פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 32

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ח. אבי גיא

ב. בביוף

י. בן-יפת

א. גלעדי

ר. גלעד וולנר

י. גולדרינג

נ. וולוך

פ. ויסנר

י. ויצמן

ש. זעפראני

ר. חולדאי

א. זמיר

ח. תמיר

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

נ. לוברט

ד. להט

א. מדואל

ש. מסלאווי

ש. מזרחי

א. משהראוי

א. סולר

ד. ספיר

כ. עוזרי

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

ש. אגמי

ש. גפן

ע. סיקסיק

נכחו בישיבה:

מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע,

מ. גילצר, גזבר העירייה, ע. גולן, מזכירת ועדת כספים, א. הורוביץ - קלר, ע' בכירה לרה"ע,

ר. זלוף, סמנכ"ל תפעול, א. כהן, ע' דובר העירייה, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, א. לוי, מנהל

אגף נכסי העירייה, ג. מכורש, ע' מנכ"ל, ע. סלמן, היועמ"ש, ה. פרטוק, דובר העירייה, ע. קצבוי, ע' ראשית ליועמ"ש, ועובדי אגף התקציבים.

הישיבה נפתחה בשעה 18:13

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-2-

על סדר היום:

הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2011 .

********************

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-3-

247 .הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2011 :

גב' דיין- היו"ר:

אני פותחת את הישיבה, ישיבת מועצת העירייה לא מן המניין, 27.12.2010 -הצעת התקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת 2011 .

ראש העירייה-בבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי יושבת ראש המועצה, חברות וחברי המועצה הנכבדים מאוד.

אני מתכבד להניח בפניכם את הצעת התקציב של עיריית תל-אביב יפו לשנת 2011 שמסתכמת לסך של 3.86 מיליארד שח' בתקציב הרגיל, ועוד 790 מליון שח' בתקציב הבלתי רגיל- הוא תקציב הפיתוח של העירייה.

האישור במועצת העיר הוא למעשה השלב האחרון בתהליך הכנת התקציב, הכולל דיונים רבים ומעמיקים בכל נושא ונושא- אר רבים מכם היו שותפים להם. אני שמח על כך, ומודה לכם- חברי מועצת העיר, על ההשתתפות הרבה בכל הדיונים הללו ועל ההערות בע' ועל ההארות בא' שניתנו על ידכם במהלך העבודה. אני בטוח שגם אלו שיש להם ביקורת כזו או אחרת על התוצר הסופי אינם יכולים שלא להתרשם מהעבודה הרצינית והמקצועית שהושקעה בו, מתכניות העבודה, מהיעדים ארוכי הטווח וכן האחריות לכספי הציבור המופקדים בידינו.

לא בכדי עיריית תל-אביב-יפו דורגה זו הפעם השלישית ברציפות בדירוג האשראי AAA ,דירוג שאין לו אח ורע בשלטון המקומי והוא נדיר גם בשוק הפרטי. זהו ביטוי של אמון רב הניתן במערכת הניהולית של העירייה. אותם אנליסטים שביצעו את הביקורת ציינו, ואני מצטט:

"עיריית תל-אביב –יפו מציגה לדעתנו ביצועים מצוינים בניהול התקציבי". זהו אות של כבוד עבור כולנו חברי המועצה, הנהלת העירייה ועובדיה, שכן מי מכם שהלך איתנו את כברת הדרך מתחילתה, לפני כ-12 שנים, וגם אלה שהצטרפו מאוחר יותר יודעים להעריך עד כמה רחוקים הינו אז מהמצב שלנו היום.

ממצב שבו התנהלה העירייה בגרעון מתמיד וצברה חובות עתק, התקשתה לעמוד במחוייבויותיה ובמתן השירותים הבסיסיים לתושבים, ובוודאי שלא יכולה היתה להשקיע כיאות בפיתוח העיר ובתכנון ארוך הטווח- הפכה עיריית תל-אביב-יפו לעירייה מובילה כלכלית, הפועלת באופן מאוזן, שוקדת על הגדלת הכנסותיה- שהן הכספים המגיעים לציבור, ומשקיעה פי 3 מבעבר בפיתוח העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-4-

זה לא מובן מאליו. כדי להגיע לכך היה צורך בתהליך עמוק וארוך של שינוי דפוסי הניהול, התייעלות מתמדת ועמידה יומיומית בלחצים. הדבר היה קשה במיוחד מאחר ואנו עוסקים בתקציב עירייה שמרכיבים רבים שלו ומקורותיו הם קשיחים למדי: גובה הארנונה המוכתב בחקיקה, הוצאות השכר והפנסיה הקבועות, החזרי הלוואות מהתנהלות גרעונית בעבר ועוד. אלה מותירים לנו, מקבלי ההחלטות, מרווח צר של גמישות ושינויים.

רבותי חברי המועצה: ההישגים שלנו בשיפור הנתונים הכלכליים, טובים ככל שיהיו, אינם

עומדים בפני עצמם. הם בעיני כלי למתן שירות טוב ואיכותי יותר לציבור. ואכן, בזכות השיפור במצב הכלכלי של העירייה אנחנו יכולים היום לתכנן טוב יותר, להשקיע לטווח ארוך ולהגיע לתוצאות הנראות היטב בשטח.

תל-אביב –יפו של היום היא עיר נקייה יותר, ירוקה יותר, מסודרת יותר ומעניקה לתושביה- על כל גווניהם, ועם דגש על צמצום הפערים ביניהם- שירותים מתקדמים ואיכותיים של חינוך ורווחה, היצע תרבות ופנאי עשיר וברמה בינלאומית, מרחב ציבורי מזמין, רחוב עירוני שוקק חיים ועוד ועוד.

לא בכדי מעמדה של תל-אביב יפו כעיר של איכות חיים לצד מרכזיותה בחיי הכלכלה והתרבות של מדינת ישראל הולך ומתחזק. רבים רואים בה מקום טוב לחיות בו והיא רושמת מספר שיא של תושבים מאז היווסדה , לאחר שנים של נטישה. האטרקטיביות של תל-אביב-יפו קיבלה לאחרונה אף חיזוק מעבר לים, כאשר , ואני מצטט, מגזינים מובילים בעולם ציינו אותה לשבח, כבירת ה"קוליות"- על ידי הניו-יורק טיימס, אחת מ-50 הערים הגלובליות-הפוריין פוליסי, אחת מהערים הצומחות בעולם- ניוזוויק ופורבס, אחת מ-3 הערים החמות בתיירות- לונלי פלנט , ואחת מ-10 ערים החוף הטובות בעולם, על ידי נשיונל גיאוגרפיק.

רבותי חברי המועצה: התקציב של שנת 2011 מהווה ציון דרך נוסף מינוף ההישגים הכלכליים

לטובת הציבור, כי השנה, בניגוד לעבר, אנחנו יכולים להציג תקציב שהוא מרחיב בכל תחומי הפעילות העירונית.ההתעקשות על ביצור מעמדה הכלכלי של העירייה וההתנהלות האחראית של השנים האחרונות מאפשרים לנו היום לתת יותר שירותים וזאת כמעט ללא קיצוצים,ללא הגדלת נטל הארנונה- מעבר לעדכון הקבוע בחוק, כפי שנעשה, דרך אגב בערים רבות אחרות, וגם ללא גירעונות המשעבדים את העתיד של תושבינו.

רבותי חברי המועצה: לצד כל ההישגים היפים שלנו אני בכל זאת רוצה להזהיר את כולנו לבל

נתפתה לחשוב, ולו לרגע, כי הגענו למנוחה ולנחלה. עשייה רבה ואתגרים כבדים עוד לפנינו. במגזר הציבורי אף פעם לא נוכל לספק את כלל הצרכים, ועלינו להמשיך ולנהוג באחריות, ולנתב את מה שיש בחוכמה ובצדק. אנו עדיין מתמודדים עם הצורך להפחית את הגירעונות שנצברו בשנים עברו ולהחזיר מאות מליונים בשנה בגין הלוואות שנלקחו בעבר.

עלינו גם לזכור תמיד –אנחנו לא חיים בבועה. הסכנות והאיומים המרחפים עלינו כחלק ממדינת ישראל הם מורכבים ולא פשוטים: הסכנות הבטחוניות והמדיניות, המצב הכלכלי השברירי

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-5-

ובמידה הרבה ביותר-השבר העמוק בחברה הישראלית וההזנחה של הנושאים שעל סדר היום האזרחי על ידי ממשלת ישראל, אשר מקרינה במלוא עוצמתה גם על עירנו התחבורה הציבורית, מצוקת הדיור, החינוך הממלכתי, העובדים הזרים והמסתננים , משק המים, מערך החירום וכיבוי האש- כולם נושאים שממשלת ישראל איננה מטפלת בהם באופן יסודי ומערכתי.

לאחרונה נתקלתי בדברים הבאים שאמר ראש העירייה השביעי של תל-אביב יפו, מר שלמה להט, צ'יץ', ואני מצטער שדן לא נמצא כאן כדי לשמוע, במעמד הזה של אישור תקציב העירייה לפני כ-

30 שנה. וכך הוא אמר לפני 30 שנה. "ממשלות ישראל, בלי כל קשר להרכבן, שרויות בטעות קשה כאילו ענייני החוץ חשובים ודחופים ולעומת זאת, ענייני הפנים משניים במשקלם וסובלים דיחוי.

אלמלא שגיאה מחשבתית קשה זו אולי לא היינו מגיעים להיכן שהגענו. אנחנו, אנשי השלטון המקומי, העומדים בחזית הראשונה של ענייני הפנים, פנים אל פנים עם הבעיות והאנשים, יודעים אולי יותר מכל אדם אחר- מה גדולה וקשה השגיאה הזאת ומה המחיר החברתי והכלכלי שאנו משלמים לטווח קצר וארוך בגלל הזנחת ענייני הפנים". כך אמר ראש העיר השביעי.

נראה כי הדברים הנכוחים הללו נכונים גם כיום, ואולי אף ביתר שאת. לכן אין לנו ברירה ובמגבלות התקציביות שלנו אנחנו נאלצים ונאלץ להמשיך גם במהלך שנה זו לנקוט יוזמה בעניינים אלו. כבר בעתיד הקרוב, עם השלמת עבודת המטה, נביא לדיון תוכניות לשיפור המוכנות לחירום ולחיזוק מערך כיבוי האש. כמו כן בטוחני כי נמשיך ונידרש לתוספות שונות, על מנת להקל על מצוקת תושבי דרום העיר המתמודדים עם הגעתם של מהגרי העבודה לעיר לאחר שהסתננו לארץ באין מפריע. אני מקווה כי במהלך השנה הקרובה נשלים את העבודה המקצועית המקיפה והמעמיקה בנושא דיור בר השגה, ואולי נוכן להקל, לו במעט, על מצוקת הדיור.ובתחום התחבורה אני מקווה כי נצליח להביא לפריצת דרך ולממש את היוזמה שלנו עם ערי גוש דן, להקמתה של רשות מטרופולינית לתחבורה.

הצעת התקציב הרגיל לשנת 2011 מסתכמת, כאמור, לסך של 3.86 מיליארד שח' לעומת סך של 3.73 מיליארד שח' בשנת 2010 .

כפי שציינתי, הצעת התקציב מבטאת הרחבה של פעילות העירייה, עם דגש נרחב על תחומי החינוך והרווחה ואיכות החיים והסביבה, ומי מכם שנכח בדיוני התקציב יכול היה להתרשם כי נעשה מאמץ אמיתי וכנה לענות על הצרכים הרבים, וניתנה תשומת לב לכל ההערות וההצעות השונות שהועלו על ידי חברי המועצה.

הוצאה השוטפת בתחום החינוך והתרבות , הקהילה והספורט תגדל השנה בכ-34 מליון שח', הן בתוספת ישירה- כ-16 מליון, והן לנוכח הפחתת הצורך בהוצאה עבור בית ספר שבח- שעבר להפעלת רשת "עמל", כ-18 מליון שח' נוספים.

בתחום החינוך נמשיך גם השנה לפעול ולהשקיע משאבים רבים לצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים, בעיקר בדרום העיר וביפו, ולטיפול בילדים ונוער בסיכון. ההשקעה העירונית

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-6-

השוטפת לחינוך באזורים אלו היא גבוהה משמעותית מיתר חלקי העיר, ובאה לידי ביטוי בתכניות העשרה, מפעלי הזנה, מועדוניות ועוד.

גב' בן יפת:

ובהעדר תיכון עיוני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בהמשך לדיון שקיימנו בהנהלת העירייה אנו נפעל במהלך השנה לחיזוק נוסף של השכונות והאזורים בעיר המתמודדים עם הגעתה של אוכלוסית מהגרי העבודה והפליטים.

מר מדואל:

הדברים האלה נמשכים כבר כמה שנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עוד נשים דגש על חיזוק מיומנויות היסוד, בעיקר במקצועות הליבה- עברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, עידוד מיוחד לחינוך למדעים- על ידי חמד"ע ואחר, על שיפור ההישגים הלימודיים והגדלת מספר הניגשים לבגרות 5 יחידות. על שמירת הרצף החינוכי ועל פיתוח, העצמת והשכלת הצוותים החינוכיים.

נמשיך גם לפתח את החינוך לגיל הרך על ידי הכשרת כיתות גן, שדרוגן ואחזקתן. והחינוך המיוחד יוסיף לקבל יחס מועדף בכיתות גן חדשות שנפתחו השנה ובהפעלת הבריכה הטיפולית בבית ספר און.

תל-אביב –יפו תמשיך להוביל את תחום התרבות במדינת ישראל ולהציע לציבור הרחב מגוון של פעילויות תרבות, אומנות ופנאי ברמה ובאיכות בינלאומית. מעבר לתגבור התמיכה בגופי התרבות בעיר ועידוד צריכת התרבות- כניסה חינם לילדים במוזיאונים ופטור מדמי השאלה בספריות, תעמוד השנה בסימן השקה של מוסדות עוגן תרבותיים בעיר שיצריכו מאתנו תוספות לתפעולם השוטף, כמו האגף החדש של מוזיאון תל-אביב לאומנות ושל הסינמטק. כן נתגבר את מוזיאון ארץ ישראל- שאני מקווה כי השנה יקבל לניהול והפעלה את בית העצמאות, הוא ביתו של ראש העירייה הראשון ,מאיר דיזנגוף.

נפעל לקידום מעמדה של תל-אביב –יפו כעיר עולם וכבירת התרבות בישראל על ידי הטמעת סטנדרטים בינלאומיים בפעילותנו, מיסוד עוגנים תרבותיים, ארועים ופסטיבלים עירוניים, חיזוק התיירות ויצירת שיתופי פעולה שיעצימו את ההכרה לה זוכה העיר הזאת בארץ וברחבי העולם.

קריאה מהקהל.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-7-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

השנה נמשיך לפעול לחיזוק הפעילות בתחומי הקהילה, הנוער והספורט לטובת כלל תושבי העיר , הילדים, הצעירים, המשפחות והגימלאים. במסגרת זו נתגבר את מרכזי הנוער והצעירים בדגש על דרום העיר, את מרכזי הלמידה, תתוגבר הפעילות הקהילתית-כמו ציפורי לילה וסיירות הורים, ויופעלו מרכזי הספורט וחדרי הכושר בבית בארבור, בריכת גורדון ועוד.

ההוצאה השוטפת לשירותים החברתיים תגדל השנה בכ-15 מליון שח'. במסגרת זו נמשיך להרחיב את המימון העירוני למכסות וסידורים לאוכלוסיות חלשות- נכים, קשישים ומפגרים. נתגבר באופן משמעותי את מערך העובדים הסוציאליים, פקידי הסעד, העובדים הקהילתיים ואחיות טיפות החלב. נפנה משאבים נוספים לטיפול בנגע הסמים, בדרי רחוב, ונמשיך לשקוד על שיפור והרחבת השירותים לאוכלוסיות נזקקות נוספות,בדגש על דרום העיר ויפו.

המצוקות הקשות והאמיתית הנובעות, כאמור, מהגעתם לתל-אביב יפו של אוכלוסית מהגרי העבודה, דורשות כבר היום וידרשו בעתיד- את המשך הטיפול המיוחד של מינהל השירותים החברתיים וצוות מסיל"ה המנסים להפחית את המתחים שנוצרים בשטח.

יפו- תמשיך גם השנה להנות מטיפול מיוחד וכולל, בדגש על חינוך, רווחה וקהילה. מעבר לחיזוק העוגנים האקדמיים והתיירותיים נפעל השנה לטיפוח פעילויות שונות לחיזוק האוכלוסיות החלשות והנזקקות וקידום נושאים כמו דיור בר השגה, אני מדבר בעיקר על האוכלוסיה הערבית, שולחן עגול מול משרדי הממשלה, טיפוח התרבות והמשך הסיוע לקהילה האתיופית.

הצעת התקציב הבלתי רגיל לשנת 2011 עומדת כאמור על סך של 790 מליון שח'. ההצעה נגזרת מתכנית חמש שנתית והיא משקפת את המדיניות שלנו להגדלת ההשקעה וצמצום פערים בפיתוח העיר. אני מאמין כי רק אם נקפיד על השקעה נאותה ותכנון לטווח ארוך של פיתוח העיר כפי שעשינו בעבר, נוכל להמשיך ולבסס את עתידה כעיר של איכות חיים.

התכנית מבוססת על חידוש וחשיפה מחדש של התשתיות והנכסים של העיר מבלי לשקוד ברעיונות על כל מיני פילים לבנים. טיפוח והחזרת הרחוב העירוני לחיים בשדרות, ברחובות, בצירים הראשיים. טיפוח הגנים והפארקים, שדרוג מוסדות החינוך הקיימים, התרבות, הקהילה, הספורט, חידוש ושימור מרכזים הסטוריים ועוד ועוד.

בחינוך - נמשיך להשקיע משאבים רבים לבינוי מוסדות חדשים, וכן לשדרוג וטיפול בנושאי בטיחות במוסדות החינוך הקיימים. תימשך בנייתם של בתי ספר יסודיים בשכונת המשתלה והגוש הגדול, וכן תחל בנייתו של קמפוס, בעצם התחיל כבר בנייתו של קמפוס- בית ספר על יסודי ואולם ספורט בצפון מערב העיר. כמו כן נפעל לקידום בית ספר לחינוך מיוחד ביפו ולהכשרת בית ספר ממלכתי דתי בנווה עופר.

כן תוכשר ספריה בבית ספר הירדן, ייבנו אולמות ספורט בבית ספר חסן ערפה ביפו, בבית ספר אילנות ויוכשרו כיתות גן בכל רחבי העיר.

חמד"ע-המרכז הלימודי למדעים, יזכה השנה לחיזוק על ידי הכשרת קומה נוספת למעבדות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-8-

בתחום הקהילה והספורט– תימשך ההשקעה בשידרוג המרכזים הקהילתיים ומתקני הספורט.

בית בארבור יעבור שדרוג משמעותי לטובת תושבי הדרום ומזרח העיר. המרכז הקהילתי בנווה שרת, בבית צ'רנר ובריכת גורדון יזכו לחדר כושר חדיש. תימשך הקמתו של הקונסרבטוריון ונמשיך לקדם ולבחון חלופות אפשריות לאולם כדורסל בינוני של 3,000-5,000 צופים בעיר.

בתחום התרבות נחנוך השנה מספר עוגנים תרבותיים חשובים ביותר. למי שרואה, אנחנו מתקדמים בקצב יפה מאוד להשלמת מעגל, כי האגף החדש של מוזיאון תל-אביב לאמנות, בניין תיאטרון הבימה והאגף החדש של הסינמטק, אלו נקודות ציון חשובות בחיי התרבות בעיר ולכן השנה תעמוד כולה בסימן התרבות הזה. אבל גם נתחיל בשדרוג ביתו של תיאטרון בית לסין ברח'

דיזנגוף, וסוף סוף גם בחידושו של היכל התרבות.

ביפו –נשלים את העבודות בנמל יפו, לפחות של התשתית והאנגר מס' 1 ,ונמצב אותו כמתחם ייחודי לבילוי ופנאי. נמשיך בהקמת מבנה השירותים העירוניים בשד' ירושלים 110 ,נמשיך בפרוייקט התיירות, בשיקום הרחובות ועוד.

כפי שאמרתי, המרחב הציבורי ואיכות החיים והסביבה ימשיכו להיות חלק מרכזי בתכניות הפיתוח העירוניות. בהקשר זה נמשיך לשים דגש מיוחד לקידום נושאי תנועה ותחבורה, הגם שהסמכויות והמשאבים בתחום זה ברובם אינם בידינו. כפי שציינתי בראשית הדברים, אנחנו פועלים יחד עם משרדי הממשלה והעיריות בגוש דן להקמתה של רשות מטרופולינית לתחבורה כמו שמקובל במטרופולינים רבים בעולם. נמשיך לתמוך ולעודד גם את הרה-ארגון בקווי האוטובוסים, נרחיב את הנת"צים ואת הקמת הרכבת הקלה- שאני מקווה שבכל זאת יתחילו לבנות אותה.

השימוש באופניים- שהפכו לכלי תחבורה לגיטימי וחשוב בתחומי העיר בשנים האחרונות יזכה השנה לקפיצת מדרגה עם הפעלת פרויקט השכרת האופניים, וכן- גם נמשיך בהרחבה משמעותית של ההשקעות בתשתית השבילים, כ-30 מליון שח' מידי שנה בשנים הבאות. בסופו של דבר הדבר ייצר רשת המאפשרת לנוע לאורכה ולרוחבה של העיר בקלות ובנוחות.

נמשיך גם לפתח את מרחבי ההליכה במדרכות העיר, בשדרות, בטיילות ובפיתוח של מדרחובים חדשים בעיר.

במסגרת הפעילות להורדת החנייה בעיר אל מתחת לפני הקרקע נמשיך בהקמת חניון קצה השדרה, חניון גבעון- רח' הארבעה, חניון בוגרשוב, התעודה האדומה והרב קוק.

יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום האוויר יימשך

גב' וולנר-גלעד:

לא הרב קוק.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-9-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מה אמרתי?

מר לייבה:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה?

מר לייבה:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הרב קוק לא. טוב.

גב' וולנר-גלעד:

הרב קוק לא יהיה חניון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

טוב. למחוק, למחוק מהפרוטוקול, למחוק מהפרוטוקול. טעות,

גב' וולנר-גלעד:

יש שם גינה קהילתית אורגנית במקום, ואתה מוזמן לבוא לקטוף חסה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בדיקת ערנות, יפה מאוד רחל. יפה מאוד, כל הכבוד.

גב' וולנר-גלעד:

תעודת שליש- התנהגות ראויה לשבח.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-10-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום אוויר, יישום התכנית האסטרטגית להפחתת זיהום האוויר תימשך גם השנה- מתוך רצון לשמר את מגמת השיפור בתחום הזה ולעמוד ביעדים להם התחייבנו.

פיתוח וחידוש הריאות הירוקות בעיר יימשך כמובן בכל רחבי העיר, אבל בכל זאת יש לציין את פארק החורשות, פארק השימור שרונה, ואפילו פארק קריית ספר שסוף סוף הושגו ההסכמות הדרושות לביצועו.

יבוצעו גם עבודות סביבתיות בתחומים רבים ושונים, כגון שיקום מצוקי החוף, התקנת פנסי לד ברמזורים, פיתוח מרכז בקרת תאורה כדי לחסוך באנרגיה, פרישת שקועי קרקע ופינות מחזור לפלסטיק וקרטון ברחבי העיר, ותקודם בחינה להקמת מערכת לפינוי אשפה פניאומטית בצפון מערב העיר.

נמשיך לאכוף ולפנות פסולת בניין ממגרשים ואתרים ברחבי העיר, יוקמו תחנו לשאיבת מי קיץ ועוד. כן נמשיך להשקיע בתכנית גאולת הירקון, שכבר כיום- לאחר שהושלם שדרגו מכון השפכים בכפר-סבא- הוד השרון והקמת האגנים הירוקים שזורמים בו מים באיכות טובה המאפשרת את חזרת החי והצומח לנחל.

בנוסף, תימשכנה ההשקעות העירוניות רבות ההיקף בשיקום וחידוש רחובותיה והתשתיות של העיר, ביניהם- השלמת העבודות לשיקום כולל של רח' שינקין, רח' מסילת ישרים, חכמי ישראל, רחוב יהודה מרגוזה, רחובות בנווה צדק ולב העיר ועוד.

אני מקווה כי השנה נוכל להתחיל בחידוש ככר אתרים שתצטרף לעבודות שיבוצעו לחידוש אזור ככר רבין והשדרות מסביב לה. כן נחל השנה בביצוע גשר הולכי רגל מעל האיילון בהמשך שד'

יהודית.

במסגרת ההתייחסות האישית שמקבלת כל שכונה בפרויקט לשיקום ושיפור תשתיות שש"ת, השנה תטופלנה שכונות קרית שלום, שפירא, פלורנטין, נווה חן, ניר אביב, נווה עופר, נווה אליעזר, נווה שאנן, דקר, עג'מי, כפר שלם ונחלת יצחק.

בתחום התכנון, אני מקווה שחברי מועצת העיר יירתמו לאישור תכנית המיתאר של העיר כבר בחודשים הקרובים, כדי שנוכל ליצור וודאות תכנונית ארוכת טווח בנושאים חשובים לעתידה של העיר, וכן לאפשר מתן סמכויות נרחבות יותר לוועדה המקומית ולקצר את תהליכי התכנון.

רבותי, כבר היום רמת השרות בעיר הזאת השתפרה פלאים, אבל התחום הזה ימשיך לקבל מקום חשוב בתכניות העירוניות, ובכלל זה יפותח אתר האינטרנט העירוני החדש, השימוש ברשתות חברתיות, תוטמענה מערכת מחשוב ייעודית –CRM למוקדי השירות ופניות הציבור, ייפתח תחום העירייה הזמינה ותוכן תכנית אב לעירייה דיגיטלית.דגש מיוחד יינתן השנה לשיפור השרות בהליכי הרישוי והפיקוח על הבנייה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-11-

מי שקרא את העתון ראה שזכינו היום בציון לשבח על השקיפות.

בסיום דברי ברצוני להודות לכל מי שטרחו ועמלו רבות על הכנת הצעת התקציב שלפניכם: למנהל התכנון העירוני, לעובדי אגף תקציבים וכלכלה, לסגנית הגזבר ומנהלת האגף, לגזבר העירייה ולמנכ"ל העירייה שניצח על המלאכה בסבלנות רבה. הובלת התהליך והגשת הצעת התקציב באופן כה מפורט, מבואר ושקוף, אינה עניין של מה בכך והעושים במלאכה בהחלט, בהחלט ומעומק הלב –ראויים להערכה.

וכמובן, חברי- חברי מועצת העיר, לכם מגיעה תודה מיוחדת על שהשתתפתם ותרמתם- כל אחד בדרכו להכנת התקציב הזה.

באמת תודה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אנחנו ניגשים לדיון.להזכירכם, לכל דובר יש 10 דקות, לא מוכרחים להשתמש בכולן.

בבקשה רחל וולנר-גלעד.

אחריה פאר ויסנר.

קריאה מהקהל.

גב' דיין- היו"ר:

לא. אתה יכול לשאול, אבל לא כאן. לא כאן, לא כאן.

גב' וולנר-גלעד:

אתה יכול להגיב דרך חבר מועצה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה רחל, רחל בבקשה .אין שואלים שאלות מהקהל. שאלת, לא, זה לא אפשרי. קיבלת תשובה.

גב' וולנר-גלעד:

בראשית אני רוצה להביע את רגשי השתתפותי וצערי באבלה של מנהלת לשכתי- בת עמי בר-נתן, שאחותה נפטרה לפני כ-3 שעות.בת עמי אנחנו אתך, משתתפים באבלך.

עוד דבר שאני רוצה להגיד- שחבל שאמא שלי לא כאן, כי סוף כל סוף היא היתה רווה נחת מזה שמנהל בית ספר נותן לי ציון ראוי לשבח על הקשבה. אז תודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-12-

אתמול פורסם דו"ח הפערים החברתיים של מרכז אדווה, ושום דבר לא התחדש מהדו"ח הקודם.

סליחה, כן התחדש. העשירים נהיים עשירים יותר והעניים נהיים עניים יותר. אולם מימצא מדאיג יותר דו"ח הזה הוא- שמעמד הביניים הולך ונעלם. בתל-אביב איננו צריכים את דו"ח אדווה כדי להבחין במגמה. יותר ויותר עשירים גרים כאן ובאים לגור כאן, ומשנים את הרכבה הסוציו-דמוגרפי של העיר, על ידי דחיקתן של אותן אוכלוסיות מהמעמד הבינוני שהיו עמוד התווך של העיר, ולצערי מדיניות העירייה אף תומכת בכך. הפנטהאוז של סי-וואן, שהיה שטח ציבורי נמכר על ידי העירייה ליזם ב-80 מליון שח', נקנה ב-110 מליון שח'. בחישוב קל ניתן לראות כי היזם כיסה את קניית המגרש ועוד הרוויח רק ממכירת הפנטהאוז.אני לא רוצה לדבר על הדברים האחרים שהיזם הזה עושה, כי הוא הרחיב שטח, הרחיב את שטחו ללא רשות והעירייה לא נוקטת שום דבר בענין, לצערנו.

זוכרים, זהו שטח עירוני. האם אנחנו רואים איזושהי הקצאה בתקציב שמקדמת או דואגת לדיור בר השגה? כאן העירייה כנראה סמכה על גינדי, שבפרוייקט של פעם ב-100 שנה מכר דירות לזוגות צעירים במחיר זול במיוחד של 2.5 מליון שח'. ולהזכירכם, גם כאן חלק משטח עירוני , וגם כאן אנחנו לא רואים בתקציב כיצד כספי המכירה עוברים לטובת עידוד וקידום של בניית דירות של אלו שנדחקים והולכים, למרות שהוריהם וסביהם נולדו וגדלו בתל-אביב. הגדלת הפערים יוצרת עוד משפחות, משפחות חד הוריות, יחידים וקשישים, שהופכים עניים ונזקקים יותר לשרותיהן של מחלקות הרווחה. גם השנה- אני יכולה להגיד לכם- ישבתי בכל ישיבות התקציב של אגף הרווחה, וכרגיל היתה צריכה להתנהל מלחמה על כל תקן של עובד סוציאלי, ועל פרוייקטים של רווחה- ייחודיים. ואני עכשיו מדברת על רוח התקציב, אני לא , לא יורדת לרזולוציות . כי בעירייה שטוענת כי היא מובילה בהוצאותיה על רווחה, לא היה צריך להאבק. לא הינו, ואני יכולה להגיד שאכן לא פוטרו ונשמרו כל התקנים של העובדים הסוציאליים. אבל השנה, שיותר ויותר אנשים הופכים לעניים, ויותר ויותר בעיות יש בדרום תל-אביב בגלל בעייתם של הפליטים והעובדים הזרים, היה צריך להוסיף תקנים של עובדים סוציאליים, הן תקנים של עובדי משפחה והן תקנים של עובדים קהילתיים . אני יכולה להגיד לכם שמהשכונות, כל הזמן פונים אלי שחסרים עובדים קהילתיים, וחשיבותם של העובדים הקהילתיים בשכונות, יותר מתמיד, לאור כל מה שקורה שם חשובה. אני יכולה להגיד לכם, אני עובדת סוציאלית, בשנה שעברה הבאתי את התלוש שלי, הוא לא השתנה לצערי, להפך, מצבנו עוד נהיה יותר גרוע כי אנו לא קיבלנו את התוספות של העובדים, של עובדי המגזר הציבורי. ותאמינו לי,

מר גלעדי:

מה עשה שר העבודה והרווחה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-13-

גב' וולנר-גלעד:

מה?

מר גלעדי:

מה עשה שר הרווחה?

גב' וולנר-גלעד:

חכה, אנחנו תכף נצא לשביתה, אני מקווה ש, שראש העיר רון חולדאי יתמוך במאבק של העובדים הסוציאליים.

מר גלעדי:

ואת תתמכי בתקציב.

גב' וולנר-גלעד:

כן, בהחלט. על זה אני מדברת עכשיו.

אני עובדת, כמו שאמרתי- אני עובדת סוציאלית ומשכורות של עובדות סוציאליות הן לא משכורות גבוהות והיא לא הוצאה גדולה, ואנחנו אכן לא רואים תוספות ולהפך, אנחנו רואים את הקיצוצים בתקציבי הפעולה של סיוע למשפחות במצוקה, קיצוץ לאגף מזרח בסיוע למשפחות עם ילדים, קיצוץ בטיפול בנערה במצוקה וקיצוץ בעובדים קהילתיים.

אני רוצה לדבר על עוד נושא שדיברתי עליו בשנה שעברה, שולה אגמי לא נמצאת כאן, אבל זה ההוצאה של התקציב למשפחות חד הוריות מאגף הרווחה לאגף קנו"ס. ואני חושבת שתל-אביב-

שמובילה במספר המשפחות החד הוריות בה, צריכה שתקציב המשפחות החד הוריות יהיה בידי אנשים שזאת הפרופסיה שלהם,

מר זמיר:

הוא גדל. התקציב הזה גדל השנה.

גב' וולנר-גלעד:

והפרופסיה, הפרופסיה היא לא של אגף קנו"ס, הפרופסיה היא של עובדים סוציאליים. ומבדיקה שערכתי, למרות גידולו של התקציב, המשפחות החד- הוריות לא מקבלות את הטיפול הנדרש כפי שהוא צריך להיות- לולא התקציב היה באגף הרווחה, ואני בטוחה שיעל תסכים אתי כי היא זוכרת את המרכזים למשפחות חד הוריות שנסגרו , והיו מאוד חשובים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-14-

עוד עניין שקשור לאיכות חייו של התושב התל-אביבי, והוא להצלת חייו. כמו שכבר הבנתם-

הפערים הולכים וגדלים, וחוף הים הוא עדיין צורת הבילוי הנגישה והשיווניות ביותר. אולם, כמו שאנחנו יודעים, וראינו השנה, מספר סוכות ההצלה ושעות ההצלה, ואני יודעת-הולכות להצטמצם בעונה הקרובה. תל-אביב נבחרה להיות בין הערים המובילות, ערי החוף המובילות, והיא נבחרה בעיקר בגלל חוף הים- שאני יכולה להגיד לכם שהוא נהדר, אני כל יום במים, ויש פה מציל שיכול להעיד על המרחקים הגדולים שאני עושה בים, ויושבת בחוף. השנה הייתי עדה לטביעה של תייר- שנכנס למים אחר הצהרים המאוחרות, באור מלא, ולא היה מי שיציל אותו, כי הסוכה נסגרה ב-17.45 בשעה שהחושך ירד ב-19.30 .אני לא רואה בתקציב העירייה השנה שום תקצוב ייעודי, למרות שהעירייה-בהצעה לסדר שהעליתי, אמרה שהיא תקדם את נושא הארכת שעות ההצלה. לא רואה שום תקציב ייעודי שהולך לשפר את עניין המצילים ושעות העבודה שלהם. אני כן רואה שרותי חוף, תב"ר מיוחד לשיפור שרותי החוף, אבל שרותי החוף-אם לא יהיו מצילים, לא יהיו, לא יהיו נגישים לצערי. לכן אני חושבת שהיה צריך לשים דגש השנה על העלאת התקנים – בין אם זה אומר בקורסים ייעודיים למצילים ובין אם זה אומר להעלות את משכורתם על מנת לגייס עוד מצילים, וזה לא נעשה.

עוד פעם מחדש אנחנו נדרשים להצביע על תב"ר שמקודם ללא שיתוף ציבור וללא התושבים.

אנחנו רואים שבפארק דוידוב הולך להיות מוקם פארק לאופניים, ואני כרוכבת אופניים לא יודעת עד כמה תל-אביב בשביל אופניים היתה שותפה לתכנון הפארק. אני כרוכבת אופניים לא נדרשתי לבוא ולהביע את עמדתי, ואני יכולה להגיד לכם שחסר קריטריון בתל-אביב. האם העניין הזה הועלה במסגרת 2 המליון שעומדים להיות מיועדים לפארק דוידוב? ככר רבין- 1/2 מליון שח'

להחלפת הריצוף.תושבים יודעים על זה? אם היה שיתוף תושבים בככר התזמורת- יכול להיות שאולי הינו מגיעים לתוצאות אחרות. הככר אמנם יפה, אבל לא פונקציונאלית. אני יכולה להגיד לכם שמידי יום אני עוברת שם וילדים רוכבים לתוך בריכת המים, שזה נחמד, אבל המים האלה לא כל כך נקיים. אין צל. הרצפה בוהקת, מסטיקים נדבקים שם, ולולא, ואילמלא היה, ובמידה והיה שיתוף ציבור- יכול להיות שאולי הינו מגיעים לתוצאות אחרות.

אותו דבר לגבי היכל התרבות. היכל התרבות –אתם מוציאים עדיין תקציב להיכל התרבות, אבל אתם יודעים שעדיין לגבי היכל התרבות- יש עתירה מינהלית לגבי השיפוץ שלו. כמובן שאיננו מתנגדים לשיפוץ שלו, אבל אנחנו לא חושבים שצריך לשנות את האולם. אז גם כאן אתם נדרשים לאשר תקציב שעדיין אין עליו הסכמה.

אחוזות החוף לידיעתכם, מישיבת דירקטוריון של אתמול, קיבלה תקציב ייעודי לקדם 3 חניונים חדשים. אנא הקשיבו- חניון מתחת לככר מסריק, חניון מתחת לככר מילאנו, וחניון מתחת למערב שד' בן-גוריון. האם התושבים שותפים? אתם נדרשים גם להצביע על זה בטרם שמעתם את התושבים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-15-

לכן, עוד פעם אני אומרת, תב"ר שמקודם בנושאים כה הרי גורל לתושבים, אין להצביע עליו ללא שיתופם.

גב' דיין- היו"ר:

ולסיום.

גב' וולנר-גלעד:

ולסיום: אם היה תקציב ייעודי לוועדי שכונות, ואם היה תקציב שמיועד לבחירות בוועדי שכונות, שבחירות לא נעשו בשכונות כבר מזה, מזה שנים, אולי לא הינו מגיעים לכל כך הרבה קונפליקטים כפי שקיימים היום.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

לכן אני אומרת: אנא גם תנו תקציב לוועדי השכונות על מנת להגביר את הדמוקרטיה העירונית.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

גב' וולנר-גלעד:

אין ביטוי תקציבי לכך.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

(מחיאות כפיים של הקהל)

גב' דיין- היו"ר:

פאר בבקשה.

מר ויסנר:

גבירתי יושבת הראש, ראש העירייה , חברי מועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-16-

היום לפני 12 שנה הגעתי לכאן. אני יכול להגיד לכם שבשנתיים הראשונות המילה סביבה היתה מנותקת לגמרי מהתפיסה, ואני שמח, כי רשמתי המון דברים לרשום, ולא בתאום- ראש העיר אמר חלק גדול מהם אז כמובן אני לא רוצה לחזור עליהם. אבל אני רוצה להגיד גם לראש

העירייה וגם לחברי מועצה: אין ממשלה. זה בכל העולם. הממשלות יותר לא שולטות ולא יודעות

את היום-יום של האזרח הפשוט. זה קורה בכל העולם. מי שמסתכל – הממשלה היא מעין שולטת שם למעלה, אבל ביום-יום של האזרח, את חייו, את יומו הקשה, את הפינוי זבל שלו, את הסביבה שלו, את החיים שלו, את זיהום האוויר שלו, בסופו של דבר רק הרשות המקומית היא זאת שנותנת לו את החיים. ואנחנו צריכים להפנים את זה, זה קשה, תמיד אפשר להביט למעלה ולהגיד- ממשלת ישראל. אני קורא לך רון מעל במה זאת, אין ממשלה. אנחנו יכולים, כמובן שזה קשה, אבל אנחנו צריכים יותר ויותר להשקיע, ולהשקיע בכל הרמות, למה אני חושב שהכוח של תל-אביב ומה שאנחנו מוציאים מכאן ומה שאנחנו עושים, והדוגמא שאנחנו משמשים לרשויות אחרות, אני חושב שהכח ניתן בידינו, וזה הוכיח את עצמו בסופו של דבר. למה אני לא רואה למעלה, לא רואה למעלה משהו שמתקן, ודרך אגב זה קורה בכל העולם. ואם אתה נוסע לקוריאה ובכל מקום, אתה רואה שהרשויות המקומיות מתאגדות והן דואגות לאזרח. אין מה לעשות.

הממשלות יושבות שם ומתעסקות, הן עדיין חושבות לעשות שלום, לעשות מלחמה, אבל הן לא מתעסקות ביום-יום של האזרח, בחיים שלו, באורח חיים הרגיל שלו. זאת המציאות.

אז על כל הנושא שאמרת- מקרית ספר, והנושא של החיבור בין שד' ח"ן לשד' בן גוריון, ועל האופניים, ועל גשר להולכי רגל בשד' יהודית, ופארק החורשות,, ועל כל הנושאים – זה בסדר.

אתמול היתה לנו ישיבה בהנהלה ודיברנו על הנושא של- איך שלמה קרא להם? המסתננים. אני דווקא קיבלתי את המילה- המסתננים, ואני אמרתי בישיבה הזאת ואני אומרת את זה בפני כל

חברי המועצה המכובדים: המסתננים זה תופעה של בעיה עולמית של מידבור באפריקה, זה

שינויי מזג האוויר, רבותי, נחיל המסתננים רק ילך ויתגבר. ומי שלא רואה את זה הוא פשוט –

הוא לא מבין מה הולך להיות כאן. זה קורה דרך אגב בברצלונה, ובערים באיטליה , רק שם חלקם טובעים בים לצערי. אבל יש בעיה, אנשים שאין להם מה לאכול, הם עושים דבר פשוט, הם עולים, איך אומרים , אין גם רכבים, מתחילים ללכת ברגל לכיוון איפה שיש משהו. וכרגע יש כאן משהו.

החומה הזאת שנבנתה לפלסטינאים, מי שמסתכל טוב וקורא ספרים שנכתבו גם לפני 10 שנים, אמרו שאת כל הערים שיש בהן משהו, את כל המדינות שיש בהן משהו, מה שיעשו בסוף- יכתרו אותן בחומות על מנת לעצור את זרם המסתננים או הפליטים, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, על מנת שהם לא יחדרו לתוך אותם ערים. זה קורה דרך אגב במקסיקו מול ארה"ב ,זה קורה בכל מקום בצורות שונות וזה קורה גם כאן.

מר מדואל:

במקסיקו יש מדבור?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-17-

מר ויסנר:

במקסיקו אין מדבור, אבל אתה רואה, אתה רואה בעיה. זה לא מדבור- אבל אתה רואה בעיה של עוני, של אנשים שרוצים לעבור- לקבל פרנסה. זה לא משנה.

מר מדואל:

מדרפור 2.5 מליון איש בשנתיים האחרונות?

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה על הדיאלוג.

מר מדואל:

לנו יש פתרון

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת מדואל.

מר ויסנר:

אהרון מדואל תקשיב טוב, ההצעה שהיתה היא הצעה להשקיע, ודרך אגב, אי אפשר זה, אני צריך שקט.

גב' דיין- היו"ר:

צריך שקט- אז אל תענה בבקשה.

מר ספיר:

רואים שלא היית במקסיקו.

מר ויסנר:

מה?

מר ספיר:

רואים שלא היית במקסיקו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-18-

מר ויסנר:

לא הייתי במקסיקו? דווקא הייתי במקסיקו הרבה זמן. אה, עכשיו? לא, נכון.

גב' דיין- היו"ר:

אני מבקשת להמשיך.

מר ויסנר:

כן. או.קיי, נחזור לעניין.

בקיצור, הנושא שהעלנו אותו, ואני מקווה שניישם את זה בשנה הקרובה, נשקיע יותר בדרום העיר, וצריך להשקיע יותר ויותר. עניי עירך קודמים לך, צריך לתת להם יותר- על מנת שנעלה שם את הרמה, ואני חושב שנצליח לעשות את זה.

אני רוצה לדבר מעבר לדבר הזה, אני בזמנו גם דיברתי על הנושא של הצפות, שדיברו על זה קצת בזלזול. אני חושב שזה גם יכול לקרות ולפקוד את מדינת ישראל- נושא ההצפות. בזמנו ביקשנו לעשות דיון על זה. זה נשמע דבר נורא הזוי, אבל ראינו שסערה אחת, דרך אגב, ותזכרו טוב שעד הרגע הזה עוד לא ירד גשם. היתה סערה, ירד טפה גשם, טיפה גשם, וראינו מה סערה אחת יכולה לעשות. ומה הצפה אחת יכולה לעשות- היא יכולה להציף לנו עשרות מקומות בתל-אביב: מנחל הירקון, כל צפון העיר, אזורים נמוכים, ואני חושב שעיריית תל-אביב צריכה גם להערך לדבר כזה, כלומר לא לזלזל בזה.

עכשיו רציתי לדבר כאילו, איך אומרים- מה החלום. אז כמובן התחייבנו להפחית את גזי החממה עד 2020 .התייעלות אנרגטית במוסדות חינוך. הנושא של דיור בר השגה שעלה כאן, ואנחנו מעלים אותו בכל הזדמנות. אני חושב שהוועדה המקומית עושה עבודה טובה. אני חושב שהנושא של דיור בר-השגה , מעבר לזה שאנו מצפים שיזמים יעשו את זה, הגיע הזמן שעיריית תל-אביב תיקח את נושא דיור בר השגה, תתקצב אותו יותר, ותראה איך בתוך אותם שטחים, למרות שהכרזנו על שטחים מסוימים שנעשה בהם דיור בר השגה, אנחנו צריכים לראות את זה יותר. דרך אגב, אני מגדיר כדיור בר השגה בלבד, רק להשכרה ולא למשהו אחר, לא לקנייה.

הנושא של תחבורה ציבורית. גם, מי שלא היה, הינו בכנס.אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח להרים את הרשות המטרופוליטנית. אני קורא מעל הבמה הזאת כאן לרון, אני אשמח מאוד .הקצית לזה 6 חודשים, אני מאמין שאפשר לעשות את זה ב-3 חודשים. אני מוכן דרך אגב רק להרים את זה-

על מנת לראות שזה קורה. זה חלום, ואם החלום הזה יקרה אני מאוד אשמח.

אני מדבר על נושא של תמ"א 38 .דיברנו מצד אחד על הנושא- מה קרה בכרמל, אז אני רק אתמול שלחתי מכתב לראש הממשלה. ארנון גלעדי, שלחתי. בגלל שיש לך קשר לקק"ל, שלחתי מכתב לראש ממשלת ישראל על תמ"א-22 .מה זה תמ"א 22 ?תמ"א 22 למעשה קבעה לפני 15 שנה שאת כל נושא היערות במדינת ישראל צריכים למפות, כולל נושא של אש. משום מה לא עשו את זה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-19-

מישהו צריך לבדוק את זה. ביקשתי להעלות את זה למועצה הארצית מחדש, את כל נושא מיפוי היערות במדינת ישראל ואיך מטפלים בנושא אש. כלומר, זה פעולה שעשו. קק"ל דרך אגב – כל 3 שנים מגיעה למועצה הארצית ומקבלת דחייה, וקורה מה שקורה. אז דיברתי על תמ"א 38 ,שלא יקרה גם לנו. אני מקווה שנטפל בתמ"א 38 ,אני מקווה שבתחילת השנה-2011 מהנדס העיר יביא, ונגיע איך מטפלים בתמ"א.

דבר נוסף- שאולי רון לא יאהב את זה, אבל אני לפחות מאמין בזה. אני מקווה ואני חושב שלא צריך להילחם בתופעה, ואני שמח שממשלת ישראל והמשרד להגנת הסביבה אימצו את הרעיון שחוזרים למטאטא ואנחנו יורדים מנושא המפוחים.

אני לא חושב שצריך להילחם בתופעה הזאת, אני חושב שהגיע הזמן שנסתכל קדימה וצריך להיפרד מזה. גם הנושא של הפרדה במקור, לא כולם אוהבים, אני מקווה מאוד,

גב' וולנר-גלעד:

למה אתה צוחק? אתה עצרת את זה בוועדה.

מר ויסנר:

אל תעזרי לי.

הנושא של ההפרדה במקור, אני חושב שתושבי תל-אביב מוכנים להפריד את הפסולת שלהם בבית בשני פחים. אני חושב שהם יהיו מוכנים לעשות את זה ולמחזר.

ואני קורא לחברי, אני חושב שהתקציב- יש בו איך אומרים, אפשר תמיד לבקר את התקציב. אני מקווה שבדרך נעשה כל מיני שיפורים- על מנת לקבל תקציב יותר טוב, אבל אני חושב שהתברכנו בעיר נפלאה.

ודבר אחרון: אני אנסה לפחות-שתהיה הכרה מעבר לחוף הים, זה בשבילך גם, בגלל שאת שוחה

בים אמרת, נכון? אני מקווה שניכנס להכרה שחוף הים, מעבר לחוף הים, לפחות ב-80 או ב-90 מ'

של השוברים נתחיל לחשוב איך אפשר לנקות את הים עצמו ב-80 מ'. זה מעין בריכת שחייה כזאת, ולצערי יש לנו תקופות מאוד ארוכות שבתוך 80 המטר יש לכלוך שמצטבר מ-1,001 גורמים. אני מקווה שנמצא דרך איך לחשוב איך מנקים את הקטע הזה. בזמן שמגיע לכאן תייר אז הוא מגיע לחוף ים שהוא נקי ונכנס לים שהוא לא מרגיש בו בנוח, וזה יכול להיות מ-1,001 סיבות, אני חושב שאם

גב' וולנר-גלעד:

למה רק תייר? גם אנחנו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-20-

מר ויסנר:

איך?

גב' וולנר-גלעד:

למה רק תייר? גם אנחנו.

מר ויסנר:

את הים אני אמרתי, את הים, את הים, את הים, את הים את הים לנקות סליחה על הים אני מדבר,

מר גלעדי:

כאשר מגיע תייר,

גב' וולנר-גלעד:

אמרת תייר.

מר ויסנר:

לא על היער, הייתי ביער מקודם, הגעתי לים.

אני מסיים במילה של נחום גוטמן, שנפטר לפני 30 שנה, ואני פונה גם למהנדס העיר וגם לאדריכלי העיר. והוא אמר דבר נורא פשוט. הוא אמר שהאדריכלים- נשותיהם, מתי שהם צובעים את בתיהם, הן דואגות שהשמלות שלהן יהיו בצבעים של הבית, והם שכחו את הכתם הכחול שנמצא לידינו. וכמובן הכתם הכחול זה הים. אני חושב שכוחה של העיר תל-אביב זה הים שלה, ואיך אומרים- את מלוא ההערכה, לפחות אני- כאחד שצועד בים גם הרבה, אני חושב שאנחנו צריכים תמיד להודות.

גב' וולנר-גלעד:

צועד, אבל לא נכנס.

מר ויסנר:

אני לא נכנס בגלל שאת נכנסת.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם. פאר תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-21-

מר ויסנר:

אז אני מודה לכולם, ותודה.

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

אהרון מדואל.

ואחריו ארנון גלעדי.

מר מדואל:

ערב טוב.

גב' דיין- היו"ר:

ערב טוב.

מר מדואל:

ערב טוב לכולם.

כל הדוברים כאן בנאומם, החל בראש העיר והמשך ברוחיק ובפאר, הזכירו את דרום העיר. דרום העיר היום למעשה היום היא אמנם חלק מתל-אביב, אבל מכל הבחינות האחרות היא נמצאת במקום אחר לחלוטין. הן מבחינת התשתיות הפיזיות, הן מבחינת התחנה המרכזית החדשה, הן מבחינת אוכלוסית המסתננים, מהגרים, פליטים שנמצאת שם. כולם דיברו גבוהה, במיוחד ראש העיר דיבר גבוהה גבוהה על הצורך לעזור לדרום, לחזק את הדרום, לשקם את הדרום, כולם מדברים יום ולילה על חלוקת הנטל. אנחנו יודעים שאוטובוסים של מערכת הבטחון – שאוספים את הפליטים בגבול מצרים – לאחר השחרור שלהם , מורידים אותם היישר באזור התחנה המרכזית. לנו היום יש הצעות אופרטיביות על מנת לסייע באמת בחלוקת הנטל. ראש העירייה אמר קודם בנאומו שהוא הולך לחזק את מערך הרווחה על מנת להתמודד עם התופעה ולסייע.

אנחנו חושבים שמלבד חיזוק מערך הרווחה,

מר וולוך:

מי זה אנחנו?

מר מדואל:

עיר לכולנו. כן, אני מדבר בשם הסיעה, כן.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-22-

אנחנו חושבים שמלבד מילים גבוהות וריקות מתוכן על חלוקת הנטל וחיזוק מערך הרווחה, צריך לעשות,

מר גלעדי:

ק ר י א ה

מר מדואל:

כולל הפורומים ,כולל הפורומים, פורום דרום מערב, פורום דרום מזרח, לב העיר. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעשות מעשה, להפסיק להסתפק בדיבורים ולהראות שעיריית תל-אביב ערה באמת למצוקות של הדרום, אני אפרוט אותן אחת לאחת, ואני אתחיל דבר ראשון עם נושא המסתננים.

לפני כשבועיים התקיימה הפגנה בשכונת התקווה. שבוע וחצי, התקיימה הפגנה בשכונת התקווה, הפגנה די סוערת, אמנם לא גדולה מבחינת מספר האנשים אך יש לציין לזכות ההפגנה הזאת שהיא העלתה את הנושא לתודעה הציבורית, העתונים כולם עסקו בזה, הטלביזיה עסקה בזה.

אבל אני קודם כל מתפלא על יוזמי ההפגנה- שהם ממפלגת השלטון, יכלו פשוט,

מר גלעדי:

אתה חבר ליכוד גם.

מר מדואל:

לא. אבל אתה ראש הליכוד בתל-אביב , אתה אתה ראש הליכוד בתל-אביב, אתה חבר מרכז,

קריאה:

תכניס אותו.

מר מדואל:

אני מתפלא על יוזמי ההפגנה.במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה,

גב' להבי:

מרגישים שהוא חבר ליכוד.

מר מדואל:

במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה, במקום לשסות אוכלוסיה באוכלוסיה לעלות פשוט לראש הממשלה מר בנימין נתניהו , לדפוק אצלו על השולחן, כפי שהצעתי לך כבר בעבר- לכנס מרכז

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-23-

ליכוד. נתניהו בקטע הזה מזכיר לי חיה שקפאה בלילה מול פנסים של מכונית נוסעת, ממשלה קפואה, שגורמת לאחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות ישראל. אבל זו היתה הערת, זו היתה הערת אגב בנושא ההפגנה, ההצעה שלנו היא פשוטה. אנחנו מציעים שעיריית תל-אביב תקצה כשלב ראשון, במסגרת התקציב הנוכחי כ-12 מליון שח'. 12 מליון השקלים יוקצו כדלקמן.

מר ויסנר:

רגע, זה 12 השבטים? איך הגעתם לזה?

מר מדואל:

כמה? אומרים שהאתיופים זה שבט דן- נדמה לי , ובני מנשה, לא, אנחנו מדברים על שבט דן, לחלק אותו ל-12 חלקים. כן. אנחנו מציעים ש-2 מליון מתוך ה-12 מליון שח' ילכו לטובת הקמת מעון קליטה לאותם פליטים שמושלכים יום יום, כשהאוטובוס של המסתננים מגיע וזורק אותם, שם הם יקלטו.

מר גלעדי:

איפה? איפה?

מר מדואל:

יכול להיות שעוד יבוא בעתיד רעיון כזה,

מר גלעדי:

איפה המעון?

מר מדואל:

בצפון העיר, מרכז העיר. בצפון העיר או מרכז העיר.

אני בא, אני ממשיך, אתה עוד קוטע אותי.

גב' בן יפת:

בפארק הירקון.

מר גלעדי:

צפון העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-24-

גב' בן יפת:

פארק הירקון, הוא הרבה יותר גדול מ,

מר מדואל:

בדיוק, בדיוק כפי שהקימו, בדיוק

מר גלעדי:

בסדר, אני רק רציתי לשאול.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה.

מר מדואל:

אני מדבר על צפון העיר. ארנון, אני מדבר על צפון העיר ואנחנו מתנגדים להקמת עוד מוסד כמו מסילה, שיכול להיות שהיה מבורך לזמנו, או בית ספר רוגוזין. עצם זה שאתה מקים את המוסדות בשכונות הדרום, אתה משגר את האוכלוסיות החלשות לאותם מקומות. הגיע הזמן לעשות שינוי בחשיבה, יש מעונות קליטה- או בצפון העיר או במרכז העיר שהם ריקים,

מר ספיר:

באיזה שכונה?

מר מדואל:

השכונה לא משנה לי, צריך להיקבע קו.

מר ספיר:

מה אתה ממליץ?

מר מדואל:

אני אומר- כל שכונה, מלבד שכונות דרום ודרום מזרח העיר.

מר ספיר:

מעוז אביב? רמת אביב ג'?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-25-

מר מדואל:

אין לי, אני כרגע לא בקיא במפת מתקני הקליטה העירוניים.

מר גלעדי:

ליד הגן, הגן שלא אישרנו שם שימוש חורג.

גב' דיין- היו"ר:

כשתחליטו מה המקום,

מר מדואל:

אני לא רוצה להכנס פה לדמגוגיה-רמת אביב כן, רמת אביב לא, מעוד אביב כן, מעוז

מר ספיר:

מה אתה ממליץ?

מר מדואל:

אני חושב שהמעון קליטה, על מנת להראות חלוקת נטל אמיתית ושינוי מדיניות עירונית צריך להיות מוקם במרכז או בצפון העיר. מעבר לזה, עיריית תל-אביב, מי שמסתובב בשכונות בלילה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תל-אביב-יפו.

מר מדואל:

תל-אביב יפו. מי שמסתובב בשכונות בלילה- רואה מסתננים ישנים בחדרי מדרגות, ישנים על ספסלים, ישנים בחורשות,

מר גלעדי:

בגנים.

מר מדואל:

ובגנים. המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו מקיימים מידי פעם פגישות, בעיקר בשכונות נווה-

שאנן ושפירא, מי שמגיע לפגישות האלה- בעיקר נשים קשישות- שחיות שם בחוסר בטחון, בפחד נוראי. שלב ראשון, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתופעה הזאת של אנשים שהממשלה פתחה להם

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-26-

את השערים, זרקה אותם בתל-אביב והשאירה אותם לישון על הספסל. אנחנו צריכים לסבסד ב-

10 המליון שקלים הנותרים שכר דירה לאותם פליטים, אני יכול לזרוק פה רעיון, אני לא בקיא כל כך במחירי שכר הדירה והשוק, אבל נניח 700 שח' לכל פליט סודאני שיביא חוזה שכירות צפונית לקו מסוים שייקבע.

מר מסלאווי:

נגמר לך הכסף. כל הכסף הולך למסתננים, מה נשאר לך?

מר מדואל:

לפחות אתה מראה רצון ונכונות אמיתית לחלוקת הנטל.

אנחנו יודעים שהממשלה, אנחנו יודעים שהממשלה הולכת לאסור מינואר הקרוב על העסקת מסתננים. קבלן שעובד בשוק ומכיר, אני יודע שכבר היום הקבלנים לא לוקחים את המסתננים.

כלומר,נפל פחד על כל המעסיקים של המסתננים וכבר היום יש, בעצם אין להם עבודה ואין להם פרנסה. מעבר לזה שאמרו שידחו את ההנחיה עד להקמת מחנה קליטה בדרום, כבר היום בעצם הסודאנים מתחילים להיות חסרי עבודה. הנטל הזה בסופו של דבר יפול על שכונות הדרום באופן ישיר. אני מציע להקדים תרופה למכה, לגשת קודם כל לעניין הפליטים, אם אדם נמצא פה כפליט, אנחנו יודעים שאם הוא בא מאריתריאה או מקום אחר ונתון לסכנת חיים, אי אפשר לצקצק בלשון ולהגיד- הוא פליט, ועכשיו לזרוק אותו לחסדי האוכלוסיות המוחלשות. צריך להקצות תקציב עירוני לסיוע לאותם אנשים לזמן מוגבל, עד שיסתדר שם העניין או עד שהאו"ם ימצא פתרון או עד שהממשלה תמצא פתרון לצורך הזה.

זה בנושא הפליטים, מסתננים, מהגרי עבודה. ההצעה שלנו יעל היא להקצות 12 מליון שח', אני גם תכף אומר לך מאיפה, 2 מליון שח' לטובת הקמת מרכז קליטה לפליטים במרכז או צפון העיר, ו-10 מליון שח' לצורך סיבסוד שכר דירה לאותם אלה שישנים בחורשות, בגנים ועל הספסלים.

מר מסלאווי:

מה לטובת האוכלוסיות שלנו?

מר מדואל:

תכף, אני מגיע שלמה.

מר מסלאווי:

אבל נגמר לך הכסף.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-27-

מר מדואל:

שלמה, לא, יש לנו

גב' דיין- היו"ר:

שלמה בבקשה, נגמר לו הזמן תכף, אז בקשה.

ק ר י א ו ת

מר מדואל:

יש לנו פה, יש לנו פה תקציב בלתי רגיל.

הדבר השני שאנחנו מציעים שלמה,

גב' בן יפת:

שלמה, אתה עדיין רשאי להרשם לדבר, יעל תשמח.

מר מסלאווי:

את דואגת לי?

מר מדואל:

שלמה, שלמה, הדבר השני שאנחנו מציעים, וצר לי שלא עלתה בידך בזמנו מול השר שטרית,

גב' דיין- היו"ר:

אל תענה לו.

מר מדואל:

כולנו זוכרים בזמנו שהשר שטרית בזמנו החליט לקצץ את פרויקט שיקום שכונות בעשרות ערים ברחבי הארץ,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה תמשיך, כי הזמן שלך ייגמר.

מר מדואל:

אני מדבר, לא, אני מדבר, אני מעלה נושא חדש עכשיו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-28-

גב' דיין- היו"ר:

אה בסדר, בסדר.

מר מדואל:

אני מעלה נושא

גב' דיין- היו"ר:

אתה עונה לו.

מר מדואל:

כולנו זוכרים, לא, אני מעלה נושא שתכננתי להעלות מראש.

כולנו זוכרים שהשר שטרית ניסה לקצץ את פרויקט שיקום שכונות בכל רחבי הארץ, לצערנו שלמה, העיר היחידה שבסופו של דבר הקיצוץ אכן התבצע היא תל-אביב, אנחנו מציעים להקצות לטובת פרויקט שיקום שכונות כ-25 מליון שח' לטובת השכונות שפירא, נווה שאנן, יפו ג', שכונת התקווה,

גב' דיין- היו"ר:

זה רשום לך? נכון?

מר ויסנר:

איך חלוקת התקציב?

מר מדואל:

התקציב כרגע בכללי, ישבו אנשי מקצוע ויחליטו. אני מציע- לשיפור חזיתות, כמו דרך ההגנה, ארנון גלעדי מדבר על זה רבות-שדרך ההגנה נראה כמו כניסה לאיזושהי עיר בעולם שלישי, אולי בעזה, אני לא יודע. אנחנו מציעים להקציב 25 מליון שח' לטובת פרוייקט שיקום שכונות.

עכשיו נחזור למרכז-דרום העיר, התחנה המרכזית החדשה שמהווה מפגע מאין כמוהו.

מר ספיר:

החדשה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-29-

מר מדואל:

כן, היא כבר ישנה, אבל יש ישנה לידה- שעדיין לא הרסו אותה, אז קוראים לה חדשה. אנחנו מציעים לסגור את התחנה המרכזית החדשה לאוטובוסים לאלתר, ולהקים חלופה של תחנות מרכזיות קטנות בשוליים של הערים, והפיכת יעודה מתחנה מרכזית לקניון מסחרי ולמרכז ידידותי לסביבה שישמש את קהילת דרום תל-אביב. אנחנו מציעים לאתר שטחים- הן בצומת גלילות והן בצומת חולון לטובת מסופי האוטובוסים. ערים רבות סביבנו פועלות בשיטה של מסופי אוטובוסים ולא בשיטה של תחנה מרכזית. לצורך כך התקציב המבוקש הראשוני הוא 10 מליון שח', כולל צוות היגוי לנושא, סקר תחבורתי לקביעת הקווים שיצאו מאותם מסופים, איתור שטחים בכניסות לעיר בצפון ובדרום.

מר גלעדי:

לוח זמנים.

מר מדואל:

מה?

מר גלעדי:

לוח זמנים.

גב' דיין- היו"ר:

סליחה, יש לך עוד דקה, אז בבקשה, תציין מאיפה.

מר מדואל:

מה יש לנו,

עכשיו שלמה עוד דבר, היום אנחנו עוסקים בשכונת התקווה.

בשכונת התקווה לכל מי שיודע, כשאתה נכנס בכניסות מרח' בועז ומדרך לוד- אתה נתקל בריח רע, במיוחד בשעות הבוקר. תשתית התיעול והביוב לא טופל?

מר מסלאווי:

כמה כסף נשאר?

מר גלעדי:

זה טופל. יש תקציב לזה בחוברת.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-30-

מר מסלאווי:

תחסוך.

מר מדואל:

כן?

מר גלעדי:

תחסוך, כי יש את זה, יש את זה,

מר מסלאווי:

תעביר את זה.

מר מדואל:

טוב. אני אעבור,

גב' דיין- היו"ר:

טוב, אתה רוצה,

מר מדואל:

יש לנו סעיף.

עכשיו עוד דבר, בשכונת התקווה יש בעיה קשה, אנחנו נתקלים בה בתכנון ובנייה, רק לאחרונה-

אני וכרמלה נתקלנו באדם שבנה ללא היתר, ולצערנו המגרש שלו- בגודל 49 מטר נמצא אי שם והבית שלו נמצא במקום אחר. יש שם בעיה קשה מאוד של פרצלציה בגושים מסוימים בשכונת התקווה,

קריאה:

הבית שלו,

מר מדואל:

הבית שלו שם והחלקה שלו רשומה במקום אחר. אנחנו מציעים להקצות תקציב מיוחד לפרצלציה לשכונת התקווה- להסדרת הנושא, אנחנו מציעים תקציב בסך 5 מליון שח'. הנושא הוא מורכב, נגרר עשרות שנים, אנחנו מבקשים לטפל בזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-31-

מר גלעדי:

לכמה הגענו?

מר מסלאווי:

כמה הגענו

מר מדואל:

יעל רושמת.

גב' דיין- היו"ר:

אני רושמת, אבל בינתיים אין לזה שום כיסוי,

מר מדואל:

לא לא ,יש לנו.

גב' דיין- היו"ר:

כי אתה לא הצעת,

מר מדואל:

לא לא, יש לנו. תכף.

גב' דיין- היו"ר:

לא הצעת מהיכן יבוא הכסף, וזמנך, אין תכף, זמנך תם.

מר מדואל:

יש אנחנו מציעים להעביר את הכסף,

גב' דיין- היו"ר:

אז תעביר את זה למישהו אחר מהחברים.

מר מדואל:

אנחנו מציעים יעל , להעביר את הכסף מסעיף ראשי 76193 ,מסעיף משנה 797 ,יש שם 17 מליון שח'.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-32-

גב' דיין- היו"ר:

זה רשום לך, כי אני לא הכתבנית.

מר מדואל:

כן, כן. תכף אני אתן לך פתק. ויש עוד סעיף של 910 -תשלומים בלתי רגילים בסך 70 מליון שח', 77 מליון שח'- תשלומים בלתי רגילים. מדובר כאן אכן בדבר בלתי רגיל ולשם אנחנו מבקשים להקצות את הסכומים הנ"ל.

גב' דיין- היו"ר:

טוב, אני מקווה שאתה נותן, אתה נותן לי את הרשימה?

מר מדואל:

אני אכין לך פתק, אני אתן לך.

גב' דיין- היו"ר:

למה ומאיפה. אנא בבקשה.

מר מדואל:

זה רשום פה.

גב' דיין- היו"ר:

בסדר ארנון בבקשה.

מר מסלאווי:

פעם היית עושה את זה לנתן וולוך, עם הגימלאים.

מר גלעדי:

גבירתי יו"ר המועצה, חברי חברי המועצה.

תקציב 2011 ,אין לנו תחרות פה בלהגדיל את התקציב או לזרוק סיסמאות. אהרון. אין ספק שנושא של תקציב הוא דבר של התכנסות של הרבה מאוד רצונות והרבה מאוד מאוויים,שבסופו של דבר אהלן יואב, הרבה מאוד מאוויים, שבסופו של דבר בונים מסגרת תכנית עבודה לשנה מסוימת. גם בתקציב הזה של שנת 2011 אנחנו רואים גידול, אנחנו רואים גידול גם בנושא של התקציב השוטף וגם בנושא של התקציב של התברי"ם. זה נכון שיש צורך להפנות הרבה יותר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-33-

משאבים והרבה יותר תשומת לב לנושא של דרום ודרום מזרח העיר. ואכן, גם בשנה שעברה וגם בשנה זו, וגם בתקציב הבא יש חלק מתוך הנושאים, מספר נושאים שמופיעים גם בתקציב הזה-

כחלק מתוך המשכיות של עבודה של התקציב של שנה הבאה, וזה הנושא של איגום משאבים.

בעקבות הצעה ששלמה מסלאווי העלה באחת מישיבות המועצה בשנה שעברה לגבי הנושא של איגום משאבים בנושאים של השרותים החברתיים-החינוכיים-הבריאותיים וכל מה שקשור בסופו של דבר בתושב, סוכם להקים מינהלת בשכונת התקווה, שתרכז למעשה ותאגם ותסנכרן את כל הפעילויות של שרותי החינוך, הרווחה והחברה בשכונת התקווה, עזרא והארגזים, ששלמה יעמוד בראשה, יחד עם כל הגורמים המקצועיים. אני מקווה שאכן הפעילות הזאת אכן תישא פרי וזה יהיה איזה מודל שאנחנו נלך אתו הלאה והלאה לשכונות נוספות, כך שנוכל להעמיד למעשה את התושב, את האזרח, את הילד, את התלמיד , את ההורה, במרכז התשומת-לב של הפעילות, הפעילות העירונית שאנחנו נבצע.

גם בנושאים האלו למעשה, גם השנה יש מפעל ההגדלה של מפעל ההזנה בערך לכ-5,500 ילדים, תוספת של בערך, אם אני לא טועה, כ-300,000 שח' לנושא של מפעל ההזנה לתלמידי, ובמיוחד אהרון- לתלמידי דרום העיר ודרום מזרח העיר- שזה מגיע, וכ-5,500 תלמידים זה מפעל ראוי-

שהוא התחיל בעקבות פעילות שלי עם סגנית שר הפנים שהיתה לשעבר- רוחמה אברהם, וזה ממשיך וצובר תאוצה גם השנה הזאת.

אם אנחנו נסקור רק במבט של פעילות של החודשים האחרונים- את הנושא של יד אליהו, בדיון האחרון בוועדת בניין עיר לראשונה אושר למעשה תכנית, אושרה תכנית, תכנית אב לשכונת יד-

אליהו, כשלמעשה התכנית אב הזאת מתווה את הכיוון- הן לתושב, הן ליזם והן לפעילות הציבורית- למערכת העירונית, למקד את כל תשומת לבה ואת המשאבים שיש לה- לאן אנחנו רוצים שיד אליהו תתפתח, איך אנחנו רוצים שיד אליהו תתפתח, מה הגבהים שאנחנו רוצים לראות ביד אליהו, שזה למעשה נותן איזה וודאות תכנונית מבחינת כולם, של כל המערכות, ומסנכרן את הפעילות, וזה שכונה ראשונה למעשה שקיבלה היבט מעמיק ורציני כבר בתכנית,כבר בוועדת בניין עיר האחרונה. אני מקווה שאנחנו נשלים את הנושא הזה תוך כדי זה שנאשר גם את תכנית המתאר במהלך שנת 2012 ,כך שזה יתן איזשהו כיוון מסוים מבחינת הנושא של הייתכנות, הייתכנות התכנונית בעיר תל-אביב יפו. בנוסף לזה אנחנו פועלים יחד עם היועץ המשפטי ויחד עם ראש העיר כדי למקם בסופו של דבר מכללה אקדמית במתחם המכללות בלה-גארדיה. אתמול היועץ המשפטי פנה למינהל מקרקעי ישראל, כאשר ביקש מהם למעשה לבחון את הבקשה להוציא מכרז למכללות שמוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כך שלמעשה מוסד כזה- מרגע שהוא יכנס ליד אליהו, אין ספק שהוא ישפיע בצורה משמעותית על התפתחותה של יד אליהו, דרום דרום מזרח העיר, כפר שלם, התקווה, שכונת עזרא, שכונת הארגזים, וזה חלק מתוך הנושא של צמצום הפערים בין הצפון ודרום, זה חלק מתוך הפנים של העירייה לכיוון דרום ודרום מזרח העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-34-

נושא של פעילות נוספת היא פעילות בנושא של כפר שלם. אני ואהרון מנסים לקדם חקיקה בנושא של הפינוי של כפר שלם. אני מצר שהנושא נתקע בכנסת בעקבות פעילותו של ח"כ מסוים שהתמהמה עם הנושא הזה. אני מקווה שלקראת הכהונה החדשה של יו"ר ועדת הכלכלה החדש הנושא יצבור תאוצה. אני חייב לציין שבימים אלו אמורה להסתיים וועדה של מינהל מקרקעי ישראל יחד עם קרן קיימת- שאפי שטנצלר משמש כיו"ר הוועדה- לגבי חידוש הפינויים בכפר שלם, אני מקווה שאכן הוועדה בסופו של דבר תוציא מתחת ידה מסקנות שיאפשרו את חידוש הפינויים בנושא של כפר שלם.

אם אנחנו מדברים על נושא של תחנה מרכזית, הנושא הוא לא רק הנושא של מהגרים, מסתננים, תגדירו אותם איך שאתם רוצים, הנושא של המסתננים אהרון, אי אפשר לדבר בכפל לשון, ואי אפשר לייצג עמדות מצד אחד ככה ומצד שני אחרת. הנושא של המסתננים הוא בעיה, בעיה קשה, בעיה לא פשוטה של דרום העיר בכללותה, של התושבים שגרים שמה, ואין ספק- גם של המסתננים, אלו שמגיעים בקרבנו מהגבול הדרומי. ממשלת ישראל צריכה לעשות את דברה והיא חייבת לעשות עם זה. יחד עם זה, בעקבות הפעילות ובעקבות הצעה לסדר ששלמה העלה, אתמול הנהלת העיר התכנסה לדיון מיוחד- אך ורק לנושא הזה, ובסופו של דיון ראש העיר, ראש העיר קיבל החלטה לראות ולפעול, ולא בצורה של שליפה מהמותן-12 מליון שמה, 14 מליון שמה, 25 מליון שמה,

מר מדואל:

בינתיים הוא שותק ולא עושה שום דבר.

מר גלעדי:

יכולת לדבר על זה מפה, לא משם.

מר מדואל:

אמרתי את זה.

מר גלעדי:

ולצורך כך ברור לכולם, לצורך כך ברור לכולנו, אני לא דב חנין שמצד אחד אתם הולכים אתו להפגנות ומצד שני אתם הולכים לבכות דמעות תנין לתושבי דרום העיר- שאתם פוגעים בהם, אז בואו, תפסיקו להיות דו פרצופיים.

מר מדואל:

תשמע מה דב חנין. ברגע שאתה רואה את דב חנין נהיה לך סדין אדום.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-35-

מר גלעדי:

אני רואה את דב חנין- אני רואה אותך, אני רואה אותך- אני לא מבין איך אתה נמצא שמה. אבל בסדר, לא משנה.

גב' בן יפת:

תשב בחדר, תחשוב ואולי תבין.

מר גלעדי:

את דו פרצופית, את דו פרצופית, את הולכת לתושבי קרית שלום, את הולכת לתושבי קרית שלום

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה להמשיך, בבקשה להפסיק, בבקשה להפסיק את הדיאלוג.

מר גלעדי:

את אומרת להם שאת אתם, ואחר כך את הולכת להפגנה עם דב חנין- מרימה שלטים. אז די, תפסיקי.

גב' בן יפת:

ק ר י א ו ת.

גב' דיין- היו"ר:

יעל בבקשה.

מר גלעדי:

אבל תני לי, אני רוצה לדבר.

גב' בן יפת:

ק ר י א ו ת.

גב' דיין- היו"ר:

יעל בבקשה. תמשיך.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-36-

מר גלעדי:

אין לי ויכוח אתך. אנחנו מסכימים בהרבה מאוד דברים, רק בהתנהגות הזאת אני לא מסכים אתך.

גב' בן יפת:

גם אני לא אתך.

מר גלעדי:

ולכן, הנושא של קרית שלום , נושא של שפירא, נושא של תחנה מרכזית, יש צורך לתת תשומת לב, יש צורך לקדם את הנושא, לצורך כך, לצורך כך סוכם והוחלט, להקים קרן, תקשיבי טוב, תקשיבי טוב, לא ברמה הפופוליסטית ולא ברמה להתסיס – אלא תקשיבי טוב. יש בעיה, יש בעיה- צריכים להתמודד אתה, צריכים להתמודד אתה- זה לא לנסות ולדבר בכפל לשון, לדבר בצורה ברורה, חלקה וראויה כלפי התושבים. להקים קרן מלגות כדי לאפשר לסטודנטים להכנס לגור בתחנה המרכזית, כדי לאפשר לכוחות חזקים, אחרים להכנס פנימה ולשקם את האזור.

לצורך כך סוכם

עם המנכ"ל שתוקם קרן מלגות עוד בשנת 2011 עם תקציב עירוני ותקציב של קרן תל-אביב לפיתוח או גורם אחר, ולצורך כך אנחנו נתחיל לפעול כבר במהלך שנת 2011 .אני מאמין שזה חלק קטן מתוך שינוי ארגוני ושינוי מהותי בנושא של , בנושא של שיקום דרום העיר.

השג נוסף, נושא שלא לקח פה תשומת לב, זה הנושא של ביזור או פיזור של התלמידים של מהגרי עבודה והפועלים הזרים. כבר בשנה הזאת חלק לא קטן מהתלמידים שהיו עד היום אמורים להירשם בבתי הספר בדרום תל-אביב יפוזרו במספר בתי ספר גם בצפונה של העיר. אני מקווה שזה,

גב' בן יפת:

כמה יותר? זה נעשה כל הזמן.

מר גלעדי:

זה נעשה רק בתחילת שנה זאת ובשנה זו זה צובר תאוצה. ואני מקווה, ואני יודע שזה למנגינת ליבך למה את רוצה אותם בקרבנו, אבל בסדר, הם יהיו גם בצפון וגם בדרום.

מר מסלאווי:

מה זה בקרבנו? למה איפה היא גרה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-37-

מר גלעדי:

היא גרה בקרית שלום, אז היא רוצה אותם בטח שמה.

מר מסלאווי:

רק היא מתבלבלת בהפגנות.

מר גלעדי:

בנוסף, בנוסף, לאור הפעילות שהיו,

גב' בן יפת:

משהו שאתם שכחתם מהרגע שנכנסת לקואליציה,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, יעל,

גב' בן יפת:

דרך הומניסטית שאתה הולך אתה ושל זכויות אדם, שאתה הולך אתה עד הסוף.

גב' דיין- היו"ר:

יעל, יעל, נדמה לי שאת רשומה.

מר גלעדי:

הזמן לא ממני הזמן ממנה, אבל הזמן- תורידי את זה ממנה. לא ממני.

גב' דיין- היו"ר:

אני לא אוריד מאף אחד זמן בגלל ויכוחים, אתה תמשיך ותדבר, אל תענה לה- זה הכל.

גב' בן יפת:

ק ר י א ה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-38-

מר גלעדי:

בעקבות מחאת התושבים בקרית שלום יעל, ולאור גם הפעילות שלך שהיתה שם, אושר בסופו של דבר לקדם ולנסות ולהזיז את חילוקי הדעות, לשים אותם בצד, להקים ועד מנהל -שיהיו שותפים גם התושבים, גם המרכז הקהילתי, לצורך כך גם הוקצה רכז תרבות וגם רכז קידום נוער, גם רכז,

גב' בן יפת:

שמענו.

גב' דיין- היו"ר:

די.

מר גלעדי:

תגידי, כל דבר יש לך הערה?

קריאה:

איפה?

מר גלעדי:

את רוצה לבוא לפה? בואי עמדי לידי. בואי עמדי לידי, נו.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך תם, לא לא, אל תזמין אותה, זמנך תם.

מר גלעדי:

ואני מקווה שלבוא ולזרוק סיסמאות- יש צורך בבית ספר תיכון נוסף בדרומה של העיר, אכן יש צורך בתיכון נוסף, הנושא הזה ראוי וחשוב שהוא ייבדק בצורה יסודית, עמוקה, לא תוך כדי זריית סיסמאות ולא תוך כדי זה שבאים ומפזרים מספרים. הולך להיות אדוני ראש העיר, בנייה מסיבית בדרומה של העיר, באזור תל-כביר, באזור, באזור של מכבי יפו, באזור של איפה שהיום מתחם מע"צ- במהלך ה-5 השנים הקרובות, הולכת להיות בנייה, אין ספק- גם בנס לגויים, הצטרפו אלפי משפחות צעירות, ולצורך כך יש צורך, כבר היום, להתחיל לתכנן את מוסדות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-39-

הציבור העתידיים בדרומה של העיר, וזה חלק מתוך תפיסה ארגונית- תכנונית שאנחנו בוועדה המקומית מובילים,

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה.

מר גלעדי:

גם עם בינוי וגם עם מוסדות תרבות.

ולכן הנושא הזה חייב לקחת לידי תשומת לבנו, אבל לא ככה בשליפה מהמותן ולהגיד- יש צורך לעשות , ולזרוק מספרים. יש צורך לשים את זה על שולחן העבודה ולהתחיל לטפל בו בצורה מסודרת.

גב' בן יפת:

קריאות

גב' דיין- היו"ר:

תודה רבה ארנון.

נוח עפרון.

מר גלעדי:

עוד כמה דברים.

גב' דיין- היו"ר:

לא, אין לך עוד כמה דברים, אין לך.

מר גלעדי:

היא הפריעה לי, אבל היא הפריעה לי.

גב' דיין- היו"ר:

אין לך, פשוט אין לך עוד כמה דברים- כי הזמן תם מזמן.

מר גלעדי:

אבל היא הפריעה לי, היא הפריעה לי כל הדרך.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-40-

גב' דיין- היו"ר:

היא הפריעה, אז אל תענה לה,

מר גלעדי:

טוב, חברי חברי המועצה, יש עוד הרבה מאוד נושאים שנמצאים במסגרת התקציב לשנה הבאה, כמו הנושא של , נושא של פעילות בקרב העולים האתיופיים והקווקזים- שמטופל על ידי ועדת הקליטה ועל ידי מחלקת הקליטה. נושאים נוספים שגם בנושא,

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה ארנון.

מר גלעדי:

שגם בנושא של פיתוח העסקים וגם בנושא,

דורון, אתה מפריע לי, אני אפריע לך בוועדה ביום ד'.

גב' דיין- היו"ר:

דורון, אל תפריע לו.

מר וולוך:

ארנון, תכבד את מה שאומרת יעל.

גב' דיין- היו"ר:

זמנך מזמן נגמר. בבקשה.

מר גלעדי:

התקציב הזה הוא תקציב ,משפט אחרון: התקציב הזה הוא תקציב שהוא לא מיישם את כל שאיפותי ואת כל רצונותי, אבל הוא-חלק גדול מתוך הנושאים - נותן להם להתנועע, ולהניע את המהלכים לכיוון הנושא של דרומה ודרום מזרח העיר.

תודה רבה.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה, נוח עפרון, אחריו תמר.

את מתחלפת? מאיזו בחינה?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-41-

גב' וולנר-גלעד:

ממה אתה מסתייג? לא הבנו.

מר גלעדי:

עם ה-40 שוחים שלך בגורדון.

גב' דיין- היו"ר:

זה ניתן? בתוך סיעה אני מניחה. לא, בתוך סיעה. אם זה בין סיעות אז אמרנו שאנחנו לא מאפשרים את זה.

ק ר י א ו ת.

גב' זנדברג:

זה אותה סיעה בינתיים.

גב' בן יפת:

מה זה אמרנו? מה זה אמרנו?

מר עפרון:

ערב טוב לכולכם.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה שקט.

גב' דיין- היו"ר:

בבקשה נח.

מר עפרון:

בסיפור הקצר של ארתון קונן דויל "כתם הכסף", מתקיים הדיאלוג הבא בין שרלוק הולמס

לשוטר קולונל רום:

האם יש נקודה נוספת שהיית רוצה להסב את תשומת לבי אליה? שואל רום.

למקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה, אומר הולמס.

אך הכלב לא עשה שום דבר בלילה- אמר רום, מופתע, וזה היה המקרה המוזר, ציין שרלוק הולמס, המקרה המוזר של הכלב שלא נבח.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-42-

המקרה המוזר של תקציב 2011 נעוץ במה שהוא לא עושה. המקרה המוזר של תקציב 2011 הוא שיש דברים רבים וחשובים שהעיר זקוקה להם-שלא מקבלים מענה בתקציב, שהתקציב אינו

מזכיר אותם. המקרה המוזר של תקציב 2011 ,כמו של תקציב 2010,2009 וכן הלאה, יש לציין, הוא שהתקציב מצליח להיות כל כך אפור בעיר שהיא כל כך צבעונית.

אז בזמן הקצר שעומד לרשותי אני רוצה לתאר כמה מהדברים שהיו צריכים לזכות למימון מהעירייה בשנה הקרובה אך לא זכו לו.

תחבורה ציבורית למשל. למרות ההצהרות, הצהרות התמיכה בתחבורה הציבורית שמושמעות לעתונאות ומעל במה זו החל בתחילת, כולל בתחילת הישיבה הזאת, תחבורה ציבורית לא מופיע, לא מופיעה בתקציב. אילו היה רצון אמיתי לקדם אותה הינו מקציבים תקציב, ולו קטן, לממן תכנון תכנית הסעת המונים מבוססת אוטובוסים בתל-אביב-יפו, שלכל הדעות כמעט היא מה שאנחנו צריכים, אך השקעה בתחבורה ציבורית אין למצוא בתקציב 2011 .

כמו כן, גאולת שטחים ירוקים. הסאגה של פארק קרית ספר- המשתרכת מתחילת כהונתך ראש העירייה ועד , ועד היום, אינה סופו של תהליך אלא התחלתו. יש שכונות בעיר כמו פלורנטין שהן, שבהן כמות הגנים והפארקים אינה, אינו, אינה מתקרבת לתקן ואינה מתקרבת למינימום של המינימום של שטח ירוק שמגיע לכל בן אנוש להנות ממנו בשכונתו. לכן יש להקים רשות עירונית שמטרתה תהיה איתור וקניית שטחים באזורים כמו פלורנטין, שסובלים ממחסור בשטחים ירוקים פתוחים. קנייה ציבורית של שטחים לטובת גנים ופארקים נהוג במקומות רבים בעולם , בערים רבות בעולם, אך השקעה בגאולת שטחים ירוקים אין למצוא בתקציב 2011 .

כנ"ל עובדי קבלן. עיריית תל-אביב-יפו מעסיקה באופן עקיף אלפים רבים של עובדי ועובדות קבלן. הרבה מהם מנוצלים, זה לא סוד. תעצור ברחוב אחד מהבחורים המסכנים המסתובבים עם מפוח רועש ומזהם ותשאל אותו על שכרו ותנאי העסקתו, ותבין מיד שהוא מנוצל. הרי כולנו יודעים שכל השיטה של עובדי קבלן, כל ההגיון הכלכלי שבה, בנויה על ניצול. העירייה מתנערת בכך שהיא לא אחראית למה שקורה לפועלי קבלן, לא רואה, לא שומעת, לא עוקבת,לא יודעת, אך זה יכול להיות אחרת. אפשר למשל, בעלות צנועה, להקים נציבות תלונות לעובדי ועובדות קבלן המועסקים,

מר מזרחי:

יש, יש.

מר עפרון:

המועסקים באופן עקיף על ידי העירייה, נציבות שתעסוק, שתעסיק רואה חשבון או אנשי מקצוע רלבנטיים אחרים כדי לייעץ לעובדי קבלן- שמעסיקיהם מנצלים אותם, ולחבר אותם עם גופים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-43-

ועמותות שמוכנים לעזור להם. אך השקעה בהגנה על עובדים שמפירות ניצולם אנחנו נהנים- אין למצוא בתקציב 2011 .

כנ"ל שקיפות. עיריית תל-אביב יפו מחזיקה ברוב רובו של המידע העירוני ברשותה מבלי לאפשר לציבור גישה נוחה אליה. ניתן לשנות מדיניות זו. אפשר למשל בהשקעה קטנה להשיק תכנית לפתיחת מאגרי המידע העירוניים לעיון הציבור באתר האינטרנט העירוני החדש ולבנות ארכיון מסמכים עירוני מקוון ומתעדכן הכולל כל חוזי ההתקשרות של העירייה למשל, פרוטוקולים של ועדות העירייה –אלה שנפגשות בכלל, לדורותיהן, וכל דוחות מבקר העירייה. אך השקעה בשקיפות אמיתית אין למצוא בתקציב 2011 .

כנ"ל תקצוב השתתפותי. מידי שנה העירייה מקציבה תקציבים מעל 4 מיליארד שח' בתהליך שעליו אין לתושבים כל יכולת להשפיע.תקצוב השתתפותי-PARTICIPATORY BUDGETING הוא מנגנון המאפשר לתושבים להחליט באופן דמוקרטי על מה להוציא חלק מהתקציב העירוני. בסידרה של פורומים ציבוריים -תושבים מזהים צרכים מקומיים, מציעים רעיונות לענות על צרכים אלה ובוחרים נציגים שכונתיים. נציגים אלה- יחד עם מומחים, עובדי עירייה ונציגים מחברות, מהחברה האזרחית,

מר זמיר:

זה לא שש"ת?

גב' וולנר-גלעד:

לא. שש"ת תוקצב מראש.

מר עפרון:

לא, זה ממש ממש לא.

עובדי , עובדי, אז נציגים אלה יחד עם מומחים, עובדי עירייה ונציגים מהחברה האזרחית מפתחים מספר מיזמים בהתאם להחלטות של הפורומים הציבוריים. תושבי העיר מצביעים כדי להחליט איזה מיזמים ליישם, ומיזמים אלה נכנסים לתקציב הבלתי רגיל של העירייה. קרי, תושבים יוזמים פרויקטים שהם חושבים שהם מתאימים וחשובים לשכונות שלהם. תקצוב

השתתפותי נהוג בערים רבות בעולם, אך השקעה בהאצלת שליטה בכספיהם-הם לידי תושבי

העיר, זאת אין למצוא בתקציב 2011 .

כמו כן, ספורט עממי אמיתי. לפני מספר חודשים קבוצת תושבים ארגנה מרוץ לילה פתוח בו

השתתפו מאות רצים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה שלא מן המניין מס' 32

מתאריך כ' טבת תשע"א (27/12/2010 )

-44-

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מאות?

מר עפרון:

מאות רצים בעלות של פחות,

מר רון חולדאי - ראש ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]