פרוטוקול ישיבת הנהלה 12

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 12 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 12 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 15/06/2010

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר נ. וולוך פ. ויסנר

ר. לדיאנסקי מ. להבי ח. אבי גיא ד. להט

א. סולר

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, ע. אברהמי, ע. סלמן, מ. גילצר, ג. ארויו, ז. שביט, מ. בנימיני, א. כהן,

ש. מילר, ע. וינברג, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 2 -

על סדר היום:

1. דיווח ראש העירייה על ביקור בגרמניה.

2. חיוב תושבי העיר בגין רכישת כלים לאצירת אשפה.

3. שינוי תקנון פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש.

4. מינוי מהנדס כמשמעותו בחוק העזר לתל-אביב יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – .2001

5. הצעת חוק עזר לתל-אביב-יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים ) התש"ע – .2010

*****************

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 3 -

33. דיווח ראש העירייה על ביקור בגרמניה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

אני מבקש שייבדק איפה חברי ההנהלה האחרים.

אנחנו פותחים את ישיבת ההנהלה.

אני רוצה רק לספר לכם, ואני אעשה את זה בקיצור.

הינו בשתי ערים שיש לנו קשרים אתן- האחת היא פרייבורג בגרמניה והשניה היא פרנקפורט.

בפרייבורג הינו אורחים של ראש- העירייה. פרייבורג היא עיר של 220,000 תושבים בגרמניה, היא נחשבת לעיר הכי אקולוגית בגרמניה היום. עיר שמ-1970 כבר עשתה הכרעה שהיא רוצה להיות עיר שתחייה בשלום עם הסביבה. היא פיתחה מערכת מדהימה של תחבורה ציבורית, שגם מעודדת תחבורה ציבורית, שהופכת אותה לזולה וזמינה עד כדי כך שכדאי לתושב לעזוב את הרכב הפרטי ולנסוע ברכב ציבורי. %30 מהתושבים הולכים ברגל או נוסעים באופניים, %30 משתמשים בתחבורה הציבורית ורק %30 ברכב פרטי במהלך יום שגרתי בפרייבורג.

הם לקחו את הנושא הזה גם כנושא שהופך אותם, נקרא לזה למתמחים בתחום של אנרגיות אלטרנטיביות, ויש מכון מחקר גדול מאוד עם 900 מומחים שעוסקים בכל הנושא הזה של אנרגיה סולרית. יש שם רובע קטן שהוא כמעט CONTENT SELF מבחינת האנרגיה שהוא משתמש בה.

הם עוסקים בפיתוח, מה שקוראים, בנייה ירוקה או בנייה שמשתמשת בחום הנאגר ביום כדי להשתמש בו בלילה, עם מערכות אוטומטיות שפותחות בלילה חרכים בחלונות, שמכניסות אוויר, כל מיני דברים כאלה, והם יצרו תעשייה שלמה , האקספרטיזה הזאת מניבה הכנסות בחברות שמקומן בפרייבורג. יש לזה, נקרא לזה, גאווה עירונית, עם אזורים במרכז העיר שבהם לא נכנס רכב פרטי בכלל, וכד'. מעניין, למי שתהיה לו הזדמנות לנסוע ולראות שם.

בפרנקפורט הינו אורחים של ראש העירייה, עם כל הערים התאומות שלהם, גם כאן – סביב סימפוזיון או פגישה סביב הנושא הזה של ערים מטרופוליניות- מה מקדם אותן, איך לטפל בהן, איך להתעסק. אני נתתי שם הרצאה בנושא של התרבות כמקדם עיר מטרופולינית. ובכלל, היו שם הרצאות מנסיונם של ראשי ערים, מאוד מעניינות, כמו בודפשט, עיר שאני לא זוכר מה שמה, אחת הערים הדגולות בסין, עיר של 20-30 מליון, בסין זה הכל גדול. היא דיברה על הנושא של ספורט כמקדם עיר מטרופולינית. הם מארחים את משחקי עשייה, במנז'ו, אני יודע איך קוראים לזה!

אנחנו חזרנו, אנחנו פה, היתה איתי גם מיטל להבי- סגנית ראש העיר, בסיור הזה.

אנחנו מתחילים.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 4 -

34. חיוב תושבי העיר בגין רכישת כלים לאצירת אשפה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו עוברים לנושא הרביעי, כי רובי מסיבותיו ביקש לדון בזה קודם. והוא יציג אותו, על התלבטות שיש לנו - בנושא מאוד פשוט, אבל הוא מסובך ודורש הכרעה. אנו אחת מהערים, הערים הבודדות שכאשר הולך לאיבוד מיכל אצירה, פח אשפה, אנחנו מחליפים את זה על חשבון העירייה, וזה מצטרף לחשבון שעולה לנו הרבה כסף בסוף השנה, ולא מהווה עידוד מספיק לבני אדם לשמור על פחי האשפה שלהם. ואנחנו מתלבטים בין הצורך לעודד את התושבים לשמור על פחי האשפה שלהם בכל המובנים, לבין העניין החברתי או הסבסוד או השרות שניתן לתושבים, והדבר הזה מתבקש לאיזושהי הכרעה ציבורית שמועלית כאן, ורובי יעלה אותה ויסביר אותה, ונשמע מה אומרים אנשים ובסוף נראה מה קורה.

מר זלוף:

קודם כל תודה.

אכן יש לנו התלבטות גדולה מאוד בעניין כלי האצירה, בכל העניין של תשלום-כן או לא לכלי האצירה שאנו מפנים. אנו הכנו מצגת קצרה, שתוכל לתאר את העניין, ונוכל אחרי זה לשמוע, וחשוב לנו באמת לשמוע אתכם בעניין הזה.

(הצגת הדברים מלווה במצגת).

מר גיל ארויו:

קודם כל אנחנו לא רוצים להמציא פה חוק עזר חדש. יש כבר חוק עזר ולמעשה הוא לא מיושם, למעשה הוא לא מיושם משנת ,1997 כי עד שנת 1997 כל תושב בעיר היה רוכש את כלי האצירה שלו. עד שנת ,1997 1996 כלי האצירה היו בנפח של 76 ליטר, מי שזוכר את הפחים הקטנים יותר, התושבים היו רוכשים אותם. עשינו בדיקה, נעשתה בדיקה פה באגף התברואה בזמנו, הנפחים עלו, כמויות האשפה עלו, היה שינוי בתכסית הבנייה, גם ביתני האשפה השתנו, והוחלט בעצם לעבור לפחים בנפחים יותר גדולים, בנפחים של 360 ליטר. כמובן שיש לזה גם משמעות תפעולית.

מאותו יום שהחליפו מ-76 ל-360 ליטר למעשה הפסיקו גם לחייב את התושבים בגין רכישת כלי האצירה, וכך זה עד היום. אז חוק העזר הזה קיים, הוא כרגע לא מיושם. בעיר יש 2 כלי אצירה

יעודיים עיקריים: האחד הוא מיכל של 1,100 ליטר, המיכל הגדול, שהוא בעיקר לבניינים של מעל

30 דירות, וישנם המיכלים הירוקים שכולם מכירים, בנפח של 360 ליטר, לבניינים מ-30 דירות,

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 5 -

מ-26 דירות ומטה, לפי חלוקה ומפתח של בערך לכל 4 דירות מיכלון. לפי סטטיסטיקה שכל תושב מייצר כ-2.6 ק"ג אשפה, זה מתחלק לנפח, וכך הוחלט על כמות כלי האצירה של התושבים.

יש היום בעיר כ- 45,000 מיכלונים ירוקים בנפחים של 360 ליטר, ויש כ- 4,370 מיכלים של 1,100 ליטר. בבנייה חדשה היזם או בעלי הנכס הם רוכשים את המיכלים, ונקודה זו והלאה הכל מושת על העירייה עצמה.

כפי שהסברתי קודם, בשנת 1996 היו לנו מיכלונים של 76 ליטר, עברנו בשנת 1996 למיכלונים של 360 ו-240 ליטר ולמיכלים של 1,100 ליטר, ומאותו רגע בעצם העירייה מספקת את כל השרותים-

גם אחזקה, גם רכישה, גם אספקה, גם פינוי וכד'.

ברשויות אחרות לא כל הרשויות מספקות את זה אין כסף, יש רשויות שכן מספקות. ירושלים מספקת ללא חיוב, חיפה מחייבת את התושבים באספקה, עשינו פה מדגם קטן להראות גם את וזה וגם את זה. פתח-תקווה כן מחייבת באמצעות הארנונה על ידי איזושהי שיטת בילינג מסוימת, כלומר כבר בארנונה מחייבים אותם אוטומטית גם עבור כלי האצירה.

מר זלוף:

לוקחים מס בארנונה, תוספת לכלי אצירה. כמה שקלים קבוע.

מר גיל ארויו:

קבוע, בלי קשר אם גנבו להם או לא גנבו להם.

מר לדיאנסקי:

נוסף לאגרת פינוי אשפה שמהווה שליש מתשלום הארנונה?

מר זלוף:

נכון.

מר גיל ארויו:

זה יכול להיות נושא בעייתי, כי זה מן אחריות על המיכלון, ואם הוא לא נגנב. זו לא שיטה שאנו ממליצים עליה, לפי דעתי היא יותר בעייתית.

בראשון לציון העירייה מספקת, בחולון יש אספקה, באשדוד יש אספקה. נתנו מדגם קטן, אני יודע שגם ברשויות אחרות העירייה גובה תשלום עבור המיכלונים שהיא מספקת.

אנחנו רואים כאן את הגרף משנת 2006 ועד .2008 אנו רואים שב-2008 אנו סיפקנו 6,635 מיכלונים, והעלות לעירייה בגינם היתה 2.741 מליון שח', והעסק הזה רק הולך ותופח, הוא לא

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 6 -

יורד, הוא לא משתנה, ואני חושב שעם שינוי , וגם אם נתקדם לכיוון של הפרדה בין אשפה יבשה לרטובה ועוד כלי אצירה אנו ננפח את התקציב הזה בצורה משמעותית.

מר זלוף:

צריך להבין שאנחנו בעצם אומרים שמהרגע שהמיכלון נמצא בחדר האשפה, מהרגע הזה- זה אחריות שלנו אדוני התושב, תתקשר, אנחנו נחליף לך, תתקשר- אנחנו נתקן לך, תתקשר, אנחנו נדאג לשרשר אותו לנקודה כזו או אחרת שלא יגנבו לך, גנבו לך, תתקשר אלינו- נחליף לך, הלכו 2 גלגלים, נחליף לך את שני הגלגלים, הלך המדף העליון- נחליף לך מדף עליון, אנחנו אחראים על הכל. העלות של זה, צריך להבין היטב, העלות של זה היא בערך כ-2 מליון שח' בשנה- שידם קלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בשנת 2008 זה 2.741 מליון שח'.

מר זלוף:

סליחה, 2.741 מליון שח', כן, כולל הרכישה, ואלה בעצם העלויות שאנו משקיעים מידי שנה בטיפול במיכלונים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאז שיש פקדון על הבקבוקים הכמות של המיכלים שלנו היא הרבה יותר גדולה, כי העולם התחתון אוסף את הבקבוקים עם זה. כל ההומלסים.

מר זלוף:

זה נכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מרוקנים, לוקחים והולכים.

מר זלוף:

אגב, כהערת סוגריים, רון העלה את זה. אנו כרגע צייחנו את כל המפעלים שהם מפעלי המחזור של הבקבוקים. יש כרגע איזושהי עבודה שנעשית עליהם, כדי להביא לידי מצב שמי שבא עם מיכלון עירוני- ידע שהוא מפסיד את כל התכולה שלו, וחבל מאוד שהוא רץ עם המיכלונים האלה בעיר. בדרך הזאת אנחנו ננסה לייצר איזשהו שינוי בעניין הזה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 7 -

מר לדיאנסקי:

איך אתם מציעים לאזרח, לתושב לשמור על הפח שלו?

מר זלוף:

איך אנחנו מציעים לו לשמור על הפח? כמו שהוא שומר על הפח בדירה.

קריאה:

לא, לא.

מר להט:

הוא יכול לקשור אותו.

מר לדיאנסקי:

הוא לא יכול לקשור אותו.

מר זלוף:

וודאי שהוא יכול לקשור אותו.

מר לדיאנסקי:

ואיך תרוקנו אותו?

מר זלוף:

לנו יהיה מפתח ואנחנו נפתח.

מר להט:

לי גנבו את הפח, לא ידעתי שהעירייה מספקת פחים, הלכתי וקניתי פח. אחרי שפעמיים גנבו לי פח קשרתי אותו בשרשרת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תאמין לי, ברגע שזה יהיה שלך, תמצא דרך.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 8 -

מר זלוף:

ברור, תמיד תשמור עליו.

מר לדיאנסקי:

במה זה שונה מהחלפת נורה בפנס רחוב?

קריאה:

זה לא אותו דבר.

מר ויסנר:

אפשר להבין מה אנחנו רוצים עכשיו? לקחת כסף מהתושבים על זה?

קריאה:

כן.

מר ויסנר:

אפשר לעשות דיון על זה? אפשר לפתוח דיון?

מר גיל ארויו:

לא סיימתי את המצגת.

אנו רואים פה תרשים זרימה- איך העסק הזה עובד היום. יש קבלת הודעה במוקד העירוני, העברת הודעה לתחנת עבודה, משיכת מיכלון מהמחסן, נסיעה לבית התושב. כלומר, יש פה לוגיסטיקה לא פשוטה ואמצעים ורישום ובקרה, וכמובן הוצאה.

מר ויסנר:

אפשר להתחיל את הדיון?

מר זלוף:

תן לו רק לסיים.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא לא, אי אפשר להתחיל את הדיון. כרגע עדיין יש מצגת. כאשר הוא יסיים אנחנו נתחיל את הדיון, מה קרה?

מר ויסנר:

יש משחק כדורגל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בשעה .21.30

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש משחק בשעה 17.00 אבל תסלח לי, אתה הגעת מאוחר, עכשיו הגעת,

מר ויסנר:

קראתי את השקפים, קיבלנו אותם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ומרגע שהגעת אתה מעכב לנו את היכולת להגיע לכדורגל.

מר ויסנר:

אנשולדיגן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי משחק עכשיו?

מר ויסנר:

סלובניה נגד משהו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נגד ניו-זילנד, משהו משהו.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 10 -

מר גיל ארויו:

יש פה שני שקפים אחרונים:

אנו ישבנו ביחד גם עם אגף התקציבים, כדי לבדוק את הדרך ואת השיטה הנכונה ביותר שתהיה נוחה גם לתושב וגם לרשות לטפל, במידה ונכנס לתהליך הזה.בדקנו מספר חלופות שגם לקחנו דוגמאות מרשויות אחרות:

חלופה אחת- להשאר במצב הקיים.

חלופה שנייה- רכישה על ידי התושב בהתאם לדרישת העירייה או רכישה על ידי העירייה ואספקה לתושבים כנגד תשלום, או חיוב התושבים באמצעות הארנונה.

חלופה שלישית- אספקת המיכלונים לתושבים על ידי העירייה כנגד חיוב שנתי קבוע, שזה לא נראה לי ויכול להיות שזה גם לא חוקי.

מר סולר:

פתח תקווה עובדת לא חוקי?

מר לדיאנסקי:

מה ההבדל בין חלופה 3 לחלופה .2.2?

גב' להבי:

בחלופה 3 אתה מחייב שנתי פעם אחת, באופן קבוע, ובחלופה 2 אתה מחייב על קנייה כל פעם.

כלומר, באזור כמו שלי, שוק הכרמל, אתה צריך לקנות 4 פעמים בשנה.

מר גיל ארויו:

או שלוקחים לך תשלום קבוע כל חודש וכנגד זה אתה מקבל איזשהו ביטוח שתקבל את המיכלון, אבל יכול להיות שהוא לא נגנב לך בכלל, אז למה שתשלם? אנחנו לא רוצים לעשות איזשהו עושר כנגד זה, אנו רוצים להתקדם.

מר ויסנר:

אפשר לקבל פרוט של כמה מיכלים נקנו למשל בשנה האחרונה ומה עלות התיקונים?

מר זלוף:

הראנו את זה בשקף.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 11 -

מר ויסנר:

אני מבקש לשים את השקף כאשר נדון בזה.

מר גיל ארויו:

המלצות: לאור בחינת החלופות המוצעות- הן מההיבט התפעולי והן מההיבט התקציבי, מומלצת חלופת רכישת המיכלון על ידי התושב, חלופה 2.1 שראינו בשקף הקודם. החלופה הזאת אמורה לצמצם את העלויות התקציביות לעירייה וכן תמריץ את התושבים לשמור על רכושם הפרטי.

בנוסף, ניתן לצאת במכרז עירוני לרכישת ואספקת מכלונים שיאפשר פתרון נגיש וקל לתושב.

וכמובן אנו גם נוכל להשיג את זה הרבה יותר זול מאשר כל תושב יקנה את זה באופן עצמאי ב"אייס", או במקום אחר.

אני רוצה רק להוסיף שאחד הדברים הבעייתיים שיש לנו בעיר, שלמעשה התושב לא מרגיש שום אחריות לכלי האצירה. זה לא מעניין אותו איך הוא נראה, לא מעניינת אותו החזות שלו, אם הוא מלוכלך, מטונף, שבור, פגום, וזה בצדק, מפני שהוא מלוכלך ופגום- הוא מתקשר ומביאים לו חדש.

גב' להבי:

באמת?

מר גיל ארויו:

משתדלים.

מר לדיאנסקי:

ואם הנזק נגרם על ידי עובדי אגף התברואה, נניח?

מר זלוף:

חד משמעית עושים את זה, עם זה אין בעיה.

מר לדיאנסקי:

איך יודעים?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 12 -

מר זלוף:

אנחנו יודעים. ברגע שהרמנו והנפנו את המיכל ויצרנו על המדף כמה מכות וראינו שיש קריעה במיכל, זה לא קורה בגלל תושבים. אם המיכל נגנב או שהוא נפגם בצורה אחרת, ברמת גלגלים, יש דברים שהם אלמנטריים, שאנחנו נקבע שהם חד משמעית שלנו, ואנחנו נקח את זה בחשבון ונחליף, על זה אין ויכוח. אבל יש דברים, בעיקר הנושא של הנעלם, נגנב, הלך לטייל, לא תפסתי אותו, לא ראיתי אותו, אלו הדברים הבעיתיים.הסיפור של הפגיעה, של החיתוכים , אלה דברים שאנו מבינים שזה שייך לנו ואנו נצטרך להתמודד עם זה. זה בסדר. אז יהיה תקציב, במקום של 3 מליון, 1/2 מליון שח' בשנה, אבל לא 3 מליון.

אלו הדברים.

זו הטבלה פאר.

מר ויסנר:

אני רואה, זה רק מספרים של כסף. אנחנו עכשיו ב-,2010 אני לא רואה כמה מיכלונים נעלמו בשנת .2009

מר זלוף:

כתוב לך, 6,635 בשנת ,2008 אין את .2009

מר ויסנר:

להזכיר לך, אנחנו ב-.2010

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה זה משנה?

מר ויסנר:

אתה אומר שנגנבו בשנת 2008 .6,600 מה החלוקה? באיזה אזורים? האם באזורי הדרום יותר?

מר זלוף:

לא הבאנו את זה.

מר וולוך:

מה זה חשוב?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 13 -

מר ויסנר:

למה לא?

מר זלוף:

אין בעיה, נעביר לך את זה.

מר ויסנר:

אני חושב שזה מאוד חשוב לראות.

אני יודע למשל שאצלי בביתי לא נגנב אף פעם מיכל.

מר זלוף:

אז אין לך בעיה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז אין לך בעיה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם אצלי לא נגנב,

גב' להבי:

אצלי כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואני יודע שאם נגנב- אני צריך לשלם.

אני מבקש להעביר לפאר על פי חתך, אתה רוצה אך זה ברמה של שכונה או מספיק רובעים?

מר ויסנר:

אני חושב שרובעים.

מר זלוף:

תקבל את זה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 14 -

מר ויסנר:

אני רוצה להגיד כך: אני חושב שהתפיסה לבוא היום לתושבים ולהגיד להם כזה דבר, אני יכול

להגיד לכם שבאירופה כרגע יש מלחמה בין הרשויות ובין האנשים שכביכול הם ידידותיים לסביבה, והם אומרים להם- אתם יודעים מה? אנחנו מצמצמים את כמות האשפה אצלנו בבית ולא רוצים לשלם בכלל כסף לעירייה. אני מצליח להראות לך שאני-בביתי, כמעט אין לי צריכת אשפה. יתרה מזאת, אני גם מוכן להוביל את האשפה שלי, עד לשם הם מגיעים בגרמניה, שאני אוביל את האשפה שלי לבד למקום האיסוף, לחירייה.

מר להט:

זה חולי נפש.

מר ויסנר:

אתה אומר שהם חולים, אבל יש גם אנשים כאלה.

מה אנחנו נותנים בסופו של דבר לציבור ביום-יום שלו על תשלום הארנונה?מפנים לו את האשפה.

אני יודע שבערים אחרות מספקים את הפח. זה סכום, שכשאתה מסתכל על הסכום שזה עולה לעירייה, זה לא איזה סכומי עתק מהמחזור הענק שיש לעיריית תל-אביב, שאנחנו צריכים היום לבוא ולעשות צעד דרסטי כזה. אם הינו באים ואומרים, רבותי, אנחנו, ואני חושב שזה צעד חיוני וחשוב לנו, אנו מחר בבוקר את הפחים הכחולים, את פחי הנייר, שיש 3,000 פחים לעומת 45,000 פחים ירוקים,

מר זלוף:

.6,000

מר ויסנר:

6,000 סליחה.אז מחר בבוקר אני עושה צעד שאני אומר,רבותי, אנחנו רוצים לקדם את העיר בנושא מחזור, רוצים לעשות את ההפרדה, ומחליטים להכניס לכל הבתים, ואני אומר את זה בחיובי, מכניסים לכם את הפחים הכחולים. הינו אומרים, חשוב לנו הנושא הסביבתי ואנחנו רוצים לקדם את הסביבה ומשלמים עבור הפח הכחול מחיר פעם אחת. כאן לבוא בצעד כזה ולבוא לציבור ולהגיד, תשמע, כל פח שנגנב לך, כל מה שקורה לך, פתאום היום התעוררנו והחלטנו לעשות אחרת?! כשבערים אחרות ברוב הערים, על פי מה שאתם הבאתם לא גובים כסף על הטיפול בזה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 15 -

לכם אני אומר, לא ראיתי פעם אחת ולא פעמיים, אנשי אגף תברואה- מתייחסים לפח. הם לוקחים, דופקים אותו, זורקים אותו, מעיפים אותו, העבודה צריכה להתבצע וכמה שיותר מהר, ולא מתיחסים אל הפח באהבה כזאת גדולה, כמו שאנחנו אומרים לאזרח שיושב בקומה השלישית או בקומה השנייה, שאתה בא ואומר- אני צריך להיות מהיום והלאה שומר הפח.

שמחתי מאוד דרך אגב לקבל את ההוראה, לייצר מקום לפח. ייצרנו מקום לפח. בבניינים המשותפים ייצרו את המקומות לפחים.למרות שאין להם מקומות לפחים, אמרו להם, חייבו אותם, אמרו- בחזית, לא בחזית, אני חושב שרוב האנשים נענו לבקשה וביצעו את זה בעקבות הבקשה של עיריית תל-אביב. אבל לבוא היום ולצאת בדרישה כזאת, מבחינתי זה תמוה. אני חושב שצריך ללכת למהלך יותר דרסטי, במיוחד לאור מה שהמשרד להגנת הסביבה היום מדבר על הנושא של הפרדת האשפה, שהולכים להפריד בין יבש לרטוב, זה ייכנס, זה חלק מדרישה ממשלתית, אני חושב שצריך ללכת על הפחים הכחולים בצורה יותר מסיבית, להביא פח כחול ולהגיד, או.קיי, למען הסביבה אנו מבקשים שכל בניין חייב להוסיף את זה, אז יש בזה איזה שכל.אבל לבוא לגבי הפחים הירוקים ולהגיד- בואו נתקן, בואו נעשה?! אני חושב שאזורים מסוימים, ולא סתם ביקשתי את החתך. אני חושב שיש אזורים מסוימים שיש בהם את הגניבה הדרמטית, שם צריך לראות מה עושים עם הסיפור הזה, איך מגינים עליהם. או אם זה בבתים פרטיים. אני לא יודע, יכול להיות שזה רק בבתים פרטיים באזורים מסוימים- שיש מישהו שיושב על הפחים שם, ופתאום זה נראה לו כביזנס טוב שהוא לוקח אותם לאיזשהו מקום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש הרבה מפעלים שכשאתה מגיע למפעל אתה תמצא פחים כאלה של העירייה שהוא משתמש בהם לכל מיני דברים, כל מיני דברים כאלה.

