים, מה גם שזה איסור בחוק הפלילי, ומי שמוכר אלכוהול לקטיניס מסתכן גם בהעמדה לדין פלילי, לא רק בחוקים העירוניים.

אנחנו מזהים בשנים האחרונות עלייה מאוד גדולה של כדורים למיניהם, תחליפי סמים,שכולם מבית יצור של חבורות פושעים שיושבים במרתפים או בדירות וממלאים קפסולות כאלה במכונות שיחסית קל לקנות אותן, בכל מיני חמרים. הס מנסים לנהל מלחמה עם המשטרה מח נכנס לפקודת הסמים. אני יכול לספר קוריוז- שבשבוע שעבר היח אצלי אדם לשימוע, הוא התנצל שהסמים שתפסו אצלו נכנסו רק שבוע קודם לפקודת הסמים, זו היתה התקלה שלו ולכן הוא עומד לדין על עבירה פלילית ולא רק על חוקי עזר עירוניים.אפשר לראות פה דוגמאות איך נראות כל הקופסאות האלה, איך מוכרים אותם ואיך האריוות האלה נראות. זה קיים בעיר, השמות מתחלפים.

יש כאן דוגמא של עלם, של תופעות של עלייה במספר בני נוער שצורכים אלכוחול וסמים, תופעה מוכרת. יש אלימות קשה מאוד סביב העניין הזה. הוא מטייס את הכתבה באמירה שהפעם זה נגמר בלי נפגעים, אבל למי שלא יודע- יש לנו יותר נפגעים מאשר בעוטף עזח- גם בימים הכי סוערים, בכל סוף שבוע. אנו יודעים רק על מה שמדוות, יש כאלה שלא מגיעים בכלל לבתי חולים וזה נגמר ביניהם, בהתלט תופעה מאוד קשה של אלימות שהמשטרה מנסה להתמודד אתח יחד אתנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 2

מתאריך ט'ז אייר תשט'יט (10/05/09)

- 31-

העתונות די הרבה עוסקת בעניין הזה, שמתי כאן כמה דוגמאות, אפשר לשים אין סוף דוגמאות, כולל הכתבה מהיום- כדי להראות שהמצגת היא אקטואלית. ומי שקרא אותה- הוא לא מגלה לנו כלום, אנו מכירים את זה.

גם בתחום תאונות דרכים- המשטרה לא מצליחה להשתלט על הכל כי וו מסה ענקית, הרבה תאונות דרכים, תלקן מאוד קשות,אחת רק מאתמול בלילחה- של בלייניס שבדרך 2 נהרגו, אחד מהם אפילו בן של עובד עירייה.

שאלת:

משכרות!

מר משי:

לא ידוע. הס גמרו בילוי. זו היתה תאונה עצמית, הם נכנסו בקיר באיילון, בכביש שלכאורה לא צריכה להיות בו שום בעיה. אני חס וחלילה לא מטיל, אני רק אומר שזה חלק מהעניין.

מח לעשות! המשטרה ביקשה , דרשה, הנחתה שאנו נעשה כמה פעולות באצורי הבילוי הקשים שלנו- שזה יד תרוצים ואזור רחי המסגר- שונצינו, שלשם נמשכת אוכלוסיה שבמהלך הלילה הולכת ומתמירה, מכל מיני מקורות. אנשים שגומריס בכל מיני מקומות אחרים מגיעים לאזורים האלה, המשטרה מזהה עליה מאוד קשה באלימות סביב השעות המאוד קטנות של חלילה. הערתת אגב, רציתי להציג פה ואי אפשר היה לעשות זאת בגלל המגבלות של המחשב הישן חזה, כתבה גדולה של שומר מסך- על תופעת הפיצוציות בתל-אביב, עס כל הווג'ירס מסביבס- איך הס הופכים להיות מן באריס קטנים או פאביס קטנים, עם כל מיני רעיונות של צעירים שמסבירים ששם הס בעצם מתדלקיס את עצמם לקראת הכניסה למועדון.

המשטרה ביקשה מאתנו למנוע מכירת אלכוהול בפיצוציות אחרי השעה 21.00 שזו השעה שבה מותר לעסקים לפתוח ללא היתר לילה. הנושא הזה נוסה לראשונה בחרצליה, ושם בעלי העסקים הגישו עתירה מינהלית נגד העירייה, ובית המשפט קבע שלעירייה מותר, בתנאים של היתר הלילה, למנוע מכירת אלכוהול-אם זה בא להשיג מטרות של חוק רישוי עסקים או מניעת אלימות והרגעת אלכוהול.

הדבר השני- המשטרה ביקשה - בשני האזורים האלה- לנסיון- לעצור את הפעילות בשעה 03.00 בלילה, כדי למנוע את התופעה שמכל העיר זורמים אנשים שמגבירים מאוד את רמת האלימות באזור, והם ביקשו שבהיתרי הלילה נגביל אותם עד 03.00 בשני האזורים האלה, לניסוי, כדי לראות מה זה עושה.

בנוסף לכך- ישנם פורומים מאוד מסודרים בשיתוף פעולה עס המשטרה-לאכיפה- גם של חוק העזר וגם בנושא של מכירת אלכוהול, כאשר הגענו למסקנה שבגלל המבנח החוקי וכל זמן שאין משטרח עירונית- אכיפה אפקטיבית אפשרית כשיש גס שוטרים בשטח וגם עירייה, כי לשוטרים

פרוטוקול ישיבת הנחלה מט' 2

מתאריך ט'/ז אייר תשס"ט (10/05/09)

- 32 -

אין סמכות לגבי חוקי העזר ולעירייה אין סמכות לגבי חוקי המדינה. יש מודל שעובד די הרבה שנים בעירייה של ניידות משותפות, והתחושה היא שגם פה צריך להפעיל מערכות כאלה.

מאבק עיקש מאוד בנושא של סמים ותחליפי סמים בפיצוציות, ואיסור על השמעת מוויקח רועשת בחוץ, זה חלק מחבריונות באזור שאתה יכול לראות צעירים נוסעים ותוצים את העיר הזאת באמצע הלילה- בעוצמות אדירות- בלי לחשוב שהם מעירים מישהו.

חוק העזר של תל-אביב קובע שהחנויות כולן צריכות להיסגר בשעה 21.00 ומעבר לוה הן צריכות היתר לילה, והשימוש בחיתר לילה שיש בו תנאים חוא כלי שנראה לנו אפקטיבי וטוב לעצירת הנושא של מכירת אלכוהול בכמויות כאלה. עיסקי בילוי ועיסקי מכירת מזון בכלל-להפסיק את פעולתם בשעה 03.0 באצורים האלה, כדי לדומס וקצת להרגיע אותם.

מר זמיר:

איזה אזורים!

מר מש?:

מתחם יד חרוצים , רחי המסגר וטביבתו.

הקפדה נוקשה על קיום חוק העזר וטיפול נגד הסרבנים- גם לפי חוק רישוי עסקים וגם ביטול רשיונות, והמשטרה- במקביל תפעל גם היא- על פי החוקים שלה.

מר ספיר:

אתה מבין מה יקרה בעיר כאשר יסעו כל הצעירים בשעה 03.00 בבוקר מהעסקים האלהז

גב' להבי:

הס יבואו לנמל.

מר זמיר:

בפעם הראשונה הס יצאו החוצה בתוך המתחם אבל לא בתוך המועדונים, כולם יחיו בחוץ ולא יהיה להם מה לעשות, ואחר כך הם יסעו לנמל או לראשון.

גב' להבי:

זה או לסגור את כל חעיר, או,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 33-

מר משי:

לגבי כדורי סס,זו דוגמא מצוינת. החבריה האלה למדו לשתק עם המשטרה. שמתי פה דוגמא, ואם תראו למטה- הדבר היחיד שמופיע תחת השם הוא- שזּה לא מופיע בפקודת הסמים, אה משהו כמו- תהיה שקט- אתה מסודר. זה צילום של שקית כדורים כזאת, וזה הדבר היחיד שכתוב עליה.

מצאנו שהדרך האפקטיבית ביותר להילחם על זה היא לא דרך חוקי הסמים- שבעצם הס תמיד מתוחכמים, אלא דווקא דרך חוקי הבריאות. אנו יכולים לשגע אדם ששם לחם בחו), אבל פה מוכרים תמריס שאנשים בולעים , אין לאף אחד מושג מי מייצר אותם, הם לא מסומנים, זה לא יצרן מורשה, ולמעשה מטתבר שהחוקים האלה הט הרבה יותר אפקטיביים, אנו פשוט מבטלים להם את הרשיונות על בסיס זה שחם מוכרים מוצרי מזון.

