פרוטוקול ישיבת הנהלה 9

. / 0 ע?* שּ

אי 7 תל ופד

7. + אביבצוצָא

5 .= 65 0 עיריית תל-אביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 9 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 9 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 21/03/2010

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וח'ית:

א. זמיר מ. טיומקין ש. אגמי ד. להט

א. סולר נ. וולוך > דיין

וח''ה:

מ. לייבה, א. בן-שושן, מ. גילצר, ע. סלמן, ע. אברהמי, ד. לוטן א. וינר, ז. גבאי, ד. נבון, א. כחן,

מ. בנימיני, ע. וינברג, א. רגב, ג. בן-חורין.

רשמה: | ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנחלה מטי 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

-2-

על סדר היום:

1. חוק עזר לתל-אביב - יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון) התש'/ע-2010.

2. י'אכפת- המחלקה לילדים וקידום נוער'י.

99595

; : 8 . ₪

98 :ו תל פד

זג ל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטי 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

-3-

5. חוק עזר לתל-אביב- יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון) התש''ע-2010

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

אני רוצה לברך את מר ראובן לדיאנסקי להולדת בתו החדשה- שנולדה היום.

תכניסו את וה לפרוטוקול ותגידו לו

יש לנו שני נושאים, שהראשון בהם - אני מקווה שהוא יחיה קצר- והוא חוק העור לתל-אביב -יפו (העמדת רכב וחנייתו) תיקון, 2010.

מר סלמן, תסביר לנו את הנושא.

ויד סלמן:

הרעיון פה הוא לבטל את אמצעי התשלום של כרטיס חנייה מנייך..

מר וולוך:

ממתין

מר רון חולדאי - ראש העירייה;:

אתה אומר שבמסגרת החוק הזה עיריית תל-אביב מבטלת את השימוש בכרטיס מנייר, ומשאירה אך ורק את הטלולאר והאיוי פארק, ונגמר העניין של חנייך.

ההסבריט ניתנו פה בכתב, העובדה שמצייפים את זה, וכבר אין איפה להשיג את זה וכל הסיפורים שנלווים לכל הדבר הזה.

עו"ד סלמן:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העיריית;:

יש מישהו שמתנגד לזה?

מר טיומקין:

גם השימוש בזח כל כך ירד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש'/ע (21/03/2010)

-4-

מר וולוך:

ממתיו

עו"ד סלמן:

זו גם מגמה בשלטון המקומי לגבי אמצעי החנייה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

שאל היושב לימיני- ממתיו

גב' וינר:

משנת 2011.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

משנת 2011, כלומר אנו נותנים התראה היום לעוד 9 חודשים!

עו'יד סלמן:

נכון.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

למה כל כך הרבה זמן לחכות!למה לא ראש השנה?

גב' וינר:

לוקח לפחות 1/2 שנה להעביר את ה במשרדי הממשלה, עד הפרטוס ברשומות,דבר שיקח בערך את פרק הזמן הזה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

או. קיי. קיבלת תשובה!

אישרנוז

קריאה:

כן.

.

ל לתל פד 0

ָ? גנל עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 9

מתאויך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

-5-

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם זה היה תלוי בי זה היה ממחר.

החלטה: חוק עזר לתל-אביב -יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון) התש'/ע-2010 - מ א וש ר.

6. ''אכפת- המחלקה לילדים וקידום נוער'/:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לנו נושא נוסף שעומד כאן על הפרק וקוראים לו ''אכפת'י. ויוח ושולה נמצאות כאן, שולה וזיוה- ייאכפת- המחלקה לילדים וקידום נועריי. אני מבין שזה חיה בעקבות נושא שהעלתה שולה בישיבת המועצה! מה היח.

גב' אגמי:

נכון.

מאחר שמדובר במחלקה שכולנו מכירים, מחלקה ליחודית שנותנת מענה לנוער ולילדים בסיכון שנושריס מבתי ספר, או מסגרת שביקשתי מזיוח להציג את המצגת ולהציג גס סרט קצר, ונעשה את זה ממש בקצרה, ואחר כך אני אתייחט,

גב' זיוה גבאי:

אנו נתחיל בסרט שאני כבר מתנצלת שהוא בן 8 דקות, אין לי דרך לקצר אותו בשלב זח. מאחר שרובכם ראיתם אותו.

הקוגת טרוט

גב' זיוה גבאי:

(הצגת הדברים מלווה בשקפים)

אני אנסה מאוד מאוד לקצר.

בכל מקרה, כפי שהבנתם, אנחנו חלק ממערכת התינוך, למרות שבהרבה מאוד מובנים אנו נותנים שרותי רווחה.

אנו עובדים עם ילדים מגיל 5 עד גיל 18, ואנו מאמינים שאפשר לצמצם באופן מאוד ניכר את כמות הילדים שנמצאת בעיר הזאת, שהם בטיכון, לא בגלל שאנו יכולים לשנות את מצבם של

פרוטוקול ישיבת הנהלה מט' 9

מתאריך ו' ניסן תשי'ע (21/03/2010)

-6-

הילדים, אלא בגלל שאנו יכולים לשנות את התפיסה שלהם ואת ההתמודדות שלהם עס מה שקורה אתם, אנו מאוד מאוד מאמינים בוה.

מאחר שאנחנו חלק ממערכת החינוך, ברור שחלק גדול ממה שאנו שואפים לעשות זה להשאיר את הילדים ככל שאפשר בתוך מערכת החינוך, כאשר אנחנו משקיעים השקעות מאוד גדולות בעצם בכל ההיבט הטיפולי של ילדים בנוער שהם בסיכון, בגילאי 5 עד גיל 18.

לצורך העניין אנו מפעילים מערכת מאוד מאוד גדולה של מסגרות בעיר הזאת, בערך כ- 40 מסגרות, שאני חושבת שראיתם אותן בסרט, שפרוסות רובן ככולן בדרום העיר, למעט שכונת נווה שרת- שאני קוראת לה- השכונה הדרומית של צפון תל-אביב, והפנימיות-שכאסטרטגיה מקומן נקבע בצפון העיר, אבל השרות שהן נותנות הוא לרוב לאוכלוסיה שהיא בדרום.