מר ויסנר:

אז מה אני אומר לתושב? אני אומר לתושב,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שמור על הפח.

מר ויסנר:

מה אתה רוצה שהוא יעשה? מה זה שמור?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 16 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תהיה רגוע.

מר ויסנר:

אני רגוע לחלוטין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

על האוטו שלך אתה שומר?

מר ויסנר:

לא. אני סוגר אותו ואני הולך, אני לא שומר עליו יותר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה לא שומר על האוטו שלך?

מר ויסנר:

לא, יש ביטוח. אם עיריית תל-אביב- חשוב לה הפחים, תבדוק כמה עלות הביטוח של פחי אשפה, תעשה איזה צ'יפ בתוך הפח הזה, וכל פח גנוב- תלך ותקח כסף. מה פתאום האזרח צריך לשמור על הפח? אתה יודע מה, נתת לי הוראה לשמור על הפח, אני מהיום והלאה קושר אותו עם מנעול.

אני אתן לך מפתח, אתה רוצה לבוא לשחרר לי את הפח, קח תשחרר.

קריאה:

עושים את זה. עושים.

מר ויסנר:

אתה רוצה בכל הפחים? בכל העיר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם הם רוצים, בבקשה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 17 -

מר ויסנר:

רון, אנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה, בחיים. אם אני אתן מנעולים, הם לא מסוגלים לעולם לעמוד בדרישה הזאת.

מר זלוף:

יהיה לנו מפתח מסטר אחד.

מר ויסנר:

מה זה מנעול מסטר?

אז תקשור מהתחלה את כל הפחים.

מר זלוף:

אי אפשר.

מר ויסנר:

למה לא?

מר זלוף:

כי זה מביא אותי לאחריות שלי על העניין.

מר ויסנר:

אבל למה אתה נותן לתושב להיות כלב השמירה של הפח?

מר זלוף:

למה לא?

מר ויסנר:

כי אין לו כלי הגנה.

מר לדיאנסקי:

בסופו של דבר זה כן באחריותו, כי העובד שלך פותח בשביל להחזיר את הפח והוא מחזיר וסוגר לאחר מכן.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 18 -

מר ויסנר:

סליחה שאני אומר לכם, הוצאת הפחים בשיטה הזאת, אני רואה דרך אגב מה קורה. סליחה רובי, אני רואה כשמגיעים החבר'ה של הפחים הכחולים, וגיל, תאמין לי שאני לא טועה. ואני רואה אותו עם הפח- איך שהוא פותח כדי לשחרר את הקטע העליון, אתה יודע כמה זמן זה לוקח לו לעומת עובדי הזבל של עיריית תל-אביב? רק לפתוח את הקטע העליון של פח הנייר?! פח הנייר כחול, יש לו מפתח כזה, ראיתי את הבן-אדם, מהקומה השלישית השקפתי לראות.

מר זלוף:

מה? לוקח לו זמן לפתוח את המכסה העליון? מה פתאום. אולי הוא פעם ראשונה פותח את הפח.אז למה לא עזרת לו?

מר ויסנר:

רובי, אתה יודע, אני בעד ציניות, אבל תאמין לי,

מר זלוף:

אתה אומר לי שלוקח לו הרבה זמן, זה שתי שניות שהוא עושה עם המפתח ופותח אותו.

מר ויסנר:

כן, זה שתי שניות . אתה יודע כמה זה עיכוב בתחבורה ובתנועה?

מר זלוף:

המכסה הכחול? זה שתי שניות, אני אומר לך.

מר ויסנר:

אז בוא ניקח את כל הפחים העירוניים, אנחנו מאוד יעילים, נבדוק שיטה. קודם כל אני חושב שביטוח היה יותר זול, לא הייתי מטיל את זה על התושב, ודבר נוסף -בואו נעשה איזה קשירה מסוימת, אם יש אזורים בעייתיים- בוא נראה איך קושרים את הפחים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דע לך שביטוח דורש שתקיים אמצעי אבטחה, כך זה עובד.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 19 -

מר ויסנר:

אז בואו נשים אמצעי אבטחה.

למה לא? למה אני מטיל את זה על התושב?

מר לדיאנסקי:

תקים סיירת של תושבים לשמירה על הפחים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תקים אתה, מה זאת אומרת תקים?

מר לדיאנסקי:

דיברתי לפאר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אה, שהוא יקים?

מר לדיאנסקי:

כן.

סגן ראש העיר לפרוייקטים סביבתיים. זה פרוייקט סביבתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רעיון טוב מאוד.

מר לדיאנסקי:

אתה תמיד חושב שאני תוקף אותך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, הרעיון הוא מצוין, אבל למה אומרים לי להקים. לכן , ברגע שאתה אומר את זה לו- זה רעיון טוב.

מר ויסנר:

אם אתה אומר את זה לי או אתה אומר לו- זה אותו דבר, אני סגנו.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 20 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סיעת הירוקים, בבקשה.

מר להט:

א. אני חושב שהשאלה היא בהחלט שאלה טובה. זה בהחלט דיון. אני אומר לכם מנסיוני האישי,

אני עברתי ממקום למקום, אחרי 24 שעות גנבו לי את הפח, הייתי בטוח שאני צריך לשלם את זה מכיסי הפרטי, יש לי שרשרת של 20 מטר ומאז לא גנבו לי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ופותחים את זה.

מר להט:

לא צריך לפתוח. יש לי 20 מטר שרשרת, הוא סוחב אותו והוא מחזיר .

גב' להבי:

מחזיר? מה אתה אומר?

מר להט:

מחזירים, נועלים את השער, הכל בסדר.

הם בסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם אצלך מחזירים.

מר ויסנר:

הם מחזירים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני כבר מכיר , בדיונים אפשר להגיד הכל.

גב' להבי:

רון, בפחי אשפה, אני אומרת לך שאני מחזירה.

ואני אומרת לך שאין להם גלגלים, ולכן אני זוכרת איך אני מחזירה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 21 -

מר סולר:

יש מקרים. פעם בחודש אני רואה שלא החזירו.

מר זלוף:

תתקשרו למוקד.

מר להט:

יש אדם שמוציא, יש מנקה ויש מחזיר.

הבעיה העיקרית היא באמת כמה שכונות שזה מרכז ולב העיר וחלק משכונות הדרום- שזה יותר אקוטי, אני חושב שבאפקה ובצפון זה פחות קריטי.

אם אתה שואל אותי מבחינה עניינית- הייתי מחייב את התושב לשלם, אני לא בטוח שאפשר להעביר את זה, זו הבעיה.

מר זמיר:

מה שאתה תחליט פה- אפשר להעביר.

מר להט:

כאשר אתה אומר לו לשלם, עושים כמו שאני עשיתי, ואני יכול להרשות לעצמי את זה, הלכתי וקשרתי את זה עם שרשרת.

גב' להבי:

כמה עלה לך אגב, השרשרת והפח?

מר להט:

כמה זה עולה?

קניתי את זה ב"אייס".

מר זלוף:

400 שח' עולה פח אשפה.

הממוצע הוא ,400 יש של 240 ליטר ויש של 360 ליטר.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 22 -

מר ויסנר:

הירוקים?

מר זלוף:

יש שני סוגי ירוקים, 240 ו-,360 הממוצע הוא 400 שח'.

מר להט:

אם זה היה תלוי בי, הייתי הולך עם התושבים להליך מסוים והייתי עושה את זה פיפטי=פיפטי.

מר ויסנר:

אני יכול להגיד לך שאם התושב ברח' גליצנשטיין רוצה לקשור את הפח, אני יכול לקשור אותו אבל אני צריך שרשרת של 200 מ', כי את הפחים שלנו לוקחים לפינת הרחוב. אני רואה בעיני דמיוני את הפחים עם שרשראות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לאחר שראית את זה מה דעתך על הצעתו של חבר הסיעה שלך?

מר ויסנר:

בשלבים?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, הוא לא אמר שלבים. הוא אמר אולי בשלבים.

מר ויסנר:

ציר שלבים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש פה דיון שמן הראוי שאולי גם קצת יכובד.

מר ויסנר:

או .קיי.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 23 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברך לסיעה הציע ללכת ולעשות את הדבר הזה פיפטי-פיפטי. למה פיפטי-פיפטי? אני יוצא מתוך הנחה שהוא אומר- מצד אחד העירייה באה ואומרת-אני הולכת אתכם, מצד שני- בכל זאת יש לך PENALTY , תשמור על זה.

מר להט:

בהליך מסוים.

מר ויסנר:

אני,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין לך זכות דיבור כרגע, אי אפשר להתפרץ ולנהל את הדיון כל הזמן, זה לא וועדת מכרזים פה, תן לי לנהל.

מר ויסנר:

חשבתי שזה ועדת סיעה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה גם לא ישיבת סיעה של הירוקים.

מר לדיאנסקי:

אתם ציטטתם במצגת את החוק משנת .1980 צריך לזכור קודם כל שעד שנת 1996-1997 האטמוספרה היתה – שחדרי האשפה של הבניינים המשותפים היו בירכתי הבניינים, היו חדרונים, היו תאים כאלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הם יודעים.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 24 -

מר לדיאנסקי:

העירייה אמרה: בואו, תביאו את הפחים לקדמת הבניין, תכשירו שם מקום, תשקיעו כספים,

תיצרו את המובלעה הזאת שבתוכה יהיו הפחים, וכו' וכו', דבר שעשה הרבה מאוד בעיות בקרב חלק לא מבוטל מוועדי הבתים בתל-אביב, תשלומים כאלה ואחרים לעירייה, ובינם לבין עצמם, והוסדר העניין. ואני מבין שהעירייה, החל מאותה תקופה, החליטה שהיא תממן כל החלפה בגין נזק לפחי האשפה או גניבה וכו'. ומה שאני בעצם רוצה להגיד הוא שאני רואה במתן שרותי פינוי אשפה, כמו שהמחוקק רואה בזה, דבר שהוא חלק מאוד מרכזי מעבודתה של העירייה אל מול התושב. בעקבות כך, על פי החוק, שליש מהכסף שנגבה מהציבור בתשלום הארנונה הוא עבור אגרה של פינוי אשפה, במספרים נומינליים בעיר תל-אביב, זה סדר גודל של 861 מליון שח'

שנגבים תחת הסעיף של השליש אגרת פינוי אשפה, ולכן אני חושב שה-2.5 או ה-3 מליון שח'

האלה שבסופו של דבר מוצאים מידי שנה,הוא עדיין צריך וחייב להיות חלק מאותו שרות כללי שניתן לציבור, שאי אפשר לנתק אותו מהאקט של פינוי האשפה כי יש פה בסופו של דבר תהליך שלם שגם כרוך בבלאי ובגניבות ובדברים שאנחנו יודעים מחיי היום-יום שלנו. אני חושב שזה שרות אלמנטרי ושרות שאפשר לספוג את העלות שהיא עלות מידתית. אין צורך ואסור לנו להטיל על הציבור עוד איזשהו מס ודרישה שהוא ישלם סכום כזה או אחר בעבור רכישה או תיקון של פחים, ולא כל דבר במערכת הציבורית שלנו, העירונית, שבעיקרה אנחנו נותנים שרות לתושבים, אפשר לראות בעיניים פר-אקסלנס כלכליות, דרך החור שבגרוש. כי אחרת לא היו לנו את גני יהושע, כי זה לא כלכלי, בסופו של יום בכל שנה העירייה צריכה לממן את החברה כי היא לא יכולה להחזיק את עצמה, ואפשר לראות הרבה דברים שאנחנו עושים, שהם שרותיים לציבור.

לסיכום אני אגיד שאני נגד כל שינוי במדיניות של היום, אני חושב שהדבר הנכון מבחינה ציבורית וכלפי התושב- הוא להשאיר את המצב כמו שהוא. אפשר וצריך להגיע לאיזשהו סוג של הדברות עם הציבור באמצעות שובר הארנונה, עם איזשהו מינשר שאומר- חברים יקרים תשמרו על הציוד, תעזור לנו לא להוציא כספים על דברים שאנחנו יכולים לחסוך בהם.אולי אפשר לארגן, כמו שפאר הציע, קשירה- הן באמצעות זה שהעירייה תספק לתושב עצמו-שיבוא ויקשור, לנסות ליצור איזושהי הדברות מסוימת- שבאה בעצם לומר, בואו תעזרו לנו לשמור על הכסף ולדאוג לכך שלא יהיו בזבוזי שווא בהקשרים האלה.

אני נגד שינוי המדיניות.

מר להט:

עוד משפט, הפסקת אותי באמצע דברי.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 25 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא אני הפסקתי.

מר להט:

לא משנה.

בלב העיר יש בעיה נוספת לפחים, וזה שחלק גדול מהפחים עומדים במהלך היום מחוץ לחצרות. זו תופעה שקיימת בבניינים ישנים. יכול להיות שצריך לשלב את המהלך הזה באיזשהו אופן שיעזור לתושבים להכניס את הפחים האלה, במקומות שיש להם, אני יודע שבבניין של לובה אליאב עשו את זה. כלומר ליצור משהו שיהיה לא רק קנס אלא גם פרס, כי נושא הפחים על המדרכות זה נושא שהוא הרבה יותר מטריד.

מר זלוף:

במרכז העיר ובלב העיר נשארו 300 בתים כאלה – שכרגע המיכלונים נמצאים על המדרכה. כ-.300 אמורים להסתיים עד סוף .2010

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו מנסים לעבור בהדרגה מהשלב שבו המיכלים היו - לשלב שבו המערכת העירונית, הפרטית והציבורית מתאזנת לצורך העניין של קליטת המיכלים האלה בכל ההיבטים, כולל העובדה שאנו בעצם הינו צריכים להגיע ועדיין לא הגענו למציאות- שבה אין אחד מכניס ואחד מוציא, המוציא גם מכניס מיד חזרה, כי אין צורך בהשתהות. אבל יש פה בעיות עם ארגון עובדים ועם חוזי עבודה, עם תהליך שאנחנו מתקדמים בו, ואנחנו נגיע אליו. אבל הנקודה שמועלית פה היא- איך להגיע למציאות שבה- התושב שהיום לא אכפת לו- יגיע למצב שהוא ישמור על הרכוש. אני לא יודע מה זה נקרא- אנחנו, האם הפח הוא שלי או הפח הוא שלו. בצרפת, אם אתה לא לקחת והוצאת, לא מפנים לך את הזבל. לכן, לאלה שיודעים מה קורה בעולם, אני גם כן יודע בכמה מקומות מה קורה בעולם ומה מחייבים את התושבים.

מר ויסנר:

לפי משקל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני גם כן יודע, תאמין לי מה קורה גם בכל מיני מקומות.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 26 -

גב' להבי:

אני קודם כל רוצה להזכיר שבערך לפני שנה אנו ביקשנו מהתושבים להקים את המתקנים האלה בחצרות, והעלות היתה בין 2,000 ל-5,000 שח' לבניין, תלוי מאיזה חברה השגת את זה. ויש כאלה שעוד לא גמרו לשלם את זה, ואצלי ברחוב למשל יש כמה בניינים שבאמת גרים שם אנשי קשיי יום, שעדיין לא ביצעו, ואני מניחה שהם תחת קנסות והם תחת דרישת ביצוע, ולא כולם השלימו עוד את המטלה הזאת. זה דבר אחד.

הדבר השני, אין ספק שיש גניבות דיפרנציאליות , באזורים מסוימים יש יותר גניבות ובאזורים אחרים יש פחות גניבות, ואני מעריכה שהגניבות הם דווקא באזורים מוחלשים ולא באזורים חזקים.

מר להט:

מה זה אזורים מוחלשים?

גב' להבי:

מוחלשים זה אזורים שיש בהם יותר תעשייה ויותר שווקים , בוא אנחנו נחכה לדיווח שלך לפי רובעים ושכונות, ואני בטוחה שנגלה שיש אזורים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את צודקת. נכון, גניבות זה דבר דיפרנציאלי. רק סיפור: לפני חודש היתה אצלי המשטרה, היא באה אלי עם נציגי שכונת צהלה, שלאור העובדה שהגניבות הן דיפרנציאליות ושם גונבים יותר מאשר במקומות אחרים, גונבים שם מהבתים, עם המשטרה. וביקשו שאני אאפשר לעשות שם מה שעושים ברשפון ובכפר-שמריהו לסגור את השכונה. ואני סרבתי. סרבתי על רקע זה שאצלנו- בעיר הזאת אני לא מוכן ששכונה תסגור את עצמה למי שנכנס ויוצא, כי אנחנו עיר אחת. לכן, העניין הדיפרנציאלי פוגע בנו בכל מיני מקומות, בכל מיני צורות דיפרנציאליות.

מר ויסנר:

בגלל ההומלסים שגונבים פחים, אנחנו עכשיו מדברים על זה.

גב' להבי:

אצלנו גם הגנבים הם גנבים קטנים.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 27 -

מר ויסנר:

%10 זה בלאי סביר דרך אגב.

גב' להבי:

הדבר השלישי שאני רוצה לומר: אני רוצה לשאול רובי: כאשר אתה מדבר על קיצוץ של כ-3 מליון שח' בתקציב,

מר זלוף:

הסטה.

גב' להבי:

אני מדברת על קיצוץ. אני רוצה לדעת – אם אנו נחליט החלטה כזו או אחרת, אתה תקצץ 3 מליון שח' מהתקציב, או שהמשמעות היא שיהיו לנו הוצאות תפעול ו-3 ג'ובים של אנשים- שיצטרכו לקבל את ההזמנות? אני שואלת, כי ברגע אתה מייצר מנגנון שגובה כסף ומנגנון של הזמנות,

מר זלוף:

אגף תברואה לא גובה.

גב' להבי:

יהיה פה מנגנון.

מר זלוף:

יש מנגנון היום שמטפל בכל התהליך הזה של הפחים, גם מתקן, גם מחליף, גם רוכש.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא צריך מנגנון כי יגנבו הרבה פחות.

מר זלוף:

מה שאת אומרת כרגע- זה לא יקרה.

גב' להבי:

כלומר, לא יהיה קיצוץ של 3 מליון שח'.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 28 -

מר זלוף:

לא יקרה. אולי נעשה יותר מחזור.

גב' להבי:

אז אני רוצה להציע בסוגיה שהעלה פאר. אני חושבת שאם היו באים ואומרים לי לקחת כסף על משהו שאני כבר רגילה לקבל-זה קשה. אבל אם היו באים ואומרים, האם את מוכנה לקנות פח ירוק? אני קוראת את "הארץ", ואני אוספת עתונים כל שבוע, למה באזור שלי אין?

מר ויסנר:

פח כחול.

גב' להבי:

כחול.

אם היה אפשר , ללכת על איזשהו תמריץ של הפרדה במקור, ללכת על לקנות את הפח הנוסף מכספינו,משהו, כדי לעבות את ה-LINE של המחזור, לעבות את ה-LINE של הפחים, נשמע לי יותר הגיוני מאשר לבוא ולקנות את הפח הירוק. אני אומרת לך את זה בתור מישהי שהוציאה רק לפני שנה את ה-3,500 שח' אחרי סקר שוק, בשביל לבנות את הדבר הזה, והיום הבית הזה של הפח מכבד את הפח יותר מאשר הפח מכבד את הבית.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כמה דיירים יש בבניין שלך?

גב' להבי:

.2

אבל כל אחד צריך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זו הדיפרנציאליות, את גרה עם 2 ואני גר עם .9

מר לדיאנסקי:

כמה דיירים יש אצלך בבניין?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 29 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

.9

גב' להבי:

וכמה פחים יש לך?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אחד. שניים. אצלנו זה כלי אצירה גדולים.

מר ויסנר:

כמה זמן יש אחריות לפח מהחברה? כמה זמן יש אחריות על הפח הזה מהחברה? יש איזה אחריות כשאתה קונה? כשאתה בודק את האחוזים בבלאי סביר, אתה לוקח 45,000 פחים, יש לנו 45,000 פחים, אם כרגע היית צריך לספק לכל העיר- יש 45,000 פחים.

מר זלוף:

נכון.

מר ויסנר:

זה %10 בלאי שזה סביר לחלוטין. דרך אגב, אם יבדקו טוב- יכול להיות שאנחנו יכולים להקטין את זה.

מר זלוף:

%10 בלאי זה סביר?

מר ויסנר:

בלאי וגניבות ביחד, זה סביר לחלוטין. של פחים שעומדים 10 שנים? כן.

גב' להבי:

10 בלאי, זה אומר שאתה מחליף כל 10 שנים פח לבן-אדם. תוסיף לזה את הבנייה החדשה ואת האספקה של הבנייה החדשה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 30 -

מר זמיר:

אני לא קטגורית נגד ולא קטגורית בעד, אני חושב שיש מנגנונים שבהם כן ניתן לייעל את זה, ואם המנגנונים האלה- משמעותם גביית איזשהו תשלום, זה לא מרתיע אותי. אבל מהבוקר אני עושה משחק תפקידים עם אלון, היום מטילים עלי את ההוצאה הזאת. אני גר ברח' השופטים, יש לי פח למטה, הטילו עלי את ההוצאה הזאת-כיצד אני מתנהג אחרת? מה אני באמת עושה אחרת? אני בן-אדם ממוצע, לא שברתי פח אף פעם, לא לכלכתי פח אף פעם, אני אומר לך שהפחים שנשברים, ואני לא אומר שזה אגף תברואה, אני אומר- זה לא תמיד בהכרח הדיירים. ויש כתובת אחת בתל-

אביב שמעולם לא גנבו בה פח, ובבניין ליד גנבו כבר .20 כי בן-אדם שהתלבש התלבש על הפינה הזו, כי זה נוח לו. בסופו של דבר אם לי גנבו פח בתל-אביב ואני צריך לשלם 400 שח' כדי להחליף אותו, וזה קורה פעם ב-5 שנים, אז לא אכפת לי, אבל בפעם השנייה שזה קורה, אני מודיע לך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה גר בבניין של כמה דיירים?

מר זמיר:

.8

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

400 לחלק ל-8 זה 50 שח'.

מר זמיר:

20 שח', לא משנה מה, מספיק שועד הבית שצריך לגבות.

אני יורד למטה, אני אומר לך כישראלי המכוער, אני יורד למטה, אני הולך בניין אחד ימינה, ואתה מתחיל פה סחיבות. זו דעתי. זה קורה בפועל בלי שאתה גובה, תאר לך מה יקרה כאשר אתה גובה כסף, כל אחד יקח לשכן שלו.

מר גיל ארויו:

אם היית משלם עבורו היית גם מחפש אותו.

מר ויסנר:

איך אני אחפש אותו? מה? יש לו תעודת זהות?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 31 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היית מסמן אותו.

מר ויסנר:

תגיד לי, עובדי הזבל מכניסים את זה לפי המספרים שרשום? סימנו את המספרים, אצלי מספר .9

מר זמיר:

אני לא אלך לבניין ליד, לא אדפוק על הדלת ואשאל- מי אחראי פה על הפח, זה הפח שלי, אני לא אעשה את זה. אני אחכה בשקט ל-03.00 בבוקר ואלך שני בניינים ליד, וכולם יעשו את זה. ולכן, כל מה שאני אומר הוא- שבטוח שיש דרך שראויה לבדיקה, כי התשובה היחידה- כשאני שואל את כולם היום- מה אתה היית עושה אחרת, מה אתה היית מצפה שיעשו? אומרים לי תקשור. אם אנו יודעים שאם הפחים האלה ייקשרו- זה יפחית בצורה דרסטית את ההוצאה שלנו, אנא גילי, תייצר מנגנון, תציג אותו – על עלויותיו, של קשירת הפחים , על עלות התפעול של זה, כמה זה יחסוך לנו רב שנתי, ובואו נעשה את זה. ואין לי בעיה אז להסביר לציבור אני עכשיו לוקח 35 שח', 85 שח'

חד פעמי למימון פרוייקט קשירת הפחים. SENSE MAKE ,IT אני לא שולח אותו לאחר, אני לא, כמו שמאור אמר לי, אני לא עושה תורנויות עם השכנים בלילה, קם ומתצפת על הפח שאף אחד לא לוקח אותו, אני לא עושה כל מיני דברים שרוב האנשים לא יעשו, שרוב האנשים לא עושים. האמת היא, שלרוב האנשים לא גונבים, ובתל אביב המצב הוא לא בגלל התושבים, אלא כי בתל-אביב יש הכי הרבה עסקים שמייצרים את סוג האשפה שאנשים רוצים לסחוב, והכי זמינה, ויש פה הכי הרבה אנשים שצריכים, שאין להם איפה לגור, ולכן יש פה תעשייה שלמה סביב העניין הזה. ואפשר להשקיע כסף חד פעמי.

מר לדיאנסקי:

10 שח' לשרשרת, לא יקרה כלום שהעירייה תממן את זה.

מר זמיר:

שיהיה 100 שח', לא משנה. אני אומר לך מה אני הייתי מקבל בהבנה. אני אומר לך באמת, מיטל תרד למטה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מיטל תעשה את זה, אתה לא.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 32 -

מר ספיר:

מי קונה את הפח הראשון?

מר גיל ארויו:

או היזם או הדייר.

גב' אבי-גיא:

כל אחד נתן דוגמא מהבית הפרטי שלו. אני גרה בבניין עם 54 דירות, ויש לנו את המיכלים הגדולים. לאורך 42 שנה, 43 שנה שאנחנו גרים, מתי היינו צריכים להחליף את זה? כשזה נשבר.

אז פעם הגלגלים ופעם המנגנון, ופעם זה התעקם, כלומר יש איזשהו בלאי ויש איזשהו פחת.

שרשראות- אצלנו לא יכול לעזור, מכיוון שבכלל מכונת פח הזבל לא יכולה להכנס עד לחצר, צריך להוציא את זה וצריך להחזיר את זה. אני חושב בגדול, שלהטיל גזירה על התושבים כעת- נא תממנו את זה, זה כמו איזה עונש קולקטיבי, זה לא נראה לי. הנתונים גם, נדמה לי שמצביעים על כך שהחלק, המרכיב הגדול זה בלאי. ואם המרכיב הגדול זה בלאי, אז למה שאנחנו נשנה מדיניות?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל לצורך העניין- אני רוצה להסב את תשומת לבך שבבית שבו את גרה, במשך כל כך הרבה שנים, לאורך כל השנים זה היה על חשבונך, ואת עד היום לא יודעת את זה. אצלכם, המיכלים הגדולים, כפי שהוצג כאן, זה ממילא על חשבון הדיירים, וועד הבית גבה ממך דרך ועד הבית ותחזק את זה, והכל עבד.

גב' אבי-גיא:

אני הייתי ועד הבית , לא פעם ולא פעמיים, לא שילמנו ולא תחזקנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שילמתם.

גב' אבי-גיא:

לא.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 33 -

מר לדיאנסקי:

הוא מתכוון לומר שאת ה- 1,100 ליטר התושב קונה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם מתחזק אותו, זה מה שהסברתי.

גב' אבי-גיא:

כשזה נשבר, אז אני יודעת שקיבלנו את זה מהעירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קיבלתם מהעירייה, ומחייבים את ועד הבית. כן. כן.זאת אומרת, עד היום זה עבר בשלום והכל עבד, וזה עובד, כמו שזה עובד בבית שלי.

גב' אבי-גיא:

ולא גונבים את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל גם כשזה נשבר- אז מתקנים, ועד הבית דואג לתקן. ולא מתלוננים ולא עושים מזה סיפור גדול, כי בכל מקרה זה גם לא הוצאה גדולה. אלא מאי? כשאתה- זה רכושך- אתה שומר יותר טוב, ככה זה.

מר ויסנר:

יש לי הצעה.

אפשר לומר משהו?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בבקשה. על חשבון הכדורגל. אני לא הולך לראות את הכדורגל.

מר ויסנר:

אני מצטרף אליך.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 34 -

מר לדיאנסקי:

גם ב-21.30 אתה לא הולך לראות?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בבקשה.

מר ויסנר:

אני חושב שהנושא של הפחים הכחולים זה הנושא האמיתי. הייתי מצפה שבתור עירייה מקיימת, מבקשת ודורשת, אני חושב שנוכל להפחית את כמות האשפה בגדול ואפילו בענק- ברגע שנפריד בין הפסולת היבשה לפסולת הרטובה . אני הייתי מצפה, במיוחד לאור קול-הקורא האחרון של המשרד להגנת הסביבה,עם 5 או 7 מליון שהם אומרים- בואו, אנחנו מוכנים לתת לכם כסף.

המשרד הכי עני במדינה מוכן לתת כסף לרשויות על מנת להתחיל לבצע את המהלך הזה.

מר זלוף:

כסף שלנו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם את זה הם לא נותנים.

מר ויסנר:

שום כסף הוא לא שלנו.

אני חושב שכל יום שאנחנו מטמינים אשפה שהיא אשפה יבשה בתוך המדינה הזאת, אנחנו מטמינים לעצמנו את הבור הבא. אני חושב שהדרך הנכונה כרגע זה לייצר את ההפרדה-שהיא הפרדה במקור. אם יש 4,000 פחים לעומת 40,000 פחים, 45,000 פחים, זה אומר שמצבנו הוא לא טוב, ואני הייתי מצפה, כמו שברח' גליצנשטיין יש פח כחול, אני רואה שהוא מתמלא באהבה, אני חושב שיותר ויותר אפשר לעשות את זה בכל העיר, וזה המהלך המתבקש.בהרגשה שלי, ואני אומר את זה כאן על השולחן רון, אני חושב שהדיון לנסות לבוא ולהגיד- בואו נטיל עכשיו על התושבים את המשחק עם הפחים, זה לא הזמן.

מר ספיר:

מה זה קשור?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 35 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לדאבוני, אני מוכרח לענות לך מה שהוא ענה. זה תמיד נוח לדון על דבר אחר כאשר דנים על דבר אחד. אני לא רוצה להתייחס לצורה שבה התייחסת גם לענין של המחזור, מפני שאנחנו עושים את הכל כדי להגיע להפרדה ולהגיע לנושא הזה כמה שיותר מהר. יש לנו מכשולים גדולים, שדווקא נובעים מהצורה שבה מתייחס המשרד לאיכות הסביבה, שמדבר אחד ועושה שתיים. אבל זה לא הנושא כרגע, ולכן אני לא אדבר עליו כרגע.

מר ויסנר:

אז אני רק מבקש שיהיה דיון בהנהלה בנושא ההפרדה של הפסולת. אם אני לא הבנתי עד היום איך זה עובד, אולי אנחנו נמצא את הדרך שגם העירייה, מעבר לזה שהיא להשען על המשרד להגנת הסביבה כל הזמן, אני רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים ב-5 השנים הקרובות- להפרדה מלאה של פסולת, והאם זה לא מחייב אותנו להכניס פחים כחולים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

%.100 זה בדיוק הדבר שאנחנו עוסקים בו.

אבל זה לא הדיון עכשיו.

מר ספיר:

קודם כל לפאר, לדעתי אין שום קשר בין הנושא הזה לבין הנושא שאנו מדברים עליו עכשיו-

המיכלים ורכישתם על ידי הדיירים או על ידי העירייה. אני חושב שדן העלה הצעה נכונה. חייבת להיות אחריות של התושבים על הפח שנמצא בתוך המתחם של המגורים שלהם, הם אחראים על המתחם הזה ואם הפח נמצא בתוך המתחם הזה או לידו- הם צריכים להיות אחראים עליו. ואין שום קשר בין זה לבין מחזור או הפרדה במקור, זה שני זרמים.

בלי כל קשר לזה, ב-25 בחודש- יום שישי, אני מזמין את כל חברי מועצת העירייה לחירייה, לארוחת בוקר ולסיור ולהסברים וכו', ושם נוכל לדבר גם על הנושא הזה. אז איך שהעלית את זה כבר קיבלת תשובה.

מר לדיאנסקי:

ארוחת בוקר בחירייה, זה נשמע?!

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה נשמע מצוין.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 36 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה יותר טוב ממה שזה נשמע.

מר לדיאנסקי:

אני לא רוצה להגיד,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה יכול להגיד.

מר לדיאנסקי:

אני מקווה שלא רוצים להאכיל את חברי המועצה זבל או חרא.

מר ויסנר:

אני רק רוצה להגיד לדורון משהו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, אני מציע שתיתן לי לסכם כבר.

מר ויסנר:

אני חושב שלהטיל את זה על האזרח,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמרת את דעתך.

מר ויסנר:

לא. אני אומר את דעתי, אבל אני רוצה בכל זאת להרחיב אותה- שיהיה ברור לשאר חברי ההנהלה. דורון, אחרי זה לא תבין את מה שאני אומר.

אני חושב שמה שאנחנו כרגע הולכים לעשות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו לא הולכים לעשות, אנחנו דנים.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 37 -

מר ויסנר:

דנים, וכבר אומרים שיש את ההצעה של דן, שהיא חצי וחצי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא אני הצעתי אותה, דן הציע אותה.

מר לדיאנסקי:

אולי נצא החוצה, שתוכלו לדון בסיעה?

מר להט:

יו"ר הסיעה שלי צודק תמיד.

מר ויסנר:

קיבלתי, אז אין את ההצעה של דן. אז אפשר להמשיך.

מר לדיאנסקי:

דן הסיר את ההצעה, אבל דורון אימץ אותה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני יכול להמשיך?

מר ויסנר:

בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני חושב, אני באמת חושב- שההצעה הזאת בבסיסה היא הצעה נכונה. אני חושב שההצעה הזאת היא נכונה מכל הסיבות הראויות.

האמירה הזאת- כאילו לתת שרות ולהשוות את זה לגני יהושע, הרי אתה אומר דבר והיפוכו.

בוודאי שאנחנו בעד לשרת בגני יהושע, ובוודאי שאנחנו נותנים שרות באמצעות לסבסד את התרבות, ובוודאי שאנחנו גם נותנים לצורך העניין הרבה דברים בחינם, אבל אנחנו צריכים למצוא את המנגנונים- איך שהמערכת שלנו גם לא תהיה בזבזנית. אם בסופו של דבר תהיה ירידה של %,10 של %10 בכמות המיכלים שאנחנו צריכים לקנות, ישאר לך מליון שח' לצורך העניין, או

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 38 -

סכום מסוים- שאתו תוכל להשתמש בלתת שרות אחר לתושב. אין כאן בבחינת נסיון של מישהו, וזה אחד הדברים שצריכים להבין אותם מראש- במערכת הציבורית שעליה אנחנו מדברים. זה לא שבא הנה מישהו שהוא טוב לתושבים והוא רק רוצה לתת לתושבים, והאחר רוצה רק לקחת מהתושבים. זה לא ככה.

מר להט:

"עיר לכולנו" רוצה רק לתת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יכול להיות. אבל אנשי ההנהלה הם לא כאלה, כי יש להם אחריות. לכן, הם לא רק מדברים על ההוצאה, הם מדברים גם על לתת שרות. וכדי שיהיה לתת שרות- צריך להקטין את ההוצאה השנתית, כדי שיהיה עם מה לתת בפארק יהושע, או לתרבות, או לשפר את שרותי הנקיון. בזה עסקינן- איך להפוך את מערכת השרות לתושב זולה יותר כדי לתת יותר שרות. הנסיון לבוא ולהציג את זה כאילו הגיע לכאן מישהו שרוצה רק לקחת מהתושבים, ואני הנחמד-נגד זה, הוא לא נכון. כאשר נגשים לפרוט הטכני של הנושא, אז נכון לעסוק בזה בדרך שאמר אותה אסף זמיר, בדרך שמתחבט בה דן, אבל לא באמירות.אגב, הסיפור סביב שליש ארנונה למשל, לפי זה אנחנו צריכים להחזיר איזה 600 או 700 מליון, כי הרי אם תקח כמה עולה אגף התברואה בעיריית תל-

אביב, כמה עולה לנו שרות בשנה? .350 אנו צריכים להחזיר איזה .500 לא. הארנונה כפי שהיא בנויה היא מס שבאמצעותו אנחנו נותנים הרבה מאוד שרותים. ואם אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו רוצים להיות טובים לתושבים ולהוריד את הארנונה, זה רק אם נהיה יעילים יותר. לכן המחשבה היא לא להטיל עול על התושבים, המחשבה היא איך להגיע למציאות שבה אין את הבזבוז הקיים היום. הקלות הבלתי נסבלת שבה תושבים רבים ובמקומות רבים מרימים טלפון- תביאו לנו מיכל חדש, כל שבועיים או כל חודש או כל חצי שנה.

מר ספיר:

השאלה היא גם מוסרית: למה דן ששומר על הפח שלו כמו שצריך – צריך לשלם עבור זה שלא

שומר על הפח שלו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, השאלה היא אחרת. השאלה היא למה דן- ששמע את הדיון הזה, ממחר לא יהיה אכפת לו לשים את השרשרת, כי הוא שם כי הוא חשב שהוא משלם. הוא אמר את זה. הרי הוא בדיוק נתן את התשובה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 39 -

מר ספיר:

אבל הוא עשה את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא הבין.

מר ספיר:

מחר הוא יצטרך לשלם.

מר לדיאנסקי:

מחר הוא יעביר דרישה לעירייה שישלמו לו עבור 2 הפחים שהוא קנה, הוא היה צריך לקבל אותם חינם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולכן אין כאן מי שיבוא כאן בבחינת- אני בעד התושבים, אני בעד שלא ישלמו. לא. זה אינטרס של כלל התושבים- שהמערכת של העירייה תהיה יעילה ותוכל לספק להם יותר שרותים. יש להם

הרבה דרישות: הם רוצים לסרס חתולים, הם רוצים לטפל במיחזור, הם רוצים לעשות תרבות,

הם רוצים לעשות פארק יהושע, הם רוצים חינוך ברמה גבוהה, הם רוצים עוד תכניות חינוכיות, אנחנו רוצים לעשות את הדברים. זה לא בא מכך שאנו נצליח לעשות מערכת יותר יעילה. דרך אגב, אם נצליח להוריד אדם אחד מהמערכת הזאת, ולהגיע לכך שעל משאית כזאת, על התהליך, עובדים רק 2 או 3 אנשים במקום 4 היום, ואנחנו נגיע לזה, כי כשאני הגעתי הנה היו 6 על משאית, למיטב זכרוני. הגענו לזה. לאט לאט.

לכן, מה שאני מציע זה את הדבר הבא: לא להחליט היום, למרות שאני מוכרח לומר, שבאווירה הקיימת- בדיון אני מיד הייתי מחליט על הצעתו של דן. ולמה אני לא אומר עכשיו על הצעתו של דן? כי אני אומר, תחשבו גם לפני שאתם באים. באמת תשקיעו מאמץ במה שהוצע כאן, ותבואו גם עם פתרונות של איך לשמור, פתרונות פיזיים, להציע לתושב פתרונות פיזיים איך לשמור, כדי שנוכל לבוא גם עם זה אולי גם בהצעה הבאה, ואחר כך נוכל להתקדם. לחשוב על איך אנחנו באים ועושים לו את הבונוס, או איך אתה יודע לשמור יותר טוב: שרשרות, מנעול, בואו נחשוב על העניין, ואז לחייב. גם אני לא בעד לחייב את הכל. כל מה שאני רוצה להגיע זה לא בעניין החיוב, אני רוצה להגיע למציאות שבה יהיה לנו פחות בלאי כדי שנהיה מערכת יותר יעילה- שיודעת לתת יותר שרותים לתושב.

אז אני מציע לא להחליט היום, ונדון בזה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 40 -

מר לדיאנסקי:

אפשר לשאול שאלה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בוודאי.

מר לדיאנסקי:

גילי, יש דיירים או תושבים שאתם יודעים שבאופן סיסטמאטי הם פונים סדרתיים לעירייה בקשר לגניבות פחים?

מר גיל ארויו:

כן

מר לדיאנסקי:

זה %10 מה-6,600? למה שלא תספקו להם את השרשרות כבר עכשיו, שיוכלו לקשור את הפחים?

אם יש לך אנשים סדרתיים,

מר גיל ארויו:

סיפקנו.

מר לדיאנסקי:

והדרישה למתן פח חדש קטנה מקרב אותם אנשים?

מר גיל ארויו:

עיקר הבעיה קודם כל היא בלב העיר.

מר לדיאנסקי:

ונתתם הגנה לסדרתיים? כלומר, נתתם להם איזושהי שרשרת לקשור את הפח?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

צריך שתהיה COMMITMENT לעשות את הקשירה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 41 -

מר גיל ארויו:

ולא כולם מסכימים, וזה לא תמיד עובד, לדוגמא מרחק, לדוגמא מכשול.

גב' להבי:

השאלה היא איפה בלב העיר. בלב העיר יש שד' רוטשילד ויש כרם התימנים.

מר גיל ארויו:

פאר, לגבי הפח הכחול בנושא המיחזור, בוא נתחיל עם זה. ברגע שנשים פח כחול, הפח הירוק הופך להיות פח למיחזור, כלומר, אי אפשר כבר להבדיל בין הפח הירוק לפח הכחול, לפח האפור.

למעשה אנחנו יוצרים פה מספר זרמים, כשכל אחד הוא זרם אחר של מיחזור. אז למה לפח הכחול שהוא לנייר, נגיד לתושב- קיבלת, הפח הירוק- שאנו מייעדים אותו למיחזור של פסולת רטובה-

על זה אנחנו נשלם? גם פה צריך לדעת את הכיוון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סיימנו את הנושא הזה, אנחנו לא דנים עכשיו על מיחזור.

34. שינוי תקנון פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש:

גב' שביט:

למי שלא מכיר אותי, שמי זהר שביט, ואני מלווה מטעם ראש העירייה את הפרסים העירוניים.

ואני באה אליכם בבקשה לאשר שינויים בתקנות של פרס מנדלה, בגלל השינוי שחל במציאות. לפי התקנון הקודם חברי הוועדה היו צריכים להיות נציגים של גופים שלא קיימים יותר. אין בארץ כבר חוגים ללימוד אידיש, אלא אנשים שעוסקים באידיש ובתרבותה יושבים בחוגים אחרים באוניברסיטה. הרשות הלאומית לתרבות האידיש כבר לא קיימת, ולכן הבקשה שלנו היא שתאשרו לנו לשנות בתקנון את ההרכב של חברי הוועדה.

שתי נציגים של עיריית תל-אביב-יפו ישאר כפי שהיה. במקום נציג הרשות הלאומית לאידיש אנו רוצים שיהיה נציג מטעם בית שלום-עליכם, שממלא היום את התפקידים שמילאה בשעתו הרשות הלאומית לתרבות אידיש.

שיהיה כתוב- נציג אקדמיה באופן כללי, ונחפש אותו בקרב החוקרים שעוסקים בתרבות האידיש ובמורשתה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 42 -

ונציג אחד מטעם בית ליוויק, מפני שבית ליוויק היום הוא משכנה של אגודת סופרי ועיתונאי האידיש.

בנוסף אנו מבקשים, וזה כבר לא היה כתוב, להתאים את הריתמוס של מתן הפרס לריתמוס של 4 שנים, שינינו גם את הפרסים האחרים, כדי שנוכל להעניק אותו יחד עם פרס טשרניחובסקי.

מר סולר:

לא היה כתוב 3 שנים?

גב' שביט:

כן, אבל שינינו את זה. זה כבר שונה לגבי פרס טשרניחובסקי שמוענק יחד עם הפרס הזה.

מר סולר:

מה גובה הפרס?

גב' שביט:

גובה הפרס הוא כיום 18,000 שח', זה אחיד לגבי כל הפרסים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מישהו שרוצה להגיד, או שאנו מאשרים?

חברי ההנהלה:

מאשרים.

גב' שביט:

אגב, לדיון הקודם,הרווחתי מהדיון, כי גם אני קניתי את הפח.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני הפסדתי מהדיון הזה. יושבים כאן לפחות שני קליינטים שיפסיקו לקשור את הפחים עכשיו.

גב' שביט:

תודה רבה.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 43 -

החלטה: שינוי תקנון פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש- מ א ו ש ר.

ההחלטה תעלה לאישור המועצה.

35. מינוי מהנדס כמשמעותו בחוק העזר לתל-אביב יפו (מבנים מסוכנים)

התשס"ב – :2001

עו"ד סלמן:

לאור פסק דין שהתקבל בבית המשפט, התברר שההסמכה כפי שהיא היתה, היתה מעל שגויה, ולכן למען הסדר הטוב אנו החלטנו להסדיר אותה- שלא יהיה כל ספק. שראש העיר יסמיך מי שיהיה אחראי, יעשה העברה של הסמכות פעם אחת, ומועצת העיר תמנה מהנדס שהוא יהיה מהנדס מבנים מסוכנים.

מר ויסנר:

מה היה עד היום?

עו"ד סלמן:

עד היום זה עבר רק דרך מנגנון של הסמכה, לא היה מינוי של המועצה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה צריך מינוי של המועצה?

עו"ד סלמן:

כי זה מה שכתוב בחוק. כתוב - המועצה תמנה, וכתוב- ראש העיר יוכל להעביר את הסמכות שלו למישהו אחר מטעמו, וההעברה היא רק פעם אחת. מה שנעשה פה- היתה העברה למהנדס העיר והוא העביר פעם שנייה. בגלל הסיטואציה הזאת , אנו פשוט מסדירים את זה בצורה שלא יהיה ספק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאושר?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 44 -

חברי ההנהלה:

כן.

החלטה: מינוי מהנדס כמשמעותו בחוק העזר לתל-אביב יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – 2001

מ א ו ש ר.

ההחלטה תעלה לאישור המועצה.

36. הצעת חוק עזר לתל-אביב-יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים )

התש"ע – :2010

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מבקש להקשיב בעניין הזה, הוא חשוב. כי אנחנו עושים פה בעצם העברה משימוש בחוק הסדר והנקיון לחקיקה ראשית, בצורה ברורה יותר- לגבי הסמכות שיש לעיריית תל-אביב יפו בנושא האכיפה של שיפוץ בתים בעיר.

מר ויסנר:

אבל עשינו את זה ואז זה נכשל, נכון?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו עשינו נסיון,

עו"ד סלמן:

ואז, לאור ההערות שהיו עם משרד הפנים,

גב' אבי-גיא:

זה היה ב-.2007

עו"ד סלמן:

נכון. ודיאלוג שנמשך. היה דיאלוג שנמשך לצערנו הרבה זמן, כי למשרד הפנים היו כמה דרישות שלא קיבלנו, ולשמחתנו- לאחרונה- הוא כן קיבל את העמדות שלנו, ברובן לפחות, והוורסיה

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 45 -

עכשיו היא הוורסיה המעודכנת, לאחר המו"מ עם משרד הפנים. זאת אומרת שהוורסיה שמונחת פה היא כבר וורסיה מוסכמת ומקובלת, שלאחר האישור, החוק הזה יוכל להתקבל במהירות גדולה.

מר ויסנר:

מה התיקונים המהותיים?

עו"ד סלמן:

יש את זה בדברי ההסבר.

גב' אבי-גיא:

ההבדל בין שצריך היתר לשיפוץ ושלא צריך היתר.

עו"ד סלמן:

בדיוק. האבחנה חודדה, גם באופן כזה שימנע צורך בכפל רישוי. כלומר, אם יש היתר לפי חוק התכנון והבנייה, לא צריך גם היתר שיפוץ לפי החוק הזה.

הוקמה וועדת השגות, שאם יש למישהו השגה על הסכום שבו העירייה מחייבת אותו בשיפוץ, או בעצם הדרישה לבצע שיפוץ חזית, הוא יכול לפנות לאותה וועדת השגה.

גב' להבי:

באיזה סעיף מוזכרת וועדת השגה?

עו"ד סלמן:

באיזה סעיף בחוק?

גב' להבי:

כן.

גב' אבי-גיא:

אין שם עובדי ציבור.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 46 -

מר לדיאנסקי:

למה הוחלף ראש העיר במהנדס העיר?

עו"ד סלמן:

השגה- סעיף .7 "קיבל בעל בית דרישת שיפוץ והוא סבור כי הבית אינו טעון שיפוץ או כי אין לבצע בו עבודות שפורטו בדרישה, רשאי הוא, בתוך 60 ימים ממועד שקיבל את הדרישה להגיש לוועדה השגה על החלטתו. הוועדה תידון בהשגה ותיתן את החלטתה בכתב בתוך 90 ימים מיום הגשת ההשגה". זה דבר שאגב לא קיים בחוק הקיים, בחוק הקיים זה החלטת מהנדס עיר, נקודה. זו דרישה של משרד הפנים, שנאלצנו לקבל אותה.

מר לדיאנסקי:

אין פה וועדה . ההשגה מוגשת למנהל, לא לוועדה. סעיף (7א).

עו"ד סלמן:

עד למתן החלטה של ההשגה.

תסתכל גם בסעיף ההגדרות.

מר להט:

יש וועדה. להגיש לוועדה השגה על החלטתו.

קריאה:

בהגדרות זה גזבר עירייה, אדריכל שאינו עובד עירייה,

גב' אבי-גיא:

ומנכ"ל.

עו"ד סלמן:

זו וועדה של שלושה. זו דרישה של משרד הפנים, היא דרישה שבעצם המקור שלה הוא במשפט המינהלי שבעצם מחייב,

מר לדיאנסקי:

יש לי פשוט נוסח אחר.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 47 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, הוא לא יכול לדבר ככה. יש לך נוסח אחר, אבל הוא לא יכול להסביר לך ככה. כל אחד קופץ.

עו"ד סלמן:

אני אומר- הדרישה לוועדה- המקור שלה הוא במשפט המינהלי, שבעצם – על פי הכללים שנקבעו בפסיקה של בית המשפט העליון, כל דרישה של רשות מינהלית בחקיקה, וזה חל על חקיקה בעיקר משנה מסוימת, אני לא זוכר בדיוק, חייבת לתת לאזרח את האפשרות להשיג על החלטת המנהל- לפני שהוא ממצה את הזכות שלו ללכת לבית משפט.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שימוע.

עו"ד סלמן:

בדיוק. לכן היתה עמידה של משרד הפנים ואת העקרון הזה קיבלנו.

הנושא השלישי זה ההתנייה של גביית המקדמה. אחד הדברים שהחוק מאפשר לנו- לעומת המצב הקיים, הוא שהעירייה תוכל לגבות 2/3 מהוצאות השיפוץ, מי שמסרב לבצע את השיפוץ בעצמו, היא תוכל לגבות 2/3 מההוצאות האלה כמקדמה ואז לצאת לדרך ולבצע את השיפוץ. משרד הפנים דרש שזה יהיה מותנה בהחלטה, החלטה פוזיטיבית של העירייה על זה שהיא הולכת לבצע את השיפוץ בעצמה, והחל מאותו מועד היא יכולה לגבות את הוצאות השיפוץ עוד לפני ביצוע העבודה.

מר ויסנר:

ממי היא גובה את ה-2/3?

עו"ד סלמן:

מהבעלים. זה מכשיר מאוד חשוב.

גב' אבי-גיא:

בבית משותף- ועד הבית.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 48 -

גב' להבי:

זה היה מהמחזיק.

עו"ד סלמן:

אני רוצה רק להגיד לכם- שבכמה נסיונות שעשינו לפני החוק הקיים, עצם העובדה שאנו פנינו והגשנו תביעה ומינינו כונס על הבניין, שיוכל להיפרע אפילו מהבניין עצמו- לטובת ביצוע השיפוץ, כמעט ב-%100 מהמקרים האלה הבעלים הגיע אתנו להסדר, בלי צורך בפסק דין של בית משפט בנושא.

קריאה:

הוא נבהל.

עו"ד סלמן:

הוא נבהל, ובצדק לטעמי, והגיע אתנו להסדר שבו הוא התחייב- תוך פרק זמן מסוים, לממן ולבצע את השיפוץ הלכה למעשה בעצמו, וזה השג. עוד מכשיר כזה כדוגמת המכשיר הזה שיהיה לנו פה בחוק העזר, הוא רק יחזק את ה-STANDING שלנו בנושא גם בבית משפט.

מר להט:

זה חוק שיחזיק מים בבג"ץ?

עו"ד סלמן:

כן.

מר להט:

כי זה חוק לא פשוט.

עו"ד סלמן:

החוק הזה קודם כל, הוא בהתאם לחובה הסטאטוטורית של העירייה מכוח פקודת העיריות, לדאוג לחזיתות העיר. כלומר, הוא לא בחלל ריק, יש לנו סמכות אכיפתית לעשות את זה. הדבר היחידי שאין לנו, נכון להיום, זה לפעול באמצעים אכיפתיים. מעבר לבצע את זה בעצמנו ולגבות

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 49 -

את הכסף אין לנו אפשרות להשתמש באמצעים אכפתיים אחרים לכפות עליו את זה. למשל, להעמיד אותו לדין.

מר להט:

והחוק הזה יאפשר לך את זה?

עו"ד סלמן:

לא, הוא לא יאפשר לי את זה. החוק הזה לא נותן לי אמצעים אכיפתיים נוספים על זה שאני יכול לבצע את זה במקומו ולגבות ממנו את החוב, כולל להיפרע מהנכס עצמו בגין הביצוע, שזה אמצעי לא מבוטל. הינו רוצים יותר, אבל זה מה שיש.

מר להט:

כאחד שעבר תהליך של שיפוץ, אני חושב שברמת הכוונות התאורטית החוק הזה הוא חובה, השאלה היא איך מיישמים את זה. אני שיפצתי על חשבוני והדיירים לא נתנו לשפץ בהתחלה.

עו"ד סלמן:

יש לנו דרך לטפל בזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לנו את הכל, מלמעלה, מלמטה, לפנים ולאחור,כל הדוגמאות.

מר ויסנר:

יש לי שאלה: קודם כל אני כמובן בעד, גם בעבר היתי. אני חושב שיש לנו איזה סוג של בעיה כרגע

דווקא עם תמ"א .38 ואני אגיד לך מה . תמ"א 38 למעשה,

עו"ד סלמן:

אין סתירה בין זה לבין התמ"א.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רק זה לא הדיון ..

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 50 -

מר ויסנר:

זה סופר הדיון. אתה מזמין אנשים לשפץ את ביתך. מגיעה חברה עירונית כמו "עזרה ובצרון"

והיא מביאה מהנדס. לאחר שדרשתם מהם שיפוץ היא מביאה מהנדס, המהנדס אומר- צריך לעשות ,1,2,3 ונתן רשימה של 5 פריטים מה צריך לעשות. תקשיב טוב: עיריית תל-אביב והמהנדס מטעמה, למרות שזה חברה עירונית, למעשה נותנת גושפנקא . תקשיבו רגע, זה מאוד חשוב וזה יפגע בכל אחד ואחד מאתנו, כי תמ"א 38 למעשה מורידה את החוק על הרשות המקומית. מגיעה חברה עירונית לביתי, נותנת לי רשימת דרישות של מהנדס לשיפוץ, אני שואל אותה- מה עם תמ"א 38 והיא אומרת- זה לא ענייני. כלומר, תשפץ את ביתך, תסדר אותו יפה, ואני שואל את השאלה.

עו"ד סלמן:

אני אענה לך. זה לא שזה לא ענייינך.

מר ויסנר:

אני בעד. אני אומר- איך אנחנו כרשות , ברגע שאנו הולכים לשיפוץ, לא באים לבן-אדם ועושים את הבדיקה מה תמ"א 38 אומרת לאותו בניין.

עו"ד סלמן:

אני אסביר לך:

שיפוץ חזיתות זה עבודות של מחייבות היתר. כלומר, אתה משפץ את החזיתות שלך בעלות שהיא 15,000-20,000 שח' לדירה, ואת זה אתה מוסמך בדין לעשות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין פחות מ-.30,000

עו"ד סלמן:

את זה אתה מוסמך בחוק לעשות.

מר להט:

30,000 לדירה? זה לא מדויק לגבי בתים לשימור.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 51 -

גב' להבי:

לגבי שימור יש .EXPECTATION

עו"ד סלמן:

שימור זה סוגיה אחרת.

אתה מוסמך בדין לעשות את זה. לעומת זאת, עבודות של חיזוק מבנה שמתערבות בשלד של המבנה לפי תמ"א 38 זה עבודות טעונות היתר, שאין לך סמכות לכפות את זה על בעל בית. זה גם עבודות שהעלות שלהן הממוצעת לדירה היא סדר גודל של 40,000 דולר, לא שקל.

גב' אבי-גיא:

זה ממש לא קשור לדיון הזה.

עו"ד סלמן:

גם תמ"א 38 פה באה על הרציונאל החיובי, היא באה לאזרח ואומרת לו –אני נותנת לך תמריץ בדמות תוספת זכויות בנייה, כדי לתמרץ אותך לבצע את החיזוק, למה? כי אין לי חוק שאני יכולה לכפות עליך לעשות את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואני לא מוכנה לכפות עליך.

עו"ד סלמן:

ואני לא מוכנה לכפות עליך.

מר ויסנר:

זה ברור לי, ועל התמ"א עוד נדבר.

עו"ד סלמן:

זו שאלה של סמכות.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 52 -

מר ויסנר:

דבר נוסף, זה איך אנחנו מתייחסים למבנים העירוניים שלנו שלא משופצים. יבוא אזרח ויגיד-

או.קיי. הם ממש בסדר, אבל סלח לי- אתה דורש ממני לשפץ בזמן שיש עשרות מבנים, אתה יודע מה, יש 4 מבנים או הבניין לידי-של עיריית תל-אביב, שהוא לא משופץ.

עו"ד סלמן:

על המשקל של דוגמא אישית?

מר ויסנר:

וודאי. אז רציתי שגם את זה יהיה לנו מול עינינו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מצב המבנים של העירייה ברובם הגדול- מבחינת שיפוץ חזיתות, נמצא במצב טוב היום. המקום שממנו אנחנו מתחילים את מה שאנחנו כותבים כאן- ביכולת שלנו לכפות שיפוץ חזיתות, מן הסתם יעסוק באותם מבנים שמצב החזית שלהם הוא מן הגרועים ביותר פעם אחת, או ברחובות מסוימים שבהם- בגלל מרכזיותם, כמו אבן גבירול ואחרים, אנחנו נפעיל את הסמכות שלנו. יש להניח שלא נתנפל על כלל האזרחים בבת אחת, גם איך אומרים,

מר ויסנר:

לא, זה מדרבן אחד את השני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאחר שאנו עושים הכל ביחד, אנחנו בדרך כלל לא מתנפלים על כולם, נכון?

מר ויסנר:

אחד אחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו הולכים לאט לאט.

גב' להבי:

אני הייתי נגד החוק.

קודם כל אני שמחה שהורדנו את הנושא של המחזיק, כי זה הדבר שהכי הציק לי בחוק הקודם.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 53 -

עו"ד סלמן:

זו היתה דרישה של משרד הפנים.

גב' להבי:

שיכולת לגשת למחזיק, דיירים בדמי מפתח ושוכרים , ואיך עושים שם בלגן גדול. זה דבר ראשון.

אני רוצה לדבר על תיקונים בחוק שאני חושבת שצריך לעשות. נתחיל מהנושא של הוועדה.

בוועדה יושב מהנדס, גזבר ואדריכל חיצוני. אני לא מבינה למה אדריכל חיצוני ולא אדריכל, ואני רוצה שיהיה גם מישהו מהרווחה. כי זה לא רק סוגיה כספית, אני מניחה שרוב האנשים שביתם לא נאה, נקרא לזה כך,

עו"ד סלמן:

יש סעיף בחוק שעוסק בתבחינים ,

גב' אבי-גיא:

מיטל, זו דרישה של משרד הפנים, שהכתיבו לנו.

עו"ד סלמן:

יש בחוק, אני רק מפנה את תשומת לבך, סעיף שעוסק בתבחינים שנקבעים על ידי המועצה לתמרוץ.

גב' להבי:

כן, אבל התבחינים הם תבחינים של "עזרה ובצרון", יש תבחינים של כמה תמיכה נותנים לכל שכונה ובאיזה אזורים נותנים תמיכות ואיך מחזירים את ההלוואות. אני הייתי רוצה שכמו שבוועדה המקומית אנחנו יכולים לפטור אדם מפרסומים מסיבות רווחתיות, יש את יעל דיין שנותנת המלצה כזו או אחרת בסיוע הרווחה, שתהיה איזושהי הסתכלות. אם בעל בית או סתם בן-אדם שמחזיק 200 נכסים בתל-אביב, אבל אם מדובר בבניין עם הרבה מאוד דיירים, ויש שם 30,000 שח'- שהמשמעות היא לקחת דירה לבן-אדם, כי חוב של 30,000 שח' בעיריית תל-אביב, אחרי שנתיים הוא 60,000 שח', ואחרי 4 שנים הוא 100,000 שח', והבן-אדם ייזרק.

עו"ד סלמן:

אני מפנה אותך לסעיף: 9 "העירייה רשאית לקבוע, כי בעל בית המקיים דרישה לשיפוץ, יהיה

זכאי לסיוע כספי לשם מימון הוצאות השיפוץ לפי תבחינים שתקבע העירייה מפעם לפעם.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 54 -

התבחינים יעמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובאתר האינטרנט של העירייה". כלומר, גם אם העירייה תחליט שהיא רוצה במקרים מסוימים ללכת מעבר.

גב' אבי-גיא:

ועדת השגה זה דבר שעומד על הרגליים של עצמו, ומה שאומר עוזי-זה שיש לעירייה סמכויות , מידי פעם, לעשות בכל זאת יוצא מהכלל. זה שני דברים . אני קראתי את זה בעיון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

החוק הזה זה חוק שאמור לחייב גם את העירייה וגם את האזרח.

גב' להבי:

אני אומרת,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תני לי רגע, אני מנסה לענות על מה שאת העלית ואת מפריעה לי.

רשאית העירייה לקבוע בתבחינים שאם אותו בן-אדם שהולך לתת השגה, מופיע בפני וועדה של העירייה, שתחליט האם הוא עומד בקריטריונים כאלה או אחרים. זה מסור לעירייה במובנה בתוך החוק, זה לא החוק. כלומר, אם את חושבת שראוי ונכון להקים קריטריונים כאלה ואחרים ובן-אדם ילך לקבל פתק מיעל דיין, יעמוד לו העניין של מה שתחליט עירייה . אנחנו נוכל לטפל בזה, זה לא החוק.

גב' להבי:

זה הנספח לחוק.

עו"ד סלמן:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא נספח לחוק.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה הסמכה בחוק.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 55 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נותנים לך הסמכה לקבוע את זה בחוק.

עו"ד סלמן:

שיקול דעת.

גב' להבי:

אני רק אומרת שבשיקול הדעת יושב מהנדס, גיזבר ואדריכל.

גב' אבי-גיא:

לא, זה וועדת השגה. זה שני דברים נפרדים, זה שני דברים נפרדים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

העזרה של העירייה התקבלה בנפרד, כבר קבענו.

גב' להבי:

בנספח.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא בנספח. קבענו כבר בעירייה מה נותנים לבתים.

גב' להבי:

לא קבענו את זה לפי מצב סוציו-אקונומי, קבענו את זה לפי אזורי דיור שבהם אנו נותנים יותר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל זה מאפשר לנו לשנות את זה, בסדר? החוק מאפשר לנו גם לשנות את זה אם אנחנו חושבים שזה לא טוב. זהו חוק, חוק משמעותו- מה אני חייב, מה דייר חייב בהנחה שמפעילים. עכשיו, מעבר לחייב יש גם מה שאני רשאי.

עו"ד סלמן:

שיקול דעת.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 56 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שיקול דעת. עיריית תל-אביב זכאית לבוא ולומר , אני לא יודע, יינתנו הנחות על פי תבחין של יש כלב או אין כלב, על פי כל תבחין.

מר לדיאנסקי:

על כן תאמצו כלבים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש לי בעיה עם אותה ילדה שננשכה בפרצופה, עם 7 חתכים בפרצוף.

מר ויסנר:

איזה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לפני יומיים בגן עירוני הגיע אבא עם ילד ועם כלב, קשר את הכלב בחוץ, נכנס עם הילד. באה ילדה לגן, רצתה ללטף את הכלב, הכלב הכניס לה ביס.

מר ויסנר:

איזה כלב?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני יודע? מה? אני מומחה? מעורב.

מר ויסנר:

אתה יודע. מה אתה לא יודע? אתה חייב לדעת.

גב' להבי:

אני עוד לא סיימתי, אני עוברת על הסעיפים.

החלפת גדרות זה היתר לכל דבר ועניין. כלומר, יש פה דברים שממה שאני מכירה בחוק התכנון והבנייה, להגדיר אותם בהיתר שיפוץ,

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 57 -

גב' אבי-גיא:

אני מתנצלת שאני צריכה לעזוב , יש לי משהו חשוב.

אני בעד. אני אומרת לך שאני בעד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את תומכת.

מר ויסנר:

שיהיה כתוב שהיא בעד.

עו"ד סלמן:

אני אמרתי בהתחלה שלפי דרישת משרד הפנים- מקום שיש עבודה שהיא טעונה היתר על פי חוק התכנון והבנייה- אין כפל רישוי, לא צריך גם רשיון לפי החוק הזה. זו התשובה.

גב' להבי:

אבל החלפת גדר טעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, נכון? אז איך יכול להיות היתר שיפוץ?

מר לדיאנסקי:

הוא אומר שאם אתה נדרש לשפץ.

גב' להבי:

לא יכול לשים את זה והחלפת גדר באותו חוק.

עו"ד סלמן:

יש החלפות גדר בעיריית תל-אביב שלא מחייבים אותם בהיתר בנייה. אם אנו לוקחים ועושים איזשהו שינוי לגדר, איך להגדיר את זה? יותר קוסמטי, לגדר קיימת.

גב' להבי:

החלפת גג.

עו"ד סלמן:

החלפת גג זה לא גדר.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 58 -

גב' להבי:

אבל כתוב פה, גגות.

עו"ד סלמן:

לגבי החלפת גג- יש לנו נוהל החלפת גגות, גם כן שלא מחייב היתר, את בטח מכירה אותו. ויש לזה הגדרות, אני לא רוצה להכנס לניואנסים. אבל בעקרון אין מצב של כפל רישוי. איפה שצריך היתר לפי חוק התכנון והבנייה- הוא יינתן לפי חוק התכנון והבנייה, איפה שצריך היתר שיפוץ- זה יכנס להיתר שיפוץ, בהתאם למה שצריך . זה הכל.

גב' להבי:

בסעיף (4ג) אתה נותן שבעל הבית- תוך 60 יום צריך להגיש את ההשגה, ותוך 90 יום העירייה עונה לו. להזכירך שבעל הבית הוא לפעמים בית משותף, והוא צריך גם- לעניין ההשגה, לגבי בית משותף אם חתמו עליה בעלי הדירות אשר 3/4 לפחות מהרכוש המשותף רשום עליהם. אתה נותן לבעל בית משותף 60 יום, ולעירייה, שהיא עובדת בתשלום,אתה נותן 90 יום. אז או שתגדיל ל-120 יום לבעלי בתים להשגה או ל-90 או שתקטין לעירייה. לא נראה לי הגיוני. אני קיבלתי צו מבנה מסוכן.

עו"ד סלמן:

למה את ממהרת עם ההחלטה של העירייה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

העירייה מטפלת ב-,100 בעל בית מטפל באחד.

עו"ד סלמן:

העירייה היא זו שמוציאה את הדרישה. מי שצריך להיות מודאג מזה שזה לוקח לעירייה זמן לתת את ההחלטה- זה העירייה, זה לא המשיג.

מר לדיאנסקי:

הוא אומר, מי שמשיג על ההחלטה של העירייה, מה אכפת לו שהעירייה לא תחזיר לו תשובה אף פעם?

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 59 -

עו"ד סלמן:

נכון.

גב' להבי:

בסדר, שהעירייה לא תחזיר לו תשובה אף פעם.אבל זה שאתה אומר לי שהשגה צריכה להתקבל תוך 60 יום.

מר לדיאנסקי:

היא טוענת שה-60 יום זה מעט מידי.

גב' להבי:

אני אומרת לך, היה לי זקן גוסס מעלי, שילמתי את כל השיפוץ לבד בסוף, כי לא רציתי בתור חברת מועצה לקבל כותרת בעתון.

עו"ד סלמן:

יש סמכות טבועה לכל גוף מינהלי להאריך מועדים. אם בן אדם יבוא ויגיד- אני לא מסוגל לעמוד, אני אאריך לו מועד, אין בעיה, זו לא בעיה.

גב' להבי:

מלכתחילה ה-60 יום קצר מידי לדעתי, לאנשים שצריכים להשיג חתימות של השכנים.

עו"ד סלמן:

הסברתי לך.

מר ויסנר:

רון אמר שאנחנו הולכים לזה בשלבים.

גב' להבי:

הסעיף האחרון, מסירת ההודעה. אם זה בית משותף אתה מדביק על הדלת. למה אתה לא מוסר לכל הדיירים? סעיף (11ג). סליחה, כתוב גם, סליחה, לא ראיתי את המילה גם. המילה גם אומרת שזה גם.

ישיבת הנהלה – 15.06.2010

- 60 -

עו"ד סלמן:

בשורה התחתונה, החוק הזה הוא אחרי מו"מ ארוך. אני מציע להעביר אותו למועצה לאישור.

גב' להבי:

אני רוצה להבחין בין חזית עיקרית לרחוב, שזה בשביל חזות הרחוב וחזות העיר, לבין החזיתות האחוריות והצדדיות, מכוח מה? ואני רוצה לשאול סתם מילה- שבכל פעם שאני עוברת באבן-

גבירול ורואה את הצבע של הבניינים, אני אומרת שזה מהפיח, זה לא לא נאה סתם. ואני שואלת אם יש לנו אחריות איזושהי ל- INVIORMENTAL ולתוצר שלו,והאם אנחנו יכולים לפתח גם שיטות של ניקוי בלחץ.

מר זמיר:

שעוזי יענה לך על זה?

עו"ד סלמן:

אני אומר- התפיסה של מהנדס העיר – שכל חזית של בניין יחסית נצפית, וחזות העיר זה לא רק החזיתות שנצפות מהרחוב אלא גם החזיתות שנצפות מהבתים הסמוכים. זאת אומרת, בית שיש לו חזית מתפוררת בצד שפונה לבניין אחר לידו- זה גם כן סוג של פגיעה בסביבה האורבנית. לכן אנו רואים חזית, בדיוק כמו שזה קיים בחוק הקיים אגב, כחזית של 4 החזיתות של הבנין, זו התפיסה.

מר לדיאנסקי:

ראשית עוזי, אני רוצה לדעת מדוע הסמכות ניתנת כאן בחוק למהנדס העיר או למנהל-כפי שאתם קוראים לזה, ולא לראש העיר, שיכול להאציל מסמכותו לגורם כזו או אחר. אנו יודעים שבחוקי עזר רבים, או כמעט בכולם, הסמכות ניתנת לראש הרשות והוא מאציל סמכות. מה היתה הלוגיקה שלכם בכך?

עו"ד סלמן:

הלוגיקה היא שמהנדס העיר הוא תפקיד סטטוטורי, שהוא אחראי על הנושא של חזות פני העיר ועל תכנון העיר וכו', והסמכות ניתנה לו במישרין. אני מניח שברוב, ואני לא רוצה להגיד בכל כי אני לא מכיר את הכל, ברוב המקומות, גם אם סמכות מהסוג הזה ניתנת לראש העיר, הוא מעביר, הוא מאציל אותה למהנדס העיר.