מר זמיר:

צה תפקידנו להילחם בסמים ובמכירת אלכוהול לקטינים! זה לא תפקיד המשטרה בלבד?

מר גלעדי:

המשטרה לא מצליחה להתמודד.

מר משי:

לשאלתך , תפקידנו לדאוג שמי שמוכר מוצר מצון לבני אדם- הס יהיו מוצרים מורשים מיצרן מורשה, ויש להם רשימה מסודרת לפי חוק סימון מוצרים מה כולל הדבר הזה. על בקבוק מים יש רשימה של 20 חמרים שישנם, ופה מוכרים חומר שממלאים אותו ובולעים. זה תפקיד העירייה לדאוג לבריאות הציבור, ולכן אנו חושבים שתפקידנו בחלק הזה.

בסמים אנו לא מטפלים.

שיתוף פעולה עס המשטרה: אמרנו הידוק הקשר, צוותים משותפים, הפעלת ניידות משותפות

ופעולת אכיפה מסודרת, כאשר צריך לזכור שחיוס בנטל העיקרי של אכיפה נושאת המשטרה-

ששמה כוחות של 70-100 שוטרים רק באזורי הבילוי האלה, עס סוסים ופרשים וכל השאר.

מה חסר לנו כדי להמשיך לעשות את זה בצורה אפקטיבית! קודם כל, אני לא יודע אם יודעים, בתל-אביב בשעה 01.45 אין יותר באופן עקרוני פיקוח עירוני.

מר זמיר:

חוץ מאיכות הסביבה.

פרוטוקול ישיבת הנחלה מט' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס'יט (10/05/09)

- 34 -

מר משי:

הס מטתובבים בבודד, זה לא אכיפה ברמה של כוחות אכיפה, ויכול להיות שצריך לייצר חשיבה יצירתית עם מתנדבים. היום המשטרה מחזיקה את כל המחסומים בלילות עם מערך מאוד כבד של מתנדבים- שעושה עבודה נפלאה, ויכול להיות שצריך לראות איך נעזרים בזה. יש צורך בהקמת ניידת משולבת רק לאצורי בילוי. היום כל הניידות המשולבות גומרות את העבודה במהלך היום וצריך לעשות דבר כזה ללילות.

הגברת אכיפה של מניעת נהיגה בשכרות.אם אנשים ידעו שיש פיקות כזה הס יותר יחששו ויבחרו את הנהג שלא שתה.

הגברת פעילות סמויה לגילוי אלכוהול- זה המשטרה.

אכיפה נוקשה נגד רכבים שמפעלים מערכות קול רועשות. יש לעירייה היום סמכויות, עם שוטר ניתן לעצור את זה, כי או בריונות לשמה. זה כמו לעבור בבתים ולדפוק לאנשים על הדלתות, וה אותו סוג של אלימות כלפי התושבים.

מר משתראוי:

מחרימים היום ציוד!

מר משי:

היום לא מטפלים בזה כמעט . אתה יכול לראות שוטרים יושבים בניידת ולידם עובר אוטו עס בוקסות ענקיות, כל הרחוב רועד ואיש לא עוצר אותו. זו בריונות נטו, אין לו סיבה, זה פשוט להגיד - אני קיים, אני לא זורק על אף אחד באזור.

נושא הדוברות: גם משטרה, גם עירייה, להגברת הנושא של צמצום צריכת אלכוהול.

יחידת פיקות ייעודית- דיברנו.

נסיון לחביא את מתחמי הבילוי לסגירה בשעה 03.00- כפי שביקשה המשטרה.

כל המערך הזה מצולם היום אבל אף אחד לא רואה את זה. באנלוגיה- זה כאילו ישימו מזלייטים מעל עזה ואף אחד לא יסתכל מה הם משדרים. היום אנו יודעים לראות רק בדיעבד, כאשר היתה דקירה או אלימות, יודעים להוציא את המצלמות ולראות מה היה בהם- לצורך תחקיר. מערך של אלפי מצלמות מצלמות את העיר ואיש לא רואח, הן לא מחוברות לשום מוקד מסודר.

