ישיבת הנהלת העירייה שנת 2019 - 8

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ח. גורן	ר. לדיאנסקי	ד. ספיר	וה"ה: ח. אריאלי
א. יוחנן וולק	ע. אבו שחאדה	ר. אלקבץ	א. הראל
			ג. שרעבי
וה"ה: מ. לייבה , ר. זלוף , ע. אברהמי ,ע. סלמן, מ. גילצר , ד. חכם , א. ליברמן , ש.פאוקר קידרון , א. וויסלברג , ע. וינברג ,ע. רודניצקי , ש. שביט , א. סראג' .ד. רוז , ג. בוס ,מ. לוסטיג , ע. קרת ג. בן חורין.

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 2 -

סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין

2. עדכון הנחיות השילוט

********************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 3 -

18. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

ישיבת הנהלה, ה-9 בחודש.

יש לנו שני נושאים: הקצאת מקרקעין, ועדכון הנחיות שילוט.

אנחנו נתחיל עם הקצאת מקרקעין, אלי לוי .

גב' ליברמן:

אירית ליברמן, מנהלת מחלקת מקרקעין באגף הנכסים.

עיריית תל-אביב יפו היא בעלים של מקלטים ציבוריים ברחבי העיר. המקלטים פועלים בשעות חירום כמובן לחירום לציבור הרחב, אבל עיריית תל-אביב עושה גם שימוש במקלטים לצרכים דו תכליתיים, לכל מיני שימושים שונים. אנחנו נביא עכשיו לאישור 3 קבוצות של שימושים.

אנחנו פועלים בהליך של הקצאה לפי נהלי משרד הפנים. ההקצאה היא לאחר 2 פרסומים בעיתונים, לאחר הפרסומים אנחנו מאשרים את זה פה במסגרת הנהלה ואז זה עובר לוועדת הקצאות.

הקבוצה הראשונה של המקלטים שאנחנו מבקשים לאשר, שמובאת פה בפניכם, היא הקצאה לעמותות ולקבוצות שאינן עמותה. כל מיני קבוצות שהן לפעילות ציבורית שנעשית במקלטים האלה. ושוב, כפי שאתם מבינים, זו פעילות דו תכליתית , כשבשעות חירום הם מתפנים תוך שעתיים-שלוש ואז אפשר להשתמש במקלטים לפעילות רגילה.

יש פה רשימה של 27 מקלטים שמופנים לפעילות של עמותות או קבוצות שאינן עמותות.

מר הראל:

את יכולה להסביר איך קק"ל משתלבת פה , במספר 14?

גב' ליברמן:

גם קק"ל עושה שם איזושהי פעילות ציבורית, אני לא יכולה, אני לא יודעת להגיד לך איזה, אבל כל הפעילויות שלהם הן פעילויות ציבוריות. אני אוכל להוציא הבהרה בנושא הזה בהמשך, אם צריך, לחברי המועצה.

מר הראל:

לכאורה זה גוף שלא צריך את ההקצאות שלנו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 4 -

גב' ליברמן:

להבנתי באמת הפעילות פה היא ציבורית, ואני אוציא הבהרה, מה באמת הפעילות שנעשית פה על ידי קק"ל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שיניתם את מה שביקשתי לגבי דב הוז שם?

גב' ליברמן:

כן. הוצאנו את זה. זה עדיין נמצא פה ברשימה אבל אני אגיד שאנחנו מוציאים את זה מסדר היום.

דבר נוסף שצריך להגיד פה, שאגודת מכורים אנונימיים-שהיא פעילה במספר מקלטים, וכבר אישרנו בעבר, בגלל שהם כולם פועלים בהתנדבות, הכל שם התנדבותי, הם קיבלו פטור מלא מהוצאות חשמל ומים, אנחנו רוצים להאריך להם את הפטור הזה, כלומר, העירייה מממנת את הפעילות שלהם מבחינת חשמל ומים, רק לעמותה הזאת.

גב' יוחנן וולק:

אנחנו יודעים כמה אנשים יש שם? כמה אנשים מקבלים שם שירות?

גב' ליברמן:

יש שם לא מעט אנשים שמקבלים שם שירות, אם אנחנו מדברים על כל המקלטים-כמה עשרות לדעתי. אבל גם בעניין זה, אם יש שאלה כזאת, אנחנו נוציא פירוט, אם צריך, לחברים, כמה אנשים נמצאים בכל מקלט. יש לנו ממש פיקוח של מינהל שירותים חברתיים שמפקח על הנושא הזה ויודע מי בדיוק פועל שם.

מר הראל:

את יודעת להגיד מה הדרישה, כלומר כמה בקשות מעמותות קיבלנו למקלטים ולא היה לנו?

כלומר האם התור ארוך, האם התור קצר, האם אין תור.

גב' ליברמן:

מה שקורה בדרך כלל, רוב הגופים פה הם גופים שחלק גדול מהם כבר נמצא תקופה במקלטים האלה. אנחנו פרסמנו בעיתונות פנייה, אם יש התנגדות או בקשה לשינוי זה השלב שבו הם פונים.

לרשימה הזאת לא היו התנגדויות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 5 -

מר הראל:

אני לא שואל על התנגדויות, אני שואל כמה לא קיבלו.

גב' ליברמן:

זה אותו דבר. כשמישהו מתנגד למישהו הוא בעצם מתנגד ואומר- למה לא אני. אני הייתי רוצה לקבל את המקלט הזה והזה במקום מישהו אחר.

מר הראל:

אם מישהו הגיש בקשה ולא קיבל זה נחשב כהתנגדות?

גב' ליברמן:

כן, זה נחשב כהתנגדות.

עו"ד סלמן:

זה עובר גם פרסום.

גב' ליברמן:

זה מה שהסברתי, זה מתחיל כפרסום ואז זה עובר כהתנגדות, ואז אנחנו מביאים את זה לוועדת התנגדויות. זאת אומרת, אנחנו מעלים את כל הבקשות שמתנגדות למקלט כזה ואומרות- למה קק"ל למשל ולא גוף אחר, אנחנו מביאים את זה לוועדת התנגדויות ודנים, ואז הוועדה מחליטה איזה מהגופים יישאר.

מר לדיאנסקי:

את הסברת את זה באריכות ויפה, אבל לפי מה שאני מבין מדובר בהתנגדויות.

גב' ליברמן:

כן.

מר לדיאנסקי:

מי בודק למשל האם במקלט, שזה הרי משאב ציבורי שלנו שאנחנו מקצים אותו לאיזשהו גורם,

נקרא לו פרטי: זה יכול להיות תאגיד, זה יכול להיות אדם פרטי, אמן וכן הלאה. מי בעצם בודק

שאותו גורם שנמצא במקלט ,X יש לו אכן פעילות, ויש אנשים שבאים. נניח, יש בתי כנסת לדוגמא. האם אנחנו יודעים שיש באמת מתפללים, שזה באמת משמש כבית כנסת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 6 -

גב' ליברמן:

התשובה היא כן.

כאשר נגיע לאמנים ,

מר לדיאנסקי:

אני לא מדבר על אמנים, אני מדבר על בית כנסת.

קריאה:

יש פיקוח צמוד.

גב' ליברמן:

זה נכון גם לגבי אמנים וגם לגבי בתי כנסת. אם תראה, את האמנים אישרה וועדת אמנים. זאת אומרת, אנחנו כאגף נכסים לא יודעים להגיד מיהו אמן.

גב' אריאלי:

זה לא מה שהוא שואל, הוא שואל אם יש מעקב על הפעילות.

מר לדיאנסקי:

איך אנחנו יודעים שבאהלי אברהם במאחורי הגולן ,134 בשצ"פ, זה סעיף מספר 2 בבתי כנסת, יש שם בעצם פעילות?

גב' ליברמן:

זו הסיבה שאנחנו בעצם לא מביאים לתקופות ארוכות, שאנחנו לא מביאים ל-5 שנים ולא ל-10 שנים. אנחנו מביאים לתקופות קצרות, כל סוף תקופה אנחנו בודקים מה קורה במקום, אנחנו שולחים פקחים של אגף הנכסים שבודק את הפעילות של המקום, רואה שהמקום פעיל ושאפשר להאריך את הפעילות.

