פרוטוקול ישיבת מועצה מס 10

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המנין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/2009 )

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ח. אבי גיא

ש. אגמי

י. בן-יפת

ש. גפן

א. גלעדי

ר. גלעד וולנר

י. גולדרינג

נ. וולוך

פ. ויסנר

י. ויצמן

ש. זעפראני

ר. חולדאי

א. זמיר

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

ד. להט

א. מדואל

ש. מסלאוי

ש. מזרחי

א. משהראוי

א. סולר

ד. ספיר

ע. סיקסיק

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

ב. בביוף

ח. תמיר

נ. לוברט

כ. עוזרי

נכחו בישיבה:

מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, ח. הורוביץ, מבקר העירייה, ע. וינברג, ע' רה"ע, א. וינר, ס' בכירה

ליועמ"ש, ר. זלוף, סמנכ"ל תפעול, א. כהן, ע' דובר העירייה, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה,

ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוין, מנהל אגף התרבות והאומנויות, ע. סלמן, יועמ"ש,

ס. פריימן, ס' גזבר ומנהלת אגף התקציבים, ג. פריאל, משנה ליועמ"ש ועובדי משרד מבקר

העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה 18:10

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-2-

סדר היום:

1. שאילתות; (עמ' 3)

2. אישור סדר היום; (עמ' 18)

3. דברי ראש העירייה; (עמ' 42)

4. פרוטוקול ועדת נכסים מס' 3/2009 ;(עמ' 48)

5. פרוטוקול ועדת כספים מס' 7/2009 ;(עמ' 66)

6. פרוטוקול ועדת כספים מס' 8/2009 ;(עמ' 78)

7. פרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3/2009 ;(עמ' 83)

8. הצעת חוק עזר לתל אביב– יפו (שילוט) (תיקון מס' 2) ,התשס"ט – 2009 ;(עמ' 87)

9. בקשה לאישור ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים לאחר ביטול פרק ב' למכרז

מס' 281/08 לאספקת ביגוד ייצוגי לעובדי העירייה, מקבלי קהל; (עמ' 88)

01. מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; (עמ' 90)

11. החזר הוצאות משפט– דוד אלישקוב; (עמ' 100)

21. מינויים ושינויים בועדות עירוניות; (עמ' 102)

31. נאומים מהמקום; (עמ' 103)

41. הודעה אישית; (עמ' 106 )

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-3-

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת לפתוח את ישיבת המועצה. חברי המועצה המשתתפים, אני מבקשת לשבת.

אני פותחת את ישיבת המועצה, מועצה מן המניין מס' 10 , 6.7.2009 .אני מבקשת, היועץ המשפטי, חברי מועצה, חברות מועצה, אנחנו מתחילים את הישיבה. אני רוצה להזכירכם שבתום הישיבה הזו אנחנו נעבור ברצף לישיבה שלא מן המניין- לאישור דו"ח ביקורת 2007 ואני מבקשת מהנוכחים להשאר גם לישיבה השניה, והייתי מעזה לבקש גם להתחשב בעובדה שיש לנו 2 ישיבות כדי שנחסוך ככל האפשר בזמננו.

ראש העירייה- תשובה לשאילתות.

71 .שאילתות

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים

שאילתה מס' 39 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג מתאריך 29.6.2009 .

תשובת ראש העירייה:

הנושא הוא כבד משקל. בשנים האחרונות הושם דגש רב על הנושא והושקעו משאבים רבים, כ-30 מליון שח', לצורך חידוש והוספת תאי שרותים ציבוריים בכל רחבי העיר, כולל בפארקים וגינות, שווקים ורצועת החוף. בימים אלה אנחנו מסיימים עבודת מטה להכנת מפה לשרותים הציבוריים ברחבי העיר ולשלטי הכוונה במרכז העיר ובלב העיר. המפה תפורסם גם באינטרנט לתושבים ובשלב מאוחר יותר תודפס מפה שתעמוד לרשות התושבים באתרי התיירות ובמוסדות העירייה השונים.

בנוסף, החל מתחילת שנת 2009 הורחבו שעות הפעילות של מערך האחזקה של השרותים הציבוריים עד השעה 19.00 ובמקומות מסויימים גם עד שעה 22.00 .

שאילתא מס' 40 של חבר המועצה,

גב' דיין- היו"ר:

שאלת הבהרה.

מר גולדרינג:

שאלת המשך.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-4-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מתי פעם יסתפקו בתשובה? כן.

מר גולדרינג:

אני רוצה לשאול לגבי מדרון יפו, השיפוצים הנרחבים שנעשו שם אף על פי שלא עברו את ההיתרים הנדרשים, נעשו שם התקדמויות מאוד משמעותיות, אבל שרותים ציבוריים- אני מבין שהם עדיין אפילו לא בתכנון שם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו נשמח לקבל מחבר המועצה יואב גולדרינג הצעות ואנחנו נדון בהן בהתאם.

מר גולדרינג:

תודה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתא מס' 40 של חבר המועצה יואב גולדרינג.

תשובת ראש העירייה:

העירייה נדרשת לאיזון יומיומי בין חופש הביטוי בדרך של השימוש במרחב הציבורי לבין איכות חייהם של התושבים. מידי חודש בוחנת העירייה עשרות בקשות לאישור שימוש במרחב הציבורי, ומנגד מתקבלות בעירייה עשרות תלונות בגין מטרדים הנגרמים מאישורים שניתנו על ידה. מדובר בהיקפים שאין להם אח ורע בערים אחרות בארץ. לציין שרק השנה, עד לסוף חודש מאי אושרו 107 בקשות לשימוש במרחב הציבורי.

מר גולדרינג:

עוד שאלה בבקשה. האם אתה יודע כמה סורבו והאם אתה יכול להגיד משהו יותר מאשר תאור התופעה לגבי איך נוכל לדאוג לזה שהמימוש של הזכויות הדמוקרטיות אכן יישאר בעיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע כמה סורבו, אני יודע שאין מקום בארץ שבו משתמשים ומקבלים אישורים כמו בעיר תל-אביב-יפו. אני אומר עוד פעם- אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאפשר לכל אחד לבטא את עצמו בעיר שלנו, שהיא עיר פלורליסטית שאנחנו מאפשרים בה לפתח. אין לי תשובה כמותית שבמסגרתה אני יכול לספק איזה משהו שאין לי אפשרות לספק אותו.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-5-

מר גולדרינג:

ובכל זאת אתה יודע שתל-אביב היא הראשונה בארץ,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ובכל זאת זאת התשובה.

שאילתה מס' 41 של חבר המועצה מר אהרון מדואל מתאריך 29.6.2009

תשובת ראש העירייה:

החלטת מינהל החינוך בנוגע לרישום התלמידים וההסעות בבית הספר הממ"ד עציון נתקבלה מתוך ראית טובתה של מערכת החינוך בעיר כולה, והיא מסתמכת על קיומו של מענה איכותי לתלמידי הממ"ד משכונת נווה אליעזר בבית הספר הבעש"ט.

יתרה מכך, במקרים פרטניים של איחוד משפחות התחשב המינהל ואיפשר רישום לילדים שאחיהם או אחיותיהם לומדים בבית הספר עציון.

ילדים אלה יוכלו לעשות שימוש בהסעות הקיימות על בסיס מקום פנוי ומינהל החינוך יתחשב ויבחן בצורה פרטנית כל מקרה לגופו.

מר מדואל:

סליחה. בבעש"ט קיימים שני גני חובה המונים 40 ילד. מתוך אותם 40 ילד נרשמו השנה רק 4 ילדים לבעש"ט. הם גני ההמשך של בית הספר. רק 4 ילדים, 10% .למה העירייה מאלצת ילדים מגנים אחרים שבמשך כל השנה הוכוונו לבית הספר עציון, להרשם לבעש"ט.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא הבנתי את השאלה ולכן אינני מסוגל לענות עליה. אני לא הבנתי את השאלה ולכן אני לא יכול לענות עליה.

מר מדואל:

אתה רוצה, אני אסביר את השאלה. אני אומר שבבעש"ט יש 40 ילדים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בעש"ט הוא אזור הרישום של הילדים האלה.

מר מדואל:

אבל יש 40 ילדים בגן חובה.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-6-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בעש"ט הוא אזור הרישום של הילדים, יש מה שנקרא אזורי רישום בעיר במערכת החינוך.

מר מדואל:

במשך כל השנה הם הוכוונו בביקורים לבית ספר עציון. כל השנה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מר מדואל, זאת התשובה.

שאילתה מס' 42 של חבר המועצה מר מדואל.

עיריית תל-אביב -יפו מעניקה לכלל נבחריה אמצעים ושרותים שהם הרבה מעבר לנדרש על פי החוק, וזאת מתוך הכרה בחשיבות תפקידו של חבר המועצה, כולל אתה, ומתוך רצון לאפשר לו לבצע את המוטל עליו.

בהתאם לצורך וכאשר מטילים על חבר מועצה או על סגן ממלא מקום ראש עירייה תפקידים נוספים, מעמידה העירייה לרשותם שרותים מתאימים, כולל כוח אדם.

מאחר ועסקינן בעובדים שמרביתם גם קבועים , הרי שלעיתים ייתכנו מקרים בהם גם לאחר סיום התפקיד הדורש כח אדם נוסף, נותרים באופן זמני או עקב נסיבות אישיות עובדים בלשכות הנבחרות הממתינים לשיבוץ חדש.

מר מדואל:

סליחה, פה בעצם לא ענית על השאילתה. ביקשנו לדעת מיהם אותם חברי מועצה, כמה עוזרים יש לכל אחד. קיבלנו פה פרוט כללי ולא מספק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא עונה במסגרת שאילתה תורה שלמה. נתתי לך את התשובה וזאת התשובה.

שאילתה מס' 43 של חבר המועצה מר נוח עפרון:

אתה פה?

מר עפרון:

כן כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

או. שלום.

כידוע הקרקע הינה בבעלות וחזקת מינהל מקרקעי ישראל.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-7-

למרות עמדתנו, ממ"י עדיין מתנגד לאפשר לעירייה לבצע במקום גינה ציבורית, בין היתר בשל נושאים משפטיים שיש לנו עם הזכיין שזכה במכרז מטעמו. יציין כי עמדת העירייה וכן החלטת הוועדה המקומית מונעים הקמת חניון במקום. אנחנו במגעים על מנת להסדיר את הסוגיה ולכשתוסר התנגדות ממ"י ניתן יהיה לקדם את ביצוע הגינה.

מר עפרון:

כן, יש לי שאלה.

האם אוכל או נוכל לקבל העתק של המסמך של ממ"י בו מובעת ההתנגדות,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סליחה, אם אתה רוצה שאני אבין אותך תרחיק קצת את המקרופון.

מר עפרון:

סליחה, סליחה. האם אוכל לקבל העתק של המסמך שבו ממ"י מביעה את ההתנגדות שלה להקמת הפארק?

מר לייבה:

אין מסמך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין מסמך כזה.

מר עפרון:

אז איך אנחנו יודעים?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אומרים לי, בדיונים, יש בעיה, לא נותנים לי אישור.

