פרוטוקול ישיבת הנהלה 5

טייו

0 יי

/. 0

ל

:4% תל שד

א + אביב טוא .

2. %- פוס?ץ עיריית תל-אביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 5 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 5 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 07/12/2009

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה''ה:

ד. ספיר נ. וולוך פ. ויסנר מ. טיומקין

א. גלעדי ר. לדיאנסקי מ. להבי ש. אגמי

א. סולר |

וה'יה:

מ. לייבה, א. בן-שושן, ר. ולוף, ע. סלמן, מ. גילצר, ד. לב, ד. לוטן, ר. אורן, א. וער, א. כהן,

מ. בנימיני, ע. וינברג, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

7

:2 לש

א > אביבשוצת

ו ל + יפו 0]הצ עיריית תל-אביב-יפו

. ב 4

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-2-

על סדר היום:

1. תכנית הבחירה החדשה.

2. הסמכה לפתיחת עסקים בשבת.

3. חוק עזר לתל-אביב יפו (רוכלות) (תיקון) התש''ע - 2009

4. חוק עזר לתל-אביב -יפו (הסדרת מקומות רחצה) (תיקון) התש''/ע-2009.

ב

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

-3-

2. תכנית הבחירה החדשת:

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

שלום לכולם.

אנו מתחילים את ישיבת ההנהלה.

מר לדיאַנסקי:

חשוב להקים וועדת אתיקה.

אני אשלח לך מכתב בעניין זה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

חברים, אנו מבקשים קצת תשומת לב כי אנו הולכים לעשות שינוי שאולי הוא לא מהפכת עולם, אבל הוא בכל ואת איושהו שינוי בנושא שנקרא- בחירת תלמידים את בתי הספר שלהם.

ביקשנו מהגבי דפנה לב שתציג לנו את העבודה או את הדרך שבה אנו הולכים לרשום תלמידים לבתי הספר העל יסודיים שלנו.

גב' דפנה לב:

(הצגת הדברים מלווה בשקפים) קודם כל אני רוצה לומר שהתכנית הוצגה, לפחות במסגרת הכללית שלה, בוועדת החינוך, והיום אנו מיידעיס גם את הנהלת העירייה. ואנו בתהליכים של אישורים פורמליים, ומי שצריך לתת בעצם את האישור הסופי לוה וה ראש רשות החינוך שזה ראש העירייה, ואנחנו נמצאים בתהליכים-גם במגעים עס בתי הספר, מנהלי בתי הספר וכל הגורמים שקשורים לנושא הזה.

בשלהי שנת 2008 תחילת 2009 צכינו בפרס החינוך הארצי וראינו בו בעצם נדבך או קרקע ליצירת תכנית אסטרטגית לפחות לבין 5 ל-10 השנים הקרובות, ולכן, למרות ההרגל לשבת על זרי ההצלחה אנחנו נכנסנו מיד לוועדה שבראשה עמד ראש העיר ואני הייתי ממלאת מקומו, ועסקנו בנושאים שונים של אסטרטגיות בחינוך, נושאים רבים שכבר אנשים מפה העלו, היו גס בחלק מהדיונים. בין השאר היה דיון בנושא הבחירה - שנכנס לפועל בעצם כבר עכשיו, בדצמבר הקרוב,

%

: תל ופד

:1 + אביבטועה

.9

2. -'787019 עַירִיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-4-

לסיום 12 שנות לימוד בבתי ספר, גם בנושא תינוכי- צריך באיושהו מקום לאורך הדרך לבנות ולהבנות את האצרח של העתיד, וגם בנושא הלימודי כמובן, שהוא לא נוצר יש מאין. אנו מדבר על רצף בתכניות לימוד-שזה חשיבה לפחות על 4 מקצועות הליבה: השפה, המתמטיקה, האנגל והמדעים, מדע וטכנולוגיה- כ-4 עמודי התווך שצריכים להוביל, כאשר כל דבר מזה הוא הרבה יותר רחב. השפה וו כמובן גס התרבות שמתלווה לנושא השפתי. אנו רואים כאן רצפיס שיש לו שני צירים. ציר אחד- כפי אמרתי, מגן עד יב', וציר שני הוא ביר רוחבי שקובע איוושהי רמה שצריך להגיע אליה בכל אחד מהשלבים, ושהיא צריכה לשמש בסיס ולא שיא, כלומר, איוושהי רמה שחיא הבסיס שעליה נבנה בעצם כל הידע שצריך להצטבר לאורך השנים. הנושא של תכני חינוכיים צריך להשתלב עם התכנים הלימודיים, והרבה נושאים ערכיים יש גס בתוך 4 מקצועו הליבה האלה, שהם הכלים העיקריים לאדם בוגר, גם להשתלב אחר כך בחברה וגם להשתלב לאחר מכן בלימודים או לימודי מקצוע, מעבר לתיכון. אנו רואים גם חשיבות רבה ברצף לאורן שעות היום,שזה משעה 08.00 עד 20.00, בין החינוך הפורמלי לתינוך הבלתי פורמלי,כשאנו רוצ'

לעשות חיבורים. אנו כבר נמצאים בעיצומס של החיבורים- גס בנושאים הלימודיים, כלומר בכ הסיוע שתלמיד צריך ויכול לקבל, במרכזי למידה, בעיקר במקומות שבהם תלמידים לא יכולים לקבל את זה בכוחות המשפחתייט שלהם, אבל גס בתכנים של תחומי עניין כמו ספורט, כמו אמנות, כמו תאטרון, כמו מוזיקה, וגם בנושאים של פעילויות חברתיות כאלה ואחרות- שהן מחוות את התשתית האזצרחית של התלמיד בעתיד. אני אתן דוגמא: ממש לפני חודש או פחות מחודש היה כינוס גדול של כל האנשים שעוסקים בהתנדבות בקהילה, כשלקחנו את זה כנושא שהוא רצף בין הנוער שנמצא בתנועות הנוער לבין בתי הטפר העל יסודיים.

שיטת הבחירה, זה אחד הקשיים והדילמות שיצרה שיטת הבחירה שהיתה עד היום. אנו באמח קראנו לה בחירה מבוקרת, אבל למעשה היא היתה בחירה כמעט פרועה, כי לא היתה שום מגב'

לבחירה, ולא היו שום קריטריונים ושום ערכים שעמדו מאתורי הקריטריונים כדי לווסת בין בי הספר. לא קבענו קריטריון, נגיד, של אינטגרציה, לא קבענו קריטריון של גאוגרפיה, לא קבענו / קריטריון, כל אתחד בחר למעשה על פי רצונו. מה שקרה, שבבתי הספר היו תלמידים שבאו לעת.

מבין 10 ל-20 בתי ספר יסודיים, וכל סיפור הרצף שדיברתי קודם היה בלתי ניתן להשגה כי אי אפשר היה לתאם עס כל כך הרבה גורמים, אי אפשר היה לבדוק מה מביא אתו כל תלמיד, גם | היו לנו העשרות - הן היו מאוד חלקיות, לא היתה הכרות בין הצוותים וכוי.

הקשיים שזה יצר לגבי תלמידים והורים: היתה הרבה אי וודאות. תלמידים התחילו את תהלין

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-5-

חושבים שהוא מיותר לילדים כל כך צעירים. כמובן שבתי הספר היסודיים נמנעו , ולא רק נמנעו נאסר עליהט לעשות הכוונה לתלמידים במעבר לעל-יסודי, ולגבי בתי הספר העל-יסודיים, גם לא ידעו מאיוה בית ספר יבואו וגם לא באיזה היקף, דבר שמקשה מאוד על התכנון. בית ספר על יסודי פחות או יותר מתכנן את שנת הלימודים הבאה שלו עד חודש מאי, ולפעמים תהליכי הערעורים והבקשות התמשכו עד אוגוסט ולפעמים גס מעבר לוּה, ואי אפשר לתכנן כמח כתות ייפתחו, מי צוות המורים שצריך לשנה חבאה וכוי וכו'. זה יצר סה''כ הרבה אי וודאות והרבה תחושה של תסכול במערכת, תחרות ועוד הרבה דברים שלא ראינו אותם ברוח חיובית. אנחנו חושביםס שהבחירה לא היתה בחירה מושכלת, היא היתה בחירה שהושפעה מנורמות ואופנה שהיתה, וראינו את הגלים בין בתי ספר שפתאום הפכו לפופולריים ובעצם לא היה מקום, וחיה צריך לערוך הגרלות בין התלמידים שם, לבין מצב שבית ספר עמד על סף סגירה כתוצאה ממחטו בתלמידים במעבר ל-ג'. אנחנו חושבים שאין מספיק מידע ואי אפשר לעשות בחירה מושכלת, וזה הביא אותנו לכמה מסקנות.

לגבי המנהלים, אמרתי כבר שהעיסוק בשיווק בית הטפר היה עיסוק שהט התחללו בו פחות או יותר בחודש נובמבר-דצמבר של שנת הלימודים ועסקו בו עד הרגע האחרון. המנהלים שפגשנו , ועשינו קבוצות מיקוד- גם של הורים, גס של תלמידים וגם של מנהלים. המנהלים הגיבו על וה שהם בעצם הפכו להיות שבוייס של ההורים. כדי להביא תלמידים לבית הספר הס חיו צריכים להבטיח הבטחות מפליגות, שלא תמיד יכלו לעמוד בהן, והם בעצם הרגישו שההורים מתזיקים אותם באיזושהי התנייה של אס אתה תהיח כזה- אני אבוא אליך ואם לא תהיה אז לא, וגזלו מהם את היכולת של שיקול הדעת הפדגוגי וההחלטות המקצועיות שהם היו צריכים לדעת לעשות כדי לקדם את התלמידים. וכמובן יש לוּה גם מחיר לוגיסטי. כשתלמידיס נוסעים מאזור אחד לאזור שני בותל-אביב ללא הצדקה, כי בתי הספר פחות או יותר דומים בהשגיס שלהם, דומים באיכויות שלהם, בצוות המורים שלהם, אז מי שמשלם את המחיר בסופו של דבר זה הציבור,

מר ויסנר:

הפחתה בזיהום האוויר.

