פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 33

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ש. אגמי

ב. בביוף

י. בן-יפת

ש. גפן

א. גלעדי

ר. גלעד-וולנר

י. גולדרינג

פ. ויסנר

י. ויצמן

ש. זעפראני

ר. חולדאי

א. זמיר

ח. תמיר

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

ד. להט

א. מדואל

ש. מסלאווי

ש. מזרחי

א. משהראוי

א. סולר

ד. ספיר

ע. סיקסיק

כ. עוזרי

נ. עפרון

נעדרו ה"ה:

ח. אבי גיא

נ. וולוך

נ. לוברט

נכחו בישיבה:

מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

מ. איב בסן, רכזת פרוייקטים, ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, א. בן שושן, סמנכ"ל משאבי אנוש

ומינהל, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, א. הורוביץ קלר, ע' בכירה לרה"ע,

ע. וינברג, ע' רה"ע, א. כהן, ע' דובר, ד. לוטן, ס' מנהל מינהל החינוך, ג' . מנצור, ע' ליועמ"ש,

ע. סלמן, היועמ"ש, ג. פריאל, משנה ליועמ"ש, ע. קצבוי, ע' ראשית ליועמ"ש.

הישיבה נפתחה בשעה 18:15

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין שוש בלו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-2-

סדר היום:

1. שאילתות; (עמ' 3 )

2. אישור סדר היום; (עמ' 23)

3. דברי ראש העירייה; (עמ' 53)

4. פרוטוקול ועדת נכסים מס' 12/2011 ;(עמ' 58)

5. פרוטוקול ועדת הקצאת מקרקעין מס' 22 והקצאת מקלטים מס' 12 מיום

26.12.2010 ;(עמ' 61)

6. פרוטוקול ועדת כספים מס' 28/10 ;(עמ' 63)

7. פרוטוקול ועדת תמיכות מס' 5/2010; (עמ' 94)

8. חוק עזר לתל אביב-יפו (שטחים ציבוריים פתוחים), תש"ע – 2010 ;(עמ' 98)

9. מינויים ושינויים במועצות מנהלים של תאגידים; (עמ' 105)

01. הסמכת מפקחים; (עמ' 106)

11. נאומים מהמקום; (עמ' 107)

********************

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-3-

גב' יעל דיין - היו"ר:

בבקשה לשבת.

אני פותחת את ישיבת המועצה, מועצה מן המניין, מספר 33 .10.1.2011 ,שאילתות, כבוד ראש העיר, בבקשה, הדוכן שלך.

בבקשה לשבת, חברי המועצה. אם אפשר לא לפתוח את המועצה בשיחות של ניידים, תודה רבה לכם.

248 .שאילתות:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גבירתי היו"ר, חברי המועצה. ברוכים הבאים למועצה הראשונה של שנת, שנה אזרחית 2011 .

שאילתא מספר 184 ,של מר יואב גולדרינג מתאריך 03.01 .

טענתך אינה נכונה. הדגשים שלי ושל הנהלת העירייה מוטמעים היטב בתכניות העבודה של המבקרת.

מר גולדרינג:

שאלת ההמשך שלי, היא שהטענה שלי מבוססת על דבר שאמרה המבקרת בישיבת וועדת הביקורת האחרונה. שאלתי אותה "האם אי פעם הפעיל ראש העירייה את סמכותו לקבוע נושאים בסדר יומה?".

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

צר לי על זכרונה.

מר גולדרינג:

האם אתה יכול לנקוב, אולי, בנושא אחד ש-,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, אני לא עומד כאן לחקירה. אני אומר לך.

מר גולדרינג:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-4-

לא חקירה, אבל שאלה, שאילתא.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז אני אומר לך. ישבתי ונתתי לה, למבקרת בזמנו, הרבה מאד נושאים, אני כבר לא זוכר, זה שנים שנמצא,

מר גולדרינג:

ולו אחד? בנושא אחד?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ברוך בואך לזה, אתה חושב שאני זוכר את כל הנושאים של המועצה. אם תעשה בשבילי את העבודה ותביא לי את כל הנושאים של 12 השנים, אני אציין בפניך,

מר גולדרינג:

הם נמצאים באתר העירייה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אם תביא בפניי, אז אני אציין לפניך.

מר גולדרינג:

אתה פשוט מעלה, אתה מעלה דופי באמינותה של המבקרת אז צריך להיות מדוייקים בדבר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 185 ,

גב' יעל דיין – היו"ר:

יואב, בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 185 של חבר המועצה,

מר יואב גולדרינג, מתאריך 03.01 .

סמכותה של העירייה בעניין זה הופעלה ומופעלת באמצעות חברת"חלמיש", המפעילה מאות יחידות דיור ציבורי למיעוטי האמצעים, שחלקן בבעלות עירונית. עיריית תל אביב-יפו מסיבות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-5-

היסטוריות, היא חריגה בתחום הזה, שכן היכולת של רשות מקומית, במשאבים העומדים לרשותה, להקים שיכונים למיעוטי אמצעים היא אפסית. ולכן, הנושא כולו מטופל מאז ומתמיד על ידי ממשלת ישראל. מסיבה זאת, אף הושמט סעיף היסטורי זה מהצעת חוק העיריות, המונחת היום להחלפת פקודת העיריות המנדטורית.

מר גולדרינג:

שאילתת את ההמשך שלי, מיד לאחר שאני אעיר על כך שהחוק הקיים הוא החוק המחייב ולא הצעות חוק שעומדות ובינתיים לא מתקדמות. אז השאלה שלי תהיה, אילו משאבים עירוניים הפנית לתחום הזה של "חלמיש", אם אתה אומר, זה המענה שלך לשיקול למיעוטי אמצעים? אילו משאבים, כלומר האם העברת איזשהו כסף בשנים האחרונות, להקמה של שיכוני, של שיכונים למיעוטי אמצעים, כפי שמחייבת בעצם הפקודה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני מעריך שתשובתי ניתנה במלואה.

מר גולדרינג:

אני חולק על דבריך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 186 של חבר המועצה, מר אהרון מדואל, מתאריך 03.01.2011 .

אין כל כשל.

עניתי כבר מספר פעמים בעבר, כי סככות ההמתנה החדשות, שנבחרו על ידי וועדה מקצועית של העירייה, הוצגו במיוחד לרחוב התל אביבי, על ידי מעצב בינלאומי ועל סמך ניסיון מערים גדולות בעולם. הסככות הצרות יותר הוצבו לבקשתנו במיוחד, במקומות בהם המדרכה צרה, מתוך כוונה לפנות כמה שיותר מקום פתוח להולכי הרגל. בכל מקום שהדבר מתאפשר, מותקנת סככה רחבה והגג הינו בגודל דומה לגג של הסככות הישנות.

מר מדואל:

טוב, שאילתת ההמשך שלי, אני בדקתי את הנושא באופן אישי, ואני נתקלתי לא פעם ולא פעמיים במדרכות באותו רוחב ומותקנות בהן סככות בגודל זהה. השאלה שלי, אני חוזר שוב, אם ראש העירייה מתכוון להורות למקימי התחנות להקים סככות רחבות. בסככות הקטנות אין כל תועלת.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-6-

מר רון חולדאי– ראש העירייה:

עניתי על התשובה במלואה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאילתא מספר 188 של חבר המועצה,

מר אהרון מדואל, מתאריך 03.01.2011 .

גב' יעל דיין - היו"ר:

רגע, רגע. 87 ,סליחה ראש העיר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה?

גב' יעל דיין - היו"ר:

דילגת על 187 .

מר רון חולדאי– ראש העירייה:

אני עכשיו הולך לענות על 187 .

גב' יעל דיין - היו"ר:

אמרת 188 ,בסדר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 187 .

גב' יעל דיין - היו"ר:

בסדר.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-7-

מה שתמוה בעיניי הוא, שחבר מועצה מעלה על הכתב נתונים חסרי בסיס. מדובר בשני מכרזים פומביים שונים. האחד, לוחות המודעות, תחנות האוטובוס ושילוט הרחוב. והשני, מערך השכרת האופניים. מדובר בשתי חברות זוכות שונות. אחת היא ג'י סי דקו והשנייה "אף.אס.אם שירותי

קרקע". הדברים ידועים לכל ואף פורסמו מספר פעמים בתקשורת וחבל שלא טרחת לבדוק. לגבי הליך בחירת התחנות ולוחות המודעות – כבר פירטתי לאור דרישותיכם המרובות בנושא בעבר, כי הוא נעשה בצורה איכותית על ידי וועדה עירונית מקצועית. המכרז הפומבי לתפעול לתחזוקת מתקני ריהוט הרחוב , נושאי הפרסום בעיר, תפעול, תחזוקה, החלפה והקמה של סככות ההמתנה לאוטובוס, מכווני התנועה, שלטי הרחובות ולוח המודעות העגולים. נועד למקסם את התועלת לציבור וזכתה בו חברה שהציעה את המתקנים האיכותיים ביותר ואת התשלום הגבוה ביותר לעירייה. התמורה השנתית לעירייה – 20 מיליון שקל.

שאילתא מספר 188 של חבר המועצה,

מר נוח עפרון.

חבל, חבל ששוב אתה מעלה נושאים, מבלי לבדוק תחילה את הפרטים. אם היית עושה זאת, היית מגלה כי רק רבע מסכום הסעיף התקציבי הנ"ל משמש לרישיונות עבור תוכנות "Office" ,כאשר יתר הסכום משולם עבור רישיונות לתוכנות, שאין תוכנות קוד פתוח הדומות להן.

יתרה מכך, אם היית באמת מברר את הפרטים, היית מגלה כי העירייה ערכה ניסוי להכנסת תוכנות אופן אופיס לשימוש, אך גילתה כי התוצאות הן בעייתיות, כאשר מחצית מהמסמכים נפתחו באופן לא תקין ולא קריא. גם עלות התאמת המערכות הקיימות לתוכנות האלה התגלתה כלא כדאית.

אגב, גם משרד האוצר עשה ניסיון דומה והחליט לזנוח את הרעיון מסיבות דומות.

מר עפרון:

שאילתא, המשך – אז למה לדעתך המסמכים כן נפתחים במקומות האחרים, כגון ירושלים ולא נפתחים בתל אביב?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אינני יודע.

מר עפרון:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-8-

אז מתי,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 189 של חבר המועצה, מר נוח עפרון, מתאריך 03.01 .

אכן, אנו מחפשים באופן פעיל באמצעות אגף נכסי העירייה שטחים לרכישה, שניתן יהיה להפכם לפארקים וגינות בשכונות דרום העיר, בהן הדבר דרוש, כגון פלורנטין, שפירא, קרית שלום ועוד.

במסגרת הקמת פארק החורשות, שאנחנו פועלים להכשרתו היום, מבוצעות רכישות של שטחים ותשלומים עבור הפקעות ופינויים. אגב, אנחנו נשמח לכל סיוע בעניין זה ולכל הצעה טובה, אך כפי שציינתי, וכאן אני פונה אליך כאדם אחראי, כשאמרתי את מה שאמרתי ובמועצה הקודמת אמרתי שהנושא הזה הוא מאד רגיש ורצוי שאם יש לך רצונות לשמוע פרטים, תבוא אלי, מפני שכל דיבור על מגרש מסוים, מעלה את מחירו. לכן, מדובר במגעים עם בעלים פרטיים, העיסוק הפומבי בנושא עלול לחבל במאמצים האלה ואם אכפת לך, שייקנו, אז אל תשאל אותי איזה מגרש אני מתכוון לקנות.

מר עפרון:

בסדר גמור, התשובה משמחת אותי. השאילתא ההמשך היא, באופן כללי, בלי לציין מגרש ספציפי, באיזה היקף או באיזה קצב העירייה מתכוונת לקנות שטחים ולהפכם לפארקים,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני אמרתי, שיש לנו כרגע קרן של 90 מיליון שקל במועצה הקודמת ובהיקף הזה אנחנו מתכוונים לקנות.

מר עפרון:

תודה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 190 של חברת המועצה, דרך אגב, אני גם אמרתי במועצה הקודמת שבניגוד לערים אחרות, אנחנו העירייה היחידה שכבר עשתה את זה בנווה צדק וקנינו מגרש פרטי והפכנו אותו לגינה ציבורית, כך שלא הכל הומצא לפני, אחרי הגעת עיר לכולנו לעיר הזאת. אנחנו עושים פה עיר שמאד נעים להיות בה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-9-

שאילתא מספר 190 של חברת המועצה,

גב' יעל בן יפת, מתאריך 03.01.2011 .

תשובת ראש העיר– לא.

גב' בן יפת:

שאילתת ההמשך היא, לאור העובדה שבוועדת החינוך, שבה שוב לא הגעת אליה, הוצגו מספרים שבהם בתי ספר הופכים להיות לא כלכליים. יציאת תלמידי הדרום, שמופנים כרגע באופן אוטומטי על פי העקרון הלא ברור,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה השאלה?

גב' בן יפת:

של מרחב גיאוגרפי, יוריד את מספר התלמידים מתחת למספר,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה השאלה?

גב' בן יפת:

אתה מיד, מאחר והתשובה שלך הייתה מאד מאד קצרה, אז אני אצטרך לפרט קצת כדי שתוכל להבין, כדי ש-,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני עוד לא הבנתי את השאלה.

גב' בן יפת:

אתה מיד תבין. מספר התלמידים יירד מתחת למספר התלמידים שהופכים את בית הספר לכלכלי. אז זה אומר שבמקרה של עירוני ה', ראש העירייה מוכן לוותר על העיקרון הכלכלי, רק כדי שתלמידי הדרום יישארו שם?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תראי, אני לא מבין את השאלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-10-

גב' בן יפת:

אז, למה, חבל שלא שאלת אותי לפני, לפני הישיבה. והייתי מסבירה לך את השאלה ולא היית צריך,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את מכירה את הסיפור, את מכירה את זה "אם לסבא היו גלגלים, אם לסבא היו גלגלים הוא היה אוטו? מה את רוצה שאני אענה לך?

גב' בן יפת:

אתה ראש העירייה, אתה אמור לענות שאלות מלאות. מה זה התשובה הזאת?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני לא מבין את השאלה.

גב' בן יפת:

אז היית שואל או שהיית אומר שאתה לא מבין, הייתי מסבירה לך,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל את שואלת שאלה, זה על השאלה. עניתי לך לא. עכשיו את שואלת שאלה שאני לא מבין.

גב' בן יפת:

לא, אבל השאלה היא כזו – אם אתה עונה לי שמספר התלמידים הוא יורד, שתלמידי שכונות הדרום מגיעים ואתה עדיין לא סוגר את הבית ספר, בהינתן העובדה שאתה מחזיק את תיק החינוך ואתה יודע שראש מינהל החינוך טענה שזה לא כלכלי בשבילה לפתוח בית ספר בדרום העיר, עם 65 תלמידים, אז איך אתה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את שואלת שאלה, נותנת את התשובה, נותנת אותה בשמי, ושואלת אותי, אם אני מתכוון לסגור.

התשובה היא לא.

שאילתא מספר 191

גב' בן יפת:

אתה אמור לדעת, זאת אומרת שאתה לא יודע על הנהלים של מנהל החינוך,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-11-

מר רון חולדאי– ראש העירייה:

שאילתא מספר 191 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 3.1.2011

חברת המועצה, גב' יעל בן יפת. הטענה בשאלתך מעוותת ומסולפת. מי שמכיר את מנהל בית ספר עירוני ז' ואת פועלו לאורך כל השנים, לא יכול שלא להתקומם מהעוול שנעשה לו, מהטענות הפופוליסטיות הללו.

אני אזכיר, כי ככלל הדיבור אסור במהלך שיעור. במידה ויש צורך לדבר במהלך השיעורים בבית ספר, ששפת הלימוד בו עברית, מדברים בו עברית ולא בשפה אחרת. מי שקורא לזה גזענות, פשוט, פשוט מנסה לחמם ולבצע דברים שלא ייעשו.

גב' בן יפת:

השאלה, שאילתת ההמשך שלי האם,

מר משהראוי:

שניה, מה מעוות בשאלה שהיא שאלה? מה מעוות? מה מעוות בשאלה פה?

גב' דיין – היו"ר:

רגע, סליחה, סליחה,אתה לא ברשות דיבור עכשיו, יש,תגיש שאילתא, תגיש שאילתא לחוד.

מר משהראוי:

המנהל מודה בזה שהוא עשה. מישהו פה משקר שהוא אומר את זה? מה מעוות?

מר גולדרינג:

מה מסולף בזה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 192

גב' בן יפת:

שנייה, אני לא סיימתי לשאול את שאילתת ההמשך שלי.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-12-

מר רון חולדאי– ראש העירייה:

כן.

גב' בן יפת:

השאלה שלי היא כזו – לגבי הסילוף והעיוות, האם כשילדים מבקשים אחד מהשני מחק או שואלים אותם באיזה עמוד צריך לפתוח את הספר ברוסית או בשפה אחרת, האם מנהל בית הספר מבהיר להם שאסור להם לדבר בשפה הזו? האם שמעת באיזה בית ספר, שאוסרים על ילדים לבקש ולדבר בשפת אימם?

גב' גלעד וולנר:

לאחיות באיכילוב אסור,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני לא מבין מה אתם רוצים ממני.

גב' בן יפת:

אנחנו רוצים שתגיד אמירה, שמה שנעשה בבית ספר עירוני ז' זאת גזענות,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני לא אגיד אמירה. אני לא יודע להגיד אמירות, שאת רוצה שאני אגיד.

גב' בן יפת:

אז תברר, שאלת את התלמידים? שאלת את התלמידים או רק את המנהל?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני שאלתי ואני יודע וביררו לי, זה הכל.

גב' בן יפת:

את מי? כי עם התלמידים שאני דיברתי איתם, הם חווים גזענות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

היות ואני מכיר את בנזי, היות ואני מכיר את בנזי שלא כמוך, 15 ,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-13-

גב' בן יפת:

אני נפגשתי איתו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תרשי לי. היות ואני מכיר את בנזי, שהוא מנהל בית ספר בעיר תל אביב-יפו, כבר כמוני, 18 שנה.

אני מכיר אותו כשניהל את בית ספר "הירדן" או בית ספר בשכונת התקווה. אני מכיר אותו בכל השנים, שבהן לקח את עירוני ז',

גב' בן יפת:

הוא גם יכול לעשות טעויות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תשתקי רגע ותקשיבי.

גב' בן יפת:

אני לא אשתוק, אתה תשתוק.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז את תקשיבי לי, כי אם לא, כי אם לא, תקשיבי לי. מנהל בית ספר באזור קשה מאד, שבמסגרתו יש מספיק חכמים שמנסים לחמם כל מיני אוכלוסיות כדי לייצר תסיסה. לבוא ולומר על מנהל בית הספר הזה, שהוא גזען, שהוא מפלה, שהוא עושה, אז אני אומר לכם – בסוף תישארו עם בית ספר ערבי ולא בית ספר משותף. ולכן, אני אומר לך,

מר משהראוי:

אדוני ראש העירייה, לא אמרנו שהוא גזען, לא פגענו בו, לא אמרנו,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אל תגיד לי, אני מכבד אותך ועונה לך, כי אני מייצג, כי אני מייצג את כלל האוכלוסייה. נכון ולכן, ולכן, ולכן בבית ספר "אג'יאל" מדברים ערבית ולא עברית.

גב' בן יפת:

מה קשור?

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-14-

מר משהראוי:

מה הקשר? מה הקשר?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז תפסיקו לקשקש.

גב' בן יפת:

גם אם הוא איש נפלא, יכול להיות שהוא עשה טעות ואתה צריך להעמיד אותו על טעותו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ותפסיקו לחמם על אדם מסור, שעושה עבודה נהדרת לאורך שנים.

גב' בן יפת:

בגלל שהוא חבר שלך אתה לא מברר עם אנשים אחרים? אני לא מבינה את זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אין לי מה לברר, בררתי ואני עונה לך.

גב' בן יפת:

למה אין לך מה לברר? זה התפקיד שלך, אתה מחזיק את תיק החינוך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בררתי ואני עונה לך. ולא תצליחי לחמם דרום על צפון ולא תצליחי לספר עלינו את כל הסיפורים האלה. "הפוסל במומו פוסל".

תודה רבה.

גב' בן יפת:

או יופי, חזרנו לפתגמים?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 192 .192 של הגב' וולנר, שלא שוכחת לשאול את אותה שאלה מדי מועצה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-15-

התקנת המתקנים אינה משנה את תשובתי הקודמת, החניות והמתקנים הותקנו בצמוד לקיר החניון של כיכר אתרים, מתוך כוונה להסדיר את חניית הכלים הדו גלגליים במקום, שאינו מפריע

לרצף ההליכה בטיילת. החנייה אינה תפוסה, הרבה יותר גדולה בסופי שבוע ובימי הקיץ ומשמשת את באי המתחם. אין אישור לנסיעה על אופנועים על מסלולי הליכה של הולכי הרגל בטיילת, אבל מה לעשות, צריך גם גישה לחנייה והיא במסלול המיועד לכך לרכבי השירות ואם יש כאלה שעוברים על החוק, המשטרה צריכה לטפל בהם, כפי שעוברים על החוק גם באבן-גבירול ובכל מקום אחר.

גב' גלעד וולנר:

שאלת ההמשך שלי – קודם כל, לא ענית לי לשאלה, האם שותף לאישור אדריכל העיר להצבת המתקנים האלה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה?

גב' גלעד וולנר:

האם הוא חושב שהצבת חניות קטנועים על טיילת היא חיונית ואפשר היה למצוא לזה פתרונות רבים. אני מזמינה אותך לבוא ולראות כיצד אופנועים של 500 סמ"ק חוצים את הטיילת באישורך, בין הולכי הרגל, על מנת לחנות.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תקשיבי לי, רחל וולנר.

גב' גלעד וולנר:

אם היית מאד משתדל היית יכול, יש חניון סמוך, היית יכול להציב שם חנייה לאופנועים בחניון אתרים ולפתור את הבעיה. מה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, רחל וולנר תקשיבי. רחל וולנר, תקשיבי לי.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-16-

מר ויסנר:

יש ניסיון לעשות את זה.

גב' גלעד וולנר:

אם יש ניסיון לעשות את זה? אם יש ניסיון לעשות את זה, אז למה עוד הציבו עכשיו מתקני נעילה על טיילת, שזה מסוכן?

גב' יעל דיין – היו"ר:

סליחה, סליחה, שאלת שאלה, ראש העיר משיב לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שאילתא מספר 193 .

גב' גלעד וולנר:

והאם אתה מחכה שמישהו ייהרג שמה כדי להגיד שזה טעות?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, אני לא אענה ככה, אני לא אענה, אני לא אענה. אלה רק שאילתות. אם את רוצה לשמוע תשובה לשאילתא, אז אני אענה לך כך.

גב' גלעד וולנר:

ולאפשר לאנשים ללכת בנחת.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אם ככה, אני לא עונה.

שאילתא מספר 193 של חברת המועצה, גב' רחל וולנר.

תשובת ראש העירייה – אין מדובר בתופעה נפוצה ובכל מקרה הפיקוח וגורמי האכיפה העירוניים מספיק מנוסים להתמודד עם תופעות כמו אלה המתוארות בשאלתך. אינני מקים נציבויות, אלא מנסה לטפל בבעיות. כשאדע מה זה נציבות דיור עירונית ומה היא יכולה לתרום, אביע את דעתי לגביה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-17-

גב' גלעד וולנר:

בסדר, אני יכולה להציע לך לבדוק את נציבות הדיור והתלונות בניו-יורק. אתה הרבה פעמים אומר שאתה מביא דוגמאות מהעולם ומיישם אותן כאן, אנא בדוק. בניו-יורק יש נציבות דיור, אני מוכנה לסייע לך בזה, להביא לך את מה נציבות הדיור הזאת עושה ו-,

מר לדיאנסקי:

רוחיק, המנהלת עיר עולם החדשה, זה אחד הדברים שבטח תוכל לבדוק.

גב' גלעד וולנר:

אה, נכון. צריך לבקש מהם. יש שמה שלושה אנשים שבאמת ישמחו לסייע.

מר לדיאנסקי:

שניים. לא משלמים משכורת.

גב' יעל דיין – היו"ר:

תודה רבה על המתדיינים.

שאילתא מס' 184 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 3/1/2011

בסמכותו של ראש העירייה לכלול נושאים בסדר יומה של מבקרת העירייה. ואולם, בכל 12 שנות כהונתך לא השתמשת בסמכותך זו ולו פעם אחת. גם אם נטען כי הדבר מבטא אמון במבקרת העירייה יהיה מי שיטען בצדק כי דומה שראש העירייה מתקשה לנווט בעצמו את השימוש במכשיר שיפור זה. כיצד תשיב לטענה זו?

תשובת ראש העירייה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-18-

טענתך אינה נכונה. הדגשים שלי ושל הנהלת העירייה מוטמעים היטב בתוכניות העבודה של המבקרת.

שאילתא מס' 185 של חבר המועצה

מר יואב גולדרינג מתאריך 3/1/2011

סעיף 249 סעיף קטן 5 בפקודת העיריות קובע בסמכותה של העירייה לדאוג לשיכון למעוטי אמצעים. כיצד פועל ראש העירייה בהפעלת סמכותה זו של העירייה ובאיזה היקף?

תשובת ראש העירייה

סמכותה של העירייה בעניין זה הופעלה ומופעלת באמצעות חברת חלמיש המפעילה מאות יחידות דיור ציבורי למעוטי אמצעים שחלקן בבעלות עירונית. עיריית תל אביב-יפו מסיבות היסטוריות היא חריגה בתחום זה שכן היכולת של רשות מקומית, במשאבים העומדים לרשותה, להקים שיכונים למעוטי אמצעים היא אפסית ולכן הנושא כולו מטופל מאז ומתמיד על ידי ממשלת ישראל. מסיבה זו אף הושמט סעיף היסטורי זה מהצעת חוק העיריות שאמורה להחליף את פקודת העיריות המנדטורית.

שאילתא מס' 186 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 3/1/2011

תחנות הפרסום(אוטובוס) החדשות, מלבד כל מגרעותיהן מאופיינות בשני סוגי גגות ברוחב משתנה, בין קטן לקטן יותר, הגג הקטן אינו מספק ולו הגנה מינימלית מפני הגשם והשמש. מי אחראי לכשל זה? ומה בכוונתך לעשות בעניין?

תשובת ראש העירייה

אין כל כשל.

עניתי כבר מספר פעמים בעבר כי סככות ההמתנה החדשות שנבחרו על ידי ועדה מקצועית של העירייה עוצבו במיוחד לרחוב התל אביבי על ידי מעצב בינלאומי ועל סמך ניסיון מערים גדולות בעולם.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-19-

הסככות הצרות יותר עוצבו לבקשתנו במיוחד למקומות בהם המדרכה צרה מתוך כוונה לפנות כמה שיותר מקום פתוח להולכי הרגל. בכל מקום שהדבר מתאפשר מותקנת סככה רחבה בה הגג הינו בגודל דומה לגג של הסככות הישנות.

שאילתא מס' 187 של חבר המועצה

מר אהרון מדואל מתאריך 3/1/2011

האם ראש העירייה אינו רואה כתמוה את התקשרותה של העירייה עם אותו חברה זרה הן ללוחות המודעות הן לתחנות האוטובוס והן למערך השכרת האופניים שעלותו נאמדת במיליונים רבים. האם לפחות לגבי לוחות המודעות ותחנות האוטובוס הוצא מכרז? ומדוע לא בוצע שיתוף ציבור או תחרות עיצוב בנושא שהינו מהותי לחזותה של העיר, תוך מתן העדפה ברורה לתכנון ויצור ישראלי?

תשובת ראש העירייה

מה שתמוה בעיני הוא שחבר מועצה מעלה על הכתב נתונים חסרי כל בסיס. מדובר בשני מכרזים פומביים שונים (האחד- לוחות המודעות, תחנות האוטובוס ושילוט הרחוב והשני – מערך השכרת האופניים) ובשתי חברות זוכות שונות (ג'י סי דקו ואף. אס. אם שירותי קרקע). הדברים ידועים לכל ואף פורסמו פעמים רבות בתקשורת וחבל שלא טרחת לבדוק זאת.

לגבי הליך בחירת התחנות ולוחות המודעות כבר פירטתי בעבר כי הוא נעשה בצורה איכותית ועל ידי ועדה עירונית מקצועית. המכרז הפומבי לתפעול ותחזוקת מתקני ריהוט הרחוב נושאי הפרסום בעיר (תפעול, תחזוקה, החלפה והקמה של סככות ההמתנה לאוטובוס, מכווני התנועה, שלטי הרחובות ולוחות המודעות העגולים) נועד למקסם את התועלת לציבור וזכתה בו החברה שהציעה את המתקנים האיכותיים ביותר ואת התשלום הגבוה ביותר לעירייה (תמורה שנתית של כ-20 מיליון₪).

שאילתא מס' 188 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 3/1/2011

בתקציב הבלתי רגיל שאושר לפני שבוע ע"י הקואליציה שלך, הוקצבו שלשה מיליון ש"ח "לרישיונות תוכנות של חברת מיקרוסופט לתחנות העבודה העירוניות". לרוב, העירייה משלמת עבור תוכנות בנות יותר משבע שנים. בערים רבות, דוגמת ברלין, פראג, וינה, בירמינגהם, בריסטל

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-20-

ועוד, משתמשים בתוכנות "אופין אופיס" שהן חינמיות ומעודכנות מאלה שהעירייה משתמשת בהם כיום. למה אתה בוחר לשלם סכום כה גדול מכספי ציבור לתאגיד בינלאומי עבור תמורה זניחה?

תשובת ראש העירייה

חבל ששוב אתה מעלה נושאים מבלי לבדוק תחילה את הפרטים. אם היית עושה זאת היית מגלה כי רק רבע מסכום הסעיף התקציבי הנ"ל משמש לרישיונות עבור תוכנות OFFICE כאשר יתר הסכום משולם עבור רשיונות לתוכנות שאין תוכנות קוד פתוח הדומות להן.

יתרה מכך, אם היית מברר הפרטים היית מגלה גם כי העירייה ערכה ניסוי להכנסת תוכנות OPEN OFFICE לשימוש אך גילתה כי התוצאות הן בעייתיות כאשר כמחצית מהמסמכים נפתחו באופן לא תקין ולא קריא. גם עלות התאמת המערכות הקיימות לתוכנות אלו התגלתה כלא כדאית.

אגב, גם משרד האוצר עשה ניסיון דומה והחליט לזנוח את הרעיון מסיבות דומות.

שאילתא מס' 189 של חבר המועצה

מר נח עפרון מתאריך 3/1/2011

בתשובתך לנאום שנשאתי בישיבת המועצה לפני שבוע, בה אושרה התקציב, אמרת שהעירייה מחפשת באופן פעיל שטחים לקנות ולהסב לפראקים או גנים שכונתיים, ושיש קרן לשם כך. באיזה שכונות מחפשת העירייה שטחים לגאול? מי אחראי על כך? מתי, לפי התכנון, הגן או הפארק הראשון אמור להיחנך? מתי ידווח למועצה על ההתקדמות בגאולת השטחים לטובת פארקים או גינות?

תשובת ראש העירייה

אכן אנו מחפשים באופן פעיל, באמצעות אגף נכסי העירייה, שטחים לרכישה שניתן יהיה להופכם לפארקים וגינות בשכונות דרום העיר בהם הדבר דרוש כגון פלורנטין, שפירא, קריית שלום ועוד.

במסגרת הקמת פארק החורשות שאנו פועלים להכשרתו מבוצעות רכישות של שטחים ותשלומים עבור הפקעות ופינויים.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-21-

אנו נשמח לכל סיוע בעניין ולכל הצעה טובה, אך כפי שציינתי מאחר ומדובר במגעים עם בעלים פרטיים העיסוק הפומבי בנושא עלול לחבל במאמצים.

שאילתא מס' 190 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 3/1/2011

אם תלמידים משכונות הדרום לא יופנו לעירוני ה, אלא לתיכון אחר, האם כתוצאה מכך עירוני ה יסגר?

תשובת ראש העירייה

לא!

שאילתא מס' 191 של חברת המועצה

גב' יעל בן יפת מתאריך 3/1/2011

לאור החלטתו של מנהל עירוני ז לאסור על תלמידים לדבר ביניהם בשפת אימם- ערבית, אבקש לדעת האם נערך בירור מול מנהל בית הספר ואיך מתכוונת הנהלת העירייה לפעול בנושא?

תשובת ראש העירייה

הטענה בשאלתך מעוותת ומסולפת. מי שמכיר את מנהל בית ספר עירוני ז' ופועלו לאורך השנים לא יכול שלא להתקומם מהטענות הפופוליסטיות הללו.

אני אזכיר כי ככלל הדיבור אסור במהלך השיעור. במידה ויש צורך לדבר במהלך שיעור בבית ספר ששפת הלימוד בו היא עברית – הדבר צריך שייעשה בעברית ולא בכל שפה אחרת. מי שקורא לזה גזענות – עושה עוול לאלו שבאמת סובלים ממנה.

שאילתא מס' 192 של חברת המועצה

גב' רחל וולנר גלעד מתאריך 7/12/2010

בעקבות שאילתא שהגשתי בדבר חניית אופנועים וקטנועים על המדרכה בצמוד לשביל האופניים בקטע בריכת גורדון, טענת כי העניין ייבחן.

לאחרונה הוספו על שטח ההליכה והריצה במרכז הטיילת גם מתקני קשירה לרכב הדו גלגלי

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-22-

מתקנים אלו מסכנים ומכניסים עוד אלמנטים על טיילת שהייתה אמור להיות נקייה ממכשולים.

ברצוני לדעת:

מי היו מקבלי ההחלטה

האם אדריכל העיר היה שותף לאישור הצבת המתקנים

מהי מדיניות העירייה בדבר נסיעת רכב דו גלגלי על המדרכות כאשר מצד אחד הפקחים נותנים דוחו"ת על נהיגה על המדרכה ומצד שני מתירה העירייה לרכב דו גלגלי לעלות על המדרכה באיזור טיילת גורדון בנסיעה לאורך מטרים רבים.

תשובת ראש העירייה

התקנת המתקנים אינה משנה את תשובתי הקודמת. החניות והמתקנים הותקנו בצמוד לקיר החניון של כיכר אתרים מתוך כוונה להסדיר את חניית הכלים הדו גלגליים במקום שאינו מפריע לרצף ההליכה בטיילת. החנייה הינה בתפוסה מלאה בסופי שבוע ובימי הקיץ ומשמשת את באי המתחם.

אין כל אישור לנסיעה של אופנועים על מסלולי ההליכה של הולכי הרגל בטיילת והגישה לחנייה הינה במסלול המיועד לרכבי השירות.

שאילתא מס' 193 של חברת המועצה

גב' רחל וולנר גלעד מתאריך 7/12/2010

בעקבות הגברת האכיפה על מפצלי דירות, אנו נתקלים בתופעה בה בעלי הבית מסתירים בשיטות שונות בפני הפקחים את המטבח והשירותים על מנת להציג מצג שווא ובכך מתעמרים עוד יותר בדיירים השוכרים.

כיצד העירייה מתכוונת לפעול כנגד תופעה זו ?

מה דעת ראש העיר על הקמת נציבות דיור עירונית שיתנו מענה לבעיות מסוג זה.

תשובת ראש העירייה

אין מדובר בתופעה נפוצה ובכל מקרה הפיקוח וגורמי האכיפה העירוניים מספיק מנוסים להתמודד עם תופעות כמו אלו המתוארות בשאלתך. איני מקים נציבויות אלא מנסה

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-23-

לטפל בבעיות. כשאדע מה זה נציבות דיור עירונית ומה היא יכולה לתרום – אביע את דעתי לגביה.

249 .אישור סדר היום

הצעות לסדר:

גב' דיין – היו"ר:

אנחנו עוברים להצעות לסדר. נוח עפרון הסכים להתחלף במקומו עם פאר ויסנר, פאר בבקשה.

התוכנית חומש לספורט, בתל אביב-יפו, עיר עולם.

1 .פאר ויסנר– תוכנית חומש לספורט בת"א יפו – עיר עולם

מר ויסנר:

אדוני ראש העירייה, גבירתי יושבת הראש, חברי מועצה נכבדים, תודה לנוח שהחליף איתי, אני פשוט צריך לצאת לאיזה מקום. קודם כל, בפתח דבריי אני רוצה לברך את חברי וחבר המועצה ארנון גלעדי, שהוא נהפך להיות המשנה לראש העירייה בנושאים מסויימים, אז ברכותיי.

גב' להבי:

מתי זה אושר?

מר מדואל:

מה זאת אומרת?

מר ויסנר:

אני מודיע, אני מספר מה שאני יודע.

מר לדיאנסקי:

חולדאי, שיבוא ויספר לחברי המועצה שלו, אם יש משנה חדש לברך עליו.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-24-

מר ויסנר:

סליחה רגע, סליחה רגע, סליחה. קודם כל, אני מברך,

מר לדיאנסקי:

אבל שראש העיר יבוא וידבר.

מר ויסנר:

רגע, כשמברכים חבר אז קודם כל ברכנו. אחרי זה, אם יש לך משהו נגד הברכה,

גב' להבי

אתה לא יכול לברך לפני שזה מונה על ידי המועצה.

מר לדיאנסקי:

תאמין לי, אין גבול. חולדאי, אין לך גבולות, אה?

מר ויסנר:

זה לא צריך להיות מינוי על ידי המועצה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת לאפשר לפאר,

מר ויסנר:

יעל, יעל, עם חברי המועצה אני אסתדר. אני ברכתי את חברינו,

גב' יעל דיין – היו"ר:

אתה תסתדר.

מר ויסנר:

אני ברכתי את,

מר לדיאנסקי:

יש כאלה שעושים בתוך הבריכה, אבל יש מי שפה עושה מעל המקפצה. זה דבר הכי גרוע שיש.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-25-

גב' יעל דיין - היו"ר:

תודה רבה, תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

זה דבר הכי גרוע שיש.

מר ויסנר:

חשבתי חלק מהברכה. אתה אומר זו בריכה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

פאר, זה יהיה על חשבונך.

מר לדיאנסקי:

יושב פה אחד.

מר ויסנר:

טוב, אוקיי. חברים, אני מנסה, אני די, ברצינות, קצת זה. אני, הנושא שאני מעלה, הנושא שאני מעלה הוא נושא שהוא, הוא נושא מאוד חשוב, בואו תקשיבו, הוא נושא מאוד חשוב, אני תמיד אומר שהדרך היחידה זה לחלום ומי שלא חולם הוא בסוף לא רואה דברים. וכמובן שחלק מהחלום, חלק מהחלום זה בסוף לראות את תל אביב-יפו מתקדמת לפי איזה חזון מסוים. אז חלק מהחלום שלי, ראובן, כדאי שתשמע. אתה יודע שחלומות, לפחות תן לי לספר לך את החלום.

אתה יודע, כשהילד שלך קם בבוקר ותאמין לי, הוא יקום ויגיד שיש לך חלום, זה הדבר הראשון שתרצה לשמוע זה - מה הוא חלם.

מר ראובן לדיאנסקי:

מאחר, ואני רואה בך כמו ילד שלי, אז אני באמת,

מר ויסנר:

יפה, אז תודה. אז אם הוא מרגיש כמו ילד שלך, קודם כל נתת לי קומפלימנט – אני הולך עם זה חזק. אז החזון זה ש, בואו נגיד, תנסו רגע לסגור את העיניים ולחשוב, אולי פעם הייתה יכולה להיות אולימפיאדה בתל-אביב, ב-2012 לפחות חלמנו על זה, אני כמעט 12 שנה כאן, החלום לא התבצע ועל פי אותו חזון, באותו חלום הייתה כבר פועלת מערכת הסעה המונית. היינו מצמצמים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-26-

את זיהום האויר למרות שצמצמנו. היו אלפי אנשים מתארחים בבתי מלון, זה הכול כמובן באוטופיה של חלום. המדינה היתה קולטת מליוני מבקרים. העולם היה מריע לעיר העברית הראשונה, שהייתה,

גב' גלעד וולנר:

אולי נגשים את המונדיאל.

מר ויסנר:

דרך אגב, רחל, אם את מצליחה להביא את המונדיאל לפה, אני גם אשמח.

גב' גלעד וולנר:

רק איצטדיונים.

מר ויסנר:

חכי, תקשיבי עד הסוף. היינו הופכים לעיר עולם מהדרגה הראשונה, ועכשו בואו רגע, ננסה רגע להפסיק לדמיין, נסגור את החלום ואני יודע שהנושא התחבורתי - עוד לא סיימנו אותו ואני מקווה שכמובן בעזרת הנושא שנצליח להקים את המטרופולין, את הגוש הזה, אולי נצליח לשנות דברים. אבל אנחנו עדיין לא ערוכים, אפילו לא במקצת, איך אומרים? בקצה, בנושא להיות עיר שערוכה לתשתיות בנושא ספורט. אני רוצה רגע לשים ברשותכם בצד את מה שעשינו. יש לי כאן את הרשימה וברשותך, ראש העירייה, יש לי את מה שהצלחנו לעשות בספורט ויש כאן את כל הרשימה, מה שעשינו עד 2008 ,את כל, כל כל כל הרשימה, מה עשינו, מה הצטיידנו, איך שיפרנו, איך טיפחנו ומה עשינו ואני שם את הכול, גם את היכל נוקיה, שלפחות נהנינו, איך אומרים –

התהדרנו בנוצותיו, והוא מייצג ממש בנוף הספורט הישראלי ובעיר תל-אביב, זה מתקן ספורט, והוא, אולי הוא המתקן הספורט היחידי שהוא אולימפי. מגרש הכדורגל הלאומי נמצא לצערי ברמת-גן, למרות שאפשר להגיד שזה במטרופולין, אבל זה ברמת-גן. מגרש הטניס הלאומי נמצא ברמת השרון. ואפילו שלקחנו את היכל נוקיה שאנחנו כל כך אוהבים והפכנו אותו למגרש טניס, זה לא נותן בסוף את המחסור למגרש טניס ייחודי למקצוע הזה. בריכות השחייה האולימפיות נמצאות, לצערי, נמצאות בוינגייט, בריכת האוניברסיטה. אני, אפשר לקרוא לה בריכה אולימפית, אבל אני חושב שהיא רחוקה מלהיות כזאת וכל מה שעשינו, ושיפצנו ורצינו לעשות בנושא כדורעף וכדוריד ושייט, אנחנו למעשה לא בנינו עוד מתקן ספורט ראוי הרבה שנים, למרות שיש כאן את ההצעה של חבר המועצה ארנון גלעדי בנושא איצטדיון, איצטדיון גדול.

הייתה כאן הצעה לסדר, איצטדיון לקבוצת הכדורגל בני-יהודה ויכול להיות שגם לקבוצות אחרות. ואני חושב, שדרך אגב, הנושא הזה של הספורט, זה לא רק בעיה שלנו. זה אני אומר לך,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-27-

רון, זה 'הרעה החולה' בכל המדינה. אנחנו כאילו מצפים לספורט, לא יודע, כל היום אנחנו מדברים על ברצלונה, תשימו לב, מה קבוצת כדורגל אחת מסוגלת לעשות למדינה. כלומר, מה שווה היום ברצלונה, בלי אותה קבוצה שקוראים לה ברצלונה. מה היא מסוגלת לעשות. אנשים הולכים לאצטדיון שמה ונוגעים, באים לבקר רק באצטדיון, לגעת בכוכבים, אני דרך אגב אומר לכם, שאפשר גם להגיע. ישראל, אין שום סיבה בעולם, שישראל בסוף, לא תהפך למעצמת ספורט.

ואני אומר לכם שזו תהיה הדרך היחידה שלנו לדורות הבאים, לילדים. למה בסופו של דבר, ילדים רוצים להתגאות.

אני לא מאמין, אני מנסה לראות את עומרי כספי כשהוא מדבר ואתם רואים איזה גאווה הוא נותן לכל מה שאנחנו עושים ואני חושב שהחלום של כל ילד זה בסוף להיות בכדורסל, בעולם הכדורסל בנוקיה.

גב' גלעד וולנר:

פאר, נשחה במים הפתוחים, זה יהיה עכשיו ספורט אולימפי, אנחנו יכולים לארח בלי בעיה.

מר פאר ויסנר:

אני לא צריך לספר לחברי המועצה ולא לראש העירייה, אל תפריעו בבקשה, אני לא רוצה לדבר על הקשר בין חינוך למצויינות והישגיות לעולם הספורט, אין צורך להרחיב פה. בניין מתקן ספורט מקצועי יגרום לכך שהמקצוענים יהיו יותר מקצוענים. הדבר יגרום לכך כי מתקן הספורט יהווה את פסגת השאיפות של כל ילד או ילדה שיחלמו יום אחד להיות ראויים להגיע לבמה המרכזית שהמתקן מציע. עכשיו, כמו שסיפרתי לכם, כמו הסיפור של עומרי כספי. צעד של הקמת מתקני ספורט ראויה תביא לעלייה בהתעסקות בספורט, התעסקות בספורט העממי בפרט, ואין ספק שגם ההשקעה בתחום הספורט העממי, חשובה מאין כמותה, כולל בניית מגרשים שכונתיים שעשינו את זה, הערכת תחרויות בין השכונות והרבעים, אך דבר גורר דבר והמקרה שלנו הופך לכוון גבוה על מנת לגרור את כל הנושא מעלה. באמת, הכול מתחיל בצעד קטן ואני חושב שלרון היה את החלום הזה, לאירוח אולימפיאדה בזמן הקרוב, נשמע רחוק כמעט, כמרחק תל-אביב מעירה, אבל צריך לזכור שלמשל פעם אמרו שאי אפשר להגיע לירח. אם ישראל תחליט שהיא רוצה לעשות בסוף אולימפיאדה, היא בסוף תצליח לעשות את זה ואני חושב שתל-אביב זה המקום הראוי לעשות את זה. אנחנו לא צריכים לצאת בהצהרות בומבסטיות, וצריך להתחיל לעשות. אין תירוץ שהעיר שלנו היא בצורה נכונה, אני יודע שתמיד אנחנו רוצים לקבל כספים, על כל מיני מתקנים, מהספורטוטו מהטוטו, מכל מיני ארגונים אחרים. אני חושב שאין סיבה שלא נצליח לקדם את הדבר. אנחנו יכולים להיות על מפת הספורט העולמי. אנחנו נקצה משאבים

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-28-

לאירוח טורניר בינלאומי משמעותי ואני לא מתכוון רק לארח אליפות אירופה לאיזה קדטים או לדברים אחרים, אני חושב שאפשר כאן, אם היינו מחליטים, למשל, שיש לנו מגרש טניס, והיינו מחליטים להקצות 100 אלף דולר או 100 אלף שקל או 200 אלף שקל, היינו נכנסים, אני יודע שזה לא פשוט, לא עושים את זה מהרגע, אבל אם הייתה לנו תוכנית כזאתי, ותנסו לחשוב שכל הטניסאים בכל העולם היו יודעים שאפשר גם להגיע פעם אחת לתל-אביב, היינו נכנסים למפת הספורט העולמי.

מה שאני מציע, וכמובן אני יודע שיש וועדת ספורט, שאני סומך את ידי עליהם ואני חושב שהם מסוגלים לעשות את זה, אני מציע להעביר את ההצעה לסדר שתוך 90 יום וועדת הספורט תכין תוכנית חומש לתל-אביב. בתוך תוכנית החומש לתל-אביב אנחנו, יספרו לנו את כל הנושא של הספורט,

איזה אולמות, מה אנחנו רוצים לעשות, מה היעדים שלנו. אתה יודע מה, אלון? אם לא נעשה את זה תוך 5 שנים, נעשה את זה תוך 7 שנים, אבל שזה יקרה. ואני אומר לכם: שתהיה לנו שאיפה,

קריאה:

אני רוצה להגיד לך משהו. אם תוך שבע שנים אין לנו קבוצה ברמה של ברסה, זה באשמת אלון.

שתדע.

מר ויסנר:

אני חושב שהפלת עליו תיק גדול מדי, אבל אני מוכן לקחת את זה.

אני מאמין שאפשר, אני, אני חושב, תקשיבו, כמו שיש כאן – תקשיבו. לוקחים לצערי, אבל זה כאילו צורך של המדינה לקחת את כל ה, תקראו לזה גם את הספורטאים ולהכניס אותם למקום אחד שקוראים לו הצבא, ולמעשה הוא קוטע את מהלך הספורט של אותם חיילים.

אני חושב שנושא הספורט הוא נושא מספיק יצוגי, מספיק חזק, מספיק טוב, אני חושב שיש מספיק חיילים היום במדינת ישראל בגודל של ה-7 מיליון ולכן אני חושב ש-7 מיליון אזרחים, אני חושב שנושא הספורט, על מנת, איך אומרים, להרים את הגאווה שלנו. תשימו לב שרק בשייט מפרשיות – מה זה עושה למדינת ישראל , איך כולם רוצים לרוץ לפודיום ולהעניק את המדליה הזאת. ואני חושב שהגיע הזמן שניקח את הספורט ונעלה אותו כתה. אז ההצעה שלי, תוך 90 יום להעביר את זה לוועדת ספורט, אחרי זה להעביר את זה להנהלת העירייה על מנת לראות איך אפשר לקדם את זה.

אני מודה לכם מאד, ותודה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-29-

גב' גלעד וולנר:

להחזיר את זה למועצה, את,

מר ויסנר:

מה?

אני, ועדת הספורט וההנהלה. זה מה שמותר. כן. רגע, סיום, טוב, תודה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

סיום, סיום.

מישהו מתנגד? יש למישהו הצעה אחרת?

אפשר? אה, אתה רוצה לענות?

בקשה,

מר סולר:

כן.

גב' יעל דיין - היו"ר:

בבקשה.

מר סולר:

שלום לכולם, טוב, דבר ראשון, אני רוצה להגיד שאני חושב שההצעה מבורכת ואתה מתפרץ לדלת פתוחה ונשמח לעשות את המלאכה ולסייע בוועדת הספורט. חשוב, לדעתי, גם לציין שבסה"כ אנחנו בספורט בעיר כן עושים צעדים משמעותיים בעצם לכוון, אם זה מרתון תל-אביב שחזר לעיר והולך ומתמסד ברמה בינלאומית. השנה, כבר אנחנו מגיעים מהעיר, וזה בינלאומי כדי להכיר בנו כמרתון. וכמות אדירה של רצים מהעולם עומדים להגיע אלינו, אם זה אליפות אירופה באתלטיקה שארחנו ופיינל פור, ואליפות אירופה כדורסל לנוער ואליפות אירופה בשייט ואליפות עולם בסקי מים בכבלים וזה רק מה ששרבטתי כאן בדקה וחצי בזמן ששמעתי את הנאום של פאר. בין השאר, אם דיברת על טניס, אז דובר לא מעט על נוקיה אחרי שאירח את הדיוויס בצורה כל כך יפה, להביא שחקנים מהסבב, מה-top 20 בעולם ולעשות תחרות יפה וכרגע זה בידיים של איגוד הטניס, ואם זה לנסות לארח כאן משחקי עולם או שזה כמו אולימפיאדה, רק בענפים הלא אולימפיים, שכרגע אנחנו באמת יכולים לארח ולהסתכל על יעדים רלבנטיים. ואם זה אליפות אירופה בכדורעף חופים, שאנחנו מתכננים להביא לכאן השנה בתל-אביב.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-30-

בשורה התחתונה, רק רציתי לתת כמה דוגמאות שכן אנחנו בדרך הנכונה ואני חושב שמתקנים ראויים ותוכנית ראויה תוכנית חומש היא נחוצה ובטוח תסייע לנו ואני אשמח אם תקבלו את ההצעה של פאר, אני מקווה. תודה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת להצביע.

מי בעד?

מר לייבה:

להעביר את זה להנהלה?

גב' יעל דיין - היו"ר:

להעביר לוועדת הספורט, ממנה להנהלה.

מר לייבה:

פה אחד?

מר לדיאנסקי:

פה אחד.

מר לייבה:

תודה על ההערה.

פה אחד. אוקיי.

גב' יעל דיין - היו"ר:

פה אחד. תודה רבה.

עומר סיקסיק.

מר גפן:

אני נמנע.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אתה נמנע? סליחה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-31-

גפן נמנע, תרשמי –

(לא פה אחד, אלא גפן נמנע).

הוחלט להעביר לוועדת הספורט, ממנה להנהלה.

מר גפן:

האולימפיאדה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו נארח את אולימפיאדת החורף.

גב' יעל דיין - היו"ר:

שטויות, לא יושבים בשום צינוק.

מר גפן:

עד מתי,

גב' גלעד וולנר:

גפן, מבית הלוויות העירוני, אפשר לעשות שם איזה מתקן ספורט נחמד, בבית הלוויות העירוני הסגור. בוא, תן לנו,

גב' יעל דיין - היו"ר:

טוב, בבקשה.

מר גפן:

עם כל מה שאת מדברת,

גב' יעל דיין - היו"ר:

גפן, אנחנו רוצים להמשיך בסדר היום. גפן, תודה.

מר גפן:

לא יודעת, את לא בדקת שום דבר.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-32-

גב' יעל דיין - היו"ר:

עומר סיקסיק ברשות דיבור, בקשה.

מר גפן:

לא ידעת, לא בדקת שום דבר.

גב' יעל דיין - היו"ר:

עומר סיקסיק ברשות דיבור, בקשה.

בקשה, גפן, תצאו החוצה להמשיך את זה,

רחל, אל תעני לו.

בקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גפן

2 .עומר סיקסיק– פינוי משפחות מדיור מוגן של חברת "חלמיש" בהעדר נהלים תקינים.

מר סיקסיק:

כאשר חברת "חלמיש" מפנה משפחה מביתה ע"פ הוראת פינוי שניתנה ע"י בית משפט, היא מחויבת לבדוק שעו"ס מהלשכה לשירותים חברתיים בוצע ביקור בית אצל המשפחה ובדק שבני המשפחה מודעים לקיום הצו, מתארגנים לקראת המעבר ומסייעים להם במציאת תחלופה ראויה עפ"י צרכי המשפחה.

חברת "חלמיש" – לדיור ציבורי – מנהלת הליכים משפטיים לפינוי מנכס נגד יותר מ-300 משפחות. בחלק מהמקרים הליכים אלה מסתיימים בהסדרי חוב והמשפחה נשארת בדירה, אך בחלק מהמקרים המשפחה איננה מודעת כלל שמתנהל נגדה הליך משפטי, לא מגישה כתב הגנה ומתקבל פסק דין בהעדר הגנה, במעמד צד אחד בלבד, עורכי הדין של חב' חלמיש טוענים כמובן שעוה"ד שלהם מסר את כתב התביעה ולפעמים זה אפילו נכון. בפעמים רבות לא כל כך ובידי תיעוד רב.

בפועל ברבים ממקרי הפינוי, המשפחה מגלה את הליך הפינוי רק יום אחד או יומיים לפני ביצועו.

מיותר לציין שמדובר במשפחות עניות ומוחלשות שאין ביכולתם לממן עורכי דין. פעמים רבות

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-33-

פסק הדין ניתן שלא בצדק, אבל קשה מאד להתגונן ללא אמצעים כלכליים, כאשר פניה לקבלת עו"ד מהסיוע המשפטי לוקחת זמן רב, זמן שלא קיים במקרים אלה.

ומשפחות אכן נזרקות לרחוב והנזק במיוחד לילדים, לנכים ולקשישים עצום וקשה עד בלתי נסבל.

ואתן דוגמה:

לפני כשבועיים ניסתה חב' "חלמיש" לפנות את משפחת כ' היפואית מביתה. למשפחת כ' נודע על הפינוי הצפוי כ-12 שעות לפני הביצוע. פסק הדין ניתן בהעדר. הוראות הביצוע לא נמסרו לה כפי שהחוק מחייב זאת. המשפחה לא ידעה כלל שמתנהל נגדה הליך משפטי לפינוי.

במשפחת כ' שני נכים, אחד מהם אדם מבוגר במצב סיעודי הזקוק לעזרה בכל והיושב בכסא גלגלים.

בעזרת צו עיכוב ביצוע שהוצא בדקה האחרונה, נמנע הפינוי בינתיים, אך עדיין לא קבלנו את ביטול פסק הדין. אין כל ספק שלו היה הפינוי מתבצע, היה צורך להעביר את 2 הנכים למוסדות, דבר שהיה גורם נזק וסבל אנושי רב ביותר להם וגם נזק כלכלי כבד לעירייה ולמוסדות הרווחה.

הרווחה איננו ברור כלל וכלל, מה בדיוק מרוויחה חברת "חלמיש" מפינוי זה?

וזהו לא המקרה הראשון שמודיעים למשפחה זמן קצר לפני הפינוי, שקיים נגדה הליך פינוי.

כמובן שמוטל ספק גדול בחוקיות ההליך המשפטי במקרים אלו, ועיריית תל-אביב יכולה וחייבת לקחת על כך אחריות חלקית.

לאור המקרים החוזרים בהם המשפחות לא מודעות שקיימים נגדם הליכי פינוי, אני רוצה להציע שהפינוי בפועל יתבצע רק אחרי שעובד סוציאלי מטעם העירייה ביקר אצל המשפחה בבית, בדק ביחד עם המשפחה את האפשרויות העומדות לפניה וסייע עד למציאת פתרון ממשי וראוי.

תודה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

ומה אתה מציע? סליחה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-34-

שהפינוי יעשה אחרי שעובד סוציאלי,

סליחה, יש, ראש העיר הבין,

מר סיקסיק:

אז אני מבקש לקיים דיון במועצת העיר על הדבר הזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שמעתי. אנחנו לא נקיים דיון במועצת העיר. אני מציע שלא נקיים. כי אנחנו לא מקיימים.

מר סיקסיק:

טוב, מה אתה מציע

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בסדר, אתה מציע ואני מציע.

מר סיקסיק:

יפה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה בסדר. אבל אני בכל זאת רוצה להתייחס למשהו. ראשית, המספרים שנקטת הם לא מספרים נכונים. אין ב"חלמיש" 350 .

מר סיקסיק:

300 אמרתי,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ב"חלמיש" – לא, למיטב ידיעתי. נדמה ב"עמידר" וחלמיש וכולם ביחד.

מר מדואל:

מתוך 3 מיליון אחזקת דיור ציבורי, 2 מיליון הולך לשירותים משפטיים. על מה אתה מדבר? אתה מכיר את הנתונים? יש להם מאות תביעות משפטיות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-35-

מר לייבה:

מה שגיל אומר בשלוש שנים, מה שהוא זוכר,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן, וב-3 השנים האחרונות,כ- 10-15 משפחות– הייתה איתם בעיה שיצאו. יש הרבה מאוד משאים ומתנים והרבה מאד דיבורים, אבל כל הדברים האלה נמצאים במצב של הליכים משפטיים,

משום שבדרך כזאת או אחרת, יש כל מיני טיעונים מכל מיני סוגים. דווקא אתה יודע, שבשנה האחרונה, בשנים האחרונות, הקמנו שולחן עגול שמנסה למצוא פתרונות, איך דווקא לא להגיע למציאות, שבה אנשים יפונו מבתיהם.

אנחנו עושים ברוח אוהדת, כדי לנסות לברור את הפתרונות:

1. לבטל חלק מהמשפטים.

2. להגיע למציאות שבה אפשר להגיע לידי הסדרים, שבדרך מסוימת גם ניתן יהיה לרכוש

במחירים אפסיים את הדירות או את הזכויות, כדי לא לזרוק אנשים לרחובות.

לכן, אי אפשר לקיים את הדיון על הנושא הזה כאן, מפני שאי אפשר לדון, כשדנים על דברים, שבעצם נמצאים בבית המשפט. ולכן, אם יש לך בעיה עם נהלים – אז תבוא אלי, תראה לי מה הבעיה עם נוהל ואני אשתדל לראות מה אפשר לעשות בנוהל. אבל תבין, שהבעיה היא לא נוהל.

בית המשפט קובע את מה שהוא קובע, אני צריך לפעול על פי הוראות בית המשפט. אם אתה חושב שבמדינת ישראל יכולים לפעול ללא חוק – אני חושב שלא, כי יש גם פלישות לנכסים של ערבים ויש ערבים שתובעים ערבים, שאני אפנה ערבים מבתיהם או מרכושם. ולכן, עצם העלאת הנושא, כהצעה לסדר בצורה שבה העלית – הוא הבעיה. לא שאין בעיה. הבעיה שהעלית היא בעיה רצינית, אבל לא ניוושע מדיון במועדת העיר, כי אני לא יכול לדון על הכרעות של בית המשפט.

מר סיקסיק:

אני בקשתי,

מר מדואל:

הליכים משפטיים, אתה מבין מה שאני אומר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע, רגע, תסלח לי, מר מדואל,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-36-

גב' יעל דיין - יו"ר הישיבה:

מר מדואל, סליחה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע, רגע, תסלח לי, מר מדואל.

מר מדואל:

לא, אתה מבין מה שנוח לך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע להוריד את ההצעה מסדר היום.

מר לייבה:

או.קיי. מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום?

מר לייבה:

ה צ ב ע ה

1. יעל

2. רון

3. דורון

4. שולה

5. שמוליק

6. מסלאווי

7. כרמלה

8 .טיומקין, טיומקין

9 .אלון, אלון

10 .אסף

11 .יניב

12 .גפן, אנחנו מצביעים גפן

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-37-

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת לא לדבר באמצע ההצבעה.

מר לייבה:

31. מיטל, מיטל

41. חנה

51. דן

זהו

מי בעד להעלות אותה לסדר היום?

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת, שלמה.

מר לייבה:

מי בעד להעלות לסדר היום?

מר סיקסיק:

אנחנו אספנו את הפינוי של כל,

מר לייבה:

אנחנו באמצע הצבעה, עומר.

רחל, אנחנו מצביעים, רחל, אנחנו מצביעים.

מי בעד להעלות את זה לסדר היום?

ה צ ב ע ה

1. רחל

2. מדואל

3. יואב

4. יעל

5. נוח

6. עומר– אנחנו מצביעים על ההצעה שלך

עומר – אתה מצביע בעד ההצעה שלך

עומר

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-38-

7. ראובן

8. אחמד

זהו?

זהו.

גב' יעל דיין - היו"ר:

מי נמנע?

מר סיקסיק:

אני בקשתי שיביאו עובד סוציאלי שיבדוק,

מר לייבה:

זהו? כמה?

בעד להוריד מסדר היום 15 חברי מועצה, בעד להעלות לסדר היום 8 חברי מועצה.

קריאות

גב' יעל דיין - היו"ר:

בסדר, אני מבקשת.

קריאות

מר לייבה:

ירדה ההצעה מסדר היום.

גב' יעל דיין - היו"ר:

ההצעה ירדה. 15 נגד 8 .

הצעה הבאה, הצעה הבאה לסדר היום, שמואל מזרחי, שמוליק מזרחי: האם העירייה ערוכה לרעידות אדמה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-39-

3 .שמואל מזרחי– האם העירייה ערוכה לרעידות אדמה

מר מזרחי:

גבירתי היושבת-ראש, ראש העירייה,

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת שקט.

מר מזרחי:

חברי מועצה נכבדים. העיר שלנו כבר בת מאה ואחת שנים. ומטבע הדברים חלקים גדולים מדי בעירנו אינם חסינים מפני פגיעה של רעידות אדמה. אנחנו רואים גם היום, בצ'ילה הייתה רעידת אדמה. אנחנו שומעים בעולם הגדול, הרחב, וגם בארץ רעידות אדמה הולכות ומתרבות לצערנו והפגיעה ברכוש ובנפש היא לעתים קטלנית וקשה ביותר.

שתי דרכים יש לפתרון הבעייה: אחת – זה פינוי בינוי, דהיינו, בנייה חסינה ושיכולה לעמוד ברעידות אדמה, כפי שזה נעשה בעולם הגדול.

והדבר השני שמאפשר את הענין הזה זה תמ"א 38 ,שהוא גם כן אחת הדרכים לפתרון הבעיה על ידי כך שהבניינים מחוזקים בצורה מקצועית רצינית, אבל היא כמובן לא חסינה מבעיות וקשיים בתהליך של פתרון הבעיה. אני יודע שהתקיים דיון אצל מנכ"ל העירייה והיו דיונים עם עזרה ובצרון שתיקח על עצמה כמשימה לקדם את הענין הזה. אני חושב שרק צריך לברך על כך, שישנה לפחות התייחסות וכוונה להתמודד עם הבעיה. למשל, הוקמה וועדת איגוד בין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. אני לא שמעתי, לא ראיתי, לא הרגשתי שיש להם איזשהי כוונה לסייע, לתמוך, ללוות. יכול להיות שהצוותים המקצועיים שומעים, אנחנו בכל אופן לא שמענו ולא הרגשנו שיש בכלל טיפול או סיוע או כוונה לקדם את הנושא הזה.

אחת הבעיות שאנחנו נתקלים זה חוסר יכולת לבצע את תמ"א 38 ,שהוא נובע גם מחשדנות רבה ביותר, גם ממגבלות פיזיות של מה אפשר לבנות במגרש ופתרונות של בעיות של חניה ודברים כאלה ואחרים שאנחנו מכירים בהם בוועדת בנין עיר, שלא מצליחים לקדם את הענין הזה בצורה יותר רצינית ויותר משמעותית. ואני חושב שהגוף היחיד שיכול לקחת את זה בצורה רצינית, מקצועית, בלי חשדנות של התושבים, כאשר כל ההכנסות, אם ישנן, אם ישנן, וכל העלויות, יהיו על הדיירים עצמם, כאשר עיריית תל-אביב תיתן את הגיבוי גם המקצועי וגם הכלכלי במידת הצורך. ולכן אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב לכולנו ואני חושב שזה מחויבותנו לטפל בעניין הזה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-40-

לכן אני מציע לקיים דיון מעמיק ויסודי יחד עם חברת עזרה ובצרון בהנהלת העירייה, עם מהנדס העיר והגורמים המקצועיים לקידום התוכניות הן לפינוי בינוי והן לתמ"א 38 .

תודה רבה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אני מבקשת מחברי המועצה לבוא להצביע.

מר לדיאנסקי:

סליחה, אני רוצה, יש לי,

גב' יעל דיין - היו"ר:

בסדר, אבל בינתיים כדאי שיתכנסו.

הוא הציע להעביר את זה להנהלה,

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בניגוד ל, שלום לכבוד, לחברות המועצה, חברי מועצה נכבדים. אני מוכרח לומר, כמה דברים שאני מאמין בהם, ואני מוכרח להגיד אותם בצורה ברורה. אני לא מאמין שתמ"א 38 זאת התשובה לרעידות אדמה. אבל כל מי שיביא תוכנית ראויה שעומדת בכללים וגם מחזקת את הבנין, יקבל אישור בעיר תל-אביב יפו. למרות האמירה הזאת, אנחנו מכינים בהובלתו של סגן ראש העיר – דורון ספיר, מדיניות שתאפשר יישום התמ"א ברחבי העיר, כך שבמקומות שזקוקים לכך יותר, כמו שכונות דרום העיר ויפו יינתנו תמריצים לביצוע. בנוסף, לאור העובדה, שיש בעיה של תיאום ושל מידע בציבור לגבי התמ"א, כפי שגם נאמר על ידי שמוליק, מותר לעזרה ובצרון לרכז עבודה בנושא, באותם מקומות שיש בעיה לדיירים להרים את הנושא ולפעמים באמת יש להם בעיה. מה שאני אבל מבקש – להעביר את הנושא לועדת הנהלה לאחר שתוכן התוכנית על ידי הועדה של דורון ספיר ואחר כך נדון בנושא. זה מה שאני מבקש.

אני מפנה אתכם למאמר שהיה היום בעיתון שדיבר על תמ"א 38 ,שם מתלוננים הקבלנים שהם לא מצליחים לעמוד בדרישות דיירים, שרואים בתמ"א 38 ,לא אמצעי לחיזוק הבית אלא אמצעי לשפר את תנאי הדיור שלהם. ובסופו של דבר, אני מפנה אתכם לעובדה שאין מקום אחר בכל מדינות האו"ם – כל המדינות ששיכות לאו"ם, אין אפילו, ולו באחת פתרון, כמו תמ"א 38 לחיזוק לרעידות אדמה. מה גם שתמ"א 38 לא פותרת את הבעיה במקומות כמו בית שאן או חצור הגלילית או מקומות אחרים שבהם, הסיכון לרעידות אדמה, גבוה בהרבה מאשר בעיר תל-אביב יפו. מכל מקום, אני חושב שראוי ונכון שהועדה תשב, תגיש ותעלה את זה לישיבת ועדת הנהלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-41-

גב' גלעד וולנר:

אני יכולה להגיד משהו?

גב' יעל דיין - היו"ר:

את רוצה להציע הצעה אחרת?

מר לדיאנסקי:

אני בקשתי הצעה אחרת.

גב' גלעד וולנר:

כן,

גב' יעל דיין - היו"ר:

לא, לא, סליחה.

כן, אבל ראובן לפנייך.

מר לדיאנסקי :

גבירתי היו"ר, חבריי חברי המועצה. שמוליק, אני חושב שהעלת נושא חשוב. נושא שמדינת ישראל כמדינה לא מתמודדת איתו. אני חושב שתמ"א 38 ,על אף העובדה שציין פה ראש העירייה שהוא לא בטוח שזה הנושא או שזה הדבר שבאמת יתרום לחיזוק המבנים, אין דבר אחר ריאלי שאפשר לעשות אותו. נכון שהדבר , אולי, הטוב ביותר זה להרוס את כל הבניינים הישנים שהם עם יסודות חלשים ולבנות בניינים חדשים, אבל זה בלתי אפשרי. ולכן הפיתרון היחיד והנכון הוא לקיים את תמ"א 38 במימד כתוכנית מערכתית, תל-אביבית, שהיא לוקחת את הנושא הזה וגם, ולא רק שמאפשרת לתושבים לחזק את היסודות שלהם, היא גם מאפשרת לתושבים להגדיל את גודל הדירה שלהם, לחיות באיכות חיים טובה יותר, לשפר ולשפץ את חזיתות הבניינים, לחדש את העיר, להקים עוד קומה או שתיים שבעצם גם יתנו היצע של דירות, בעיר שאנחנו יודעים שהסכום, או התשלום של שכירות והיכולת של הציבור לרכוש דירות הוא מאוד מאוד לא גבוה בלשון המעטה ולכן אני חושב שנושא שכזה ואנחנו תמיד נזכרים אחרי שקורים אסונות. וראינו רק עכשיו את עניין השריפה בהר הכרמל, אני חושב שזה נכון להביא את הנושא לדיון כאן במועצת העיר. זה טריבונל מספיק חשוב על מנת שנושא כמו תמ"א 38 או ההכנות שלנו לקראת רעידת אדמה, זה דבר נכון וראוי להביא את זה לידי דיון כאן. אני מבקש לקיים דיון במועצת העיר על היערכות עיריית תל-אביב לרעידת אדמה ובמקביל להכין תוכנית עירונית, שתעודד את

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-42-

התושבים להיכנס תחת המטריה של תמ"א 38 ,על מנת שאנחנו גם נחזק וגם לשפר את איכות החיים שלהם. תודה.

גב' גלעד וולנר:

כמובן שאינני מתנגדת לחיזוק המבנים בעיר כדי שיעמדו בכל רעש אדמה, אבל אני חושבת שאנחנו יכולים לקחת איזשהי דוגמה בינתיים, עד שכל העיר תחוזק, בעיקר המדינות בדרום אמריקה, שבה בכל מוסד ציבורי יש איזשהו ציון, איזה שלט קטן שמציין איך, במידה ויש רעידת אדמה, איפה המקום הכי בטוח להיות בו. ואנחנו יודעים שכשיש רעידת אדמה, יש מקומות מסוימים שאם אתה נמצא מתחתם או לידם הסיכויים שלך להפגע הם פחותים. לכן אני מציעה

שעוד לפני התוכניות הגדולות, התוכנית לשים את השלטים, לשים את השלטים האלה בכל מוסד ציבורי – יכול, במידה ותהיה בקרוב רעידת אדמה, יכול להציל נפשות רבות.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אז מה ההצעה?

גב' גלעד וולנר:

ההצעה שלי – זה לבדוק במוסדות ציבור, באלה מקומות, במידה ויש רעידת אדמה,

גב' יעל דיין - היו"ר:

זה לא הצעה להצבעה במועצה.

יש דברים שאפשר להציע,

גב' גלעד וולנר:

דיון במועצה. טוב, אני, דיון במועצה בענין.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אפשר לגשת להצבעה.

אני מבקשת מכולם לבוא.

מר גפן:

אפשר אולי לאחד את שתי ההצבעות להצעה אחת.

דיון בהנהלה ולהביא את זה לפה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-43-

מר ספיר:

במידת הצורך.

גב' יעל דיין - היו"ר:

זה מה שקורה לרוב ההצעות של ההנהלה.

מר לדיאנסקי:

אם הוא אומר, במידת הצורך.

מר גפן:

מה זה מידת הצורך?

גב' יעל דיין - היו"ר:

אי אפשר לכפות על ההנהלה להביא את זה למועצה.

קריאות

מר גפן:

אחרי דיון בהנהלה, נביא לפה.

מר לדיאנסקי:

ראש העיר לא רוצה לדון במועצה בשום דבר.

כלום. איזה דיון היה פה?

גב' יעל דיין - היו"ר

טוב, אני מבקשת תשומת לב: יש לנו 2 הצעות.

בקשה ראש העיר.

יש כאן שתי הצעות, בקשה ראש העיר, רוחיק.

גב' גלעד וולנר:

דיברתי עכשיו על גורדון? על מה דיברתי? לא דיברתי על גורדון. אתה מוזמן לפינה הקהילתית שקידמתי.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-44-

גב' יעל דיין - היו"ר:

יש כאן 2 הצעות. אנחנו נצביע אחת מול השניה. הצעה אחת היא דיון בהנהלה.

והצעה שניה, ראובן אנחנו בהצבעה.

ההצעה השניה היא למעשה דיון במועצת העיר. בקשה.

מר לייבה:

מי בעד דיון בהנהלה?

ה צ ב ע ה

1. יעל

2. רון

3. דורון

4. שמוליק

5. ארנון

6. טיומקין

7. שולה אגמי

8. מסלאווי

טיומקין – אמרתי

9. אלון

01. אסף

11. יניב, יניב

מה עוד שם?

קריאה:

שלמה

מר לייבה:

זהו. שלמה – אמרנו שלמה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-45-

או.קיי. מי בעד ישר במועצה? – דיון במועצה?

ה צ ב ע ה

1. רחל

2. מדואל

יניב

רחל, מדואל, יואב

3. יואב

4. נח

5. ראובן

6. חנה

זהו?

גב' יעל דיין - היו"ר:

נמנעים?

1. זעפראני

2. דן להט

מר לייבה:

כמה יצא שם?

גב' יעל דיין - היו"ר:

כמה כמה?

מר לייבה:

או.קיי.

גב' יעל דיין - היו"ר:

11 מול 6

עם אחד נמנע. וההצעה לסדר תעבור לדיון בהנהלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-46-

גפן, מה שהצעת – אי אפשר להציע כאן לחייב כאן את ההנהלה, שהיא תעביר את זה למועצה ויהי מה. ההנהלה יכולה להחליט להעביר את זה לדיון במועצה, אבל אי אפשר כאן לעשות את כל שני השלבים יחד.

בעד להעביר להנהלה 11 חברי מועצה בעד להעביר למועצה 6 חברי מועצה, נמנעים 2 חברי מועצה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

אנחנו עוברים, נח, בהצעה האחרונה לסדר.

תודה, על ההחלפות שעשית.

ונח עפרון ידבר על תיקצוב שיתופי.

4 .מר נח עפרון, חבר המועצה – "תקצוב שיתופי"

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היום זה דקה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

תנו לו את הזמן שלו. בדרך כלל לא חורג וגם לא מקצר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כמה אני מקנא בך, על הנאומים, הכתובים שלך.

מר עפרון:

אני יושב וכותב אותם.

ערב טוב, כבוד ראש העירייה, חברי המועצה.

אני,

גב' יעל דיין - היו"ר:

בקשה, בקשה. סיעת הירוקים בבקשה.

מר עפרון:

כן, אני מאמין בפוליטיקה.

האמת היא שאני קצת מאוהב בפוליטיקה. אנשים עמלים יחד לקדם רעיון,

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-47-

קריאה:

נח, אז אל תעזוב.

מר עפרון:

אנשים שעמלים יחד לקדם רעיון, ליישם ערכים, לשפר את הסביבה, להטמיע מיזם או לבנות מוסד ציבורי משותף שישמש את שכניהם וילדיהם – איני מכיר דבר שהוא אציל יותר או נעלה יותר או יפה יותר.

אך יש להבחין בין פוליטיקה לבין ממשל, ועוד יותר בין פוליטיקה לבין ניהול.

ניהול הוא יעיל ופוליטיקה היא מבולגנת.

ניהול נעשה בשקט, פוליטיקה היא רועשת.

ניהול עושים בין 9 ל-5 ,מאחורי שולחן עבודה מאורגן ועליו מסך דק. פוליטיקה עושים בישיבות שמתחילות בערב ולא מסתיימות עד השעות הקטנות של הלילה, על כסאות מתקפלים, לצד ליד צלחות גדושים, סליחה גדושות, בביסלי ודובשניות.

ניהול הוא ריכוזי, ופוליטיקה היא מבוזרת.

ניהול מקדש את הסדר, ופוליטיקה מקדשת את הדמיון והאי-סדר שבא בעקבותיו.

ניהול מתנהל מלמעלה למטה, ופוליטיקה במדינה דמוקרטית מתנהלת מלמטה למעלה.

מנהל רואה בתושבים לקוחות, אותם הוא צריך לרצות, מנהיג פוליטי רואה בתושבים שותפים, אתם הוא צריך להתווכח, אותם הוא צריך לדרבן, אתם הוא צריך לעבוד.

למנהל, התושב האידיאלי הוא סביל, למנהיג פוליטי, תושב טוב הוא תושב פעיל, תובעני, שקשה לרצות אותו.

בתל-אביב-יפו, אנחנו זקוקים גם לניהול טוב, וגם לפוליטיקה טובה, תוססת, מגייסת.

לרוב, מה שיש לנו כיום הוא ניהול. התשתיות מטופלות, התקציב הוא אחראי, מכתבים שנשלחים לעירייה מקבלים מענה, תלונות לרוב נבדקות, האשפה מפונה.

אך, בו בזמן, התרבות הפוליטית שלנו מתדלדלת. לא מזמן, התלוויתי לקבוצת תושבים שרצו להשתתף בשיקום מרכז קהילתי "מגיד" בשכונה שלי, שהפסיק לתפקד כראוי. במפגש, אני התלוויתי אליהם במפגש עם פקיד עירייה שעוסק במרכזים קהילתיים. הפקיד – אדם נמרץ ומרשים וכריזמטי ודי מבריק – הרגיע אותם. הוא הבטיח שהמרכז בידיים טובות, שמשדרגים אותו, ושהתושבים יהיו מרוצים מהתוצאות. השתתפתי גם במפגש דומה בין נציג העירייה לבין

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-48-

קבוצה של תושבים שרצו לשפר את מערכת ניטור האוויר. נציג העירייה הודה להם והבטיח שהכל טופל ושאין צורך שהתושבים יתערבו בנעשה כי העיר בידיים הטובות של העירייה.

וזאת טעות. אילו העירייה היתה פתוחה לכך, עשרות תושבי השכונה שלי היו משקיעים בלהט לילות ארוכים בניסיון לשדרג את מרכז קהילתי "מגיד" – לתכנן חוגים, להביא מרצים, למשוך קהל, ובקיצור, לעשות את כל מה שנדרש כדי להפוך את המרכז למקום חי ותוסס שמתאים לאופי השכונה. אילו העירייה היתה פתוחה לכך, בנויה לכך, תושבים היו מגייסים חוקרים מהאוניברסיטה לבחון את מערכת ניטור האוויר כדי לשפר אותה.

דברים כאלה שהם סוג של נס שדרכו אנרגיה חברתית מתרגמת לפעילות למען הכלל – דברים כאלה לעולם לא קורים, כשרק מנהלים את העיר ומתייחסים באותה רוח לתושבים.

מה שאנחנו מציעים הערב, תקציב שיתופי, הוא צעד לקראת שיתוף אמיתי של תושבי העיר בהנהגת העיר.

בצורה כזו או אחרת, תקצוב שיתופי אומץ ביותר מאלף ערים בעולם. יש מגוון רחב של שיטות, אך העקרונות הבסיסיים משותפים לכולם.

לתושבים יש שליטה על חלק מהתקציב העירוני.

בהליך ציבורי, תושבים דנים על צרכיהם, הם מגבשים הצעות למיזמים שיענו על צרכים אלה, מצביעים בכדי להחליט איזה מיזמים להטמיע, ומפקחים על יישום ההחלטות.

לתל-אביב-יפו, אנחנו מציעים את המתכונת הבאה, ש:

5% מהתקציב הבלתי רגיל של העיר יוקדש לתקצוב שיתופי.

סכום זה יחולק, לפי מפתח של אוכלוסין, בין רבעי העיר, ו-10% מהסה"כ יוקדש למיזמים כלל-עירוניים.

בכל שכונות העיר תתקיימנה ישיבות שכונה, בהן ידון ויוחלט על רשימת המיזמים שתובא

להצבעה.

לקראת סוף השנה, תתקיים הצבעה בכל רבעי העיר לבחירת ההצעות הנבחרות של הרובע, וגם בין המיזמים הכלל-עירוניים.

פורום הרובע יפקח על יישום המיזמים שנבחרו מול הגורמים שייבחרו לצורך כך במחלקות העירייה השונות.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-49-

תושבים יצביעו לפי מקום מגוריהם. יחד עם זאת, כל ישיבות השכונות וישיבות פורום הרבעים תהיינה פתוחות לכל.

לא יותר מ-10% מהכסף שיוקדש לתקצוב שיתופי יוצא על ארגון וניהול התהליך.

עכשיו, אני מבין שמה שאני מתאר מציב אתגר גדול, אך כדאי להיענות לו מסיבות רבות. סיבה אחת היא שתושבים יודעים למה הם זקוקים בשכונות שלהם. אם תושבי שפירא מחליטים שהם זקוקים לספריה, סימן שהם זקוקים לספריה או לגן או למרכז מחשבים או למועדון נוער. הדרך הנכונה ביותר לפתח את העיר היא לתת למומחים האמיתיים – התושבים – להחליט איך ואיפה ומתי.

סיבה שנייה היא ששיתוף ציבור הוא ערך לשמו. תקצוב שיתופי מציע שיתוף אמיתי ולא לכאורה.

במקום להגיע לאולם מחניק לצפות במצגת פווארפוינט בשלב מאוחר מדי בתהליך תכנון בכדי

להשפיע על שום דבר, חוץ מצבע הריצוף המדרכות, בתיקצוב שיתופי, הציבור הוא זה שיוזם מיזמים ומפיח בהם רוח חיים.

במקום שתושבים ייצאו עם תחושה ששלמו להם מס שפתיים בלבד. תקצוב שיתופי יאפשר לתושבים לחוש שייכות בכל פעם שהם עוברים בפינה הירוקה או במגרש הכדורסל, שהם קידמו בעצמם בקולם ובהצבעתם, ולחוש את אותה הגאווה שאנחנו, חברי המועצה, חשים כשאנחנו מצביעים לקדם משהו, שמיטיב על תושבי העיר.

וסיבה שלישית היא, שהתושבים יפתיעו אותנו לטובה. בשיקאגו, לצד שבילי אופניים, גנים ציבוריים ושיפוץ מדרגות, מדרכות. סליחה, תושבים החליטו להתקין רשת אלחוטית חינמית ולצייר ציורי קיר על מבנים נטושים. בפורטלנד, בין היתר, הזמינו פסלי סביבה מאומנים מקומיים צעירים.

אין לי מושג מה יחליטו לעשות בכפר שלם או במעוז אביב או ביפו, אך אני יודע שמה שיחליטו לעשות יהיה חיוני יותר, חי יותר, ממה שיוחלט בקומה ה-12 של בניין העירייה. ואני יודע זאת משום שאני יודע שהעיר היא חיונית יותר, חיה יותר, צבעונית יותר, אנרכית יותר ויפה יותר ברמת הרחוב מאשר, ברמת הרחוב, מאשר זו שנשקפת מהקומה ה-12 של בנין העירייה. העיר היא הרבה יותר פוליטיקה מאשר ניהול, תקצוב שיתופי היא אחת הדרכים לתת ביטוי לעובדה זו.

לאור זאת ההצעה שאנחנו מגישים הערב היא זו:

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-50-

מועצת העיר מחליטה להנהיג תהליך תקצוב שיתופי, החל משנת התקציב 2011 .בכדי לקדם

תהליך זה, מועצת העיר מחליטה להקים צוות משימה שיכלול:

נציגי תושבי העיר על פי מפתח איזורי.

ארבעה חברי מועצת העיר, שני נציגי הקואליציה ושני נציגי האופוזיציה.

נציגים בכירים מאגף התקציבים, ממנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי, ופקידות רלוונטית נוספת.

ונציגים הארגונים העוסקים בנושא שקיפות מידע ושקיפות תקציבית.

גב' יעל דיין - היו"ר:

לקראת סיום.

מר עפרון:

שלושה חודשים מהיום, לכל המאוחר, הצוות יגיש לאישורה של מועצת העיר תכנית בת-ביצוע ליישום תהליך תקצוב שיתופי בעיר. ההליך הציבורי של התקצוב השיתופי בשנת 2012 יתחיל עד

ה-1 לספטמבר 2011 ,וההצבעה על התקציב תתקיים לא יאוחר מה-15 לדצמבר. התקציב השיתופי יגיע לאישורה של מועצת העיר כחלק מההצבעה על תקציב 2012 .

הצוות ינטר את התהליך, ויגיש למועצת העיר דו"ח הערכה, הכולל הצעות לתיקונים ושינויים עד ה-1 למרץ 2012 .

עד כאן ההצעה.

גב' יעל דיין – היו"ר:

זמנך,

מר עפרון:

עוד, פחות מדקה.

יש להודות, תהליך התקצוב השיתופי יהיה רועש ומבולגן ומקור למחלוקות וויכוחים. הוא יציף הבדלים תהומיים בין תפישות עולם מתחרים. הישיבות בשכונות וברבעים יימשכו עד מאוחר בלילה, והם יציפו יצרים. תושבים יציעו הצעות הזויות, לצד הצעות מבריקות. בקיצור תהליך התקצוב יהיה תהליך פוליטי במובן האציל והנעלה של המילה והוא ישקף את האופי המעוצבן והמעצבן ומקסים עד אין קץ של העיר הזאת.

אנחנו מספקים לתושבי העיר די סיבות להרגיש ניכור וריחוק מהפוליטיקה. בואו ניתן להם הערב גם את ההפך.

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה מן המניין מס' 33

מתאריך ה' שבט תשע"א (10/01/2011 )

-51-

גב' יעל דיין - היו"ר:

ומה אתה מציע?

מר עפרון:

אני מציע דיון במועצה.

גב' יעל דיין - היו"ר:

כן, בבקשה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

רבותי חברי המועצה, אני מסכים עם כל מה שנאמר בדברים. ואני יודע לדבר בלהט לא פחות טוב מנח, לגבי הצורך בשיתוף ציבור. ולשמחתי אנחנו גם משתפים את הציבור באופן מאוד, מאוד

אינטנסיבי ובדרך שלא הייתה מקובלת בעיר תל-אביב יפו לפנינו. אנחנו משתפים את התושבים בפרויקט שש"ת בצורה מאוד, מאוד אינטנסיבית, בישיבות של תושבים, לגבי השיפוצים שמתקיימים ולגבי הדברים. אתה תופתע מר עפרון שבין האמירה "התושבים משתתפים", אפילו במקרים הטובים, מתוך 400,000 או מתוך 40,000 ,שלרובע לצורך הענין– במקרה הטוב ישתתפו 100 .לא התושבים. מאה. אין דרך לשתף בעיר תל-אביב יפו 40,000 תושבי יד אליהו בהכרעות לגבי,

גב' וולנר גלעד:

יש, יש הליך, יש הליך מסוים דמוקרטי, אפשר לעשות את זה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

סליחה, גברתי, אני מבקש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]