פרוטוקול ישיבת מועצה מס 7

עיריית תל אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/2009 )

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

ה"ה:

ח. אבי גיא

ש. אגמי

ב. בביוף

י. בן-יפת

ש. גפן

ר. גלעד-וולנר

י. גולדרינג

י. ויצמן

ש. זעפראני

א. זמיר

ח. תמיר

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

נ. לוברט

ד. להט

א. מדואל

ש. מסלאוי

ש. מזרחי

א. משהראוי

א. סולר

ד. ספיר

ע. סיקסיק

כ. עוזרי

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

א. גלעדי

נ. וולוך

פ. ויסנר

ר. חולדאי

נכחו בישיבה:

מ. לייבה

מנכ"ל העיריה

וה"ה:

ש. אורן, משנה ליועמ"ש, ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, ד. אלטשולר, מנהלת מינהל שירותים

חברתיים, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, א. גרטי, מנהלת לשכת התאגידים, מ. גילצר, גזבר העירייה, ח. הורוביץ, מבקר העירייה, א. הורוביץ-קלר, ע'

בכירה לרה"ע, א. וינר, ס' בכירה ליועמ"ש, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך , א. כהן, ע' דובר העירייה, ע. סלמן, היועמ"ש, ס. פריימן, מנהלת אגף התקציבים וס' גזבר.

הישיבה נפתחה בשעה 18:10

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-2-

סדר היום:

1. שאילתות; (עמ' 3 )

2. אישור סדר היום; (עמ' 21)

3. פרוטוקול ועדת כספים מס' 5/2009 ;(עמ' 57)

4. פרוטוקול ועדת כספים מס' 6/2009 ;(עמ' 89 )

5. הצעת חוק עזר לתל אביב– יפו (שילוט) (תיקון) , התשס"ט – 2009 ;(עמ' 106)

6. נהלי בקורת פנימית והנחיות לניהול קופה קטנה בתאגידים; (עמ' 113)

7. מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים ואיגודים; (עמ' 123)

8. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; (עמ' 136)

9. הסמכת מפקחים; (עמ' 159)

01. נאומים מהמקום; (עמ' 166)

******************

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-3-

50 .שאילתות

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת חברי מועצה לשבת, אנו מבקשים להתחיל.

אני מבקשת לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין מס' 7 ,היום ה- 25.5.2009 .

אנו נחכה שחברי המועצה הנכבדים יתפסו את מקומם. תודה רבה יואב.

אנחנו מתחילים בשאילתות.

שאילתה מס' 23 של חברת המועצה הגב' רחל וולנר גלעד מתאריך 18.5.2009 .

עונה היום, בהעדרו של ראש העירייה, דורון ספיר בבקשה.

שאילתות

מר ספיר:

ערב טוב.

שאילתה מס' 23 של חברת המועצה הגב' רחל וולנר גלעד מתאריך 18.5.2009

תשובת ראש העירייה:

במגרש הנ"ל קיימת תוכנית תקפה משנת 1994 לפיה המגרש מיועד להקמת חניון תת קרקעי ומבנה ציבורי. לאור המחסור במקומות חניה, מבני ציבור ושטחים פתוחים, הכוונה היא לשלב במגרש מספר שימושים, שיתנו מענה הולם לצרכי השכונה. בנוגע לשיתוף התושבים בהליכים הנ"ל, נענית על ידי מה"ע במכתב מיום 12.2.2009 ,כי ישמח לקבל המלצתך לאופן שיתוף הציבור.

גב' דיין- היו"ר:

שניה, זה בסדר, אני מסתכלת כי יש לך אפשרות.אני לא מעודדת את זה, אבל יש לך אפשרות לשאלת הבהרה, רק לשואל השאילתה. אז אני כל כך רגילה שאתם שואלים את זה.

מר ספיר:

לא חייבים.

גב' וולנר-גלעד:

אם כן, אני היתי רוצה לדעת מחזי ברקוביץ בהקדם האפשרי תאריך לשיתוף הציבור, כי האנשים לא שמעו את השאילתה, אבל השאילתה היתה על כך שכבר יוצא מכרז לתכנון. מכרז לתכנון הוא בתהליך,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-4-

מר לייבה:

רגע,

גב' דיין- היו"ר:

זו לא שאלה.

גב' וולנר גלעד:

עוד בטרם שתוף התושבים.

מר לייבה:

לא הבנת את התשובה של השאילתה לפי דעתי.

מר ספיר:

הגב' וולנר, התשובה היא פשוטה. הואיל ומהנדס העיר פנה אליך וביקש ממך שתציעי לו כיצד לדעתך ניתן לשתף את הציבור,

גב' וולנר-גלעד:

מעולם לא, מעולם לא.

מר ספיר:

ב-12.2.2009 זה מכתב שנשלח אליך. אם לא הגיע אליך המכתב אני אדאג שהוא יגיע אליך, ואנו נעבור לשאילתה הבאה.

שאילתה מס' 24 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג מתאריך 18.5.2009 .

מסיבת הרחוב בפלורנטין.

תשובת ראש העירייה:

עיריית תל-אביב יפו מקיימת ארועים רבים ומגוונים לטובת הציבור במרחב הציבורי. לעתים ישנן יוזמות הבאות מהשטח ואישורן נבחן בהתאם להמלצות המשטרה וגורמי המקצוע בכל הנוגע לבטחון והסדר הציבורי.

בארוע שנערך ביום העצמאות בשכונת פלורנטין, הודיעה המשטרה כי לא תוכל לאפשר את קיומו.

בעקבות סבב דיונים שקיים סגן ראש העירייה אסף זמיר יחד עם מנכ"ל העירייה, הוחלט כי העירייה תהא מוכנה עקרונית לשתף פעולה בקיום ארועי רחוב בפלורנטין בשלושה מועדים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-5-

במהלך השנה, בתאום עם נציגי השכונה ותוך שמירה על העקרונות לקיום ארועים במרחב הציבורי, על מנת שניתן לקיים את הארועים בצורה בטוחה בהתאם לנהלים ועל פי החוק.

מר גולדרינג:

שאלה נוספת שלי, אני רוצה להבין מה זה בדיוק לשתף פעולה. האם הכוונה היא שהעירייה תהיה המארגנת או שגם השנה וגם בשנה הבאה היא תמתין לבעלי העסקים להיות הגורם שלוקח על עצמו את האחריות, ורק תאשר.

מר זמיר:

היא תקח את האחריות כך,

מר גולדרינג:

היא תהיה הגורם המארגן?

מר זמיר:

היא תהיה הגורם המתאם.

מר גולדרינג:

היא זו שתהיה אחראית על במות הבידור, על השרותים?

מר זמיר:

היא מעולם לא אחראית על זה.

מר ספיר:

זה כבר יותר משאלה אחת של הבהרה.

מר לייבה:

אבל הוא עונה לך.

מר ספיר:

העירייה תהיה הגורם המתאם, נקודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-6-

מר גולדרינג:

המתאם? מה זה אומר?

מר ספיר:

המתאם שתעשה את כל התאומים בין כל הזרועות השונים וכל הגופים השונים כדי שהארוע יהיה בצורה בטוחה ותקינה.

גב' וולנר-גלעד:

האם אפשר,

מר ספיר:

לך אסור לשאול שאלה, רק בתורך ולפי שאילתא שאת שואלת.

שאילתה מס' 25 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג מתאריך 18.5.2009:

בית צעירות מזרחי.

תשובת ראש העירייה:

העירייה מחפשת שימוש נאות מזה שנים למבנה ברח' דב הוז 16-18 .

בשנת 2004 פורסם מכרז פומבי, אולם מאחר והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לא אישרה שימוש שהוצע על ידי היזם, נפסלה הצעתו.

במהלך השנים , נוהלו מספר משאים ומתנים עם מספר גופים רלוונטים המתאימים לשימושים המותרים על פי התב"ע, אולם בשל עלויות כבדות של שיפוץ המבנה לא צלח המו"מ לצאת אל הפועל.

לאור האמור לעיל, עבד אגף נכסי העירייה בשנים האחרונות על מכרז חדש שלקח בחשבון את מכלול השיקולים, ומכרז זה פורסם לפני כמה ימים.

מר גולדרינג:

אם אפשר שאלת הבהרה: מה השימוש שהוצע על ידי היזם שלא אושר?

מר ספיר:

לפי מה שאני זוכר, מעונות סטודנטים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-7-

מר לייבה:

זה היה מכללה לפי דעתי. מה זה היה? אכסניה?

מר גולדרינג:

התב"ע הוא של הוסטל, רצו לאשר שם גן ילדים כשימוש חורג והוועדה המקומית לא אישרה.

מר ספיר:

מה השאלה?

סליחה, לא הבנתי את השאלה. אפשר לשאול את השאלה שוב בצורת שאלה ולא בצורת נאום?

מר גולדרינג:

כן. אני שואל- מה היה השימוש שלא אושר ליזם.

מר לייבה:

אכסנית נוער.

מר גולדרינג:

האם השימוש הזה לא היה כחלק מתנאי המכרז שהעירייה פרסמה, ומהו השימוש שהיום פורסם במכרז?

מר ספיר:

השימוש לפי מיטב זכרוני היה אכסניה, ולגבי רשימת השימושים שהיום מוצעים- אני אעביר לך את זה בכתב.

שאילתה מס' 26 של חבר המועצה אהרון מדואל מתאריך 18.5.2009:

תרגיל עורף לאומי.

תשובת ראש העירייה:

לקראת תרגיל החרום הלאומי והעירוני ביצעה העירייה סדרת פעילויות והכנות ענפה שכללה בין השאר מפגשים ועדות והשתלמויות בכל דרגי הניהול, בהם הועבר מידע רב והנחיות לביצוע.

בנוסף לתרגיל הלאומי, צפויה העירייה לתרגל את המענה העירוני בכל מצבי החרום השונים, כולל אירוע רעידת אדמה.

ביום התרגיל אנו ניפתח את המקלטים הציבוריים לטובת הציבור, וכמו כן כל עובדי העירייה יתרגלו כניסה למרחבים מוגנים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-8-

העירייה פועלת באופן עקבי ושוטף ומשקיעה משאבים רבים לטיפול ואחזקת המקלטים הציבוריים בעיר ושמירת מוכנותם לשעת חרום, כמו גם להדרכת הציבור בנושא מוכנות המקלטים הפרטיים.

מר מדואל:

זה שעובדי העירייה מתורגלים, ראיתי שלטים של מרחב מוגן בקומות, בסדר, השאלה שלי היא-

מה לגבי ועדת מל"ח העירונית, האם לא צריך לתרגל אותה כחלק מתרגיל העורף בשעת חרום?

דבר שני.

מר ספיר:

לא. יש לך שאלה אחת קצרה. לפי החוק מותר לך לשאול שאלת הבהרה קצרה.

גב' דיין- היו"ר:

שאלת הבהרה לשאילתה. הגשת את השאילתה. בבקשה, אל תתמקחו איתי על שתי מילים.

מר ספיר:

תשובת ההבהרה של ד"ר טיומקין, בבקשה.

מר טיומקין:

אני אענה לך ואני אענה לכולם, גם לגבי התרגיל וגם לגבי ועדת מל"ח.

אנו מקיימים ישיבות של ועדת מל"ח-פס"ח מינימום 4-5 פעמים בשנה, לאורך שנים.

מר מדואל:

ועדת מל"ח של המועצה?

מר טיומקין:

ועדת מל"ח- לא של המועצה, ועדת מל"ח-פס"ח היא עירונית, יש בתוכה גם חברי מועצה. אבל אל נשכח- רוב הוועדה היא של אנשי מקצוע, מנהלי בתי חולים, מנהלים וכך הלאה. יש בה גם חברי מועצה.