דבר אחרון- נושאים ללא פתרון, בטח תישאל השאלה. יש תופעה של האוטו-בר, של מכוניות שצעירים מביאים עס הרבה אלכוהול, יושבים מסביב, שותים ומשתכרים. זה באמת הכי זול, לדבר הזה אין כרגע פתרון, אני יודע שהמשטרה פועלת לשינוי החוק. יש בארהייב תוק שאסור לאדם להיות ברחוב או ברשות הציבור עם בקבוק אלכוהול פתוח.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 2

מתאריך ט''ז אייר תשס"ט (10/05/09)

- 35 -

גב' גרטי:

אסור גם באוטו, רק בבגאגי מאחור.

מר משי:

המשטרה מנטה לקדם חקיקה בנושא, זו הפכה לחיות מכת מדינה, שותים בחוץ, כך שבאמת סגירת הפיצוציות היא תרופה חלקית וזה הדבר המשלים של הסיפור הזה.

בסהייכ ה בהחלט עניין קשח, זה עיר אחרת- מי שמכיר. תל-אביב של לילה זה עיר אחרת ובהחלט צריך להתמודד עם זה. בדיונים הפנימיים דיברנו- אולי יש מקום לעשות את וה על כל העיר או להרחיב את ההיקף. המשטרה מאוד עומדת על כך שאנו נעשה את הניסוי הזה או מתעקשת שנעשה את זה, היא טוענת שבלי זה אי אפשר להרגיע את האזור הזה, וצריך לתת להם סיכוי לנסות את וה ולראות אם וה יעבוד. אס זה יהיה טוב- אפשר ללכת הלאה, אם לא, צריך לנסות דרכים נוספות.

מר זמיר:

דיברנו על הנושא הזה מספר פעמים, דיברנו עליו גס ברשות הגבי להבי- בוועדה לרישוי עסקים.

המצגת הזאת מציגה הרבה דברים , אני חייב לומר את דעתי: חלקם הס דברים שיכולים לפעול ודרך חטיפול היא אולי נכונה. כל הנושא של הסמים- צריך לטפל בו, כי כפי שאמרו- זה משחק, משנים באחוז את התרכובת וגה כבר לא סם.

הנושא של הרעש, הנושא של השתיה בפיצוציות. לפיצוציות יש רשיון למכור, אין להן רשיון להגיש, ואתה יכול היום לקנות בפיצוציה כוס וודקה רד-בול בגרושים. המוציקה מהפיצוציות היא בווליוס לא הגיוני והיא מייצרת גם אווירה של מועדון בתוך הפיצוציה. כל זה נכון, אבל וזה האבל

היתיד שחשוב לי להדגיש: אם אנו נלך על הדבר הזה כמיקשה אחת אנו מייצרים פה מדיניות

שאנו בעיני נבוּה את עצמנו. למתחמים האלה מגיעים לדעתי עשרות אלפי אנשים בערב ואנו סוגרים את האפשרות של 5 הקיוסקים מסביב למתחט למכור אלכוהול, ולא משנה שחלק אדיר מכמות האנשים שמגיעים לשם- מגיע עם אלכוהול מהבית, גס אס הוא לא מגיע מאלכוהול מהבית --ואנו נעשה את זה- אז הוא יגיע עם אלכוהול מהבית, או שהוא יעצור בפיצוציה שחיא מרוחקת 300-400 מי מהמתחם, וכך אתה עושה אפילו הפוך, אתה גורר אותו לעשות את הדברים האלה בפיצוציה פה באבן גבירול למטה או בשכונת מגורים, במקום לטפל , נוצרה פה בעיה.

צריך לעשות גם עוד הפרדהה: הסיפור של פיצוציות שמוכרות לנוער- הוא לא רק במתחם יד חרוצים, הוא בכל תל-אביב, וחוא באוי לטיפול אחר לגמרי. ואנו בריכים גם פה לחשריש פחד לבעלי פיצוציות- שמי שימכור לילד בן 17 הוא ייסגר לצמיתות ולא יוכל להקים פה עסק כזה. אני לא יודע איך, אבל וה מסר שאנו צריכים לשדר. בין וה לבין כלל שיצריך אותנו מחר מאוד לעשות את ה בכל תל-אביב ולגרום לכך שבסוף אנשים שרגילים לקנות כמה בירות בדרך הביתה לא יוכלו לעשות זאת, זה יצור בעיה. וזה לא אומר שהנושא הזה לא דורש טיפול.