אני לא אתחיל להכניס אתכם לנבכי ההגדרות של מח זה נוער בסיכון או ילדים בסיכון, אבל מה שחשוב לי להגיד- שלא תמיד מדובר בבני נוער שהם עבריינים, שהם בכלא, שהם כבר באיזשהו קשר עם חסות הנוער וכיוייב, כי לדעתי עושים עוול לנושא והרבה פעמים תופסים את הנושא של נוער וילדים בסיכון כילדים שכבר נמצאים בקצה, בקצה הרצף במובן הזה שהם כבר לפחות עברו כמה עבירות או ישבו באיוה מוסד של חסות הנוער, וזה לא המצב. אני חושבת שמספיק לראות את הסיפור האחרון שהתפרסם בעיר תל-אביב על הנערה שעברה את החוויה שהיא עברה, זה נערה שהיא לחלוטין נערה בסיכון, אה ברור על פי ההגדרה, והיא נערה שכמעט אף אחד לא הצליח לראות את המקום שבו היא היתה. כך שלא תמיד הנושא של ילדים ונוער בסיכון וה משהו שהוא מאוד בולט לעין, ויש פה עבודה מקצועית של לנסות להבין כל ילד, את כמות גורמי הסיכון שיש אצלו ובתיפקוד המשפחתי שלו אל מול גורמי ההגנה. ותמיד אני אומרת- שלא כל ילד שעוזב בית ספר הוא ילד בסיכון. יש ילד שעווב בית ספר ולומד אצל רועי קריב ב-50,000 שח' לשנה, או ילד שעוזב בית ספר ואיך שהוא זה ברור לכולם שבבוא העת הוא ישלים את לימודיו כי יש לו את הכוחות ויש לו את היכולות. הנושא של הגדרה של מה וח סיכון- היא הגדרה מקצועית מאוד מורכבת. ומה שחשוב בעיני בעיקר- כשמדברים על נוער ונוער בסיכון- זה להבין, ובעיני וּה הדבר המשמעותי ביותר, מעבר למשפחה- שזה כמובן הכי טריביאלי להגיד, זה הנושא של- אם יש לילד הזה מסגרת משמעותית. אס יש לילד או לנער מסגרת משמעותית, אני חושבת שוה סוג של גורם הגנה שהוא מאוד חשוב, ואנחנו במחלקה מאוד מאמינים בוּה.

כאן על גבי השקף אתם רואים את מבנה המחלקה שלנו. כפי שראיתם אנו בעקרון משלבים. יש לנו את הפנימיות, יש לנו את תכניות המניעה- שה כולל את הביקור הסדיר, את היחידה הטיפולית לנוער, יושבת כאן אירית רגב - שהיא מנהלת את היחידה הזאת והיא גם ממלאה את מקומי בהעדרי, ומאחר שוה יהיה מאוד רלבנטי אחרי פסח- אז זה היא. ויחידת מטה- יושב

לידי דוד.

את המטגרות שאנו מפעילים ראיתם בסרט, אני לא אכנס לזה,

פרוטוקול ישיבת הנחלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תשי'ע (21/03/2010)

-7-

מר לחט:

למי אתם שייכיםו

גב' זיות גבאי:

אנחנו שייכים למינהל החינוך.

מר להט:

הילדה שבטיפור טופלה על ידכסו

לא. היא טופלה על ידי הרווחה.

גב' א(מי:

אס היא היתה במסגרת הזאת, יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת.

גב' זיוה גבאי:

אני לא יודעת, וה מקרה מאוד,

גב' דיין:

זו חיפותות.

גב' זיוה גבאי:

היא היתה קודם בליידי דיויס ואחר כך בנעמיית צפון.

מר לייבה - מנכ''ל העירייה:

שלנוז

גב' זיות גבאי:

נעמיית זה לא שלנו, נעמיית זה רשת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

- 8-

מר לייבה- מנכ"ל העיריית:

נעמיית בתל-אביב!

גב' ות גבאי:

כן.

מר להט:

אין שילוב בין שתי המערכות האלה?

גב' זוה גבאי:

יש שילוב. יש הרבה מאוד שיתופי פעולה בינינו לבין הרווחה, ויש הרבה מאוד נסיון לעשות תאומי טייפול. במצב שיש מצב של נערה שמטופלת על ידי הרווחה אנחנו לא נכנס גס לטיפול. זה בדרך כלל. ברמת השטח, בין מנהלת הלשכה או ראשי הצוותים של ילד ונוער לבין ראש הצוות שלנו- יש כל הזמן תאומים- מי מטפל במי.

מר וולוך:

יש להם את הכלים המקצועיים כמו לכסו

גב' יוה גבאי:

יש להם כלים מקצועיים טובים משלהם, כן. אני חושבת שמה שיש אצלנו, שוּה ההבדל אולי והדבר המשמעותי יותר מהכל- זה שאנחנו מפעילים מסגרות, ויש לנו הרבה מאוד מה להציע לילדים ונוער בסיכון. וכשיש מדריך ויש לו מועדון נוער שהוא יכול להביא את הילד אל המועדון, ויש לו מסגרת להשלמת השכלה או מסגרת - אכפת עסקים, והוא יכול לשלב ילד בקוקיות, יש לפניו את כל האופציות ואת כל האלטרנטיבות להביא ילד למקום שבו הוא יכול לתפקד הרבה יותר טוב. ולדעתי זה הדבר המאוד משמעותי- הפריסה הרחבה בעיר והיכולת להציע הרבה מאוד אלטרנטיבות, כי למחלקה שלנו יש הרבה מאוד אלטרנטיבות.

אני ברשותכם אדלג על המחלקה, כי סה'ייכ ראיתם אותה בסרט. קצת על מספרים. הנתונים הס נכונים לשנת תשס"ח. אנו כל שנה מפיקים שנתון סטטיסטי ואנחנו שולחים לכם אותו, אני רוצה לקוות שכולכם לוקחים אותו הביתה ומעיינים בו, אבל זה השנתון שאנחנו שולחים לכם כל שנה.

אני מניחה שבחודש הקרוב תקבלו את השנתון החדש. בגדול, בשנת תשס"ח - 3,161 ילדים ובני נוער טופלו על ידי המחלקה.

+ אבירג ,

% "9019 יריית תל-אביב-יפו

ו 9

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

-9-

מר לתט:

בשנת 2008.

גב' זיוח גבאי:

אנחנו עכשיו בתשייע,עכשיו אנחנו ממש מוציאים את השנתון החדש של תשס"ט, וה כבר בבית הדפוס וזה יגיע אליכם ממש בחודש הקרוב. בגדול אפשר לראות את המספרים,

מר להט:

איך המספרים בשנת 12009

גב' יוה גבאי:

אנו מדברים בשנה לימודית.

המספרים לא מאוד משתנים, כי בסופו של דבר השרות שאנחנו יכולים לתת וה הקיבולת שלנו, וה כמות כח האדם שלנו והמסגרות שלנו- שיכולות לקלוט כמות מסוימת. אנחנו לא סופרים פה את המועדונים, צריך להוסיף על זה עוד כ- 400 בני נוער שבאים למועדוניס שלנו. אנחנו לא סופרים כי במועדונים אנחנו לא רושמים. עצם התפיסה של המועדון היא של מקוט פתוח וכל נער יכול להגיע בכל שעה שהוא רוצה, ולא רושמים אותו- לא עס תעודת והות ולא בודקים שום דבר לגביו, א אנחנו לא מבצעים בעצם תיעוד של המועדונים. אז כל המספריט שלנו הס בעצם בלי מועדוני הנוער שלנו, יש לנו עוד 12 מועדונים שאליהם באים בני נוער,

מה שכן חשוב להבין באוכלוסיה שלנו, אנחנו כמובן עובדים על כל רצף הגילאים, כאשר כמובן רוב השרותים שלנו ואוכלוטית הליבה שלנו היא מגיל 12 ומעלה, כאשר בעצם נושא הביקור הסדיר והפנימיות מקיף את כל הגילאים, ביקור סדיר מגיל 5, פנימיות מגיל 6 עד גיל 18. אבל אפשר לחבין שאוכלוסית הליבה שלנו זה כמובן בני נוער.

מה שחשוב לי שכן תדעו, שיש סיכון ויש מצבי מצוקה גס בצפון תל-אביב. ואני לא אומרת את זה- לא בציניות, כי מישהו פעם האשים אותי שאמרתי את זה בציניות. זה לא בציניות, אני אומרת את זה ברצינות גמורה. יש הרבה ילדים, 524 ילדים וה מספר לא מבוטל של ילדים ובני נוער שאנחנו כמחלקה מכירים אותם ונותנים להם שרותים, אני חושבת שוה מספר שמדבר בעד עצמו. כמובן שאפשר לראות את הבעיה הגדולה בדרום מורח תל-אביב- שה האזור של שכונת התקווה וכפר שלם רבתי. יפו- שהליבה של הבעיה היא, מן הסתם, אזור עגימי ונוער ערבי, והאוור של דרום תל-אביב- שהוא האזור של שכונת שפירא, קרית שלום, אני קוראת לּה- האזור הבוכרי.

0 עידיית תל-אביב. יפו

פרוטוקול ישיבת הנחלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

-10-

מר סולר:

מה לגבי לב תל-אביבז

גב' זיוה גבאי:

אצלנו, פשוט מבחינה ארגונית, זה אזור שבסופו של דבר זה פחות אוכלוסיה מבחינתנו. זה אזור הרבה יותר גדול מבחינת חיקף אוכלוסיה.

מר סולר:

אני שואל מבחינת הילדים עצמם, האם יש לכם נקודות ספציפיותו

גב' זיוה גבאי:

יש לנו בנווה שרת, שכפי שאמרתל- אני קוראת לה השכונה הדרומית של צפון תל-אביב. בנווה שרת יש לנו גם מועדון, גס מועדונית, אבל יש הרבה מאוד ילדים שמגיעים מאזור הצפון, כולל מצהלה, משיכון דן, מהאזוריס האלה- ללמוד בעירוני אקסטרני שזה תכנית השלמת השכלה שלנו. אני אומרת שזה רועי קריב בלי כסף. מי שגר בצפון יודע שהיום הביקוש לילדים זה לבית הטפר הוה, והורים משלמים 50,000 שחי בשנה , ובעצם ברח' מאצייה אנו נותנים את אותו שרות לאוכלוסיה שחיא בסיכון, לא כל אחד יכול לבוא וללמוד, וה אוכלוסיה שהיא בסיכון, ואנו נותנים למידה אקסטרנית עד לבגרות מלאה ללא תשלום.

מר לה 0:

זה ברח' מאצייה!

גב' יוה גבאי:

ברח' מאזייה 34.

מר להט:

זה פרוייקט הילייה!

גב' זיוח גבאי:

כן. הילייה אצלנו זה זה. באותו מבנה- בבוקר פועלת מסגרת של הכשרה מקצועית שנקראת עירוני קריירה, גס לנושריס, זו מסגרת שהיא כולה לנושריס. אחר הצהרים פועלת תכנית הילייה-

> אביבעועת .

-

% יפו 0?הץ עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטס' 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

- 11-

שאנחנו קוראים לה עירוני אקסטרני, ויש גם את אכפת-עסקים, שזה שני המיזמים העיסקיים שראיתם בסרט.

מר להט:

ילד - על מנת ללמוד בפרוייקט חילייה?

גב' זיוה גבאי:

חייב להיות נושר, וחייב להיות מתוץ למערכת באופן פורמלי.

מר וולוך:

יש נוער בוכרי בסיכון במספרים משמעותיים!

גב' זיוה גבאי:

ברור. בטת. בכלל, כל העלייה.

מר וולוך:

כי הס מאוד שבטיים.

גב' זיוה גבאי:

הס מאוד שבטיים אבל הס אוכלוסיה עם הרבה מאוד קשיים. מאוד.

מר להט:

מי שלומד בהילייה נושר, וזה יכול לחיות מסיבות לגיטימיות: אני מנסה להבין את הגדרת הסיכון.

גב' זּיוָה גבאי:

ההגדרה של סיכון היא לא רק הנשירה, זה מה שאמרתי קודם. לא באופן אוטומטי נער נושר-

מבחינתנו נתפס כנער בסיכון, למרות שלכל נער נושר אנו נציע את האלטרנטיבה- לפתות של חילייה או של עירוני-קריירה, כדי שתהיה לו איזושהי המשכיות לימודית, וזה כמובן תלוי ביכולות שלו. אני מדברת כמובן רק על מצב שהוא נושר מוחלט, ובאמת כל המערכות - הוא כבר לא מעוניין ללמוד בהן. אבל בדרך כלל הנשירה מעידה על עוד משהו, בהרבח מאוד מקרים. וכאשר הראתי לכם קודם את חשקף שמדבר על גורמי סיכון, הרבה פעמים נשירה מעידה על בעיות

, > אדיב ות .

0 עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלח מסי 9

מתארליך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

- 12 -

נוספות, ויש לנו הרבה ילדים שמגיעים מהצפון שהם נושרים , ויש להם בעיות של סמים, ויש להם בעיות של חוסר הסתגלות קשה למערכות, של הרבה מאוד בעיות שמצריכות התערבות שהיא מעבר ללמידה.

קיבלת תשובה?

גב' יוה גבאי:

חשוב לי להגיד, למרות שמנסים להתייחס לכל המטופלים שלנו כאילו שהם איזה שוליים, בסופו של דבר 85% מהם בשנת תשס"ח סיימו את השנה כשהם בתוך מסגרות חינוכיות, וזה מבחינתי השג מאוד גדול של המחלקה. מתוך מטופלי הקבייסים- 84% סיימו את השנה כשהם לומדים בתוך מסגרת, ואני חושבת שגם זה השג מרשים מאוד. כשמדובר עלימדריכי נוער זה כבר 73%, כי בכל ואת מדריכי נוער מטפלים כבר מגילאים יותר מאוחריס ועובדים עס אוכלוסיה שהיא מה שנקרא, בעיקר הנושריס המוחלטים, אבל אני חושבת שגם ההשג הזה הוא השג מאוד מאוד מרשים.

חשוב לי שתבינו שאם בשנה יש סדר גודל של 647 נושרים שעזבו את מערכות החינוך, 64% מהם בשנת תשט"ח- נכון לסוף שנה, מבחינתנו היו בתוך מסגרת, שוה או מסגרת לימודית או עבודה.

מבחינתנו נער שמתמיד במטגרת זה סוג של השתלבות, גם אם הוא עובד. אס בסופו של דבר הוא לא מוכן בשום אופן ללמוד בשום מסגרת, לא בהילייה ולא בשום דבר אחר, אבל הצלחנו לשלב אותו במקום עבודה והוא מתמיד, מבחינתנו זה סוג של השג- שאנו רוצים לקוות שההתמדה הואת והלמידה שלו את שוק העבודה וההשתלבות שלו בשוק העבודה- מביא אותו למקום טוב יותר ממה שהוא היה קודם. או אס אני יכולה לדבר על 64% זה השג מכובד. אם כי אני תמיד מצביעה על הנתון האה- שבטוף שנת תשס"ח 172 בני נוער היו ללא מסגרת, שזה בהחלט נתון מצער.

משפט חשוב אחד על המסגרות שלנו: המסגרות שלנו בחלק גדול הן מסגרות מאוד ביתיות. יש לנו את הפנימיות, יש לנו את יימאמצ'י- שזה תכנית חדשה שפתחנו לפני מספר שנים בעורת העירייה והביטות הלאומי- שזּה מועדוניות למתבגרים, ויש לנו מועדוניות לילדים . המסגרות האלה עובדות עד 19.00 בערב, וזה שונה מכל המסגרות האחרות שפועלות בעיר. המסגרות האלה בעצם נותנות לילדים את כל מה שהם צריכים עד השעה 19.00 בערב. ילדים עוברים אצלנו טיפולי כינים, אנחנו רוחצים אותם בערב, הס הולכים הביתה עס הסנדביץ' למחר בבוקר לבית הספר, וכל וה

2% הלופ 9

> אביבצוצה /

010% עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

- 13-

כדי לעשות את הכל ולהשאיר אותם בבית, כדי לא להוציא אותם לפנימייה. כדי להצליח להשאיר אותם בבית, ואו כשהם מגיעים הביתה בשעה 19.00-19.30 בערב, איך אמרה המדריכה! מה שנשאר זה פיפי ולישון. המסגרות האלה הן מאוד מאוד חשובות. אני חושבת שהעירייה הזואת נותנת פריסה מאוד משמעותית לילדים האלה והמסגרות האלה הן מאוד מאוד משמעותיות, כל הן לא מסגרות חפיפניקיות. אלה מסגרות שיש בהם אנשי מקצוע ומסגרות שנותנות את כל מה שבית נותן לילדים-בין אס זה פנימייה שזה 24 שעות, ובין אס זה מועדוניות מתבגרים או ילדים, שזה עד שעות הערב.

אני דווקא רוצה לפרגן לעיריית תל-אביב ברשותכם. אני הבאתי את השקף הזה לא כדי שיקצצו לנו בשנה הבאה , אלא כדי להגיד שאני חושבת שעיריית תל-אביב משקיעה בילדים ונוער בסיכון.

אני חושבת שאי אפשר היה להפעיל את המסגרות שאנחנו מפעילים מבלי שעיריית תל-אביב תרצה ושיהיה אכפת לה, ולכן אנו גס נקראים אכפת, כי אני חושבת שיש פה עירייה שאכפת לה מהילדים האלה והיא משקיעה בהם משאבים מאוד מאוד גדולים. אני חושבת שאנו קוצריס בסופו של דבר את הפירות והילדים האלה מרוויחים רווח גדול מאוד, אבל גס העיר מרוויחה בסופו של דבר, כי באמת העיר הזאת מגדלת דורות של ילדים- שאולי גורלס היה יכול להיות אחר לגמרי בלי שהיו להם המסגרות האלה.

מר לחט:

מה זה הכנסות?

גב' זיוח גבאי:

אנחנו מקבלים הכנסות ממשרדי ממשלה. אנחנו מחלקה מאוד מורכבת ואנו עובדים מול מספר משרדי ממשלה, גס מול הרווחה.

מר להט:

זה 175%

גב' זיוח גבאי:

יש מסגרות שזה 25%-75%,

מר לייבה - מנב''ל העיריית:

חלק זה מטשינג, חלק וה לפי כללים אחרים.

+ "02019 עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מטי 9

מתאריך ו' ניסן תש'/ע (21/03/2010)

- 14 -

מר להט:

התקציב כולל את ה-13+

גב' יוה גבאי:

זה כולל. ה-36 וה כולל. בתוך זה.

מר סולר:

מה זה ה- 1.517 מליון?

גב' ווח גבאי:

זה תקציב הילייה שהוא לא עובר דרכנו. המורים מועסקים באמצעות החברה למתנייסים, אנחנו מפעילים אותם אבל ההעסקה שלהם היא באמצעות התברה למתנייסים. זה מכרוּ שמשרד החינוך עשה עס החברה למתנייסים.

מר סולר:

התקצוב הוא גס שלנוז

גב' ווח גבאי:

התקצוב שלנו הוא רק רכזת והמבנה, כל התקציב הזה הוא תקציב שבכלל לא נכנס אלינו- למערך התקצוב שלנו, כי הוא מתנהל בחברה למתנייסים. אבל היה לי חשוב להראות את זה, כי זה גם שרות שאנחנו נותנים.

מר סולר:

מי מתקצב אותוז

משרד החינוך.

תכנית הילייה- משרד החינוך מתקצב את כל שכר המורים.

מר להט:

מהם ראשי התיבות של חילייה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

- 15-

קריאת:

השלמת השכלת יסוד.

גב' זיוה גבאי:

אנופשוט לא כל כך משתמשים בשם הוה, הילדים שלנו בחרו שמות אחרים והם ביקשו לקרוא לעצמם עירוני אקסטרני. הילדים שלנו, גם בעירוני קריירה וגם בעירוני אקסטרני- ביקשו להיות חלם מהמערכת העירונית, ולכן- בתהליך המיתוג שעשינו- שהיה בהתנדבות על-ידי חברת יהושע היו לנו קבוצות מיקוד עם הילדים, והילדים נורא נורא ביקשו להיקרא עירוני. קודם קראו לחס מעיין, וקבוצה שלנו- של עירוני קריירה חזרה מפולין, וכששאלו אותם שס באיזה בית ספר אתם-

הס אמרו- עירוני מ'. הס נורא התביישו שהט היו בית הספר היחיד שלא נקרא עירוני משהו. וא הס חורו עם זה והתחילו להגיד לנו: מה זה מעיין! מה אנחנוז מרכו עבריינים לנוערז אנחנו רוצים להיות כמו כל הילדים בעיר הוּאת ושיקראו לנו גס כן עירוני. ואז באתי עס המסר הזה לחברת הפרסום יהושע והם הציעו - עירוני קריירה ועירוני אקסטרני. וחצרנו עם זה לילדים, והם כל כך התלהבו מה שהם ביקשו שעוד באותה שנה בתעודות יהיה כתוב להם עירוני קריירה ועירוני אקסטרני. זה היה חלק מתהליך המיתוג. לכן אנו לא אומרים הילייה ואנו אומרים עירוני אקסטרני, אבל זה אותו דבר.

המחלקה שלנו היא מאוד גדולה. עובדים בשרותנו 350 עובדים. אתם יכולים לראות פה פחות או יותר את החלוקה.

אס יש לכם שאלות.

גב' אגמי:

כיוון שמדובר באמת במחלקה מיוחדת, ייחודית, שנותנת מענה לבני נוער- נערים ונערות שנמצאים גט בסיכון וגם שנושריס ממערכת החינוך, אני חושבת שיש לוּה חשיבות רבה מאוד שהעירייה מטפלת בדבר כזה- *יחודי. ברור לכולנו הרי שאותם בני נוער לא יכולים להשתלב במקומות אחרים, והיו שמועות שמנסים לשלב אותם בכל מיני מסגרות וגם לצמצם את המחלקה. אני חושבת שיש פה משהו שבאמת, כל ילד שאנו מצליחים להציל- זו הצלחה שלנו כרשות, וצריך לשים פה דגש מאוד מאוד חוק במחלקה הואת- כי היא מחלקה באמת מלוחדת שנותנת לנו מענה. והיום, לאור מה שקורה עם נושא הטמיס, האלכוהול, האלימות, זה נוער שאם לא היה במטגרת הואת - סביר להניח שהוא לא היה בשום מסגרת אחרת. זו מסגרת שנותנת מענה, לדעתי, לתת להם הזדמנות לתזור למסלול החברה.

4 .

תל שד שּ

3 אביבצוצ

'02015/ עידיית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלח מס' 9

מתאריך ו' ניסן תשייע (21/03/2010)

- 16 -

אני בטוחה שלראש-העיר, שגם לראש העירייה שלנו וגם למנכייל יש חשיבות רבה בהפעלת המסגרת הואת בעיר, ושהם לא יתנו יד למחשבה הזאת, כי אני שומעת את השמועות האלה לא פעם ולא פעמיים. אני בטוחה שזה רק על תקן של שמועות ולא אמיתי, כי קשה לי להאמין שמישהו יתן יד לזה. אני מאמינה שאף אחד לא יתן יד לדבר הזה, לצמצום דבר כזה ייחודי בתוך העיר שלנו, לאחר שבשוס מסגרת אני לא רואה את הילדים האלה משתלבים. אני רואת שההשקעה שלנו באותם נערים ונערות- שלא נשקיע בהם במסגרת הזאת, נשקיע בהם הרבה יותר במסגרות אחרות, אז כדאי באמת לקחת את זה כמחשבה.

תושבי קרית שלום לאחרונה פנו אלינו בבקשה להקים מועדון בתוך קרית שלום, לאור המצוקה הקיימת בבני נוער באזור. יש שס המון המון בעיות- בשכונת שפירא, קרית שלום. עיריית תל-

אביב נתנה מבנה לטובת העניין, ואין תקציב להפעלה. אז אני באמת מבקשת גם לשים דגש- איך להפעיל את המקום. אה לא מספיק לקבל מבנה בלי תקציב הפעלה. וה כמו לתת לך משהו ולהגיד לך- קח בלי הפעלה. אני חושבת שיש מקום פה לשבת ולחשוב איך נותנים תקציב להפעלה הזאת.

את המבנה הזה קיבלנו וקיבלנו אפילו את הציוד והכל.

מר לייבת - מנכ'יל העירייה:

אח מופיע בתכנית העבודה לשנת 12010

גב' יוה גבאי:

אנחנו ביקשנו.

גב' אגמי:

ביקשנו.

מר לייבה - מנכ''ל העיריית:

זה אושרי בקשה זה לא תכנית.

לא אמרתי מה יהיה, אמרתי מה המצב העובדתי לרגע זה.

גב' אגמי:

יש תופעה כזאת שלפעמים אני יושבת וחושבת עם עצמל- שנותנים לנו את המקום ואת הכל ואומרים לך- עכשיו תתמודד. המבנה קיים, את המבנה קיבלנו לטובת העניין אחרי כל הבקשות של התושבים שפנו, והוחלט בעירייה כן לתת מבנה וכן לתפעל. המבנה קיים, עכשיו- את התפעול

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

- 17 -

אנחנו פשוט עצורים מזה ולא נותנים מענה באזור הזה. אני חושבת שצריך לשים דגש, גם בדבריט שנותנים ומחליטים לתת באזור מסוים,

מו וולוך:

זה מסוג הדברים לפגישת עבודה.

גב' אגמי:

בסדר. אני מעלה את וה בהנהלה- קודם כל שתצא הנחיה לטובת העניין, ואחר כך עושים את הפגישה.

אני רוצה להעלות עוד דבר: בתוקף תפקידי כממונה על ייאכפת'י, אני חושבת שיש חשיבות רבה למעורבות שלי- להיות שותפה בכל הדיונים בנושא של ייאכפתיי. אני לא מרגישה כל כך , בנושאים שיש דיונים בנושאים כאלה ואחרים- נורא חשוב לי להיות כדי באמת לפעול ביחד לקידום המטרות , הילדים והנוער ולהציל את אותם נערים ונערות שלא נמצאים במטגרת ולחשוב ביחד איך ניתן באמת לשמר את המסגרת החשובה הואת. ולא לפגוע בקיים. פה אני ממש פונה לראש העירייה. אה דבר שאני אומרת לך- עד שלא הסתובבתי בלילות ובימים, עד שלא הסתובבתי חשבתי אחרת, ואני אומרת את זה בכנות. כשהסתובבתי במועדונים וראיתי בעצם מה קורה וכמה ילדים ניצלים במערכת הואת, פשוט זה חימם לי את הלב. בהתחלה אמרתי- מה נתנו לי! מה זה להיות ממונה על ייאכפתייי לא הבנתי את המשמעות של זה. אני חייבת לומר שחזרתי הביתה-

בהתרגשות מדהימה, ואני מצדיעה לעיריית תל-אביב, פשוט מצדיעה לרשות על הקמת המחלקה המיוחדת הזאת והמענה שנותנים לבני נוער שבאמת וקוקים לזה.

אניפה שני דברים רוצה:

1. להיות שותפה לדיונים בנושא בתוך המסגרת כאן.

2 לתת תקצוב להפעלה ולא לצמצם.

ואסף, מאחר שאתה רגיש בדברים האלה- אני לוקחת כשותף שלי לחשוב ביחד איך להילחם שהמטגרת הזאת תמשיך לפעול כמו שהיתה, ונהפוך הוא- לפתח אותה יותר.

2 דבריםם:

כמובן, כל התודות לזיוה ולשולה, ואני מכירה את הנושא הזה, ואני מכירה אותו מצד הרווחה.

ואני רוצה לומר, הסירו דאגה מעליכס, זה לא אפס תקלות בתאומים, אלא יש דברים שמגיעים

-

"0109 יריית תל-אביב יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 9

מתאריך ו' ניסן תש'יע (21/03/2010)

- 18-

אליהם מהרווחה, ומצד החינוך יש חסימה שהיא טיפולית. כלומר מטפלים, ולכן אנחנו פוטרים את עצמנו. ּה לא שנשארים ילדים בין הכסאות אלא כך או אחרת יש תאום כל הזמן. התאוס שלנו הוא פחות אינדיבידואלי, כמעט כל המשפחות הן בטיפול של לשכות הרווחה, האינדיבידואליס, הילדים עצמם מגיל שהם במסגרת חינוך- נוסף לוה האלמנט של מינהל החינוך, מגיל לידה עד 6 זה עדיין בתחום הרווחה. ויש שילוב, יש לנו שולחנות משותפים ויש תאומים.

אחד השולחנות המשותפים זה הוועדה לקידום מעמד הילד , שעוסקת מלידה עד 18. ואני רוצה להדגיש שאחד השולחנות המשותפים החשובים והמתוקצביס היטב, וצריך לשמוח על וּה, זה התכנית הלאומית לילדים בסיכון, שצו תכנית שתל-אביב, גם כפר שלם וגם עג'מי נכנסו לתוכה.

זה עולה לממשלה כ-3 מליון שחי לשנה, אנחנו מקבלים את זה ישירות לתכנית שי'אכפת'י שותפה להן, והרווחה והחינוך, ויש בהן מענה לחלק גדול מהדברים ולחלק גדול מבני הנוער שבטיכון.

הוסף לזה את עלייס וגופים אחרים, כלומר, אנחנו מוכרחים לראות כאן את כל התמונה עם כל השותפויות, ולכן לא להקטין אלא באמת להרחיב ולסמוך על שיתוף הפעולה ועל השולחן המשותף שהוא קיים, דרך אגב בהמון נושאים. יש בעיה - מה לרווחה ומה לחינוך, כי החינוך-

אנחנו רואים את הילדים שחלקם המסוים הוא משכונות מסוימות והם ילדי רווחה- מה שאנחנו קוראים, ילדים שהמשפחות נזקקות. אז בוה צריך כל הזמן לדאוג לשיתוף הפעולה.

אני העליתי נושא אחד שחסר לי כאן, והוא תקוע קצת ואולי לשנה הבאה נוכל להסתייע, וה הנושא בתוך המניעה- שיש תקציב גדול מאוד למניעה, מצוין כאן בשקף שהמניעה היא לנושא סמים, נושא אלכוהול ונושאים של התנהגות מינית. בתקצוב המפורט נכללים הסמים והאלכוהול, וההתנהגות המינית היא במינימום. יש עלייה במספר הצעירים, אני לא מדברת על הומו-

סקסואליים, אני מדברת על צעירים בכלל, יש עלייה במספר נשאי וחולי האיידס בקרב צעירים.

המסגרות הפורמליות, כלומר בתי הספר בתיכונים מקבלים הדרכה בוה והדרכה מניעתית, מדובר כאן על מין בטוח וכל המשתמע. דרך אגב, יש גס עלייה במספר הבנות שהן נשאיות, ואני מבקשת להחויר ולכלול בתחום של ייאכפתיי, אלה בדיוק בני הנוער שאנחנו לא מגיעים אליהם דרך בת הספר, הדרכה מינית. יש תכנית מאוד מפורטת שייאכפת'י הגישה, סדנאות מקצועיות. מספיק סבב אחד בשנה כדי שכל נער ידע מה הבעיה שס ויקבל את הציוד ואת ההדרכה. זה כן נושא שנופל בין הכסאות, אני דיברתי על זה ואני מקווה שאפשר יהיה למצוא את התקציב הפצפון שיתן לוח מענה.

מר וולוך:

אין כפילות בין מה שעושה הרווחה ובין מה שהם עושיםז

4 תל מז 9

> אביבצוצת

5 יריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסיי 9

מתאריך ו' ניסן תש'/ע (21/03/2010)

- 19-

גב' דיין:

לא. אנחנו עוסקים בילדים בסיכון עד גיל 6, ואחר כך אנחנו עוסקים במשפחות שהן מקור הסיכון.

מו וולוך:

בערים אחרות יש מחלקה כואת?

גב' זיוח גבאי:

יש נסיון להעתיק את החיבור שבין ביקור טדיר לקידום נוער- שזּה משהו ייחודי שעיריית תל-

אביב היתה הראשונה שעשתה.

מר וולוד:

יש בערים אחרות?

גב' זיוח גבאי:

זה כן.

מר וולוך:

איך מתמודדים בערים אחרות עם השאלות האלה?

גב' זיוח גבאי:

קודם כל אין פנימיות בערים אחרות, אין אף עירייה שמפעילה פנימיות, כך שהחיבור פה הוא מאוד ייחודי לעיר תל-אביב. הנושא של הביקור הסדיר וקידום נוער- הוא קורה גם בערים אחרות שלמדו את המודל הזה וראו את היתרון של הרצף שבין מניעה וטיפול. כל העקרון של לחבר בין הביקור הסדיר לקידום נוער היה שבעצם אתה יכול לראות ילדים שמתחילים עס בעיות ביקור סדיר כבר בגיל 6 ו-5, זה לא קורה לבד. ילד מתחיל עס בעיות של ביקור סדיר בגיל מאוד קטן, ההורים לא שולחים אותו בומן לבית ספר, ובדרך כלל וה ממשיך איוהשהו רצף של בעיות, הילד מגיע בלי סנדוויצי, יש לנו ילדה שמגיעה באופן סדיר לבית ספר בלי תחתוניס, פשוט לא לבושה כמו שצריך. המקרים האלה הם מקרים שמדווחים לקצין ביקור סדיר, שמיד מּהה, מעבר למקרים שמצריכיס גס התערבות של הרווחה, שמזהה איוהשהו קושי, ובעצם הילדה הזאת נכנסת לתוך ה-1א81 צ8 , או ילד כזה נכנט לתוך המערכת. והיא מקבלת את השרות במועדונית,

יב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

- 20-

ואחר כך במועדונית המתבגרים, ואחר כך במועדון או בעירוני קריירה או בכל מסגרת אחרת שצריך, ובעצם מקבלת איוהשהו סוג של ליווי. ההגיון האה של להבין שהבעיות מתחילות בגיל 5 ולעשות את החיבור שבין הביקור הסדיר לקידום נוער הוא הגיון מאוד נכון בעיני, והוא הועתק בהרבה רשויות.

מר וולוך:

יש לכם קשר עס צעירים שהיו בני נוער ששמרו על קשר!

גב' יוה גבאי:

כל הזמן.

אני הסתכלתי על הסרט הזה עם כל כך הרבה נחת. הסרט צולם לפני משהו כמו 4 שנים, אולי אפילו *ותר, וכמעט כל בני הנוער שמופיעים כאן הס בוגרים. הילד שדיבר על תכנית הילייה- הוא היום לומד במכללה. תמיד קראתי לו ראש הממשלה הבא, הוא כבר סטודנט. הנערה שדיברה-

לומדת גם כן, החבריה של חוצה תל-אביב הם בצבא. יש שכ אחד שהלך לצבא והצבא שחרר אותו מהר מאוד, אבל הרוב בסחייכ ממש....

מר להט:

הבחור שראינו בסרט עשה רושם מאוד,

גב' זיוח גבאי:

הוא ילד בסיכון בכל,

מר להט:

מה הביא אותו למערכת?ו

גב' יוה גבאי:

אני לא מרגישה נוח לדבר עליו ספציפית,

מר לת 0:

אני שואל ברמה העקרונית.

.

"ל תל שד 0

2 ג אביבצוה :

עיריית תל-אביב-י

יצ עיריית תל-אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

-21-

גב' יוה גבאי:

אבל היו לו בעית מאוד קשות, כולל סמים ומשטרה.

גב' אירית רגב:

הוא ישב חצי שנח בבית ולא רצה לחזור למסגרת בית הספר. חצי שנה בבית.

גב' זיוה גבאי:

והוא ילד עס יכולות מדהימות, אפשר היה לראות את וה בסרט. הוא ילד בסיכון בכל קנה מידה.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

הנושא שאנחנו עוסקים בו זה מסוג הדברים שאנו צריכים להבין שיש פה שני צדדים: ראשית, מי שמכיר את המציאות ומסתובב בתל-אביב- יפו יודע שאחרי שראינו את הסרט וישבנו כאן ודיברנו - יש לנו ילדים ונוער שלא נמצאים במערכת, שאנחנו לא הגענו אליהם, לצורך העניין- או שלא הצלחנו או שלא ניתן להגיע. זה לא משנה למה, יש נערים ונערות בגילאי חינוך שמסתובבים ברתובות ולא נמצאים בתוך המערכת.

לכן כאשר שולה אומרת- אל תתנו פחות או תנו יותר, כולם צודקים, איך אומרים- צריך גם מי שכל הצמן יגיד לנו, ולכן אני מברך על מה שאתה עושה שולה בעניין חזה, ללא ספק.

בצד השני ישנו מה שנתן שאל, ובעצם שכעירייה, וכאן אני אומר את זה לא על העירייה בזמני אלא עיריית תל-אביב מהרבה מאוד שנים. עיריית תל-אביב לפחות מחימים של צייצי ומעלה-

היתה לה גישה של לפתח את השרותים האלה, וחרבה מאוד פעמים גם בתנאים שבהם חמצב הכלכלי לא היה משופר, ועדיין לעמוד על קיומם של השרותים, ולמצוא את הפתרונות לבני נוער, ומשתמשים בכל מיני- רצף השרות, החיתוכים וכו', איך לחנוך לנער לפי דרכו ולמצוא את הפתרון שיהיה מתאים לכל נער ונער. על זה יש את השאלות שעלו כאן לגבי העובדה שבמדינת ישראל גס ילדים נכנסים לתוך כל מיני קבוצות טיפול והתייחסות, קודם כל בתתום של החינוך ואחר כך העניין של הרווחה, ואחר כך משרד העבודה והרוותה על כל המערכות שלו, כי למשל יש לנו בתי ספר של יימפתן אלוןיי לדוגמא, שהוא בית ספר של משרד העבודה והרווחה ולא של משרד החינוך.

וכך הנסיון הוא למצוא את הטיפול המתאים לילדים, והחכמה היא בסופו של דבר- האם באמת אנחנו מצליחים להיות תחליף לאיוהשהם בעיות שמונעות מילדים, מצד אחד להידרדר לפשע, ומהצד השני לתת להם את הכלים כדי להשתלב בחברה, אני לא אוהב את חמילה- הנורמטיבית, להפוך להיות אוּרחים שווי זכויות ומועיליס בחברח. אז בחלק אנחנו מצליחים ובחלק אנחנו לא כל כך מצליחים. וללא ספק, על הרקע של השאלה שלך, אז עיריית תל-אביב - יפו באמת משקיעה

לד שּ

אביבצוצת /

0 עיריית תל-אביב.-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלח מסי 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

- 22 -

דברים שלא מקובלים בערים אחרות, כולל הפנימיות. דרך אגב, לא בהכרח, הפנימיות לא היו חלק מייאכפתיי, זה עניין שעשינו אותו כחלק מאיוהשהו שינוי. הס היו חלק ממערכת החינוך של עיריית תל-אביב, ומסיבות של התייעלות, שליטה, לא משנה, מצאנו את הפתרון הוח.

אז אני קודם כל רוצה לברך ולהודות על ההצגה, לחזק את ידיה של שולה. והרשו לי לפני סיום להיפרד באופן רשמי מזיוה. עוד ניפרד ממך, אבל מצאתי לנכון. זיוה הולכת להיות מנהלת אגף הרווחה של העיר חדרה, למי שלא יודע.

גב' אגמי:

אני קצת מודאגת. חדרה קולטת את כל העובדים שלך.

ראש העירייה מעניק שי לגב' גבאי.

מחיאות כפיים.

מר רון חולדאי - ראש העיריית:

כתבתי לוזיוה הקדשה וכתבתי- לזיוה שאכפת לה.

תודה רבה ובהצלחה.

גב' זיוח גבאי:

תודה רבה.

גב' אגמי:

נתן, אני מסתובבת בלילות, ופעם אני אקח אותך למקומות בהם נמצאים המועדונים, שתסתובב אתנו.

רון, א. אני רוצה להודות לך על כל התמיכה באמת במחלקה, ואני יודעת שזה חשוב לך. התחלנו את זה בתקופה של צייץצי נכוןז וה התחיל עם המון רגישות, ואני נורא שמחה. אני מאוד שמחה לשמוע. חשוב לנו גם לראות איך אנחנו מתפעליס את המועדון של קרית שלום, איך מוצאים תקציב, באמת לראות גס שס איך אנחנו מצילים את המצב, וכמובן להיות מעורבת בדיונים הפנימיים.

אבירעועת ,

9 עיריית תל-אביב. יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס" 9

מתאריך ו' ניסן תש''ע (21/03/2010)

-23-

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את תעורבי בדיונים, ואנחנו נשקול איך אנחנו עושים את זה, אנחנו נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות. בשנת 2010 כנראה במציאות התקציבית העכשווית לא נצליח. נחשוב איך ואם אפשר ל-

1.

גב' אג(מי:

תודה רבה.

הישיבה נעולת

6% מן + 39/3

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנב'יל העירייח

ע' מנכ"ל העירייה