גב' דפנה לב:

גס הפחתה בציהוס האוויר, אבל גס מצב שכל מי שמעל 3 ק"מ זכאי לפחות לכרטיסייה. ווה מערד

.+

תל פד פּ

+ אביבטות

"1810197 עַידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-6-

לפי קריטריונים שנראים להם: אס זו אווירה, אס זו גישה אידיאולוגית, ואם זה מתחשבה שלהם

שבמקום הוא, וה המקום שהם רוצים שהתלמיד שלהם ילמד ויצליח, אז עצם הבחירה היא דבר שיש לו ערך חשוב ואנו לא רוצים ממש לקלקל אותו, ובכל זאת אנחנו גם רוצים לשמור על המוטיבציה של התלמידים, אנו רוצים לשמור על ההזדמנות לאינטגרציה-שזה בעצם היה אולי המקור לכל ההתחלה- שתלמידים מהדרום, מהמורת ומיפו יוכלו להגיע לבתי ספר במרכז תל-

אביב ובצפונה, על בסיס העובדה שהם בחרו להגיע לשט, לא על בסיס איזהשהס קריטריונים אוביקטיביים או סובייקטיבייס שמהווים מכשול לכניסה לשם.

אני רוצה להראות לכם את הנתונים שיש לנו על הבחירה בשנתיים האחרונות. אנו רואים שפרט לרובע 7 שזה יפו, בכל הרובעים יש עליה באחוז התלמידים, בין תשס"ט לתשייע, בהשארות במקום המגורים שלהם. העניין של המרחק הגאוגרפי היווה שיקול אצל ההורים-האם לשלוח אר התלמידים לבית הספר בשכונה או לא. אנו יודעים מדיבור עם ההורים, על תרדה גדולה מילדים צעירים, בני 12, ילדות צעירות בכתה ו-ח'י שנוסעות בתחבורה ציבורית, ולדבר הזה יש ביטוייס מספריים ממש בכל אזורי העיר. ברור שבצפון נשארים יותר וברובע 9 נשארים אולי כרגע פחות, אבל עדיין הנטייה היא נטייה של עלייה של השארות באצור גאוגרפי, וזה היה נתון שלקחנו בחשבון.

רינת אורן ריכזה את עבודת הוועדה וגם את הנושא חלוגיסטי, והיא תמשיך.

גב' רינת אודן:

לאור העוצמות שהוצגו פה, של תכנית הבחירה הקיימת, לאור החשיבות והצורך במתן מענה לחולשות שלה ודפוסי הבחירה שראינו, אנו מציעים את מסלול הלימודים הבטוח שלי, כשיש 2 מרכיבים מרכויים בשינוי המוצע. ראשית, אנחנו מדברים על מרחבי חינוך. בכל מרחב חינוך יהיו בית ספר על יסודי אחד ומספר בתי ספר יסודיים שיזינו אותו. הרעיון הוא שבתי הספר היסודייכ והעל-יסודיים יתאמו ביניהם יעדים משותפים, תכניות לימודים, יעדים השגיים, פדגוגיים, חינוכיים, וכמובן את תהליך המעבר מו- לזי. ואנו מדברים על שינוי בשיטת הרישום, שזה אלמנל הבטיחות, הבטחון שכל אחד מהילדים ישובץ למרתב חינוך. את בתי הספר במרחבי החינוך חילקנו לפי מדד שטראוס-שהוא מדד סוציו-אקונומי של משרד החינוך, השגי בתי הספר, מגמות הבחירה של התלמידים, ונסיון לתת מענה ככל האפשר למרתב גאוגרפי. התלמידים ישובצו למרחב החינוד. ויש לנו את אלמנט הבטחוו- במקום שקרוב למקום מגוריהם, בבית הספר שקרוו

> אביבצוצת

9

*705019 עיריית תל"אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-7-

המוגנות, וכמובן, וה גם הבטחון בקרבה אל הבית, כמו שדפנה אמרה- לא לנסוע למרחק גאוגרו רחוק מידי.

למסלול הלימודים הבטוח שלי יש תועלות ב-3 רמות : ברמת התלמידים וההורים, ברמת בית הספר וברמת המערכת העירונית כולה.

ברמת התלמידים וההורים, שוב אנו מדברים על יותר בטחון, יותר רצף חינוכי ויותר התאמה. +

רוצה להתמקד ביותר התאמה: נשמרת הזכות לבחור. התכנית הזאת מאפשרת בחירה למי

שמעוניין לבצאת, בהתאם לצרכים שלו, לציפיות שלו, לצאת ללמוד במרחב חינוך אחר. אנו חילל את מרתבי החינוך כך שבכל מרחב נשאר מקום לתלמידים ממרחבי חינוך אחרים.

מר סולר:

לכמה תלמידים כאלה! יש איזושהי נוסחה שקובעת איוו מכסה מתוך נפח השכבה בבית הספר העל יסודי נשארת פתוחה לבחירה?

גב' רינת אורן:

אנו ברשותך נציג את זה כאשר נציג את המרחבים, ונדבר על ההיקפים ועל המספרים, כי שם וּה יעלה.

התועלות לבתי הספר: כפי שנאמר כאן, יותר רצף חינוכי, יותר מידע לצורך הערכות, יותר מיקו

מקצועי, ואנו מצפים גם ליותר השגיס, כי העבודה תהיה עבודה שהיא מתמשכת והיא רב שנתיו וכמובן- תועלות למערכת החינוך העירונית, יותר דיאלוג, דיאלוג עס כל השותפים, בין מנהלי בו הספר היסודיים והעל יסודיים כמפתח להצלחה. וכמו שעלה פה קודם, ואני מסכמת את החלק הוה: שמירה על עקרון הבחירה ושמירה על עקרון האינטגרציה.

מר גלעדי:

מה זה אומרז על פי מה שאני רואה פה ולפי בתי הספר האינטגרציה מתבטלת?

גב' דפנה לב:

לא.

לי

: תל ופד

ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 8 -

שלומדים במערכת החינוך בעיר. כל הילדים יעברו שלב של הכרות עס המעבר לבית הספר העל יסודי הממלכתי. השלב הזה כולל מספר דברים: ראשית מפגשי התנעה משותפים של מנהלי היסודי והעל יסודי לתכנון מהלך משותף. בכל מרחב מנהלי היסודי והעל יסודי יתאימו את התהליך כך שיתאים לאוכלוסיה הרלבנטית במרתב שלהם, לצרכים. אתמול ישבתי באחד המרתבים- שיש שם ועד מוביל של הורים, פגישה קודם כל עס הועד, כלומר- חיבור והתאמה שי התהליך כולו לאוכלוסיה המקומית. במקביל יהיו מפגשים של ההורים בבית הספר היסודי- עס מנהל העל יסודי, יהיו מפגשים עס מנהל העל יסודי להכיר את בית הספר. התלמידים יקבלו איגרת שמסבירה על המהלך, התלמידים יקבלו חוברת שמסבירה על המהלך. יהיו ימים פתוחינ כל ימי שישי יהיו ימים פתוחים בבית הספר לטובת מי שירצה לבוא ולבקר, ויהיו גס סיורים יזומים- כחלק מתכנית י'ימעברים'י, של הילדים מהיסודי בעל יסודי. במהלך שלקראת סוף חודש ינואר- כל אחד מהילדים מקבל שיבוץ לבית הספר העל יסודי. כמו שאמרנו קודם, הוא יקבל שיבוץ בבית הספר במרחב.

מר גלעדי:

כל אחד במרחב שלו.

גב' רינת אודן:

עד כאן, כל הילדים עברו את השלב הזה, וכמו אמרנו קודם- הו הנושא של מסלול הלימודים הבטוח. מי שקיבל את השיבוץ ובית הספר אכן תואם את צרכיו וציפיותיו, צריך לחשלים את הרישום לבית הספר העל יסודי בסוף הקיץ. אבל מי שרוצה לשנות את המרחב, ואז אנו עוברים לשלב של מסלול לימודים במרחב אחר, יכול להכנס בשבוע בחירה שמתחיל ב- 7 בפברואר, למערכת באינטרנט, כפי שנעשה בשנים קודמות, ולבחור עד שתי חלופות, עד שתי אפשרויות לבחירה מתוך כל בתי הספר בעיר. זאת אומרת, ילד שלומד במרחב א יכול לבחור במרחב צ, שאמרנו שאנו משאירים שם מקומות פנויים, ופה נכנס הנושא של הבתירה, בחירה לפי התאמה.

אנחנו, על בסיס המקומות הפנויים נשבץ את הילדים בבתי הספר והילדים יקבלו הודעת שיבוצ חדשה. מי שבכל ואת יקבל הודעת שיבוץ שלא תואמת את צרכיו יוכל להגיש ערעור, ויחיה פה תהליך של הגרלה כפי שאנו מחויבים על פי חוק, ונעשה גם בשנים קודמות. אבל אנו צופים, אם

ההחוו א הוורווורורו וההוררו הוור ייודוטורד וורדר 40 0502 0002 רדר )000 ירה 540-400 --וו ה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

-9-

גב' לחבי:

קראנו בעתון ביום שישי.

גב' רינת אורן:

כדי לענות על השאלה.

מר גלעדי:

בתי הספר ביפו ובקרית שלום הופנו לצפון וגם לדרום. בית ספר צבי שפירא.

גב' דפנה לב:

צבי שפירא נמצא באורט סינגלובסקי.

מר גלעדי:

אבל היתה לו אפשרות להירשם גם בצפון.

גב' רינת אורן:

לא.

גב' דפנה לב:

לכולם יש אפשרות לצאת מהמרחב.

מר גלעדי:

לא, לפני וה.

גב' רינת אורן:

גס היום.

%ו3%.

? תל פד שּ

+אביבטוצה

:00019 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 10 -

גב' דפנה לב:

אותו דבר נשאר להם היום בשיבוץ האוטומטי שהם יקבלו.

מר ויסנר:

לי לא ברור למה נותנים בכלל את האופציה לבחור. אס אתם אומרים ש-85%-80% רוצים ליד הבית.

גב' להבי:

בצפון.

קריאת:

בכל העיר.

גב' להבי:

באזור המרכז זה 50%.

מר ויסנר:

תמונת המצב היא ש-85% פחות או יותר.

גב' דפנה לב:

בממוצע 80%.

מר ויסנר:

בא.ד. מה שיקרה בסיפור הזה, נחציר למעשה בחזרה. מי שתושב שאנשים לא ירצו לשבת ב-א. ד. גורדון, ואני יודע כמה פונים אלי.

גב' דנה לב:

א.ד. גורדון לא ברשימה.

מ

- ל תל ופד

70 + אבירטוצת

* ג 5 יפוס"הצ עיריית תל-אביב-יפו

+ שת ד

-

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

- 11-

מר ויסנר:

אנו מדברים על העל יסודיים, כמו אליאנס. הרי תמיד יהיו את בתי הספר שהם טיפה יותר טוב וטיפה יותר א1 וטיפה יותר רוצים להכנס אליהם. זה יצור מערכת תסכול הרבה יותר גדולה ל דעתי, כי עס כל הכבוד, הרי בתי הספר האלה לא מסוגלים לקלוט. ישנו המרחב. אס הייתם שואלים אותי , אני הייתי מבטל בכלל את הבתירה. למי שרוצה- ישנם בתי הספר היחודיים, מ שירצה- ילך לשם. אנו מעדיפים, וכל העבודה שלנו צריכה להתבצע בכיוון- שמכניסים את ההוו ואת הילדים למרחב ליד הבית.

גב' דפנה לב:

זה מה שאנו עושים כרגע. אנו משאירים איושהו שסתוס.

מר לדיאנסקי:

ה-111/1// 2 הוא ליד הבית.

גב' להבי:

יצאו במקרים חריגים.

גב' דפנה לב:

נכון. קודם כל וו שנה ראשונה, ונלמד.

גב' רינת אוון:

כולם מקבלים ליד הבית. אנו לא בוחרים עבור ילד לצאת מהקהילה שלו.

גב' דפנה לב:

אני רוצה להגיד להם מה ההבדל. ההבדל הוא שבשנה שעברה בבחירה תלמיד הלך בקבוצת חברים, ולכן גס היה לו כוח לבוא ולהגיד: נכון, אני גר בצהלה, אבל אני הולך עם 3 החברים

טייש

תל ופד

+ אביבעועֶת

- 'יפו 0] + ידיי -אביב-י

1 עיריית -

5 א תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תשי'ע (07/12/09)

- 12 -

מר ויסנר:

הס ילכו בבחירה משותפת.

גב' דפנה לב:

או הס ילכו בבחירה משותפות.

מר לייבה:

אבל אס כל הכתה תבחר מרתב אחר, הסיכוי שלו לקבל הוא נמוך מאוד.

גב' דפנה לב:

אני רוצה להגיד שני דברים בעניין.

ראשית, אנו נעבוד השנה ואנו נבדוק את עצמנו ונעריך את עצמנו ואת התופעה, ויהיו לנו תוצאו מהר מאוד, כי סה''יכ ב- 7 בפברואר כבר יכנסו הילדים שירצו לצאת מהמרחב שלהם, ונראה על איזה היקף מדובר. דבר שני: מאוד חשוב לנו שילדים שנמצאים באזורים שהם חושבים שהעתי צופן להם דווקא בעירוני ד', אני לא אחיה זו שאגיד להסם: אסור לכם להגיע לשם. לא אני ולא אתם- כתברי מועצה. אני חושבת שאנחנו צריכים לתת את האופציה הזאת, את השסתוס הקטן הוה לאותם ילדים שצריך לאפשר להם את זה. אני חושבת שזה ילך ויפחת לאורך השנים, ובסוו של דבר בתי הספר באזור הגיאוגרפי יביאו,

מר גלעדי:

זה גם הוכח.

גב' דפנה לב:

נכון.

גב' רינת אורן: ,

אני ישבתי במרחב חינוך, שמנהלי יסודי ועל יסודי אמרו- למרות ההתלבטות והקושי, הביחד יצ בעצם את כל בתי הספר -איכותיים , ולאורך זמן גס יבחרו בהם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

- 13-

מר גלעדי:

כל תלמיד שעובר מהדרום ללמוד בצפון מושך אתו סל של שעות. השאלה היא האם ברמה הפרטנית בסופו של דבר זה יכול להיות לתועלת, נניח אם עוברים רק מספר מועט של תלמידיב בדרך כלל היתה חצי כתה שעברה והיה להם סל גדול שאחדו אותו ונתנו להם תוספת של שעות ברגע שיעברו בודדים, 2 או 4 תלמידים בלבד, השאלה היא האם הסל שהם יקבלו אותו יהיה אפקטיבי כדי לתת להם את החיזוק ואת האפשרות להתמודד עס בתי הספר שהם בוחרים בצפו ולא יהיה פתאום חוסר ביכולת תקציבית לתת להם את זה.

זו שאלה חשובה, ואנחנו נתמודד אתה ברגע שנראה את תמונת המצב. אני גס חושבת שאם אנו נוכל בגלל שלא נעביר משאבים לבתי ספר במרכז או בצפון- לחוק את בתי הספר בדרום, גם זו מגמה שהייתי מאוד שמחה בה.

מר גלעדי:

לא הבנתי מה שאמרת.

גב' דפנה לב:

התיקצוב היום עובד באמת פר-קפיטח. כלומר, אס ילד עובר מהדרום לצפון או נשאר בדרום, התגבור, השעות שהעירייה נותנת שייכות כאילו לילד, בית הספר מקבל סל שהוא איוושהי כפול של התקצוב כפול מספר הילדים שקיימים בבית הספר משכונות שאנו תומכים בהם, אנו לא תומכים בילדים שנמצאים בשכונות חזקות. מה שאתה שאלת זה נכון, יכול להיות שהמסה של תלמידים בבית ספר תהיה נמוכה מידי בכלל בשביל להיות אפקטיבית ואז נצטרך לעשות חישוב אחר, אבל שוב- זה תמונת מצב שתתבהר לנו עד אפריל-מאי, אנחנו כבר נדע ונוכל להערך ונוכל.

לאפשר למנהלי בתי ספר להערך. יחד עס זאת, אס כן יספיקו השעות האלה ואחוז התלמידים שנשארים באוור שלהם יעלה, נוכל לתגבר את בתי הספר בדרום יותר.

מר גלעדי:

אני מסכים אתך, אבל קחו בחשבון סיטואציה שיכול להיות מצב שתצטרכו לתת תגבור תקציבי

'

+

ו

ל ל תל פד

2 2 א עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

- 14 -

מר גלעדי:

לא יהיו להם מספיק שעות כמסה קריטית. אין לי ספק שזה יהיה, כי בסופו של דבר הכמות בב הספר בצפון תרד.

גב' דפנה לב:

אני מודה לך, זו הערה חשובה.

גב' להבי:

אני רוצה להגיד משחו:

אני רוצה לומר: א. אני מאוד תומכת בנושא של רצף חינוכי, אני בזמנו דיברתי על העניין הזה גו

מהכיוון של הגנים וכתה אי,

גב' רינת אורן:

זה השלב הבא.

גב' להבי:

כן, הרבה צמן אני מדברת על זה. ואני חושבת שבתכנית הואת יש גם רצף פיזי, כי אדם נשאר בסביבת מקום מגוריו ויש יותר קשר בין המוסד לבין סביבת המגורים, וזה בהכרח מעודד איזש אקטיביוּם מקומי לוקאלי שגה טוב לכולם, ואני חושבת שזה יצור גס רצף משפחתי- שילדים יל לאותו מוסד, ובסהייכ בכל הסוגיות האלה שהן תורמות גם למוסד, גס למשפחה וגם לסביבה ולשכונה, אנחנו נצא מאוד נרתמים. אני גם כאמא לילדים בדיוק בגילאים האלה של הבחירה, מודה לכל מי שיחסוך לנו את הביקורים בכל המוסדות בשביל להתרשם והאמת היא- שכמי שבילתה ב-ז' בצורך הזה להתרשם, מאוד קשה להתרשם מערב אחד שבו יש איזושהי תחושה ש 00 ושל כריזמה של מנהל, שלא ברור לפעמים מה עומד מאחתורי זה, ובאמת הילדיט בסון בוחרים לפי החבריה, וכשהחבריה מתפזרים בכל העיר, גס ביום שישי בלילה ההורים יותר מודאגים מהמרחקים ומחוסר ההכרות שלהם. יש משהו מאוד בטוח בזה שאני מכירה את ההורים ואת הילד מכתה אי, ולא פתאום טרחתי להכיר.

יש לי כן ביקורת על משהו אחד: אני באתי לפה לישיבת הנהלה לדון במשהו שהוא מאוד חשוב.

*-

+ אביבצוצה

"019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשי''ע (07/12/09)

- 15 -

גב' דפנה לב:

שום הדלפה לא יצאה מהעירייה. ההדלפה לא יצאה מהעירייה, ההדלפה יצאה ממנהלים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה זה שייך לדיון?

גב' דפנה לב:

לפני חצי שנה בוקסר מצחלה תלה אותי בעתון, הוא כבר ידע את כל העניינים, כי הוא ישב בקבוצת מיקוד של הורים והנושאים עלו, או מה אני יכולה לעשות!

מר לדיאנסקי:

מה שאת העלית, אולי צריך לדון בו בראשי סיעות יחד עם ראש העיר.

מר גלעדי:

למהז יש פה ענייני מדיניות של חוץ ובטחון: מה קרהז מה אתם רוצים!:

גב' להבי:

באמת, זה מחזיר אותי לאותה הערה שהערתי בפעם האחרונה בוועדת הנהלה

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נעיר להורים שלא ידליפו.

אגב, נעיר לסגני ראש העיר שלא ידליפו.

מר ספיר:

סגנים וסגניות.

גב' להבי:

אני בזמן האחרון -שפתי חתומות עד כדי ביקורת ציבורית עד כמה שפתי חתומות.

+ אביבשוש :

*'707019 יריית תל-אביב-יפו

ב על

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

- 16 -

קריאה:

לדיאנסקי, זה הכל בגללך.

מר לדיאנסקי:

אני לא סגן ראש עיר. חשבתי שאתה מתכוון לדורון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. אני מדבר רק על דורון.

גב' להבי:

הדבר האחרון שאני אגיד בהקשר הזה, גה שאני כן מברכת על וה שאם ילד חושב שהוא לא מתאים לאמנויות, והוא חושב שהוא מתאים לספורט, שעדיין יהיה את אותו מרווח, שאותו יל יחיד שהוא אינדיבידואליסט מובהק, שהולך בלי חבריו , לאן שכביכול יש לו את האינסטינקט, שילך לשם.

מר לדיאנסקי:

קראתי את הכתבות בעתונים וגם את החומרים, ואני חייב לומר שאני בהחלט מקבל את התכני החדשה. אני חושב שהיא נכונה, אני חושב שהיא חכמה, אני חושב שעיקר העניין שתלמיד או יל צריך ללמוד בקירבת מקום מגוריו-וּה דבר נכון. אני גס חושב שלגבי ה-15% או כמה שזה לא יחיה, של אותם ילדים שירצו ללמוד בבתי ספר אחרים, זה נכון גס מההיבט הדמוקרטי ומההי של חופש הבחירה, אבל לא פחות מההיבט של מנהל בית הספר, שעדיין צריך לעשות מאמ\ מט על מנת שבית הספר יהיה ברמה כזאת שיבואו אליו תלמידים שהם לא מה שנקרא- קהל כבוש קהל יעד,שבכל מקרה יגיע לשם כי אין לו ברירה.

לא דיברתם על זה, אבל אני מבין שלפחות 3 בתי הספר היסודיים- אמנויות, טבע וא.ד. גורדון, בכתה טי הס יוכלו ללכת לאיוה בית ספר שהם רוצים.

גב' דפנה לב:

א.זה נכון. יש להם גס נהגי בחירה שאנו מכירים, בית ספר לטבע בדרך כלל הולכים לעירוני די,

0

*, לעי

:ל תל שד פּ

5 + אביבשוצה

2 בצ "181019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 17 -

מר לדיאנסקי:

כלומר, לגביהם השמים פתוחים.

גב' דפנה לב:

השמים פתוחים לגמרי.

גב' להבי:

הם באים מכל העיר. אבל השמים הפתוחים זה הציונים, וה לא שמים פתוחים לגמרי.

מר לדיאנסקי:

לא דיברתם על המכסות שמתייחסות לאותן יתרות בבתי הטפר שיכולים לקלוט תלמידים מבחו

ואתן אולי גס לא יכולות לדעת בצורה חד משמעית לגבי המספר. אני רוצה התייחסות מיוחדת לאליאנט וליידי דיוויס-בעניין המכסות המותרות של תלמידים מבחוץ, כי לדעתי שם גו בעיה .

גב' רינת אורן:

אני אתייחס לזה וזה גם לשאלתך קודם.

מר לדיאנסקי:

שאלה נוספת היא לגבי בית ספר עירוני ה'. אני בדקתי וראיתי שבשני בתי הספר שמיועדים לשם, גם נופים וגם אוסישקין יש כתות וי ראות, קטנות, ויכול להיווצר מצב שנניח בשנה הבאה, בשכבה אחת שלמה של כתה ג' יחיו 48-50 תלמידים, כי השנה יש כבר 52 בלבד. השאלה היא האם אתם רואים לבית הספר הזה עתיד, או שהוא הולך להצטמצם ובסופו של דבר הוא יסגר.

גב' דפנה לב:

עירוני ה' מבוטס כרגע על שתי כתות בשכבת גיל עד כתה ט, בן 3-4 מכתה יי ולמעלה מזה, לכן 52 ילדים זה יופי של שתי כתות.

+:

מר לדיאנטקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

- 18 -

גב' דפנה לב:

חלק מהרגלי הבחירה, אנו יודעים שחלק מתושבי יפו בכל זאת ימשיכו לבחור בעירוני ה', בעיק בגלל הרגלי בחירה שאנו מכירים עד היום, לא בגלל קרבה גאוגרפית. לדעתנו הוא לא ישאר רק בזה.

לגבי הצפי של הגידול בעיר, כרגע אנו נמצאים בשכבה בסיסית מאוד גדולה בגני הילדים ובכתו אי, בי, ג', עוד 3 שנים הם יגיעו לכתה צ', ואנו צופים בערך עלייה בסדר גודל של 1,000 תלמידים לשנת 2013- אם כולם ישארו בעיר. בואו נגיד שאולי חלק יעברו דירה וחלק יחזרו והשכונות נבנות, ותל ברוך צפון, והגוש הגדול, כ-1,000 תלמידים נוספים בשכבת כתה ז' בשנת 2013. ואה אומרת, שאנו צריכים את כל בתי הספר הקיימים ברגע, בנוסף לבית הספר בצפון מערב העיר שאנו מקווים שהוא יהיה גמור עד השלב הזה ואולי אפילו שנה קודם, שאו אנו צופים בערך כ-

תלמידים יותר באזור שהוא ממרכז העיר צפונה. זה הצפי כרגע.

מר לדיאנסקי:

כלומר, אין איוושחי מגמה לסגור את עירוני ה'!

גב' דפנה לב:

לא. אבל המגמה היא להשאיר אותו כרגע בית ספר קטן, לא בית ספר של 1,500 תלמידים אלא משהו בסדר גודל של 500-700 תלמידים.

גב' רינת אורן:

אני רוצה להוסיף על מה שדפנה אמרה עכשיו : כשהגשנו את הבקשה לבית הספר החדש, יחד ענ התכנון האסטרטגי הכנו צפי לשנת 2013 ולשנת 2020 . בשנת 2020 - עם כל הכתות שקיימות בי בבתי הספר בצפון ובמרכז, עדיין יחסרו לנו כתות מעבר לבית הספר החדש. כך שלא רק שאנו רוצים לשמור על כל בתי הספר הקיימים- בנפח שהם יכולים לתת ולהכיל תלמידים אלא בטות אנו נצטרך בתי ספר נוספים על פי התחצית של התכנון האסטרטגי. לכן , כל בתי הספר מבחינת ראויים וצריך לשמר ולשמור עליהם.

גב' דפנה לב:

> אביבעוצה '

1 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס/ 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 19 -

מר לדיאנסקי:

הסביבה שס מתאימה לתיכון חדש, אבל תיכון חדש,

גב' דפנה לב:

אבל תיכון חדש יהיה מלא.

מר לדיאנסקי:

שאלה אחרונה- לגבי הסעות. מה יקרה , מי ישא במימון ההסעות של אותם תלמידים שירצו ללמוד בבתי טפר מחוץ למרחב שלהם 1

גב' דפנה לב:

אנחנו מפרסמים בחוברת שכל ההסעות הן באמצעות תחבורה ציבורית, כלומר העלות תהיה א] ורק כרטיסייה, פרט לבית ספר אחד שאין לו בית ספר על יסודי במרחב- שזה נופים. ונראה אי תיקונים יהיו.

מר לדיאנסקי:

גם איילון הוא לא ממש בקרבת מקום לתיכון חדש.

גב' דפנה לב:

נכון, עלית על עוד אחד.

גב' רינת אורן:

5 ק"מ.

גב' דפנה לב:

הוא עומד בקריטריונים אבל,

מר לדיאנסקי:

אולי זה המרחק בקו אווירי.

> אביבטוצה

> יפוס?אץ עיריית תל-אביב-יפו

מער ל

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' בסלו תשי'י/ע (07/12/09)

- 20 -

גב' דפנה לב:

אנחנו נראה, אנו השנה לא נצא למלחמת גוג ומגוג.

גב' אגמי:

זה 3 ק"מ!

גב' דפנה לב:

כן.

גב' להבי:

יש גמישות בלב העיר כי מכל מקום לכל מקום צריך לנסוע.

גב' דפנה לב:

אבל יש תחבורה ציבורית.

מר ויסנר:

מה שמציק לי בתכנית , לפחות אני בחזון, ואני יודע שוה דבר די מסובך, אני הייתי רוצה לראות היתכנות לחזור לנושא של א-חי, 8 שנים בבית ספר יסודי, ואחרי זה. אני חושב שזה צריך להיות השינוי הגדול.

גב' אנמי:

צה רעיון אדיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואם אני אענה לך שנבדוק את זה, זה עכשיו בדיון?

קריאֶת:

למה לאז

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטס' 5

מתאריך כ' בסלו תש''ע (07/12/09)

- 21 -

מר ויסנר:

אתה אמרת שהכוח נמצא כאן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יודלף לעתון שדנו בזה.

גב' להבי:

תכנית מקורית של פאר.

מר ויסנר:

למרות שרון לא רואה בוה שזה חלק מהדיון, אני חושב שה-1510%/\ ומה שאנחנו צריכים לרא זה, שבאמת זה השינוי הגדול. אני יכול להגיד לכם שרק הנכדים שלי ילמדו כבר בבתי הספר, א השנה מסיים את יבי, אני אומר תודה רבה למערכת, סיימתי. כאחד שליווה ב-18 השנה האחרוו את שני ילדיו, ועקבתי היטב, ואני גס גר מעל בית ספר יסודי וראיתי את ההתנהלות, אני חושב שבית הספר היסודי מכתה אי עד חי, וה באמת האורגאן החברתי הכי נכון, הכי בנוי נכון, גם מבחינת ההתבגרות של הילד, שבגיל 12 הוא מתבגר והוא לא נזרק לבית ספר ענק. אני זוכר את ילדי מגיעים לגימנסיה, ה היה כמו להכנס לבית ספר שהוא פי 19 מהגודל של בית הספר ייהיובליי. אני חושב שזה מה שהיה נותן את הדברים הנכונים ומיצר אווירה אחרת, צורה אחרח ייתכנות אחרת, תפיסת עולם. אני פעם דיברתי עס רון בשיחה אישית על זה, והוא אמר לי: אתו יודע איזה בלאגן וה, איך בתי הספר יקלטו את מספר התלמידים של ז' וח'. אבל אני חושב שאנ נעבוד נכון וחכס, אפשר לפחות לנסות לייצר 07 ]1 בעוד מספר שנים או בשנה הבאה- באזור מסוים, ולראות איך חוזוריס חזרה לשיטה הזאת. כי אני חושב שאם אנו בודקים את מה שקרה לבתי הספר, פשיטת הרגל של בתי הספר, לפי דעתי, לפי השקפת עולם של הורה, זה א - חי. גס ילד בכתה ח' לא כל כך יודע מה שהוא רוצה, אבל עכשיו, כאשר הוא נכנס לגימנסיה אומרים לו

באיוה מקצועות אתה בוחר: בגיל הזה הוא יודע איזה מקצועות הוא בוחר הוא לא יודע איך

קוראים לו פחות או יותר, ונותנים לו לבחור- באיוה מסלולים הוא רוצה. ככה עד כתה ח' הוא יושב בשקט.

גב' דפנת לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

- 22 -

מר ויסנר:

אני לא מדבר על הגימנסיה, אני מדבר על שאר בתי הספר.

גב' דפנה לב:

אני רק רוצה להגיד לך שמבחינה פיזית וה לא סתם,זה עניין של שינוי בבינוי בעיר וזה דבר שר לא החלטה אסטרטגית כואת שתאמר- טוב, אנו נשאיר עד כתה חי בבתי הספר.

מר ויסנר:

אני יודע. ישבתי עס רון והוא דיבר איתי על היתכנות.

גב' דפנה לב:

נכון. בתי הספר היסודיים שלנו בכל המקומות שהיו במספרים לא מרשימים, הולכים ומתמלאים, גס בדרום וגם ביד-אליהו.

מר גלעדי:

אני רוצה להתייחס בקצרה למה שאמר פאר: אני התחלתי את הפעילות הציבורית שלי, כאשר וולוך היה ראש מינהל החינוך, ובאותה תקופה היה הנושא של פתיחת חטיבות הביניים. היה א דייר לוי מנהל המחוז, ואז הנושא של פתיחת חטיבות הביניים, כבר או ביסודה היתה מעוררת מחלוקת, האם באמת ילד בגילאי 12-13 יכול להתמודד עס אוכלוסיה בוגרת ובמקום אחר , וא חושב שיש צורך לשקול את מה שאמר פאר, וזה לא כרגע לדיון הזה, אבל צריך לשקול את הנוע בכובד ראש , כולל נושא המבנים וחוסר היכולת של המבנים לקלוט את 8 שנות הלימוד באותו מקום. מבחינת הילד זה יותר נכון ויותר הגיוני, גם מבחינה פדגוגית, גס מבחינה חברתית, וגם מכל בחינה ובחינה, שהילד יהיה בקרבת מגוריו לפחות עד גיל 13-14, שירגיש שהוא מתחיל לד קצת מה הוא רוצה לעתיד. ואני חושב שנתן התחיל עס הנושא הזה, הוא היה או ראש מינהל החינוך, ואולי כדאי שהוא ימשיך בנושא ויחציר את הגלגל אחורנית.נתן, זה פרוייקט שאתה יכ לקחת על עצמך.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

נתן לא התחיל את זה.

. ו

7% ל תל פד שּ

-

יז ג . עיריית תל-אביב-יפו

5%

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

- 23 -

מר גלעדי:

הוא התחלל אותו, וה היה בתקופתו כראש מינהל החינוך, ואצ אני נכנסתי לפעילות הציבורית,.

למנוע וּאת.

גב' לחבי:

זה מה שהביא אותך לפעילות ציבורית:

מר גלעדי:

כן כן, ממש.

גב' להבי:

אי אפשר להתווכח עס זה.

מר גלעדי:

כן,הנושא הזה היה משהו שהקפיץ אותנו, והיתה קבוצה של ועדי הורים בדרום תל-אביב, שעמ

על הנושא כדי למנוע את המהלך הזה, ולצערנו לא הצלחנו.אמרו לנו שהולכים לתקופה של נסיון,לראות איך יהיה, והיה דייר לוי, וסיפורים, והמר חיה אז שר התחינוך, ובסופו של דבר הרכ הזאת יצאה ולא הצלחנו לבלום את זה.

לגבי הנושא הזה, קודם כל אני שמח רון, שסוף כל סוף השכל גבר על כל ההגיון שהיה בנושא, א לא יודע אם לקרוא לזה אינטגרציה. זה לא היה אינטגרציה, וה היה איוה מעבר של לימודים מהדרום לצפון. וה נכון לתת לילד ללמוד באזור מגוריו, לחיות סביב הנושא הזה. בית הספר הו חלק מחיי קהילה, וחיי קהילה הס חלק מתוך הנושא של המערכת התינוכית. וילדים שנמצאים באזור צפון העיר ואחר כך באים לחיות את החיים האמיתיים שלהם בדרום תל-אביב ליד הביו ולא נמצאים לא בצפון ולא בדרום. הס נמצאים כאילו תלושיסם מהמציאות. הס לא מתקבלים בתוך החבריה של השכונה שלהם והם גס לא מתקבליט בתוך החבריה של הצפון, כי אין להם א האמצעים ואת היכולת להגיע בגיל הזה לחיי החברה באאוריס האלה. וטוב שזה נעשה בצורה כואת וטוב שוּה נעשה שעה אחת קודם. יחד עס זאת אני בטוח: שא. זה יעודד את בתי הספר-ג היסודיים המזינים וגם את בתי הספר העל יסודיים- ליצור כרטיס זהות שהם יוכלו להיות מכו א' ועד כתה יבי, שהם ידעו על מה הס מדברים ושתהיה שפה משותפת, ולא שהוא לומד עד כתר

3 אביבעולת

"10 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' בסלו תש''ע (07/12/09)

היסודיים וגם העל יסודיים, שבמקום לפור הרבה מאוד משאבים על הרבה מאוד מסלולים, כך הס מרכצים מאמצ במסלולים עיקריים שהם מושכים אותם מבית הספר היסודי ונוצרת למעשי שפה משותפת בכל המערכת מכתה אי ועד יבי.

הנושא השני הוא תגבור השעות. תגבור השעות הוא משמעותי וקריטי. כלומר, אם בסופו של דג יהיה מספר בודד של תלמידים שיעדיפו ללמוד באווריסם אחרים, אנו צריכים לדעת שאנו נוכל ל את התקציבים מהגורן ומהיקב, כדי לאפשר להם להתמודד באותו מקום שהם נמצאים בו. של יהיה מצב שבסופו של דבר יגידו- אנו לא יכולים לעמוד בזה ויש לנו בעיה, אנו לא יכולים לתת )

צה. אנו צריכים לדעת מראש שיש סל שעות שבכל מקרה אנחנו נותנים אותו. ואם אי אפשר, להחציר אותו לאזור המגורים שלו- כדי שעל ידי המסה הקריטית הוא יוכל לקבל את הנושא של חיזוק שעות חלימודים.

דבר נוסף: העיר תל-אביב קיבלה את פרס החינוך. יחד עס ואת , המערכת התינוכית בישראל

ובתל-אביב נמצאת במשבר די עמוק. שר החינוך אמר את זה, האחרים אומרים את זה, המערכו נמצאת במשבר עמוק מאוד. רמת החינוך בדרוט העיר היא לא שווה לרמת החינוך בצפון העיר.

לא שהילד הזה נולד כך והילד הוה- בגלל שהוא גר שם הוא נולד אחר. אלא יכולת האמצעים או היכולת של המשפחה להעניק סביבה תומכת, חינוכית לילד בדרום תל-אביב, אין לה את היכולו הזאת. היא עסוקה בטרדת המשכנתא, הפרנסה, הבית, ו20,000 דברים אחרים, ולא תמיד מרכז הכובד שלו הוא בנושא החינוכי. ואילו במקומות האחרים יש הרבה יותר מודעות, הרבה יותר רצינות. לכן לגבי המערכת בדרום תל-אביב, עס כל מה שאנו עושים היום ואנו עושים הרבה מאוד, אבל יש צורך לעשות שסם שידרוג רציני מבחינת נושא התכנים.

ואם אנו כבר הולכים לנושא הזה של מיקום בתי הספר על פי האזורים, בואו נדע גס שאנו צריכים להפנות תקציבים מיוחדים, כדי שהמרחבים האלה בסופו של דבר לא ידרדרו כלפי מטו כי התלמידים נשארים בסופו של דבר סביב בית הספר ואין להם אפשרות להתמודד עס הצפון.

מר ויסנר:

מהחסכון של ההסעות.

מר גלעדי:

לא, חשבתי שמהמגרש של תנובה ,של השוק הסיטונאי, נוכל להשקיע בחינוך חלק מהתקציבים שיגיעו משח ‏

גב' דפנה לב:

ל תלד 0

+אביבשוצה

097 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' בסלו תשייע (07/12/09)

- 25 -

הבוקר בשעה 08.00 היתה אצלי ישיבה בדיוק בנושא הזה. אנו מודעים לזה כל הזמן, ואנו לא

חושבים שכבר הגענו לנחלה.

גב' אגמי:

אני לא רואה את גבעת שלום.

גב' רינת אורן:

זה נופים.

גב' דפנה לב:

לא דיברתי על הממלכתי דתי.

גב' אגמי:

אני לא רואה פה את שורשים.

גב' דפנה לב:

הממלכתי דתי הוא לא פה.

מר ספיר:

רוב הדברים כבר נאמרו, ואני רוצה להדגיש כמה דברים:

קודם כל לא ברור לי בדיוק למה אתם מתכוונים בנושא של הרצף בין בתי הספר היסודיים והעי יסודיים, אני מניח שאתם מתכוונים יותר ליצירת וודאות אצל התלמיד , שהוא ידע בדיוק לאן הוא הולך. כאשר מדובר כאן על השיבוץ של בתי הספר היסודיים בבתי הספר העל יסודיים, ועל חשיבה משותפת וכדי, ולא הרחבתם, ואני מבין שזו הכוונה.

גב' רינת אודן:

מדובר גס ברמת המורים, גם ברמת בית הספר, גס ברמת התלמידים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 26 -

הנושא הכי חשוב בתכנית הואת. האינטגרציה בזמנו נכשלה כי היא לא היתה רצונית, הכריתו )

התלמיד לעבור ממקום למקום. אני חושב שבעצם העובדה שנותנים בחירה- וּה הדבר הכי חשוו בחירה אינטגרטיבית, וה אולי הדבר הכי חשוב פה בתכנית.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

זה בחירה עס אינטגרציה.

מר ספיר:

אני חושב שבאמת שני הדברים המרכזים בתכנית הזאת: 1. זה הוודאות של התלמיד- לדעת בדיוק לאן הוא מיועד להגיע באותו רצף. 2. הכלל הבסיסי והכי חשוב שילד צריך ללמוד ליד הבית. לכן אני מברך על התכנית ומאחל לכם הצלחה.

מר סולר:

באופן כללי רוב הדברים כבר נאמרו ולא אחזור עליהם, יש שני דברים שכן רציתי להגיד: האחז הוא כל ההסברה של השינוי הזה. אני כבר עכשיו שומע על הדלפות ועל דברים. לפני כמה ימים העברתי שיעור שחמט, אני מלמד 3 שנים שחמט בנווה עופר, ובאה אלי ילדה לחוצה - פן לא יתגשס החלום שלה ללמוד בעירוני א', ועכשיו היא לא תוכל ללמוד שם. לכן מאוד מאוד חשוב להסביר את הדברים, כפי שצריך, את כל השינוי, ולומר שעדיין יש אפשרות בחירה.