מר מדואל:

לא קיבלנו זימון.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-9-

מר טיומקין:

אני לא יודע. אני יודע על כל הישיבות שהתקיימו, והיות שאני מקיים אותן, אני ממלא מקומו של ראש העיר בנושא זה, אני לא ראיתי הרבה חברי מועצה שהשתתפו בזה.

מר מדואל:

לא הזמנתם אותנו.

מר ספיר:

אנו נעביר לך את הפרוט.

ד"ר טיומקין, תודה רבה.

שאילתא מס' 27 של חבר המועצה אהרון מדואל מתאריך 18.5.2009 הוצאות העירייה בנסיעות לחו"ל.

תשובת ראש העירייה:

במסגרת ארועי שנת ה-100 לתל אביב יפו התקבלו הזמנות רבות להשתתפות של ראש העירייה בארועים בחו"ל. מאחר וראש העירייה לא יוכל לפקוד את כל הארועים הללו, הוחלט כי בחלקם ישתתפו, לפי סבב, סגני ראש העירייה וחברי מועצה אחרים.

בשלב זה נסעו:

ראש העירייה לוינה (אוסטריה) לפי הזמנתו של ראש עיריית וינה וקרן היסוד, לערב גיוס כספים לפרוייקט נטע בבית ספר רוגוזין. סגן רה"ע מר דורון ספיר לארועים לכבוד שנת ה-100 בקלן (גרמניה), (בעלות כרטיס טיסה בלבד). מר אסף זמיר לניס (צרפת) כנציג העירייה בפסטיבל סרטים שהוקדש לשנת המאה, (בעלות כרטיס טיסה בלבד). מר יניב ויצמן לברלין (גרמניה) לכנס תיירות וחילופי ידע לכבוד שנת ה-100 .

בהמשך השנה מתכוננות נסיעות נוספות של סגני ראש העירייה וחברי מועצה נוספים, כאמור באישור הוועדה, כמו נסיעת ראש העירייה המתוכננת לניו-יורק למצעד הזדהות עם ישראל שיוקדש לשנת ה-100 .

מתחילת שנת 2009 לא נסעו עובדים לחו"ל מטעם העירייה ובתקופה הקרובה מתוכננים ליסוע מר דוד אהרוני – מנהל אגף בטחון ושרותי חרום לכנס חרום בינלאומי לפי הזמנת ראש עיריית ורשה וכן גב' אירית סייג מנהלת צוות תכנון מזרח לסיביליה (ספרד) כנציגת העירייה בועידה השנתית של אונסק"ו ולצורך חילופי ידע בתחום התכנון.

מר מדואל:

שאלת המשך, לפי מה נקבע מי נוסע?

מעבר לזה, שבשאילתה ביקשתי לדעת את העלות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-10-

מר ספיר:

אני יכול להגיד לך. אני שמעתי את השאלה,

מר מדואל:

מי מחלק את,

מר ספיר:

אני אענה לך. קודם כל אני לא יודע כי אני לא קבעתי את זה, אני אפנה את זה לראש העירייה. אני יכול להגיד לך רק לגבי- שכאשר הציעו את זה לכל סגני ראש העירייה ולא רצו, פנו אלי. או לחלק מהם לפחות.

שאילתה מס' 28 של חברת המועצה יעל בן יפת מתאריך 18.5.2009 .

שיפוץ בית עמיעז.

תשובת ראש העירייה:

הפניות בנוגע לשטח הציבורי הצמוד לבית עמיעז מוכרות לראש העירייה. בעקבות פניית חבר המועצה בנימין בביוף סייר ראש העירייה במקום והנחה את מאגף שפע לפעול בשלב ראשון לניקוי וסידור מפגעים בטיחותיים, כאשר במקביל יבוצעו תכנון והערכה לשיקום המקום ושילוב הנושא בתכנית העבודה.

גב' בן-יפת:

שאלה: תכנית העבודה של איזו שנה?

מר ספיר:

של איזו שנה, המנכ"ל?

מר לייבה:

אני לא יודע, אנו נראה מה העלויות. זה יכול להיות שנת 2009 או שנת 2010 .

גב' בן יפת:

כלומר, אין לוח זמנים.

מר לייבה:

אנו עכשיו עובדים על זה, ברגע שיהיה לוח זמנים-נעדכן.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-11-

מר ספיר:

כתוב שבודקים את העניין.

שאילתה מס' 29 של חברת המועצה יעל בן יפת מתאריך 18.5.2009 .

תשובת ראש העירייה, שהיא קצת ארוכה מידי לטעמי.

מר לייבה:

תקרא לאט, תקרא לאט.

מר ספיר:

קשה לך לקרוא יחד אתי?

מר לדיאנסקי:

שגם הקהל ישמע.

מר ספיר:

אני בטוח שתיתן להם את החומר שבידך והם יוכלו לקרוא את זה בהמשך.

חבל כי בטרם הועברה השאילתה לא נערכה בדיקה ולימוד של הנושא שכן השאלה מעידה על פער משמעותי ומהותי בין הנאמר לבין המציאות בנחל הירקון.

במרבית הערים הגדולות בהן עוברים נחלים, הנחלים אינם משמשים לשחייה ולא ברור מניין הובא הנתון.

נחל הירקון, שאורכו 27 ק"מ עובר רשויות מקומיות רבות ומנוהל על ידי רשות נחל הירקון שהעירייה חברה בה.

מאחר ונחל הירקון ניזון ברובו ממי קולחים פועלת רשות הנחל בהשקעה של עשרות מליוני שח'

מזה מספר שנים ליישום תכנית "גאולת הירקון" שאושרה בהחלטת ממשלה ואשר מטרתה להביא את מי הנחל לאיכות "שלישונית" ואף מעבר לכך, על מנת שהנחל ישמש לפעילות שיט בטוחה עם מגע אקראי.

קטע הירקון בתחום העיר תל-אביב-יפו הינו קטע מלוח המתאים לפעילות שכזו כבר עתה.

מצב זה נכון כבר 5 שנים ברציפות, ויתרה מזאת, אורך הזמן שבו איכות המים מתאימה לשיט מתארך כל שנה וזה מראה שלפעילות למניעת זיהום אקראי יש תוצאות חיוביות, שנובעות משיתוף פעולה והשקעת מאמץ של הגורמים העירוניים לא רק בתל-אביב- יפו אלא גם ברמת-גן, בני ברק, פתח תקווה ונוספים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-12-

בנוסף משקיעה העירייה רבות בשיקום גדות הנחל, הפארק והטיילת לאורכו והמבקרים והנופשים הרבים הפוקדים את המקום מעידים כאלף עדים על האטרקטיביות של המקום.

למי שעמדו בגדת הירקון וצפו ביסמין (החותרת) טובעת ולא נכנסו כדי לעזור לה מגיעה תעודת עניות. הנחל רוחש פעילות של שיט במשך רוב שעות היום וקשה להאמין שהציבור שמטייל לאורך הנחל חושב עליהם כעל מי ששט בתוך "מדמנה מזוהמת", ולראיה למי שנכנס לנחל והציל את יסמין – מר אבי טויבין לא קרה דבר.

הפעולות לשיקום הנחל נמשכות באופן רציף וכוללות פעולות רבות שחלק מהן הוא באזורים שממזרח לתל-אביב ולכביש גהה. המאמצים הרבים שמושקעים והתקציבים המשמעותיים, עשרות מליוני שח', שכוללים שידרוג של מכון הטיהור (כפר סבא והוד השרון) יגרמו לשיפורים נוספים באיכות מי הירקון הצפוים כבר בחודשים הקרובים.

גב' בן-יפת:

שאלה. אתה אומר שבשום שלב הירקון באזור של תל-אביב לא יהיה שלישוני וזה רק למגע אקראי,

עו"ד סלמן:

זו לא שאלה, זו מסקנה.

גב' בן יפת:

כלומר, אין אפילו שאיפה להגיע למצב שבמגע לא אקראי לא יקרה לנו משהו.

מר ספיר:

הוא נקי ברמה כזאת שאנו יכולים לשוט בו בבטחה, ובמגע אקראי לא יקרה דבר. גם לאותו אדם שצלל להציל את הטובעת לא קרה דבר, וכל הפעולה שהוא עשה- זה לא היה מגע אקראי.

גב' דיין- היו"ר:

זה לא מיועד לשחיה, מה לא ברור כאן?

מר ספיר:

זו התשובה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-13-

גב' דיין- היו"ר:

כשתשחי בתמזה, בסיינה ובדנובה, ובוולגה- תבואי.

סתם.

מר ספיר:

שאילתה מס' 30 של חבר המועצה- נח עפרון מתאריך 18.5.2009 .

גב' וולנר-גלעד:

יש לאנשים הפרעות קשב, יותר לאט.

מר ספיר:

אתם רוצים להגיד שאני קורא יותר מהר מראש העירייה? אל תספרו לו.

תשובת ראש העירייה:

עיריית תל-אביב – יפו עושה מאמץ עקבי ומתמיד ביחד עם משרד התחבורה להפעיל מס' קווי לילה. בימים אלו מתקיים דיון עם הגורמים הנ"ל להפעלת 6 קווים כאמור, בתוך העיר ומחוצה לה, שיפעלו בשעות הלילה בתדירות גבוהה. בחודשים יולי-אוגוסט בכל ימות השבוע, למעט יום שישי, ובשאר ימות השנה יפעלו הקווים בימים ה' ומוצאי שבת.

הקווים יתחילו לפעול החל מ-1.7.2009 בין השעות 24.00 עד 04.00 בבוקר. (עד חצות יש תחבורה ציבורית רגילה).

הקווים יפעלו על ידי חברות דן וקווים, 5 קווים של דן וקו 1 של חברת קווים. סה"כ 6 קווים.

בנוסף לאלה יש מערכת קווי שרות מוניות- קווים 4,5 ,16 ו-66 ו-51 לפתח-תקווה. המחירים כנהוג בתחבורה ציבורית בהנחה לבני נוער באמצעות כרטיסיות נוער. קמפיין פרסומי על ידי משרד התחבורה, עיריות והמפעילים.

שאילתה מס' 31 של חבר המועצה מר נוח עפרון מתאריך 18.5.2009 :

דיור בר השגה.

תשובת ראש העירייה:

דיור בר השגה הינו נושא מורכב מבחינה יישומית והוא איננו רק בעייתה של העיר תל-אביב יפו אלא של ערים רבות בארץ ובעולם.

העיר תל-אביב יפו היתה חלוצה בנסיונה להתמודד עם הנושא ובמהלך העבודה התברר כי ישנם היבטים נוספים שהם גם ברמה תחיקתית וגם ברמת מדיניות לאומית.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-14-

כתוצאה מפעילותה של העירייה בנדון, במהלך השנה האחרונה נערכו במקביל דיונים רבים בנושא דיור בר השגה במינהל התכנון- משרד הפנים, משרד השיכון, ועדה מחוזית. דיונים אלה איפשרו לצוות המקצועי לבחון ולשפר את ההצעות.

לאור זאת, ביום ה- 20.5.2009 התכנסה ועדת היגוי שהוקמה לפני כשנה בראשותו של ארנון גלעדי לישיבת סיכום.עבודת המטה נמצאת בשלבים הסופיים והחלטות אופרטיביות יידונו במהלך התקופה הקרובה.

מר עפרון:

אני מבין שוועדת ההיגוי התכנסה פעם אחת מאז הבחירות. שאלת ההמשך שלי היא בעצם השאלה המקורית- מתי הדברים האלה יגיעו למועצה לאישור?

מר ספיר:

אני מקווה שבהקדם האפשרי, לוח זמנים יותר מפורט יועבר אליך בהמשך.

גב' וולנר-גלעד:

המלצות הוועדה הגיעו ל"גלובס" לפנינו.

שאילתא מס' 23 של חברת המועצה

גב' רחל וולנר גלעד מתאריך 18/5/2009

בימים אלו עומד לצאת מכרז לתכנונו של גוש 7467 חלקות 1,2,3,4,5,42,44,46 .

השטח הנמצא בין הרחובות רבי מאיר, האר"י והרב קוק. שטח זה הינו שטח חום ומיועד למבני ציבור ומהווה את עתודת הקרקע הציבורית האחרונה בכרם התימנים והסביבה.

למרות בקשות חוזרות ונשנות של ועד השכונה ותושבי האזור להיות שותפים להליך התכנון הם טרם נענו. בתכנית האסטרטגית שיתוף והשתתפות התושבים הינו יעד מרכזי. אי לכך מדוע אין העירייה פועלת על מנת לשתף את התושבים לגבי מתחם זה עוד בטרם הוצאתו למכרז תכנוני. ואם כן האם יתקיים שיתוף הציבור טרם היציאה למכרז.

תשובת ראש העירייה

במגרש הנ"ל קיימת תוכנית תקפה משנת 1994 לפיה המגרש מיועד להקמת חניון תת קרקעי ומבנה ציבורי.לאור המחסור במקומות חניה , מבני ציבור ושטחים פתוחים , הכוונה היא לשלב

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-15-

במגרש מספר שימושים, שיתנו מענה הולם לצרכי השכונה. בנוגע לשיתוף התושבים בהליכים הנ"ל, נענית על ידי מה"ע במכתב מיום 12/2/2009 , כי ישמח לקבל המלצתך לאופן שיתוף הציבור.

שאילתא מס' 24 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 18/5/2009

מסיבת הרחוב בפלורנטין.

בפלורנטין מתקיימות כבר מספר שנים מסיבות רחוב רבות משתתפים סביב חגיגות פורים, יום העצמאות וסילבסטר. בשנתיים האחרונות הגיעו מימדי

האירוע לכך שנדרשת התארגנות העירייה והמשטרה להסדרת הארוע ובטיחות המבלים בו. ואולם, במקום לחבק ולטפח את היצירה האותנטית של השכונה, ולדאוג לרווחת התושבים והמבלים, העירייה בחרה שלא לסייע בהעמדת הכלים העירוניים לשירות האירוע ובדרך של הטמנת הראש בחול, הופקרו המבלים, התושבים והעסקים החוגגים לשבירתם על ידי כוחות המשטרה.

מה מתכוון ראש העירייה או מי מסגניו לעשות בנידון?

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב – יפו מקיימת אירועים רבים ומגוונים לטובת הציבור במרחב הציבורי. לעיתים ישנן יוזמות הבאות מהשטח ואישורן נבחן בהתאם להמלצות המשטרה וגורמי המקצוע בכל הנוגע לבטחון והסדר הציבורי.

באירוע שנערך ביום העצמאות בשכונת פלורנטין, הודיעה המשטרה כי לא תוכל לאפשר את קיומו.

בעקבות סבב דיונים שקיים סגן ראש העירייה אסף זמיר יחד עם מנכ"ל העירייה, הוחלט כי העירייה תהא מוכנה עקרונית לשתף פעולה בקיום ארועי רחוב בפלורנטין בשלושה מועדים במהלך השנה, בתאום עם נציגי השכונה ותוך שמירה על העקרונות לקיום אירועים במרחב הציבורי, על מנת שניתן לקיים את האירועים בצורה בטוחה בהתאם לנהלים ועל פי החוק.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-16-

שאילתא מס' 25 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 18/5/2009

בית צעירות מזרחי ברחוב דב הוז.

ברחוב דב הוז מצוי נכס בבעלות עירונית הקרוי בית צעירות מזרחי. הנכס, בלב שכונת מגורים שקטה, עומד זה מספר שנים במצב של הזנחה מחפירה, ההורסת את המבנה, מכערת את השכונה והמהווה אכסניה למאורות סמים קשים ולאלימות. לפני מספר שנים הנכס הועמד להשמשה דרך מכרז, אולם גם כעת הוא נותר בהפקרותו. כיצד מתכוונת העירייה להשמיש את הנכס? וכיצד היא מתכוונת לדאוג למניעת המפגעים הרבים עד להשמשתו המסודרת?

תשובת ראש העירייה

העירייה מחפשת שימוש נאות מזה שנים למבנה ברח' דב הוז 16-18.

בשנת 2004 פורסם מכרז פומבי, אולם מאחר והועדה המקומית לתכנון ולבניה לא אישרה שימוש שהוצע על ידי היזם, נפסלה הצעתו.

במהלך השנים, נוהלו מס' משאים ומתנים עם מס' גופים רלוונטיים המתאימים לשימושים המותרים על פי התב"ע, אולם בשל עלויות כבדות של שיפוץ המבנה לא צלח המו"מ לצאת אל הפועל.

לאור האמור לעיל, עבד אגף נכסי העירייה בשנה האחרונה על מכרז חדש שלקח בחשבון את מכלול השיקולים, ומכרז זה פורסם לפני כמה ימים.

שאילתא מס' 26 של חבר המועצה

אהרון מדואל מתאריך 18/5/2009

תרגיל עורף לאומי

ב 2.6.09 ייערך תרגיל לאומי ארצי בנושא היערכות העורף למצב מלחמה. ברשויות השכנות ניכרת היערכות ניכרת לקראת התרגיל. כיצד נערכת עיריית ת"א לתרגיל? האם כונסה וועדת מל"ח העירונית מאז הבחירות? האם העירייה נתנה דעתה לנושא המיקלוט החסר בת"א?

תשובת ראש העירייה

לקראת תרגיל החירום הלאומי והעירוני, ביצעה העירייה סדרת פעילויות והכנות ענפה שכללה בין השאר מפגשים ועדות והשתלמויות בכל דרגי הניהול, בהם הועבר מידע רב והנחיות לביצוע.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-17-

בנוסף לתרגיל הלאומי, צפויה העירייה לתרגל את המענה העירוני בכל מצבי החירום השונים, כולל אירוע רעידת אדמה.

ביום התרגיל אנו ניפתח את המקלטים הציבוריים לטובת הציבור, וכמו כן כל עובדי העירייה יתרגלו כניסה למרחבים מוגנים.

העירייה פועלת באופן עקבי ושוטף ומשקיעה משאבים רבים לטיפול ואחזקת המקלטים הציבוריים בעיר ושמירת מוכנותם לשעת חירום, כמו גם להדרכת הציבור בנושא מוכנות המקלטים הפרטיים.

שאילתא מס' 27 של חבר המועצה

אהרון מדואל מתאריך 18/5/2009

הוצאות העירייה בנסיעות לחו"ל.

1. כמה חברי מועצה נסעו לחו"ל מאז כינון המועצה לפי פירוט של מי חבר/ת המועצה,

מטרת הנסיעה, ועלות הנסיעה מקופת העירייה או מקופתה של קרן ת"א לפיתוח?

2. כמה מבכירי העירייה נסעו לחו"ל מתחילת שנת 2009 ,והאם מתוכננות נסיעות לחו"ל

בתקופה הקרובה ועד סוף השנה, מה מטרתן ומה העלויות?

3. יצויין, כי הוגשה בקשה זהה לפי 140 א' כבר בחודש מרץ 2009 כאשר תשובת העירייה

הייתה שהדיווח ימסר באפריל 2009 .תשובה שכזו טרם הגיעה.

תשובת ראש העירייה

במסגרת אירועי שנת ה – 100 לתל אביב– יפו התקבלו הזמנות רבות להשתתפות של ראש העירייה באירועים בחו"ל. מאחר וראש העירייה לא יוכל לפקוד את כל האירועים הללו , הוחלט כי בחלקם ישתתפו , לפי סבב , סגני ראש העירייה וחברי מועצה אחרים.

בשלב זה נסעו:

ראש העירייה לוינה (אוסטריה) לפי הזמנתו של ראש עיריית וינה וקרן היסוד , לערב גיוס כספים לפרוייקט נטע בבית ספר רוגוזין. סגן רה"ע מר דורון ספיר לאירועים לכבוד שנת ה – 100 בקלן (גרמניה) (בעלות כרטיס טיסה בלבד). מר אסף זמיר לניס (צרפת) כנציג העירייה בפסטיבל סרטים שהוקדש לשנת ה – 100 (בעלות כרטיס טיסה בלבד). מר יניב ויצמן לברלין (גרמניה) לכנס תיירות וחילופי ידע לכבוד שנת ה – 100 .

בהמשך השנה מתוכננות נסיעות נוספות של סגני ראש העירייה וחברי מועצה נוספים, כאמור באישור הוועדה, כמו נסיעת ראש העירייה המתוכננת לניו יורק למצעד ההזדהות עם ישראל שיוקדש לשנת ה – 100 .

מתחילת שנת 2009 לא נסעו עובדים לחו"ל מטעם העירייה ובתקופה הקרובה מתוכננים לנסוע מר דוד אהרוני מנהל אגף בטחון ושירותי חירום לכנס חירום בינ"ל לפי הזמנת ראש עיריית ורשה וכן

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-18-

גב' אירית סייג מנהלת צוות תכנון מזרח לסיביליה (ספרד) כנציגת העירייה בועידה השנתית של אונסק"ו ולצורך חילופי ידע בתחום התכנון.

שאילתא מס' 28 של חברת המועצה

יעל בן יפת מתאריך 18/5/2009

שיפוץ בית עמיעז

ב- 27 באפריל הבאתי לידיעת ראש העירייה כי בשכונת קרית שלום יש מתחם המהווה סכנה לבטיחות התושבים והתושבות- הוא המתחם הנמצא בגבו של בית עמיעז בשכונה. הפנייה נשלחה לאחר בירור מול גורמי העירייה שנתנו הערכה לשיפוץ המתחם ולהפיכתו למגרש ספורט. ברצוני לדעת האם יצר ראש העירייה קשר עם התושבים שפנו אליי בנושא ומה נעשה בנושא מאז העליתי אותו בפניו.

תשובת ראש העירייה

הפניות בנוגע לשטח הציבורי הצמוד לבית עמיעז מוכרת לראש העירייה. בעקבות פניית חבר המועצה בנימין בביוף , סייר רה"ע במקום והנחה את אגף שפע לפעול בשלב ראשון לניקוי וסידור מפגעים בטיחותיים , כאשר במקביל יבוצעו תכנון והערכה לשיקום המקום ושילוב הנושא בתכנית העבודה.

שאילתא מס' 29 של חברת המועצה

יעל בן יפת מתאריך 18/5/2009

מצב מי נחל הירקון

נחל הירקון עובר בעיר תל אביב-יפו ויכול היה להוות כמו בערים רבות בעולם מקום בו תושבים ותושבות נכנסים לשחייה בלילות החמים של הקיץ, לצערי, הירקון נושא את שם הנחל לשווא, כי במקום להיתפס כנחל הוא מהווה בעיני העוברים והשבים מדמנה מזוהמת. לאחרונה נחרדנו שוב לגלות כי מי הירקון מהווים סכנת מוות כאשר תושבי העיר פחדו להיכנס פנימה ולהציל את החותרת יסמין פיינגולד.

לאחר 21 שנה של ניסיונות שיקום והשקעה עדיין הנחל מזוהם ומהווה סכנה.

אבקש לדעת כמה כסף השקיעה ומשקיעה העיריה בשיקום הנחל ומהו צפי הזמנים לניקויו המוחלט?

בנוסף אבקש לדעת מהן הנחיות העירייה לגבי השימוש בנחל.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-19-

תשובת ראש העירייה

חבל כי בטרם הועברה השאילתא לא נערכה בדיקה ולימוד של הנושא שכן השאלה מעידה על פער משמעותי ומהותי בין הנאמר לבין המציאות בנחל הירקון.

במרבית הערים הגדולות בהן עוברים נחלים, הנחלים אינם משמשים לשחייה ולא ברור מניין הובא הנתון.

נחל הירקון, שאורכו 27 ק"מ, עובר ברשויות מקומיות רבות ומנוהל על ידי רשות נחל הירקון שהעירייה חברה בה.

מאחר ונחל הירקון ניזון ברובו ממי קולחים פועלת רשות הנחל בהשקעה של עשרות מיליוני ₪ מזה מספר שנים ליישום תוכנית "גאולת הירקון" שאושרה בהחלטת ממשלה ואשר מטרתה להביא את מי הנחל לאיכות "שלישונית" ואף מעבר לכך, על מנת שהנחל ישמש לפעילות שיט בטוחה עם מגע אקראי.

קטע הירקון בתחום העיר תל אביב-יפו הינו קטע מלוח המתאים לפעילות שכזו כבר עתה. מצב זה נכון כבר 5 שנים ברציפות ויתרה מזאת, אורך הזמן שבו איכות המים מתאימה לשיט מתארך כל שנה וזה מראה שלפעילות למניעת זיהום אקראי יש תוצאות חיוביות, שנובעות משיתוף פעולה והשקעת מאמץ של הגורמים העירוניים לא רק התל אביב-יפו אלא גם ברמת גן, בני ברק, פתח תקווה ונוספים.

בנוסף משקיעה העירייה רבות בשיקום גדות הנחל, הפארק והטיילת לאורכו והמבקרים והנופשים הרבים הפוקדים את המקום מעידים כאלף עדים על האטרקטיביות של המקום.

למי שעמדו בגדת הירקון וצפו ביסמין (החותרת) טובעת ולא נכנסו כדי לעזור לה מגיעה תעודת עניות. הנחל רוחש פעילות של שיט במשך רוב שעות היום וקשה להאמין שהציבור שמטייל לאורך הנחל חושב עליהם כעל מי ששט בתוך "מדמנה מזוהמת", ולראיה, למי שנכנס לנחל והציל את יסמין מר אבי טויבין לא קרה דבר.

הפעולות לשיקום הנחל נמשכות באופן רציף וכוללות פעולות רבות שחלק מהן הוא באזורים שממזרח לתל אביב ולכביש גהה. המאמצים הרבים שמושקעים והתקציבים המשמעותיים, עשרות מיליוני ₪, שכוללים שידרוג של מכון הטיהור (כפר סבא והוד השרון) יגרמו לשיפורים נוספים באיכות מי הירקון הצפויים כבר בחודשים הקרובים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-20-

שאילתא מס' 30 של חבר המועצה

נח עפרון מתאריך 18/5/2009

הטרגדיה שפקדה את העיר ואת העירייה בפרט במוצ"ש , ב – 10 במאי, ממחישה את החשיבות של קווי אוטובוסים ליליים , שיסיעו בליינים הביתה בשעות הקטנות של הבוקר. לפני כשנתיים הופעלו קווים כאלה כפרוייקט פיילוט (וללא תשלום) על ידי חברת דן. מה עלה בגורלם של קווים אלה?

האם לעיריית תל אביב – יפו תכניות ליזום ולתמוך בשירותי אוטובוס ממוקדי הבילוי בעיר , מיזם שלבטח יציל חיים בעתיד?

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב – יפו עושה מאמץ עקבי ומתמיד ביחד עם משרד התחבורה להפעיל מס קווי לילה.בימים אלו , מתקיים דיון עם הגורמים הנ"ל להפעלת 6 קווים כאמור בתוך העיר ומחוצה לה, שיפעלו בשעות הלילה בתדירות גבוהה.בחודשים יולי אוגוסט בכל ימות השבוע, למעט יום שישי ובשאר ימות השנה יופעלו הקווים בימים ה – ומוצאי שבת .

הקווים יתחילו לפעול החל מ – 1/7/2009 בין השעות 24:00 ועד 04:00 בבוקר. (עד חצות יש תחבורה ציבורית רגילה).

הקווים יפעלו על ידי חברות דן וקווים. 5 קווים של דן וקו 1 של חברת קווים.סה"כ 6 קווים(מפה מפורטת של קווים נמצאת אצל משה טיומקין). בנוסף לאלה יש מערכת קווי שירות מוניות קווים 4 ,5 16 , ו- 66 ,ו- 51 לפ"ת. המחירים כנהוג בתחבורה ציבורית בהנחה לבני נוער באמצעות כרטיסיית נוער. קמפיין פרסומי על ידי משרד התחבורה , עיריות והמפעילים.

שאילתא מס' 31 של חבר המועצה

נח עפרון מתאריך 18/5/2009

ביוני אשתקד הוגשה לעירייה תוכנית למציאת פתרונות לדיור בהישג יד, ע"י ועדה שהוקמה בעירייה לצורך זה.התכנית כללה המלצות אופרטיביות הניתנות ליישום מיידי. עם הגשת התכנית, צוטטה בעתונות מצהיר ש"העירייה תאמץ את מסקנותיה והמלצתה להקים שני מתחמי דיור בהישג יד."

מתי עניינים אלה , יחד עם יתר המלצות הוועדה , יגיעו לדיון ואישור של המועצה? למה הם עוכבו לתקופה כה ארוכה , בינתיים כמעט שנה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-21-

תשובת ראש העירייה

דיור בר השגה הינו נושא מורכב מבחינה יישומית והוא איננו רק בעייתה של העיר תל אביב אלא של ערים רבות בארץ ובעולם.

העיר תל-אביב-יפו היתה חלוצה בנסיונה להתמודד עם הנושא ובמהלך העבודה התברר כי ישנם היבטים נוספים שהם גם ברמה תחיקתית וגם ברמת מדיניות לאומית.

כתוצאה מפעילותה של העירייה בנדון , במהלך השנה האחרונה נערכו במקביל דיונים רבים בנושא דיור בר השגה במינהל התכנון-משרד הפנים,משרד השיכון, ועדה מחוזית. דיונים אלה אפשרו לצוות המקצועי לבחון ולשפר את ההצעות.

לאור זאת, ביום ה- 20/5/09 התכנסה ועדת היגוי שהוקמה לפני כשנה בראשותו של ארנון גלעדי

לישיבת סיכום.

עבודת המטה נמצאת בשלבים הסופיים והחלטות אופרטיביות יידונו במהלך התקופה הקרובה.

51 .אישור סדר היום

הצעות לסדר היום:

גב' תמר זנדברג- חברת המועצה- מדיניות עירונית להתמודדות עם גניבת אופניים.

גב' זנדברג:

שלום לכולם.

כולם פה תושבי תל-אביב אז אני מניחה שאין מישהו שלא מכיר את התופעה של גניבות אופנים.

לרובנו, לפי נתונים שמיד אני אציג- זה קרה, ואם לא-אז שמענו מחברים , קרובי משפחה. כמו הלחות בקיץ, כך תושבי תל-אביב סובלים מגניבות אופנים- תופעה מעצבנת, שכיחה מאוד, ונדמה לי שאחת התופעות הפחות מטופלות. חבר המועצה נוח עפרון סיפר לי שמאז הבחירות, מעט למעלה מ-1/2 שנה נגנבו לו שלושה זוגות אופניים- אחד ברכבת, אחד בדיזנגוף סנטר, מקומות מרכזיים. ליואב גולדרינג- 2 זוגות בשנה האחרונה, ובטח כל אחד,

גב' וולנר-גלעד:

15 .

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-22-

גב' זנדברג:

15 ?

גב' וולנר-גלעד:

אני רוכבת 25 שנה.

גב' זנדברג:

כאמור, כל אחד כאן בטח יכול להוסיף את החוויות שלו, של קרוביו, כאמור- תופעה מאוד מאוד שכיחה, מאוד מאוד מעצבנת ומאוד מאוד לא מטופלת. אלא שבניגוד ללחות- שנמדדת ומנוטרת באופן קבוע ונמסרת לנו כל יום בתחזית, גניבות האופניים הם לא גזירת גורל, ולמרות זאת מדובר בתופעה מאוד מאוד, גיליתי להפתעתי הגמורה שאין כמעט נתונים. עיריית תל-אביב בכלל לא אוספת נתונים בנושא, משטרת ישראל- הנתונים הם מאוד מאוד ספורדיים, מקריים, הם לא מקוטלגים כקטגוריה בפני עצמה אלא במסגרת עבירות רכוש אחרות. בתחנת המשטרה לב תל-אביב שבדיזנגוף העריכו שמדובר על כ-600 תלונות על גניבות בשנה, כלומר, בחישוב פשוט- 2 זוגות ליום בממוצע, אבל אנו כמובן יכולים לתאר לעצמו שמדובר רק בקצה הקרחון, כיוון שכולכם יודעים שהציבור לא נוטה להתלונן. שלא לציטוט- אמרו לי קצינים בכירים במשטרת תל-

אביב שאנשים באמת לא נוטים להתלונן, וגם אם היו מתלוננים, אמרו לי באיזה סוג של השלמה-

כאילו אין מה לעשות, אין לנו מה לעשות, לא יהיה לנו מה לעשות.

קודם כל בואו נראה למה התופעה הזאת מביאה: מסקר שערכה עיריית תל-אביב בשנת 2008 עולה של-40% מהרוכבים נגנב לפחות זוג אחד במהלך שנות רכיבתו. מנתונים של עמותת "ישראל בשביל אופנים" עולה, שכ-40% מרוכבי האופנים שנגנבים להם זוג אופניים- לא חוזרים לרכב לאחר הגניבה. כלומר, מדובר באינטרס מובהק שלנו לפעול למניעת גניבות כחלק ממדיניות עירונית שעיריית תל-אביב הצהירה עליה לעידוד רכיבה. מנתוני עיריית תל-אביב עולה שהיתה עלייה בשימוש באופניים מ-2% מהנסיעות בעיר בשנת 2002 ל-7% בשנת 2008 ו-15% במרכז העיר. כלומר, לא צריך לחשב יותר מידי את האחוזים כדי להבין שגל משמעותי של גניבות מסכן את המגמה הזאת ופוגע משמעותית במטרות התחבורתיות והציבוריות שלנו. יש דוגמאות כמובן בעולם. בהולנד- באמסטרדם התחילו להתמודד עם התופעה הזאת עוד בשנות ה-60 .אז העירייה הציבה מאות זוגות אופניים ברחבי העיר ורבות מהן נגנבו. שם מדובר על 80,000 זוגות אופניים שנגנבים בשנה, שהם 16% ממספר האופניים הכול. באמסטרדם החמירו מאוד מאוד את העונשים, עד כדי הטמנה של אופניים כפיתיון ברחבי העיר, והעירייה ביצעה מעקב אחרי הגנבים ותפסה אותם על חם,הגברה של הקנסות, הקמת משטרת אופניים מיוחדת, אתר אינטרנט מיוחד-

עירוני שמוקדש לבטיחות אופניים, קמפיין- שמעודד תושבים ותיירים לחייג לקו החרום במקרה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-23-

של גניבה, וכמובן הקמפיין הזה היה בגיבוי ממשלתי נרחב. בתל-אביב אנחנו אולי קצת רחוקים מהאוטופיה הזו, אבל יש שורה של צעדים שכן ניתן לנקוט.

קודם כל יתכן שזה המקום לציין מה שכבר נעשה, עיריית תל-אביב כאמור הכריזה על עידוד תחבורת אופניים כאחד היעדים המרכזיים לשנים הקרובות. שבילי אופניים מתוכננים ונסללים AS WE SPEAK ,כל הזמן. נמסר לי על ידי חבר המועצה טיומקין- מחזיק תיק תנועה וחנייה, שעד סוף השנה יוכפלו מספר המתקנים לקשירת אופניים שקיימים בעיר, מ-2,500 ל-5,000 עד סוף שנת 2009 ,וזה דבר מאוד מאוד חשוב כפי שתכף אני אציין, אבל עדיין חסרה איזושהי חשיבה כוללת- במיוחד לנושא המניעתי, והרבה מאוד לנושא ההסברתי. למשל, האם ידעתם שקיים מחסן משטרתי שבו מאוחסנות זוגות האופניים שנגנבות, והציבור מוזמן לזהות שם זוגות אופניים על פי סימנים מזהים ולקחת את הזוג שלו שנגנב? ובכן, הרבה אנשים לא יודעים מזה, עד כדי כך שאלפי זוגות אופניים נאספים שם והמשטרה מקיימת מכירה פומבית מידי חצי שנה, ולמעשה מוכרת חזרה לציבור את מה שנגנב ממנו. מסתבר גם שלכל זוג אופניים יש מספר שילדה שהוא ייחודי לזוג הספציפי הזה, ואפשר טלפונית- מחשובית, על ידי מסירה של המספר הזה, לזהות את האופניים במקרה של גניבה. כמו כן, קהילות של רוכבי אופניים וארגונים יודעים כבר שפחות זוגות אופניים נגנבים ממקומות שהם מוארים, ועוד פחות ממקומות שהם מאובטחים באמצעי אבטחה אפילו מינוריים, וכל המידע הזה, כאמור, בקושי ידוע, לא נמסר לציבור, ובטח שאין אתו התמודדות.

ולכן מה שאני מציעה זה מספר צעדים באמת קטנים, מינוריים, שלא עולים הרבה כסף, שביחד, כשהם מקובצים יחד כאוסף הם יוכלו לתת מענה לבעיה הזו.

אז קודם כל תגבור מספר חניות האופניים המוסדרות, במיוחד במוקדי ציבור ומרכזים עירוניים, ובהתייחס לתכנית שכבר קיימת לתגבור אני מציעה לתכנן את הפריסה באופן שהוא מוטה למקומות שמועדים לפורענות.

אני מציעה שמעתה והלאה- במרכזים עירוניים חדשים שנבנים, אותן חניות אופניים יהיו מוארות בתאורה 24 שעות, מצולמות במצלמת טלביזיה שתחובר למוקד 106 ,כאשר במקרה של גניבה ניתן יהיה, על פי מסירת מידע על המיקום וכו', לבדוק את הסרט.

אני מציעה לאסוף את נתוני הגניבות במוקד 106 במקום רק במשטרה.

להעניק סמכויות שיטור לפקחים העירוניים בנוסף לתחומים שכבר מוענקים להם, שיוכלו לעכב אדם שחשוד בגניבת אופניים.

אני מציעה ליצור נוהל עירוני לפינוי גרוטאות אופניים, שהן מקשות על החנייה במקומות שזה כבר כן קיים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-24-

אני מציעה להדק את הקשר בין העירייה למשטרה, לקיים שיתוף במידע ולהפנות תושבים למחסן המשטרתי במקרה של גניבה.

ואני מציעה קמפיין עירוני בתחום ההסברה, שיבוצע בשיתוף עם חנויות למכירת אופניים, שיכלול

את הדברים הבאים:

תדרוך והנחיה לחנויות האופניים לא לרכוש אופניים יד שנייה, ללא אישור שהם נקנו ממקום מורשה ועם קבלה.

מדריך עירוני לרוכב- שינחה אותו לחניה במקומות המוסדרים והמוארים שדיברנו עליהם הרגע.

עידוד לרשום את מספר השילדה ואף להזין אותו במקום מיוחד באתר האינטרנט העירוני, ועידוד לדווח למשטרה ולעירייה במקרה של גניבה.

להגיע להמלצה על מנעול אופניים מומלץ, בשיתוף אותן חנויות אופניים- שלרוכשים אותו באמצעות כרטיס "מקסימום תל-אביב" תינתן הנחה.

ופרסום כל אותן הנחיות והסברה מעבר לאתר האינטרנט העירוני ולעלונים שיחולקו בחנויות, גם במדריך לתושב החדש שמופץ בימים אלה ונותן הרבה הנחיות לתושבי העיר בשלל נושאים אחרים, וגם במפת שבילי האופניים שעומדת להיות מופקת ביוזמתו של חבר המועצה טיומקין על מנת שאלה שמקבלים את מפת השבילים יוכלו גם לקבל מידע בנושא.

לסיום אני רוצה לציין שהצעה זו מוגשת בשיתוף ארגון ישראל בשביל אופניים ובשיתוף הקליניקה לצדק סביבתי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה להודות ליותם אבי-זוהר ולעומר כהן מארגון ישראל בשביל-אופניים, והצוות התל-אביבי שלו, ולעו"ד חן תירוש ולאודי איתן מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל-אביב.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

מה את מבקשת?

גב' זנדברג:

אני מבקשת דיון בהנהלה ולאחר מכן דיון במועצה.

מר לייבה:

כלומר, להעביר לועדת הנהלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-25-

גב' דיין- היו"ר:

מה שאחר כך, זה ההנהלה תחליט. את לא יכולה לבקש.

מר לייבה:

ועדת הנהלה, ואחרי זה מה שיחליטו.

גב' דיין- היו"ר:

את מבקשת להעביר לוועדת הנהלה.

גב' וולנר-גלעד:

אני יכולה להגיב?

עו"ד סלמן:

לא. תשובה מטעם ראש העיר. זה לא דיון.

מר לייבה:

טיומקין ישיב.

מר לדיאנסקי:

אז מה ההצעה?

מר לייבה:

להעביר לועדת הנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

אם יש לכם הצעה אחרת, הצעה אחרת למה? את עוד לא יודעת איזו הצעה התקבלה.

מר טיומקין:

תודה לתמר שהעלתה את הנושא, וזה רק סימן שנושא האופניים הוא היום אישיו בתל-אביב, ואני שמח על כך. והוא באמת נושא. הוא נושא, כשכפי שאת אמר, במרכז העיר כ- 7% רוכבים, אבל צריך לדייק לגבי נתונים. עשינו סקר על 1,015 משפחות ולפי הסקר הזה באמת 5% ממוצע בכל העיר, ובמרכז העיר מעל ל-7% ,ובעיר- תושבי תל-אביב בני 20 ומעלה, לא ילדים. המשמעות היא

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-26-

שכל יום בני 20 ומעלה, תושבי תל-אביב, משתמשים באופניים לעבודה, לעסקים, מעל ל-8,000 זוגות אופניים במספרים אבסולוטיים, כך שזה בהחלט בהחלט משמעותי. אני רוצה לקוות שתוך זמן קצר אנו נצא בפרוייקט של השכרת אופניים, וזה יתן בכלל נופח אחר לגמרי לכל הנושא של שימוש באופניים. נושא הגניבות הוא בעיה, והשאלה היא מה העירייה יכולה לתרום לנושא הזה.

כפי שנאמר, כ-3,000 מתקנים לקשירת אופנים כבר מפוזרים ברחבי העיר, ואני מקווה שעד סוף השנה אנו נכפיל את המספר הזה. זה דבר אחד.

דבר שני: אנו , לקראת סוף יוני-תחילת יולי, יוצאים לקמפיין שיערך חודש עד חודשיים בנושא

השימוש באופנים או רכיבה באופניים. אמנם הוא מתרכז העיקר בחיכוך בין הרוכב והולך הרגל, או הולך הרגל והרוכב- איך מונעים אותו, אבל אני אכניס שם גם פרק שיתייחס לנושא ההסברה-

לכל הנושא הזה של השמירה, קשירה ומניעת גניבות אופניים.

כמו כן, אנחנו מדברים עם המשטרה, יש לנו שיתוף פעולה, אבל הבעיה היא לא כל כך פשוטה, ולצערי יש גניבות ולנו אין סמכויות- לא לעצור גנבים, כמו שגונבים כלי רכב ודברים אחרים, כך שזו בהחלט בעיה.

ודבר אחרון שאני יכול לומר- אנו עומדים להוציא סרייה נוספת של מפות האופניים עם כל השבילים, כשכל הצד האחורי של המפה נותן הרבה הנחיות לגבי התנהגות וכך הלאה. נכניס שם פרק, שוב פעם, שמתייחס לעניין הזה.

אני חושב שאנו בתחום הזה כעירייה, כגורם אזרחי, עושים, אף פעם אין מכסימום, אבל עושים הרבה מאוד, ואין לי שום בעיה שנקיים דיון יותר ענייני בוועדת תנועה וחניה או במסגרת הנהלה, כי צריך להכנס ליותר פרטים- מה ניתן לעשות ומה לא, על מנת שזה יהיה משהו יותר תכליתי.

מר לייבה:

מה אתה מציע?

מר טיומקין:

אני מציע לקיים דיון בועדת תנועה וחנייה.

מר לייבה:

אז אתה מציע להוריד מסדר היום?

מר טיומקין:

אני מציע להחליף את זה, להעביר את זה לועדת תנועה וחנייה, על מנת שיהיה דיון ענייני ולא עוד דיון,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-27-

מר לייבה:

כלומר , הוא מתנגד להצעה שלך אבל מציע משהו אחר.

גב' דיין- היו"ר:

תמי מסכימה להצעתו של מר טיומקין- להעביר, לא לועדת הנהלה כפי שהיא ביקשה, אלא לוועדת תנועה וחניה כפי שמר טיומקין מציע. הוא כמובן עונה בשם ראש העירייה.

גב' דיין- היו"ר:

ניגש להצבעה.

מר לייבה:

מי בעד העברה? אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. דיין

2. ספיר

3. מזרחי

4. כרמלה

5. טיומקין

6. חביבה

7. אסף זמיר

8. יניב

9. רחל

01. מדואל,

פה אחד? פה אחד.

גב' וולנר-גלעד:

אני מבקשת להעלות בקשה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-28-

גב' דיין- היו"ר:

לא. התשובה היא לא.

גב' וולנר-גלעד:

אני מופיעה פה על מפת שבילי האופניים,

גב' דיין- היו"ר:

תופיעי בפני הוועדה.

מר לייבה:

אנחנו נעשה פוסטר גדול ונתלה את זה בכניסה לבנין העירייה, בגדול, בענק.

גב' וולנר-גלעד:

אני חושבת שחברת מועצה שרוכבת על אופניים, אכן מעודדת.

מר לייבה:

ונעשה את זה על רקע בריכת גורדון.

גב' דיין- היו"ר:

כל הכבוד.

מה לעשות עם חברי מועצה שלא יכולים, לצערם? עם המקל, בתור אופן שלישי? בואי, לא, כל הכבוד למי שרוכב על אופניים, ומי שלא יכול- זה מצער.

החלטה: ההצעה מועברת לועדת תנועה וחנייה.

2 .מר יואב גולדרינג- חבר המועצה- סדנאות יצירה- מוזיאון תל-אביב:

(מחיאות כפים של הקהל)

מר גולדרינג:

גבירתי יו"ר, חברות וחברי מועצה נכבדים, מורים ומורות מסדנאות היצירה במוזיאון, תלמידים ותושבים יקרים, שלום לכולכם.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-29-

אני היום מביא למועצת העיר את הנושא של סדנאות היצירה במוזיאון תל-אביב, נושא שיש לו חשיבות מאוד מאוד גדולה, וכשיש בעצם התרחשות שקוראת – תוך שאנו מדברים, שנוגעת לעתידו או לעתידן של סדנאות היצירה.