מר לדיאנסקי:

זאת אומרת, אם אני מבקש ממך לצורך העניין לקבל דיווח, לא עכשיו, לקבל איזשהו מפרט, יש מפרט של מישהו שהיה במקום וראה שביום Xיש כך וכך מתפללים, ושיש קיום של משהו אמיתי?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 7 -

גב' ליברמן:

כן. שיש יום של בית כנסת פעיל. אנחנו בודקים את זה, ושוב, זו הסיבה לתקופות הקצרות, כדי שתהיה לנו נקודת זמן לפתוח כל דבר מחדש ולבדוק, ואם צריך-לשנות, אם אין שם פעילות.

הנושא הבא הוא באמת אותו דבר, מקלטים לבתי כנסת, בתי כנסת במקלטים. פה אני יכולה להגיד שבסעיף הראשון, קהילת ורשה ,79 באמת הוגשה התנגדות. הייתה גברת שפנתה, היא לא רצתה להפעיל בית כנס משלה אבל היא שאלה למה לא לעשות שם בית כנסת רפורמי, והנושא הזה ייבדק ואם יהיה צורך אנחנו נביא את זה לוועדת התנגדויות. זה אחד הנושאים שיעלה בוועדת התנגדויות.

גב' יוחנן וולק:

אני רוצה לשאול על האמנים. הם מקבלים בעצם סטודיו?

גב' ליברמן:

כן.

גב' יוחנן וולק:

אבל הם עובדים גם עם הקהילה, או שהם רק מקבלים סטודיו לעבודה שלהם?

גב' ליברמן:

האמנים אמורים לעבוד גם עם הקהילה, אני לא יודעת אם יש גוף שבודק את הפעילות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

צלילית היא מבחינתנו הגוף הממליץ, הם הגוף המבצע. צלילית ממליצה על אמנים, היא גם המגדירה את כל הדברים, וככה זה עובד. אגף נכסים לא אחראי על התוכן, הוא אחראי רק להקצות.

גב' ליברמן:

זה גם כתוב בהמשך, שלאור המלצת אגף אמנויות ובהתאם לאישור הוועדה לבחירת אמנים. זאת אומרת, יש וועדה שהיא זו שבוחרת את האמנים שיכנסו למקלטים.

אם תשימו לב, יש קצת יותר אמנים מאשר מקלטים. לפעמים יש לנו פעילות משותפת של כמה אמנים במקלט, יש מישהו שפועל בשעות הבוקר, יש מישהו שפועל בשעות הערב, כדי למקסם את השימוש בנכס הציבורי ושיהיה מקום לאמנים לפעול בו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 8 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להגיד משהו.

נשאל כאן האם הם תורמים לטובת הציבור. לא, הם לא תורמים לטובת הציבור. אנחנו תורמים לאמנות בכך שאנחנו מקצים מקלטים לאמנים. לחשוב שכל אמן יודע לתרום לציבור, ואני אתחיל לבדוק האם הוא יודע להדריך או לא יודע להדריך, זה לא. עיריית תל-אביב – יש לה נכסים והיא נותנת לאמנים. כך צריך לראות את זה. זה לא שאני עכשיו מתחיל לבחור את אלה שיודעים עכשיו להדריך נוער בסיכון ורק הם יקבלו מקלט. לא. יש קריטריונים של אגף אמנויות- של מי שראוי לקבל את הסיוע הזה, אם הוא לא קיבל בעבר וכו' וכו', והוא מקבל.

אנחנו נותנים לו ולא מקבלים ממנו.

גב' יוחנן וולק:

זאת אומרת שיש גם סבב? כל 3 שנים מחליפים אמן?

גב' ליברמן:

זה כתוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אל תשאלי אותי לפרטים, מעולם לא נכנסתי לפרטים, צלילית יכולה לתת לך לפי איזה קריטריונים היא עושה את זה, והיא מקצה את הנכסים שיש לנו, את המעט שיש לנו. לאחרונה יש לנו כבר יותר, ולא משנה אם זה מקלטים או לא מקלטים. אנחנו מקבלים היום מבנים מכל מיני אנשים שמחזיקים אותם, ומקצים אותם לשימוש על פי איזשהם קריטריונים וכד'. זה חלק מ-

CLAIM של העיר שלנו.

גב' ליברמן:

אני רק רוצה, ברשימת האמנים, להוריד את אחת העמותות. יש פה- עמותת אמנות הצילום תל-

אביב שאנחנו במסגרת בדיקת הפעילות תוך כדי הפרסומים גילינו שיכול להיות שהפעילות שם היא לא כמו שחשבנו שהיא. אנחנו כרגע מורידים אותה מסדר הים ובודקים את הפעילות שלהם.

במידה שנראה שהכל בסדר- נחזיר אותם, אם לא- הם יורדים פה מרשימת האמנים.

יש פה איזושהי התייחסות להקצאה נוספת של גב' דרורה דומיני, גם את זה אנחנו מורידים מההחלטה פה, כי היא החליטה שהיא משנה את המקום והיא לא תמשיך לפעול בנכס העירוני.

לכן , את כל הסיפא בעמוד 11 אפשר למחוק.

זהו בנושא הקצאות המקלטים.

הנושא הבא הוא מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת ויצו, למען של 4 כתות ברחוב בובליק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 9 -

זה שטח של בערך דונם שהעירייה מקדמת בו מבנה של 4 כתות גן, שייבנה.

השטח הזה הוקצה בעבר, בוועדות קודמות, לתנועת "אמונה", שהייתה אמורה גם להשתתף בבנייה בחלק מסוים. בסופו של דבר "אמונה" אמרה שהיא לא יכולה לעמוד בעלויות והורידה את זה מסדר היום שלה. פרסמנו בקשה מחודשת, היו שלושה גופים שביקשו להשתתף: עמותת פשר, עמותת ויצו ורשת דובדבן. אחרי בדיקה שערכנו, היה דיון בנושא עם אורית מוסל ממינהל השרותים החברתיים ,אלי לוי והשרות המשפטי, ובסופו של דבר הוחלט לקחת את ויצו –בגלל היכולת הכלכלית שלהם ובגלל הניסיון הטוב שיש לנו אתם בנכסים נוספים.

אנחנו מביאים פה לאישור את ההקצאה לויצו, למתן רשות שימוש לתקופה של 24 שנים ו-11 חודש. והם ישתתפו במימון בסכום של כ-1.6 מיליון שח', לבניית המעון.

הנושא האחרון זה נושא של איתור שטח למען שיקומי ונופשון בשכונת המשתלה.

זה עדיין לא הקצאה לשום גוף אלא פשוט איתור שטח על ידי היחידה האסטרטגית שלנו. איתרנו שטח בצפון העיר שיכול לשמש להקמת מעון שיקומי, שטח של כ-900 מ"ר. יהיה שם מעון, אנחנו נקדם שם את הבנייה ואחר כך העירייה תחליט אם אנחנו מקצים את זה או שננהל את זה על ידי העירייה. אבל הצורך קיים, זה השטח שאותר וזה בעצם אישור לאיתור השטח הציבורי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה רבה.

אושר.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושר כדלהלן:

1. הקצאת מקלטים עירוניים דו תכליתיים לעמותות לתקופה של 3 שנים מיום 1.1.2020

עד .31.12.2022

2. הקצאת מקלטים עירוניים דו תכליתיים לעמותות לצורך הפעלת בית כנסת לתקופה של

3 שנים מיום 1.1.2020 עד .31.12.2022

3. הקצאת מקלטים עירוניים דו תכליתיים לאמנים לתקופה של 3 שנים מיום 1.1.2020

עד 31.12.22

על פי הרשימה שהוגשה להנהלה וכמפורט בפרטיכל זה, למעט ההקצאות המפורטות להלן:

ההקצאה לעמותת אמנות הצילום – הוסרה מסדר היום ותיבדק פעם נוספת.

ההקצאה לדרורה דומני הוסרה מסדר היום.

4. מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לויצו של מעון יום בן 4 כתות ברחוב בובליק 8—.10

5. איתור שטח למען שיקומי ונופשון בשכונת המשתלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 10 -

19. עדכון הנחיות השילוט:

מר זלוף:

במסגרת תהליכי השילוט שלנו אנחנו אחת לתקופה עושים רענון של עדכון ההנחיות, לאור דברים שאנחנו מוצאים שמחייבים אותנו לבצע בהם שינוי, לאור הקידמה שיש בכל מיני מערכות שילוט, בעיקר אלקטרוניות- שמגיעות אל העיר או בכלל, ויותר ויותר לשמור על המרחב הציבורי כדי שלא יתפזר לנו מבחינת המסחר שבו.