דבר שני: לגבי כל הנושא ששאלתי בתחילה ומר לדיאנסקי חזר על זה, וזה נושא המכסות. אני

מבין שהשנה הראשונה תהיה שנה של ניסוי ותהייה, קשה לדעת איך יגיבו לגבי אותם מחוזות-

שקודם ידעו שהם הולכים יחד אולי לבית ספר יותר רחוק, אבל יחד עס חברים שלהם ועכשיו כי אחד בא כבודד, וקשה לדעת איך תהיה התגובה. לכן אני חושב שצריכים להיות מאוד מאוד זהירים מבתינת להשאיר כמה שיותר מקום ולנסות לראות איך אפשר להגמיש כמה שיותר בשנו שנתיים הראשונות, ולאט לאט להתקדם למצב שאנו רואים אותו כמצב הנכון.

גב' אגמי:

ולתת עדיפות לדרום.

מר ויסנר:

> אביבטוצת

2

6 '181019 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 27 -

גב' אגמי:

של לפחות 40%.

גב' דפנה לב:

קודם כל אתה רואה כאן על גבי השקף את המיתוג שלנו.

גב' רינת אורן:

אנו עובדים עס מספר יועצים חיצוניים, אנו עובדים באדיקות עס השפייח-שרות פסיכולוגי חינו שיעזרו לנו בליווי של אותם מוקדים בעיתיים, כפי שאמרת.

גב' להבי:

המילה בטוח לא מדברת לילדים, היא מדברת לאמהות, לא לילדים.

גב' רינת אורן:

להורים יש פה תפקיד מאוד משמעותי בבחירה. אנו עוברים עכשיו בשלב הראשון- קודם כל מפ הכרות מעמיק במרתבים. כל המנהלים קיבלו ערכה עס מצגת, עס חמרי הסברה, עם הנחיות, ע תשובות לשאלות. הס אמורים להעביר את זה בערבי הורים, הס אמורים לחשוף בפני הילדים.

הימים האלה שאתה מתאר, שהילדה פנתה אליך, זה בדיוק קו התפר שהתחלנו להניע את זה ע ההורים, אני מאמינה שתוך כדי התקופה הקרובה, לאט לאט זה יחלחל ויעבור המסר הנכון.

בעתונות זה יצא לפני שהמנהלים יצאו, מפה הפער.

גב' להבי:

זו הערה מאוד חשובה.

גב' רינת אורן:

על זה זה יקום ויפול.

גב' להבי:

נכון. וגם ההערה השניה שלו-על גמישות בשנה הראשונה.

.

ל תל פד שּ

5: ג אביבעות

:181019 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 8 -

גב' אג(מי:

ו-40% לדרום בשנה הראשונה.

מר וולוך:

למערכת התינוך בתל-אביב מגיעות בכלל הרבה מחמאות. אני חושב שבעיר הטרוגנית כמו שלנו להוביל מערכת חינוך וה בהחלט לא קל. וגם לאחר 15 שנה מן הראוי לבחון מחדש גם את תכני הבחירה. האם יש לכם נתונים ב-10 השנים האחרונות, כמה תלמידים מהדרום שלמדו בצפון, כמה מהם באמת סיימו בצפון?

גב' אגמי:

השאלה לכמה איפשרו.

גב' דפנה לב:

אנו מידי פעם עשינו את הבדיקה הזאת. אני בעיקר מאוד אוהבת את הרעיון שהיה פה שילד שמתתיל בכתה ז', יסיים את כתה יבי באותו בית ספר. והעניין של הנטייה והעלייה בנטייה ללכ לבית הספר הקרוב, זה מה שהכי התתבר לי.

מר וולוך:

אני שואל את זה, כי היו הורים שמודיס על כך שהילד היה בנווה עופר ביסודי והלך לצפון, אפיי

כשכפו עליו, וסייס בצפון והגיע להשגיות יותר גדולה מאשר אס היה ממשיך בבית ספרו.

גב' דפנה לב:

לילדים האלה ולהורים האלה אני שומרת את הפתת פתוח. אני לא יודעת, אבל שמענו את זה גנ בקולות של ההורים שאמרו, זה מאוד יפה שאתם מתגברים את הדרום, אבל הילד שלי לא צרין תגבור, אני רוצה שהוא יהיה בין מצוינים, והוא יכול ללכת.

מר וולוך:

אני מכיר את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 29 -

גב' דפנה לב:

אנו עושים את וה, גּה קיים באורט סינגלובסקי.

מר וולוך:

דפנה, אני מהמוזיקה של הדברים שלך מבין שלא תהיה איוו העדפה לדרומי שירצה בכל זאת

ללמוד בצפון.

גב' רינת אורן:

תהיה העדפה.

גב' דפנה לב:

במקומות הפנויים תהיה קדימות לילדים מהדרום.

מר וולוך:

ואז אני בא ושואל: באליאנס, 5 בתי ספר, אני רוצה לנחש ששוב תהיה הגרלה.

גב' דפנה לב:

לא, אני מקווה שלא.

מר וולוך:

ונניח שכן, האם זה מהדרום או תלמיד מבית ספר אחר- גם כן יכנס להגרלה, או שתשאירו 10

מקומות פנויים והם יתמודדו רק על המקומות האלה

גב' דפנה לב:

קודם כל התלמידים ששייכים ל-5 בתי הספר האלה לא יכנסו להגרלה, כי ה היה אחד המוקש הכי גדולים של השיטה הקודמת.

גב' רינת אורן:

הילדים של המרחב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 10 -

גב' דפנה לב:

הוא לא קלוש, הוא קטן יותר, אבל אני רוצה להגיד: קודם נשאלתי על ליידי דיוויס ואליאנס. | אפשר להרשס לשני בתי הספר האלה. אלה שני בתי הספר הכי מבוקשים עכשיו, או שאתה נרע לליידי דיוויס. זה שזה יתחלף אנחנו יודעים. עוד מעט יפתח צפון מערב העיר, אני מקווה שכול ירצו ללמוד שם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני ווכר שמליידי דיוויס באו ללמוד אצלי.

גב' דפנה לב:

נכון. אס בחרת באחד, אתה לא יכול לבחור את השני. הלת הגדול על אליאנס לא היה מתלמי!

הדרום, תלמידי הדרום שהגיעו לאליאנס-אפשר לספור אותם בבודדים.

מר וולוך:

אני לא מדבר על הדרום, אני מדבר על הצפון- שגם שס חיתה בעיה.

גב' דפנה לב:

נכון. תלמידי בהלה יוכלו ללכת לעירוני יד, ויוכלו לבחור אחד מבין השניים. אני מאוד מקווה שהם ישארו בידי.

מר וולוך:

לגבי בית ספר 'איילוןי, והשינוי שהזכירו קודם, אתסם נותנים בחירה בתיכון די, בשעה ש-2/3 מהם לפחות היו בגימנסיה.

מר לדיאנסקי:

תיכון חדש.

גב' דפנה לב:

לא אלה הרגלי הבחירה של השנה האחרונה ושל השנתיים האחרונות, אפילו לא בתיכון חדש- /

2% /.

ל תל פד

2 א טיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

מר רון חולדאי - ראש העיריית: .

אני רוצה להגיד ככה: נער הייתי וגט וקנתי, ואת הכל כבר ראיתי. קצת בשביל ההסטוריה. קודם

כל אני רוצה לספר לכם סיפור. היה לי מפקד לפני המון שנים, בעציון, בשנים שהיו לנו עדיין שדות בסיני. ותמיד התמזל מצלי להיות בבסיסיס שרק בונים אותם, והיו צריכים לעשות כל מיני

החלטות. והוא אמר- חדר אוכל בצבא, צריך לעשות חדר אוכל שמאפשר גס הגשה עצמית וגם

הגשה לשולחן. שאלו אותו למה! הוא אמר תראו. אתם תעשו הגשה עצמית, כולם יעמדו בשורה בתור וכולם יהיו מרוצים, כי הס ישימו להם כמה שהם רוצים ומה שהם רוצים, והם ישבו איפה שהם רוצים והם יהיו מבסוטים. אבל אחרי חצי שנה פתאום יקום אחד ויגיד:תגידו, מה והז אנחנו עומדים בתור, אנחנו לא יכולים לשבת ושישרתו אותנו כמו בני אדם: נשב וישרתו אותנו.

ואז אנחנו נסדר להם וישרתו אותם ויגישו להם. ואו, אחרי חצי שנה יקום מישהו ויגיד: מה זה!אנחנו יושבים פה ומקבלים פה שניצל אחד, קודם בהגשה עצמית יכולנו לקחת שני שניצלים, בואו נעבור להגשה עצמית, ואז ניתן להם הגשה עצמית. כאנו עוסקים בנושא הזה אני מרגיש בדיוק באותו מקום. למה אני מרגיש כך: כי אני חייתי בסרט הזה לפני 17 שנה, בשנת 1992, כששמו אותי להיות מנהל גימנסיה הרצליה, ואני הייתי הקורבן של מה שקוראים- כשלון האינטגרציה, היה מרד הורים ותלמידים. באותות ומופתים הסבירו לי שילדים בני 12 בשלים, גדולים, יודעים לבחור, ומה ואת אומרת! באותות ובמופתים. הנאום שלך- ילד לעומת הנאומיסם ששמעתי. זאת אומרת, תלוי את מי אני שומע ומתי אני שומע. יותר מזה: מערכת החינוך היתה בנויה על אזורי רישום כפויים, קרוב על יד הבית. באה החברה הישראלית, החברה הישראלית, ובאותות ובמופתים אמרה, עס נאומים חוצבי להבות,שהעובדה שברמת אביב לומדים רק ילדי רמת אביב ובשכונת התקווה לומדים רק ילדי שכונת התקווה- יש עס זה בעיה- גס חברתית, וכתוצאה מזה נולדה האינטגרציה. והיו נאומים חוצבי להבות. אינטגרציה אמיתית קוראת רק בכפייה, היא לא קוראת מבחירה. הטבע האנושי של בני אדם הוא שהם בוחרים כאלה כמוהס.

מר גלעדי:

נווה שרת היא האינטגרציה הכי אמיתית שהיתה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תרשה לי, אתה תמיד יודע הכל.

מר גלעדי:

אני לא יודע, אני הורה, אני חייתי את האינטגרציה.

7 יך 1ו -

ל 9 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 2+ -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע הכל.

מר גלעדי:

אתה היית מנהל, אבל אני חייתי את האינטגרציה, וה ההבדל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מחקרים מוכיתים.

מר ויסנר:

מחקרים בריטיים.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

לגבי השאלה- מהו הנתון החשוב ביותר להורה שעל פיו הוא בוחר בית ספר. הייתם חושבים- לפי רמת המורים, הייתם תושבים שזה על פי רמת הלימודים, והייתם חושבים עוד הרבה דברים. ואני אומר לכם שהנתון החשוב ביותר בבחירת בית ספר וה מי ההורים של הילדים ששולחים את הילדים לבתי הספר האלה.

גב' לחבי:

חברתי, כמו הילדים.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

ולא טובת הילדים ולא איכות המורים. מה לעשות: ואינטגרציה לא קורית אס לא מחייבים אותה. אפשר להגיד שאינטגרציה זה לא חשוב, זה מותר לבן אדם להגיד, אבל לחשוב שאינטגרציה תקרה מבחירה, היא לא תקרה. ילד משכונת התקווה מפחד לבוא לחברת הילדים של אליאנס. זה לא דבר טבעי. זה צעד בלתי שגרתי להכריע להורים וילדים משכונת התקווה, לקחת ילד ולשלוח אותו להתמודד .

גב' אגמי:

גם ילד מאליאנס פוחד לבוא משכונת התקווה.

2% + ₪

:2 תל שד

> אביבעועת

2

* יפו 0]הצ+ עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך ב' כסלו תש''ע (07/12/09)

מר רון חולדאי - ראש העירייה: .

החברה הישראלית, החברה התל-אביבית, שדיברה יפה יפה על הצורך לבצע אינטגרציה, לא היה לה אומץ לעשות אינטגרציה אמיתית, כלומר לקחת גם ילדים מהצפון להסיע דרומה. זה הכל היה מבוסס על הסעה בכיוון אחד. אז אני לא אכנס עכשיו לכמה ולמה, אני רק אומר שאת כל הנאומיס שמעתי כבר, את כל הסיבות למה לשנות את זּה. ותמיד אגב את מי שומעים! שומעים את מי שלא מרוצה. אלה שמרוצים- לא שומעים אותם, למרות שהם יכולים להיות רוב. אז שומעים איושהו קול, והקול הוה הוא תמיד בעצמה גדולה, של אלה שלא חיו מרוצים מהאינטגרציה הכפויה הואת. ואני אומר לך- שכאשר ביטלו את האינטגרציה הכפויה אני שמעתי הרבה מאוד הורים, כשעברו לשיטת הבתירה, הורים מדרום העיר- שהם לא מרוצים מהעובדה שביטלו את האינטגרציה הכפויה ועברו לעניין של הבחירה. ולו רק בגלל העניין שדרך הבחירה פתאום היתה להסם בעיה עס כל הנושא של ההתמודדות. לכן הדברים הס לא מובנים מאליהם.

בדיוק כמו שאני תמיד אומר, חברים, תושבי שכונת התקווה ניגשים אלי ומברכים אותי יום-יום על זה שהוצאנו את המשחקים של בני יהודה מהשכונה. אבל מי שומע אותם: שומעים רק את אותם אוהדים שצועקיס כשבני יהודה מפסידים בבלומפילד-שתייבים להחזיר אותם לשכונה, כאילו שכשהם יהיו בשכונה הס ינצחו. מה אני רוצה להגיד לכם! כבר שמעתי את הכל.

לכן, אחרי שהינו במצב של בחירה, וגם במצב של הבחירה אגב, יש הרבה מאוד כאלה שהיו מרוצים מהמצב של בחירה. נוצרה פה איזושהי בעיה שייצרה הרבה רעש, כתוצאה מהעובדה שבזמנו בית ספר אביב הלך לאיזה בגייץ, ובית המשפט קבע שתהיה הגרלה. כי לנו בכלל- אסור שיהיו לנו נימוקים פדגוגיים להצבת ילדים בבתי ספר. וּה העולם שלנו, בית המשפט הוא המנהל, בואו נודה על האמת. עד אז הכל עבד בסדר. אבל אחרי זה מספרים לנו שילדים-היה חשוב מאוד שהם יבחרו , וההורים צעקו שאם הם לא ייבחרו וּה בכלל אטון. והיום יש פתאום חרדות ופתאום זה, יש. שמעתי כבר את הכל.

ועכשיו עברנו למצב שבו אנחנו מאפשרים את הרצף הזה.

לגבי מה שאמרתם, אני אומר לכם שבכל מקרה, דווקא העניין הזה של לשמור את הרצף אבל לאפשר בחירה למי שלא מרוצה, יש לוה חשיבות עצומה. יש לוּה חשיבות עצומה אפילו כדי שמנהל יצטרך להלתס שילדים ירצו להשאר אצלו. כי ברגע שאתה משאיר את המוצא הזה, ופתאום מנהל מזהה שילדים לא באים או לא רוצים או עוברים למקום אחר, זה יוצר את אותו מז ורצון להשתפר. אפילו בשביל זה חשוב לשמור את המוצא הוה. ובכלל, לשמור מוצא שילד לא ירגיש בבית הסוהר, שרות בתי הסוהר וה שבייט, שרות בתי הספר זה שבייס, וזה בדיוק אותו דבר, שהרי לא שואלים את הילד בין גיל 6 או בין גיל 5 לבין גיל 16- לא שואלים אותו אס הוא רוצה ללכת לבית ספר. המדינה לוקחת אותו ואומרת לו- אתה חייב להיות. העובדה שיש

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

מר רון חולדאי - ראש העירייה: .

החברה הישראלית, החברה התל-אביבית, שדיברה יפה יפה על הצורך לבצע אינטגרציה, לא היה לה אומץ לעשות אינטגרציה אמיתית, כלומר לקחת גס ילדים מהצפון להסיע דרומה. וה הכל היה מבוסס על הסעה בכיוון אחד. או אני לא אכנס עכשיו לכמה ולמה, אני רק אומר שאת כל הנאומים שמעתי כבר, את כל הסיבות למה לשנות את זה. ותמיד אגב את מי שומעים: שומעים את מי שלא מרוצה. אלה שמרוצים- לא שומעים אותם, למרות שהם יכולים להיות רוב. אז שומעים איזשהו קול, והקול הזה הוא תמיד בעצמה גדולה, של אלה שלא חיו מרוצים מהאינטגרציה הכפויה הזאת. ואני אומר לך- שכאשר ביטלו את האינטגרציה הכפויה אני שמעתי הרבה מאוד הורים, כשעברו לשיטת הבחירה, הורים מדרום העיר- שהם לא מרוצים מהעובדה שביטלו את האינטגרציה הכפויה ועברו לעניין של הבחירה. ולו רק בגלל העניין שדרך הבחירה פתאום היתה להסם בעיה עס כל הנושא של ההתמודדות. לכן הדברים הס לא מובנים מאליהס.

בדיוק כמו שאני תמיד אומר, חברים, תושבי שכונת התקווה ניגשים אלי ומברכיס אותי יום-יום על וה שהוצאנו את המשחקים של בני יהודה מהשכונה. אבל מי שומע אותם: שומעים רק את אותם אוהדים שצועקים כשבני יהודה מפסידים בבלומפילד-שחייבים להחזיר אותם לשכונה, כאילו שכשהס יהיו בשכונה הס ינצחו. מה אני רוצה להגיד לכם! כבר שמעתי את הכל.

לכן, אחרי שהינו במצב של בחירה, וגם במצב של הבחירה אגב, יש הרבה מאוד כאלה שהיו מרוצים מהמצב של בחירה. נוצרה פה איוושהי בעיה שייצרה הרבה רעש, כתוצאה מהעובדה שבזמנו בית ספר אביב הלך לאיוה בגייץ, ובית המשפט קבע שתהיה הגרלה. כי לנו בכלל- אסור שיהיו לנו נימוקים פדגוגיים להצבת ילדים בבתי ספר. וה העולם שלנו, בית המשפט הוא המנהל, בואו נודה על האמת. עד אז הכל עבד בסדר. אבל אחרי זה מספרים לנו שילדים-היה חשוב מאוד שהם יבחרו , וההורים בעקו שאם הס לא ייבחרו וה בכלל אסון. והיום יש פתאום חרדות ופתאום וה, יש. שמעתי כבר את הכל.

ועכשיו עברנו למצב שבו אנחנו מאפשרים את הרצף הזה.

לגבי מה שאמרתם, אני אומר לכם שבכל מקרה, דווקא העניין הזה של לשמור את הרצף אבל לאפשר בחירה למי שלא מרוצה, יש לזה תשיבות עצומה. יש לוה חשיבות עצומה אפילו כדי שמנהל יצטרך להלחס שילדים ירצו להשאר אצלו. כי ברגע שאתה משאיר את המוצא הזה, ופתאום מנהל מזהה שילדים לא באים או לא רוצים או עוברים למקום אחר, זה יוצר את אותו = ורצון להשתפר. אפילו בשביל וה חשוב לשמור את המוצא הזה. ובכלל, לשמור מוצא שילד לא ירגיש בבית הסוהר, שרות בתי הטוהר זה שבייס, שרות בתי הספר זה שבייס, וזה בדיוק אותו דבר, שהרי לא שואלים את הילד בין גיל 6 או בין גיל 5 לבין גיל 16- לא שואלים אותו אס הוא רוצה ללכת לבית ספר. המדינה לוקחת אותו ואומרת לו- אתה חייב להיות. העובדה שיש

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש'יע (07/12/09)

מוצא- שילד יכול להגיד- אני לא רוצה ויכול לככ למקום אחר, יש לזה משמעות אפילו ברמה הסימלית- לבטא איושהו חופש מסוים של הילד או ההורה לגבי המערכת.

מאחר שהתחלתי בסיפור על שיטת ההגשה והנאומיס חוצבי הלהבות, אני אומר שהיום שמענו את הנאומים האלה. כנראה שבעוד 10 שנים נשמע נאומים גם אחרים, אבל או נצטרך לשקול, להבין, לעבור, לעשות התאמות.

ודבר אחרון: בסוף הדבר הכי חשוב בכל הסיפור שנקרא בתי ספר, הוא הסמכות שניתנת בידי בתי

הספר ולפני כן-איכות המורים בבתי הספר.

מר ויטנר:

איכות המורים-וה הכי חשוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ומה לעשות! החברה הישראלית לא נותנת את הכלים כדי שאיכות המורים תהיה יותר טובה. אבל יחד עס זאת צריך להבין, שבסוף, עם המורים האלה שיש לנו, אנו צריכים לעשות את הכי טוב שאנו יכולים, ואת זה אנו משתדלים. הכנסנו הרבה מאוד השתלמויות למורים, אנחנו מחייבים את המורים להשתלם, יש לנו שינוי בתוצאות, זו לא מהפכה אבל בצעד -צעד גה הולך ומשתנה.

וסתם הערה: אני חושב שאילו זה היה פשוט, הייתי חושב האם אפשר לחזור לשיטת בית ספר

עממי 8 שנתי ובית ספר תיכון 4 שנתי. במציאות התל-אביבית הבינונית, היום לעשות את הדבר הזה, זו מהפכה שעלותה היא הרבה מאוד כסף, כי לאורך הרבה מאוד שנים כל המערכת התאימה את עצמה למבנה ה- 6 שנתי ובית ספר על יסודי 6 שנתי, ולכן זה יהיה מאוד מאוד קשה.

מר ויסנר:

אבל וו המהפכה.

גב' להבי:

אין לך מבנים מתאימים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא סתם התחלתי בזה עס זה שאמרתי-איכות המורים וסמכות בית הספר. חלק מהבעיה של מערכת החינוך בישראל חיא-שלקחו מבתי הספר את הסמכות בנושא משמעת, וצריך שהילד יהיה

מאושר וכוי, הפרוייקט השנתי. לא משנה, אני לא אפרוק פה את כל התיסכוליס שלי. אני לא

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

- 35 -

חושב שהמהפכה טמונה בעניין של המעבר לבית ספר 8 שנתי, למרות שאני חושב שזה לא היה מזיק בכלל אט הינו מצליחים לחזור לזה.

זהו. אז אנחנו יוצאים לדרך, אנו מברכים את העוסקים במלאכה.

מר ויסנר:

אני רוצה להגיד דבר קטן אבל מאוד מרכזי בחייו של ילד שמגיע לכתה אי ובי. אותנו למדו כתיבה תמה או לא כתיבה תמה. קרה משהו ב-10 השנים האחרונות שהכתיבה, עס כל הכבוד לה, יורדת ממקומה, ומעבר לה יש דבר שנקרא הקלדה עיוורת במחשב. אני חושב שהגיע הזמן שלמערכת יכנס מהלך שילד בכתה ב' ילמד כתיבה בצורה עיוורות על מחשב, כי ה המחשב.

גב' דפנה לב:

זה בהחלט השלב הבא.

קריאה :

גם באנגלית.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

בשנה האחרונה, בגלל העובדה שוו היתה שנת המאה, נחשפתי למורשת העיר תל-אביב. מורשת העיר תל-אביב כתובה בכתב יד. ונחשפתי לאלפי כתבי יד של ילדים ומבוגרים, זה פשוט לא להאמין- את היופי, האיכות, הדיוק של הכתיבה מלפני 70 שנה לעומת הכתיבה של היום. זה פשוט לא יאומן. דרך אגב, אני רואה את הכתיבה שלי מול ילדי. אני עוד כותב כמו ההורים שלי וילדי לא כותבים כמוני. אם צריך או לא- זו כבר שאלה אחרת, אני לא יודע אס הספרים כולם יהיו ספרים דיגיטליים, ספרי מחשב.

גב' דפנה לב:

למר ויסנר, התכנית שלנו היא עכשיו להכנס לחשיבה מאוד בעייתית, כי אני עוד לא מכירה תוכנה אחת שעשתה הצלחה גדולה בבתי הספר, על הנושא של תקשוב מערכת התינוך. ה שוב- חשיבה אסטרטגית, זה לא מהיום למחר. בין השאר יהיה כמובן נושא ההקלדה. אני לא יודעת את התשדיר בנושא שיש לנו בשני בתי ספר בעיר. חיתה כתבה ביום שישי ואחרי זה גם במוצאי שבת.

יש לנו כתות כאלה שילדים יושבים עס וה, אתם מוזמנים לביקור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' בסלו תש''ע (07/12/09)

מר רון חולדאי - ראש העירייה: .

אני רוצה להגיד דבר אחד לגבי בתי הספר בנושא המיכון. כולם אומרים- מחשבים, מחשבים.

רבותי, לא ידעו מתמטיקה יותר טובה אם יהיו מחשבים הכי משוכללים, לא ידעו הסטוריה יותר טוב- אס יהיו המחשבים הכי משוכללים, לא ידעו אנגלית יותר טוב ולא ידעו שום דבר יותר טוב.

ידעו יותר טוב אס יהיו מורים יותר טובים, ואם ילדים יעבדו וילמדו במקום לרבוץ מול מחשבים או מול טלביזיות בשיטוטיס אין סופיות סביב כל מיני פעילויות, מפורנוגרפיה ודרך משחקי מלחמה ואני לא יודע מה.

גב' דפנה לב:

אנחנו בכל מקרה נשקיע בזה מחשבה.

גב' להבי:

בכל מקרה צריך להתאים את הלימודים לכלים החדשים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ותפקיד ההורים תמיד נשאר תפקיד ההורים. וההורים משפיעים על עתיד ילדיהם יותר מבית הספר.

תודה רבה לכם.

מר ויסנר:

אגב, פתרנו את בעית המים כבר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לפחות במלחמה אחת הצלחנו, את הטלי המים- ביטלו את הביטול, הס נשארים. היטלי המים של היזמים נשארים, ולעיריית תל-אביב וה הרבה עשרות מליונים בשנה.

3. הסמכה לפתיחת עטקים בשבת:

עו'יד סלמן:

יש פה הצעת התלטה למועצה שאנו מציעים לוועדת ההנהלה להמליץ למועצה לקבל לאותה, וזה בהמשך לדיון שהיה במועצה, שאני מניח שרובכם הייתם בו וזוכריסם, לגבי היתר לפתיחת חנויות

יפו 0 1 עַיריי -אביב-י

מציעל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

בשבת ללא יהודים. אתם זוכרים שהיה דיון במועצת. אני לא ארחיב פה כי הרחבתי אז לגבי פסק הדין, לגבי ההחלטה של בית המשפט.הצעת ההחלטה הזאת באה בעצם להבהיר, לאשרר ולהבהיר את החלטת המועצה משנת 1996. המשמעות של גה היא שמירה על המצב הקיים, לפיו היתר לפתיחה של חנויות בשבת. חנויות, לא בתי עינוגיס ובתי אוכל, יהיה רק ביפו ולא ביתר חלקי העיר, כמו שה היה על פי החלטת המועצה בשנת 1996. ובנוסף, הסמכות לטפל בבקשות בכל רחבי העיר, כולל לדחות בקשות שהן לא בהתאם להחלטה הזאת, תהיה של מנהל אגף רישוי עסקים- כמו שוה היה עד היום- על פי איך שאנו הבנו ופרשנו את החלטת המועצה משנת 1996. אז הדברים מובהריס פה בהחלטה נוספת של המועצה,שמבהירה אותם כמו שאנחנו הבנו.

מר וולוד:

למי כן מותרו

עו''ד סלמן:

ללא יהודים, הס יכולים לקבל היתר לפתיחת חנויות בשבת. חנויות, חנויות בגדים וכוי, ורק ביפו.

מר וולוך:

למי מותר לתת היתר לא ביפו?

עו'יד טלמן:

אי אפשר לתת.

מר וולוך:

אף אחד לא יכול?

עו'יד סלמן:

ההחלטה של המועצה- שאי אפשר לתת היתר.

מר גלעדי:

כאשר אתה מדבר על יפו, אתה מגדיר את יפו באזור גאוגרפי מסוים!

עו"ד סלמן:

נכון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תש''ע (07/12/09)

- 8 -

מר גלעדי:

אתה לא מדבר על כל יפו

עו"ד סלמן:

נכון. יש מפה שצורפה להחלטת המועצה דאו, שקובעת בדיוק ביפו איפה ניתן.

מר גלעדי:

אפשר לקבל את המפה!

עו'יד סלמן:

המפה הזאת מצורפת להחלטה המקורית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו יוצרים הבהרה של מצב קיים, שהותקל בבית המשפט. בית המשפט לפעמים עושה פרוש למשהו שאנו צריכים לעשות הבהרה בחוק- למה התכוונו. היות שוה היה הנוהג משנת 1996, החוק הקיים, אנו בעצם מאשררים אותו באמצעות איושהו תיקון, על רקע פסיקה שהתקילה אותנו.

מר גלעדי:

יש הסכמה של כולם, אבל אני רוצה לומר לגבי ההליך:

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

מה הבעיה עס ההליך?

מר גלעדי:

יש ועדה לרישוי עסקים.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

מה זה שייך:

ה

+ . שּ

תלד

+ אביבטוצה

ל '701-019 עיריית תל-אביב-יפו

+ = ד

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 5

מתאריך כ' כסלו תשייע (07/12/09)

-39-

מר גלעדי:

זה שייך. אס יש וועדה לרישוי עסקים שבאה לחזק מדיניות, לאשר מדיניות- לא ברמה הפרטנית אלא ברמת המקרו, היה מן הראוי שדיון כזה יתקיים ראשית בוועדה בראשותה של מיטל, להבין את המשמעויות. אני יודע שה רק אישרור החלטה, אבל וה ברמת מדיניות, זה לא ברמה הפרטנית לגבי עסק כזה או אחר. לכן יש וועדות, תפעילו את הוועדות- כדי שהם יביאו את הדברים.

עו''ד סלמן:

התקבל.להבא נעשה את וה כך.

גב' להבי:

אני רוצה לשאול כמה שאלות ברשותך.

קודם כל אני מסכימה אתך ואתה צודק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתם שניכם לא צודקים, אני מצטער. זה אבצולכאס.

גב' להבי:

רון, הצלחנו לרוקן את הוועדות מתוכן-בפיצולי פיצולים של הוועדות, ובעובדה שאדם קיבל תואר ואין לו שום טמכות.

מר גלעדי:

אל תגידי, את מקבלת משכורת.

גב' להבי:

אני אגיד, אני אגיד. בתיק שאני ממונה אני יכולה להגיד שאני עושה מה שבכוחותי גס כדי לקבל סמכויות, אבל כל הוועדות הן דקלרטיביות, ואני עוד לא מצאתי כל כך איך עובדים בתוך הוועדות עס סמכויות- אם אני סגנית או אם אני לא סגנית או סתם ממונה על תיק.

מר לדיאנסקי:

או הס הצליחו.