הסדנאות הוקמו בשנות ה-80 ופעלו במשך שנים רבות בביתן הלנה רובינשטיין.לאחר מספר שנים שהן פעלו שם ובעקבות הזמנה של ראש העירייה דאז העבירו אותם למרכז דובנוב, דובנוב 8 ,ושם הן פועלות כיום. ההעברה של הסדנאות לשם היתה כרוכה בעלות, העירייה הסכימה לשאת בעלות הזאת מתוך מחויבות לחשיבות של המוסד הזה, ומיד אתאר יותר מה יש בתוך הסיפור הזה. גם כשהעבירו את הסדנאות לדובנוב, זה היה מתוך מחשבה שזה קורה עד שבונים את האגף החדש, אבל בהנהלה של המוזיאון עכשיו- שבונה את האגף החדש כיום, כששיבצו את כל הפעילויות שהולכות להיות באגף החדש שכחו את סדנאות היצירה, והן מקבלות שוב את התחושה שמדובר בילד שנשכח, באיזשהו מוסד שהמוזיאון לא הכי חפץ בייקרו, ולכן אנו נקראים כאן להגיב במישנה תוקף, אנו כחברי מועצה וכמי שמתקצב את המוזיאון- לומר את דברנו.

בהרבה מאוד מוזיאונים בעולם, בהרבה מאוד מרחבים עירוניים בעולם בכל מוזיאון יש יחידת חינוך או אגף לחינוך- שאחראי על ההנאה של תושבי העיר מהמוזיאון- שלא רק דרך חוויה של ביקור במוזיאון וצפיה ביצירות. זה דבר שיש בהרבה מאוד מוזיאונים בעולם, והדבר הזה בעצם מאפשר להרבה מאוד תושבים מכל מיני גילאים, מכל מיני השכלות, מכל מיני קבוצות אוכלוסיה, מכל מיני אזורים בעיר, לבוא ולהנות ממש מיצירה אקטיבית, כלומר לנסות לבוא ולהעתיק יצירות, לעבוד עם היצירות, לעבוד עם אמנים בעלי שם בתוך המוזיאון. כלומר יש שם בעצם חשיבות מאוד מאוד גדולה למקום שבו המוזיאון, מעבר לזה שהוא מהווה מרכז תרבותי שאליו מגיעים מכל רחבי הארץ, זה מקום שבו רשמית אנשים , תושבים מתוך העיר מגיעים ונהנים ומופעלים ופועלים בתוך המוזיאון, ויש הרבה מאוד אנשים שעברו בתוך החוגים האלה, כולל עובדי עירייה שאפילו עובדים בקומה שלנו.

מאוד מאוד נכון לדרוש שההנאה של התושבים מהמשאב התרבותי הזה תימשך ותתחזק, ואני אגיע בקרוב להגיד מה אני מציע שיהיה- אפילו בשביל להעמיק עוד את ההנאה שלנו מהסדנאות האלה.

בשנים האחרונות נקלע מוזיאון תל-אביב לקשיים כלכליים, וזה במסגרת גם הבנייה של האגף החדש וגם בגלל שכל מיני בעלי הון דורשי תהילה – שמתן בסתר הפך עבורם למונח נשכח מלב, וברגע שהם שמעו ששמם לא יתנוסס על המוזיאון החליטו לקחת את כספם ולהעביר אותו למקום אחר, אם אפשר מעבר לכביש- שאפשר יהיה לראות אותו תמיד שם- מכון הלב, אבל אנחנו תמיד נוכל להסתכל על התרומה שלא קיבלנו למוזיאון. והמוזיאון אכן נקלע לקשיים, והקשיים האלה מונעים את האפשרות של איזון תקציבי. והעירייה גם מעצמה נקראה לדגל, ובתקציב האחרון שפה אישרתם התקבלה בעצם תוספת של 4 מליון שח' ל-17 מליון שכבר מועברים, ובעצם עובר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-30-

היום 21 מליון מעבר ל-1.5 שעוברים למה שנקרא- שיפוץ והצטיידות. זאת אומרת, האגף החדש היה אמור להיות לפי ההגיון שלי – להיות תחת שיפוץ והצטיידות, לא היה אמור להנות מה-4 מליון– תוספת, אבל אנו רואים שהעירייה כאן עדיין מתקשה לשים את כובד משקלה על המקום שבו היא אומרת- זה חשוב לי במוזיאון, זה חשוב לי במוזיאון וזה חשוב לי במוזיאון- מתוך התפיסה העירונית שלנו.

מרדכי וירשובסקי שאתו שוחחתי- אמר לי למסור את הדברים הבאים: זהו חלק אינטגראלי של מוזיאון עירוני. מוטי עומר לא מתפעל מהמוסד הזה, וזה לא מדקדק לו בנשמה. זו טעות איומה.

נכון היה לצמצם עד יעבור זעם. זו חוצפה שלא תאמן לטעון שהסדנאות זה מקור הגרעון. יושבים מעשירי הארץ בוועד המנהל של המוזיאון, יכולים אנשים יקרים אלה לגייס את הכסף, אני לא מאמין שנעשה מאמץ מירבי כדי לגייס את הסכום הזה. אמרו, אפשר לסגור את זה ונוח להם לסגור. מה שברור- שההנהלה לא רואה בכך חשיבות.

הנהלת המוזיאון הודיעה למורים שבמידה שהם לא יכנסו לכיסם על מנת לממן מכיסם את הגרעון שאליו הגיעו סדנאות היצירה- לא יהיה מנוס לדבריהם, מסגירתן. המהלך הזה , נאמר, מגובה על ידי העירייה. נאמר למוזיאון שהעירייה נתנה גיבוי עקרוני לאפשרות של סגירת סדנאות היצירה, שזה מהלך שערורייתי לחלוטין- שאנו יכולים לוותר כעירייה על דבר שהוא כל כך קריטי במגע של תושבי העיר מכל חלקיה עם האמנות ועם הנכסים התרבותיים שאנו פה מטפחים מכספי התושבים.

יש בסדנאות היצירה פוטנציאל מפוספס. כיום לא לומדים שם כל המכסה שיכולה ללמוד שם, ויש לכך הרבה מאוד היבטים. זה נכון גם בגלל שלא היה מספיק מאמץ בפרסום, בשיווק. בעבר היו מגיעים אוטובוסים מדרום העיר, האוטובוסים האלה הפסיקו. יש מלגות לתושבי דרום העיר, לא מספיק. התעריפים מאוד גבוהים- של כניסה, זה עולה משהו כמו 3,800 שח' לשנה, זה הרבה מאוד. זה מראה מאוד שגם כאשר יש מלגה, זה ברור שזה לא נגיש מספיק כפי שזה היה יכול להיות. יש צורך ברפורמה עמוקה שתביא לידי מימוש אמיתי של פוטנציאל סדנאות היצירה, אולם אי אפשר לשים את הרפורמה הזאת רק על שכרם של המורים, שכך היום מדברת הנהלת המוזיאון.

לכן מוצע שהמו"מ שמתנהל היום בין המורים לבין הנהלת המוזיאון לא ירחף מעליו הצל של הסגירה, כי אנחנו כמועצת העיר נאמר באופן ברור- אנחנו מחויבים לסדנאות היצירה בדובנוב.

(מחיאות כפיים של הקהל)

אנחנו כמועצת העיר מחליטים שאנו מוציאים את רעיון הסגירה מהקו האסטרטגי של ניהול המו"מ מול העובדים. אנו חושבים שצריכה להעשות רפורמה, והרפורמה הזאת צריכה להתבסס על מספר עקרונות. על הגברת הנגישות לסדנאות היצירה בשני מובנים: גם בהורדת התעריפים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-31-

וגם בשיווק ובפרסום, כך שיעלה ה-CAPACITY ,מספר התלמידים שיגיע לסדנאות, וכמובן שהחלק של תקורת הבניין, של העלויות שיש בתחזוקת הבניין תצומצם באופן יחסי.

צריך שתהיה שמירה וחיזוק של מערכת המלגות, שעוזרת לתלמידי הדרום, ואני מקווה שזה יוכל להתאפשר גם ללא הצגת תעודות מסכנות-שזה מושג משפיל בפני עצמו.

צריך שתהיה גם אפשרות לפתוח, על ידי אותו סגל מורים נכבד ויצירתי, גם שלוחות בדרום העיר.

כלומר, אנו לא צריכים הרבה, אנו צריכים חלל, ויש גם חללים בדרום העיר שכבר מופנים לאמנות, אפשר גם אותם להפוך לממש חוגים, שלא מאפשרים רק סטודיו- אלא ממש מגע של התושבים, של ילדי תושבי השכונה- שיכולים להנות מסדנאות יצירה כאלה.

צריך להעצים את היחידה הניהולית של מחלקת החינוך של סדנאות היצירה. היום זה ברור שהם – עם הכלים שיש בידיהם, הם לא מצליחים היום להגיע למכסימום, ויש לשים את ההתאמה שלהם ואת הסיוע העירוני, המקצועי, או כל אחר שצריך- בשביל להגדיל את הרמה של הניהול שם.

וצריך כמובן לחזק את סגל ההוראה. גם סגל ההוראה- אל מול כל האתגרים האלה, צריך להיות מחוזק יותר, צריך להבהיר את הסכמי העבודה אתו, צריך לשמור על הבטחון התעסוקתי שלהם וצריך לאפשר לו לעמוד באתגרים.

(מחיאות כפיים של הקהל)

אני קורא למועצה לקיים דיון, אני חושב שהדבר הזה לא יכול להיות מועבר לאיזושהי וועדה, כי אנו מדברים על דברים שנסגרים עד סוף החודש. לכן אני מאוד מאוד מקווה שאת העקרונות המאוד מאוד מתונים שהצגתי כאן למועצה נוכל לקבל כהצעות החלטה בדיון שנערוך.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

דורון ספיר יענה.

אני רוצה להעיר, וזה בדרכי נועם לחלוטין. החדשים שנמצאים כאן, פשוט לציין שאנחנו לא נוהגים למחוא כפיים בזמן ישיבות מועצה. אז לא הערתי על זה או שהתרתי את זה, אבל אני מבקשת להימנע מזה. תודה רבה.

מר מזרחי:

דווקא כשמוחאים כפיים לדורון את לא מאשרת?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-32-

מר ספיר:

אני מוותר מראש.

גבירתי היו"ר, חברי מועצה. כידוע לכם מוזיאון תל-אביב מסובסד בסכום של למעלה מ-20 מליון שח', לאחר שהוספנו 4 מליון שח' רק בשנה הזאת, וכמובן שכמו הרבה מאוד גופים במשק-

המוזיאון סובל מהמצב הכלכלי, ואנו גם מתקרבים לפתיחתו של האגף החדש שגם יוסיף הוצאות נוספות, ולכן האחריות לפחות מחייבת פעולות של יעול וצמצומים, וכמובן שחלק מהדברים ייבחנו בכל ההיבטים האלה.

אין שום סיבה מקצועית או אחרת כרגע להפסיק את פעילות הסדנאות. אני חושב שמדובר בפעילות מבורכת. אני נפגשתי עם המורים והתרשמתי , גם מהמורים וגם מנציגי ההסתדרות-

נציגי המורים, וגם התרשמתי באופן עמוק מהבעיה וגם למדתי אותה לעומק. אני חושב שבאמת יש מספר נושאים שחשוב לטפל בהם כדי להביא את כל הנושא הזה לאיזון תקציבי. עם זאת אני חושב שנושא השכר, הנושא שמדובר בו ומטופל על ידי צוות מו"מ מטעם המוזיאון- הוא לא נושא לדיון בפני מועצת העירייה. הנסיון, לפחות שלי והנסיון גם של אחרים מלמד- שכל התערבות כזאת במערכת יחסי עבודה מביאה בסופו של דבר לתוצאות יותר לא טובות מאשר טובות, ואני חושב שצריך להמשיך ולאפשר לצדדים לנהל מו"מ כדי לפתור את הסכסוך ביניהם- תוך רגישות מירבית לצרכי העובדים מחד ולצרכי המוזיאון מאידך. אני חושב שהמועצה יכולה להתאחד סביב הקריאה הזאת, הכל במטרה כדי להמשיך את הפעילות המבורכת של מרכז החינוך ע"ש מאירוף.

ואני רוצה לומר שנושא הסגירה של הסדנאות האלה לא עומד כרגע על סדר היום, ולכן אין טעם בהצעה שלך. אין שום דיון בסגירה ולכן אין טעם לדון בלא לסגור. אני רוצה לומר ששוחחתי גם בשעות האחרונות עם נציגי ההסתדרות שמנהלים את המו"מ והתרשמתי שיש איזושהי התקרבות. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר הכל יגיע לידי הבנה ולידי סיכום, ולאור האמור לעיל אני מציע להוריד את הנושא מסדר יום.

ק ר י א ה מ מהקהל

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, אני מבקשת לא להפריע מהקהל, יש לכם דובר טוב מאוד

מר גולדרינג:

מאוד מקובל מה שגרסת. השאלה שלי היא- האם אנו יכולים להסיר את הגיבוי העירוני שיש-

מרעיון הסגירה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-33-

מר ספיר:

אני חוזר ואומר, הנושא נמצא במו"מ,

מר גולדרינג:

איום הסגירה.

מר ספיר:

אין כרגע איום של סגירה על המקום, ולכן אין טעם לדון בסגירה. אם יהיה איום כזה של סגירה או אם יחליטו על סגירה,

ק ר י א ה מ ה ק ה ל

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, אני ממש לא רוצה להוציא אנשים.

מר ספיר:

אם יחליטו על סגירה, תמיד נוכל לשוב לפה ולדון בזה.

מר גולדרינג:

כלומר, אנו היום יכולים להחליט על זה שאין סגירה?

מר לייבה:

לא מחליטים.

מחליטים להוריד מסדר היום, זה מה שמחליטים.

מר ספיר:

אנחנו מחליטים להוריד את זה מסדר היום, וקוראים לצדדים לנהל מו"מ- תוך רגישות לצרכי העובדים מצד אחד ולצרכי המוזיאון מצד שני, כפי שאמרתי. אני חושב שזה בסופו של דבר אולי יתן איזה מסר לצוותי המו"מ- כדי שיקדמו את העניין בצורה רצינית וטובה. אני חושב שזו ההצעה הכי טובה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-34-

מר גולדרינג:

ללא איום סגירה.

מר ספיר:

אמרתי שוב: כרגע אין שום איום של סגירה לפי מה שאני יודע, על הסדנאות האלה.

מר גולדרינג:

אני קיבלתי מהסמנכ"ל לתכנון פרוטוקולים של ישיבות שאומרות שיש גיבוי להחלטה הזאת ולכן,

מר לייבה:

יש מטרה אחת- שבית מאירוף יהיה מאוזן מבחינה תקציבית ואז אין שום איום של סגירה. זה כל מה שצריך. זה הכל. וברגע שהוא יהיה מאוזן לא יהיה שום איום של סגירה והוא יעבוד לנצח.

מאוד פשוט.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

ההצעה להצבעה – להוריד את זה מסדר היום של המועצה הזו, ולהסתפק בתשובה של דורון ספיר. מי בעד?

אני מבקשת, אנו לא בדיאלוג עם הקהל.

מי בעד להוריד עכשיו את ההצעה מסדר היום ולהסתפק בתשובתו של דורון ספיר.

מר לייבה:

מצביעים.

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. דיין רחל ראובן

2. ספיר מדואל מיטל

3. מזרחי יואב תמר

4. כרמלה יעל אחמד

5. טיומקין נוח חנה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-35-

6. אסף עומר דן

7. יניב

8. גפן

9. בביוף

בעד -9 חברי מועצה, נגד- 6 חברי מועצה, נמנעים -6 חברי מועצה

גב' דיין- היו"ר:

ההצעה ירדה בהצבעה מסדר היום.

החלטה: ההצעה הורדה מסדר היום.

מר נוח עפרון- חבר המועצה- הקמת מועצה לאקולוגיה עירונית בתל-אביב יפו

מר מדואל:

ההצבעה היתה שמית?

מר לייבה:

כן. שמעת. הקראתי את השמות.

מר עפרון:

נתחיל עם מה שאנו כבר יודעים בוודאות. אנחנו יודעים בוודאות שאכפת לאנשים רבים בעיר הזאת מהחי והצומח סביבם. אכפת לאנשים מעצים שכורתים, אכפת לאנשים אם משקים מרבדי דשא, אכפת לאנשים אם מאכילים חתולי רחוב או לא, אכפת לאנשים אם ציפורים מקננות מחוץ לחלונם או לא. אנו יודעים גם שתושבי תל-אביב יפו דורשים להיות מעורבים.

אנחנו יודעים את מה שמנוסח היטב במסמך חזון העיר, ואני מצטט- ששיתוף ציבור הוא כלי מרכזי ביצירת איכות חיים גבוהה בעיר. אנו יודעים שבעזרתו מתחזקת תחושת השייכות והמחוייבות של תושבי העיר מחד גיסא, ושמתעצמת מחוייבות העירייה כלפי הציבור בעיר מאידך גיסא. אנו יודעים ששיתוף ציבור מהווה ביטוי מוחשי ליישום ערכי הדמוקרטיה בחיי היום-יום.

אנו יודעים כי עיר המתנהלת בעזרת שיתוף הציבור הופכת להיות בית לתושביה. סוף ציטוט. עד כאן מתוך חזון העיר. אנו יודעים גם שתושבי תל-אביב -יפו הם יצירתיים בטרוף, בעלי יוזמה ותושיה בלתי צפויות ומפתיעות. לפעמים נדמה שבכל מגירה בעיר הזאת יש תכנית מגירה, תכנית לקומפוסט, לגינה קהילתית, לנטיעה בגג, לחוגי טבע עירוניים וכו' וכו' וכו'. אנו יודעים גם שהעיר זקוקה ליוזמות האלה, ושרק דרכן היא תוכל לפרוח-תרתי משמע, משום שאנו יודעים שאנו כולנו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-36-

ניצבים בפני אתגרים אקולוגיים הולכים וגדלים: מחסור במים, מחסור שטחים ירוקים בתוך עיר שאוכלוסיותה גדלה, מחסור בכסף בעקבות מיתון עולמי. בכדי לשמר ולשפר את המרקם האקולוגי בעיר אנו זקוקים לאנרגיות, לתושיה, ליצירה ולמסירות של תושבי העיר. אנחנו כולנו יודעים את הדברים האלה בוודאות, הן אמיתות כל כך מוכרות, הן כמעט בנאליות. ההצעה שאנו מציעים מוצעת לאור אמיתות אלה, היא נבנית על בסיס מודלים שקיימים בצורות שונות במקומות רבים בעולם- באמריקה, באירופה, באסיה, באוסטרליה, מודלים עם שמות כמו-

Collaborative Environmental Management ,Citizens Environmental Advisory Panels , Tree councils ,City Ecology Councils ,וכיוצא באלה.

המבנה של המועצה המוצעת הוא לא מתוחכם ומטרתה היא פשוטה. כמו שכתוב במסמך בידכם-

המועצה לאקולוגיה עירונית תוקם על ידי העירייה והיא תכלול נציגים ממספר מגזרים:

א. נציגים בכירים ממחלקות העירייה האמונות על שמירת פיתוח ותחזוקת השטחים

הירוקים בעיר, כולל תכנון, שפ"ע, בת"ש, חינוך ואיכות הסביבה.

ב. נציגי הארגונים הסביבתיים הרלבנטיים-החברה להגנת הטבע, קק"ל, אדם טבע ודין

ואחרים.

ג. בני נוער, נציגי תנועות הנוער ומועצות תלמידים

ד. נציגי תושבי העיר על פי מפתח אזורי.

המועצה תיפגש מידי חודש בקרוב.

מטרת המועצה היא לכונן זירת דיון ציבורית ופתוחה על כל מה שקשור לגינות, פארקים עירוניים, טבע עירוני, שטחים פתוחים, נטיעה, גיזום וכריתת עצים בעיר.

בזירה הזאת, גופים שונים בעירייה יציגו לתושבים תכניות לגבי שטחים ירוקים בעיר, בדומה אולי למה שקורה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בכל הקשור לבנייה בעיר. וכמובן, בזירה הזאת, תושבי העיר יציגו לנציגי המחלקות בעירייה רעיונות ויוזמות שמקורם בקהילה עצמה-

לפיתוח, טיפול ותחזוקה בשטחים האלה.

המועצה גם תקדם את החינוך. היא תעודד מעורבות של תושבים בשמירה על שטחים פתוחים בעיר, היא תשתף תושבים בשאלות שכרוכות בהקמה ואחזקה של גנים ציבוריים. חשוב להדגיש שהמועצה אינה תחליף ולא מטרתה להחליף את מוסדות ניהול התכנון העירוניים הקיימים. היא נכנסת למלא חלל הקיים בין שלבי ייזום, תכנון ואישור, שבו מגיע לתושבים להביע דעתם ולהישמע. מה שנעשה היום באופן אד-הוק במקרה הטוב ייעשה על ידי המועצה לאקולוגיה עירונית באופן מסודר, סדיר, נגיש ושקוף.

התאור הזה הוא כללי מידי ובכוונה. אנו מציעים שהמבנה המדויק והסופי של המועצה ייקבע במשך חצי השנה הקרובה בתוך וועדת שפ"ע בראשות סגנית ראש העירייה מיטל להבי,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-37-

ובהתייעצות עם סגן ראש העירייה– פאר ויסנר יו"ר הועדה לאיכות הסביבה, ועם חבר המועצה ראובן לדיאנסקי- יו"ר הועדה לבעלי חיים וטבע עירוני, וכל אחד אחר שמעוניין ליטול חלק, כולל כמובן החברה להגנת הטבע, קק"ל, אדם טבע ודין וכו', וכמובן נציגי תושבים.

עד תום השנה האזרחית אנו נחזור למועצה עם הצעה מפורטת.

אם תאושר, המועצה יכולה להיפגש לראשונה כבר לפני ט"ו בשבט הקרוב.

שוחחתי עם הרבה מכם, הרבה מחברי המועצה בימים האחרונים והתרשמתי לרוב מהתמיכה שהבעתם.אחד מכם הביע חשש שהמועצה היא מיותרת, משום שתפקידה כבר ממולא על ידי הוועדה לאיכות הסביבה, אתם תוכלו לנחש מי זה היה. אך המועצה לא תתנגש בעבודת הוועדה, היא רק תשלים את הוועדה.

מר מסלאווי:

מי זה היה?

מר עפרון:

לפי פקודת העיריות- הוועדה לאיכות הסביבה אחראית ליזום ולתכנן פעילות לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בר קיימא של הסביבה. זו מטלה גדולה מאוד כשלעצמה, מבלי שהוועדה תנסה להפגיש בין תושבים שמעוניינים להתנסות בקומפוסט, ואנשי מקצוע בעירייה שיכולים לעזור להם, מבלי שהיא תדון בעצי הסיסאם באבן גבירול ומבלי שהיא תדון בתכניות הגיזום בשד' ח"ן. המועצה תעשה משהו שלא הוועדה לאיכות הסביבה אמורה לעשות ולא כל גורם אחר היום. משהו שיחסוך לתושבים רבים תסכול מיותר, חסר תועלת ורב. משהו שיגייס את התושבים למען העיר ומשהו שיגייס את העירייה למען התושבים.

ולסיום, בתי דרה שלומדת בכתה ח' בבית הספר לאמנויות, לא מזמן סיימה עבודת מחקר על ככר רבין, נושא שהיא בחרה אולי משום שאביה נמצא לרוב בבניין ליד. כבר בתחילת תכנון הככר, היא כתבה , היה ברור לחבר השופטים שצריך להיות קשר הדוק בין בניין העירייה לככר שניצבת למרגלותיו. מיקומה של הככר ליד הרשות השפיע על אופיה מהתחלה. הככר היתה מקום למסיבות מטעם העירייה, אבל בעיקר להפגנות מאורגנות נגד העירייה.מרכז להתקהלות ספונטנית של אזרחים המוחים נגד המדיניות של העיר. בניין עירייה לא יכול למלא את תפקידו, כך סברו השופטים, בלי הדברות מתמדת, לפעמים שלווה ולפעמים מתוחה וכעוסה בין נבחרי העיר- שעובדים בו, לבין התושבים אשר בחרו בהם. משה עמיעז- מהנדס העיר וחבר בחבר השופטים של התחרות לבניית העירייה הסביר, ודרה מצטטת אותו, תכניתו של מנחם כהן עניינה את חבר השופטים מתחילת הבדיקה, בעיקר עקב הפיכתו של בית העירייה החדש למרכז עירוני

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-38-

מיוחד בגלל הצמדתו למרכז מלכי ישראל. יש לשער כי בשנים הקרובות, עם סיום בניית הבניין והככר, תהפוך הככר למען טרפלגר סקוור של תל-אביב.

עד כאן הבת שלי דרה.

מה שההצעה בפניכם מציעה היא לבנות טרפלגר סקוור חדשה. עוד ככר מלכי ישראל, מקום בו הדברות מתמדת בין העירייה לבין תושבי העיר, הדברות שפרנסי העיר פיללו לה לפני יובל, שההדברות הזאת תתקיים בכל הנוגע לחי והצומח בעיר. מה שהיא מציעה- זה לרתום את יצירתיותם המופלאת והבלתי נלאית של תושבי תל-אביב לטובת עיר ירוקה יותר, נוחה יותר, בריאה יותר ופתוחה יותר לכולם. מה שהיא מציעה היא לרתום את העירייה לפיתוח אקולוגי שיתופי יותר, קשוב יותר ולכן טוב יותר.

תנו לי ולמיטל ולראובן ולפאר, ולכל אחד אחר שמעונין ליטול חלק- לפתח את ההצעה וליישם אותה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

מה אתה מבקש?

מר עפרון:

זה רשום פה.אני מציע שוועדת שפ"ע. זה כתוב פה.

גב' דיין- היו"ר:

אתה יכול לסיים בהצעה מה אתה מציע.

מר עפרון:

הנה הצעת ההחלטה: מועצת עיריית תל-אביב רואה בחיוב.

לא לדון. אני מחפש להעביר את הנושא לבדיקה וליבון רעיונות, לקידום הנושא וועדת שפ"ע.

הצעה מפורטת וישומית תוגש לאישור המועצה לא יאוחר מ- 31.12.2009 .

גב' דיין- היו"ר:

אתה מציע להעביר לוועדה. ההצעה שלך היא להעביר לועדת שפ"ע.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-39-

מר ספיר:

חברי מועצה: כידוע לכם קיימים גופים רבים, שונים ומגוונים, הן גופים פנים עירוניים כמו

הוועדה לאיכות הסביבה, ועדת שפ"ע וועדות אחרות, והן גופים חוץ עירוניים שחלק מהנציגים יושבים כאן- אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, והפורום הירוק, וחיים וסביבה- שזה ארגון הגג, וגופים נוספים שהם בעצם כוללים בחובם או פעילים בכל תחומי הדברים והנושאים שתארת זה עתה.

אני בהחלט חושב שהמוסדות המתאימים לדון בנושא, כפי שאמרת, הם או הוועדה לאיכות הסביבה או ועדת שפ"ע, אחת מהוועדות האלה. מה שאני מציע, שפשוט תעלה את ההצעה באחת מהוועדות האלה, והוועדות האלה ידונו בהצעה להקים את המוסד הזה או לא. אם הן תחלטנה להעלות ולאשר את זה או לקרום סביב זה עור וגידים, תתכבדנה הוועדות ותבאנה את זה לכאן, ואז נוכל להקים את זה.

מר עפרון:

אז למה אתה לא תומך?

מר ספיר:

אני אומר , אני לא יכול לתמוך. אני מציע שזה ידון בוועדות האלה.

מר עפרון:

גם אני מציע.

גב' דיין- היו"ר:

התקבל.

מר ספיר:

אז יפה, במחילה מכבודך. אתה חבר באחת הוועדות האלה? יש לך נציגים באחת הוועדות האלה?

נציגך בוועדות האלה יעלו את הנושא בפני הוועדות האלה, ישנה הוועדה בראשות מיטל- שהיא ועדת שפ"ע אם אני לא טועה, ישנה הוועדה לאיכות הסביבה ברשות פאר ויסנר, תעלה את ההצעות בפני הוועדות האלה, אם הן תחלטנה להעלות את זה לדיון פה ולאשר את זה ולקרום סביב זה עור וגידים-בבקשה, יביאו את זה לפה. אם לא,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-40-

מר לייבה:

אתה מציע להוריד את זה מסדר היום? מה אתה מציע?

מר ספיר:

אני מציע בשלב זה להוריד מסדר היום, כי אני לא יודע מה זה ואני רוצה שזה ידון בצורה רצינית.

אם אתה רוצה שזה ידון בצורה רצינית, תעביר את זה לוועדות האלה,הוועדות תדונה בזה, אני מציע לוועדות האלה לדון בזה ולהחזיר את זה לפה.

מר עפרון:

זה מה שאני מציע.

מר ספיר:

אני מציע את זה בדרך אחרת.

מר עפרון:

אני מציע שנצביע לדון בזה.

מר ספיר:

אם הוועדות תחלטנה לא לדון בזה, מה לדון? מה אנו נחליט שנדון.

מר לייבה:

נוריד את זה מסדר היום.

מר לדיאנסקי:

ערב טוב. אני חייב,

עו"ד סלמן:

לדיאנסקי, אתה לא נואם עכשיו. יש תשובה אחת להצעה.

מר לדיאנסקי:

יש לי הצעה אחרת, אדוני,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-41-

מר לייבה:

אבל הוא הציע את ההצעה הנגדית.

מר לדיאנסקי:

סליחה, אתה לא תרשה לי להגיד ערב טוב לאנשים?

תן לי רגע לומר את מה שאני רוצה לומר-בלי לשים לי מגבלות.

גב' דיין- היו"ר:

לא, אתה לא יכול חופשי, אתה לא יכול חופשי לקחת מיקרופון. אתה יכול להציע הצעה שלא הוצעה כאן.

מר לדיאנסקי:

יעל דיין, יו"ר המועצה, אמרתי ערב טוב, עוד לא התחלתי לומר שום דבר.

גב' דיין- היו"ר:

נתתי לך את האפשרות לעלות, בשביל להציע,

עו"ד סלמן:

אני אומר לך,

מר לדיאנסקי:

זה שאתה אומר, אני מכבד את דעתך אבל לא מסכים אתך. יש פה מנהלת הישיבה, יו"ר המועצה, תודה.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת, אם יש לך הצעה שונה מההצעות שהוצעו כאן, ביחס למה שאנו הולכים להצביע. אם יש לך הצעה שונה להצבעה, בבקשה.

מר לדיאנסקי:

ההצעה השונה היא כזו: לפני כן אני רק אומר שנוח שוחח אתי לפני ההצעה שהוא העלה, ואני

רוצה להציע שבמקום שבהצעת ההחלטה ייאמר שהמועצה רואה בחיוב הקמת מועצה אקולוגית,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-42-

אני מציע להעביר את ההצעה לועדת שפ"ע, אך בלי ההמלצה של המועצה כמי שרואה בחיוב הקמת מועצה.

גב' דיין- היו"ר:

זה מובן.

מר לייבה:

דורון אבל ביקש להוריד את זה מסדר היום.

מר לדיאנסקי:

דורון ביקש, ואני מבקש אחרת. ההצעה שלי היא להעביר את זה לועדת שפ"ע, אך לא עם ההמלצה שהמועצה רואה את זה בחיוב, נקודה.

גב' דיין- היו"ר:

אין המלצה. העברה לוועדה זו העברה לוועדה.

מר לייבה:

העברה לוועדה זו העברה לוועדה, בדיוק.

גב' דיין- היו"ר:

פשוט להבהיר, כי זה לא כל כך מסובך. אנו מעמידים להצבעה את האפשרות להעביר את הצעתו

של נוח לוועדה, זה מה שעומד להצבעה.

מר ספיר:

ההצעה היא להוריד מסדר היום. ההצעה היא להוריד מסדר היום. אפשר להעביר- או לוועדת שפ"ע או לועדת איכות הסביבה.

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, אבל עד עכשיו הצבענו, כאשר זו היתה הצבעה לוועדה- לא הצבענו להוריד ואחר כך להעביר, זה הולך יחד.

בואו, משהו לא ברור כאן? דורון? אסף?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-43-

ק ר י א ו ת

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, זה לא עומד על סדר היום, זה יורד מסדר היום ועובר לוועדה, מה לא ברור כאן? אפשר להצביע.

מר לייבה:

O.K מי בעד להוריד?

גב' דיין- היו"ר:

להוריד ולהעביר לועדה.

קריאה:

אין להוריד ולהעביר.

מר לייבה:

גם להוריד וגם להעביר? יש דבר כזה? יש כזה דבר?

עו"ד סלמן:

אפשר להצביע- או להעביר את הנושא לוועדת משנה או להוריד אותו מסדר היום, או לקיים ישיבה במועצה, או החלופה הרביעית זה? אני אגיד לכם תכף.

מר לייבה:

להנהלה.

מר ספיר:

להעביר להנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

תחליטו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-44-

עו"ד סלמן:

בסדר, זה האפשרויות שיש.

מר ספיר:

אני מציע, ההצעה שלי היא להוריד את הנושא מסדר היום.אמרתי שאין לי התנגדות שהנושא הזה יידון- או בוועדת שפ"ע או בועדת איכות הסביבה- לפי העניין. יו"ר אחת הוועדות יעלו את זה לפי רצונם. אם מיטל תרצה- תעלה את זה, אם פאר ירצה- יעלה את זה, או ששניהם ירצו- יעלו את זה וידנו בזה.

תודה רבה.

ק ר י א ו ת

עו"ד סלמן:

תעמידי את זה להצבעה.

קריאה:

4 הצעות.

גב' דיין- היו"ר:

לא. יש שתי הצעות. שתי ההצעות הן בהנחה שזה למעשה הצעה אחת, אבל אני אעשה שתי הצבעות. הצבעה ראשונה היא- להוריד את זה מסדר היום . אם יש רוב להוריד את זה מסדר היום- לפי מה שדורון ספיר אמר, אז זה יורד מסדר היום, ואז היוזמה להעלות את זה לוועדה-

כמו שגם אני בראשות וועדה, אני שמעתי דברים כאן ואני אציב אותם על סדר היום של הוועדה בראשותי. שמעו. פאר איננו כאן, אני אבקש להעביר לו את ההצעה.

מר ספיר:

דובר על שתי וועדות.

גב' דיין- היו"ר:

גם אליו, וכמובן למיטל שנמצאת כאן, והם יחליטו. מבחינת המועצה וההצבעה- ההצעה שעומדת כאן,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך ב' סיוון תשס"ט (25/05/09 )

-45-

קריאה:

לאחד את שתי ההצעות.

גב' דיין- היו"ר:

או להעביר לשתי הוועדות.

מר לייבה:

או להעביר לשתי הוועדות. קודם כל- מי בעד להוריד מסדר היום.

גב' דיין- היו"ר:

זה ממש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]