פרוטוקול ישיבת מועצה מס 25

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ח. אבי גיא

ש. אגמי

ב. בביוף

י. בן-יפת

ש. גפן

א. גלעדי

ר. וולנר גלעד

י. גולדרינג

נ. וולוך

פ. ויסנר

י. ויצמן

ש. זעפראני

ר. חולדאי

א. זמיר

ח. תמיר

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

נ. לוברט

ד. להט

א. מדואל

ש. מסלאוי

ש. מזרחי

א. משהראוי

ד. ספיר

ע. סיקסיק

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

א. סולר

כ. עוזרי

נכחו בישיבה:

מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן-שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, א. וינר, ס' בכירה ליועמ"ש, ע. וינברג, ע' רה"ע, א. חלפון, רכזת חשבות

ובקרת תמיכות, א. כהן, ע' דובר, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, ג. מכורש, ע' מנכ"ל, ע. סלמן, היועמ"ש.

הישיבה נפתחה בשעה 18:10

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-2-

סדר היום:

1. שאילתות; (עמ' 3 )

2. אישור סדר היום; (עמ' 21)

3. דברי ראש העירייה; (עמ' 42)

4. אישור התקשרות עם זוכה במכרז פומבי מס' 44-2009 – להשכרת מבנה מס' 3 במתחם התחנה

(מנשיה); (עמ' 50)

5. בחירת סגן ומ"מ ראש העירייה ואצילת סמכויות לסגן ומ"מ ראש העירייה; (עמ' 51)

6. פרוטוקול ועדת כספים מס' 22/10 ;(עמ' 78)

7. פרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3/2010 ;(עמ' 87)

8. הצעת חוק עזר לתל- אביב- יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים) התש"ע – 2010 ;(עמ' 105)

9. הוספת פריטים בחוזה מס' 2007-5-1329 לאספקת שירותי אינטרנט; (עמ' 110)

01. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; (עמ' 112)

11. הסמכת מפקחים; (עמ' 113)

21. נאומים מהמקום; (עמ' 114 )

**************************

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-3-

גב' דיין- היו"ר:

אני פותחת את ישיבת המועצה, מועצה מן המניין מס' 25 .25 ?ואני עוד בלי משקפיים, עוד דקה אם זה שונה.

ואנחנו מתחילים עם שאילתות, אני אבקש מראש העירייה לענות על שאילתות.

195 .שאילתות

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד היו"ר חברי מועצה נכבדים, שלום לכולם.

שאילתא מס' 132 של חבר המועצה מר עומר סיקסיק:

שאלתך צריכה להיות מופנית לממשלת ישראל, שכן חלמיש פועלת בעניין הדיור הציבורי בהתאם להחלטות משרד הבינוי והשיכון הקובע את הקריטריונים לזכאות לדיור, את זהות הדייר ואת גובה שכר הדירה שעליו לשלם. חלמיש אינה מוסמכת לשנות את ההחלטות הללו.

חלמיש נדרשת על פי החוק, חלמיש נדרשת על פי החוק ועל פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון לפעול כנגד מי שמחזיק שלא כדין בדיור ציבורי, או אינו משלם את שכר הדירה כפי שנקבע. כפי שנמסר לי מהחברה הפנייה לבית המשפט נעשית לאחר נסיונות רבים להידברות עם הדיירים. כיום, כיום מנהלת,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כאילו את אמרת. אני מתחיל לדבר , אתה מתחיל לדבר.

כיום מנהלת החברה כ-287 תיקי בפינוי וזאת מתוך למעלה מ-2,000 יחידות דיור המנוהלות על ידה.

יצוין כי מכירת נכסים מתבצעת לדיירים עצמם על פי חוק הדיור הציבורי והכספים המתקבלים משמשים, בין היתר, להסרת מפגעים בטיחותיים ולשיפור תנאי החיים של הדיירים בדיור הציבורי.

שאילתא מס' 133 של חבר המועצה מר עומר סיקסיק:

ראוי להדגיש כי העירייה בעלת זכויות של 24,000 חלקות ומדובר בדו"ח בעל היקף רחב שקשה מאוד להפיקו.

לכן, כפי שנמסר לי על ידי אגף הנכסים, לאחר שמיקדת את בקשתך, הועבר לך בימים האחרונים דו"ח נכסים המתייחס ליפו ולדרום.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-4-

שאילתא מס' 134 של חבר המועצה מר אהרון מדואל:

על פי החוק הנוגע למוניות שירות- לאחר תאריך 12.1.2006 ועד לשנת 2013 -לא ניתן לאשר בקשות חדשות או שינויים בקווי מוניות השירות. לאור האמור, גם אם נרצה לשלב את מוניות השרות בארגון מחדש במטרופולין, לא ניתן לעשות זאת בגלל ההגבלה בחוק.

אציין, כי במסגרת הארגון מחדש שאני מקווה כי סוף סוף יצא לדרך, יונהגו מספר קווים חדשים במטרופולין, קו 6 ,וקו 37 ועוד, שיופעלו בכלי רכב קטנים.

שאילתא מס' 135 של חבר המועצה מר אהרון מדואל.

הניתוח המגמתי שלך של נתוני הבגרות אינו תואם המציאות, המלמדת דווקא על מגמת שיפור מתמשכת בהישגי התלמידים במערכת החינוך העירונית, וזה כמובן , גם מסגרת זאת יש גם ירידה ברמת הנשירה מהמערכת העירונית והתמדה בבתי הספר ה-6 שנתיים.

אני גאה במערכת החינוך בתל-אביב יפו שהינה מערכת מובילה ואיכותית. ולמרות המורכבות והאתגרים שהיא מתמודדת עמם מעצם הצורך לספק חינוך לאוכלוסיה מגוונת ומאוד מתחלפת בעיר הזאת, היא שומרת על רמה גבוהה ושיפור מתמיד- גם ביחס לערים הגדולות האחרות, למי שמכיר את הנתונים.

לעניין מודל חטיבות הביניים-כבר עניתי לך בחודש דצמבר 2009 על השאלה הזהה שלך בנושא במועצת העיר.

גב' דיין- היו"ר:

שאלה נוספת.

מר מדואל:

רגע, יש לי הערת המשך:

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

מר מדואל:

לגבי חטיבות הביניים, ענית בשאילתא הקודמת שהנושא אכן ראוי לדיון מעמיק ודורש גם משאבים רבים. השאלה היא מתי? האם תקים איזושהי וועדה, יתחילו לדון ברצינות?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

והתשובה היא- אני לא יודע.

שאילתא מס' 136 של חברת המועצה הגב' יעל בן-יפת.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-5-

בכל מקום שהעירייה תומכת בכל דרך שהיא- הקצאת קרקע, תמיכות, תיקצוב, יש התנייה ברורה למניעת אפליה בכל צורה שהיא.

הדבר אף נבדק באופן שוטף במגעים המתנהלים מול בתי הספר.

גב' בן יפת:

שאילתת ההמשך היא: אמרת שיש מגעים המתנהלים מול בית הספר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תרחיקי קצת, כי אני שומע טוב.

גב' בן יפת:

אני אשמח לדעת מה כוללים המגעים מול בית הספר. האם בודקים רשימות שמיות, האם מתשאלים את התלמידים ואת התלמידות שלומדים בבתי הספר האלו, האם שואלים את ההורים, או שפשוט המגעים נעשים מול ההנהלה והמורים, ואז ברור שהתשובה תהיה שאין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הכל, הכל במידה האפשרית שלנו.

גב' בן יפת:

אז זה נעשה? מתשאלים את התלמידים? בודקים שמות?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כל מה שאת אומרת, במידה האפשרית שאנחנו מסוגלים לעשות.

גב' בן יפת:

מתי זה נעשה בפעם האחרונה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא יודע כרגע לענות לך.

שאילתא מס' 137 של חברת המועצה הגב' יעל בן-יפת:

אינני נוהג לחלק לעצמי ציונים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-6-

גב' דיין- היו"ר:

גפן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אומר רק שהנושא הוא חשוב מאוד וקרוב לליבי ושאני עושה באמת כמיטב יכולתי- יום יום ועובד קשה- לשפר את החינוך בעיר, ויש לכך גם תוצאות.

ומי שמכיר את התוצאות יודע, הן פורסמו ומפורסמות. לו גם את היית מתייחסת לנושא ברצינות הראויה היית מבינה כי עשייה חינוכית היא קצת מעבר לכינוס של ועדת חינוך, שמלכתחילה הודעתי כי לא אשמש כיו"ר פעיל שלה מתוך תפיסה שלא נכון שאחזיק סמכויות הביצוע וגם אנהל את ועדת חינוך שמפקחת על הנושא.

גב' בן יפת:

ועדת החינוך התכנסה רק פעמיים בשנה וחצי האחרונות, למרות שהיא סטטוטורית אמורה להתכנס 4 פעמים בשנה. אתה חושב שזה ראוי?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לאחרונה שוחחנו על כך עם סגן ראש העיר וסיכמנו שהיא תנסה להתכנס 4 פעמים בשבוע,

גב' בן יפת:

בשבוע זה טוב.

מר לדיאנסקי:

אל תגזים, אל תגזים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני שמח שאני מעורר בכם תשומת לב, על כך שאמרתי 4 פעמים בשבוע במקום 4 פעמים בשנה.

מר לדיאנסקי:

תקוות, תקוות, תקוות.

גב' דיין- היו"ר:

כל הכבוד.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-7-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני שמח שזה קרה.

גב' דיין- היו"ר:

הקשבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולגבי השאלה מס' 138 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג:

כן, אני נפגש עם המהנדס לפחות פעם בשבוע. גם אתמול ראינו את המשחק של מכסיקו מול זה ביחד.

מר מדואל:

לא מכסיקו. אתמול היה ספרד. ספרד הולנד היה אתמול.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה אתה אומר? לא יכול להיות. אני רואה שאתה עירני. יופי.

אז ראינו את המשחק ביחד. אז גם ראינו , ואנחנו נפגשים הרבה מאוד.

לשאלתך לגבי מליאת הוועדה המקומית, אני ממש מתפלא, כי אתה הרי טוען שלא ניתנות סמכויות לסגני ראש העירייה. אז אני משתדל לאפשר לממלא מקומי, עו"ד דורון ספיר, שעושה את העבודה באופן יוצא מהכלל,שניתנה לו הסמכות הזאת בתחום הזה, לנהל את הישיבות. ואתה בא בטענות. אז אני לא מבין מה אתה רוצה ממני, כי אני חושב שהוא עושה את זה מצויין.

נכחתי ב-3 ישיבות של הוועדה המחוזית,

מר גולדרינג:

שאלת המשך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תנוח דעתך, אני יודע בדיוק מה כל הנושאים שמופיעים בוועדה המחוזית, אני מתואם לגבי כל הישיבות, אני מופיע שם כאשר נדרש ממני, ואני נחשב לחבר מוערך בוועדה המחוזית.

מר גולדרינג:

שאלת ההמשך שלי היא, כיצד זה מתיישב שאתה רוצה לתת לדורון ספיר את הסמכויות לצד זה שלמעשה עושה רושם שאתה סוגר דברים ישירות מול מהנדס העירייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-8-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא אמרתי שאני סוגר דברים מול זה, אני מתפלא שאתה נותן מילים בפי.

מר גולדרינג:

לא. חוץ ממשחקי כדורגל על מה אתם משוחחים כשאתם משוחחים?

גב' דיין:

או הה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אסביר לך כי אני חושב שאני ראוי ליחס יותר הוגן ומכובד ממך.

אנחנו משוחחים על דעתו לגבי התכנון העירוני, הוא שומע את דעתי לגבי דברים כאלה ואחרים.

מר גולדרינג:

כלומר, שהסמכויות לא באמת מופקדות אצל דורון ספיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סלח לי:

שאילתא מס' 138 של חבר המועצה מר יואב גולדרינג:

גב' דיין- היו"ר:

טוב זה היה, הלאה. 139 .

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

העירייה פועלת בהתאם לחוק ופסיקת בתי המשפט בנושא ואף מעבר לכך.

בשנים האחרונות הוחלפו כל שלטי ההכוונה הלבנים המוארים בפינות הרחובות ובמוסדות הציבור לשלטים בשלוש שפות- עברית, ערבית,אנגלית וזהו. בנוסף, באזור בו מתגוררת אוכלוסיה ערבית, שכונת עג'מי והסביבה, הוחלפו השנה כל השלטים המותקנים על הבתים- השלטים הכחולים, אשר מהווים תוספת לשילוט הלבן המואר בצמתי הרחובות, לשילוט בשלוש שפות.

אין כוונה בשלב זה להחליף את סמל או הלוגו של עיריית תל-אביב יפו, ואני גם חושב שלא צריך.

מר גולדרינג:

אז השאלה שלי היא- למה אתה חושב שלא, שאין מקום לשפה הערבית בלוגו של העיר תל-אביב-יפו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-9-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כי אני לא חושב שבכל מקום צריך להיות כתוב בערבית במדינת ישראל.

מר גולדרינג:

יש לנו את יפו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני יודע שיש לנו את יפו, יש לנו 4% ערבים בעיר, יש לנו יותר דוברי רוסית בעיר הזאת. ולכן אינני חושב שאנחנו כמדינה העברית צריכים להחליף את הלוגו,

מר גולדרינג:

הלוגו כולל אנגלית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אומר את זה בגלוי: אני, ראש עיריית תל-אביב-יפו, לא חושב שצריך להחליף את הלוגו של העיר העברית הראשונה. יש דברים שיש להם ערך של מסורת. אתם מדברים כל הזמן,

מר גולדרינג:

הלוגו הוחלף דרך אגב, הלוגו הוא לא הלוגו שהדובר,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תסלח לי אדוני, אתה לא בקיא בסחורה הזאת שאתה מדבר עליה. הלוגו של עיריית תל-אביב- עוד נבנך ונבנית- מופיע בכל המקומות של העירייה. אולי אתה לא יודע מזה, אולי אני צריך לעדכן אותך, אולי אתה צריך את השאילתות כדי ללמוד את הדברים הפשוטים והבסיסיים,

מר גולדרינג:

אני רק שואל- למה לא ערבית כשיש אנגלית-בעיר העברית הראשונה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתא מס' 140 של חברת המועצה הגב' רחל וולנר-גלעד:

גב' וולנר-גלעד:

צלחת את זה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-10-

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני, לא לוקח את הזכות ברצינות.

יופי.

העירייה לא הציבה שלטים לאורך האיילון. העירייה פועלת על פי החוק ועל פיו אושרו כ-25 בקשות להצבת שלטים בסמוך לאיילון. מציבי השלטים משלמים את האגרה הקבועה בחוק והאגרה של המשלמים מראש לשנה היא 756.55 שח' למ"ר.

גב' וולנר-גלעד:

ברור שחברות, חברות השלטים והפרסום הן שהציבו, אבל העירייה היתה יכולה לאשר ולא לאשר.

ורציתי לשאול אותך- האם אתה חושב שהסכום הלא גדול הזה שהעירייה מקבלת עבור הצבת השלטים באיילון היתה יכולה להחסך מהבאים והיוצאים מתל-אביב לטובת נוף ירוק חף מפרסומות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אומר ככה: ראשית, הנוף הוא לא כל כך,

גב' וולנר-גלעד:

ואני רוצה ללמד עוד פעם- יעל גרמן לא חזרה והציבה את השלטים.

מר לדיאנסקי:

עוד פעם הרצליה?

גב' וולנר-גלעד:

עוד פעם הרצליה.

אני מקשיבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ראשית אני מוכרח לומר- שגם אני לא אוהב כל כך את השילוט. אבל להגיד על הנוף שנשקף על האיילון בעיר תל-אביב יפו שהוא נוף ירוק זה גם כן לדעתי קצת הגזמה.

גב' וולנר-גלעד:

זה לא הגזמה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-11-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אה, יש איזה הגזמה מסוימת.

גב' וולנר-גלעד:

הוא יש בו שדות מוריקים, בוא ניסע ביחד. יש בו שדות מוריקים, אני כל יום נוסעת את הקטע הזה.

מר ויסנר:

רון, השדות הירוקים זה ברמת השרון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רואה שמה שאני אומר זה לא כל כך חשוב, כאן אומרים בשביל להגיד ולא בשביל להקשיב, אז זה בסדר.

גב' וולנר-גלעד:

בוא תשאל את הציבור, תשאל את הציבור האם הוא רוצה את השלטים.

גב' דיין- היו"ר:

רחל בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שאילתא מס' 141 של חבר המועצה מר נוח עפרון מתאריך 5.7 .

תשובת ראש העירייה: טענתך לגבי הדוח הכספי השנתי אינה נכונה.

הדין והחשבון הכספי הינו ספר הכולל מידע ונתונים כספיים ברמת פרוט גבוהה ביותר, הרבה מעבר לנדרש. אם תעיין בדו"ח תגלה למשל גם את הנתונים הבאים לגבי התב"ר:

עמוד 7 -ריכוז התקבולים והתשלומים של התב"ר.

עמודים 8-9 -ריכוז התקבולים והתשלומים בתקציב הרגיל, תב"ר וקרן לעבודות פיתוח.

עמודים 20-31 -ביאור של קרנות לעבודות פיתוח.

עמוד 64 -נספח 1 לטופס 3 – ריכוז התקבולים והתשלומים של התב"ר לפי פרקי תקציב.

עמודים 134-142 -תקציב בלתי רגיל- תקבולים ותשלומים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-12-

מר עפרון:

אני, שאילתת ההמשך: אני עיינתי בדו"ח כמובן, והשאילתא היא, השאלה היא למה העירייה אינה מפרסמת את ההוצאות בצורה שתאפשר הצלבה בין הצעת התקציב לבין הביצוע, שזה , שזה מצב שלא מתקיים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאחר שזאת היתה השאלה ולא הבנתי אותה, אינני יודע כרגע לענות על השאלה. אני בטוח שאם תפנה לגזבר הוא יתן לך את התשובות בצורה מסודרת.

שאילתא מס' 149 של חבר מועצה נוח עפרון:

אני לא רוצה להכנס לגבי העניין הזה- מיהו איש חינוך,

גב' דיין- היו"ר:

142 .

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ואני הסברתי כבר שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. גם אמרתי לך שאני לא יכול לדבר אתך על תועלות לציבור, כאלה ואחרות, לפי מידה, והכל עניין שאלה של מידה.

בכל אופן, גם בארץ וגם בעולם יש שיתוף פעולה בין גורמים כאלה ואחרים לבין עיריות וגופים ציבוריים לתועלת הציבור.

לגופו של הארוע המדובר- העירייה לא מימנה את המודעות של הארוע. כולן מומנו על ידי היזמים.

העירייה סייעה לקיומו והפקתו של המצעד הזה מפני שמדובר בארוע מוזיקלי- שכבר היה בזמנו כחג האהבה, חג המוזיקה, ו-50,000 איש נהנו לאורך החופים מכסף שלא היה כסף ציבורי אלא היה כסף פרטי, אבל הציבור הרחב נהנה ממנו.

לגבי העניין של כמות השלטים שהיו- זה עניין של הערכה. אז אתה חושב שזה יותר מידי,אז מישהו מסכים אתך. אני לא חושב.

מר עפרון:

אז אני באמת רוצה להבין: לפי דעתך מה המניע, מה המטרה של החברות הפרטיות האלה, המסחריות האלה, והאם אתה חושב באמת שזה נכון לעיריית תל-אביב-יפו לתת יד למטרות האלה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מנסה להסביר במסגרת שהיא לא שאילתא כבר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-13-

מר עפרון:

או. קיי. תודה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מנסה כראש עיריית תל-אביב-יפו להפיק תועלת מכסימלית לציבור. אני לא מסתכל על התועלת של החברה, אני מנסה לראות מה התועלת של הציבור. הפרסום ברחבי העיר הזאת הוא נחלת כולנו, מפני שאנו חיים עדיין במדינה חופשית והחברות מפרסמות את עצמן גם כשהן לא עושות עבורי משהו. יש פרסום של מקדונלד, יש פרסום אחר. עכשיו, אם באה חברה ואומרת- אני רוצה לעשות טוב לציבור, ואני חושב שטוב לציבור- מה אכפת לי שיעשו? אם תושבי מדינת ישראל יכולים לקבל פלטפורמות עם מוזיקה בחופי הים של תל-אביב ולהנות, אז אני חושב שזה שילוב נכון בין הכסף הציבורי, והענין הוא מידה.

גב' דיין- היו"ר:

ראובן.

מר לדיאנסקי:

הוא מאיים עלי.

מר רון חולדאי -ראש העירייה:

והעניין הוא עניין של מידה.

אני לא מסתכל על התועלת שלהם, אני מסתכל על התועלת שלי.

מר עפרון:

יש מחיר לטשטוש הזה, זהו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בצרפת, יש וולי-השכרת אופניים. החברה שעשתה את זה קיבלה את זכויות הפרסום על האופניים, תמורת זה היא שמה את האופניים לתועלת הציבור. האם זה נכון או לא נכון? אני לא יודע, תחליט על פי ערכיך. אני מצטער שבמסגרת שאילתא אני צריך כל פעם לעסוק בשאלות שהן שאלות שהן די ברורות לך, ואתה עדיין שואל.

גב' דיין- היו"ר:

הרב לוברט.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-14-

מר עפרון:

זה ממש לא ברור לי. אבל בסדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולכן, טוב, אז אני חושב שעניתי לך בהרחבה.בין אם נסכים או לא נסכים, אני מסביר לך שיש כאן שאלות שהן לאו דווקא שחור או לבן,יש משהו באמצע, והעניין הוא שאלה של מידה, ועל המידה תמיד יהיה אחד שיגיד שהגזמתי לכאן או הגזמתי לכאן. בדיוק כמו שבמו"מ עיסקי בין בן אדם לבין אחר- תמיד ישנו אחד- אני היתי משיג לך דיל יותר טוב. הרי אתה, על יד אשתך, כשהיא נמצאת בשוק ועושה איזה בארגן, אתה תמיד אומר לה- אני אברגן, אני אעשה את זה יותר טוב ממך, נכון? או.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה. תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

אפרופו, המוזיקה כבר לא מהדהדת והשלטים עדיין בעיר.

מר לייבה:

זה לוקח,

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

שאילתא מס' 132 של חבר המועצה

מר עומר סיקסיק מתאריך 28/6/2010

חברת"חלמיש" היא חברה לדיור ציבורי האמורה לספק דיור למשפחות מוחלשות ועניות.

הדגש על ניהול מדיניות חברתית. לכן, למה "חלמיש" מנהלת מדיניות אנטי חברתית של פינויים ומכירת נכסים? ברצוני לדעת כמה תיקי פינוי "חלמיש" מנהלת ומה עומד מאחורי מדיניות אנטי חברתית זו?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-15-

תשובת ראש העירייה

שאלתך צריכה להיות מופנית לממשלת ישראל שכן חלמיש פועלת בעניין הדיור הציבורי בהתאם להחלטות משרד הבינוי והשיכון הקובע את הקריטריונים לזכאות לדיור, את זהות הדייר ואת גובה שכר הדירה שעליו לשלם. חלמיש אינה מוסמכת לשנות את ההחלטות הללו.

חלמיש נדרשת על פי החוק ועל פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון לפעול כנגד מי שמחזיק שלא כדין בדיור ציבורי או אינו משלם שכר דירה כפי שנקבע. כפי שנמסר לי מהחברה, הפנייה לבית המשפט נעשית לאחר ניסיונות רבים להידברות עם הדיירים. כיום מנהלת החברה כ-287 תיקי פינוי וזאת מתוך למעלה מ- 2,000 יחידות דיור המנוהלות על ידה.

יצוין כי מכירת נכסים מתבצעת לדיירים עצמם על פי חוק הדיור הציבורי והכספים המתקבלים משמשים, בין היתר, להסרת מפגעים בטיחותיים ולשיפור תנאי החיים של הדיירים בדיור הציבורי.

שאילתא מס' 133 של חבר המועצה

מר עומר סיקסיק מתאריך 28/6/2010

אחרי מאבק של כשנה וחצי(מתועד במכתבים) על מנת לקבל את רשימת נכסי עיריית תל אביב ביפו ובדרום העיר (והשימוש בנכסים אלה), אבקש להבין מדוע העירייה לא מסוגלת לספק רשימה זו. ניהול תקין מחייב, כמו גם חוק חופש המידע, המחייבים את העירייה לספק מידע מפורט אודות נכסי העירייה לחברי ועדת הנכסים וחברי מועצת העיר.

תשובת ראש העירייה

ראוי להדגיש כי העירייה בעלת זכויות של 24,000 חלקות ומדובר בדו"ח בעל היקף רחב שקשה מאוד להפיקו.

לכן, כפי שנמסר לי על ידי אגף הנכסים, לאחר שמיקדת את בקשתך, הועבר לך בימים האחרונים דו"ח נכסים המתייחס ליפו והדרום.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-16-

שאילתא מס' 134 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 5/7/2010

מוניות שירות. במסגרת הרה ארגון בתחבורה הציבורית ניתן הדגש לחברות האוטובוסים דוגמת אגד ודן, מוניות השירות מהוות הצלחה תחבורתית בקוים בהן הן פועלות דוגמת קו 4 קו 16 וקו 5 .

מונית שירות מעצם טבעה אמורה לתת שירות בתדירות גבוהה גם בשעות ובאזורים בהן הדבר לא כלכלי עבור חב' האוטובוסים עקב תפוסה נמוכה. חב' האוטובוסים מעדיפות כמדיניות הפעלת אוטובוסים בתדירות נמוכה על הפעלת מיניבוסים בתדירות גבוהה. ידוע בנוסף כי בקווים בהן עובדות מוניות השירות שופרו גם קווי האוטובוסים עקב התחרות. לאור האמור שאלתי היא האם במסגרת הארגון מחדש נלקחה בחשבון תרומתן של מוניות השירות, והאם נשקלה עידודן והרחבת פריסתן כאחת מהדרכים לשיפור התחבורה הציבורית בעיר ?

תשובת ראש העירייה

על פי החוק הנוגע למוניות השירות – לאחר תאריך 12.1.2006 ועד לשנת 2013 – לא ניתן לאשר בקשות חדשות או שינויים בקווי מוניות השירות. לאור האמור גם אם נרצה לשלב את מוניות השרות בארגון מחדש במטרופולין ת"א, לא ניתן לעשות זאת בגלל ההגבלה בחוק.

אציין, כי במסגרת הארגון מחדש, שאני מקווה כי סוף סוף יצא לדרך, יונהגו מספר קווים חדשים במטרופולין (קו 6 ,37 ועוד) אשר יופעלו בכלי רכב קטנים.

שאילתא מס' 135 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 5/7/2010

חינוך. במסגרת נתוני הבגרות הארציים בולט מקומה הנמוך של ת"א-יפו, וזאת למרות פרס החינוך בו זכתה לאחרונה וההשקעות הנכבדות בנושא. מעיון בתוצאות עולה כי קיים הבדל ברור בתוצאות בין התיכונים הצפוניים לבין התיכונים הדרומיים. עוד עולה כי ערים בהם נהוגה מסגרת יסודי 8 שנתי ללא חטיבות ביניים ממוקמות גבוה בנתונים הארציים. שאלתי היא לאור כישלונו של מודל חטה"ב מתי תפעל עיריית ת"א-יפו לחזרה למסלול יסודי שמונה שנתי?

תשובת ראש העירייה

הניתוח המגמתי שלך של נתוני הבגרות אינו תואם את המציאות המלמדת דווקא על מגמת שיפור מתמשכת בהישגי התלמידים במערכת החינוך העירונית.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-17-

אני גאה במערכת החינוך בתל אביב יפו שהינה מערכת מובילה ואיכותית אשר למרות המורכבות והאתגרים שהיא מתמודדת עימם מעצם הצורך לספק חינוך לאוכלוסייה מגוונת ומתחלפת של עיר מטרופולינית שומרת על רמה גבוהה ועל שיפור מתמיד גם ביחס לערים הגדולות בישראל.

לעניין מודל חטיבות הביניים – עניתי כבר בחודש דצמבר 2009 על שאלה זהה שלך בנושא במועצת העיר (מצ"ב).

שאילתא מס' 82 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 14/12/2009

הערים השכנות דוגמת ר"ג וגבעתיים מפעילות בתי ספר יסודיים המסתיימים בכיתה ח', קיימת כיום תמימות דעים כי מודל חטיבות הביניים או כל שם אחר הקיים בת"א נכשל, אפילו פרופ' יזהר אופלטקה מומחה שנשכר מטעם העירייה העיד כי בחר את מקום מגוריו לפי הקירבה לבי"ס יסודי רגיל 8 שנתי. דעתו זו משותפת למרבית מומחי החינוך, התלמידים, המורים וההורים. שאלתי היא מדוע לא תפעל העירייה ובהקדם לחזרה למודל היסודי 8 שנתי?

תשובת ראש העירייה

הנושא אכן ראוי לדיון וכל דעה בנושא היא לגיטימית.

יש לזכור כי במשך שנים רבות נבנו בעיר תשתיות ומבני חינוך המתאימים למסגרות שש שנתיות ולכן השינוי והמעבר לשיטה אחרת אינו פשוט ומיידי, אלא דורש דיון מעמיק ומשאבים רבים.

אציין כי על מנת להתמודד עם הקשיים במסגרת הקיימת, מחולקים מרבית בתי הספר העל יסודיים בעיר ל- 3 שכבות: ז- ח, ט-י, י"א- י"ב , כשלכל קבוצה יש התיחסות בהתאם לצרכים ולגיל התלמידים וכן יועצת ומרכזת נפרדות.

שאילתא מס' 136 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 5/7/2010

לאור גילויי הגזענות שנתגלו בבית הספר בית יעקב שבעמנואל, ולאור כך כי תלויה ועומדת תביעה נזיקית מול הגורמים הרלוונטיים, האם העיריה עורכת בדיקות למקרים דומים של הסללה גזעית הקיימת בבתי הספר בעיר ת"א יפו על רקע מוצא אתני ולו רק בכדי להימנע מן הצורך לשלם בעתיד כסף רב, ומתי מתוכננות הבדיקות הללו?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-18-

תשובת ראש העירייה

בכל מקום שהעירייה תומכת בכל דרך שהיא (הקצאת קרקע, תמיכות, תקצוב שוטף) יש התנייה ברורה למניעת אפלייה, בכל צורה שהיא.

הדבר אף נבדק באופן שוטף במגעים המתנהלים מול בתי הספר.

שאילתא מס' 137 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 5/7/2010

מדוע מתעקש כבוד ראש העיריה להחזיק את תיק החינוך, כאשר ידוע שבשנה וחצי האחרונות לא טרח לכנס את הועדה וגרוע מכך לנכוח רק בחמש הדקות הראשונות בישיבה היחידה שבה נכח, האם לא חושב ראש העיריה כי לילדי וילדות העיר מגיע מחזיק או מחזיקת תיק מסורים יותר ?

תשובת ראש העירייה

איני נוהג לחלק לעצמי ציונים. אומר רק שהנושא הוא חשוב מאד וקרוב לליבי ואני עושה כמיטב יכולתי – יום יום ובעבודה קשה - לקדם ולשפר את החינוך בעיר. ויש לכך גם תוצאות.

לו גם את היית מתייחסת לנושא ברצינות הראויה היית מבינה כי העשייה החינוכית היא קצת מעבר לכינוס ועדת החינוך שמלכתחילה הודעתי כי לא אשמש כיו"ר פעיל שלה מתוך תפיסה שלא נכון שאחזיק את סמכויות הביצוע וגם אנהל את ועדת החינוך שמפקחת על הנושא.

שאילתא מס' 138 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 5/7/2010

האם ראש העירייה מקיים ישיבות עבודה קבועות שבועיות או חודשיות עם מהנדס העיר? בכמה ישיבות מליאת הועדה המקומית השתתף ראש העירייה מאז תחילת הקדנציה? בכמה ישיבות הועדה המחוזית השתתף ראש העירייה מנובמבר 2008 ?

תשובת ראש העירייה

1. כן.

2. אני מתפלא על שאלתך לגבי מליאת הועדה המקומית כמי שטוען שלא ניתנות סמכויות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-19-

לסגני ראש העירייה. אני משתדל לאפשר לממלא מקומי, עו"ד דורון ספיר, שניתנה לו הסמכות בתחום זה – לנהל באופן עצמאי את ישיבות ועדת בניין עיר ואת המליאה ולכן איני נוכח בהן.

3. נכחתי ב- 3 ישיבות של הועדה המחוזית.

שאילתא מס' 139 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 5/7/2010

מהן הפעולות שנקט ראש העירייה על מנת לדאוג לכך שהשילוט בעירייה וברחבי העיר יהיה גם בשפה הערבית? מתי מתוכננת החלפת הלוגו של העירייה כך שיכלול גם שפה רשמית זו?

תשובת ראש העירייה

העירייה פועלת בהתאם לחוק ופסיקת בתי המשפט בנושא ואף מעבר לכך.

בשנים האחרונות הוחלפו כל שלטי ההכוונה הלבנים המוארים בפינות הרחובות ובמוסדות הציבור לשלטים בשלוש שפות - עברית ערבית ואנגלית.

בנוסף, באזור בו מתגוררת אוכלוסיה ערבית (שכונת עג'מי והסביבה) הוחלפו השנה כל השלטים המותקנים על הבתים (שלטים כחולים) אשר מהווים תוספת לשילוט הלבן המואר בצמתי הרחובות, לשילוט בשלוש שפות.

אין כוונה בשלב זה להחליף את סמל או לוגו העירייה.

שאילתא מס' 140 של חברת המועצה

גב' רחל וולנר גלעד מתאריך 5/7/2010

לצערי חוק השילוט המסחרי לצידי דרכים מהירות עירוניות לא עבר במלואו ובעקבות יוזמתו של חה"כ לשעבר יורם מרציאנו, הותר לפרסם בשלטי חוצות אך ורק לאורך האיילון.

ברצוני לדעת:

א. כמה שלטים הציבה עיריית תל אביב-יפו על קטע האיילון שבתחומה מאז הותר להציבם

מחדש?

ב. כמה מקבלת העירייה עבור כל שלט לפרסום, לשנה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-20-

תשובת ראש העירייה

העירייה לא הציבה שלטים לאורך האיילון.

העירייה פועלת על פי החוק ועל פיו אושרו כ- 25 בקשות להצבת שלטים בסמוך לאיילון.

מציבי השלטים משלמים את האגרה הקבועה בחוק (האגרה למשלמים מראש לשנה היא 756.55 ₪ למ"ר).

שאילתא מס' 141 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 5/7/2010

הדו"ח על הוצאות התב"ר המופיע מידי שנה בדו"ח הכספי מחזיק שלשה עמודים בלבד, ברמת פירוט קטנה מזו של הצעת התקציב. כמו כן, הסעיפים המופעים שם אינם תואמים בחלקם את סעיפי הצעת התקציב הבלתי-רגיל. לאור זאת, האם קיים מסמך עירוני ובו פירוט ההוצאות השנתיות בתב"ר, התואם מבחינת סעיפיו את סעיפי התקצוב שבהצעת התקציב? אם לא, מה אתה עושה כדי שתהליך קבלת ההחלטות והמעקב על ביצוען ישאר שקוף, משתף ודמוקרטי?

תשובת ראש העירייה

טענתך לגבי הדו"ח הכספי השנתי אינה נכונה. הדין וחשבון הכספי הינו ספר הכולל מידע ונתונים כספיים ברמת פירוט גבוהה ביותר, הרבה מעבר לנדרש.

אם תעיין בדו"ח תגלה למשל גם את הנתונים הבאים לגבי התב"ר:

עמוד 7 – ריכוז התקבולים והתשלומים של התב"ר.

עמודים 8-9 – ריכוז התקבולים והתשלומים בת"ר, תב"ר ובקרן לעבודות פיתוח.

עמודים 20-31 – ביאור על קרנות לעבודות פיתוח.

עמוד 64 – נספח 1 לטופס 3 (ריכוז התקבולים והתשלומים של התב"ר לפי פרקי תקציב).

עמודים 134-142 – תקציב ב"ר תקבולים ותשלומים.

שאילתא מס' 142 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 5/7/2010

האם אתה, כראש העירייה ומחזיק בתיק החינוך, לא רואה דופי בטשטוש ההולך גובר בין אינטרסים עיסקיים לבין אינטרסים ציבוריים, הגלום באירועים כמו "מצעד המוסיקה של פלאפון" שהעירייה מקדמת? האם אתה, כראש העירייה ומחזיק בתיק החינוך, חושב שמתפקידה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-21-

של עיריית תל אביב-יפו לקדם את האינטרסים המסחריים של פלאפון באמצעות אלפי מודעות, עד כדי השתלטות על אירוע ענק המיועד לצעירים?

תשובת ראש העירייה

רבות כבר דובר – בארץ ובעולם - על התועלת הציבורית שקיימת באירועים הנעשים בשיתוף פעולה ופתוחים כמנוף להוציא לפועל אירועים גדולים ומורכבים הפתוחים לקהל הרחב תוך חסכון בכסף ציבורי. אנו – בכל מקרה - עושים ככל יכולתנו לשמור על איזון ומידה ולבחון כל אירוע ואירוע.

לגופו של האירוע המדובר - העירייה כלל לא מימנה מודעות של האירוע שכולן מומנו על ידי היזמים. העירייה סייעה לקיומו והפקתו של המצעד שכן מדובר באירוע מוזיקלי הפתוח לקהל הרחב, המחדש מסורת של מצעד דומה שהיה נהוג בעיר לפני מספר שנים. כ- 50,00 איש נהנו מאירוע מוזיקלי תרבותי - ללא תשלום.

אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעות לסדר.

196 .אישור סדר היום:

הצעות לסדר היום.

גב' דיין- היו"ר:

פאר ויסנר בבקשה.

מר לדיאנסקי:

האיש העובר ויסנר, האיש החוצה.

גב' דיין- היו"ר:

1 .סגן ראש העירייה- "עוברים בירוק - במעברי חצייה"

מר ויסנר:

אדוני ראש העירייה, חברי מועצה נכבדים.

גב' דיין- היו"ר:

בקשה תמר, גפן.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-22-

מר ויסנר:

תמר כאילו מסיטה את עיני ואני לא יכול להתרכז.

גב' דיין- היו"ר:

תמר בבקשה.

מר ויסנר:

ההצעה שאני רוצה להעלות זה הצעה, אני מדבר אליכם כהולך רגל, גם נוסע על דו-גלגלי, גם רוכב אופניים וגם נוסע במכוניות. אדם שהולך ברגל, משתדל ללכת ברגל, נוסע באופניים, נוסע על דו גלגלי, ובמכונית כמה שפחות, אבל אפשר להגיד גם שאני גר באזור. יש תופעה שנקראת תופעת הרמזור. בן-אדם מגיע לרמזור, ויש לנו שני צדדים, כלומר אני לא לוקח אתכם רחוק, אני אקח אתכם ממש בקרבת הבית, מתחתינו, יש רמזור שצמוד לחניית גן העיר, שלפי דעתי בן אדם שאמור לעבור את הרמזור הזה, היתי, אני לא יודע, צריך לתת לו איזה תוכנה מיוחדת- כמה זמן לוקח לחצות את הרחוב מצד אחד לצד שני. ואותו דבר דרך אגב כאן- מתחת לגשר. מה קורה? יש את האי תנועה הקטן הזה, ואז אנחנו בדרך כלל- יש ירוק, אנחנו בשמחה רצים לירוק הזה. היום ראיתי אמא עם ילד יושבת שם,מחזיקה את הילד כזה מתכופפת, מחזיקה את הילד ומחכה עד שהחלק השני של הרמזור יקרה. בינתיים אוטובוסים, הכל עובר והיא מחזיקה את הילד, איך להחזיק את הילד. עכשיו, הדבר היחיד שצריך לעשות זה דבר נורא פשוט, שדרך אגב הוא אפשרי, וזה פשוט לתת עדיפות בראש ובראשונה להולכי רגל ולא לרכבים. כלומר, כל הזמן במשך שנים היתה הסתכלות שהרכבים צריכים לעבור מהר ולצאת מהרמזורים ולחזור ולצאת, ואני חושב שכמות הולכי הרגל בעיר תל-אביב הולכת וגדלה, ואנחנו צריכים לשמוח. וניקח גם את נושא האופניים. מה קורה באופניים? בן אדם חוצה, סידרנו לו קו מקווקו, הוא מגיע לאמצע הרמזור, חצי מהאופניים נמצא על הכביש והוא מחכה. הלו סופר-תאונות, הכל קורה ואנחנו- זה בידיעה שלנו. הדרך הנכונה זה לשחרר את הרמזורים להעביר אותם במכה אחת, כלומר שהולך רגל יגיע לרמזור- יעבור בביטחה.

עכשיו בואו נדבר גם על דברים יותר פשוטים. בן אדם שהגיע בדרך כלל והוא חצה. סליחה רגע, אני אשמח אותך.

מר גפן:

אני רוצה להבין. אתה רוצה שהרמזור יהיה רק להולכי רגל?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-23-

מר ויסנר:

הרמזור להולכי רגל שאתה עובר שבאמצע, שתמיד יהיה ירוק. דרך אגב באירופה אתה עובר במכה, לפני שהוא נכבה הוא מהבהב לך, הוא מזכיר לך-חבר'ה, נגמר הזמן, ובזה מסתיימת הפעולה.

עכשיו אני אתן לכם עוד דוגמא, שבן-אדם חוצה את הכביש , כשהבן אדם חוצה צד אחד ובדרך כלל הוא עבר את הירוק, הוא מסתכל ימינה שמאלה, הוא רואה שאין מכוניות, הוא עובר באדום גם את הצד השני, הוא לא ימתין. ואני אומר לכם שרוב התאונות בסוף קורות. שואלים, איך קורים תאונות על מעברי חצייה? זה דוגמא קלאסית איך יש תאונות על מעברי חציה.

זה הראה לכם ככה המחשה. אז התחלתי בבטיחות, עברתי לרוכבי אופניים, ובמקרה גם רציתי לדבר על הקרחת שלי אפרופו. אין צל, מה לעשות? אין צל ליד המעברי חצייה. בן אדם מוצא את עצמו, ותראו המון המון אנשים, נכון מדואל? אני צודק במקרה הזה? לפחות דבר אחד.

מר לדיאנסקי:

רק ליד מעברי חצייה אין צל בעיר?

מר ויסנר:

משהראוי יש הרבה קרחים.

ק ר י א ו ת

גב' דיין:

כובע, כובע.

גב' וולנר-גלעד:

העירייה לא יכולה להרשות לעצמה לקנות לך כובע.

מר ויסנר:

רוחיק, אין לך קרחת, עשי לי טובה, סוף סוף יש לנו משהו להזדהות כולם ביחד, עזבי אותנו עם הקרחות. יש מספיק אנשים קרחים- צעירים ומבוגרים ובכלל אנשים יודעים שהשמש היא לא בריאה כל כך, אנחנו מגיעים לקטע של מעבר חצייה,

מר גלעדי:

מה אתה רוצה? לחלק שמשיות לאנשים?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-24-

מר לדיאנסקי:

לחלק פרוקות.

מר ויסנר:

אני רואה שאתה נכנסת לחרדים.

גב' דיין- היו"ר:

הוא, יש לו את אותה בעיה.

מר ויסנר:

ולכן אני חושב, שזה גם אני חוזר.

מר גפן:

אתמול הוא חזר בתשובה.

מר ויסנר:

נכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

התחלת טוב, אל תקלקל.

מר ויסנר:

ולכן אני חוזר ואומר שגם שם אנחנו צריכים לתת זכות מעבר להולכי רגל בצורה פשוטה. או.קיי.

מר גפן:

אני לא מבין. הרי יש זכות קדימה להולכי רגל, מה הבעיה? לא הבנתי.

מר ויסנר:

כנראה לא הבנת,אני אסביר את זה עוד פעם בקצרה.

הגעת לרמזור,או . קיי, ברמזור התחלף האור לאור ירוק, או.קיי? הוא התחלף עד החצי. בחצי יש אי תנועה, אתה עומד שם עוד פעם באדום.

קריאה מהקהל.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-25-

גב' דיין- היו"ר:

סליחה.

מר ויסנר:

מה זה? לא יאומן. שערורייה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה חנן.

מר ויסנר:

או. קיי.

לסיום חברים, אסף תתרכזו טיפה, זה עוד מעט נגמר.

גם באירופה, כשבן אדם הולך באיזה צומת,אתם מכירים את זה שעשו לעיוורים,שזה כל הזמן מצפצף, אז בדרך כלל רוב האנשים נגשים למכשיר הזה, נותנים דפיקה ובטוחים שזה מתחלף.

המכשיר הזה דרך אגב לא מגיב לאנשים. עכשיו באירופה אתה מגיע לצומת, ואתה רוצה לתת עדיפות להולכי רגל,אז אתה לוחץ, ובאותו רגע כמעט בכל רחוב, ברחובות ראשיים וזה, אומרים או.קיי. GO AHEAD תמשיך, נותנים לך לעבור. עוצרים את התנועה עבור הולכי הרגל.אצלנו אתה יכול להסתכל על המכשיר הזה, תשמע את הצפצופים שלו עד מחר, הוא לא מתפקד, ואני רואה המון אנשים יושבים ולוחצים, בטוחים שעכשיו המכשיר הזה יעביר אותם לצד, למה הם ראו את זה באירופה. כאן עשו את זה רק לחרשים,

גב' וולנר-גלעד:

לא לחרשים, לעיוורים.

מר ויסנר:

את צודקת. למה זה?

גב' וולנר-גלעד:

לעיוורים. חרשים לא יכולים לשמוע את הצפצוף. זה מיועד לעיוורים.

מר ויסנר:

את צודקת, במקרה הזה את צודקת.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-26-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כל הכבוד.

גב' דיין- היו"ר:

וכבדי ראיה.

גב' וולנר-גלעד:

וכבדי ראייה.

מר ויסנר:

תודה לך, תודה.

בהמשך ישיר לכל האמור, על פי מחקר שנעשה במשטרת ישראל, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון והמפוקפק במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים ביחסי לעולם המערבי, שליש מהתאונות שארעו בשנים האחרונות בארץ- היו מעורבים בהם הולכי רגל.

אני מציע שעיריית תל-אביב תעשה כמו בשאר בירות אירופה, תפעל למצב בו עוברים בירוק, כלומר מתן עדיפות להולכי רגל.

אני מציע ליצור רצף ירוק במקומות בהם יש מעברי חציה מחולקים על ידי אזורי הפרדה.

2 .תחייב כי במקום בו מותקן כפתור חציה, אותו כפתור יעבוד ויתן את השרות הנחוץ.

והפעם אני מבקש דבר פשוט- להעביר את זה להנהלה, תוך שלושה חודשים הנהלת עיריית תל-

אביב תדון בזה, ואני מקווה שזה יבוא,

מר גפן:

זה כל כך פשוט?

מר ויסנר:

אני חושב שזה מאוד חשוב, מאוד.

מר גפן:

פשוט, לא חשוב.

מר ויסנר:

פשוט? זה כן. אם ראש העיר מסכים לזה ואתם מוכנים להצביע על זה פה אחד אני שמח, למה אני בטוח שכולם רוצים את בטחון ובטיחות האזרחים.

תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-27-

גב' דיין- היו"ר:

אם אין מתנגדים, אנחנו ניגש להצבעה ברשותכם.

מי בעד ההצעה להעביר את ההצעה לסדר להנהלה?

מר לייבה:

כולם בעד? כולם בעד? פה אחד? פה אחד, או.קיי.

החלטה: הוחלט להעביר את ההצעה לסדר להנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

אנחנו עוברים להצעה לסדר השנייה:

2 .רוחיק וולנר-גלעד- הארכת שעות שרותי ההצלה בחופי הים בחודשי הקיץ

גב' וולנר-גלעד:

במסגרת שיתוף הציבור שהתקיים לפני כחודשיים בנושא של עיצוב הטיילת ומתקני החוף בקטע הטיילת שבין גורדון לדולפינריום, חלק מכם היו שם, והיו הרבה אנשים, אני שמחתי לראות את זה שציבור מגיע, שיש שיתוף ציבור. למעלה מ-100 איש שנכחו שם העלו את נושא שעות ההצלה כגורם המשפיע והחשוב ביותר על השהות בחוף הים. לצערי יעל, לא ניתן כאן להקרין תמונות ולא תמונות ווידיאו, ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות על זה עוד פעם חשיבה, כי אני לא רציתי להדפיס עכשיו בצבע ולחלק לכל חברי המועצה, אנחנו רוצים לחסוך הדפסה בצבע ועל נייר, ואם היה פה מקרן הינו יכולים להראות את זה כמו אתמול.

גב' דיין- היו"ר:

אולי בפורום מועצה או ב,

גב' וולנר-גלעד:

הטכנולוגיה נמצאת פה וזמינה.

אבל אתם יכולים אחר כך לבוא ולראות בטלפון הנייד שלי, אני צילמתי את זה. צילמתי את עשרות המתרחצים שנמצאים במים ומתקשים לצאת מהם למרות קריאות החוזרות ונשנות של המצילים כי הסתיימו שרותי ההצלה.

הקטע הזה שאני צילמתי כאן הוא צולם ב-15.6 ב-17.45 ,כשמסי שיחק נגד דרוגבה, זאת אומרת, אז עוד חשבנו שיצא מהם משהו, לצערי התאכזבנו, אבל זה היה גם בזמן שידורי מונדיאל. למרות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-28-

שנדמה היה שלא יהיו הרבה אנשים בחוף, חוף הים והמים היו מלאים במתרחצים. ואני רוצה גם להזכיר לכם שה-21.6 הוא היום הארוך ביותר- שבה שוקעת השמש כמעט ב-20.00 בלילה, ב-

19.56 .

שהות בחוף הים והשחייה בו הינו אחד משימוש הפנאי המרכזיים, אם לא המרכזי , של תושבי תל-

אביב יפו, שניתן בחינם, שהינו שווה לכל נפש ומביא אליו מבוגרים וצעירים, משפחות עם ילדים, עולים חדשים ותיירים, חרדים וחילוניים, ואפרופו לגבי החרדים יש לזה מישנה חשיבות, כי החרדים מגיעים בימים מסוימים, ימים לנשים- ימים לגברים, אין להם אז הרבה זמן, וכל שעה שהם יכולים לבלות בים עם מציל היא חשובה. וכולם באופן כזה או אחר מצליחים להנות בהרמוניה, וסובלנות, מטבע נגיש כל כך וקרוב. אולם לא ממש כפי שהיו רוצים זאת, ולאור העובדה כי בחודשים יוני, יולי,אוגוסט וספטמבר בהם השהות בים מגיעה לשיאה, מסתיימים שרותי ההצלה בשעות שבהם עדיין יש אור רב ורצון גדול להמשיך ולשחות ולהשתכשך במים.

אלה שעות ההצלה בחודשים האלה:

ביוני- מ-07.15 עד 17.45 .

ביולי ואוגוסט מ-07.15 ועד 18.45 .

ובספטמבר זה עד 16.45 ,ולהזכירכם- בספטמבר עדיין יש שעות קיץ, וזה בדרך כל שעות החגים, ימי החגים.

מחוק עזר לתל-אביב יפו 1966 בסעיף 3 עולה כי הרחצה בשפת הים במקום רחצה מוכרז, אסורה בהעדר מציל או בניגוד להוראותיו. מתרחץ בים ינהג בהתאם להוראות חוק זה. ולפיכך הנמצאים במים לאחר סגירת סוכת ההצלה בעצם עוברים על החוק.

בשנים האחרונות השתנו דפוסי שעות ההגעה לים אחר הצהרים ובערב מכמה סיבות:

1.קודם כל הופנמה הסכנה שבחשיפה לשמש, אפרופו הקרחת של פאר, והמלצת האגודה למלחמה בסרטן להגיע בשעות אחר הצהרים המאוחרות.

חלו גם שינויים בשעות העבודה, ושעות היציאה המקובלות הן בסביבות 17.00 ,17.00 פלוס, ואם אתה רוצה גם לקחת את הילדים, אתה מוציא את הילדים, ועם כל השלפראי, עד שאתה מגיע לים זה 18.00-18.30 ,ואז כבר אין לך שרותי הצלה. חוף הים הוא גם מוקד תיירות מרכזי של תל-אביב ויש עלייה מתמדת, יניב תתקן אותי אם אני טועה, בתיירים הפוקדים את החוף ונשארים בו עד שעות הערב המאוחרות. בדיון שהתקיים בוועדה משותפת- פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות, שהתקיים ב-3.5 ,העלה יו"ר הוועדה ח"כ דב חנין את הארכת שעות ההצלה כנושא שהוועדה הולכת לטפל בו. באותו דיון נכח גם אבי עפייה- יו"ר ארגון המצילים שאמר, אני מצטטת:לנו כארגון המצילים אין בעיה להיפגש עם כל הגורמים, לנסות להגיע לפתרון כדי שניתן שרותי הצלה במשך כל שעות היום, כדי שאנשים יבואו לים ויהנו ולא יקפחו את חייהם אחרי שאנחנו הולכים הביתה. באותו הדיון השתתף גם אבי ליכט, מנהל אגף החופים בעיריית תל-אביב יפו שטען כי כבר כיום קשה לאייש את כל תחנות ההצלה, וזה נכון, ותחנה אחת נסגרה לפני כמה ימים כי כמה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-29-

מצילים היו חולים, בגלל מחסור במצילים. לדעתו הפתרון יכול להיות עבודה בשתי משמרות, אבל לצורך זה דרושים עוד מצילים, ואני מבינה שאין מספיק מצילים. בדיון שהתקיים במליאת הכנסת לפני שבוע קרא שר הפנים אלי ישי לרשויות המקומיות להאריך את שעות הפעילות של ההצלה, ויו"ר הכנסת- רובי ריבלין אף הציע להחיל חקיקה בנושא - שתחייב את הרשויות לעשות כך.

בהמשך יש לציין כי בעיריית נתניה, שיש בה 9 סוכות הצלה, ניתנים שרותי הצלה, גם בלי החקיקה, עד השעה 19.20 ,ויש עוד רשויות אחרות.

מכל המובא לעיל משתמע כי כל הרשויות והארגונים הקשורים לנושא ההצלה מסכימים כי הארכת שעות ההצלה הינה חיונית, וכי יש ליזום דיאלוג, הבנות והסכמים בין הגורמים הרלבנטיים, לכן חשובה גם עמדתה של עיריית תל-אביב בנושא.

וההצעה שלי היא , כי כאן במועצה אנחנו נצהיר הצהרה שאומרת: עיריית תל-אביב יפו מבינה את הצורך ומעוניינת להרחיב את שעות פעילות שרותי ההצלה בחודשי הקיץ ותפעל בכל הקשור למציאת פתרונות כפי שנעשה עם שרותי הפיקוח והנקיון בחופים.

תודה.

מר לדיאנסקי:

מה את מציעה?

גב' זנדברג:

יעל, יש לי הצעה אחרת.

גב' וולנר גלעד:

מה שאני מציעה,

גב' דיין- היו"ר:

שניה, שניה,

גב' וולנר גלעד:

מה שאני מציעה?

גב' דיין:

עוד לא שמענו מה ההצעה כבר את יודעת שזה אחרת?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-30-

מר לדיאנסקי:

מה ההצעה?

מה ההצעה?

גב' וולנר-גלעד:

ההצעה היא הצהרת מדיניות.

מר לדיאנסקי:

אין, זה לא בסמכות.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, תודה על העזרה, תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

הצהרת מדיניות, שעיריית תל אביב,

יש לך התנגדות ראש העיר? יש למישהו התנגדות שלא תהיה הצהרה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין לי התנהגות להצהיר את זה.

גב' וולנר-גלעד:

מה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין לי התנגדות להצהיר את זה.

גב' וולנר-גלעד:

שעיריית תל-אביב מבינה את הצורך ומעוניינת להרחיב את שעות פעילות שרותי ההצלה בחודשי הקיץ, ותפעל בכל הקשור למציאת פתרונות כפי שנעשה עם שרותי הפיקוח והנקיון בחופים שהם עד 20.00 ,20.30 .

גב' דיין- היו"ר:

אם זה מקובל?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-31-

קריאה:

מקובל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מוכן. מה את,

גב' דיין- היו"ר:

לא לא, אני מסתכלת עליך כי אתה ראשון משמאלי.

אם יש הצעות אחרות?

מר לייבה:

פה אחד?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן.

מר לייבה:

פה אחד. או קיי.

גב' דיין- היו"ר:

פה אחד. אנחנו עוברים להצעה לסדר הבאה.

מר להט:

על פי החוק למועצה יש או לדחות,

גב' דיין- היו"ר:

או לוועדה.

מר להט:

אז א. – ההצעה היא להוריד אותה, וצריך ללכת לפי הסדר, ואחר כך תצהירי.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-32-

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה. תודה רבה.

אנחנו מורידים ומקבלים.

מר לדיאנסקי:

זה ירד מסדר היום והמועצה רשמה לעצמה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה. עוד מישהו רוצה להגיד מה לעשות ברגע זה מלבד ההצעות?

תודה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הלאה הלאה. קיבלנו, קיבלנו.

החלטה: המועצה מורידה מסדר היום ומקבלת את ההצהרה שהציעה הגב' וולנר-גלעד.

גב' דיין- היו"ר:

אנחנו עוברים להצעה לסדר הבאה, אנחנו עוברים להצעה לסדר הבאה, בבקשה:

3 .מיטל להבי- עידוד וקידום פעילות עסקים ירוקים בהתאם למדיניות עיריית תל-אביב יפו -

חזון וביצוע

גב' להבי:

ערב טוב.

מדינת ישראל התחייבה בועידת קופנהגן לשינוי האקלים- להגיע להפחתה של 20% מפליטת גזי החממה עד לשנת 2020 .תל-אביב יפו התחייבה גם היא במסגרת אמנת פורום ה-15 של השלטון המקומי להפחתת גזי החממה. במסגרת הזו הוכנה תכנית אסטרטגית שמיפתה והעריכה את גורמי והיקפי הפליטות במגזר הפרטי והציבורי בעיר. בבדיקה של המגזר הפרטי נמצא כי שליש מכלל הפליטות- מקורו בפעילות מסחרית ועיסקית בעיר, וכי היקף הפליטות מהמגזר העיסקי והמסחרי נמצא בגידול מתמיד. למשל, משנת 2000 ועד 2007 חל גידול של 24% בפליטות ממגזר זה, לעומת ירידה של 22% בפליטות שמקורן במגזר התעשייתי. תחום התחבורה למשל ידוע כמזהם, הוא מפיק רבע מכלל הפליטות, והגידול בין השנים 2000 ל-2007 עומד על 11% .כלומר, בכל היבט שהוא- המגזר העיסקי מהווה את המקור הראשי לפליטות גזי חממה בעיר, והמקור הראשי לגידול

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-33-

צפוי. בחישוב אחר- של פליטה לתושב, הרי שהפליטה מתחבורה עומדת על ממוצע של 2.82 טון ECO2 לנפש לשנה לעומת תחום המסחרי עיסקי- שבו מדובר בהיקף של 3.94 ECO2 לטון לנפש לשנה.

עד פה הנתונים.

אין ספק שכולנו יודעים שתל-אביב יפו הינה מרכז העסקים של מדינת ישראל, ועל העסקים מוטלת חובה לקחת חלק מרכזי עימנו בהתמודדות עם נושאים סביבתיים. לעירייה עצמה יש מבנים רבים ועובדים רבים וגם היא ממונה על התשתיות העירוניות, אתה מפריע לי פאר. וגם היא ממונה על התשתיות העירוניות ועל המדיניות העירונית, ולכן יש לה תפקיד מרכזי בתהליך ירוק העסקים.

עד כה הדיאלוג בין עסקים ואיכות הסביבה מתרחש ברובו בזירה של תלונות, קנסות ואכיפה. בכדי לצאת ממעגל האשמות ההדדיות ולתרגם את המדיניות העירונית לכליים אופרטיביים שיאפשרו לחולל שינוי ממשי במציאות העירונית, חברה העירייה בהובלתי ובתמיכת ראש העירייה לארבעה גורמים: הראשון- המשרד לאיכות הסביבה , להגנת הסביבה, שבידיו כלים מקצועיים לסייע לנו בקידום המדיניות.

השני- שותפות תל-אביב-לוס-אנג'לס, שמביאה עמה ידע ונסיון בתהליכי יישום שמתרחשים בלום-

אנג'לס ומסייעת גם במימון הפרוייקט. השלישי, ארגון מעלה, ארגון גג של עסקים אשר מקדם אחריות סביבתית וחברתית בעסקים. והרביעי- נציגי הארגונים הירוקים, ובכללם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע שמייצגים את הארגונים בוועדת ההיגוי שהוקמה כדי לקדם את הנושא.

לשמחתי, וועדת הכספים אישרה לפרוייקט תקציב של 40,000 שח' והמועצה עתידה היום לאשר את זה בהצבעתה. סכום זה מצטרף למטשינג המגיע משותפות תל-אביב-לוס אנג'לס שיאפשר התנעה של הפרוייקט. יש לנו גם יעד ליצירת תוצרים ראשונים והוא אוקטובר 2010 ,2010 ,כאשר בכוונתנו במסגרת הכנס השנתי של מעלה לארגן מושב שיעסוק בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות לעסקים ירוקים, ותל-אביב תהווה מודל.

עוד בטרם אושר התקציב, הרשיתי לעצמי לקיים מפגש ראשון – אליו הגיעו נציגים של העסקים

הגדולים בעיר: נציגי כל הבנקים, רשתות השיווק, חברות ההי-טק ובתי המלון הגדולים. החלטנו

לפעול מלמעלה למטה, להשפיע על העסקים הגדולים ולהביא אותם לכלל שותפות אינטרסים עם העירייה, ויחד אתם לייצר כלים ומנופים שישפיעו על ירוק העסקים הקטנים בעיר. היתה שם הסכמה שלעירייה בשתוף עם העסקים הגדולים יש כוח להיות ראש חץ שיגרור אחריו את יתר העסקים, כמו גם את התושבים. בכל זאת הרבה מהתושבים הם לקוחות של העסקים האלה. היתה שם מוכנות אמיתית, אינטרס כלכלי, כולם רוצים לקחת אחריות על הסביבה, ויש רצון לעשות שותפות אפקטיבית.

מה אנחנו רוצים: יש טווח ארוך.אנחנו רוצים לייצר מחוייבות להפחתת פליטות גזי החממה

ויצירת מדדים שיסייעו בהגדרה של הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של עסקים. כניסת עסקים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-34-

לפעילות קהילתית, סיוע בגינות קהילתיות, מתן מימון להתקנת אנרגיה סולארית וכיו"ב. לובי משותף מול גופים ממשלתיים. אנחנו מדברים גם על אפשרות למסלול ירוק ומתן הקלות שונות ברישוי לבנייה ירוקה ולשיפוץ ירוק, ואפילו על פטורים בארנונה לפאנלים סולארים על גגות, שכיום אגב, לא ברורה המדיניות האם יש או אין מיסוי בגין הפנאלים הסולאריים. אנחנו מדברים על שיווק ומיתוג, על יצירת תו עסק ירוק, על אתר אינטרנט, מפה ירוקה, כאשר העירייה תשתתף במינוף הנושא באמצעות מתן הכרה לפעילות עסקים בנושאים סביבתיים, ובכלל זה ניתן לשקול מתן פרס לפעילות עיסקית ירוקה וייחודית. זה טווח ארוך, זה מסובך, אבל לא רק זאת. אני מעלה את הנושא למועצה מפני שמצאנו שההצלחה וקידום הנושא והיכולת לייצר תוצאות מדידות בפרק זמן קצר מותלה בהתגייסות עירונית להתמודדות עם יעדים. אני רוצה לומר כמה יעדים קצרי טווח שאפשר להשיג אותם בטווח קצר.

אחד- זה הנגשת מידע בתחום איכות הסביבה, על היבטי התפעול השונים, בשיתוף פעולה עם מינהלת הידע העירונית, במטרה ליצור שקיפות וזמינות במידע סביבתי, כמובן בהתאם לנקבע בתקנות לחופש מידע שאושרו לאחרונה.

יש עסקים שמעוניינים לקדם הגעה ירוקה לעבודה. הם גם מוכנים להשתתף במימון השאטלים מתחנות הרכבת למרכזי העסקים הראשיים,למע"ר רוטשילד למשל. אבל באם כל גוף יעשה את זה בנפרד- היקף הנסיעות לא יצדיק את ההשקעה ולא יאפשר את זמינות השאטלים הגבוהה. גם תעסוקות ההי-טק באזור התעסוקה רמת החי"ל מעוניינים לארגן כניסת עובדים בהסעה מאורגנת לעבודה, במטרה לצמצם את מפגע הפקקים ברמת החיל ולהקטין את מימדי זיהום האוויר. היה נסיון לעניין בעבר והוא כשל, כדי לנסות שוב והפעם להצליח- נדרש מראש לחשוב ולקדם בשיתוף עם אגף התנועה, עם מר פלדמן וכמובן עם ד"ר טיומקין.

נדרשים ומבוקשים למרבה הפלא גם פתרונות מתאימים לטיפול בפסולת של העסקים, החל בפסולת אלקטרונית, סוללות, נורות וכלה בפסולת נייר. יש הכל בתל-אביב, רק שהדברים הם לא, הם לא במאגר הידע של העסקים,הם נוסעים לראשון כדי לרוקן פסולות מסוג מסוים. ולכן, לצורך מיפוי הפתרונות הקיימים, אנחנו אפילו לפעמים לא צריכים להמציא פתרונות אלא רק למפות אותם ולהסדיר את הפתרונות הנדרשים- נדרש שיתוף פעולה עם חטיבת התפעול העירונית וגם עם איגוד ערים דן לתברואה. יש פה, אני רואה את ארנון, גם גלעדי שנכנס, וגם הוא כממונה על פיתוח עסקים בעיר, גם הוא צריך להיות חלק מהסה"כ, שיחד אפשר ליצור באמת מהפכה בעניין הזה.

אלה יעדים ראשונים- אפשריים, שבעבודה נכונה ניתן להסדירם בפרק זמן קצר, להראות תוצאות ותוצרים עד לכנס, ולכך יש להוסיף יעדים שהינם יותר ארוכי טווח, ואת חלקם הזכרתי קודם. כדי לעודד את ירוק העסקים אני מבקשת שההנהלה תקבע את הנושא בתכנית העבודה השנתית והרב שנתית שלה כנושא מועדף. יידרשו אולי תקציבים משלימים לפעולות אופרטיביות אבל זה כרגע לא מבוקש. נדרש כן- ניהול של הפרוייקט על ידי היחידה לתכנון אסטרטגי של מינהל ההנדסה ביחד

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-35-

עם הרשות לאיכות הסביבה. מתחת לזה נדרש שיתוף והתגייסות של אגף התנועה כדי להביא להגעה ירוקה לעבודה, של סמנכ"ל התפעול- ליצירת פתרונות לטיפול בפסולת, ועזרה מכל חברי המועצה שקשורים- או לעסקים, או לאיכות הסביבה כמו פאר ויסנר, או לנושא העסקים-כמו ארנון גלעדי,או תנועה- טיומקין, או פסולת- דורון, כדי שב-31 לאוקטובר ניתן יהיה להציג לא רק נייר עבודה ראשון, אלא תוצרים אפקטיביים לשיתוף פעולה בין העירייה והמגזר העיסקי. אני צריכה הנחייה של המועצה את המערכת המקצועית, ואני מבקשת שהמועצה תחליט להעביר את הנושא לישיבת הנהלת העיר, ושהישיבה הזאת תתקיים ככל הניתן תוך חודשיים, וכדי שהיא תהיה אפקטיבית, שאכן יהיה גיוס לפרוייקט הזה תחת ניהול היחידה האסטרטגית והרשות לאיכות הסביבה כפי שאני מבקשת.

זהו.

גב' דיין- היו"ר:

את מבקשת להעביר להנהלה.

גב' להבי:

אני מבקשת להחזיר להנהלה, ואני מבקשת כשמחזירים להנהלה, להנחות את היחידה לתכנון האסטרטגי ואת הרשות לאיכות הסביבה, עם כל הגורמים שהזכרתי קודם – לייצר תוצאות, זה יאפשר לנו לייצר תוצאות פורצות דרך בטווח קצר.

גב' דיין- היו"ר:

ההצעה כרגע, ההצעה כרגע זה להעביר להנהלה.

גב' להבי:

נכון. ההצעה כרגע היא להעביר להנהלה.

תודה רבה.

תחת ה,

גב' דיין- היו"ר:

אם יש מתנגדים להעברת הנושא להנהלה? אם אין מתנגדים אני אבקש,

מר גולדרינג:

אנחנו רוצים להעביר את זה למועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-36-

גב' דיין- היו"ר:

למועצה, אז בבקשה. הצעה נגדית. יש לי שתי הצעות.

מר לייבה:

אחת מול השנייה:

מי בעד להנהלה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. דיין

2. חולדאי

3. ספיר

4. אגמי אנחנו מצביעים חברים, שמוליק מצביעים.

מר מזרחי:

אני לא יודע.

מר לייבה:

אתה לא יודע. ארנון מצביעים.

מר גלעדי:

אני לא יודע.

גב' דיין- היו"ר:

להעביר להנהלה. מה יכול להיות רע?

מר לייבה:

המשך ה צ ב ע ה

5. נתן

מר גפן:

על מה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-37-

מר לייבה:

בעד להעביר את ההצעה של מיטל להנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

להעביר.

מר לייבה:

המשך ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

6. חביבה, חביבה

7. טיומקין

8. יניב

9. אסף

01. גפן

11. זעפראני

21. סיקסיק

31. ראובן

41. מיטל

51. תמר

61. אחמד

71. דן

81. פאר.

מי בעד להעביר את זה למועצה?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

1. רחל

2. מדואל

3. יואב

4. יעל

5. נוח

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-38-

מי עוד? זהו?

נמנעים אין.

בעד העברת הנושא להנהלה- 18 חברי מועצה, בעד העברת הנושא למועצה- 5 חברי מועצה, נמנעים-אין.

מר גלעדי:

מה? אתם רוצים דיון במועצה?

החלטה:הוחלט להעביר את ההצעה לסדר להנהלה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו עוברים להצעה האחרונה בסדר היום.

4 .יעל בן יפת- תיכון עיוני בדרום מערב

בדרום מערב העיר אני משערת. דרום מערב זה עזה.

לא, דרום מערב העיר.

בבקשה. בבקשה.

גב' בן יפת:

או. קיי. גבירתי היו"ר, חברות וחברי מועצת העיר.

בתל-אביב יפו יש בתי ספר טובים, ספריות מרשימות, תיאטראות ותזמורות, אוניברסיטה שממוקמת במקום ה-36 בעולם במדדים מסוימים ותיכונים שיכולים לעמוד במקום מכובד ברשימת התיכונים הטובים בארץ ללא שום בעיה. הבעיה עלולה לצוץ כאשר ננסה למפות אותם לפי שכונות העיר, או רחמנא ליצלן אם נתחיל למקמם לפי צפון ודרום. נקבל פיזור לא שוויוני , שלא לומר נקבל שתי ערים שונות-עיר אחת מרובת חינוך ותרבות ועיר שנייה המקומצת בתיכונים עיונים וספריות אך מרובה במתקנים שלומדים עליהם בעיקר בחוג לקרימינולוגיה במדעי החברה.

נניח שאתם ילד או ילדה הגדלים בשכונה דרומית, נניח שפירא או קרית שלום או תל כביר, ונניח שהלכתם לבית הספר היסודי השכונתי, כן, כזה שהקבצות אינן מילה גסה בו, למרות שחל איסור על פי חוזר המנכ"ל של משרד החינוך להתחיל להסליל תלמידים בגיל כה קטן למסלולים ברמות שונות. אחרי 6 שנים ביסודי הנפלא, בהקבצה א' , ב' או ג', אתם צריכים לעבור לתיכון ויש לכם מספר אופציות גרועות יותר או פחות. אופציה ראשונה-עירוני ה', עם שאר השכבה, הברירה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-39-

הטבעית על פי עיריית תל-אביב, כי להעביר ילדים מהדרום לצפון בן יהודה נקרא בימינו רצף חינוכי מבורך.

אופציה שניה- הולץ, כי הוא תיכון די קרוב, וגם אפשר להיות אחר כך טכנאי מטוסים בצבא, ובטח לא טייס להגיד שלמדנו בבית ספר מקצועי ולהתחרט על זה אחרי 3 שנים של שרות.

אופציה שלישית- רוגוזין: קונגלומרט חינוכי מגן ילדים ועד יב', שעם השנים הפך להיות בית ספר

שמקבל באהבה ראויה לציון את ילדי מהגרי העבודה והפליטים אבל עדיין עם אחוזי זכאות נמוכים לבגרות וסיכויי מוביליות חברתית נמוכים עוד יותר.

אופציה רביעית- אורט שפירא בתל-כביר: עוד בית ספר מקצועי מהסוג המדכא ביותר, עם מגמת האוטוטורוניקה שנועדה להכשיר אנשי מקצוע בענף הרכב, כאשר מקצועות העיסוק העיקריים הם חשמל רכב, מכונאות רכב ומיזוג אוויר ברכב, מגמה שביסודה לא נועדה לתת כרטיס כניסה לחיים אקדמיים או לאיזו שהיא מוביליות חברתית והערכה עצמית.

אופציה חמישית- אופצית דרום מזרח, להלן אורט סינגלובסקי, עירוני ט'. כנראה חוויה פחות מסרסת מהסעיף הבא אך עדיין כרוכה בשני אוטובוסים הלוך ושניים חזור ובממוצע של שלוש שעות בתחבורה ציבורית ביום במקרה הטוב, אחד מהם כמובן מקצועי.

אופציה שישית: לבקש לעבור לצפון, לאליאנס או לגמנסיה, לבד או עם עוד חבר או חברה, חוויה

מכוננת אין ספק, אך לא מומלצת לבעלי נפש עדינה. האופציה של בתי הספר היחודיים בעיר קטנה וכמעט לא קיימת.

הסיפור של בתי הספר המקצועיים בישראל ואחר כך גם בתי הספר המקיפים והיכן הם ממוקמים במרחב הישראלי הוא ביטוי לתפיסות העולם המקובעות של מי שכונן את מערכת החינוך הישראלית כולה, ולצערי השפעותיו קיימות עדיין, ובהחלט גם בעירנו.

אליעזר ריגר, מבכירי הוגי החינוך המקצועי ולימים מנכ"ל משרד החינוך ,כתב כבר בשנת 1945 , לפני בואם של גלי ההגירה הגדולים מארצות המזרח את הדברים הבאים:

הנהגת מגמה לפני מקצועית עלולה להביא ברכה מיוחדת לבני עדות המזרח. שהרי הילדים בני עדות המזרח, ולכל הפחות רבים מהם, אינם יודעים להעריך לימוד מופשט והם אינם מסוגלים להפיק תועלת ניכרת מלימוד בלתי מעשי. וזוהי אמנם אחת הסיבות לעוזבם את הלימודים בגיל הרך. המורים על פי רוב אינם יורדים לסוף כוונותיהם של ילדים אלה, ותכנית הלימודים המוגשת להם אינה עשויה לתפוס אותם בשרשי נשמתם. להורי הילדים האלה אין יחס ללימוד עיוני, ולכן הם מפסיקים את לימודי בניהם בלא עת, אולם יתכן שרבים מהם היו נותנים לבניהם לגמור את לימודיהם, אילו נתנה להם אפשרות של הכשרה מקצועית בבית הספר. מכל מקום, אפשר לסלק לפחות אחד מהגורמים לעזיבה ולעבריינות על ידי הנהגת המגמה הלפני מקצועית. לא ברור על מה ריגר התבסס בדבריו מלבד על דעות קדומות וחשוכות, מאחר ורשת אליאנס היתה רשת החינוך העיקרית של היהודים במדינות ערב ממרוקו ועד עיראק, לעומת רשת אורט המקצועית שהיתה קיימת בעיקר במדינות מזרח אירופה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-40-

במחקרם"לעצור את הנהירה המבוהלת לבית ספר תיכון: החינוך הקדם מקצועי ויצירת מעמד הפועלים בישראל, מראים פרופ' יוסי יונה וד"ר יצחק ספורטא כי בניית אותם בתי ספר היתה ממוקדת אוכלוסיה ומלווה באידיאולוגיה הדוקה, שהסלילה ילדים וילדות מקהילות אתניות מובחנות למסלול בטוח של צווארון כחול, רחוק ככל האפשר משערי האוניברסיטה.

במחקר מצוטט שר החינוך דאז, בשנות השישים- זלמן ארן, ממובילי אותה נהירה למגמות הנגרות/ספרות/מכונאות: ההכשרה המקצועית חיונית במיוחד לאותו חלק מן הישוב העולה מארצות האיסלם, שבשבילו ההשתרשות בחיי ישראל פרושה קודם כל האפשרות שהאדם יהיה נושא את עצמו בעבודה ובכבוד. כאילו להיות רופא או עורך דין או אולי סוציולוג- לא מביא כבוד.

אף שהטענה הרווחת היא שהחינוך המקצועי נועד לענות על האינטרסים ועל הצרכים המיוחדים של ילדים בקבוצות אוכלוסייה מסויימות, במקרה זה ילדיהם של עולים יוצאי עדות המזרח, למעשה החינוך המקצועי התפתח מתוך תפיסה מערכתית כוללת, אשר התעלמה מרצונות התלמידים ורתמה אותם למטרות שהוגדרו לאומיות, ובפועל פגעה באינטרסים של הילדים עצמם.

אחד ממנגנוני העבדים והשפחות שיצרה מערכת החינוך הישראלית הם בתי הספר המקצועיים, או כפי שיש כאלה שנוהגים לקרוא להם- בתי הספר ליצירת חוטבי העצים ושואבי המים. העובדה שהתפיסה העירונית החינוכית עוד לא התנערה מהתפיסה המכוננת את ילדי שכונות הדרום כאחר של מערכת החינוך העיונית היא מצערת, אך עדיין ניתן לשנותה והיא חייבת להיפסק. ילדי הדרום זכאים לחינוך מעולה וזכאים לקבלו ברצף חינוכי אמיתי, מתוך כוונה אמיתית והרבה אהבה של כל חברי וחברות המועצה ואנשי ונשי מינהל החינוך, כי הם הילדים והילדות של כולנו.

למרות היותה של ועדת החינוך העירוני סוג של פיקציה אינטלקטואלית בשנה וחצי האחרונות, אני מבקשת לזמן אותה באופן דחוף ולדון במיוחד בנושא תיכון עיוני בדרום תל-אביב, ומבקשת לקבוע סד זמנים לדיונים, כך שלישיבת המועצה של אוקטובר נוכל להגיש דיווח למועצה בדבר ההחלטה. אל הישיבה המיוחדת הזו אני מבקשת לזמן מומחים בפדגוגיה הביקורתית, במטרה לייצר דרכים להתגבר על אי השיוויון החברתי המשוכפל גם בחינוך לצערנו, ולאתגר את מערכת החינוך הממסללת ילדים וילדות לתוך הריבוד המעמדי, החברתי, המגדרי, האתני, הלאומי והגזעי שאליו נולדנו. יש להזמין גם הורים ותלמידים מדרום העיר, ולחרוג ממינהג וועדת החינוך הנוכחית, ולתת לכל חברי וחברות המועצה שיחפצו בכך הזמנה לדיון החשוב הזה, כי הנושא של בית ספר עיוני בדרום העיר הוא נושא אוניברסאלי שישחרר את כולנו ולא רק את תלמידי ותלמידות הדרום.

תודה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

יו"ר ועדת חינוך,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-41-

מר זמיר:

אני מוכן.

גב' דיין- היו"ר:

אתה מוכן לקבל את התכנית לדון בזה ובהקדם?

מר זמיר:

כן.

גב' דיין- היו"ר:

ראש העיר?

מר לייבה:

פה אחד ? כן? פה אחד.

מר מסלאוי:

איפה יהיה בית הספר?

גב' דיין- היו"ר:

תבוא לוועדת חינוך כפי ששמעת, ושם יהיה דיון. בדרום מערב העיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני שמח שסוף סוף הבנת שיש וועדת חינוך.

גב' בן יפת:

אני כל הזמן מגיעה,

גב' דיין- היו"ר:

טוב. תודה רבה לכם.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-42-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני שמח.

מר לדיאנסקי:

אפילו כשהיא לא מתכנסת.

גב' דיין- היו"ר:

אתה מתחרה בגולדרינג?

תודה רבה.

כבוד ראש העירייה, דברי ראש העיר.

מאשרים סדר היום.

197 .דברי ראש העירייה:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

אני רוצה לדווח לכם , מפני שחשוב לראות דברים בפרספקטיבה של זמן, שאנחנו בדרך כלל מתלוננים על עצמנו לא פעם. אני רוצה לדווח על תכנית שנקראת "גאולת הירקון" לשיפור איכות מי הירקון.

רשות נחל הירקון, בה אנחנו שותפים יחד עם עוד 15 רשויות מקומיות וממשלתיות, פועלת כבר עשר שנים לביצוע תכנית גאולת הירקון, שהינה תכנית כוללת ורחבת היקף לשיקום הנחל וטיהור המים הזורמים בו ממקורות הנחל בראש העין ועד לשפך הירקון. התכנית שאושרה על ידי הממשלה ומושקעים בה למעלה מ-85 מליון שח' מבוססת על פתרון חדש ויצירתי להתמודדות עם הצורך בטיהור מי הנחל במציאות הישראלית הקשה של מחסור במים חמור ומתמשך. כדי שעתיד מי הנחל לא יהיה תלוי בהסתמכות על הקצאת מים שפירים, המצויים כידוע במחסור, מנצלת התכנית באופן מושכל וחסכוני את מי הקולחין שזורמים לירקון ממכוני הטיהור שלאורכו, כך שעל ידי טיהורם לרמה גבוהה הם הופכים מגורם מזהם למקור מים איכותי. בנוסף, עוברים המים דרך מערכת "אגנים ירוקים" של בריכות אקולוגיות, בהן צמחים בעלי תכונות מיוחדות- לסינון נוסף של המים ממתכות, פסולת אורגאנית ועוד. בימים אלה ממש, בחודשים הקרובים, זה חודש חודשיים לכל היותר, משלימה רשות הנחל חלק מכריע בתכנית גאולת הירקון, כאשר במהלך זה יסתיים שידרוג מכון השפכים בכפר-סבא-הוד השרון ותופעל מערכת האגנים הירוקים. הדבר הזה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-43-

יביא לשיפור משמעותי באיכות המים הזורמים בנחל הירקון, כך שהנחל יהיה הראשון מבין נחלי החוף בארץ שיעמוד בתקני איכות המים הנדרשים.

גב' דיין- היו"ר:

כבוד הרב בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואתמול נסעתי לאורכו של הירקון והשיפור באיכות המים ניכר כבר עכשיו. איכות המים המתקבלת בירקון כתוצאה מתהליכי הטהור ופעולות נוספות,

גב' דיין- היו"ר:

מה זה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כמו סחרור המים , מניעת זיהומים, ושיקום המערכות האקולוגיות ועוד, מביאים את המים הזורמים בירקון לרמה המתאימה גם לשימוש חוזר להשקית גינות ולחקלאות, ולשם כך כוללת התכנית גם הקמת מפעל השבה , מפעל השבה מיוחד השואב את המים המטוהרים ליד שבע טחנות, ומזרים אותם לשימוש חקלאי. עם השלמת ביצוע התכנית, שזה יהיה כנראה ב-3 השנים הקרובות, יהפוך הירקון למערכת מים סגורה וחסכונית, שאינה תלויה במקורות מים חיצוניים, ובכך הוא מהווה תכנית בת קיימא בעלת ערך סביבתי רב, שבא לביטוי גם בחזרה של מערכות החיים והצמחיה לירקון, וכיום אפילו דג לבנון הירקון שב לחיות בו. אתמול בסיור שעשיתי ראיתי גם מערכות חיים שלמות, כולל מקומות קינון של צבי, צבים רכים מה שקוראים, טבע במיטבו.

סעיף 2 מתייחס לאחת השאילתות שנשאלתי קודם- והוא שיפור בנתוני הזכאות לבגרות בעיר בשנת תשס"ט. מנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך אנחנו עדים להמשך מגמת העלייה בשיעור הזכאות לבגרות בעיר שלנו. על פי הנתונים, אחוז הזכאות לבגרות בקרב התלמידים תושבי העיר בממוצע בשנת תשס"ט עמד על 68.8% ,נתון המשקף שיפור של קרוב ל-7% מנתוני תשס"ה. נתונים אלה כוללים את כל התלמידים המסיימים כתה יב', כולל הזדמנות שנייה, כולל הערבים, חינוך מיוחד וחרדים. אחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידי מערכת החינוך העירונית, הלומדים בבתי הספר העירוניים והמשותפים בשנת תשס"ט עמד על 82.7% ,ונתון זה משקף עלייה של קרוב ל-11% מנתוני תשס"ה. ראוי לציין כי ב-11 מתוך 19 בתי הספר בעיר- נרשמה עלייה בנתוני הזכאות לבגרות במהלך השנה האחרונה, ובכלל זה עירוני א', עירוני ט', ואליאנס, ועירוני ד', ועירוני ה' ,עירוני ו', עירוני יד, וישיבת בר אילן, וליידי דיוויס, וגימנסיה הרצליה ותיכון חדש.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-44-

אני רוצה לדווח על עבודות הכשרה ושידרוג של מוסדות חינוך במהלך חודשי הקיץ, בחופש הנוכחי.

כמידי שנה אנחנו מבצעים עבודות נרחבות להכשרה ושדרוג מוסדות החינוך במהלך חודשי הקיץ.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"א יבוצעו עבודות בהיקף של כ-30 מליון שח'. בגני הילדים מוכשרות 15 כתות גן חדשות ברחבי העיר לגילאי 3 ,טרום טרום חובה, לאור הגידול במספר הילדים בעיר ומתוך כוונה להרחיב את שרותי העירייה לגיל הזה. כמו כן תוכשרנה שתי כתות גן לגילאי 4 וייפתח אשכול גנים הכולל 4 כתות גן חדשות ברח' דיזנגוף. לצד הכשרת הכתות החדשות ישודרגו הכתות הקיימות על ידי חידוש ריהוט, ציוד, חצרות ומתקני המשחקים. השנה גם יסתיים פרוייקט של חיבור כל גני הילדים בעיר לאינטרנט, דבר שמשפר את תהליכי הניהול והלמידה בגן.

בחינוך המיוחד ישופצו גני הילדים במבנה אק"ים, יוכשרו כתות גן בבתי הספר משה שרת ושיל"ה, ויבוצעו עבודות נוספות לשיפור חזות בתי הספר ניב, אנוך וברושים.

בבתי הספר היסודיים תחל בניית כתות נוספות במבנה בית הספר אג'יאל ביפו, תסתיים בניית הכתות בבית הספר בית יעקב ד', ויבוצעו עבודות שונות לשיפור חזות, שידרוג אולמות ומגרשי ספורט, חצרות משחקים, שיפוץ שירותים ובטיחות בבתי הספר: ויצמן, חשמונאים, איילון, אלומות, תל-נורדאו, צהלה, מוריה, מגן, דוד ילין, גולומב, עמיאל-רמב"ם, עציון, בלפור, שורשים, ארן, גבריאלי, רמת החייל, בלום, צבי שפירא ובתי ספר נוספים.

בבתי הספר העל יסודיים יבוצעו עבודות להכשרת כתות חדות, שיפור בטיחות ועוד בבתי הספר:

תיכון עירוני ב' , תיכון עירוני כב', תיכון עירוני ז', רוז מצקין, תיכון עירוני ד', ישיבת בר-אילן ועוד.

הועלה כאן הנושא של הרחבת שעות ההצלה בים. אני רוצה להודיע כאן שעיריית תל-אביב-יפו אמנם לא הרחיבה את שעות ההצלה בים, כתוצאה ממגבלות טכניות ואחרות, אבל אנחנו כן הרחבנו את השרות בחופים- של פעילות עובדי הנקיון והפיקוח במהלך העונה - עד לשעה 23.00 בלילה. אנחנו מעוניינים גם להרחיב את שעות פעילות המצילים ומחפשים פתרונות שיאפשרו זאת.

אבל בכל זאת ראוי לציין, את מזכירה את נתניה, נתניה מפעילה על 14 ק"מ חוף 9 תחנות, אנחנו, על 14 ק"מ חוף מפעילים 13 תחנות.

העירייה מפעילה השנה 13 תחנת הצלה, ואנחנו גם מפעילים 6 תחנות שפועלות במשך כל השנה, כשהדבר הזה -אין לו אח ורע בשלטון המקומי.

אני רוצה לדווח על יוזמתה של חברת המועצה ד"ר חנה תמיר, ועל כך שהעירייה רכשה 4 מכשירי החיאה שנקראים דפיברילטורים, אמת?

גב' תמיר:

הצליח לך.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 25

מתאריך א' אב תש"ע (12/07/2010 )

-45-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שיוצבו במתקני העירייה המרכזיים. המכשירים האלה מאפשרי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]