פרוטוקול ישיבת הנהלה 19

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 19 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 19 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 28/03/2011

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר נ. וולוך ת. זנדברג א. סולר

וה"ה:

מ. לייבה, ע. אברהמי, ע. סלמן, א. לוי, ד. לוטן, מ. בנימיני, א. כהן, ד. פרגמנט, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 2 -

על סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין.

2. שיקום הירקון.

3. שביתת העובדים הסוציאליים- עדכון ראש העירייה.

****************************

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 3 -

50. הקצאת מקרקעין

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

מר אלי לוי:

הנושא הראשון הוא מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "גשר אל הנוער".

אנחנו מקצים להם דירה במבנה ברח' צוקרמן אנטק.

עמותת "גשר אל הנוער" היא עמותה שפועלת במטרה לסייע לבני נוער הגדלים בתנאי מצוקה וסיכון. היא מתפעלת ומחזיקה בית חם , כאן – בשד' בן גוריון. הם באים לשם לאחר שעות הלימודים, מקבלים ארוחת צהרים חמה, נחים בפינת המנוחה, מקבלים שיעורי עזר, פעילות תרבותית וכו'.

מר וולוך:

מי עומד בראשה?

מר זמיר:

עומד בראשה עו"ד שמשמש כיו"ר העמותה, ובתוך העמותה פועלים בעיקר מתנדבים, בעיקר מורים של מערכת החינוך שעושים את זה בהתנדבות אחרי בית ספר. אני ביקרתי שם, זה ממש פה- בפינת בן-גוריון, וזה פרוייקט מקסים.

מר אלי לוי:

מדהים.

יש התייחסות של מינהל שרותים חברתיים- שבדק אותם והמליץ.

הפעילות מוכרת לו, היא משותפת אתו, והוא ממליץ לבצע את ההקצאה.

הנושא השני הוא מתן רשות שימוש והפעלה למט"י- מרכז טיפוח יזמות עיסקית. שם העמותה הוא מרכז לטיפוח יזמות עיסקית חולון, ברח' בלפור .14 אנחנו נותנים להם מספר חדרים לתקופה של 5 שנים. העמותה מבקשת להקצות 80-100 מ"ר.

מר זמיר:

היה להם עד היום?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 4 -

מר אלי לוי:

עד היום הם לא היו אצלנו.

גב' זנדברג:

זה מט"י? זה עמותה?

מר אלי לוי:

כן.

גב' זנדברג:

יש מט"י שזה רשות של התמ"ת.

מר זמיר:

זה קשור למעוף עיסקי?

מר לייבה:

זה דומה למעוף עיסקי.

מר אלי לוי:

זה דומה.

משרד התמ"ת מוציא מכרז, ויש עמותות שמתחרות על המכרז וזוכות בהפעלה.

גב' זנדברג:

כלומר, הפריטו את זה?

מר אלי לוי:

הפריטו. זו עמותה שישבה פעם בחולון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא צריך להתבלבל עם השם חולון, כי הם התמודדו במכרז של העולים החדשים, וזכו במכרז. מה שכן, אמרנו להם, כיוון שזה נראה משונה לא יהיה ציון בעמותה של תל-אביב והם יקראו לעצמם אחרת, כדי שלא יתבלבלו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 5 -

מר וולוך:

הם פועלים גם בחולון?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הם פועלים בחולון, איפה שהם יזכו במכרז- שם הם יפעלו.

מר סולר:

הם נמצאים בחולון?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

איפה שהם יזכו במכרז.

גב' זנדברג:

מאיפה התקציב של העמותה הזאת?

מר אלי לוי:

משרד הקליטה.

גב' זנדברג:

משרד הקליטה?

מר אל לוי:

משרד הקליטה. הם מסייעים בהקמת עסקים חדשים, והם זכו במכרז של משרד הקליטה לתת ייעוץ לליווי והדרכה לעולים חדשים. במקרה הזה זה עולים חדשים ולכן זה משרד הקליטה.

גב' זנדברג:

ואין לזה שום קשר למט"י של התמ"ת?

מר אלי לוי:

מט"י מעוף זה משרד התמ"ת, זה לא קשור.

אנחנו נותנים להם, בצמוד לרשות הקליטה העירונית שיושבת בבלפור, הם יקבלו שם שני חדרים והם יפעלו מהחדרים הללו.

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 6 -

החלטה: א. מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "גשר אל הנוער:-מ א ו ש ר.

ב. מתן רשות שימוש והפעלה למט"י- מרכז לטיפוח יזמות עיסקית חולון- מ א ו ש ר.

51. שיקום הירקון:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני ביקשתי מאדון פרגמנט- שיבוא ויציג מה קרה בירקון בשנים האחרונות. אתם ראיתם גם שהופענו בתקשורת והסתובבנו ודיברנו, ועשינו קמפיין סביב העניין.

מר זמיר:

ראיתי בעיקר את המשרד להגנת הסביבה.

גב' זנדברג:

אני ראיתי את רון עם הרגליים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל חשוב לי, היות שבסופו של דבר קצהו האחרון של הירקון עובר בתל-אביב, ועיריית תל-אביב השקיעה הרבה מאוד כסף ותשומת לב, והרבה מאוד רעשים היו סביב הירקון. אני גם באופן אישי עומד כיו"ר רשות נחל הירקון- שב-12 השנים האחרונות הובילה את התהליך הזה. וביקשתי מדוד שיבוא הנה ונציג, כדי שתדעו לפחות ותבינו מה קורה בעצם בירקון- שלא מפי השמועה, תוכלו גם לשאול את השאלות, כי זה לא טריוויאלי לחלוטין– כל דבר שקורה פה.

מר פרגמנט:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) בשקף הזה רואים בצורה סכמטית את הסיפור של הירקון. אזור המעיינות שזה המקום שאני מצביע עליו. ההסטוריה של הירקון מתחילה בזה שמצד אחד לקחו לו את מי המעיינות והתחילו לספק אותם כמי שתייה, וזה מצב נכון גם להיום. אמנם בעבר זה היה לקו ירקון נגב, אבל עכשיו זה לא משנה כל כך, זה מים מצוינים ומסופקים כמי שתייה. ומצד שני הערים התפתחו והתחילו להזרים ביוב מהעיר למתקנים לטיפול בשפכים, שבמשך המון שנים לא עבדו כמו שצריך- אם היו בכלל, והם זיהמו את הירקון, ואז נוצרו למעשה בירקון שלושה קטעים מובהקים:

האחד זה הקטע שנחשב היום הקטע הנקי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 7 -

השני זה הקטע התיכון-שבעבר קראנו לו הקטע המזוהם, כי הגיעו אליו השפכים והקולחין.

קולחין זה שפכים שעברו טיהור.

והקטע המלוח, מ-7 תחנות,זה הקטע שהושפע מתהליכי גאות ושפל של הים.

הקטע הנקי נשאר תמיד עם השם הקטע הנקי, כי ככל שספיקת המעיינות ירדה- "מקורות" או המדינה התחייבה לספק מים לחקלאים- שהיו להם זכויות מים לשאוב מתוך האפיק, ואז היו מספקים לירקון מים כחלק מההקצבה הפורמאלית הזאת. באיזהשהו שלב- כשהיתה מצוקת מים משמעותית בארץ, לפני בערך 10 שנים, קצת פחות, 8 שנים, עצרו את כל השאיבות מהירקון הנקי, התחילו לספק לצרכנים מים דרך צינורות, דרך מערכות של "מקורות:, מקידוחים שונים, ואנחנו הינו צריכים להיזעק ולבוא ולדרוש הקצאה של מים בזכות הנחל עצמו ולא בזכות חקלאים שקיבלו והנחל נהנה בדיעבד.

במסגרת החלטת הממשלה בינואר 2003 קיבלנו הקצאה של מים- פורמאלית, שהיתה בהתחלה 200 קוב שעה ועלתה ל-400 קוב שעה- וזה לקטע הנקי. הקטע התיכון מוזן על ידי יובל של הירקון שנכנס אליו במקום שאני מצביע עליו, נחל כנה, דרכו מגיעים קולחין מהעיר הזאת, - לצורך העניין- כפר סבא, הוד השרון, שהקולחין שלה היו עד לא מזמן באיכות שעל פי החוק היא בסדר, אבל מבחינת הנחל היא לא מאפשרת שום שיקום, שם חיים, שום שיקום אקולוגי. במסגרת החלטת הממשלה הוחלט שהמט"ש הזה והמט"ש השני שנמצא פה, שזה נגיד, לצורך העניין, רמת השרון, יספקו את הקולחין לירקון, באיכות שנקראת ועדת ענבר, שזו וועדה בין משרדית שקבעה איכויות של מים להזרמה לנחלים, וכך תהיה לנחל עוד הקצאה פורמאלית של מים ממקורות נוספים. הבעיה היתה שכאשר אנו בדקנו את המים האלה וחשבנו על זה שזה מסופק ממתקן טיפול בשפכים, רצינו להכניס אלמנט שיהיה עוד שלייקס, עוד ערבונות לזה שהנחל לא יראה תנודות באיכות המים, ואולי גם שנצליח להרחיק דברים שבמט"ש , במתקן טיפול בשפכים לא מסולקים. לכן במסגרת החלטת ממשלה הקמנו את האגן הירוק- שעליו דובר בשבוע שעבר, והוא פועל מזה כשבועיים וחצי, ואנו נתחיל עכשיו את הניטור שלו- מה נכנס ומה יוצא בדיוק כדי לדעת בדיוק את ההבדל שהוא עושה. אפשר כבר להגיד שבקטע הזה של נחל כנה, באמת אפשר לצבוע אותו בכחול היום, כי איכות המים בו שונה ממה שהיה בעבר, ואנחנו ראינו גם דגים ששחו במעלה נחל כנה מהירקון, והם לא היו שוחים שם בהתנדבות. אף אחד לא רדף אחריהם ואמר להם- לכו לשם. ולמעשה כל הקטע הירוק הזה, אנחנו מקווים שבעוד כמה חודשים נוכל לעדכן את השקף ולצבוע אותו גם- אולי בהתחלה בכחול בהיר לצורך הזהירות, אבל אחרי זה הוא יוכל להיות כחול.

יש גם הקצאה של מים לקטע המלוח שזה ב-7 תחנות, וכל הדבר הזה מתאפשר בעזרת זה שבאנו אז מראש לנציבות המים, שמעון טל היה אז נציב המים, ואמרנו לו- אתה רוצה לנצל את המים בירקון שזה משאב במחסור, קח אותם ב-7 תחנות, לפני שהם גולשים לקטע המלוח ואז צריך גם

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 8 -

לעשות להם התפלה. כאן, המקום שאני מצביע עליו, זה למעשה הצד השני, בתחום של גני יהושע, מתוכננת ותוקם תחנת שאיבה, ויהיה מתקן נוסף באזור יער בראשית- שבו יטופלו המים במתקן בטכנולוגיה של ממברנות, שמטפלת במים לאיכות מאוד גבוהה ובאמינות מאוד גבוהה. המים האלה ישמשו להשקיית גני יהושע ולאספקה לחקלאות- גם אלה ששואבים היום מהירקון ומקטינים את הכמות של המים שזורמת לאורך הנחל,שזה משהו שאנחנו מאוד רוצים, כי הנחל רוצה מה שיותר מים וגם באיכות מה שיותר טובה, וזה גם ילך מזרחה לאזורי אספקה שנמצאים יותר בתחומי כפר-סבא, מועצה אזורית דרום השרון, וכנראה ישתלב גם עם מערכות ארציות, מערכות שכנות של אספקת קולחין.

במסגרת החלטת הממשלה נעשו הרבה עבודות, תל-אביב היתה חלוצה בהקמה של מתקנים למניעת זיהום ממקורות שלאורך הנחל, זה התחנות למניעת זיהום מי קיץ- מה שנקרא. כרגע יש כאלה גם ברמת-גן, גם בבני-ברק- אחת, וגם בפתח-תקווה, שזה באופן מהותי גרם לשיפור באיכות המים ואיפשר למעשה לפתוח אותו לשייט כבר לפני 6 שנים בערך.

אלמנט נוסף הוא- שאנו במקור- בתכנית האב הגדרנו את הספיקה שאנו רוצים כדי לשקם את הירקון כ-2,500 מ"ק לשעה, שזה %10 מהשפיעה ההסטורית של מי המעיינות . אנחנו מקבלים היום .400 400 זה %16 ממה שהינו רוצים, %1.6 מהשפיעה ההסטורית, ולכן בקטע של הקטע הנקי אנחנו נסחרר את המים, כך שהזרימה לא תהיה 400 אלא .1,600 זה יהיה מופע מים הרבה יותר רציני, המהירות של המים תהיה הרבה יותר גדולה, וזה משנה את התנאים הביולוגיים, את התנאים של בתי הגידול. סתם כדי לתת דוגמא, במים עומדים בעל-חיים יכול לשחות ולחפש אוכל- כמו דג, במים זורמים- יש בעלי חיים שיודעים להידבק לסלעים ולתפוס את האוכל שבא אליהם דרך המים. זה בעיקר חסרי חוליות. כמו שיש בים, אתם בטח מכירים את התמונות של היצורים האלה שמוציאים מניפות כאלה ולוכדים כל מיני חלקיקים מזעריים, אותו דבר במים מתוקים- יש את אותו סוג של בעלי חיים, רק הם פחות נוצצים מאלה שיש בים.

ב-2013 יתחיל לעבוד מפעל ההשבה שמקורות מקימה. אנחנו מפעילים עליהם- מצד אחד הרבה לחץ ומצד שני עוזרים להם בכל מה שקשור בהנחה של קווים בכל הרשויות. תל-אביב היתה מאוד קואופרטיבית וכבר הונחו שם שני קטעים, אחד באזור 10 תחנות ואחד באזור של הפארק החדש שממזרח ל-10 תחנות, וגם הרשויות האחרות משתפות פעולה, כי זה למעשה בשביל הרשויות, כי זה הירקון.

יש כמה שקפים שנראה לכם, זו למעשה המצגת שרון השתמש בה כדי לקבל את האישור של הממשלה.

אלה המטרות של תכנית האב של הירקון.

אתם יכולים לראות פה תמונה של סכרון שבנינו- עם רוכב אופניים.

זה 10 תחנות בצילום אוויר אלכסוני.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 9 -

אלה הם שלושת קטעי הנחל. זה הקטע הנקי. פה אתם רואים בצורה לא סכמטית את תצלום האוויר עם הפיתולים, הפיתולים זה 28 ק"מ, זה הקטע הנקי של הירקון. והקטע המלוח הוא הקטע שעכשיו מנצנץ, עם חלק של נחל איילון-שגם הוא למעשה כמו הירקון, נהנה מתנודות של גיאות ושפל.

יש את ה-400 קוב לשעה לסחרר, איכות של מים שפירים.

הקטע התיכון- כמו שהסברתי, ההקצאה היא של קולחין פלוס מה שזורם מהקטע העליון. אתם יכולים לראות פה למשל תמונה של סכרון שבנינו עוד בזמן שהמים לא היו טובים, והסכרון הזה נבנה בלי בטון, בלי ברזל, נבנה כדי לתת למים אפשרות להתאוורר ולהתעשר בחמצן, כי היו בעיות של חמצן.

גם הקטע המלוח- דיברנו על זה.

מפעל ההשבה- הזכרתי אותו. זה רב מערכתי, רב רשותי.

זה מט"ש כפר-סבא- הוד השרון, רק סכמטית, שתראו איזה מן אופרציה זאת.

זהו.

מר וולוך:

איזה רשויות קשורות לרשות שלכם?

מר פרגמנט:

הרשות שלנו היא תל-אביב, רמת-גן, בני ברק, רמת השרון, פתח-תקווה, הוד השרון ומועצה אזורית דרום השרון, 7 רשויות. ראש העין למשל- יש לה עניין בירקון אבל היא לא גובלת בו, אז היא לא חברה. אבל הסטורית התושבים שלה היו אלה שהכי נהנו מהאזור של בריכת הנופרים והמעיינות. ואני יכול רק לציין כקוריוז- שכאשר כביש 6 תכננו את הגשר מעל נחל ראבה- שהוא היובל שזורם דרך ראש העין ומתחבר לירקון, באנו אליהם, למרות שזה לא בתחום של רשות הנחל, וביקשנו שיבנו את הגשר כך שאפשר יהיה לעבור בשני צידיו בצורה נוחה- כי זו למעשה האוטוסטראדה של המטיילים. גם הרכבת עשו אותו דבר, ועכשיו יש שם מעבר איכותי-שאפשר לרכב באופניים מהים לראש העין, ואחרי זה גם להגיע לשערי תקווה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ברשות נחל הירקון ישנם גם משרדי הממשלה הרלבנטיים- כמו משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 10 -

מר פרגמנט:

וגם מינהל מקרקעי ישראל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם מינהל מקרקעי ישראל.

מר סולר:

אלה כל נציגי הרשויות?

מר וולוך:

ואיך ההשתתפות? כמה אנחנו?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מפתח למשרדי הממשלה ויש מפתח לרשויות. המפתח לרשויות מתבסס על איזהשהו מפתח כזה שמתבסס- חלק על אורך גדות הירקון וחלק על מספר תושבים. זה איזהשהו טווח- שכמובן אנחנו נותנים הכי הרבה.

אני רציתי להגיד עוד כמה דברים:

ראשית, אני חושב שמה שקרה כאן מאז הקמת רשות נחל הירקון, ורשות נחל הירקון הוקמה אחרי גשר המכבייה.

מר פרגמנט:

לא. היא הוקמה , היא התחילה לעבוד ב-,1990 המכביה היה ב-.1997

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל בוא נגיד את זה ככה, שגשר המכביה היה קטליזטור להרבה מאוד, ובצד השני הוא גם יצר דימוי מאוד גרוע לירקון. חלק מהבעיה זה היא הדימוי של הירקון. והיום הבעיה היא להוציא את הדימוי, ולכן אנחנו גם מפמפמים את הקמפיין הזה.

כי בכל זאת- מה שנעשה כאן הוא דבר מאוד מאוד מיוחד, שהוא בא ואמר כך: אין מים במדינת ישראל, לירקון אין מים, המים היחידים שאנחנו יכולים להשתמש זה מים שעברו דרך השימוש הרגיל והם מים מטוהרים. אבל במדינת ישראל- אפילו העניין של מים מטוהרים, צריך להבין את הלוגיקה. במדינת ישראל גם מים מטוהרים- בפתח המט"ש משתמשים בהם, לוקחים מים מהמטשי"ם ומשתמשים בהם לחקלאות. ואם אתה לא מייצר מציאות שבה אתה מבטיח את

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 11 -

חזרתם של המים לשימושים אחרים, לא יהיו לך מים לירקון. ולכן הירקון הפך להיות כחלק מהצינור של המט"שים. המים המטוהרים זורמים בירקון, ובגמר הזרימה שלהם בצינור הם מוזרמים חזרה לשימושים חקלאיים, ועל ידי זה מבטיחים שלא משתמשים בהם קודם לכן.

אפילו היום, במציאות של היום, יש עדיין חקלאים שלוקחים מים מהירקון כי יש להם זכויות למים, והם לוקחים את המים לפני שהם מגיעים ל-7 תחנות, כלומר- לא כל המים שהיו יכולים לזרום- זורמים. ברגע שהמט"ש הזה, שמתקן ההשבה שמסומן כאן בצהוב ייבנה ויחזיר את המים, כל המים שיזרמו בירקון יגיעו עד 7 תחנות ויוזרמו חזרה לשימושים חקלאיים.

הדבר השני: הושקעה הרבה מאוד מחשבה והרבה מאוד עבודה- כדי למנוע זיהומים אקראיים,

שזאת אותה עבודה שמסומנת כאן באמצעות הנקודות האדומות האלה, שהן מעין מתקנים- שאם ישנו מוסך והמוסך שופך דלק, וזה נכנס לתעלות הניקוז של העיר, המים האלה בסופו של דבר היו מגיעים לירקון- זאת מערכת ניקוז . היום זה מגיע לבור, המים האלה נכנסים לתוך בור, יש מצוף, ברגע שהבור מתמלא- יש משאבה ששואבת את השפכים האלה ומחזירה אותם לביוב, ולא נותנת להם להכנס.

המציאות שבה אנחנו נמצאים היא רק, היות והירקון הוא גם אגן ניקוז גדול מאוד, של איזה 1,800 קמ"ר- למיטב זכרוני את המספר, כתוצאה מזה בחורף הירקון מזרים כל מה שבא בדרך, ואז אין לנו שליטה על איכות המים, כי הוא אוסף בדרך כל מה שיש באפיקים, בערוצים, באיילון-

מצטבר. ולכן בעצם איכות המים ברמה סבירה היא כאשר אין גשם ועוצרים את הזיהומים בו, וכמות המים שמגיעה אליו היא אותה כמות שבשליטה, אותה כמות מים שמגיעה מהמט"שים.

מי שרואה ומכיר את הירקון בעשור האחרון-רואה בדברים הכי קטנים, בהתפתחות הצבים, ובהטלות, ובציפורים, ובדגים, ואפילו דג שבזמנו הוצא מהירקון לגמרי, לבנון הירקון-שהוא היה דג מאוד מיוחד, לבנון הירקון, הוא הוצא בעצם, הוא לא יכול היה לחיות בירקון והוא חי הרבה מאוד שנים במעבדות של האוניברסיטה, ולפני כמה שנים הוחזר חזרה לירקון, והיום הוא חי בירקון מחדש – כפי שהיה בעבר. כרגע מה שנאמר על ידי דוד, אנחנו רואים אותו כל פעם עולה ומתקדם קדימה , במקומות שבעבר היו מזוהמים – אנחנו רואים את ההתקדמות של הדבר הזה.

זה בהחלט אחד הדברים.

למה אנחנו מראים את זה ומדברים על זה? כי חלק מהבעיה היא לבנות מחדש את התדמית של הירקון. בסופו של דבר הירקון חזר כאתר לפנאי, נופש ובילוי וכן הלאה- לכל הדברים , והיא קיבל את שלו, אבל עדיין- מי שזוכר שרק לפני שנה-שנתיים היתה התאונה של אותה חותרת שנפלה, ומיד מישהו אמר- המים מזוהמים. שום זיהום ושום בטיח, היא טבעה כתוצאה מהעובדה שהיא התהפכה ולא הצליחה להתהפך חזרה, ושום דבר לא נוצר משום דבר שהיה קשור לזיהום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 12 -

מר בנימיני:

עובדה שמי שהציל אותה- לא קרה לו כלום.

גב' זנדברג:

כן. אבל אף אחד אחר לא רצה להכנס.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הדבר חשוב אפילו כדי שבעתיד לא יירתעו מלקפוץ למים- כי לא קורה שום דבר.

זה פחות או יותר הנושא שנקרא הירקון.

זהו. ואנחנו מברכים על העניין הזה.

עוד דבר: קודם כל הושקע סכום כסף מאוד גדול.

דבר שני, זה לקח קצת לאט מידי. סה"כ החלטת הממשלה היתה ב-,2003 ואנחנו כבר נמצאים היום ב-.2011 אני לא חשבתי שזה יקח כל כך הרבה שנים , אבל הבירוקרטיה של מדינת ישראל וקצב ההשקעות והבעיות הם גדולים מאוד, אבל בכל זאת הגענו למה שהגענו.

מר סולר:

כמה הושקע?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מעריך שהושקע כ-80 מליון שח', ואולי טיפונות יותר. ואם אנחנו לוקחים את מה שהושקע גם בצד ולכל מיני דברים נוספים- זה עוד קצת, זה עוד כסף- שהושקע גם על ידי קרן קיימת וכל מיני דברים אחרים. על זה אני מדבר – על אותו תקציב שנקרא תקציב פיתוח, שהיה לתכנית עצמה. יש את התקציב הרגיל של הרשות, שהוא באופן קבוע 4 מליון שח' בערך בשנה- שהוא לצורך הפעלה, שמירה, בדיקה, טיפול בתקלות, כל מיני דברים כאלה.

מר וולוך:

מתי נברך על המוגמר ונעשה טקס?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אי אפשר להגיד- מברכים על המוגמר, זה תהליך שהוא צריך להמשיך, להתקדם, להשתפר ולהתקבע, ובעצם כל הבעיה היא לשמור שלא יהיו זיהומים, כי זאת הבעיה. בירקון אף פעם לא

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 13 -

תהיה כמות מים-שהמים עצמם בכל מקרה ימהלו את הלכלוך ויגמרו את העניין,שזה מה שקורה בנהרות גדולים, שאם נשפך משהו- זה נמהל בפנים.

מר אברהמי:

טקס אפשר לעשות בעוד 3 שנים, כאשר נגמור את תכנית ההשבה.

מר זמיר:

אפשר בעוד שנתיים וחצי?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. זה פרויקט גדול.

סתם ככה כאנקדוטה, אני זוכר שבישיבת הממשלה- היא כמעט התפוצצה, שהיתה ב-,2003 כי סילבן שלום היה אז שר האוצר, והוא שם את הפצצה על השולחן ואמר: רגע, ומי ישלם על המים?

על המים השפירים. מי ישלם על המים השפירים? כי במדינת ישראל למים יש מחיר. וזו היתה פעם ראשונה שמדינת ישראל הכירה בנחל כזכאי למים, שלא בתשלום, ובהחלטת הממשלה נאמר שהאוצר ימצא את הסידור כדי לפטור את רשות נחל הירקון מהתשלום עבור המים.

זהו.

אז זה הדבר הזה.

עד כאן.

52. שביתת העובדים הסוציאליים- עדכון ראש העירייה

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רציתי רק לעדכן עוד דבר. לעדכן, אני לא יודע אם אני יכול לעדכן, אבל כולם יודעים שיש לנו שביתה של העובדים הסוציאליים כבר 4 שבועות. אני לא כל כך רואה לזה סוף. והיתי אומר שזה לא לכבודה של מדינת ישראל-השביתה הזאת בכלל. היום נדמה לי שהם מגיעים לבית המשפט פעם נוספת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני חושב שביום רביעי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 14 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נדמה לי שהיום.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אולי הם הקדימו את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני משום מה שמעתי אתמול שהיום הם מגיעים לבית המשפט, אבל יכול להיות שאני טועה.בכל אופן, השבוע הם צריכים להגיע פעם נוספת לבית המשפט.

מר אברהמי:

היום.אמרו בחדשות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היום ?כן?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני בכל זאת צדקתי. .O.K

כי בזמנו, לפני שבועיים-כשהם הגיעו לבית המשפט, בית המשפט אמר להם- תתחילו מהמקום שבו הפסקתם, ולא התקיימו כנראה מגעים בין הצדדים. עכשיו נראה מה יהיה בבית המשפט. יש פה סיטואציה מאוד לא בריאה למערכת יחסי העבודה בארץ- שאני לא זוכר כמוה, שארגון העובדים היציג אומר לעובדים- תסתדרו בעצמכם אם אתם לא מקבלים את מה שאני אומר , והשאיר אותם לגורלם, במיוחד עובדים כמוהם-שאין להם הרבה כוח. ומצד שני יש בחישה של כל מיני גורמים חיצוניים בתוך השביתה הזאת- שכתוצאה ממנה גם יש בעיה לועד היציג של העובדים הסוציאליים כלפי העובדים הסוציאליים. וסמתוכה לא קטנה.

מר וולוך:

אם השביתה תימשך- מה לגבי המשכורת של העובדים?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 15 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אגיד כאן דבר מאוד מאוד פשוט, מאוד מאוד ברור ומאוד מאוד חד. העקרון צריך להיות ברור בכל מקרה. לא משלמים עבודה שלא בוצעה.מי ששובר את העקרון הזה, ופעם עיריית תל-אביב שברה וכתוצאה מזה היו כל יומיים שביתות. צריך להיות ברור לכל עובדי העירייה- שכל זמן שאני כאן, מי שישבות לא יקבל שכר.

מר וולוך:

זו לא בעיה של העירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. זו בעיה של העירייה, זו בעיה של כולנו. נשק השביתה הוא נשק שאומר- אני שובת כדי להשיג-

בידיעה שיש לי מה להפסיד.אם אני גם לא אפסיד אני אשבות כל הזמן. ולכן דרך אגב, עובדים בדרך כלל משלמים מיסים לארגון היציג שלהם- כדי שבעת שביתה גם יפצה אותם. עד כמה ההסתדרות מסוגלת לפצות את העובדים הסוציאליים- לדעתי כנראה שלא, וזה חלק ממערכת בעייתית במערכת יחסי העבודה בארץ.

מר וולוך:

על אף העובדה שזה ערב פסח?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מציע לא לשאול את השאלות כי זה לא קשור לערב פסח. זה לא אני מול העובדים הסוציאליים, זה מערכת שלמה של העובדים הסוציאליים במדינת ישראל, זאת שביתה כדי להשיג שכר יותר גבוה, יש מחיר לשביתה, והמחיר הוא שלא משלמים שכר.

מר וולוך:

השאלה אם יש דרך חוקית?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ודרך אגב, זה לא שייך לעבודה שמהצד השני – אני מאלה שהיום מקיים לחצים מאוד גדולים- גם על שר האוצר, גם על אגף התקציבים, גם על עופר עייני- לסייע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 16 -

גב' זנדברג:

בדיוק. כדאי להזכיר את הדבר החשוב- שהוא ברור מאליו אבל בכל זאת, שמדובר על עובדים שהם באמת ברמות שכר שהן מתחת לשכר המינימום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רוצה לתקן כאן.

בגדול, שכר העובדים הסוציאליים לא כל כך גרוע כמו שמנסים לצייר אותו, בוודאי אם תשווי אותו לשכר גורמים מקבילים בשרות הציבורי, החל ממורים- דרך שוטרים, וכן הלאה,

עו"ד סלמן:

מהנדסים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ותמצאי שהמצב הוא לא,

הרי כל אחד מצייר את מה שהוא רוצה לצייר. אבל, אני האחרון שלא אבוא ואגיד שמגיע לעובדים הסוציאליים וכן הלאה, אבל,

גב' זנדברג:

זה לא רק שמגיע, גם תחילת המאבק שלהם היתה מתוך הבנה- גם של ההסתדרות וגם של האוצר שהשכר שלהם יעודכן ברמה גבוהה יותר בגלל שהוא התחיל גם מרמה נמוכה יותר. זה נכון שכבר קרה והם נאבקו על יותר, אבל בצדק. גם למורים מגיע יותר, גם הם עושים עבודה- מהחשובות בשרות הציבורי. ומאבק עובדים זה דבר לגיטימי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי שזה לגיטימי, אבל אני אמרתי שזה לגיטימי, אבל אמרתי שזה לגיטימי.

גב' זנדברג:

לא לא, אני יודעת. אני רק מזכירה,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 17 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אמרתי שזה לגיטימי, אבל אני כראש עירייה מייצג כאן מעסיק, לא מייצג את העובדים הסוציאליים. אני מייצג את המעסיק. אני גורם מעסיק, ואם אני לא רוצה לשבור את העקרונות הבסיסיים, אז אני צריך לשמור על העקרון שכמעסיק אני לא משלם.

גב' זנדברג:

אני חושבת שהעובדים צריכים להמשיך בשביתה שלהם מול הקושי הזה- שהוא קושי והוא תמיד קושי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני טוען שכשמישהו אומר את מה שאת אומרת- צריך שיהיו בידיו מספיק נתונים כדי לעשות את החישוב באמת, כדי לעשות את החישוב-האם הוא לא נותן עצת אחיתופל. צריך לזכור שכל חודש של שביתה זה הפסד שכר של חודש, לוקח הרבה מאוד שנים אחר כך להחזיר אותם, גם אם יהיה עוד 50 או 100 שח' למשכורת. זאת אומרת, צריך לראות את הדברים בהיבט הזה.

צריך גם לזכור שאנחנו נמצאים במערכת ציבורית, ובמערכת ציבורית יש תלות בין סוגי שכר למיניהם, וישנם איזהשהם כללים שאי אפשר לפרוץ אותם, כי אחרת אתה פורץ גם לגבי אחרים-

שבאים ודורשים, וגם הם צודקים. כולם צודקים תמיד. ולכן הצדק בעניין הזה הוא לא ברור לי לגמרי- האם אחרי מה שהושג , הזמן של שביתה נוספת יתן דלתא שתצדיק את השביתה. זה לא ברור לי לגמרי.

גב' זנדברג:

אני לא יודעת. אני רק יודעת שהעובדים הסוציאליים עצמם הצביעו בצורה דמוקרטית על המשך המאבק, ואני בכל זאת מאחלת להם באופן אישי, ונראה לי שכולם כאן מצטרפים לזה- שיחזרו לעבודה אבל בשכר ראוי.

מר זמיר:

כולם מצטרפים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זהו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"א ()28/03/2011

- 18 -

מחר הולכת להיות שביתה ב- 4 צמתים בתל-אביב: באבן גבירול פינת בלוך- שזה כאן בכניסה לקניון רמת אביב, בבן- צבי פינת שד' ירושלים ובצומת עזריאלי. העובדים הסוציאליים הולכים להפגין.

מר סולר:

באיזה שעות?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בין 09.00 ל-.12.00

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה