פרוטוקול ישיבת הנהלה 8

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 8 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 8 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 01/03/2010

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וחייה:

ד. ספיר א. ומיר נ וולוך פ. ויסנר

מ. טיומקין א. גלעדי ר. לדיאנסקי מ. להבי

ש. אגמי ד. להט א. סולר ת. ונדברג

וחייה :

מ. לייבה, א. בן-שושן, ח. ברקוביץ, מ. גילצר, ע. סלמן, ד. לב, ת. גבריאלי, ח. פיניש, א. כהן,

ד. לוטן, א. לוי, ע. וינברג, מ. בנימיני, ג. בן-חורין.

*ועצים חיצוניים:

דייר אמילי סילברמן

אהוד פסטרנק

רשמה: ישראלה אגמון

לתל שּ

אדיבצות

-- 5 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'ע (01/03/2010)

-2-

על סדר היום:

1. הקצאת מקרוקעין.

2. דיור בר- השגה בתל אביב-יפו.

3. סיכום נתוני תכנית הבחירה.

4. תכנית ''השגים''- עידוד והכוונה להשכלה גבוהה בדרוט העיר.

44%55%%3559%99%%%%

ָ

אביבעוג ,

09 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתארליך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-3-

1. הקצאת מקרקעין:

הקצאת מרכז יום לנכים של איליין.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

שלום לכולם.

מל ויסנר:

ופוריס שמח.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

בדיון הקודם, בישיבה הקודמת עסקנו בנושא דיור בר-השגה ולא הסתלים. הינו באמצע הדברים ואמרנו שנעצור.

את ליטרת הבשר שלכם קיבלתם, אז אתם יכולים להרגע.

מר גלעדי:

את מהז

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

ליטרת הבשר- קוראים לזה.

שלום לכולם. היום ה- 1.3.2010, השעה היא כבר 16.15. בישיבה הקודמת עסקנו בנושא דיור בר השגה ואמרנו שנמשיך בו, ואכן כך נעשה. אבל, היות שגם בישיבה הקודמת התחלנו בהקצאת מקרקעין ועצרנו, הפעם אנחנו חוזרים לנושא של הקצאת המקרקעין. אלי לוי גם צריך לעזוב.

נסיים אותו ונחזור אחר כך לנושא הבא.

מר אלי לוי:

אנו מביאים לאישור ההנהלה שני נושאים:

הנושא האחד הוא - מרכז יום לנכים איליין.

הנהלת העירייה ב- 1.2.2009 אישרה מגרש ברח' לאה בנאות אפקה. במשגרת המקובל בעירייה ולאור הנחיות ראש העירייה לעניין נסיון של שיתוף ציבור בהקצאת מקרקעין, אנחנו אמנם

יל תלד

5 אביב ל

019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'ע (01/03/2010)

-4-

איתרנו את המגרש הזה והקצינו אותו, ופרסמנו אותו כנדרש, ובמסגרת הפרסומים התקבלו מספר התנגדויות, שנוגעות בעיקר לכמה נושאים.

האחד- הבטחות שניתנו בעבר בנאות אפקה, שהמגרש הזה הזה ספציפית ישמש דווקא את תושבי השכונה, ויש מסמך כזה שהוצא בומנו על ידי ראש העירייה הקודם, שאמר שהוא ישמש כמרכז קהילתי, ספריה ושימושים כאלה.

מר ויסנר:

מי וה ראש העירייה הקודם!

מר לייבה- מנכי'ל העירייה:

רוני מילוא. הקודם זה אחד.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

במוצאי שבת הייתי במסיבת פורים, ועלה שס אמן ואמר- אני מברך את ראש העיר רוני מילוא. 11 שנה עברו מאז.

גב' אגמי:

הוא אחר כך הוא התנצל.

מר אלי לוי:

במסגרת הפגישות האלה היו פגישות של תושבים. במסגרת שמיעת ההתנגדויות התקיימו ישיבות של התושבים, של נציגי התושבים גם עם מינהל ההנדסה וגם עם ועדת היגוי של רובע צפון- מורח, על מנת להגיע לאיוושהי הטכמה לגבי מגרש באזור הזה. בסופו של דבר אותר מגרש ברחי פנחסי רוון פינת דבורה הנביאה, לא בדיוק בפינה אלא טיפה לכיוון רחי אריה דיסנצייק, מגרש של 2 דונם שגט מתאים לסביבה, ויש הסכמה עס כל התושבים לגבי הפתרון הזה, באופן כוּה שהמגרש ברחי לאה ישמש בעתיד כאינוונטאר לצרכי התושבים לשימושים של טפריה, מרכו קהילתי, כל הצרכים

שחסרים בשכונת נאות אפקה.

מר לדיאנטקי :

נאות אפקה בי.

תל מז 9

אבב

'100015 עיריית תל-אביב-זפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' %

מתארלך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-5-

מר אלי לוי:

והאמת היא שבנאות אפקה אין הרבה מתקניט ציבוריים שמשמשים את האוכלוסיה המקומית.

לכן שתפנו את הציבור בעניין הזה ומצאנו לנכון להקצות את המגרש ברח' פנחס רוזן, ששטחו כ-2 דונם, והוא יוקם על ידי אילין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

טוב.

מר להט:

איפה בדיוק נמצא המגרש הזה?

מר אלי לוי:

פנחס רוון פינת דבורה הנביאה. בפינה יש מגרש מגורים, מזרחית אליו יש מגרש חום גדול, שאנו נותנים בו חצי.

פה היתה הפלישה של אביטן- אס אתה זוכר. 2 דונם יפים, ממוקם במקום נכון.

מר ו*סנר:

אני רוצה לשאול, ואו לא שאלה, זו תהיה.

אני חושב שבמיוחד לאור העובדה שגה שייך לאיליין, עצם הרעיון שבהתחלה מפרטמים, אחרי זה שומעים את וועדי השכונות, אחר כך מחליטים להקצות את וה בפינה אחרת של השכונה, ומי קבע שמחר בבוקר הפינה הזאת היא יותר טובהזמה ההבדל בין הפינה הוּאת לפינה הזאתז ואם מראש ידעת שהפינה הואת היא לא טובה, למה פרסמת את הפינה הזאתז אני חושב שאם זה מגרש שהוא מגרש ציבורי ואם זה איליץ, אני לא חושב שיש בכלל מקום לתהיה ולבוא ולחשוב למה וה לא מתאים שם. ואז אתה אומר לי- וועדי השכונה, שני הוועדים, או שדורון אמר לי- החליטו להעביר את זה לפינה הזאת. למה?

מר אלי לוי:

אני אסביר לך: ראשית יש תהליך שאושר במועצת העירייה, הוכרז על ידי משרד הפנים לאיתור

שטחים. כלומר, העירייה מאתרת שטח, מפרסמת בעתון, ואז מגיע שלב ההתנגדויות ושומעים אותן. אין דרך הפוכה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-6-

מר ויסנר:

בשלב ההתנגדויות היו חברי מועצהז

מר אלי לוי:

יש ועדת התנגדויות שמותנה בדין, על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים.

קריאת:

מדובר על הקצאת מקרקעין.

מר אלי לוי:

בהקצאת מקרקעין יש נוהל שהוכרו על ידי משרד הפנים, שמינה את ועדת הקצאות ומינה גס את ועדת המשנה- ועדת חריגים, כשוועדת החריגים שומעת את ההתנגדויות. בהתאם לכך הנושא מובא למועצת העירייה אחרי החלטת ועדת חריגים.מכיוון שפה קיימנו את התהליך, שמענו את ההתנגדויות והגענו בסופו של דבר לפשרה, אנו חושבים שה נכון להביא ואת מחדש להנהלה.

מר גלעדי:

יש ועדת התנגדויות להקצאת מקרקעין. וה דבר שונה.

מר אלי לוי:

יש נוהל שאושר על ידי משרד הפנים.

שאלה:

מי חבר בוועדה?

מר אלי לוי:

היעודים והשימושים נקבעים בתבייע.

מר ספיר:

אפשר להסביר?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך טיו אדר תשי/ע (01/03/2010)

-7-

היתה הקצאת קרקע, רצו להקצות את הקרקע במגרש גדול מאוד בתחום נאות אפקה בי. הנושא הוה פורסם, ובמקביל לכך, לאחר שהוא פורסם- פנו אלי וועדי השכונות ומינהלת הרובע ואמרו-

ההקצאה היא לא נכונה כי המגרש הוא מגרש גדול, ויש חובה לתכנן אותו בצורה מושכלת ולא לתכנן אותו ולשים בו ייעוד מסוים ולא לשלב אותו עס כל היעודים במסגרת התכנון הכולל של המגרש. ישבנו עס הצוותים, הזמנתי אלי את הרובע, הומנתי אלי את וועדי השכונות, הומנתי אלי את הצוותים המקצועיים, ישבנו, הגענו למסקנה שאכן יש הצדקה במה שהם אומרים. אמרנו, או.קיי, או בואו תציעו הצעה חילופית במרחב הזה כדי שלא ייוצר מצב שהשימוש הזה לא יהיה,

מר ויטנר:

אס היית אומר מראש שאתה טיפלת בזה, הינו מבינים אחרת.

מר ספיר:

ואו ישבנו, אחרי חודש וחצי חודשיים הס חזרו, הציעו את ההצעה הזאת שמקובלת גס על ועד השכונה הזה וגם על ועד השכונה הזה וגם על מינהלת הרובע. זה לא אומר שלא יהיו התנגדויות, אבל לפחות על וועדי השכונה זה מקובל , ועם זה אנחנו רוצים ללכת קדימה, אני חושב שוה רעיון נכון, ולהשאיר את המגרש הגדול לתכנון כולל, ולא לפרוס פרוסה שאחרי זה תכשיל כל תכנון של כל המגרש.

מר אלי לוי:

במסגרת הצאת, בכל פרסוט שמבוצע, אנו רושמים שכל אחד יכול להגיש התנגדויות.

מר לדיאנסקי:

מתי המועד האחרון להגשת ההתנגדויות!

מר אלי לוי:

היה מצמן. בדרך כלל ניתן מועד של 45 יום להגיש התנגדות- ממועד הפרסום בעתון. קיבלנו מכתב אחד, דנו בו בוועדה והחלטנו להעלות אותו באמת לדיון. בסהייכ כשמאתריס מגרש יש וועדה מקצועית שמחפשת, מאתרת, ואחרי זה מביאים את זה להנהלה. אל תשכחו, אנו מביאים את וה להנהלה, ההנהלה מאשרת ואנו מפרסמים.

פרוטוקול ישיבת הנחלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-8-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

יש עוד מישהו שלא הבין?

מר ויסנר:

ברגע שדורון הסביר לנו שהוא ניהל את זה, זה ברור לנו.

מר לוי:

האם וה בסדר רק בגלל שהוא ניהל את זה, או שה בסדר שגם המקצועניס מביאים!ו

מר לייבה- מנכ"ל העיריית:

בוה אתה אומר שהוא לא מקצועןז

מר אלי לוי:

לא אמרתי שלא, אמרתי המקצועניט- שגה תפסידס.

מר לחט:

לא המקצוענים, אנשי המקצוע.

מר אלי לוי:

הנושא השנל הוא- הקצאת שטח חלופי לבית כנסת ''/תפארת יוסף'' בנווה שרת:

גס סוגיה רבת שנים שהעירייה הבטיחה לפנות את בית הכנסת שנמצא בתוך נווה שרת, בתוך מגרש למגורים, בתוך הקהילה החרדית. במסגרת הדיונים אנו הבטחנו להם לפני כ-20 שנה להעביר אותם לבית כנסת במקום אחר, הדבר הוה לא יצא לפועל מכיוון שהיתה בעיה של איתור מגרש. הגענו להסכמה עם המינהל שהוא יעביר לנו מגרש ברח' הצנחנים 7 וחלק ממנו אנו נקצה לבית הכנסת, כאשר מימון ההקמה ייעשה בחלקו הגדול על ידי מינחל מקרקעי ישראל, שהוא מפנה את בית הכנסת הוה ממגרשו, והמגרש הציבורי יוקצה לבית הכנסת .

מר וולוך:

מה יקרה במגרש שאתה מפנה אותוז

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטי 8

מתאריך ט'/ו אדר תש'ע (01/03/2010)

-9-

ר אלי לוי:

המגרש מיועד למגורים ועליו קיימים כבר בנייני מגורים, הוא רק נופל באמצע בין שני בניינים ומהווה מטרד לתושבים שם.

מר וולוך:

גם לקהילה החרדית ו

מר אלי לוי:

הוא חלק ממגרש בנוי, לא צריך לבנות אותו.

מו (יסנר:

בית הכנסת מהווה מטרד לקהילה החרדית?!

המקצועניס ליוו את זה.

מזל טוב.

מר אלי לוי:

בשעה טובה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

כולם מרוצים!

גט אלי לוי מרוצה!

אתה מרוצה?

מר אלי לוי:

כן. תודה.

אני מנסה לקדם את הנושא 20 שנת.

מר גלעדי:

לפני שאלי לוי עוזב אפשר לברך אותו על ההשג בנושא של,

+ אביבצועא |

01 עידיית תל"אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 8

מתארלך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 10-

מר אלי לוי:

זה עוד לא נגמר.

מר גלעדי:

בנושא של המכרז ברמו-ארלוצורוב..

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

בנושא של רמז ארלוזורוב. עוד לא הגענו לנושא של השוק הסיטונאי, לוה נגיע בקרוב.

מר גלעדי:

זה אחר כך.

עכשיו מדובר על ההישג ברמצ ארלוזורוב.

מר אלי לול:

אני מקווה שב-21 בחודש גה יגיע למועצה ואתם תאשרו את זה.

מר גלעדי:

זה נותן לנו אפשרות להשקיע בהרבה מאוד פרוייקטים אחרים בעיר.

מר לייבה- מנכ''ל העיריית:

לזה זה מיועד.

מר (יסנר:

למרות שזּה צריך לעשות סיבוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בנוסף לזה, קיבלנו היום פסק של ועדת ערר של היכל התרבות, שמאשרת שהרישוי של חיכל התרבות פתוח,

מר להט:

הפטק דחה את הערר.

אביבצא

"102019 עיריית תל"אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

-11-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

הוא קיבל את טענותי ודחה את הערר, דבר דבור על אופניו, ואפשר להתחיל לשפץ את היכל התרבות סוף סוף.

מר להט:

חכה, אס לא יגישו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם אס יגישו, אפשר לשפצ, אף אחד לא יתן שם צו על תנאי.

ר ספיר:

קראת את והז

זה נומק יפה מאוד.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

בובונו הרבה זמן על פסק הזוי של ועדת הערר. גם אז אמרתי את זה. אמרתי גם שאילו הינו הולכים הינו אוכים, אבל לא רציתי ציבורית ללכת לבית המשפט על ערעור על הדבר הזה, ופסק הדין הזה רק מוכיח שצדקנו.

החלטה: הקצאות מקרקעין:

הקצאת מרכז יום לנכים של איליץן- מ אוש ו.

הקצאת שטח חלופי לבית כנסת ''תפאות *וסף'' בנווה שרת- מ א ו ש 9

2. דיור בר השגה:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו עוברים לנושא של דיור בר-השגה, ותאמינו לי שאני לא אוכר איפה הפסקנו.

מר לייבה- מנכ'יל העיריית:

סיימנו את המצגת.

5%

תלד 9

+ אביבעוה

+ 90197 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 12 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

והינו באמצע הדיבורז באמצע הדיון?

מר גלעדי:

סיימנו ואמרנו שלא נסכט היות שראש העיר היה אמור לצאת מוקדם.

הקריטריונים כפי שהוצעו- הוצגו, ונשארו מספר דברים פתוחים:

א. איך אנו רואים את הנושא בהמשך הדרך.

גב' לְַבי:

הקריטריונים לא אושרו.

מר גלעדי:

לא אמרת: שאושרו. ראית בעתון.

גב' לחבי:

בעתון ראיתי שהקריטריוניס אושרו והוסכמו.

מר לדיאנסקי:

לכל ישיבה את באה עס קטע העתון הרלבנטי. באת עם הקטע של פאר.

מר סולר:

זה אותו עתון.

גב' לחבי:

זה אותו עתונאי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רואה שהתקנאת בה בתחילת הקדנציה ואתה מחליף אותה עכשיוז

מר גלעדי:

את מיז

פרוטוקול ישיבת הנחלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''/ע (01/03/2010)

-13-

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את מיטל.

מר גלעדי:

ממש לא. עובדה, בעתון ייגלובסיי העברנו את זה אליך.

מר רון חולדאי - ראש העלירייה:

אני שמח שהארתם את עיני.

מר גלעדי:

למעשה דיברנו על הקריטריונים כפי שהוצגו, ואמרנו שיש צורך לגבש וועדת המשך לגיבוש סופי של הקריטריונים והטמעת הנושא בתהליכים העירוניים. יש מספר נקודות שנשארו פתוחות לדיון

נוסף- שאמור להיות בוועדה והם:

מבחינת הנושא של ילידי העיר- כן או לא.

יוצאי צבא- כן או לא. כלומר , אני מדבר על עדיפות.

גודל הדירות.

נדמה לי שאלה הנושאים שנשארו אז פתוחים, אם אני לא טועה.

גב' אמילי סילברמן:

יש כאן רשימה של נושאים.

מר גלעדי:

והחברה מבין החברות העירוניות שאמורה ללוות את הנושא מבחינת נושא ההטמעה מול התהליך הזה, במסגרת הנושא העירוני, שזה גוף שעיריית תל-אביב אמורה בסופו של דבר להקצות לאחת מהחברות, כדי שהיא תלווה את כל התכנית של דיור בר השגה.

הקריטריונים, מיטל, נסקרו על ידי הצוותים המקצועיים, וציינתי את השאלות שנשארו פתוחות.

מה שסוכם זה להקים צוות המשך.

גב' לחבי:

אני רוצה להתייחס לקריטריונים :

תל 1

3 2 אדירצועא

% 1010 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-14-

אני מאוד בעד הקריטריונים של משפחות בעלות ילדים, אני חושבת שוּה המקום שצריך לחוּק אותו,

מר זמיר:

אני לא מסכים אתך.

גב' להבי:

אני אומרת את דעתי.

זה השלב שבו משפחה מתמקמת בצורה מהותית בעיר, ומוסדות החינוך וכל הדבר הוה מאוד מאוד חשוב.

אני לא היתי רוצה שה ילך רק למשפחות נורמטיביות, אני חושבת שצריך לתת גס לחד הוריות.

מר גלעדי:

חד הורית אה משפחה. ה משפחה לכל דבר ועניין, לפי חוק.

גב' לחבי:

מאיך שהדברים הוצגו. אין בעיה, אין בינעו מחלוקת.

מל זמיר:

מבחינתנו היום חד מיני זה משפחה לכל דברז

גב' להבי:

לכל סוגי המשפחות בעלות הילדים, אם זה הורה מתפקד אחד, שני הורים, אלמן, חד הורי, הומו, לא אכפת לי, כל הסוגים.

אני כן חושבת שצריך לתת בקריטריונים עדיפות לילידי העיר. גס אס יליד העיר גר בעיר 3 שנים, אבל ילידי העיר, ושמשפחתם בעיר- זה גס כן איושהו מימד נוסף לקריטריון, כי אני חושבת שאנו צריכים, ככל הניתן, לאפשר להמשיך , כמו שיש בן ממשיך במושב או עדיפות למקומיים. אלה הט שני הדברים המרכציים.

ואני לא הבנתי את המכפיליס האלה של 69% בדרום העיר, אס אתה יכול להסביר לי. אני לא הבנתי את מה שתואר כמכפיליםס.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 15 -

מר גלעדי:

אני לא יודע מה המכפילים. מה שכתוב פה בקריטריונים , לא מה שכתוב בעתון. בעתון היא עשתה מישמש אחד שלם.

גב' לחבי:

במקום לקרוא את הקריטריונים קראתי את העתון.

מר גלעדי:

אואל תקראי את העתון.

גב' אגמי:

לא הבנתי את הנושא של חד הוריות.מה זה משפחות?

מר גלעדי:

חד הוריות וה משפחה לכל דבר.

גב' לחבי:

אני רוצה לייחד, לגבי שרות בצבא או שרות לאומי, למעט ביפו. ביפו אנו צריכים לתת עדיפות לאוכלוסיה הערבית.

מר גלעדנ:

ליפו יש וועדה נפרדת.

גב' לחב?:

ועדה נפרדת, וכל עוד ברור לנו שיפו והאוכלוסיה הערבית הס בנפרד.

מר לתט:

אני רוצה להבין ב--4510/ם, ותסלחו לי שאני שואל שאלות : איך מממנים את הפרוייקט הזהז איך אנו מממנים את והוז ממה!

2

אביבעצא

9 עידיית תל"אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך טייו אדר תש/ע (01/03/2010)

- 16-

מר לייבה-מנכ''ל העיריית:

הסבירו את זה במצגת.

מר להט:

אני לא הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אסביר לך:

אין דרך אחת, זה יכול להיות בכל מיני צורות. זה יכול להיות במסגרת זו שאתה לוקח מגרש עירוני ואומר- אני מקצה אותו לדיור בר השגה. באותו רגע הקצית אותו, קבעת כמה אתה מוכן לבנות עליו, ומרגע זה מימנת אותו. מימנת אותו מפני שברגע שקבעת שאתה בונה דיור בר השגה, אתה לא ממקסס את ההכנטה.

דבר שני: אתה יכול לקבוע קביעה שאומרת שבאזור מסוים יש לך 150% בנייה, אתה מוכן לתת

% שנבמסגרתו 75% יהיה דיור בר השגה, כדי שיהיה כדאי. אתה יכול לקבוע כל מיני קריטריונים שהם תהליכי המימון.

מר להט:

לכן אני שואל: האם בעקרון העירייה הולכת למימון פיזי או רק בנושא של עידוד הנושא על ידי

הקלות!

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

העירייה בינתיים מקיימת דיונים. מתר בבוקר אתה תגיע לפה ותגיד, רבותי, מה אתם מבלבלים את המוח! מה אתם מתעסקים לי באחוויס ומה אתם מתעסקים לי בדיורו אתם רוצים לממן דיור בר-השגה, תסבסדו 1,000 משפחות שאנתנו נגדיר את הקריטריונים שאנחנו רוצים שהם יגורו אצלנו, ובואו ניתן לכל אחד מהם 10,000 דולר בשנה, 1,000 דולר לחודש שכר דירה, שיוכלו לגור בתל-אביב. זאת הצעה שאני, אם אתה תציע אותה- אין לי ברירה, אני צריך לדון בה. אני *כול לחשוב שהיא לא טובה אבל אני חייב לדון בת.

מר להט:

יש לי תחושה שזו תהיה התשובה שלך.

אבל לא זו היתה השאלה.

-

2% 8

תל ד שּ

+ אביבעוע ו

"+ '102019 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''/ע (01/03/2010)

- 17-

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

ואת היתה השאלה, אולי לה לא התכוונת. שאלת איך מממנים!

מר להט:

לא. כיוון שאו שאלה כלכלית, אני שואל- האם במסגרת העבודה הואת מישהו בדק האם וּה בכלל כלכליו האם גה רנטביליז כי שלא נהיה במצב שאנו מדברים פה על דבר , כשההצעה היא מאוד נחמדה אבל היא בלתי אפשרית.

מר אחוד פסטרנק:

דברנו על אה בפעם הקודמת. קבענו מכפילים שהם צריכים גס להבטיח וגם לפתות את היומים.

מר לת 0:

אני שואל, האם זה מספיק להערכתכם!ו

מר אהוד פסטרנק:

להערכתנו כן.

מר לה 0:

להערכתכם, במה שאנו ניתן להם?

גב' תמי גבריאלי:

בתנאים האלה. וגם אמרנו שזּה לא יביא להיקפים מאוד גדולים של דירות שייבנו.

מר אהוד פסטרנק:

לפי הערכתנו, בניתוח הכלכלי שאני עשיתי אותו , התנאים האלה הס מספיקים כדי ליצור דיור בר השגה. אני הבנתי שהשאלה לגבי מימון היא, כי יהיה איושהו מנגנון, שצריך להחליט מי זה האנשים ולהפנות אותם וכל מיני דברים מהסוג הזה, ולה צריך תקציב, אבל זה לא לבנות את הדירות. הדירות תיבננה על ידי השוק.

מר גלעדי:

אתה מדבר על אדמיניסטרציה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'יו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 18 -

מר אחוד פסטרנק:

נכון.

מר להט:

הנושא בסופו של דבר הוא נושא מורכב.

מר חזי ברקוביצ:

יש מנגנון מייצר את הדירות האלה ויש מנגנון שמחלק. המנגנון שמייצר הוא כרגע מנגנון וולנטארי. אין חקיקה שיכולה לבוא ליזם ולהגיד- אנחנו מפקיעים לך מהחלקה לטובת בר השגה, זה לא קיים כרגע בחוק. ניסינו כרגע לדחוף את וה ולא קיבלנו יותר מידי אהדה. כלומר, המדינה אמרה- בר השגה גה חשוב, כתבו את זה אפילו בתמייא 35, אבל בחקיקה היא לא צועדת בשום כיוון בכיוון הזה. אז כרגע הכל וולנטרי, ונקרא לוה מנגנון הייצור.

מר גלעדי:

אנחנו מעודדים את היזמים על ידי תוספת אחוזי בנייה.

מר חזי ברקוביץ:

רק בהסכמה אתה תקבל את הדירות האלה.

מצד אחר אתה בונה מנגנון עס קריטריונים לחלוקה- מי מקבל ומה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל מצד שני אני מזכיר לכולם, ואני יודע שאני מתפרץ ואני ודע שאני אגיד כאן אולי דבר:

רבותי, הטיפור לפתור את כל הבעיות באמצעות אחוצי בנייה הוא סיפור שהוא לא רציני, וחוא לא נכון בתפיסת העולם. אי אפשר- רעידות אדמה- אחואי בנייה, שיפוץ בתים-אחואי בנייה, דיור בר השגה- אחוזי בנייה. וּה לא עובד כך, כך לא מתכננים ערים.

מר להט:

לכן אני שואל את השאלה.

/

"ל תלד ₪

> אביבוצה

- "0015 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''/ע (01/03/2010)

- 19 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולכן אמרתי שהדבר הזה באמת בעייתי בהיבט הזּה. אמרתי, ואת זה לא אמרתי כי לא שאלת את השאלה הזאת, שאלת איך מממנים אז אמרתי לך איך מממנים. אבל לצורך העניין הצבת את הבעייתיות של מה שנקרא- ניתן 100%. כל דבר כל הזמן נותנים. כולם פה, אה נהדר לתת לכולם.

זה כמו העניין- ניתן להם את ה- 222% . אגב, הפסידו במשפט, מי שלא קרא.

מר להט:

היום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בשערורייה שרבתם עליה בוועדת בניין ערים.

מר להט:

בסומייל. בית המשפט דחה אותו לחלוטין. את תגיר.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

כל אחד נותן אחוזים.

גב' להָבי:

מה מונע מאתנו במקרה של גני-שפירא, לקחת פרוייקט כמו גני שפירא, להוציא אותו למכרז, כשזו אדמה שלנו, ולקבוע מנגנון שמצד אחד קובע את המחיר, ואני מדברת עכשיו על מנגנון היצור, לא על מנגנון החלוקה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

על אדמה שלנו- אין לנו בעיה.

גב' לחבי:

בואו נקח אדמה שלנו, ונשאל רק לגבי האדמה שלנו- מה המנגנון באדמה שלנו, לפני שאנו הולכים למקום אחר.

בצוה

יפוסא עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנחלה מס' 8

מתאריך ט'יו אדר תש''ע (01/03/2010)

-20-

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו עכשיו דנים על המנגנוניסז

גב' לחבי:

לא חלוקה. מגנון ייצור. חזי הפריד בין מנגנון יצור למנגנון חלוקה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

אין לנו מנגנון שהחלטנו עליו, אנחנו עכשיו דנים בעניין. רשאית וועדת בניין ערים של עיריית תל-

אביב להחליט על הקרקע של עיריית תל-אביב, איה תמהיל של דירות היא נותנת לצורך העניין.במקביל יש מנגנון אחר שדובר עליו- מי מקבל מה וכמה, והוא- איוּה אורחים רשאים לקבל את הדירות ובאיזה תנאים. וה דבר אחר.

גב' להבי:

אני רוצה לחדד.

מנגנון שהיצור של גני שפירא לעניות דעתי, מצד אחד כשאנו יוצאים למכרו לאותו יצרן שייצר לנו את הדירות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

דבר אחד נעשה, נכתיב לו מחיר, זה הכל. וגודל דירה דרך התבייע.

גב' להבי:

נכתיב לו מחיר מחירון.

מר לייבה- מנכ''ל העירייה:

זהו. בוה נגמר העניין. זה כל המנגנון.

גב' לחבי:

ואו נראה כמה הוא נותן לנו.

מר לייבה- מנכ''ל תעירייה:

יכול להיות שהוא יגיד, אס זה המחיר אני נותן לך 0, וזה הסבסוד.

019 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מש' 8

מתאוליך ט'יו אדר תש''ע (01/03/2010)

-21-

גב' להבי:

או תשלם לי אפילו, תאורטית.

מר לייבה- מנכ'יל העירייה:

או תשלם לי.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה לשאול שאלה בהקשר קצת שונה:

חלק מהדירות האלה, כפי שאני מבין, יועדו לאוכלוסיות שהן מה שנקרא- ידן לא משגת לקנות דירות במחיר השוק, יש להן איזושהי בעיה כלכלית כזו או אחרת, ואתה רוצה להשאיר אותן בעיר. יש תשלומים כמו ארנונה, כמו אחזקה.

מר אהוד פסטרנק:

אנחנו הנחנו שאת אה המשפחה ממשיכה לשלם. הדבר היחיד שהיא לא משלמת וה שכר דירה והשקעות במבנה.

מר לדיאנסקי:

מבחינת הנחת היסוד, כשאתה מביא משפחה שהיכולת הכלכלית שלה היא מוגבלת ואתה נותן לה סיוע בשכר דירה, ואחר כך היא צריכה לשלם מאות או אלפי שחי.

מר אחוד פסטרנק:

הנחנו הנחה לגבי יכולת התשלום שלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא מבין למה אתה מעלה את נושא הארנונה.

מר לדיאנסקי:

לא רק הארנונה, גם אחזקת הבניין. אתה מביא משפחה שהיא לא מסוגלת לשלט את מחיר השוק, ודורשים ממנה עבור אחזקת המבנה או דמי ניהול, מאות או אלפי שחי. מדובר בבניין חדש, עס שרותים כאלה ואחרים, ואז משפחה נדרשת לשלם על דירה של 70 מ"ר, 1,200-1,300 שחי.

--- שּ

> אביבעוץא

*0/019+ עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-22-

מר אחוד פסטרנק:

לא. אני רוצה להסביר.

מו רון חולדאי - ראש העיריית:

איפה משלמים על דירה 1,200 שחי דמי ניהול!

זה לא אקירוב.

מר גלעדי:

הוא מדבר, כולל ארנונה, כולל הכל.

מר אהוד פסטרנק:

המשפחה צריכה לשלם את הארנונה וצריכה לשלם את החשמל שלה,

מר לדיאנסקי:

לא החשמל, דמי הניהול.

מר אהוד פסטרנק:

והיא צריכה לשלם את חשבון המים שלה וכוי. המשפחה , במסגרת הפיצוי על שכר הדירה

המופחת, לא צריכה לשלם את ההשקעות שצריך לבצע בנכס ושבעלים בנכס מבצע אותם, כמו שמירה על תיקונים במבנה, חידוש של המבנה ודברים כאלה ואחרים. את כל הדברים האלה הנחנו- שצריך המשכיר שהוא היוּס- לשאת בהם, ובתמורה הוא מקבל את הפיצוי. הפיצוי הביא בחשבון גם את ההוצאות השוטפות האלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה כמו עם התמיכות שלנו. אני יוצא מתוך הנחה שכולם ישלמו את הכל, ואנו קובעים כמה תמיכה נותנים. אותו דבר וּה עס דיור בר השגה. משפחה שנכנטת לדיור בר-השגה צריכה לשלם, כמו כל משפחה, את הכל, ואנחנו רואים מהו הסבסוד שנתנו להם, האם הסבסוד הוא בשכר הדירה או הסבסוד הוא ברכישת הדירה. ברגע שאני נותן לבן-אדם גס סבסוד בשכר דירה וגם סבסוד בארנונה וגם סבסוד בועד הבית וגם טבסוד בזה, אני מאבד את השליטה על מהו הסבסוד באמת. למרות שיש לי כבר היום מחוייג שיודע לעשות 1,2,3 ולחבר את הכל ביחד, אני אומר- הוא ישלם את הכל ואני יודע מה רמת הסבסוד. זה כמו שאמרתי, אתה יודע כמה אתה משלם, והכל

| תלד ל

+ אביבצו

פו?אצ עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 8

מתאריך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-23-

בסדר, ונניח שעיריית תל-אביב אומרת- עוזרים לך בשכר דירה של 300 דולר לחודש, אצ אני יודע בכמה עזרתי, וכל היתר אתה משלם כרגיל. אתה משלם ארנונה וכוי וכוי. עכשיו אתה תבוא ותגיד לי, אנחנו לא רוצים לתת לאנשים כסף מזומן, אבל בוא ניתן להם הנחה בארנונה והנחה בוה והנחה בזה, וה הכל כסף מזומן, וה בדיוק אותו דבר. לכן אנחנו לא עוסקים בזה, אנחנו עוסקים בסבסוד עצמו, של מהו הטבסוד שיגדיר מהו דיור בר השגה לצורך העניין, ואו לא מאבדים את הכיוון.

מר סולר:

שאלה לפסטרנק.

כפי שאני רואה, יש כאן איזשהו חיתוך קריטריונים , ויש לי אחרי וה להעיר משהו על קריטריונים, ואני חושב שגם לאסף.

אני חושב שיש כאן מצד אחד קהל מטויס שיבקש את הדירות, ומצד שני אני מניח שבהערכה הכלכלית יש איזושהי הערכה של - מהו ההיצע בעצם שכן נוכל לייצך בפועל. השאלה

היא איך עומד המחיר, שיווי המשקל של הקהל המבקש מול ההיצע שיהיה לנו, מול המחיר שבפועל בעצם יילקח. אני בטוח שאותו מחיר הוא נמוך מהשוק, השאלה היא בכמה.

מר אהוד פסטרנק:

אני אתן תשובה.

המחיר של שכר הדירה נקבע על הנחות אפריוריות שקובעות מה יכולת התשלום של המשפחה, ואנחנו קבענו שיכולת התשלום של המשפחה היא 25% מההכנסה הפנויה של המשפחה לשכר דירה וכשליש מההכנטה הפנויה למשכנתא,לדיור בבעלות. כאשר אתה בודק מה שקורה בפועל, אתה רואה- על פי הנתונים של משרד השיכון, שהשליש הוא פחות או יותר העומס השכיח של משפחה בעלת הכנסה ממוצעת שקונה את הדירה הראשונה. זה מה שהנחנו, וזה מה שקבע את גובה שכר הדירה , במקום כמו גני שפירא.

מר סולר:

את זה הבנתי.

מר אהוד פסטרנק:

בצד השני בדקנו מה ההכנטות שיהיו כתוצאה משכר הדירה הזה לבעל הנכס, ליוּם הפרטי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תשייע (01/03/2010)

-24-

מר סולר:

את זה הבנתל.

מר אחוד פסטרנק:

וההכנסות שנובעות מוה שהוא ימכור את הדירה. ואת ההפרש , שאם לא נכסה עליו הוא לא יתן

דיור בהישג יד, כי כמו שנאמר- וה וולנטרי, זה בצורה של מנגנון פיצוי,

מר סולר:

זה ברור. את כל מה שאמרת, הבנתי לגמרי. השאלה שלי היא בהיבט אחר לחלוטין. לא בתור יזם, בתור ציבור, אני כאדם שרוצה לשכור דירה עכשיו או לקנות דירה.

מר אהוד פסטונק:

אתה שואל אותי כמה דירות כאלה יהיו?

מר סולר:

לא. את זה אי אפשר לדעת. השאלה היא- לפי ההערכה שלך, איפה המחיר שיילקח אמור פחות או יותר לעמוד מול המחיר שזה יעלה לי בלי הדיור בר-השגה.

מר אהוד פטטרנק:

אתה שואל בכמה זה מסובסד?

מר סולר:

מה שווה הסבסוד.

מר אהוד פסטרנק:

אס אני סופר נכון, בסביבות 50%.

גב' חדוות פיניש:

בין 5,000-6,000 שח' ל-3,000 שחי.

13010 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 8

מתאריך ט''ו אדר תשי/ע (01/03/2010)

- 25-

מר סולר:

ואם אתה לוקח את החיתוך, שהרי בעצם יש קהל מסוים שיכול להגיע לזה.

מר אהוד פסטרנק:

ההנחה היא שקהל היעד הוא לא נצרך אלא הוא קהל יעד שמרוויח ויכול לשלם.

מר סולר:

אבל כשקהל היעד הוא מוגבל, כמו שכאן, אתה מוריד בעצם את קהל היעד שיכול לגשת לאותו מכרז, הזדמנות, אני לא יודע איך לקרוא לזה, ומצד שני יש לך איושהו חיתוך מסוים- שהוא רס הערכה כרגע, שגם אנחנו לא יודעים בשום דרך להעריך, אלא של איושהו היצע של כמות של פרוייקטים כאלה שיהיו לנו, שנוכל להוציא לציבור. אז אני מניח שהמחיר, גם אם לא היית מגביל אותו, הוא היה נמוך מהמחיר היום, כי אם רק בן אדם שהוא משפחה עם ילדים בבית ספר, ועם הכנסה מסוימת,

מר אהוד פסטרנק:

אתה שואל אותי שאלה שאני לא יודע לתת עליה תשובה. אתה שואל אותי מה גמישות הביקוש, כלומר, האם כתוצאה מזה שיש דיור בר-השגה משובסד בשוק, הוא משפיע על מחיר השוק של שכר הדירה. אני מניח שכן אבל אני לא יודע לחשב את זה.

בכל מקרה, הכמויות הן לא כאלה שזה יכול להשפיע באופן דרמטי.

גב' להבי:

אני מניחה שגם המכירה של רמצ- ארלוזורוב השבוע משפיעה על מחירי השוק, ואני מניחה שגם מחירי השוק הסיטונאי ישפיעו על השוק.

מר גלעד?:

כלומר, הלבטיס שלך הס שמחירי הדיור בר-השגה ישפיעו על מחירי השוקז

מר סולר:

מה שאני אומר זה כך: אס היה פרוייקט כזה כפי שאנו הולכים אליו כרגע בלי 216 א1, אבל הינו קובעים שרק אלה ואלה ואלה ואלה יכולים להגיש מועמדות לשכור את הדירות האלה, והינו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתארליך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-26-

נותנים כך וכך יחידות דיור , כמו שפחות או יותר אפשר להעריך, כן היתה כאן איוושהי הערכה באופן כללי, המחיר שהיו משלמים היה שונה מהמחיר שהיום כל אחד יכול לגשת לכל דירה בעיר.

זה דירות מסוימות וה קהל יעד מסוים.

גב' אמילי סילברמן:

לא. כי אנו מניחים שיש הרבה יותר דורשים ואכאיס מאשר היצע הדירות.

מר סולר:

קיבלתי תשובה.

מר גלעדי:

הכוונה היא שבסופו של דבר המחיר של זה גס ישפיע במקרו על הנושא של היצע הדירות בעיר.

מר סולר:

כי אתה משנה את ההיצע. זו היתה השאלה שאליה רציתי להגיע, אבל הס אומרים שבטווח הקצר זה כרגע לא ישנה.

מר גלעדי:

בסדר, אבל אנחנו מסתכלים על טווח ארוך.

מר זמיר:

אני רוצה להתייחס ממש בקצרה. הערותל:

תל-אביב היא עיר שאנו שואפים לעשות אותה המרכו של ישראל, המרכז המסחרי, המרכז התרבותי,

מר להט:

זה לא שאנחנו שואפים, היא כזאת.

מר זמיר:

מבחינתי היא של כולם, ואני מאוד לא אוהב, למרות שזה מאוד יפה להגיד, אות ההתנייה הזאת של ילידי העיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

-27-

מר גלעדי:

נדון בוּה.

מר זמיר:

אני אומר לך את דעתי. אני חושב שתל-אביב היא עיר שכולם צריכים לגור בה, ואתה לא צריך לתת הקלות למי שנולד בה.

מר גלעדי:

זה משהו שאנו נדון בו.

מר זמיר:

אני אומר את דעתי.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

הוא אומר את דעתי- שלא צריך לתת עדיפות ליליד העיר.

מר ויסנר:

למה בקיבוץ נותנים לקיבוצניקים!

מר זמיר:

אני לא קיבוצניק.

אני גם עשיתי צבא וגם עשיתי שרות קבע, ואני לא בטוח שדרך המנגנון של דיור בר-השגה וה המקום שדרכו אנחנו צריכים לקבוע ולחנך-מי מקבל עדיפות, אם הוא עשה ככה, אס הוא עשה ככה. זו דעתי, אפשר לקבל אותה , אפשר לא.

והדבר השלישי והאחרון, שכמובן נוגע לי יותר מכל: תל-אביב היא העיר עם מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל, היא העיר עס מספר הרווקים הגבוה ביותר בישראל והרווקות הגבוה ביותר בישראל, ומשוחררי הצבא הגבוה ביותר בישראל, ואיוו אמירה אנו אומרים כלפי האוכלוסיה הזאת, שמהווה אחוז מאוד מאוד מאוד גבוה במרכו העיר,

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

תתחתנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

-28-

מר זמיר:

ותולידו. פרו ורבו.

גב' להבי:

אני רק רוצה לומר לך שיש 1,300 יחידות דיור בבנייה לסטודנטים ברמת אביב.

מר גלעדי:

קודם כל הנתונים שאתה אומר הס נתונים שאתה מגזיט בהם כלפי מעלה.

מר זמיר:

לא אמרתי אף נתון. אמרתי שיש פה הכי הרבה סטודנטים והכי הרבה רווקיס והכי הרבה רווקות, לא אמרתי מספר. זה נכון. תבדוק אותי . אני רק אומר שכאשר התחלתם לעשות את הדו'יח הצה, למיטב ידיעתי, היתה תופעה בזמנו של הגירה שלילית של זוגות צעירים.

גב' אמילי סילברמן:

לא.

לא אמרנו רק למשפחות עס ילדים.

מר סולר:

%.

גב' אמילי סילברמן:

%. כאשר החשיבות של לשכור דירה באזור טוב היא חשובה במיוחד למי שיש לו ילדים, כדי שהילדים *וכלו להיות בבית ספר טוב, וכי הורים לילדים,

מר זמיר:

מה וה אזור טוב?

+ אביבעוש .

"010 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 8

מתארלך ט''ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 29-

גב' אמילי סילברמן:

על פי רוב באוור טוב רמת הלימודים היא טובה יותר,לא תמיד אבל על פי רוב, וגם כי להורים יש פחות ומן, או שהזמן שלהם הוא פחות גמיש. לא אמרנו 100%, אמרנו 70%, תתווכחו על ה-70%, אבל עדיפות למשפחות מאוד מאוד הולמת את סוג המוצר שאנחנו מציעים, שאתם מציעים כאן.

מר זמיר:

אני מתווכח עס ה-70%, אני חושב שזה אחוז שהוא בצורה משמעותית הרבה יותר מידי גבוה.

אני רק רציתי להגיד את דעתי. אני באמת חושב שהיום וה לא הפורום לקבוע מסמרות בכל הנוגע לקריטריונים.

מר גלעדי:

דיברתי על וה ואמרתי שזה אחד מהדברים שצריך להחליט עליהם.

גב' אמילי סילברמן:

עוד אפשרות: אפשר להגיד שלגבי רוב הפרוייקטים זה ייה 70%, אבל יש אזורים שיועדו הרבה

פחות למשפחות, כמו למשל נווה שאנן.

מר זמיר:

אבל בסוף נוצר אחוז.

גב' אמילי סילברמן:

יש אזורים שדווקא רוציט לעודד במיוחד אנשים ללא ילדים.

מר זמיר:

לאלון יש תכנית לתת מלגות בנווה שאנן.

מר סולר:

בהמשך למה שאסף אמר, אני רוצה לומר שבדיון הקודם, כשהצגת את המצגת שלך והראת חלק מייצג של הערים בעולם שעושות פרוייקטים כאלה, אמרת שעושות זאת דווקא ערים שרוצות להשאיר את העיר תוססת, ולכן וּה כל כך מתאים לתל-אביב. מה שכל כך בולט בתל-אביב וה

'? תלד

+ אביב ות :

"6019 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 30-

אותה תסיסה וכל הכמות של הצעירים שיש כאן ברחובות. הרבה מעבר, לא רק, אבל וה אחד הגורמיסם המרכזיים בנושא הוה. וכמו שרון אמר, אנחנו לא מדברים כאן על דיור סוציאלי.

מר גלעד?:

דיור סוציאלי וה תפקיד של הממשלה ויש חברות שמטפלות בזח.

מר סולר:

זה משהו שונה לחלוטין.

אבל בסוג דיור בר-השגה שמדובר בו כרגע אני לא חושב שצריך להפלות לטובה בן אדם שיש לו ילד. בעתון כתוב-גיל בית ספר ,אני לא מסתכל על העתון ,אבל בכלל עס ילדים- וה מה שכתוב כאן בקריטריונים, מאשר מישהו שהוא רווק, שהוא לא התחתן.

מר זמיר:

בקיצור אמילי, את מתמרצת אותי להתקשר ולא לחכות לאהבת האמת שלי,

מר סולר:

הבקשה שלי ארנון, במשפט האחרון היא: אתה אמרת שיש קריטריונים ואנו צריכים לדון על

15. חשוב בטימן קריאה לדון גס על הנושאים שכתובים פה, שחוץ מתושב תל-אביב לא

הזכרת.

מר גלעד?:

אני בטוח שאתם מייצגים גם את המשפחות הצעירות בתל-אביב.

אתם לא מייצגים רק את גיל 19.

מר טולר:

ברור. אני מייצג גס את הגימלאים.

מר גלעדי:

כל הדרישה הגיעה מהכיוון של משפחות צעירות שרצו לגור בעיר ולא מצליחות לקנות דירה בעיר, לעומת הנושא של הצעיר עצמו- שיש לו את היכולת לממן את עצמו, היות שהוא לא צריך לגדל ילדים. דיברנו על הכנסה פנויה, וכשיש לו ילדים הוא צריך לשלט גס עבור גן, גס עבור מועדונית,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 8

מתאריך ט''ו אדר תשי'ע (01/03/2010)

- 31-

וכל או מעטפת שלא מאפשרת לו לגור בסופו של דבר בתל-אביב, וחשוב לשמור על איזון בתל-אביב גס של צעירים, גס של מבוגרים, גס של משפחות, וליצור מצב שיש לך עיר רב גונית ומונה את כל האוכלוסיות.

מר זמיר:

היכולת של סטודנט לממן את עצמו בתל-אביב היא לא גדולה.

מר גלעדי:

למשפחה יש יותר בעיה לממן את עצמה.

גב' זנדברג:

אני מתייחסת לאבחנה שעשה חזי בין היצור לבין הביקוש, וזה לא מקרה שעיקר הדיון שמתנהל כאן הוא על הביקוש. זו האוכלוסיה שכולנו מייצגים, בעוד שלגבי מנגנון היצור אנו סומכים, וכפי שאמר רון- אנו צריכים שימור ואנו צריכים המון המון דברים שמוטלים על הדבר הזה, וזה מנגנון שהוא באמת כלכלי. לגבי הצד של הביקוש, ראש העיר הרבה פעמים התייחס ואמר, ושאל שאלה רטורית, האם אנו צריכים לדאוג לעמוד על זכותו של כל צעיר שבא לתל-אביב ושרוצה לגור במרכו העיר ולרדת לפאב, האם ּה תפקידנו לדאוג לזכותו לעשות את זּה. והתשובה היא חד משמעית לא. וו לא זכות יסוד שאנו צריכים לאפשר אותה, לגור בכל מחיר בכל מקום, אבל אם נסתכל על הצד השני של זה , הוא- מה האינטרט שלנו, איזו עיר הינו רוצים לראות. והמנגנון של דיור בר השגה הוא בראש ובראשונה בא להסתכל על מדיניות מקרו של העיר ולדאוג לזה שהמורה יוכל לגור בשכונה של התלמידים שלו, והביבי-סיטר לא תיסע במונית של 50 שחי,

מר גלעדי:

וגם הנגר.

גב' זנדברג:

והנגר שיבוא לעשות את עבודת הנגרות, לא יבוא מאיזשהו מקום כזה.

יש מאפיינים של אוכלוסיה, כמו למשל משפחות עם ילדים, שיש להן כמה מאפיינים כמו שאמילי ציינה. האחד מהם היא- שהם פחות ניידים למשך תקופה יותר ארוכה. 2. שיש להם כל מיני שיקולים אחריט איפה הס גרים, שיקולי חינוך,תעטוקה וכו'. אסף, אתה הרבה פעמים דיברת על הנושא של גודל הדירות כקריטריון שישאיר צעירים, ואני חושבת שזה נושא מצוין. אני חושב

₪ ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 32 -

שכאשר אנחנו מסתכלים על המנגנון הזה- שהוא מנגנון רגולטיבי בעיקרו, שהוא מנגנון של קביעת מדיניות, אנחנו חייבים לעשות את האיצון הזה, להסתכל כן על המשפחות, להסתכל כן על המשפחות עס הילדים,לא בגלל שמי שהוא צעיר עדיין לא מצא אהבה באמת, מן הסתם הוא יגיע לשם באיושהו שלב, אלא יותר מזה, ואני רוצה להגיד לך עוד משהו: יש אנשים יותר מבוגרים, בני 0, 50 ומעלה שלא קנו אף פעם דירה, לא יכלו להרשות את זה לעצמם, והם נמצאים במצב אפילו יותר בעייתי ויותר וקוק לטיפול, אם כי לא מדובר על דיור סוציאלי, מדובר על אנשים שעומדים בכל התשלומים של ארנונה, וכו' וכוי,

גב' להבי:

אבל משלמים 30 שנה שכר דירה.

גב' זנדברג:

בדיוק.

מר זמיר:

האנשים שתארת עכשיו הס בעמדת נחיתות.

גב' זנדברג:

אז אני אומרת: אנחנו צריכים להסתכל על כלל התמונה. צעירים, רק צעירים זה סבאבה, אבל גם

משפחות צעירות, חד הוריות, כל הדברים האלה.

מר להט:

העצוב בצעירים הוא שזה חולף.

גב' זנדברג:

לא בטוח שזה עצוב.

השורה התחתונה היא, שכאשר אנו מסתכלים על הצד הזה של הקריטריונים אנחנו צריכים להסתכל על תמונה כוללת , והגורס שצריך להנחות אותנו הוא לשמור על האיטון, מבחינת גילאים, מקצועות נדרשים, כל המאפיינים שקשורים.

ורק הערה אתרונה: כמובן שבשוס פנים ואופן, וה גס לא עומד בפסיקת בית משפט, שאסור

להתנות את צה בשרות צבאי.

אביבעו

ל 16/05 עידיית תל-אביב-יפו

2

ב

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 8

מתאריך ט''ו אדר תש''ע (01/03/2010)

- 33-

מר טיומקין:

או ההצעה עונה לוה או לא עונה לוה? ההצעה שהוצעה פה בדיוק עונה על וּה, אצ מה הבעיה?

גב' זנדברג:

לא אמרתי שיש בעיה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היא לא אמרה שיש בעיה.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה התייחסות קצרה ל-3 דברים:

האחד זה לגבי ילידי העיר. אני חושב שזו טעות לקבוע שרק ילידי העיר יוכלו להיות חלק מהפרוייקט, מצד שני לא צריך להרשות למי ש-3-4-5 שנים בעיר להכנס תחת המטריה של הפרוייקט הזה. אני חושב שזה יהיה ראוי שכל מי ש-10-15 שנה תושב העיר תל-אביב, שיוכל להיות חלק מהעניין הוה.

מר לייבה- מנכ'יל העירייה:

משפחה גרעינית 15 שנה?

מר לדיאנסקי:

לא. האדם עצמו 15 שנה.

מר לייבה- מנכי'ל העירייה:

או הוא כבר לא צעיר.

מר ויטנר:

אפשר לדון על זה בוועדה.

מר לדיאנסקי:

הדבר השני זה- איאושהי העדפה למשפחות עם ילדים, זוגות צעירים. רובנו כאן שומעים לא מעט על זוגות צעירים עס ילד אחד או שניים- שנאלצו לעזוב את העיר ולעבור לנס ציונה, שעכשיו היא

4 ל . 0%

= לתל שד

+ אדירשוע

ַא '18%075 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 34 -

מאוד מודרנית לזוגות צעירים. שני ווגות של חברים שלי שגרו פה 12 שנה, עזבו. אנשים שעוברים מתל-אביב, ווגות בעיריס שעוברים לישובים שבהם אפשר לרכוש דירה במחיר גול יותר.

זהו.

מר להט:

עצם הדיון ועצם הדוייח הוא באמת סופר חשוב, ומגיע לכל מי שעשה את זה וגם למועצת העירייה שיומה את וה- "שאפויי.

לדעתי באופן אישי, בהחלט כן יש יתרון לנושא של ילידי העיר.

מתי נדון בקריטריונים: עכשיוז אחר כך: בוועדות?

מר גלעדי:

בוועדת ההמשך.

מר להט:

בנושא הצעירים, והתחלנו לדבר על זה בפעם הקודמת, הנושא של איך אנו מעודדים כן חבריה צעירים דווקא לגור בדרום העיר ובמקומות כאלה. זה נושא שאני כן חושב שהעירייה צריכה לטפל בו. דיברנו על וה שהעירייה עשתח את זה בזמנו במרכז העיר ואני חושב שהגיע הזמן לעשות את זה בדרום העיר, אני חושב שזה רעיון טוב. אני לא יודע איך זה נעשה בזמנו במרכז העיר.

מר זמיר:

חזי יסביר לך. היית בא, מקבל ציק והולך.

גב' להבי:

אני למדתי את וה. צביקה סומך כך גדל.

אני רוצה לומר שהתחדשות עירונית, שהיכולת שלנו לייצר דיור בר-השגה אינה קשורה לקווי יצור רגילים רק כפי שעולה בדוייח הזה. היכולת שלנו לייצר דיור בר השגה הוא ברגע שנסתכל, כמו שתמי אמרה, על מגמות מקרו של העיר ונשאל את עצמנו לאן אנחנו רוצים לכוון את האוכלוסיה.

יש היום דיור בר השגה ביפו, יש חיוס דיור בר השגה בנווה שאנן. אס משפחה רוצה היא יכולה ללכת לקנות דירה במתיר זול בנווה שאנן, אבל משפחה לא תלך לגור בנווה שאנן בגלל שאין שס שרותים קהילתיים מספיקים, אין שם מספיק מוסדות ואין שם מספיק תמיכה לקהילה. לכן, מעבר לסוגיה של דיור בר-השגה-איפה אנחנו בונים ואיפה אנחנו מקצים קרקעות, ואיך אנו דותפיס יומים ליותר אחוצים או פחות אחוזים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כנבחרי חציבור,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 35 -

בראשותך אדוני, באיזה מקומות העיר הזאת חלשה ואנחנו רוצים לחזק אותה, ואנחנו יכולים לחזק אותה באמצעות מה שנקרא,הפניית נתיב הורימה של האנשים לגור במקומות האלה, ואת צה אנחנו יכולים לעשות באמצעות חיווק המקומות האלה. כששאל דן להט,

מר זמיר:

את דוחקת את האוכלוסיה החוצה.

גב' להבי:

אני לא דוחקת החוצה.

מר זמיר:

יעל בן יפת תגיד לך שאת מחזקת אוורים,

גב' להבי:

אני אומרת- שאם אני חיפשתי בומנו לקנות דירה, כשהתגרשתי, ולרגע היה לי מאוד מאוד קשה וחיפשתי דירה וולה, בומנו דירות וולות היו בצילנוב. אני אומרת לכם, וכשאני הלכתי להסתכל בצילנוב, יכולתי לקנות שס דירה ב-150,000 דולר, אמרתי לעצמי: אני לא יכולה להעביר את הילדים שלי עוד פעם את העניין הזה של לעבור דירה, לעבור בית ספר, לעבור מוסדות,ולהגיע למקום שהסביבה היא חלשה, ועוד הפעם אני אהיה יו"ר ועד שכונה ועוד פעם אני אתחיל את כל המלחמות. ולא רציתי לעבור את זה עוד פעם.

גב' ונדברג:

עשית טעות. תנסי היום לקנות דירה בצילנוב.

גב' לחבי:

אני יודעת שעשיתי טעות.

אבל מה שאני רוצה לומר, וה שאנחנו יכולים לכוון באמצעות החלטה, כמו שעשו בומנו בנווח צדק כשהקימו את סוואן דלל, וסוזאן דלל הפך להיות משהו שסחף אחריו את כל השכונה.

מר ויסנר:

עוגנים.

אביבעש

101019 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 36-

גב' להבי:

עוגנים.

אנחנו צריכים להביא את התרנגולת לפני הביצה או את הביצה לפני התרנגולת, לא משנה מה, אבל עוגנים קהילתיים לבנות לפני. ואם יהיו לנו מוסדות איכותיים, אז האנשים שבאו לגור ביפו לא ישאלו- האם אני צריך לעזוב את יפו בגלל שאין גן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כמו באוור התחנה המרכוית החדשה.

גב' להבי:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

להפריח את דרום העיר.

מר גלעדי:

כמו להעביר את סמינר הקיבוצים לדרום.

ר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ימינשריי בתחנה המרכצית.

גב' להבי:

כמו מינשר בתחנה המרכצית, גה על אותם העקרונות, רק שמינשר לא משרת את האוכלוסיה המיידית שבאה לגור, אבל מינשר יביא את הסטודנטים לגור, וזה בדיוק סוג התהליכים שאנחנו כעירייה צריכים לשאול את עצמנו איך לייצר עוד כאלה, ויהיה לוּה כוח להביא יותר ציבור. עס הדברים שרשומים פה-כמו מלגות לטטודנטים שילכו לגור בדרום או באזורים מוחלשים.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא, שאני מבקשת לקבל את הדוייח המלא כי אני מבינה שאנל מחזיקה תקציר ביד, ואני אוהבת לתקצר לעצמי לבד.

מר גלעדי:

תקבלי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'יע (01/03/2010)

- 37-

גב' להבי:

או אנא מכם, שלא תישאל פה שאלה אס אפשר לתת או לא.

על הדוייח הוה כמו שהוא, אני רוצה להעיר שבסעיף 6 פה, לאור המימצאים, ההמלצות הן, וה המלצות שהגיעו ממך חזי, כנראה, בנושא של התמהיל כתוב פעמיים באותו נוסח, שלתמהיל צריך להוסיף דירות קטנות. אני מבקשת גם להפוך את וה : בדיוק בשביל אסף ובדיוק בשביל הצעירים, במקום שיש תמהלל של דירות גדולות- להוסיף תמהיל של דירות קטנות. ובמקום שיש רק תמהיל של דירות קטנות, כמו בדרום העיר, במקומות של ה-35 מ"ר וה-53 מ"ר, לדרוש בתמהיל גם דירות גדולות, ואז משפחות תלכנה לגור באזורים חלשים, ולא יווצרו לנו רק בניינים של כוכיס.

מר חצי ברקובי\:

אנחנו עושים את זה.

גב' לחבי?:

אבל וה לא כתוב. ההמלצה היא רק לכיוון אחד, של לדרוש בתמהיל דירות קטנות, אין לדרוש בתמהיל גם דירות גדולות, ואני מבקשת להוטיף את זה.

גב' תמי גבריאלי:

איפה שיש דירות גדולות, ה לא בדיוק דירות בהשג יד. אנחנו מדברים על דיור בהשג יד במקומות שיש דירות גדולות. במקומות שיש דירות גדולות אנו אומרים, בואו נוסיף דירות קטנות, כי ּה יהיה דיור בהישג יד.

גב' להבי:

אני חוזרת ואומרת עוד פעם את דעתי: במקום שהוא דרוט העיר, ששם בדרך כלל אנו מאשרים לעשות דירות קטנות של 35 מ"ר ו-53 מ"ר, לפי תבייעות קטנות, אני רוצה לבקש דירות גדולות.

מר גלעדי:

אבל דירה היא 80 מ"ר.

גב' להבי:

לא כתוב הפוך, ה מה שאני מעירה.

תלד

% > אביבצוצה

0197 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תש'יע (01/03/2010)

- 38-

גב' תמי גבריאלי:

אבל גו לא בעיה של הדיור בר השגה. בהיבטים תכנוניים כלליים וה נכתב.

גב' להבי:

הדבר השני שאני רוצה להעיר:

אני הייתי מאוד רוצה לחשוב איך אפשר להגדיל את היקף הדבייי למכירה. הדבייי להשכרה הוא בדיוק כמו החוק, ההכרה הזאת של ממשלת ישראל שמישהו יכול לקבל הטבות מס, לבנות בניין, ואחרי 10 שנים של שכירות- למכור אותו. לדעתי וה משאיר את הנכסים בידי אותם בעלי הון, לא משחרר את הנכסים לפרטיים, ואני הייתי רוצה לשאול את עצמנו את השאלה- לא רק איך אנו מגדילים את היצע הדירות להשכרה, אלא איך אנחנו מגדילים את היצע הדבייי למכירה, שוה נראה לי דבר מאוד מאוד חשוב.

והייתי רוצה, אס אנחנו מתניעים בתכנית מתאר אופציה של תוספת וכויות בנייה, אני ממיחה שוה היה ואני לא קלטתי את ההטבר בדיוק, שהתוספת תגדיר אחוז, חיתוך של אחוז מתוך התוספת-

לדבייי. ואת אומרת, שוה לא יהיה משהו שפתאום ימצא חן בעיני יוּם, או פקיד אחר- תמצא חן בעיניו יזמת, שזה יהיה עס מדדים מאוד מאוד ברורים.

זה ההערות שלי למה שקיבלתי פה.

גב' תמי גבריאלי:

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לשקף הזה שאנחנו מציעים אותו כסיכום למה שהצגנו בפעם הקודמת וגם לדיון.

מה שאנחנו מציעים כהצעה לסיכום זה- לאשר באופן עקרוני את הדוייח , שהוא בעצם דו"ח ראשוני בתחום הגה והוא באמת התתלתי.

אנחנו מציעים, לאור מורכבות העניין, אנחנו חושבים שצריך להחליט בהחלטה של העירייה על גורם עירוני שימשיך לטפל בנושא הדיור, כשדיור בהישג יד הוא חלק , אבל הוא למעשה מתרחב גם לנושאים של התחדשות מלאי הדיור הקיים , וכל מה שאנחנו רוצים לתגיע -- לעיבוי וחידוש שכונות באמצעים של תוספת דירות וכוי.

וגוף כוּה או גורם עירוני כּה יצטרך להכין תכנית עבודה יותר מפורטת, שתכלול את היעדים ופיתוח הכלים הפיננסיים, שעדיין לא נכנסנו אליהם למשל, ונושאים מהסוג הוּח.

הוא יצטרך ליצור את המאגר, לעקוב אחר המאגר של דירות להשכרה שיווצר בתהליכי התכנון.

הוא יצטרך גס לבדוק מהם מקורות המימון הקיימים. יכול להיות שיש מקורות שאולי ניתן להגיע

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט'/ו אדר תש'/ע (01/03/2010)

- 39 -

אליהט באמצעים שונים שאנחנו עוד לא מכירים. ה נושא שאנו חושבים שצריך עדיין למצות אותו.

אנחנו מניחים שצריך להחליט החלטה עקרונית על מסגרת תקציבית להתחלת הפעילות של הנושא.

ודבר מאוד חשוב להערכתנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מסגרת תקציבית למה!

גב' תמי גבריאלי:

להתחלת פעילות הגורם העירוני.

מר גלעדי:

לחברה העירונית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה את מתכוונת בהגדרה של מסגרת תקציבית לתחילת הפעילות!

גב' תמי גבריאלי:

זה יכול להיות מופנה להכנת תכנית עבודה מפורטת, אולי למינוי גורם-פרוייקטור כזה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

למינוי אדם נניח,

גב' תמי גבריאלי:

אדם שיקח את הדיור ויעשה ממנו נושא שהוא יעבוד עליו באופן מלא, באופן רציף, יחד עם הגורמים העירונים במינהל הנדסה ועם חברה עירונית-שתהיה אולי זאת שתבצע.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה מה שאת מתכוונת!

0 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 8

מתאריך ט''ו אדר תשי'/ע (01/03/2010)

-40-

גב' תמי גבריאלי:

כן, וה מה שאני מתכוונת.

ודבר אחרון: אנחנו מציעים לקחת את פרוייקט גני שפירא, שזו תכנית שקיימת כבר הרבה ומן,

ופשוט להוציא אותה לדרך כפרוייקט דגל ראשון בנושא של דיור בהישג יד.

מר זמיר:

הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות שלך לרעיון שנקבל פה החלטה לגבי גני שפירא ונתחיל כבר עם זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מסכם פה.

מר זמיר:

לא סיכמתי.רציתי לשמוע את ההתייחסות של חזי לרעיון שהועלה.

אנחנו יוצאים פה עס החלטה על פרוייקט מסוים שמקדמים אותו?

וה בהתאם למה שהיא אמרה.זה נשמע לי חפוז.

גב' אמילי סילברמן:

אנחנו בחנו הרבה מאוד פרוליקטים במסגרת העבודה, ובין כל הפרוייקטים הצוות חשב שנכון לקחת פרוייקט אחד שהוא על קרקע עירונית ולהגיד- לא רק מכוונים כלפי ימים, אלא יש גם הצהרה עירונית- שהעירייה תומכת בוה, ולכן גם על קרקע עירונית היא מבצעת פרוייקט דגל. וּה יכול להיות באדריכלות, וה חשוב גס לייצר סמל של איך הדבר הזה עובד. הוא יהיה דבר שבאים אליו, מסתכלים עליו, לומדים ממנו, ועושים כוּה הלאה.

גב' חדווה פיניש:

זה לא בא גס סתם, וה בא כחלק מההמלצה של תכנית אב לשכונת שפירא, כך שגה המשך של המלצות של תכנית שנעשתה לשכונה.

קריאת:

מדברים על וה המון זמן.