פרוטוקול ישיבת הנהלה 20

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 20 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 20 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 16/05/2011

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר נ. וולוך א. גלעדי מ. להבי

ח. אבי גיא ת. זנדברג ד. להט א. סולר

א. משהראוי

וה"ה:

מ. לייבה, ע. אברהמי, א. בן-שושן, ע. סלמן, מ. גילצר, ש. אורן, ח. ברקוביץ,

ד. לוטן, ת. גבריאלי, ח. פיניש, א. כהן, מ. בנימיני, ע. וינברג, נ. בן זאב, ר. שר שלום, ר. גיא,

ג. מכורש, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 2 -

על סדר היום:

1. הצעת חוק עזר לתל-אביב יפו )שמירה ושיפוץ חזיתות בתים(, התשע"א -.2011

2. דיור בר השגה:

א. תמיכת דיור לסטודנטים.

ב. הצגת הקריטריונים.

***************************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 3 -

53. הצעת חוק עזר לתל-אביב יפו )שמירה ושיפוץ חזיתות בתים(,

התשע"א -2011

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

ישיבת הנהלה.

יש לנו היום שני נושאים חשובים, שניהם חשובים.

האחד הוא חוק עזר לתל-אביב יפו- שמירה ושיפוץ חזיתות בתים- התשע"א.

הנושא השני הוא דיור בר השגה- שיש בו שני נושאים: האחד- דיור לסטודנטים שיציג ערן אברהמי, והקריטריונים לדיור בר השגה שיוצגו על ידי ארנון גלעדי.

הבנתי שביקשו לדון בנושא של דיור בר השגה קודם, מה שמביא אותי דווקא למסקנה שבגלל זה צריך להתחיל דווקא בנושא הראשון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הנושא הראשון יהיה קצר, אבל אפשר להתחיל בשני. זה חצי דקה.

חוק העזר זה חצי דקה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן אני אומר שכדאי לגמור את זה.

עו"ד סלמן:

חוק העזר זה דקה, זה תיקון.

חוק העזר כבר אושר על ידי המועצה. אלא שלאחר האישור שלו התברר שיש שתי טעויות קטנות-

שמינהל ההנדסה הציג, האחת היא בהגדרה של מנהל לעניין החוק, והשנייה היא- להחיל את החוק גם על מחזיק, היינו שההודעה על חובת השיפוץ לא תהיה אך ורק לבעלים אלא גם למחזיק.

אלה שני התיקונים שעשינו.

מר וולוך:

מחזיק, גם אם הוא שוכר? אדם ששכר מקום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 4 -

עו"ד סלמן:

מחזיק, שלא תבוא ותיפול על המחזיק עם צו שגם פוגע בו. שגם הוא יהיה מיודע, לא רק הבעלים.

מר וולוך:

הוא יהיה גם אחראי?

עו"ד סלמן:

לא.

מר וולוך:

רק יידוע.

עו"ד סלמן:

הידוע לגבי זה שיוצא צו ומורה על שיפוץ החזית יהיה לא רק לבעלים אלא גם למחזיק.

גב' להבי:

אז החובה היא של הבעלים וההודעה היא גם למחזיק.

עו"ד סלמן:

נכון. גם למחזיק.

זה הערות שקיבלנו ממינהל ההנדסה ב-DELAY קצת, וכאשר קיבלנו אותם עצרנו את תהליך האישור של החוק והבאנו את זה לתיקון.

הנושא השני הוא הגדרה של מנהל לפי החוק, כשההגדרה הזאת כללה גם מנהל שהוא רק מהנדס-

בכישוריו לפי חוק הרשויות המקומיות- מהנדס רשות מקומית, ואנו תקנו את זה שזה יכול להיות גם מנהל במינהל ההנדסה, שאין לו דווקא השכלה או כשירות של מהנדס לפי חוק הרשויות המקומיות, מהטעם שבכל מקרה יש גם מהנדס שנותן חוות דעת מקצועית. ההחלטה יכולה להתקבל גם על ידי מנהל שהוא לא בהכרח מהנדס.

אלה שני התיקונים שתואמים את הפרקטיקה שקיימת היום, ואני מציע לקבל אותם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מישהו שמתנגד?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 5 -

חברי ההנהלה:

לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז קיבלנו. תודה רבה.

החלטה: הצעת חוק עזר לתל-אביב יפו )שמירה ושיפוץ חזיתות בתים(,

התשע"א --2011 מ א ו ש ר.

הצעת החוק תובא לאישור המועצה.

54. דיור בר השגה:

א. הצגת הקריטריונים:

מר גלעדי:

הנושא של דיור בר השגה:

ראשית, אני שמח שלאחר עבודה של הרבה מאוד שנים- הגענו סוף כל סוף לאישור ההנהלה לגבי נושא הקריטריונים לדיור בר השגה, זה תחילת הטמעת הנושא במערכת העירונית.

הנושא של קורת גג הוא למעשה דבר בסיסי באורח החיים של כל אדם ואדם, כל זוג צעיר או כל אדם ואדם שמחפש בסופו של דבר את קורת הגג לצורך הנושא של הבטחון האישי, הסוציאלי, החברתי, וכל דבר ודבר שמתבטא ברמה היומיומית. אין ספק שהנושא של פתרונות הדיור לזוגות צעירים ולצעירים במדינת ישראל הוא הנושא החם ביותר, הלוהט ביותר, שמצריך טיפול יסודי ועמוק יותר של מדינת ישראל. לצערי ממשלות ישראל לדורותיהן בשנים האחרונות התעלמו מהמצוקה של פתרונות הדיור לזוגות צעירים. אנחנו התחלנו לטפל בזה כבר בקדנציה הקודמת, בשלהי הקדנציה הקודמת- כשהתחלנו לזהות את הבעייתיות והריחוק של השגת פתרון דיור לצעירים ולזוגות צעירים בתל-אביב, הממשלה היתה אטומה לנושא הזה, והיום היא מתעוררת כדי לטפל בפתרונות הדיור ואני מקווה שאכן הנושא יבוא לסדר היום הציבורי, וגם הלכה למעשה אנו נראה בסופו של דבר את הזוגות הצעירים והצעירים מגיעים לקורת גג במחיר סביר וראוי גם בעיר תל-אביב יפו.

נעשתה פה עבודה מקצועית, יסודית, עמוקה, אני חושב שזו העיר היחידה שלקחה את הנושא של דיור בר-השגה בצורה מקצועית כזאת. ואני חייב להגיד שחלק מתוך העבודה הזאת- ממשלת ישראל והגופים האחרים מסתמכים עליה-כדי להביא את הנושא היום לשולחן הדיונים ברמות האחרות, אם זה בוועדות המחוזיות, אם זה במשרד הפנים ואם זה בכנסת על וועדותיה השונות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 6 -

הנושא של פתרונות דיור החל למעשה, כמו שאמרתי, בקדנציה הקודמת. התחלנו בנושא של פתרונות דיור לצעירים בתחנה המרכזית, נווה שאנן- בוועדה בראשותי יחד עם רובי זלוף- בנושא של התחנה המרכזית- כבר בקדנציה הקודמת, כשראינו למעשה את הנושא הזה כחלק מתוך מכלול של שיפור אורבאני- יחד עם הנושא של סטודנטים- שהם חלק מתוך הקהילה התל-

אביבית, הם קהילה חשובה בתל-אביב, וזה המשיך עם ערן אברהמי, שלמעשה הביא את הדברים הלכה למעשה היום לאישור קריטריונים לביצוע הנושא של מלגות לסטודנטים באזור התחנה המרכזית, שכונת התקווה ויפו. הצטרפו כרגע אוניברסיטת תל-אביב ומכללות נוספות כמו מכללת יפו שנכנסו לתוך הנושא, ואנו מקווים שמכללות נוספות יצטרפו בהמשך. זה חלק מתוך המכלול של פתרונות הדיור.

כפי שאמרתי, הנושא של דיור זה רק קצה הדרך, זה רק תחילתה של הדרך. אין ספק שמספר פתרונות הדיור שכרגע עומדים על הפרק מבחינתנו בקרקעות עירוניות זה מיעוט של המיעוט של המיעוט, שאפילו לא יתנו קצה של גרגיר מבחינת הדרישה של דיור לצעירים, אבל אנו מתחילים מפה דרך- שממנה למעשה אנו נתחיל לעבוד בצורה הרבה יותר יסודית והרבה יותר עמוקה לקריטריונים ולהצפה של השוק בפתרונות דיור.המינהל חייב להיות חלק מתוך הנושא הזה, היות שרוב הקרקעות הגדולות בתל-אביב שייכות למינהל מקרקעי ישראל, ואם מינהל מקרקעי ישראל לא יהיה חלק מתוך השותפות הזאת, אנחנו נדבר על מספר מועט של פרויקטים ותו לא. לכן אנו נהיה חייבים לכלול את המינהל כחלק מתוך ראיה כוללת של העיר תל-אביב יפו.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לצוות המקצועי, אני רוצה להודות על העבודה לאלה שהיו

יחד איתי בקדנציה הקודמת: פאר ויסנר, שמוליק מזרחי ומיטל להבי- שבקדנציה הקודמת היו

שותפים מלאים יחד איתי לגיבוש הקריטריונים בוועדה לדיור בר השגה. הצטרפו אליהם בקדנציה החדשה- אסף זמיר, תמר ומשהראוי בנושא של המגזר הערבי.

ואני רוצה להודות לצוותים המקצועיים- וזה התחיל עם יאיר זילברמן ואהוד פסטרנק בתחילת הדרך, לאחר מכן רות שר-שלום ואתי ארז,ולצוות המקצועי בזמן האחרון, זה לא היה זז אם לא היתה הנחישות של הצוות המקצועי של מינהל ההנדסה, חדווה פיניש, תמי גבריאלי, שרי אורן-

שהיתה דמות די משמעותית בסופו של דבר – להוציא את זה הלכה למעשה, וסימה פריימן מאגף התקציבים. וכמובן- היו עוד נוספים , אבל אלה הובילו את העגלה- שהיום אנו יושבים, ולמעשה אני מקווה שנאשר את הקריטריונים ואת הנושא של קרן המלגות לסטודנטים, ונתחיל את הדרך לכיוון פתרונות דיור לצעירים בתל-אביב יפו.

גב' שר שלום:

שלום לכולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 7 -

)הצגת הדברים מלווה במצגת( אני רות שר שלום, אני חלק מהצוות שעבד על הנושא של הקריטריונים בתוך שאר הנושאים האחרים.

אני אעבור בקצרה על מה שהצוות עושה בכלל, למרות שארנון סיפר על רוב הדברים.

דבר אחד שבאמת חשוב ליישר פה קו על כל הנוכחים בחדר. בטח חלקכם או כולכם שמעתם על חוות הדעת שהיתה- של משרד הפנים, של הייעוץ המשפטי במשרד הפנים, של שרית דנה ממשרד המשפטים- שאסור לקדם דיור בר השגה, והיתה איזו תקופה של עצירה בוועדות המחוזיות ובראשן הוועדה המחוזית של תל-אביב- שעצרה פרויקטים לא רק בתל-אביב, בכל המחוז. אנחנו ניסינו לתקוף את הסיפור הזה מכל מיני כיוונים, ולאחרונה הגענו לאיזושהי הסכמה עם הייעוץ המשפטי לגבי איך אפשר כן לעשות את זה בתכנית. אנחנו חוזרים לעשות את זה בתכניות והצוותים הונחו להמשיך לקדם את זה בתכניות עם יזמים פרטיים. למרות שבשאר המדינה אנשים עוד קצת הלומים בעניין הזה אנחנו כן יודעים איך לכתוב את זה ואיך לקדם את זה.

חשוב שכל הנבחרים פה ידעו את זה.

גב' זנדברג:

את יכולה לפרט איפה היה המוקש?

גב' שר שלום:

המוקש היה בכך שחוות הדעת אמרה שאי אפשר לערבב בין תכנון וקניין, וכל עוד החוק לא הסמיך במפורש את הוועדות, והוא גם לא יסמיך- תכנית לדון בנושאים של משך שכירות, זמן, פיקוח, כל הדברים האלה, אי אפשר בכלל לדון בנושאים האלה ואסור לכתוב דיור בר השגה בתכניות. ואנו הגענו עם היעוץ המשפטי להסכמה שאפשר להתייחס למיהות של משתמש בתכנית, לא רק ליעוד של קרקע, וכמו שהיו בעבר תכניות שדיברו על זוגות צעירים, במקרה הזה אנחנו נלך להגדרה בתל-אביב.

מר גלעדי:

נתן אמר לי שהוא היה באחד הפרויקטים של זוגות צעירים ברמת אביב.

גב' שר- שלום:

גם חדווה פה היא זוג צעיר- במקום אחר. מכיוון שאנו לא חושבים שזוג צעיר היא הגדרה שהיום היא מאוד חדה וברורה משפטית, אנחנו הולכים לכיוון של הגדרה של זכאי משרד הבינוי והשיכון-

בהתאם למדיניות העירייה. כמו שבתב"ע כתוב- שימור בהתאם להנחיות העירייה ולא כתוב בדיוק באיזה טיח מגוונים את הבית ומה הנגרות הספציפית ומאיזה חומר היא צריכה להיות, גם

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 8 -

כאן- תסמכו עלינו- עיריית תל-אביב, שאנחנו מספיק שקופים וציבוריים כדי לעשות את כל הדברים האלה לא בתוך התב"ע בצורה מאוד מאוד מפורטת, אבל כן בהסכם עם אותו יזם שיקבל מאתנו את העוד אחוזים, אבל כן יהיה כתוב בתב"ע- שזה לזכאי משרד הבינוי והשיכון, ותכף תבינו גם מה המשמעות של זה.

גב' אבי-גיא:

יש פה מוקש שהתגלה רק בשבוע האחרון.

משרד הבינוי והשיכון לא נותן אישור לקבל משכנתאות לאנשים שחיים יחד והם לא נשואים על פי החוק. יש בעיה מאוד גדולה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נתייחס לזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נפתור את זה.

מר וולוך:

נחתן אותם.

גב' אבי-גיא:

אם הם לא מתחתנים נישואים דתיים, כך זה על פי משרד הבינוי והשיכון.

גב' שר שלום:

נחדד את הסוגיה הזאת.

גב' להבי:

יכול להיות בגיר לא נשוי מבחינת זכאות, הוא לא חייב להיות נשוי.

גב' שר שלום:

חוות הדעת של משרד הפנים מתייחסת כמובן להקשר של ההסכמים עם יזמים פרטיים, אם חלקכם מכירים את התכנית שהיתה בטאגור או רקאנטי או כל מה שקשור בתכניות על קרקע שהיא בחכירה או בבעלות פרטית. יש לנו את ההתייחסויות בצוות לתכניות שמתקיימות היום על

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 9 -

קרקע עירונית, אם זה שוק עלייה- מה שקראתם היום בעתון, או גליפולי ביד אליהו, גני שפירא בשכונת שפירא וסידרה לא מאוד ארוכה של קרקעות עירוניות שהיום מתקיימים עליהם הליכים כאלה ואחרים להוצאת מכרז ליחידות הדיור, אנחנו מלווים את התב"עות האלה ורואים כיצד אפשר לשלב שם דיור בהשג יד. יש תכניות כמו בית מילמן, לא אכנס לזה, אנו מלווים את כל הפרוייקטים האלה.

מר להט:

מעבר לקריטריונים- חשוב שיבנו את הדבר הזה. יש לנו היום מספיק אמצעים לעודד יזמים להכנס לתכניות? בקרקע עירונית אין לי ספק שאין בעיה, אנו בעלים ואנו עושים מה שאנו רוצים, ירצו-יאכלו, לא ירצו- לא יאכלו.

גב' שר שלום:

בקרקע פרטית- הכלי היחידי שלנו היום, אנחנו לא התחלנו עדיין עם אג"ח מוניציפלי ועם כל מיני הסכמים עם שוק ההון, אנחנו עכשיו משתמשים בכלי אחד ויחיד שזה תוספת של זכויות בנייה.

מר להט:

כלומר, INCENTIVE כלכלי.

גב' שר שלום:

INCENTIVE כלכלי שהמהות שלו זה זכויות בנייה נוספות, על סמך תחשיבים שנעשים באגף,

גב' להבי:

או שינויי יעוד.

גב' שר שלום:

או שינויי יעוד, כמובן, שזה הרבה יותר קל כי אין שם עניין של הסכמות של הדיירים, אבל זה תמיד ברמה ההסכמית, במישור הסכמי. אני חושבת שאולי זה יוביל אותנו לשקפים הבאים.

מר להט:

זה תמיד במישור ההסכמי. מישהו בדק שכלכלית זה ישים?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 10 -

גב' שר שלום:

בוודאי.

מר גלעדי:

התב"ע באה עם גיבוי כלכלי של מינהל ההנדסה, זה לא רק שהיזם בדק.

גב' שר שלום:

היזם לא היה הולך לתכניות האלה אם הן לא היו כלכליות בשבילו.

מר להט:

ויש אנשים שהולכים לזה?

גב' שר שלום:

ויש לנו אנשים שהולכים לזה. אנחנו עכשיו קצת עשינו צעד אחורה ואנחנו מתחילים ללכת חזרה קדימה. וחשוב שהדגשתי את העניין הזה שזה הכל בהסכמה, כי עכשיו- כשנדבר על הקריטריונים ותשמרו את זה כל הזמן בראש, הקריטריונים האלה אמנם יהיו תקפים לקרקעות עירוניות, אבל הם גם יהיו תקפים לאותם הפרויקטים עם היזמים הפרטיים. ובגלל שאנו במישור ההסכמי ובמישור שאנו צריכים לשאת חן בעיני היזמים- כי אם הם לא ירצו אז לא יהיה, והמסה הגדולה של היחידות שאנו צריכים לקבל הם באותם פרויקטים שהם בשיתוף פעולה עם השוק הפרטי, אנחנו צריכים ליצור מערכת קריטריונים כזאת-שתהיה כזאת שהשוק הפרטי ידע לחיות אתה.

ובהקשר הזה, אנו נכנסים קצת לפילוסופיה של מה זה דיור בר השגה ולמי זה מיועד, אבל אנחנו לא פונים פה לשכבות החלשות ביותר, ואתם תראו את זה בהמשך במצגת. חלק מהרציונאלים לזה זה באמת הצורך הזה להיות כל הזמן מסוגלים להסכים עם השוק הפרטי, כי אנו בשלב שאנו לא יכולים לכפות שום דבר על אף אחד, ואנו מנסים להיות סבירים כלפי כל הכיוונים.

עו"ד סלמן:

כל הרעיון הוא להגיע להסכמים עם היזמים טרום תב"ע.

מר משהראוי:

אני מבין שגם ירושלים יצאה לדרך, קראנו בעתונים. האם זה נעשה בשתוף פעולה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 11 -

גב' שר שלום:

אני בתקשורת שוטפת מאוד מאוד עם הצוות הירושלמי, זה לא משהו פורמאלי, זה משהו ברמה המקצועית. יש להם צרכים אחרים ומטרות עירוניות אחרות. אם תרצו- בהמשך- כאשר אני אדבר על הקריטריונים שלנו אני אגיד מה המקבילה בירושלים- כדי שתבינו מה השוני, אבל לא עשינו PASTE AND CUT בתכניות- אחד של השני.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אם קראת טוב את הכתבה, זו ביצה שלא נולדה. כי הם עשו תכניות על שטח ממ"י בלי שיש הסכמה של המינהל למה שהם הציגו. המינהל כרגע לא מסכים להם, הם לא דברו אתי בכלל. אבל כתבה בעתון אפשר לקבל על רעיונות כאלה.

מר משהראוי:

כלומר, אנחנו ראשונים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני כבר במו"מ עם מנהל המינהל כן ליזום משהו על קרקע של המינהל, גם זה יהיה במקום שיהיה להם אינטרס לקדם את העניין, למשל נס לגויים.

מר גלעדי:

או מכבי יפו, מגרש מע"צ.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אנחנו נמצאים במגעים אתם. פרויקטים שגם מעניינים אותם.

גב' שר שלום:

הקריטריונים האלה, כפי שאמרתי, יחולו גם בקרקע עירונית אבל גם עם יזמים פרטיים, הם יחולו בצפון , הם יחולו בדרום, הם יחולו על כל מה שיש, ואנו לא רוצים להתקשקש עם הקריטריונים האלה עוד חצי שנה כי בטוח שיהיה מה להתקשקש, אנחנו מבקשים מכם עכשיו לאשר קריטריונים שיהיו אתנו לפחות שנתיים, כדי שלא נרוץ כל כמה חודשים לכאן ונצטרך לעשות שינויים. אנחנו בטוחים שהקריטריונים האלה לא מושלמים, אבל אנחנו בטוחים שזה הכי טוב שאפשר לייצר בשלב הזה, ואני ארוץ על קריטריונים שהם כולם קריטריוני,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 12 -

מר גלעדי:

מה שחשוב הוא-שבקריטריונים פה אנחנו הסתמכנו כבר על אילנות גבוהים- כגון משרד השיכון, משרד הפנים, ביטוח לאומי, כלומר לא המצאנו סיסמאות או נוסחאות שלא מיושמות במגזר הממשלתי הציבורי. ודבר שני- שהקריטריונים הם קריטריונים של שחור לבן, אין פה כמעט שיקול דעת, שהדברים יהיו מאוד ברורים- גם מבחינה זו שלא תהיה התערבות של גורמים כאלה או אחרים, של וועדות, אלא הדברים הם חדים וחלקים.

גב' שר שלום:

הקריטריון החשוב הוא שאדם הוא חסר דירה. זה קריטריון שמצד אחד - המהות שלו זה חסר דירה, וגם יש פה עניין מהותי של הצגת תעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון. בהתייחס לשאלה שלך, של המשכנתאות, בואו נפריד בין הנושא של סיוע במשכנתא לזכאים-שהוא מושפע מעוד שורה שלמה של פרמטרים, כמו מספר הילדים ומספר האחים של האם וצפיפות הדיור וכל מיני צרכים אחרים. אנחנו בכלל לא במגרש הזה של המיקוד לצורך משכנתאות. תעודת הזכאות זה שלב בסיסי וראשוני הרבה יותר בבדיקה של משרד הבינוי והשיכון, עצם זה שיש לך או אין לך דירה, ואם אתה זוג נשוי רשום במשרד הפנים- אתה יכול לקבל תעודת זכאות. אם אתה לא זוג נשוי ולא רשום,

גב' אבי-גיא:

אתה נשוי ולא רשום?

גב' שר שלום:

אתה נשוי, אתה לא נשוי, ברגע שאתה לא רשום במשרד הפנים- אם אתה מעל גיל 30 ואתה רווק ואתה חי בשלישיה- של לא יודעת מה, ברגע שאתה מעל גיל 30 ואין לך דירה- אתה מקבל תעודת זכאות. בעניין המשכנתא, את צודקת, יש שם כל מיני טריקים ושטיקים ואני לא רוצה להגיד מה המקורות להם ומה האינטרסים הפוליטיים של זה. אנחנו לא במשחק הזה בכלל, אין לנו פה שום ענין של ניקוד, אין לך דירה, אתה נשוי או שאתה מעל גיל ,30 שלום על ישראל.

גב' להבי:

גם אם אתה בשלישייה ולא בזוג, זה לא משנה.

גב' שר שלום:

מה שכן, שלושה שותפים לא יכולים לבוא ולקבל דירה, המבחן הוא מבחן של משק בית. אם אתה מנהל משק בית משותף ואתה מביא מה שארנון דיבר עליו- להיתלות באילנות גבוהים, יש בביטוח

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 13 -

לאומי למשל שאלון של ידועים בציבור, ואתה מוכיח שאתה ידוע בציבור לפי מבחנים ידועים, וזה דבר שהוכר בפסיקה , ולפי עשרות הוראות ביצוע של מס הכנסה וכל מיני דברים כאלה, ולא אכנס לזה. ברגע שאתה משק בית, ולא חשוב איך הוא מורכב, ואתה עומד במבחנים שקבעו הדין והפסיקה הישראלים לגבי מה זה משק בית,אתה בתוך הפרמטר הזה.

מר זמיר:

אני רוצה להוסיף: כאשר ישבנו בפגישה האחרונה- לי הפריע הנושא של תעודת זכאות. לי נאמר

שזה בגיל .27

מר גלעדי:

זה היה ,27 בדקנו את זה עוד פעם וזה גיל .30

גב' שר שלום:

ואני רוצה להזכיר לעצמנו שהסיבה שאנחנו מדברים על תעודת זכאות זה- כי מבחינה מינהלית ללכת ולבדוק כל אדם אם יש או אין לו דירה ואם היתה לו דירה ולמה הוא מכר אותה, זה מטיל על העירייה מעמסה מינהלית מאוד מאוד כבדה. ולעומת זאת, לבוא עם תעודת זכאות שכבר גוף אחר הנפיק, שלא עלה לעירייה שקל ויש בזה וודאות מאוד מאוד גדולה- בעינינו זה ערך. ובנוסף, אותם צעירים שהם מתחת לגיל 30 והם לא יכולים לקבל תעודת זכאות, הם יכולים ברובם להנות מהתכנית של הסטודנטים- בדרך זו או אחרת, מלגות. והם גם פחות נזקקים לצורך העניין,אין להם משפחה לפרנס, ואנו חושבים שלא רק מבחינת יכולת להוכיח או לא להוכיח- זה גם סביר ציבורית באיזשהו חיתוך שהוא הגיוני. אם מישהו כבר חושב על האשה שהתגרשה והיא ויתרה על הבית שלה בשביל לקבל את הילדים, כל הנושאים האלה, לא כולם אבל רובם מכוסים במשרד הבינוי והשיכון במסגרת ועדות חריגים, ואותו אדם שכן היה בעלים של דירה והיום אין לו דירה-

מתוקף זה שהוא פשט רגל וכל מיני דברים כאלה- יש וועדת חריגים, אבל הם ינהלו את זה, אנחנו לא נצטרך לעסוק בכלל בסיפור הזה.

גב' להבי:

ועדת חריגים?

גב' שר שלום:

של משרד השיכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 14 -

גב' להבי:

שאין בה חריגים.

מר גלעדי:

יש בה הרבה מאוד חריגים.

גב' שר שלום:

יש חריגים והם הוגנים, אבל אנחנו לא נתעסק עם זה.

התנאי הזה נדרש לגבי שני הבגירים במשק הבית כמובן, זה שלגבר אין אבל לאשה יש, שניהם צריכם להראות שהם חסרי דירה.

מר סולר:

בשביל מה אנו צריכים את תעודת הזכאות?

מר גלעדי:

בשביל אדם שהוא חסר דירה.

גב' שר שלום:

הם בודקים את זה בכל מיני מערכות של מס שבח ובנקים.

מר סולר:

זה המקום היחידי שבו אפשר לדעת שאין לו דירה אחרת לצורך הדיון?

גב' שר שלום:

אפשר להפעיל חוקר פרטי, זה לא עולה המון כסף, והם עושים את כל הבדיקה הזאת בעצמם, אבל זו מעמסה מיותרת בעינינו.

גב' להבי:

כמו שבתמיכות אנחנו מתבססים על בדיקות של משרדי הממשלה ולא את כל הבדיקות אנו עושים בעצמנו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 15 -

גב' אבי גיא:

יש לי שאלה: מה זה חלק מדירה? אשה נשארה בדירה עם 3 ילדים ואחד הילדים עבר את גיל 30

ויש לו 1/6 בדירה.

גב' שר שלום:

אז הוא הולך לוועדת חריגים, אני לא יכולה לתת לך עכשיו מה התשובה, אבל יש לזה גם התייחסות.

גב' זנדברג:

כאשר יש לו חלק דירה הוא לא מקבל.

קריאה:

תלוי בסכום של החלק.

גב' אבי-גיא:

הוא לא יכול לממש את זה.

גב' זנדברג:

בפעם הבאה אני אבוא אליך . אני טיפלתי במלא אנשים שהיתה להם חלקיות.

גב' שר שלום:

את הנושא של תושב תל-אביב אנו קיבלנו מהוועדה הציבורית שקדמה לנו ומהוועדה המקצועית הקודמת שקדמה לנו, אנו טיפה חידדנו את הדברים על מנת להוכיח את התנאי הזה שהוא תנאי מתגלגל. כלומר, לגבי 5 השנים לא קובעים איזה מועד קובע, נגיד ביום האישור במועצת העיר, אלא כל פעם שיש מועד פרסום מכרז בוחנים את ה-5 לפיו, כלומר- פרוייקטים שיהיו בעוד 5 שנים לצורך העניין, מי שיגיע היום לתל-אביב כבר יהיה זכאי. מדובר גם על כתובת רשומה במשרד הפנים, גם על זה שהוא משלם ארנונה וגם על זה שהוא באמת גר פה. זה נדרש רק לגבי אחד מהבגירים במשק הבית. כלומר, אם מישהו מתחתן, רחמנא ליצלן, עם מישהו לא מתל-אביב אנחנו לא נפסול אותו מלגור בפרויקטים שלנו.

גב' להבי:

אם כל אחד מהם מנהל משק בית נפרד בעיר אחרת?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 16 -

גב' שר שלום:

לא. הם חייבים להראות שהם מנהלים משק בית משותף.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

5 שנים.

גב' שר שלום:

בהחלט שכן. כי אם אנחנו נגלה אחרי זה שגר בגיר נוסף בדירה שלא מוצהר עליו, אז אנחנו נכנסים למערכת הסנקציות.

סעיף נוסף שהוסכם עליו לאחרונה זה סעיף שאומר שיש הגבלת גיל, הזכאות היא רק למשקי בית שבהם אחד מהבגירים לא יותר מבוגר מגיל .45 הדבר הזה נועד לשמור על הרציונאל של עידוד של משפחות בתל-אביב. אנחנו יודעים שבתל-אביב זוג צעיר זה לא חבר'ה בני ,20 זה יכול גם להיות יותר מזה, ובגלל זה הגיל הוא 45 וגם זה- רק לגבי אחד מבני זוג.

גב' להבי:

אני טוענת שגם בני 45 הם צעירים. אני מסתכלת על כל הנשים המקסימות שיושבות פה בצד השני של השולחן, והן כולן עברו את קידומת 4 לדעתי, ואני עברתי גם את קידומת .5

גב' שר שלום:

בירושלים, אם אנו רוצים להשוות לירושלים, בירושלים זה נקבע על 41 וכך זה מופיע אצלם.

הנושא של הכנסה הוא נושא שהוא גם כן מקריטריוני הליבה שבעיני הם מאוד מאוד חשובים. אנו מכוונים את ההטבה הזאת לעשירון שביעי ומטה. היו על זה הרבה מאוד ויכוחים- מה זה בעצם אומר, האם זוג שמרוויח 15,000 שח' ויש להם 4 ילדים- אולי הם יותר צריכים את זה מזוג צעיר בלי ילדים שמרוויחים 13,900 שח', זה אין סופי, הינו צריכים לשים את הקו איפה שהוא. עשירון שביעי בדרך כלל זה שכר ממוצע במשק, והחלטנו לשים את הקו שם. זה דברים שנקבעו עוד לפנינו אבל אנו חושבים שזה דבר ראוי לעיר. אנחנו כן חושבים שמי שנמצא בעשירונים יותר נמוכים מזה- אנו לא נדיר אותו מהתכנית, גם לא אם היזמים קצת מודאגים, אנחנו נמצא בטוחות שיאפשרו ליזמים להיות שקטים, שלמרות שנכנס מישהו שלכאורה נטל עלות הדיור כפונקציה של ההכנסה שלו הוא יותר גבוה מהמקובל, בכל זאת יהיה מסוגל לשלם את שכר הדירה.

מר סולר:

למה עשירון שביעי? למה לא שכר חציוני?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 17 -

גב' שר שלום:

שכר חציוני זה עשירון שביעי. ככה זה.

מר סולר:

כן?

גב' שר שלום:

כן. היום זה ככה, אנחנו לא מתחייבים על זה, אבל היום זה בדיוק ככה, שכר חציוני זה עשירון שביעי.

מר סולר:

כי זו הגדרה אחרת.

גב' שר שלום:

לא. חציון וממוצע זה לא אותו דבר.

סליחה, השכר הממוצע זה עשירון שביעי, השכר החציוני זה כמובן עשירון חמישי. השכר הממוצע במשק זה עשירון שביעי.

מר סולר:

בגלל זה אני שואל- למה שכר ממוצע ולא חציון. כי הממוצע הוא פחות טוב מהבחינה הזאת, כי גם מישהו שמקבל סכומים קיצוניים גבוהים,

גב' שר שלום:

לא. אבל אתה בודק את זה על משק הבית הספציפי.

גב' זנדברג:

אז הוא לא בעשירון הזה.

גב' שר שלום:

עשירון עשירי זה אנשים שמרוויחים 21,000 שח' נדמה לי.

גב' אבי גיא:

מה הבעיה עם מי שמקבל קצבה תלוית הכנסה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 18 -

גב' שר שלום:

מי שמקבל קיצבה תלוית הכנסה מצהיר לביטוח לאומי שאין לו עזרה. בן אדם שהולך לקבל הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה- מצהיר שאין לו עזרה ממקור אחר, אף אחד לא מעמיד לרשותו רכב, אין לו שום עזרה. בן אדם כזה,

מר גלעדי:

יש לו מסלול אחר.

גב' שר שלום:

לצורך העניין, אפילו אם אין לו את המסלול האחר, אנחנו לא יכולים לבוא ליזם שמעמיד לרשותו נכס, ואחרי זה גם יצטרך לפנות אותו במקרה שהוא לא משלם את שכר הדירה, ולהגיד לו- אנחנו מכניסים איש שאפריורי מצהיר שאין לו יכולת לשלם את שכר הדירה הזה. הרי בתל-אביב, אם אנו שומרים על שכר דירה של %25 מהכנסה של משק בית בפרויקטים של שכירות או %35 בפרויקטים של מכירה, איך שלא תסובבי את זה, אנו מסתכלים על שכר דירה של 3,000-4,000 שח' לחודש. אין לאנשים האלה דרך לשלם את זה. אנשים שלא מבקשים כלום מהמדינה ויש להם איזושהי תמיכה אחרת, ואנו פה לא מבקשים לדעת מה המצב הכלכלי של ההורים, ואני אגיע לזה בהמשך, אז נכון שהם לא עומדים ביכולת תשלום עצמאית בדבר הזה אבל כן יש להם דרך לשלם את זה. אבל אנשים שמקבלים קצבאות תלויות הכנסה, להבדיל מקצבאות אחרות כמו קצבת נכות או קצבאות שאינן תלויות הכנסה, הם בעצם מצהירים לביטוח לאומי שאין להם דרך לשלם את זה, אם הם יצהירו לנו- כן- אין לי את ההכנסה אבל מישהו יעזור לי, ישללו מהם את הקיצבה, אנחנו גם לא רוצים להכניס אותם להריון הזה.

הצהרת המועמד על הון ונכסים. זה למשל דבר שלא קיים בתכנית הירושלמית. את הירושלמים לא מעניין- גם אם בן אדם יושב על 5 מליון דולר בבנק- הוא יכול לבוא ולקבל דיור בר השגה, יש להם מטרות עירוניות אחרות והם יכולים להסביר את זה יפה מאוד. לדעתי תל-אביב לא יכולה להסביר זכאות של אדם שיושב על כסף גדול בבנק, וכן חשוב מאוד שיהיה הסעיף הזה של הצהרת המועמד על הון ונכסים.לא מדובר על הצהרת הון על פי פקודת מס הכנסה, לא מדובר על אותו אין סוף של פרוטים, אנו הכנו טופס בסיוע רו"ח שעובד עם העירייה, שמדבר על נכסים שהם נכסים רלבנטיים לצורך העניין, שהם בכלל אופציה למקור כספי לתשלום על דירה. הדבר הזה לא מסתכל על ההורים, לא מסתכל על התמיכה החיצונית, היו על זה הרבה מאוד ויכוחים ויש לכאן ולכאן בעניין הזה, אני לא אכנס לזה, אבל כל אחד שהולך לבקש מאתנו סיוע בשכר דירה יצטרך קצת להתפשט, ואם יש לו מה להסתיר- אנו שמחים שהוא לא יבוא. אם זה קצת מסבך אותו-

יהיו קליניקות באוניברסיטאות שיעזרו לו למלא את זה, ומי שבאמת הקהל שלנו- לא תהיה לו בעיה למלא את זה כי בכל הרובריקות יכתוב- אין, אין, אין,אין ושלום על ישראל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 19 -

הנושא האחרון זה מיצוי כושר השתכרות. אנו רואים חשיבות מאוד גדולה בלעזור למי שעוזר לעצמו. זה קצת דומה לקריטריונים של מיצוי כושר השתכרות של משרד הבינוי והשיכון. לא הכנסתי לשקף הזה את כל הפרוט, אבל בגדול זה אנשים- שאו שהם עובדים או שהם בעלי תיק במס הכנסה- עצמאיים, ואנו בודקים גם את היציבות של ההשתכרות שלהם במשך 3 השנים שקדמו לפרסום ההגרלה. יש לזה כל מיני כללים, אני לא אכנס לזה. וקבענו גם שמשפחה חד הורית תחשב כממצה כושר השתכרות גם אם היא לא עובדת במשרה מלאה.

גב להבי:

במשרה חלקית זה ו/או.

גב' שר שלום:

כן.

הדבר האחרון- שהוא לא קריטריון סף אבל הוא מאוד מאוד חשוב: יש לנו דירות שהן דירות גדולות. יש לנו, בעיקר בקרקעות עירוניות ובעיקר בפרויקטים בדרום- אנו רואים חשיבות גדולה בבנייה של דירות גדולות בפרויקטים העירוניים. לא גדולות – 160 מ"ר אבל לא דירות של ,30 50 ו-60 מ"ר. כל הדירות האלה שתהיינה דירות גדולות, יהיה קריטריון ספציפי בפרויקט- שצריכה להיות משפחה עם ילד, משק בית שיש בו ילד. בדירות הקטנות יותר, כמו למשל שאנו עושים היום הסכם עם מגדל הצעירים, אנחנו במו"מ עם היזם, שם לא יחול הקריטריון הזה. זה לא אומר שמשפחה שהיא אמא וילד לא יכולים להסתדר ב-50 מ"ר, הם יכולים לבוא ולהיות בהגרלה הזאת, אבל אין להם עדיפות ולא מונעים מאנשים שאין להם ילדים להגיע לפרוייקטים של הדירות היותר קטנות.

גב' להבי:

מתחת ל-60 מ"ר יכולה לגור גם אמא ו-3 ילדים ,

גב' שר שלום:

כן, אם היא רק רוצה.

גב' להבי:

מעל 60 מ"ר יכול לגור מי שיש לו ילד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 20 -

גב' שר שלום:

כן.

גב' להבי:

למה אמרת שזה לא יחול במגדל הצעירים?

גב' שר שלום:

כי זה דירות קטנות, הדירות שם יותר קטנות מ-60 מ"ר.

גב' להבי:

אבל אם יש לו דירה של יותר מ-60 מ"ר?

גב' שר שלום:

אז הוא יצטרך להקצות אותה למשפחה עם ילד.

מה שארנון אמר זה מאוד מאוד חשוב, כל מה שעשינו היה תחת ההנחה הזאת שאנו לא רוצים מגע יד אדם בתהליך, אנחנו רוצים תהליך אקסלי-כן-לא, שחור לבן, אין שיקול דעת, אין וועדות חריגים, אין כל מיני רינונים בעיר על מי קיבל ולמה קיבל. זה דבר שבעיני הוא אקוטי להצלחת הפרוייקט הזה, זה יהיה בהגרלה, לא אתה תוציא אותו וגם לא אני אוציא אותו.

סנקציות ואכיפה זה גם נושא מאוד מאוד חשוב. אנו רוצים לעשות פה פרוייקט שהוא לא יהיה פרויקט אחד שיסתבר כמושחת ואחרי זה הוא יהיה הפרוייקט האחרון, אנחנו רוצים לעשות פה פרויקט שנוכל להסתכל על עצמנו בעיניים ולומר שעשינו דבר ראוי, ובגלל זה אנשים צריכים לדעת מראש איזה סנקציות יופעלו. אנחנו לא מתכוונים לעשות פה פרוייקטים כמו במשרד הבינוי והשיכון- שיום אחרי שאדם קיבל דירה במחיר למשתכן הוא מכר אותה ברווח של מאות אלפי שח', זו לא הכוונה שלנו בהקצאה הציבורית, אנחנו רוצים שזה יגיע למי שצריך.

גב' להבי:

זה פרויקט שהוא גם למכירה?

גב' שר שלום:

ספציפית, למשל גני שפירא הוא פרויקט למכירה.

גב' להבי:

כמה זמן הוא צריך להחזיק את הדירה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 21 -

גב' שר שלום:

10 שנים.

גב' להבי:

עוד שאלה: כניסת דייר נוסף לדירה, יכולה להיות התחלפות דייר?

גב' שר שלום:

לא. אדם לא יכול לספספר את הזכאות שלו. הוא יחזיר והכל בסדר. כל דבר שהוא מדווח הוא בלי קנסות. יש לו תרופה אבל אין לו קנס, אבל אם לא דיווחת – הקנסות נהיים מאוד מאוד משמעותיים. אנחנו מנסים לא לקבוע דברים שאנשים לא יוכלו לעמוד בהם. התגרשת, את חייבת למכור את הדירה. אנחנו לא קובעים שאסור למכור את הדירה.

גב' להבי:

צריך להוסיף - שלא ניתן להעביר זכאות אלא באמצעות,

גב' שר שלום:

על כל שורה פה יש עשרה דפים מפורטים.

זהו.

מר זמיר:

אני רוצה להעיר הערה כללית- שלא קשורה ספציפית לקריטריונים. על הקריטריונים דנו המון ובסוף צריך להסכים על משהו, למרות שחלק מהדברים פה הם לא נכונים לפי דעתי.

אבל אני רוצה להגיד: אמר ארנון ואמר בצדק, אנחנו בחיים לא נצליח להגיע למצב שאנו נצליח

לייצר פה כמות שתורגש בצורה אמיתית בעיר. הדבר הזה בעיני הוא כמעט יותר עניין עקרוני מאשר פרקטי, הוא עניין של אמירה. היות שכך, אני חושב שהרעיון, ואולי לא צריך עכשיו לדון בזה כי זה כללי וזה לא קשור לקריטריונים, אני רק רוצה להגיד את זה. אני חושב שכל הרעיון של דיור בר השגה למכירה הוא רעיון מוטעה, ולו בגלל הכמות של הדירות שאנו יכולים לייצר. זו קרקע ציבורית שבסוף אנו לוקחים אותה ונותנים אותה לכמה אנשים, ולא משנה שהם זכו בה בצורה הכי לגיטימית, עדיין המשאב הזה חוסל עבור כמה אנשים בודדים. בגלל היכולת שלנו, המשאבים שעומדים לרשותנו והעובדה שהם כל כך קטנים, לו זה היה תלוי בי הינו מתעסקים רק בהשכרה. גם בקרקע פרטית, גם בקרקע עירונית, פרויקט כמו גני שפירא, אם באמת רוצים לקחת קרקע עירונית ולהפוך אותה לדיור, היא צריכה להיות דיור להשכרה EVER ,FOR גם אם זה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 22 -

תחזוקה. כי זה ישרת לאורך הזמן יותר אנשים וזה יגע ביותר אנשים מאשר לקחת דירה, מכרת אותה בזול, ל-200 איש, ל-400 איש, ל-600 איש. אני יודע שזה הפוך מבסיס הגישה העירונית כרגע, אבל זו דעתי.

מר גלעדי:

אנחנו נציג את זה באחת הישיבות. נעשתה על זה עבודה כלכלית ויש מודל כלכלי.

מר זמיר:

אני לא עוסק בכלכליות של העניין.

מר גלעדי:

גם בתפיסה, גם בכלכליות וגם בעקרונות, נציג את זה, נעשתה בראשות המנכ"ל-עבודה יסודית ועמוקה.

גב' חדוה פיניש:

בגדול אתה צודק, ובאמת רוב הפרויקטים שאנו עוסקים בהם הם פרויקטים להשכרה. בגני שפירא יש התחברות בין כמה מטרות עירוניות, כאשר אחת המטרות היתה כן להכניס לשם משפחות לאורך זמן שיגורו שם. זו היתה מטרה אחת. המטרה השניה היא היא דיור בהשג יד .

ניסינו בפרויקט הזה באופן ספציפי וכמעט ייחודי לחבר בין שתי המטרות האלה. אבל בגדול אתה צודק שהרעיון הוא ללכת לדיור בהשכרה ולאפשר לכמה שיותר משתמשים להשתמש בזה.

גב' זנדברג:

דבר ראשון אני רוצה לברך ולהגיד שאני מתרגשת באמת. אני יכולה בהקשר הזה להגיד ולדבר בשם סיעת מר"צ- שאנו גאים ומרגישים שותפים לכל הדרך. אנחנו- החברים שלא היו בקדנציה הקודמת, עוד מהקדנציה הקודמת – בתור תושבים- פעילים ומעורבים, וביתר שאת בקדנציה הזאת, ואנחנו גאים על השותפות ועל כל התהליך הזה בשיתוף הדרג המקצועי, ועל ההזדמנות שבו.

גם הקריטריונים בעיני בגדול הם מאוזנים ואני חושבת שהם פונים לפלח אוכלוסיה שאנו הרבה פעמים בעיר בכלל ובכלל במדינה- אנו שומעים דווקא איזשהו חוסר טיפול ואיזשהו מעמד כלכלי –חברתי שמצטמק, שסובל , ובמיוחד בתל-אביב הוא מאוד מאוד רגיש, במיוחד בהקשר הזה ליוקר המחייה והדיור, ולכן רוב רובם של הקריטריונים נראה לי באמת מאוד מאוזן והוא תוצאה של עבודה חשובה שלקחה בחשבון את כל השיקולים. יש לי הערה אחת לנושא הגבלת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 23 -

הגיל- לנושא הרף העליון. אני אחלק את זה ל-3 חלקים בקצרה: פרקטית, ציבורית ומשפטית.

פרקטית, כמו שאמרתי, בתל-אביב זה לא המציאות של פעם- שפעם זוגות צעירים ידעו מה זה היה בדיוק. היום זוגות צעירים, אנו רואים אנשים בני 45 שהם עדיין עם תינוקות, אנשים בני 50 עם ילדים בבית ספר, ורווקים או אנשים שלא התחתנו מעולם שדווקא גרים בתל-אביב כי זו עיר פלורליסטית ומגוונת, שאין בבעלותם דירה והם יכולים לענות על כל שאר הקריטריונים האחרים והם חלק מחיי העיר ולכן הרף הזה הוא קצת שרירותי במובן האופרטיבי.

במובן הציבורי -כנ"ל. גם ספציפית בתל-אביב, ומתוך הרציונאל של דיור בר השגה שהוא רציונאל פלורליסטי, מגוון והטרוגני, והינו רוצים לראות בפרוייקט של דיור בר-השגה- רווקים לצד משפחות עם ילדים , לצד אנשים מבוגרים יותר- חיים ביחד, וזה חשוב גם בהקשר הקהילתי, גם בהקשר הזה לא ברורה לי ההגבלה הזאת.

ובסוף – בהקשר המשפטי, ולא שאני חסידה כל כך גדולה, כי לדעתי חיי המשפט צריכים לשרת את חיי החברה ולא להפך, אבל עדיין זה נראה לי קריטריון מאוד דיכוטומי, חוסם, ולא ברור למה אדם שעומד בכל שאר הקריטריונים אבל הוא בן 47 או 50 ואין בבעלותו דירה. זה מריח כמו אפליה מחמת גיל.

מר זמיר:

גם בן .26

גב' זנדברג:

מי שהוא בן ,26 אני חושבת: א. שזה מידתי יותר. ב. תוך 4 שנים הוא יגיע. לעומת זאת- אם הוא בן 47 הוא לא יגיע לעולם וסגרנו עליו את הגולל.

מר גלעדי:

הוא יגיע בכוחות עצמו.

גב' זנדברג:

אבל אם הוא לא יגיע בכוחות עצמו זה יקשה עליו יותר מאשר בן .26 עד כאן.

תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 24 -

מר להט:

אני חושב שהרעיון הוא מצוין. לכל אחד יש הערות ימינה או שמאלה, אחד רוצה ,26 אחד רוצה

45. צריך להזיז את הדבר הזה, צריך להתחיל להתקדם ולעשות את הדברים תוך כדי תנועה, כי

אם נמשיך לדון בהערות- לא יצא מזה שום דבר.

מר זמיר:

אני מסכים .

מר להט:

לכן אני בעד לקבל את זה ולאחל הצלחה לכולם, ולהודות לראש העיר.

גב' להבי:

אפשר לוותר על הדיון ולעשות הצבעה.

מר להט:

לא. כי היה פה דיון.

גב' זנדברג:

עד עכשיו שמענו הרצאה, עכשיו יש דיון.

מר גלעדי:

את הדיון בסעיפים קיימנו גם בוועדה עצמה.

מר להט:

היו הרבה דיונים, אני חושב שצריך לקדם את זה, אני מברך.

גב' זנדברג:

ברכתי בצורה נרגשת.

מר להט:

התרגשתי אתך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 25 -

מר משהראוי:

אני חושב בהחלט שזה יום הסטורי-שהנושא הזה של דיור בר השגה, יום שיזכרו בקדנציה הזאת יחד עם נושא האופניים. זה מסוג הפרויקטים שבאמת-בתוך קדנציה לוקחים אותם ואומרים עשינו. יש פה התחלה של דרך. אני חושב שבאמת ראוי להודות לצוות המקצועי בעיקר, ולאנשים שתומכים ונותנים גיבוי.

היות שזה פורסם היום גם בנושא של כמה פרוייקטים שמפורסמים בתל-אביב, עלו כל מיני פרויקטים של דיור בר-השגה. שמענו על פרוייקט קטן-מזערי ביפו ואני חייב להתייחס לזה, ואני רוצה להגיד לך רון כמה שזה חשוב. כמה שלקחת החלטה אמיצה והתחלת, זה מאוד חשוב, וכל כך יהיה חשוב אם אתה תיקח פרוייקט גדול, ענק ביפו, עם החלטה אמיצה כמו שעשית פה - זה מה שיזכרו.

מר גלעדי:

אני מקווה שזה יעמוד גם בחוות דעת משפטית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יעמוד, יעמוד.

מר משהראוי:

אמרתי את זה גם במועצה ואני אומר את זה גם עכשיו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יעמוד, ואם לא יעמוד- נילחם.

גב' להבי:

אני רוצה לומר: אני באמת גם מצטרפת לברכות.

מהקדנציה הקודמת-הן שהוקמה הוועדה בסיבוב הקודם בראשותו של ארנון, ממערכת הבחירות-

שנושא הדיור הוא אחד הנושאים- שלא רק במערכה המקומית אלא גם במערכה הארצית- הוא אחד הנושאים הכי חשובים, הכי קובעים, הכי משמעותיים, ואני באמת גאה להיות חלק מעיר שפורצת דרך בתחום הזה וראשונה לפני כולם. ולכן כל מה שאני אומרת מתגמד לעומת הפתיחה הזאת, אבל אני כן רוצה לחדד את הנושא של הגיל ואת הנושא של האוכלוסיות.

אחד הדברים שנצטרך לשים להם לב בעתיד זה הנושא שכשאנחנו מגיעים עם פרויקט כזה לאזורים שהם בדרך כלל אזורים יותר מוחלשים, אנחנו צריכים להימנע מליצור את הפרויקט כיוצר ג'נטריפיקציה והדרה. זאת אומרת, בתוך תהליכי העבודה שלנו באזורים שהם אזורים יותר

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 26 -

קשים- אנחנו חייבים לייחד חלקים מסוימים על פי מפתחות של אוכלוסיה קיימת וקהילה מקומית שרוצים לחזק אותה. זה דברים שכששואלים איך אפשר לעשות על פי פסיקות משפטיות או כל מיני דברים כאלה, אנחנו יודעים גם שהמטרה של דיור בר השגה, בין השאר, היא מניעת דחיקה של אוכלוסיות ותיקות מאזור שעובר ג'נטריפיקציה. זאת אומרת-שאחת המטרות של הדבר הזה בטווחים כאלה ואחרים צריכה להיות צריכה להיות הבטחה של התמהיל החברתי,

מר גלעדי:

את מדברת על אזור מסוים בעיר, עזבי סיסמאות.

גב' להבי:

אני מתייחסת בעניין הזה גם לבני-בנות 45 פלוס- שהם חלק מהאחוזים של תמהיל אזרחי בעיר שקיים, ובאזורים מסוימים אנחנו יודעים שקיימים יותר את הגילאים האלה- שהם בגדר משפחות או משפחות חד הוריות. בזמנו שמעתי את הנתונים של מרכז העיר- הופתעתי לגלות למשל שאחוז אדיר של חד הוריים וחד הוריות מבוגרות גרים באזור הזה. זאת אומרת, יש שם תמהיל שאנו צריכים לשמור עליו. אני גם מתייחסת לנושא הזה בהקשר של יפו או בהקשר של נווה שאנן, זה לא משנה באיזה הקשר, אני רק אומרת שחלק מהדבר שנצטרך לשים לו לב בתהליכי העבודה שלנו- זה באיזושהי צורה לייצר בסופו של יום, ותוך כדי למידה, תוך כדי תנועה, פרמטרים שמבטיחים את התמהילים החברתיים. אני לא אומרת כרגע- בכמה פרוייקטים ראשונים שיוצאים לדרך ושאנחנו רוצים שהם יצאו, אבל בדיוק כמו שכאשר מקצים מבני ציבור בתב"ע- אומרים לפעמים- למטרות שכונתיות –קהילתיות, אז גם בדיור בר השגה צריך שתהיה היכולת שזה לא יעשה רק הגירה חיובית לאזור מוחלש אלא גם יאפשר לחלק מהמוחלשים להכנס פנימה, או לחלק מהקהלים שקיימים.

חוץ מזה, באמת רון ובאמת ארנון, ובאמת לכל הצוות, תענוג לראות את הקריטריונים, תענוג לראות את התוצר של העבודה של הצוותות המקצועיים, ואיך שאמר להט- עם הניואנסים והתת ניואנסים שיש לנו, העיקר כרגע להתקדם ולייצר את התוצר הזה.

מר סולר:

כל הכבוד לרון, אם כולם כאן אמרו- אז אני מצטרף.

מה שאני רוצה להגיד, דבר ראשון, בלי תאום, בלי שתאמתי עם אסף, אני גם מסכים אתו מאוד בדגש על השכירויות. לא דיברתי אתו, ואני לבדי מאוד מאוד מסכים.

רק לגבי איזושהי התייחסות לגבי שני דברים: גם הגילאים וגם הנושא של הקריטריון הראשון-

של משרד השיכון ותעודת הזכאות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 27 -

1. לגבי הגילאים, דווקא אני אתחיל ברף העליון. אני חייב להגיד משהו אחד שאמרו כאן בפעם

הראשונה שישבנו, לפחות בקדנציה הזאת- כשאני הייתי-על הנושא הזה. כל הזמן הודגש שלא מדובר כאן בדיור סוציאלי אלא מדובר כאן בדיור שהוא, נקרא לזה, פחות או יותר MID ,CLASS שנוכל לאפשר לאותו קהל שאנו רוצים שיוכל להתגורר פה בשלב מסוים בחייו ולהקים פה בית, בטח במקרה הזה, ולכן אני אהיה הראשון שאהיה בעד כל מיני סוגים אחרים של פרוייקטים- שמבחינתי נגביל לרף תחתון של .40-45 כאן ספציפית לדעתי- הנושא הזה מאוד רלבנטי, זו דעתי האישית.

לגבי הנושא של התעודה ושל מה שיוצר בעצם איזושהי רף תחתון, או רף תחתון לרווקים. אצלנו בתל-אביב יפו, כפי שאני רואה, חלק גדול מהנשואים, גם אם יש בני זוג מגיל מוקדם הם הרבה מעל גיל ה-,30אז גם אם הם נשואים- זה פחות קורה לפני. אני חייב להגיד שכמו שדן אמר, סה"כ צאו לדרך ואני לא כאן אעצור, אתנגד ואמחה, אבל אני חושב שאין שום סיבה שלצורך העניין אני, למרות שאני לא מדבר עלי אישית, אבל אני- שאני בן 27 – לא תהיה לי אפשרות, אם חסכתי כסף ועבדתי ואני רוצה כאן להקים בית ואני רוצה לקנות דירה, למה שאני אקנה דירה בעיר אחרת, כי דווקא יש את הפרוייקט הזה שאסף יכול לגשת ואני לא יכול לגשת- ואני עונה על כל הקריטריונים. זאת דעתי האישית.

וגם בכלל, כל הנושא הזה של הזכאות במשרד השיכון, אני לא יודע, אבל כבר שמעתי –ועדת חריגים שיש להם, שאני לא יודע איך ועדת החריגים שלהם עובדת. זה לסמוך כאן על גוף שאני פחות מכיר, ומגופי הממשלה שקצת הכרתי, הרבה דברים גיליתי שמתעכבים ולא קורים ועד שזזים. ואם אנחנו כל כך אמיצים בתחום ועושים משהו משמעותי כאן, אני חושב שיכולנו לבד לבדוק את הזכאות. אם אנחנו בודקים לבד את הזכאות, אמרת שהעלות של אותו חוקר- שזו האלטרנטיבה בעצם,

מר גלעדי:

זה חלק מהחלטת הממשלה.

מר סולר:

תסביר לי אם אני טועה.

אבל העלות של אותו חוקר היא שולית,

קריאה:

היא לא שולית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 28 -

מר סולר:

זה מה שנאמר כאן.

בטח ובטח שהיא תהיה שולית- אם אנו נסתכל על מי שיש לו- תעודת זכאות,על הכיפאק, אבל גם במקרים חריגים, וגם במקרים חריגים מבחינת גיל בכמה שנים, שנוכל לבדוק את זה לבד ולאשר את זה גם, ולא כפוף לכל מיני ועדות ממשלתיות ולפסול סתם.

וחוץ מזה עוד פעם- כל הכבוד.

מר גלעדי:

משרד השיכון-כאשר הוא מוציא תעודת זכאות, הוא בודק מול מערכות אחרת- שאתה לא יכול להגיע אליהן, כמו ביטוח לאומי, כמו מס רכוש ועם כל משרדי הממשלה. אין גורם אחר או חוקר-

לא יכול להגיע למס רכוש ולדעת ממס רכוש מה הנתונים הכספיים ומה הנתונים הנדל"ניים שיש.

אף אחד לא יתן לו.

מר סולר:

לא הבנתי שאין אלטרנטיבה אחרת. אם אין אלטרנטיבה אחרת?! אבל קשה לי להאמין שאין אלטרנטיבה.

מר גלעדי:

חוקר יכול להגיד אם אתה גר תחת קורת גג אחת עם מישהו- כן או לא, אבל הוא לא יכול לדעת אם קנית דירה בעבר ואם אתה רשום באחד ממוסדות המדינה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה גם יעלה יותר מהתמיכה הזאת.

מר סולר:

נאמר פה שזה שולי. ואם זה רק לחריגים וזה עלות שולית.

אמרתי את דעתי, אני לא אפתח כאן לדיון שאני לא מכיר טוב ולא בדקתי את עצמי.

גב' להבי:

רון, רק הערה קטנה.

אני רוצה לומר: לנו הייתה לפני כשנה איזושהי בדיקה של אפשרות של פרוייקט בר השגה

למפעילות משפחתונים. אני רק מבקשת לוודא, וקודם כל אני באמת מברכת והכל, שבתהליכים שאנו עושים יכול להיות שיהיו פרוייקטים שיהיו בקריטריונים אחרים כתוצאה,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 29 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה בר השגה במובן רחב של המילה.

גב' להבי:

או.קיי. בסדר, קיבלתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קודם כל אני רוצה לברך. אני רוצה לברך ובאמת להגיד- גם לאנשי המקצוע. כי אנחנו עברנו תהליך די ארוך, ולי היה ברור שזה יהיה תהליך. כל אלה שחשבו שאפשר לקום בבוקר-לקחת החלטה שיש דיור בר השגה ומחר בבוקר בונים פה אלפי יחידות דיור, אני ידעתי מראש שהדבר הזה לא יכול לקרות. והוא לא יכול לקרות בגלל המציאות משפטית-פוליטית במדינת ישראל.

אנחנו כבר עובדים על זה כמה שנים- על כל התהליך הזה, והנה היום אנו מגיעים פעם ראשונה לידי אישור של קריטריונים, שדרך אגב, כרגע יתפסו אך ורק בתל-אביב יפו. אני מקווה שזה יהיה בסיס להמשך במדינת ישראל כולה, וכאשר יכנסו באמת וברצינות לכל התחום הזה שנקרא דיור בר השגה.

רבותי, ביבי כבר שנתיים ראש ממשלה, הוא הכריז ביום הראשון שהוא הולך לעשות סופר טנקר.

שר השיכון מכריז השכם והערב שהם הולכים לעשות א', ב' וג', ועדיין אני שומע שהוא יניע את אנשי מינהל מקרקעי ישראל בעתיד.

אבל אני כן בטוח שבסופו של דבר הדיבורים האלה, והלחץ הציבורי, והמציאות הפוליטית – בסוף תניב את התהליך. ולכן יש חשיבות עצומה בתהליך הזה, למרות שכל מה שעיריית תל-אביב יכולה לעשות זה לא אלפי יחידות דיור אלא מאות יחידות דיור בשנים הקרובות. אבל אני חושב שכעירייה- יש לה משמעות בהובלה במדינת ישראל ובכיוון- בכך שאנו נצא עם פרוייקטים כאלה.

ואני חושב שהשילוב בין דיור בר השגה- שמורכב גם מדירות לרכישה , גם מדיור להשכרה וגם המלגות לסטודנטים- של כמה מאות סטודנטים שמקבלים עזרה בשכר דירה, בסוף זה צובר איזושהי מסה שיש לה משמעות בחייה של עיר. זה מה שאנחנו עושים.

עכשיו אני רוצה להגיד לכל מי שיש לו הערות: אני מתיישב בפרוייקט האופניים מול אנשים שמדברים אתי בטלביזיה והם שואלים אותי למה הקנס על איבוד אופניים הוא 5,000 שח' או עלות האופניים. אין תחנות ואין אופניים ואין עדיין פרוייקט, תעזבו אותי. רבותי, תמיד צריך לעצור.למה מהירות 50 ולא 55? משיקולים של סה"כ של רמות סיכון מצד אחד, והגילים אפשריים . אין בעיה משפטית בהגבלת גיל. בגיל 18 רק מתגייסים, בגיל 25 יוצא חרדי מתנאים של זה לזה, בגיל 67 יוצאים לפנסיה. מה זה גילאים?גיל זה אלמנט שמופיע כחלק ממערכת ההגדרות שלנו. תסלחי לי, בגילי אני צריך לעבור בדיקת עיניים ואת לא, לרשיון נהיגה. זה בגילי. למה בגילי? כי במקרה הזה אומרים- בני אדם בגילי כנראה מאבדים באחוז גבוה יותר את הראיה ולכן

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 30 -

צריכים בדיקת ראיה אחת לאיזשהו זמן . נכון אנחנו צריכים? ואני צריך כל פעם למצוא את הרופא שיתן לי את האישור. כן. ולכן אין כאן שום בעיה. אני לא מבין.

עכשיו, אחד יגיד ,45 אחד יגיד ,47 אחד יגיד .43 אני חושב ש-45 זה כבר בשום קריטריון לא זוג צעיר, זה לא יעזור לכם, למרות שאני צעיר.בגיל 45 בן אדם הוא לא, בגיל 45 במסורת היהודית זה סבא.

מר לייבה - מנכ"ל העירייה:

בצבא פורשים לגימלאות. אני הייתי פנסיונר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלא לדבר על זה שבגיל 45 פרשתי.

מר להט:

בצבא זה .42

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בגיל 42 אפשר היה, עכשיו זה כבר עולה, אנחנו עוד הרווחנו, אבל אני לא השתחררתי בגיל 42 אלא בגיל 44 או .45

אני רוצה להגיד משהו לגבי הקהילה הערבית ביפו: אני מכיר את המצוקה בקהילה הערבית ביפו ואני עושה את כל מה שאפשר,שכדי לקיים פרוייקטים ביפו אני מאוד מקווה שנמצא את המציאות הפוליטית, ויש לנו בעיה פוליטית, שנמצא את המציאות הפוליטית שנצליח להעביר את האישורים כדי לבצע את אותם פרויקטים. כאשר מישהו פה נתקע במדינה עם %95 או %.98 אנו צריכים את הסכמתה של המדינה ואני מקווה שהשר לענייני מיעוטים יעלה החלטת ממשלה שתאפשר לנו לעשות את הפרויקט, עם הצורך כמובן להתגבר גם על המציאות המשפטית, ואנחנו נתגבר על זה.

מר להט:

עושים רפורמה, יש רפורמה במינהל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן, נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 31 -

גב' אבי-גיא:

אני רוצה תזכורת אחרי כל הברכות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל אני עושה סיכום עכשיו. אני ישבתי בשקט, אני שמעתי, שמעתי הערה מפה, שמעתי הערה משם.

גב' אבי-גיא:

כשתסיים, תזכורת של משפט שכולם, ואולי רק חלק זוכרים שהיה פה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני בהחלט חושב שהמציאות הפוליטית, המציאות- לא הפוליטית, המציאות המעשית של הקהילה הערבית ביפו היא שונה מהמציאות האחרת, למרות שתאורטית רבותי-גם ערבים יכולים להשתתף בפרויקט הזה כחלק ממערכת של ההגרלה, אבל כולם מכירים את הבעיה. אז אני בטוח שנמצא את הדרך.

ולכן אני מציע לקבל את זה IS ,AS להתקדם קדימה, וכמו שאמר גם דן אין לי ספק שעוד נמצא כנראה בחיים- שמשהו שצפינו לא בדיוק יצא לנו בדיוק כמו שרצינו. זה דינו של עולם, ואיך אומרים- עדיין לא הצלחתי לפנות את הדולפינריום.

גב' אבי-גיא:

רון, תזכורת. לפני 30-35 שנה עיריית תל-אביב בנתה מאות דירות לזוגות צעירים, מאז היא עצרה את זה. אני מכירה את זה, זה היה בתקופת רבינוביץ וגם בתקופת צ'יץ'.

מר גילצר:

העירייה בנתה גם מגורים לעובדי עירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לפני 40 שנה היה שכר לימוד מדורג ועכשיו יש חוק חינוך חינם. לפני 40 שנה היו 250,000 יחידות דיור של דיור ציבורי לחלשים, היום יש אולי .80

גב' אבי-גיא:

היו דברים מעולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 32 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היו קריטריונים לזוגות צעירים והיו חוקים, וזו מציאות שונה לחלוטין.

גב' אבי-גיא:

רקאנטי, בן-יוסף, אחימאיר, בויאר. גריפל ז"ל היה אחרון הפעילים בנושא הזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רח' קשאני ברמת אביב ג' הוא רחוב של מפוני שכונת התקווה- של דיור ציבורי.

מר גלעדי:

גם שלום א"ש בהדר יוסף.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. אז היו, היו, היו היו, היום הדברים שונים.

גב' אבי-גיא:

חזרנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חזרנו אליך שנית.

ואנחנו יוצאים לדרך, ואני מברך על זה, ואני חושב שאם זה ישמש כקטליזטור להפנמה שבמדינה מודרנית צריכה הממשלה להיות מעורבת בתהליך כדי שלכל אחד תהיה קורת גג, אז אני חושב שעשינו דבר גדול.

תודה רבה.

אני מבין שאנו מחליטים לקבל את זה IS .AS

תודה רבה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה יעלה במועצה הקרובה.

גב' להבי:

ביחד עם כמה פרוייקטים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 33 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, בשעה טובה. במזל וברכה.

החלטה: הקריטריונים כפי שהוצגו להנהלה- מ א ו ש ר י ם .

ב. תמיכת דיור לסטודנטים:

מר ערן אברהמי:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( כחלק מהתהליך השלם של דיור בר השגה אישר ראש העיר להעניק גם תמיכת דיור לסטודנטים, בתנאים שיפורטו, בתהליך שנפרט, ובאזורים מוגדרים.

המטרות הן: התחדשות עירונית בשכונות שהגדרנו- שהן נווה שאנן בגבולות שמיד אני אציג,

שכונת התקווה ושכונות נוספות ביפו, וגם את זה מיד נציג.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני כבר מפריע לך.

המטרה הראשית היא קודם כל לסייע בשכר דירה ואחר כך התחדשות עירונית.

מר ערן אברהמי:

זה לא לפי סדר חשיבות, זה סדר אקראי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אחר כך יתפסו אותך על המילה, אני מכיר.

מר ערן אברהמי:

אין בעיה. תחליפי בפרוטוקול.

מר גלעדי:

זה התחיל בהצעה לסדר - שדיברנו על התחדשות עירונית, ולכן רובי היה חלק מתוך זה, כאשר אנו רואים את הסטודנטים כמנוף להתחדשות עירונית, וגם לסייע להם בשכר הדירה.

גב' להבי:

וזה גם תואם את מדיניות מבואות 7 תחנות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 34 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הכל ברור.

מר ערן אברהמי:

יש פה שתי מטרות, שתיהן חשובות.

מר סולר:

אני מסכים אתך.

גב' זנדברג:

אני גם מסכימה עם רון. מהותית זה נכון,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו רוצים לעזור בשכר דירה, ומשתמשים בזאת,

גב' זנדברג:

אנחנו רוצים לעזור בשכר דירה לסטודנטים ורוצים לכוון אותם לאזור מסוים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

להתחדשות עירונית.

את מסכימה איתי?

גב' זנדברג:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תרשמו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

וארנון הציע את זה ראשון.

גב' זנדברג:

זה כתוב, אי אפשר לפספס.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 35 -

מר ערן אברהמי:

השיטה:

אנחנו נקים קרן מלגות. מוסדות ההשכלה שיצטרפו יתנו מטשינג לתקציב שהעירייה תעמיד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תרשום- מטשינג של %,50 נכון?

מר ערן אברהמי:

של %,50 עם הסתייגות קלה שמיד נציג אותה.

ההפעלה תהיה באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח- שמיומנת בעניין הזה, ותהיה וועדת היגוי משותפת לעירייה ולמוסדות שתתכנס בפרקי זמן קבועים.

השכונות שאנו מציעים-אלה הן, ואלה הגבולות שלהן, ומיד בשקף הבא הגבולות גם יהיו כתובים.

ביפו- מה שנמצא פה, נווה שאנן, הצבע לא מספיק ברור- אבל נווה שאנן, והתקווה, אני מניח שכולם רואים.

כאן על גבי השקף מפורטים גבולות השכונות כפי שהגדרנו אותם יחד עם היחידה לתכנון ארוך ובתהליך ממושך. למשל, הגבולות שביפו גובשו ביחד עם המישלמה וגם עם המכללה של יפו-

שמכירה את הצרכים.

אלה הם תנאי הזכאות: מדובר בסטודנטים לתואר ראשון או שני, %70 לפחות מתכנית הלימודים

השנתית. המוסד של הסטודנט הקצה את המטשינג. יש חוזה שכירות חתום באזורים שהוגדרו, ובחוזה השכירות יש גם התנייה שמגבילה את עליית המחירים ככל האפשר, כנראה לשנה אחת לפחות, אבל הרעיון הוא למנוע את העברת הרווח לבעל הדירה אלא להשאיר את עיקר הרווח בידי הסטודנט.

עד 3 סטודנטים בדירה.

גב' זנדברג:

אתה יכול לחזור?

מר ערן אברהמי:

יש חשש שלאחר שאנו ניתן את המלגות- השוק יקפיץ את המחירים.

גב' זנדברג:

בדירות הספציפיות האלה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 36 -

מר ערן אברהמי:

באזורים האלה. ואז מי שירוויח זה בעלי הדירות ולא הסטודנט. יש חשש משמעותי כזה גם לסטודנטים עצמם, ומיד נגיע למנגנון שאוניברסיטת תל-אביב מעוניינת להקים.

גב' זנדברג:

איך מונעים את זה?

מר גלעדי:

בחוזה השכירות תהיה התנייה ששכר הדירה בשנה השנייה לא יעלה על,

מר ערן אברהמי:

שהוא יכול לעלות לא יותר מ-%5 או %,10 עם מגבלה.

גב' זנדברג:

שכר הדירה?

מר ערן אברהמי:

זה מדד שיוגדר.

גב' זנדברג:

כלומר, הוא יצטרך להציג חוזה שבחוזה יש אופציה לשנה השנייה.

מר ערן אברהמי:

כן.

גב' זנדברג:

עכשיו הבנתי.

מר ערן אברהמי:

אנחנו מגבילים את התמיכה למספר השנים שמקובל לתואר ראשון- שזה 3 שנים . ולא יהיה כפל מלגות, הכוונה היא שלא יקבל סטודנט מלגה כזאת ובמקביל מלגה מקבילה מעיריית תל-אביב או מקרן תל-אביב, למשל בשל מצב סוציו-אקונומי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 37 -

גב' זנדברג:

ומי שקיבל מלגת הצטיינות למשל, מהאוניברסיטה.

מר ערן אברהמי:

זה לא קשור לזה. אנחנו מדברים על מלגות שהעירייה מחלקת. העירייה לא תחלק כפל מלגות.

בטפסים הכל יהיה ברור.

התהליך יהיה כך: קרן תל-אביב תבדוק את הזכאות על פי הקריטריונים שעכשיו הצגנו, לאחר

שמוסדות הלימוד עשו בדיקה ראשונית והפנו את הסטודנטים.

המלגה תחולק ב-2 מועדים.

גובה המלגה הוא כפי שרשום פה, וזה מלגה מאוד גבוהה ומכובדת, מי שמכיר מלגות. זה 9,600 שח' סכום שנתי לסטודנט, זה סכום מכובד.

תהיה חובת מעורבות חברתית בתנאים שאנחנו נגדיר.

ואנחנו נבצע פיקוח ובקרה אחר הסטודנטים- כדי לוודא שמה שהם הצהירו אכן קורה בשטח, והם מתגוררים היכן שהם אמורים להתגורר.

יש לנו מהלך של שיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל-אביב- שהיתה הסנונית הראשונה של הפרוייקט, זה גם מוסד הלימוד הגדול ביותר. אנחנו הקצנו 1.5 מליון, האוניברסיטה מקצה 1.5 מליון אבל כאן ההסתייגות הקלה, כי האוניברסיטה מעוניינת לקיים הליך מיון פנימי שלפחות לטענתה אמור למנוע ככל האפשר את אותה סוגיה שהזכרנו קודם-של גלגול הרווח לידי בעל הדירה. לטענתה היא מסוגלת. בכל מקרה צריך להיות איזשהו הליך מיון פנימי, ואיפשרנו מתוך הכסף של האוניברסיטה- סכום יחסית לא גבוה, כרגע הוא הוגדר כ-200,000 שח'. אנחנו נבדוק אותו כי השנה הראשונה היא .PILOT

מר גלעדי:

כבר מדברים על .400

מר ערן אברהמי:

הם רוצים יותר ללא ספק, אני כבר אמרתי להם שלא יהיה יותר, אבל הם דורשים בדרישה האחרונה-.250

מר משהראוי:

הם מציגים את רשימת המועמדים?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 38 -

מר ערן אברהמי:

הם יפנו, הם ספק הסטודנטים.

מר גלעדי:

מה שנאמר כאן על ידי ערן, שהם יהיו למעשה המשרד שמאגד את זה. תהיה אמנה שהם יחתמו, הם יחתימו את הסטודנט ואת בעל הדירה, שהוא יתחייב לעמוד,

מר ערן אברהמי:

זה מה שהם רוצים.

מר גלעדי:

תהיה אמנה משולשת וזו תהיה אחריות שלהם מבחינת המחוייבות. אמרנו, בואו נראה איך זה יעבוד-יעבוד. אם לא יעבוד,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הם רוצים להשפיע על השוק, בקיצור. הם חושבים שבכמות הגדולה הזאת במחירים ספציפיים הם יכולים להשפיע על המחירים בשוק. השאלה אם זה יעבוד- זו שאלה טובה.

מר גלעדי:

אם זה יעבוד, עשינו עסק, אם לא יעבוד,

מר ערן אברהמי:

אחרי שנה אחת העניין הזה ייבדק, אם זה לא ילך- אנו נחזור חזרה לגירסה הרגילה.

דרישת האגודה- זה מה שעכשיו ארנון אמר.

והאוניברסיטה, כאמור, תפנה את הסטודנטים.

יש לנו סיכום, יש לנו כבר סיכום גם עם המיכללה האקדמית ביפו, ויש כבר דיבור בשלב מתקדם עם סמינר הקיבוצים. עדיין לא פרסמנו את זה כי אנו רוצים קודם כל לאשר את זה ולהתחיל את זה ושתהיה לנו תשתית, ואז נפרסם את זה למוסדות נוספים. יש כבר הרבה עניין מצד מוסדות נוספים.

אנו מפרטים כאן את הסיכונים כמו שהגדרנו אותם או כמו שמצאנו. מנגנון המיון של האוניברסיטה- ככל שהוא יצליח- הוא יפנה סטודנטים בכמות הנדרשת, אם הוא לא יצליח- זה יגביל את כמות הסטודנטים, ולכן אנחנו צריכים לפנות למוסדות רבים- כדי שנגיע למספר הסטודנטים הרצוי בשכונה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 39 -

אנחנו חוששים שבשכונות מסוימות כבר גרים סטודנטים. למשל, בנווה שאנן בחלק היותר מערבי של נווה שאנן אנחנו יודעים שגרים כמה סטודנטים, לא יודעים כמה. ניסינו לעשות סקרים, ניסינו לבדוק, אין אפשרות לבדוק את זה, ולכן יש סכנה שחלק משמעותי מהתקציב יילקח על ידי מספר סטודנטים שכבר גר שם בפועל. אי אפשר למנוע את זה.

גב' זנדברג:

אז מה? למה זה סכנה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה אומר שלא תהיה התחדשות.

מר ערן אברהמי:

אין פה התחדשות.

גב' זנדברג:

אם יש הרבה סטודנטים בשכונה- זה אומר שהיא כבר עונה על מה שרצינו.

מר ערן אברהמי:

אז כבר השגת את המטרה, למה לעשות את זה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא לא אומר שזה דבר רע.

גב' זנדברג:

אנחנו לא אורנג' שמגייסים רק לקוחות חדשים, ואם אתה לקוח קיים- תידפק. זה בסדר גמור , אם הם כבר שם.

מר ערן אברהמי:

זה לא דבר רע. זה סוג של סיכון על פי המטרות שהגדרנו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לא דבר רע, אבל זה לא התחדשות עירונית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 40 -

גב' זנדברג:

זה לא סיכון.

זה לא סכנה וזה לא דבר רע, וזה כן התחדשות עירונית, רק שהיא קרתה כבר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה קרה בלי שנעשה את זה.

מר ערן אברהמי:

אני אגדיר לך את זה אחרת: זה סיכון למטרות שהגדרנו.

גב' זנדברג:

אם ניקח את המטרות כפי שהגדיר אותן ראש העיר- זה לא סיכון וזה עולה בקנה אחד וזה בסדר גמור.

גב' להבי:

אם אחת המטרות פה, אם אחד הפרמטרים זה קיום חובת מעורבות חברתית, אז לפחות את אותם אלה שהם כמו אורחים באזור- תהפוך להיות מעורבים. כלומר, מה שלא יהיה, גם תיתן את זה לסטודנט שגר, התהליכים שיצרת בתוך המנגנון שלך מבטיחים שהוא יהיה יותר פורה לעיר.

מר ערן אברהמי:

נכון, זה נכון, זה מצמצם את הסיכון.

ביקורת ציבורית על אותו גלגול של הרווח לבעלי הדירות-כבר דיברנו.

יש מגבלה בהיצע הדירות. בנווה שאנן-אנו עשינו סקרים, אין שם דירות פנויות. נכון שהדירות תפוסות על ידי סוג מסוים של אוכלוסיה, אבל אין היצע, הכל תפוס. ולכן הסטודנט יצטרך למצוא לעצמו .

מר להט:

הוא יעלה את המחיר.

מר גלעדי:

אני מאמין שבעל בית יחפש לקוח שיש בו קביעות, בראייה ארוכת טווח.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 41 -

מר וולוך:

ואם הוא סטודנט מפתח-תקווה?

אם אני סטודנט שלומד באוניברסיטת תל-אביב, אני צריך לשנות את הכתובת ולהפוך להיות תושב תל-אביב.

מר ערן אברהמי:

הוא צריך להביא חוזה שהוא גר בשכונות בתל-אביב. הוא לא חייב לגור לפני כן בתל-אביב, עכשיו הוא צריך לגור בתל-אביב.

מר וולוך:

וגם במירשם התושבים להרשם כתושב תל-אביב?

גב' רינת גיא:

בתעודת הזהות.

מר ערן אברהמי:

הערה אחרונה: למשל בנווה שאנן אנחנו כבר הגדרנו וכבר מטפלים בזה, כדי לקדם את השכונה לא מספיק לתת מלגות, צריך לעשות פעולות משלימות- גם ברמת התשתית, ברמת הבטחון ובהיבטים נוספים, ומטפלים בזה כפרויקט שלם.

מר סולר:

ערן, נתן צודק, הוא חייב להרשם.

מר ערן אברהמי:

בתעודת הזהות.

גב' רינת גיא:

הוא חייב גם היום.

מר סולר:

לתו החנייה. יש הבדל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 42 -

מר וולוך:

אנחנו לא רוצים לתת את כספנו למי שהוא לא תושב העיר.

מר ערן אברהמי:

תעודת זהות זה תנאי? תעודת זהות זה תנאי.

מר וולוך:

שהוא נרשם כתושב העיר.

מר גלעדי:

כן, בוודאי.

משפט אחד: כמו שהמנכ"ל אמר אכן הגענו להסכמים גם עם מנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב-

להקמת קרן של 1.5 מליון של עיריית תל-אביב מול 1.5 מליון של אוניברסיטת תל-אביב. גם מכללת תל-אביב ביפו- 1/2 מליון מול 1/2 מליון.כרגע אנו פועלים מול גורמים נוספים.העירייה שמה תמיד שקל מול שקל, כלומר- מוסדות נוספים שיסכימו להכנס לתוך הפרוייקט הזה.

ואני אומר עוד פעם: גם עם אגודת הסטודנטים, חשוב לצרף אותם- שהם יהיו חלק מתוך

המובילות של המערך הזה.

כמו שאמרנו, התחלנו במהלך של שנה. אם אכן באמת התרומה שלהם, היא תרומה שהיא מייצבת ושומרת על מחירי השוק, הרווחנו בנושא, אם לא- נמצא את דרכנו כעושים את הפעילות הזאת גם בצורה עצמאית ומקדמים את הנושא. אין לי ספק שיהיו לנו עוד הרבה מאוד הערות בנושאים האלה, כמו עבודה חברתית, ואני כבר העליתי את הנושא שצריך להיות גורם מסוים שיטפל בזה, שהוא כבר היום נמצא בתוך המנגנון העירוני. והנושא של המבנה עצמו- אסף, אני חושב שאם אנו הולכים לכיוון התחנה המרכזית כמקום של הצעירים העתידיים של תל-אביב, צריך שם להביא את כל הנושאים שנותנים את המנופים מבחינת מבני ציבור ומבחינת פעילות ציבורית לתחנה, ויכול להיות שאת מאז"ה, במקום מאז"ה באמת כדאי לשים את זה בתוך התחנה המרכזית- שזה יתן גם את המנוף של הפיתוח החברתי-האורבני עם כל המשמעויות של זה, אבל זה לא לדיון הזה, זה לדיון נפרד.

גב' להבי:

אני פשוט לא יכולה. בשקף הזה דיברת על מהלך עירוני מול נווה שאנן להתאמתה לקהל צעיר.

הנושא של מעטפת שכונתית, בטחון אישי, תאורה, כל הנושא של מסגרות- זה תהליך שצריך לעשות אותו כמעורבות חברתית-שהוא לא קשור רק לדיירים החדשים אלא גם לדיירים הקיימים, ולכל מה שעובד בתוך שכונה וכו' וכו'.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 43 -

מר ערן אברהמי:

זה הרעיון. זה הרעיון.

גב' להבי:

את עבודת הגמר שלי בטכניון אני עשיתי על הנושא של העצמת בטחון אישי בשיתוף תושבים, אז אני אשמח לסייע. אבל מה שהקפיץ לי כאן את הענין זה ריכוז מעורבות חברתית. אני רוצה להבין למה יוצרים את זה בתחום הצעירים? למה זה לא נמצא במינהל שרותים חברתיים או ב,

קריאה:

מינהל החינוך.

מר זמיר:

אני אענה לך.

מר גלעדי:

הנושא של רווחה חינוכית נמצא במינהל החינוך.

גב' להבי:

אני מדברת על מעורבות חברתית.

מר זמיר:

אני אענה לך.

תחום הצעירים הוא תחום חדש בעירייה . הוא מרכז בתוכו חלק מהנושא של מעורבות חברתית.

במאז"ה 9 מוקם בימים אלה המרכז לפיתוח יזמות חברתית. לכן זה תחום שמתחיל לייצר פעילות והוחלט שזה המקום שזה יהיה שם. זה מקום הגיוני בעיני כי זה משמש את מינהל החינוך. אלה הלקוחות.

מר גלעדי:

נראה את כוח אדם.

גב' להבי:

הלקוחות של הפרויקט הזה הם חלק מהלקוחות שמייצרים את המעורבות החברתית. אבל אתה מייצר להם, הנוכחות שלהם בדרום יוצרת מעורבות בחברתית- בזה שהם שוהים בדרום וזה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 44 -

כביכול יוצר תהליך של התחדשות חברתית. מה שאני אומרת זה שמעורבות חברתית זה תהליכים דיסיפלינאריים- שיש יחידות בעירייה שיודעות להתמודד עם זה.

מר גלעדי:

זה לא רק לצעירים.

גב' להבי:

זה תחום שאומר שיתוף ציבור,.

קריאה:

זה יהיה בשיתוף פעולה.

גב' להבי:

זה לא תחום חדש.

מר זמיר:

וודאי שלא. ובכל התחומים האלה, מאז"ה 9 הוא גורם מתכלל.

מר גלעדי:

מה שמיטל מנסה להגיד, שמעורבות חברתית מתחילה מגיל צעיר עד הקשישים,שהם חלק מתוך התכנון של פעילות חברתית-קהילתית שנעשות בתוך מוסדות העירייה. זה מה שאמרתי, שיש יחידה שהיא למעשה מטפלת-החל מהנושא של החייל שמגיע לעבודה קהילתית , דרך הנושא של הגימלאים שנמצאים בתוך הפעילות הזאת- שהם באים דרך הרווחה החינוכית שהיא פועלת בתוך הנושאים האלה בחיי היום-יום. יש גם גימלאים שעושים את הרווחה החינוכית, אתה לא יכול להפריד אותם. צריך לחבר את כולם כמיקשה אחת, ובסופו של דבר לאסוף את המסה הקלינית שנותנת את המשמעות. זה לא רק צעירים.

גב' להבי:

זה לא מעורבות חברתית של צעירים למען צעירים. אתה לא יכול לעשות מעורבות חברתית בשכונת התחנה המרכזית, סתם אני אגיד, בלי ששולה קשת ו"אחותי" וכל הגופים האלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 45 -

מר זמיר:

וודאי שלא.

גב' להבי:

יש לך מעטפת שעובדת שם.

מר וולוך:

מיטל, את לא נבחרת פוליטית? את לא מבינה? את לא נבחרת פוליטית?מה את שואלת?

גב' להבי:

אני נבחרת פוליטית,אבל אני חושבת שזה לא פוליטי, אני חושבת שהתהליך צריך להיות תהליך נכון. ואני ראיתי כאן את שיתוף ציבור אז אני מעירה את הערותי.

מר גלעדי:

נתן, ההערה שלך לא מקובלת.

גב' זנדברג:

שיסביר. לא הבנתי.

מר גלעדי:

לא לא, אני הבנתי טוב.

גב' זנדברג:

אני לא הבנתי.

מר גלעדי:

ההערה שלך ממש לא מקובלת עלי.

גב' זנדברג:

למה? שיסביר, לא הבנו. אתה הבנת, יופי.

גב' להבי:

אני לא הבנתי. אני נלחמתי על רעיון, אני לא הבנתי מה אמרת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 46 -

גב' זנדברג:

אפשר להסביר למה הכוונה?

מר וולוך:

יש דברים שלא צריך להסביר.

אני רציתי לשאול: סטודנט תושב תל-אביב שלומד בבר-אילן, האם הם יצטרפו לפרוייקט? האם

יציעו להם להצטרף?

מר ערן אברהמי:

נכון לעכשיו מדובר על מוסדות תל-אביביים.

מר וולוך:

שפועלים בתל-אביב.

מר ערן אברהמי:

כן. מוסדות תל-אביביים שפועלים בתל-אביב.

מר וולוך:

כלומר, יש עדיפות למי שלא גר בתל-אביב שבא ללמוד בתל-אביב, על סטודנט,

מר ערן אברהמי:

הוא גם בא לגור בתל-אביב.

מר וולוך:

מאשר סטודנט תל-אביבי שלא לומד בעיר.

מר לייבה - מנכ"ל העירייה:

הוא יכול להצטרף לסקציה הראשונה.

מר זמיר:

אני אומר לך שישב מינהל החינוך וקיבל החלטה מקצועית.

ק ר י א ו ת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 47 -

מר גלעדי:

אנחנו באים לאשר את זה, ואני מציע לכם- לגבי המקום והיעוד- לקיים דיון בנפרד.

מר וולוך:

אתה רוצה שנתחיל לשאול למה אתה עושה דיור בר השגה?

מר גלעדי:

אני לא עושה את זה אצלי בתוך הבית, אני ממש לא עושה את זה אצלי במשרד.

מר וולוך:

גם הוא לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הדיון הזה כבר היה והוחלט, אני לא מבין למה אתה פותח אותו מחדש.

מר גלעדי:

עכשיו זו ישיבת הנהלה, אתה מעלה את הדברים כדי לאשר אותם, מה זאת אומרת?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בסדר. אבל אתה אומר נקיים עוד פעם דיון.

מר גלעדי:

אז אני מציע, את הקריטריונים לאשר,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סליחה.

התקיים דיון בנושא הזה על איפה, ואנחנו החלטנו במסגרת הדיון הזה- להעלות כאן בהנהלה שהנושא הזה יטופל דרך מרכז הצעירים, וזה גם הוחלט שזה יהיה במרכז הצעירים. מרכז הצעירים מתכלל את כל הנושא של טיפול בצעירים. זה נושא חדש שעיריית תל-אביב מתעסקת בו בדיוק כמו שהיא מתעסקת בדיור בר השגה כנושא חדש. זה ברור שמרכז הצעירים יטפל גם עם שולה קשת, אני לא יודע- שולה קשת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 48 -

גב' להבי:

לא, אני סתם נתתי דוגמא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שולה קשת. נו. אז הוא יטפל גם עם מינהל הרווחה וגם עם מינהל החינוך וגם עם מינהל הזה וגם עם מינהל הזה, יטפל עם כולם , כך אנחנו עובדים.

מר וולוך:

מינהל הרווחה ישתף פעולה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מינהל שרותים חברתיים ישתף פעולה. מתוך צמידות הגיל תהיה פה הענות מיוחדת במינה. למה כל דבר צריך להיות פה איזה נושא- כאילו יקוב הדין את ההר?! מה קרה?!

מה יש?! תתחילו כבר להיות במסגרת הפירגון הלאומי ולא במסגרת, תסלחו לי!

מר גלעדי:

אפשר להתייחס?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תמיד. אנחנו עדיין במדינה חופשית ודמוקרטית, שבה מותר לומר כל מה שרוצים.

מר גלעדי:

אני חייב להעיר.

כשאנחנו התחלנו את הפרוייקט הזה, התחלנו אותו מתוך מטרה ציבורית רחבה, נקודה. לא החלטנו שום דבר שהוא יהיה ברמה פוליטית-מפלגתית כזאת או אחרת, ואני שם את הדברים על השולחן. אני מפרגן לכל דבר ועניין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה באמת לא פוליטי מפלגתי.

מר וולוך:

זה נראה לי טבעי שבסטודנטים יטפל אסף.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 49 -

מר גלעדי:

שנייה רון לא הפרעתי. אני לא מתווכח על זה. אני רק אומר שמהדבר הזה אני התחלתי בכלל בסיפור אחר, שאני חשבתי בכלל שמרכז הצעירים-שאני יזמתי אותו בקדנציה הקודמת, מן הראוי שהוא יהיה במקום שאנו רוצים להפוך אותו למקום של הצעירים, דהיינו נווה שאנן וכל דבר,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז אם חשבתם את השטות הזאת, אז אני מצטער. כי אני לא חשבתי. פשוט לא חשבתי! אני חושב שאף אחד באולם הזה לא חשב שנווה שאנן פתאום יהיה המרכז לצעירים של העיר תל-אביב-יפו.

היה מדובר,

מר גלעדי:

רון תקרא את ההצעה לסדר שלי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את חשבת?

גב' להבי:

התכנית שלך-של העיר תל-אביב יפו בתכנון ארוך טווח מדברת על זה.

מר גלעדי:

מצד אחד זה מופיע בתכנית האב, מצד שני בהצעה לסדר, ואתה אומר לי - לא חשבת?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא.

היה מדובר שעקב המצב בשכונת נווה שאנן, שאנחנו ניצור מציאות שבמסגרתה נעודד צעירים לגור בנווה שאנן. מה אומרים לך כרגע? שאפילו אין דירה פנויה בנווה שאנן. אבל מה הסיפור?

מה? פתאום חשבתם שנווה שאנן תהיה מלצ'ט?! מה קרה לכם?

גב' זנדברג:

כולנו הקשבנו ,היה פה דיון ענייני, עד שפתאום.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מרכז הצעירים לא שייך לאף אחד, הוא שייך לעירייה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 50 -

גב' זנדברג:

כולנו חשבנו כך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מרכז הצעירים הוא מרכז צעירים של עיריית תל-אביב, והמרכז לצעירים מטפל בצעירים, אז מה העניין פה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

וכדאי שלא תנכסו את זה למפלגה אחת. כדאי שאתם לא תנכסו את זה למפלגה אחת.

גב' להבי:

לא מנכסים.

מר לייבה:

מרכז הצעירים שייך לעירייה, הוא שייך לך, שייך לך, שייך לך.

גב' להבי:

בסדר, אז אני אומרת-במסגרת שייך, שייך, שייך.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש מקום. אנחנו הקמנו את זה. הוא קיים. זה לא משהו שלא קיים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא הקים מרכז לצעירים? הוא עלול לפעול בנושא של צעירים? אני לא מבין? מה הבעיה שלכם?

מר גלעדי:

ממש לא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז מה הבעיה? תסביר לי?

מר גלעדי:

יש שני נושאים,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 51 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה אתה רוצה?שהמרכז יהיה בנווה שאנן?

מר גלעדי:

אני חושב שמן הראוי,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז אני אומר לך שלא צריך את המרכז בנווה שאנן והוא לא יהיה בנווה שאנן, כי זה לא הגיוני.

מר גלעדי:

תקשיב לי גם למה שאני אומר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, זה טענת סרק.

מר גלעדי:

זה לא טענת סרק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא לא יהיה בנווה שאנן. בנווה שאנן יש מרכז סיוע לעובדים הזרים, שם צריך אותו.

מר גלעדי:

%.100 שם צריך אותו, וצריך לידו גם גורמים חזקים, לא רק את הפועלים הזרים. ואם אתה רוצה שם את הפועלים הזרים, תביא לשם דבר חזק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן אנחנו החלטנו,

מר גלעדי:

ולכן את מה שבמרכז, תעשה בדרום.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 52 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן החלטנו שאת המלגות יקבלו בדרום. אבל מי שיטפל בעניין יהיה המרכז שמטפל בסטודנט,

מר גלעדי:

אני לא אמרתי שלא.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

המרכז שמטפל בסטודנט - זה יהיה המרכז לצעירים. אם לא אמרת שלא- אני לא מבין מה אתה אומר.

מר גלעדי:

אני לא אמרתי שלא. אני לוקח בדיוק את מה שאתה אמרת, שיש מרכז לטיפול בפועלים הזרים בתחנה המרכזית, ואני אומר שליד זה- התחנה המרכזית בדרומה של העיר הוא לא הנושא של רק לדברים החלשים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מקבל.

מר זמיר:

ק ר י א ה.

מר גלעדי:

הנושא של סטודנטים הוא כוח, זה מה שאני טוען ואני כל הזמן אומר, הוא כוח חזק לשינוי אורבני,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מסכים אתך.

מר גלעדי:

לשינוי התפתחותי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מסכים אתך. זה מה שהחלטנו פה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 53 -

מר גלעדי:

ולכן אנחנו צריכים מוסדות שיש להם משמעות של כניסה גדולה מאוד של אוכלוסיות- שיגיעו לאזור נווה שאנן, לא רק בגלל לבוא לגור, אלא כמו שהעברנו את מינשר גם את הנושא של בית הצעירים-שיהיה אחריות תחת אגף הצעירים- יהיה בתחנה המרכזית, בנווה שאנן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו הכרענו שבית הצעירים יהיה במאז"ה .7-9

מר גלעדי:

אני לא בטוח שהכרענו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הכרענו, והוא כבר מבוצע.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

השקענו כסף.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

והשקענו כסף, והקמנו אותו והחלטנו עליו ועשינו אותו, הוא מתפקד, ואני לא מבין למה לקפוץ היום.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הציבור יודע את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הציבור יודע, והוא עובד ועשינו חנוכת בית, עשינו הכל.

מר גלעדי:

לא הוזמנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 54 -

אתה הוזמנת,

מר גלעדי:

לא ידעתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה הוזמנת, אתה רק לא בא לשום ארוע, אתה רק לא בא לשום ארוע אדוני היקר, ארנון גלעדי, אתה לא בא לשום ארוע שאתה מוזמן.

מר גלעדי:

אני בוחר את הארועים שאני רוצה להצטרף.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון. אתה לא מגיע.

מר גלעדי:

אני לא הוזמנתי לזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז הגיע הזמן להפסיק לקפוץ סתם.

מר גלעדי:

אני לא קופץ סתם, אני מעלה משהו שאני חושב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

במקרה הזה זה סתם, כי אנחנו עושים במסגרת הדבר הזה בדיוק את הדבר שאתה אמרת עליו.

אנחנו רוצים שהנושא של הטיפול בצעירים יהיה בבית הצעירים, ובית הצעירים הוא במאז"ה ,7-9 ולכן שם יטפלו בעניין. מה לעשות? כי בשביל זה הקמנו את בית הצעירים. בית הצעירים יטפל גם בצעירים שגרים ברמת אביב ג' דרך אגב.

מר גלעדי:

וגם באלה שגרים ביפו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 55 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם באלה שגרים ביפו. אבל אנחנו לא הגדרנו את יפו, אלא את יפו ג' ויפו ד' בתוך העניין, עג'מי לא. למה? אין צעירים בעג'מי?

מר גלעדי:

זה כן מוגדר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא.

מר גלעדי:

למה לא?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כי ראיתי את המפה, לא היה שם עג'מי.

גב' להבי:

כי עג'מי יקרה והיא ליד הים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא הופיעה שם עג'מי, מופיע רק יפו ג' ויפו ד'.

מר גלעדי:

לא. מופיע גם לב יפו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל לא הופיעה עג'מי. אמרתי- לא הופיעה עג'מי. לא הופיעה עג'מי. וגם כרם התימנים לא הופיעה.

גב' להבי:

נכון,בצדק, המחירים בשמיים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 56 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז הגיע הזמן להכניס לכרם התימנים כמה אנשים עניים, כדי ליצור מציאות של .MIX אתם אמרתם את זה.

גב' להבי:

עוד לא הוצאנו את כל העניים, נשארו עוד כמה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן מספיק עם קלוץ-קאשס. אני יודע להכניס קלוץ קאשס כל הזמן.

מר גלעדי:

מה זה קלוץ קאשס?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קלוץ קאשס.

מר וולוך:

תתרגם לו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני חושב שבהנהלה צריכים להיות יותר מבוגרים במערכת ההתייחסות אחד לשני, נקודה, תודה.

מר גלעדי:

אני מצטער שאתה חושב שזה חוסר התייחסות, אני אומר לך שאני חשבתי על הנושא הזה בתשומת לב מירבית, השקעתי הרבה מחשבה, גם בנושא של קרן המלגות של נווה שאנן, גם בנושא של הקמת מרכז הצעירים בקדנציה הקודמת. הנושא של התפיסה- להשתמש בנושא של סטודנטים כחלק מתוך התחדשות עירונית- היא הביאה אותי לנושא של נווה שאנן, ולכן אני חושב, אני לא ידעתי שהיה טקס פתיחה, אני באמת לא ידעתי.

מר זמיר:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 57 -

לא היה טקס פתיחה, היתה הנחת אבן פינה.

מר גלעדי:

אני לא יודע, לא קיבלתי. אבל אני אומר לך את זה מתוך אמונה שלמה- שאני חושב, כמו שהעברנו את "מינשר", הנושא של הסטודנטים הוא כלי משמעותי-שהוא היה צריך להיות בדרומה של העיר, בסמיכות לנושא של הפועלים הזרים. זה מאזן אחד את השני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

או. קיי. הבנו.

היות שהדבר הזה כבר הוכרע, יש מרכז צעירים ונעשתה חנוכת בית, ויש לנו מנהל המרכז ויש לנו תכנית פעולה, לכן אני חושב שהנושא הזה איננו במסגרת המנדט של הדיון הזה.

מר גלעדי:

נכון.

אמרתי את זה בהתחלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

או.קיי. תודה.

אז אם כך, הפורום מברך על מה שיש כאן.

האם יש – על מה שיש כאן, אתה רוצה להוסיף שכונה? אתה רוצה להעלות שכונה? אתה רוצה להעלות את המחיר? אתה רוצה להוריד את המחיר? בוא נדון .

מר גלעדי:

לא, אני אמרתי, זה לא לדיון הזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אם זה לא לדיון- אז זה מיותר, אז זה מיותר.

גב' להבי:

אני רוצה לשאול על התקציב: מדובר על 300,000 שח' כרגע, מהנתונים שיש, כמובן לא כולל קמפיין.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 58 -

300,000 שח' למה?

גב' להבי:

כתוב פה על פיקוח, שתהיה לנו חברת פיקוח.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שנה נסיון, נראה איך אנחנו מריצים,

גב' להבי:

ייעוץ חיצוני-90,000 שח'?

מר ערן אברהמי:

לכן לא הפצתי את זה.

גב' להבי:

קיבלתי את זה ממך.

מר ערן אברהמי:

סליחה, לכן לא הצגתי את זה. זה הופץ בטעות. השקף הזה לא מדויק, 90,000 שח' לא נחוצים פה, אנחנו עושים את זה בלי ה-90,000 שח', בכוחות עצמנו. אנחנו שמנו סכום משוער למעורבות חברתית- אבל זה ייבדק כי זה PILOT עכשיו. הסכום של הפיקוח הוא יותר ריאלי- שכנראה שהוא יידרש לטובת הפיקוח, וכך הלאה. והקרן צריכה לקבל את העמלה שלה, זו עמלה מינימאלית שניתנת, היא נותנת תמורה מלאה בעבור העמלה הזאת ולמעלה מזה, וזה הסכום. כך שזה לא 300,000 שח' וזו הסיבה שזה לא הוצג.

מר להט:

האוניברסיטה הסכימה למטשינג?

מר ערן אברהמי:

כן. אוניברסיטת תל-אביב הסכימה, המכללה ליפו הסכימה- בהיקף שארנון אמר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 20

מתאריך י"ב אייר תשע"א )(16/05/2011

- 59 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, תודה רבה. בואו נצא לדרך. יוצאים לדרך בשנת הלימודים הקרובה. תודה רבה.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה