פרוטוקול ישיבת הנהלה 7

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מטי 7 מישיבת הנהלת העירייה

. + 0

: 4%

:3 תל שד

2 ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול מס' 7 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 21/02/2010

השתתפו:

וה'יה:

ד. ספיר

מ. טיומקין

ש. אגמי

וח'יה:

מר רון חולדאי

א. ומיר

א. גלעדי

ד. להט

ראש העירייה

נ. וולוך פ. ויסנר

ר. לדיאנסקי מ. להבי

א. סולר

מ. לייבה, ע. אברהמי, ר. ולוף, א. בן-שושן, ע. סלמן, מ. גילצר, ד. לב, ד. לוטן, ת. גבריאלי,

א. כהן, מ. איב בסן, ר. אורן, א. קלר הורוביצ, מ. בנימיני, גלילה בן-חורין.

יועצים חיצוניים:

דייר אמילי סילברמן

אהוד פסטרנק

רשמח:

ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

-2-

על סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין.

2. דיור בר-השגה בתל אביב-יפו.

3. סיכום נתוני תכנית הבחירה.

4. תכנית ''השגים''- עידוד והכוונה להשכלה גבוהה בדרום העלר.

ב

0

2% .

9 רשי

:3% תל ופד %

אי > אריבטועת

< %7%8505* 72079 עיריית תל-אביב-יפו

+ בא 4

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 7

מתאריך ז' אדר תש''/ע (21/02/2010)

-3-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

שלום לכולם :

ישיבת הנהלה- 21.2.2010, השעה היא 16.00. לסדר היום יש לנו 4 נושאים.

מר ויסנר:

רון,יש לי בקשה ברשותך.

בנושא ההנהלה בכלל, אני מבקש שנייצר נוהל שלגבי נושא שעלה בישיבת המועצה- יהיו לוחות צמנים קצובים. 30 יום, 60 יום. יש דברים שכבר נמשכים ואין תשובות. אני תושב שאני וחברי מועצה אחרים מוכנים לבוא פעמיים ו-3 פעמים בחודש לישיבות הנהלה כדי לדון בנושאים. מה שקורה הוא שיש ישיבת הנהלה פעם בחודש ואומרים- אין זמן, אין זמן, אין זמן. יש הרבה נושאים שצריכים אפילו טכנית לעבור את ההנהלה והם לא נעשים.

מר בנימיני:

אפשר לתגבר את הישיבות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אפשר לתגבר את הישיבות. לא נראה לי שיש הרבה נושאים . לא צריך להיבהל מזה שמישהו כתב כתבה באיזהשהו עתון.

מר ויסנר:

לא לא.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אני לא זוכר שיש הרבה נושאים וכל הנושאים ידועים ורשומים, אבל בסדר , אני מקבל את וּה, לא נדחה. אף אחד לא מנסה כאן לדחות, אנחנו נדון בכל הנושאים שצריך.

מר גלעד?:

אני רואה שאלי לוי לא הגיע, אולי נדון קודם בנושא של דיור בר השגה?

מר לייבה - מנכ''ל העיריית

ישנה מירית.

,/, : שי . ץק

ליל תל ופד

7 + אביבעוצא

7 '181019 יריית תל-אביב-יפו

ל

* = %

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-4-

9 הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

יש לנו את הנושא של חהקצאת מקרקעין, אני מבקש להציג את הדברים.

גב' איב בסן:

יש לנו נושא של הקצאה של מרכז יום לנכים של איליץץ.

ב-1.2.2009 הנהלת העירייה אישרה הקצאת קרקע ברתוב לאה 2-4 בנאות אפקה. היתה התנגדות של התושבים ושל הוועד. לאחר דיונים שהתקיימו הצלתנו להגיע אתם להסכמה להחליף את ההקצאה מנאות אפקה למגרש שנמצא בפנחס רוון מס' 100-102, על דעתם, ולכן אנו מבקשים לבטל את ההחלטה הקודמת ולאפשר הקצאה לעמותה הזאת- להקים שס מבנה לאנשים מבוגרים וילדים.

מר להט:

איפה זה בפנחס רוזן?

גב' איב בסן:

פנחס רוזן מס' 100-102.

פנחס רוזן ה כשאתה נוסע מרוקת, פונה ימינה בשטרית ושמאלה בפנחס רוזן.

מר להט:

איפה זה 100-102!

גב' איב בסן:

יש לי פה את המפה, אני יכולה להראות לכם את המפה.

(מציגה את המפה).

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

תבואו מוכנים.

, + -

3% תל ופד

4 אביבטועה

יז 99 > יפוס?הץ עיריית תל-אביב-יפו

+ ₪.

-

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''/ע (21/02/2010)

-5-

מר לייבה - מנבי'ל העיריית

אלי לוי גמר את דיון והוא עוד מעט יגיע, נעשה את זה לקראת הסוף.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא מאשר את זה אם אין כאן מישהו שיודע להסביר את זה.

אני בכלל לא אוהב שמעבירים,ואני אומר בכל מקרה כהערת אגב, כשהראו לי ואמרו לי, אני לא אוהב שמעבירים- עקב התנגדויות- מגרשים לבעיות טוציאליות. אני מבקש להיות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד, כי כולם רוצים שזה לא יהיה ליד הבית שלהם. אני עשיתי לי מנהג מהיום שאני ראש עיר- לא לאפשר את ההתנגדויות האלה.

מר גלעדי:

ברמה העקרונית זה נכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא ברמה העקרונית, כאשר צח מגיע לרמה מעשית ועומדים בפני אנשים,

מר גלעדי:

אני מסכים אתך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ועומדים בפני הועד ההוא והועד ההוא והוועד ההוא, וכל מיני דברים, אז מתחילה הבעיה. שם הבעיה. הבעיה היא לא ברמה העקרונית אלא ברמה המעשית. אבל אני לא רוצה להביע דעה כי לא הייתי בדיון. הדבר אושר, לפחות שאפשר יהיה להציג אותו.

מר גלעדי:

זה היה במסגרת ועדת ההתנגדויות!

גב' איב בסן:

זה היה במסגרת ההנהלה. כן. ה אחר כך עבר לוועדה.

הנושא יובא שוב בישיבה הבאה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש''/ע (21/02/2010)

-6-

0. דיור בר-השגה בתל אביב-יפו:

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אנו עוברים לנושא העיקרי של הישיבה הזאת. ישיבת ההנהלה ראויה גם אם היא תעסוק אך ורק בנושא הזה.

אני רוצה להודות לוועדה שעסקה לאורך הדרך בנושא הזה. אס תרצו, מא ימי דיור הציבורי של מדינת ישראל והדיור הציבורי של מדינת ישראל בזמנו, וה היה הנסיון הראשון מזה עשרות שנים לנטות להגדיר מחדש משהו שהוא מושג לצורך העניין ערטילאי, הוא לא אומר יותר דבר מאשר ליצור תבחינים, ליצור גדרות, ליצר הגדרה מחודשת עם נסיון להביא לידי המלצות של דרך מימושו, על כל הבעייתיות שנובעת מעצם העניין של העובדה שההתמודדות הואת היא התמודדות שאני קורא לה ברמה של מדינת ישראל- התמודדות מאוד לוקאלית, על טריטוריה מאוד קטנה יחסית, שהיא העיר תל אביב-יפו.

מדינת ישראל כמדינה לא הגדירה שראוי לעסוק בנושא שנקרא דיור בר השגה. מדינת ישראל כמדינה לא עוסקת בנושא הזה בעשוריס האחרונים. כל מה שנותר וה איושהו שריד של הדיור הסוציאלי ולא דיור במושגים של דיור בר השגה. ופה יש נסיון שיכול להיות שהוא גס יאומץ בעתיד , ומתוך הנסיון לומדים שהדבר הוא גס מסובך, הוא לא פשוט. ואני מודה לכל מי שעטק בו והריס את הכפפה, אנשי הוועדה, אנשי הציבור, אנשי המקצוע שהשתתפו, אנשי מינהל הנדסה, ובואו נשמע ונראה.

ראיתי כבר כותרות היום בעתון.

מר גלעדי:

כן. אבל זה לא אני.

מר להט:

במקרה.

מר גלעדי:

במקרה.

אחרי מה שרון אמר, למעשה וה פעם ראשונה נסיון להתמודד באופן מציאותי וריאלי בנושא של פתרונות דיור לזוגות צעירים בעיר תל-אביב או דיור בר השגה. אין ספק שהעיר תל-אביב יפו במהלך השנים האחרונות הפכה להיות אבן שואבת לאוכלוסיות רבות ומגוונות שרוצות לבוא

ל תל

רביב

ג ל 0015 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-7-

ולהתגורר בעיר תל-אביב יפו, וכל וה נעשה לא רק בהיבט של הדיור, אלא תל-אביב הפכה להיות למעשה מרכז הקוסמוס הפוליטי, הארגוני, המציאותי של ארץ ישראל או של מדינת ישראל, שאליה למעשה באים כמעט מכל קצות הקשת של מדינת ישראל- כדי לרצות לבוא ולגור בעיר תל-

אביב-יפו, ולא רק בפריפריה הקרובה של תל-אביב. לאור זאת ישנו הוינוק במחירי הדירות והמחירים גואים ועולים ומאמיריס, וקשה מאוד לאוכלוסיה- לזוגות הצעירים שמתגורריס בעיר ורוצים לקבוע את משכנס בתוך העיר תל-אביב-יפו להגיע לקורת גג ראויה במחיר סביר בעיר תל-אביב.

אני מצטרף שוב לברכות לצוות- ראשית לאלה שהיו לצידי-גם הגבי יעל דיין בקדנציה הקודמת, גס מר פאר ויסנר ברמה הציבורית-הפוליטית, ולצוותיס המקצועיים שליוו אותנו, החל ממהנדסי העיר וצוותי תכנון ארוך טווח, כלכלניס ושאר כל העושים במלאכה.

זו פעם ראשונה, כפי שאמרתי, של התמודדות שמשלבת למעשה אנשי ציבור, יחד עם אנשי אקדמיה, יחד עס אנשי מקצוע בכל הרמות, כשבסופו של דבר, בסופו של המסמך הזה אנחנו מגדירים למעשה מהו הדיור, למי מיועד הדיור בר השגה ומהו הדיור בר השגה, ואיך אנו רוצים לראות אותו כשהוא משתלב בעיר תל-אביב-יפו על כל גווניה. כלומר, הן בדרום, הן במרכו והן בצפון, שלא יהיה אזור אחד רק של צעירים, אלא לנסות ולשלב את וה במספר מקומות בעיר, כאשר בכל מקום יהיו הכלים שאנו נתמודד אתם כדי לאפשר את הנושא של כניסה של משפחות צעירים וזוגות צעירים לעיר.

ישנו הנושא של דיור בר השגה בשכירות, שלאחר מכן הצוות המקצועי יכנס לקריטריונים, וישנו הנושא של דיור בר השגה ברכישה, שגם בו יש קריטריונים- שזה לא יותר מ-30% מההכנסה הפנויה להחזר משכנתא, ובשכירות זה 25%. כשבסופו של דבר למעשה ההליך הוא ליצור איושהו כיוון- שברור וידוע לכל, גט בכלים התכנוניים, גם בכלים הכלכליים, גס בנושא של הקצאת הקרקעות- בנושא של פתרונות דיור לצעירים.

מינהל מקרקעי ישראל הוא אחד מהשחקניס הבולטים בנושא של פתרונות הדיור, היות שחלק גדול מתוך הקרקעות מוחזקיס היום כאבן שאין לה הופכין על ידי מינהל מקרקעי ישראל, רובם נמצאים בדרום מורח העיר ובדרוס העיר- שם ממילא המחיריט הס מחירים של דיור בר השגה היום, בשלבים האלה, ושם אפשר למעשה ליצור תפנית די גדולה ומספר רב של יחידות דיור בנושא של פתרונות דיור לצעירים ולזוגות צעירים.

הנושא השני הוא הנושא שעל פי תכנית בניין עיר, בשנת 2004 דורון המציא את המושג דיור בר-

השגה. זה לא איה מושג שהיום התחיל, הוא הטביע את המושג הזה כבר בשנת 2004 בעת הדיון על האזור שנקרא- מערב העיר, צפון מערב העיר- שם כבר בתכנית בנין עיר הכנסנו את הנושא של דיור בר-השגה וקבענו, אני לא זוכר כמה, אבל % יחידות דיור,

+

יר תל שד

: + אביבטושה

ק 2

*פ1101 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-8-

מר ויסנר:

07

מר גלעדי:

יוקצו לצורך הנושא הזה, כאשר אצ עוד לא ידענו בדיוק מה זּה, אבל דורון אמר-בואו נטביע את זה ולאתר מכן לעבד את הנושא כדי להביא אותו לידי מימוש.

יש מספר מסקנות שלאחר מכן נגיע לדיון אתן ונקבל החלטות איך אנו מקדמים את זה.

אני מציע שהצוות המקצועי יפרוס את התכנית יותר לעומק.

גב' תמי גבריאלי:

שמי תמי גבריאלי, ואני מנהלת יחידת תכנון אסטרטגי.

כנקודת המוצא לכל העבודה הזאת אנו למעשה נשענים גם על מדיניות התכנית האסטרטגית לתל-

אביב שאושרה לפני מספר שנים, ואשר קבעה שצריך למצוא דרך לפתח את תל-אביב כעיר אטרקטיבית למגורים, עיר לכל החיים ועיר שמקדמת שוויון הודמנויות וצמצום פערים. למעשה, כשקיבלנו את המשימה להתתיל לחשוב באמת על המשמעויות הקונקרטיות של דיור בר-השגה, הנושא חתיישב מאוד על רקע הקווים האסטרטגיים של פיתוח העיר.

כפי שאמר ארנון, הוועדה הציבורית שליוותה את העבודה הזאת התכנסה במשך כ-7 או 8 פגישות במהלך 2008 בעיקר, כלומר עיקר חעבודה הסתיים כבר לפני שנה ויותר. את העבודה ליוו וריכזו -

עזּרו לנו שני יועצים חיצוניים שנמצאים אתנו פה- דייר אמילי סילברמן מהטכניון- מהמרכז לחקר עיר ואזור, ואהוד פסטרנק- כלכלן, והם ישתלבו גם בהצגה שאנו נציג כאן עכשיו.

אנחנו לא יכוליסם לחשוב על הנושא הזה בלי שנסתכל מסביב ונראה מה קורה בעולם בתחום הזה, עם כל הידיעה של ההבדלים המאוד גדולים, ואני מבקשת מהגבי אמילי שתגיד כמה מילים על הנסיון העולמי, גם לאור העובדה שהיא חזרה כרגע מסיור בנושא הזה בארהייב.

דייר אמילי סילברמן:

ההערה הראשונה, כאשר מסתכלים במדינות בעולם המערבי רואים שבעשור האחרון יש קפיצה של מדינות רבות לנושא של דיור בהישג יד, במיוחד כאתוז מכל בנייה חדשה של יזמים. ולרוב הנושא הזה בא ומתחיל לא מרמת המדינה אלא מרמת העיר. אנו רואים מאוד חזק את הערים המרכזיות כמי שמנסות ראשונות, ולמה! לא רק מהטעמים החברתיים שתשוב שצעירים האלה יגורו בעיר אלא מהסיבה שהם מרגישים שזצו מדיניות כלכלית נכונה לעיר- שתהיה תמיד שכבה של אנשים במעמד הבינוני, ולפעמים עליות במחירי דירות מובילות להוצאת אותם אנשים. אנו רואים את זה בארהייב בניו-יורק, בקליפורניה, בבוסטון, בשיקאגו, באנגליה- מאוד חזק בלונדון, ואתם

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

-9-

רואים כאן על גבי השקף את הרשימה.באנגליה הס מגיעים לחיוב של בין 35% ל-50% דיור בהישג יד מכל בנייה חדשה, מכל מה שעושה יוּס. בקנדה זה 25% אבל לא בכל המדינה אלא רק בשתי הערים- טורנטו וונקובר. בצרפת- בכל המדינה 20% דיור בהישג יד, לא רק מהחדש אלא בסהייכ מכל מה שקיים- כל אזור ואזור חייב להגיע לעד 20% דיור בהישג יד. בספרד המספרים הס די מדהימים, הס מגיעים ל-65% דיור בהישג יד מבנייה חדשה, גה בא מתרבות ומסורתת סוציאליסטית חזקה מאוד וגם צורך מאוד חזק ברכישה של בתים. בהולנד ובאירלנד- כל המדינה % דיור בהישג יד.

תמי ביקשה שאשלב כמה תמונות. תל-אביב באמת היתה חלוצה שהתחילה את העבודה הזאת על דיור בהישג יד בעיר וזה לא מפתיע, כעיר המרכוּית- המובילה את התחוט, כעיר החיה, כעיר התוססת במדינה. אבל היום יש גם גורמים נוספים במדינה שמתחבריס ומתחבריס חזק לנושא.

בסיור שעשינו עכשיו למעורבות המגזר הפרטי בדיור בהישג יד, גס המגזר הפרטי למטרות רוות וגם שלא למטרות רווח- השתלבו גם נציג משרד האוצר, נציג בנק הפועלים, נציג התאחדות הקבלנים, והרבה אנשי אקדמיה ועמותות לשינוי חברתי.

כאן אתם רואים תמונה בה אנו עומדים מול בניין בהארלס- שקודם כל היה די ריק. זה בניין שנבנה על ידי יוּס יהודי, פה אנו מדברים עס איש הצוות שלו שהוא ישראלי, והוא מסביר למה אדט קונה את הדירה הזאת שעולה 3.2 מליון דולר, באותו בניין עס מישהו שקונה ב-200,000 דולר. ההסבר הוא שזה כלכלי גס לעיר לעשות דבר כזה. גם הבניין שאתם רואים כאן הוא בניין שפותח על ידי יזם יהודי- מלא רצון לבוא ולעזור לנו. כלומר, אני לומדת מהסיור הזה שאם אנחנו נצליח לזהות גס פרוייקטים של 0778 11ע, גם כשאנו לא יודעים את כל התשובות בדיוק- איך הדברים יתקיימו, יש לנו גס במי להעזר בביצוע העבודות.

גב' תמי גבריאלי:

אני חוזרת לעבודה שאנו עשינו. למעשה נקודת המוצא היתה-איך מנסים להגיע לאיזהשהן המלצות בנושא הזה, כשאנחנו יודעיסם שהאפשרויות העומדות בפני העירייה הן מאוד מצומצמות, והכלים העומדים לרשותנו הס יחסית מעטים. ובאמת העבודה הואת מנסה להצביע על כמה אפשרויות פעולה במסגרת הכלים הקיימים היום, ולכן אפשר להגיד שיש פה והירות מסוימת וצמצום באופי ההמלצות- בהתאם לכלים הקיימים היום.

הרציונאל: אנו חושבים שהעיסוק בדיור בהישג יד הוא חשוב גס עבור תושבי העיר, גס עבור העיר עצמה, וה חשוב לציין, שעיר שיש בה פערים גדולים בין אזורים ושיש בה שכונות מגורים מקוטבות היא עיר פחות איכותית, ואחת המטרות היא לנסות לייצר מגוון גדול יותר של תושבים בתוך אותן שכונות ולאפשר להקטין את הפערים למעשה בין אזורים שונים בעיר. גס ברמה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-10-

הארצית העניין של דיור בהישג יד כבר הוזכר בתמ'ייא 35 שאושרה לפני מספר שנים, התמ"א דורשת לשלב דיור בהישג יד כאחד מהתנאים לתכניות חדשות. היא לא קובעת כלים, היא לא קובעת איך עושים את זה, אבל האמירה נמצאת כבר גס בתכניות הארציות.

מר סולר:

למה יש דגש על משפתות עם ילדיםז זה חזר בדוייח שקראתי אותו.

גב' תמי גבריאלי:

ה מתחבר לשקף הבא-שבו אני אציג מה קבעה הוועדה הציבורית שהתכנסה לגבי הקריטריונים לדיור בהישג יד.

מבחינה עירונית, אחת המטרות היא שהעיר תהיה בעל אוכלוסיה מגוונת, ושמשפחות עם ילדים יוכלו להשאר בעיר לטווח יותר ארוך, וזה בניגוד למגמה שהיתה, שהיום הרבה פחות חזקה, של יציאה החוצה של משפחות עס ילדים בגלל סיבות שונות- שחלקן קשורות לנושא הדיור,אבל לא רק.

הוועדה הגדירה מה זה דיור בהישג יד כמוביל של העבודה, כלומר היה חשוב מאוד להגדיר על מה אנו מדברים בעצם, כי תמיד השאלה היא מה גה דיור בהישג יד. הגדרנו שדיור בהישג יד בהקשר לעבודה הזאת ה דיור שמיועד לאוכלוטיה שההוצאות על הדיור שלה הן 25% על שכר דירה ו-

% על החזר הלוואות לרכישה, כלומר עד עשירון שביעי.

הגדרנו מה זה דיור בהישג יד בהשכרה בטוחה, ואתם תראו אחר כך שוה למעשה אחד הדברים שאנחנו מציעים. אלה דירות של 80 מ"ר ברוטו ששכר הדירה עליהן יהיה לא יותר מכ-2,800 שח לחודש, אנו מדברים על המונחים של לפני כשנה וחצי- שאג נעשה הניתוח הזה,

מר ויסנר:

צריך להוסיף 25%.

גב' תמי גבריאלי:

לא.

מר לייבת:

זה פונקציה של הכנסה.

0

* 6% 00197 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתארלך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 11-

קריאת:

זה אחוו מההכנסה.

גב' תמי גבריאלי:

והוועדה הגדירה מהי אוכלוטית היעד שתוכל להיות זכאית על פי קריטריונים, ואתם יכולים

לראות אותם: תושבי תל-אביב לפחות 3 שנים, הכנסה עד משכורת ממוצעת, ללא בעלות על דירה

אחרת, וכ-70% דירות למשפחות עם ילדים. ואת היתה ההחלטה למעשה של הוועדה הציבורית.

מר אהוד פסטרנק:

כאן אנו ניסינו להסביר קצת את המושג של דיור בהישג יד.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

מי וה אנחנו?

גב' תמי גבריאלי:

הצוות המקצועי.

מר אהוד פסטרנק:

שמי אהוד פסטרנק- אני כלכלן, ואני ואמילי הינו היועצים החיצוניים של הוועדה שהוקמה, אמילי לנושא דיור בהישג יד, אני לנושא הכלכלי.

העבודה הזאת מנסה להבהיר קצת את המושג של דיור בהישג יד כי המושג הזה לא תמיד ברור.

מה שאנו מנסים לעשות בטבלה הזאת, במפה שאנו מציגים כאן שאני מקווה שהיא מספיק ברורה, ניסינו להצליב בין שכר דירה/מחירי דירות ממוצעיס ברבעיס שונים של תל-אביב לבין הכנטה ממוצעת נטו של משק בית, ולראות מי יכול להרשות לעצמו לגור איפה. התוצאה של ההצלבה הזאת בעצם מראה שיש דיור בהישג יד בתל-אביב, אלא שהוא נמצא ברבעיס הדרומיים של תל-אביב, שהם רבעים שבהם העדפות הדיור של האוכלוסיה , ואני מנסה להגיד את זוה בעדינות, לא מכוונים לאזורים האלה, ולעומת ואת האזורים שמבוקשים, האזורים הצפוניים הס האזורים שבהם יכולה לבוא אוכלוסיה יותר עמידה. ה מראה שלמעשה הבעיה של דיור בהישג יד היא לא בעיה של חסך בסוג של דירות, אלא היא בעיה של אי שיוויון חברתי-כלכלי במרחב.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

פיוור אוכלוסיה.

; תל

"5 אביבצת ,

"59019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 12 -

מר אהוד פסטרנק:

הבעיה היא בעצם בשני דברים: באזורים העמידיס יותר- לתת אפשרות לאוכלוסיות בעלות יכולת תשלום נמוכה יותר להכנס, והפוך- באזורים החלשים יותר ליצור מצב של התחדשות עירונית וחברתית, כך שאוכלוסיות שהיום לא רוצות לגור באותם אזורים תרצנה לגור באותם אזורים ותהפוכנה את האזורים האלה ואת מלאי הקרקע הזה למלאי קרקע שניתן לנצל אותו במרחב העירוני. התוצאה של הניתוח הזה היתה שלמעשה ההמלצה שלנו התחלקה ל-2: היא אמרה שבאזורי הביקוש, קרי האזורים הצפוניים של העיר הדיור יהיה דיור בשכירות לתקופה קצובה, ותכף אנו נסביר איך ניסינו להשיג את זה, ולעומת ואת באזורים הדרומיים הדיור יהיה דיור בבעלות, בעיקר על קרקעות ציבוריות שבהן אנו ננסה למשוך אוכלוסיות שכרגע לא רוצות להגיע לשם, על ידי כל מיני הטבות והקלות שיתנו להן ועל ידי כך ליצור שס את ההתחדשות העירונית והחברתית - שתאפשר לאזורים האלה להפוך לאזורים מבוקשים.

גב' תמי גבריאלי:

למעשה אנחנו הגדרנו 4 תחומים שבהם יש המלצות בעבודה הזאת :

אנחנו מדברים על דבייי בהשכרה בטוחה. אהוד כבר התחיל להסביר את זּה, ואנו תכף נראה את המודל שעליו אנחנו מדברים, שהוא מודל שיחול לפי ההמלצה הזאת- באזורים של מרכז וצפון העיר בעיקר.

אנו מדבריט על דבייי בקרקע עירונית, אנחנו נפרט על מה מדובר. הקרקע העירונית היא מאוד מוגבלת, אין לנו הרבה קרקעות עירוניות שניתן לבנות עליהן מגורים, ואנחנו חושבים שצריך למצוא מספר 5112155 0/4585 ולקדם בקרקע עירונית גם, למרות מיעוט ההיצע.

אנו מדברים על דבייי על קרקע- בעיקר של מינהל מקרקעי ישראל, בדרום העיר, בעיקר ביפו, במזרת יפו, ושם בעיקר למכירה.

ואמצעי נוסף שהוא סיוע לסטודנטים, יש לנו הצעה שהיא יכולה להיות מאוד קלה לביצוע ויכולה לעודר סטודנטים ללכת ולשכור דירות באזורים שאנו חושבים שהם יכולים לתרום להם, בעיקר בדרום העיר.

אלה ארבעת הנושאים העיקריים. יש סוגיות מיוחדות שאתם יכולים לראות פה על גבי השקף, בעיקר הסוגיות של דיור בהשג יד לתושבי יפו הערבים שנחקרת עכשיו בנפרד כהמשך לעבודה הזּאת. יש שולחן עגול, תהליך שלם שנעשה במישלמה בראשות מנכ"ל המישלמה, ואנחנו חושבים שצריך לייעד בסוף התהליך הּה- דיון מיוחד לנושא הזה, ולכן אנו לא מציגיים אותו כרגע.

בגדול, כמו שאהוד הזכיר, אנחנו רואים יתרון גדול בהמלצה על דיור בעיקר להשכרה במרכז ובצפון, והסיבה היא בעיקר כי שס ניתן לאפשר לאוכלוסיה יותר גדולה ויותר מגוונת להנות

לתל 3%

ה

"09019 עִיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 13-

ממגוריסם בתל-אביב לתקופות מוגבלות ולא לייצר הזדמנות בעצם לרווח מאוד גדול לאוכלוסיה מאוד קטנה מדירות בהישג יד למכירה באזורים שבהם הביקוש גבוה וערכי הנדליין מאוד גבוהים. ואנחנו מציעים בהשכרה בטוחה- חוזה מתחדש במשך 5 שנים, ותכף נכנס למודל הזה של דיור להשכרה במרכז וצפון העיר. זו המשבצת הראשונה ואני מבקשת מאהוד להטביר את המודל הזה.

מר אהוד פסטרנק:

ההתחלה של העבודה דיברה על קרקעות ציבוריות, בעיקר קרקעות העירייה. כשהסתבר שקרקעות העירייה הן גס מועטות וגם מתכלות, ברור שהפתרון של דיור בהישג יד על קרקעות העירייה לא יכול לעמוד לעצמו, כי הוא לא יכול- לא להשפיע על השוק ולא לתת מספיק קרקע.

הפתרון הבא שעלה, היה דיור מכיל. דיור מכיל- אמילי כבר דיברה עליו, וּה דבר שעושים אותו בחו'יל, והוא בא ובתוקף חוק ותקנות קובע שאם תכנית חדשה מסוימת מציעה כך וכך יחידות דיור, בתוקף החוק- אחוו מסוים מאותן יחידוות דיור צריך להיות דיור בהישג יד.

מר גלעדי:

כמו במערב העיר.

מר אהוד פסטרנק:

אותן יחידות דיור בהישג יד עוברות לרשותה של הרשות המקומית- שמשתמשת בהן על פי המדיניות שיש לה לגבי דיור בהישג יד. הסתבר לנו שבאר פתרון כזה הוא בלתי אפשרי מבחינה חוקית,

גב' אמילי סילברמן:

בתל-אביב אתה לא יכול.

מר אהוד פסטרנק:

אני לא יודע אס זה אפשרי בחיפה, כלומר זה בעייתי. הייעו\ המשפטי אמר שזה לא פתרון שאפשרי. ואז היה ברור לגמרי שאם לא נגייס את הקרקע הפרטית לדיור בהישג יד לא נוכל ליצור כמויות משמעותיות של דיור בהישג יד שיהיו אפקטיביים בשוק, ולכן הפתרון בא ואמר: במקום להכריח, ניצור מנגנון מפצה שיצור תנאים שיהפכו את הדיור בהישג יד ליּס פרטי לכדאי. קרי, מה בעצם אני אומר ליום פרטי באזורים הצפוניים! אני אומר לו: תבנה דירה, תשכיר אותה לתקופה קצובה, 10, 15, 20, אנחנו בסוף הגענו ל-10 אבל אני כרגע לא רוצה להכנס לפרט הזה,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 14-

ובסוף התקופה הואת תוכל למכור את הדירה הזו בשוק החופשי. ליוּם, כלפי הרווח שהוא היה מקבל אם הוא היה מוכר את אותה דירה בשוק החופשי עם היבנותה, נגרמת הפחתה של הרוות

שנובעת משני דברים: א.כי הוא דוחה את המכירה של הדירה על ציר הזמן.ב. כי בתקופה שהוא

דוחה אני אומר לו להשכיר את הדירה בשכר דירה מופחת שאינו יוצר כדאיות כלכלית.

מר זמיר:

יש לי שאלה בענין הזה.

מר אהוד פסטרנק:

עוד לא סייימתי להגיד מה הפטנט. הפטנט הוא כמובן לבוא ולומר לו- או.קיי, אס אתה תסכים להתגייס, ואנו מדברים על מודל וולנטרי, לא על מודל כפוי, כי החוק לא עומד לרשותנו בשלב הוה, אבל אס אתה תסכים להתגייס לדבר הזה העיר תהיה מוכנה לתת לך וכויות בנייה, שיפצו אותך על הדחייה שנגרמת לך. ועוד דבר אמרנו, שגם הוא פתוח לדיון, העיר מצידה על הזכויות הנוספות- לא תגבה היטל השבחה. או במילים אחרות, את היטל ההשבחה היא תשקיע בדיור בהישג היד, על הזכויות הנוספות בלבד, כי אחרת אנחנו מכפילים.

גב' להבי:

איך אנו נותנים זכויות נוספות במסגרת תבייע קיימת!

גב' תמי גבריאלי:

לא. מדובר רק על תכניות חדשות.

גב' לחבי:

בתכנית חדשה את לא יכולה להגדיר מהתחלה שזו אחת המטלות בתבייע והוז אם רק בתכניות חדשות, או רק בתכניות חדשות, הכל פתות לכל הגדרה שאנו רוצים בתכנית חדשה.

גב' תמי גבריאלי:

מה שאנחנו מבינים , שה לא ניתן בלי ּח.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתארליך ז' אדר תשי'ע (21/02/2010)

- 15-

מר אחוד פשטרנק:

אנחנו מבינים שאי אפשר לבוא ליום בתכנית חדשה ולהגיד לו- נאשר לך את התכנית בתנאי

שאתה 3% מיחידות הדיור בפרוייקט הוה אתה תמכור/ תשכיר בתנאים שאנחנו נקבע לך.

גב' להבי:

למה אני יכולה להגיד לו- תן לי גן ילדים ולא תן לי 5 יחידות דבייין

מר אהוד פסטרנק:

הויכוח שלך הוא לא איתי, הויכוח שלך הוא עס יועצים משפטיים. הפתרון שבא ואומר, תשמע,

אתה חייב בתוקף תקנה שהרשות קובעת הוא פתרון שתמיד פתוח. נוקקנו לפתרון של הפיצוי כל נאמר לנו שהפתרון הזה הוא לא ישים מבחינה חוקית, הוא מחייב שינויי חקיקה שלא סביר שהעירייה תצליח להעביר אותם, חקיקה בכנסת, לא בעיר.

מר זמיר:

יש לי שאלה: בסופו של דבר , פוטנציאל הבנייה בעיר יום אחד יניע למיצוי. ואו בכל פרוייקט כזה

שקידמנו קיבלנו דירה שתושכר במחירים נוחים ל-10 שנים ואז היא נעלמת כלא היתה. כלומר, במובן מסוים ה פלסתר לעשור שאחריו כאילו לא עשינו כלום.

גב' לחבי:

אנחנו מייצרים מלאי מתחלף ומתכלה.

מר אהוד פסטרנק:

לטווח הארוך אני יכול להגיד שאתה צודק, אבל וה לא בהכרח כך, כי כאשר אני מסתכל על העיר

לאורך השנים, אז פעם היו בונים בצפיפויות מסוימות, והיום באים באותם אזורים וקובעים בהם צפיפויות חדשות, הרבה יותר גבוהות. ההנחה היא שהעיר לא תפסיק יום אחד לבנות וזהו זה, אלא שבנייה בעיר תהיה כל הזמן ובמטגרת תוספות הבנייה האלה,

מר זמיר:

אני לא מקבל את ההנחה הזאת. בערים אחרות בעולם בסוף הגיעו למיצוי.

"0019 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 16 -

מר אחוד פסטרנק:

אני לא מכיר.

מר זמיר:

אתה מגיע לאיזושהי נקודת מכסימוס ואתה לא יכול.

גב' אמילי סילברמן:

ואז אתה מתחיל למחזר את הדירות .

מר אחוד פסטרנק:

אז אני ממחזר דירות.

גב' לחבי:

אתה לא ממחזר את מה שמותר למכור אחרי 10 שנים, אתה לא יכול למחזר את וּה.

מר גלעדי:

תעשה סיבוב בעולם.

גב' אמילי סילברמן:

אסף, עוד תשובה לשאלה היא- שזו שאלה של תעוזה פוליטית. כלומר, אנחנו התחלנו את העבודה הואת, תסלחו לי אס אתּם לא מסכימים איתי אבל אנחנו התחלנו את העבודה הזאת לפני שנתיים והיה הרבה פחות דיבור באר על הנושא הזה של דיור בהישג יד. היום ירושלים עומדת לחוקק חקיקה ברמת הרשות המקומית- שהיא תחייב, או כך היא לפחות מצהירה, 20% דיור בהישג יד מבנייה חדשה באזוריט מסוימים. זה ירושלים. ירושלים היא עיר אחרת.

מר זמיר:

זה נהדר בעיני אס אתה מוצא קונסטלציה שבה הפתרון שיצרת הוא פתרון ארוך טווח, 7208 אמ/ם. אז זה נהדר. אבל פה זה הולך ולא חוזר אחרי 10 שנים.

מר אחוד פסטרנק:

ארוך טווח -1/י₪ 008 אין דבר כזה. יש ארוך טווח.

- ,*

/

:לצ תל ופד

2 ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 17 -

מר גלעדי:

העלית נקודה נכונה, נעלה את זה בדיון.

מר אהוד פסטרנק:

זה הפתרון שאנחנו הצענו.

עוד נקודה- לגבי משך התקופה: הפיצוי ברובעי העיר הצפוניים לתקופה של 10 שנים הוא בסביבות, קצת פחות אבל אני מעגל את זה, על כל מייר של דיור בהישג יד - 1/2 מ"ר של פיצוי.

אם אני עובר ל-15 ו-20 שנה אני עובר לפיצוי שהוא פחות או יותר 1 ל-1 או 1 ל-1.5, וכאן

מתעוררת כמובן השאלה- באיזו מידה האצור יכול לשאת עומסים כאלה של בנייה, של אוכלוסיה, של שרותים וכוי וכוי.

גב' להבי:

אתה כבר מייצר פרוייקטים של פינוי-בינוי עס ה-1 ל-1.5.

מר אהוד פסטרנק:

אני לא הצעתי פרוייקטי פינוי בינול.

גב' לחבי:

זה אותם מכפילים שמבקשים ברמת אביב על פינוי בינוי, וזה נשאר 2708 08 בידי התושבים,

גב' תמי גבריאלי:

איך!

גב' להבי:

זה 1 ועוד 1/2. וה האחד שקיים ועוד 1.5.

מר אהוד פסטרנק :

לא האחד שקיים. אחד שאני בונה דיור בהישג יד, אחד חדש, ועל האחד חדש הזה עוד 1/2 חדש.

מר לייבה- מנכ'יל העירייה:

זה רק על הדיור בר השגה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 18-

מר אהוד פסטרנק:

על כל מ'ייר של דיור בהישג יד אני צריך לתת 1/2 מ"ר. וה לא דומה, וה לא מדדים שדומיס לפינוי בינוי.

בסופו של דבר ההמלצה היתה ללכת על ה-10 שנים כי זה יוצר את הפיצוי שהוא בגבולות הסביר על פי ההערכות של גורמי התכנון בעיר. אני יכול להגיד שעכשיו, במסגרת תכנית המתאר, העניין הוה נבחן כדי לשלב אותו או לנסות לשלב אותו בתכנית המתאר, ושם נבחנים כל ההיבטים של העומסים הנוטפיס האלה שקשורים, כמו שאמרתי, לצפיפות אוכלוסיה, לחנייה,לתחבורה ולשרותיס ציבוריים וליתר הדברים-כאלה ואחרים. על כל פנים, וה המודל שאנחנו מציעים. אתט יכולים לראות את מקדמי הפיצוי בטבלה למטה, בחתך של רבעים, אנחנו עבדנו בחתך של רבעים, אפשר כמובן לחלק את וה לאזורים קטנים יותר. ברור דבר אחד- שאנו לא רוצים ליצור מצב שבו זה יהיה פתוח למו'ימ ספציפי בין יום ועירייה פר מגרש, כי ּה פתוח לכל מיני תופעות שנראות לנו לא רצויות, במקום זה אנחנו רוצים להציב רף- שעל פי הערכתנו מבחינה כלכלית הוא סביר, יזום שירצה- ישתה את המים, יוּם שלא ירצה- לא יקבל את הזכויות הנוספות,

גב' תמי גבריאלי:

איפה שאנחנו נמצאים מבחינת הנושא הזה היום, מצד אחד אנחנו מנסיט להגיע בתכנית המתאר לאמירות יותר מכלילות-שתקבענה איפה ניתן לעשות ואיפה לא, ומצד שני אנחנו מתמודדים בשוטף. אתם מכירים את וּה כחברי וועדה בהרבה מאוד פרוייקטים שנמצאיט בדרך, ובעצט כהגע יש חוטר בהירות מה אפשר לדרוש בנושא דיור בהישג יד. יש לנו רשימה לא קטנה של פרוייקטים שנמצאים בעצם על השולחן עכשיו.

הנושא הבא, אס אתם זוכרים את המשבצות הראשונות, הוא דיור בהישג יד בקרקע עירונית. כפי שאמרתי, אין הרבה קרקע עירונית זמינה ומתאימה למטרה הזאת, אנחנו חושבים והמלצנו לעשות למעשה אולי 211,071 אחד או שניים ולקדם באמת פרוייקטים, אולי לא גדולים אבל משמעותיים לחיזוק האזורים שהם נמצאים בהם. אחד מהם לדוגמא זה המגרש העירוני בשכונת שפירא- שיש בו תכנית מאושרת כבר שנים רבות, ושניתן לקדם בה פרוייקט שיהווה מנוף לחיזוק כל האזור, מה שנקרא- גני שפירא, אני מניחה שרובכם *ודעים על מה מדובר. דוגמא נוספת, במסגרת תכנון צפון מערב תל-אביב, תכנית 3700 נכנסו מספר דרישות בתכנית, שלמעשה תבאנה, כשהתכנית תהיה בשלב ישום,לקידום דיור בהישג יד בתוך השטח של התכנית. אנחנו מדברים על תכנית גדולה מאוד, כ-10,000 יחידות דיור. והדבר הכי מובהק זה מגרש עירוני, שאני לא זוכרת בדיוק את השטח שלו, אבל שניתן לבנות בו 360 יחידות דיור, שתהינה כולן דירות בהישג יד להשכרה בטוחה או בכל דרך אחרת שתיקבע אצ. ומעבר למגרש הזה שיהיה כולו דירות בהגדרה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 19-

של דירות בהישג יד,התכנית גס כוללת סידרה של הנחיות לגבי חלוקה של דירות גדולות לדירות יותר קטנות. כלומר, התכנית התחילה אחרת ובשנה האחרונה נעשו שינויים שלמעשה מקדמים אותה להיות תכנית שהיא כוללת יותר דיור בהישג יד, אבל במגוון. גס הדירות במגרש העירוני,גם אפשרות לחלק דירות, גאת אומרת שחלק מהדירות תהינה קטנות ותאפשרנה מגוון יותר גדול של אוכלוסיה, ותמריץ להקמת דירות קטנות באפשרויות שונות, לא נכנס לה כרגע. התכנית הזאת עברה דיונים די נרתביס במועצה הארצית והגיעה למגוון די גדול שיתן משהו כמו 20% ממספר הדירות המתוכננות- שתהינה בסוגיס שונים של דיור בהישג יד.

זה לגבי תכנית 3700. ויש עוד מספר אפשרויות לקדם דיור בהישג יד במגרשים עירוניים,אבל וה

הכל תלוי בקבלת החלטות לגבי וּה.

הסוג השלישי- שהוא באמת אולי הכי משמעותי מבחינת קידום דיור בהישג יד בתל-אביב הוא השטחים שנמצאים ברובם בבעלות מנהל מקרקעי ישראל וברובס באוור דרום דרום-מזרח, בדגש עס מזרת יפו. יש אזורים שלמים עס תכניות מאושרות מזה שנים רבות, מי שמכיר- נס לגוליס, ואזור מתחם הגדנייע, ומכבי יפו. חלק גדול מהשטחים הס בבעלות המינהל, עם פוטנציאל לאלפי יחידות דיור חדשות.

מר גלעדי:

גס בוק ומעייצ שלא רחוקים משם.

גב' תמי גבריאלי:

כן.

שלמעשה רובן מתעכבות בגלל שיקולים של המינהל, בגלל חוסר הרצון להכנט להשקעה בפינויים וחוסר כלכליות של פיתוח השטחים האלה, ואם תימצא דרך לקדם שם את יישום התכניות האלה אנחנו נקבל הרבה מאוד דירות בהישג יד בתל-אביב בלי לחפש כל מיני רעיונות כאלה כמו שהצגנו פה.

הנושא האחרון למעשה הוא החשיבה על איך מעודדים סטודנטים לבוא ולגור באזורים הדרומיים של העיר, ואנו חשבנו שחשוב לתת דגש על אזור התחנה המרכזית. הרעיון הוא יחסית מאוד פשוט: לתת מלגות לימודים לסטודנטים בדרום ובמזרח, באזורים שיוגדרו, בתנאי שישכרו דירות באזורים האלה. זה עניין של החלטה. בכל מקרה יש מנגנון של מתן מלגות לסטודנטים, ואנחנו מציעים לכוון אותו לנושא של דיור בדרום העיר.

בנושא האוכלוסיה הערבית, כמו שאמרתי, אנחנו לא נכנס לוּה כרגע, צריך יהיה לייחד דיון מיוחד לאוכלוסיה הזאת, כי הצרכים שלה שונים, כי היא מרוכות ביפו והיא צריכה לחפש את פתרונות המגורים שלה באזור שבו היא גרה. פועלת היום וועדה שעוסקת בעניין הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-20-

לסיכום : וה באמת ירייה ראשונה בכיוון הוּה, עס כל המגבלות שאנחנו לקחנו על עצמנו- שלא להציע שינויי חקיקה ולא להציע דברים שלא ניתן ליישם. אני מניחה שהיום אפשר כבר לעשות את הצעד הבא של החשיבה בתחוט הזה.

אנחנו מציעים אישור עקרוני לכיוונים האלה והפיכתם לברי יישום על ידי בניית הצעה להקמת מנגנון עירוני שיקדם את העניין.

מר גלעדי:

דרך חברה עירונית.

גב' תמי גבריאלי:

אנחנו מדברים פה על דרך שבה צריך לבנות כדי לבחור את הזכאים, יש פה מנגנון שצריך לפעול וליישם את הדבר הוה- גם בנושא הזכאות, גם בנושא קי'וס הפרוייקטים השונים, וההנחה היא שצריך להחליט מי הגוף העירוני שיקח על עצמו באמת לקדם את נושא הדיור באופן כולל.

חסרה עוד עבודה להערכתנו על כלים פיננסיים -- שלא נכנסנו אליה בצורה מפורטת ואנו חושבים שצריך לעשות את זה. יש אולי כל מיני כלים שאנחנו לא מכירים אותם, וצריך יהיה לעשות פה עבודה נוספת כדי לחפש אותם.

הו פחות או יותר, זה מה שעשינו עד עכשיו.

גב' לב:

צריך לקחת בחשבון מוסדות חינוך. זה לא הנושא, אבל כאשר מדובר על אזורים שלמים ועל אלפי דירות.

גב' תמי גבריאלי:

או אני צריכה להבהיר: אלפי הדירות שהזכרתי הן דירות שנמצאות בתכניות, כבר הרבה מאוד

שנים - חלקן, ומוסדות הציבור, מוסדות החינוך מעוגניס בפרוגרמות שכבר קיימות. הבעיה היא שאין שס מספיק מימוש.

גב' להבי:

מה שאומרת דפנה למעשה זה בדיוק לנקודה של להכניס אוכלוסיות חזקות לאזורים מוחלשים.

ואנחנו שמים היום לב שלאזוריס מוחלשים כאלה ואחרים נכנסת אוכלוסיה חזקה, שהיא חזקה אבל היכולת הכלכלית שלה לקנות דיור היא לא חזקה, ואולי בגלל ה הס משתקעים ביפו ובצפון יפו ובשכונות כמו פלורנטין וכו'. אם אנחנו רוצים להשאיר את המשפחות, כי אנחנו אומרים

פרוטוקול ישיבת הנחלה מסי 7

מתאריץך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

-21-

שחלק מהטיפול זה משפחות, המשפחות האלה לא נשארות למרות שהן כבר נכנסו לאזורים האלה וייצרו את המנוף הגה של דיור בר השגה בדרום ובמזרת העיר, מפני שאין פתרונות חינוך למשפחות האלה ואז הן עוזבות. א+ אם אנחנו נייצר דיור בר השגה ונביא משפחות חוקות לאזורים מוחלשים ולא נייצר פתרונות שיחויקו אותן שם, אז הס לא יישארו. ואם נייצר פתרונות למשפחות חוקות כדי שיגיעו למזרת העיר, א הס יגיעו גס בלי המנופים שלנו, רק בגלל שיהיה חינוך ראוי וקהילה ראויה. זה דבר שצריך לקחת בחשבון.

אני רוצה להגיד כמה דברים :

עוד פעם, לגבי האזורים החלשים, נושא של התחזקות חברתית כלכלית, ההותחוקות החברתית כלכלית בנוסף לאלמנטים של דיור בר השגה, שזה דירות גדולות שיביאו משפחות, צריך לבסש את ה גם על עקרונות של חינוך וחיי קהילה חוקים, כי אחרת לא משנה כמה המחיר יחיה נמוך, משפחות חזקות לא יעבור לגור באזורים שלא מטפקים את המענה , וגם אם הס יעברו הס יעזבו, ואנחנו רואים את זה הרבה מאוד. ואז, שס אתה אומרת- רכישה. שס את אומרת שצריך לייצר אלמנטים של רכישה, לא של שכירות, וזה, בפרמטר שיצרתם, של תמהיל הדירות, ההליכה היתה מכיוון של דירות גדולות לכיוון של דירות קטנות. אני רוצה להעיר את תשומת לבכם שיש אזורים בעיר- שבהם יש דירות קטנות מקובעות בתבייע וצריך לעשות ההפך.

גב' תמי גבריאלי:

אני הדגשתי שעל הנושא של דירות קטנות, אנו ממליציט באזורים שבהם במשך השנים האחרונות תוכננו רק דירות גדולות. אנחנו מדברים על הצפון, על 3700, וכל התכניות הגדולות בצפון, היתה להם מגבלה.

מר גלעדי:

זה הכל תואם תכניות בנין עיר.

גב' להב?:

אני רק רוצה להוסיף חלופה- שבמקום שמותרות דירות קטנות ורק דירות קטנות של 35 מ"ר או של 53 מ"ר, שם צריך להוסיף לתמהיל דירות גדולות. כי במקום שאת יוצרת רק דירות קטנות, וזה בדרך כלל בדרום ובאזורים חלשים, שם יש רק את הדירות הקטנות, את יוצרת בנייני סלמס להשכרה.

גב' תמי גבריאלי:

זה בדיוק מה שאנחנו לא ממליצים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטי 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 22 -

גב' להבי:

אז את לא ממליצה לשלב שסם דירות גדולות!

גב' תמי גבריאלי:

אני לא ממליצה לשלב דירות להשכרה בדרוסם.

גב' להב?:

בדיוק מה שאני אומרת, אז למה לא ממליצים!

לא דירות להשכרה.

גב' אמילי סילברמן:

בדיוק כמו שאת רוצה להגיד, דירות גדולות לרכישה באזור דרום ומזרח.

גב' להבי:

נכון. וה מה שאני אומרת. אני אומרת שיש אזורים שלמים,

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

את לא מתווכחת אתה.

לא, כי היא אמרה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

היא לא אמרה. היא אמרה מה שאת אומרת ואת מתווכחת אתה.

גב' להבי:

לא, אני לא.

מר גלעדי:

זה גס תואם תכניות בניין עיר.

% תלד

אביבעג

5 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

-23-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

לא צריך להתווכח סתם.

גב' להבי:

הדבר הבא שאני רוצה לשקול וה, האם נשקל דבייי על יעוד של קרקע ציבורית, ומה העמדה שלנוז מגרשים חומים, כי יש מגרשים חומים בבעלות פרטית גס, שתקועיס בבעייתיות כזו ואחרת.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

מה זה מגרשים חומים בבעלות פרטית?

מר לייבה - מנכ"ל העירייה:

יש מעט.

מר גלעדי:

יש כמה בודדים ביפו.

מר לייבה - מנכ"ל העיריית:

בודדים. יש כל מיני מגרשים שקנו אותם בעלים פרטיים. יש כמה,לא רבים.

גב' לחבי:

אני נתקלתי בלא מעטי.

אני שואלת רק, האם אנחנו הולכים על וה.

מר לייבה - מנכ"ל העירייה:

זה לא חוקי. דבייי וה מגורים ושם אסור מגורים.

גב' לחבי:

או קיי, או זה לא חוקי.

גב' אמילי טילברמן:

כי מגורים בדיור בהישג יד עדיין לא מוגדר כשימוש ציבורי שמתאים לאזורים כאלה. זה אמור להכנס, זה אולי יכנס ברפורמה בתכנון. יש כאן נסיון.

- ל חל ד ₪

7 אביבעץ

- +

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטי 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-24-

גב' להבי:

ה באמת מחזיר אותנו לשאלת סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה והאם לא נכון להוסיף לו את הנושא של אחוז מסוים של דיור בר השגה כמטלה, כיעוד ציבורי בפרוייקטים וכבר הפקעה כתוצאה מזה. ואני נצמדת למילה שאת אמרת עכשיו- הרפורמה, ואני שואלת את עצמי האם במסגרת כל מה שאנחנו מכינים לרפורמה או מי שמתכונן או מכין משהו לרפורמה, האם אנחנו מכינים סעיף לנושא דיור בר השגה במסגרת הרפורמה. אני חושבת שוה יכול להריץ את העניין-

לא בצורה של חקיקה.

אני מבקשת שבמסגרת התנאים של הזכאויות למיניהן, כשיושביס ועושים את התנאים, נחשוב על מקצועות נדרשים בעיר שבעלי המקצוע האלה לא יכולים לגור בעיר כתוצאה מעלויות. דיברנו למשל בומנו על סייעות-שלא יכולות לגור בעיר כתוצאה מהכנסה שהיא על קו,

מר לדיאנסקי:

גס עורכי דין לא יכולים לגור בתל-אביב היום.

קריאה:

גם בעלי המוסכים.

גב' לחבי:

צ\ שוצאה הנושא של מקצועות נדרשים שלא יכולים להתגורר, לקחת אותם בחשבון גם כן.

והדבר האחרון: אני מצטרפת למה שאסף אמר, שצריך לבדוק את הנושא של איך מייצרים מלאי

שאין לו תאריך תפוגה. מלאי עס תפוגה מדאיג אותי מאוד, ולכן אני חייתי מעדיפה את הנושא של דיור בר השגה למכירה, גס כדי לייצר את הדור הבא של המשפחות האלה- עומדות על הרגליים איתנות, ולא עוד דור ועוד דור ועוד דור של השכרה ואחרי וה בסוף אין מה לתת לילדים וחס לא יוצאים מהמעגל של המסכנים.

ועל הערבים אני לא מדברת כי יש לי הרבה מידי מה להגיד, וזה דיון נפרד.

מר זמיר:

קודם כל גו עבודה יפה, כל הכבוד פאר וארנון.

אני רק אתזור על מה שאמרתי. כל התכנית הזאת היא מאוד יפה, ואני לא חושב שיש הרבה חילוקי דעות כשוה נוגע לקרקע עירונית, אני חושב שאין חרבה חילוקי דעות כשזה נוגע לקרקע של המינהל. המטה הקריטית, כמו שאמרת, תגיע מהשוק הפרטי, ואז אנו מדברים על דיון עקרוני

;, +

:ל תל ופד %

2 ב עיריית תל-אביב-יפו

-

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 25-

כללי, כי הכלים הפיננסיים יימצאו. הדיון הכללי הוא- האם אנחנו נותנים זכויות בנייה בתמורח .

זה הדיון לדעתי, כך אני רואה אותו. פה יכולה להיות מחלוקת, כי תוספת זכויות אתה יכול לתת לכל דבר, וההתלטה צריכה להיות שאתה נותן אותן כרגע לזה, וגם זה מתוך הבנה שאני לא מסכים לה, שבסוף זה נגמר. אני לא ראיתי 400 שנה שהוסיפו קומה ב-₪ 1488א, לא ראיתי, וזה גם לא יקרה. ולכן עוד פעם, אס לא נצליח לייצר כלי בשוק הפרטי שהוא כלי קבוע ולא ל-10 שנים, או מעבר לעשות משהו שהוא פוליטית או הצהרתית מאוד חשוב- לא ייצרנו פתרון אמיתי, ואם היום העיר היא עיר שאנשים מסוימים לא יכולים לגור, אצ זה לא יחיה היום , זה יהיה בעוד 50 שנה, וכל הסיפור המורכב הזה כדי לדחות את הק במרכאות בעוד 50 שנה- הוא לא דבר שמקפיצ אותי מהכסא. והשאלה, ואני מעלה את זה כשאלה אמילי- האם יש כלים שבהם ניתן לייצר דיור כזּה, שלא צריך למכור אותו אחרי 10 שנים, אלא הוא ארוך. כןז אני חושב שצריך לחשוב על זה.

מר לה 0:

אפשר לשאול אותך שאלהז אם ניקח את ניו-יורק לדוגמא, איך זה עובד שם!

גב' אמילי סילברמן:

יש הרבה דברים שעובדים שם, שאין אצלנו. הדבר הראשון, השונות הראשונה זה הסובסידיות

שניתנות גם ברמת המדינה וגם פדראלי. הסובסידיה הראשונה- המרכזית היא במובן של 14% %5. זה דבר שהרמה הפדראלית נותנת לעיר כל שנה לחלק, להשקיע בדיור בהישג יד בחברות. ה-21211) 14% האלה הם נסתרים, וה דבר סחיר. חברה משקיעה, היא קונה 74% 1 ב-90 סנט והיא מקבל דולר זיכוי במס הכנסה שלה. לא ברור שמדינת ישראל תסכים

לעשות דבר כזה לטובת צעירים בתל-אביב. זח כיוון אחד.

כיוון שני, אני אמרתי שאנו עמדנו בדירה שעולה 3.2 מליון דולר בהארלס ותוהים- למה מישהו

יקנה כאן: אז נתנו לנו הרבה תשובות : כי מישהו מתעניין ב- 4511 /127,וכי אין שס בעיות

חנייה, וכי אין שם פקקים, וכי דירה אחרת דומה לה- תעלה לו כבר 5 מליון, עד שהעירייה נותנת לו פטור מארנונה ל-25 שנה.אני אומרת שיש כלים פיננסיים.

מר להט:

את אומרת שבניו- יורק יש מערכת משפטית שמגובה על ידי המערכת הפדראלית.

גב' אמילי סילברמן:

אבל ניו יורק בעצמה מייצרת. ניו יורק היא עיר של 8 מליון.

ד

:4% תל שד

שי 52 6% עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 26-

מר לה 0:

מכיוון שאנחנו חלק מהמדינה שלנו, נכון להיום יש לנו כלים!

מר אהוד פסטרנק:

זה הכלים שהצגנו.

מר לה 0:

יש דוגמא בעולם שדומה לנו!

גב' אמילי סילברמן:

אני אמשיך עס ניו-יורק בעוד דבר שלא אמרתי, שהיא עושה בשונה מרוב המדינות, מרוב הערים בארהייב. היא עושה הרבה מאוד אג'יחים למען דיור בחישג יד, והיא מוכרת אותם למשקיעים גדולים ברמה של בנקים וקרנות פנסיה וזה מחזיר הכנסה בטוחה.

מר לה 0:

השאלה היא מי נותן את הגיבוי לאגייחים!

מר אהוד פסטרנק :

העירייח.

מר להט:

העירייה נותנת את הערבות?

יש בעולם מקרה שדומה למקרה שלנו, שעיר לבד מעודדת דיור בר השגה?

גב' אמילי סילברמן:

כל עיר ותרבות התכנון וכללי התכנון השונים שלה. אבל לחבר בין השאלות שלכם, אנחנו מתחילים פה. מה שהצגנו כאן היום- אני לא חושבת שזּה פתרון מושלם, אני לא חושבת שזה הפתרון האחרון, אני חושבת שזה פתרון ראשון, זה כניסה למים, זה בואו ננסה, כי זה מבוסס.

ניסינו להביא משהו מאוד סביר, אחר כך אפשר להוסיף.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אני רוצה לענות לך:

3

% 4

- 7 הלמ 9

": % יב

5 "9019 עיריית תל-אביב-יפו

ל

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 27 -

תראה, אנחנו דנים בשאלה שכל פעט שעונים לך, עונים לך תפוחיס ואגסיסם, אגסים לא מתחברים עם תפוחיס. צריכה להיות מתמטיקה שבה נראה- איך מחברים אגם ואגס ואיך מחברים תפוח בתפוח. העניין הוא שאין מקרה דומה לשני בשום צורה ובשום דרך מכמה וכמה טיבות. האחת היא הסיבה הערכית של הגדרת החברה, ארהייב היא מאוד קפיטליסטית ושבדיה היא מאוד סוציאליסטית, והשניה- לצורך הענין- במטרות התכנית שהן לא מוגדרות אותו דבר בכל מדינה ובכל חברה. דבר נוסף הוא- הגדרת העיר.אז כשאין כלים משפטיים אחידים וכשרמת הערכים של החברה הס שונים וגודל, אפשר לברבר עד מחר על אפשרות לסייעות לגור בעיר. בתל-אביב רבותי אני אגיד לכם בצורה חד משמעית, תל-אביב יכולה להתקיים מצוין, יהיו לה כל השנים סייעות, הן תגענה כמו שצריך מחולון ומאור-יהודה ומכל מקום אחר, אין שום בעיה, ברמת טורנטו וה אותה עיר. אי אפשר לדבר על עיר במושגים של תל-אביב כמו שמדברים על טורנטו או על ניו-

*ורק. ניו יורק עצמה, השטח שלה , רק מנהטן היא יותר גדולה מתל-אביב כולה, ניו-יורק עצמה היא 8 מליון תושבים. ולכן היכולת לטפל בענין היא מראש אינדיבידואלית. מראש, עצם העובדה שאנחנו מתעסקיט בזּה היא בעצם לנסות לטפל בכלים שכן יש לך אפשרות לטפל בוח משפטית, האם כן או לא נכון לטפל בהם בכלל, ולמרות הצהרה ודיבורים, בסוף אפשר להצהיר הרבה הצהרות אבל אם במקרה, אני סתם רוצה לתת מספר דוגמאות כדי להבהיר אותן.

במדינות הסקנדינביות בדרך כלל בני אדם גרים בשכר דירה, הס בדרך כלל גרים בשכר דירה שמחנציקות, בהסכמה של החברה, עמותות דיור, כשבדרך כללגס מוטכס מה יחיה מחיר שכר הדירה, בדרך כלל, ומידי שנה מתקיים דיון ציבורי כמה יהיה שכר הדירה בערים, כתפיסת עולם.

בוינה ב-100 השנים האחרונות העירייה בונה דיור שהופך להיות רכושה, רכוש העירייה. העירייה משכירה במחיר שהיא קובעת אותו- המחיר הראוי, נכנס לגור מי שנמצא ראוי לקריטריונים, ואם הוא יוצא מהקריטריונים הוא יוצא מהדיור. ומתוך 900,000 דירות, 250 הן בבעלות העירייה.

0 מתוך 900, ו-500,000 הן בשכר דירה, מתוך ה-900. אני מטתובב בעולם ובודק ורואה, וכל העולם בונה אחרת.

מר לה 0:

אחוו הבעלות שם הוא נמוך מאוד.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

נכון.

אבל תפיטת העולסם הבטיסית של מדינות מרכז אירופה היא באמת סוציאל דמוקרטית. גם המחיר של תחבורה ציבורית והסבסוד של תחבורה ציבורית נראה אחרת מאשר אצלנו, כי וו תפיסת עולם. ולכן, כל נסיון לבוא ולשאול- איך וה מתבצע, אין דבר כזה איך וה מתבצע. מתבצע לפי

5 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

-28-

תפיסת עולם ולפי איושהו תהליך מצטבר של נסיון חיים לאורך שנים, שזה מתאים או מותאם.

מידי פעם, מי שרואה ומסתכל על זה, יש מה שקורה- נקרא לזה- פרץ של בעיה מול פוליטיוּציה, שכאשר התמודדה ניו- יורק או התמודדה ניו-ג'רסי עס ניו-ארק, שהיא עיר שהיתה עיר ופתאום הפכה להיות סלמט, והעיר והמדינה מסתכלת על התגברות הפשע וזה הופך להיות איושהו נושא, והמדינה רוצה לטפל בה, היא באה עם מה שקוראים- עס תכנית ייעודית כדי לנסות לייצר שיקום שחלקו דיור בר השגה.

ולכן נסיון לבוא ולשאול איך זה מתבצע, אני אומר לדאבוני מדינת ישראל היתה דוגמא בעולם, היתה דוגמא בעשוריס הראשונים של מדינת ישראל, כאשר המדינה הכפילה את מספר תושביה בראשית שנות ה-50 1-50% מתושביה היו במעברות, היא עסקה כמשימה לאומית ב- 1.0 1 05 , לספק לציבור הרחב פעם אחת כאספקת דיור כפי שהוא- 6081 א1/0 110, ופעם שניה להקים את מה שנקרא- ה-1101181%0 ,50001/1, שוה לא בדיוק אותו דבר. דרך אגב, אנא תבדילו בין מה שנקרא 101251%62 .5020141,דיור ציבורי המיועד לאוכלוסיות במצוקה וניתן בשכר דיור מסובסד ברמות כאלה או אחרות לפי מבחן הכנטה כזה או אחר, לבין מה שקוראים -דיור בר השגה או דבייי, שהוא בכלל שייך לתחום אחר ולכן הוא בעייתי, הוא בעייתי מבחינת עיריית תל-אביב כי הבעיה היא לא שבתל-אביב לא יכול שוטר, מורה ואחות לגור בה. במושגים של תל-אביב ואת לא הבעיה.

ולכן אנחנו נכנסים לדבר שמצד אחד הוא נכון לעסוק בו, ומהצד השני היה נכון לעסוק בו ברמת המדינה, לחזור לעסוק בו ברמת המדינה, והמדינה לא מעניין אותה- חוץ מאשר ברמות של הצהרה. אבל יום אחד זה יחזור, מפני שאיך אני אומרז המציאות תטפח על פנינו. ומדינת ישראל גס מתמודדת עס השאלה איפה מעודדים בני אדם לגור. האם נכון לעודד אותם במרכו העיר הזאת או במרכו חיפה או בבאר שבע, שגם ו שאלה בפני עצמה.

קריאה:

זו שאלה שהמדינה לא נתנה לה תשובה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון.

לכן אני אומר, כדי לענות על הדבר הזה ראוי, ברמה הרבה יותר מעמיקה ללמוד. זה לא סתם , מה שאמר פסטרנק, שהוא אמר לך שכאשר הוא הגלע לאותו מקום שבו הוא רצה לעשות לצורך העניין מה שניו-יורק עושה, או יש לו מגבלה משפטית והוא לא יכול.

= תלד 9

הביבא ו

* + 015 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 29-

מר לח 0:

בשנות ה-80 היה עידוד של צעירים לעבור למרכז העיר.

גב' להבי:

מה שהיה- התחדשות עירונית.

גב' תמי גבריאלי:

זו היתה תכנית להחייאת לב תל-אביב.

גב' להבי:

קיימת תכנית כואת גם לגבי נווה-שאנן, וה נקרא- מתחם התחנות. צריך לשלוף אותה, להוריד ממנה את האבק ולהפעיל אותה. קיימת תכנית כזאת בדיוק לנווה שאנן, אותו דבר. היא אומרת-

מוסדות.

מר לחט:

איך וה נעשה אוו

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

זה נעשה באמצעות מלגות בכסף באזור מצומצם בעיר, בפלורנטין,

גב' להבי:

ובשינקין.

גב' תמי גבריאלי:

לפנל כן, היתה תכנית משותפת לעיריית תל-אביב ולמשרד השיכון, ואחד הדברים שהם נתנו זה סיוע בשכר דירה , כי אף אחד לא רצה לגור שם.

מר זמיר:

חזי קיבל, מהנדס העיר קיבל.

+ 6

:3% תל ופד

"= + אביבעוטה

- 1

עיריית תל-אביב-י

- ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש י'ע (21/02/2010)

- 30 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ודרך אגב, זו שאלה לגיטימית לבוא ולשאול- האם לא נכון שעיריית תל-אביב היום, לא תבוא ותגיד שבאצור, לצורך העניין,

גב' להבי:

נווה שאנן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נווה שאנן, היא תיתן מלגות למגורים כדי להביא אוכלוסיה כזו או אחרת, בסכום כזה וכזה, לטובת העיר.

מכל מקום היפה בעבודה הזאת, ואני אומר את זה באמת, שיש לנו לפחות פעם ראשונה- ניתות מקצועי של מציאות- גם משפטית, גם אורבאנית, עס נסיון להתמודד עס הצעות שאמורות להיות ברמה פרקטית. עד כמה אתה יכול לייצר את ההשפעה זה ימים לגידו, אבל למשל לבוא להכריע את ההכרעה שהכרענו כבר וקבענו בצפון מערב העיר- שאחוז מסוים מהדירות יהיה דירות קטנות, ו הכרעה מאוד חשובה- מי שרואה איך נבנתה צפון העיר ואיך תוכננו התבייעות.

אני בא ואומר שהבעיה שלנו היא בעיה ערכית במדינת ישראל. אנחנו נמצאים היום במציאות שבה אנחנו חוטפים בפרצוף את ההליכה מאולי סוציאליזם קיצוני מידי לקפיטליזם קיצוני מידי, שמכתיב לנו היום ברמת הפערים החברתיים וברמת הצורך לחפש פתרונות- במקום בדרך המלך, בדרך העוקפת. את האמת האובייקטיבית, לא צריך להתבייש להגיד אותה בצורה מאוד ברורה.

הבעיה היא שבנושא הזה שנקרא דיור בר-השגה לטעמי המדינה היתה צריכה לייצר את הכלים להתמודד עם הנושא. הנושא הזה בזמנו במדינת ישראל היה נושא שהמערכת המשפטית, החוקית, הנוהלית היתה הרבה יותר ברורה, ואפילו למשל הדבר הזה שנקרא דיור לזוגות צעירים- שהיה חלק משגרת עבודה של משרד השיכון, איננו כלי היום לעבודה.

מר לה 0:

אני מסכים עס כל מה שאמרת.

מר ויסנר:

אני קצת חולק על ראש העירייה בנושא של האם זה מדינה או עיר.

אני אספר לכם איפה אני התוודעתי בכלל לנושא של דיור בר השגה. יום אחד ישבתי בחוף הים כפי שאני נוהג תמיד, ואיוה חבר אמר לי- תגיד לי, מה קורה מחר בבוקר שהילדים שלי גדלים:

גידלתי כאן 3 ילדים, אני בן העיר הצאת, אני מרגיש שאני חלק מהצבעוניות של העיר הזאת, והוא

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש''ע (21/02/2010)

- 31-

נותן את תרומתו במה שהוא עושה. אני יודע שמחר בבוקר הילדים שלי, שהם ילדי, שגידלתי אותם, אני כבר דור שני או שלישי - כילדי העיר תל-אביב, למעשה ילדי הולכים לעזוב את העיר תל-אביב. הס ישאירו אותי כאן לבד,יסתכלו על הדירה שלי מתי אני הולך למות- כמה שיותר מהר, על מנת שיוכלו- או לחלק אותה או לגור בה. ואז עשיתי את העבודה הראשונה, אתה ווכר רון: הלכתי לאוניברסיטה והגשתי איוה דו"ח על דיור בר השגה, שאחר ה בא לוועדה של ארנון, והעבודה היא מבורכת.

אפשר תמיד לבוא ולהגיד שזה המדינה, אני טוען שה בכל את תל-אביב. אפשר להגיד שזה מינהל מקרקעי ישראל, למינהל מקרקעי ישראל יש הכי הרבה קרקעות. אני אומר - יש להם הרבה קרקעות, גם לנו יש.השאלה אם אנחנו מסתכלים על זה ומחליטים כיעד ל-5 השנים הקרובות, ואני אומר את זה לטובת כולם שאני חושב שצריך להיות סוג של דיור בר השגה בשכירות באזורים ובמגרשיס ששייכים לעיר תל-אביב, ואני אתן דוגמאות, מגרשים ציבוריים.

איך אני אלחץ על המינהלז גם שס צריך לעשות עבודה, אבל קודם כל אני שואל את עצמי- מה אני יכול לתת ממני מחר בבוקר. לקחנו פרוייקט שעשינו בשוק העלייה, ולצערי החלטנו שיש שס רק 0 דירות. אס תשאלו אותי, אין שום סיבה בעולם למה פרוייקט כגה לא יהיה פרויקט שכולו יהיה דיור בר השגה. זה העיר תל-אביב, היא נותנת ואומרת, אני באזור, בעוגן כוּה מרכזי כמו בדרום העיר, מסוגלת לעשות דיור בר השגה.

קריאת:

אמרו שזה יהיה סלמס.

מר ו*סנר:

זה לא יהיה שום סלמס.

בקריטריונים כתוב שמדובר בתל-אביבי שהוא רק 3 שנים, אני חושב שזה לא נכון.

אני אתן לכם עוד דוגמאות של מגרשים שמפוזריס בעיר, חשבתי על זה לא פעם. קחו למשל את כל החניונים של ייאתוזות חוףיי. קח את החניונים האלה מחר בבוקר, תחליט שעליהם אתה בונה בניין שהוא לופטים לצעירים- של 35 מ"ר

גב' להבי:

זה בניין לייעוד ציבורי, ה בדיוק מה ששאלתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה זה לופט! דירה.

ל תל ד שּ

+ אביבעץ

"2109 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 32-

מר ויסנר:

דירה של 35 מ"ר, למטה לא יהיה חניון תת קרקעי,ואם יהיה חניון תת קרקעי הוא ימשיך להיות ציבורי, ומעליו יהיו 7-8 קומות של דיור בר השגה, לאנשים צעירים.כמח מגרשים כאלה יש בעיר תל-אביב תמי 30, 140,50

גב' תמי גבריאלי:

לא כולם מיועדים למגורים.

מר ויטנר:

בסדר.

מר גלעד?:

את יכולה להגדיר אותם כמטלה ציבורית.

מר ויסנר:

השאלה מה הרצון שלנו לעשות את זה, והאם אנחנו רוצים לעשות את זה-כן או לא. אם אנחנו נחליט כן, אני אומר לכם שהשוק הפרטי, והיום אגב מה שכתוב על המגדל, יש עוד כאלה וכאלה.

כמו שעשו קבוצות הרכישה, וזה היה נשמע משהו קצת דמיוני, שדרך אגב לך אני אומר רון על השולחן ולפרוטוקול, שמי שהעלה את מחירי הדירות בעיר תל-אביב בשנה שנה וחצי האחרונות זה רק קבוצות הרכישה. הס הצליחו לייצר באז מטורף, ואני מוכן לשבת עס כל אחד ולהסביר איך זה העלה את המחירים. אבל את וה נשים רגע בצד.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

לא הכל אני יודע.

מר ויסנר:

אני טוען שבדרוס העיר חובתנו לייצר כמה שיותר עוגנים. ואם בזמנו דיברנו על סמינר הקיבוצים-

להעביר אותו לדרום העיר, זה יצור בסופו של דבר את הדרך הכי טובה, וכל הזמן פנינו חייבות להיות דרומה.

דיברתי לא פעם עס מנחם על כל הנושא של שכונת הארגזים. התחילו שס בפרוייקט והוא נעצר, צריך לקחת את זה, להסתכל על זה בעין מפוקחת. ביחד, אני אומר לך-ביחד עס העירייה, היום אפשר להסיק מסקנות איפה טעינו ואיפה נכשלנו ב-10 השנים האחרונות ולמה שכונת הארגזים

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 33-

נראית איך שהיא נראית. עשינו שס פעולה נהדרת והיא נעצרה. אני חושב שבפעולה נכונה, בבנייה נכונה, אני קורא לוּה- בעיבוי פארק דרום במסת בנייה שהיא למעשה הפתרון לצעירים, אני קורא לוּה- הבנייה הירוקה של תושבי שכונת פלורנטין שלא יכולים לחיות שם, כדי שהם יוכלו לעבור לשם. וה פחות או יותר. ואני חושב שאנחנו חייבים להגדיר בפנים, בתוך הבית,שדיור בר השגה-

זה מילה , סליחה שאני אומר, היא מילה לא נעימה אפילו, אבל אני קורא לוּה- שחבריה יוכלו לשכור כאן דירה, בתנאים מסוימים, 5,000 אנשים תל-אביבים- שהם חשובים לנו, וכמו כן להחיל את זה בכמה תכניות בניין עיר, ואין שום סיבה שמטלות ציבוריות בתוך בניין. ה היה נראה מאוד דמיוני כאשר גינדי, החלטנו בומנו שיהיו שס חלק מהדירות- דירות בר השגה, אמרו- זה מאוד יקר שס. השוק הסיטונאי זה מגרשים שיש לנו 25%, 25% מהשוק הסיטונאי שייכים לתל-אביב.

האם העיר תל-אביב לוקחת בשוק הסיטונאי ומחליטה להכתיב ליזמים שם שהדירות הקטנות הן דירות בר השגהז כן או לא! אה בידיים שלנו, לא בידיים של אף אחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היות שאני חייב לזוז, יש כמה אנשים שמחכים לי, אני רוצה להגיד עוד 2 דברים, כי אנחנו הרי נמשיך את הדיון הזה.

אני רוצה לבוא ולומר שאין לנו מגרשים עירוניים- ציבוריים, ואני חושב שלא נכון לחשוב ולפנט+ על דירות על מגרשים ציבוריים. אנחנו צריכים לשמור מספיק רורבה של מגרשים ציבוריים ולייצר מגרשים ציבוריים כדי לתת שרותים קהילתיים- גני ילדים, בתי ספר, מרכגיס קהילתיים וכן הלאה. אנחנו לא יודעיסם מה יהיה, אסור לוותר על קרקע חומה, ואני מציע לא לפנטן לפתור את בעית הדיור בר השגה באמצעות שימוש בקרקע הציבורית.

הדבר השני: אס ירושלים הולכת לטפל בוה והיא יודעת לטפל בזה משפטית, אנחנו צריכים ללמוד

איך היא עושה את זה.

מר גלעדי:

בירושלים יש חוק ירושלים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא שייך.

מר גלעדי:

יש חוק ירושלים.

+ ביבש

019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 7

מתאריך ז' אדר תש'יע (21/02/2010)

- 34-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

זה לא שייך שיש חוק ירושלים. צריך לבדוק, אס הם עושים את זה משפטית- איך הס עושים את זה משפטית, כי חוק ירושלים לא מגדיר להם חוקי תכנון ובנייה שונים מאשר לתל-אביב.

מר גלעדי:

הוא נותן להם כלים אחרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אס ישנם כלים אחרים- תראה לי אותם. בסדר או.קיי. אס ישנם כלים אחרים. אתה תבדוק ותראה שמה שאנל אמרתי הוא נכון. אם אתה רוצה להתווכח איתי, בסדר, אז תבדוק ותביא לי איך הס עושים את זה. אין לי שום בעיה, אני אשמח לשמוע איך בירושלים עושים את זה משפטית. רק שאני אומר לך שבמקרה זה זה לא חוק ירושלים.

אני רוצה להגדיר עוד דבר: רבותי, תל-אביבי בסוף גה כל מי שבא ומשתקע בתל-אביב. בדיוק באותה מידה שכל תל-אביבי שעבר לרמת השרון והוא גר ברמת השרון, הוא רמת השרוני. הוא תמיד יספר לי שהוא תל-אביבי,

מר להט:

בנשמתו.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

בעולם שלנו אף אחד לא בא ומספר לי שכשהוא רוצה לגור עם 2 דונם דשא ועבר לגור.

לכן וה לא הסיפור. הטיפור לפי דעתי -יותר נכון הוא ברמה הואת של-איך נראית האוכלוסיה, איך נראה העניין של הפערים החברתיים, איך נראה האיזון הדמוגרפי בתוך עיר, איך עיר נותנת את השרותים, איך העיר מונעת מכל שאוכלוסיה שהיא רוצה בה תעזוב אותה, אלה הט הכלים שעליהם אנחנו מדברים, ואת הדברים האלה אנו צריכיט לנסות למצוא. בדיוק כפי שאנו צריכים להתמודד עס בעיה ספציפית שרשומה כאן ולא הגענו כרגע אליה-זה דיור לערביי יפו שהם קחילה טפציפית עס בעיות קשות, שיש לטפל בהם בכלים שלדאבוני שוב, גס לא רוצים לתת לנו וגם יש כאלה שמתנגדים- אט בכלל אנחנו צריכים לטפל בהם.

מר ויטנר:

עשינו לה דיור בר השגה, בקדנציה שלך.

צריך להדגיש את זּה.

-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 7

מתאריך ז' אדר תש'/ע (21/02/2010)

- 35 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עשינו. הנה דוגמא. מה שעשינו- עשינו בנפש חפצה ואפילו היה פרוייקט מוצלח, לדאבוני הוא היה רק 22 יחידות דיור, שהיום אני מתקשה לחדש אותו מחדש עקב העובדה שמדינת ישראל הפסיקה בינתיים את כל הנושא שנקרא דיור לזוגות צעירים בכלל.

ולכן אנחנו עוד נמשיך את הדיון הזה. אני חייב לצאת כרגע לדיון אחר, כי מחכיט לי אנשים חשובים בנושא חשוב.

מר ויסנר:

אני שואל אם נמשיך בלעדיך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

איך שאתם רוצים. אתם יכולים להמשיך בלעדי.

מר ויסנר:

אני חושב שבנושא הזה צריך שאתה תהיה פה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לאור הבקשה מקודם אנחנו נעשה עכשיו כל שבועיים ישיבת הנהלה כדי לקצר טווחים, ונקבע גס שעתיים מלאות, איפה מאור.בטדר!ו

הישיבה נעולת

ו

גלילה בן-חורין

מזכירת מועצה

ע' מנבייל העירייה