בנינו פה משהו שנדרש קצת תיקונים, כדי להביא את זה לתוך מערך השילוט.

מר רוז:

כמה מילות רקע לפני המצגת שיציג גיורא.

העדכון שנעשה בקובץ ההנחיות ל-2020 שם דגש על כמה נושאים עקרוניים:

1. האחד, חידוד ההנחיות בנוגע להצבה של שילוט אלקטרוני.

2. חידוד ההנחיות להצבה של שלטים ברום מגדלי תעסוקה.

3. צמצום כמות ההנחיות לשלטי בתי עסק.

כלומר, בסופו של דבר קובץ ההנחיות הוא מפושט יותר, הוא ברור יותר, מטרתו היא ליעל את תהליכי העבודה מול מחלקת השילוט, הרישוי ואדריכל השילוט.

4. ביטול פרקי הנחיות לא רלבנטיים תוך התאמה למציאות הנוכחית.

גיורא בוס הוא אדריכל השילוט שלנו.

מר בוס:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) תודה על הצגת הדברים.

אני באמת יועץ של העירייה מזה 9 שנים לנושא הזה, HOUSE .IN אני שייך לאדריכל העיר ויושב במחלקת השילוט.

ההנחיות הראשונות שנתקלנו בהן, שאני לפחות מכיר, הן מ-,2002 אולי היה משהו קודם אבל הן היו מאוד מאוד בתוליות.

למעשה אני נכנסתי לתפקיד הזה בעת כתיבת הנחיות 2010 שהציבו אותנו בפני אתגרים מאוד מאוד לא פשוטים, ומ2010 עד 2017 אנחנו למעשה התמודדנו עם שינויים מאוד מרחיקי לכת בעיר, שבהמשך אנחנו נראה קצת דוגמאות מהם.

היום למעשה אנחנו בזירה אחרת לגמרי, מ-2017 אנחנו כבר בעולם אחר שבו אני רואה שגם חברות הפרסום וגם בעלי העסקים כבר מבינים ויש מטריה מאוד מאוד מסודרת, מאוד מובילה.

והם בעיקר מבינים שהם לא כל כך בתחרות, כלומר יש יחסי אמון מאוד טובים, בחוויה שלי, ועל זה אנחנו מבקשים לשמור. זאת אומרת, ההנחיות יהיו באמת מאוד מאוד מינוריות, ואין פה שום

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 11 -

שינויים דרמטיים, אלא כמו שרובי אמר-התמודדות עם דרישות המציאות, שינויים טכנולוגיים וכו'. זה מה שמגיע עכשיו, ולכן אנחנו קוראים לזה עדכון ולא מדיניות חדשה.

מה אנחנו בעצם רוצים, ותכף נראה גם דוגמאות:

חוברת גרפית-אינטרנטית.

פישוט ההנחיות, רישוי יעיל יותר בעיקר בנוגע לשילוט עסקי.

חידוד ההנחיות לגבי שילוט אלקטרוני, זאת באמת הדרמה האמיתית שיש והיא מוכתבת על ידי המציאות. אנחנו גם נערכים להתמודדות עם זיהום אור, עם בקרה בנושא הזה- מה שלא היה עד היום בכלל. שילוט אלקטרוני, גם ככה ההנחיות של העירייה הן מובילות ברמה הארצית ועיריות באמת מבקשות ללמוד מאתנו, ומיד תראו דוגמאות, אבל אנחנו עדיין רוצים להמשיך ולחדד ולהוביל את השוק ולא להיות מובלים על ידם.

וכמובן, מה שמשתמע ממה שנאמר זה ביטול פרקי הנחיות מיותרים, ונראה דוגמאות גם לזה.

אמרתי, בין 2010 ל-,2017 לקח קצת שנים, היינו זקוקים קצת לבתי המשפט וקצת להקשיח עמדות, ובאמת הסרנו כ-120 בילבורדים שעמדו על גגות, בכניסות לעיר, ביציאות מהעיר. הדבר אפשר בעצם פיתוח של המרחב הציבורי שסביבם. היום העיר גדלה לתוך המקומות האלה ואנחנו רואים את ההשפעה של זה.

התמודדנו, והגברנו אכיפה לגבי שילוט קבלנים על בנייני מגורים בעיקר, אפילו קיבלנו החלטת וועדת משנה בעניין הזה. היום אי אפשר לקבל טופס 4 לבניין שבו יש אזכור לאיזשהו שילוט בבקשה או בתיקי מידע, מבלי שהקבלן מסיר את השלט.

ועוד מהפכה קטנה שעשינו, העברנו את כל שילוט החוצות למעשה לפלטפורמות אחרות לגמרי , ופתחנו את גדרות אתרי הבניה למעשה לפרסום עצמי לקבלנים, תחת הנחיות מקפידות יותר מבחינת אופי השילוט-מדבקה על גדר חלקה ולא כל מיני גדרות מתפרקות שהיו קודם עם כל מיני מתקנים עליהם, וזה מאוד מאוד הוכיח את עצמו . רואים שגם ערים אחרות למדו מזה.

וכמובן, לא פחות חשוב מזה- שילוט בתי עסק. הדבר שאני מציג כאן הוא לא מקרי כלומר עם PM AM ספציפית אני עובד בשיתוף פעולה מאוד טוב כבר הרבה מאוד זמן, אבל 40 סניפים של AM-PM שהופכים להיות באמת, אני לא רוצה להגיד מוזיאון, זה בית עסק, אבל הוא שקוף והוא נקי והוא שמור היטב, והוא לא אוסף של מדבקות ואופנועים שחונים ליד, זה משפיע גם על מתחרים.

והנה האתגר שבאמת עומד לפתחנו, שילוט אלקטרוני, שילוט למשל כמו שאתם רואים עכשיו, בטכנולוגיה של רשתות לד לא היה קיים עד לפני שנים ספורות, אנחנו מוכרחים להוביל את העניין הזה בהנחיות ולא לאפשר לזה לקרות בלעדינו.

שוב, האתגרים שעמדו לפנינו: מוצגים כאן על גבי השקף שלטים שהוסרו לפני יחסית לא הרבה זמן: יובלים למשל ואלקו הוסרו רק לפני כחודשיים. גם כשאנחנו רואים היום איזשהו ניצן כזה של עבירות מהסוג הזה אנחנו ישר מתמודדים אתם, ללא דיחוי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 12 -

וכמובן, אנחנו עדיין מתמודדים עם שאריות קצת מפעם, דברים אחרונים שנותר לנו להתמודד אתם זה מתקן מאוד מאוד גדול שנמצא לאורך נתיבי איילון, גם הוא כרגע באכיפה.

וכמובן צוין כאן גם מה שנקרא- שילוט במעקה הגג, זאת אומרת שילוט שהוא למעשה של איזושהי חברה שפועלת במבנה. את זה אנחנו מקצים בגג כדי לעודד חברות לבוא לתל-אביב ולעבוד בתל-אביב, אבל יש לנו מהצד השני גם כל מיני פטנטים כאלה של חברות, למשל כמו אלקטרה, שהן גם קבלניות והן גם מחזיקות משרדים. ואז בעצם, אם הם בנו את הבניין הם חושבים שהם יכולים להציב עליו גם את השלט, ואז הם מונעים אפשרות מבעלי עסקים אחרים או חברות גדולות ששוכרות את השטחים האלה. לכן אנחנו קצת חידדנו את ההנחיות גם בעניין הזה. אי אפשר לגמרי להתערב להם בחיים, אבל אנחנו כן מנסים לווסת את העניין הזה, ויותר לעודד חברות לשכור שטחים ולעבוד בהן מאשר לאפשר שילוט ליזמות.

מר הראל:

אתה יכול להרחיב על החוק?

מר בוס:

כן. אמרתי שהקפדנו מאוד מאוד. האיסור הגורף הוא על בנייני מגורים. חד משמעית, זו העיר היחידה בארץ היום שנשקפת לדרכים ראשיות- שאין בה שילוט כזה. אני אומר את זה באחריות, אני יודע את זה ואני מאוד שמח על זה.

בנייני תעסוקה זה כבר קצת סיפור אחר, כי באמת הדבר הזה הוא לא ברור. לא סתם הבאתי את הדוגמא של WORK WE , כי WORK WE הרי הוא מתווך. זאת אומרת, הוא בעצם שוכר שטחים, משכיר אותם לאחרים ובעצם לוקח כביכול את השלט לעצמו. אנחנו רוצים את WE WORK אבל אנחנו רוצים גם לתת פלטפורמה לאחרים. ובמה שונה בעצם WORK WE מחג'אג'

או אלקטרה- שבעצם בנו את הבניין ורוצים להשכיר בו שטחים. משפטית אין פה הרבה הבדל בין שתי הישויות האלה ולכן אנחנו לא יכולים לעשות פה הבחנה גורפת- למי מותר ולמי אסור, אבל כן עושים שיקול דעת ומנסים לצמצם את כמות השטחים.

מר הראל:

אבל אתה מחויב לאפשר להם?

מר בוס:

כן. אני גם רוצה לאפשר להם, אני חושב שזה בהחלט נכון עד רמה מסוימת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 13 -

מר הראל:

אני עוזב לרגע את מה שרוצים-שאני אדבר על זה אחר כך, אבל אתה מחויב חוקית?

מר בוס:

כן. זה כבר הנחיות שקיימות מימים ימימה, ולא שינינו אותן.

עו"ד סלמן:

אתה מחויב להסדיר, לעשות הסדרה במסגרת חוק העזר- של כמות השילוט, הגודל, הנפח, ובשביל זה אנחנו מוציאים את ההנחיות בעצם.

מר הראל:

השאלה שלי היא האם יש לנו מנדט ציבורי להגיד, אתה יודע מה, לא רוצים שיהיה כתוב- לא חג'אג' ולא אלקטרה,

מר זלוף:

לא, זה משהו אחר.

מר הראל:

ולא WORK ,WE לא רוצים שיהיה כלום מזה.

מר זלוף:

WORK WE זה לא בנייה, WORK WE לא בנה את המקום.

מר הראל:

נכון. אותי לא מעניין מה כתוב. כמו שהוא אומר- למה זה כן וזה לא? אני לא רוצה שיהיה כתוב שום דבר על מבנה. זה בניין, אני יכול?

עו"ד סלמן:

באופן גורף על כל העיר?

מר הראל:

כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 14 -

עו"ד סלמן:

זו שאלה משפטית לא פשוטה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באופן גורף על כל העיר כנראה שאתה יכול. אבל אז אתה צריך להגיע למציאות שבה לא תוכל לעשות גם שילוט בכלל.

עו"ד סלמן:

נכון. כי אתה חייב להית שוויוני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נדמה לי שאתה יכול. אתה צריך לעגן את זה משפטית, עם חוק ברור שיבהיר מה כן ומה לא.

עו"ד סלמן:

זו קביעת מדיניות, אבל היא מרחיקת לכת.

מר בוס:

זו העירייה היחידה שהגישה כתב אישום נגד גינדי על זה שהוצב שילוט ללא רישיון ובניגוד להנחיות, ואני חושב שהמסר הזה עבר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה אמרת?

מר זלוף:

אנחנו הגשנו כתב אישום נגד גינדי על זה שהוא הציב שלט על בניין שהוא הקים.

מר ספיר:

זה לקח 4 שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה סעיף בתוך הכל.

מר זלוף:

נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 15 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה עניין שכל קבלן רוצה לשים את השם שלו על הבניין, שיישאר GOOD .FOR לזה אנחנו מתנגדים ומורידים, זה ברור.

הוא מדבר על משהו אחר, האם אנחנו יכולים באופן גורף להגיד- בתל-אביב אין פרסום.

עו"ד סלמן:

זה עקרונית אולי אפשר, אבל זה חשוף לתקיפה במישור המנהלי של סבירות שיקול הדעת שלך, כי הגבלה גורפת זה לא משהו שקל להגן עליו. אתה צריך שיעמוד מאחורי זה משהו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא בטוח שזה יעמוד בבית המשפט.

מר בוס:

צריך לזכור שיש חוק, יש את תקנות הדרכים שמתוקפן מוצבים הרבה מאוד שלטים לגדות האילון, וזה חוק, אני מניח שאנחנו לא נסיר גם את החוק הזה.

זו דוגמא של שילוט אלקטרוני שאני מאוד שמח, לקח הרבה זמן להגיע לתוצאה הזאת אבל הגענו אליה, בגדול זה מה שרצינו. רצינו ששילוט אלקטרוני יהיה מוטמע ככל הניתן בתוך החזיתות של המבנים.

התמונה הזאת היא בעצם הדמייה, כאשר לפני 3 שנים שום דבר מזה לא היה קיים , היום זו מציאות. המציאות קורית מאוד מאוד מהר ואנחנו נערכים, ולכן אני רוצה להגיד:

זה למשל משהו שמי היה מאמין שבמקום 140 בילבורדים, 1,700 מ"ר של שלט אחד על נתיבי איילון, על בניין בבנייה, שעמד שם שנתיים ואז הוסר. חסכנו 140 ומשהו בילבורדים, שתחתם היינו כל פעם מקבלים עתירות, ואי נחת, ותלונות, וסוגיות קרקע וסטטוטוריקה, ו-1,000 דברים, בשביל 12 מ"ר. זו הייתה המטרה , זה היה בעצם המאמץ הגדול של בין 2010 ל-,2017 ואנחנו ממשיכים אותו היום- לנסות לרכז יותר את השילוט במקומות ספציפיים, פחות שלטים ויותר הכנסות, זו בעצם השיטה. והבעיה היא מאוד רגישה גם כלפי הציבור וכלפי כל מה שנקרא-

השחקנים, אם זה הזכיינים שלנו, המפרסמים הפרטיים והציבור.

ואם בשתי שקופיות אפשר להראות מה היינו רוצים לראות גם בעתיד, אז כן: שילוט זמני שהוא בעצם מוצב על פיגומים ועל קירות- מאפשר שיפוץ מבנים, מתמרץ שיפוץ מבנים, מתמרץ בנייה ופיתוח, ומהצד השני שילוט קבוע, שאתם רואים-הוא מעוצב בסטנדרטים מאוד גבוהים. בתל-

אביב אנחנו מפרקים את החזית של עזריאלי בשביל לאפשר הצבת שלט. לא איפרשנו את זה בשום דרך אחרת, כמו ברמת גן, ואני לא רוצה להגיד סתם דברים, אבל למשל זה משהו שמאוד מפריע לי- שמציבים שלט שהוא תלוי על הבניין מבחוץ, עם קונסטרוקציה, עם סוגיות של בטיחות, ופה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 16 -

אנחנו מקפידים על סטנדרטים מאוד מאוד גבוהים בנושא הזה, אני לא מכיר עוד דוגמא כזאת במקומות אחרים.

אז הנה הדיאגרמה שבעצם מה אנחנו בעצם רוצים לעשות כאן, בעדכון הזה:

שילוט בתי עסק: לפשט את ההנחיות, להפחית הנחיות. הם לא השתנו, ההנחיות לבתי עסק לא

השתנו מזה קרוב ל-10 שנים והגיע הזמן שאנחנו נעשה טופס מקוון, נפשט הנחיות, וגם-זה שמבקש את השלט לא יצטרך להכיר את כל המושגים האלה, שכמו שרון אומר- הציבור לא יודע מה שאנחנו כן יודעים. הם צריכים לדעת לקחת אחריות על הבקשה שלהם, משהו שלא כל כך היה

עד היום: האם אתה מציב את השלט על בית העסק או לא על בית העסק וזה הכל, מעבר לזה כל

היתר זה ניואנסים והנחיות שאנחנו נדע לעשות עליהן בקרה.

אז לפשט את ההנחות. להפחית הנחיות לשילוט של בתי עסק.

לגבי שילוט חוצות: לצמצם פרקי הנחיות, ואני תכף אומר איזה, ולהשאיר רק את הרלבנטיים:

זאת אומרת, קירות וגגות, אלה פלטפורמות שהיו קיימות תמיד ויישארו, והן העיקריות.

לצידן יש לנו את המתקנים העצמאיים-שהיום מותרים רק מתוקף תקנות הדרכים, שילוט בנתיבי איילון. אין לנו בתוך העיר למעשה היום בכלל, זה מה שעשינו בעבודה הגדולה ההיא, הסרנו את כל השלטים העצמאיים בעצם ממגרשים פרטיים, נשארנו רק עם שלטים של זכיינים על תחום זכות דרך. וכל היתר הם למעשה קירות.

פה זה באמת מתקנים עצמאיים שמוצבים מתוקף תקנות הדרכים ולא מתוקף ההנחיות העירוניות.

ושילוט זמני באתרי בנייה: כמו שאמרתי קודם- זה פיגומים, זה שילוט שעולה ויורד ואין לנו

בעיה להתמודד אתו.

את שלושת הדברים שאני מציג כאן על גבי השקף, האדום בסימן שאלה. אני חושב שצריך לחשוב על זה היטב, אבל אנחנו בעצם מאפשרים את הקירות ואת הגגות להמיר לשילוט אלקטרוני. וזה מה שלא היה ברור בחוברת הקודמת. לפני 3 שנים עוד לא הכרנו את הדבר הזה שנקרא שילוט אלקטרוני, היום אנחנו כבר מכירים את זה יותר, לא צריך פרק נפרד לזה.

דבר ראשון יש לנו את הקבועות- האם השלט מתאים או לא מתאים מבחינת הקריטריונים של שילוט קיר או שילוט גג, מתאים או לא מתאים. אם הוא מאושר בוועדה- אז אפשר לדון האם ראוי שהוא יהיה אלקטרוני או לא יהיה אלקטרוני, וזו החלטה ששמורה לוועדה בשיקול דעת והיא לא מחייבת את הוועדה.

מר הראל:

איזה וועדה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 17 -

מר בוס:

ועדת השילוט בראשות רובי זלוף, וחברים בה גם אדריכל העיר, יועצים משפטיים, נציגי הפיקוח.

גב' אריאלי:

והעירייה בונה את המתקן האלקטרוני?

מר בוס:

לא. מדובר על שילוט בשטחים פרטיים, על בניינים פרטיים , שהוא נשקף למרחב הציבורי, מתוקף זה ההנחיות-בגלל שזה נשקף.

דוגמא לפרק שאנחנו מבטלים. הרי אמרנו שמסירים את כל המתקנים. אחרוני המתקנים נמצאים היום ב-5 מקומות בסה"כ. אותם מתקנים טלוויזיה של חברת CTV שיש בגני התערוכה, במסוף ארלוזורוב, ליד האוניברסיטה וברדינג. את 4 אלה, מתוך הנחה שממילא אי אפשר להוציא עליהם היום היתרי בנייה כפי שדורש החוק, אין לנו שום דרך לרשות אותם, בעצם להוציא להם היתרי בנייה, ואנחנו גם חושבים שלא שווה להילחם עליהם. זה בסה"כ 12 כפול ,4 על זה מדובר.

מר לדיאנסקי:

אז מסירים אותם?

גב' אריאלי:

זה נראה לי מאוד מסוכן, השלטים האלה

מר בוס:

ואנחנו רוצים לבטל את הפרק הזה ולהסיר אותם בתוך שנה או שנתיים.

ומהצד השני תוספות. מה זה התוספות? כמו שהראתי לכם קודם- שילוט ברשתות לד זה משהו שבעצם הולך ומתפתח. היום אפשר להציב שילוט גם על חלון- בלי שהוא יפריע- לא לפתיחה שלו, לא לסגירה שלו, ואפילו לא לשקיפות של הבניין. ואנחנו רוצים להיערך, ואנחנו מבקשים בעצם לאפשר שילוט כזה תחת הנחיות מאוד קפדניות, שילוט שהוא בעצם משתנה אבל הוא לא מסתיר את הבניין. הוא נראה כמו שילוט אלקטרוני אבל הוא לא מסך טלוויזיה כמו שהיינו רגילים לראות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא כן מסתיר את הבניין, הוא לא מסתיר לאנשים שיושבים בבניין לראות החוצה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 18 -

מר בוס:

לא זה ולא זה, כי אם השלט הזה נכבה אתה יכול לראות פנימה את הבניין.

מר לדיאנסקי:

אבל כשהוא דלוק – הוא מסתיר. כשהוא נכבה, ברור שאתה יכול לכבות, אבל כשהוא דלוק הוא מסתיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל אתה לא רואה את החזות של הבניין מאחוריו. אתה לא רואה.

מר זלוף:

אתה רואה את ה-GRID של החזית. את ה-GRID אתה רואה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה בקושי רואה את ה-.GRID אתה לא מקבל את המופע של הבניין-כשיש עליו שלט.

מר בוס:

אני חושב שאנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר היום מהנושא של זיהום אור. אנחנו רואים היום מצבים שבהם בניינים שלמים מתכסים, אפילו לא בשילוט אלא במיתוג, מה שמכניס אותנו לבעיה באמת איך בכלל מתמודדים. הרי זה לא שלט מבחינת חוק העזר, זה אוסף של לדים-אדומים, צהובים, כחולים, שיוצרים המון המון מיתוג כלפי זה שמציב אותם, אבל הוא לא אחראי אפילו לשלם עליהם, ולנו קשה מאוד לעשות בקרה על זה. לכן אני מציע מאוד מאוד להיזהר עם הדבר הזה, והגישה היא מאוד מגבילה, היא לא מרחיבה.

מר לדיאנסקי:

מה ההתייחסות לזיהום אור באמת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכאורה, כל בניין יכול לעשות מה שהבניין של עיריית תל-אביב עשה, וכל ערב להידלק לו.

מר בוס:

אנחנו לא מתכוונים לאפשר את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 19 -

עו"ד סלמן:

נכון, בהחלט לא.

גב' יוחנן וולק:

אפשר לשאול רגע שאלה על העניין הזה של האלקטרוני?

א.זה הולך ומתווסף יותר ויותר.

מר בוס:

נכון.

גב' יוחנן וולק:

ומעבר לעובדה שזה מסתיר את הבניין או לא מסתיר את הבניין, זיהום האור הוא ברמה שהוא מפריע ונכנס לבתים של האנשים. ופה אני שואלת- האם בהגבלות שלכם אולי יש גם הגבלה של שעה, כלומר אחרי 22.00 בלילה זה יפסיק לעבוד?

מר בוס:

כן.

גב' יוחנן וולק:

כי נגיד עזריאלי כבר מגיע לכל התושבים שם שנמצאים באזור שדרות ההשכלה והם ממש סובלים מזה.

מר בוס:

אני דווקא רוצה לומר, זה מעניין העניין הזה. דווקא שילוט החוצות פחות מפריע, ולמה? כי המפרסמים מבינים שהם לא יכולים למכור את המוצר שלהם, הוא לא עובד אם הוא מסנוור.

כלומר, בתור נותני שירות הם לא נותנים שירות טוב. ואנחנו רואים שרוב השלטים האלקטרוניים שלנו היום הם ברמה שהם נאותה. פה מתחת לעירייה, אני כמעט הבאתי את זה בעצמי לוועדה, וראיתי פתאום שמישהו שם הנמיך את עוצמת התאורה בלי דרישה שלנו. זה היה מאוד מעניין.

מצד שני, בתי עסק, עברתי בדרך בגין באיזושהי צומת, דרך בגין ,40 יש שם שלט עסק סטאטי אלקטרוני, כלומר-הוא אפילו לא זז, הוא שלט קבוע אבל הוא באמצעים אלקטרוניים, הוא מסנוור את כל הצומת.

מר לדיאנסקי:

אז מה ההתייחסות הרגולטורית לעניין הזה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 20 -

גב' יוחנן וולק:

אבל תתייחס ספציפית למה שאמרתי.

מר בוס:

לכן אנחנו רוצים למנוע את זה.

מר זלוף:

כתבנו כאן ואנחנו הולכים לעשות את זה. אנחנו הולכים להכניס הגבלות לזיהום אורי, כשבעצם אנחנו לוקחים כרגע יועץ, שהוא מסוגל גם לאפשר לנו להבין איזה עוצמת תאורה, מה נדרש, איך נדרש.

גב' יוחנן וולק:

אבל בסמכותנו להגיד, סתם לצורך העניין, שלט יכול להיות דלוק עד השעה 20.00 בערב, ומ-20.00 עד 07.00 בבוקר לא?

מר זלוף:

כן. אנחנו הולכים לקבוע שעות. לדוגמא, יש קריאות שירות סביב בניין העירייה. כשהתחלנו לשים את שני השלטים התחילו קריאות שירות: מסנוור, לא נעים. ואז הגענו, למרות שאנחנו חושבים שיש מקומות שב-22.30 בלילה, או ב-23,00 או ב-,20.00 תלוי איפה- אפשר לכבות את השלט, ואנחנו הולכים לכתוב את זה.

מר לדיאנסקי:

מתי יגמרו את העבודה?

מר זלוף:

אני מעריך – 3 חודשים אנחנו נגמור את זה, אנחנו נהיה כבר יותר מסודרים בעניין. ואז בעצם אנחנו נקפיד בתנאים שאנחנו נותנים לרישוי של שלט אלקטרוני- לקבוע לו. דרך אגב, זה גם יכול להית באבן גבירול כך ובעזריאלי אחרת, זה תלוי, באזור מגורים או לא באזור מגורים וכו'.

מר בוס:

זהו. וההנחית האלה נשארות ללא שינוי. זה שילוט שהוא מתוקף תקנות הדרכים והוא נשאר ללא שינוי.

כך שבעצם כמו שאתם רואים-ההנחיות לא משתנות, בגדול המדיניות נשארת בתוקפה, ואנחנו רק מחדדים ורוצים להוביל את השוק ולא להיגרר אחריו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 21 -

מר לדיאנסקי:

השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם כל המסכים האלה שמהווים זיהום. אני רוצה שתביא את זה לוועדת איכות סביבה, את הסיפור של זיהום האור, ונזמין את מי שרוצה מחברי המועצה.

מר זלוף:

אין בעיה, אתה תהיה מעודכן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, אתם תסלחו לי

תמשיכו.

מר הראל:

אני רוצה עוזי, בהמשך של הדברים שדיברנו:

בעיני, אם אפשר להפריד ושלא יהיו כותרות, הרי בסוף מה נהיה? לוינשטיין, חג'אג', גינדי, זה בסוף כל הדיון. אני גר פה? אני חברת בנייה? עזוב, זה מה שכתוב. השאלה אם זה אלגנטי לתל אביב. בעיני, כאשר אתה מסתכל על קו הרקיע שלנו,

מר זלוף:

דיברנו על זה, אני לא מבין. אתה אומר- בניין, הוא סיים לבנות את הבניין, עכשיו הוא רוצה לשים חג'אג' למעלה, לא נותנים לו.

מר הראל:

לא.

מר זלוף:

אבל מה אמרתי לך אתמול? שאלת אותי. הסברתי לך שבוועדה, ובהחלט גלי פה יש לה איזה התלבטות, האם בסופו של יום יכול לבוא חג'אג' ולהגיד: אני עכשיו סיימתי את הבניין אבל הבניין הוא מלון חג'אג', ואז אין לנו ברירה אלא לכתוב בכל זאת את שם המלון- מלון חג'אג'. ואז אומר אסף, בכל זאת מופיע פה חג'אג'. אבל אני לא יכול להתנגד לעניין, יש פה בעיה, זה שם המלון, מלון חג'אג'.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 22 -

מר הראל:

לא למעלה. יש למטה. אני אומר- ה-LINE SKY של העיר הוא לא לוח מודעות, לא נצבא ולא מלון.

מר זלוף:

אני מקבל את זה דרך אגב, אתה לא צריך לשכנע אותי.

הוא רוצה שלמעלה לא יהיה שום שלט, והוא צודק, אגב, מבחינת חזות וכו' הוא צודק.

עו"ד סלמן:

אז על הקצה של הבימה אפשר לכתוב "הבימה"?

מר הראל:

אם המחיר הוא זה אז שלא יהיה כתוב "הבימה".

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ציבורי.

מר הראל:

זה ציבורי, נכון, אבל מגדלים לא. מגדלים , בסוף LINE SKY של עיר, עכשיו יצאו כל מיני ספרים על תל-אביב, יש תמיד ציורים של עזריאלי, ועכשיו את בניין הספירלה של שרונה שם.

עו"ד סלמן:

חוק הדרכים בעקרון, שהוא חוק כנסת, הוא חוק ארצי, והוא חל רק על דרכים בינעירוניות, אבל אפשר ללמוד ממנו בהיבט הזה שהוא מאפשר לפרסם את שם העסק כחריג, כי כל שילוט מסחרי אסור בדרך בינעירונית, אבל הוא כן מאפשר לפרסם את שם העסק. זאת אומרת, אם אתה עובר ליד מפעל של אוסם, סתם כמשל, ואתה רואה שם שלט של "אוסם" שנצפה מכביש בינעירוני-זה חוקי, הוא יכול, ואי אפשר למנוע את זה, החקיקה הראשית קובעת את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 23 -

לכן אני אומר, נכון שבמרחב האורבני, שזה לא מרחב של חוק הדרכים-שילוט , בעקרון, וזה נצפה מדרכים עירוניות ולא בינעירוניות, כל המערכת של השילוט נצפית מהמרחב הציבורי, אני חושב שברמה העקרונית אתה כן יכול לייצר אסדרה של זה ולהגביל איפה שאתה לא רוצה.

השאלה היא האם אתה יכול להיות עקבי, כי כל הגבלה שאתה מטיל חייבת להיות שוויונית וסבירה ומידתית, אחרת אתה תיתקף-למה לזה כן ולהוא לא, וזה אתה עירייה ועל מבנה עירוני-

ציבורי אתה כן שם שילוט ולא שם אותו במקום אחר- למה. אתה יודע להסביר למה לאחד כן ולאחד לא? יכול להיות שאפשר להסביר, אני לא מתווכח, לא נכנסתי לזה. אני אומר, זה מחייב בדיקה משפטית לעומק- עד כמה אתה יכול לקבל החלטה גורפת מבחינת סבירות ומידתיות.

מר הראל:

אותי מטריד עניין הגובה.

אני חושב שמעל גובה, לצורך העניין, מגדלים שאתה רואה מכל מקום בעיר, באופן גורף, ולא משנה מה כתוב שם.

עו"ד סלמן:

זו שאלה. אתה מדבר על לייצר הגבלה למי שבנה את הבניין- לפרסם את השם שלו.

מר זלוף:

לא, הוא אומר – גם מי שיושב בבניין, לפרסם את העיסוק.

מר הראל:

כל הגבלה, כן.

עו"ד סלמן:

עיריית תל-אביב מכרה בעשרות מיליונים את המותג של נוקיה ואחרי זה מנורה- מבטחים על היכלי, מה שהיה בזמנו יד אליהו , וזה היה מנוף כלכלי לאפשר את השיפוץ של הבניין, את הקיום שלו אפילו. אז אתה לא יכול להשתמש במנופים כלכליים כאלה ולבוא ולהגיד למישהו-שאת השם שלו על מגדל שהוא בנה, שזה קניין פרטי שלו, ושהוא מחתים את כל אלה שאתה משווק להם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 24 -

מר הראל:

אני אומר, מעל גובה מסוים.

עו"ד סלמן:

אתה צריך לדעת לעשות את האבחנות האלה.

מר הראל:

אני, מכל מקום בעיר, לא רוצה לראות נצבא. אם אני ליד בניין- לא אכפת לי שהוא יכתוב עליו מה שהוא רוצה.

מר זלוף:

נצבא כן- אתה צודק.

מר הראל:

לא חג'אג' ולא נצבא.

מר זלוף:

נצבא כן.

מר הראל:

לא משנה- מלון נצבא.

מר זלוף:

אבל היא גם ככה וגם ככה.

מר הראל:

מלון נצבא, בסר, למה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 25 -

עו"ד סלמן:

כי נצבא נצפה מ"נתיבי איילון". שם הסוגיה הייתה,

מר הראל:

אמות משפט, למה? איפה יש את הדבר הזה- שזה נהיה כמו מקומון- עם כל המודעות הגדולות האלה.

מר ספיר: (החליף את ראש העירייה בניהול הישיבה)

קודם כל ברור שמגורים יצאו מהמסגרת.

עו"ד סלמן:

נכון.

מר ספיר:

נשארנו עם המשרדים, משרדים ועסקים. עסקים זה עסקים, משרדים ומלונאות.

אם אנחנו מסתכלים על הנושא של משרדים- אני חושב שצריכה להיות הגבלה קודם כל בגודל, ואני מניח שיש.

עו"ד סלמן:

יש, בוודאי.

מר ספיר:

אם יש הגבלה בגודל אז לא תראה את זה מכל מקום.

אני לא חושב שצריכה להיות הגבלה נוספת, זה נראה לי MUCH .TOO

מר בוס:

בוא נגיד שזה דרמה, כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 26 -

מר ספיר:

אני חושב שצריכה להיות הגבלה של פרסום אחד על בניין, לא יותר.

מר זלוף:

זה מה שאנחנו עושים.

מר אלקבץ:

EY יגידו לך- אנחנו משלמים לעירייה מיליונים על מיליונים, וזה המינימום.

מר ספיר:

פרסום אחד בגודל סביר, זה המשמעות של העניין.

מר הראל:

אנחנו יכולים לשנות את האגרה, להגיד-,OK כל קומה זה עולה? כלומר, החל מ-20 קומות –

לצורך העניין תשלום של 100,000 שח' בשנה על כל קומה?

עו"ד סלמן:

אפשר לבדוק את זה, אני לא פוסל שום דבר על הסף. אני רק אומר שהקביעות וכל הבחינה שנעשתה פה, אגב, היא נעשתה באופן כזה שכל קביעה היא סבירה ומידתית, והיא מסתכלת על העיר רוחבית.

מר הראל:

אבל אני מסתכל רוחבית.

עו"ד סלמן:

אתה מסתכל על קו הרקיע רוחבי, אבל בקו הרקיע של העיר יש כל מיני דברים. אני לא יודע להגיד לך בשלוף-אם אפשר באופן גורף להסיר את כל השילוט הזה, אולי כן, אני לא יודע. אבל אני אומר- כל דבר יש לו גם מחירים, ואתה צריך לראות איך אתה אחרי זה מתמודד עם זה גם משפטית , זאת אומרת, כל דבר הוא חשוף לתקיפה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 27 -

עקרונית, עקרונית הנושא של שילוט זה נושא רחב ויש בו כל מיני תפיסות עולם שונות ומשונות.

למשל, בלאס ווגאס על הסטריפ-הם החליטו לא לגבות אגרת שילוט. למה? בניגוד לתפיסה ששילוט חוצות הוא מרכיב מטרדי ומזהם בראייה סביבתית- שם החליטו לא, כי רצו לעודד עסקים לעשות את זה וראו בזה סמל של העיר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ה"טיים סקוור".

מר אלקבץ:

מה היה קורה אם ה- "טיים סקוור" היה בתל-אביב?

עו"ד סלמן:

בדיוק.

אצלנו התפיסה דווקא הולכת למקום, ובית המשפט העליון גם קיבל את זה בתיק של עיריית תל-

אביב. בניגוד לעמדה של משרד הפנים שאמר ששילוט שנצפה מהמרחב הציבורי- אתה יכול לגבות בגינו רק אגרת שילוט שמשקפת את עלות השרות שאתה נותן, בית המשפט העליון היה אתנו וקבע שאתה יכול גם לחייב בתשלום גבוה יותר שמגלם גם את השימוש בקרקע. כי יש פה כאילו שימוש במרחב הציבורי. מה זה פרסום? שאתה שם שלט אתה בעצם משתמש כמשתמשי המרחב הציבורי, ולעירייה יש זכות למשל, וזה עלה אפילו בפרשה של האוטובוסים-האם אתה יכול לחייב אוטובוס שחוצה כמה ערים, האם בעיר המסוימת בתל-אביב אנחנו יכולים לחייב אותם באגרה שמגלמת את השימוש במרחב הציבורי, והפסיקה הייתה שכן, בית המשפט העליון הלך אתנו, זה הגיע עד העליון. הוא אמר-כן, האוטובוס- ברגע שהוא עובר בעיר, הוא נצפה למרחב הציבורי של אותה עיר, הוא מייצר איזשהו נטל על המרחב הציבורי ולכן העירייה יכולה לגבות תשלום שהוא יותר גבוה מהעלות של אגרת שירותים רגילה.

מר גילצר-גזבר העירייה:

אגב, גם ברשויות אחרות.

עו"ד סלמן:

אז אני אומר, כן יש לנו כלים לעשות איזשהו צדק אורבני, נקרא לזה במרכאות, עם השילוט שמסתובב לנו ב-FRAME פה בעיר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 28 -

מר לדיאנסקי:

גם אפשר לשנות את הפרסום. פרסום דיגיטלי-נגיד בבני ברק הוא לא יהיה עם בגד ים.

עו"ד סלמן:

זו סוגיה נפרדת לחלוטין.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה לשאול כמה דברים- לגבי איך התייחסת לזה, ואם בכלל.

הרי בסוף זה באמת לקחת את המרחב הציבורי, לתת אותו, למכור אותו לגופים פרטיים, כשיש לצורך העניין ציבור שהוא מעין קהל שבוי- שהוא נמצא בתוך המתחם העירוני. וסביב העניין הזה יש גם תפיסות עולם ערכיות למשל מבחינת יוקר המחייה, מבחינת תרבות השפע, ועד כמה אנחנו רוצים לעודד לצורך העניין- שאנשים יקנו ויקנו ויקנו ויקנו, כשיש לנו בעצם תפיסות ערכיות לעתים קצת שונות- של שימושים חוזרים, של מחזורים וכן הלאה. ואם כבר אנחנו מתמודדים עם שאלות כאלה בהקשר של הפצת שילוט במרחב הציבורי- בצורה כזאת או אחרת. אני שואל אותך כמי שעסק בזה- האם נתנו את הדעת במחשבה.

מר בוס:

אני רוצה קודם כל לחזור ולהדגיש שאנחנו צמצמנו למעשה את שטחי השילוט.

מבחינת האינסטיטוציה, אני שייך לאדריכל העיר אבל אני יושב במינהל הכספים, במשרד של מינהל הכספים, כי אני נותן הטון בעצם בוועדת השילוט מבחינה מקצועית, ואין לי שום אינטרס כלכלי, זאת אומרת, אני לא אמור להיות מונע מתוך שיקולים כלכליים.

מר גילצר גזבר העירייה:

כסף זה לא דבר רע.

מר לדיאנסקי:

אני לא דברתי על הכנסות העירייה, אני דיברתי על תפיסה- מה העירייה לצורך העניין רוצה לשדר.

מר זלוף:

זה הכל שאלה של איזונים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 29 -

מר לדיאנסקי:

כמו שהיא עושה הרבה פעמים ואומרת-אנחנו מתמודדים לצורך העניין עם נושא יוקר המחייה.

בחלק לא מבוטל מהדברים שאנחנו עושים- אנחנו נכנסים לעניין הזה, עושים כל מיני מבצעים, הקלות וכן הלאה. האם כאשר אנחנו קובעים עכשיו את הפלטפורמה החדשה של השילוט בעיר-

זה חלק מתפיסת העולם-עד כמה אנחנו מפזרים שילוט ועד כמה אנחנו מעודדים את תרבות השפע.

זה דבר אחד.

ושאלה שנייה, לגבי תאונות דרכים. השלטים האלה או חלק מהם הם מאוד דינמיים, הם מאוד מעניינים. אתה נוסע בכביש, פתאום הם מתחלפים, הם צבעוניים, הם מהירים יותר, אתה אולי מאבד קצת את הריכוז בדרך. האם יש לזה בכלל מחקרים, סוג של התעסקות עם זה בכלל ברמת הקונצפט של איך אנחנו בונים את תפיסת השילוט.

עו"ד סלמן:

המדינה הכריעה בזה.

מר לדיאנסקי:

ומה היא הכריעה?

עו"ד סלמן:

היא הכריעה שבדרכים בינעירוניות, בגלל שהנסיעה שם היא במהירויות גבוהות, אסור להציב שילוט שנצפה מהדרך הבינעירונית,

מר זלוף:

לא להסיח את הדעת.

עו"ד סלמן:

והחריגו לטובת העניין את נתיבי איילון וקבעו תקנות ספציפיות, כי נתיבי איילון זה הדרך הבינעירונית, אולי היחידה במדינת ישראל, שהיא עוברת בתווך אורבני מאוד צפוף. והגיעו למסקנה שהעיצוב של המגדלים וכל מה שאתה רואה מסביבך-כשאתה עובר בתווך אורבני צפוף, התוספת של שילוט חוצות היא לא מה שיחולל את הדרמה בנושא הזה. כי בלאו הכי אתה עובר בתוך. והחליטו, המדינה החליטה, אחרי ויכוח מאוד גדול שהיה, ש"נתיבי איילון"- ראוי להחריג אותם ולאפשר שילוט. לגבי הסביבה העירונית, לא הבינעירונית, הסביבה האורבנית העירונית יש הכרעה שמותר להציב שילוט מסחרי-שזה מדיה חוקית ותקינה-שהיא צריכה להיות במרחב

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 30 -

הציבורי. מה שנדרש מאתנו כרשות מקומית זה בדיוק הדברים שחלק מהם אמרת-זה להסדיר, לבצע הסדרה של הנושא של השילוט, שיוצר את האיזון הנכון באמת בין סביבה אורבנית שיש מקום למדיה של פרסום מסחרי עסקי לבין ערכים נוספים שמלווים את המרחב הציבורי.

והעבודה שנעשית בהנחיות האלה, וכל פעם מחדש עושים VIEW OVER , ואנחנו גם עושים את ה-VIEW OVER הזה בעזרת בתי משפט, כי כל פעם שאנחנו מייצרים הגבלה אנחנו נתקפים בשורה של עתירות מינהליות, נכון?

מר בוס:

נכון.

עו"ד סלמן:

ואז אנחנו באים לבית משפט ומסבירים את התפיסה , ולמה הפגיעה שלנו היא סבירה ומידתית-

ביצירת ההגבלה, ולשמחתי אנחנו, בוא נאמר, שב-%90 מהמקרים אנחנו צלחנו גם את בתי המשפט בהגבלות ששמנו על פרסום מסחרי בעיר, והתוצאה היא לפניכם. היא חוק עזר, שבעיני הוא מאוד טוב והוא אור, לכל הרשויות המקומיות כשהן רוצות לדעת משהו בקשר לשילוט-הם באים לעיריית תל-אביב ולומדים ממנה איך לעשות שילוט.

מר אלקבץ:

משהו קטן:

א.אני לא מומחה לפרסום כמו רוב עמיתי, נדמה לי פה, אבל תל-אביב היא עיר עולם. חלק מהמיתוג של תל-אביב הוא גם מה שנראה החוצה. והאיזונים הם בין, ואני מסכים לגמרי, שלא יהיו שלטים כמו שהיה פעם,

עו"ד סלמן:

שזה לא יהיה פרוע.

מר אלקבץ:

לבין מיתוג של חברות, שלא יהיה חסר פרופורציה כמו שהיה בעבר, שמצד אחד גם לא יזהם, אבל אני חושב שצריך למצוא את האיזון-איך המיתוג של העיר נראה. הוא צריך להיות ,FINE הוא צריך להיות אלגנטי כמו שאנחנו יודעים לעשות. זה תמיד יהיה דבר שצריך לנהל אותו בסוג של איזונים, לי נראה אינטואיטיבית שזה נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 31 -

מר בוס:

אני רוצה להגיד שבהרגשה האישית שלי- אנחנו לא היססנו לרגע ואני קיבלתי גיבוי מלא לאורך כל הדרך, גם כשזה הגיע לפגיעה בקבלנים וביזמים ובחברות גדולות, כדי להשיג בעצם מה שנקרא- לקבל את ההחלטה הנכונה בראיה הציבורית. ולא סתם . אני באמת מרגיש שאנחנו מובילים. זאת אומרת, יצא לי כבר לייעץ לערים אחרות, אנחנו באמת באמת מובילים. וזה לא סתם. ואני חושב שאנחנו באמת צריכים לשמור את, לא לחיות באיזשהו עולם אוטופי שבו באמת אין פרסום. ניסו לעשות את זה פעם בסאן-פאולו ובמקומות אחרים, זה לא באמת עובד, כי העירייה זקוקה. ובסופו של דבר אתה רואה שגם הפרסום הוא לא סתם, זכיינים עירוניים למשל-

אנחנו מחייבים אותם לעשות פרסום עירוני ציבורי על הלוחות שלהם, אם לא היו לוחות- אז גם העירייה לא הייתה יכולה לפרסם.

מר לדיאנסקי:

ההנחיות החדשות מקטינות את המספר, אתה יכול לכמת את זה?

מר בוס:

בוודאי. כמו שהראתי לכם הדרמה הגדולה נעשתה באמת עד ,2017 ובאמת ניקינו את השולחן מעתירות ומתביעות, גם תביעות שהוגשו וגם עתירות שהוגשו פשוט הוסרו מסדר היום כי הם פשוט הבינו שאין להם על מה להילחם, בסופו של דבר נלחמנו על העקרונות שלנו.

ובהקשר של מה שאסף אמר- דבר מאוד מאוד חשוב. העניין הזה באמת של תאורה על מבנים הופכת להיות אלמנט. אם תראו מה קורה היום בהונג-קונג ובערים כאלה, הערים האלה מבינות שזה האיום הגדול. האיום הגדול בעצם עובר מתחת לחוק, אין לגביו שום הנחיות, אני לא יכול לאכוף היום מי ששם מיליוני לדים על החזיתות, אבל הוא כן פוגע בציבור והוא כן פוגע בסביבה, והוא כן מאיר את שמי הלילה, והוא בפרוש בפרוש מפגע, ולדעתי פה צריך. ואני חושב שלא נכון לבוא עכשיו ולהגיד-בואו ננקה את הגגות כדי שאני לא אראה את גינדי. זה לא יעזור. אבל אנחנו כן צריכים להתמודד עם הבעיה האמיתית.

גב' יוחנן וולק:

אם אנחנו הולכים פה לבניין וואלה שכל הזמן רצים עליו מבזקים, ואז אנשים נוסעים וגם קוראים. או לחילופין – אם אנחנו מסתכלים על עזריאלי שמראה סרטונים, יש לנו הסמכות להגיד- אתה יכול להראות תמונות בלבד ולא סרטון? אני שואלת אם יש לנו סמכות. הרי העין נתפסת, בטח לסרטון. וכשאתה באמצע נהיגה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 32 -

מר בוס:

קשר בין תאונות דרכים לבין שילוט לא הוכח. אנחנו מכירים, אנחנו בדקנו את זה מיליון פעם, זה לא הוכח.

גב' יוחנן וולק:

זה נבדק ולא הוכח או שלא נבדק?

עו"ד סלמן:

לא. בבינעירוני עשו על זה מחקרים, והגיעו למסקנות. המדינה הגיעה לזה שעל נתיבי איילון-שהוא דרך בינעירונית היחידה במדינת ישראל שעוברת בתווך אורבני צפוף, שאפשר להתיר שילוט חוצות, שיראו אותו. כשאת נוסעת בנתיבי איילון.

גב' יוחנן וולק:

אני לא מדברת על זה. אני מדברת על זה שאני עכשיו נוסעת באבן גבירול ואני רואה מבזקים.

עו"ד סלמן:

אומרים שלא צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. אם המדינה ראתה בנתיבי איילון שאפשר כן,

גב' יוחנן וולק:

יש לנו סמכות להגביל אותם? כן או לא?

עו"ד סלמן:

מבחינת סמכות, יש לנו סמכות להסדיר, כן. אנחנו כן הזמן מגבילים. כל החוק שלנו הוא הגבלות.

מר לדיאנסקי:

שאלת השאלות: מתי זה בסוף, לדעתכם, יכנס לתוקף ממש?

עו"ד סלמן:

על מה?

מר לדיאנסקי:

עם ההנחיות החדשות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 33 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עכשיו מאשרים, וזה עובר למועצה.

מר לדיאנסקי:

ואיך עבודת המטה מתנהלת?

מר זלוף:

מגישים בקשות.

אבל אגב, אנחנו אוספים את החברות, אומרים להם, מסבירים להם, נותנים להם הנחיות.

מר לדיאנסקי:

כלומר, זה ייקח איזו תקופה של הסתגלות של החברות? חצי שנה?

מר רוז:

הקובץ הוצג גם לחברות הפרסום הגדולות.

מר זלוף:

כבר הצגנו את זה לפני.

מר לדיאנסקי:

לחברות הפרסום?

מר רוז:

כן. ההערות שלהם הוטמעו.

מר ספיר:

איך הם קיבלו את זה?

מר זלוף:

הם קיבלו את זה יפה מאוד.

מר הראל:

אני רוצה להבהיר שעמדתי הברורה, ואני מבין שאני בדעת מיעוט, שמה שאנחנו צריכים, אם אפשר היה,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך י"א כסלו תש"ף ()09/12/2019

- 34 -

מר ספיר:

אני מציע אסף שאנחנו נאשר את העדכונים כפי שהובאו. אם יש משהו שמציק לך- שב עם רובי, שב עם אנשי המקצוע, תראו. אולי תשכנע, אולי לא תשכנע, אני לא יודע, אבל בוא תנסה.

עו"ד סלמן:

בוא נחשוב על זה. אמרנו, שום דבר לא נפסל על הסף.

מר ספיר:

בינתיים נאשר את זה.

אנחנו מאשרים את עדכון הנחיות השילוט.

מר הראל:

זה מבורך, אני רק חושב שזה היה צעד ראשון בדרך ל-LINE SKY נקי.

החלטה: עדכון הנחיות השילוט- מ א ו ש ר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תודה.

הישיבה נעולה

.

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה