פרוטוקול ישיבת מועצה מס 19

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

השתתפו: גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ש. אגמי ב. בביוף י. בן-יפת ש. גפן

ר. גלעד וולנר י. גולדרינג פ.ויסנר ש. זעפראני

ר. חולדאי א. זמיר ח. תמיר ת. זנדברג

מ. טיומקין ר. לדיאנסקי מ. להבי נ. לוברט

ד. להט א. מדואל ש. מזרחי א. סולר

ד. ספיר כ. עוזרי נ. עפרון א. גלעדי

נעדרו ה"ה:

ח. אבי גיא נ. וולוך י. ויצמן ש. מסלאוי

א. משהראוי ע. סיקסיק

נכחו בישיבה: מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, מ. איב בסן, מרכזת פרוייקטים, מ. בלסנהיים, מנהל הרשות

לאיכו"ס, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, א. קלר - הורוביץ, ע' בכירה לרה"ע, ע. וינברג, ע' רה"ע, א. וינר, ס' בכירה ליועמ"ש, א. חלפון, חשבת בקרת תמיכות, א. כהן, ע' דובר, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ה. סייג, ס' גזבר ומנהל אגף החשבות, ע. סלמן, היועמ"ש.

הישיבה נפתחה בשעה 18:17

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 2 -

סדר היום:

1. תיקון פרוטוקול ישיבה מן המנין מס' 16; )עמ' (3

2. שאילתות; )עמ' (4

3. אישור סדר היום; )עמ' (17

4. דברי ראש העירייה; )עמ' (51

5. בקשה לניהול מו"מ לביצוע עבודות שיפוץ ולהשכרת מבנה בדב הוז 16-18 חלקה 49 בגוש

7113; )עמ' (60

6. פרוטוקול ועדת תמיכות מס' 1/2010; )עמ' (82

7. מינויים לועדת יקירי תל אביב - יפו; )עמ' (85

8. נאומים מהמקום; )עמ' (101

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 3 -

גב' דיין-היו"ר:

אני פותחת את ישיבת המועצה, להזכירכם אנחנו היום מקיימים שתי ישיבות, הישיבה הראשונה היא ישיבת מועצה מן המניין מס' ,19 והישיבה השניה-שלא מן המניין- אישור דוח כספי לשנת הכספים .2008

לפני שאני נותנת את רשות הדיבור לראש העירייה לענות על שאילתות, התבקשתי לקרוא רשימה של תיקונים. היא לא כאן יעל? יעל בן יפת.

עו"ד סלמן:

לא משנה, לא משנה.

.136 תיקון פרוטוקול ישיבה מן המניין מס' 16

גב' דיין-היו"ר:

רשימה של תיקונים שיעל בן יפת הציעה לפרוטוקול האחרון של ישיבה אחרונה. אני אקרא אותם כפי שנתבקש כנראה, מהר ככל האפשר.

עמוד 132 בדברי יעל דיין- במקום דחוף- דחף.

עמוד 133 בדברי יעל בן יפת, רק על זה אני הולכת לדבר, תוספת-אז פאר אז. אז בא'.

במקום במועצה, למועצה.

מהן במקום מהם.

עמוד -134 במקום הכשירו הכשיר.

להוסיף בדברי יעל בן יפת, אז עכשיו בוא נראה.

עמוד ,135 להוסיף בדברי בן יפת, כשאין חוקים בוא נראה מה קורה.

בדברי יעל דיין להוסיף פעם נוספת-אני מבקשת. כלומר פעמיים אני מבקשת.

עמוד ,136 בדברי בן יפת,

מר לוברט:

אין משהו ברמה יותר מזה?

גב' דיין-היו"ר:

בוא נעבור את זה, נעבור את זה.

בדברי בן יפת, במקום ראיתי ראינו, להוסיף בסוף שבוע.

עמוד ,137 בדברי ראש העיר להוסיף באמת כבר מצאתי לך שניים, את רוצה עוד אחד. להוסיף מרכאות- מצד שני שלוש נקודות, ידיעות.

עמוד 138 לתקן בדברי ארנון גלעדי, היתה ולא היה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 4 -

עמוד ,140 בדברי בן יפת במקום תודה, פאר תודה.

בדברי בן יפת, במקום תרגיעו, אז תרגיעו.

עמוד 141 לשנות את הכתיב במקום הלהת"ב בת' לרשום להט"ב בט'.

זה הכל. אנחנו קיבלנו הפעם את ההערות,

מר ויסנר:

זה דברי פרשנות שיירשמו בדברי הימים.

גב' דיין-היו"ר:

ואנחנו עוברים לסדר היום.

בבקשה ראש העיר מענה לשאילתות.

.137 שאילתות:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 84 מר יואב גולדרינג.

תשובת ראש העירייה:

לא.

אינני מכיר הסכמים פנימיים של סיעות.

שאילתה מס' 85 של חבר המועצה,

מר גולדרינג:

שאלת המשך.

גב' דיין-היו"ר:

שאלת המשך.

מר לוברט:

יש הסכמים כאלה? יש הסכם כזה?

מר גולדרינג:

האם אני צודק בהשערתי כי אלי אמינוב ימונה ליועץ ראש העירייה לענייני רווחה והאם יש במינוי כזה עלות כספית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 5 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נדמה לי שאמרתי לא.

מר גולדרינג:

שאלתי האם הוא ימונה. הוא לא ימונה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי אני יודע, צופן עתיד? מה אתה רוצה ממני.

מר גולדרינג:

האם יש בכוונתך הנוכחית למנות כזה?

עו"ד סלמן:

שאלת.

מר גולדרינג:

זה מה ששאלתי.

גב' דיין-היו"ר:

סליחה, זה כבר 3 שאלות המשך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

איני יודע, לא דנתי בנושא.

מר גולדרינג:

כלומר שלא בכוונתך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא דנתי בנושא.

מר גולדרינג:

זה ידוע לנו שלא דנת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 6 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 85 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג:

הוועדות המרכזיות כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו' מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל וועדה וועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו,

מר גולדרינג:

שאילתת המשך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כחברים ויושב ראש של הוועדות השונות.

יו"ר המועצה מרכזת מעקב אחרי התכנסות הוועדות ובהתאם להמלצותיה נפעל לשיפור פעילותן.

מר גולדרינג:

שאילתת ההמשך שלי היא שבסעיף 166 א' א' לפקודת העיריות כתוב במפורש שעליך לכנס וועדות שאינן מתכנסות יותר מ-3 חודשים, מדוע אינך עושה כך?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע על וועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין.

שאילתה מס' 86 של חבר המועצה מר אהרון מדואל מתאריך .4.1.2010

אני מציע לך לעיין וללמוד את הנושא לפני הגשת שאלות מהסוג הזה. המועצה הדתית הינה גוף עצמאי וסוברני ולכן שאלתך צריכה להיות מופנית אליה. שאלתך תמוהה בעיני עוד יותר לנוכח המידע שנמסר לי, לפיו הובהר גם לנציג עיר לכולנו במועצה הדתית כי בכוונת המועצה למנות גוף מבקר בהתאם לחוק.

מר מדואל:

שאילתת המשך. הובהר לנציג עיר לכולנו שבכוונת יו"ר המועצה למנות מבקר פנים בניגוד לתקנות.

אני שב ושואל, יש לך שיטה לא לענות לשאילתות. מה תעשה במידה והם לא ימנו ועדת ביקורת בהנהלת המועצה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מר מדואל,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 7 -

מר מדואל:

זה מה ששאלתי,זה שהוא רוצה למנות מבקר פנים- ידוע לי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני חוזר על מה שכתבתי מר מדואל, הבנת הנקרא והבנת הנשמע,

מר מדואל:

אני מציע....

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע לך לעיין וללמוד את הנושא לפני הגשת שאלות מסוג זה.

המועצה הדתית הינה גוף עצמאי וסוברני, ולכן שאלתך צריכה להיות מופנית אליה.

מר מדואל:

היא מתוקצבת למעלה מ-%50 על ידי עיריית תל-אביב. היא מתוקצבת למעלה מ-%50 על ידי העירייה ומבוקרת על ידיה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 87 של חבר המועצה אהרון מדואל:

נושא תוספת זכויות במסגרת תמ"א 38 נבחן כיום במסגרת תכנית המתאר העירונית בעיקר בשכונות דרום העיר. נציין עוד כי הנסיון מלמד שלא תמיד תוספת זכויות מביאות לתוצאה הנדרשת. בכל מקרה הנושא ישקל כאמור.

שאילתה מס' 88 של חבר המועצה נוח עפרון:

השיפוץ המבוצע במרינה על ידי חברת אתרים נועד לשיפור השרותים במרינה בים, ביבשה, בים וביבשה , לרווחת בעלי הסירות והציבור הרחב.העלאת תעריפי העגינה בשנת 2010 הינה בשיעור ממוצע של %4.5 היא משקפת את עלית המדד בלבד. שיעור עליה זו נמוך באופן משמעותי מהתייקרות עלות השרותים במרינה. גם לאחר עדכונם דמי העגינה עדיין נמוכים באופן מהותי מהמרינה המקבילה באזור. לכן לא ברורה לי שאלתך.

מר עפרון:

יש לי שאלת המשך: למה שונו החוזים שמוצעים לשייטים בצורה שמעניק לחברת אתרים

לראשונה את הזכות לסלק תוך 15 ימים כל כלי שיט שנמצא לנכון מהמרינה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 8 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין לי מושג לשאלתך, אבל אם כוונתך לעובדה שיש אנשים שמשתמשים בדברים שאינם כלי שיט שמישים לצורך מגורים, אולי בזה עסקינן.

מר עפרון:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל מן העניין שתפנה את השאלה לחברת אתרים, כי אין לי מושג על מה אתה מדבר.

מר ויסנר:

המרינה הולכת להפוך למרינה ירוקה, ולכן,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אגיד לך: אנחנו ובצדק מנסים לשמור על כך שדברים יתנהלו כמו שצריך, על פי דין ובשיוויון

כלפי כל אחד מהשייטים. לכן על המרינה, צריך שיהיה להם גם שיניים מול אלה שמנצלים לרעה אולי זכויות כאלה ואחרות. אבל אני לא אענה לך על דברים שאני לא עסקתי בהם. אני מוכן, תפנה את זה למנכ"ל אתרים, יענה לך.

תשובת העירייה לשאלה מס' .89

עיריית תל-אביב יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה.

הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פרוט בנושא.

אנחנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין.

מר עפרון:

אז שאלת המשך.האם הבנתי נכון מדבריך ביום א' האחרון שאתה לא מצפה שהתכנית תצא לדרך ביולי השנה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי, אני חשבתי שמה שאמרתי היה מאוד ברור.

מר עפרון:

לא. לא לי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לך. אני לכן אנצל את ההזדמנות אולי ואומר- שאמרתי שמי שנכווה ברותחים נושף לפעמים על לבן. כלומר, שמי שיש לו נסיון עם ממשלת ישראל, ישרואל ויכולותיה הביצועיות ועמידה בהבטחותיה, אז אני מאוד סקפטי. זה כל מה שאמרתי. מה לעשות? אז אם לא הובנתי אז ואדוני רצה את ההבהרה בנוסח הזה, אז נתתי את זה בנוסח,

מר עפרון:

אבל אז אנחנו צריכים לפעול. לעשות משהו בעצמנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו, תראה, אני חוזר על משהו.

בקיבוץ חפציבה, היה לי חבר מקיבוץ חפציבה, הוא סיפר פעם שכל פעם שהיתה בעיה ללא פתרון היה חבר שעולה באסיפה ואומר- צריך להגביר את הפעילות. ואתה אותו דבר. בכל פעם שאין לך פתרון למשהו שאתה אומר צריך לפעול. אז אני אגיד- אתה צודק אדוני, צריך לפעול. אבל מהפעילות הזאת עוד לא קורה שום דבר. אנשי האקדמיה כנראה יש להם בעיה להבין שיש הבדל בין המילה האקדמית לבין הפרקטיקה של החיים. אבל אני, מה לעשות,

מר עפרון:

אני חושב שיש מה לעשות, אבל בסדר, הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי, לכשאקבל ממך עצה טובה אשקול אותה תמיד בכובד ראש.

מר עפרון:

תקבל, תקבל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם אני רוצה, גם אני רוצה שהדברים יקרו.

שאילתה מס' 90 של חברת המועצה יעל בן יפת:

צר לי על הקביעות חסרות הבסיס המופיעות בשאלתך. בבית ספר תיכון חדש מעולם לא היו וגם כיום אין כתות נפרדות בהן לומדים רק תלמידים להם בעיות קשב וריכוז. הכתות בבית הספר החל מכתה ז' הן הטרוגניות , בהן לומדים גם תלמידים להם לקויות קשב וריכוז. אז אני מציע שתלמדי

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 10 -

את הנושא, את נושא הטיפול שניתן במערכת החינוך שלנו לתלמידים בעלי לקויות למידה ומוגבלויות שונות בטרם שאת מעלה שאלות בסגנון הזה.

גב' בן-יפת:

או קיי. אז שאלת ההמשך שלי- האם התשובה או הקביעה שלך מבוססת בעקבות ברור שנערך מול בית הספר, מול התלמידים ,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי,

גב' בן יפת:

שנייה, תן לי לסיים את השאילתה. והתלמידים ,התלמידות וההורים שלהם, לאחר שקיבלתם את השאילתה הזו, או שאתה מבסס את זה על ידע כללי? על ידע מוקדם יותר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי, גבירתי

גב' בן-יפת:

זאת אומרת מתי נערך הברור בתכלס?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עם כל הכבוד לך,

גב' בן-יפת:

גם אם כל הכבוד לך

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש גבול לעלבון שאני מוכן לספוג ממך.

גב' בן יפת:

אני שאלתי שאלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 11 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ועם כל הכבוד אני מתייחס אליך נורא בכבוד תמיד, אבל יש גבול לעלבון שאני מוכן לספוג ממך.

גב' בן יפת:

אני מצטערת אם נעלבת, זו לא היתה כוונתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

איך את מעלה על דעתך בוצעה, בוצע, המענה של נענית שאלתך? תנסי להפעיל את הדמיון שלך.

גב' בן יפת:

גם את התלמידים שאלתם? זו היתה השאלת המשך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא מבין את השאלה.

גב' בן יפת:

או קיי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא שאלתי אף תלמיד.

גב' בן יפת:

הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא.

גב' בן יפת:

ורגע, יש לי שאלה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לא לא.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 12 -

גב' בן יפת:

יש לי עוד שאילתא, אני לא מבינה למה לא קיבלתי אותה, סליחה גלילה, היו שתי שאילתות שנשלחו אליך ממני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתה מס' 91 של חברת המועצה הגב' רחל גלעד-וולנר:

כפי שנמסר לך, הארוע שצוין בפנייתך מקורו בטעות שנעשתה בתום לב. הנושא הובהר ולא יישנה.

