פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 32

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

השתתפו: גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ח. אבי גיא ב. בביוף י. בן-יפת א. גלעדי

ר. גלעד וולנר י. גולדרינג נ. וולוך פ. ויסנר

י. ויצמן ש. זעפראני ר. חולדאי א. זמיר

ח. תמיר ת. זנדברג מ. טיומקין ר. לדיאנסקי

מ. להבי נ. לוברט ד. להט א. מדואל

ש. מסלאווי ש. מזרחי א. משהראוי א. סולר

ד. ספיר כ. עוזרי נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

ש. אגמי ש. גפן ע. סיקסיק

נכחו בישיבה: מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, ע. גולן, מזכירת ועדת כספים, א. הורוביץ - קלר, ע' בכירה לרה"ע,

ר. זלוף, סמנכ"ל תפעול, א. כהן, ע' דובר העירייה, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל

אגף נכסי העירייה, ג. מכורש, ע' מנכ"ל, ע. סלמן, היועמ"ש, ה. פרטוק, דובר העירייה, ע. קצבוי, ע' ראשית ליועמ"ש, ועובדי אגף התקציבים.

הישיבה נפתחה בשעה 18:13

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 2 -

על סדר היום:

הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת .2011

********************

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 3 -

.247 הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת :2011

גב' דיין- היו"ר:

אני פותחת את הישיבה, ישיבת מועצת העירייה לא מן המניין, -27.12.2010 הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת .2011

ראש העירייה-בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי יושבת ראש המועצה, חברות וחברי המועצה הנכבדים מאוד.

אני מתכבד להניח בפניכם את הצעת התקציב של עיריית תל-אביב יפו לשנת 2011 שמסתכמת לסך של 3.86 מיליארד שח' בתקציב הרגיל, ועוד 790 מליון שח' בתקציב הבלתי רגיל- הוא תקציב הפיתוח של העירייה.

האישור במועצת העיר הוא למעשה השלב האחרון בתהליך הכנת התקציב, הכולל דיונים רבים ומעמיקים בכל נושא ונושא- אר רבים מכם היו שותפים להם. אני שמח על כך, ומודה לכם- חברי מועצת העיר, על ההשתתפות הרבה בכל הדיונים הללו ועל ההערות בע' ועל ההארות בא' שניתנו על ידכם במהלך העבודה. אני בטוח שגם אלו שיש להם ביקורת כזו או אחרת על התוצר הסופי אינם יכולים שלא להתרשם מהעבודה הרצינית והמקצועית שהושקעה בו, מתכניות העבודה, מהיעדים ארוכי הטווח וכן האחריות לכספי הציבור המופקדים בידינו.

לא בכדי עיריית תל-אביב-יפו דורגה זו הפעם השלישית ברציפות בדירוג האשראי ,AAA דירוג שאין לו אח ורע בשלטון המקומי והוא נדיר גם בשוק הפרטי. זהו ביטוי של אמון רב הניתן במערכת הניהולית של העירייה. אותם אנליסטים שביצעו את הביקורת ציינו, ואני מצטט:

"עיריית תל-אביב –יפו מציגה לדעתנו ביצועים מצוינים בניהול התקציבי". זהו אות של כבוד עבור כולנו חברי המועצה, הנהלת העירייה ועובדיה, שכן מי מכם שהלך איתנו את כברת הדרך מתחילתה, לפני כ-12 שנים, וגם אלה שהצטרפו מאוחר יותר יודעים להעריך עד כמה רחוקים הינו אז מהמצב שלנו היום.

ממצב שבו התנהלה העירייה בגרעון מתמיד וצברה חובות עתק, התקשתה לעמוד במחוייבויותיה ובמתן השירותים הבסיסיים לתושבים, ובוודאי שלא יכולה היתה להשקיע כיאות בפיתוח העיר ובתכנון ארוך הטווח- הפכה עיריית תל-אביב-יפו לעירייה מובילה כלכלית, הפועלת באופן מאוזן, שוקדת על הגדלת הכנסותיה- שהן הכספים המגיעים לציבור, ומשקיעה פי 3 מבעבר בפיתוח העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 4 -

זה לא מובן מאליו. כדי להגיע לכך היה צורך בתהליך עמוק וארוך של שינוי דפוסי הניהול, התייעלות מתמדת ועמידה יומיומית בלחצים. הדבר היה קשה במיוחד מאחר ואנו עוסקים בתקציב עירייה שמרכיבים רבים שלו ומקורותיו הם קשיחים למדי: גובה הארנונה המוכתב בחקיקה, הוצאות השכר והפנסיה הקבועות, החזרי הלוואות מהתנהלות גרעונית בעבר ועוד. אלה מותירים לנו, מקבלי ההחלטות, מרווח צר של גמישות ושינויים.

רבותי חברי המועצה: ההישגים שלנו בשיפור הנתונים הכלכליים, טובים ככל שיהיו, אינם

עומדים בפני עצמם. הם בעיני כלי למתן שירות טוב ואיכותי יותר לציבור. ואכן, בזכות השיפור במצב הכלכלי של העירייה אנחנו יכולים היום לתכנן טוב יותר, להשקיע לטווח ארוך ולהגיע לתוצאות הנראות היטב בשטח.

תל-אביב –יפו של היום היא עיר נקייה יותר, ירוקה יותר, מסודרת יותר ומעניקה לתושביה- על כל גווניהם, ועם דגש על צמצום הפערים ביניהם- שירותים מתקדמים ואיכותיים של חינוך ורווחה, היצע תרבות ופנאי עשיר וברמה בינלאומית, מרחב ציבורי מזמין, רחוב עירוני שוקק חיים ועוד ועוד.

לא בכדי מעמדה של תל-אביב יפו כעיר של איכות חיים לצד מרכזיותה בחיי הכלכלה והתרבות של מדינת ישראל הולך ומתחזק. רבים רואים בה מקום טוב לחיות בו והיא רושמת מספר שיא של תושבים מאז היווסדה , לאחר שנים של נטישה. האטרקטיביות של תל-אביב-יפו קיבלה לאחרונה אף חיזוק מעבר לים, כאשר , ואני מצטט, מגזינים מובילים בעולם ציינו אותה לשבח, כבירת ה"קוליות"- על ידי הניו-יורק טיימס, אחת מ-50 הערים הגלובליות-הפוריין פוליסי, אחת מהערים הצומחות בעולם- ניוזוויק ופורבס, אחת מ-3 הערים החמות בתיירות- לונלי פלנט , ואחת מ-10 ערים החוף הטובות בעולם, על ידי נשיונל גיאוגרפיק.

רבותי חברי המועצה: התקציב של שנת 2011 מהווה ציון דרך נוסף מינוף ההישגים הכלכליים

לטובת הציבור, כי השנה, בניגוד לעבר, אנחנו יכולים להציג תקציב שהוא מרחיב בכל תחומי הפעילות העירונית.ההתעקשות על ביצור מעמדה הכלכלי של העירייה וההתנהלות האחראית של השנים האחרונות מאפשרים לנו היום לתת יותר שירותים וזאת כמעט ללא קיצוצים,ללא הגדלת נטל הארנונה- מעבר לעדכון הקבוע בחוק, כפי שנעשה, דרך אגב בערים רבות אחרות, וגם ללא גירעונות המשעבדים את העתיד של תושבינו.

רבותי חברי המועצה: לצד כל ההישגים היפים שלנו אני בכל זאת רוצה להזהיר את כולנו לבל

נתפתה לחשוב, ולו לרגע, כי הגענו למנוחה ולנחלה. עשייה רבה ואתגרים כבדים עוד לפנינו. במגזר הציבורי אף פעם לא נוכל לספק את כלל הצרכים, ועלינו להמשיך ולנהוג באחריות, ולנתב את מה שיש בחוכמה ובצדק. אנו עדיין מתמודדים עם הצורך להפחית את הגירעונות שנצברו בשנים עברו ולהחזיר מאות מליונים בשנה בגין הלוואות שנלקחו בעבר.

עלינו גם לזכור תמיד –אנחנו לא חיים בבועה. הסכנות והאיומים המרחפים עלינו כחלק ממדינת ישראל הם מורכבים ולא פשוטים: הסכנות הבטחוניות והמדיניות, המצב הכלכלי השברירי

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 5 -

ובמידה הרבה ביותר-השבר העמוק בחברה הישראלית וההזנחה של הנושאים שעל סדר היום האזרחי על ידי ממשלת ישראל, אשר מקרינה במלוא עוצמתה גם על עירנו התחבורה הציבורית, מצוקת הדיור, החינוך הממלכתי, העובדים הזרים והמסתננים , משק המים, מערך החירום וכיבוי האש- כולם נושאים שממשלת ישראל איננה מטפלת בהם באופן יסודי ומערכתי.

לאחרונה נתקלתי בדברים הבאים שאמר ראש העירייה השביעי של תל-אביב יפו, מר שלמה להט, צ'יץ', ואני מצטער שדן לא נמצא כאן כדי לשמוע, במעמד הזה של אישור תקציב העירייה לפני כ-

30 שנה . וכך הוא אמר לפני 30 שנה. "ממשלות ישראל, בלי כל קשר להרכבן, שרויות בטעות קשה כאילו ענייני החוץ חשובים ודחופים ולעומת זאת, ענייני הפנים משניים במשקלם וסובלים דיחוי.

אלמלא שגיאה מחשבתית קשה זו אולי לא היינו מגיעים להיכן שהגענו. אנחנו, אנשי השלטון המקומי, העומדים בחזית הראשונה של ענייני הפנים, פנים אל פנים עם הבעיות והאנשים, יודעים אולי יותר מכל אדם אחר- מה גדולה וקשה השגיאה הזאת ומה המחיר החברתי והכלכלי שאנו משלמים לטווח קצר וארוך בגלל הזנחת ענייני הפנים". כך אמר ראש העיר השביעי.

נראה כי הדברים הנכוחים הללו נכונים גם כיום, ואולי אף ביתר שאת. לכן אין לנו ברירה ובמגבלות התקציביות שלנו אנחנו נאלצים ונאלץ להמשיך גם במהלך שנה זו לנקוט יוזמה בעניינים אלו. כבר בעתיד הקרוב, עם השלמת עבודת המטה, נביא לדיון תוכניות לשיפור המוכנות לחירום ולחיזוק מערך כיבוי האש. כמו כן בטוחני כי נמשיך ונידרש לתוספות שונות, על מנת להקל על מצוקת תושבי דרום העיר המתמודדים עם הגעתם של מהגרי העבודה לעיר לאחר שהסתננו לארץ באין מפריע. אני מקווה כי במהלך השנה הקרובה נשלים את העבודה המקצועית המקיפה והמעמיקה בנושא דיור בר השגה, ואולי נוכן להקל, לו במעט, על מצוקת הדיור.ובתחום התחבורה אני מקווה כי נצליח להביא לפריצת דרך ולממש את היוזמה שלנו עם ערי גוש דן, להקמתה של רשות מטרופולינית לתחבורה.

הצעת התקציב הרגיל לשנת 2011 מסתכמת, כאמור, לסך של 3.86 מיליארד שח' לעומת סך של 3.73 מיליארד שח' בשנת .2010

כפי שציינתי, הצעת התקציב מבטאת הרחבה של פעילות העירייה, עם דגש נרחב על תחומי החינוך והרווחה ואיכות החיים והסביבה, ומי מכם שנכח בדיוני התקציב יכול היה להתרשם כי נעשה מאמץ אמיתי וכנה לענות על הצרכים הרבים, וניתנה תשומת לב לכל ההערות וההצעות השונות שהועלו על ידי חברי המועצה.

הוצאה השוטפת בתחום החינוך והתרבות , הקהילה והספורט תגדל השנה בכ-34 מליון שח', הן בתוספת ישירה- כ-16 מליון, והן לנוכח הפחתת הצורך בהוצאה עבור בית ספר שבח- שעבר להפעלת רשת "עמל", כ-18 מליון שח' נוספים.

בתחום החינוך נמשיך גם השנה לפעול ולהשקיע משאבים רבים לצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים, בעיקר בדרום העיר וביפו, ולטיפול בילדים ונוער בסיכון. ההשקעה העירונית

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 6 -

השוטפת לחינוך באזורים אלו היא גבוהה משמעותית מיתר חלקי העיר, ובאה לידי ביטוי בתכניות העשרה, מפעלי הזנה, מועדוניות ועוד.

גב' בן יפת:

ובהעדר תיכון עיוני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בהמשך לדיון שקיימנו בהנהלת העירייה אנו נפעל במהלך השנה לחיזוק נוסף של השכונות והאזורים בעיר המתמודדים עם הגעתה של אוכלוסית מהגרי העבודה והפליטים.

מר מדואל:

הדברים האלה נמשכים כבר כמה שנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עוד נשים דגש על חיזוק מיומנויות היסוד, בעיקר במקצועות הליבה- עברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, עידוד מיוחד לחינוך למדעים- על ידי חמד"ע ואחר, על שיפור ההישגים הלימודיים והגדלת מספר הניגשים לבגרות 5 יחידות. על שמירת הרצף החינוכי ועל פיתוח, העצמת והשכלת הצוותים החינוכיים.

נמשיך גם לפתח את החינוך לגיל הרך על ידי הכשרת כיתות גן, שדרוגן ואחזקתן. והחינוך המיוחד יוסיף לקבל יחס מועדף בכיתות גן חדשות שנפתחו השנה ובהפעלת הבריכה הטיפולית בבית ספר און.

תל-אביב –יפו תמשיך להוביל את תחום התרבות במדינת ישראל ולהציע לציבור הרחב מגוון של פעילויות תרבות, אומנות ופנאי ברמה ובאיכות בינלאומית. מעבר לתגבור התמיכה בגופי התרבות בעיר ועידוד צריכת התרבות- כניסה חינם לילדים במוזיאונים ופטור מדמי השאלה בספריות, תעמוד השנה בסימן השקה של מוסדות עוגן תרבותיים בעיר שיצריכו מאתנו תוספות לתפעולם השוטף, כמו האגף החדש של מוזיאון תל-אביב לאומנות ושל הסינמטק. כן נתגבר את מוזיאון ארץ ישראל- שאני מקווה כי השנה יקבל לניהול והפעלה את בית העצמאות, הוא ביתו של ראש העירייה הראשון ,מאיר דיזנגוף.

נפעל לקידום מעמדה של תל-אביב –יפו כעיר עולם וכבירת התרבות בישראל על ידי הטמעת סטנדרטים בינלאומיים בפעילותנו, מיסוד עוגנים תרבותיים, ארועים ופסטיבלים עירוניים, חיזוק התיירות ויצירת שיתופי פעולה שיעצימו את ההכרה לה זוכה העיר הזאת בארץ וברחבי העולם.

קריאה מהקהל.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 7 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

השנה נמשיך לפעול לחיזוק הפעילות בתחומי הקהילה, הנוער והספורט לטובת כלל תושבי העיר , הילדים, הצעירים, המשפחות והגימלאים. במסגרת זו נתגבר את מרכזי הנוער והצעירים בדגש על דרום העיר, את מרכזי הלמידה, תתוגבר הפעילות הקהילתית-כמו ציפורי לילה וסיירות הורים, ויופעלו מרכזי הספורט וחדרי הכושר בבית בארבור, בריכת גורדון ועוד.

ההוצאה השוטפת לשירותים החברתיים תגדל השנה בכ-15 מליון שח'. במסגרת זו נמשיך להרחיב את המימון העירוני למכסות וסידורים לאוכלוסיות חלשות- נכים, קשישים ומפגרים. נתגבר באופן משמעותי את מערך העובדים הסוציאליים, פקידי הסעד, העובדים הקהילתיים ואחיות טיפות החלב. נפנה משאבים נוספים לטיפול בנגע הסמים, בדרי רחוב, ונמשיך לשקוד על שיפור והרחבת השירותים לאוכלוסיות נזקקות נוספות,בדגש על דרום העיר ויפו.

המצוקות הקשות והאמיתית הנובעות, כאמור, מהגעתם לתל-אביב יפו של אוכלוסית מהגרי העבודה, דורשות כבר היום וידרשו בעתיד- את המשך הטיפול המיוחד של מינהל השירותים החברתיים וצוות מסיל"ה המנסים להפחית את המתחים שנוצרים בשטח.

יפו- תמשיך גם השנה להנות מטיפול מיוחד וכולל, בדגש על חינוך, רווחה וקהילה. מעבר לחיזוק העוגנים האקדמיים והתיירותיים נפעל השנה לטיפוח פעילויות שונות לחיזוק האוכלוסיות החלשות והנזקקות וקידום נושאים כמו דיור בר השגה, אני מדבר בעיקר על האוכלוסיה הערבית, שולחן עגול מול משרדי הממשלה, טיפוח התרבות והמשך הסיוע לקהילה האתיופית.

הצעת התקציב הבלתי רגיל לשנת 2011 עומדת כאמור על סך של 790 מליון שח'. ההצעה נגזרת מתכנית חמש שנתית והיא משקפת את המדיניות שלנו להגדלת ההשקעה וצמצום פערים בפיתוח העיר. אני מאמין כי רק אם נקפיד על השקעה נאותה ותכנון לטווח ארוך של פיתוח העיר כפי שעשינו בעבר, נוכל להמשיך ולבסס את עתידה כעיר של איכות חיים.

התכנית מבוססת על חידוש וחשיפה מחדש של התשתיות והנכסים של העיר מבלי לשקוד ברעיונות על כל מיני פילים לבנים. טיפוח והחזרת הרחוב העירוני לחיים בשדרות, ברחובות, בצירים הראשיים. טיפוח הגנים והפארקים, שדרוג מוסדות החינוך הקיימים, התרבות, הקהילה, הספורט, חידוש ושימור מרכזים הסטוריים ועוד ועוד.

בחינוך - נמשיך להשקיע משאבים רבים לבינוי מוסדות חדשים, וכן לשדרוג וטיפול בנושאי בטיחות במוסדות החינוך הקיימים. תימשך בנייתם של בתי ספר יסודיים בשכונת המשתלה והגוש הגדול, וכן תחל בנייתו של קמפוס, בעצם התחיל כבר בנייתו של קמפוס- בית ספר על יסודי ואולם ספורט בצפון מערב העיר. כמו כן נפעל לקידום בית ספר לחינוך מיוחד ביפו ולהכשרת בית ספר ממלכתי דתי בנווה עופר.

כן תוכשר ספריה בבית ספר הירדן, ייבנו אולמות ספורט בבית ספר חסן ערפה ביפו, בבית ספר אילנות ויוכשרו כיתות גן בכל רחבי העיר.

חמד"ע-המרכז הלימודי למדעים, יזכה השנה לחיזוק על ידי הכשרת קומה נוספת למעבדות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 8 -

בתחום הקהילה והספורט – תימשך ההשקעה בשידרוג המרכזים הקהילתיים ומתקני הספורט.

בית בארבור יעבור שדרוג משמעותי לטובת תושבי הדרום ומזרח העיר. המרכז הקהילתי בנווה שרת, בבית צ'רנר ובריכת גורדון יזכו לחדר כושר חדיש. תימשך הקמתו של הקונסרבטוריון ונמשיך לקדם ולבחון חלופות אפשריות לאולם כדורסל בינוני של 3,000-5,000 צופים בעיר.

בתחום התרבות נחנוך השנה מספר עוגנים תרבותיים חשובים ביותר. למי שרואה, אנחנו מתקדמים בקצב יפה מאוד להשלמת מעגל, כי האגף החדש של מוזיאון תל-אביב לאמנות, בניין תיאטרון הבימה והאגף החדש של הסינמטק, אלו נקודות ציון חשובות בחיי התרבות בעיר ולכן השנה תעמוד כולה בסימן התרבות הזה. אבל גם נתחיל בשדרוג ביתו של תיאטרון בית לסין ברח'

דיזנגוף, וסוף סוף גם בחידושו של היכל התרבות.

ביפו –נשלים את העבודות בנמל יפו, לפחות של התשתית והאנגר מס' ,1 ונמצב אותו כמתחם ייחודי לבילוי ופנאי. נמשיך בהקמת מבנה השירותים העירוניים בשד' ירושלים ,110 נמשיך בפרוייקט התיירות, בשיקום הרחובות ועוד.

כפי שאמרתי, המרחב הציבורי ואיכות החיים והסביבה ימשיכו להיות חלק מרכזי בתכניות הפיתוח העירוניות. בהקשר זה נמשיך לשים דגש מיוחד לקידום נושאי תנועה ותחבורה, הגם שהסמכויות והמשאבים בתחום זה ברובם אינם בידינו. כפי שציינתי בראשית הדברים, אנחנו פועלים יחד עם משרדי הממשלה והעיריות בגוש דן להקמתה של רשות מטרופולינית לתחבורה כמו שמקובל במטרופולינים רבים בעולם. נמשיך לתמוך ולעודד גם את הרה-ארגון בקווי האוטובוסים, נרחיב את הנת"צים ואת הקמת הרכבת הקלה- שאני מקווה שבכל זאת יתחילו לבנות אותה.

השימוש באופניים- שהפכו לכלי תחבורה לגיטימי וחשוב בתחומי העיר בשנים האחרונות יזכה השנה לקפיצת מדרגה עם הפעלת פרויקט השכרת האופניים, וכן- גם נמשיך בהרחבה משמעותית של ההשקעות בתשתית השבילים, כ-30 מליון שח' מידי שנה בשנים הבאות. בסופו של דבר הדבר ייצר רשת המאפשרת לנוע לאורכה ולרוחבה של העיר בקלות ובנוחות.

נמשיך גם לפתח את מרחבי ההליכה במדרכות העיר, בשדרות, בטיילות ובפיתוח של מדרחובים חדשים בעיר.

במסגרת הפעילות להורדת החנייה בעיר אל מתחת לפני הקרקע נמשיך בהקמת חניון קצה השדרה, חניון גבעון- רח' הארבעה, חניון בוגרשוב, התעודה האדומה והרב קוק.

יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום האוויר יימשך

גב' וולנר-גלעד:

לא הרב קוק.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה אמרתי?

מר לייבה:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה?

מר לייבה:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הרב קוק לא. טוב.

גב' וולנר-גלעד:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

טוב. למחוק, למחוק מהפרוטוקול, למחוק מהפרוטוקול. טעות,

גב' וולנר-גלעד:

יש שם גינה קהילתית אורגנית במקום, ואתה מוזמן לבוא לקטוף חסה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בדיקת ערנות, יפה מאוד רחל. יפה מאוד, כל הכבוד.

גב' וולנר-גלעד:

תעודת שליש- התנהגות ראויה לשבח.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 10 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום אוויר, יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום האוויר תימשך גם השנה- מתוך רצון לשמר את מגמת השיפור בתחום הזה ולעמוד ביעדים להם התחייבנו.

פיתוח וחידוש הריאות הירוקות בעיר יימשך כמובן בכל רחבי העיר, אבל בכל זאת יש לציין את פארק החורשות, פארק השימור שרונה, ואפילו פארק קריית ספר שסוף סוף הושגו ההסכמות הדרושות לביצועו.

יבוצעו גם עבודות סביבתיות בתחומים רבים ושונים, כגון שיקום מצוקי החוף, התקנת פנסי לד ברמזורים, פיתוח מרכז בקרת תאורה כדי לחסוך באנרגיה, פרישת שקועי קרקע ופינות מחזור לפלסטיק וקרטון ברחבי העיר, ותקודם בחינה להקמת מערכת לפינוי אשפה פניאומטית בצפון מערב העיר.

נמשיך לאכוף ולפנות פסולת בניין ממגרשים ואתרים ברחבי העיר, יוקמו תחנו לשאיבת מי קיץ ועוד. כן נמשיך להשקיע בתכנית גאולת הירקון, שכבר כיום- לאחר שהושלם שדרגו מכון השפכים בכפר-סבא- הוד השרון והקמת האגנים הירוקים שזורמים בו מים באיכות טובה המאפשרת את חזרת החי והצומח לנחל.

בנוסף, תימשכנה ההשקעות העירוניות רבות ההיקף בשיקום וחידוש רחובותיה והתשתיות של העיר, ביניהם- השלמת העבודות לשיקום כולל של רח' שינקין, רח' מסילת ישרים, חכמי ישראל, רחוב יהודה מרגוזה, רחובות בנווה צדק ולב העיר ועוד.

אני מקווה כי השנה נוכל להתחיל בחידוש ככר אתרים שתצטרף לעבודות שיבוצעו לחידוש אזור ככר רבין והשדרות מסביב לה. כן נחל השנה בביצוע גשר הולכי רגל מעל האיילון בהמשך שד'

יהודית.

במסגרת ההתייחסות האישית שמקבלת כל שכונה בפרויקט לשיקום ושיפור תשתיות שש"ת, השנה תטופלנה שכונות קרית שלום, שפירא, פלורנטין, נווה חן, ניר אביב, נווה עופר, נווה אליעזר, נווה שאנן, דקר, עג'מי, כפר שלם ונחלת יצחק.

בתחום התכנון, אני מקווה שחברי מועצת העיר יירתמו לאישור תכנית המיתאר של העיר כבר בחודשים הקרובים, כדי שנוכל ליצור וודאות תכנונית ארוכת טווח בנושאים חשובים לעתידה של העיר, וכן לאפשר מתן סמכויות נרחבות יותר לוועדה המקומית ולקצר את תהליכי התכנון.

רבותי, כבר היום רמת השרות בעיר הזאת השתפרה פלאים, אבל התחום הזה ימשיך לקבל מקום חשוב בתכניות העירוניות, ובכלל זה יפותח אתר האינטרנט העירוני החדש, השימוש ברשתות חברתיות, תוטמענה מערכת מחשוב ייעודית –CRM למוקדי השירות ופניות הציבור, ייפתח תחום העירייה הזמינה ותוכן תכנית אב לעירייה דיגיטלית.דגש מיוחד יינתן השנה לשיפור השרות בהליכי הרישוי והפיקוח על הבנייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 11 -

מי שקרא את העתון ראה שזכינו היום בציון לשבח על השקיפות.

בסיום דברי ברצוני להודות לכל מי שטרחו ועמלו רבות על הכנת הצעת התקציב שלפניכם: למנהל התכנון העירוני, לעובדי אגף תקציבים וכלכלה, לסגנית הגזבר ומנהלת האגף, לגזבר העירייה ולמנכ"ל העירייה שניצח על המלאכה בסבלנות רבה. הובלת התהליך והגשת הצעת התקציב באופן כה מפורט, מבואר ושקוף, אינה עניין של מה בכך והעושים במלאכה בהחלט, בהחלט ומעומק הלב –ראויים להערכה.

וכמובן, חברי- חברי מועצת העיר, לכם מגיעה תודה מיוחדת על שהשתתפתם ותרמתם- כל אחד בדרכו להכנת התקציב הזה.

באמת תודה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו ניגשים לדיון.להזכירכם, לכל דובר יש 10 דקות, לא מוכרחים להשתמש בכולן.

בבקשה רחל וולנר-גלעד.

אחריה פאר ויסנר.

קריאה מהקהל.

גב' דיין- היו"ר:

לא. אתה יכול לשאול, אבל לא כאן. לא כאן, לא כאן.

גב' וולנר-גלעד:

אתה יכול להגיב דרך חבר מועצה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה רחל, רחל בבקשה .אין שואלים שאלות מהקהל. שאלת, לא, זה לא אפשרי. קיבלת תשובה.

גב' וולנר-גלעד:

בראשית אני רוצה להביע את רגשי השתתפותי וצערי באבלה של מנהלת לשכתי- בת עמי בר-נתן, שאחותה נפטרה לפני כ-3 שעות.בת עמי אנחנו אתך, משתתפים באבלך.

עוד דבר שאני רוצה להגיד- שחבל שאמא שלי לא כאן, כי סוף כל סוף היא היתה רווה נחת מזה שמנהל בית ספר נותן לי ציון ראוי לשבח על הקשבה. אז תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 12 -

אתמול פורסם דו"ח הפערים החברתיים של מרכז אדווה, ושום דבר לא התחדש מהדו"ח הקודם.

סליחה, כן התחדש. העשירים נהיים עשירים יותר והעניים נהיים עניים יותר. אולם מימצא מדאיג יותר דו"ח הזה הוא- שמעמד הביניים הולך ונעלם. בתל-אביב איננו צריכים את דו"ח אדווה כדי להבחין במגמה. יותר ויותר עשירים גרים כאן ובאים לגור כאן, ומשנים את הרכבה הסוציו-דמוגרפי של העיר, על ידי דחיקתן של אותן אוכלוסיות מהמעמד הבינוני שהיו עמוד התווך של העיר, ולצערי מדיניות העירייה אף תומכת בכך. הפנטהאוז של סי-וואן, שהיה שטח ציבורי נמכר על ידי העירייה ליזם ב-80 מליון שח', נקנה ב-110 מליון שח'. בחישוב קל ניתן לראות כי היזם כיסה את קניית המגרש ועוד הרוויח רק ממכירת הפנטהאוז.אני לא רוצה לדבר על הדברים האחרים שהיזם הזה עושה, כי הוא הרחיב שטח, הרחיב את שטחו ללא רשות והעירייה לא נוקטת שום דבר בענין, לצערנו.

זוכרים, זהו שטח עירוני. האם אנחנו רואים איזושהי הקצאה בתקציב שמקדמת או דואגת לדיור בר השגה? כאן העירייה כנראה סמכה על גינדי, שבפרוייקט של פעם ב-100 שנה מכר דירות לזוגות צעירים במחיר זול במיוחד של 2.5 מליון שח'. ולהזכירכם, גם כאן חלק משטח עירוני , וגם כאן אנחנו לא רואים בתקציב כיצד כספי המכירה עוברים לטובת עידוד וקידום של בניית דירות של אלו שנדחקים והולכים, למרות שהוריהם וסביהם נולדו וגדלו בתל-אביב. הגדלת הפערים יוצרת עוד משפחות, משפחות חד הוריות, יחידים וקשישים, שהופכים עניים ונזקקים יותר לשרותיהן של מחלקות הרווחה. גם השנה- אני יכולה להגיד לכם- ישבתי בכל ישיבות התקציב של אגף הרווחה, וכרגיל היתה צריכה להתנהל מלחמה על כל תקן של עובד סוציאלי, ועל פרוייקטים של רווחה- ייחודיים. ואני עכשיו מדברת על רוח התקציב, אני לא , לא יורדת לרזולוציות . כי בעירייה שטוענת כי היא מובילה בהוצאותיה על רווחה, לא היה צריך להאבק. לא הינו, ואני יכולה להגיד שאכן לא פוטרו ונשמרו כל התקנים של העובדים הסוציאליים. אבל השנה, שיותר ויותר אנשים הופכים לעניים, ויותר ויותר בעיות יש בדרום תל-אביב בגלל בעייתם של הפליטים והעובדים הזרים, היה צריך להוסיף תקנים של עובדים סוציאליים, הן תקנים של עובדי משפחה והן תקנים של עובדים קהילתיים . אני יכולה להגיד לכם שמהשכונות, כל הזמן פונים אלי שחסרים עובדים קהילתיים, וחשיבותם של העובדים הקהילתיים בשכונות, יותר מתמיד, לאור כל מה שקורה שם חשובה. אני יכולה להגיד לכם, אני עובדת סוציאלית, בשנה שעברה הבאתי את התלוש שלי, הוא לא השתנה לצערי, להפך, מצבנו עוד נהיה יותר גרוע כי אנו לא קיבלנו את התוספות של העובדים, של עובדי המגזר הציבורי. ותאמינו לי,

מר גלעדי:

מה עשה שר העבודה והרווחה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 13 -

גב' וולנר-גלעד:

מה?

מר גלעדי:

מה עשה שר הרווחה?

גב' וולנר-גלעד:

חכה, אנחנו תכף נצא לשביתה, אני מקווה ש, שראש העיר רון חולדאי יתמוך במאבק של העובדים הסוציאליים.

מר גלעדי:

ואת תתמכי בתקציב.

גב' וולנר-גלעד:

כן, בהחלט. על זה אני מדברת עכשיו.

אני עובדת, כמו שאמרתי- אני עובדת סוציאלית ומשכורות של עובדות סוציאליות הן לא משכורות גבוהות והיא לא הוצאה גדולה, ואנחנו אכן לא רואים תוספות ולהפך, אנחנו רואים את הקיצוצים בתקציבי הפעולה של סיוע למשפחות במצוקה, קיצוץ לאגף מזרח בסיוע למשפחות עם ילדים, קיצוץ בטיפול בנערה במצוקה וקיצוץ בעובדים קהילתיים.

אני רוצה לדבר על עוד נושא שדיברתי עליו בשנה שעברה, שולה אגמי לא נמצאת כאן, אבל זה ההוצאה של התקציב למשפחות חד הוריות מאגף הרווחה לאגף קנו"ס. ואני חושבת שתל-אביב-

שמובילה במספר המשפחות החד הוריות בה, צריכה שתקציב המשפחות החד הוריות יהיה בידי אנשים שזאת הפרופסיה שלהם,

מר זמיר:

הוא גדל. התקציב הזה גדל השנה.

גב' וולנר-גלעד:

והפרופסיה, הפרופסיה היא לא של אגף קנו"ס, הפרופסיה היא של עובדים סוציאליים. ומבדיקה שערכתי, למרות גידולו של התקציב, המשפחות החד- הוריות לא מקבלות את הטיפול הנדרש כפי שהוא צריך להיות- לולא התקציב היה באגף הרווחה, ואני בטוחה שיעל תסכים אתי כי היא זוכרת את המרכזים למשפחות חד הוריות שנסגרו , והיו מאוד חשובים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 14 -

עוד עניין שקשור לאיכות חייו של התושב התל-אביבי, והוא להצלת חייו. כמו שכבר הבנתם-

הפערים הולכים וגדלים, וחוף הים הוא עדיין צורת הבילוי הנגישה והשיווניות ביותר. אולם, כמו שאנחנו יודעים, וראינו השנה, מספר סוכות ההצלה ושעות ההצלה, ואני יודעת-הולכות להצטמצם בעונה הקרובה. תל-אביב נבחרה להיות בין הערים המובילות, ערי החוף המובילות, והיא נבחרה בעיקר בגלל חוף הים- שאני יכולה להגיד לכם שהוא נהדר, אני כל יום במים, ויש פה מציל שיכול להעיד על המרחקים הגדולים שאני עושה בים, ויושבת בחוף. השנה הייתי עדה לטביעה של תייר- שנכנס למים אחר הצהרים המאוחרות, באור מלא, ולא היה מי שיציל אותו, כי הסוכה נסגרה ב-17.45 בשעה שהחושך ירד ב-.19.30 אני לא רואה בתקציב העירייה השנה שום תקצוב ייעודי, למרות שהעירייה-בהצעה לסדר שהעליתי, אמרה שהיא תקדם את נושא הארכת שעות ההצלה. לא רואה שום תקציב ייעודי שהולך לשפר את עניין המצילים ושעות העבודה שלהם. אני כן רואה שרותי חוף, תב"ר מיוחד לשיפור שרותי החוף, אבל שרותי החוף-אם לא יהיו מצילים, לא יהיו, לא יהיו נגישים לצערי. לכן אני חושבת שהיה צריך לשים דגש השנה על העלאת התקנים – בין אם זה אומר בקורסים ייעודיים למצילים ובין אם זה אומר להעלות את משכורתם על מנת לגייס עוד מצילים, וזה לא נעשה.

עוד פעם מחדש אנחנו נדרשים להצביע על תב"ר שמקודם ללא שיתוף ציבור וללא התושבים.

אנחנו רואים שבפארק דוידוב הולך להיות מוקם פארק לאופניים, ואני כרוכבת אופניים לא יודעת עד כמה תל-אביב בשביל אופניים היתה שותפה לתכנון הפארק. אני כרוכבת אופניים לא נדרשתי לבוא ולהביע את עמדתי, ואני יכולה להגיד לכם שחסר קריטריון בתל-אביב. האם העניין הזה הועלה במסגרת 2 המליון שעומדים להיות מיועדים לפארק דוידוב? ככר רבין- 1/2 מליון שח'

להחלפת הריצוף.תושבים יודעים על זה? אם היה שיתוף תושבים בככר התזמורת- יכול להיות שאולי הינו מגיעים לתוצאות אחרות. הככר אמנם יפה, אבל לא פונקציונאלית. אני יכולה להגיד לכם שמידי יום אני עוברת שם וילדים רוכבים לתוך בריכת המים, שזה נחמד, אבל המים האלה לא כל כך נקיים. אין צל. הרצפה בוהקת, מסטיקים נדבקים שם, ולולא, ואילמלא היה, ובמידה והיה שיתוף ציבור- יכול להיות שאולי הינו מגיעים לתוצאות אחרות.

אותו דבר לגבי היכל התרבות. היכל התרבות –אתם מוציאים עדיין תקציב להיכל התרבות, אבל אתם יודעים שעדיין לגבי היכל התרבות- יש עתירה מינהלית לגבי השיפוץ שלו. כמובן שאיננו מתנגדים לשיפוץ שלו, אבל אנחנו לא חושבים שצריך לשנות את האולם. אז גם כאן אתם נדרשים לאשר תקציב שעדיין אין עליו הסכמה.

אחוזות החוף לידיעתכם, מישיבת דירקטוריון של אתמול, קיבלה תקציב ייעודי לקדם 3 חניונים חדשים. אנא הקשיבו- חניון מתחת לככר מסריק, חניון מתחת לככר מילאנו, וחניון מתחת למערב שד' בן-גוריון. האם התושבים שותפים? אתם נדרשים גם להצביע על זה בטרם שמעתם את התושבים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 15 -

לכן, עוד פעם אני אומרת, תב"ר שמקודם בנושאים כה הרי גורל לתושבים, אין להצביע עליו ללא שיתופם.

גב' דיין- היו"ר:

ולסיום.

גב' וולנר-גלעד:

ולסיום: אם היה תקציב ייעודי לוועדי שכונות, ואם היה תקציב שמיועד לבחירות בוועדי שכונות, שבחירות לא נעשו בשכונות כבר מזה, מזה שנים, אולי לא הינו מגיעים לכל כך הרבה קונפליקטים כפי שקיימים היום.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

לכן אני אומרת: אנא גם תנו תקציב לוועדי השכונות על מנת להגביר את הדמוקרטיה העירונית.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

אין ביטוי תקציבי לכך.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

פאר בבקשה.

מר ויסנר:

גבירתי יושבת הראש, ראש העירייה , חברי מועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 16 -

היום לפני 12 שנה הגעתי לכאן. אני יכול להגיד לכם שבשנתיים הראשונות המילה סביבה היתה מנותקת לגמרי מהתפיסה, ואני שמח, כי רשמתי המון דברים לרשום, ולא בתאום- ראש העיר אמר חלק גדול מהם אז כמובן אני לא רוצה לחזור עליהם. אבל אני רוצה להגיד גם לראש

העירייה וגם לחברי מועצה: אין ממשלה. זה בכל העולם. הממשלות יותר לא שולטות ולא יודעות

את היום-יום של האזרח הפשוט. זה קורה בכל העולם. מי שמסתכל – הממשלה היא מעין שולטת שם למעלה, אבל ביום-יום של האזרח, את חייו, את יומו הקשה, את הפינוי זבל שלו, את הסביבה שלו, את החיים שלו, את זיהום האוויר שלו, בסופו של דבר רק הרשות המקומית היא זאת שנותנת לו את החיים. ואנחנו צריכים להפנים את זה, זה קשה, תמיד אפשר להביט למעלה ולהגיד- ממשלת ישראל. אני קורא לך רון מעל במה זאת, אין ממשלה. אנחנו יכולים, כמובן שזה קשה, אבל אנחנו צריכים יותר ויותר להשקיע, ולהשקיע בכל הרמות, למה אני חושב שהכוח של תל-אביב ומה שאנחנו מוציאים מכאן ומה שאנחנו עושים, והדוגמא שאנחנו משמשים לרשויות אחרות, אני חושב שהכח ניתן בידינו, וזה הוכיח את עצמו בסופו של דבר. למה אני לא רואה למעלה, לא רואה למעלה משהו שמתקן, ודרך אגב זה קורה בכל העולם. ואם אתה נוסע לקוריאה ובכל מקום, אתה רואה שהרשויות המקומיות מתאגדות והן דואגות לאזרח. אין מה לעשות.

הממשלות יושבות שם ומתעסקות, הן עדיין חושבות לעשות שלום, לעשות מלחמה, אבל הן לא מתעסקות ביום-יום של האזרח, בחיים שלו, באורח חיים הרגיל שלו. זאת המציאות.

אז על כל הנושא שאמרת- מקרית ספר, והנושא של החיבור בין שד' ח"ן לשד' בן גוריון, ועל האופניים, ועל גשר להולכי רגל בשד' יהודית, ופארק החורשות,, ועל כל הנושאים – זה בסדר.

אתמול היתה לנו ישיבה בהנהלה ודיברנו על הנושא של- איך שלמה קרא להם? המסתננים. אני דווקא קיבלתי את המילה- המסתננים, ואני אמרתי בישיבה הזאת ואני אומרת את זה בפני כל

חברי המועצה המכובדים: המסתננים זה תופעה של בעיה עולמית של מידבור באפריקה, זה

שינויי מזג האוויר, רבותי, נחיל המסתננים רק ילך ויתגבר. ומי שלא רואה את זה הוא פשוט –

הוא לא מבין מה הולך להיות כאן. זה קורה דרך אגב בברצלונה, ובערים באיטליה , רק שם חלקם טובעים בים לצערי. אבל יש בעיה, אנשים שאין להם מה לאכול, הם עושים דבר פשוט, הם עולים, איך אומרים , אין גם רכבים, מתחילים ללכת ברגל לכיוון איפה שיש משהו. וכרגע יש כאן משהו.

החומה הזאת שנבנתה לפלסטינאים, מי שמסתכל טוב וקורא ספרים שנכתבו גם לפני 10 שנים, אמרו שאת כל הערים שיש בהן משהו, את כל המדינות שיש בהן משהו, מה שיעשו בסוף- יכתרו אותן בחומות על מנת לעצור את זרם המסתננים או הפליטים, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, על מנת שהם לא יחדרו לתוך אותם ערים. זה קורה דרך אגב במקסיקו מול ארה"ב ,זה קורה בכל מקום בצורות שונות וזה קורה גם כאן.

מר מדואל:

במקסיקו יש מדבור?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 17 -

מר ויסנר:

במקסיקו אין מדבור, אבל אתה רואה, אתה רואה בעיה. זה לא מדבור- אבל אתה רואה בעיה של עוני, של אנשים שרוצים לעבור- לקבל פרנסה. זה לא משנה.

מר מדואל:

מדרפור 2.5 מליון איש בשנתיים האחרונות?

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה על הדיאלוג.

מר מדואל:

לנו יש פתרון

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת מדואל.

מר ויסנר:

אהרון מדואל תקשיב טוב, ההצעה שהיתה היא הצעה להשקיע, ודרך אגב, אי אפשר זה, אני צריך שקט.

גב' דיין- היו"ר:

צריך שקט- אז אל תענה בבקשה.

מר ספיר:

רואים שלא היית במקסיקו.

מר ויסנר:

מה?

מר ספיר:

רואים שלא היית במקסיקו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 18 -

מר ויסנר:

לא הייתי במקסיקו? דווקא הייתי במקסיקו הרבה זמן. אה, עכשיו? לא, נכון.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת להמשיך.

מר ויסנר:

כן. או.קיי, נחזור לעניין.

בקיצור, הנושא שהעלנו אותו, ואני מקווה שניישם את זה בשנה הקרובה, נשקיע יותר בדרום העיר, וצריך להשקיע יותר ויותר. עניי עירך קודמים לך, צריך לתת להם יותר- על מנת שנעלה שם את הרמה, ואני חושב שנצליח לעשות את זה.

אני רוצה לדבר מעבר לדבר הזה, אני בזמנו גם דיברתי על הנושא של הצפות, שדיברו על זה קצת בזלזול. אני חושב שזה גם יכול לקרות ולפקוד את מדינת ישראל- נושא ההצפות. בזמנו ביקשנו לעשות דיון על זה. זה נשמע דבר נורא הזוי, אבל ראינו שסערה אחת, דרך אגב, ותזכרו טוב שעד הרגע הזה עוד לא ירד גשם. היתה סערה, ירד טפה גשם, טיפה גשם, וראינו מה סערה אחת יכולה לעשות. ומה הצפה אחת יכולה לעשות- היא יכולה להציף לנו עשרות מקומות בתל-אביב: מנחל הירקון, כל צפון העיר, אזורים נמוכים, ואני חושב שעיריית תל-אביב צריכה גם להערך לדבר כזה, כלומר לא לזלזל בזה.

עכשיו רציתי לדבר כאילו, איך אומרים- מה החלום. אז כמובן התחייבנו להפחית את גזי החממה עד .2020 התייעלות אנרגטית במוסדות חינוך. הנושא של דיור בר השגה שעלה כאן, ואנחנו מעלים אותו בכל הזדמנות. אני חושב שהוועדה המקומית עושה עבודה טובה. אני חושב שהנושא של דיור בר-השגה , מעבר לזה שאנו מצפים שיזמים יעשו את זה, הגיע הזמן שעיריית תל-אביב תיקח את נושא דיור בר השגה, תתקצב אותו יותר, ותראה איך בתוך אותם שטחים, למרות שהכרזנו על שטחים מסוימים שנעשה בהם דיור בר השגה, אנחנו צריכים לראות את זה יותר. דרך אגב, אני מגדיר כדיור בר השגה בלבד, רק להשכרה ולא למשהו אחר, לא לקנייה.

הנושא של תחבורה ציבורית. גם, מי שלא היה, הינו בכנס.אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח להרים את הרשות המטרופוליטנית. אני קורא מעל הבמה הזאת כאן לרון, אני אשמח מאוד .הקצית לזה 6 חודשים, אני מאמין שאפשר לעשות את זה ב-3 חודשים. אני מוכן דרך אגב רק להרים את זה-

על מנת לראות שזה קורה. זה חלום, ואם החלום הזה יקרה אני מאוד אשמח.

אני מדבר על נושא של תמ"א .38 דיברנו מצד אחד על הנושא- מה קרה בכרמל, אז אני רק אתמול שלחתי מכתב לראש הממשלה. ארנון גלעדי, שלחתי. בגלל שיש לך קשר לקק"ל, שלחתי מכתב לראש ממשלת ישראל על תמ"א-.22 מה זה תמ"א 22? תמ"א 22 למעשה קבעה לפני 15 שנה שאת כל נושא היערות במדינת ישראל צריכים למפות, כולל נושא של אש. משום מה לא עשו את זה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 19 -

מישהו צריך לבדוק את זה. ביקשתי להעלות את זה למועצה הארצית מחדש, את כל נושא מיפוי היערות במדינת ישראל ואיך מטפלים בנושא אש. כלומר, זה פעולה שעשו. קק"ל דרך אגב – כל 3 שנים מגיעה למועצה הארצית ומקבלת דחייה, וקורה מה שקורה. אז דיברתי על תמ"א ,38 שלא יקרה גם לנו. אני מקווה שנטפל בתמ"א ,38 אני מקווה שבתחילת השנה-2011 מהנדס העיר יביא, ונגיע איך מטפלים בתמ"א.

דבר נוסף- שאולי רון לא יאהב את זה, אבל אני לפחות מאמין בזה. אני מקווה ואני חושב שלא צריך להילחם בתופעה, ואני שמח שממשלת ישראל והמשרד להגנת הסביבה אימצו את הרעיון שחוזרים למטאטא ואנחנו יורדים מנושא המפוחים.

אני לא חושב שצריך להילחם בתופעה הזאת, אני חושב שהגיע הזמן שנסתכל קדימה וצריך להיפרד מזה. גם הנושא של הפרדה במקור, לא כולם אוהבים, אני מקווה מאוד,

גב' וולנר-גלעד:

למה אתה צוחק? אתה עצרת את זה בוועדה.

מר ויסנר:

אל תעזרי לי.

הנושא של ההפרדה במקור, אני חושב שתושבי תל-אביב מוכנים להפריד את הפסולת שלהם בבית בשני פחים. אני חושב שהם יהיו מוכנים לעשות את זה ולמחזר.

ואני קורא לחברי, אני חושב שהתקציב- יש בו איך אומרים, אפשר תמיד לבקר את התקציב. אני מקווה שבדרך נעשה כל מיני שיפורים- על מנת לקבל תקציב יותר טוב, אבל אני חושב שהתברכנו בעיר נפלאה.

ודבר אחרון: אני אנסה לפחות-שתהיה הכרה מעבר לחוף הים, זה בשבילך גם, בגלל שאת שוחה

בים אמרת, נכון? אני מקווה שניכנס להכרה שחוף הים, מעבר לחוף הים, לפחות ב-80 או ב-90 מ'

של השוברים נתחיל לחשוב איך אפשר לנקות את הים עצמו ב-80 מ'. זה מעין בריכת שחייה כזאת, ולצערי יש לנו תקופות מאוד ארוכות שבתוך 80 המטר יש לכלוך שמצטבר מ-1,001 גורמים. אני מקווה שנמצא דרך איך לחשוב איך מנקים את הקטע הזה. בזמן שמגיע לכאן תייר אז הוא מגיע לחוף ים שהוא נקי ונכנס לים שהוא לא מרגיש בו בנוח, וזה יכול להיות מ-1,001 סיבות, אני חושב שאם

גב' וולנר-גלעד:

למה רק תייר? גם אנחנו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 20 -

מר ויסנר:

איך?

גב' וולנר-גלעד:

למה רק תייר? גם אנחנו.

מר ויסנר:

את הים אני אמרתי, את הים, את הים, את הים, את הים את הים לנקות סליחה על הים אני מדבר,

מר גלעדי:

כאשר מגיע תייר,

גב' וולנר-גלעד:

אמרת תייר.

מר ויסנר:

לא על היער, הייתי ביער מקודם, הגעתי לים.

אני מסיים במילה של נחום גוטמן, שנפטר לפני 30 שנה, ואני פונה גם למהנדס העיר וגם לאדריכלי העיר. והוא אמר דבר נורא פשוט. הוא אמר שהאדריכלים- נשותיהם, מתי שהם צובעים את בתיהם, הן דואגות שהשמלות שלהן יהיו בצבעים של הבית, והם שכחו את הכתם הכחול שנמצא לידינו. וכמובן הכתם הכחול זה הים. אני חושב שכוחה של העיר תל-אביב זה הים שלה, ואיך אומרים- את מלוא ההערכה, לפחות אני- כאחד שצועד בים גם הרבה, אני חושב שאנחנו צריכים תמיד להודות.

גב' וולנר-גלעד:

צועד, אבל לא נכנס.

מר ויסנר:

אני לא נכנס בגלל שאת נכנסת.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם. פאר תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 21 -

מר ויסנר:

אז אני מודה לכולם, ותודה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אהרון מדואל.

ואחריו ארנון גלעדי.

מר מדואל:

ערב טוב.

גב' דיין- היו"ר:

ערב טוב.

מר מדואל:

ערב טוב לכולם.

כל הדוברים כאן בנאומם, החל בראש העיר והמשך ברוחיק ובפאר, הזכירו את דרום העיר. דרום העיר היום למעשה היום היא אמנם חלק מתל-אביב, אבל מכל הבחינות האחרות היא נמצאת במקום אחר לחלוטין. הן מבחינת התשתיות הפיזיות, הן מבחינת התחנה המרכזית החדשה, הן מבחינת אוכלוסית המסתננים, מהגרים, פליטים שנמצאת שם. כולם דיברו גבוהה, במיוחד ראש העיר דיבר גבוהה גבוהה על הצורך לעזור לדרום, לחזק את הדרום, לשקם את הדרום, כולם מדברים יום ולילה על חלוקת הנטל. אנחנו יודעים שאוטובוסים של מערכת הבטחון – שאוספים את הפליטים בגבול מצרים – לאחר השחרור שלהם , מורידים אותם היישר באזור התחנה המרכזית. לנו היום יש הצעות אופרטיביות על מנת לסייע באמת בחלוקת הנטל. ראש העירייה אמר קודם בנאומו שהוא הולך לחזק את מערך הרווחה על מנת להתמודד עם התופעה ולסייע.

אנחנו חושבים שמלבד חיזוק מערך הרווחה,

מר וולוך:

מי זה אנחנו?

מר מדואל:

עיר לכולנו. כן, אני מדבר בשם הסיעה, כן.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 22 -

אנחנו חושבים שמלבד מילים גבוהות וריקות מתוכן על חלוקת הנטל וחיזוק מערך הרווחה, צריך לעשות,

מר גלעדי:

ק ר י א ה

מר מדואל:

כולל הפורומים ,כולל הפורומים, פורום דרום מערב, פורום דרום מזרח, לב העיר. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעשות מעשה, להפסיק להסתפק בדיבורים ולהראות שעיריית תל-אביב ערה באמת למצוקות של הדרום, אני אפרוט אותן אחת לאחת, ואני אתחיל דבר ראשון עם נושא המסתננים.

לפני כשבועיים התקיימה הפגנה בשכונת התקווה. שבוע וחצי, התקיימה הפגנה בשכונת התקווה, הפגנה די סוערת, אמנם לא גדולה מבחינת מספר האנשים אך יש לציין לזכות ההפגנה הזאת שהיא העלתה את הנושא לתודעה הציבורית, העתונים כולם עסקו בזה, הטלביזיה עסקה בזה.

אבל אני קודם כל מתפלא על יוזמי ההפגנה- שהם ממפלגת השלטון, יכלו פשוט,

מר גלעדי:

אתה חבר ליכוד גם.

מר מדואל:

לא. אבל אתה ראש הליכוד בתל-אביב , אתה אתה ראש הליכוד בתל-אביב, אתה חבר מרכז,

קריאה:

תכניס אותו.

מר מדואל:

אני מתפלא על יוזמי ההפגנה.במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה,

גב' להבי:

מרגישים שהוא חבר ליכוד.

מר מדואל:

במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה, במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה לעלות פשוט לראש הממשלה מר בנימין נתניהו , לדפוק אצלו על השולחן, כפי שהצעתי לך כבר בעבר- לכנס מרכז

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 23 -

ליכוד. נתניהו בקטע הזה מזכיר לי חיה שקפאה בלילה מול פנסים של מכונית נוסעת, ממשלה קפואה, שגורמת לאחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות ישראל. אבל זו היתה הערת, זו היתה הערת אגב בנושא ההפגנה, ההצעה שלנו היא פשוטה. אנחנו מציעים שעיריית תל-אביב תקצה כשלב ראשון, במסגרת התקציב הנוכחי כ-12 מליון שח'. 12 מליון השקלים יוקצו כדלקמן.

מר ויסנר:

רגע, זה 12 השבטים? איך הגעתם לזה?

מר מדואל:

כמה? אומרים שהאתיופים זה שבט דן- נדמה לי , ובני מנשה, לא, אנחנו מדברים על שבט דן, לחלק אותו ל-12 חלקים. כן. אנחנו מציעים ש-2 מליון מתוך ה-12 מליון שח' ילכו לטובת הקמת מעון קליטה לאותם פליטים שמושלכים יום יום, כשהאוטובוס של המסתננים מגיע וזורק אותם, שם הם יקלטו.

מר גלעדי:

איפה? איפה?

מר מדואל:

יכול להיות שעוד יבוא בעתיד רעיון כזה,

מר גלעדי:

איפה המעון?

מר מדואל:

בצפון העיר, מרכז העיר. בצפון העיר או מרכז העיר.

אני בא, אני ממשיך, אתה עוד קוטע אותי.

גב' בן יפת:

בפארק הירקון.

מר גלעדי:

צפון העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 24 -

גב' בן יפת:

פארק הירקון, הוא הרבה יותר גדול מ,

מר מדואל:

בדיוק, בדיוק כפי שהקימו, בדיוק

מר גלעדי:

בסדר, אני רק רציתי לשאול.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

מר מדואל:

אני מדבר על צפון העיר. ארנון, אני מדבר על צפון העיר ואנחנו מתנגדים להקמת עוד מוסד כמו מסילה, שיכול להיות שהיה מבורך לזמנו, או בית ספר רוגוזין. עצם זה שאתה מקים את המוסדות בשכונות הדרום, אתה משגר את האוכלוסיות החלשות לאותם מקומות. הגיע הזמן לעשות שינוי בחשיבה, יש מעונות קליטה- או בצפון העיר או במרכז העיר שהם ריקים,

מר ספיר:

באיזה שכונה?

מר מדואל:

השכונה לא משנה לי, צריך להיקבע קו.

מר ספיר:

מה אתה ממליץ?

מר מדואל:

אני אומר- כל שכונה, מלבד שכונות דרום ודרום מזרח העיר.

מר ספיר:

מעוז אביב? רמת אביב ג'?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 25 -

מר מדואל:

אין לי, אני כרגע לא בקיא במפת מתקני הקליטה העירוניים.

מר גלעדי:

ליד הגן, הגן שלא אישרנו שם שימוש חורג.

גב' דיין- היו"ר:

כשתחליטו מה המקום,

מר מדואל:

אני לא רוצה להכנס פה לדמגוגיה-רמת אביב כן, רמת אביב לא, מעוד אביב כן, מעוז

מר ספיר:

מה אתה ממליץ?

מר מדואל:

אני חושב שהמעון קליטה, על מנת ל הראות חלוקת נטל אמיתית ושינוי מדיניות עירונית צריך להיות מוקם במרכז או בצפון העיר. מעבר לזה, עיריית תל-אביב, מי שמסתובב בשכונות בלילה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תל-אביב-יפו.

מר מדואל:

תל-אביב יפו. מי שמסתובב בשכונות בלילה- רואה מסתננים ישנים בחדרי מדרגות, ישנים על ספסלים, ישנים בחורשות,

מר גלעדי:

בגנים.

מר מדואל:

ובגנים. המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו מקיימים מידי פעם פגישות, בעיקר בשכונות נווה-

שאנן ושפירא, מי שמגיע לפגישות האלה- בעיקר נשים קשישות- שחיות שם בחוסר בטחון, בפחד נוראי. שלב ראשון, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתופעה הזאת של אנשים שהממשלה פתחה להם

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 26 -

את השערים, זרקה אותם בתל-אביב והשאירה אותם לישון על הספסל. אנחנו צריכים לסבסד ב-

10 המליון שקלים הנותרים שכר דירה לאותם פליטים, אני יכול לזרוק פה רעיון, אני לא בקיא כל כך במחירי שכר הדירה והשוק, אבל נניח 700 שח' לכל פליט סודאני שיביא חוזה שכירות צפונית לקו מסוים שייקבע.

מר מסלאווי:

נגמר לך הכסף. כל הכסף הולך למסתננים, מה נשאר לך?

מר מדואל:

לפחות אתה מראה רצון ונכונות אמיתית לחלוקת הנטל.

אנחנו יודעים שהממשלה, אנחנו יודעים שהממשלה הולכת לאסור מינואר הקרוב על העסקת מסתננים. קבלן שעובד בשוק ומכיר, אני יודע שכבר היום הקבלנים לא לוקחים את המסתננים.

כלומר,נפל פחד על כל המעסיקים של המסתננים וכבר היום יש, בעצם אין להם עבודה ואין להם פרנסה. מעבר לזה שאמרו שידחו את ההנחיה עד להקמת מחנה קליטה בדרום, כבר היום בעצם הסודאנים מתחילים להיות חסרי עבודה. הנטל הזה בסופו של דבר יפול על שכונות הדרום באופן ישיר. אני מציע להקדים תרופה למכה, לגשת קודם כל לעניין הפליטים, אם אדם נמצא פה כפליט, אנחנו יודעים שאם הוא בא מאריתריאה או מקום אחר ונתון לסכנת חיים, אי אפשר לצקצק בלשון ולהגיד- הוא פליט, ועכשיו לזרוק אותו לחסדי האוכלוסיות המוחלשות. צריך להקצות תקציב עירוני לסיוע לאותם אנשים לזמן מוגבל, עד שיסתדר שם העניין או עד שהאו"ם ימצא פתרון או עד שהממשלה תמצא פתרון לצורך הזה.

זה בנושא הפליטים, מסתננים, מהגרי עבודה. ההצעה שלנו יעל היא להקצות 12 מליון שח', אני גם תכף אומר לך מאיפה, 2 מליון שח' לטובת הקמת מרכז קליטה לפליטים במרכז או צפון העיר, ו-10 מליון שח' לצורך סיבסוד שכר דירה לאותם אלה שישנים בחורשות, בגנים ועל הספסלים.

מר מסלאווי:

מה לטובת האוכלוסיות שלנו?

מר מדואל:

תכף, אני מגיע שלמה.

מר מסלאווי:

אבל נגמר לך הכסף.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 27 -

מר מדואל:

שלמה, לא, יש לנו

גב' דיין- היו"ר:

שלמה בבקשה, נגמר לו הזמן תכף, אז בקשה.

ק ר י א ו ת

מר מדואל:

יש לנו פה, יש לנו פה תקציב בלתי רגיל.

הדבר השני שאנחנו מציעים שלמה,

גב' בן יפת:

שלמה, אתה עדיין רשאי להרשם לדבר, יעל תשמח.

מר מסלאווי:

את דואגת לי?

מר מדואל:

שלמה, שלמה, הדבר השני שאנחנו מציעים, וצר לי שלא עלתה בידך בזמנו מול השר שטרית,

גב' דיין- היו"ר:

אל תענה לו.

מר מדואל:

כולנו זוכרים בזמנו שהשר שטרית בזמנו החליט לקצץ את פרויקט שיקום שכונות בעשרות ערים ברחבי הארץ,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה תמשיך, כי הזמן שלך ייגמר.

מר מדואל:

אני מדבר, לא, אני מדבר, אני מעלה נושא חדש עכשיו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 28 -

גב' דיין- היו"ר:

אה בסדר, בסדר.

מר מדואל:

אני מעלה נושא

גב' דיין- היו"ר:

אתה עונה לו.

מר מדואל:

כולנו זוכרים, לא, אני מעלה נושא שתכננתי להעלות מראש.

כולנו זוכרים שהשר שטרית ניסה לקצץ את פרויקט שיקום שכונות בכל רחבי הארץ, לצערנו שלמה, העיר היחידה שבסופו של דבר הקיצוץ אכן התבצע היא תל-אביב, אנחנו מציעים להקצות לטובת פרויקט שיקום שכונות כ-25 מליון שח' לטובת השכונות שפירא, נווה שאנן, יפו ג', שכונת התקווה,

גב' דיין- היו"ר:

זה רשום לך? נכון?

מר ויסנר:

איך חלוקת התקציב?

מר מדואל:

התקציב כרגע בכללי, ישבו אנשי מקצוע ויחליטו. אני מציע- לשיפור חזיתות, כמו דרך ההגנה, ארנון גלעדי מדבר על זה רבות-שדרך ההגנה נראה כמו כניסה לאיזושהי עיר בעולם שלישי, אולי בעזה, אני לא יודע. אנחנו מציעים להקציב 25 מליון שח' לטובת פרוייקט שיקום שכונות.

עכשיו נחזור למרכז-דרום העיר, התחנה המרכזית החדשה שמהווה מפגע מאין כמוהו.

מר ספיר:

החדשה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 29 -

מר מדואל:

כן, היא כבר ישנה, אבל יש ישנה לידה- שעדיין לא הרסו אותה, אז קוראים לה חדשה. אנחנו מציעים לסגור את התחנה המרכזית החדשה לאוטובוסים לאלתר, ולהקים חלופה של תחנות מרכזיות קטנות בשוליים של הערים, והפיכת יעודה מתחנה מרכזית לקניון מסחרי ולמרכז ידידותי לסביבה שישמש את קהילת דרום תל-אביב. אנחנו מציעים לאתר שטחים- הן בצומת גלילות והן בצומת חולון לטובת מסופי האוטובוסים. ערים רבות סביבנו פועלות בשיטה של מסופי אוטובוסים ולא בשיטה של תחנה מרכזית. לצורך כך התקציב המבוקש הראשוני הוא 10 מליון שח', כולל צוות היגוי לנושא, סקר תחבורתי לקביעת הקווים שיצאו מאותם מסופים, איתור שטחים בכניסות לעיר בצפון ובדרום.

מר גלעדי:

לוח זמנים.

מר מדואל:

מה?

מר גלעדי:

לוח זמנים.

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, יש לך עוד דקה, אז בבקשה, תציין מאיפה.

מר מדואל:

מה יש לנו,

עכשיו שלמה עוד דבר, היום אנחנו עוסקים בשכונת התקווה.

בשכונת התקווה לכל מי שיודע, כשאתה נכנס בכניסות מרח' בועז ומדרך לוד- אתה נתקל בריח רע, במיוחד בשעות הבוקר. תשתית התיעול והביוב לא טופל?

מר מסלאווי:

כמה כסף נשאר?

מר גלעדי:

זה טופל. יש תקציב לזה בחוברת.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 30 -

מר מסלאווי:

תחסוך.

מר מדואל:

כן?

מר גלעדי:

תחסוך, כי יש את זה, יש את זה,

מר מסלאווי:

תעביר את זה.

מר מדואל:

טוב. אני אעבור,

גב' דיין- היו"ר:

טוב, אתה רוצה,

מר מדואל:

יש לנו סעיף.

עכשיו עוד דבר, בשכונת התקווה יש בעיה קשה, אנחנו נתקלים בה בתכנון ובנייה, רק לאחרונה-

אני וכרמלה נתקלנו באדם שבנה ללא היתר, ולצערנו המגרש שלו- בגודל 49 מטר נמצא אי שם והבית שלו נמצא במקום אחר. יש שם בעיה קשה מאוד של פרצלציה בגושים מסוימים בשכונת התקווה,

קריאה:

הבית שלו,

מר מדואל:

הבית שלו שם והחלקה שלו רשומה במקום אחר. אנחנו מציעים להקצות תקציב מיוחד לפרצלציה לשכונת התקווה- להסדרת הנושא, אנחנו מציעים תקציב בסך 5 מליון שח'. הנושא הוא מורכב, נגרר עשרות שנים, אנחנו מבקשים לטפל בזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 31 -

מר גלעדי:

לכמה הגענו?

מר מסלאווי:

כמה הגענו

מר מדואל:

יעל רושמת.

גב' דיין- היו"ר:

אני רושמת, אבל בינתיים אין לזה שום כיסוי,

מר מדואל:

לא לא ,יש לנו.

גב' דיין- היו"ר:

כי אתה לא הצעת,

מר מדואל:

לא לא, יש לנו. תכף.

גב' דיין- היו"ר:

לא הצעת מהיכן יבוא הכסף, וזמנך, אין תכף, זמנך תם.

מר מדואל:

יש אנחנו מציעים להעביר את הכסף,

גב' דיין- היו"ר:

אז תעביר את זה למישהו אחר מהחברים.

מר מדואל:

אנחנו מציעים יעל , להעביר את הכסף מסעיף ראשי ,76193 מסעיף משנה ,797 יש שם 17 מליון שח'.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 32 -

גב' דיין- היו"ר:

זה רשום לך, כי אני לא הכתבנית.

מר מדואל:

כן, כן. תכף אני אתן לך פתק. ויש עוד סעיף של -910 תשלומים בלתי רגילים בסך 70 מליון שח', 77 מליון שח'- תשלומים בלתי רגילים. מדובר כאן אכן בדבר בלתי רגיל ולשם אנחנו מבקשים להקצות את הסכומים הנ"ל.

גב' דיין- היו"ר:

טוב, אני מקווה שאתה נותן, אתה נותן לי את הרשימה?

מר מדואל:

אני אכין לך פתק, אני אתן לך.

גב' דיין- היו"ר:

למה ומאיפה. אנא בבקשה.

מר מדואל:

זה רשום פה.

גב' דיין- היו"ר:

בסדר ארנון בבקשה.

מר מסלאווי:

פעם היית עושה את זה לנתן וולוך, עם הגימלאים.

מר גלעדי:

גבירתי יו"ר המועצה, חברי חברי המועצה.

תקציב ,2011 אין לנו תחרות פה בלהגדיל את התקציב או לזרוק סיסמאות. אהרון. אין ספק שנושא של תקציב הוא דבר של התכנסות של הרבה מאוד רצונות והרבה מאוד מאוויים,שבסופו של דבר אהלן יואב, הרבה מאוד מאוויים, שבסופו של דבר בונים מסגרת תכנית עבודה לשנה מסוימת. גם בתקציב הזה של שנת 2011 אנחנו רואים גידול, אנחנו רואים גידול גם בנושא של התקציב השוטף וגם בנושא של התקציב של התברי"ם. זה נכון שיש צורך להפנות הרבה יותר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 33 -

משאבים והרבה יותר תשומת לב לנושא של דרום ודרום מזרח העיר. ואכן, גם בשנה שעברה וגם בשנה זו, וגם בתקציב הבא יש חלק מתוך הנושאים, מספר נושאים שמופיעים גם בתקציב הזה-

כחלק מתוך המשכיות של עבודה של התקציב של שנה הבאה, וזה הנושא של איגום משאבים.

בעקבות הצעה ששלמה מסלאווי העלה באחת מישיבות המועצה בשנה שעברה לגבי הנושא של איגום משאבים בנושאים של השרותים החברתיים-החינוכיים-הבריאותיים וכל מה שקשור בסופו של דבר בתושב, סוכם להקים מינהלת בשכונת התקווה, שתרכז למעשה ותאגם ותסנכרן את כל הפעילויות של שרותי החינוך, הרווחה והחברה בשכונת התקווה, עזרא והארגזים, ששלמה יעמוד בראשה, יחד עם כל הגורמים המקצועיים. אני מקווה שאכן הפעילות הזאת אכן תישא פרי וזה יהיה איזה מודל שאנחנו נלך אתו הלאה והלאה לשכונות נוספות, כך שנוכל להעמיד למעשה את התושב, את האזרח, את הילד, את התלמיד , את ההורה, במרכז התשומת-לב של הפעילות, הפעילות העירונית שאנחנו נבצע.

גם בנושאים האלו למעשה, גם השנה יש מפעל ההגדלה של מפעל ההזנה בערך לכ-5,500 ילדים, תוספת של בערך, אם אני לא טועה, כ-300,000 שח' לנושא של מפעל ההזנה לתלמידי, ובמיוחד אהרון- לתלמידי דרום העיר ודרום מזרח העיר- שזה מגיע, וכ-5,500 תלמידים זה מפעל ראוי-

שהוא התחיל בעקבות פעילות שלי עם סגנית שר הפנים שהיתה לשעבר- רוחמה אברהם, וזה ממשיך וצובר תאוצה גם השנה הזאת.

אם אנחנו נסקור רק במבט של פעילות של החודשים האחרונים- את הנושא של יד אליהו, בדיון האחרון בוועדת בניין עיר לראשונה אושר למעשה תכנית, אושרה תכנית, תכנית אב לשכונת יד-

אליהו, כשלמעשה התכנית אב הזאת מתווה את הכיוון- הן לתושב, הן ליזם והן לפעילות הציבורית- למערכת העירונית, למקד את כל תשומת לבה ואת המשאבים שיש לה- לאן אנחנו רוצים שיד אליהו תתפתח, איך אנחנו רוצים שיד אליהו תתפתח, מה הגבהים שאנחנו רוצים לראות ביד אליהו, שזה למעשה נותן איזה וודאות תכנונית מבחינת כולם, של כל המערכות, ומסנכרן את הפעילות, וזה שכונה ראשונה למעשה שקיבלה היבט מעמיק ורציני כבר בתכנית,כבר בוועדת בניין עיר האחרונה. אני מקווה שאנחנו נשלים את הנושא הזה תוך כדי זה שנאשר גם את תכנית המתאר במהלך שנת ,2012 כך שזה יתן איזשהו כיוון מסוים מבחינת הנושא של הייתכנות, הייתכנות התכנונית בעיר תל-אביב יפו. בנוסף לזה אנחנו פועלים יחד עם היועץ המשפטי ויחד עם ראש העיר כדי למקם בסופו של דבר מכללה אקדמית במתחם המכללות בלה-גארדיה. אתמול היועץ המשפטי פנה למינהל מקרקעי ישראל, כאשר ביקש מהם למעשה לבחון את הבקשה להוציא מכרז למכללות שמוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כך שלמעשה מוסד כזה- מרגע שהוא יכנס ליד אליהו, אין ספק שהוא ישפיע בצורה משמעותית על התפתחותה של יד אליהו, דרום דרום מזרח העיר, כפר שלם, התקווה, שכונת עזרא, שכונת הארגזים, וזה חלק מתוך הנושא של צמצום הפערים בין הצפון ודרום, זה חלק מתוך הפנים של העירייה לכיוון דרום ודרום מזרח העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 34 -

נושא של פעילות נוספת היא פעילות בנושא של כפר שלם. אני ואהרון מנסים לקדם חקיקה בנושא של הפינוי של כפר שלם. אני מצר שהנושא נתקע בכנסת בעקבות פעילותו של ח"כ מסוים שהתמהמה עם הנושא הזה. אני מקווה שלקראת הכהונה החדשה של יו"ר ועדת הכלכלה החדש הנושא יצבור תאוצה. אני חייב לציין שבימים אלו אמורה להסתיים וועדה של מינהל מקרקעי ישראל יחד עם קרן קיימת- שאפי שטנצלר משמש כיו"ר הוועדה- לגבי חידוש הפינויים בכפר שלם, אני מקווה שאכן הוועדה בסופו של דבר תוציא מתחת ידה מסקנות שיאפשרו את חידוש הפינויים בנושא של כפר שלם.

אם אנחנו מדברים על נושא של תחנה מרכזית, הנושא הוא לא רק הנושא של מהגרים, מסתננים, תגדירו אותם איך שאתם רוצים, הנושא של המסתננים אהרון, אי אפשר לדבר בכפל לשון, ואי אפשר לייצג עמדות מצד אחד ככה ומצד שני אחרת. הנושא של המסתננים הוא בעיה, בעיה קשה, בעיה לא פשוטה של דרום העיר בכללותה, של התושבים שגרים שמה, ואין ספק- גם של המסתננים, אלו שמגיעים בקרבנו מהגבול הדרומי. ממשלת ישראל צריכה לעשות את דברה והיא חייבת לעשות עם זה. יחד עם זה, בעקבות הפעילות ובעקבות הצעה לסדר ששלמה העלה, אתמול הנהלת העיר התכנסה לדיון מיוחד- אך ורק לנושא הזה, ובסופו של דיון ראש העיר, ראש העיר קיבל החלטה לראות ולפעול, ולא בצורה של שליפה מהמותן-12 מליון שמה, 14 מליון שמה, 25 מליון שמה,

מר מדואל:

בינתיים הוא שותק ולא עושה שום דבר.

מר גלעדי:

יכולת לדבר על זה מפה, לא משם.

מר מדואל:

אמרתי את זה.

מר גלעדי:

ולצורך כך ברור לכולם, לצורך כך ברור לכולנו, אני לא דב חנין שמצד אחד אתם הולכים אתו להפגנות ומצד שני אתם הולכים לבכות דמעות תנין לתושבי דרום העיר- שאתם פוגעים בהם, אז בואו, תפסיקו להיות דו פרצופיים.

מר מדואל:

תשמע מה דב חנין. ברגע שאתה רואה את דב חנין נהיה לך סדין אדום.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 35 -

מר גלעדי:

אני רואה את דב חנין- אני רואה אותך, אני רואה אותך- אני לא מבין איך אתה נמצא שמה. אבל בסדר, לא משנה.

גב' בן יפת:

תשב בחדר, תחשוב ואולי תבין.

מר גלעדי:

את דו פרצופית, את דו פרצופית, את הולכת לתושבי קרית שלום, את הולכת לתושבי קרית שלום

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה להמשיך, בבקשה להפסיק, בבקשה להפסיק את הדיאלוג.

מר גלעדי:

את אומרת להם שאת אתם, ואחר כך את הולכת להפגנה עם דב חנין- מרימה שלטים. אז די, תפסיקי.

גב' בן יפת:

ק ר י א ו ת.

גב' דיין- היו"ר:

יעל בבקשה.

מר גלעדי:

אבל תני לי, אני רוצה לדבר.

גב' בן יפת:

ק ר י א ו ת.

גב' דיין- היו"ר:

יעל בבקשה. תמשיך.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 36 -

מר גלעדי:

אין לי ויכוח אתך. אנחנו מסכימים בהרבה מאוד דברים, רק בהתנהגות הזאת אני לא מסכים אתך.

גב' בן יפת:

גם אני לא אתך.

מר גלעדי:

ולכן, הנושא של קרית שלום , נושא של שפירא, נושא של תחנה מרכזית, יש צורך לתת תשומת לב, יש צורך לקדם את הנושא, לצורך כך, לצורך כך סוכם והוחלט, להקים קרן, תקשיבי טוב, תקשיבי טוב, לא ברמה הפופוליסטית ולא ברמה להתסיס – אלא תקשיבי טוב. יש בעיה, יש בעיה- צריכים להתמודד אתה, צריכים להתמודד אתה- זה לא לנסות ולדבר בכפל לשון, לדבר בצורה ברורה, חלקה וראויה כלפי התושבים. להקים קרן מלגות כדי לאפשר לסטודנטים להכנס לגור בתחנה המרכזית, כדי לאפשר לכוחות חזקים, אחרים להכנס פנימה ולשקם את האזור.

לצורך כך סוכם

עם המנכ"ל שתוקם קרן מלגות עוד בשנת 2011 עם תקציב עירוני ותקציב של קרן תל-אביב לפיתוח או גורם אחר, ולצורך כך אנחנו נתחיל לפעול כבר במהלך שנת .2011 אני מאמין שזה חלק קטן מתוך שינוי ארגוני ושינוי מהותי בנושא של , בנושא של שיקום דרום העיר.

השג נוסף, נושא שלא לקח פה תשומת לב, זה הנושא של ביזור או פיזור של התלמידים של מהגרי עבודה והפועלים הזרים. כבר בשנה הזאת חלק לא קטן מהתלמידים שהיו עד היום אמורים להירשם בבתי הספר בדרום תל-אביב יפוזרו במספר בתי ספר גם בצפונה של העיר. אני מקווה שזה,

גב' בן יפת:

כמה יותר? זה נעשה כל הזמן.

מר גלעדי:

זה נעשה רק בתחילת שנה זאת ובשנה זו זה צובר תאוצה. ואני מקווה, ואני יודע שזה למנגינת ליבך למה את רוצה אותם בקרבנו, אבל בסדר, הם יהיו גם בצפון וגם בדרום.

מר מסלאווי:

מה זה בקרבנו? למה איפה היא גרה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 37 -

מר גלעדי:

היא גרה בקרית שלום, אז היא רוצה אותם בטח שמה.

מר מסלאווי:

רק היא מתבלבלת בהפגנות.

מר גלעדי:

בנוסף, בנוסף, לאור הפעילות שהיו,

גב' בן יפת:

משהו שאתם שכחתם מהרגע שנכנסת לקואליציה,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, יעל,

גב' בן יפת:

דרך הומניסטית שאתה הולך אתה ושל זכויות אדם, שאתה הולך אתה עד הסוף.

גב' דיין- היו"ר:

יעל, יעל, נדמה לי שאת רשומה.

מר גלעדי:

הזמן לא ממני הזמן ממנה, אבל הזמן- תורידי את זה ממנה. לא ממני.

גב' דיין- היו"ר:

אני לא אוריד מאף אחד זמן בגלל ויכוחים, אתה תמשיך ותדבר, אל תענה לה- זה הכל.

גב' בן יפת:

ק ר י א ה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 38 -

מר גלעדי:

בעקבות מחאת התושבים בקרית שלום יעל, ולאור גם הפעילות שלך שהיתה שם, אושר בסופו של דבר לקדם ולנסות ולהזיז את חילוקי הדעות, לשים אותם בצד, להקים ועד מנהל -שיהיו שותפים גם התושבים, גם המרכז הקהילתי, לצורך כך גם הוקצה רכז תרבות וגם רכז קידום נוער, גם רכז,

גב' בן יפת:

שמענו.

גב' דיין- היו"ר:

די.

מר גלעדי:

תגידי, כל דבר יש לך הערה?

קריאה:

איפה?

מר גלעדי:

את רוצה לבוא לפה? בואי עמדי לידי. בואי עמדי לידי, נו.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם, לא לא, אל תזמין אותה, זמנך תם.

מר גלעדי:

ואני מקווה שלבוא ולזרוק סיסמאות- יש צורך בבית ספר תיכון נוסף בדרומה של העיר, אכן יש צורך בתיכון נוסף, הנושא הזה ראוי וחשוב שהוא ייבדק בצורה יסודית, עמוקה, לא תוך כדי זריית סיסמאות ולא תוך כדי זה שבאים ומפזרים מספרים. הולך להיות אדוני ראש העיר, בנייה מסיבית בדרומה של העיר, באזור תל-כביר, באזור, באזור של מכבי יפו, באזור של איפה שהיום מתחם מע"צ- במהלך ה-5 השנים הקרובות, הולכת להיות בנייה, אין ספק- גם בנס לגויים, הצטרפו אלפי משפחות צעירות, ולצורך כך יש צורך, כבר היום, להתחיל לתכנן את מוסדות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 39 -

הציבור העתידיים בדרומה של העיר, וזה חלק מתוך תפיסה ארגונית- תכנונית שאנחנו בוועדה המקומית מובילים,

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מר גלעדי:

גם עם בינוי וגם עם מוסדות תרבות.

ולכן הנושא הזה חייב לקחת לידי תשומת לבנו, אבל לא ככה בשליפה מהמותן ולהגיד- יש צורך לעשות , ולזרוק מספרים. יש צורך לשים את זה על שולחן העבודה ולהתחיל לטפל בו בצורה מסודרת.

גב' בן יפת:

קריאות

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה ארנון.

נוח עפרון.

מר גלעדי:

עוד כמה דברים.

גב' דיין- היו"ר:

לא, אין לך עוד כמה דברים, אין לך.

מר גלעדי:

היא הפריעה לי, אבל היא הפריעה לי.

גב' דיין- היו"ר:

אין לך, פשוט אין לך עוד כמה דברים- כי הזמן תם מזמן.

מר גלעדי:

אבל היא הפריעה לי, היא הפריעה לי כל הדרך.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 40 -

גב' דיין- היו"ר:

היא הפריעה, אז אל תענה לה,

מר גלעדי:

טוב, חברי חברי המועצה, יש עוד הרבה מאוד נושאים שנמצאים במסגרת התקציב לשנה הבאה, כמו הנושא של , נושא של פעילות בקרב העולים האתיופיים והקווקזים- שמטופל על ידי ועדת הקליטה ועל ידי מחלקת הקליטה. נושאים נוספים שגם בנושא,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה ארנון.

מר גלעדי:

שגם בנושא של פיתוח העסקים וגם בנושא,

דורון, אתה מפריע לי, אני אפריע לך בוועדה ביום ד'.

גב' דיין- היו"ר:

דורון, אל תפריע לו.

מר וולוך:

ארנון, תכבד את מה שאומרת יעל.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך מזמן נגמר. בבקשה.

מר גלעדי:

התקציב הזה הוא תקציב ,משפט אחרון: התקציב הזה הוא תקציב שהוא לא מיישם את כל שאיפותי ואת כל רצונותי, אבל הוא-חלק גדול מתוך הנושאים - נותן להם להתנועע, ולהניע את המהלכים לכיוון הנושא של דרומה ודרום מזרח העיר.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, נוח עפרון, אחריו תמר.

את מתחלפת? מאיזו בחינה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 41 -

גב' וולנר-גלעד:

ממה אתה מסתייג? לא הבנו.

מר גלעדי:

עם ה-40 שוחים שלך בגורדון.

גב' דיין- היו"ר:

זה ניתן? בתוך סיעה אני מניחה. לא, בתוך סיעה. אם זה בין סיעות אז אמרנו שאנחנו לא מאפשרים את זה.

ק ר י א ו ת.

גב' זנדברג:

זה אותה סיעה בינתיים.

גב' בן יפת:

מה זה אמרנו? מה זה אמרנו?

מר עפרון:

ערב טוב לכולכם.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה שקט.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה נח.

מר עפרון:

בסיפור הקצר של ארתון קונן דויל "כתם הכסף", מתקיים הדיאלוג הבא בין שרלוק הולמס לשוטר קולונל רוס:

האם יש נקודה נוספת שהיית רוצה להסב את תשומת לבי אליה? שואל רוס.

למקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה, אומר הולמס.

אך הכלב לא עשה שום דבר בלילה- אמר רוס, מופתע, וזה היה המקרה המוזר, ציין שרלוק הולמס, המקרה המוזר של הכלב שלא נבח.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 42 -

המקרה המוזר של תקציב 2011 נעוץ במה שהוא לא עושה. המקרה המוזר של תקציב 2011 הוא שיש דברים רבים וחשובים שהעיר זקוקה להם-שלא מקבלים מענה בתקציב, שהתקציב אינו מזכיר אותם. המקרה המוזר של תקציב ,2011 כמו של תקציב 2010,2009 וכן הלאה, יש לציין, הוא שהתקציב מצליח להיות כל כך אפור בעיר שהיא כל כך צבעונית.

אז בזמן הקצר שעומד לרשותי אני רוצה לתאר כמה מהדברים שהיו צריכים לזכות למימון מהעירייה בשנה הקרובה אך לא זכו לו.

תחבורה ציבורית למשל. למרות ההצהרות, הצהרות התמיכה בתחבורה הציבורית שמושמעות לעתונאות ומעל במה זו החל בתחילת, כולל בתחילת הישיבה הזאת, תחבורה ציבורית לא מופיע, לא מופיעה בתקציב. אילו היה רצון אמיתי לקדם אותה הינו מקציבים תקציב, ולו קטן, לממן תכנון תכנית הסעת המונים מבוססת אוטובוסים בתל-אביב-יפו, שלכל הדעות כמעט היא מה שאנחנו צריכים, אך השקעה בתחבורה ציבורית אין למצוא בתקציב .2011 כמו כן, גאולת שטחים ירוקים. הסאגה של פארק קרית ספר- המשתרכת מתחילת כהונתך ראש העירייה ועד , ועד היום, אינה סופו של תהליך אלא התחלתו. יש שכונות בעיר כמו פלורנטין שהן, שבהן כמות הגנים והפארקים אינה, אינו, אינה מתקרבת לתקן ואינה מתקרבת למינימום של המינימום של שטח ירוק שמגיע לכל בן אנוש להנות ממנו בשכונתו. לכן יש להקים רשות עירונית שמטרתה תהיה איתור וקניית שטחים באזורים כמו פלורנטין, שסובלים ממחסור בשטחים ירוקים פתוחים. קנייה ציבורית של שטחים לטובת גנים ופארקים נהוג במקומות רבים בעולם , בערים רבות בעולם, אך השקעה בגאולת שטחים ירוקים אין למצוא בתקציב .2011 כנ"ל עובדי קבלן. עיריית תל-אביב-יפו מעסיקה באופן עקיף אלפים רבים של עובדי ועובדות קבלן. הרבה מהם מנוצלים, זה לא סוד. תעצור ברחוב אחד מהבחורים המסכנים המסתובבים עם מפוח רועש ומזהם ותשאל אותו על שכרו ותנאי העסקתו, ותבין מיד שהוא מנוצל. הרי כולנו יודעים שכל השיטה של עובדי קבלן, כל ההגיון הכלכלי שבה, בנויה על ניצול. העירייה מתנערת בכך שהיא לא אחראית למה שקורה לפועלי קבלן, לא רואה, לא שומעת, לא עוקבת,לא יודעת, אך זה יכול להיות אחרת. אפשר למשל, בעלות צנועה, להקים נציבות תלונות לעובדי ועובדות קבלן המועסקים,

מר מזרחי:

יש, יש.

מר עפרון:

המועסקים באופן עקיף על ידי העירייה, נציבות שתעסוק, שתעסיק רואה חשבון או אנשי מקצוע רלבנטיים אחרים כדי לייעץ לעובדי קבלן- שמעסיקיהם מנצלים אותם, ולחבר אותם עם גופים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 43 -

ועמותות שמוכנים לעזור להם. אך השקעה בהגנה על עובדים שמפירות ניצולם אנחנו נהנים- אין למצוא בתקציב .2011

כנ"ל שקיפות. עיריית תל-אביב יפו מחזיקה ברוב רובו של המידע העירוני ברשותה מבלי לאפשר לציבור גישה נוחה אליה. ניתן לשנות מדיניות זו. אפשר למשל בהשקעה קטנה להשיק תכנית לפתיחת מאגרי המידע העירוניים לעיון הציבור באתר האינטרנט העירוני החדש ולבנות ארכיון מסמכים עירוני מקוון ומתעדכן הכולל כל חוזי ההתקשרות של העירייה למשל, פרוטוקולים של ועדות העירייה –אלה שנפגשות בכלל, לדורותיהן, וכל דוחות מבקר העירייה. אך השקעה בשקיפות אמיתית אין למצוא בתקציב .2011

כנ"ל תקצוב השתתפותי. מידי שנה העירייה מקציבה תקציבים מעל 4 מיליארד שח' בתהליך שעליו אין לתושבים כל יכולת להשפיע.תקצוב השתתפותי- PARTICIPATORY BUDGETING הוא מנגנון המאפשר לתושבים להחליט באופן דמוקרטי על מה להוציא חלק מהתקציב העירוני. בסידרה של פורומים ציבוריים -תושבים מזהים צרכים מקומיים, מציעים רעיונות לענות על צרכים אלה ובוחרים נציגים שכונתיים. נציגים אלה- יחד עם מומחים, עובדי עירייה ונציגים מחברות, מהחברה האזרחית,

מר זמיר:

זה לא שש"ת?

גב' וולנר-גלעד:

לא. שש"ת תוקצב מראש.

מר עפרון:

לא, זה ממש ממש לא.

עובדי , עובדי, אז נציגים אלה יחד עם מומחים, עובדי עירייה ונציגים מהחברה האזרחית מפתחים מספר מיזמים בהתאם להחלטות של הפורומים הציבוריים. תושבי העיר מצביעים כדי להחליט איזה מיזמים ליישם, ומיזמים אלה נכנסים לתקציב הבלתי רגיל של העירייה. קרי, תושבים יוזמים פרויקטים שהם חושבים שהם מתאימים וחשובים לשכונות שלהם. תקצוב השתתפותי נהוג בערים רבות בעולם, אך השקעה בהאצלת שליטה בכספיהם-הם לידי תושבי העיר, זאת אין למצוא בתקציב .2011

כמו כן, ספורט עממי אמיתי. לפני מספר חודשים קבוצת תושבים ארגנה מרוץ לילה פתוח בו השתתפו מאות רצים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 44 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מאות?

מר עפרון:

מאות רצים בעלות של פחות,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא ראיתי מאות.

גב' וולנר-גלעד:

לא היית שם.

מר עפרון:

לא היית שם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני הייתי .

גב' וולנר-גלעד:

לא היית שם, אם היית-היית רואה מאות.

מר עפרון:

בו השתתפו מאות רצים. ואני כן הייתי שם וגם ספרתי אותם, וגם חילקתי T שירטים. בו השתתפו מאות רצים בעלות של פחות ממאית העלות של ארועי הספורט הממוסחרים וממותגים שהעירייה אירגנה.

מר זמיר:

כי הבאת חסות מסחרית.

מר עפרון:

אילו, אילו העירייה , אילו העירייה היתה נותנת לתושבים %2 מהתקציב שהיא מעבירה לתאגיד נייקי מידי שנה, הם היו מרימים ארועי ספורט עממיים- חינמיים, בהם כל תושבי העיר ולא רק

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 45 -

האמידים מביניהם- היו יכולים להשתתף, אך השקעה בספורט עממי אמיתית, לא ממותגת, לא ממוסחרת, אין למצוא בתקציב .2011

וכמו כן סביבה בריאה יותר. יש לברך כמובן על קידום המחזור, אף על פי שהוא נעשה בקצב איטי מידי, ועל שבילי האופניים, אף על פי שהם נבנים בצורה עקומה מידי, אך זה רחוק ממספיק.

למשל התקציב לרשות, לרשות לאיכות הסביבה זעום, נשאר זעום בהשוואה לאתגרים העומדים בפניה. היא אינה מתמודדת עם סיכוני קרינה כליל, בכלל, היא מנטרת את האוויר ואת המים באופן מינימאלי, היא לקונית ועייפה. השקעה נאותה, מתאימה, אמיתית, מידתית- בסביבה נקייה יותר, בריאה יותר, אין למצוא בתקציב .2011 בתרשים מרשים שאפשר למצוא בתקציב הבלתי רגיל בעמוד ו' אנחנו רואים שלכאורה %47 מהתב"ר מוקדשים לאיכות סביבה, זה הפלח הזה, מה שמצביע בו בזמן על נסיון נואש לעשות "גרין-ווש" של התקציב, וגם על חוסר הבנה בסיסית של מהי איכות סביבה. אני מבקש מכל אחד מכם לנסות להגיע לסכום הזה, ל-%47 מתוך חישוב של דברים שהם באמת קשורים לאיכות סביבה, לא תצליחו.

כל מה שהזכרתי: תחבורה, גנים, הוגנות כלפי עובדים, שיתוף, סביבה ברירה, אה, סביבה בריאה,

סליחה, בנוסף לדברים הרבים שחברי הצביעו, הציעו ועוד יציעו הערב- צדק חלוקתי בין דרום לצפון, כולל בית ספר עיוני בדרום העיר, דיור בר-השגה, שרותי רווחה הולמים, מרחב ציבורי שנשאר ציבורי ועוד, כל אלה ביחד הם המקרה המוזר של תקציב ,2011 תקציב שאין לו מה להציע בנוגע לנושאים החשובים ביותר לתושבי תל-אביב-יפו.

בדברי ההספד שנסע לאחיו הנרצח-ג'ון, רוברט קנדי אמר- שיש המסתכלים על העולם כפי שהוא ושואלים למה, ויש המסתכלים על העולם כפי שיכול להיות ושואלים למה לא. למה לא מדיניות שמעדיפה אוטובוס על מכונית פרטית? למה לא מדיניות שמחזקת את שכונות הדרום הזקוקות לחיזוק? למה לא מדיניות המעדיפה את התושב על פני הבירוקרט, העני על פני העשיר, העממי על פני הממותג והממוסחר, המנוצל על פני המנצל? למה לא? את התשובה- אני לא יודע. מה שכן ברור היא – שמדיניות כזו אין למצוא בתקציב .2011

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מר עפרון:

ולכן יש להצביע נגדו, ולשלוח אותו בחזרה ולבנות תקציב חדש- על בסיס מדיניות חדשה,

גב' דיין- היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 46 -

תודה רבה נוח.

מר עפרון:

שתשקף את רוח העיר וצרכי תושביה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

מיטל להבי, ואחריה יואב גולדרינג.

גב' להבי:

שלום רב, ערב טוב.

מאז חודש יוני התקיימו מעל 25 דיוני תקציב. מבין חברי המועצה אני חייבת לומר, בלטה במיוחד נוכחותם של חברי מר"צ שהשתתפו בכל הדיונים, והשפעת חברי המועצה עוברת כחוט שני לכל אורכו של התקציב. מבחינתי, טביעת האצבע של מר"צ הפכה את התקציב לחברתי יותר וירוק יותר בדברים שנאבקנו למענם. ובהזדמנות הזאת אני רוצה לציין את אחמד משהראוי חברי- שלא פספס אף דיון והזדמנות לפעול למען ערביי יפו, ואת תמי שעושה ומשפיעה במיוחד בכל הקשור למעמד האשה. בהתאמה, אני רוצה להדגיש שמי שהופיע ושמי שדיבר ושמי שהיה שם, השפיע.

הנוכחות המסיבית של מי שנכחו בדיונים הפכו את הדיונים המקדימים לכלי ההשפעה הטוב והיעיל ביותר למי שרצה להשפיע.

בכל אופן, אחרי תקופה ארוכה של התנצלויות על תקציב הולך ומדלדל, על קיצוצים בבשר החי בגין המשבר הכלכלי-העולמי, על פשרות כואבות, סוף סוף אנחנו יכולים לדבר על התאוששות וצמיחה. בתקציבים הקודמים, בשל אילוצים, הצביעה המועצה בעד תקציבים שנגסו ברווחה בחינוך, נדרשנו לפעול באחריות קולקטיבית, לשמחתי זה מאחורינו. גדולתה של השנה הזאת-

שאחרי שהסתיימו הויכוחים ביחס לסדרי העדיפות, מצאנו את עצמנו מתדיינים על אופן חלוקת התוספת בעוגה התקציבית, להבדיל מאיפה לקצץ בה. עם זאת- העוגה עדיין רחוקה מלהיות אוטופית, זה מה שדיבר עליו קודם נוח- בלמה לא ואיפה לא. זה לא, אם מחפשים איפה לבקר את חצי הכוס הריקה- אפשר גם כן, וגם אני הייתי יכולה למצוא. אבל כל כך הרבה מה צריך להעשות,

גב' בן יפת:

ק ר י א ה.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 47 -

כל כך הרבה עוד צריך להעשות, וכל כך הרבה צרכים אין סופיים ורעיונות נכונים לעתיד, אבל בכל זאת- חצי הכוס הפעם מלאה ובהחלט מצביעה על תחילתו, על תחילתה של מגמת שיפור. וזו רק תחילתו של תהליך אשר משמעו חד משמעי- סדר עדיפות עירוני חדש –המציב את התושבים במרכז, סדר עדיפות שבסופו ישקף אני מאמין יותר בכל המדדים, אני מאמין מוסרי יותר בכל המדדים, רון אתם מפריעים לי, אני נורא מצטערת, קשה לי. או.קיי.

אז סדר עדיפות שבסופו ישקף אני מאמין מוסרי יותר בכל המדדים- הן כלפי הנצרכים והאוכלוסיות המוחלשות והן כלפי הסביבה בה אנו חיים ולמען הדורות הבאים.

ומסיסמאות לקצת נתונים. ברווחה- לראשונה בתולדות מועצת העיר שאני חברה בה ב-7 שנים האחרונות- הוספנו משרות לרווחה. תמיד קיצצנו, בשנה הזאת הוספנו. הוספנו למינהל השרותים החברתיים תוספת משמעותית של 8 מליון שח', והמשמעות,בין השאר היא, עוד פקידי סעד, עוד עובדים סוציאליים, עוד עובדים קהילתיים, עוד אחיות בטיפות חלב, עוד עובד סוציאלי לשיקום האסיר ואני מסתכלת על כרמלה כי אני זוכרת איך נלחמת למען הדבר הזה. עוד עובד סוציאלי לדיירי רחוב, וחשוב גם מרפאת המתבגרים,

גב' וולנר-גלעד:

שלושה..... זה לא נכון.

גב' להבי:

מרפאת המתבגרים בבית שטראוס, שלא רק תיסגר אלא תקבל תוספת של 220 אלפי שקלים והיא הוטמעה גם בבסיס התקציב. ואני מסתכלת, ואני מסתכלת על הצעירים הפעם, ועל אסף-

שמהנהן לי בראש, ואני אומרת- מי שנוכחו בדיוני התקציב השפיעו. אולי נוח השפענו בנקודות לכאן ולשם ולא במהות לכאורה, אבל זה בגלל שזאת המדיניות ומשם אנחנו צועדים הלאה.

תחום הרווחה קיבל , בנוסף, תוספת תב"ר של 7 מליון, מה שיאפשר לשרותים החברתיים מתקנים שיכבדו את המטופלים ועל כך צריך לברך.

המישלמה ליפו תוקצבה בכמעט 30 מליון לעומת 11 מליון בשנה קודמת. שילוש התקציב הזה מצביע בברור על המגמה של הפנים ליפו ודרומה. הוכחה נוספת למגמה אפשר לראות בתקציבי שש"ת- שהועמדו על 20 מליון שח', כולם לשכונות הדרום, כולם יעסקו בשיפוץ התשתיות של שכונות הדרום, וראש העיר מנה את שמות השכונות, אני לא אחזור על זה.

אבל לא רק השיפור בהיבט החברתי אלא גם ההשקעה הסביבתית השתפרה. התכנון האסטרטגי קיבל מליון וחצי שח'- כדי להכין מסמכי מדיניות בנושאים, תקשיבו טוב, פיתוח עירוני, שטחים פתוחים, שבילי אופניים ושטחי ציבור. בקצב הזה – לי לא יהיה לכאורה על מה להלין יותר בדיוני תכנית המתאר ותכנית תכנון עיר, כי יהיו לנו מסמכי מדיניות בנושאים האלה- שהם נושאים מאוד מאוד מהותיים וחשובים לעיר שרוצה להיות עיר לתושבים ועיר למשפחות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 48 -

גם מינהל ההנדסה תוקצב בעוד 330,000 שח'- לצורך הפעלת מתכנן שירכז את נושא הבנייה הירוקה ויצעיד אותה קדימה.אני מסתכל על המספרים הקטנים האלה, והמספרים הקטנים האלה בעיני לפעמים מראים על מגמה מאוד חשובה. אישרנו תכנית לבנייה ירוקה בהנהלת העיר בשנה הקודמת, ועכשיו- כשאנחנו מתקצבים רפרנט ייעודי לעניין אין לי ספק שהנושא הזה יוטמע בתכניות העבודה.

תקצוב הרשות לאיכות הסביבה, שהזכרת אותו קודם נוח, רשות הסביבה עצמה גדלה פי שלושה בתקציבים- לחצי מליון שח', ונושא איכות הסביבה מוטמע יותר ויותר בשפה העירונית והופך ליעד המרכזי. השנה נרגיש יותר ירוק מסביב, ואני רוצה לתת כמה דוגמאות משפ"ע- שאני יו"ר הוועדה שלה. יש לנו תוספת של מליון שח' לתכנון, שדרוג ושחזור פאר החורשות. יש לנו תקציב ראשוני של 5 מליון שח' לטובת שלב א' בפרויקט קרית ספר, וזה פרוייקט הסטורי, נלחמנו עליו 15 שנה, אני שמחה לעמוד פה היום ולהגיד שהתכנית בהסכמה- שלב א' יוצא לדרך ובאפריל נעלה על השטח. יש לנו 9 מליון שהוקצבו לשד' ח"ן, לחיבור בן שד' ח"ן ושד' בן גוריון. ובכלל לשדרוג כללי של גנים, שדרות וככרות יש לנו 3.5 מליון, 2 מליון לטובת משטחי גומי ופרגולות בחורשות, ו-

220,000 להנגשות גינות, 4 גינות לטובת אנשים בעלי מוגבלויות. התקציב של שפ"ע הוא גדול, הוא יעשה לנו עוד ירוק בעיניים, וגם מינהל הבינוי והתשתיות בעצמו יירק את עצמו באמצעות חיבור חזון עיר ידידותית וסביבתית שנמצא בחזון העיר לתכניות הביצוע. למשל השנה תקודם רשת הצירים הירוקים השזורים שתי וערב בעיר. יש לנו מליון שח' ראשונים שמיועדים לתכנון ציר ירוק ברובע ,9 ציר קהילתי שיחבר בין המוקדים הציבוריים השונים ויצור את שד' רוטשילד של מזרח העיר, החל משד' ההשכלה וכלה בפארק דרום. ציר חשוב נוסף הוא זה שיחבר את מזרח העיר- החל משד' ההשכלה למערב העיר- לחוף גורדון . כחלק מהתכנית הזו תוקצבו 8.5 מליון שח'

להקמת גשר להולכי רגל מעל ציר איילון- משד' יהודית לרחוב יגאל אלון. עלות הגשר כולו היא 34 מליון, השאר- %75 מתקציב משרד התחבורה, והגשר הזה בעיני מהווה בשורה חד משמעית להתחלה של חיבור מהותי בין מזרח העיר למערב העיר. נוסף על רשת הצירים הירוקים- ראוי להזכיר את הטבעת הירוקה, טבעת שהציר הירוק שלה כבר בוצע בשנים קודמות, והציר המערבי שלה, קרי הרברט סמואל- נוסף תקציב שמיועד לתכנון אדריכלי ותנועתי- שיאפשר חיבור הגדה המזרחית והטיילת, תוך ביטול כביש השרות. אנחנו מדברים פה על הפחתת תנועה, על ביטול כביש שרות ועל הטייה לכיוון הולכי רגל בכל רצועת החוף המערבית. לכך יש להוסיף תקציב שניתן ייעודית לתכנון ראשוני של ציר קידרון – שהוא הציר שיחבר את חוף הים של יפו בגבול חולון- עם פארק דרום וחירייה- כהשלמה של הטבעת הירוקה בצידה הדרומי, ואני רוצה להגיד לכם שבנקודה הזאת אנחנו נמצאים בשעת האפס אל מול תכניות של העיר חולון- שמקדמות שם ציר תנועתי אדיר, אולי על חשבון הציר הירוק. ולכן מאוד חשוב שהנהלת העיר נתנה את התקציבים האלה – כדי שנוכל לקדם את הרעיונות האלה שמצויים בחזון העיר ושהגיע זמנם.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 49 -

בתחום התכנון- יקודמו התכנית האסטרטגית ותכנית המתאר לעיר, במיוחד אני גאה ליידע שתקודם תב"ע פרי יוזמתי- שתגדיר אפשרות לייעוד גני ילדים באזורי מגורים- במטרה לאפשר מתן שרות חיוני של גני ילדים פרטיים לתושבים. וכן יש, יש לי ביקורת, כמו חברי, חברי ארנון שדיבר קודם- שאין בתקציב הזה בשורות ברורות ביחס לתמ"א 38 לצורך יישומה ברחבי העיר-

שחגגה לא מכבר את שנתה ה-,100 כאשר עמדת הנבחרים שלנו היא שתמ"א 38 מהווה כלי מצוין להתחדשות עירונית, כמו גם צורך ממשי לבטחון חיי אדם, ועלינו לתת לצרכי התמ"א יותר תקציב לעתיד, למשל בדמות רפרנט ייעודי לקידומה.

ועכשיו לתיק שמצוי בחלקו , בחלקו בתחום סמכותי, ובעיני הוא הכי חשוב- וזה החינוך, כי העיר תל-אביב יפו היא לא רק עיר לבליינים ולמשקיעים, כוחה ועוצמתה בהון האנושי שלה, במשפחות שמתגוררות בה, ולמענם אנו פועלים להרחיב ללא לאות את מערך שרותי החינוך ולשפר אותו. כן, אני רוצה שיהיה יותר, ואפעל בשנה הבאה לקבלת החלטה שתוביל לפתיחת בית ספר יסודי במשולש המפגש בין פלורנטין, נווה צדק וצפון יפו, ואני מתכוונת לדרויאנוב.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם.

גב' להבי:

אני אקח 5 דקות מתמי ברשותה.

תרשמו את האמירה הזאת כהבטחה, כי צריך לחזק את החינוך ביפו וליישם מתודולוגיה ברורה לחינוך היהודי- ערבי, וכן , יש הרבה מה לעשות עדיין, אבל אפשר ואפשר בהחלט לספר על השגים שהושגו. לתקציב השוטף של החינוך התווספו מעל ל-30 מליון שח'. בנוסף, ישנה השקעה של 94.5 מליון שח' בתב"ר ייעודי לצרכי החינוך. תוספות אלו יאפשרו לבצע רה-ארגון והתייעלות במינהל החינוך, ובכלל זה- סוף סוף משרה של מפקח על החינוך המוכר שאינו רשמי, אנחנו נמשיך לממן אותו כחוק אבל נפקח על איכויותיו למען ילדי העיר.

עוד 9 גינות גן רגילות נמצאות בתקציב התב"ר, 2 כתות גן ברח' רבי עקיבא, 2 כתות גן ברח' יהודה הנשיא,ותקציב לתכנון אשכול של 5 גנים ברח' אנטיגונוס, ועוד 4 כתות גן חינוך מיוחד, זה בנוסף לגנים שנייצר באמצעות מטלות ציבוריות בפרויקטים של יזמים פרטיים. השנה לראשונה ניתן תקציב לשידרוג חצרות גני ילדים בהיקף של 5 מליון שח', 10 מליון לשידרוג גני ילדים בכלל, ועוד 3 מליון להתאמת מבנים קיימים עבור גני ילדים חדשים ברחבי העיר. אזכיר גם תקציב של 1 מליון שמיועד לביצוע שיפורים בטיחותיים, בגון פסי האטה בשכונות מגורים בקרבת בתי ספר וגני ילדים. ולראשונה יש לנו גם תקציב ייעודי של מעל 4 מליון לעבודות בטיחות במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי, והרשמי.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 50 -

עיקר התוספות בתב"ר של החינוך אכן מיועד לפרוייקטים גדולים, ראש העיר הזכיר אותם, כמו הקמת בית ספר יסודי, על יסודי ירוק בצפון מערב העיר, לשיפור חזותי של בתי ספר, וסכומים זהים וגדולים לאולמות ספורט.

על ההשקעות הממוקדות ביפו ירחיב חברי לסיעה- אחמד משהראוי.

ראוי לציין כי בתקציב 2011 מורחב מפעל ההזנה בבתי הספר העירוניים לכדי כמעט 8 מליון שח', שמתוכם %55 במימון עירוני. אני רוצה להזכיר לכולנו שלפני 3 שנים עמד התקציב על פחות מ-4 מליון, וב-3 השנים האחרונות אנחנו הכפלנו אותו פי ,2 קרי צפויים לנו פחות ילדים רעבים בעיר, אם בכלל , מפני שמפעל ההזנה הזאת, לכל מי שמדבר על עוני ועל עניים, הוא מפעל מאוד מאוד חשוב, ואין ספק שצריך לומר מילה טובה על ההיקף התקציבי הראוי שנותנת עיריית תל-אביב, במענה לצרכי ההזנה של ילדים, וכל זה בתקופה שבה השתתפות הממשלה הולכת ומצטמצמת עקב קיצוצים בתקציבי המדינה ומטלות שהם נותנים לנו.

אם הזכרתי את המדינה, חובה עלינו לזכור שאיננו חיים בתוך בועה, למרות שאנו מכונים מדינת תל-אביב-יפו. יש לנו אחריות להתבונן מסביבנו ולהוות מגדלור ליתר הרשויות. במדינה שבה תרבת הסמוך שולטת לצד עצימת עיניים עד שקורה אסון וכולנו הופכים להיות חכמים בדיעבד, שומה עלינו לנער אבק מעל תפיסות ישנות ולחולל מהפכה מהבסיס כמובילים ולא כמובלים.

כמי שמחזיקה את תיק משאבי חינוך לגיל הרך, אני יכולה להצביע על העשייה הרבה בתחום, אבל עדיין ניעור אבק משמעו הפיכת הפירמידה- קודם הגיל הרך ואחר כך הגיל הבוגר. בעניין הזה אני מתכוונת להגיש במהלך שנה הבאה תכנית אסטרטגית ומקווה כי השותפות של כולנו ביחד תחולל מהפכה אמיתית, שתתחיל בתל-אביב יפו ותחלחל לכל רחבי הארץ.

מקווה שבשנה הבאה נמשיך ברוח האופטימית הזו. לאור כל האמור לעיל ולאור כל מה שגם לא הספקתי לומר עקב קוצר הזמן, אני ואנחנו-סיעת מר"צ מתכוונים להצביע בעד התקציב.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

יואב בבקשה, ואחריו ראובן לדיאנסקי.

מר גולדרינג:

גבירתי יושבת הראש, כבוד ראש העירייה, אדוני הגיזבר, מועצה נכבדה, תושבים יקרים.

הימים חולפים שנה עוברת, אבל המדיניות של התקציב לעולם נשארת. אנחנו רואים את אותו מסמך שכבר הצבענו עליו בשנתיים האחרונות כמעט ללא שינוי. כשמתפארת כאן סגנית ראש העירייה מיטל להבי על ההשפעה האדירה שהיה לה על הצעת התקציב, אני הייתי מציע לעשות איזושהי השערה ולבדוק מה אחוז ההסטה שהיה בסמכותה של סגנית ראש העירייה בזמן

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 51 -

הדיונים על התקציב, כיוון שלמעשה לא די בזה שמדובר באותה הצעה שהתגלגלה כבר מתחילת השנה, אלא מדובר גם באותה פרוגראמה שמלווה את עיריית תל-אביב יפו כבר למעלה מ-10 שנים. למעשה, גם אם אנחנו מדברים על תוספת בתקציב הרווחה, די לעיין בדו"ח הביקורת, דו"ח המעקב על השרותים החברתיים מלפני שנתיים כדי להבחין שהתקציב של הרווחה תחת שרביטו של חולדאי קוצץ באופן שלא איפשר לאגף הזה לפעול, שעשה, הטיל על האגף את המלאכה של לדאוג לשרותי הרווחה בעיר, בעצם קיצוץ שהיה דרך טכניקה מאוד מתוחכמת: איך מקלים את מצב הרווחה בעיר? מייקרים אותה. איך מטפלים בבעיה של עניים בעיר? מגרשים אותם. איך עושים את זה שלא יהיה יותר לחץ על שרותי הרווחה תוך כדי שמקצצים את זה במהלך 10 השנים? לא נוקפים אצבע כשהשוק גורם לכך שתל-אביב יפו הופכת לעיר לעשירים בלבד.

הפורמולה הזאת היא הפורמולה הבעייתית, שגם כאן- כשמדובר על איזהשהו, הצלחת להוסיף עוד איזשהו תקן במינהל השרותים החברתיים, לא הצלחת לשנות את התחביר הבסיסי. לא הצלחת להסיט את הספינה הזאת מהמקום הברור שהיא הולכת אליו לעיר לעשירים בלבד, עיר עולם או לא עיר עולם, בז'ורנאל הזה של הלונלי פלנט או בז'ורנאל ההוא של הלונלי פלנט, אם זה לא תהיה העיר של התושבים- היא לא תהיה תל-אביב-יפו.

לפני כמעט שנה עתרה סיעת עיר לכולנו נגד ראש עיריית תל-אביב יפו על אי מוכנותו לפרסם את תקציב העירייה בגליון אקסל. אז טענה העירייה שיש לה קושי טכנולוגי. המהפכה הטכנולוגית של מייקרוסופט טרם הגיעה לבניין העירייה. גם אז התנדבה חברת המועצה תמי זנדברג לבוא ולסנגר על עמדת העוועים הזאת. אז היא אמרה שהבעיה היא שיותר מידי ידע בידי תושבים שלא יודעים לעבד את הנתונים המתמטיים האלה- זה לא בהכרח שרות לתושב. כמה חודשים אחר כך, כמה שבועות אחר כך קבע שופט בית המשפט מודריק- שאותה קפיצת דרך טכנולוגית היתה כנראה, במקרה הטוב- חוסר דיוק, והורה לעירייה לפרסם את תקציבה בגליון האקסל- גם בגירסה שמופיעה באתר העירייה, וכפי שאתם רואים- הדבר קיים. למה היה צריך את כל המהלך הזה?

למה היה צריך לבזבז את כספי הציבור ולשלוח את היועץ המשפטי לעשות, להגן על עמדה שהיא עמדת עוועים? למה היה צריך את 10,000 השקלים האלה לא לשמור לעוד דבר שאפשר בהחלט להשתמש בו בצרכים של העיר. למה ללכת לעתירות סרק כאלה ממניעים פוליטיים?

לפני ישיבה אחת או שתיים- לפני הישיבה- שאלתי את ראש העירייה מתי החליטה מועצת עיריית תל-אביב יפו על הקמת עיר עולם. ענה לי ראש העירייה, הצביעה על כך בתקציב. הלכתי ובדקתי, הדבר לא הופיע בתקציב 2010 . זאת אומרת, המינהלת הזאת שלכאורה הוקמה באישורכם ,לא הובאה לאישורכם מעולם. זו הפעם הראשונה שמופיעה מינהלת עיר העולם, אותה מינהלת חשובה ביותר שבזכותה, לא משנה שהפרסומים כבר הופיעו עוד לפני שארוע ההשקה שלה, של מינהלת עיר עולם יצאה לדרך , כבר אז, אבל אנחנו כבר יכולים לקשור את ההשגים- כאילו זה השגים שלה, כמובן –הלונלי פלנט וכו' וכו'. 4.2 מליון הולכים לדבר המוזר הזה- שיש מי שרואה בו איזשהו נסיון לעשות המשך העסקה למנהלת של מינהלת שנת המאה- שלא, שהעירייה או

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 52 -

גורמים בעירייה לא חשבו שחייבים לגמור את מינהלת המאה ולהגיד- או.קיי, עכשיו בהצלחה ל-

100 השנים הבאות. לא ברור למה הוקמה המינהלת הזאת, לא ברור מה תפקידה, ובעיקר לא ברור מי החליט על זה ומי אחראי לנכונות דבריו של ראש העירייה בתשובתו לשאילתות.

כמו שאנחנו רואים, גם התקציב הזה שותק לגבי הבעיה האקוטית ביותר שיש היום לתושבי תל-

אביב יפו, הבעיה היא בעיה של דיור.הדבר הזה של דיור העסיק את כל סיעות הבית בריצתן למועצת העירייה. אחת אחת אמרה שהיא תדאג לדיור בר השגה. אחת אחת מהסיעות האלה שהיום הולכות להצביע על התקציב, הולכות להצביע על תקציב שלא כולל שום דבר לגביו, אחת, למעט עיר לכולנו. עיר לכולנו- שמציעה שהנושא של דיור בר השגה לא יכול ללכת דרך דרכים של שווק קרקעות ציבוריות דרך שרוול של 10 שנים שבהן המחיר מפוקח לגבי מספר מוגבל של יחידות דיור. זאת לא הדרך. הקידום , השיפוץ של מתחם השוק הסיטונאי-כאילו דרך המילה הזאת של דיור בר השגה, מעבר לתרגיל יחצ"ני שאפילו במינהל התכנון לא יודעים כל כך למה הכוונה , גם זו לא הדרך. כאן צריכה להיות באמת מעורבות עירונית. לא בית תוכנה של תוכנת מחו"ג צריכה להיות עיריית תל-אביב-יפו. לא יזם של תוכנה שהיא אולי עתידה לשווק אותה אחר כך בשוק הפרטי היא התפקיד של עיריית תל-אביב יפו. תפקידה של עיריית תל-אביב-יפו הוא לעסוק בדיוק בנושא הזה של דיור בר השגה,

(מחיאות כפים של הקהל)

ולכן יש לדאוג להעברת עשרות מליוני שקלים לנושא הזה בתב"ר.

גב' דיין- היו"ר:

עוד דקה.

מר גולדרינג:

תודה.

אני מציע שעיריית תל-אביב יפו תעבור לתוכנות של קוד פתוח, כמו שמשרדי הממשלה עברו, ובכך תוכל לחסוך 3 מליון שח' לחברת מייקרוסופט בתב"ר.

אני מציע שראש העירייה יודה ששיקר למועצת העירייה כשאמר שהנושא של האוניברסיטה העממית, שגורלו עוד לא נחרץ, כי בתב"ר כבר אפשר לראות שמועברים 10 מליון שח' להעברת אגף המחשוב לאותו בניין שבה שוכנת האוניברסיטה העממית.

אני מציע לבטל את הקיצוץ במרכז העירוני הגאה- שסובל כבר שנים רבות, כבר 3 שנים ברציפות מקיצוץ מתמיד- ממתי שנתנו לו תקציב ואמרו לו- זה יהיה לחצי שנה, ואז אמרו לו שנה אחרי זה- זה לשנה שלמה, כלומר קיצוץ בחצי, ועכשיו עוד קיצוץ מהקיצוץ הזה לבטל את הקיצוץ הזה ולהוסיף עוד ,150,000 אני אתן לך אחר כך את כל מספרי הסעיפים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 53 -

אני מציע לשנות את החלוקה הפנימית של תקציב התמיכות, ממקום שבו עכשיו יש 1.890 מליון לדת ו-120,000 לקהילה הגאה ו-100,000 למה שמכונה מיעוטים, כלומר לערביי יפו. אני מציע לשנות את זה- שזה יהיה מליון לדת, עדיין נשמע נדיב מאוד. 240,000 לקהילה הגאה ו-300,000 לערביי יפו.

אני מציע שהתקציב של הדובר-שעבר תוספת מפליגה בשנים האחרונות, ושמה שאיפשר לפני שנתיים, לפני הבחירות ראיתי שלטים ברחבי יפו- ראש העירייה מר רון חולדאי מברך את תושבי יפו לרגל חג שלוש הדתות, אני מציע להפסיק את המינהג הבזוי הזה של שימוש בתקציב עירוני לצורך תעמולה.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם לגמרי.

מר גולדרינג:

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

ראובן, ואחריו יעל בן יפת.

מר גלעדי:

פעם היו הרבה מחיאות כפיים, נשארו בודדות, נגמר הכסף? לא שילמתם להם?

ק ר י א ו ת

מר לדיאנסקי:

גבירתי היו"ר, חברי חברי המועצה:

לפני למעלה משנה עמדתי כאן לפניכם ונשאתי דברים לכבוד תקציב העירייה לשנת .2010 בדברי פניתי לראש העירייה וביקשתי שאנו- חברי המועצה- נבחרי הציבור נקיים במהלך השנה הנוכחית דיון מערכתי כולל לגבי סדרי העדיפויות של העיר. ביקשתי להקים מקרב חברי המועצה צוות אשר יוביל דיונים אמיתיים, מעמיקים וערכיים לגבי סדרי העדיפויות של העיר תל-אביב יפו, והכל במטרה לגבש את מדיניות העירייה ואת העקרונות לבניית התקציב הנוכחי לשנת .2011 אולם לצערי מר חולדאי בחר שלא לקבל את הצעתי. תקציב עיריית תל-אביב יפו לשנת 2011

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 54 -

שמוגש לנו כיום הוא תקציב פרווה, שההבדל היחיד בינו לבין קודמו הוא בצבעה של חוברת התקציב. בשנה שעברה היתה זו חוברת בצבעי כחול לבן והשנה החוברת היא בצבעי כתום לבן.

גבירתי היו"ר, מדובר בתקציב נטול חזון, ללא יוזמה, שחסרה בו מנהיגות ויד מכוונת. זהו תקציב שמתעלם מהבעיות המהותיות והאמיתיות של העיר ושל התושבים, תקציב שהוא בגדר- מה שהיה הוא שיהיה. וזה רע, רע מאוד, כי כידוע הבעיות אינן נעלמות, וכשלא מטפלים בהן , בבעיות כה הרות גורל, הן רק מתעצמות יותר ויותר.

חברי חברי המועצה, תל-אביב-יפו איננה עוד עיר, היא עיר שעיניהם של רבים מאזרחי ישראל נשואים אליה, ולכן יש לכל אחת ואחד מאתנו היושבים כאן- אחריות רבה. הציבור נושא מבטו למדינת תל-אביב בתקווה, בגאווה, בהתפעלות, ורבים מהם רוצים להיות חלק מהעיר הזאת, כי הם עדיין חושבים שתל-אביב יפו היא עיר חופשית, ליברלית, תרבותית, פלורליסטית, מתקדמת, עיר שבה כל האפשרויות פתוחות, עיר שכל אחת ואחד יכול לחיות על פי השקפת עולמו. אך האם זה אכן כך? האם באמת תל-אביב יפו היא עדיין בעלת כל אותן מעלות שמניתי כאן, או שמדובר בזכרון מפעם-שכך הינו? האם בתקציב הזה, גבירתי היו"ר, שמוגש לנו היום- ישנה התמודדות אמיתית עם הבעיות הקרדינאליות של העיר הזאת? לצערי גבירתי, כשמעיינים ב-344 העמודים של התקציב, התשובה היא לא.

חברי חברי המועצה, ישנם מספר נושאים בוערים שיותר כבר אי אפשר להתעלם מהם. מדובר בנושאי ליבה של ממש, שיש לטפל בהם באומץ ובנחישות. אחד הנושאים הוא העמקת הפערים בין צפון ודרום בעיר הזאת. איפה מסלאווי? כמי שגדל כאן אני יכול להעיד שתמיד היו צפונים ודרומים, אבל בתקופתו של מר חולדאי כראש עירייה נדמה שהפערים בין חלקי העיר הולכים ומעמיקים, עד לכדי כך שהעיר תל-אביב-יפו היא כיום עיר מחולקת. רח' אלנבי הוא הגבול המערבי שלה, ושד' מנחם בגין הוא הגבול המזרחי שלה. בירתה הבלתי מעורערת של העיר הדרומית- המוזנחת, הדחויה, היא ללא ספק אזור התחנה המרכזית, גם החדשה וגם הישנה.

מדובר באזור שהפך להית למוקד של סמים, זנות, הימורים ואלימות. לפני מספר שבועות ביקרתי שם יחד עם אנשי החברה להגנת הטבע, ובהחלט ראיתי מקרוב שמדובר באזור שבלשון המעטה-

לא נעים להסתובב בו, גם ביום ובטח לא בלילה. ראיתי שם אנשים נשכחים, הזנחה, לכלוך בכל עבר, הרגשתי את ריחות הצחנה והשתן עולים באפי, ריח שהוא מנת חלקם של כל מי שחי או כל מי שמגיע לשם. ובסרחון ובעזובה גם מתגוררים, אדוני ראש העירייה, בני אדם. כן, בני אדם שהחיים לא האירו להם פנים, שחיים ללא תקווה ובלי עתיד. עולים חדשים, נרקומנים, הומלסים, שאנחנו- מתפקידנו לעזור להם, בשביל זה אנחנו כאן, בשביל זה אתה כאן. לאזור התחנה המרכזית מגיעים גם הפליטים ומהגרי העבודה. באותם אזורים ניתן לקחת דירת שני חדרים מעופשת, חירבה של ממש, ולחלק אותה ל-8 תאים קטנים ולהשכיר להם אותם. אין מי שמונע זאת. מדובר בשטח הפקר, אין יד מכוונת, אין חזון, וכמובן שאין תכנון. הכל קפא שם- מלבד הבעיות שהולכות וגוברות. מר חולדאי, התחנה המרכזית וסביבותיה היא חלק בלתי נפרד מהעיר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 55 -

הזאת, ומחובתך כראש עירייה לטפל בכך. אבל בתקציב הזה אין שום התייחסות אמיתית לכך .

אין הקצאת משאבים של ממש לתכנון ולביצוע של פרוייקטים שישנו מהקצה אל הקצה את המציאות שם. ומי שחושב שמדובר בבעיה רחוקה, אי שם מעבר להרי החושך, טועה ובענק.

הזנחתו הכוללת של אזור התחנה המרכזית איננה בעית הדרום, היא בעיה כלל עירונית, ומדובר בנושא שצריך להדיר שינה מעיני כולנו, גם מעיניהם של אלו- כמוני- אשר מתגוררים בצפונה של העיר.

חברי חברי המועצה, מצוקת הדיור לצעירים ולזוגות צעירים בעיר זועקת לשמים. רבים נאלצים לעזוב את תל-אביב יפו- כי פשוט אין להם את היכולת הכלכלית לשכור או לרכוש כאן דירת מגורים. מיטב האנשים- שהם העתודה היצרנית של העיר הזאת –עוזבים אותה, ולנו- עיריית תל-

אביב- הגדולה, החזקה, אין מענה אמיתי מלבד להשתעשע בהתחייבויות לכמה עשרות ואולי מאות בודדות של דירות- שיהיו מוכנות בעוד מספר שנים בצפון העיר, והן מוגדרות כברות השגה.

מחובתה של העירייה לפתח אזורים בדרום העיר ואת המגמה הזאת אנו לא רואים בתקציב .2011 שכונות עזרא, הארגזים, שפירא, נווה עופר, וכפר שלם צריכות לעבור מתיחה כוללת, גם כלפי מעלה. יש לאפשר לתושבים הנמצאים שם לשדרג את נכסיהם ולשפר בצורה משמעותית את איכות החיים שלהם, ולאפשר לילדיהם להמשיך ולהתגורר באותם שכונות. לצד התושבים הוותיקים של אותם אזורים יבואו משפחות צעירות- אשר יתרמו תרומה מכרעת לשיפור חיי הקהילה.

גב' דיין- היו"ר:

2 דקות.

מר לדיאנסקי:

תקציב 2011 היה צריך לקדם את תכנית תמ"א ,38 אדוני סגן ראש העירייה,שגם אתה מדבר על זה, ולא כך הדבר. מדובר בתכנית חשובה, שעל העירייה לאמצה ולאלתר. על העירייה לעודד את התושבים ולחזק את יסודות בתי המגורים שלהם מפני רעידת אדמה. זהו צעד בטיחותי והכרחי, שימנע בעתיד , בזמן של רעידת אדמה- שבוא תבוא, פגיעות בחיי אדם. אך מעבר לכך מדובר במהלך כמעט יחידי שבאמצעותו יכולים בעלי הדירות בעיר לחדש את חזיתות הבניינים, להגדיל את דירתם ולחדשה, לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים שלהם ואף להגדיל את שווי הנכסים שלהם. עידוד תכנית זו על ידי העירייה גם תביא להיצע גדול יותר של דירות והוא בהחלט צעד נכון לעשות.

נושא מרכזי נוסף בחייה של תל-אביב יפו הוא נושא התחבורה, שנמצא במצב קטסטרופאלי.

עומסי תנועה, פקקים, רעשים, זיהום, צפיפות. זהו העשור השני לכהונתך כראש עירייה אדוני

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 56 -

ראש העירייה, ושום דבר לא זז. כבר אמרתי כאן מעל בימה זו- שמדובר בכשלון קולוסאלי, אולם תקציב זה איננו מבשר בשורות בכל הקשור להתמודדות העירונית עם נושא התחבורה.

תקציבה של תל-אביב יפו הוא עצום, 4.5 מיליארד שח'. אתם מבינים שב-12 שנים שמר חולדאי יושב כאן עמדו לרשותו 50 מיליארד שח'- להפוך את תל-אביב-יפו למקום הרבה יותר טוב עבור התושבים שלה. אנחנו עיר עשירה,מבוססת כלכלית, עם כוחות מצוינים ועובדים מסורים. עם התקציב הזה אפשר לעשות פלאים, אבל צריך אומץ ותעוזה ומנהיגות, צריך להתמסר לבעיות הכי כואבות שלנו ובנחישות. אבל אתה מר חולדאי- בחרת ללכת על בטוח, לשפץ רחוב, לפתח גינה ולהחליף את הביוב.

גב' דיין- היו"ר:

והזמן תם.

מר לדיאנסקי:

עיר זה קודם כל בני-אדם, תושבים, גברים, נשים, ילדים, שרוצים לחיות כאן הרבה יותר טוב ממה שהם חיים היום.

חברי חברי המועצה, לתושבים שלנו ולעיר הזו, על כל חלקיה- צפון ודרום, מגיע סדר יום חדש, יותר אנושי, יותר חברתי, יותר חמלני, יותר ירוק והרבה יותר למען התושבים.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

את כל זה אין בתקציב לשנת 2011 שמונח כאן לפנינו.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

בבקשה יעל בן יפת, אחריה תמר זנדברג ואחרון הדוברים יהיה אחמד משהראוי.

שלושה, לא נורא. לא, בביוף ויתר.

גב' בן יפת:

או.קיי. שמעתי את דברי ראש העיר בייחוד בנושא שהוא דיבר על החינוך. אני חייבת להגיד,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 57 -

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה חברות, חברים, בבקשה דן.

מר ויסנר:

אפילו יעל, אחרי שנתיים את לא אומרת גבירתי יושבת הראש?

גב' בן יפת:

אני חשבתי על זה לפני,

גב' דיין- היו"ר:

היא החליטה לא.

גב' בן יפת:

אני חייבת להגיד לך פאר, והחלטתי שלא. לא בגלל שום דבר אישי, אבל אני החלטתי שלא.

מר ויסנר:

אולי אחרי שתעזבי יום אחד תביני שהדברים האלה חשובים גם לדורות הבאים.

גב' בן יפת:

לי זה חשוב לא להגיד את זה. או.קיי?

מר ויסנר:

אחרי זה חשוב לנו אולי לא לשמוע אותך.

גב' בן יפת:

או.קיי.

שמעתי את דברי ראש העירייה, ואני חייבת להגיד בנושא החינוך, שמעולם לא נשמעה מסכת כזאת של עיוותים, אי ידיעת העובדות וניתוק מהמציאות. כאילו אנחנו- תושבי דרום העיר וראש העירייה לא מתגוררים באותה עיר. חינוך מצוין, צמצום פערים, השקעה בחינוך בדרום, זה מאוד יפה, כנראה שבסעיפים התקציביים זה רשום בצורה מאוד מאוד רהוטה, בפועל זה לא קיים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 58 -

בפועל בתי הספר העיוניים לא נמצאים בדרום העיר. בתי הספר היסודיים בדרום העיר הם בתי ספר פחות טובים, וכל מי שמבין בחינוך- יודע את זה. אני רוצה לומר משהו לגבי התיכון העיוני וההערות שהתקבלו כאן לגבי ייתכנותו ואי ייתכנותו של הבית ספר העיוני . כן ארנון, תגיע.

מר גלעדי:

באתי להקשיב לך.

גב' בן יפת:

יפה.

מאז ההצעה שהיתה לפני מספר חודשים במועצת העיר בעניין הדיון לגבי מה יהיה עם התיכון העיוני בדרום העיר, עברנו המון פגישות, נתונים הוגשו לנו .אני חייבת להגיד שהתהליך היה תהליך מאוד ארוך, יותר ארוך ממה שהחלטנו עליו, אבל עדיף ארוך מבכלל לא, ונראה לי היום במבט לאחור, עם כל התהליך שעברנו, שהיתה החלטה ראשונית להגיד לא, ובדרך המציאו את המספרים שיתאימו ללא, את הנימוקים הסוציולוגיים שיתאימו ללא, את כל התרוצים- כדי שיאפשרו למינהל החינוך להגיד- אנחנו נגד תיכון עיוני בדרום העיר, לא בגלל שאנחנו רוצים שתושבי דרום העיר יהיה להם, אולי במקרה הטוב 12 שנות לימוד, לא בגלל שאנחנו רוצים יותר מכונאים או מכונאי מטוסים , או נגרים, לא בגלל זה. זה לא בגלל שאנחנו חושבים שקבוצה מסוימת של אנשים שגרה באזור מסוים צריכה להיות, צריכים להיות שואבי המים וחוטבי העצים. לא בגלל זה אלא בגלל הנתונים. אז בואו נדבר על נתונים. הנתונים שהביאו המומחים הגדולים של עיריית תל-אביב היו שיש 65 תלמידים במחזור- כל שנה שמגיעים מדרום העיר. בואו נספור את ה-65 תלמידים. 65 זה אומר שהם ספרו רק את התלמידים של בית ספר "נופים". בית ספר אחד בשכונה אחת,כשבאותה שכונה יש שני בתי ספר יסודיים, יש את "נופים" ויש את "דיזנגוף". אבל הם לא סופרים את "דיזנגוף", למה הם לא סופרים את "דיזנגוף"? "כי "דיזנגוף"

זה בית ספר ממלכתי דתי, וממלכתי דתי- ההנחה היא במינהל החינוך, שילדים שלומדים בממלכתי דתי לא עוברים לתיכון עיוני חילוני. התפיסה הזו,

מר לדיאנסקי:

ממלכתי, לא חילוני. ממלכתי.

גב' בן יפת:

התפיסה הזו היא תפיסה חילונית במהותה, שרואה את החלוקה כחלוקה דיכוטומית של דתיים וחילוניים, כאילו אין שום דבר באמצע. אז אני רוצה להאיר את עיניכם, בייחוד את עינך- כי אתה, למרות שלא הגעת לוועדת החינוך החשובה הזאת,אתה כביכול כן מחזיק בתיק החינוך, שאין דבר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 59 -

כזה בשכונות הדרום –הפרדה כל כך ברורה בין דתי לחילוני. משפחה מסורתית יכולה בהחלט ועושה את זה- שולחת את ילדיה לבתי ספר דתיים יסודיים, מתוך הנחה שמסורת ישראל זה דבר חשוב, ובתי ספר דתיים שמנחילים את תורת ישראל הם בתי ספר שמבחינתם הם בתי ספר טובים יותר. הילדים יוצאים יותר מחונכים, ולכן כדאי לשלוח אותם לבתי ספר יסודיים דתיים. אני לא נכנסת לויכוח אם זה נכון או לא נכון, זאת העובדה וזאת המציאות. מי שמחליט לא לספור את הילדים של "דיזנגוף" צריך להכיר את הילדים של "דיזנגוף" ואת המשפחות, אבל מי שלא רוצה לפתוח תיכון עיוני לא צריך להכיר, ולכן לא מכירים.

דבר נוסף לא רק , למה ספרו רק את "דיזנגוף", רק את "נופים", כי לא ספרו את תל-כביר- שכונה נוספת שנמצאת בדרום העיר. יש בה המון ילדים, הרבה תלמידים. לא סופרים אותם. למה לא סופרים

אותם? מסתבר שעם כל החלוקה של העיר לשכונות- מינהל החינוך החליט לחלק בצורה שונה, הוא החליט על דעת עצמו שתל כביר זה לא דרום תל-אביב. אני טוענת דרך אגב ראובן, לדעתי אין שתי ערים, יש שלוש ערים: יש את תל-אביב העיר הלבנה והעיר השחורה ויש את יפו, אין מה לעשות, ככה העיר מחולקת, לטוב ולרוב לרע. החליטו שתל-כביר זה לא דרום תל-אביב. מינהל החינוך החליט שזה לא דרום תל-אביב, מי שמתעסק במפות- נא לחלק מחדש,תל-כביר שייכת ליפו. ולכן תלמידי תל-כביר צריכים לנסוע ליפו. עכשיו, הם לא נוסעים, יש אולי 7 תלמידים במחזור שמוכנים לנסוע ליפו ללמוד, כי הם דרומיים.אז רוב תושבי דרום תל-אביב באינטגראציה, וגם כרמלה בטח יודעת מנסיונה כדרומית, רוב הילדים במשך -ובמהלך השנים נסעו צפונה. כל האוטובוסים, תשתית האוטובוסים, תשתית ההסעות, השכנים שלהם, ההורים שלהם, דור שני לדרומיים- יודעים- בתי ספר יכולים להיות או הבתי ספר המקצועיים בדרום העיר, או לנסוע לצפון העיר. יפו מעולם לא נכנסה לקטגוריה הזו. באותה ישיבה שלפו , שלפו את את נשק האיומים על הדרומיים, שעשו את זה גם בעניין ההפגנה של המסתננים, הודיעו להם באופן רשמי שהסיבה שהם לא מוכנים לנסוע לעירוני ז' זה כי הם גזעניים. ושיא השיאים היה- שכשאמרו להם- אם נפתח בית ספר תיכון עיוני טוב בשכונות, כל הערבים יגיעו. אתם רוצים שהערבים יגיעו?

עכשיו, צריך להבין את הרמה של הגזענות הכפולה. לא רק שמניחים שהדרומיים לא נוסעים ליפו כי הם גזעניים או.קיי, שזה הנחה גזענית מס' 1 וחוסר הבנה סוציולוגי בסיסי של מי שמחליט החלטות כל כך חשובות. אלא מניחים, מאיימים באיומים גזעניים- שחס וחלילה אם יהיה תיכון עיוני טוב בדרום העיר- כל הערבים יגיעו. עכשיו, מינהל החינוך זה דבר חדש, לא שמעתי על איום כזה, אבל אני מציעה שאם ראש מינהל החינוך מפחדת שהערבים יגיעו לתיכון עיוני בדרום העיר,שבואו נסגור את המתנ"סים, חס וחלילה, בסוף הם גם יגיעו לשם. והספריות, בואו נסגור אותן, חס וחלילה. הטיעונים הגזעניים האלה לא יעבדו על תושבי הדרום, לא יעבדו עלינו. אנחנו יודעים שאתם לא רוצים לפתוח בית ספר עיוני, אתם תודו שאתם טעיתם, אתם בסוף אולי

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א ()27/12/2010

- 60 -

תחשפו בפנינו את מספר הילדים שהרסתם את החיים שלהם ולא השיגו בגרות- רק כי התעקשתם לא לפתוח תיכון עיוני בדרום העיר.

אני ,אחד מהסעיפים שאותם אני רוצה, ויש לי את הרשימה פה,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

גב' בן יפת:

בצפון העיר אנחנו משקיעים 98 מליון שח', 98 מליון שח' לבית ספר תיכון בצפון מערב. כל הכבוד, השקעה ,השקעה מצוינת,

גב' דיין- היו"ר:

2 דקות יש לך.

גב' בן יפת:

אכן צריך להשקיע מליונים ועשרות מליונים בבתי ספר. אני מציעה בסעיף התקציבי, ואני אתן לך את המספר סעיף,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה. זה קשה לי ככה.

גב' בן יפת:

לא ,98 95 מליון שח' לתיכון עיוני בדרום העיר. .95 אנחנו צנועים בדרום.

אני רוצה לציין שבאחד מהסעיפים שהוצגו בפנינו, מינהל החינוך 1/2 מליון שח' מינהל החינוך זרק על שינוי במבנה הארגוני. דן, אם אתה זוכר, באחת מישיבות התקציב שאלת- מה השינוי הארגוני, למה לא הוצג בפנינו? אז לא הוצג בפנינו. אני לא זוכרת שבוועדת הכספים חזרו אלינו ואמרו לנו- זה השינוי הארגוני, זאת הסיבה שהחלטנו עליה. אבל אנחנו משלמים על זה 580,000 שח', על השינוי הארגוני,את זה אני מציעה להוריד מהתקציב.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה. סיעת הגימלאים.

גב' בן יפת: