ישיבת הנהלת העירייה - 19
עיריית תל-אביב - יפו
פרוטוקול מס' 19 מישיבת הנהלת העירייה
פרוטוקול מס' 19 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 10/08/2016
השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה
מר אסף זמיר מ"מ וסגן ראש העירייה
וה"ה:
נ. אלנתן י. המאירי א. טולקובסקי ר. לדיאנסקי
א. יוחנן וולק
וה"ה:
ע. סלמן, ש. רימון ברכה, ד. לוטן, א. לוי, א. וינר, ל. בן-חמו, ג. אורנשטיין ,מ. בנימיני, ע. וינברג,
ג. בן-חורין.
רשמה: ישראלה אגמון
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 2 -
על סדר היום:
1. הקצאת מקרקעין.
2. אצילת סמכות ראש העירייה לפי צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות
רחצה מוכרזים) התשע"ו-.2016
3. היערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ז.
****************
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 3 -
48. הקצאת מקרקעין
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אני שמח לפתוח את הישיבה. ראש העירייה-נבצר ממנו להגיע נכון לרגע זה.
יש לנו שלושה נושאים על סדר היום:
האחד- אלי לוי-הקצאה.
לאחר מכן-האצלת סמכות ראש העירייה לרובי זלוף בתחום החופים.
ואז-הערכות לקראת שנת הלימודים, לכל אלה שטרם שמעו היום במשך 3 שעות את הגב' שירלי רימון-ברכה.
נתחיל עם אלי לוי.
מר אלי לוי:
הנושא הוא-המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סוזן דלל למחול ולתיאטרון"
במתחם הידוע כסוזן דלל.
אנחנו מדברים על מגרש של כ-7,000 מ"ר, אנחנו מדברים על המשך מתן רשות שימוש. העמותה פעילה שם, היא מנהלת את כל התיאטראות ואת כל הפעילות שקיימת במתחם הזה כבר שנים רבות. סה"כ המקום מנוהל לשביעות רצון.
אנו נכנסים עכשיו גם לתהליך של שיפוץ מאוד גדול באזור. במסגרת הזאת הגענו להסכמות שתוקם קרן אחזקה כמו שאנחנו נהגנו גם בשנים שעברו, כש-%5 מההכנסות העסקיות שקיימות במתחם הזה הולכות לקרן הזאת, והקרן הזאת משמשת לתחזוקה שוטפת של המתחם.
זהו.
תודה רבה.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אלא אם כן יש למישהו הערות, נעבור לנושא הבא על סדר היום.
מר אלנתן:
לא הבנתי את הניסוח-העמותה תישא בתשלום בשיעור של %25 מההכנסות. מה זה תישא?
מר אלי לוי:
תשלם. תישא זה תשלם.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 4 -
מר לדיאנסקי:
זה מהמילה לשאת.
מר אלי לוי:
לעמותה יש הכנסות עסקיות מבית קפה.
מר אלנתן:
היא תעביר אלינו, לא תישא.
מר אלי לוי:
נכון. זה נקרא אצלנו תישא. היא נושאת בתשלום לעירייה בשיעור של %25 מההכנסות. אתה רוצה שאני אכתוב תשלם? נכתוב תשלם.
מר אלנתן:
ככה כתבנו בכל הדברים.
מר אלי לוי:
לא. תמיד אנו כותבים תישא, אבל לא אכפת לי לשנות. בנושא העברית העסקית אני גמיש, העיקר שיש עסקית.
מר לדיאנסקי:
העיקר שיש %.25
מר אלי לוי:
בדיוק. תישא, תשלם, העיקר שיבוא %.25
מר המאירי:
היות שאנחנו מדברים פה גם על הנושא של האחזקה שתהיה, אני רוצה להשלים הערה שהייתה בוועדה להערכות לשעת חרום, לוודא שבמסגרת השיפוץ יהיו שם מרחבים מוגנים תקניים. אני מזכיר שלפי ההגדרות החוקיות זה מבנה רב קהל.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 5 -
מר אלי לוי:
המקום הזה מאושר, המקום הזה פועל על פי רשיון, על פי דין.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
על פי אישור משטרה, כיבוי אש.
בלי לעמוד בתקנים הוא לא יכול לפעול. ההערה שלך לגיטימית, ההערה שלך היא במקום.
מר אלי לוי:
זה תיאטרון, הוא לא יכול לפעול שלא בהתאם לתנאי כיבוי אש וכיבוי העורף. יש כל מה שנדרש כדי לעמוד בתקן.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
יש שם את מה שנדרש כדי לעמוד בתקן ולקבל רישיון עסק.
החלטה: הקצאת מקרקעין- המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סוזן דלל למחול
ולתיאטרון" במתחם הידוע כסוזן דלל- מ א ו ש ר.
מחליטים לאשר המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה לעמותת "סוזן דלל למחול ולתיאטרון"
ע"ר 580154938 של המתחם הידוע כ "סוזן דלל" הבנוי על מגרש ששטחו כ 7,000 מ"ר הממוקם
בחלקה 86 וח"ח 23 ו 77 בגוש 6928 ברח' יחיאלי 6 בנווה צדק .
המשך ההקצאה הינו לתקופה של 5 שנים חסר יום עם סיום ההקצאה הנוכחית ביום
29/11/2016 עד ליום 27/11/2021 עם אופציית הארכה של 5 שנים חסר יום נוספות, לפי שיקול
דעתה של העירייה.
העמותה תתחייב בהקמת קרן אחזקה שתשמש לשיפוץ ואחזקה של המבנים בשיעור של %5
מההכנסות העסקיות.
העמותה תישא בתשלום בשיעור של %25 מההכנסות העסקיות של השכרת שטחים במתחם.
על העמותה לחתום על חוזה תוך חודש מיום דרישת העירייה לחתימת החוזה.
לא ייחתם החוזה כאמור, יהיה רשאי מנהל אגף הנכסים לבטל את ההחלטה, לאחר שניתנה
התראה של שבעה ימים לחתימה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 6 -
49. אצילת סמכות ראש העירייה לפי צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים
במקומות רחצה מוכרזים) התשע"ו-:2016
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
נעבור הלאה.
סעיף -2 אצילת סמכות ראש העירייה לפי צו הסדרת מקומות רחצה.
אנחנו מאצילים בעצם את סמכותו של ראש העירייה בנושא הפעילות בחופים לרובי זלוף-המשנה למנכ"ל העירייה.
עו"ד סלמן:
שר הפנים הוציא צו חדש- שהעביר חלק מהסמכויות שהיו קודם אצל שר הפנים-לראש הרשות המקומית בכל מה שנוגע בהסדרת מקומות רחצה וטיפול בחופים מוכרזים, קרי כמות המצילים, צמצום הפעילות, איחוד פעילות של תחנות עזרה ראשונה ליותר מאחת, כל מיני נושאים שהיו בשיקול דעת של משרד הפנים-בצו החדש עברו לראש הרשות המקומית.
ולכן, בדרך כלל מה שאנחנו עושים בעירייה, ראש העיר מאציל את הסמכות שלו למנהל הרלבנטי, שמופקד על הנושא של חופי הרחצה, במקרה זה זה סמנכ"ל תפעול-רובי זלוף- שאגף חופים, הפיקוח והכל נמצא תחת האחריות שלו, הוא מעביר לו, מאציל לו את הסמכות.
האצלת הסמכות נעשית כידוע לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות-בחירת ראש הרשות וסגניו.
לא להיבהל מהשם הארוך, זה חוק שבעצם מאפשר לראש הרשות להאציל את הסמכות שלו למי מעובדי העירייה או למי מסגניו או למישהו שהוא חבר וועדת הנהלה. זו הפרוצדורה פה.
מר אלנתן:
זה לא אמור להיות במועצה?
עו"ד סלמן:
אצילת הסמכות היא על ידי ראש העיר, כפוף לאישור המועצה.
מר אלנתן :
אז למה זה פה?
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 7 -
עו"ד סלמן:
זה בא לכאן, לוועדת הנהלה, אנחנו מביאים כל החלטה שהיא בסמכות המועצה , אנו בעצם מביאים אותה או לוועדת הנהלה או לוועדת הכספים- לפי העניין, ולכן , בגלל שאין פה השלכה כספית אלא רק אצילת סמכות תפעולית-הפעלתית, אנחנו מביאים את זה לאישור בוועדת הנהלה ומכאן זה ילך לאישור המועצה.
מר אלנתן:
אם הבנתי אותך נכון, גם את אסף אפשר היה למנות.
עו"ד סלמן:
אמרתי ואני אגיד עוד פעם: בעיריית תל-אביב ראש העיר מאציל את הסמכויות שלו למנהל בעירייה ,
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
הרלבנטי.
עו"ד סלמן:
שאחראי בפועל על התפעול, על מנת שזה יהיה יעיל ויעבוד כמו שצריך.
מר אלנתן:
אבל על פי החוק אפשר היה להאציל את זה לאסף.
מר לדיאנסקי:
לכל נבחר ציבור. גם לך. עכשיו, שאתה לא סגן ראש עיר-אפשר להאציל לך את הסמכויות.
מר המאירי:
הפעם משאלה למוסמך החדש. בוועדה לייעול ושיפור השיטות העלו את זה- שיש לנו חופים שלא עומדים בתו תקן ולא עומדים בתקן הבינלאומי. אני מבקש מהמוסמך החדש שיפעל לתו כחול בחופים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
יש לנו תו כחול.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 8 -
גב' אורנשטיין:
ב-8 חופים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
לא בכל החופים?
לרוב החופים בעולם אין תו כחול, הם נמצאים בתהליך.
מר אלנתן:
מה זה תו כחול? סליחה על הבורות.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
תו כחול הוא תו לחופים שמדבר על התנהלות החוף, הניקיון בחוף, נושאים מהסוג הזה, והחוף הראשון לדעתי בארץ, או השני-שקיבל תו כחול-הוא בתל-אביב יפו.
מר המאירי:
יש לנו חופים שאין להם.
מר וינברג:
כרגע בתל אביב יפו יש לנו 6 פלוס המרינה.
גב' אורנשטיין:
יש שמונה.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
עמית כרגע לחש לי שיש כבר ,6 גלי אומרת .8
החלטה: אצילת סמכות ראש העירייה לפי צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים
במקומות רחצה מוכרזים) התשע"ו--2016 מ א ו ש ר.
מחליטים, בהתאם לסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם),
התשל"ה-,1975 לאשר אצילת סמכות ראש העיריה לפי סעיפים (9ה)-(ו), (17א)-(ג), (18א),
(20ג) ו – (33א) בצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים),
התשע"ו-,2016 למר רובי זלוף, משנה למנכ"ל, ובהעדרו לח"מ.
הנושא יובא לאישור המועצה
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 9 -
50. היערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ז:
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אנחנו עוברים לנושא השלישי ברשותכם, והוא ההערכות לפתיחת שנת הלימודים, שנת הלימודים הראשונה של מנהלת מינהל החינוך החדשה- שירלי, שתכף תציג את ההיערכויות שלנו.
אני רק אומר במילה אחת:
אנחנו בעצם, באתגרים שעומדים מולנו, בשלושה:
האחד הוא הגידול העצום במספר הילדים במערכת החינוך, שמחייב אותנו לבינוי מסיבי, מסיבי, 22 כתות גן חדשות, בתי ספר חדשים.
גב' טולקובסקי:
בכל שכבות הגיל יש גידול?
גב' שירלי רימון ברכה:
אני אראה את זה.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
הגידול הגדול הוא בקטן, וכל שנה שעוברת.
כתה יב' לא גדלה השנה.
גב' טולקובסקי:
נראה שנשארים עם הילדים בעיר. זה לא שיש גיל שעוזבים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
לא , אין שעוזבים.
מר לדיאנסקי:
זה גידול של %,4 יש 500 כתות, עכשיו מוסיפים עוד ,22 זה %.4
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
לפני 6 שנים היו 250 כתות.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 10 -
מר לדיאנסקי:
עזוב, מאתמול להיום.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
לא עזוב, זה לא מאתמול להיום.
מר לדיאנסקי:
מהשנה שעברה להשנה.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אף פעם לא מסתכלים על זה ככה.
מר לדיאנסקי:
אמרת 22 גנים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אתה אף פעם לא מסתכל ככה-על גידול בכתות על פני שנה אחת.
מר לדיאנסקי:
אני מסתכל כרגע לקראת השנה הבאה. זה שב-10 השנים האחרונות היה פה מהפך אדיר,
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
ב-7.5 שנים.
מר לדיאנסקי:
מאז שנכנסת לעירייה.
בסדר זה גידול משמעותי.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
בכל מקרה, נושא אחד הוא הגידול.
הנושא השני הוא ההתעסקות שלנו בפערים חברתיים.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 11 -
והנושא השלישי קשור בתופעות שמתרחשות בחברה הישראלית ומשליכות גם על תלמידי המערכת פה, גם הילדים פה קשורים לגזענות, לקהילות שונות שחיות זו לצד זו, הכרות עם האחר, סובלנות, שוויון וכד'.
זהו, זו הייתה ההקדמה שלי.
שירלי בבקשה.
גב' שירלי רימון ברכה:
(הצגת הדברים מלווה במצגת) קצת מספרים של תשע"ז- זו השנה שנפתחת.
זה מספר הילדים שגרים בעיר והפילוח שלהם במערכות החינוך, גם במערכת החינוך העירונית והמשותפת, גם במוסדות החינוך מוכר שאינו רשמי והפרטיים, ומספר התלמידים שלומדים מחוץ לעיר, שהם לא בתוך מערכת החינוך הזו או האחרת בתוך העיר.
מר אלנתן:
כמה יש מבחוץ שבאים פנימה?
גב' שירלי רימון ברכה:
מבחוץ שבאים פנימה-זה בעיקר החינוך המיוחד. %50 מתלמידי החינוך המיוחד שלומדים בעיר הם ילדי חוץ. אני יכולה לברר לך את הנתון המדויק –כמה זה במספר.
מר אלנתן:
כי יש 3,000 שלומדים מחוץ לעיר.
מר המאירי:
את יודעת אולי כמה מתוך התלמידים שלומדים מחוץ לעיר-הם בחינוך המוכר שאינו רשמי?
גב' שירלי רימון ברכה:
חלק גדול מהתלמידים עוברים למוסדות ישיבתיים מחוץ לעיר, הרבה מאוד זה החינוך החרדי, הרבה מוסדות ישיבתיים.
אני ממשיכה הלאה:
מתוך סך הלומדים במערכת החינוך העירונית והמשותפת-יש לנו כ-16,000 בגני הילדים, גידול של 834 ילדים.
יש לנו כ-28,000 שלומדים בחינוך היסודי, גידול של 1,000 ילדים השנה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 12 -
ויש לנו כ-18,000 שלומדים בחינוך העל יסודי, גידול של 134 תלמידים.
סה"כ גידול של כ-2,000 תלמידים נוספים השנה ביחס לשנה שעברה.
כאן אנו רואים את הגידול על פני מספר שנים, הגידול במספר התלמידים במערכת החינוך העירונית והמשותפת על פני 7 שנים, כ-%23 גידול.
זה הגידול במספר הילדים בגנים-על פני 6 שנים,כ-%44 גידול.
זה הגידול במספר כתות גן על פני 10 שנים.
מר אלנתן:
מתי זה היה?
מר בנימיני:
זה היה תהליך.
גב' שירלי רימון ברכה:
זה התחיל בשנת ,2013 השיא היה בשנת ,2014 לפני שנתיים היה השיא של הגידול.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אבל הוא לא הגורם העיקרי לעליה במספר.
מר אלנתן:
הוא גם.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
הוא הגורם, לא העיקרי.
מר אלנתן:
הוא גורם משמעותי.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
משמעותי אבל לא עיקרי.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 13 -
גב' שירלי רימון ברכה:
סה"כ מספרי תלמידים במעברים:
סיימו כתה ו' כ-,3,500לעומת אלה שנכנסים לכתה א'- ,4,700 זה גידול בשכבות.
סיימו כתה יב' כ-,2,300 מתחילים כתה ז' כ-.3,300 זה גידול שאחרי זה משפיע על כמעט כל דבר שאנחנו עושים במינהל החינוך.
איך התלמידים מפוזרים במערכת החינוך העירונית:
רוב הילדים גרים בדרום וביפו, אחרי זה בצפון העיר וכ-%25 גרים באזור המרכז.
המספר הגדול זה הדרום, אחרי זה צפון, ואחרי זה מרכז. %42 זה הדרום, אחרי זה %.33 זה הגידול לפי אזור מגורים-בין 2010 לבין ,2016תראו את הגידול במרכז העיר, הוא הגידול המשמעותי ביותר במערכת החינוך-אל מול הדרום-בו יש פחות גידול במספרי הילדים.
אני עוברת קצת להיערכות: מה אנחנו עושים לקראת השנה החדשה.
חילקנו את זה ל-3 צירים: הציר הפדגוגי- המטרה שמופיעה בתכניות העבודה היא- הבטחת שוויון הזדמנויות לילדים ונוער בכלל מוסדות החינוך, בדגש על שכונות ויפו.
מה התכניות שאנחנו נפעיל השנה?
הארכת יום הלימודים בכל כתות א-עד ג' בבתי הספר היסודיים בדרום, דרום מזרח ויפו, עד השעה .16.30
תשומת לב עירונית לבתי הספר השלוש-ארבע שנתיים.
ויצירת פעולות בית ספריות לשיפור תחושת השייכות והרווחה הנפשית של כלל הילדים.
סה"כ תקציב מוערך כ-10 מיליון שח'.
(בשלב זה הצטרף ראש העירייה לישיבה)
גב' שירלי רימון ברכה:
מטרה שנייה בתכנית העבודה- זה יצירת אקלים חינוכי מיטבי.
פה הדגש שלנו על השבחת תהליכי הוראה ולמידה, כשמה שיראו בבתי הספר זה פיתוח מקצועי של מורים מכלל בתי הספר היסודיים.
ליווי עומק של 5 בתי ספר יסודיים.
גב' טולקובסקי:
כתוב ,15 אמרת .5
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 14 -
גב' שירלי רימון ברכה:
.15
ופיתוח מקצועי של מורים בבתי הספר ה-3-4 שנתיים.
מר אלנתן:
מה זה?
גב' שירלי רימון ברכה:
זה ט'-יב' ו-י' עד יב'.
גב' טולקובסקי:
חטיבות ביניים?
גב' שירלי רימון ברכה:
לא. ט- יב', י- יב'.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
3-4 שנתיים זה מה שאתה מכיר בדרך כלל כהזדמנות שנייה.
גב' שירלי רימון ברכה:
מטרה שלישית היא- פיתוח והובלת תהליכי חינוך אזרחיים -ערכיים-חברתיים במוסדות החינוך.
מה שנעשה החל משנה הבאה ,כלל התלמידים מא' עד יב' יעסקו בנושא הדמוקרטיה כחלק מתכנית הלימודים, במגוון מקצועות-גם בתוך תחומי הדעת וגם בפעילויות עודפות ותומכות את תחומי הדעת.
אנחנו מקימים צוותי חשיבה ופיתוח עירוניים של תלמידים, הורים ואנשי חינוך ואנשי מטה במגוון נושאים על הרצף הגילאי.
ואת קבוצת המנהלים וסגלי ההוראה אנחנו מפתחים כקבוצות דיון לשאלות של זהות, תרבות ודמוקרטיה-כדי לכונן איזושהי שפה משותפת ולהתחיל מחופש ביטוי של מנהלים, עוד לפני שאנחנו מגיעים לחופש ביטוי של התלמידים.
מר לדיאנסקי:
זה התכנית לעניין הדמוקרטיה?
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 15 -
גב' שירלי רימון ברכה:
כן. אני מאוד לקונית פה.
מר לדיאנסקי:
לא אישרנו 5 מיליון שח' ל-2016?
גב' שירלי רימון ברכה:
כן.
אני פיצלתי את זה בין שלושה מיליון לזה לבין מה ששמתי קודם בפיתוח, חלק גדול מזה הולך לפיתוח מקצועי של מורים.
מר לדיאנסקי:
מה זה אומר?
גב' שירלי רימון ברכה:
צריך לעבוד עם המורים על זה. בסוף- מורה-כדי שהוא ידבר לדבר על זה ולעבוד עם זה ולהרחיב את זה ולעשות פעילויות עם תלמידים, בסוף צריך להכשיר את סגלי ההוראה ואת הרכזים החברתיים.
מר לדיאנסקי:
מורה בישראל לא מוכשר לעסוק בנושאים כאלה?
גב' שירלי רימון ברכה:
לא.
אני מעבירה לדרור את ציר הבינוי-פיתוח.
מר לוטן:
למעשה, בעקבות מה שאמרה שירלי-איפה יש יותר ילדים ואיפה אנחנו רוצים לתת את הפתרונות, זאת פחות או יותר הפריסה. למעשה אנחנו מגיעים ל-35 כתות גן, כי אנחנו פותחים למשל עוד כתת גן בכוכב הצפון בבית הספר, פותחים עוד 2 כתות, פותחים עוד כתת גן אחת בבית ספר הירדן. אנחנו מדברים על 35 כתות גן- חלקן חדשות, חלקן שבנינו, למשל בליבר- יש שם פרויקט של יזם, אנחנו הופכים את זה לכתת מחוננים.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 16 -
אלה הכתות, ברובן הגדול או-טו-טו נפתחות, מוכנות ויפות לשנת הלימודים הקרובה.
לגבי בתי ספר, אנחנו בונים 4 בתי ספר, שאחד מהם- לוינסקי-ייפתח רק לקראת אוקטובר, אבל כל השאר מוכנים כמעט באופן מוחלט לשנת הלימודים הנוכחית.
כל מה שאתם רואים למטה זה בתי ספר קיימים שהרחבנו , שלמעשה זה אגפים חדשים-שבהם אנחנו הוספנו עוד כתות לימוד ועשינו את הנדרש, כדי שבתי הספר שהם מאוד וותיקים-בני 50 ו-
-60יקבלו מענה על פי תקן מדינת ישראל, וכולל הוספנו אולמות ספורט בחלק מבתי הספר, יש לכם פה את הרשימה המלאה לשנת הלימודים הקרובה.
אגב כדאי לבקר, חלק מהפרויקטים מאוד יפים, זה לא עוד מאותו דבר, זה משהו מאוד מעניין, וכל מי שיבקר בבית ספר גרץ הקרוב לנו- יראה את הפרויקט המדהים הזה-גם של כתות וגם של אולם ספורט.
גב' שירלי רימון ברכה:
אתם רואים כאן את השקף בנושא אחזקה ,הצטיידות, בטיחות וההיסעים. אתם יכולים לעבור על השקף, הוא כולל גם את ההערכות ליום לימודים ארוך.
גם , אנחנו בהנחית ראש העיר יצרנו פה שותפות עם חטיבת התפעול ביצירת סביבה נקיה, בטוחה ומזמינה סביב בתי הספר.
יצאה הנחיה לכל מנהלי בתי הספר ולכל כתות הגן-לסרוק מסביב למוסדות הלימוד את הדרך שבה הילד מגיע לבית ספר, ולהבטיח שזה יהיה מסודר, נקי, בטיחותי וכו'.
בכל הנושא של בטיחות-האגף משתמש במערכת שעושה מבדקי בטיחות על פי כל השנה, עם סטאטוסים שעוברים אישור אצלי.
נעשתה פה עבודה מאוד מאוד גדולה של בינוי, שיפוץ, אחזקה, הצטיידות, התאמת כתות, הצטיידות של כתות.
כנ"ל בנושא ההיסעים-שזה לוגיסטיקה לא פשוטה. יש לנו מערך הסעים מאוד מאוד נרחב בעיר למגוון של אוכלוסיות, וזה כולל גם את המלווים, גם את הבטיחות בהסעה, גם עבודה עם המנהלים וכו''.
פה יש קצת מספרים על הפעילות של אגף משאבי חינוך:
93 מוסדות עבור התאמה, שיפוץ ושדרוג.
40 כתות לקויי שמיעה- כתות מונגשות.
18 מוסדות חינוך להצטיידות פנים.
ו-35 מוסדות חינוך חדשים.
ציר כח אדם?
אמנם אבינועם מצובע לא פה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 17 -
זה כרגע מבחינת ההערכות לקליטת עובדים חדשים במינהל כתוצאה מהגדילה במספרי מוסדות החינוך. יש פה עמודה שמתארת את הפערים, אגב העמודה הזאת משתנה כל יום, כי כל יום ממשיכים בגיוס. היא מאוד הצטמצמה למשל מלפני 3 ימים. עושים כל הזמן כנסי גיוס והשמה.
כרגע הפער המשמעותי הוא בסייעות של החינוך המיוחד, זה הפער הכי גדול שלנו. עובדי שרות-זה כבר צומצם.
בחינוך המיוחד יש לנו קושי למצוא. מה שקורה בדרך כלל-שהסייעות שעובדות עם הילדים בבית הן אלה הסייעות שגם מגיעות אתם אחר כך לבית ספר, והרבה פעמים הפער מצטמצם מזה שהורים פשוט מביאים את הסייעת של הילד מהבית לתוך החינוך המיוחד, אבל זה בבדיקה של אבינועם יחד עם המחלקה לחינוך מיוחד.
ישום רה-ארגון בגני הילדים, אני אגיד על זה מילה: בעקבות הגדילה במחלקה לגני הילדים-אנחנו עומדים היום על 530 כתות גן.
נעשה רה-ארגון שבעצם אומר-שבמקום שהכל ייעשה פה בבניין, בעצם יצאנו לשלושה מרכזי שרות: צפון, דרום ומרכז. לפני שבועיים הם יצאו למרכזי השרות, הם מקבלים שם הורים, מקבלים שם את הסייעות, בהמשך הם יעשו גם עבודה של פעילות עם הורים, הרצאות, קבוצות דיון וכו'. זה הפך להיות בעצם מרכז אזורי בכל מה שקשור להורים ולסייעות בנושא של גני הילדים, מאוד מאוד מוצלח מבחינתנו, וההתחלה שם היא מאוד מאוד מבטיחה-בשבועיים האחרונים.
מר אלנתן:
איפה הם יושבים?
גב' שירלי רימון ברכה:
הם יושבים בצפון בראול וולנברג –בבניין משרדים, זה משרד שהעירייה שכרה.
במרכז- הם יושבים בלונדון מיניסטור.
ובדרום הם יושבים במרכז פסגה ביגאל אלון.
ציר דוברות: מה אנחנו עושים בעצם ביום פתיחת השנה, באופן מסורתי.
במקום רק לכתוב-הראנו לכם פה דוגמאות לדברים שאנחנו עושים. יש את החולצה לילדי כתות א', יש את המדבקות לילדי הגנים, יש באנרים ופרסומים בכל העיר, השנה אנחנו עושים גם שבלונה בכניסה לבתי הספר- מוטבעת על המדרכה, עם שני משפטים יפים לילדים- לבתי הספר היסודיים, זה יראה להם יפה וצבעוני כשהם מגיעים לבית הספר.
זהו, נראה לי שסיימתי.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 18 -
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אני רוצה להגיד כמה דברים, שני דברים קטנים:
הדבר הראשון הוא- שבתחום הבינוי אנחנו נמצאים עדיין במציאות שהיא לא בריאה. היא לא בריאה כי אנחנו עדיין במצב של ריצה אחרי הזנב. קצב הגידול של מספר הילדים בעיר הוא לא תמיד כמו שצפינו, כי קצב גידול זה לאו דווקא קצב גידול, זה לפעמים קצב גידול באזור מסוים.
וגם בגלל מה שהסברנו על מצוקת תב"ר, אנחנו עדיין נמצאים במציאות שבה אנחנו רצים אחרי הזנב, והדבר הזה מייצר מציאות שבגללה, גם אם יש לנו נכונות , גם אם יש לנו רצון ללכת לטפל בבתי ספר ישנים, מהעבר, בעיקר אלה שהיו, אין לנו- לא את מרווח הכסף ולא את מרווח הזמן-
שאפשר לקחת ילדים, להעביר אותם לאיזה תקופת זמן, לשפץ, לטפל, לחזור.
מר לדיאנסקי:
אין לך קסטה.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אין לנו קסטה. אין לנו קסטות, כי זה גם גני ילדים וגם זה.
אז זה קודם כל נושא אחד-שלהערכתי דרך אגב, העיר תל-אביב יפו בטווח של 5 שנים מהיום תגיע לאותו מקום שבו זה יתחיל להתייצב. זה כמובן ימשיך בצפון העיר כי שם יש את ההתרחבות הזאת, אבל בגדול, פה באזור הזה זה יגיע לאיזושהי התייצבות, כי יש גבול לכמה אפשר. זה יגיע להתייצבות, ואז אולי נגיע למצב של רווחה.
הדבר השני שאני רוצה להתריע בפני כל הציבור הזה שיושב כאן, שאני חש, מהדברים שאני רואה בתקשורת, בציבור וכן הלאה שהסיפור הבא יהיה מעונות יום. שהלחץ הציבורי על המערכת, משרד החינוך, משרד הכלכלה, זה לא משנה, על הממשלה ועל השלטון המקומי יהיה-שאנחנו נצטרך איך שהוא להידרש להיכנס לתחום הזה בדרכים כאלה ואחרות, כי לדעתי הפוליטיקאים של היום , בפופוליזם הקיים עוד פעם עושים כל מיני הכרעות שנובעות כתוצאה מלחץ רגעי וכן הלאה. אנחנו נצטרך, יכול להיות, מעבר לזה שכנראה, גם אם לא ניקח על עצמנו את הסיפור, אנחנו נצטרך להיכנס לתוך הדבר של הספקת החללים, הדברים הפיזיים.
אז יש דבר אחד שאותו אנחנו עושים, שאנחנו מכניסים היום לכל התב"עות החדשות של כל המבנים החדשים, הגדולים במיוחד, מכניסים פנימה שטחים ציבוריים שיוכלו להפוך להיות גני ילדים ומעונות. אני לא הייתי מתנגד שכל בית חדש שבונים אותו לגובה, מתחת יהיה גן מעון וגם גן ילדים. יש לנו דוגמא נפלאה, למי שרוצה, ואני מאוד ממליץ למי שלא היה, ללכת ליצחק אלחנן למגדל המגורים החדש, יש שם שני גני ילדים שנבנו בתוך הבניין, וזה נבנה יוצא מהכלל.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 19 -
גב' טולקובסקי:
הם לא פעילים? הם פעילים? עוד לא.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
לא. הם ייפתחו בספטמבר, חדש לגמרי, ייפתחו בספטמבר.
גב' שירלי רימון ברכה:
35 ילדים בגן.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
זה כבר היום מלא, רשום, סגור, יוצא מהכלל. פתרון נכון, הוא לא תופס קרקע ציבורית, הוא נכנס לתוך מבנה המגורים, הוא בדיוק מסוג הדברים שאמורים לענות גם לעניין הזה של המיקום, המיקום והאזור, ולפי דעתי זה פתרון שצריך להיות.
אבל העניין הזה של מעונות-איך שהוא זה יגיע לפתחנו , בדרך כזאת או אחרת.
דבר שלישי הוא: שהנושא של יום לימודים ארוך הוא נושא שעשויה להיות בו ברכה גדולה. בדרום
העיר ממילא היה לנו יוח"א וצהרונים וכל מיני דברים, אנחנו לוקחים ומאגמים הרבה מאוד דברים, מסדרים, מממשים ועושים את הדברים מסודר, אני מאוד מאוד מקווה שנצליח לענות על המענה הפדגוגי האמיתי-שבסופו של דבר ייתן את התוצאה , ולא שאנחנו רק נשקיע ולא נקבל תוצאה. זה דבר שהוא חשוב מאוד- לבדוק אותו ולוודא אותו, ואני בכלל חושב שהנושא של הדרכת מורים הוא נושא מרכזי ביכולת להשביח את המערכת שלנו , בגדול.
אבל הנושא הזה של יום לימודים ארוך טומן בחובו, וכאן אני מזהיר, כי ממילא מדברים על תל-
אביב כך או אחרת ומחר בבוקר ידברו-אלה יש להם מספיק כדי לעשות מה שאי אפשר לעשות בירוחם, למרות שבירוחם גם עושים. אבל זה לא משנה שישתמשו בזה.
ואני חושב שאנחנו נכנסים לשנת הלימודים הזאת- למרות כל הלחצים וכל הדברים וכל הזה, מאוד מאוד מאוד מסודר, עם עיר עם כמויות כאלה, עם שינויים כאלה, עם כל הדברים.
יש לנו עוד אתגר אחד שהוא רק בתחילתו, הוא אתגר העובדים הזרים, הילדים של העובדים הזרים. זה אתגר שטומן בחובו, יש בו הרבה מאוד מטענים שעשויים להתפוצץ לנו, בין אם זה קשור לעניין של זכויות אדם לגבי מי עושה כמה ולמה, בין אם העניין הזה של- האם אתה עומד בקריטריונים של שוויון, וכולם לומדים עם כולם או לומדים בבתי ספר נפרדים, 1,001 דברים שיש להם משמעויות אדירות-שאנחנו רק בתחילתן. כמות הילדים הגדולה עדיין נמצאת בשלבים שעדיין הם רק לקראת כניסה לגני הילדים, ובעוד שנתיים-שלוש הם יכנסו לבית ספר, ובגדול. אז אנחנו מנסים למצוא פתרונות. אחד הפתרונות שאנחנו מטפלים בו כרגע הוא לנסות לראות את
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 20 -
בית ספר "שבח" כבית ספר שייתן פתרונות בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות, אבל אם זה לא ייתן מספיק-אז נצטרך למצוא עוד פתרונות. ונצטרך להכריע איפה, כמה, למה.
זה אתגר שבו אנחנו לא נמצאים עם תמיכה של המדינה, וגם לא נמצאים שמישהו אחר מתמודד עם הבעיות שאנחנו מתמודדים אתן. שוב תל-אביב מתמודדת עם בעיה ייחודית, לא רק ראשונה אלא ייחודית, שיש לה הרבה מאוד השלכות ופוטנציאל להרבה מאוד רעשים.
אני רוצה להגיד את דעתי-שכשאתה מתמודד עם בעיה מהסוג הזה כמו שאנחנו מתמודדים, עם אנשים שהם בלתי חוקיים בחלקם הגדול, עם אנשים שבראייתה של המדינה הם זמניים בארץ הזאת, אני טוען שצריך למצוא את הפתרונות שיתאימו לסיטואציה ולא ללכת בשיטת ייקוב הדין את ההר. זה לא יכול כל הזמן להתאים לבג"ץ . אני צריך להתחשב בתושבים שלי, אני צריך להתחשב במציאות הכלכלית, אני צריך להתחשב ביכולת של הורים וילדים לנסוע ולהסיע, אני צריך להתחשב בהמון דברים, ואני אומר את זה על רקע זה שאנחנו נצטרך לעמוד בפני הבעיות האלה וגם ניתקל בהן אולי גם בבג"צים, וצריך להכין ולבדוק את זה, כי תמיד ישנם אלה שיבואו ויגידו-למה לא עושים כך ולמה לא עושים אחרת.
אבל אלה הם האתגרים הגדולים, מעבר לעניין, שאני חושב שהמערכת בתל-אביב יפו צריכה להוציא בוגרים-שגם ידעו למה יש לנו זכות לחיות בארץ הזאת מצד אחד, וגם ידעו לכבד את כל אדם –כי גרים היינו בארץ מצרים, וגם ידעו 5 יחידות היסטוריה וגם 5 יחידות מתמטיקה-
פיזיקה. זה לא פשוט כל הסיפור הזה- של למצוא מה זה המערכת המוכללת של מערכת חינוך מודרנית.
אני באמת מודה, קודם כל לאנשי החינוך שעסקו בנושא הזה, גם לאסף וגם לשירלי ולדרור-
שהכינו את המערכת. גם לחברי המועצה-שהיו שותפים לכל ההכרעות והחלטות שאנחנו עומדים בהן, ואני מאחל לכולנו שנת לימודים מוצלחת.
יש לנו עדיין מאבקים לא קטנים, כפי שאתם רואים, קוראים ושומעים, עם המדינה ,ואני מודיע כאן בצורה ברורה. במה שנוגע אלי –אני בכלל לא אהסס להשבית את העיר תל-אביב יפו ולהשבית את מערכת החינוך לאור המציאות הקיימת. אני מתכוון לזה שאנחנו מזדהים עם המאבק של השלטון המקומי במלואו, ואנחנו נתמוך בכל החלטה. אני חושב שהגענו לנקודת זמן מאוד חשובה, שלא נהנינו ממנה כבר הרבה שנים. אני לא חושב שהמילה-נהנינו היא המילה הנכונה, אבל לא חווינו אותה הרבה מאוד שנים, זה שסוף סוף הבינו בכל השלטון המקומי, ולא משנה אם זה חלש או חזק, הבינו שאם אנחנו רוצים להשיג משהו –אנחנו חייבים ללכת ביחד. כל אחד צריך להתפשר על משהו אבל אנחנו צריכים ללכת ביחד, כי אחרת הם מפרידים, הם עשו את המלחמות בינינו, הם ייקחו מפה, הם יעבירו לכאן, אבל הם לא יצטרכו לתת. אנחנו הולכים להראות להם שהם צריכים לתת. וכרגע לפחות מסתמן שיש הכרה בכלל המערכת- המועצות
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 21 -
האזוריות, השלטון המקומי, פורום ,15 המועצות הערביות וכן הלאה-שכולם הולכים ביחד. ואני טוען וטענתי כבר הרבה שנים, לדאבוני זה לא צלח.
גב' טולקובסקי:
מה הרציונאל? שהמדינה צריכה לממן?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
הרציונאל הוא שאי אפשר לבוא כל פעם שיש בעיה , לקחת מעיר אחת ולעביר לשנייה, במקום לתת את מה שצריך ומה שמגיע. זה ברור שאין שוויון בין הרשויות.
גב' טולקובסקי:
ויש הסכמה בין רשויות חזקות בנושא הזה?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
כן,כן.
גב' טולקובסקי:
למה?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
מה למה? כי הם הבינו שבעבר כבר לקחו מאתנו והם לא קיבלו כלום.
מר בנימיני:
שלא יצא להם מזה כלום.
גב' טולקובסקי:
אני שואלת ברצינות.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
לא רק זה, יש שם רשויות שפעם היו חלשות, עשו עבודה ונהיו חזקות, ועכשיו הם בצד שצריך לתת, כמו חולון נניח, שהוציאה את עצמה מאיזה מצב.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 22 -
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
את שואלת שאלה לעניין. אני רוצה להסביר : לאורך השנים שאני ראש עיר-לשלטון המקומי כולו חתך השלטון המרכזי משהו כמו 4 מיליארד שח' לשנה.
גב' טולקובסקי:
חתך.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
חתך. הוריד את המקורות שנצברו בשלטון המקומי בדרך כזאת או אחרת, זה לא משנה, בעבר היו כל מיני דברים שהיו שייכים לשלטון המקומי: אגרות רישוי רכב, קרן מים, 1,001 דברים, כל פעם שהם הגיעו-חתכו אותם. אני אתן לך דוגמא לאחרונה.
גב' טולקובסקי:
לא, אני יודעת.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אני אתן דוגמא אחרונה, אחרונה. לפני לא הרבה שנים הטילו דבר שנקרא היטל הטמנה. להיטל הטמנה יש רציונאל מאוד מאוד חשוב: ככל שנייקר לכם טון אשפה, יהיה לכם יותר מוטיבציה למחזר, כדי שלא תצטרכו להטמין. עד כאן הכל בסדר. מה נאמר? נאמר, כדי שהדבר הזה יעבוד וכדי שהוא יקרה , את הכסף שניקח –נשקיע בפתרונות קצה, כדי שאפשר יהיה למחזר. אלא שאת הקטע של למחזר, של לפתור בעיות קצה-הממשלה לא פתרה. מה הם באים היום? הם באים היום, ניקח את הכסף הזה וניתן אותו כתקציב למשרד לאיכות הסביבה כחלק מתקציבו, ואנחנו לא נתקצב אותו. כלומר, הארנונה שלנו מהיום צריכה לתקצב את המדינה. עכשיו מבינים כבר-
שכל כסף שנגרע מהשלטון המקומי לא חוזר לרשויות חלשות.
גב' טולקובסקי:
זו הסיבה.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
ואת הדבר הזה סוף סוף הבינו.
אנחנו נתנו למדינה הלוואה לפני לא הרבה שנים, אני חושב שאת עוד היית.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 23 -
מר בנימיני:
זה היה לפני שנתיים, בתחילת השנה הראשונה של הקדנציה.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
לפני שנתיים-שלוש, עכשיו, בתחילת הקדנציה. אז מה? מענק האיזון לרשויות גדל? לא.
מה אני אומר? שהבינו כבר שהם משחקים בעניין הזה כדי להראות לרשויות חלשות לכאורה- יש מקור, בואו תתמכו בנו כדי לקחת ממישהו, אבל בסוף זה לא מגיע. אז היו שנים שעוד האמינו להם, היום-אחרי כל פעם זאב , זאב, זאב, כבר כולם מבינים. אז עכשיו אני מקווה.
כל הסיפור הזה מציב בפני הרשויות המקומיות סיטואציות מאוד מאוד מאוד מאוד בעייתיות.
אני אתן לך דוגמא: זה קשה לנתניה להשלים עם העובדה שלמרות שהיא עיר שקלטה הרבה מאוד
עולים אתיופים וכן הלאה היא לא נחשבת לעיר עולים. לעומת זאת רמת השרון-שקיבלה את ההגדרה עיר עולים לפני -30 40 שנה, היא נחשבת לעיר עולים. אז זה נכון, אבל בתוך הסיפור שנקרא השלטון המקומי יש המון עיוותים, המון עיוותים, זה מובנה. פתאום יש רשות מקומית שקוראים לה "תמר". 2,000 תושבים, אבל יש מפעלי ים המלח,
מר בנימיני:
ומלונות.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
ומקבלים סכומי עתק . נכון שזה רשות מקומית שפרוסה על שטח גדול מאוד, נכון שהיא צריכה להסיע תלמידים למרחקים מאוד מאוד גדולים, נכון שכשברשות הזאת צריך בתשתית או במשהו זה פרוס על שטח גדול וזה עולה הרבה, אבל בסוף באמת הסכומים הם מאוד גדולים.
יש המון עיוותים וקשה. אבל, אבל, אני יכול להסביר איך פתאום יש רגע אחד, MOMENT בהיסטוריה שאני מכיר, שהתאחדנו, שאפשר ללכת יחד. ואני מאמין. דרך אגב, אני טוען שאם השלטון המקומי מאוחד, הוא הגוף הכי חזק במדינה. יש לו המון כוח, למרות שמשפטית זה לא פשוט, כי אני אומר לכם-משפטית זה לא ברור העניין הזה של אפשרות של ראש רשות להשבית את המערכת. זה לא. HORSES THE ,HOLD אנחנו עוד נעמוד בפני.
עו"ד סלמן:
זה לא ארגון עובדים.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 24 -
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
צריך שכל, כמו בכל דבר. אבל יש כרגע הבנה, כרגע הולכים, אני מקווה, ואנחנו נחושים. אני מאמין שהנחישות הזאת תביא גם להתפקחות של האוצר, ואם נשכיל, אולי גם להכניס דפוסי עבודה שונים מהקיים. כי את כל הדברים, ואת זה אני אומר באחריות, כל הדברים שעולים בחוק ההסדרים הם דברים שניתן היה לצפות אותם כבר לפני שנה, ניתן היה לדבר עליהם ולהגיע לידי הסכמות כאלה ואחרות. לא יכול להיות שלפני שבועיים נקבל טיוטה עם 1,001 דברים שדורשים עיון, דיון וכד'. אני אתן לכם דוגמאות הכי פשוטות שמופיעות שם, אני לא רוצה לתת 1,000 דוגמאות. פתאום מופיע סעיף שאומר ברישוי עסקים-שמעכשיו יש עניין של אישור לשימוש חורג לעסקים, תמורת שימוש חורג צריך לשלם היטל השבחה. הם אומרים, לא. הם לא צריכים לשלם היטל השבחה, ואם תוך שנה לא יקבלו רישיון עסק הם יתחילו לשלם ארנונה למגורים-העסק. אז מי ירצה לקבל רישיון?! אם הוא עכשיו מקבל במקום 300 שח' למ"ר, 50 שח' למ"ר, למה שהוא ירצה להוציא רישיון?! עכשיו, לך תרדוף אחרי עסק שישלם לך את היטל ההשבחה, כשאתה לא יכול להתנות את פתיחת רישיון העסק בתשלום. לך תרדוף אחריו, לך לבתי המשפט-כשתוך כדי המשפט הוא גם יחליף בעלים, כבר עברנו דברים כאלה. אני נותן דוגמא אחת מיני רבות שמופיעות שם, בתוך הדבר הזה, של דברים שאילו היו מדברים אתנו לאורך השנה ניתן היה לשקול, ניתן היה לחשוב, ניתן היה למצוא פתרונות.
גב' טולקובסקי:
זה דברים שלא עלו אף פעם בדיונים?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
לא עלו, לא דיברו.
מר אלנתן:
זה נער האוצר שלף את זה.
גב' טולקובסקי:
הקטע הוא שהם לא נערים.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
איזה נערים? קוראים להם נערי האוצר. זה הרבה יותר מזה, זה אנשים. אני טוען שהבעיה נובעת מדברים אחרים אבל בזה אני כבר מתחיל להאריך. אתה לא יודע, אתה לא יודע זה אף אחד כאן
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 25 -
לא יודע מה רוצה הממשלה. אתם לא יודעים. אני לא יודע מה היא רוצה בתחום התעופה הפנים ארצית, אני לא יודע מה היא רוצה בתחום התחבורה , אני לא יודע מה היא רוצה בתחום הרווחה, אני לא יודע מה היא רוצה בתחום החינוך, אני לא יודע מה היא רוצה להשיג. אין שום תכנית עבודה מה אנחנו רוצים להיות בעוד 10 שנים. והכל בנוי על שליפות ולחצים פוליטיים של מהיום למחר, שאחד סותר את השני, וכתוצאה מזה מוציאים סכומי עתק. אני רוצה לשאול: כאשר הולכים להקים מערכת תחבורה ולהשקיע ברכבות מישהו צריך לבוא להגיד לפני זה- שהכוונה בהשקעה של עשרות מיליארדי שח', היא להגיע למציאות שבה אחוז הנוסעים ברכבת יהיה במקום %3 היום, %,10 %,5 שיגידו. אבל מסתבר שהוצאת עשרות מיליארדים ואחוז הנוסעים ברכבת נשאר אותו אחוז.
גב' טולקובסקי:
זה אחוז משובח יותר.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אין בשום דבר תכנית. זאת הבעיה. כי הבעיה היא שהיום שר האוצר לא עוסק במשהו שנקרא מדיניות אוצרית במובן הרחב של המילה-חברתית, כלכלית וכן הלאה, אלא עוסק אך ורק בדבר אחד: להוריד מחירי דיור. בשביל להוריד מחירי דיור לוקחים את תמ"א/38 והופכים אותה לתכנית דגל-שנותנת לכל בן אדם בתל-אביב מתנה של 500,000-700,000 שח' מתנה. למה? לא לכל אדם, לכל מי שיש לו כבר.
מר אלנתן:
מינימום.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
מינימום. הוא מבין. למה? יש לזה הצדקה? אי אפשר לחשוב על פטנט יותר נכון? אבל לא. אין דיון ציבורי רחב לאורך זמן על מדיניות, וזאת הבעיה בכל התחומים.
זה מה שיש.
מר המאירי:
כבר העליתי את זה בעבר. אם אפשר היה, היה צריך לדיון הזה, אבל אם לא-האם אפשר לקבל את הנתונים של התפלגות הציונים, הזכאות לבגרות לפי בתי ספר.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 26 -
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אנחנו לא נותנים את זה לפי בתי ספר.
מר המאירי:
אם הכל בסדר אז למה להסתיר?
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
כי זה לא קשור להכל בסדר, זה קשור לשאלת מדיניות בין בתי ספר ולמה אתה רוצה לעודד את בתי הספר האלה לעסוק בו.
מר המאירי:
איך תשפר את המצב אם אתה לא יודע?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אנחנו יודעים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אני לא מפרסם את הנתון הזה.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
ואנחנו עובדים מול המנהלים כדי לשפר. אבל אני מכיר בעיות שהן בעיות אובייקטיביות ואני לא רוצה לייצר מצב של קנאה, תחרות ובעייתיות ולחצים שהם לא ממין העניין.
מר המאירי:
חולדאי, אני מקבל את הנתונים בלית ברירה, מעיתונאית שיושבת בישיבות המועצה והיא גם נותנת אותם למי שרוצה. כשאני בא ושואל, ואין לי טענה בינתיים. כשאני שואל מתוך זה נקודות, אומרים לי-הנתונים לא מדוייקים. אז תנו לי את הנתונים לא מדוייקים.
גב' טולקובסקי:
איך עיתונאית קיבלה נתונים?
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 27 -
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
היא טוענת שהיא קיבלה.
מר המאירי:
לא, מה פתאום? היא מקבלת את זה ממשרד החינוך. למה לא מקבל את הנתונים מהמינהל?
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
אני לא יכול להיות אחראי על מה נותן מישהו. אני יודע על המדיניות שלנו. אני לא יכול. יש לי הרבה כאלה שעושים כל מיני דברים, אז מה?
גב' טולקובסקי:
אני מסכימה שציונים זה לא,
מר לדיאנסקי:
ציונים זה לא הכל.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
לא, זה לא הסיפור שציונים זה לא הכל, כי ציונים יכולים להיות הכל או לא להיות הכל. על אחת כמה וכמה אם הם היו הכל.
גב' טולקובסקי:
אני אתך.
מר לדיאנסקי:
יש לי הערה, כמה שאלות קצרות:
אחת זה לגבי אחד האתגרים שאני חושב שיחד עם מינהל הקהילה החדש שצריכים לעמוד בו השנה ולהתחיל להתקדם בו, זה להפוך את בתי הספר בשעות אחר הצהרים למקום שוקק חיים, וזה הרבה מאוד תלוי גם בשיתוף הפעולה בין מינהל החינוך למינהל הקהילה.
גב' שירלי רימון ברכה:
נכון.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 28 -
מר לדיאנסקי:
כי זה משהו שיש לנו מבנה, שנסגר לצורך העניין אחרי הצהרונית, ועד הבוקר כמעט אין בו שימוש, וחייבים להפוך את זה למקום הרבה יותר תוסס וחי. זה .1 .2אני מרגיש, אני לא יודע כמה יש פיקוח סביב הצהרונים, בעיקר של גני הילדים. רוב הצהרונים זה מגורמי חוץ-שהם בעצם מפעילים אותם. אני לא יודע עד כמה הפיקוח קיים גם מול אותן עמותות שמפעילות אותם אחרי הצהרים, גם מבחינת כח אדם, גם מבחינת התכנים של הצהרונית, זה משהו שהוא קצת כזה, בתור אבא שיש לו ילדה שמסיימת גן חובה- זה לא מהודק.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
מי הצהרון שלה?
מר לדיאנסקי:
נעמ"ת. לא חשוב כרגע- טוב, לא טוב, זה לא משנה. חסר שם הידוק.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
יש גם צהרונים פרטיים, לא?
מר לדיאנסקי:
יש גם פרטיים אבל יש גם של עמותות, כמו נעמ"ת, ויצ"ו.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
נעמ"ת יש עוד איזשהו פיקוח כי זו מערכת מאורגנת.
מר לדיאנסקי:
הצהרון של הבת שלי, בוא נגיד שהוא.
ולגבי הדבר השלישי-שלי זה ככה, פניתי לא פעם וזה קצת חורה לי, זה העניין של עבודות הגינון, בעיקר גינון, אני לא מדבר על דברים שהם דברים שהם MUST , שפתאום התפוצץ צינור ועובדי קבלן חייבים להיכנס לתוך מבנה החינוך בזמן הלימודים. אני יודע שזה תחת שפ"ע, הם מתחזקים את החצרות של בתי הספר והגנים, אבל לעשות עבודת גינון אלמנטארית של לגרף ולגזום שיחים-בשעה ,08.00 09.00 , 10.00 בבוקר, בזמן שיש תלמידים בתוך הגנים, לי לא נוח עם זה. היום אפשר לעבוד גם אחרי הצהרים וגם בערב וגם בלילה, זה רק עניין של איך בונים את המכרז ואיך מקפידים על זה. בוא נגיד ככה, לי לא נוח עם העובדה שאנשים מה שנקרא-זרים-
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 29 -
נכנסים לתוך מתקן חינוכי בשעה 09.00 בבוקר ועושים עבודות גינון, שוב, לא עבודות חירום.
עבודות חירום-בסדר, אבל בשביל לגזום קצת את העץ ובשביל לגרף את העלים שעל החול-זה אפשר גם בשעות שהן לא שעות של פעילות בית ספרית או של גני ילדים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אני אתחיל, ואם יש לך מה להוסיף-את יכולה להוסיף, ואם יש לך מה להוסיף, אולי בנקודה השלישית בעיקר, אז אתה יכול להוסיף.
השאיפה בהקמת מינהל קהילה היא לנצל את כל המוסדות עד תום. יש שונות גדולה מאוד בין מוסד למוסד. יש בתי ספר שהם פעילים עד הערב כבר היום, עם מנהלות שרואות בזה ערך, עם קהילה שדוחפת אותן, עם עמותות הורים. יש בתי ספר שמתפקדים כזרוע קהילתית מדהימה, הרבה פעמים במקומות אגב שאין מרכז קהילתי. וזה נכון שיש בתי ספר שהם טיפה לוקים בחסר.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
עד כדי כך שהייתה לנו מנהלת בדרום העיר שלא רצתה להצטרף ליום לימודים ארוך כי היא הפעילה אחרי הצהרים, תמורת תשלום, הרבה כסף, את כל המערכת.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
נכון.
אבל השאלה, וזה יעשה אגב יותר, בתפקיד מינהל קהילה מאשר מינהל חינוך, בהיבט של התיאום, בהיבט של ההפעלה, בהיבט של אחר הצהרים הדבר הזה תהיה משימה של מינהל קהילה, מינהל החינוך יצטרך לתת לזה תמיכה ולשתף פעולה.
מר לדיאנסקי:
אני דיברתי על שיתוף פעולה כי נדרש פה שיתוף פעולה , כי בתי הספר מנוהלים על ידי מינהל החינוך.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
רק אתמול הן נפגשו שתיהן.
גב' שירלי רימון ברכה:
השמועה עברה.
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 30 -
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
את אמרת לי, מה זה שמועה? אמרת לי, אני הולכת לפגוש אותה, פגשתי אותך למטה.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
שיתוף הפעולה יצטרך להיות, וגם הולך להיות אדם שזה כל תפקידו במינהל.
מר לדיאנסקי:
כן, אנחנו יודעים.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
הנושא השני זה המועדוניות והצהרונים. אתה צודק שאין לנו את אותו הפיקוח שיש לנו נניח על המערכת הפורמאלית. ואני התבטאתי לא אחת-שככל שזה היה תלוי בי אנחנו היינו צריכים להפעיל בעצמנו את המועדוניות, ויש מקומות שאנחנו עושים את זה ואנחנו מפעילים באמצעות יובל חינוך עשרות רבות של מועדוניות. ואנחנו עשינו PILOT לפני שנה, שנתיים כבר, שבו אנחנו הפעלנו את המועדונית כהמשך ישיר של הגן, על ידי מנהלת האשכול, על ידי הגננות והסייעות-
שיימשכו עד שעות אחר הצהרים. במקומות האלה הייתה שביעות רצון מאוד גבוהה ולכן המשכנו את זה גם בבן-יהודה וטשרניחובסקי, וככל שזה מתאפשר ואנחנו עובדים על זה, להרחיב את היכולת העירונית בהפעלה, ובמקביל להדק את הפיקוח שלנו. יש לנו פיקוח במחלקה לגני ילדים, הוא לא מספיק טוב. הפיקוח הכי טוב שיש לנו זה ההורים, שכשיש מועדונית לא בסדר הם לא מחכים אלפית שנייה לפני שהם פונים בסערה כדי שנחליף אותה, ואנחנו מחליפים גם כל שנה, איפה שמבקשים, בכמות די גדולה מרעננים את המפעילים ועובדים מול המפעילים. קיימנו לפני שנה פה גם פורום עם כל המפעילים, עם מינהל החינוך, אנחנו משתדלים לעשות את מה שאנחנו יכולים בפיקוח, ותוך כדי הרחבה של ההפעלה העצמית שלנו.
רון דיבר קודם על מעונות היום, והמודל הזה שבו אנחנו מנסים להבין איך אנחנו מפעילים בעצמנו מועדוניות-ישמש אותנו גם כשנשאל את עצמנו שאלות כמו-האם אנחנו יודעים להפעיל מעון יום או לא, זה נושא שידון השנה בוועדת החינוך, והשותף המרכזי שלנו לפעילות הזאת היא חברת "יובל חינוך".
לגבי השאלה השלישית שלך, והיא השאלה שקשורה לעבודות גינון במהלך יום לימודים, אין לי תשובה מספיק טובה לתת לך, כי אני חושב שאני מסכים אתך בהיבט אחד: ככל שניתן, ככל שניתן לייצר הפרדה, אנחנו בעד לייצר הפרדה. אני אגיד לך דבר אחד, זה פחות פשוט משאתה מתאר. זה 535 גנים, עם המון קבלנים, והעובדה שאנחנו חד משמעית לא רוצים לעבוד בלילה,
פרוטוקול ישיבת הנהלה
מתאריך ו' באב תשע"ו ()10/08/2016
- 31 -
עבודה בלילה היא מפגע עצום שמעיר את כל השכונה, ושמתייחסים אליו בצורה שאת זה אתה חייב לעשות רק כשאתה ממש חייב, אבל את היכולת לייצר את הגינון בעצם מ-17.00 עד -19.00 ,20.00 זה מה שאתה אומר, על פני כל העיר.
מר לדיאנסקי:
עד 22.00 בלילה אפשר לעבוד, יש פרוז'קטור, עזוב, לא נכנס לפרוט. זה פחות מ-535 גנים כי אנחנו מדברים על אזורי גנים ואשכולות גנים, מבני גנים , אתה לא סופר כל גן בפני עצמו. לא חשוב.
צריך לשאוף לזה שבתוך הגנים במהלך היום לא תהיה פעילות שיכולה להתבצע אחרי שעות הפעילות.
מר זמיר-מ"מ וסגן רה"ע:
אני מקבל את זה, אנחנו משתדלים שתהיה כמה שפחות בלאו הכי, אבל אני מקבל את זה.
מר לדיאנסקי:
כי נכנסים כל מיני גורמים.
מר רון חולדאי-ראש העירייה:
תודה רבה.
בהצלחה.
הישיבה נעולה
_____________
גלילה בן-חורין
מזכירת מועצה
ע' מנכ"ל העירייה