לעניין העקרוני- העירייה ככלל אינה מאשרת קיום ארועים מסחריים במרחב הציבורי, אלא אם כן הם נעשים בשיתוף פעולה עם העירייה ובאישור וועדה שנקבעה לכך. הנושא נדון בעבר בהשתתפות יו"ר המועצה יעל דיין. פעילות קהילתית לא מסחרית במרחב הציבורי שאיננה פעילות מפלגתית/פוליטית מאושרת ככלל לאחר תאום עם גורמי הקהילה בעירייה ובכפוף לאישורי המשטרה ורישוי עסקים.

גב' וולנר-גלעד:

שאילתת המשך. העירייה, תושבים שהעירייה טועה, כשהעירייה טועה בגביה מהתושבים היא חוזרת ומבקשת מהם לשלם עבור טעויות של פקידים. האם עיריית תל-אביב תדרוש מחברת פיאג'ו את הסכום שנדרש עבור השימוש במרחב המסחרי?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

התשובה היא לא.

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הרישא לא נכון והתשובה היא לא.

גב' וולנר-גלעד:

או קיי. אז אני מבינה שמחברות מסחריות לא גובים,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 13 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הרישא לא נכון,

גב' וולנר-גלעד:

לא גובים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

והתשובה לשאלה השניה היא לא.

גב' וולנר-גלעד:

לא הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תפני אלי כשתרצי להבין.

שאילתא מס' 84 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 4/1/2010

האם יש אמת בדבר כי בכוונת ראש העירייה להתערב בהסכם הרוטציה בסיעת בג"ד בין חבר המועצה נפתלי לוברט לאלי אמינוף כך שאלי אמינוף יוותר על הרוטציה בתמורה למינויו כיועץ ראש העירייה לענייני רווחה?

תשובת ראש העירייה

לא.

איני מכיר הסכמים פנימיים של סיעות.

שאילתא מס' 85 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 4/1/2010

האם ראש העירייה עוקב אחר התכנסותן של ועדות החובה ובמידת הצורך במידה והן אינן מתפקדות מכנסן בעצמו בהתאם לפקודה ולנוהל, האם יודע ראש העירייה ועוקב אחר תפקוד ועדות המועצה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 14 -

תשובת ראש העירייה

הוועדות המרכזיות כמו הנהלה, כספים מכרזים וכו' מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות.

מטבע הדברים איני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו כחברים וכיושבי ראש של הוועדות השונות.

יושבת ראש המועצה מרכזת מעקב אחרי התכנסות הוועדות ובהתאם להמלצותיה נפעל לשיפור פעילותן.

שאילתא מס' 86 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 4/1/2010

שאילתה מועצה דתית-וועדת ביקורת

מהידוע לי ופרסומים בעיתונות עולה כי המועצה הדתית לא מינתה וועדת ביקורת, בעוד שיתר בעלי התפקידים כגון יו"ר, מ"מ יו"ר, גזבר ועוד מונו מיד בישיבה הראשונה של המועצה.

אין צורך להכביר מילים בחשיבותה של וועדת ביקורת בגוף ציבורי מתוקן ומתוקצב.

עיריית ת"א מממנת למעלה מ%50 מתקציב המועצה. כיצד דואגת עיריית ת"א לאור האמור לעיל שמנהל תקין ושקיפות יהיו נר לרגלי המועצה הדתית?

מה בדעתך לעשות על מנת לתקן את המעוות באי מינוי וועדת הביקורת?.

תשובת ראש העירייה

אני מציע לך לעיין וללמוד את הנושא לפני הגשת שאלות מסוג זה.

המועצה הדתית הינה גוף עצמאי וסוברני ולכן שאלתך צריכה להיות מופנית אליה. שאלתך תמוהה בעיני עוד יותר לנוכח המידע שנמסר לי, לפיו הובהר גם לנציג עיר לכולנו במועצה הדתית, כי בכוונת המועצה למנות גוף מבקר בהתאם לחוק.

שאילתא מס' 87 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 4/1/2010

תמ"א 38

הוועדה המחוזית אישרה לאחרונה לעיר ר"ג תוספת שתי קומות במסגרת תמ"א 38 וזאת בשונה מהתוכנית הקיימת התקפה גם בת"א המאפשרת תוספת של קומה אחת בלבד. הקומה הנוספת משדרגת את התמריץ הכלכלי לביצוע חיזוקים למבנים ועשויה להביא לבקשות רבות נוספות במסגרת זאת. בעיר ת"א קיימים בתים ישנים רבים, חלקם הגדול על קומת עמודים הזקוקים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 15 -

לחיזוק מפני רעידות אדמה וחסרים ממדי"ם הנבנים במסגרת הפרוייקט.

הוועדה המחוזית כתבה בהחלטתה כי תשקול בחיוב תוספת זהה לערים אחרות במחוז במסגרת בקשה ותוכנית מסודרת שתוגש ע"י הרשות העירונית.

שאלתי היא האם בכוונתך לפעול ולהגיש בקשה להגדלת הזכויות במסגרת תמ"א 38 בעיר ת"א?

תשובת ראש העירייה

נושא תוספת זכויות במסגרת תמ"א 38 , נבחן כיום במסגרת תכנית המיתאר העירונית בעיקר בשכונות דרום העיר.

נציין עוד כי הניסיון מלמד שלא תמיד תוספת זכויות מביאות לתוצאה הנדרשת. בכל מקרה הנושא ישקל כאמור.

שאילתא מס' 88 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 4/1/2010

בימים אלו קיבלו שייטי מרינה תל אביב חוזר המצהיר על כוונת חברת אתרים לשנות את מרקם החיים הקיים במרינה. בין היתר, מתכוונת החברה להעלות את תעריפי העגינה בשל שיפוץ הרציפים, לייקר את דמי העגינה השנתיים ב- %,5 להגביל את זכויות השימוש בכלי שייט )לרבות מגורים( ולסלק תוך 15 יום כל כלי שייט. בנוסף, השיפוץ הביא לפגיעה בתשתית שמשרתת את ילדי מועדון השייט.

שייטי מרינה תל אביב הינם רובם ככולם פנסיונרים וצעירים להם השייט הוא תחביב ודרך חיים.

מן המדיניות החדשה של חברת אתרים מתקבל הרושם כי היא נחושה ברצונה להדיר קהילות שרואות במרינה את ביתן.

האם חברת אתרים, שהיא חברה עירונית, נוקטת במדיניות זו בכדי לשנות את טיבה של אוכלוסיית שייטי המרינה? אם כן, מהי מדיניות העיריה בנדון? אם לא, מה עושות חברת אתרים ועיריית תל אביב-יפו בכדי לאפשר לשייטים מועטי אמצעים להמשיך להנות מהמרינה, שהיא משאב ונכס ציבורי?

תשובת ראש העירייה

השיפוץ המבוצע במרינה על ידי חברת אתרים נועד לשיפור השירותים במרינה, בים וביבשה, לרווחת בעלי הסירות והציבור הרחב.

העלאת תעריפי העגינה בשנת 2010 הינה בשיעור ממוצע של %4.5 והיא משקפת את עליית המדד בלבד. שיעור עלייה זה נמוך באופן משמעותי מהתייקרות עלות השירותים במרינה גם לאחר עדכונם, דמי העגינה עדיין נמוכים באופן מהותי מהמרינה המקבילה באזור. לכן לא ברורה לי שאלתך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 16 -

שאילתא מס' 89 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 4/1/2010

כידוע לך, תל אביב-יפו ניצבת בפני משבר תחבורה הולך ומחריף. תוכנית האירגון מחדש של התחבורה הציבורית אמורה, בין היתר, לתת מענה חלקי למשבר זה. לאור הערותיך הקודרות לקראת תום ישיבת פורום המועצה ב-3 לינואר 2010 שהוקדש לנושא, כיצד העירייה פועלת להבטיח את הצלחת התוכנית, שהשלב הראשון של יישומה מתוכנן להתחיל כבר ביולי 2010?

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב – יפו שותפה פעילה בתכנית הרה ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה.

הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא.

אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין.

שאילתא מס' 90 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 4/1/2010

פורסם השבוע כי בתיכון חדש, החליטה מנהלת התיכון, לפתוח כיתה מיוחדת לילדים וילדות עם בעיות קשב וריכוז.

הובא לידיעתי, כי למעשה נערכת כבר בפועל הפרדה של ליקויי למידה משאר התלמידים באצטלה שונה.

אבקש לדעת, מה בכוונת העירייה לעשות בכדי להגן על אותם תלמידים ותלמידות, הנאלצים לחוות את שיטת הניהול הבעייתית. מה מתכוונת העירייה לעשות, ע"מ למנוע הישנות של התנהלות לא מקובלת ולא ראויה ובעיקר פוגענית כלפי תלמידים מוחלשים.

תשובת ראש העירייה

צר לי על הקביעות חסרות הבסיס שמופיעות בשאלתך.

בבית ספר תיכון חדש מעולם לא היו ואין גם כיום כיתות נפרדות בהן לומדים רק תלמידים להם בעיות קשב וריכוז. הכיתות בביה"ס, החל מכיתה ז' הן הטרוגניות, בהן לומדים גם תלמידים להם לקויות קשב וריכוז.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 17 -

אני מציע שתלמדי את נושא הטיפול, שניתן במערכת החינוך שלנו לתלמידים בעלי לקויות למידה ומוגבלויות שונות, בטרם העלאת שאלות מסוג זה.

שאילתא מס' 91 של חברת המועצה

גב' רחל גלעד וולנר מתאריך 4/1/2010

ביום שישי 25.12.09 התקיים אירוע מסחרי, בו קיבלה חב' פיאג'ו מקטע שלם בשד' בן גוריון להצגת קטנועים ובנוסף הוקם דוכן למכירת ציוד מתוצרתה.

מסתבר כי לא נגבה מהחברה כל תשלום עבור השימוש במרחב הציבורי, למרות שהובהר לי שקיימים קריטריונים לשימושים מסחריים במרחב הציבורי.

כמו כן דחתה העירייה פניות של תושבים לקיים אירועים קהילתיים לא מסחריים במרחב הציבורי אי לכך ברצוני לדעת

א. מדוע לא נחשפים הקריטריונים לציבור והאם התנהל בעבר דיון ציבורי שקרא לתושבים

להביע את עמדתם בנושא כמות ואופי האירועים המסחריים במרחב הציבורי?

ב. מהי מדיניות העירייה לגבי התארגנויות קהילתיות של תושבים הרוצים לעשות שימוש

קהילתי לא מסחרי במרחב הציבורי. והאם קיימים נהלים ברורים בנושא זה.

תשובת ראש העירייה

כפי שכבר נמסר לך האירוע שצויין בפנייתך מקורו בטעות שנעשתה בתום לב. הנושא הובהר ולא יישנה.

לעניין העקרוני – העירייה ככלל אינה מאשרת קיום אירועים מסחריים במרחב הציבורי, אלא אם כן הם נעשים בשיתוף פעולה עם העירייה ובאישור ועדה שנקבעה לכך. הנושא נדון בעבר בהשתתפות יו"ר המועצה יעל דיין .

פעילות קהילתית לא מסחרית במרחב הציבורי שאיננה פעילות מפלגתית / פוליטית מאושרת ככלל לאחר תיאום עם גורמי הקהילה בעירייה ובכפוף לאישורי המשטרה ורישוי עסקים.

.138 אישור סדר היום

גב' דיין-היו"ר:

אני מבקשת לעבור לסעיף הבא.

הצעות לסדר.

המציע הראשון- ראובן לדיאנסקי, עצים לשימור בעיר תל-אביב יפו, בבקשה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 18 -

מר לדיאנסקי:

גבירתי היו"ר, אדוני ראש העירייה, חברי וחברותי למועצה.

השילוב של ארכיטקטורה מודרנית בבלוקים האורבאנים של גאדס, יצרו פסיפס של קוביות לבנות מוקפות בגנים. הבנייה המודרנית התפשטה באופן אחיד בכל השטח המתוכנן, כשהיא יוצרת מרקם אורבאני חופשי ואינטימי. היחס בין הגרים, אזורי המסחר ואזורי המגורים השקטים יוצרים איזון טוב בין עיר ירוקה, צרכי התושבים ופעילויות מסחר ותרבות ומעניקים לתל-אביב איכות חיים ונוחות גבוהים עד היום. זהו ציטוט שלקוח מאתר העיר הלבנה של העירייה, המתאר את עיקרי תכנית המתאר פרי עטו של המתכנן סר פטריק גאדס משנת ,1929 תכנית שאושרה כעבור 3 שנים והיא מהווה בסיס ליצירת אדריכלות הבאוהאוס המקומית ולהכרזה של ארגון אונסק"ו על העיר הלבנה – מרקם עירוני הסטורי וייחודי של תל-אביב יפו כאתר מורשת תרבות עולמית.אפשר לקבוע בברור מהציטוט הזה, שמבחינת הקונצפציה העירונית, המרכיב הירוק שווה ערך לאותם בניינים מיוחדים שכולנו ובצדק חרדים לשמר אותם. יחד עם זאת אותם בניינים- יפים, מיוחדים וראויים לשימור ככל שיהיו, אינם עומדים בפני עצמם והם לא מנותקים מהירוק שלצידם. יש להסתכל על הגינון בכלל ועל העצים בפרט כחלק אינטגראלי מהמירקם הכה ייחודי של תל-אביב.

הקונפליקט המרכזי בשמירה על עצים וותיקים הוא מידת חשיבותם אל מול הצורך או הרצון לבנות או להרחיב מבנים בעיר שלנו. הבעיה חריפה במיוחד דווקא באזורים היותר וותיקים ומירקמים לשימור. באזורים אלה קיימות מגמות של הריסה ובנייה מחדש וגם של שיפוץ ובניית תוספות. התוספת למבנה קיים מהווה תמריץ לשימור ועל כן משמעותה קריטית. העצים הוותיקים ניצבים במרכז או בשולי המגרשים, ומפריעים כביכול בחלק מהמקרים לפיתוח העתידי. ברחוב רבנו תם ,7-9 זה המבנה ואלו העצים, הודיע יזם תכנית הבנייה על פי הידוע לי,

מר גלעדי:

מה זה? דקל?לא?

מר לדיאנסקי:

זה שני דקלים.

כי בכוונתו לכרות את כל העצים בחלקה. אך במסגרת הדיון ועל מנת שועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תאשר את התכנית התחייב והציב בפניה היזם כי שני העצים הוותיקים מסוג דקל וושינגטוניה המצויים בתחום המגרש מחוץ לקו הבניין המיועד ובצמוד למדרכה, שעל פי ההערכה הם בני למעלה מ-,60 ישארו במקומם. ועדת הערר קבעה כי שני העצים הללו ישארו במקומם ולא יעקרו, וכי הם יסומנו בתכנית לשימור.

במחוזותינו ישנה תפיסה כי ניתן להזיז ולנייד עצים במקרים בהם הם מפריעים לבנייה מתוכננת.

פעמים רבות, במקום לשנות את תכניות הבנייה באופן כזה שתתאפשר השארת העצים במקום

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 19 -

בוחרים גורמי התכנון בפתרון הקל ומבקשים מיזמים להעתיק עצים כאלו כאילו היו הם מוצרים דוממים שניתן להעביר אותם ממקום למקום. העתקת עץ, בעצם עקירת עץ עם גוש קרקע על שורשיו ושתילתו באתר אחר, מדובר בתהליך מורכב ומסובך שהצלחתו מצריכה הערכות מתמשכת של לפחות חצי שנה מראש. עלותו יקרה מאוד, עד לכדי מאות אלפי שח'. מטבע הדברים, מרבית ההעתקות שמתבצעות בעיר שלנו אינן העתקות שמבוצעות לפי הספר, אלא העתקות שזכו לכינוי כמו- העתקות כיסוח או העתקות חפוזות, בהן העץ נקטם ונגזם כולו, ומה שמועתק בעצם הוא לא יותר מגדם עץ נמוך, עם בית, עם בית שורשים מצומצם.כשמבקרים רבים אותם עצים מועתקים אינם מצליחים להקלט בקרקע, וסופם להתייבש ולמות. ישנה חשיבות עליונה ערכית , תרבותית ואסטטית לעץ המצוי בסביבה הטבעית בה הוא גדל, ועל כן יש להימנע ככל האפשר מפגיעה בעצים ובכלל זה בהעתקתם. כלי נוסף העומד לרשות העירייה והיזמים עצמם בבואם לבנות בשטח בו קיימים עצים הוא פיצוי נופי. מדובר בכריתת העצים בשטח הנבנה ובתמורה נטיעת מספר עצים חלופיים במקומם. מדובר בפתרון שהוא בגדר מפלט אחרון, אבל ממש מפלט אחרון. אני תומך בחיוב של היזמים לטעת עצים במסגרת המטלות הציבוריות המוטלות עליהם, אך בשום פנים ואופן לא על חשבון עצים וותיקים אלא בתוספת לאותם עצים קיימים. ברח' י.ל. פרץ מספר 29 פינת רח' צ'לנוב נערכים בימים אלה פעולות ראשונות לבניית מבני מגורים .באתר המשמש כמגרש חניה קיים עץ אקליפטוס וותיק, יפהפה, מימי ראשית ההתיישבות בתל-אביב. רוחב הגזע שלו הוא כ-4 מ', 4 מ' רוחב גזע.

גב' וולנר-גלעד:

אני לא רואה.

מר לדיאנסקי:

תתקרבי.

גב' וולנר-גלעד:

לא,

מר לדיאנסקי:

תתקרבי, תתקרבי, תתקרבי.

גב' וולנר-גלעד:

אולי שיאשרו להקרין מצגת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 20 -

מר לדיאנסקי:

צויין כי תמורת העץ יצטרך היזם

גב' דיין-היו"ר:

סליחה, לא, לא לא מראים כאן מצגות, את החומר הזה אפשר להעביר אחר כך בין חברים,

גב' וולנר-גלעד:

לא. אנחנו רוצים לראות את זה בגדול.

גב' דיין-היו"ר:

את לא יכולה לראות את זה בישיבת המועצה. סליחה, אין על זה ויכוח. אין מצגות.

גב' וולנר גלעד:

אבל כשראש העיר רצה להראות לנו את ההכנות לחגיגות המאה היתה כאן מצגת.

היתה כאן מצגת.

גב' דיין-היו"ר:

את לא מתווכחת איתי, אני מודיעה לך, אין מצגות.

גב' וולנר-גלעד:

אני רוצה שראובן יראה.

גב' דיין-היו"ר:

את רוצה. בבקשה אחרי.

גב' וולנר-גלעד:

ראובן היה רוצה להראות.

גב' דיין-היו"ר:

הוא יראה לך את זה.

מר לדיאנסקי:

אני אראה לך באופן פרטי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 21 -

גב' דיין-היו"ר:

הוא יראה לך.

גב' וולנר-גלעד:

לא. אני רוצה פה כשאתה מדבר.

מר ויסנר:

ראובן תראה לה.

מר לדיאנסקי:

אני אראה לכולכם באופן פרטי.

גב' דיין-היו"ר:

אני מבקשת לא להפריע לדובר.

מר ויסנר:

ראובן, אני מציע לעשות סיור ברחובות תל אביב להראות את העצים.

מר מדואל:

מעדיפים פה... למועצה... להפקיר את אלה שלא יודעים.

גב' דיין-היו"ר:

בבקשה תמשיך.

מר לדיאנסקי:

בהיתר הבנייה שניתן לאותו מבנה ברח' י.ל.פרץ פינת צ'לנוב צויין כי תמורת העץ הזה, אותו עץ שקוטר הגזע שלו 4 מ', יצטרך היזם לשתול עצים אחרים בקוטר גזע של כ-10 ס"מ. עד עתה לא ניתן היתר כריתה לעץ וטוב שכך, ואני קורא מעל בימת המועצה שלא לתת היתר ולמנוע את כריתתו.

בעיה נוספת שקיימת קשורה להקמת חניונים תת קרקעיים או מרתפים שתחומם מגיע עד לקצה גבול המגרש, והם נבנים, וכידוע שורשי העצים אינם יודעים גבולות וצמיחתם אינה נעצרת בתחום המגרש בו הם נמצאים. כך קורה שגם עצים אשר נמצאים במגרשים סמוכים לזה שבו מוקם חניון או מרתף -נפגעים שורשיהם וכתוצאה מכך הם אינם שורדים. לפני כ-3 שבועות דנה ועדת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 22 -

ההתנגדויות בהתנגדותם של תושבי הרחובות נצח ישראל ושד' ח"ן לפרוייקט בינוי המוצע ברח'

נצח ישראל .38 מדובר בתכנית המציעה בינוי של מגרש חניה תת קרקעי שבמידה ויוקם יהיו אותם עצים וותיקים הקיימים במקום ובמגרשים הסמוכים-בסכנת הכחדה. היזמים נדרשו להעתיק את עצי הסיסם הוותיקים הנמצאים בקדמת המגרש, במקביל לשד' ח"ן, אולם עצים רבים וביניהם ברושים וסיסמים נוספים הנמצאים בבניינים הסמוכים יינזקו באופן קשה כתוצאה מחיתוך שורשיהם לצורך הקמת מגרש החנייה התת קרקעי.

ברח' אמזלג הופקדה תכנית שפוגעת בעץ אקליפטוס וותיק מימי ראשית ההתיישבות היהודית, מאחר ועל פי התכנית המוצעת מוצע לבנות שתי קומות מרתף עד גבול החלקה , בכך ייגדעו השורשים ולא תישאר פיסת קרקע פנויה להזנתו. גובהו של העץ הוא מעל 4 קומות , קוטרו מגיע ללמעלה מ-1 מ'. העץ חי, פועם, מלבלב, והוא בעל ערך הסטורי באותה שכונה.

נוהל הטיפול בעצים אותו החל סגן ראש העירייה פאר ויסנר לקדם בקדנציה הקודמת ומקודם כעת בשיתוף פעולה שבין פאר כמובן, מיטל ואנוכי, הוא נוהל חשוב והכרחי שמטרתו לגשר ולקשר בין צו היערות, בין תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף באפריל ,2009 הקובע שבתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים- יש לסמן את העצים הבוגרים בתחומה, ובין חוק העזר העירוני בנושא הטיפול בעצים נטועים. הנוהל לגביו התחייבנו פאר, מיטל ואנוכי- שיובא לאישור המועצה איננו מונע הכחדתם של עצים וותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית.

מוכרחים להבין שישנם עצים שלא ניתן ולא ניתנים להעתקה וגם לא ניתן לפצות עליהם. החברה להגנת הטבע למשל, מקבלת לפחות פנייה אחת בשבוע בקשר לעצים וותיקים שנמצאים בסכנה, אולם בשונה מהמצב הסטטוטורי שקיים היום-אשר מסדיר את נושא המבנים לשימור, שמי שזוכר- לפני ,10 15 ויותר שנים- מי שדיבר על מבנים לשימור נתפס קצת קצת כהזוי, ובסוף זה תפס וקיבל את המעמד שהוא היה צריך לקבל, אני מייחס חשיבות רבה לשימורם של עצים וותיקים במקומם המקורי, וזאת כחלק בלתי נפרד מהריקמה האורבאנית. אני מאמין כי עצים אינם פחות חשובים ממבנים. אין להעמיד את קיומם של העצים הוותיקים לשיקול דעתו של מי מאתנו. יש לערוך סקר עצים בכל רחבי העיר, בשטחים הציבוריים וגם בשצ"פים, שיאפשר הכרזתם של עצים מסוימים כעצים לשימור. הסטאטוס שיוקנה לאותם עצים לא יאפשר כל שינוי שיסכן את המשך קיומם. אני סבור שיש להרחיב את תכנית השימור של תל-אביב ולקבוע מעמד סטאטוטורי לעצים כי הם ראויים לשימור. רק תכנית סטאטוטורית תוכל ליצור מצב שבו יוגדרו עצים מסוימים ככאלה שבהם אין לגעת, אין לפגוע בהם וחלילה לא לעקור אותם.

על כן אני מבקש לכלול את נושא עצים לשימור בעיר תל-אביב יפו בסדר היום של אחת מישיבות מועצת העירייה הקרובות. זהו נושא חשוב, הוא חשוב ללא מעטים מאתנו, ישנם פה הרבה אנשים שישבו לפני הבחירות והתחייבו לעסוק בנושאים האלה ואני חושב שראוי שהמועצה תדון בהם, תקבל החלטות ושאפשר יהיה ליצור תכנית מסודרת לשימור אותם עצים.

תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 23 -

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

עמדתי בזמן, זה 120 מילים בדקה.

גב' דיין-היו"ר:

בסדר, ספרת.

מר לוברט:

אתה יודע שיש עוד בעיה עם העצים,שהכלבים עושים עליהם.

מר לדיאנסקי:

זה לא בעיה, הם משקים את העצים.

מר לוברט:

לא, זה לא טוב.

מר ויסנר:

גבירתי יושבת הראש, אדוני ראש העירייה. ראובן, ברשותך אני אענה לבקשה.

מר לדיאנסקי:

אתמול לא אמרת לי שאתה עונה.

מר ויסנר:

אני במקרה, מפתיע אותך.

מר לדיאנסקי:

היית אומר שאתה עונה, לא הייתי אולי מעלה את זה.

מר ויסנר:

.1קודם כל תבורך על זה שאתה מעלה את העצים על ראשנו, ובמועצת העיר על סדר העדיפויות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 24 -

מר לוברט:

על ראש סדר העדיפויות, חשוב מאוד.

גב' להבי:

רגע, אי אפשר ככה, משני הצדדים מדברים איתי, מכל הצדדים.

מר ויסנר:

דורון, אתה יכול לדבר עם מיטל.

.1קודם כל טוב שאתה מעלה את זה, אני תמיד שמח בכל מצב שמעלים את נושא העצים. אני נמצא פה דרך אגב בגלל העצים. הקמתי את עמותת אדם-עץ השדה כאדם עץ-השדה, מאמין בזה בכל רמ"ח אברי. לא מזמן גם קראתי שדוד בן גוריון שהיה לו חזון, הוא אמר- כמה שפחות הזזת עצים.

אני אביא לכם פעם הבאה, מבטיח לכם להקריא לכם מחזון בן-גוריון בנושא עצים. אז קודם כל תבורך.

דבר שני, כל הדיון עשינו באמת, עשינו דבר שבדרך כלל לא נעשה, כינסנו את הוועדה שלך ואת הוועדה של מיטל ואת הוועדה שלי, ישבנו ביחד, עשינו את זה עם סטנוגרמה. לקחנו נוהל עצים דרך אגב, שאני מכין אותו מהקדנציה הקודמת, וממש בכיף, כל אחד, מי שרוצה- אני מוכן שיצטרף לזה. אני חושב שבוועדת תכנון ובנייה, אם ישאלו את גפן או ישאלו את ארנון או את דורון, יכולים לדעת איך אנחנו, לפחות אני יכול להגיד לך, ראובן, חבל שאתה לא שומע, אני יכול להגיד לך שאם אני לא ערני מידי פעם, אז תמיד גפן אומר לי-ויסנר-עצים-עצים, ואז אנחנו בודקים את העצים ויוצאים למבצע עצים. מי שהולך לפרוייקט בארי נהרדע שיש שם את המגדל יכול לראות שעצי הפיקוס שנשארו שם הם נשארו פרי תולדה ותוצאה של מאבק ארוך וממושך עם היזם, שאחרי זה היזם דרך אגב הוא פשט את הרגל, אבל הפרוייקט עצמו והסמל וה-MARK TRADE של הפרוייקט זה העצים. כמובן שעצים וותיקים כמו העצים בגן יעקב או עצים מיוחדים- חייבים לשמר אותם. דרך אגב, באותה ישיבה גם החלטנו שבנוסף לנוהל העצים, כל נושא שימור העצים יכנס כחלק. אמרנו, נעשה סקר של העצים הוותיקים. דרך אגב, משרד החקלאות כרגע עושה סקר כזה בכל הארץ, ואמרנו שסקר של עצים וותיקים בעיר תל-אביב, ביניהם,

מר לדיאנסקי:

אתה יודע שזה לא קיים,

מר ויסנר:

רגע רגע רגע, תן לי רגע לסיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 25 -

מר לדיאנסקי:

אני קראתי את הנוהל.

מר ויסנר:

אם חסר, קודם כל זה צריך להגיע להנהלה הנוהל הזה. הנוהל הזה, אם אין את הסקר, אני אומר לך-הסקר יהיה בתוך הנוהל, ואני אומר לך שסקר עצים וותיקים גם מתבצע בדרום הקריה. כל העצים נמדדו ונספרו ונרשמו שמם ואני אספר לכם סיפור, כזה סיפור עץ קטן. אתם יודעים שכאן בככר רבין, אני לא יודע אם אתם יודעים, אני מספר לכם סוד, איך אומרים-סוד על הדרך,

מר לדיאנסקי:

ספר על האקליפטוס מול הרבנות.

גב' דיין-היו"ר:

בבקשה.

מר ויסנר:

תן לי, תן לי, תן לי קודם לספר לכם.

מר לדיאנסקי:

ספר על זה.

מר ויסנר:

יש עץ ותיק, כדאי לך דורון, גם כדאי לך לדעת, יש עץ בככר רבין שהוא עץ שעם. אתם לא מאמינים שיש עץ כזה בתל-אביב, למה יש אחד ויחיד. מי שרוצה לראות אותו, בבריכה השניה שאין שם בריכה גדל שם עץ שעם. באמת, זה פלא. אתה הולך , נוגע בעץ, זה עץ שעם אמיתי. אז יש עצים נדירים שבאמת צריכים לקחת, לסמן אותם ולהשאיר אותם לנצח נצחים, למה זה השורשים שלנו.

בקיצור, מה שאני מציע, זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שבהנהלה אנחנו נמליץ שזה יגיע למועצת העיר, אם עוד מישהו ירצה להוסיף. אני דרך אגב, את הנוהל, מי שרוצה אותו, מה שעשינו, ומי שיש לו עוד עדיין הערות, אני מוכן דרך אגב להעביר אותו וגם יהיה על שמירת עצים, יהיה בתוכו, יהיה סקר לשמירת עצים וותיקים בעיר תל-אביב יפו. אני מתחייב.

מר ספיר:

מה אתה מציע?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 26 -

מר ויסנר:

להעביר את זה להנהלת העיר לדיון ובהנהלת העיר יוחלט האם להעביר את זה למועצה או לא. בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה למה זה הסדר הכרונולוגי.

גב' וולנר-גלעד:

יש פקק בהנהלת העיר.

מה קורה עם המוזיאון מלפני 7 חודשים?

מר ויסנר:

אני לא שומע אותך למה את כל הזמן צועקת אז יש

גב' דיין-היו"ר:

אנחנו צריכים להצביע לא? אין עכשיו דיון.

גב' להבי:

פאר, בנוהל יש התייחסות לזה.

מר ויסנר:

אין דיון. אני מציע להעביר את זה להנהלת העירייה.

מר לייבה:

או קיי.

גב' דיין-היו"ר:

יש כאן שתי הצעות. ראובן לדיאנסקי מבקש דיון במועצה, פאר ויסנר בתשובתו מבקש להעביר את זה לוועדת הנהלה.

מר לדיאנסקי:

אני חושב שדיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה.

קריאה:

אחרי ההנהלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 27 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נחליט בהנהלה אחרי שתעלה את הנושא ונדע על מה אנחנו דנים ולא על דברים באוויר. נדון בהנהלה, כשיהיה לנו מה להביא- נביא.

מר לייבה:

בסדר? אתה בעד?

מר לדיאנסקי:

לא.

מר לייבה:

מי בעד לדון בהנהלה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. דיין

2. רון

3. דורון

4. כרמלה

5. טיומקין

6. אלון

7. אסף

8. בביוף.

גפן, אתה לא מצביע.

9. לוברט, לוברט

10. זעפראני

11. מיטל

12. תמר

13. דן

14. פאר.

ספרת?

מי בעד הצעתו , נגד הצעה,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 28 -

גב' דיין-היו"ר:

מי בעד.

מר לייבה:

אחת מול השנייה.מי בעד הצעתו של ראובן.

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. רחל

2. מדואל

3. יואב

4. נוח

איפה יעל? איננה?

5. ראובן

6. חנה.

יש עוד מישהו שלא ראיתי? או.קיי.

בעד דיון בהנהלה- 14 חברי מועצה, בעד הצעת מר לדיאנסקי- 6 חברי מועצה.

החלטה: הנושא מועבר להנהלה.

גב' דיין-היו"ר:

אתה יכול להוריד את היד נוח. לא, אתה נשאר ככה מהופנט.

ההצעה לסדר הבאה- יואב גולדרינג, טיפול בתלונות ציבור בעיריית תל-אביב יפו.

מר גולדרינג:

גבירתי יו"ר, כבוד ראש העירייה, מועצה נכבדה.

היום אני רוצה להביא לסדר מועצת העיר את הנושא החשוב של טיפול בתלונות ציבור בעירייה. כפי שאתם יודעים או לא יודעים, בשנת 2008 אושר חוק הרשויות המקומיות- ממונה על תלונות ציבור ליישום תוך 3 חודשים מאז פרסומו ביולי שנה זו, ומאז עיריות רבות יישמו אותו בצורה של מינוי ממונה או ממונה על תלונות הציבור. בטיפול בתלונות ציבור למעשה מבטאת העירייה את המחויביות שלה להתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים בשרות הציבורי, אפשר לומר, גם לצטט מדברי ראש העירייה בשנת 2001 עת הוא קיבל את הדו"ח של נציב תלונות ציבור- אריה צוקר דאז, שעובדי העירייה ובראשם ראש העירייה והנהלתה הם משרתי הציבור ומטרתם היא לשפר את השרות הניתן לתושב. הוא פנה באותה ההזדמנות לתושבי העיר לממש את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 29 -

האפשרות של פנייה לנציב תלונות הציבור. המענה לתושבים במסגרת תלונות הציבור הוא לא רק שרות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל-אביב יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך, ולכן יש הגיון רב בכך שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של עיריות לתפקיד הזה. כלומר שהמועצה נקראת למנות את המבקר, או במקרה אחר- למנות נציב ספציפי, ממונה ספציפי. בדברי המבקרת בדו"ח 2008 היא התייחסה לנושא של טיפול בתלונות הציבור בעירייה, והיא אומרת במפורש: פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של ברור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופיה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,של הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות, סבבתי סביב נושאים,אה עיריות אחרות בהרצליה, בירושלים, שמה ממונה מימים ימימה כבר מבקר. יותר מכך אבל, אותה חוות דעת שדילגה את המועצה במינו של הממונה על תלונות הציבור מקבעת את עצמה בסעיף 20 לחוק שקובע שמי שהיה לפני כן מטפל בתלונות הציבור ושמונה כדין לכך ימשיך לעשות זאת. אנחנו הרי רואים שהמבקרת עשתה זאת קודם לכן, דפנה הרי מעולם כאחראית פניות הציבור, מעולם לא הגישה דו"ח למועצת העיר על טיפול בתלונות הציבור קודם לכן. זאת אומרת, האם אכן היא טיפלה בדבר קודם לכן? ואם היא טיפלה בדבר קודם לכן, מדוע עכשיו, כשנדרשה במאי להגיש את הדו"ח על טיפול בתלונות הציבור היא אמרה שהיא צריכה עוד שנה בשביל להפנים, להטמיע את ההבדל בין תלונה לבין פנייה? אבל השאלה היא לא שאלה פרסונלית, השאלה היא שאלה מערכתית. האם נכון מבחינת העירייה להציב בטיפול בתלונות הציבור את מי שאחראי מטעם לשכת ראש העירייה על טיפול בפניות הציבור. שם גם בחוק קבוע במפורש, סעיף 3 קובע שעצמאות הממונה במילוי תפקידו, כלומר במילוי תפקידיו יהיה הממונה על תלונות הציבור עצמאי ובלתי תלוי ואחראי בפני מועצת הרשות המקומית בלבד. זאת אומרת, זה לא תפקיד שהוא נמצא תחת לשכת ראש העירייה.

בתקציב האחרון שהוגש למועצת העירייה ושאושר, ראינו בדפי ההסבר כי גם שמה המחלקה לפניות הציבור לא מזכירה בשום רמז את המשימה החשובה של טיפול בתלונות הציבור. זאת אומרת, בדפי ההסבר כתוב על כל יחידה עירונית מה תפקידה, ויוצא מכך שלמעשה הטיפול בתלונות הציבור הוא גם לא מתוקצב, וזאת גם בניגוד לחוק.

ההצעה שלי היא כי ייערך דיון במועצת העיר על מנת להגיע להקמת נציבות תלונות ציבור אמיתית, שתהיה עצמאית מלשכת ראש העירייה, ברוח החוק. אני מציע שהמועצה תגנה את העקיפה שלה בקביעה של חוות דעת שאומרת שלא צריך שהמועצה תמנה, כיוון שכבר מינתה כביכול בעבר, אף על פי שגם אז לא מינתה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 30 -

עו"ד סלמן:

זו הצעה לסדר, זו לא הצעה לגינוי.

מר גולדרינג:

כחלק מההצעות לסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בהוראתו של היועץ המשפטי? זה מה שאתה אומר?

מר גולדרינג:

כן כן, בהחלט.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה מציע שהמועצה תגנה המלצתו של היועץ המשפטי?

מר גולדרינג:

לבקשת ראש העירייה בזמנו, אני מציע שתתייחס בתורך.

גב' דיין-היו"ר:

סליחה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ראוי שתבהיר את זה בקול רם.

מר גולדרינג:

הצעה שניה היא, מירכוז, עוד דבר שאם אתם רוצים לנסות ולפנות לתלונות הציבור בעירייה אתם צפויה לכם משימה די ארוכה בתוך האתר העירוני.אתם מסתכלים באתר של עיריית הרצליה, יש לכם בעמוד הראשון, בדף הבית נציבת תלונות הציבור. באתר ירושלים, באתר עיריית ירושלים גם, בעמוד הבית ממורכז כפתור-תלונות הציבור. ובעיריית תל-אביב צריך להגיע לצור קשר, יצירת קשר. בתוך יצירת קשר ,למי שהצליח להגיע לשלב הזה ולא נשאר בדף הבית, אבל אנחנו מניחים שלמי שיש תלונה אז מגיע עד לשמה, שם כתוב במפורש, אמנם בהצנע, טיפול בפניות ותלונות, עם פרטים די לקוניים ועם איזהשהו טופס אינטרנטי שגם הוא כתוב בו-פנייה. לכן אני מציע, הצעתי

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 31 -

השניה היא- כי תמורכז האפשרות של פנייה לממונה על תלונות הציבור באתר העירייה, בטופסי הארנונה, בלוחות המודעות העירוניים, כנדרש, זאת כמובן גם לפי החוק.

3. כי תתוקצב לאלתר היחידה שמטפלת בתלונות הציבור, גם אם כרגע היא אחראית על פניות

הציבור. כך או כך צריכה היא להיות מתוקצבת כחוק.

ו-.4 כי למרות הדחייה מה-1 במאי בהגשת הדו"ח לטיפול בתלונות הציבור בעירייה יוגש הדו"ח לאלתר.

תודה רבה.

גב' דיין-היו"ר:

מה אתה מבקש?

מר ויסנר:

סליחה יעל, צריך להבין,

גב' להבי:

מה היה.....

מר גולדרינג:

כי יוגש הדו"ח לאלתר.

גב' דיין-היו"ר:

אני שאלתי אותו הרגע מה אתה? מה עתידה של ההצעה לסדר שהצעת?

מר גולדרינג:

ההצעה התחילה בעריכת דיון במועצת העיר על מנת להגיע להקמת נציבות תלונות ציבור ובהם גם לקבל את כל שאר ההחלטות.

תודה רבה.

גב' דיין-היו"ר:

הבנתי. דיון במועצה

מר גפן:

העיקר זה לשנות את דף הבית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 32 -

מר לוברט:

העיקר זה הנזיפה ביועץ המשפטי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוראת המעבר לגבי המינוי אומרת ככה: ימונה עובד הרשות המקומית שמונה כדין לברור תלונות הציבור ברשות המקומית ועסק בפועל בברור תלונות כאמור ערב פרסומו של חוק זה כלהלן, יראו אותו כאילו מונה להיות ממונה על תלונות הציבור לפי חוק זה, ובלבד שבתום 5 שנים מיום הפרסום יתקיימו בו תנאי הכשירות הקבועים. הגב' דפנה הראל היא הממונה על פניות הציבור בעיריית תל-אביב, מונתה להיות כזאת והיא עושה את עבודתה כראוי. היא תגיש את הדו"ח במאי בשנה הקרובה ועושה את עבודתה יוצא מהכלל. למי שרוצה ללמוד על היחידה לפניות הציבור, על כמות הפניות, על דרך הפניות וכך הלאה, דפנה תהיה מוכנה לענות לו.

אני מבקש, אני מבקש, אני מבקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום, יש לנו ממונה על פניות הציבור,תודה רבה, על פי הוראות החוק.

כן, ואני מבקש ממי שמכבד את המערכת הציבורית, שלא יתבטא כפי שהתבטא, בחוצפה רבה, חבר המועצה כאשר אמר שהמועצה תגנה את חוות דעתו של היועץ המשפטי שלה,

מר גולדרינג:

את עקיפתה אמרתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולכן אני מוצא לנכון לומר זאת היות וזה מופיע באינטרנט גם, רבותי, יש גבול לחוצפה.

גב' דיין-היו"ר:

אנחנו ניגשים להצבעה.

מר לייבה:

מי בעד להוריד את זה מסדר היום?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. דיין

2. חולדאי

3. ספיר

4. אגמי

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 33 -

5. מזרחי

6. כרמלה

ארנון אתה מצביע?

מר גלעדי:

כן.

מר לייבה:

המשך ה צ ב ע ה

7. ארנון

8. טיומקין

9. אלון

10. אסף

11. זעפראני

12. בביוף

13. גפן

14. לוברט

אתה מצביע? לא.

15. מיטל

16. חנה

17. דן

18. פאר

מי נגד?

נגד ה"ה:

1. רחל

2. מדואל

3. יואב

4. יעל

5. נוח

6. ראובן

7. תמר

מי עוד? יש עוד מישהו? נמנעים? אין

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 34 -

בעד – 18 חברי מועצה, נגד- 7 חברי מועצה, נמנעים-אין.

החלטה: הוחלט להוריד את ההצעה מסדר היום .

גב' דיין-היו"ר:

אנחנו עוברים להצעה לסדר יום הבאה, כרמלה עוזרי-סיוע ותגבור כח אדם ביחידת נפגעי סמים ושיקום האסיר. בבקשה.

אני מברכת אותך מראש על הצעה לסדר ראשונה במועצה.

גב' עוזרי:

תודה.

גבירתי יו"ר, כבוד ראש העיר, חברי חברי המועצה, פקידות נכבדה.

ברשות לשיקום האסיר עובדים 3 עובדים סוציאליים שאמורים לטפל בכ-300 אסירים משוחררים בתל-אביב. השנה מיועדים לשחרור כ-200 אסירים, הווה אומר 500 אסירים עם 3 עובדים סוציאליים, מצב שהוא ברור, בלתי נסבל ולא ניתן לתת את המענה הראוי לאותם אסירים משוחררים. עם כל הרצון הטוב והמסירות הרבה, באמת מסירות רבה של העובדים הסוציאליים, לא ניתן בשום אופן להגיע לכל האסירים, ובוודאי לא למשפחות שלהם,שהם גם זקוקים לא פחות לתמיכה. במיוחד התמיכה הראשונית, כאשר הם יוצאים,מיד עם שחרורם, כבר מהיום הראשון שחייבים ללוות אותם, שלמעשה זה היום שחורץ את גורלם- אם יש להם יעוץ אמיתי או שהם נשארים לבד. רבים מהם אינם יודעים איך להתמודד מחוץ לכתלי הכלא, לרבים מהם אין לאן לחזור, אין לאן ללכת, ואין מי שיקבל אותם. יתרה מכך, דבר אבסורד, חלקם שלמעשה הסתיימה תקופת הריצוי של העונש שלהם והגיע מועד שחרורם, הם לא משתחררים, פשוט לא משתחררים מפני שאין מי שיקבל אותם ואין מי שיפקח עליהם.יש דבר שכל אסיר שמשתחרר, חייב שיהיה לו פיקוח וליווי, ואם אין את זה, הוא פשוט נשאר בכלא- גם אם הוא כבר סיים את תקופת כהונתו, כהונתו, תקופת מאסרו. כן. לא לא,

גב' להבי:

תחזרי על מה שאמרת עכשיו, שאין לו מי שילווה אותו.

גב' וולנר-גלעד:

יש כאלה שלא מכהנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 35 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בסדר, זו פעם ראשונה. בסדר.

גב' עוזרי:

בפרוש, חד משמעית, זה גם לא הגיוני ולא אבסורד. גם אני בהתחלה ששמעתי את זה אמרתי, רגע, זה לא נשמע לי הגיוני. אכן כך הם פני הדברים ולמעשה יש היום, היום, אסיר שיושב, שהוא מדרום תל-אביב, שהוא לא השתחרר כי אין מי שיקבל אותו, אין מי שיפקח עליו, וזה דבר שאסור שיקרה, בשום פנים ואופן , הרי כל יום בשבילהם זה שנה.

בשכונת כפר שלם ,נווה אליעזר אל נקווה וליבנה אין עובדת סוציאלית בכלל, 6 חודשים, היות שהעובדת שהיתה שם, הדס, היא פשוט עזבה, ומאז שהיא עזבה אף אחד לא מחליף אותה, והשכונה,

גב' וולנר-גלעד:

עובדת סוציאלית-קהילתית? נכון.

גב' עוזרי:

עובדת סוציאלית לשיקום האסיר, כן, קהילתית, שמלווה אותם.

ולהם אין בכלל מענה. לאסירים האלה,

מר לדיאנסקי:

אולי רוחיק תעשה את זה בהתנדבות

גב' דיין-היו"ר:

אה, בקשה לא להפריע, בבקשה לא להפריע.

גב' עוזרי:

גם אם מישהו אמור להשתחרר בשכונות הללו, אין מענה לאסירים. לצערי הרשות לשיקום האסיר-

שיש לה חלק גדול מזה שאנחנו נמצאים במצב הזה, שאמורה להעביר תקצוב לכח אדם- לא עומדת בהתחייבות שלה ולא מעבירה בזמן את הכספים, ורק לפני שבועיים קיבלנו 100,000 שח' של שנת .2008 של שנת .2008 איפה שנת ,2009 איפה שנת .2010 אבל זה עדיין לא אומר, יחד עם כל זאת אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות בשטח בשום פנים ואופן, המצב הוא מאוד קשה, אנחנו מוכרחים לתת מענה, זה הכרחי לאסירים. ואני מקווה מאוד, מדובר פה באמת בחצי משרה, מדובר פה לא בבקשות כל כך גדולות שלא ניתן ליישם אותם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 36 -

הנושא של התמכרות וגמילה לסמים. הבעיה העיקרית היא שממתינים עשרות מכורים שנגמלו מסמים פיזית לבד, שלמעשה עברו את כל השלבים והצעדים הקשים ביותר לבד, כולל טיפול באישפוזית, כאשר ההחלטה להיגמל באה מהם-שזה לא דבר קל. כאשר מכור מקבל את ההחלטה זה ברור שהוא הגיע לתחתית, הוא בגיהנום, ואם הוא כבר קיבל את ההחלטה אנחנו חייבים לעטוף אותו ולעזור לו. הם ממתינים חודשים חברים, הם ממתינים חודשים ומתמודדים לבד ללא עזרה מקצועית. השלב הקריטי, הקריטי לפני הנפילה זה השלב של השיחות, שבסה"כ מדובר פה פעם בשבוע שעה, שעה אחת של שיחה עם עובד סוציאלי- להתעניין במשפחות, טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, שאני הייתי באחד הטיפולים האלה וזה פשוט מדהים איך שהם נפתחים ואיך שהם מחזקים אחד את השני. ואם לא יהיה להם את המשך הטיפול הפרטני והקבוצתי זה דבר איום. בלי הטיפול הנפשי הם אבודים והדרך למעידה קצרה מאוד.

חברים, אני רוצה לומר לכם שכל אחד מהם הוא לא מתמודד לבד, מאחורי כל אחד כזה יש הורים, יש אחים, יש משפחה, חלקם עם אשה וילדים, כך שהמעגל הגדול הזה שמסביבם ממתינים יחד אתם , והציפייה הזאת קשה. אין שום סיכוי שיחזיקו מעמד בלי תמיכה אמיתית של הגורמים המקצועיים ואין שום סיכוי שיחזור לחיים נורמטיביים ללא טיפול וסיוע נפשי, ולכן, לשם כך צריך כח אדם. מהסיורים המעטים וההכרות והשיחות עם העובדים הסוציאליים והנגמלים- אני רוצה לומר לכם-ראש העיר, חברי חברי המועצה, שמאות מאות יצאו ממעגל הסמים וחזרו לחיים נורמטיביים. זה אפשרי, זה צריך רק לעזור להם ולחבק אותם עם כוח אדם וסיוע, הם יגיעו למאות. חשוב לציין שמדובר בנגמלים מסמים ואסירים משוחררים שגרים בתל-אביב וחובה עלינו כנבחרי ציבור לדאוג שיקבלו את השיקום והטיפול הראוי. בסופו של דבר גם החברה שלנו תראה אחרת ותצא נשכרת מכל מכור שיחזור לחיים נורמליים. ואל לנו לשכוח את החובה המוסרית-שכל המציל נפש מישראל קיים עולם ומלואו. עיריית תל-אביב מוציאה מכרזים רבים לחברות וקבלנים, צריך להכניס לחלק, לחלק מהמכרזים סעיף שמחייב את הזכיין לקלוט מספר קטן של עובדים , אסירים משוחררים או מכורים לשעבר שנגמלו. כמובן, רק אלה שעברו את כל השלבים הטיפוליים ונמצאים בקשר מתמיד עם הצוות הטיפולי ביחידות, אלו שהוכיחו את עצמם וקיבלו את המלצת הצוות. היות ויש להם קשיים רבים במציאת מקומות רבים במציאת מקומות עבודה מתוקף היותם מכורים לשעבר ואסירים לשעבר, העדיפות לקבל אותם לעבודה היא של אנשים יחידי סגולה, רוב החברה לצערי הרב עדיין נרתעת מהם. צריך לתת להם את ההזדמנות וסיכוי להשתלב בעבודה, הפרנסה היא חלק בלתי נפרד מהשיקום שלהם והחזרה שלהם לחיים נורמטיביים, בריאים ותקינים. למי שזוכר, בשנת 1990 היה פרוייקט של עיריית תל-אביב שהיא יצאה אתו והוא זכה להצלחה רבה, הכניסו כ-,20 אני לא יודעת בדיוק את המספר המדויק- של מכורים נקיים לעבודה בעירייה, והם השתלבו והשתקמו מצוין, חלקם עד היום, והתקדמו גם בעבודה,זאת אומרת שהדבר אפשרי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 37 -

אני מבקשת שהדבר היחידי באמת, תגבור בכח אדם וסיוע יכול להציל אלפים. אני מבקשת להעביר את זה להנהלת העירייה לדיון. תודה.

גב' וולנר-גלעד:

יעל.

גב' דיין-היו"ר:

מה?

גב' וולנר-גלעד:

אני יכולה?

גב' דיין-היו"ר:

קודם כל יש תשובה. יכולה מה?

גב' וולנר-גלעד:

אני רוצה לדבר אחריה לגבי ההצעה לסדר.

גב' דיין-היו"ר:

זה הצעה לסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר,

גב' דיין-היו"ר:

יש הצעה לסדר ויש תשובת ראש העיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר , חברי מועצה נכבדים.

קודם כל באמת מכל הלב, אני מכיר את כרמלה הרבה מאוד שנים, ואצל כרמלה-כשהיא עולה ומדברת על העניין זה בא באמת מהלב. ומי שמכיר איך כרמלה לאורך שנים מטפלת במסכנים בכל העיר לא יכול שלא להעריך, ואני יודע שכשהיא עולה כאן על הבמה ומדברת, היא מדברת עם משוכנעות מאוד מאוד עמוקה לגבי הצרכים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 38 -

אני מוכרח לומר שבמהלך השנים האחרונות מאז שהפכתי להיות ראש העירייה, התוודעתי בצורה הרבה יותר, נקרא לזה אינטימית, עם הבעיה הכל כך גדולה הזאת שמדברים עליה, שדיברה עליה כרמלה, ויחד עם זה למדתי על מערכת שלמה שפותחה ונעשית בעיר תל-אביב-יפו לאורך שנים , ברמה כזאת או אחרת, בדרך כלל תמיד יותר מאשר במקומות אחרים. הרי אני לא יכול שלא לבוא ולומר לצורך העניין שכל דבר מהדברים שאמרה כרמלה הוא נכון, אלא מאי? השכם והערב עולים פה אנשים לפודיום הזה ובצורה שמבודדת נושא הם מעלים את הצורך לטפל בו. אני גם אמרתי בעבר שהעניין בסופו של דבר הוא סדרי עדיפויות, והקושי הגדול ביותר של איש ציבור הוא כאשר הוא אומר בעצם- רואה בעיה ואומר- נבצר ממני לעזור. אבל לאור העובדה שכרמלה העלתה את זה בצורה הזאת אנחנו בכל זאת נקיים על זה דיון בהנהלת העירייה ונראה האם אנחנו בכל זאת יכולים לעשות מאמץ ולראות איך לאגם משאבים מתוך משאבי העירייה כדי לתת פתרון, במיוחד ביפו- שיש עכשיו מצוקה גדולה מאוד ותור גדול מאוד ביפו עצמה, ונראה איך אנחנו עוסקים בעניין, איך אנחנו עוזרים בענין.

אני מציע לקבל את הצעתה של כרמלה ולהעביר את זה להנהלת העירייה.

גב' דיין-היו"ר:

רגע? מה?

מר גולדרינג:

יש התנגדות.

גב' דיין-היו"ר:

התנגדות להצעה של, להעביר להנהלה?

מר גולדרינג:

בדיוק.

גב' דיין-היו"ר:

כמה זמן יש לה?

מר גולדרינג:

10 דקות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 39 -

גב' דיין-היו"ר:

מה פתאום 10 דקות?

מר גולדרינג:

10 דקות, כן, זה לפי התקנון

גב' וולנר-גלעד:

60 אסירים, היחס הוא אחר לגמרי.

מר ספיר:

זה חדש?

גב' וולנר-גלעד:

אני לא יכולה להוסיף על מה שכרמלה אמרה כי מי כמוני מבינה את המצוקה ומי כמוני יודעת שהוספת תקנים יכולה לשנות חיים שלמים. לכן קודם כל אני חושבת כרמלה שזה היה צריך לבוא לביטוי, את הצבעת לפני שבועיים על התקציב, וזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב. אני בישיבת התקציב , אני אמרתי שאני חושבת שאסור לקצץ תקנים אלא להפך, אם אנחנו מדברים על סדרי עדיפויות, סדרי עדיפויות השנה צריכים להוסיף לרווחה, וזה היה סדרי העדיפויות שלנו, הינו צריכים כן להוסיף לרווחה ולא להגיע היום, שבועיים אחרי שהתקציב כבר סגור וחתום וכל חברי המועצה הצביעו בעד הורדת תקנים,

מר גלעדי:

מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.

גב' וולנר-גלעד:

מה?

עכשיו, אני לא יודעת איך אני אמורה לדעת, אנחנו לא יושבים בישיבת, בוועדת הנהלה ואנחנו לא נוכל לדעת כיצד מתקדם, כיצד מתקדם תהליך הוספת התקנים לשיקום האסיר ולמכורים ונגמלים. לכן אני חושבת שהדיון צריך להיות במועצת העיר, ואני מבקשת שהבקשה,

מר ויסנר:

מה? את לא סומכת על כרמלה שתדווח לך?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 40 -

גב' וולנר-גלעד:

אני סומכת על כרמלה, אבל אני גם רוצה להיות, לראות עד כמה בקשתה של כרמלה במועצת העיר מתקבלת. אז אני מבקשת להחליט על הוספת התקנים במועצת העיר ולא להעביר את זה לוועדת הנהלה. וכמובן שאני חושבת שזה הוספה מאוד מאוד ראויה.

גב' דיין-היו"ר:

טוב נגשים להצבעה.

מר לייבה:

טוב, מי בעד להעביר את זה להנהלה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. יעל

2. דורון

3. שולה

4. שמוליק

5. ארנון

6. כרמלה

7. טיומקין

8. אלון

9. אסף

10. זעפראני

11. גפן

12. מיטל

13. תמר

14. חנה

15. דן

16. פאר

מי בעד להעביר את זה למועצה?

בעד ה"ה:

1. רחל, רחל

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 41 -

2. יואב

3. יעל

4. נוח

מי עוד? זהו.

בעד העברת הנושא להנהלה- 16 חברי מועצה, בעד העברת הנושא למועצה- 4 חברי מועצה.

החלטה: הוחלט להעביר את הנושא להנהלה.

גב' דיין-היו"ר:

ההצעה לסדר האחרונה- יעל בן יפת, סלקציה במועדונים, במועדונים.

גב' בן-יפת:

ערב טוב.

הצעה לסדר שלי מדברת על פעילות עירונית נגד סלקציה במועדונים ובמקומות בילוי. בליל ה-30 בחודש ספטמבר 2009 התקיימה הפגנה של מאות בני אדם מול מועדון ה"גלינה" שבנמל תל-אביב נגד האפליה הגזעית שהופעלה במקום כחודש לפני. מספר חברים קבעו להיפגש אחרי העבודה וכאשר הגיע למקום בחור בשם מוטי וודגה הוא לא הורשע להכנס, זאת כפי שהסתבר- מאחר שמלבד היותו בעל תואר בראית חשבון הוא גם אתיופי. ההפגנה שיזמו מר מוטי וודגה וחברו אריה שוורץ נערכה מאחר שערב תמים לכאורה של מספר חברים הפך לתקרית גזענית מכוערת שבסופה החבר שוורץ שיצא לבדוק מה קורה אף הוכה בידי מאבטחי הגלינה. ב-21 בחודש מרץ ,1960 בעיירה שרפוויל שבדרום אפריקה קבוצת אנשים הפגינו כנגד חוקי האפרטהייד והמשטרה פתחה באש על המפגינים, ומהירי נהרגו 69 מפגינים. בעקבות זאת הכריז ארגון האומות המאוחדות על ה-

21 במרץ כיום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום זה במטרה לזכור את הטרגדיה. לא ירו בנו, אולם המראות של צעירים וצעירות שנכנסים למרות ההפגנה ולמרות שמבהירים להם כי מדובר במקום מפלה וכניסה כמוה כהסכמה למעשה היו קשים ביותר לרבים ורבות מאתנו. הסלקציה האכזרית אותה נאלצים לעבור ערב ערב צעירים וצעירות אשר לא תואמים את המודל הישראלי הנכון במקומות הבילוי פוגעת לא רק באתיופים אלא גם במזרחים, בגברים, בערבים, בכל מי שמראהו הפיזי אינו תואם את הגדרותיהם של בעלי המקום לבליינים רצויים. וההתנהגות הזו לא פוסחת גם על אלו שלא יצליחו להכנס למועדון אחר ביום רגיל. בשנת 2000 אישרה הכנסת את הצעת החוק של חברי הכנסת אלי בן-מנחם ואופיר פינס בה הוחלט כי כל המפלה במתן כניסה למקום ציבורי כגון פאב או דיסקוטק, על רקע דת, גזע ומין ידון לקנס של 50,000 שח' ולרישום פלילי. הייתי רוצה שנוכל אנו להחליט במועצת העיר לשלול רשיונם של בתי עסק המפלים על בסיס פסול זה. לצערי, עד שיעבור תיקון כזה בכנסת אין בידינו הכלים לעשות זאת, כפי שהבהיר לי חבר המועצה ארנון גלעדי שנושא זה קרוב ללבו והוא גם פעל רבות בנושא

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 42 -

בקדנציה הקודמת-בשיתוף עם מרכז תמורה, המרכז המשפטי נגד אפליה. אולם, מאחר ואיננו יכולים לקבל מקרי גזענות שמתרחשים ערב ערב במחוזותינו עלינו לנסות ולעשות כל מה שביכולתנו בכדי למנוע זאת. מקרה גלינה לצערי איננו היחיד, איננו היחיד במינו, ולצד המשך הפעילות הציבורית והחקיקה ברמה הארצית, אני רואה בפעולה הנחושה ברמה המוניציפאלית בכלים הקיימים צעד חשוב ביותר. אני פונה לשאר סיעות המועצה ולראש העירייה חולדאי , לכשיגיע לאולם, לתמוך בהצעה לסדר שתבהיר שבתל-אביב יפו אין מקום לגזענות.

הצעת ההחלטה שלי היא: לגבי הפעילות המשפטית בפרוייקט. באתר העירייה יופיעו הוראות

ברורות להליכים המשפטיים אותם ניתן לבצע במקומות בהם התבצעה סלקציה. יוצג שם טופס תלונה להגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות עם הסבר כללי לתביעה בנושא ודוגמאות של פסיקות העבר בעניין סלקציה במועדונים. כמו כן יוצג החוק האוסר על הפליה במוצרים , בשרותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. אני רוצה להבהיר שהרבה אנשים, הרבה צעירים וצעירות קודם כל לא מודעים לחוק, וגם כאלו שמודעים לחוק, בגלל תחושת ההשפלה שהם חווים כשהם מגיעים למקום ולא נותנים להם להכנס בגלל צבע עורם, מוצאם, הם בדרך כלל גם לא מוכנים לדבר על זה. זאת אומרת נדיר, נדירים הצעירים והצעירות, וזה בדרך כלל בניגוד לאפליות אחרות שפוגעות יותר בנשים, פה הגברים חווים את הגזענות בצורה יותר חזקה, הם לא הולכים להתלונן כי מדובר באיזשהי, באיזהשהו משהו שהוא משפיל, לא מדברים על זה וגם לא יגישו תלונה למרות שהחוק הוא באמת באמת חוק יפה שנכתב שמאפשר את, פשוט אפילו הם לא צריכים להגיד שהם נפגעו, הם פשוט צריכים להוכיח להראות שנעשתה נגדם סלקציה. והחוסר מודעות וגם העניין הזה של הבושה, לפי דעתי אנחנו צריכים לסייע להם. ובמידה ותהיה איזושהי נכונות מצד העירייה שיהיה איזהשהו לינק באתר העירייה של, כמו שיש לינק לתלונה על עישון, אז לינק להסבר מה החוק אומר, אמירה עירונית- אנחנו מתנגדים לאפליה במועדונים, אנחנו מתנגדים לסלקציה, אני חושבת שזה כדאי שזה יהיה באתר וזה יראה גם על נכונות, וגם יאפשר לצעירים ולצעירות להכנס לעניינים ולהבין שהם יכולים לעשות המון כסף בסופו של יום.

הצעתי גם לתת זכותון לבליין. לקראת, כמו שסיפרתי לכם, ב-21 במרץ זה היום הבינלאומי נגד גזענות, אני חושבת שלקראת יום המאבק בגזענות כדאי שהעירייה תנסח זכותון לבליין, שיוכן עד התאריך הזה, ובשבוע של המאבק נגד הגזענות לחלק את זה בכניסה למועדונים, למקומות בילוי בכלל. העיר כרגע יש את נמל תל-אביב, יש את המתחם במסגר, אפשר וראוי לחלק את הזכותון הזה.

בנוסף אני חושבת שכדאי שזה גם יהיה כתוב, יש לנו את הכלי של החיובי ארנונה, אפשר בחיוב הארנונה גם לרשום מספר מילים לקראת, לקראת מרץ, שבה אנחנו מבקשים, מודיעים על החוק הזה ושיש להם אפשרות לתבוע.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 43 -

בנוסף אני חושבת שכדאי שתצא מאתנו אמירה שאנחנו דוחים בשאת נפש כמועצת העיר את תופעת הסלקציה, ואנחנו נדאג בהמשך לעסוק באופן אקטיבי ככל שנוכל בכדי למנוע את המשך התופעה.

אני חושבת שכדאי גם שהעירייה תשלח לבעלי המועדונים יחד עם חשבון הארנונה אזהרה בעניין האפליה, והבהרה כי העירייה רואה את זאת בחומרה ושוקלת להכניס סעיף בהיתרי הרישוי.

הייתי רוצה שזה יגיע לרישוי עסקים , שהוועדה לרישוי עסקים תדון בנושא ותראה מה אפשר לעשות, אם אפשר לפנות לערכאות אחרות. ולחשוב, אפילו, חשבתי על זה שיש הרבה בעלי, הבורות בענייני גזענות היא פושה בכל מקום לצערי, לצערי גם פאר, אה,אה, אה, גם במועצת העיר אני לעתים חווה אמירות שמראות על חוסר הבנה, שלא לומר בורות בענייני גזענות. אני חושבת שוודאי וודאי בעלי מועדונים יכולים לעבור איזושהי סדנא, וכאלו שכן הורשעו בעבירת הסלקציה יכולים לעבור איזושהי,

גב' דיין-היו"ר:

אל, אל, לא תכנסו לזה.

ק ר י א ו ת

גב' בן יפת:

לא לא,לא לא פאר, אני לוקחת את זה בחזרה. תמחקי מהפרוטוקול.

מר גפן:

יום עיון בראשותה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היה צריך להמציא אותה.

מר ויסנר:

אם זה יום עיון על חשבונה אנחנו הולכים כולם.

גב' בן יפת:

או.קיי, דבר אחרון שנייה, אני כבר מסיימת. בכל וועדת רישוי, אני לחרדתי גיליתי שבוועדות רישוי מוזמנים נציגי איגודי הבארים שחלקם בעלי בארים ידועים בתלונות על סלקטורים, יכולים לקבל תעודת סלקטור מצטיין. אז במידה ואכן נאלצים להזמין עקב צרכים כאלה ואחרים בעלי בארים,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 44 -

אני חושבת שארגונים חברתיים שעוסקים בפעילויות נגד אפליה גם צריכים להיות מוזמנים לוועדה הזו.

אה, כמו שאמרתי, אני לא חושבת שזה הזמן לחישובים פוליטיים, החברה הישראלית מלאה במועדונים סגרגטיביים, חלקם מדומיינים, חלקם עם קירות ומישהו שעומד בכניסה ומונע את כניסתם של האחרים, אני יכולה לחשוב על בתי ספר, אוניברסיטאות, קהילות מגודרות-שבכניסה אליהם יש סלקטור או סלקטורית שיבצעו את אותו אקט גזעני.

אני מבקשת לערוך דיון במועצה ולשמוע אם אתם תומכים לפחות בחלק מהדברים, בחלק מהסעיפים, והאם יש רעיונות נוספים.

ארנון, אני רואה שאתה בא לעלות, אני רק רוצה להגיד שאני מודעת לעובדה שיש,שכולנו, כולנו סלקטורים בחברה הזו וכולנו צריכים לעבור את התהליך של להבין שאנחנו עושים לפעמים אחרים מאחרים, אז אני יודעת, שגם,

מר גלעדי:

אני אתייחס לזה בתשובה.

גב' בן יפת:

אל, אל, עכשיו רגע דבר אחרון דבר אחרון,

מר ויסנר:

ארנון תשב למה היא לא,

גב' בן יפת:

דבר אחרון באמת.

בכנסת כרגע יש רעיון לעשות תיקון לחוק, מאחר ובאמת החוק הזה באמת שהוא רדיקלי, אני לא יודעת אם יסכימו איתי משפטנים אבל במובן הזה שאתם, שאם אני עוברת איזהשהי סלקציה אני לא צריכה להוכיח שנפגעתי, חובת ההוכחה לא חלה עלי. אני פשוט יכולה להגיד, להוכיח, לצלם בפלפון שסולקטרתי ובזה זה נגמר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הסתולקטרתי.

גב' בן יפת:

הסתלוקראטי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 45 -

אבל הבעיה היא באמת שבגלל כל הסיבות שציינתי בתחילת דברי הסלקציה ממשיכה, אז יש איזושהי הצעת חוק לתיקון שכרגע נמצאת בכנסת והיא איך שהוא תקועה,

מר לדיאנסקי:

יעל, תדברי גם אלינו בבקשה.

גב' בן יפת:

אני מצטערת, לא כי אני עכשיו פונה לראש העירייה

גב' דיין-היו"ר:

לא. סליחה.

גב' בן יפת:

לבקש

גב' דיין-היו"ר:

א. זמנך , זמנך תם.

גב' בן יפת:

לבקש, נכון, סליחה, אני, שניה אני רק אסיים את המשפט.

מר לדיאנסקי:

דיברת דברי טעם.

גב' בן יפת:

תודה.

אני רק רוצה לומר שהצעת החוק יכולה להיות מונעת ביתר קלות, כאשר ראש עירייה אומר שהוא מבקש שהתיקונים האלה ייעשו.

גב' דיין-היו"ר:

מי מציע החוק?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 46 -

גב' בן יפת:

הצעת החוק, לפי דעתי יש כמה הצעות חוק, גם שלי יחימוביץ', גם דב חנין שעושים את התיקונים האלו.

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

.... ההצעה של חנין...

גב' בן יפת:

אני לא חושבת שזה קשור לפוליטיקה,

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

גב' בן יפת:

אני חושבת שזה קשור לזכויות אדם.

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

גב' בן יפת:

אני, אין לי הרבה את התיקונים אבל ,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה.

גב' בן יפת:

אני חושבת שאם אתה תודיע שאתה תומך בזה,

גב' דיין-היו"ר:

יעל זמנך תם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 47 -

גב' בן יפת:

ומבקש שיריצו את זה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם היית נותנת לי לקרוא הייתי קורא,

גב' בן יפת:

אז הנה אני נותנת לך עכשיו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, אני לא אקרא עכשיו.

גב' דיין-היו"ר:

קיבלנו את ההעתק. ראש העיר בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני ביקשתי מארנון, מומחה לעניני סלקציה.

מר גלעדי:

אני לא מומחה לסלקציה.

מר ספיר:

סלקטור.

מר גלעדי:

קודם כל יעל העלתה נושא שהוא נושא כאוב, קשה של החברה בישראל, ואכן יש בישראל לצערי תופעות , לא רק במועדונים של מיון מוקדם או סלקציות, והתופעה הזאת היא תופעה שאכן יש צורך למגר אותה ויש צורך לחסל אותה. הנושא נדון בישיבה, בקדנציה הקודמת הן במועצת העיר והן בהנהלת העיר, ואני חייב לציין, אני קורא פה מתוך הפרוטוקול שהתקיים בישיבת הנהלת העיר ומועצת העיר את הנושא של דברי ראש העיר: אני חושב שבאופן עקרוני, וזה היה אחרי דיון שהיה דיון ער, קודם להגיד שאנו מגנים בכל פה כל סוג של אפליה במועדונים או כל סוג של ארוע ואני מתכוון לזה. יש בעיה ויש צורך לטפל בכלים הנכונים בנושא. והנושא הזה הוא נושא, כפי

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 48 -

שהתחלתי את דברי, הוא נושא שאכן יש צורך לטפל בו. הסלקציה נועדה כביכול למנוע אלימות ולמנוע מגורמים אלימים להכנס למועדונים, זה למעשה הכותרת שכביכול יש את הסלקטור. אבל לצערי הרבה מאוד אנחנו נחשפים שלמעשה העבריינים נמצאים בפנים ובני הטובים נמצאים בחוץ,

גב' דיין-היו"ר:

בבקשה.

מר גלעדי:

למה היות ובעלי המועדונים מפחדים להתמודד עם העבריינים אז הם מכניסים אותם פנימה. ואין ספק שהנושא הזה – נושא שקיבל תאוצה במהלך הקדנציה הקודמת וטופל גם ברמה של הכנסת וגם ברמה המוניציפאלית. יתרה מזאת, אנחנו תקצבנו את עמותת תמורה שהיא חלק מתוך הארגונים החברתיים שאת נמנית עליהם, שקיבלה את הנושא הזה וטיפלה יחד איתי בנושא הזה בקדנציה הקודמת, כדי לנסות גם לעשות שינוי חוק שחבר הכנסת כחלון אז היה ח"כ טיפל, ודב חנין לא היה אז בתמונה, זה היה אלי בן מנחם, וזה היתה ענבל גבריאלי,

גב' בן יפת:

לא.

מר גלעדי:

שהם בתיקון לחוק, בתיקון לחוק אני מדבר, אני מדבר על התיקון לחוק.

גב' בן יפת:

או קיי.

מר גלעדי:

והם התחילו לטפל בנושא ואז היה את התיקון, ואכן החוק לא מאפשר למערכת העירונית לטפל בכלים הראויים כדי למנוע את התופעה הזאת, ויש צורך לקדם את זה ברמת החקיקה, ואני אשמח לשתף אתך פעולה בנושא הזה ברמה של הכנסת, ואין ספק שהנושא הזה דרוש טיפול.

לכן אני מציע אולי ,כדי שהנושא הוא באמת חשוב ובאמת עקרוני, להמשיך לטפל בו , אני יחד אתך אנחנו נקיים דיון נוסף יחד עם ארגון תמורה שתוקצב ויתוקצב אני מקווה בעתיד להמשך הפעילות, כדי לקדם את רמת החקיקה, שנוכל לפעול במסגרת רישוי עסקים את מה שביקשת שיהיה חלק מתוך תנאי רשיון עסק של גורם שמפלה, וכן הדברים הנוספים שחלקם העלת ויש בהם טעם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 49 -

לכן אני מציע להוריד את ההצעה מהסדר, אני אזמן אותך לישיבה הקרובה שנקיים יחד עם ארגון תמורה, כדי לקדם את הנושא באמת לכיוון הפתרון של לנסות ולהמעיט את התופעה המבישה הזאת. תודה.

גב' דיין-היו"ר:

סליחה.

מר גלעדי:

יש לכם נציגים, דרך אגב יש לכם נציגים בוועדת רישוי עסקים, אז אולי כדאי שתכניסו שם חלק מתוך הארגונים החברתיים. אפשר גם לבקש ממיטל לצרף, זה, אני מאמין שהיא לא תתנגד.

גב' דיין-היו"ר:

מקובל עליך?

מר ויסנר:

היא לא יכולה לסרב לו.

גב' דיין-היו"ר:

לא לא, אני שואלת, אנחנו מורידים מסדר היום בהבנה שנמשך הטיפול.

גב' בן יפת:

יש לי שאלה, יש לי שאלה עוזי, השאלה היא כזאת: אני מקבלת את מה שחבר המועצה ארנון גלעדי אומר, השאלה למשל- האם, היו מספר, מספר הצעות שהצעתי ברמת החקיקה, ואני מקבלת את מה שארנון אומר.

מר גלעדי:

נטפל בזה יחד.

גב' בן יפת:

אבל ברמה למשל לקראת יום המאבק בגזענות של פעילות הסברתית מול המועדונים שהעירייה תעשה איזשהו אקט,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 50 -

מר ויסנר:

יש לך את ארנון.

קריאה:

ביחד.

ק ר י א ו ת

מר לדיאנסקי:

איזה יעילות אופוזיציונית, יעל את מעלה הצעה,

גב' דיין-היו"ר:

ראובן, לא ביקשתי עזרה.

האם אפשר לקבל את ההצעה להמשך שיתוף פעולה בנושא הזה מתוך הבנת חשיבותו

גב' בן יפת:

ק ר י א ה

גב' דיין-היו"ר:

ולפיכך אנחנו מורידים מסדר היום, ומעבירים את זה לטיפול המשותף שלכם.

גב' וולנר-גלעד:

טיפול מיידי לקראת יום,

קריאה:

פה אחד.

מר לייבה:

פה אחד.

גב' דיין-היו"ר:

פה אחד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 51 -

החלטה: הנושא מורד מסדר היום ומועבר לטיפול משותף כאמור לעיל.

מאשרים סדר היום.

.139 דברי ראש העירייה:

גב' דיין-היו"ר:

דברי ראש העירייה, בבקשה.

גב' אגמי:

יעל, בסוף נחתן אותך עם ארנון גלעדי.

מר גלעדי:

אני יש לי אשה.

קריאה:

אפשר להביא הצעה לסדר.

גב' דיין-היו"ר:

אה בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי יו"ר המועצה חברי מועצה נכבדים.

קודם כל מחולק לכם הסיכום הזה.

בשעה טובה הופעל תאגיד המים והביוב "מי אביבים", תאגיד המים של העיר תל-אביב יפו.

בהתאם להסכם עקרונות שנערך בין העירייה לבין משרד הפנים והאוצר החל לפעול ביום 1.1.2010 תאגיד המים העירוני מי אביבים כתאגיד עצמאי על פי חוק תאגידי המים והביוב. מדובר על תהליך מורכב להפרדת המים,משק המים והביוב העירוני מפעילותה השוטפת של העירייה הן מבחינה תפעולית ניהולית והן מבחינה תקציבית.

הגם שבמסגרת הסכם העקרונות ניתנו לעירייה שורה של הקלות שנועדו למזער את הפגיעה במשק המים העירוני נדרש מאמץ מרוכז של כלל גורמי העירייה על מנת לעמוד במועד שנקבע-.1.1.2010 הדברים כתובים ולכן לא אלאה אתכם יותר מידי, רק חשוב לציין כי תהליך הקמת התאגיד עדיין לא הושלם סופית, ישנם חבלי לידה לא פשוטים. אנחנו נידרש כנראה גם במהלך שנת 2010

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 52 -

להמשיך ללוות את התאגיד ולהסדיר את המימשקים התפעוליים בינו לבין העירייה, לרבות שרותי הגבייה, תכניות הפיתוח וכד'.

עידוד רכיבה על אופניים בעיר- סקר מיפוי נפגעים.

במסגרת הפעילות העירונית לעידוד הנסיעה באופנים בעיר והפיכתם לכלי תחבורה לגיטימי המהווה אלטרנטיבה לשימוש ברכב, ערכה העירייה לאחרונה סקר למיפוי מפגעים בשבילי האופניים הקיימים בעיר. הכוונה היא לסרוק את שבילי האופניים עצמם ואת החיבור ביניהם כדי לראות איך להסיר מפגעים וחסימות שנובעים מחניית כלי רכב, עצים, מתקני מחזור, תחנות אוטובוס,עמודי חשמל, תאורה וכו'. המפגעים שאותרו ויטופלו ויתוקנו במהלך החודשים הקרובים כאשר במסגרת זאת יחודש ויודגש גם הסימון והתמרור של שבילי האופנים ויותקנו עוד 500 מתקנים נוספים לקשירת אופניים ברחבי העיר, שיתווספו על 3,000 הקיימים. ולצד המהלך הזה מתוכנן גם מבצע הסברה ואכיפה מול הולכי הרגל ורוכבי האופניים שיאפשרו רכיבה בטוחה בשבילי האופניים בצד הולכי הרגל.לא יעזור שום דבר, תהליך של נסיעה על אופניים דורש תהליך של הטמעה והסתגלות גם מצד הולכי הרגל שהולכים בשבילי האופניים וגם מצד רוכבי האופניים שצריכים להתרגל לנסוע בשבילי האופניים. בהמשך השנה יסללו כאמור שבילי אופניים נוספים ברחבי העיר ובטיילת, ובכוונתנו להשיק את פרוייקט השכרת האופניים, אם ייגמר אותו סכסוך שדיווחתי עליו במועצה הקודמת. אני מאוד שמח שבשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ', המתקנת את חוק הקסדות ומאפשרת רכיבה ברחבי העיר למי שמלאו לו 16 שנים ללא קסדה. אנחנו מקווים שהשלמת תהליך החקיקה יסתיים במהרה על מנת לתמוך בעידוד הרכיבה בעיר ובמיוחד בפרוייקט השכרת האופניים העירוני המתוכנן.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לבקש מכל מי שיכול לסייע ולהשפיע לאישור התיקון כי הוא עדיין דורש קריאה ראשונה, שניה ושלישית, למי שאמור, יודע לסייע בהשפעתו על חברי הכנסת, כדי שהחוק יאושר, התיקון לחוק יאושר.

נסיגה חד צדדית של הממשלה ממחויבותה למימון חלקה בשרותי הדת בתל-אביב-יפו.

אני ציינתי כך בעבר, שהממשלה לאט לאט נסוגה מהשתתפותה במימון שרותים לציבור הרחב.

הממשלה מתפרקת מאחריותה לשרותים ממלכתיים, כל זה מתוך איזושהי אמירה לאוצר אין ולכם יש, והמשמעות היא שכספי הארנונה שהינם מס רגרסיבי המוטל על כלל תושבי העיר בשיעור דומה מחליפה את מס הכנסה שהוא מס פרוגרסיבי הלוקח בחשבון את הבדלי ההכנסה. כבר היום אנחנו מממנים מהתקציב העירוני שרותים ממלכתיים רבים עבור תושבי העיר, אבל לאחרונה זה גובל בשערוריה, כאשר הממשלה מתפרקת מאחריותה בעליית מדרגה, ואנחנו נדרשים לממן מכספי הארנונה של תושבי העיר גם מטלות לאומיות כמו סיוע-במקום הממשלה- לערים אחרות.

מר מדואל:

אפילו את המועצה אתה לא מוכן לבקר, ו-%60 אתה משלם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 53 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם תקשיב עד הסוף אדוני היקר,

מר מדואל:

כבר קראתי. עכשיו אתה עומד לעלות ל-%75 וכשהם לא ממנים וועדת ביקורת- אותך זה לא מענין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קשקוש.

הסנונית הראשונה של השיטה הזאת המכונה אלכסון אושרה בשבוע שעבר על ידי ועדת הכספים של הכנסת בכל הנוגע למימון שרותי דת. על פי הקריטריונים החדשים קבוצה של 20 עיריות תצטרכנה להגדיל את חלקן בתקציב המועצה הדתית מ-60 ל-.75 לא רק זאת, גם הוסף תיקון בחוק האומר שבמידה שהממשלה תיקצבה איזהשהו תקציב, אתה לא יכול להגיד לא, ואתה חייב, לא משנה מה מצבך הכלכלי, להשלים ל-%.75 אותן ערים, כל הערים בפורום ה-,15 בהן תל-אביב-

יפו, ובנוסף אשקלון, אילת, רמת השרון והוד השרון, למי שלא יודע- עיר כמו גבעתיים פנתה להעלות את הארנונה אצלה ב-%.9 כך מכניסים את העיריות לגרעון, מעלים את הארנונה ללא סוף,מפני שהממשלה איננה מוכנה לשלם מה שהיתה צריכה לשלם ושילמה כימים ימימה. מדובר בתקדים מסוכן שבו לוקחים מהארנונה שמשלמים תושבי העיר, מדובר כאן במקרה זה לגבי עיריית תל-אביב יפו ב-3 מליון שח', ומעבירים אותם למימון שרות ממלכתי. אנחנו יודעים בוודאות שיש כיום במשרד האוצר כאלה המבקשים להפעיל עקרון דומה גם בנוגע לשרותים ממלכתיים אחרים, חינוך, רווחה, סביבה, וכיו"ב. מדובר שם בסכומים הרבה יותר גבוהים. אנחנו נערכים במסגרת פורום ה-15 להתמודד עם התהליך המדאיג הזה בדרכים שונות, כאשר מעבר למישור הציבורי והפוליטי אנחנו בודקים כרגע אפשרויות משפטיות שונות ובכלל זה עתירה לבג"ץ כנגד הקריטריונים האלה. אנחנו כמובן, כמו שאמרתי גם קודם, נשמח לכל סיוע ציבורי בהקשר הזה.

המשך מגמת השיפור באיכות האוויר בתל אביב-יפו, סיכום שנתי, נתוני שנת .2008 לכל מי שיקרא, ואני לא אקרא את הכל, יראה שאנחנו ממשיכים בתהליך של השתפרות באיכות האוויר בעיר תל-אביב יפו, וזה תוצאה של הרבה מאוד פעילויות שמפורטות כאן, שנעשו בשנים האחרונות אצלנו בעיר הזאת, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה. פעולות אלה נעשות במסגרת תכנית אב אסטרטגית שמוכנה והוכנה בעירייה, לטיפול בזיהום אוויר ובמסגרת אמנת פורום ה-15 להפחתת גזי חממה. לאחרונה לקחנו על עצמנו התחייבות נוספת לפיקוח על פליטתCO2 יחד עם 15 ערים גדולות בעולם וביניהן פריז, ברלין, קיטו שטוקהולם ווינה, ויתכן מאוד שיתקיים בקרוב כנס

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 54 -

בפריז- שאצטרך לנסוע אליו, לאור האכזבה שלנו מההחלטות שהיו בועידת קופנהגן אנחנו כראשי ערים מנסים ליצור איזהשהו מנוף שיצור שינוי.

התחדשות והרחבת הפעילות לציבור הרחב בחווה החקלאית בגני יהושע.

במהלך השנה האחרונה חידשה הרשות לפיתוח כלכלי את החווה החקלאית הממוקמת בפארק גני יהושע, חווה בה פועל למעלה מ-50 שנה בית ספר חקלאי- חוות תלמי-אביב, והרחיבה את פעילותה. ומלבד תגבור בית הספר היא פתחה את שעריה לקהל הרחב כמרכז פנאי קהילתי ייחודי המשלב פעילויות שונות של לימוד ויצירה בתחומי הטבע,החקלאות ואיכות הסביבה. החווה פתוחה לקהל הרחב מידי יום ומציעה פעילות בטבע לכל המשפחה, קטיף חמניות, נוריות, מבוך פיקוסים, חממת פרפרים, שעת סיפור, סדנאות יצירה ועוד. בנוסף מתקיימות בחווה הדרכות לקבוצות מאורגנות. הפרוייקט שהחל לפעול בחווה הוא גינה לתושב בו מושכרות 80 חלקות לתושבי העיר, כבר דיברנו על זה, ובחודשים הקרובים תעבור החווה שדרוג נוסף שבמסגרתו תותקן תאורה שתאפשר את פתיחת החווה לפעילות חוגים גם בשעות אחר הצהריים והערב, ובעתיד ייפתחו במקום מתחם צפרות, אתר קמפינג, חוות סוסים ומתחם טיפולים.

אנחנו הולכים להשתתף בתרגיל חרום- "להבה כתומה 4"- ארוע ביולוגי חריג. זה הולך להיות במהלך השבוע הקרוב, 13-14 בינואר, יתקיים תרגיל להבה כתומה ,4 הדברים כתובים. לכל מי שיראה וישמע בעיר יבין שמדובר בתרגיל שעוסק בארוע ביולוגי.

מר גולדרינג:

מה עם ועדת מל"ח? התכנסה בנושא?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

פעילות אגף רבעים ושכונות: אגף רבעים ושכונות באמצעות מנהלות הרבעים הפזורות ברחבי

העיר, עוסק בחיזוק הקשר שבין גופי העירייה השונים לתושבים וועדי השכונות הנבחרים מטעמם.

ראוי לציין כי פעילותו של האגף מלווה על ידי חבר המועצה ויו"ר ועדת שכונות ורובעים מר שמוליק מזרחי, שיושב כאן אתנו. מעבר לפעילות השוטפת של האגף הכוללת קבלת קהל, מפגשי תושבים , אירועים ומופעים לתושבי ופעילי השכונות ועוד, התקיימו השנה בחירות לוועדים בשכונות רמת החיל, יפו ד' ולאחרונה בכוכב הצפון- שם נרשמה השתתפות ערה במיוחד של למעלה מ-%30 מתושבי השכונה. את שנת הפעילות סיים האגף בארוע הוקרה לפעילי השכונות והרובעים שהתקיים בשבוע שעבר בהיכל התרבות. בארוע בו נכחו כ-2,700 איש הוענקו תעודות הוקרה מיוחדות ל-7 פעילים מצטיינים הפועלים בהתנדבות למען תושבי השכונות בהם הם מתגוררים.

מר מדואל:

המינויים הפוליטיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 55 -

גב' וולנר-גלעד:

ק ר י א ה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואני מוכרח לומר שאחד הדברים המאוד יפים בעיר הזאת, בניגוד למה שמנסים חלק מהאנשים לומר, יש השתתפות פעילה גדולה מאוד של הציבור והרבה מאוד פעילות, יש לנו פעילים שמשקיעים מעל ומעבר בפעילות קהילתית ובתרומה לקהילה ובהתנדבות, ואני מלא הערכה, ואנחנו עושים טקס כזה כל שנה שבמסגרתו אנחנו נותנים למצטיינים בעם תעודות הערכה וזה ארועים מרגשים מאוד, למי שלא מאמין שיבוא ויראה, ישתתף וידע.

תודה רבה.

דברי ראש העירייה למועצה - 11.1.10

1. הפעלת תאגיד המים והביוב "מי אביבים"

בהתאם להסכם עקרונות שנערך בין העירייה לבין משרדי הפנים והאוצר החל לפעול ביום 1.1.2010 תאגיד המים העירוני "מי אביבים" כתאגיד עצמאי על פי חוק תאגידי המים והביוב.

מדובר בתהליך מורכב ביותר להפרדת משק המים והביוב העירוני מפעילותה השוטפת של העירייה הן מבחינה תפעולית ניהולית והן מבחינה תקציבית.

הגם שבמסגרת הסכם העקרונות ניתנו לעירייה שורה של הקלות שנועדו למזער את הפגיעה במשק המים העירוני, נדרש מאמץ מרוכז של כלל גורמי העירייה על מנת לעמוד במועד שנקבע לתחילת פעילות התאגיד - .1.1.2010 הפעילות העירונית להקמת התאגיד כללה, בין היתר, בניית תשתית משפטית לפעילות התאגיד, קביעת תקנון ונהלי עבודה, הסדרת העברתם של נכסי ותשתיות המים והביוב של העירייה לתאגיד, הסדרת שירותי הגבייה, הסדרת נהלי עבודה וממשקים עם העירייה, הצגת תכנית עסקית המבוססת על הרפורמה בתעריפי המים ועוד.

לאחר משא ומתן אינטנסיבי בין צוות מקצועי מטעם העירייה לבין הממונה על תאגידי המים אושרו מסמכי התאגיד והתוכנית העסקית שלו וניתן לו רישיון הפעלה החל מיום .1.1.2010 ממועד זה, כאמור, הפסיקה העירייה את פעולותיה בתחום משק המים והביוב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 56 -

עם זאת, חשוב לציין כי תהליך הקמת התאגיד עדיין לא הושלם סופית וישנם חבלי לידה לא פשוטים. לכן נידרש גם במהלך שנת 2010 להמשיך ללוות את התאגיד ולהסדיר את הממשקים התפעוליים בינו לבין העירייה, לרבות שירותי הגבייה, תכניות פיתוח וכדומה.

2. עידוד הרכיבה על אופניים בעיר – סקר למיפוי מפגעים

במסגרת הפעילות העירונית לעידוד הנסיעה באופניים בעיר והפיכתם לכלי תחבורה לגיטימי המהווה אלטרנטיבה לשימוש ברכב, ערכה העירייה לאחרונה סקר למיפוי מפגעים בשבילי האופניים הקיימים בעיר. במסגרת הסקר נבדקו כ- 100 רחובות ומקטעים בכל רחבי העיר ומופו מפגעים עיקריים כגון חסימות שנובעות מחניית כלי רכב, עצים, מיתקני מיחזור, תחנות אוטובוס, עמודי חשמל ותאורה ועוד.

המפגעים שאותרו יטופלו ויתוקנו במהלך החודשים הקרובים כאשר במסגרת זו גם יחודש ויודגש הסימון והתמרור של שבילי אופניים ויותקנו כ- 500 מתקנים נוספים לקשירת אופניים ברחבי העיר, שיתווספו ל- 3,000 הקיימים.

לצד מהלך זה מתוכנן גם מבצע הסברה ואכיפה מול הולכי רגל ורוכבי האופניים שיאפשרו רכיבה בטוחה בשבילי האופניים לצד הולכי הרגל.

בהמשך השנה יסללו כאמור שבילי אופניים נוספים ברחבי העיר ובטיילת ובכוונתנו להשיק את פרויקט השכרת האופניים, כאשר בנושא זה אני שמח שבשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ המבקשת לתקן את החוק הקיים המחייב באופן גורף חבישת קסדה בכל רכיבה על אופניים. על פי התיקון המוצע רכיבה של בגירים בדרכים עירוניות תהיה פטורה מחובה זו.

אנו מקווים שהשלמת תהליך החקיקה יסתיים במהרה על מנת לתמוך בעידוד הרכיבה בעיר ובמיוחד בפרויקט השכרת האופניים העירוני המתוכנן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש מכל מי שיכול להשפיע ולסייע לאישור התיקון בחוק, שאמור להגיע לדיון בועדת הכלכלה של הכנסת, לעשות כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 57 -

3. נסיגה חד צדדית של הממשלה ממחויבותה למימון חלקה בשירותי הדת בתל אביב-יפו

כפי שציינתי בפניכם לא פעם אנו עדים למגמה מדאיגה ביותר שבה ממשלת ישראל מתפרקת מאחריותה למתן שירותים ממלכתיים. מתוך רצון להפחית בהוצאות הממשלה, אוצר המדינה מעביר את האחריות למימון יותר ויותר נושאים ממלכתיים אל הרשויות המקומיות. משמעות הדבר היא שכספי הארנונה, שהינם מס רגרסיבי המוטל על כלל תושבי העיר בשיעור דומה, מחליפים את מס ההכנסה שהינו מס פרוגרסיבי הלוקח בחשבון את הבדלי ההכנסה.

כבר כיום אנו מממנים מהתקציב העירוני שירותים ממלכתיים רבים עבור תושבי העיר, אולם, לאחרונה, מגמת ההתפרקות הממשלתית מאחריותה עלתה מדרגה וכעת אנו נדרשים לממן מכספי הארנונה של תושבי העיר גם מטלות לאומיות כמו סיוע –

במקום הממשלה – לערים אחרות.

הסנונית הראשונה של השיטה הזו )המכונה "אלכסון"( אושרה בשבוע שעבר על ידי ועדת הכספים של הכנסת בכל הנוגע למימון שירותי הדת. על פי הקריטריונים החדשים קבוצה של 20 עיריות תצטרכנה להגדיל את חלקן בתקציב המועצה הדתית מ-%60 ל-%.75 הערים הללו הן כל ערי פורום ה-15 ובהן תל אביב-יפו ובנוסף אשקלון, אילת, רמת השרון והוד השרון.

מדובר כמובן בתקדים מסוכן, שבו לוקחים מהארנונה שמשלמים תושבי העיר )בתל אביב יפו מדובר בסך של כ- 3 מיליון ₪( ומעבירים אותם למימון של שירות ממלכתי.

אנו יודעים בוודאות שיש כיום במשרד האוצר כאלה המבקשים להפעיל עיקרון דומה גם בנוגע לשירותים ממלכתיים אחרים – חינוך, רווחה, סביבה וכיוב'- בהם מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר.

על כן אנו נערכים, במסגרת פורום ה- ,15 להתמודד עם התהליך המדאיג הזה בדרכים שונות כאשר מעבר למישור הציבורי והפוליטי אנו בודקים כרגע אפשרויות משפטיות שונות ובכלל זה עתירה לבג"ץ כנגד הקריטריונים הללו. אנו כמובן נשמח לכל סיוע ציבורי בהקשר זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 58 -

4. המשך מגמת השיפור באיכות האוויר בתל אביב-יפו – סיכום נתוני שנת 2008

בהמשך למגמה של השנים האחרונות נמשכת גם השנה מגמת השיפור באיכות האוויר בעיר.

מניתוח סופי של נתוני איכות האוויר בעיר לשנת 2008 עולה כי גם השנה חלה ירידה בהיקף החריגות מהתקנים בתחמוצות החנקן כפי שנמדדו בתחנות הניטור השונות )ירידה בשיעור של %4 - %.(1.5 ירידה זו מצטרפות לירידות הדרסטיות של השנים קודמות.

עוד נרשמו השנה ירידות בשיעור של %3.7 - %3 ברמות הממוצעים השנתיים בחלקים נשימים ) 10 -pm מיקרון ו- 2.5 pm - מיקרון( המאפיינים זיהום אוייר כללי מפליטות תחבורה וזאת, לאחר ירידה של כ- %10 - %7 בשנה קודמת.

גם ברמות הפחמן החד חמצני )(CO חלה יחרידה נוספת בממוצעים השנתיים עד סדר גודל של כ- %.17

יצוין כי משנת 2000 אנו עדים לירידה מצטברת במספר הימים המוגדרים כמזוהמים מ- 90 ימים ל- 44 בשנת .2008

השיפור המתמשך באיכות האוויר הינו תוצאה של פעילות עקבית ומתמשכת של

העירייה בשנים האחרונות כגון: מעבר רידינג ממזוט לגז, שיפור איכות הדלקים

לתחבורה, התקנת ממירים ברכבי דיזל עירוניים ואוטובוסים, אכיפה כנגד כלי רכב מזהמים, עידוד הנסיעה ברכבת ובאופניים, סגירת מפעלים מזהמים, החמרת דרישות הרישוי, הגדלת השטחים הירוקים ועוד.

פעולות אלו נעשות במסגרת תוכנית אב אסטרטגית שהוכנה בעירייה לטיפול בזיהום אוויר ובמסגרת אמנת פורום ה- 15 להפחתת גזי חממה. לאחרונה אף לקחנו על עצמנו התחייבות נוספת לפיקוח על פליטת CO2 יחד עם 15 ערים גדולות בעולם וביניהן פריז, ברלין, קיטו, שטוקהולם ווינה.

5. התחדשות והרחבת הפעילות לציבור הרחב ב"חווה החקלאית" בגני יהושע

במהלך השנה האחרונה חידשה הרשות לפיתוח כלכלי את החווה החקלאית הממוקמת בפארק "גני יהושע". החווה, בה פועל למעלה מ- 50 שנה בית הספר החקלאי "חוות תלמי אביב", הרחיבה את פעילותה ומלבד תגבור בית הספר היא פתחה את שעריה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 59 -

לקהל הרחב כמרכז פנאי קהילתי ייחודי המשלב פעילויות שונות של לימוד ויצירה בתחומי הטבע, החקלאות ואיכות הסביבה.

החווה פתוחה לקהל הרחב מידי יום שבת ומציעה מגוון פעילויות בטבע לכל המשפחה כגון קטיף חמניות ונוריות, מבוך פיקוסים, חממת פרפרים, שעת סיפור, סדנאות יצירה ועוד.

בנוסף, מתקיימות בחווה הדרכות לקבוצות מאורגנות של תלמידי הגנים ובתי הספר, ובימים אלה נעשית פעילות נרחבת בקרב התלמידים הנרשמים למערכת החינוך העירונית על מנת לחשוף בפניהם את פעילותה של החווה.

פרויקט נוסף שהחל לפעול בחווה הוא "גינה לתושב" בו מושכרות 80 חלקות לתושבי העיר בהן הם יכולים לטפח גינת ירק. הפרויקט הורחב לאחרונה ונוספו בו גם חלקות קטנות ומוזלות יותר.

בחודשים הקרובים תעבור החווה שדרוג נוסף שבמסגרתו תותקן תאורה שתאפשר את פתיחת החווה לפעילות חוגים גם בשעות אחר הצהריים והערב ובעתיד יפתחו במקום מתחם צפרות, אתר קמפינג, חוות סוסים ומתחם טיפולים.

6. השתתפות העירייה בתרגיל חרום "להבה כתומה 4" – אירוע ביולוגי חריג

במהלך השבוע הקרוב )13-14 לינואר( ייערך בעיר תרגיל "להבה כתומה 4". מדובר בתרגיל מחוזי ראשון מסוגו באזורנו אשר במסגרתו יתרגלו מערכת הבריאות, פיקוד העורף והרשויות המקומיות תל אביב-יפו, רמת גן וחולון התמודדות עם אירוע ביולוגי חריג.

ישנה חשיבות לתרגול וסנכרון כלל המערכות והרשויות והעלאת מוכנותן להתמודד עם אירוע חמור מסוג זה. ברמה העירונית הצבנו מספר מטרות לתרגיל ובכלל זה הכרת המענה המשולב ודרכי הטיפול באירוע ביולוגי חריג, הקמה והפעלה של מרכז לטיפול באוכלוסיה שנחשפה לאירוע, הפעלת מערך מידע לציבור והפעלת הגורמים העירוניים בתנאי מגפה המונית תוך המשך מתן השירותים החיוניים.

בתרגיל יקחו חלק גורמים עירוניים שונים: החמ"ל העירוני יפתח, בבית דני יוקם המרכז לטיפול בנחשפים, כל זאת בסיוע לוגיסטי עירוני שיכלול צוותי עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אחיות, פקחים ומאבטחים. כמו כן, בית החולים איכילוב ייערך לקליטה וטיפול בחולים כאשר כ- 200 תלמידי תיכון עירוני ט' ישמשו כנפגעים מדומים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 19

מתאריך כ"ה טבת תש"ע )(11/01/2010

- 60 -

7. פעילות אגף רבעים ושכונות

אגף רבעים ושכונות, באמצעות מנהלות הרבעים הפזורות ברחבי העיר, עוסק בחיזוק הקשר שבין גופי העירייה השונים לתושבים וועדי השכונות הנבחרים מטעמם. ראוי לציין כי פעילותו של האגף מלווה על ידי חבר המועצה ויו"ר ועדת שכונות ורבעים מר שמוליק מזרחי.

מעבר לפעילות השוטפת של האגף, הכוללת קבלת קהל, מפגשי תושבים, אירועים ומופעים לתושבי ופעילי השכונות ועוד, התקיימו השנה בחירות לוועדים בשכונות רמת החיל, יפו ד' ולאחרונה בכוכב הצפון, שם נרשמה השתתפות ערה במיוחד של למעלה מ-

%30 מתושבי השכונה.

את שנת הפעילות סיים האגף באירוע הוקרה לפעילי השכונות והרבעים שהתקיים בשבוע שעבר בהיכל התרבות. באירוע בו נכחו כ- 2,700 איש הוענקו תעודות הוקרה מיוחדות ל- 7 פעילים מצטיינים הפועלים בהתנדבות למען תושבי השכונות בהן הם מתגוררים.

.140 בקשה לניהול מו"מ לביצוע עבודות שיפוץ ולהשכרת מבנה בדב הוז 16-18

חלקה 49 בגוש :7113

גב' דיין-היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו נגשים לסדר היום. הסעיף הראשון- בקשה לניהול מו"מ לביצוע עבודות שיפוץ ולהשכרת מבנה בדב הוז 16-18 חלקה 49 בגוש .7113

מר מדואל:

ערב טוב.

הנושא הזה של דב הוז, בית צעירות מזרחי הובא פעמיים לועדת המכרזים. כבר בפעם הראשונה שהוא הובא, לאחר שחברת צאפ, חברה לבניין לא עמדה בתנאי הסף, המלצתי גם לא לקבל את הצעתה של בתי אבות ולגשת למכרז חדש ולקבוע במכרז הזה דיור בר השגה למעונות סטודנטים.

מכרז מדויק, בהיר ומפורט, כלומר לא במילים כמו תינתן עדיפות או תיבדק האפשרות, או כל מיני דברים כאלה שנותנים פתח לביזור המכרז. ואכן לא הופתעתי שאחרי כחודשיים שלושה חזר אגף הנכסים לוועדת המכרזים בבקשה לפסול את הצעתה של בתי אבות, והחברה שהגישה שם את