מר עפרון:

והואיל והעירייה היתה בכל זאת מסדירה את הגן בהתאם להחלטת הוועדה, מה היה קורה?

שותלת את הגן, בונה את הגן, עושה את הגן.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-8-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא מצליח להבין מה השאלה.

מר עפרון:

סליחה.

גב' דיין- היו"ר:

אתה רוצה לחזור?

מר לייבה:

אולי תדבר בלי זה, יותר קל.

מר עפרון:

אם העירייה היתה בכל זאת בונה את הגן,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

העירייה לא יכולה לבנות גן באופן בלתי חוקי.

מר מדואל:

העירייה בונה בשטחים פתוחים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

העירייה לא יכולה לבנות באופן בלתי חוקי.

מר לייבה:

שטח פרטי, מה זאת אומרת?

מר מדואל:

מדרון יפו.

גב' וולנר-גלעד:

כיצד אתה מסביר,

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-9-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מדרון יפו, קיבלנו את אישור המינהל וביצענו את העבודה כחוק. וכל מי שמדבר, מדבר בלי להבין על מה הוא מדבר, וזה לא חדש אצלנו, אבל לא חשוב.

גב' וולנר-גלעד:

העירייה, עד כמה שידוע העירייה נוטעת בשטחים פרטיים,

גב' דיין- היו"ר:

רחל, בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 44 של חבר המועצה מר נוח עפרון.

מהנדס העיר ומנכ"ל העירייה מצויים במגעים עם מינהל מקרקעי ישראל בסוגיה הנידונה ועל הפרק עומדות מספר הצעות ישימות. לכשיסוכמו הדברים, הם יובא בפני המועצה והוועדה המקומית.

רבותי, אני משתדל להביא את הדבר לידי סיום, דיבורים לא יעזרו כאן. זה דורש עבודה מול גוף שצריך לקבל החלטות ולקבל את ההסכמות שלו בנושאים שבלעדיהם לא ניתן לקדם.

מר עפרון:

יש לך אומדן מתי זה יהיה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין לי אומדן. אין לי אומדן מפני שאני עוסק מול גוף בירוקרטי שאין לי אומדן.

מר גלעדי:

אני לא בטוח שזה היה נוסח ההחלטה גם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, אני רוצה לבצע את זה. אני רוצה.

מר גלעדי:

זה לא היה נוסח ההחלטה של הוועדה.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-10-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאילתה מס' 45 של חברת המועצה הגב' יעל בן-יפת.

תשובת ראש העירייה:

לא קיימים הסכמים קואליציוניים שבעל-פה ולא ברור מה יש ליישב.

אתה מפריע לי.

גב' בן יפת:

רון, השאלה שלי היא- איך אתה מיישב את העובדה שיש סיעות שבהסכם הקואליציוני הובטח להם ייצוג סיעתי בוועדות מסוימות, ובפועל,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא קיימים הסכמים קואליציוניים בעל פה ולא ברור מה יש ליישב.

גב' בן-יפת:

O.Kבשאילתה שכתבתי היה כתוב שאם אין הסכמים קואליציוניים איך אתה מיישב את העניין שיש בהסכם הכתוב ייצוג בוועדות על פי ההרכב הסיעתי ובפועל יש להם OVER ייצוג.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי, אני לא יודע על מה את מדברת. עניתי על התשובה. אם זה לא ברור אני לא יודע מה לענות.

מר מדואל:

מה? לעיר לכולנו אין ייצוג בחינוך. לתל-אביב 1 יש 2 בוועדת תכנון ובנייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם השאלה היא לגבי "עיר לכולנו" זה לא נשאל.

מר מדואל:

באופן כללי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני נשאלתי האם יש הסכמים קואליציוניים. אין, אין ואין מה ליישב. ויש לכם ייצוג על פי החוק.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-11-

קריאה:

גם ככה זה מה שהחוק נותן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל, לאלוהים פתרונים.

שאילתה מס' 46 של חברת המועצה הגב' יעל בן-יפת:

עיריית תל-אביב נוהגת על פי הנחיות לפיהן הזכאות להסעות או כרטיסיות נסיעה באוטובוס הן:

מגן חובה ועד כיתה ד' ממרחק של 2 ק"מ מהמוסד.

מכתה ה' ועד כתה י'- ממרחק 3 ק"מ מהמוסד.

ההחלטה באם לארגן הסעה נתונה לשיקול דעתה של העירייה והיא מתקבלת תוך תשומת לב לקיומה של תחבורה ציבורית סבירה, גיל הילדים, העדפה לדרום העיר וכו'. יצויין כי בחינוך המיוחד מוסעים התלמידים הזכאים בהסעות מאורגנות.

מימון ההסעות הינו מתקציב מינהל החינוך, המקיים יחידת הסעים הדואגת לארגון ההסעות בפועל.

גב' בן- יפת:

לגבי חלוקת הכרטיסיות,מי אחראי לחלק אותן? העירייה? מינהל החינוך?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מצטער, אני לא מנהל ככה את השאילתות.

גב' בן-יפת:

אבל זה מה שהיה רשום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את יכולה לגשת אלי למשרד, אני אענה לך את השאלה הזאת. זה לא ראוי שאת עכשיו כל פעם תשאלי אותי 1,000 שאלות.

גב' בן-יפת:

זו היתה התשובה שלך.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-12-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאילתה מס' 47 של חברת המועצה הגב' רחל וולנר-גלעד מתאריך 29.6 עיריית תל-אביב יפו לא קיבלה הודעה רשמית על תכניות המשרד לבטחון פנים ומינהל האוכלוסין לביצוע מהלך גירוש של מהגרי עבודה. הדבר נודע לנו ולמנהלת מסיל"ה משיחות שנערכו עם מנהל רשות ההגירה ומפרסומים באמצעי התקשורת.

לא נתקבלה כל דרישה לשיתוף פעולה כלשהו של עיריית תל-אביב יפו עם מהלך זה.

העירייה , באמצעות מסיל"ה פועלת במשך השנים האחרונות ועומדת בקשר עם מנהלת ההגירה דווקא על מנת לסייע באותם מקרים הומניטריים לעיכוב הגירוש או למהלך אחר שעניינו הקלה על סיבלם של מהגרי עבודה.

העירייה באמצעות יחידותיה הרלבנטיות, בתי הספר, טיפות החלב, מסיל"ה וכיו"ב, תיערך להגיב למשמעויות השונות של הגירוש באופן שיעשה הכל על מנת להקל על מהגרי העבודה החיים בעיר.

גב' וולנר-גלעד:

האם המשמעות אומרת הגדלת שעות העבודה של מסיל"ה וכן הוספה של כח אדם לאור הגרוש שמתבצע?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו נשקול בהתאם. כרגע אין לנו צורך בהגדלה של כוח אדם.

מר גלעדי:

יש הצעה לסדר. מה? אתם לא מתואמים.

קריאה:

לא לא. מפצלים.

מר לדיאנסקי:

הם מחפשים בורר.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-13-

שאילתא מס' 39 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 29/6/2009

תושבים רבים פנו אלי בשאלה מה עלה בגורלם של שירותים ציבוריים ברחבי העיר. אוכלוסיות רבות מתקשות לוותר על מתקנים אלה במהלך תנועתם ברחובות. בגיל מבוגר הצורך התכוף להתרוקן הופך אוכלוסיה זו לרגישה במיוחד לשינוי שהתחולל. ברור שיש באחזקה נקיה ואמינה של שירותים כאלה עלויות רבות ובכל זאת נשאלת השאלה: מדוע לא נספק לתושבי העיר שירות כזה שהוא כה נחוץ וכה בסיסי ונאלצם לחזר אל פתחם של מקומות מסחריים.

תשובת ראש העירייה

בשנים האחרונות מושם דגש רב על הנושא והושקעו משאבים רבים(כ- 30 מיליון₪) לצורך חידוש והוספת תאי שירותים ציבוריים בכל רחבי העיר כולל פארקים וגינות, שווקים ורצועת החוף.

בימים אלה אנו מסיימים עבודת מטה להכנת מפה לשירותים הציבוריים ברחבי העיר ולשלטי הכוונה במרכז העיר ובלב העיר.

המפה תפורסם באינטרנט לתושבים ובשלב מאוחר יותר תודפס מפה שתעמוד לרשות התושבים באתרי התיירות ובמוסדות העירייה השונים בעיר.

בנוסף, החל מתחילת שנת 2009 הורחבו שעות פעילות מערך האחזקה של השירותים הציבוריים עד שעה 19:00 ובמקומות מסויימים אף עד השעה 22:00 .

שאילתא מס' 40 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 29/6/2009

בחודשיים האחרונים מתקשים ארגונים חברתיים לממש את זכות הביטוי השמורה לאזרחי והתארגנויות במדינות דמוקרטיות ודרכם לשימוש במרחבים הציבוריים שבעיר נחסמת. במסגרת החוק קיימים איזונים בין שעות הפרעה לבין הזכות להפגנה ובכל זאת תשובת העירייה במקרים רבים היא כי הארוע מפריע לתושבים באיזור וזכות ההפגנה יוצאת מקופחת. נשאלה השאלה:

באיזה מידה נוכל לדאוג, ובמסגרת שמירת החוק למניעת הפרעה בשעות המנוחה, גם על זכות ההפגנה והנגישות למרחבים העירוניים.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-14-

תשובת ראש העירייה

העירייה נדרשת לאיזון יומיומי בין חופש הביטוי בדרך של שימוש במרחב הציבורי לבין איכות חייהם של התושבים.

מדי חודש בוחנת עיריית תל אביב יפו עשרות בקשות לאישור שימוש במרחב הציבורי. מנגד מתקבלות בעירייה עשרות תלונות בגין מטרדים, הנגרמים מאישורים שניתנו על ידה. מדובר בהיקפים שאין להם אח ורע בערים אחרות בארץ.

יצויין שרק השנה עד לסוף חודש מאי אושרו 107 בקשות לשימוש במרחב הציבורי.

שאילתא מס' 41 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 29/6/2009

ביה"ס הממ"ד עציון הושבת לאחרונה. ההשבתה אירעה על רקע ניסיונותיה החוזרים ונשנים של העירייה לפגוע בבית הספר שהינו בי"ס ממ"ד מוביל באזור. הפגיעה מתבטאת במניעת רישום תלמידים וכלה בביטול ההסעות לשכבת כיתה א', החל משנת הלימודים הבאה. ביטול ההסעות במתכונתו המוצעת, יביא למצב בו אח הלומד בכיתה א' יגיע בהסעה פרטית ואילו אחיו בהסעה הבית ספרית. אין ספק שיישום ההחלטה תביא לנזק שיתבטא גם בהכנסות העירייה עקב ניצול חסר של מערכת ההסעה העירונית.

וועד ההורים כבר הודיע, כי במידה ולא ישונו החלטות העירייה, יושבת ביה"ס, החל משנת הלימודים הבאה, ללא הגבלת זמן.

אני מבקש לדעת, לאור הנזק המצטבר הנגרם לביה"ס ולתלמידים כתוצאה מההחלטות שהוזכרו לעיל, האם ומתי תשונה החלטת העירייה בנושא?

תשובת ראש העירייה

החלטת מינהל החינוך בנוגע לרישום התלמידים וההסעות בבית הספר הממ"ד עציון נתקבלה מתוך ראיית טובתה של מערכת החינוך בעיר כולה, והיא מסתמכת על קיומו של מענה איכותי לתלמידי הממ"ד משכונת נווה אליעזר בבית הספר הבעש"ט.

יתרה מכך, במקרים פרטניים של "איחוד משפחות" התחשב מינהל החינוך ואיפשר רישום לילדים שאחיהם או אחיותיהם לומדים בבי"ס עציון.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-15-

ילדים אלו יוכלו לעשות שימוש בהסעות הקיימות על בסיס מקום פנוי ומינהל החינוך יתחשב ויבחן בצורה פרטנית כל מקרה לגופו.

שאילתא מס' 42 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 29/6/2009

אני מבקש לברר, לאור מידע שהועבר אלי, האם נכונה העובדה, שלמספר חברי מועצה, שאינם סגני ראש העיר, קיימים עוזרים נוספים מעבר למנהלת הלשכה.

במידה ונכון הדבר, אבקש לדעת מהם הסיבות שבגללן הוחלט על תקן עוזר לחבר המועצה? האם קיימות מטלות נוספות המוטלות עליהם? מהי הסיבה לאפליה בין כלל חברי המועצה?

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב – יפו מעניקה לכלל נבחריה שירותים ואמצעים שהם מעבר לנדרש על פי חוק, וזאת מתוך הכרה בחשיבות תפקידו של חבר המועצה ומתוך רצון לאפשר לו לבצע את המוטל עליו.

בהתאם לצורך וכאשר מוטלים על חבר המועצה או על סגן/מ"מ ראש העירייה תפקידים נוספים, מעמידה העירייה לרשותם שירותים מתאימים, כולל כח אדם.

מאחר ועסקינן בעובדים שמרביתם גם קבועים, הרי שלעיתים יתכנו מקרים בהם גם לאחר סיום התפקיד הדורש כח אדם נוסף, נותרים באופן זמני, או עקב נסיבות אישיות, עובדים בלשכות הנבחרים הממתינים לשיבוץ מחדש.

שאילתא מס' 43 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 29/6/2009

בישיבת הועדה המקומית לתכנון ובנייה מה- 22 לאפריל, הוחלט שיש "להקים באופן מיידי גינה ציבורית בשטח" פארק קרית ספר. למה טרם הוקמה הגינה הציבורית שהעירייה הייתה אמורה להקים "באופן מיידי"? מה נעשה עד כה בכדי לקדם את הגינה, והאם תושבים שותפו בתכנון הגינה?

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-16-

תשובת ראש העירייה

כידוע, הקרקע הינה בבעלות וחזקת מינהל מקרקעי ישראל.

למרות עמדתנו, ממ"י עדיין מתנגד לאפשר לעירייה לבצע במקום גינה ציבורית, בין היתר בשל נושאים משפטיים שיש לו מול הזכיין שזכה במכרז מטעמו. יצויין כי עמדת העירייה וכן החלטת הועדה המקומית מונעים הקמת חניון במקום.

אנו במגעים על מנת להסדיר את הסוגייה ולכשתוסר התנגדות ממ"י ניתן יהיה לקדם את ביצוע הגינה.

שאילתא מס' 44 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 29/6/2009

באותה ישיבה, הוחלט "להורות למה"ע להגיע להסכם עם ממ"י להעברת שווי זכויות בנייה"

מפארק קרית ספר לאתר אחר בבעלות העירייה. איזה מאמצים נעשו בכדי להגיע להסכם עם ממ"י לגבי ניוד זכויות הבנייה ואיזה חלופות הוצעו עד כה לממ"י בניסיון להגיע להסכם?

תשובת ראש העירייה

מהנדס העיר ומנכ"ל העירייה מצויים במגעים מול מינהל מקרקעי ישראל בסוגיה הנדונה ועל הפרק עומדות מספר הצעות ישימות. לכשיסוכמו הדברים, הם יובאו בפני המועצה והוועדה המקומית.

שאילתא מס' 45 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 29/6/2009

שאילתא בנושא הסכמים קואליציוניים שבע"פ

האם בהסכמים הקואליציוניים, שנעשו על ידי ראש העירייה עם הסיעות השונות, היו גם הסכמים שבע"פ, שאינם כתובים?

במידה וקיימים הסכמים שכאלו – אבקש לפרסמם, במידה ואין הסכמים אחרים למעט הכתובים איך מיישב ראש העירייה את הסתירה בין ההבטחה לייצוג סיעתי בהסכמים קואליציוניים לבין נוכחותם של נציגי סיעות, לא ע"פ ההסכם הקואליציוני החתום ולא ע"פ ההרכב הסיעתי.

תשובת ראש העירייה

לא קיימים הסכמים קואליציוניים שבעל פה, ולא ברור מה יש ליישב.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-17-

שאילתא מס' 46 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 29/6/2009

שאילתא בנושא קריטריונים לזכאות להסעה

מהו המפתח העירוני לקביעת זכאות של ילד או ילדה להסעות מטעם עיריית ת"א – יפו, מתי מדובר בזכאות להסעה ומתי מדובר בזכאות לכרטיסיות ומי מטעם העירייה דואג כי יקבלו את ההסעה או לחילופין כרטיסיה. מי מממן את אותן הסעות ומאיזה תקציב עירוני הדבר ממומן.

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב – יפו נוהגת על פי הנחיות משרד החינוך לפיהן הזכאות להסעות או כרטיסיות

נסיעה באוטובוס הן:

מגן חובה ועד כיתה ד' ממרחק של 2 ק"מ מהמוסד.

מכיתה ה' ועד כיתה י' ממרחק של 3 ק"מ מהמוסד.

ההחלטה באם לארגן הסעה נתונה לשיקול דעתה של העירייה והיא מתקבלת תוך תשומת לב לקיומה של תחבורה ציבורית סבירה, גיל הילדים, העדפה לדרום העיר וכו'.

יצויין, כי בחינוך המיוחד מוסעים התלמידים הזכאים בהסעות מאורגנות.

מימון ההסעות הינו מתקציב מינהל החינוך, המקיים יחידת הסעים הדואגת לארגון ההסעות בפועל.

שאילתא מס' 47 של חברת המועצה

גב' רחל וולנר גלעד מתאריך 29/6/2009

האם קיבלה העירייה הודעת רשמית או כל מידע אחר על תוכניות המשרד לבטחון פנים ומנהל האוכלוסין לבצע במהלך הקיץ גירוש בקנה מידה נרחב של משפחות מהגרי עבדה ומבקשי מקלט ברחבי הארץ, ובפרט בתל אביב? האם התקבלו דרישות לשיתוף פעולה עם המבצע? כמו כן, במידה ויתבצע גירוש נרחב כיצד נערכים גופי העירייה, ומסיל"ה ומינהל החינוך בפרט, להתמודדות עם הבעיות הרבות שיפקדו את האוכלוסיות הנ"ל?

תשובת ראש העירייה

1. עיריית תל אביב יפו לא קיבלה הודעה רשמית על תוכניות המשרד לביטחון פנים ומינהל

האוכלוסין לביצוע מהלך גירוש של מהגרי עבודה. הדבר נודע למנהלת מסיל"ה משיחות שנערכו עם מנהל רשות ההגירה ומפרסומים באמצעי התקשורת.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-18-

2. לא נתקבלו כל דרישות לשיתוף פעולה כלשהו של עיריית תל אביב יפו עם מהלך זה.

3. העירייה, באמצעות מסיל"ה, פועלת במהלך השנים האחרונות ועומדת בקשר עם מנהלת

ההגירה על מנת לסייע באותם מקרים הומניטריים לעיכוב הגירוש או למהלך אחר שעניינו הקלה על סבלם של מהגרי עבודה.

4. העירייה באמצעות יחידותיה הרלבנטיות(בתי ספר, טיפות חלב, מסיל"ה וכיוצ"ב) תיערך

להגיב למשמעויות השונות של הגירוש באופן שיקל על מהגרי העבודה החיים בעיר.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצעות לסדר.

72 .אישור סדר היום:

הצעות לסדר יום:

1 .גב' אגמי- בטחונם של התושבים בשכונת שפירא:

גב' אגמי:

יו"ר המועצה, ראש העירייה, מנכ"ל העירייה, היועץ המשפטי וחברי במועצה. שכונת שפירא נמצאת בדרום העיר, מוקפת בשכונות נווה שאנן, פלורנטין, קרית שלום ושכונת התקווה. בשנים האחרונות הוכנסו לשכונה אוכלוסיות מוחלשות מאוד, בנוסף לאוכלסיה של הוותיקים-

המוחלשת גם היא. מצב זה מוביל את השכונה לפשע, אלימות, הטרדות ולהידרדרות בטחון התושבים. כמו כן ישנן בעיות אחרות קשות מאוד בשכונה. פעילי השכונה פנו לכל הגורמים בעירייה והעירו את תשומת לבם למה שקורה בשכונה, וביקשו בתחנונים להקים מרכז שיטור קהילתי במרכז השכונה ולמצוא פתרונות לטיפול בבעיות הקיימות בשכונה. מזה כשנתיים השכונה מחכה להקמת מרכז שיטור קהילתי בשכונה על מנת להחזיר את בטחונם של התושבים החיים בפחד. פניתי למנכ"ל העירייה בנדון לפני כמה חודשים, ונאמר לי שהפעילים אכן מצאו מקום להשכרת מקום, אך הוא יקר מאוד. קיבלתי את הטענה, אך אין זה אומר שהעירייה מעבירה את האחריות לחיפוש מקום למטרה חשובה זו לפעילים שפועלים בהתנדבות בשכונה.

לצערי עד היום לא נמצא מקום. בבדיקה שעשיתי, הבנתי ממרכזת משא"ז וחרום בעירייה – הגב'

גרינברג, ואף שלחה לי תכתובת שהיתה לה בנדון, שהיא העבירה לנכסים לטיפול בבעיה, והנכסים העבירו את הפנייה לשרות המשפטי להכנת חוזים.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-19-

לגבי מקום אחר שנמצא למטרה זו דיברתי עם אלי מהנכסים והבנתי ממנו שאין שום פנייה אליו בנדון, למרות שיש אצלי תכתובת בין כולם. לא מובן לי איפה זה עומד, ומשום מה מעכבים את חתימת החוזה, אם באמת מצאו מקום, ומי מטפל בזה או שהכל באוויר.

מעבר לכך יש בעיות רבות קשות הקיימות בשכונה, שיש לפתור אותן בדחיפות על מנת שלא נאחר את המועד, ושלא יקרה מה שקורה בנווה שאנן. שכונת שפירא היא שכונה מיוחדת הנמצאת בלב תל-אביב ואפשר להפוך אותה לפנינת העיר.

לכן אני מציעה הקמת מרכז שיטור קהילתי במרכז השכונה ולא בלווינסקי ולא בשום מקום אחר, שיכול לתת מענה באמת לבטחונם של התושבים. את זרוז ההליכים בנדון. להזכירכם שההליכים החלו כבר לפני הבחירות.

2 .הקמת צוות היגוי שכונתי מחברי מועצה הגרים באזור, פעילי השכונה והמנכ"ל, שייפגשו בפגישות קבועות שייקבעו בימים הקרובים, לא שייך לפגישה שנקבעה באוגוסט, בנושא עתיד השכונה ושיפור חיי התושבים.

אני מבקשת את התייחסות ראש העירייה בנדון לפני שאני מעלה להצבעה.

תודה.

(מחיאות כפיים)

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קודם כל אני,

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים, אני חושב שההצעה, הדברים שהועלו מדברים בעד עצמם ואני חושב שהועלו בכבוד רב והנם גם נכונים. דרך אגב, רק לשם להזכיר, אני פשוט לא הצלחתי להבין אם הוזכר, היום מאויישת תחנת משטרה בגן הקווקזים, בימים אלה והדבר, אני מקווה, יתרם גם הוא לטובת,

גב' אגמי:

במרכז השכונה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע. אחד אחד, דבר דבור על אופניו. תאמיני לי, אני.

והדבר הזה לכשעצמו אמור לתרום לתוספת.

מר גלעדי:

שכונת שפירא.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-20-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חבר'ה, זה רחוב אחד שמפריד בין גן הקווקזים לבין שכונת שפירא, אבל תנו לי לסיים לדבר, כי כל אחד מלמד אותי על גאוגרפיה של העיר תל-אביב יפו, אז אולי תתנו לי לסיים? אני לא הפרעתי לך, אני מבקש לאפשר לי לסיים. הדבר הזה, אני מקווה שיתרום להגברת הנוכחות של משטרה באזור הזה.

הדבר השני: אנחנו גם נמשיך לחפש מקום בלב העיר, בלב השכונה, כדי לנסות להקים משטרה

קהילתית, מה שקוראים, בלב השכונה.

דבר שלישי: אני אשמח אם תרכזי צוות היגוי שייפגש עם המנכ"ל ויטפל בבעיות, ויהיה צוות

מעקב- אחרי התחלת העבודה כפי שבוצעה בהמשך. ואם מקובל, אז נמשיך הלאה.

גב' אגמי:

יש דבר אחד. כן נאמר לנו שנמצא ברח' ישראל מסלנט- אם אני לא טועה, רק זה מחכה להחתמת החוזה. אז אני לא מבינה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז נבדוק את העניין. אני לא מנהל כאן עכשיו החתמות חוזה.

גב' אגמי:

הצוות שיוקם יוקם בפגישות שהמנכ"ל יקבע אותן מראש ואנו נריץ אותן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. יפה. תיפגשו ותראו אם אתם יכולים להמשיך לקדם את כל אותם דברים כדי לנסות ולהביא ליידי כך , אני מבין שיש כאן פעילים משכונת שפירא, שאפשר יהיה להגיע למציאות טובה יותר בשכונת שפירא.

גב' אגמי:

100% .

גב' דיין- היו"ר:

מה אנחנו עושים עם?

גב' וולנר- גלעד:

את מסירה את ההצעה שלך?

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-21-

מר מדואל:

המועצה תאשר את ההצעה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואכן אני מציע שזאת תהיה ההצעה.

גב' אגמי:

שההצעה תהיה, שמנכ"ל העירייה יקבע פגישות בימים הקרובים להקמת הצוות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי, כן בסדר, נו, זה מה שאמרתי. O.K .

אז זאת ההחלטה. ההחלטה- שהמנכ"ל ירכז צוות שיבדוק את העניין להביא לידי מימוש לבדיקת, יחד עם חברי המועצה, עם צוות בראשותה של שולה.

מר לייבה:

אז מורידים מסדר יום ולעשות מה שרון אמר.

גב' וולנר-גלעד:

תבקשי לוח זמנים, עד,

גב' דיין- היו"ר:

סליחה. רחל בבקשה, אני רוצה לנסח את זה.

אנחנו מורידים מסדר היום,

מר לייבה:

מורידים מסדר היום את ההצעה, וכמובן מה ששולה אמרה, בדיוק מה שכאן הציעה.

גב' אגמי:

ולוח זמנים.

מר לייבה:

לוח זמנים, גם לוח זמנים.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-22-

גב' אגמי:

חברי מועצה רוצים שיהיה לוח זמנים.

מר לייבה:

בוודאי. לכל דבר יש לוח זמנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. את לא קובעת כאן לוח זמנים. לא, התשובה היא לא.

מר לייבה:

רוצים הצבעה או אפשר להסכים לזה?

גב' וולנר-גלעד:

שיהיה DEADLINE .

גב' דיין- היו"ר:

פה אחד.

מר לייבה:

פה אחד, מסכימים למה ששולה אמרה? אין בעיה.

החלטה: ההצעה מורדת מסדר היום ומקבלים את הצעת ראש העירייה בנדון.

מר גולדרינג:

מה תוקף הסיכום שהושג?

קריאה:

ההצעה היתה להוריד מסדר היום.

מר לייבה:

יורד מסדר היום, ונעשה מה שנאמר.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-23-

מר מדואל:

זה לא עלה, אין תוקף להחלטה.

שהמנכ"ל ירכז צוות שיבדוק את העניין להביא לידי מימוש לבדיקת, יחד עם חברי המועצה, עם צוות בראשותה של שולה.

מר לייבה:

ההחלטה היתה פה אחד לאמץ את מה ששולה הציעה. לא לדון במועצה אלא לעשות וועדה.

מר ספיר:

המועצה רשמה לפניה.

מר לייבה:

אתם רוצים להצביע להוריד מסדר היום? בואו נצביע. אין בעיה.

מר לדיאנסקי:

אתה מחזיר אותנו אחורה.

מר לייבה:

בסדר,זה הם מחזירים אותנו אחורה.

מר ויסנר:

התחנה בבאר שבע, הקטר כבר עצר.

2 .גב' יעל בן-יפת- חברת המועצה- עמדת העירייה למול איום גירוש של תושבים.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה. בקשה כן.

גב' בן יפת:

ב-1 ביולי החלה לפעול בדרום העיר יחידת האכיפה החדשה של רשות ההגירה. היחידה החדשה החלה במבצע מעצרים שמטרתו גירוש ומעצר של תושבי תל-אביב-יפו. על פי דבריו של יעקב גנות-

ראש רשות ההגירה בראיון ל"הארץ", ניתן חודש ימים להתארגנות, ומי שלא חוקי יצטרך לעזוב.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-24-

אחר כך, אם נעצור מבוגרים, הם יצטרכו לקחת את הילדים אתם. הילדים לא נותנים הגנה להורים. המשמעות של דבריו היא שכ-2,800 ילדים תל-אביביים נמצאים בסכנת גירוש ומעצר.ילדים אלה הם בשר מבשרנו. הם שולבו בהצלחה במערכת החינוך התל-אביבית, חבריהם ישראלים, הם דוברי עברית, חלקם נולדו בישראל וחיו כאן כל חייהם. חלקם לא יצאו את גבולות תל-אביב-יפו מעולם, הם הילדים שלנו, הילדים האלה הם תל-אביביים לכל דבר וחלק חיוני ואינטגראלי ממרקמה האנושי של העיר ומחיי הקהילה שלה. עיריית תל-אביב- יפו והעומד בראשה לקחו על עצמם את התפקיד לשלב את הילדים הללו במערכות החינוך, הרווחה והבריאות באופן אחראי ושאינו משתמע לשתי פנים.ארגון מסיל"ה עוסק במתן סיוע, ייעוץ, מידע, סינגור, תיווך וטיפול במהגרי העבודה החיים במטרופולין תל-אביב-יפו, הוקם בשנת 1999 ביוזמת ראש העירייה רון חולדאי. כן הוקמו היוניטפים-שהם רשת מעונות יום לילדי הפליטים, שוב ביוזמתה של עיריית תל-אביב, ראש העירייה ויו"ר הוועדה למעמד הילד- הגב' יעל דיין. מעצרם של ילדינו מנוגד לאמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה עליה. מעבר לכך, מעצרם הוא אקט לא מוסרי, אשר אינו מתיישב עם ערכיו של עם שידע רדיפה מהי. לעתים קרובות מעלים ראשי מינהלת ההגירה וגורמים פוליטיים את הטענה שהגרוש הוא חלק מהמאבק באבטלה בישראל, אך אנו יודעים שמאז החלה תופעת ההגירה ההמונית לישראל בשנות ה-90 מונהגת בפועל מדיניות של דלת מסתובבת, בלחץ המעסיקים. תחת עובדים מגורשים תמיד רואים עובדים חדשים. בעית האבטלה בישראל- וגם בתל-אביב -יפו היא עמוקה וחריפה, אך הקרבתן של כמה אלפי משפחות על מזבח הפופוליזם לא תיתרום לפתרונה. משפחות מהגרי העבודה והפליטים החיות בדרום תל-

אביב כבר השתלבו בחברה הישראלית ובתל-אביב, מדוע שנגרש אותם ונביא במקומם זרים חדשים? תמיכתה של עיריית תל-אביב יפו בהגנה על שלומם וזכויותיהם של ילדי תל-אביב-יפו ומשפחותיהם היא חיונית. לא ניתן להעלות על הדעת שרשויות ההגירה ינצלו את חופשת הקיץ בשביל לעצור ילדים ולגרשם מישראל.

לפיכך אנו מציעים למועצה לקבל את ההחלטה הבאה: מועצת העיר תל-אביב-יפו תומכת בהשארת ילדי מהגרי העבודה והפליטים המשולבים במערכת החינוך העירונית. המועצה קוראת למשרד הפנים להימנע ממעצר ילדי העיר ומשפחותיהם, כמו גם מהרחקתם מאזור המרכז. בנוסף, המועצה קוראת לכנסת ישראל ולממשלה לעשות את הדרוש על מנת שסכנת הגרוש לא תמשיך לרחף מעל ראשם של ילדינו-תושבי העיר.

מר מסלאווי:

את רוצה שהמועצה תחליט במקום מדינת ישראל?

גב' בן-יפת:

אני רוצה שהמועצה תצהיר. אנחנו יכולים לעשות את זה.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-25-

מר ויסנר:

יהיה קול קורא.

מר מסלאווי:

אני רוצה להבין.

גב' בן-יפת:

אני רוצה לדבר , לספר לכם קצת על מעמד ילדי מהגרי עבודה.

שרי הממשלה אופיר פינס ורוני בר-און קידמו את נושא הענקת מעמד לילדי מהגרי העבודה ו-900

ילדים קיבלו מעמד לאחר שעמדו בקריטריונים הבאים:

אחד הקריטריונים היה- שהות רצופה של 6 שנים בארץ.

השני- הילדים חייבים ללמוד בכתה א' לפחות וחייבים בידיעת השפה העברית.

הסעיף השלישי היה- הגעה לארץ עד גיל 14 , והעדר עבר פלילי להם ולהוריהם, וכניסה ראשונה לארץ כחוק.

ההחלטה קבעה שהילדים יקבלו מעמד של תושבי קבע והוריהם מעמד של תושב זמני.לאחר שהילדים ישרתו בצבא הם יוכלו לקבל אזרחות וההורים יוכלו לקבל מעמד של תושבי קבע. כ-

2,100 ילדים לא עמדו בקריטריונים ביוני 2006 -עת התקבלה החלטת הממשלה, ולכן הינם עומדים בפני גירוש מהארץ לארץ מוצא הוריהם, או במקרה של נישואין, וזה קטע חשוב, במקרה של נישואין בין בני אומות שונות, אחד מהוריהם. 36 ילדים עמדו ב-3 הקריטריונים הראשונים, אך עקב כניסה לא חוקית של אחד מהוריהם לישראל בקשתם סורבה, ועניינם נידון בימים אלה בבג"ץ. הוריהם במקרים רבים הפכו להיות נטולי מעמד בגלל הולדת הילדים, זאת בגלל חוק שמבטל את מעמדן של מהגרות 3 חודשים אחרי הלידה.

לגבי ילדי הפליטים בישראל, בשנים האחרונות הגיעו לישראל אלפי פליטים ממדינות שונות באפריקה עקב רדיפות שלטון, מלחמות אזרחים, מאורעות של רצח עם ומעשי זוועה אחרים, שאילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם ולחפש הגנה בישראל. בעקבות מלחמת העולם השנייה נחתמה באו"ם בשנת 1951 אמנה בינלאומית שמסדירה וקובעת את מעמדם של פליטים. מדינת ישראל נטלה תפקיד מרכזי בניסוח האמנה, וכמובן גם חתמה עליה. למרות זאת אין היא ממלאת כיום את חובותיה בנושא, ובמהלך שנת 2008 החלה רשות ההגירה להנפיק לפליטים אשרות המגבילות את שהותם בישראל מחוץ לאזור המרכז, צפונית לחדרה ודרומית לגדרה, ונוהל זה משפיע באופן חמור במיוחד על משפחות עם ילדים ועל בני נוער שאינם מלווים, אשר נמצאים במסגרות חנוכיות בעיר תל-אביב. צריך לציין שוב פעם לטובת עיריית תל-אביב, שרק בתחומי תל-אביב זוכים הפליטים לקבל שרותי בריאות, חינוך ורווחה. ומחוץ לתל-אביב-יפו

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-26-

ללא תמיכת הקהילה וארגוני הסיוע, משפחות אלו מתקשות להתפרנס ובעצם לשקם את החיים שלהם אחרי הטראומות.

זהו. אני מבקשת שאנחנו נאמר את דברנו, כמו שבפרקטיקה אנחנו עושים. מסיל"ה, יוניטף, ארגוני הסיוע שנמצאים בעיר, התושבים שמתנדבים לסייע למהגרי העבודה והפליטים- זו אמירה מאוד ברורה ואני חושב שצריכה לצאת מכאן אמירה ברורה גם כן.

תודה.

(מחיאות כפיים)

גב' דיין- היו"ר:

ראש העירייה, בבקשה.

תודה רבה. תודה רבה. ראש העיר בבקשה. אני מבקשת שקט. ראש העירייה בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים.

עיריית תל-אביב-יפו פועלת במסגרת החוק וכפופה למדיניות הממשלה בכל הנוגע להגירה. יחד עם זאת כעירייה שפעלה באופן תקדימי מזה 10 שנים להכרה בזכויות הבסיסיות של הקהילה הזרה, כדאי לציין את הקמת מסיל"ה, יוניטף, ביאליק, רוגוזין ועוד ועוד, וכן עזרה בקליטת הפליטים, אנחנו מצפים ומבקשים מרשויות המדינה לפעול ברגישות ובאופן הומניטרי, ותוך שמירה על זכויות הילדים בכל הנוגע לאותם פליטים ומהגרי עבודה המתגוררים בעיר, ובמיוחד לאותם ילדים הלומדים במערכת החינוך.

אני מציע להעביר את הדיון לוועדה לזכויות האדם בראשותה של יו"ר המועצה הגב' יעל דיין,

קריאה מהקהל.

גב' דיין- היו"ר:

נעשה וועדה בשבוע הבא, אל תדאגו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אדוני, אם תצעק לא תעזור, ואסור לך לצעוק אז תרגע. תודה. יש לי הרבה סיבות לצעוק.

אני מציע להעביר את הדיון לוועדה לזכויות האדם בראשותה של יו"ר המועצה הגב' יעל דיין , העוסקת מזה שנים בנושא ועומדת בחזיתו. וזה אני חושב שמה שעיריית תל-אביב ברגע זה יכולה לעשות. אני לא יכול לקבל כאן החלטות שסותרות את החוק או את מדיניותה של ממשלת ישראל.

עד כאן.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-27-

אז אם את מאמצת, אם את מוכנה לקבל את ההצהרה הזאת, אני מוכן שכולנו נקבל אותה פה אחד.

(מחיאות כפיים)

מר לייבה:

O.K ?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מקובל על כולם?

תודה רבה.

מר לייבה:

O.K פה אחד.

קריאה מהקהל:

החלטה: הצעת ראש העירייה בנושא מתקבלת פה אחד.

3 .מר יואב גולדרינג- חבר המועצה- בניינים ללא שימוש בעיר.

מר גולדרינג:

תושבים ותושבות יקרים, חברי מועצה, כבוד היו"ר, כבוד ראש העירייה.

אני רוצה להעלות היום נושא שיש בו מספר סוגיות שמתערבבות בו והוא קיומם של בניינים ברחבי העיר- שעומדים שנים רבות נטושים ללא שימוש. חלקם בבעלות פרטית, חלקם בבעלות עירונית, והדבר הזה יש לו מספר היבטים מאוד מאוד בעייתיים ודוגמאות רבות. אם אנשים מסתובבים ברח' בן-יהודה, ברח' אלנבי, אפשר להבחין מאוד בקלות בהרבה מאוד בניינים שעומדים שם חצי הרוסים, אכסניה לכל מי שרוצה למצוא מקום מוצל להתחבא בו או לעסוק בו בענייניו. הדבר הזה כמובן מפריע לכל האזור, וזאת על רקע של מצוקת דיור מאוד מאוד קשה בעיר. זאת אומרת, אנחנו מכירים את האמירה שאין שטחים פנויים לבנייה בתל-אביב, אבל לצד זה אנחנו רואים שיש הרבה מאוד בניינים שעומדים ריקים, במקום שבו היה אפשר להקים מאות יחידות דיור ובבעלות עירונית.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-28-

מר מזרחי:

זה בבעלות פרטית, הבניינים.

מר גולדרינג:

אני שאלתי בתחילת הקדנציה את מינהל הכספים- כמה פטורים ניתנו לבניין שאינו ראוי למגורים. מה שאנחנו יודעים הוא שברגע שיש למישהו בניין, הבנין הזה הוא בחצי, הוא לא בשימוש, הארנונה ממשיכה להיות מחויבת עליו, אז מה שעושים בעלי הנכסים- הורסים אותו במידה כזאת שהוא יוכל לעמוד בקריטריון של נכס שאינו ראוי למגורים, ואז פוטרים אותו גם מארנונה. זאת אומרת שמבחינת בעל הנכס, כשמדובר בבעלות פרטית, אין שום תמריץ להשמשת המבנים האלה, אין שום תמריץ שלמעשה דוחף אותו להפוך את הבניינים האלה למקומות, ליחידות דיור, למקומות שנכון שיהיו יחידות דיור נוספות- במרכז העיר ובפריפריה שלה.

מר מזרחי:

או עסקים.

מר גולדרינג:

יש גם תב"עות כאלה , יש גם תב"עות כאלה, יש גם תב"עות מגורים שנשארות. אנחנו מכירים למשל, עשינו שם את מסיבת העתונאים של "עיר לכולנו" , ברחוב שניאור,

מר ספיר:

של מי?

מר גולדרינג:

של עיר לכולנו, סיעת עיר לכולנו, שם עשינו את מסיבת העתונאים, במקום שבו הצגנו על ידי אדריכל אופיר זינתי, שזה מקום גם להודות לו, שהוא הביא תכנית שיפוץ שלמה. זה בניין לשימור חמור, הוא הביא תכנית שיפוץ שלמה, שאנחנו עשינו את החישוב שלמרות עלות השיפוץ הגבוהה של בניין כזה, הינו יכולים להחזיר את עלות השיפוץ פעמיים במשך הזמן שהנכס הזה, נכס עירוני עומד ללא שימוש. זאת אומרת, במשך 20 שנה, במשך 20 ומשהו שנה שהנכס שם עומד כאבן שאין לה הופכין הינו יכולים להשכיר אותו ב-1,000 שח' לחודש או ב-1,500 ,זאת אומרת לפי מספר החדרים ולהחזיר את עלות השיפוץ חמור, בשימור חמור-פעמיים.

שאלה:

מה היעוד?

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-29-

מר גולדרינג:

היעוד שלו מגורים. העירייה קנתה אותו בזמנו בגלל שהוא היה אגף של העירייה, אבל הוא נשאר היעוד שלו מגורים. היום מה שסיפר לי ראש אגף נכסים זה שהוא עומד למכרז להוצאה לשוק הפרטי, זאת אומרת, אנחנו מאבדים עוד נכס שהיה יכול, שהינו יכולים-דרך המנגנונים העירוניים לדאוג שיהיה דיור בר-השגה, בנכס עירוני, זאת אומרת אין פה שום כניסה לתוך הנכסים הפרטיים שבדרך כלל העירייה אומרת שהיא לא יכולה לעשות אתם שום דבר, והנכס הזה עומד שם עדיין ריק , מחכה למכרז. יש שם, הסיבה שקיבלתי מאלי לוי, שבגלל שהמטראז' שם הוא מאוד מאוד גבוה ובגלל זה שימור חמור אי אפשר לשנות את המטראז', ולכן אנחנו מעדיפים להוציא את זה החוצה. כמובן שזה לא למול קנייה של נכס שכן יאפשר לנו פתרונות מגורים במרכז העיר.

אבל השאלה היא באמת, בעצם היא נוגעת למדיניות,

שאלה:

באיזה נכס?

מר גולדרינג:

בשניאור 9 .השאלה הזאת בעצם נוגעת למדיניות התכנון והבנייה בעיר. יש אנשים שחושבים, והטענה זאת מועלית הרבה מאוד, שלחולדאי יש מדיניות מגדלים, מגדלים וחניונים. הקונצפציה הזאת מאוד מאוד מקובלת, אבל לפני כמה זמן , איך אומרים, נפל לי האסימון והבנתי שלרון חולדאי אין מדיניות. זאת אומרת, הבעיה של ראש העירייה בהקשר של תכנון ובנייה, והיא מתבטאת גם כמו שראינו בנוכחות שלו במליאת וועדה המקומית ובדיונים בנושא, היא שהוא מעדיף- מה שקרוי בהסטוריה של צרפת, LESSE FAIR, LESSE PASSE .זאת אומרת, ההון בא, אומר- אני רוצה לעשות כאן משהו, העירייה אומרת- תפדאל. זאת אומרת, בכל מקום שבו ההון, בלי מחשבה תכנונית, בלי מחשבה שמה העיר צריכה, אומר- אני רוצה לעשות כאן בניין ככה וככה קומות, רון חולדאי לא מחכך את ידיו בהנאה, הוא אומר- יאללה. זאת אומרת, במקום שבו אנו נותנים להון לעשות ככל העולה על רוחו ומחכים לשוק שיצור את האיזונים- כפי שמקובל בקפיטליזם. אנחנו אומרים השוק באמת בדרך כלל , נכון- השוק, בגלל שלא יהיה ביקוש לדבר שהשוק לא צריך, אז לא ייצרו יותר. ואז כך נוצרו לנו מגדלים כמו מגדלי YOU ,מגדליYOU שיש להם מצד אחד את איילון, מצד שני את כביש ההלכה, מצד שלישי את דרך נמיר, מצד רביעי עוד מגדל, ההון חשב שזה עכשיו טוב, שזה עכשיו במודה לעשות מגדלי יוקרה, וההון בא לעירייה ואמר – תנו לי לעשות מגדלי יוקרה, והעירייה אמרה- LESSE FAIR ,בואו נעשה מגדלי יוקרה.

היום אנחנו תקועים עם מגדל, עם כמה מגדלים שלא מצליחים לשווק אותם,שברור שהשוק לא

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-30-

היה צריך אותם, כתוצאה מזה שאין מדיניות תכנונית. שמה היה נכון לעשות עסקים, שם היה נכון לעשות, במקומות כמו שראינו ברמת-גן, שקרובים לאיילון, לא להפך, משרדים. מה אכפת למשרדים שהם נמצאים בין כבישים? להפך.

מר גלעדי:

יש שם גם משרדים.

מר גולדרינג:

זו רק דוגמא ארנון. הרעיון הוא שבמידה שאנחנו לא עושים מדיניות תכנונית יוזמתית אלא רק מגיבים להון , אנחנו בעצם מפספסים את הצרכים, את צרכי הפיתוח של העיר.

אבל בנושא של הבניינים לשימור זה עוד יותר חמור. כי אנחנו בעצם משאירים, עד שההון לא יתרצה ויבין שהבניין הזה בבן יהודה, ואללה עכשיו זה הזמן הכי טוב שהוא יתן לי את התשואה הכי גדולה עליו, עד אז הוא ישאר שם תקוע, הוא ישאר שם כמקום לנרקומנים, למחוסרי דיור, כמקום שעושה בלגאן מסביבו, וייחסך מאתנו עוד יחידות דיור במרכז העיר. עכשיו, הבעיה כמובן היא גם בחקיקה הראשית, והחקיקה הראשית מאפשרת את אותו פטור מארנונה לבניינים ללא שימוש. ויש לנו באמת בעיה בחקיקה הראשית, בלהכריח אנשים לעשות שימוש בנכס שלהם, וזו בעיה. אגב בקנדה, ובהולנד יש עקרון שאומר USE IT OR LOSE IT .יש לך נכס, לא השתמשת בו שנתיים, איבדת אותו, העירייה לוקחת אותו. אתה לא יכול להשאיר באמצע העיר מקום שהוא לגמרי הרוס.

מר ויסנר:

זה תפקידך, תציע הצעת חוק כזאת.

מר גולדרינג:

נכון. כמו שאנחנו בעירייה, וזה מה שאני רוצה להציע, שהעירייה תקדם חקיקה ראשית בנושאים של רישוי עסקים, מאמצים נכונים וטובים,

מר ויסנר:

בכמה שפות, עברית וערבית.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-31-

מר גולדרינג:

בשביל לנסות להבין את הבעיה שנמצאת בחקיקה הראשית, אני מציע שלצד זה שהעירייה תתמרץ בעלי נכסים פרטיים בהקצאת הלוואות, כמו שעושים דרך עזרה ובצרון בחזיתות בתים.

אם יכולה עזרה ובצרון לשפץ חזיתות בתים היא יכולה עזרה ובצרון להציע גם סיוע בהשמשה.

היא יכולה להגיע להסדרים מול בעלי הנכסים הפרטיים האלה. היא יכולה קודם כל לעשות השמשה לטובת צרכי הציבור בנכסיה שלה. הזכרנו פה את בית צעירות מזרחי, הוא עומד כבר 7 שנים כאבן שאין לה הופכין. שוב. באמצע העיר, וזה נכס עירוני, והנכס העירוני הזה- מטפלים בו בשערורייתיות כמי שהוא בעל הנכס, לא מטפלים בו אפילו בתחזוקה לטובת השכנים שנמצאים מסביב.

אני מציע שאנחנו נקיים על זה דיון פה במועצה.

מר זמיר:

בית צעירות מזרחי היה במכרז.

מר גולדרינג:

בית צעירות מזרחי גם הוא עומד 7 שנים כאבן שאין לה הופכין, במכרזים ובירוקרטיות. הרעיון הוא שאין כאן שום כוח שדוחף להשמשה של בניינים ללא שימוש, ולכן אנחנו רואים כל כך הרבה כאלה. אנחנו ספרנו עשרות עשרות רק מלהסתכל. כששאלנו את העירייה, ראינו שאין אפילו סקר שאומר איזה נכסים עומדים ככה ללא שימוש, יש לנו רק חישובים של מי פטור מארנונה.

אני מציע לכם לערוך סקר, לדעת כמה נכסים כאלה ללא שימוש נמצאים ברחבי העיר. לעבוד מול חברת "עזרה ובצרון", לבדוק איך אפשר להשמיש בניינים במו"מ מול בעלי הנכסים הפרטיים, כך שיועמדו לרשותם הלוואות ומענקים שישמישו את הנכסים האלה לטובת תושבי העיר. ואני מציע שנקדם חקיקה ראשית דרך המחלקה המשפטית שלנו, דרך הכנסת, בשביל לאפשר להטיל סנקציות ומצד שני תמריצים לבעלי נכסים שלא עושים שימוש בנכסים שלהם.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

למרות מחיאות הכפיים הסוערות שנשמעו כאן באולם, כבר מזמן לא שמעתי גיבוב של חוסר הבנה ובורות מרוכזים כל כך בנאום חוצב להבות ונרגש כל כך.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-32-

גב' וולנר-גלעד:

ככה מהפכות מתחילות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מעולם לא אמרו כל כך מעט בכל כך הרבה מילים.

גב' וולנר-גלעד:

ככה מהפכות מתחילות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי היקרים, בא חבר מועצה שלא מבין מה הוא אומר ואומר-תקחו מבני ציבור תהפכו אותם למגורים.

מר גולדרינג:

זה לא מה שאמרתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו אומרים כל הזמן שאנחנו שומרים על נכסי הציבור לטובת הדורות הבאים, גם אם כרגע אין להם שימוש. 1 .

מר גולדרינג:

תתייחס לשניאור 9 .

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אדוני, אני לא הפרעתי לך, אתה לא תפריע לי.

קריאות מהקהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, אני פונה, אני רוצה להסביר פעם נוספת לקהל. הקהל לא משתתף בדיון, הוא לא רשאי להביע את דעתו, הוא בסה"כ צופה פסיבי וכך צריך להשאר. אני מבקש לכבד את המועצה ולשבת בשקט.

קריאה מהקהל.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-33-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אדוני.

גב' דיין- היו"ר:

אתה רואה מי זה? תגיד לי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תוציאי אותו החוצה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, אתה רוצה לקום ולצאת החוצה בבקשה.

קריאה מהקהל.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה להוציא אותו. תודה רבה. זה הגופיה מהפעם שעברה. בבקשה לצאת החוצה, בבקשה לצאת החוצה. תודה רבה.

קריאה מהקהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין כמו העיר הזאת, אין כמו עיריית תל-אביב שעשתה.

מר לדיאנסקי:

ותושביה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תכנית השימור של העיר תל-אביב יפו לא קרתה מעצמה, עבדנו על זה הרבה זמן לפני שהגעת לכאן- לתת נאום כזה חוצב לבבות. והשגנו את האישור של אונסק"ו מפני שעשינו עבודה יסודית לאורך הרבה מאוד שנים. כנ"ל, הכנת חוברת חזון העיר שהשתתפו בה 1,000 איש, שהתוותה את הכיוון אליו הולכת העיר הזאת. זה לא נתון לסטיכיה ולחולדאי אין מדיניות. מדיניות העיר הזאת מבוטאת בתב"עות, ובתכנית המתאר, ובתכנית 3700 ,ונכון, במסגרת תכנית המתאר ותכנית תב"ע של העיר תל-אביב יפו, נכון לבנות מגדלים במקום שתארת.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-34-

מר גולדרינג:

בנווה צדק. מגדל נווה צדק?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אדוני, אני לא מתווכח אתך כרגע, לא אענה לך ברמה שדיברת כי דיברת ברמה של בורות שקשה לתאר. ואתה עושה את זה גם בכוונה, כי אני יודע שאתה לא מוכן להתמודד עם עובדות, כי אילו היית מוכן להתמודד עם עובדות הייתי מקבל ממך בכתב איזושהי הצעה שהיא גם מעשית. יותר מזה: תפנה בבקשה לחברך וידידך מוביל הצוות שלך, אדון דב חנין- שיזום חקיקה ראשית. מה אתה רוצה מעיריית תל-אביב עכשיו? עיריית תל-אביב נמצאת כאן, מחוקקת חוקים ומנהלת את העיר הזאת בדרך יוצאת מן הכלל, ויש לך את דב חנין שיזום חקיקה. מדוע איננו עושה זאת.

מר לדיאנסקי:

אגב, הוא לא הגיע 4 ישיבות לכאן.

מר זעפראני:

הוא יצא מהמועצה. אולי יש לו סיבה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני פונה כבר אל חברי המועצה לאורך 10 שנים כולל אל מר גולדרינג, שיציע לי מה לעשות ואיך,

מר גולדרינג:

הצעתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לא, תסלח לי, אתה מפריע לי כל פעם, אני לא הפרעתי לך ולו פעם אחת, אתה תלמד להקשיב בלי להתנפל באמצע. תלמד, אולי.

קריאה מהקהל.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-35-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עד היום לא שמעתי ממך הצעה מה לעשות עם הבניין בדב הוז. אני מנסה למצוא לו שימוש שיתאים למקום כמבנה ציבורי, במקום שהוא אזור מגורים- שצריך להשקיע בבניין המון המון כסף מצד אחד, ומצד שני למצוא איזהשהו שימוש שגם לא יכניס כמות של חנייה ברמה שתפריע למגורי השכנים. אבל להתמודד ברמה האופרטיבית עם הבעיה איש מכם לא מוכן לעולם. אתם מציעים הצעות באוויר, מבקרים ומדברים, ושום דבר קונסטרוקטיבי לא קורה. ככה הם החיים.

אני ראש עיריית תל-אביב -יפו מזה 10 שנים, לחומש הזה בוודאי וכנראה גם לעשור, אמשיך לעבוד בצורה יסודית, לעבוד דרך מערכות התכנון והבנייה, לנסות למצוא פתרונות לבעיות ולא לעבוד ולהיות מוגבל להצהרות אין קץ.

מר גולדרינג:

תתייחס לבעיה של בניינים ללא שימוש בעיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

להצהרות אין קץ. אם הייתי שומע ממך, תסלח לי אדוני, זה לא עובר דרך המועצה. לא באת אלי ולא כתבת לי הצעה אחת מה לעשות עם הרכוש הפרטי של הבניינים שאתה עכשיו מדבר.

מר גולדרינג:

שניאור 9 זה רכוש עירוני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לא. אתה דיברת על רכוש פרטי.

מר גולדרינג:

דיברתי גם וגם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה דיברת על רכוש פרטי, אבל אתה דיברת על רכוש פרטי ולא נתת הצעה מה לעשות.

מר גולדרינג:

נתתי הצעה.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-36-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא.

מר גולדרינג:

הלוואות עם עזרה ובצרון. אולי במעבר לחדר שלך לא שמעת.

גב' דיין- היו"ר:

יואב מספיק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש הלוואות. מי שרוצה לקבל הלוואות- יש מנגנון של עיריית תל-אביב, הוא יכול לקבל הלוואה כדי לשפץ את ביתו, והוא צריך לבוא לבקש, אתה לא יכול לחייב אותו.

מר גולדרינג:

אתה יכול לפנות אליו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו פונים אליו, אנחנו מפרסמים מודעות. אנחנו עושים, אבל אתה אפילו לא אומר לכולם שאנחנו עושים.

מר גולדרינג:

אתה לא יודע אפילו כמה נכסים יש כאלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא צריך לדעת, כי בן אדם פרטי, ופעם אחרונה שאני עונה לך. בן אדם פרטי הוא זה שפונה כשהוא רוצה לשפץ את ביתו. עוד לא עברנו לרוסיה הסובייטית ואני עוד לא הלאמתי את הרכוש הפרטי במדינה.

מר גולדרינג:

אנא השמש אותם. אני מוכן לעזור לך.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-37-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ולכן, ולכן, אני מציע להוריד את ההצעה מעל סדר היום, ואם יש לגולדרינג הצעה למערכות התכנון והבנייה יפנה לוועדת בניין ערים, ואם יש לו הצעה עניינית-אמיתית, יכתוב נא הצעה מסודרת.

תודה רבה.

מר לייבה:

O.K מי בעד להוריד את זה מסדר היום?

ה צ ב ע ה

בעד להוריד מסדר היום ה"ה: נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. דיין רחל אין

2. חולדאי מדואל

3. ספיר יואב

4. אגמי יעל

5. מזרחי נוח

6. ארנון עומר

7. מסלאווי

8. אלון

9. אסף

01. יניב

11. גפן

21. זעפראני

31. ראובן

41. מיטל

51. תמר

61. אחמד

71. דן

81. פאר

בעד – 18 חברי מועצה, נגד- 6 חברי מועצה, נמנעים-אין

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-38-

גב' דיין- היו"ר:

ההצעה הורדה מסדר היום.

החלטה: ההצעה הורדה מסדר היום.

4 .מר ראובן לדיאנסקי- חבר המועצה, מחויבות העירייה לשימור ופיתוח הטבע העירוני

בתל-אביב-יפו:

גב' דיין- היו"ר:

ראובן לדיאנסקי בבקשה. מחויבות העירייה לשימור ופיתוח הטבע העירוני בתל-אביב-יפו.

מר לדיאנסקי:

ארנון, העיקר שאתה תישאר כאן.

מר גלעדי:

לא. אני הולך עם ראש העיר.

מר לדיאנסקי:

לא, אתה תישאר כאן.

אדוני ראש העירייה שיצא, גבירתי היושבת בראש, חברי וחברותי למועצה.

בשנים האחרונות הגיע לאזורנו המושג טבע עירוני, אשר לשמחתי צובר תאוצה רבה. השמירה על הטבע העירוני מיושמת מזה מספר שנים בערים רבות בעולם שהן לא פחות מרכזיות ולא פחות גדולות מהעיר תל-אביב יפו. ערים כמו רומא, ברלין, ניו-יורק ולונדון נותנות דעתן בנושא ופועלות בעניין. במחוז לונדון למשל-קיימים למעלה מ-90 שמורות טבע מקומיות המספקות לתושבי אחד האזורים העירוניים הצפופים ביותר באירופה איי טבע נגישים לכל. גם אצלנו בתוך הסביבה האורבאנית נמצאים אתרי טבע המהווים נכס ציבורי ממדרגה ראשונה. מדובר על מקומות קסומים בהם יכולים תושבי העיר לפגוש ממש ליד הבית, את ערכי הטבע המיוחדים, את החי ואת הצומח בצורה זמינה ומיידית. לאתר טבע עירוני תפקיד חשוב מאוד ביצירת זהות עירונית ושכונתית. הפעילות באתרי טבע בעיר מתאימה למגוון פעילויות קהילתיות וחינוכיות משותפות, ובשונה משמורת טבע, באתר טבע עירוני-האדם מעמיד את הקהילה בראש, לצד שימור וטיפוח הסביבה. אותה פעילות משותפת סביב יעד סביבתי מאפשרת חיבור בין גילאים שונים, בין קטבים חברתיים, ואפילו מכובדי הרבנים, בין דתיים לחילוניים. אתר הטבע בעיר הוא המקום בו אנו וילדינו העירוניים מפתחים תרבות צריכה סביבתית המתבססת על משאבים מקומיים- שעיר כמו

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-39-

תל-אביב-יפו יכולה להציע, ויש לה הרבה מה להציע. בהשקעה כספית נמוכה ביותר אך בתשומת לב ראויה אנו יכולים להפוך שטחים פתוחים לאזורי טבע המושכים אליהם מיני בעלי חיים כמו ציפורים, זוחלים ופרפרים, שרבים מאתנו כבר לא ממש רואים בעיר, וכמי שגדל בתל-אביב אני יכול להעיד שפעם היו כאן פרפרים, והרבה.

בימים אלה נעשית במינהל הנדסה עבודה חשובה ומבורכת בנושא טבע עירוני, וזאת במסגרת ההכנות לקראת גיבוש תכנית מתאר לעיר. יחד עם זאת, יש צורך בנקיטת צעדים נוספים שיקדמו ויזרזו את מימוש החזון לשימור הטבע העירוני במספר תחומים חשובים. התחום הראשון הוא מדיניות ההגנה על עצים. נושא כריתת העצים וגיזומם הוא נושא שמעסיק רבים מתושבי העיר, (מחיאות כפיים)

והוא קשור קשר ישיר לאיכות הסביבה ולבריאות של כולנו. נכון, ב-10 השנים האחרונות גדלו מספר העצים השתולים במרחב הציבורי בעיר באופן משמעותי, פי 3 בערך ממה שהיה כאן לפני כן, אבל מדיניות הכריתה והגיזום נותרה בעייתית ויש לטפל בכך. לאחרונה ניהלו תושבים המתגוררים באזור סוף אבן גבירול מאבק למען הצלתם של כ-20 עצים מסוג סיסאם הודי.

התושבים ניהלו מאבק ציבורי מכובד, ואף הציעו פרוגרמה מעניינת, שעל פי טענתם תאפשר את ביצוע עבודות התשתית ברח' אבן גבירול תוך שמירה על העצים. אני וחבר המועצה נוח עפרון-

שהיה הראשון לפעול בעניין, תמכנו במאבקם, אולם לצערי הרב החלו כבר אתמול בלילה במעשי העקירה והכריתה של העצים הענקיים הללו- שנמצאים במקומם מזה עשרות שנים.

קריאה מהקהל.

מר לדיאנסקי:

אתמול נודע לי מפי אחת מתושבות העיר כי גזמו באופן פרוע 5 עצי אקליפטוסים גדולים, מפוארים ועתיקים הנמצאים לאורך שד' דוד המלך. הייתי במקום וראיתי את ההתעללות שביצעו בעצים. אין מילה אחרת לכך, מדובר בהתעללות לשמה. הותירו את העצים המוגנים הללו ערומים לחלוטין. אני מזמין אתכם חברי וחברותי למועצה ללכת ולראות את זה, זה ממש פה קרוב. ויש עוד מקרים רבים שמגיעים לשולחני, ואני בטוח -גם לשולחנו של כל אחד ואחת מכם שראויים להתייחסות.

חברי וחברותי למועצה: אני רוצה לספר לכם מה התועלת שיש לנו מעץ בודד אחד. עץ בודד אחד.

עץ אחד בודד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק. עץ בודד אחד יכול לבלוע 80 ק"ג תרחיפים המכילים מתכות רעילות ככספית, ליטיום, עופרת וכד'. עץ אחד בודד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ"ק של אוויר מזוהם מידי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן, קולט 20 טון פחמן דו חמצני. עץ אחד בודד מגן עלינו מפני נזקי השמש ומסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 40 ובקרבת בתים הוא גם בולם רעשים ומפחית את עוצמתם, וכמובן שעץ אחד בודד עשוי לשמש בית לעשרות ציפורים

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-40-

ובעלי כנף. יש צורך לקדם באופן מיידי תכנית לשימור והגנה על עצים בעיר, תכנית שתכלול מיפוי של כל העצים העתיקים בעיר, תוך מתן הנחיות והוראות טיפול.

מר גלעדי:

על כל עץ יש שם.

מר לדיאנסקי:

יש להקים בהקדם וועדה שתעסוק בסוגיות של כריתה וגיזום עצים וותיקים, והיא זו ורק היא זו שתחליט לגבי גורלם של העצים בעיר. חברי הוועדה יהיו יו"ר הוועדות שפ"ע - סגנית ראש העיר מיטל להבי, יו"ר ועדת איכות סביבה- סגן ראש העירייה פאר ויסנר, וטבע עירוני- אני עומד בראש הוועדה, מנהל אגף שפ"ע ובעלי תפקידים נוספים בעירייה,

מר גלעדי:

ודורון.

מר לדיאנסקי:

וכן נציגי הארגונים הסביבתיים.

התחום השני הוא עריכת תכנית אב לתשתיות טבע. קיים צורך אמיתי בהכנת תכנית אב מפורטת לתשתיות הטבע בעיר, שמטרתה הסדרה ותאום של התשתיות הטבעיות עם שאר התשתיות העירוניות. על כן יש לבצע סקר טבע מקיף של תשתיות הטבע בעיר, כפי שנעשה על ידי החברה להגנת הטבע בעיר רמת-גן למשל.

ולבסוף, אני מבקש שראש העירייה ומועצת העירייה יכריזו על מחוייבותינו לשמור על התשתיות הטבעיות המצויות בתחומה של העיר תל-אביב יפו, הכוללים את הסביבה הימית, הסביבה החופית, שטחים פתוחים בתחום העיר, מערכות לחות כמו מיכלים ובריכות חורף, ותשתיות טבעיות בעיר- כמו עצים עתיקים, מושבות קינון וכיו"ב.

אני מבקש לאשר את שלושת התחומים שפרטתי ולהעביר את הנושא לדיון בוועדת הנהלה.

תודה.

(מחיאות כפיים).

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

תשובת ראש העיר.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-41-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני מבקש להעביר את הנושא לוועדת הנהלה. תודה רבה.

מר לייבה:

מי בעד להעביר לוועדת הנהלה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. יעל

2. חולדאי

3. ספיר

4. אגמי

5. שמוליק

ארנון אתה מצביע?

מר גלעדי:

למה?

מר לייבה:

להעביר את הנושא לוועדת הנהלה.

שאלה:

למה לוועדת הנהלה?

גב' וולנר-גלעד:

כמה פעמים וועדת הנהלה התכנסה?

מר לייבה:

המשך הצבעה:

בעד ה"ה:

6. ארנון

7. אסף

8. יניב

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-42-

9. גפן

01. זעפראני

11. ראובן

21. מיטל

31. תמר

41. אחמד

51. אלון

61. דן

71. פאר

מי נגד?

נגד ה"ה: נמנעים ה"ה:

1. יואב עומר

2. רחל

3. יעל

4. נוח

בעד – 17 חברי מועצה, נגד- 4 חברי מועצה, נמנע- 1 חבר מועצה

החלטה: הנושא מועבר לוועדת הנהלה.

מאשרים סדר היום.

גב' דיין- היו"ר:

אנחנו עוברים להמשך סדר היום.

73 .דברי ראש העירייה

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים:

אני רוצה לעדכן בדבר המאבק בחוק ההסדרים.

בהמשך לדיווח אותו העברתי במועצה הקודמת אנו ממשיכים לפעול ולהאבק יחד עם השלטון המקומי ופורום ה-15 לביטול אותן החלטות המופיעות בחוק ההסדרים ופוגעות בשלטון המקומי.

במסגרת הזאת מתקיימים מגעים קדחתניים עם ממשלת ישראל, חברי הכנסת והופעות בדיוני הוועדות השונות בכנסת, ולשמחתי עד עכשיו הצלחנו לשכנע את הממשלה לבטל או לשנות חלק

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-43-

נכבד מההחלטות, כמו הלאמת הארנונה הממשלתית או הנסיון להשתלט על איגודי הערים לביוב,שינוי מטרות היטל ההטמנה, ועוד.

אתמול אף הצלחנו לסייע לבטל את מרבית הקיצוץ שתוכנן במענקי האיזון – לאותן רשויות שיש בהן מענקי איזון, ולכן בוטלה המחאה שתוכננה להיום , אותה שיירת משאיות אשפה שתוכננה לירושלים.

אני באמת רוצה להודות בהזדמנות זו לאותם חברי מועצה שסייעו ומסיעים בידינו לשכנע את השרים וחברי הכנסת, ובמיוחד ארנון גלעדי, סיעת הגימלאים, הרב לוברט ובנימין בביוף.

השבוע, ביום ד' הקרוב –8.7.2009 נחנוך את גן העצמאות המחודש. הגן הותיק הזה הנושק לים, שהוקם בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת ומשתרע על פני 160 דונם, עבר שיקום יסודי על סמך תכנית שהוכנה יחד עם נציגי תושבים מהסביבה, התאחדות המלונות ועוד. העבודות כללו חידוש של הגן והצמחיה, תוך פתיחת הנוף לרחוב הירקון מצד אחד ולים מהצד השני. טופלו מערכות ההשקיה, עמודי התאורה, הפסלים, מתקני הישיבה, שבילי ההליכה, וכן התווספו ברזיות, מתקני כושר וספורט, פינה לכלבים ונפתחו שרותים ציבוריים.

פתיחת הטיילת ובריכת גורדון המחדשת:

בסוף החודש תיפתח מחדש בריכת גורדון לציבור הרחב כאשר מסביבה תיפתח טיילת רחבה לציבור המאפשרת מעבר חופשי ופתוח לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. הטיפול בבריכה, שנבנתה עוד בשנת 1956 ,הינו חלק מהחזון שלנו דרך אגב, לפתיחת רצף טיילות לאורך החוף ולאורך הירקון. לפני כשנתיים הגענו לסיכום עם בעלי הזכויות בבריכה, קיבלנו אותה לידינו והשקענו משאבים רבים בחידוש ושיקום המתחם כולו, על מנת לפתוח, כאמור, את הטיילת והמעבר החופשי להולכי רגל ולרוכבי אופניים, כל זאת לצד שמירת הבריכה הוותיקה שכל מערכותיה קרסו ויצאו מכלל שימוש, ואם תרצו- בעצם נבנתה בריכה חדשה לגמרי.

העבודות בוצעו לאחר הסכמות שגובשו במסגרת וועדת ההיגוי בראשותו של ממלא מקומי דורון ספיר- שנמצא כאן אתנו, והיו חברים בה- מהנדס העיר, נציגי תושבים ונציגי גם ארגונים ירוקים.

הבריכה והטיילת משתלבות בטיפול הכולל הניתן גם לככר אתרים ולמרינה, מתוך מטרה להחיות את המתחם כולו לרווחת הציבור.

אני רוצה לעדכן על כמה דברים שמבוצעים ובוצעו במסגרת המשלמה ביפו.

קודם כל הסתיים פרוייקט מאוד יפה, מאוד חשוב, של חיבור רח' קדם לנמל. לאחרונה הסתיימו העבודות לפתיחת רחוב חדש המחבר את שכונת עג'מי באופן ישיר לנמל יפו דרך רחוב קדם.

לרחוב הזה יש חשיבות רבה כחלק מההכנה התנועתית של יפו לקראת פתיחתו של נמל יפו המחודש, אשר עד כה ציר הגישה היחיד אליו היה מרח' יהודה הימית. עתה, עם פתיחת הרחוב החדש תתאפשר גישה ישירה משכונת עג'מי לנמל ולמדרון, שגם העבודות בו מצויות בשלבי סיום.

למי שלא היה, ממליץ מאוד ללכת לראות.

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-44-

המרכז לנפגעי סמים עבר מיפו למתחם החדיש והמשודרג ברח' הרכבת. לאחר 20 שנה בהן שכן המרכז לחלוקת מתדון בשד' ירושלים 22 ביפו הוא עובר למשכנו החדש ברח' הרכבת 36 .זהו מרכז רב תכליתי חדש המאפשר למטופלים לקבל טיפולים ושרותים בסטנדרטיים העולים באופן משמעותי על סטנדרט השרות שניתן בעבר. כמו כן אמור להיפתח במקום בשבועות הקרובים גם מועדון חברתי שיאפשר למטופלים להנות מפעילות חברתית מסודרת וימנע שוטטות מסביב לתחנת החלוקה. הפעלת המתחם ובייחוד הקמת המועדון החברתי הינה פרי מאמץ משותף של המישלמה ליפו בשיתוף עם מינהל השרותים החברתיים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים-

שחייבים לציין את העזרה שלה, וגם של האגודה לבריאות הציבור ומשרד הבריאות, שבהחלט הם שותפים ראשיים בעובדה שהדבר קרה.

במסגרת ההערכות לקיץ חודשה פעילות סיירת קש"ת- קיץ שקט בתל-אביב-יפו 2009.החופש הגדול החל ואיתו עולה כמות פניות התושבים לגבי מטרדי רעש , השחתה וונדליזם בגינות ובמרחב הציבורי בעיר, הנגרמים בעיקר על ידי בני נוער שיצאו לחופשה. הסיירת הזאת מופעלת זו השנה הרביעית ברציפות- באמצעות אגף הפיקוח העירוני בחודשים יולי אוגוסט בין השעות 22.00 ועד השעה 05.00 בבוקר למחרת. הסיירת עוסקת במניעת מטרדי רעש והשחתה במשך שעות הלילה.

יש גם פרוייקט שנקרא- ציפורי לילה, והוא נועד להעסיק את בני הנוער בלילות במהלך חופשת הקיץ, על מנת שלא ישוטטו ללא מעש, והיא הוכנה על ידי המחלקה לנוער וצעירים בשיתוף אגף רבעים ושכונות. זו תכנית נסיונית המנסה לייצר מוקדי משיכה ועניין לבני נוער. הקיץ נפעיל את התכנית בפארק דרום, והיא תכלול הקרנת סרטים , משחקים שונים ופעילות אתגרית, זאת במהלך שלושה לילות בשבוע, בין השעות 22.00 עד 03.00 בלילה, עד 03.00 בבוקר.

ארועי שנת ה-100 לעיר- הרקוויאם של וורדי בביצוע בית האופרה "לה סקאלה" ממילאנו במופע פתוח לציבור הרחב.

אחד השיאים התרבותיים של ארועי שנת המאה לעירנו יתקיים בחודש הקרוב, ב-16 ביולי ייערך קונצרט פארק חגיגי והסטורי- בו תארח האופרה הישראלית את בית האופרה הנחשב לטוב שבעולם, "לה סקאלה" ממילאנו. למעלה מ-200 זמרי מקהלה, 100 נגני תזמורת וסולנים מבכירי זמרי האופרה בעולם, בניצוחו של המאסטרו דניאל ברנבוים יבצעו את הרקוויאם של וורדי, שנחשב לאחת מיצירות המופת של המוזיקה הקלאסית. הקונצרט ילווה בהדמיה של תאטרון ה"לה סקאלה" אשר תקנה לכלל הנוכחים חוויה של ישיבה באולם האופרה המפואר הזה, באולם ה"לה סקאלה" במילאנו. ישנה סימליות רבה ובמידה מסוימת גם סגירת מעגל בהגעתו של בית האופרה למופע החגיגי לרגל שנת ה-100 לעיר שלנו, תל-אביב-יפו, שמראשית דרכה קבעה לעצמה סטנדרטים של עיר תרבות בינלאומית, וכבר בשנותיה הראשונות הקימה בית אופרה משל עצמה.

בואה של "לה סקאלה" שהתאפשר בסיועם של ראשי העיר של מילאנו- גבריאל אלברטיני בעבר

עיריית תל אביב- יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 10

מתאריך י"ד תמוז תשס"ט (06/07/09 )

-45-

ולטיציה מוראטי בהווה, הוא בהחלט הכרה בינלאומית בכך שתל-אביב –יפו היא מוקד מוערך של תרבות ואמנות.

אני שמח וגאה על כך שמתאפשר לנו לארח את בית האופרה הטוב בעולם למופע פארק פתוח לציבור הרחב בגני יהושע.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

דברי ראש העירייה למועצה 6/7/09

1 .עדכון בדבר המאבק לביטול החלטות הפוגעות בשלטון המקומי במסגרת

חוק ההסדרים:

בהמשך לדיווח אותו העברתי במועצה הקודמת אנו ממשיכים לפעול ולהיאבק יחד עם השלטון המקומי ופורום ה- 15 לביטול אותן החלטות המופיעות בחוק ההסדרים ופוגעות בשלטון המקומי.

במסגרת זו מתקיימים מגעים מול ממשלת ישראל, חברי כנסת והופעות בדיוני הועדות השונות בכנסת.

עד עתה הצלחנו לשכנע את הממשלה לבטל או לשנות חלק נכבד מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]