פרוטוקול ישיבת הנהלה 14

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 14 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 14 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 19/9/2010

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר פ. ויסנר מ. טיומקין

א. גלעדי מ. להבי ח. אבי גיא ד. להט

א. סולר ש. מסלאווי

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף,א. בן-שושן, ע. סלמן, מ. גילצר, ד. אלטשולר, ד. לב, ד. לוטן, א. משי, י. ירדני,

ד. אהרוני, א. מוסל, א. שוע , א. וינר, ע. קצבוי , ע. וינברג, מ. בנימיני, א. כהן, ג. בן-חורין.

מוזמנים: מפקד מחוז תל- אביב, ניצב שחר איילון

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 2 -

על סדר היום:

1. חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון) התש"ע-.2010

2. מפגש עם מפקד מחוז תל-אביב מהמשטרה, ניצב שחר איילון והצגת דו"ח חצי שנתי- תנועה

ופשיעה בתל-אביב יפו.

3. שיתוף פעולה בין מינהל החינוך, התרבות והספורט והמינהל לשרותים חברתיים. (לא נדון(.

*******************

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 3 -

39. חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון) התש"ע-:2010

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

גמר חתימה טובה.

חזרנו לעבודה לכמה ימים, כדי לחזור לחופשה.

מר לייבה –מנכ"ל העירייה:

מחופשה לחופשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מחופשה לחופשה כוחנו עולה.

יש לנו שלושה נושאים, ואני מבקש שנתחיל דווקא עם חוק העזר, כפי שהוא מופיע בסדר היום, בניגוד להרגלנו, נתחיל עם מה שכתוב.

חוק העזר לתל-אביב יפו-שמירת הסדר והנקיון.

מר זלוף:

אני אפתח בזה שאנו רוצים לייצר מהלך של חוק ירוק- שרוצה לדבר על חוק שמאפשר לנו להוביל את המחזור בעיר תל-אביב יפו ולקדם בה את תהליכי המחזור.

אנו מתחייבים אבל, שלא נעשה שום דבר אם אין פתרונות קצה מסודרים. כלומר, כרגע אנחנו מדברים על מה שקיים – בקבוקים, נייר עתון, קרטון, אלו הדברים שקיימים לנו היום ואותם אנו יכולים למחזר, אנחנו לא נעשה משהו ולא נחייב את התושבים ואת האזרחים במשהו שאין אפשרות לממש. זה דבר שקיים בערים אחרות, זה דבר שמתפתח מתוך חוק העזר הקיים של שמירת הסדר והנקיון, זה מוביל לכך שבאיזשהו שלב אנו נוכל לחייב את התושבים לזרוק בקבוקים לבקבוקים, נייר עתון לנייר עתון, קרטון לקרטון, ובהתאם להתפתחות במדינה בנושא המחזור- אנו נפעיל את החוק שמופיע כאן בפניכם.

זה בעצם העניין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש למישהו הערות?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 4 -

מר ויסנר:

כן. מהרגע שממחזרים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא מדבר בלי הצבעה, הוא עוד לא התבגר.

מר להט:

עניין של נימוס, אבל אני אתן לו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חבר שלך לסיעה הרים את היד וביקש רשות לדבר, ואתה נכנסת.

מר ויסנר:

הוא נותן לי כי אני ראש הסיעה.

רציתי לשאול: ברגע שזה מגיע למרכז, כל נושא הפינוי זה על חשבון העסק? על חשבון מי זה?

מר זלוף:

בנושאים מסוימים שקיימים היום- כמו בקבוקים, כמו נייר עתון, זה חל עלינו. בנושאים של הקרטון וההתרחבות שתהיה, ואני לא יודע עדיין מה תהיה ההתרחבות, בשלב זה אין התרחבות, נטיל גם על העסקים את נושא המחזור. אבל חובתנו לספק את פתרון הקצה.

מר ויסנר:

למשל קרטון?

מר זלוף:

קרטון- הם מחוייבים. קיים חוק שקובע והם מחוייבים בעצם לרכז את הקרטונים והם מחוייבים להפריד אותם מסל הפסולת.

מר ויסנר:

הם מחוייבים לפינוי?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 5 -

מר זלוף:

הם היום מעדיפים את הפינוי כי הוא עולה להם גרושים, לפנות את אותו קרטון. אנו היום מציעים להם, בקווים מסודרים שאנו מבצעים כרגע, לפנות להם את הקרטון. כלומר, בסופו של יום אנו מגיעים למצב שהקרטון יפונה על ידינו, עם פתרון שלהם רק להניח אותו בהפרדה מהפסולת הקיימת.

מר גלעדי:

אני אתן לך דוגמא. אצלנו בבית, מתחתי יש מרכז מסחרי, יש שם גם ירקן וגם מיני מרקט. גם לזה יש קרטונים וגם לזה יש קרטונים, והם מצטברים אצלנו בתוך חדר האשפה.

מר זלוף:

אתה צודק ב-%.100 במרכזים מסחריים אנחנו נייצר פתרון כולל של מתקן למחזור של אותו קרטון, ואנו נבוא ונאסוף את זה. זה מה שיקרה במרכז מסחרי. ואנו נחייב אותם, במקום לזרוק לחדר האשפה שלך ארנון, נחייב אותם פשוט לזרוק את אותו קרטון למתקן המחזור. זה החוק.

מר ויסנר:

מתי זה נכנס לתוקף?

מר זלוף:

אנחנו צריכים לקבל את אישור המועצה, אישור של משרד הפנים, ואחרי זה זה אמור להכנס לתוקף.

מר להט:

נתחיל מזה שהחוק הוא יוצא מהכלל, הוא סופר חיובי, זו לא שאלה.

השאלה היא כמה תקציב זה עולה לנו, ואיך הכוונה ליישם את התהליך, מתי אנחנו נכנסים לזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא לא יודע. זה תשתית, זה חוק, זה לא תכנית פעולה. זה חוק שמאפשר, בהתאם להתפתחות של דברים, להפעיל אותנו. אנחנו לא יודעים, אין לנו כרגע פתרון קצה שאני יכול לעשות אותו, אז אני לא עושה. לא מדובר על הפעלה, מדובר על כלי שמאפשר, ביום שיש לך את האפשרות, לעשות את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 6 -

גב' להבי:

אני רוצה לשאול דווקא בהיבט המשפטי, כאשר אנו מגדירים את הבעלים אנחנו מגדירים שהוא מנהל, שהוא מחזיק, שבעל בית מגורים הוא לרבות חוכר, שוכר, שוכר משנה, בית משותף. כלומר, כשאנו עשינו את חוק העזר העירוני לגבי חזות הבתים- הקפדנו להגדיר את נושא המחזיק כבעלים או כמישהו שיש לו איזו זיקה יותר ברורה לנכס. למרות שכאן מדובר במשהו יותר קל,

עו"ד סלמן:

הרציונאל הוא שונה לחלוטין בין שיפוץ חזיתות לבין שמירה על נקיון.

גב' להבי:

יש כאן מושג כמו-ראש העירייה יתקין על פי דרישה. מה זה יתקין, לא הבנתי.

עו"ד סלמן:

יתקין.

גב' להבי:

יתקין-זה גם יכול להיות יבנה את החדר.

עו"ד איילת וינר:

ההגדרות לקוחות מתוך החקיקה הראשית, זה לא הגדרות שהומצאו לטובת חוק העזר. יש מסגרת נורמטיבית של הכנסת, וההגדרות לקוחות ממנה.

גב' להבי:

כי ההגדרות קצת בלבלו אותי, כי לפי ההגדרות אנחנו רשאים להציב, לספק, רשאים לחייב את השימוש, להורות על התקנה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כדי שיקרה צריך להתקין חוק עזר.

גב' להבי:

בסדר, אני בעד החוק, מה שלא מובן- רק רציתי להבין.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 7 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ההגדרות הן הגדרות שמופיעות בחוק.

גב' להבי:

זה אומר שהדרישה יכולה לבוא משוכר או משוכר משנה של דירה, שהוא יקנה פח אשפה לטובת מה?

מר זלוף:

על איזה סעיף את מדברת?

גב' להבי:

קודם כל בסעיף ההגדרות, ההגדרה של בעל בית מגורים היא: לרבות חוכר, שוכר או שוכר משנה.

זאת אומרת, שאם אני שוכרת אני גם יכולה לקבל את ההוראה?

מר זלוף:

נכון.

מר זלוף:

מה ההוראה?

גב' להבי:

ההוראה יכולה להיות מלחייב אותי בשימוש , שזה בסדר, כי מחייבים אותי בארנונה ואין לי בעיה עם זה, ועד יתקין על פי דרישה, יקנה.

מר זלוף:

נכון.

גב' להבי:

נראה לי שזה בעיה עם שוכר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה זה בעיה עם שוכר שהוא משלם ארנונה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 8 -

גב' להבי:

אם אתה מחייב אותו דרך ארנונה אין לי בעיה. אתה מחייב אותו להתקין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, למה זה לא בעיה שהוא ישלם את הארנונה?

גב' להבי:

זה לא בעיה שהוא ישלם את הארנונה כי הוא חייב לשלם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כי התקינו בחוק שהשוכר משלם את הארנונה.

גב' להבי:

אז זה מקובל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה מקובל?

גב' להבי:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז אותו דבר. התקינו בחוק שהשוכר יעשה הפרדה במקור.

גב' להבי:

אני אומרת שיתקין מתקן, זה נשמע,

עו"ד סלמן:

כל אחד הוא פוטנציאל לזה.

ההגדרות האלה קיימות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 9 -

מר גלעדי:

בעקבות השאלה של פאר, לא שמעתי, לאיזה מוצרים אנחנו מתכוונים. יש קרטונים.

מר זלוף:

בקבוקים, נייר עתון.

מר גלעדי:

מה קורה עם שמנים ?

מר זלוף:

לעסקים אנחנו מחייבים, וודאי.

מר גלעדי:

מחייבים מבחינת הנושא של האגירה, איך אתה עוקב אחר הנושא-שאכן הם שמים אותו במתקן מחזור?

מר זלוף:

אתה צודק.

קודם כל אתה הרי יודע מה אנחנו עושים בנושא השמנים. אנו עושים כעת מערך מאוד מאוד מסודר בעניין הזה של לעשות ביקורת מסודרת לכל השמנים שנכנסים או לא נכנסים.

מר גלעדי:

שיגיעו לאתר מוכשר.

מר זלוף:

נכון.

אנחנו מייצרים תהליך מסודר לעניין הזה, משותף לרישוי עסקים, לנו ולאיגוד ערים דן לביוב.

מר גלעדי:

אין לי ניגוד עניינים שם.

מר זלוף:

זה בסדר, כיו"ר שאלת שאלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 10 -

הנושא הזה נבחן כרגע והוא יקבל איזשהו ציר של בקרה וסדר, לעומת מה שהינו רגילים אליו.

אתה צודק.

גב' להבי:

מה שאתה בעצם אומר לו-שבעצם קרטונים ושמן- בעל העסק יחוייב,

מר גלעדי:

זה על פי חוק.

גב' להבי:

ונייר עתון ובקבוקים זה אנחנו עושים.

מר זלוף:

אנחנו מספקים את הנקודה.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

זה תשתית לעתיד, לכל מה שיהיה בעתיד.

מר זלוף:

והתשתית הרי תתפתח, זה כל הרעיון, לייצר משהו שמסוגל לתמוך בתשתית-כשהיא תתפתח.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, מי עוד רצה?

מר מסלאווי:

זהו. הנושא הבא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הנושא הבא.

אושר.

החלטה: חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון) התש"ע-2010 – מ א ו ש ר.

החוק יעלה לאישור המועצה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 11 -

40. מפגש עם מפקד מחוז תל-אביב מהמשטרה, ניצב שחר איילון והצגת דו"ח

חצי שנתי- תנועה ופשיעה בתל-אביב-יפו:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו מברכים את הממ"ז שנמצא אתנו כאן. הוא הקדים, שלום לך, ואנו עוברים לנושא השלישי שהופך להיות שני, עכשיו במסגרת ישיבת ההנהלה.

שלום אדוני הממ"ז, אתה נמצא בישיבת הנהלה של העיר תל-אביב יפו. יש פה את סגני ראש העיר וחברי הנהלה, מה שנקרא חברי הקואליציה, איך קוראים להנהלה במושגים האלה?

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

הממשלה, ממשלת העירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם אנשי המקצוע.

הממ"ז היה אצלי בישיבה והוא הציג לי את המציאות, נקרא לזה, המציאות של הצד הלא יפה של העיר, וביקשתי ואמרתי שזו הזדמנות לבוא ולהביא את הדברים לכאן, סה"כ יש לו נתונים שמראים דווקא שיש איזו ירידה בתנאי הפשיעה בעיר וגם בתנועה-בתאונות דרכים, וחשבתי שזה יהיה נכון להציג את הנתונים לחברי הנהלה, שידעו, ושנוכל גם לשאול.

מר גלעדי:

זה לפי התוכנה שהמבקר בודק אותה כרגע?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לפי התוכנה שהמבקר בודק אותה כרגע.

אנחנו מברכים את הממ"ז שנמצא אתנו כאן. שלום לך. כמה זמן אתה כבר ממ"ז?

ניצב שחר איילון:

שנה וחצי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה כבר וותיק אצלנו במחוז. עד שהוא מתחיל להיות וותיק-הוא כבר בורח בדרך כלל.

בבקשה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 12 -

אתה מכיר את האנשים פה?

דורון ספיר- סגן ראש העירייה

פאר ויסנר- סגן ראש העירייה

ארנון גלעדי- יו"ר השפד"ן-איגודן

שלמה מסלאווי- חבר מועצת העיר

דן להט- חבר מועצת העיר

אסף זמיר-סגן ראש העירייה

מיטל להבי- סגנית ראש העירייה.

אלון סולר - אחראי על הספורט בעירייה.

חביבה אבי-גיא- וותיקת חברות המועצה כאן.

את טיומקין הוא וודאי מכיר , וודאי היה פקוד שלו באיזשהו שלב בחיים, בצעירותו.

ניצב שחר איילון:

גמר חתימה טובה ובאמת אתה מכיר לי את האנשים, אבל עדיף לא להכיר – לא רופאים, לא שוטרים ולא מכונאים, כך אתה יודע שאתה בסדר בחיים והדברים מתנהלים כמו שצריך.

את ניצב טיומקין הכרתי כמפקד יחידת סיור כשהגעתי לתל-אביב לפני 30 שנה, הוא קלט אותי במחוז ועכשיו הוא יצטרך לשמוע את הדברים שלי על משטרת ישראל.

מר טיומקין:

התוצאות בסדר.

ניצב שחר איילון:

(הצגת הדברים מלווה בשקפים) לגבי פשיעה ובכלל פשיעה בערים, לפני 3 חודשים ישבתי עם מפקד משטרת ניו-יורק, קלי, והוא כבר סיבוב שני מפקד משטרת ניו-יורק, הוא היה לפני 8 שנים מפקד המשטרה וחזר להיות שם, והחיים שלו לא קלים. משטרת ניו-יורק- מי שזוכר, בתקופתו של ג'וליאני-כאשר הוא התחיל את התפקיד, מנתה 42,000 שוטרים, והוא ירד ל-35,000 שוטרים, ועכשיו הורו לו לקצץ את המשטרה ב-3,000 שוטרים, כי יש ,BUDJET ויש צרכים ויש בעיות בעיר, ולכן גם משטרת ניו-יורק תלך ותרד. הוא היה מאוד גאה כשהוא סיפר לי שירדו מ-2,500 רציחות בעיר ניו-יורק, ובעיר ניו-יורק ובנותיה יש 8 מליון תושבים, והם ירדו עכשיו ל-560 נרצחים בשנה. שתבינו- במדינת ישראל 7.4 מליון תושבים ואנחנו מדשדשים על 120-130 נרצחים בשנה, וזו הפרופורציה, עם כל המשטרה היעילה ואמרות השפר על היכולת של משטרת ניו-יורק

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 13 -

ואיך הם הורידו שם את הפשיעה, הם עדיין רחוקים רחוקים ממדינת ישראל. אנחנו באמת משתבחים כמדינה בנתונים מצוינים-בהרבה מאוד תחומים של פשיעה.

גם בתאונות הדרכים אגב, למרות שבארה"ב יש מכוניות גדולות ויש כבישים יפים ומחלפים נהדרים, ויש שם תרבות של נהיגה, ויש שם נהגים מנוסים- דור רביעי וחמישי לנהיגה, ויש שם שוטרים מפחידים שגובהם 2 מ' ורוחבם 3 מ', כל הדברים האלה, אם היית ראש עיר בארה"ב, ראש עיר שיש לו 100,000 תושבים וראש עיר בישראל שיש לו 100,000 תושבים, בארה"ב הייתי אומר לראש העיר לשנה הבאה, לצערי תחפור 15 קברים כי יהיו לך 15 הרוגים, בישראל 6.2-6.3 קברים, כי בישראל, למרות כל מה שאמרתי, ולמרות הנהג האלים והמחלפים שאין לנו, והכבישים, וצפיפות התנועה, והמכוניות הישנות וכו' וכו' וכו', עדיין אנחנו בשליש הרוגים ל-

100,000 תושבים במדינת ישראל.

כמה מילים על תאונות הדרכים פה בתל-אביב: אתם רואים כאן על גבי השקף שיש לנו ירידה בתאונות הדרכים. השנה- שנת ,2010 ושנת 2009 היתה מאוד מוצלחת בתאונות דרכים, 100 הרוגים פחות מאשר- מול ,2006 אנחנו רואים שבערים יש לנו התמתנות בתאונות דרכים, בכבישים הבין עירוניים- גם בצפון וגם בדרום- יש השנה עלייה בהרוגים. סה"כ אנו בחודש ספטמבר- אוקטובר, רואים שאנו ב - 17-18 יותר הרוגים מאשר בשנה שעברה, כאשר דווקא במחוז תל-אביב יש ירידה בכמות ההרוגים בהיקף של %.22

מר גלעדי:

איפה מתפרס מחוז תל-אביב?

ניצב שחר איילון:

מחוז תל-אביב זה בעצם גוש דן. זה 22 מועצות, אם אתה מסתכל על יהוד,האזור של בקעת אונו, האזור של חולון, בת-ים, הרצליה, העיר רמת-גן, בני-ברק, כל האזור הזה של גוש דן, כל הגוש הזה ביחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה שמאפיין את מדינת ישראל שבמשטרה- מחוז תל-אביב זה אחרת, במשרד החינוך זה אחרת, המרחב התכנוני זה אחרת.

ניצב שחר איילון:

אבל הייתי אומר שכ-%50 שהעיר שמשפיעה ביותר על הקצב ועל הרבה מאוד דברים זה העיר תל-אביב. היא משפיעה מאוד, והמחוז- למרות שהוא נקרא מחוז תל-אביב, הוא למעשה המחוז

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 14 -

של גוש דן. אם היו קוראים לו מחוז דן, השם תפוס על ידי מחוז דן של צה"ל. העורף של צה"ל נקרא מחוז דן.

גב' להבי:

אפשר לקרוא לזה אותו דבר.

מר ספיר:

אתה יכול לתת את הנתון- כמה מכוניות לנפש יש בתל-אביב?

ניצב שחר איילון:

בארה"ב יש כ-900 מכוניות ל-1,000 תושבים, אצלנו יש כ-360 מכוניות ל-1,000 תושבים. זה ההפרש. רמת המינוע שם מאוד גבוהה. יש שם גם נסועה יותר גבוהה מאשר בישראל, אבל בישראל יש פגיעה רבה מאוד בהולכי רגל. ישראל היא אולי המדינה מס' 1 בעולם בהיפגעות של הולכי רגל,שזה כמעט לא קיים בארה"ב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כי שם לא הולכים ברגל.

גב' להבי:

כשאתה כותב חצי שנתי לגבי 2006 ו-2009 וגם -2010 זה חצי שנתי, או שרק 2010 זה חצי שנתי.

ניצב שחר איילון:

לא לא.

מה שקורה מאז שהגעתי לתפקידי, זה כבר 3 חצאי שנים, הנהגתי שאני מגיע לכל ראש עיר ומגיש בפניו את הדו"ח – שהוא דו"ח של חצי שנה אחרונה, מה קורה אצלו בעיר מבחינת הפשיעה. לנו במחוז תל-אביב, הגוש הזה, יותר קל לעשות את זה כי עשינו חיתוכים של הערים. הרי בסופו של דבר- אם אתה לוקח את חולון-בת-ים- זה מרחב אחד, אז מרחב איילון-שזה המרחב של שניהם-

יודע מה הסטטיסטיקה של מרחב איילון, אבל אנחנו עשינו מאמץ וחתכנו גם לפי רחובות ולפי ערים. כך שתל-אביב זה נטו תל-אביב, וזו תוכנה ייחודית של מחוז תל-אביב. במקומות אחרים קשה להם, נגיד- מרחב הנגב יכול לתת את הסטטיסטיקה של מרחב הנגב, אבל קשה לו לתת את הסטטיסטיקה של העיר באר-שבע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 15 -

מבחינת תאונות דרכים אני חושב שיש מאמץ-גם עירוני, גם בכל מה שקשור בחינוך, גם בכל מה שקשור לבטיחות, עבודת הרמזורים, פעילות אחרת שלכם-שגורמת לכך שבסופו של דבר תאונות הדרכים בעיר בחצי השנה האחרונה הן טובות מאוד.

מר גלעדי:

יחסית, לא לארה"ב, אם אתה לוקח את תל-אביב מבחינת תאונות דרכים, מול חיפה לדוגמא?

ניצב שחר איילון:

בסה"כ תל-אביב מבחינת תאונות הדרכים היא במצב יותר טוב מאשר בחיפה. אתה נהנה מזה שהיתי ראש אגף התנועה שנתיים וחצי ואני מכיר את כל הארץ. אני בחיפה עשיתי ישיבה מיוחדת עם ראש העיר, כי שם הם עבדו על היופי ולא על תחום הבטיחות. לא מעט הרוגים היו מזה שיש שם עצים לא ממוגנים, יש שם סיבובים, ירידות, הרבה מאוד בעיות בתוך העיר חיפה בכל מה שקשור לטופוגרפיה- תאונות קשות וקטלניות. אצלנו בתל-אביב יש לנו בעיות של הולכי רגל, דו גלגלי, אבל בסופו של דבר העיר תל-אביב הרבה יותר בטוחה מחיפה.

לגבי הפשיעה: איך בודקים פשיעה באופן כללי?קודם כל סה"כ התיקים. התיקים הפליליים-

שאנו קוראים להם פ.א., אנו פותחים תיק פלילי. בכל דבר, בכל ארוע שבא אדם למשטרה ומתלונן-קוראים לזה תיק פלילי. סה"כ אנו פותחים במחוז תל-אביב כ-90,000 תיקים. זו ירידה, לפני 4-5 שנים פתחנו 117,000 תיקים. יש כאן ירידה בכמות התיקים לאורך השנים.גם בתל— אביב אתם רואים ירידה בכמות הפשיעה הכללית- שנמדדת בסה"כ. אבל זה רק חלק מהסיפור.

הסיפור השני הוא שיכול להיות שאנשים אומרים-בסדר, יש ירידה בפשיעה אבל לכאורה זו ירידה בפשיעה, זו ירידה סטטיסטית, הפשיעה נמשכת, יש הרבה גניבות, יש הרבה התפרצויות, אנחנו לא מאמינים במשטרה ולכן אנו גם לא באים להתלונן, יש ירידה בדיווח. אלה הם למעשה דברים שמובאים לידיעתנו על ידי זה שאדם בא, מתלונן ומגיש תלונה. בבדיקות שנעשו בשנים האחרונות, וזה נעשה כל כמה שנים-גם על ידי הלמ"ס וגם על ידי המשטרה עצמה, אנו בודקים מה שנקרא- סקר קורבנות. סקר קורבנות זה דבר מאוד מוכר בכל מיני מקומות בעולם, בסקר קורבנות אתה יכול לראות שיש עבירות מסוימות שבהם יש דיווח ברמה גבוהה ביותר, אחת הדוגמאות זה גניבות של כלי רכב. אדם לא רוצה שישתמשו ברכב שלו, יבצעו שוד, יבצעו עבירת תנועה, יצולם באיזושהי מצלמת רמזור. לרכב שלו יש גם ערך, יש לו לעתים ביטוח, ורמת הדיווח בעבירות שבל"ר מה שאנו קוראים- שימוש ברכב ללא רשות או גניבות הרכב היא יחסית גבוהה.

הדבר המיוחד לתל-אביב הוא שכ-%45%-50 של גניבות הרכב בתל-אביב זה דו גלגלי, מה שזה לא כך במקומות אחרים. אם תסתכלו על הפריפריה, אם תסתכלו על ערים כמו כפר-סבא, באר-שבע, חיפה, כמות הרכבים שנגנבים היא הרבה יותר גבוהה, כמעט %80%-90 מכלי הרכב שנגנבים זה 4

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 16 -

גלגלים. כאן בתל-אביב הרבה מאוד מהקטנועים שנגנבים נגנבים הן לצורך- אחר כך מו"מ להחזרת האופנוע, או לצורך הפלסטיקה. האופנועים נופלים, יש שברים, הפלסטיקה יקרה, ואז מתחילים לסחור בפלסטיקים ומה שנקרא- לשחוט את הקטנועים.

מר סולר:

מה לגבי גניבות של אופניים?

ניצב שחר איילון:

נדבר על אופניים, כי אנו השקענו הרבה מאוד מחשבה ומאמץ דווקא בנושא של אופניים ואני מוכן להקצות גם לזה איזשהו זמן.

במה שקשור לכמות התיקים אמרנו שעשינו סקר מתלוננים, יש עבירות מסוימות שרמת הדיווח גבוהה ויש רמות מסוימות של דיווח נמוך לצערי, למשל עבירות בתוך המשפחה, עבירות מין, עבירות של אלימות בין בני נוער, והתפרצויות לכלי רכב. ברגע שאנו תופסים גנב ואנו אומרים לו, אם אתה משתף פעולה- בוא תשחזר את המקומות שבהם פרצת. גנב של כלי רכב שמצליח לזכור 20-25 מקומות, רמת הדיווח של התושבים מול המקומות שהוא זוכר אותם- פחות או יותר בין %15 ל-%,20%-25 זה הכל. כלומר, הרבה מאוד אנשים שכלי הרכב שלהם נפרץ, אין לי ביטוח, בסה"כ משקפים, טלפון, חבל, מה הם יעשו במשטרה, רמת הדיווח יחסית נמוכה. אבל רמת הדיווח בסקרים של 20 השנים האחרונות היא לא משתנה, היא אותה רמת דיווח, היא לא ירדה, והיא מאוד מתאימה לרמת הדיווח של אירלנד, של קנדה, של אנגליה. באנגליה יש קצת יותר דיווחים בנושא של בתי דירה, בכל מה שקשור לביתו הוא מבצרו, רמת הדיווח שם לגבי בתי דירה היא יותר גבוהה. אצלנו לגבי בתי דירה- %75%-76 של התפרצויות לתוך בתים.

מר ויסנר:

יש אצלכם דיווח על ידי אינטרנט?

ניצב שחר איילון:

אני תכף אסביר לגבי האינטרנט,והחתימה האלקטרונית- שעדיין לא מוכרת בכל מה שקשור לבתי משפט, אבל יש דברים באינטרנט המשטרתי שאנחנו כבר מסוגלים לקבל אותם, למשל תשלום דוחות אפשר דרך האינטרנט המשטרתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 17 -

מר ויסנר:

לשלם אנחנו יודעים. פשוט חזרתי מסיאול וראיתי שכל המערכות שם עובדות ואנשים מדווחים.

כמו שאתה אומר-נגנבו לי המשקפיים, אני אדווח? אבל כאשר זה באינטרנט אדם היה עושה את הפעולה, ואז רמת האינפורמציה שלך היתה יותר גבוהה.

ניצב שחר איילון:

זה בהחלט נושא לשיחה ולדיון, אין לי ספק שהנושא הזה ייסגר- גם מול בתי המשפט וגם מול המדינה-בכל מה שקשור לרמה המשפטית-תחיקתית. לדעתי האינטרנט הוא חובה בכל מה שקשור לרמת הדיווח והקשר עם האזרח. אגב, למחוז תל-אביב יש אתר אינטרנט מאוד חזק, הוא מתחרה באתר האינטרנט של משטרת ישראל. כמות הכניסות לאתר האינטרנט של מחוז תל-

אביב היא 13,000 כניסות ביממה, ויש לנו ימים שבהם יש יותר-בגלל איזשהו ארוע כזה או אחר.

אנחנו מכניסים הכל לתוך אתר האינטרנט, כל מה שמצולם, כל מה שמתרחש- אנחנו מכניסים מיד לאתר האינטרנט שלנו. יש לו הרבה מאוד תחומים, ובין השאר גם מלשינון, דיווח של תושבים על כל מיני מפגעים וכל מיני דברים, תסתכלו-תל-אביב- או ,POLICE.GOV.IL או משטרת תל-אביב, אתם יכולים לראות שם הרבה מאוד דברים, עם כמות כניסות רחבה ביותר.

%40 מהכניסות אגב, הן מחו"ל. יש נסיונות של מדינות ערב עם התקפות על האתר שלנו, בינתיים הוא עומד בהם בכבוד.

לגבי התפרצויות לבתי דירה, דווקא בחצי השנה החולפת יש ירידה דרסטית בהתפרצויות לבתי דירה. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות של חבורות פשיעה, יש לנו יחידות מיוחדות שאנו מפעילים אותן עכשיו בנושא הפשיעה, הכנסנו פלוגות מג"ב לתוך העיר, גם סמ"ג ,1 גם פלוגת "קורל", גם כוחות נוספים שהכנסנו לתוך תל-אביב, ואתם יכולים לראות שיש ירידה דרסטית בכמות ההתפרצויות לבתי דירה. אגב, יום הכפורים האחרון, זו פשוט היתה תופעה, בסוף השבוע-

חמישי, שישי, שבת, כולל יום כיפור, לא פרצו לדירות בתל-אביב, זה פשוט מדהים, 4 דירות בכל המרחב.

גב' אבי-גיא:

הם הלכו לבית הכנסת.

ניצב שחר איילון:

אשרי המאמין.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 18 -

מר מסלאווי:

אנשים גם צמים.

ניצב שחר איילון:

גם וגם.

אני רוצה להגיד לכם שכאשר אמרת-לבתי כנסת, אנחנו חילקנו פלאיירים בפאבים ובמועדונים של הסודנים בתחנה המרכזית. מחר אנחנו חונכים יחידה חדשה בלוינסקי, כמובן באדיבות המנכ"ל, הסמנכ"ל, נתנו לנו בניין, שיפצנו אותו, ומחר אנו חונכים שם בניין של יחידה שמטפלת ומתמחה בכל מה שקשור להידברות עם הזרים, שפות זרות, זה עולם בפני עצמו. אבל אצל הסודנים, גם הם עשו יום כיפורים, הכל היה סגור, הם סגרו את הפאבים, יאמר לזכותם.

מר מסלאווי:

את הפאבים הם העבירו אליהם הביתה.

מר גלעדי:

ליד בתי הכנסת הם ישבו, עם ארגזים של בירה.

ניצב שחר איילון:

לגבי התפרצויות לבתי עסק, גם יש ירידה בחצי השנה האחרונה. אגב, הירידות האלה הן ירידות דרסטיות. מי שמכיר ירידות בכלל בעסקים, בפשיעה, בכל מיני דברים, %,1%-1.5 פה הירידות הן ירידות דרסטיות, בין השאר גם בשיתוף פעולה עם העירייה. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם העירייה, העירייה משלמת, אגב, הרבה מאוד כסף, צריך להגיד את זה פה על השולחן- לשכירת שוטרים בשכר, להשתתפות של שוטרים בהרבה מאוד מבצעים, היא לא חוסכת אגורה, גדרות, שינויים בזירות שלמות, נקיונות, חישוף אזורים, עושים הרבה מאוד פעולות שעוזרות לנו, ללא ספק, גם בלחימה בפשיעה.

גניבות רכב, המצלמות מאוד עוזרות לנו. יש , נדמה לי , כתבה במוסף כלכלי בטלביזיה עכשיו- על מה שנקרא עין צופיה. מה שעשינו זה דבר כזה: לנו יש מערכת שלמעשה אנו רואים את הניידות, רואים את כל העיר בצורה אלקטרונית. לקחנו את כל המצלמות שיש בעיר, שהן לא שלנו, לנו אין אף מצלמה, מיפינו אותן, שמנו אותן על המפה, וכשניידת מגיעה לאיזשהו ארוע, היה פה שוד, היה פה גניבת תיק או משהו כזה, אומרים לה מיד איפה כל המצלמות סביבה. אומרים לה כבר אם בעלי העסקים מוכנים לשתף פעולה, נותנים לנו את הזכרון, נותנים לנו להוציא שם את הדיסק.

לוקחים את כל החומר הזה. הרבה מאוד מהעבירות פה בתל-אביב, שודים, רציחות, זהינו בעזרת אלקטרוניקה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 19 -

לגבי גניבות רכבים, גם כאן יש ירידה דרסטית לאורך השנים, מ-4,300 אתם רואים ירידה ל-

,2,400 והשנה זה ,1,090 אנחנו נסיים את השנה הזאת סביב 2,000 כלי רכב. מול 2006 יש ירידה של %50 בגניבות כלי רכב, שזה גם דו גלגלי וגם רכב. אני אתן לכם דוגמא. דו גלגלי זה מאוד מאוד קשה. ההנחיה שלי- לא לעשות מרדפים אחרי קטנועים, כי אתה גם מסכן את השוטר, ומה שיותר גרוע- אתה מסכן את זה שבורח ממנו ואתה גם לא תופס אותו. לכן השיטה היחידה לתפוס אופנוע היא כשהוא עומד, אין שיטה אחרת. ומתי הוא עומד בצורה שהיא הכי קשה לעמידה שלו?

כשהוא מגיע לתחנת דלק, הוא מוריד את הקסדה, מכניס את השנורקל לתוך מיכל הדלק, הוא מדומם את המנוע ועכשיו הוא מסתכל על המשאבה. זה השלב שהכי קל לנו לתפוס אותם, ולכן אנו מקיימים מידי שבוע מבצע שנקרא- תידלוק בטוח. אנחנו פורסים שוטרים בעשרות תחנות דלק, וכשהוא נמצא בסיטואציה הזאת אז השוטר מגיע: שלום אדוני, מה שלומך,חיפוש ברכב, חיפוש בתא המטען שלו, כן נשק, לא נשק, סכינים, קפיצים, רשיונות, כל מה שצריך- זה השלב שרוכב האופנוע לא יכול לעשות שום דבר. ואז הוא לא רודף. אגב, תשימו לב, יש הנחיה שלי-שלא כל כך היתה אהובה בהתחלה על ידי השוטרים-שאין מרדפים. זאת מדיניות של חוסר מרדפים, משום שהמרדפים האלה גורמים נזק, גורמים לתאונות דרכים, גורמים נזק גם לשוטרים, גם לציבור טוב שעובר שם באזור, ולמרות הכל אנחנו מצליחים לתפוס גנבים וגנבי רכב בצורה חכמה.

מר ויסנר:

מי שגונב אופנוע- הוא ממלא דלק? אחרי שנגמר הדלק הוא זורק את האופנוע.

ניצב שחר איילון:

לגבי גניבות מתוך רכב, גם כאן יש ירידה גדולה מאוד. גניבות מתוך רכב זה נרקומנים, זה הומלסים, זה אנשים שצריכים מיד את הפתרון המיידי למנה או לאיזשהו פתרון כזה או אחר, למכור איזה לפ-טופ, למכור .GPS אנחנו מטפלים גם במקומות המכירה, אלנבי, תחנה מרכזית, וגם בקבוצה עצמה של ההומלסים ושל שוכני הרחוב.

מר ספיר:

הירידה בגניבות זה מגמה ארצית או שזה רק פה?

ניצב שחר איילון:

המגמה של ירידה בפשיעה היא קודם כל מגמה עולמית, מגמה עולמית של ירידת פשיעת הרחוב, בכל העולם. אבל, היא גם ירידה ארצית. הירידה הארצית הגדולה ביותר בכל הארץ היא בעיר תל-אביב, ב-3 השנים האחרונות ובחצי השנה האחרונה במיוחד, אנחנו מובילים בכל הארץ.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 20 -

מר ספיר:

בכל הסוגים?

ניצב שחר איילון:

מכל הסוגים. אנשים באים לכאן, מגיעים אלינו, בודקים את המספרים, בודקים לנו את הנתונים, בודקים אם לא שינינו את הסעיפים וכו' וכו', ואנו מאוד גאים בירידה הזאת.

מר להט:

מה ההסבר לזה?

ניצב שחר איילון:

ההסבר לזה הוא מאוד מורכב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למשל, גדר ההפרדה גרמה לירידה ביכולת לעשות משחטות וכו'.

ניצב שחר איילון:

יש תופעות שכאשר אתה רוצה לטפל בהן- אתה צריך לטפל בהן ברמה הארצית. לדוגמא, גניבות כלי רכב, רוב הרכבים שנגנבים פה באזור תל-אביב- מועברים לאזור יהודה ושומרון. מה שקורה שם, או שהם משוכפלים או שהם מזויפים, או שהם מועברים לרשות, או שהם נשחטים- מה שנקרא, ומועברים לחלקים. אני אתן לך דוגמא- מקרה שקרה בשיכון דן. בשיכון דן- יש לנו שוטר שעכשיו נחקר על ידי מח"ש, איתורן זיהה גניבה של מספר כלי רכב, אספו את כלי הרכב לאיזשהו רחוב צדדי, ושוטרים שלנו שהגיעו בעקבות האיתורן עשו שם מארב. ברגע שהגנבים הגיעו, הם הגיעו עם הרכב שלהם, רכב לגיטימי ששייך לאבא של אחד מהם ממזרח ירושלים, השוטרים קפצו עליהם, כבלו אותם, אחד ברח, וכשהשוטרים כבלו אותם אחד מהשוטרים פלט ירידה והרג את הגנב. הגנבים כולם- חברונים, מזרח ירושלמים, מאזור רמאללה, כפר עקב. בסופו של דבר-

ברגע שהם היו מארגנים את השיירה- הרכב שלהם, רכב לגיטימי נוסע קדימה, עובר את המחסומים, ודבר המעברים הלגיטימיים הם מרביצים, חצי שעה בתל-אביב הם כבר בתוך אזור איו"ש וכבר מסודרים. בסופו של דבר הרכבים הדו גלגליים-רובם נשארים בתל-אביב. רובם עוברים לאזור דרום תל-אביב, אזור של פרוקים, אזור של מוסכים במקום. אכן הגניבות של האופנועים- לא הכבדים, הקלים, הן פה באזור, הקטנועים, והאופנועים הכבדים-לפעמים זה על ידי חבורות. אחת החבורות שהסתכנו אתה בחברון זה חבורות שגנבו אופנועים כבדים בתל-אביב,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 21 -

מעלים אותם לתוך איזה ,GMC סוגרים את הדלתות, נוסעים לחברון, מתחילים לנהל מו"מ עם בעל האופנוע. אופנוע כזה שווה 90,000-95,000 שח', ואז הם אומרים לו- בואו נמכור לך את זה ב-

25,000 שח'. אנחנו יצאנו לדיון בחברון עם שוטרים של תל-אביב, שם היה מה שהיה, הם טוענים כך, הם טוענים אחרת, רוב השוטרים כבר חזרו לעבודה. אבל בסופו של דבר, זה תלוי באיזה סוג עבירה ואיך אתה נלחם בעבירה. אם אתה לוקח למשל עבירות של גניבות חוף, שזה מכה בתל-

אביב בקיץ. פה אתה צריך לקחת את החבר'ה של המשמר האזרחי, את נערי החוף, את העירייה, את כל סביבת העבודה סביב החוף ולהתחיל לעבוד שם על אנשים שנופלים לך מול העיניים. הרבה בדיקות חשודים, הרבה הרתעה, הרבה ביומים וכל שאר הדברים. כלומר, לכל עבירה אתה צריך להתאים את החבילה שלה כדי להוריד אותה.

אחד הדברים החשובים ביותר זה העתקת כוחות. אף פעם לא תהיה משטרה מספיק חזקה. אני הייתי עכשיו באוקראינה, במשטרת אוקראינה- 340,000 שוטרים. 340,000 שוטרים, אתה מסתובב ברחובות,בקייב, אתה תוהה- איפה כל השוטרים שלהם. בדיוק כמו שאתה מסתובב בלוס-אנג'לס, בהולנד, בהאג, אתה שואל איפה כל השוטרים. בסופו של דבר עוד לא מצאתי מפקד משטרה אחד שיגיד שיש לו מספיק כח אדם, מספיק כלי רכב ומספיק שוטרים.

מר מסלאווי:

תלוי איזה אוכלוסיה יש שם.

ניצב שחר איילון:

לא משנה איזה אוכלוסיה, כל מפקדי המשטרה תמיד מרגישים שהם נמצאים בחוסר כח אדם.

מה שהכי חשוב זה- להעתיק כוחות, להעתיק מאמצים. ברגע שאתה מזהה שיש לך עליה בתופעה מסוימת, אנחנו מרכזים כוחות מכל המחוז, יש לנו הרבה פקודות של תגבור הדדי, הרבה יכולות ניוד ואז מגיעים וסוגרים את האזור.

לגבי עבירות השוד: סל עבירות השוד זה הרבה מאוד עבירות, קשור גם בגניבת פלאפונים וחטיפת

פלאפונים, יש כל מיני תופעות עם אייפונים-שפשוט רצים, חוטפים את האייפון, או אומרים- תן לי שנייה לעשות טלפון אחד, ומרביצים ריצה ונעלמים. שודים במובן הזה של בנקים, שודים של כספות, שודים של מחפרות, כל מיני שודים מורכבים שהיו בעבר- כמעט שלא קיימים. פה ושם יש לנו שודים של חבורות שודים, יש להם ,T-MAX באים שניים עם קסדה, שודדים איזה בנק דואר, סניף דואר בשיטת הפתק, בדרך כלל אחרי 4-5 שודים-בעזרת מחקרי תקשורת, הטלפונים שלהם, הצילומים, המצלמות שדיברנו, אנו מורידים את הכנופיה . יש לנו עכשיו מעצרים של כנופיות, 3 כנופיות במקביל- שהם שודדים בשיטה הזאת של הפתק. 4-5 שודים, הם נכנסים בפנים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 22 -

מר גלעדי:

השודדים לא צריכים לעשות שודים , הם בוררים בעולם העיסקי, כך שהעולם העיסקי פתוח בפניהם.

ניצב שחר איילון:

בנושא של עבירות סמים יש כאן עלייה, העלייה היא עלייה של יוזמה, כי עבירות הסמים- כמו גם חשיפה בתחום הנוער, אלה עבירות חשיפה. לא הקונה, לא הנרקומן- לא מתכוונים להתלונן או להביע איזושהי תרעומת על העיסקאות שלהם, ולכן כל מה שקשור בעליה בסמים זו עליה מבורכת, כי זה יותר חשיפה של המשטרה. מה שקורה, יש טענות שיש יובש בשוק הסמים. קודם כל בכל מה שקשור בסמים- אנו מדינה שלא מייצרת סמים, אנחנו מדינה או של מעבר או שמייבאת סמים.

מר זמיר:

יש רפואי בדרום.

ניצב שחר איילון:

יש גם באזור תל-אביב.

מר זמיר:

יצרנים?

ניצב שחר איילון:

יש. נדבר על מריחואנה רפואית. יש, בגליל ים יש חווה, שם יש חווה של מריחואנה רפואית. יש כאלה 12 חוות שמשרד הבריאות נתן להן אישור לעשות מריחואנה רפואית, זה אמור לא לדלוף, זה אמור לטפל באנשים שזקוקים באמת להקלה בכאבים שלהם, כאבים בלתי נסבלים. אבל , אם אנחנו מסתכלים על שוק הסמים במדינת ישראל, אנחנו מעריכים שכ-6 טון הרואין ו-6 טון קוקאין נכנסים דרך גבולות המדינה: גם הגבולות היבשתיים, ירדן, מצרים, סוריה, לבנון, וגם דרך שדה התעופה ודרך המכולות בימים, סה"כ 6 טון הרואין, 5 טון קוקאין. אנחנו תופסים בשנה בערך 250-300 ק"ג, בערך %7%-8 מכמות הסמים שנכנסת. כלומר, עדיין יש הרבה מאוד סמים.

מר סולר:

מה זה אומר? כמה צריכה זה? לכמה בני אדם?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 23 -

מר ויסנר:

זה 100 ג' לנפש במדינת ישראל.

ניצב שחר איילון:

משהו כזה, אבל יש כאלה שצורכים יותר.

מר סולר:

בן אדם שצורך, כמה הוא צורך?

ניצב שחר איילון:

נרקומן צריך את המנה שלו ליום, מנה יכולה להיות מספר גרמים, והוא חוזר על זה.

מר סולר:

יש לך הערכה של כמות נרקומנים ומשתמשים בתל-אביב?

ניצב שחר איילון:

יש כ-60,000 נרקומנים ומשתמשים ידועים ומוכרים בכל הארץ, ולכן החבורות האלה- שחלקם מוכרים וחלקם לא מוכרים. בסה"כ בכל מה שקשור לתופעה החברתית הזאת שנקראת- סמים, סמים קלים, אני יודע שיש איזשהו קושי לאתר ולמצוא קצת סמים כמו מריחואנה, חשיש, יש הרבה מאוד תפיסות באזור הגבולות, ואני מדבר על טונות של סמים. אל תשכחו שאזור הדרום הוא גם אזור מעבר, מירדן עובר הרואין לכיוון מצרים, וממצרים חוזר חשיש לכיוון ירדן, כאשר שיירות הגמלים משמשות בעצם מעבר בין הערים.

לגבי הסמים בתל-אביב, חלק ממכירת הסמים באזור דרום תל-אביב, באזור פרדס אבו-סייף, אבו-דקא, מקומות אחרים ביפו, וגם פושרים בתוך המועדונים- מקומות כאלה ואחרים. אנחנו מפעילים סוכנים, מידי פעם אנחנו חושפים סוכן כזה- שמעלה למעצרים 30-40 סוחרי סמים. גם בשנה זו אנו מפעילים וחשפנו מספר סוחרים. אני חושב שהימ"ר- לפני 3 שבועות חשף סוכן עם 24 הפללות. כאשר הם נכנסים- זה הכל תיקים מסודרים, עם סוכנים שרובם שוטרים, שאחר כך נכנסים להיות בלשים או שוטרים אחרים במשטרת ישראל.

נעצור רגע, אם יש שאלות לפני שאני ממשיך, ואני חייב לתת תשובה על האופניים, לא שכחתי.

מר מסלאווי:

לי היה ברור שאתה תתייחס לשוהים הבלתי חוקיים, הזכרת את הסודנים. כמה שאני הבנתי, רוב מקרי הפשיעה נעשו על ידי הסודנים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 24 -

ניצב שחר איילון:

לא לא.

קודם כל זה לא שוהים בלתי-חוקיים.

מר מסלאווי:

זה לא אני אמרתי.

ניצב שחר איילון:

מנקודת המבט המשטרתית, כל מה שקשור לפליטים מאפריקה שעוברים דרך מצרים, מגיעים לקציעות ואחר כך משוחררים, חלקם ערד, אילת ובעיקר לתל-אביב, זה בראיה של איש משטרה –

זה פשוט סיוט. איש משטרה אוהב שיש לו ט.א.-טביעת אצבעות, ד.נ.א. יש כתובת, יש ערב, יש בית, יש חינוך, יש בית ספר, יש כתובת, יש טלפון, יש איזשהו דבר. עבור איש משטרה- כשמגיע מישהו מסודאן- שאין לו פנים, אין לו כתובת, אין לו שם, אין לו דרכון, אין לנו טביעת אצבעות שלו, אם הוא מבצע איזשהו פשע-עבורנו זה פשוט סיוט. לא סתם, לא בכדי הקמנו את התחנה בלוינסקי- שהיא קצת מכירה את האנשים, יש לה הכרות יותר טובה. אשה מבוגרת נרצחה בתחנה המרכזית, הראשון שזיהה במצלמות של התחנה המרכזית אל החשוד הסודאני שהכה אותה שם באבן- היה המש"ק המקומי, השוטר המקומי- שכבר הכיר את הסודאנים ואמר- אני מכיר אותו , זה זה וזה, הוא מיד הודה בשוד וההוא אמר- היא הרגיזה אותי היא לא נתנה לי לחפש בפח הזה, היא היתה לפני, והוא זיהה אותו וזה למעשה היה רצח גלוי תוך מספר שעות. אבל ברור דבר אחד:

שכל התהליך הזה, כל התופעה הזאת כמשטרה, עבורנו זה סיוט. כשאתה עוצר אותו- מה אתה עושה אתו, איך אתה חוקר אתו באיזה שפה? יש לך 28 שפות, באיזה שפה אתה חוקר אותו? מי הערב שלו. מי לוקח עליו אחריות? מה העבר שלו? אולי הוא חולה נפש, אולי הוא עבריין, אולי הוא רוצח, אולי הוא ברח שם מהצבא. אנחנו ממפים, אנחנו עושים מאמצים,

מר להט:

כמה יש בתל-אביב היום?

ניצב שחר איילון:

כמה יש בתל-אביב- אתם יודעים יותר טוב ממני.

מר גלעדי:

זה נכון שיש 50,000 מהגרים בלתי חוקיים?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 25 -

ניצב שחר איילון:

הפשיעה וכמות התיקים שנפתחה בעקבות הסיפור של השוהים והמסתננים היא לא גבוהה.

מר גלעדי:

במצגת של המפכ"ל אצלכם, והשרים, זה היה אחרת.

ניצב שחר איילון:

לא לא. אנחנו נותנים את הנתונים.

מר גלעדי:

הם אומרים שזה רוב הפשעים.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

לא נכון.

ניצב שחר איילון:

חלק מהעבירות, בגלל הקמת יחידת לווינסקי, ילכו ויעלו, כי רמת הדיווח תהיה יותר גבוהה. כי חלק מהעבירות ביניהם-כקורבנות- הם לא כל כך מדווחים, הם מפחדים. יכול להיות שחלק מהעבירות יעלו, אבל אחר כך תהיה ירידה, תהיה שליטה יותר טובה בשטח. אבל אם אנחנו שמים את הידיים על הלב, הם באים פה לחפש עבודה, רובם.

מר זמיר:

והם פוחדים להסתבך.

ניצב שחר איילון:

הם גם מפחדים, הם עדיין שקטים, אבל. אנחנו כבר התחלנו לתפוס סודאנים-שכאשר הם הגיעו לפה היו שקטים, התחלנו לתפוס אותם כבר בעבירות של פושרים, של מוכרי סמים, של בעלי עסקים של עבירות רכוש, של גניבת אופניים. אנחנו כבר התחלנו לתפוס אותם והם כבר מתחילים, מה שנקרא, להתארגן בשטח.

בעניין אופניים: הייתי בהולנד, ואחד הדברים שתהיתי וראיתי שם-עשרות אלפי זוגות-אין להם כסא.שאלתי איפה הכסא, כל אחד קושר את האופניים ולוקח את הכסא אתו. אמרתי, איך יתכן במדינה הזאת- שזה דבר כל כך חיוני, כולם רוכבים על אופניים- לא עשו עם זה סדר. כשהגעתי לתל-אביב , מסתבר שגניבת האופניים היא כל כך עמוקה והתחלנו לטפל בנושא הזה. אספתי את

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 26 -

כל מי שקשור ויודע משהו על אופניים, מוכרים, סוחרים, עירייה, איתוראן. חברת איתוראן הצליחה להמציא עבורנו איזשהו איתוראן נייד- שנכנס לתוך הכסא של האופניים. יש לנו כמה זוגות כאלה, צ'יפ כזה שאומר לנו איפה הם. שמנו אופניים לפתיון, נסענו אחרי הגנבים של האופניים, חברת איתוראן, לפעמים האיתוראן הפסיק לצפצף וחשבנו שנעלם לנו גם האיתוראן, הגיעו עם מכשירים מיוחדים, גילינו לצערי מחסנים עם מאות זוגות. חלק מכרנו, חלק נתנו , חלק פרסמנו, חלק עשינו תערוכות. בגדול מה שאנחנו עושים, אנחנו עכשיו ממפים את כל זוגות האופניים בתל-אביב.איך אתה ממפה? כאשר אתה הופך את האופניים, איפה שהפדאלים- למטה-

יש מספר יצרן, מספר היצרן הוא ייחודי לכל דגם והוא ייחודי לכל אופנים, אין מספר אחד של זוג אופניים שונה. אנו ממפים אותם, מכניסים אותם למחשב שלנו, ברגע שנתפסים אופניים גנובים אנו הופכים אותם, בודקים את זה במחשב שלנו ורואים למי הם שייכים ומה הטלפון שלו. גם האופניים שלי- שהם אופניים יקרים- רשומים אצלנו במאגר המשטרתי, גם לי יכולים לגנוב את האופניים. אנחנו כל הזמן תולים שלטים. אצלנו כבר מוכנים עם שולחנות החתמה ושולחנות רישום למסע אופניים שלכם , בככר המדינה יהיה שולחן לרישום ולמיפוי האופניים.

מר סולר:

זה אומר שאנחנו גם נפיץ שיבואו להרשם.

ניצב שחר איילון:

חובה.

גב' להבי:

פנטסטי.

ניצב שחר איילון:

כי מה קורה? לאופניים אין מספר רישוי, אין מספר מנוע, יש לך אופניים. אתם יודעים מה עשינו?

הלכנו לייעוץ המשפטי, החזרנו ונתנו לכל מיני מקומות מצוקה מאות זוגות אופניים, כי לא יכולנו לחבר בין האופניים לבין הבעלים. הינו מוצאים בדרום תל-אביב מחסנים של עשרות זוגות אופניים ולא היה לנו מה לעשות אתם. זה היה גודש לנו את המחסנים, גודש לנו את היחידות.

בסופו של דבר עשינו תערוכה אצלכם בעירייה במחסנים, ואחרי שגמרנו את התערוכות, ואחרי שכבר עודדנו אנשים. הוא אמר שיש לו אופניים אדומות ואמרנו לו- הנה אופניים אדומות , זה שלך, רק תקח אותם.

לכן הזיהוי הזה של האופניים מאוד חשוב לנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 27 -

מר סולר:

שאלה אחרונה: מה אחוז זוגות האופניים שאתה מעריך שאתם תופסים- מתוך שיעורי הגניבות , מתוך זוגות האופניים שגונבים פה?

ניצב שחר איילון:

אנחנו עשינו מיפוי של תיקי גניבות האופניים, מדובר באלפי זוגות אופניים גנובים פה בשנה, אנחנו מחזירים ותופסים מאות, אני מעריך שרק %.20 פחות או יותר %80 מהאופניים נעלמים, מפורקים. אתה לא מאמין, אבל מכולות שלמות של אופניים נשלחו מפה לרומניה, נשלחו לסודאן, מכולות שלמות של אופניים נשלחו לכל מיני מקומות בעולם.

מר מסלאווי:

אולי תתנו את האופניים לסודאנים כבר פה? אתה אומר שצריך לתת למצוקתיים, ואחר כך גונבים. תן להם.

ניצב שחר איילון:

כחלק מחיזוק הכוחות, הקצינים הבכירים-כולם עושים משמרת בסיור, פעם בחודש כל אחד צריך לעשות משמרת בסיור. אני עושה משמרת בסיור והודיעו לנו –אזרחים תפסו סודאני גונב אופניים בשד' רוטשילד.אנחנו באים, גברת חמודה עובדת בביטוח, באה עם האופנים שלה, עם סל מקדימה, וקשרה את האופניים מעל הכסא. כל מה שצריך לעשות זה להוציא את הכסא ולגנוב את האופנים. הסודאני הזה לא נולד אתמול, הוציא את הכסא, לקח את האופניים, אבל איך שהוא התחיל לדווש קפצו עליו כמה חבר'ה ותפסו אותו. תפסו אותו, מחפשים אותה, בסוף היא מגיעה. מגיעה, נותנים לה את האופניים ורוצים ללכת, והוא אומרת- אבל נפלה לי השרשרת. 45 דקות עבדנו רק על הרכבת השרשרת, ולימדנו אותה איך לקשור דרך הרמפה. אבל, הם זקוקים לאוכל,

גב' להבי:

מסלאווי, זה רעיון מאוד יפה, יש לך אופנים, אתה לא יודע לאן לשחרר אותם, שחרר אותם לאזור מצוקה ואז הם לא יצטרכו לגנוב.

ניצב שחר איילון:

זה נכון. למעשה עלית על נושא של כלכלה ופשיעה: איפה שיש ביקוש- יש מי שיספק אותו, כך זה בכלכלה, כך זה בפשיעה. יהיה חוסר בסמים- יהיה מי שיספק את זה, יהיה חוסר באופניים- יהיה מי שיספק את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 28 -

מר מסלאווי:

סיפקנו להם גם שבילי אופניים.

מר גלעדי:

אתה נותן לנו כאן נתונים על ירידה, ירידה, ירידה בנושא של תל-אביב. אני לא מתייחס כרגע לנושא של המנהל, עם הנתונים.

ניצב שחר איילון:

זה לא מנהל.

מר גלעדי:

אני לא נכנס לזה.

ניצב שחר איילון:

אתה לא יכול להגיד ואז להגיד- אני לא נכנס לזה.

זה לא קשור למנהל.

מר גלעדי:

בסדר.

אני רוצה לציין מספר עובדות שאני ער להם.

האחת- קודם אמרת- אין להם פנים , אין להם זהות, אנחנו לא יודעים מיהם. אנחנו לא יודעים מיהם, הם נמצאים בקרבנו והם חלק מתוך יצירה, איך אמרת-אין להם תעסוקה, אין להם פרנסה ואז הם מחפשים את המקורות האחרים, והמקומות האחרים הם בתוך העיר שלנו, זה גניבות, זה פריצות, זה כל הדברים,

ניצב שחר איילון:

הם גם עובדים.

מר גלעדי:

הם גם עובדים, וגם עם העבודה הזאת הם צריכים בסופו של דבר לחיות.

ניצב שחר איילון:

לא לא, לא כולם גונבים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 29 -

מר גלעדי:

לא אמרתי שכולם.

לא הצלחתי להבין ממך מה המעמד שלהם. הם מהגרי עבודה?הם פליטים?

גב' להבי:

הם פליטים.

מר גלעדי:

הם לא פליטים

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתם עושים סלט אחד גדול.

מר גלעדי:

אני לא מדבר על הפועלים הזרים, אני מדבר כרגע על מהגרי עבודה שהגיעו מסודאן והגיעו מאריתריאה. עזוב לרגע את הפועלים הזרים עם כל המשמעות של הפועלים הזרים והסיפור שלהם, אני מדבר כרגע על מהגרי עבודה שהגיעו מאריתריאה דרך מצרים. מה מעמדם החוקי בישראל, והאם אין לכם את הכלים להתמודד? מי שעושה פשיעה, אין לו מה לעשות פה. לא צריך להבין אותו בשפה, צריכים להעלות אותו על המטוס ולשלוח אותו. הוא עשה עבירה, הביתה.

ניצב שחר איילון:

יש באפריקה מצוקה. סביב קהיר יש 1.5 מליון פליטים, כאשר בקהיר הרבה עבודה אין, גם למצרים אין הרבה עבודה. מידי פעם הם תופסים איזה טנדר עם בדואי, נותנים לו 1,500 דולר ומביאים אותם עד הגבול ואומרים להם- הנה, אתם רואים את האורות של קציעות, תתקדמו ברגל. הם מגיעים, הג'יפ הראשון של צה"ל עוצר אותם, יש להם עוד 1.5 ק"מ לחצות, מגיעים לשב"ס.בשב"ס עושים להם בדיקות רפואיות, עושים מה שניתן כדי לזהות אותם, זה אומר שהוא מכאן, זה אומר שהוא מפה, ומביאים אדם שהוא במעמד של שופט. עומדים מולם, מעניקים להם תעודת פליט. הפליט הזה הוא פליט, יש לו הגנה מלאה בחוק, אתה לא יכול לגרש אותו, אין לך לאן לגרש אותו והוא פליט.

מר מסלאווי:

הוא לא פליט. הוא לא יכול להיות פליט כל עוד הוא היה במדינה אחרת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 30 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא דורש. הוא דורש מעמד פליטות.

מר גלעדי:

בנתונים של המפכ"ל הוא הודיע- שמספר הפליטים שהוכרו על ידי המוסדות הרשמיים הם מיעוט שבטל בשישים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה מה שנקרא-דורש מעמד של פליט. עד שיבורר מעמדו מעניקה לו מדינת ישראל תעודה זמנית והיא אומרת-אתה רשאי במדינת ישראל עד שיתברר מעמדך.

מר זמיר:

לא, לעבוד לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לעבוד כן. כן לעבוד. שאלתם, אני עונה לכם.

מדינת ישראל בזמנו, כתוצאה מהעובדה שהחבר'ה האלה לא רצו לעבוד באילת וכו', היתה תקנה שאמרה להם-אתם רשאים לעבוד אבל רק צפונית לחדרה ודרומית לגדרה. לפני שנה וחצי-

שנתיים- כאשר אלי ישי התמנה להיות שר הפנים, ומכל מיני סיבות פוליטיות, לא משנה, הוא ביטל את העניין הזה של גדרה-חדרה, ומאז מצבנו קצת יותר גרוע . יש טוענים שכאשר קבעו את הכלל של גדרה חדרה- גם מספר אלה שעברו את הגבול היה יותר נמוך, יש טענה כזאת שזה השפיע גם כן.

מר מסלאווי:

היום אילת מוצפת.

ניצב שחר איילון:

מה שאמר ראש העיר, ואמרתם שהוכרו מעט מאוד כפליטים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

400 הוכרו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 31 -

ניצב שחר איילון:

רק 400 הוכרו, כל השאר מסתובבים.

כאשר הם עוברים את מעבר הגבול לקציעות- עושים להם טביעת אצבעות רק של שתי אצבעות.

אנחנו, כדי לעבוד מול מערכות ה"אפי" שלנו, מערכות הזיהוי שלנו- צריכים 10 אצבעות.

מר ויסנר:

למה אי אפשר לעשות להם טביעה של 10 אצבעות?

ניצב שחר איילון:

יותר מזה: כאשר סודאני מגיע לכאן ואנו תופסים אותו פעם-פעמיים בגניבות, שודים וכו' וכו',

אני רוצה שתהיה איזושהי סנקציה כלפיו, שיאבד אפילו את המעמד הארעי ויהיה שם בקציעות.

בכל הדברים האלה אני מטפל, אבל אני יחד אתכם- פחות או יותר הגורמים העיקריים שמטפלים בפליטים.

מר ויסנר:

שאלה לי אליך, אם עושים 2 אצבעות, אי אפשר לעשות 10 אצבעות?

מר להט:

זו הבעיה, שממשלת ישראל לא יושבת פעם אחת וחושבת מה לעשות בעניין הזה.

ניצב שחר איילון:

ראש העיר היה יחד איתי. שר האוצר היה, שר הפנים היה, שר המשפטים היה, השר לבטחון פנים, שר התקשורת היה, אחרי שהם חוזרים והם עולים לממשלה, אתם רואים את ההתבטאויות שלהם ואת ההחלטות.

מר גלעדי:

מערבבים, והתקשורת עוד מסיטה את הדיון מילדי העובדים הזרים ומהגרי העבודה ועושה מישמש אחד שלם, כדי בסופו של דבר לשמור.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם פה אתם עושים את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 32 -

מר מסלאווי:

קודם תעשה סדר בבית.

ניצב שחר איילון:

אני יודע שזמנכם יקר, שאלה אחרונה.

גב' להבי:

אני רוצה לשמוע על תופעה שאני שומעת עליה דווקא מהנוער שלנו, שלפיה- כשהם מתקהלים בלילה , גם אם הם יושבים בחוף הים, ואין ברשותם אלכוהול, ואחרי שעושים עליהם חיפוש של סמים אומרים להם להתפזר. ואני שואלת- מכורח מה מפזרים אותם בלילות- אם הם לא שותים ולא מעשנים.

ניצב שחר איילון:

את אומרת שיש נערות ונערים, שיושבים בחוף הים, לא מדברים וצועקים- לא מפריעים לשכנים, לא שותים ולא מעשנים, כלומר, אלה החבר'ה האלה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בחוף הים של הולנד.

ניצב שחר איילון:

אם את לוקחת את ארועי המשטרה בלילה, בזמן החופש, %90 מהארועים זה הפרעת מנוחה. אלה החבר'ה שצועקים ובן תופס בת וצועקים אחד על השני.שפיכת אלכוהול- אנו שופכים אלכוהול, זה נכון. יש לנו סיירות עם ההורים, אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות. להגיד לך שלוקחים ילדים ומפזרים אותם? אולי פה ושם כמה חבר'ה שכבר נמאס מהקריאות של השכנים אומרים להם- לכו הביתה.

גב' להבי:

לכן אמרתי שזה על חוף הים ולא בגן ציבורי.

ניצב שחר איילון:

כאיש משטרה מה אני תמיד אוהב? אני אוהב את החורף.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 33 -

גב' להבי:

הגשם מפזר אותם.

קריאה:

אין גשם.

ניצב שחר איילון:

יהיה, יהיה, השנה חייב להיות הרבה גשם.

גב' להבי:

אני באמת שואלת מכורח מה מפזרים אותם?

מר זמיר:

אתה יכול לומר מילה על נהיגה בשכרות?

ניצב שחר איילון:

אני אגיד מילה על נהיגה בשכרות.

כאשר אני נכנסתי לתפקידי כראש אגף התנועה היו 2,000 תיקי נהיגה בשכרות בשנה בארץ, זה מה שהיה. אנחנו היום עומדים על 300,000 תיקים. איך עושים את זה? פשוט הרבה מאוד בדיקות.

מחוז תל-אביב הוא המוביל בכמות בדיקות השכרות. הקמתי ימ"ר אתן, ימ"ר אתן זה בעצם בלשים שעובדים בתחום התנועה. הם עוקבים, הם נכנסים לפאבים, הם רואים מי שותה. הנושא של עבירה של סמים ושכרות, זה לא רק נהיגה בשכרות,זה גם נהיגה תחת השפעת סמים- זה עבירה שצריך לחשוב כמה שהיא חמורה. כשאתה הולך ברגל או כשמישהו נוסע מולך והוא שיכור, והוא לא שולט על הנהיגה שלו והוא מטושטש, אני חושב שזה דבר חמור ביותר-שהחיים שלך למעשה מופקרים בידי רוצח כזה שמסתובב בכביש.

יש רמות שונות של אלכוהול. הרבה פעמים תוקפים את רמת האלכוהול שמותרת בדם. יש מדינות שבהן המדיניות היא TOLERANCE – ,0 אפס אלכוהול בדם, אפס סמים בדם, זו המדיניות.

במדינת ישראל קבעו רמה מסוימת של אלכוהול בדם. בא בית המשפט השלום וקבע בוועדה של שלושה שופטים שצריך להעלות את כמות האלכוהול בריאות ל-400 מ"ל אלכוהול בדם. הסף היום הוא .249 כשאנו בודקים ועושים את המדידה ואת הביקורות בתל-אביב בשישי שבת, או בחמישי שישי שבת- עיקר המטרה זה הרתעה. כשיש אחד שנוהג והוא לא שותה, ושכולם יודעים שיש אכיפה ויש פעילות, ועושים הרבה מאוד פעילות בתחום הזה, אתה יכול לראות את כמות

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 34 -

התאונות. אם אתה חושב שכמות התאונות הזאת ירדה- כי יש לנו מזל והתפללנו טוב, זה לא סתם.

מר להט:

זה מבורך.

מר גלעדי:

רוב הניידות עומדות בצדדים ומחכות לראות אם הוא עבר לא חגור. ואני אומר, עכשיו הבנתי גם למה יש הגברת אכיפה, אמרת שהיית באגף התנועה. אני אומר לך, במקום להתעסק בנושא של הבעיות האקוטיות-של הבטחון של האזרח, ואני אומר לך שיש בעיות. אני יודע שבכפיר, במהלך של 3 החודשים האחרונים-כמעט כל ערב יש פריצה לדירה, יכול להיות שיש שם איזה כנופיה שמסתובבת. בכפיר, ליד המשטרה. התושבים כבר לא פונים למשטרה, כי לבוא ולתת את העדות, ואיפה וכמה ולמה, כבר לא פונים. לא פונים בנושא זה כי זה הפך להיות נורמה. יכול להיות שאיזה כנופיה מסתובבת שם באזור, וזה לא תקופה קצרה, זה כבר מעל -3-4 חודשים בצורה ממוקדת, בשכונה מאוד ממוקדת. אם אני אתן לך דוגמא נוספת.

מר זמיר:

התפרצת באמצע דברי.

מר גלעדי:

שנייה, אני מדבר מתוך הדברים האמיתיים.

ראש העירייה:

למה מה שאתה אומר זה אמיתי ומה שהוא אומר זה לא אמיתי?

מר גלעדי:

לא אמרתי שלא. אמרתי בסופו של דבר הבטחון האישי של תושבי תל-אביב- מבחינת הבטחון, אם זה לרכב, אם זה לבית, שזה הדברים הכי מציקים, הכי מרגיזים, אין תשובות למשטרה. לא פונים. אני אומר לך, פורצים לאוטו- לא פונים כי כבר יודעים שאין מה לעשות. ויכול להיות שזו העקומה שהיא בירידה, כי תושבי תל-אביב, אני חושב שגם במדינת ישראל, אבל אני בכל אופן יודע מאלה שקרובים אלי- מיואשים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 35 -

ניצב שחר איילון:

תן לי להשלים את התשובה לגבי השכרות, ואז אני אגיד לך משהו.

מר זמיר:

התחושה שרציתי לוודא היא- שיש הרתעה גבוהה בכבישים בין עירוניים, כבישי הגישה לתל-

אביב, יש פחות הרתעה במרכז העיר, באזורים שבהם יש נסיעות קצרות.

ניצב שחר איילון:

יש לנו את המקומות שלנו ואת השיטות שלנו, יש מקומות שאנשים מתרכזים אליהם , אין להם ברירה. הם חייבים לרדת לנתיבי איילון, הם חייבים לרדת במספר מעברים הכרחיים, שם אנחנו מחכים לנו, שם אנו מרכזים את המכשירים שנקראים "ינשוף". כל ינשוף כזה, שזה מכשיר שצריך לנקות אותו ועובר בו אלכוהול והכל- זה 50,000 דולר. יש לנו 7 מכשירים ואנחנו מחלקים אותם .

אנחנו יודעים שכולם יעברו בז'בוטינסקי, אנחנו יודעים שכולם יצאו בסופו של דבר דרך הטיילת, מחלקים אותם למקומות מסוימים. כך שאם אתה שם לב, כמות בדיקות האלכוהול עלתה בצורה דרמטית.

לגבי הדוחות: קודם כל כל מה שקשור לפעילות המשטרתית, בטח בתל-אביב אבל בכל הארץ-

הכל ממוחשב. אנו לא עושים שום דבר כשהוא לא ממוחשב, באמת זו התשובה האחרונה שלי. כל דוח תנועה של שוטר- ממוחשב, אפשר לראות את המפוי שלו, אם המיקום שלו. אגב, גם כאן ראש העיר קיבל מיפוי מסודר, תראה את הכתמים עצמם, על פי הכתמים אפשר לראות את השכונה שלך על פי הפשיעה- מה שדיברת כרגע .איפה שאדום זה הנקודות בהן יש למעשה הרבה מאוד עבירות, מצבור של עבירות. אתה יכול לראות את המיפוי. המיפוי כולו הוא מיפוי גיאוגרפי.

בסופו של דבר – כאשר אתה בודק את כל מה שקשור לדוחות תנועה והאכיפה של דוחות תנועה, האם האכיפה מתאימה לגורמים לתאונות דרכים, אז כן, האכיפה היא קשורה, קרובה, נמצאת על מה שקשור לתאונות הדרכים. מה גורם לתאונות הדרכים? אם זה דו גלגלי- תראה את העלייה באכיפה בדו-גלגלי , אם זה שכרות- תראה את העלייה באכיפה בשכרות. אתה כזה אנטי,

מר גלעדי:

לא.

ניצב שחר איילון:

אני מציע שתבוא, נעשה אותך מלימון ללימונדה. תבוא אלינו, תראה את המיפוי, תראה את שיטת העבודה, תראה איך אנחנו עושים את הדוחות, תראה את הדו"חות על המסך שלנו, תראה – כל דו"ח איפה הוא נעשה, למי הוא נעשה, מה החיתוכים של הגילאים, מיהם האנשים, איזה עבר

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 36 -

פלילי יש להם, איזה עבר תנועתי יש להם, תראה את התהליך הזה ותראה שאנחנו לא סתם יורים באוויר אלא יורים נקודתית. יש אנשים שלשוטרים אסור לעשות להם דוחות. יש כאלה, שאם אין להם עבר פלילי ואין להם עבר תנועתי ואתה בודק אותו במסוף- אתה נותן לו בכלל דו"ח אזהרה, אתה לא נותן להם דו"ח בכלל.

אבל, אנחנו גם לא מושלמים. אם יש מקום מסוים שכבר לא מדווחים לנו, כבר לא מדברים אתנו, וזה מעבר לתחנה, ואין שם שוטר קהילתי, כל התפרצות בעיר הזאת – חייב להגיע המש"ק, ניידת הסיור, חייב להגיע רכז המודיעין , מגיע כמובן המז"פ, יש מודל של התפרצויות. לא סתם פתאום יש ירידה של %40%-50 בהתפרצויות. זה לא שהפורצים כולם פתאום חזרו בתשובה ועברו לתחום חדש של אפית עוגות בבית ומכירתן בקניונים. לא. יש הרבה מאוד פורצים שנכנסים בפנים-עד תום ההליכים, יש לנו את יחידת העיקוב של היחידה המרכזית שעוקבת אחריהם. אגב, היה מקרה מאוד מעניין. מפקד יחידת העיקוב,לאחר שראו יחידת פורצים שעובדת- סימנו ויחידת העיקוב עקבה אחריהם. עקבה אחריהם מהבוקר, הם הלכו לרמת-גן, נכנסו- יצאו, נכנסו-יצאו, בסוף יצאו עם כמה שקיות עם תכשיטים ורכוש. לאיזו דירה הם פרצו? לא יאומן כי יסופר, לדירת הוריו של מפקד הימ"ר. מי יאמין לנו, אבל הם פרצו לדירת ההורים של מפקד הימ"ר. אגב, באותה חוליה שנורתה על ידי השוטר בשוגג ושם הגנב נהרג, שני הרכבים, שני הגולפים השחורים שהיו שם בחצר מוכנים לתזוזה- היו של נאוה שילר, פרקליטת המחוז, מי היה מאמין שדווקא היא. ולא כיוונו את הדברים, פשוט יום כה של מזל, של מפורסמים, נתפס הרכוש וגם הוחזר להם.

רק מילה אחת סופית לגבי המצפן. פשיעה, בעיקר בערים, נבדקת גם לפי 1,000 תושבים. בתל-

אביב יש איזשהו טריק כזה - שחלק מאלה שנפגעים, התיקים שנפתחים זה אנשים שמבקרים בתל-אביב, והם הקורבנות והם כבר עוזבים את תל-אביב. כלומר, בתל-אביב רמת ההיפגעות של קורבנות חיצוניים היא גם גבוהה, זה לא בהכרח התושבים עצמם.

מר להט:

ואז זה יוצא בסטטיסטיקה.

ניצב שחר איילון:

ואז בסטטיסטיקה זה טוב לי, במצפן, כי אני רוצה מימצאים. כאן יש אבסולוטי, יש יחסי ויש סקר קורבנות, שלושת הדברים האלה ביחד בונים את התמונה האמיתית של הפשיעה.

רבותי, אני קודם כל רוצה להגיד תודה להנהלת העירייה. הרבה מאוד שיתוף פעולה, הרבה מאוד סיוע של הסמנכ"ל, של המנכ"ל, אין דבר כזה. כל מה שאנחנו מבקשים ועוזר לנו ונותן לנו תרומה לעבודה- אנחנו מקבלים. תדעו לכם, שיתוף פעולה מלא. מידי פעם ראש העיר משתגע, אומר את דבריו בצורה ברורה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 37 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אספר לך סיפור מיום שישי לפני שבוע נמל. אני נוסע בנמל עם אופניים, כשאני נוסע- מה שנקרא- אחרי המלחמה בדו גלגלי.

ניצב שחר איילון:

אמרו לי. צ'יקו היה שם, כולם היו שם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ואתה יודע שהתפרצתי על שוטרים שבאו לבקש לבדוק מלמטה.

ניצב שחר איילון:

קודם כל הם באו להתלונן כלפיך ואמרו לי- שמע, אמרתי להם- חבר'ה, אין מה לעשות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היה לי תקל עם איזה אופנוע, ובסוף פונים אלי שוטרים ומבקשים ממני את המספר של האופנים מלמטה, האם אני מוכן להזדהות או לא מוכן. אמרתי להם- מה אתם רוצים ממני? טפלו בו.

ניצב שחר איילון:

אותה נקודת רישום שאמרתי לכם- של האופניים. והיה שם רפ"ק שלנו והיו שם חבר'ה שהם מתנדבים, והם ביקשו מראש העיר להרשם, והוא אמר לכם- אתם מתעסקים עם השטויות האלה?

מה עם הדו-גלגלי שנוסע פה על הטיילת?! תתעסקו אתם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון.

ניצב שחר איילון:

ואז הם באו אלי, ואני אמרתי את מה שאמרתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 38 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

את הנושא השלישי נדחה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמר לי המנכ"ל שכנראה נצטרך לדחות.

מר ויסנר:

מה שקורה הוא,שאתה בא לפקח ואומר לו-הוא ברח עם האופניים, תתפוס אותו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בתהליכים מסוג זה, עד שיש אצל האזרחים לצורך העניין הרגשה שמשהו השתנה, זה לוקח שנים.

נגיד שהיה גל של פגיעה, המשטרה עכשיו עושה ויש ירידה.עד שהאזרח מתעשת בעניין- זה לוקח זמן בתהליכים כאלה. אני רוצה לתת לך דוגמא סתם כך, לדבר שאני עברתי אותו בעיר הזאת.

אחד הדברים שהלכתי אתו בתקופת הבחירות שלי היה- לנקות את העיר, שהעיר תהיה נקייה.

ובאמת, התחלנו ועשינו עבודה, ושנתיים וחצי לאחר שנכנסתי לתפקידי כראש עירייה והמצב השתנה כבר, אני יושב עם חבר שלי והוא אומר לי- העיר מטונפת. אמרתי לו, בוא נכנס לאוטו וניסע, אתה תגיד לאן נוסעים. עשינו סיור בעיר והוא אומר לי- בחיי, העיר נקייה. כלומר, עד שזה נכנס לתודעה של הציבור שקרה שינוי חברתי- זה תהליך שלוקח שנים. זה כמו עם החופים. אתה יודע מה, אני אומר ברצינות, עדיין בתודעה של אזרחי תל-אביב ואזרחי ישראל- שהירקון מזוהם.

הירקון לא מזוהם כבר הרבה זמן. כשהגברת הזאת שהתהפכה וטבעה, היא טבעה, אבל איך דיברו? היא שתתה וזיהום וכולם דיברו על הזיהום, זה בכלל לא קשור לזיהום. והבחור שנכנס לירקון והוציא אותה- הוא בריא כשור ולא קרה לו שום דבר, אין שום בעיה. אותו דבר החופים שלנו. הבוקר דיברו על החופים, היה פרסום על החופים, אומרת ככה בנון-שלנטיות הכתבת, ואני חשבתי שהחופים בתל-אביב מזוהמים. זה לוקח שנים עד שמשנים דעה בתהליך חברתי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מי אמר את זה?

קריאה:

ברדיו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 39 -

מר ויסנר:

השנה בתוך הים זה היה קטסטרופה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש בדיקות כל הזמן בים.

מר ויסנר:

של מה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

של משרד הבריאות, על רמת הבריאות.

מר ויסנר:

שמה הם בודקים? קולי בלבד.

תכנס לים, חתיכות של פלסטיקים,

קריאה:

זה בכל הארץ.

מר ויסנר:

אנשים משתגעים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני שמח שהיה פרסום שהוכיח שלאחר שעשו את כל הבדיקה לגבי חופי תל-אביב אמרו- הים נקי.

תודה רבה.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

כולל מים, הכל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 14

מתאריך יא' תשרי תשע"א ()19/09/2010

- 40 -

מר ויסנר:

בוא נעשה ככה, בעזה"ש בקיץ הבא אתה ואני הולכים לשחות בחופים מסוימים.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה