פרוטוקול ישיבת הנהלה 21

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 21 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 21 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 06/06/2011

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר נ. וולוך א. סולר ש. אגמי

ת. זנדברג ד. להט

וה"ה:

מ. לייבה, א. בן-שושן, ר. זלוף, ע. סלמן, ד. לב, ע. חוברה, ד. לוטן, ר. אורן, א. שוע, א. כהן,

מ.בנימיני, ע. וינברג, ג. מכורש, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 2 -

על סדר היום:

1. הנהלות ציבוריות במרכזים הקהילתיים.

2. גיוס לצה"ל בתל-אביב-יפו.

*************************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 3 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ישיבת ההנהלה, היום -יום שני ה-6 ביוני, השעה היא .16.15

יש לנו שני נושאים: האחד זה הנהלות ציבוריות במרכזים הקהילתיים והשני זה דו"ח כדי לשוחח

או לשמוע על נושא הגיוס לצה"ל בתל-אביב יפו.

55. הנהלות ציבוריות במרכזים הקהילתיים

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי מציג את הנושא שנקרא- הנהלות ציבוריות במרכזים הקהילתיים?

מר זמיר:

אני רק אומר מילה ואז אעביר את השרביט.

הנהלות ציבוריות במרכזים הקהילתיים זה נושא שאנו מתעסקים אתו מזה מספר שנים. הוחלט לרענן אותו , לעשות איזושהי עבודת מטה, לבחון מחדש ולעדכן, נקרא לכך, את התקנון של הדרך שבה זה מתנהל. חשוב להדגיש רק ככלל, שהנהלה ציבורית היא גוף וולונטארי, מורכב בעיקרו, בעיקרו, אך לא רק- מפעילי המרכז הקהילתי, שתפקידם- לעזור, לסייע, לתת גב, לכוון את מנהל המרכז הקהילתי- על מנת להעצים את פעילות המרכז הקהילתי. אנחנו נתקלים לא אחת בקשיים בניהול הדבר הזה מכל מיני סיבות, תמי זנדברג העלתה את זה לפני בערך שנה ועכשיו אנו מביאים את זה כאן גם להצגה - כדי שנוכל לקיים דיון על הדרך שבה זה מתנהל. עודד הכין מצגת, ישבנו עליה הרבה זמן, מצגת מוצלחת מאוד והוא יציג אותה עכשיו, ואז מי שירצה להגיד משהו-

יוכל.

מר עודד חוברה:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( נתחיל עם החזון. החזון שאנו מאוד גאים בו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה הזמן לסיים, זה השיא.

מר עודד חוברה:

יש לי את זה גם בשקף האחרון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 4 -

בכל אופן, אנחנו באמת רוצים להגיע לשם ואנו עושים את הכל כדי שאנחנו נהיה הלב הפועם בקהילה.

משפט וחצי על ההנהלות הציבוריות לאור החזון: אנו רואים את האגף, שבעצם ב-4 השנים האחרונות הוא מתחדש, ובעצם הנהלות ציבוריות מהוות לנו איזה כלי על מנת להיות שותפים לשיח הציבורי שמוביל לאחריות חברתית, ואנחנו מדברים על ההיבטים הכי עמוקים של העניין-

שהם נגזרים ממדיניות העירייה בכל ההקשרים של אחריות חברתית.

ערכי היסוד של המרכז הקהילתי כגורם משמעותי במרחב הקהילתי, וכאן אנחנו מכוונים למתווה דרך שמדבר על ראייה מרחבית וכל מה שקורה במרחב באופן שהמנהלים של המרכזים הקהילתיים וההנהלות הציבוריות מכוונים לשם. כמובן, כבוד לייחוד הקהילתי, כמובן קהילה-

לא במשמעות של מכביש עד כביש אלא יש איזה סוג של LAPPING OVER בין מרכז אחד למרכז שני, בין קהילה אחת לקהילה שנייה, ואנחנו רוצים בעצם להגיע למצב של העצמה ויצירת שיח ציבורי, מתוך רצון לקרב ולתת לכולם לבוא לידי ביטוי סביב הפעילות של המרכז הקהילתי , שוב אני חוזר- כחלק ממדיניות העירייה.

ההנהלה, כמו שאמר גם אסף, היא בעצם אמצעי למנהל להוליך את הפעילות. להוליך את הפעילות במתווה דרך של מדיניות העירייה- כמרכז תוסס, כלב הפועם של הקהילה, ובעצם לקדם העצמה קהילתית. הפעילים שבתוך המרכז הקהילתי, בין אם זה ילדים, בין אם זה נוער, בין אם זה מבוגרים, ובין אם זה גם קשישים- מתוקף הפעילות שלהם מקבלים סוג של העצמה. ככל שאת ההעצמה הזאת אנו מחברים לדברים שקשורים למנהיגות שמתפתחת בקהילה, מן הסתם ההעצמה הזאת הופכת להיות דבר יותר עמוק ויותר משמעותי.

ההרכב שאנו רואים- של ההנהלה הציבורית-הוא כזה שקודם כל אנו מקפידים שזה יהיה -%50 %.50 %50 פעילים ו-%50 הרשות. אני יכול להגיד לכם שבמקומות אחרים זה %60 הרשות – %40 התושבים. פה אנו באים ואומרים, ובאופן סכמתי אני אומר את זה, אבל פה אנו באים ואומרים-

אנחנו לא פוחדים משום דבר, מן הסתם אנחנו מאמינים בכך שאם יישמר שיח עם הפעילים, עם החברים, השיח הזה יוליך,כמו שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו להיות עצמתיים ואסרטיביים, ככל שאנו שומרים על שיח אתם הם לא בועטים בנו, הם לא שוברים את הכלים.

יו"ר. 4 חברי המרכז הקהילתי שמתוכם אנו באים ואומרים- 2 נשים או %50 נשים- %50 גברים.

שני נציגי ועדי שכונות.

גב' זנדברג:

זה מתוך .4

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 5 -

גב' אגמי:

מה עם השאר?

מר זמיר:

כשועד ההורים של בית הספר בוחר נציג- אני אכפה עליו לבחור?

מר עודד חוברה:

אנחנו מדברים על מה שבשליטתנו.

גב' זנדברג:

בסדר, צריכה להיות התייחסות לכל הדבר הזה כולו.

מר עודד חוברה:

אין לנו שליטה על זה.

גב' זנדברג:

כי במצב הזה יכול להיות לך מצב שיהיו 2 נשים מתוך 15 חברים או 21 חברים.

מר עודד חוברה:

יש לנו שליטה במה שיש לנו שליטה, אנחנו לא יכולים לשלוט על וועדי בתי הספר.

גב' זנדברג:

מה זה שליטה? זה לא שליטה. הבטחת יצוג זה לא עניין של שליטה, הבטחת יצוג זה להגיד- אנחנו צריכים שיהיו לפחות %40 לכל אחד מהמינים, וכל אחד מאלה שמרכיבים את המרכיבים האלה יבחרו את הנציגים שלהם כך שיהיו.אתה לא כופה פרסונאלית. זה נקרא הבטחת יצוג.

מר זמיר:

אם יהיה לך ועד שיש בו רק גברים. מה תעשי?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש הרבה וועדים כאלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 6 -

מר עודד חוברה:

פה יש לנו שליטה.

גב' זנדברג:

המטרה של הבטחת יצוג היא להבטיח יצוג במקום שהוא איננו. זו בדיוק המטרה.

מר זמיר:

זה גוף נבחר, אני לא יכול.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה כמו שתבחרי ועד אצלך בגן ותגידי: רגע, נשים, גברים.

גב' זנדברג:

אז גם במנגנון של הוועדים צריך להבטיח הבטחת יצוג. זה מהלך כולל.

מר עודד חוברה:

לכן אמרתי. ברובריקה הזאת, בקובייה הזאת של חברי המרכז הקהילתי, פה אנחנו כן יכולים להשפיע, ולכן עשינו שינוי, והשינוי הזה הוא ראשוני, הוא משמעותי.

גב' זנדברג:

אם בוחרים יו"ר שהיא אשה למשל, היא אחת, נציגת ועד ההורים היא נציגה, אז זה משחרר חבל למרכיבים האחרים.

מר עודד חוברה:

אני חושב שזו אמירה חזקה מאוד , שפעם ראשונה שאנחנו אומרים אותה, ויכול להיות שהיא גם תקרין על האחרים.

7 נציגי הרשות מול 7 ,LAY או STAFF מול ,LAY ומכאן אנחנו יכולים להגיד שאנחנו מדברים על פורמאט של בין 15 ל-.21

מכאן השקפים האלו יציבו על עיקרי התקנון, למרות שכאן על גבי השקף כתוב רק עיקרי התקנון, אבל כל השקפים מעכשיו יגדירו את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 7 -

קודם כל ההנהלה הציבורית, אסף אמר שזה גוף וולנטרי. אני אומר את זה בהדגשה: זה לא גוף משפטי, וזה בעצם אמצעי על מנת לשתף את הציבור, על מנת לעבוד- לא פרוייקטלי כדוגמת שש"ת, זה -לאורך כל השנה אנחנו בקשר עם הציבור באופן משמעותי.

אנחנו מדברים על מתן מענה לניהול תקין. גם אסף רמז על זה שיש קשיים. הנהלה ציבורית, מן הסתם היא מסייעת למנהל גם להתגבר על משברים ולהגיע למצבים של מניעה, מניעת המשבר.

אני לא מדבר רק על להתגבר על משבר אלא גם למנוע אותו.

משך הכהונה- 3 שנים.

חבר הנהלה רשאי להתפטר בכל עת.

ומינוי חבר חדש מקרב חברי המרכז- הנציג הבא, ואז שומרים על התמהיל של המגזר, ומקרב הגופים המיוצגים בהנהלה- ימונה על ידי הגוף אליו הוא משתייך.

חובות וזכויות הם אלמנטריות: לפעול בהתנדבות, בהתאם לתקנון. שוב אני חוזר- מדיניות

העירייה שהתקנון נגזר ממנה.

לפעול כחבר באחת הוועדות. יו"ר ועדה הוא מקרב ההנהלה הציבורית, וכך אנו מגדילים את המעגל של הפעילים. כלומר, אם יש חבר בהנהלה שהוא יו"ר של ועדת תרבות לדוגמא, יש לו פעילים שהם לא בהנהלה הציבורית, הם מונים ,8-10 תכפילו את זה במספר הוועדות, יכול להיות שבמרכז קהילתי יהיו כ-100 פעילים של ועדות שונות סביב הפעילות במרחב הקהילתי הזה.

אנחנו כמובן אומרים שנסייג אותו בעניינים שקשורים לניגוד אינטרסים.

והשתתפות בהנהלה הציבורית אינה מזכה, ואני אומר לכם באחריות מלאה , מתוך נסיון רב שנים, לא פעם אתה עומד מול חבר הנהלה שאומר- אבל אני נותן מזמני, אני רוצה להכנס ל...חינם . אנחנו אומרים, וזה נאמר בצורה ברורה בתקנון.

תפקיד וסמכות ההנהלה הציבורית: איתור ואבחון תמורות בקהילה. הם חיים את הקהילה, הם

יודעים לזהות ולהגיד למנהל- הגיעו עולים מ.., יש מהגרים, יש שינויים דמוגרפיים. עוד לפני שאנו עולים על זה כרשות, הם הברומטר והחיישנים שלנו בקהילה.

כמובן קידום המדיניות של המרכז.

מעקב אחר תכנית העבודה. מן הסתם בהנהלות הציבוריות מוצגות שם תכנית העבודה, סטאטוסים למיניהם, ושיתופי פעולה במרחב הקהילתי, כולל ההיבטים של רצף חינוכי והדברים שאנחנו כמדיניות עירונית רואים אותם כחשובים לפנינו.

הפעלת ועדות תחום, דיברנו, וכתוצאה מכך-הגדלת מעגל הפעילים, כבר אמרנו את זה.

ודבר חשוב שהכנסנו השנה זה- זימון אסיפה שנתית של התושבים במרחב הקהילתי. דמיינו לכם מרכז קהילתי נווה עופר, יש בו אודיטוריום עם מספר של 400 או 450 מקומות ישיבה, פעם בשנה מזמנים את התושבים כדי להציג להם את הפעילות, ואני אגע בזה בהמשך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 8 -

יו"ר ההנהלה הציבורית, מן הראוי שיהיה, וזה נסיון העבר מלמד – אישיות ציבורית ניטרלית בעלת שיעור קומה, תושב העיר ו/או שעיקר עיסוקיו בה, כאשר אנו מסייגים את זה ואומרים:

הוא לא יכול להיות עובד עירייה או החברה המתפעלת.

הוא לא יכול להיות תושב הקהילה המקומית.

הוא לא יכול להיות חבר מועצה מכהן.

ובכיוון החיובי- אנו רוצים לראות גם איזה פאנל של יו"ר הנהלות ציבוריות- שמעשיר את עצמו, שלומד, שמקדם עניינים-רוחבית.

נציגי הרשות בהנהלה הציבורית יכללו נציגים רלבנטיים. הם יכולים להיות לדוגמא, מנהל הרובע, מנהלי בתי הספר, מנהלי תחום מקצועיים כדוגמת מנהלי מחלקות מקצועיות, מנחים מקצועיים וכך הלאה, ונציג חברת התפעול.

יש לנו כאן דרך שבה אנו מציעים, גם מנסיון העבר, איך בוחרים את נציגי חברי המרכז הקהילתי, אותם 4 שדיברנו עליהם: יש ועדת בחירות, יש ועדת קלפי, מי בעלי זכות הבחירה. וכמובן- לא יכהנו בהנהלה הציבורית כנציגי חברי המרכז הקהילתי- מי שאינו חבר במרכז כדרגה ראשונה, או חבר בפועל או הורה ל...

מי שטרם מלאו לו 17 שנים, הורשע בפסק דין וכך הלאה.

ועדות תחום: אמרתי שוועדות התחום בעצם זה הדבר היותר פרקטי,אלה ועדות הביצוע שאנו

רואים אותן מקדמות ומקיימות את הפעילות השגרתית והלא שגרתית של הקהילה עצמה.

התפקידים, ואני אדלג על מה שכתוב כאן, אתם יכולים לראות ולקרוא את זה ביעף, אבל הדבר החשוב הוא-שהם החיישנים שלנו, מעבר להנהלה הציבורית. אלה אותם אנשים שבאמת מרגישים את הדופק ומשקפים אותו כלפי ההנהלה הציבורית.

כללים לישיבות ההנהלה: התכנסות לפחות 4 פעמים בשנה.

נושאים לסדר היום יוגשו למנהל המרכז הקהילתי.

יו"ר ההנהלה הציבורית יקבע את הנושאים לדיון וינהל את הישיבה.

קוורום של %33 מינימום.

ההחלטות תתקבלנה ברוב קולות.

דברים שאנו רגילים לראות אותם בדמוקרטיה עממית, שיש לה חשיבות בהנהלה הציבורית.

אסיפה שנתית: זה הדבר המחדש. אמרנו שאנו רוצים שהאסיפה השנתית תהיה בעצם איזשהו

פאנל עצום של הקהילה, עוצמתי, שם תוצג לקהילה הפעילות שהיתה בשנה החולפת וזו שמתוכננת לשנה הקרובה. אנחנו חושבים שזה אמצעי נפלא. כמובן שההנהלה הציבורית, כמובן שהגורמים הרלבנטיים- יהיה להם גם מקום להביע את דברם שם, אבל זה בעצם אמצעי ראוי, זה יתקיים באודיטוריומים שלנו, במקומות של מה שנקרא- רוב עם, וזה ישלים את המהלך של הנהלות ציבוריות שעובד כל השנה.

הבטחתי שהחזון, אדוני ראש העיר, יהיה גם בשקף האחרון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חזון גדול, הצגה קצרה.

מר עודד חוברה:

תודה.

מר וולוך:

איך בוחרים את יו"ר ההנהלה? מי בוחר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמרת שאתה רוצה קצר ולא תקשה. כך אמרת בתחילת הדיון.

מר וולוך:

מי בוחר את יו"ר ההנהלה?

גב' לב:

אני אענה. תהיה וועדה.

מר וולוך:

למה זה לא מופיע?

גב' לב:

זה היה בשקף המקורי. למה זה נעלם? אני לא מבינה.

מר זמיר:

בוא נאמר כך, יכול להיות שזו בעיה טכנית. זה יהיה במינהל חינוך, מחזיק התיק, ויו"ר האגף,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מי יו"ר הוועדה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 10 -

מר זמיר:

מחזיק התיק.

מר וולוך:

צריך להכניס את זה.

כך זה היה גם בעבר.

מר זמיר:

אתה צודק.

מר וולוך:

בכמה מקומות היום אין?

גב' לב:

הרבה מאוד יו"רים התפטרו בתקופה האחרונה.

מר עודד חוברה:

בעצם יש לנו כמחצית הנהלות ציבוריות פעילות ומחצית- אנו צריכים להניע אותן. גם בקרב המחצית- אנחנו רוצים לרענן.בעצם, ממחר בבוקר , מאחרי החג אנחנו יוצאים לדרך חדשה שמניעה את כל המערכת הזאת בצורה מואצת.

מר וולוך:

למה לעובד עירייה אסור להיות יו"ר?

מר עודד חוברה:

מי כמוך יודע, זה גם בתקופתך היה. גם בתקופתך. בעצם את הדבר הזה לא שינינו.

מר וולוך:

היו עובדי עירייה.

מר עודד חוברה:

יו"ר?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 11 -

גב' אגמי:

כן.

מר וולוך:

יהודה בירנצוויג היה שם בארגזים.

מר לוטן:

זה היה חריג.

גם בעמיאל רמב"ם, נכון.

מר וולוך:

למה?

מר עודד חוברה:

אני אתן לך דוגמא. אני לדוגמא, במקום שבו היו"ר התפטר או חלה, חלה לא עלינו במחלה ממארת, אני לקחתי את ההובלה הזמנית עד אשר ימונה.

מר זמיר:

אבל זה זמני.

מר עודד חוברה:

זה זמני לחלוטין, אני לא מתיימר להיות יו"ר.

מר וולוך:

כי אתה נוגע, כי זה האגף שלך.

מר זמיר:

אני אענה.

בסופו של דבר זו העמדה שלי: ההנהלה הציבורית מורכבת מ-15 אנשים, ש-7 מתוכם בהגדרה הם עובדי עירייה ו-7 בהגדרה הם לא עובדי עירייה. ברגע שאתה מאפשר שהיו"ר-שהוא מטה את הכף, להיות עובד עירייה, זו בעצם אמירה שלוקחת את הכוח של הוועדה המייעצת הזאת והמלווה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 12 -

הזאת של התושבים- לכיוון העירייה. ואני חושב שזה לא נכון, כי זו ועדה שצריכה להיות מייצגת קודם כל את התושבים.

גב' זנדברג:

קודם כל אני חושבת שזה דבר מצוין וכל הכבוד לעבודה וקודם כל על ההגדרה. שוב, זה דובר בזמנו , ואם אני לא טועה זה עלה באחת מישיבות התקציב- שחשוב שיהיה דבר מוגדר כזה- של הנהלה ציבורית בכל מרכז קהילתי, ושבאמת יהיה לו תקנון וכו'.

מר זמיר:

חשוב לציין שגם קודם,

גב' זנדברג:

היה. אני יודעת. היה וזה הוצג בשנה שעברה שזה עובר איזהשהו תהליך של התחדשות, כי בחלק מהמקומות זה הדלדל מטבע הדברים, בחלק מהמקומות היו בעיות וכו'. אבל נראה לי שעצם זה ששמים אל זה את הדגש זה אומר שמקדישים לזה תשומת לב וכו'.

במצגת הזאת, כל הנושאים התקנוניים והמינהלתיים הוצגו בצורה מאוד מפורטת, מה שנשאר טיפה עלום זה כל הנושא של הסמכויות והתפקידים, ומה בעצם עושה הגוף הזה. אני מבינה שהגוף הזה כמובן לא מאשר תקציב, זה לא מדובר על הנהלה במובן הדירקטוריוני או ועד מנהל או משהו כזה של העניין, אבל בכל זאת- זה גוף שאנחנו משקיעים הרבה, ואנחנו רוצים לגייס אדם בעל שיעור קומה שיעמוד בראשה, מה הגוף הזה יעשה? כלומר, איזה סמכות אנו נותנים לו?

מר זמיר:

לפעמים מרכז קהילתי זה גוף שמערב או מפעיל יותר תושבים מכל גוף עירוני אחר, ולכן הוא מנוהל על ידי אגף קהילה, נוער וספורט. ומתוך רצון שיהיה גורם מקשר בין כל התושבים שמקבלים שרות ובין ההנהלה הפקידותית של המרכז. שייצג את אותם תושבים, את הרצונות שלהם, שישקיף על הפעילות, שהפעילות תהיה שקופה. זה מעין BOARD שעושה כמה דברים:

הוא גם מקרב את הפעילים וגורם להם להרגיש חלק יותר מעשי מהעשייה, הוא גם צינור שדרכו אפשר לקשר עם כל המשתתפים, ובעיקר הוא צינור להנהלת המרכז להשפיע ולשנות.

גב' זנדברג:

אבל איזה כלים אנחנו נותנים להם- להשפיע ולשנות?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 13 -

מר זמיר:

ההנהלה הציבורית. אתה יושב בהנהלות ציבוריות, ואתה רואה ושומע איך דינמיקה וצביון וחוגים ומתי ואיך ואיזה צבע ואיזה אופן, זה החלטות שמתקבלות שם, והמנהל לוקח אותן קדימה ומבצע אותן.

גב' זנדברג:

וכרגע זה נשאר בשיקול דעת, כרגע זו פרורוגטיבה של המנהל לקבל , מה ובאיזה תחומים, וכן או לא?

מר זמיר:

כן. התשובה היא כן.

גם ועד הורים של בית ספר, הפרורוגטיבה בסוף היא של מנהל בית הספר.

גב' זנבדרג:

ועד הורים של בית ספר, בסדר, אבל השאלה היא האם אנחנו מקימים ועד שהוא לא,

מר וולוך:

זו הנהלה מייעצת. לא הנהלה מכתיבה.

מר להט:

אני אתך בדבר הזה. המגע היחיד שיש לי באופן אישי עם מרכז קהילתי זה איפה שאני גר, ברח'

בלפור, שיש שם מרכז מאוד נחמד.

גב' לב:

בית תמי.

מר להט:

לא, יש את בית תמי ויש את בלפור.

מר עודד חוברה:

אתה מדבר על מרכז הספורט שהוא שלוחה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 14 -

מר להט:

יש שם חוגים. הילדים שלי הולכים- או בבית תמי או בזה.

בשביל מה צריך את ההנהלות האלה? אני מקבל שרות מאוד מוצלח שם מהמקום הזה. למה צריך עוד מישהו שישב שם, ועוד 15 איש? אוסף אנשים גורם לי תמיד חלחלה.

מר עודד חוברה:

אני אענה לך.

זה כמו שתושב שהוא מאוד מרוצה ישאל את עצמו- למה אני צריך ועד שכונה? הכל בסדר, למה אני צריך ועד שכונה.

מר להט:

אני באמת לא יודע.

מר עודד חוברה:

יש כאלה שמרגישים שצריך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הדיון הזה מוכיח שאנחנו בני אדם, הוא מוכיח את הדבר שעל אותו נושא יש דעות שונות ויש גישות שונות. יש אנשים נורא רציונאליים, יש אנשים נורא רגשיים. יש אנשים נורא משימתיים ויש אנשים פחות משימתיים. קשה לענות תשובות על הדברים האלה, אלא שאתה שומע גם במהלך השנים שבהן אתה נמצא את המילה שיתוף ציבור, אתה שומע אותה הרבה. וכשכל אחד אומר את המילה שיתוף ציבור- אחד מתכוון למשה והשני מתכוון לדוד, למרות שהם משתמשים באותן מילים. בוא נגיד את העובדה, בוא נגיד אפילו את העניין שההנהלות הציבוריות מאפשרות לקבוצה מסוימת של אנשים- שמעוניינת לקחת חלק בפעילות, בדו שיח סביב נושא שנקרא המרכז הקהילתי ביפו ג'. בזמנו היה שם בחור בשם אבנר בראל, הוא לקח לעצמו שנתיים,

מר עודד חוברה:

.3

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 15 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם תוך כדי השנתיים-שלוש האלה, הוא גם הצליח להשיג כמה עשרות אלפים שח' מכל מיני תרומות- כדי להביא לטובת המתנ"ס ופעילותו, שלא לדבר על העובדה שעצם ההתעסקות שלו ועצם הגעתו ועצם מעורבותו- נתנה גם לאנשי המתנ"ס הרגשה. ולכן לא פעם אחת התבטאתי בעבר שאני לא כל כך מבין, כמוך, בשביל מה צריך, ומצד שני גילתי שבמקומות מסוימים- קבוצת אנשים שהיתה מעורבת במתנ"ס נתנה איזושהי תרומה, VALUE ADDED לעניין הזה.

כמובן, ובסופו של דבר זה הכי תלוי במיהם האנשים שנכנסו, האם הם מעוניינים בעניין, האם הם רואים בזה איזושהי שליחות, וזה לא מסוג הדברים שתמיד אני מצליח או אנחנו מצליחים לדייק בעניין. ולכן,

מר להט:

ולכן, אני אתך אגב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יחד עם זה יש חשיבות, יש חשיבות, כנראה שיש חשיבות- למען הדיוק, כנראה שיש חשיבות לעצם העובדה שלמתנ"סים עצמם תהיה הנהלה ציבורית, והיות שבעבר גם הדבר כבר נכנס לאיזהשהו נוהג, חלה איזושהי ארוזיה בתהליך בחלקה,ואנחנו מחדשים את העניין.

מר זמיר:

כחלק מהמדיניות העירונית שמזכיר מנחם לא פעם, שאחד הדברים הגדולים הבאים שאנו עומדים להציג זה הנושא של מרכזים קהילתיים.

מר להט:

מכיוון שאני חושב כמוך, רק שזה לא יפריע. כל עוד זה בעד- אני בעד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה נכון, אתה צודק.

גב' זנדברג:

זה יכול גם טיפה להפריע אם יהיו איזונים ובלמים טובים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 16 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם בזה אתה צודק, אבל כידוע לך, ואסף היטיב לעשות כשהוא הזכיר את הדוגמא של ועד ההורים. ועד הורים לפעמים מתערב בבית ספר והורג בית ספר,

מר להט:

נכון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ולפעמים ועד הורים הוא תורם, מסייע ומהווה משענת למנהל- גם בפתרון בעיות לפעמים, וגם במשאבים. ולכן, זו דרך של איך מנהלים.

מר להט:

אנחנו יודעים שכשהמנהל הוא טוב לא צריך ועד הורים, כשהמנהל בעייתי,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לכן יש לנו נושא התיק, שמתפקידו יהיה להקפיד שההנהלות הציבוריות תהינה מסייע,ולא עזר כנגדו אלא עזר.

מר להט:

אם אתה חושב שזה טוב, אז אני בעד שיתוף הציבור בכל דבר דמוקרטי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

באווירה חיובית זו סיכמנו את הדיון, אנחנו מודים למנהל האגף על הצגתו הקצרה והמאלפת.

56. גיוס לצה"ל בתל-אביב-יפו:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו עוברים לנושא אחר, שהוא לצורך ההצגה חשוב מאוד, היות וסביב העניין הזה היו הרבה מאוד דיבורים. אגב, ביום שישי האחרון אני ישבתי עם איש שהיה בכיר מאוד בממשלה בעבר, לכוס קפה. תוך כדי זה דיברנו ואמרתי לו על נושאים, והוא הופתע מאוד ממה שאמרתי לו לגבי

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 17 -

נושא הגיוס לצה"ל. ואז הוא אמר: למה אתם לא יוצאים עם זה? אז הנה, עכשיו אנחנו מתחילים לצאת עם זה.

מי מציג?

מר זמיר:

אני אגיד שוב שתי מילים:

לפני מספר חודשים שלחתי מכתב לראש אכ"א- אבי זמיר, אין לי קשר אליו, וביקשתי נתונים עצמאיים, מפורטים, לא כנתון של אחוז אלא בחלוקה לבתי ספר, לשכונות, את כל המידע שיש, מי הולך לקצונה, מי הולך לקרבי, מי מתחיל שרות, מי מסיים שרות ואיפה הוא גר והכל. הוא העביר לי מסמך מאוד מפורט- שהעברתי אותו למינהל החינוך- שנתח אותו, כדי להבין מהן המגמות הקשורות לגיוס בקרב ילדים , כשאני אומר במרכאות, שיש לנו שליטה עליהם. כלומר, ילדים שלא רק רשומים פה כתושבים אלא גם גרים פה, ולא רק זה, אלא גם מתחנכים פה.

כשבודקים את הנתונים בצורה הזאת, כדי לראות האם העבודה שאנו עושים בתחום הזה מניבה תוצאות או לא, אתה מקבל את המצגת הזו, שבעיני היא מאוד מוצלחת, שהכינה דפנה לב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אספר לכם אנקדוטה.

מר זמיר:

אני אגיד עוד משפט אחד: אחת הסיבות, רגשית, שהתעסקתי בזה מלכתחילה היא- קודם כל שאלון התעסק בזה כבר שנתיים וחצי, אבל אני למדתי בעירוני ד' ואני לא הכרתי ילד שלא הלך לצבא. אני גדלתי בסביבה שבה ללכת לצבא היה ערך עליון, ברור לכולם, ולשרות משמעותי ככל הניתן,ובתוך זה עדיין כשאני מסתובב בארץ התייחסו אלי בתדמית כאילו אני מייצג עיר שלא הולכת. והמתח הזה הציק לי, ולכן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רוצה לספר לכם על סטטיסטיקות קצת, ורק דוגמא אחת.לאחרונה פורסם ההצלחות של ישובים בבגרות. אחד הישובים שזכה להצלחה גדולה ביותר בבגרות היה כוכב יאיר, עד שהתברר לי שבכוכב יאיר אין בכלל בית ספר. לכוכב יאיר כישוב יש %98 הצלחה. אבל כולם לומדים בכפר סבא, והקרדיט הוא של כוכב יאיר. כך מתפרסמות סטטיסטיקות בישראל. למה אני אומר את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 18 -

זה? כי גם בהקשר של הגיוס בחלק מהמקרים- זה בעצם זה. זה דברים שבאמצעות סטטיסטיקה ניתן להגיע לתוצאות מוזרות כאלה.

בבקשה.

גב' דפנה לב:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( באופן עקרוני אנחנו מתייחסים לכל נער בר גיוס שנמצא ,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נער ונערה.

גב' דפנה לב:

נער ונערה, ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות זמינים לו בשלושה תחומים או שלושה צמתים עיקריים שחשובים לקבלת ההחלטות שלו ולדרך שלו אחרי שהוא מסיים את התיכון, או היא מסיימת את התיכון. האחד- זה להבין את החשיבות של השרות בצה"ל כמשהו של אזרחות, של ציונות, של אהבת הארץ וכל הדברים האלה- שהם חלק מהחינוך, בלי קשר לאחוזים או לסטטיסטיקה, ואנחנו רואים את זה כדבר מאוד חשוב.

הדבר השני הוא בעצם בין מה יש לו לבחור, מהם המסלולים של השרות שהם אפשריים לגביו או לגביה, ומה כדאי לו לבחור כמסלול מועדף.

והדבר השלישי והחשוב- שאנחנו שמנו לב שיש בעיה עם המסוגלות של הילדים האלה, הבוגרים האלה, להתמודד עם מה שהצבא מזמן להם.

מר זמיר:

אני מתנצל, אני חייב לצאת, יש לי חתונה.

גב' דפנה לב:

המסוגלות היא- המעבר מנער, נערה, עם בוגר בבית הספר, בוגר בתנועת הנוער, שפתאום הופך להיות טירון, והמשברים האלה הם משברים קשים שבעצם משפיעים על השרידות שלהם בצה"ל.

מה שקיבלנו מהצבא, בזכות הבקשה של אסף, הם נתונים של צה"ל, זה לא נתונים שלנו, אנחנו לא מנסים פה לספר סיפורים, של ילידי ,1989 כלומר מחזור ,2007 כלומר 3 מחזורים אחורנית.

אני מוכרחה לציין שבשנתיים-שלוש האחרונות יש עוד הרבה פעילות שכנראה תיתן את אותותיה בהמשך, אבל כבר עכשיו אנחנו במצב מאוד טוב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 19 -

מספר מושגים שאנחנו מדברים עליהם: קודם כל מהו אחוז הגיוס הארצי, מכלל החיילים או מכלל המתגייסים.

מה אחוז המתגייסים מתוך תושבי תל-אביב יפו שלמדו,ללא קשר עם מקום בית הספר שבו הם למדו, גם אם הוא היה בלוס אנג'לס למשל, אנשים שרשומים בתל-אביב ולא גרים פה.

מהו אחוז המתגייסים מתוך הלומדים בתל-אביב יפו.

ואנחנו עשינו אבחנה בין בתי ספר 6 שנתיים לבתי ספר 3-4 שנתיים- שהם בתי ספר של הזדמנות שנייה שלנו, כלומר, נערים ונערות שמלכתחילה ההתנהגות ויכולת ההתמדה שלהם, שהם הגורם-

אולי העיקרי בנשירה שלהם מהמוסד השש שנתי והמעבר שלהם למוסד של ההזדמנות השניה-

הוא חלק מהאישיות שלהם או חלק מתנאי החיים שלהם, מהקשיים שלהם, שחשבנו שהם מהווים בעיה מאוד קשה באחוזים. זה לא לגמרי הופרך אבל זה גם לא כצעקתה.

כאן על גבי השקף אנו רואים את סה"כ שיעור הגיוס, כשיש לנו את 4 המדדים שדיברתי עליהם:

הארצי, תושבי תל-אביב, לומדים בבתי ספר 6 שנתיים ובתי ספר 3-4 שנתיים. אנחנו רואים שבתי הספר ה-6 שנתיים, אחוז הגיוס שלהם גבוה בתל-אביב. אני מדברת מעירוני ז' ועד אליאנס או עד ליידי דיויס, הוא גבוה מכל מדד אחר. הוא יותר גבוה מהמדד הארצי- שהוא הנמוך מבין כולם, הוא יותר גבוה מהמדד של כלל ילדי תל-אביב, שזה ברור, אמרנו- חלקם או לומדים ממקומות שמלכתחילה לא שולחים את הילדים לגיוס, או בכלל לא נמצאים, הם לא תושבי תל-אביב באמת.

מר סולר:

איך זה יכול להיות שבבנים הממוצע הוא יותר נמוך מהלומדים של 6 ו-.3-4

שאלה:

הממוצע זה הארצי?

מר סולר:

לא. הממוצע של תל-אביב יפו.

קריאה:

6 שנתי.

גב' דפנה לב:

לא, זה לא ,6 זה כלל תושבי תל-אביב, זה כולל את כולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 20 -

מר סולר:

זה יותר נמוך גם מהעמודה הירוקה וגם מהעמודה בצבע בז'. איך זה יכול להיות? זה לא ממוצע של שניהם?

גב' דפנה לב:

לא. הירוק זה 6 שנים והכתום זה .3-4

מר סולר:

הסברתם שיש לנו תושבי תל-אביב יפו שלומדים ב-6 שנתי ויש 3-4 שנתי, שזה העמודה הירוקה והעמודה הבז'. הירוק חאקי- זית, זה אמור להיות הממוצע של שניהם.

גב' דפנה לב:

לא. זה כלל הילדים, זה השנתון , שכביכול רשומים בשנתון הסטטיסטי- שחיים בתל-אביב.

מר סולר:

כמה ילדים יש לנו שלא לומדים?

מר להט:

מה שאלון אומר, חסרה פה עמודה שאומרת- כמה ילדים יש – שלא לומדים 6 שנתי ולא לומדים -3-4 שנתי.

קריאה:

ערבים, חרדים.

גב' דפנה לב:

אין לי מספר אבסולוטי, אבל באופן עקרוני בשנתון הסטטיסטי יש יותר.

מר סולר:

חרדים לא נחשבים בלומדים ב-6 שנתי? בחינוך שלהם?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 21 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. זה לא 6 ולא ,3 זה ישיבה.

מר להט:

הממוצע הוא יהודים, לא חרדים,

גב' דפנה לב:

שכביכול חיים בתל-אביב.

גב' אורן:

יהודים ברי גיוס, זה הניסוח.

קריאה:

גם חרדים.

מר סולר:

כמה ילדים- תושבי תל-אביב יפו יש שלא לומדים, לא ב-6 שנתי ולא ב-3-4 שנתי?

גב' דפנה לב:

זה שונה משנתון לשנתון.

מר להט:

לכאורה זה צריך להיות מספר מאוד גבוה, כי אם אתם יורדים מ-%89 ל-%,80

מר סולר:

זה צריכה להיות כמות רצינית, ובאחוזי גיוס נוראיים.

גב' דפנה לב:

נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 22 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש הרבה אנשים שלא לומדים בכלל, יש הרבה מאוד חרדים. מחזור של חרדים זה הרבה מאות ילדים.

מר להט:

אצלנו בתל-אביב?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש זוגות שחיים באילת , רשומים בתל-אביב ולומדים באילת.

גב' דפנה לב:

באופן עקרוני השוני הזה, אנו רואים אותו בכל דבר, גם משפיע על הזכאות לבגרות שלנו, שעוד פעם-לוקחים את זה כחתך מתוך השנתון, בלי קשר למקום הלימודים והמגורים האמיתיים של בן-האדם, ולכן למשל השנה- יש לנו הפרש של %15 בין זכאים לבגרות אצל תלמידים שלומדים בעיר לבין סה"כ השנתון.

אנו מדברים פה על מערך איכותי אצל הבנות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

האם זה יכול להיות ילד שרשום בתל-אביב והוא נמצא בניו-יורק ולא מתגייס?

גב' דפנה לב:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אותו דבר זה גם לגבי הבגרות. הוא לא ניגש לבגרות, הוא לומד בארה"ב, הוא רשום כמי שלא למד.

מר אריק שוע:

או ילד שלומד בפנימייה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 23 -

גב' דפנה לב:

לא. לומד בפנימייה זה כמו כוכב יאיר. יכול להיות שהוא עשה בגרות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הסיכוי הוא שהוא יעשה בגרות. אבל אם הוא נמצא בחו"ל- הוא בכלל לא רשום כמי שעשה בגרות.

גב' דפנה לב:

אנו מדברים פה על מיצוי לחימה. יש מושג שקשור לבנים- שזה גיוס למערך הלחימה, כשיש לנו ויכוח עקרוני האם זה מערך לחימה קרבי או שמערך לחימה זה גם תומך לחימה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לחימה, זה לא תומך לחימה.

גב' דפנה לב:

פה מדובר רק על מערך קרבי. והבנות שמתגייסות למערך יתר איכות, שזה קורסים של מודיעין, או קורסים כאלה שדורשים גם הארכת שרות או קורס קצינות וכו'. אנחנו רואים שהבנים נמצאים ב-6 שנתי- קצת פחות מהממוצע הארצי בגיוס למערך הלחימה, ב-%,3.5 ב-3-4 שנים-

הרבה מתחת לממוצע הארצי. אמרתי כבר שזה נוער שמלכתחילה יש לו בעיות עקרוניות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה זה העמודה הלבנה?

גב' דפנה לב:

זה הילדים שלומדים בהזדמנות שנייה, זה 3-4 שנים, בבתי ספר של 3-4 שנים.לעומת זאת, הבנות - בצורה משמעותית מעל הממוצע הארצי, כמובן מעל הממוצע התל-אביבי, שוב, אנחנו רואים פער בינן לבין הבנות שלומדות במערך של ההזדמנות השנייה.

קצונה: אנו הרבה פעמים מואשמים בזה שהבנים של תל-אביב לא הולכים לקצונה, אנחנו רואים שאנחנו נמצאים כמעט ב-%2 מעל הממוצע הארצי בהליכה לקצונה, כלומר, יש פה גם נוער איכותי וגם שרואה בזה הזדמנות או יעד או אפשרות. וגם בבנות אנחנו מעל הממוצע הארצי, שזה בהחלט שונה מהתדמית של תל-אביב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 24 -

שוב בעניין הזה, אנו מואשמים הרבה פעמים שהילדים שלנו לא מחזיקים מעמד, הם מפונקים, הם הולכים לקב"ן, הם מוציאים שחרורים. שימו לב שהבנים, מדד השחרור, כלומר שהם משתחררים בזמן שהיה מיועד הוא גבוה מהממוצע הארצי, גבוה מסה"כ התל-אביבי, ושוב אנחנו נמצאים פה במספרים עלומים. יש בהחלט בעיה לחבורה, לנערים ולנערות שלומדים בהזדמנות שנייה, הם לא מחזיקים מעמד את משך השרות. ולגבי הבנות, עוד פעם אנחנו רואים שאנחנו נמצאים כמעט על הממוצע הארצי, הפרש של %,1 וגם פה הבנות של 3-4 שנתי נמצאות בנמוך.

ברור לנו לגמרי שעיקר המאמץ שלנו צריך להיות, אם אנחנו רוצים לראות את זה כמשימה עירונית-אזרחית, עיקר המאמץ צריך להגיע לבתי הספר של 3-4 שנתי, מתוך ידיעה ברורה שהמאמץ שם הוא לא רק מאמץ של גיוס לצה"ל, זה סה"כ תיפקוד בחברה- שהוא צריך להיות יותר גבוה, של אנשים צעירים- שקצת קשה להם להתמודד עם התמדה, קשה להם להתמודד עם הצבת יעדים, עמידה ביעדים, הדברים האלה ברורים לנו לגמרי, וזה לכל הרוחב. יש לנו עכשיו מערך שלם של טיפול בקבוצה הזאת, אנחנו נכנסנו אליהם החל מלפני שנה בצורה מאוד אינטנסיבית, לפעול ולראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקדם אותם באופן אישי.

מר סולר:

בהרבה מקרים זה הרבה יותר מורכב, כי זה בתי ספר שהם בעצם לא עירוניים, בעצם הם לא בכפיפות ישירה אלינו ולא תמיד קל להכניס ולהתוות להם מה אנחנו בדיוק רוצים שיהיה שם.

גב' דפנה לב:

זה לא רק להתוות,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ראש העיר יכול לעשות הכל, אתה לא יודע?

גב' דפנה לב:

יש לנו רצף תכניות בין החינוך הפורמאלי לחינוך הבלתי פורמאלי. אנחנו רואים את הפעילות בנושא הזה לאורך כל היום, וחלק גדול מזה נמצא בתנועות הנוער, חלק נמצא בתוך בתי הספר, יש לנו מגוון של בעלי תפקידים שמובילים את זה, יש לנו גרעיני נח"ל שיושבים בתוך העיר, נמצאים בבוקר בבתי הספר, נמצאים אחר-הצהרים בשכונות ובמרכזים הקהילתיים. אנחנו משלבים בתכנית הלימודית בקישורי חיים גם את הנושא הרגשי והחברתי, ושלושת הצירים עוברים לאורך

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 25 -

כל היום - של מידע, ערכים והתנסות, גם בתנאים לוחצים של מחנות ופעילויות של תנועות הנוער מצד אחד, וגם כמובן בבתי הספר.

עד כאן.

אני מקווה שהאחוזים עדיין יעלו.

מר להט:

זה מסוג הדברים שנשמע נורא נחמד, אבל אף אחד לא יודע מזה.

מר סולר:

אני רוצה להגיד משהו בקשר לנושא הזה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שמנו את זה במקומונים, זה היה. אם היה גרוע- היו מפרסמים, כיוון שזה טוב, לא מפרסמים.

מר סולר:

אני חייב להגיד שלמרות שבאמת הנתונים הם הרבה יותר טובים ממה שמפיצים וגם למרות זאת, ואני חייב להוסיף דבר שהרבה פעמים נאמר פה, ואני חושב שגם ברמה מאוד גבוהה ובצדק, כמו שנאמר על הבריאות- שאנחנו מדברים עליה בהרבה מקרים, שגם אם מבחינת הגיוס והבטחון של המדינה וכל מה שקשור לזה, יש דברים שהעירייה צריכה לעשות, ואם מחר, כדי להגדיל את המספרים האלה בעוד %10 היו לוקחים מאות מליונים מתקציב העירייה, אני לא בטוח שהיו צריכים לעשות את זה. בטח עם המשאבים הרבים הקיימים- שעומדים לרשותנו, כדי להגדיל את כמות המתגייסים לצה"ל ולהגדיל את כמות המתגייסים והמשרתים איכותית בצה"ל-

כשמבחינתי המדד של הגיוס הקרבי לבנים הוא לאו דווקא מדד, כי יש הרבה תלמידים שהצבא מעדיף שהם יהיו ביחידה זו או אחרת של מודיעין ולא בקרבי, למרות שהם יכולים ואולי רוצים.

הדברים שאנחנו יכולים לעשות- מתוך תקציבנו ובתקציבים שהם שוליים, שלא כמו שדיברתי קודם, זה אחד, ואחד הדברים החשובים ביותר, וזה גם מה שהמלצנו, זה לייצר אווירה תומכת, כי מה שאמר אסף, הוא אמר המון- מה מרגישים מסביב. היום חלק מהילדים פונים- שהם אלה שמתגייסים לקרבי ויש מקומות שילדים אחרים אומרים: מה? אתה פראייר, אני הולך להיות טבח ואני אוכל לתפוס את כל הבחורות, ולמה ובשביל מה אתה צריך לעשות את זה. והאמהות וההורים, וכבר פנו אלינו ועד ההורים, שגם בינם לבין עצמם הם רוצים קצת לחזק אותם, כי הם לפעמים אומרים לילדים- אנחנו לא רוצים שתתגייסו להיות קרביים, מסיבותיהם, וגם ניתן להבין

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 26 -

את החשש. ויש עוד הרבה סיבות שאנחנו כן יכולים לתת להם את האווירה התומכת. אותו ילד שרואה משהו שנעשה, וצריך לעשות אותו יותר לדעתי, שרואה את בן השכבה שמעליו- שהוא בכתה יב', שמגיע עם המדים, עם גאוות יחידה לבית הספר, שהוא היה המגניב-המקובל שתמיד הסתכלו עליו- איך הוא משחק כדורגל ואיך הוא בבית הספר, והוא עכשיו מתגאה ביחידה שהוא נמצא בה בצבא וגורם להם להתגייס אתו. אם זה הצופים שיבואו וירתמו את הילדים ויסבירו להם למה זה כל כך חשוב, ובכלל תנועות הנוער. אם זה, ודיברתי על זה בזמנו עם ראש העיר, אולי הכל הוא לא יכול לעשות, אבל להוציא מכתבים של מזל טוב על סיום בה"ד 1 לכל מי שסיים קורס קצינים, או מזל טוב על גיוסך לשרות ככה וככה, קצת שירגישו את האווירה שמסביב-

שהיא כן בעד. ומנכ"ל העירייה, אחרי הרבה שנים העירייה השנה, הוא אישר שהעירייה תברך את המתגייסים באיזהשהו שלט חוצות. הדברים האלה עוזרים ונותנים ובעצם יכולים , בלי משאבים אמיתיים, לגרום ולהגביר את הגיוס.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד: שלגבי כן השרות הקרבי, והרבה פעמים חלק מהבעיה של השרידות זה זה שהם לא מספיק בכושר. זה איפה שהוא, נכון שזה גם רצון, אבל אם זה בכושר טוב- יותר קל להכנס ולשרוד, ויש המון גופים שמכינים איזהשהן סדנאות של הכנה לצה"ל, שבדרך כלל הם גם מאוד מאוד יקרים. ולדעתי כן יש מקום, ואחד הדברים שאנחנו מנסים לבדוק, זה בעצם לתת איזושהי תשתית ומקום, בבית דני עשו את זה מאוד יפה דרך אגב, והיתה אלינו איזושהי פנייה לאחרונה של מאות חיילים משוחררים מיחידות עילית- שרוצים להתנדב ולהעביר בחינם לכל התושבים, בספורטק, להעביר להם גם כושר קרבי וגם להעביר תכנים של החשיבות שבכך. ויש לנו דרך, זה מה שאני מנסה להגיד, אבל מצבנו הרבה הרבה יותר טוב מאשר כולם חושבים, ואני מאוד מברך על זה ואני שמח לראות את הנתונים.

גב' אגמי:

אני רוצה לומר לך שבמסגרת מציל"ה, בישיבה האחרונה העליתי את הנושא הזה- איך לעשות הכנה, באמת לקחת נוער מכל שכונה מסוימת, כמו שעשו בבית דני, ולראות איך מכינים אותו.

ואמרתי לאריק שנחבור ביחד ונראה איך עושים את זה.

קריאה:

מעולה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 27 -

גב' דפנה לב:

לא נכנסתי לפרוט הזה. יש לנו הרבה מאוד עמותות שעובדות.אחת העמותות- שאריק חבר בהנהלה שלה זה "אחרי", שנמצאת באמת בדרום העיר, והיא משמעותית מאוד לילדים בתמיכה שלהם במהלך הזה.

גב' אגמי:

התכוונתי גם עם "אחרי". הם היו אצלי והם ישבו אצלי.

גב' דפנה לב:

הוא גם רוצה להכנס עם "אחרי", להרחיב את הפעילות שלהם.

מר עודד חוברה:

יש נסיונות במספר מרכזים קהילתיים, בנווה שרת יש. וקורה גם דבר מאוד מעניין- אם תשימו לב, אפילו בשכונות הצפוניות,ואסף כיוון לזה. אתה רואה מידי פעם איזה באנר שהחבר'ה תולים על סיום מחזור, על סיום יחידת עילית, במרומז אתה רואה את זה. זה משהו שגם צומח מלמטה-

שאנחנו יכולים להתחבר אליו. וזה מעודד, כי זה טבעי, זה צומח לבד, אנחנו לא מכוונים את זה.

רובי לא פה, אבל באנרים שהם תולים אותם בלילה, בן אדם מגיע לסוף שבוע, רואה את הדבר הזה, החברים רואים את זה, זה מסתובב בשטח.

מר אריק שוע:

יש שני דברים בעיני. אחד התחומים שאני די מרגיש שולט בו זה הסיפור הזה של הכנה לצה"ל.

אני הקמתי את "אחרי" לפני 13 שנים, ואתה ראש העיר היית בעצם הראשון שפתח לי את הדלת בגימנסיה.

הסיפור של הכנה לצה"ל הוא טיפה יותר מורכב. קודם כל זה שאנו נמצאים כאן- זה מצוין.

ההתמודדות היא קצת יותר מורכבת בהיבט של השכונה למשל. הסיפור של השכונה, אני חושב שפה זה לא רק לקחת את החבר'ה לספורטק ולתת להם קצת שיעור,

מר סולר:

אני מסכים אתך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 28 -

מר אריק שוע:

יש איזהשהו פער שחסר בסביבה הביתית-הקהילתית התומכת, במקום הזה של, אם הוא נמצא בסביבה יותר קטנה כמו קיבוץ, שביום-יום הוא רואה את החבר'ה שלך שהיו למעלה, או שאתה יכול לצורך העניין לשטוף כלים עם האל"מ, זה לא קיים בשכונה. זה משהו שלא נמצא בשכונות וכן צריך לייצר אותו. וצריך לייצר אותו באמצעות באמת חבר'ה שיודעים להעביר את השפה הזאת ויודעים לעשות את זה, ויש כאן חשיבות באמת אדירה. הדבר הנוסף הוא ההיבט של הליווי תוך כדי השרות הצבאי. הליווי לנער בשכונות הוא קצת יותר קשה במציאות שמזדמנת לו, והליווי הזה הוא חשוב וגם התחזוקה שלו. כי זה מערך שלם של פעולות שאתה נדרש להן, וזה משהו שלדעתי אפשר לייצר אותו ואין בעיה היום, יש מספיק גופים שיודעים לעשות את זה. קצת לגבי "אחרי", אני יודע על אחת כמה וכמה שהם יודעים לעשות את זה. והדבר הנוסף הוא באמת אחרי השרות הצבאי- איך אתה מייצר את המעגל הזה של השפעה של אותם חבר'ה באותה שכונה שיודעים לעשות ויודעים להכנס. הדבר המאוד מעניין שמתפתח ובמיוחד במרכז, הסיפור של פערים, שגם פה אנו רואים את זה. יש את החברה של יובל עילם בהרצליה או עומדים בכושר, שיודעים להכשיר ויודעים לקחת ולייצר את ההילה הזאת של –,O.K בואו ניקח את החברה ונכין אותם, מה שנקרא מבפנים- להבין איך זה להיות בימי מכינה לסיירות. זה לא קיים בשכונות, ובשכונות צריך את הגוף שיודע באמת לתת את הטיפים הקטנים- מאיך לדבר בלשכת גיוס מול צו ראשון, כי שם בעצם נקבע העתיד שלך, וזו הכנה מנטאלית והכנה סביבתית- שצריך לעשות אותה.

והדבר הנוסף שצריך להכנס אליו יותר ויותר לעומק- זה באמת איך אתה מתנהג בגיבוש. אין מה לעשות, אין מי שיתן לך את המידע הזה, אין מי שיתן לך את הטיפים האלה. ואנחנו רואים את זה בצורה מאוד ברורה לצערנו- עדיין צפון דרום, ולחבר'ה בדרום אין סביבה שיודעת להעביר את זה.

גב' דפנה לב:

כל הגרעינים של הנח"ל והצבא נמצאים בחלקים בדרום.

מר אריק שוע:

עדיין צריך לתגבר יותר.

גב' דפנה לב:

אני לא אמרתי שלא, אני רק אומרת.

ודבר שני: מי שלקח על עצמו אחריות מאוד גדולה זה מנהלי בתי הספר- למרות שהם הראשונים

שמושמצים, כולל מנהל עירוני א', שמקפידים ללכת עם הילדים , עם הילדים היותר חלשים לגיוס

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 29 -

הראשון, להביא אותם לשם, להיות אתם שם, לראות שהם באמת מגיעים ללשכת הגיוס ושהם יודעים איך להתלבש ואיך להגיב, ולא לבוא עם התספורת המפחידה בדיוק ברגע הזה שרוצים להעיף אותם מצה"ל. זה תהליך כמעט פרטני של קבוצות מסוימות. ואחרים, ביחוד אלה שנמצאים בתנועות הנוער- נמצאים בגיוסים מאוד מאוד גבוהים, ומי שלא הולך לצבא הוא מישהו שבאמת יש לו בעיה רפואית או איזושהי בעיה שמונעת ממנו להתגייס.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מדינת ישראל נמצאת במציאות שבה עדיין יש גיוס חובה. מדינת ישראל נמצאת במציאות שבה עדיין לא הגענו למציאות של איש תחת גפנו ותחת תאנתו. מכאן- שהעניין הזה של שותפות הגורל, של השתתפות במאמץ הזה שנקרא שרות בצה"ל הוא דבר חשוב מאוד, בעיני- גם לבנים וגם לבנות. ובצד השני, קשה מאוד בנושאים מהסוג הזה לבוא ולהגיד שאפשר לשים את האצבע בצורה מאוד מחודדת על כך שלמישהו יש פתרון קסם לאיזושהי בעיה חברתית, לא בכמות ולא באיכות. כמות המשתנים שמשפיעה על הגיוס לצה"ל היא כמעט אין סופית, והיא מורכבת מאוסף של מרכיבים שהיתי אומר שהראשון בהם כמובן הוא הבית, אחר כך החברה שמסביב, ולבית הספר יש תפקיד מסוים, בפועל אבל לוקחים אותו כאחראי הרבה יותר כי החברה נוהגת לראות, וכל פעם שיש לה איזו בעיה- לבוא ולהגיד, זה בית הספר. אני מאמין גדול לא באותם הדברים שאחרים מאמינים בהם. אני מאמין גדול בלמשל מה מלמדת המערכת ולא איזהשהם סיפורים, ובדוגמא אישית. אבל לצורך העניין יש עדיין בשוליים הרבה מאוד דברים לעשות- שהם תהליכים של העצמה ושל הדגשה לגבי אותם עולם של סמלים שעשוי לחזק פנימית את מי שאמור להתגייס, ואת זה כולם כאן אמרו.

כמות התלמידים שמגיעים, כשאין להם הכנה פיזית לצורך העניין, היא עצומה. אני גם לא בטוח שיש לזה משמעות גדולה מידי. אבל לצורך העניין- בהרגשה של בטחון של מי שכן הולך כבר, אולי כן. ולכן, כל מי שיכול לתרום ולעשות במעטפת הזאת- כפי שאנחנו עושים- הוא חשוב, ואנחנו עושים את כל אותם דברים שדיברנו עליהם, אני לא רוצה יותר מידי לחזור. אני רק רוצה לבוא ולומר דבר אחד שיישמע. עדיין צריך להזהר מאוד מכל פעם לקחת איזושהי מטרה ולהפוך אותה לחזות הכל. יש לנו כל הזמן התמודדות עם מציאות שמביאה לנו חדשות לבקרים נושאים חדשים לעסוק בהם. הבוקר כולם עוסקים בשתייה של בני נוער ובצורך להתמקד בנושא, מחר יהיה סביב הנושא של כמה הפייסבוק משפיע על ילדים וגורם להתאבדויות. מחרתיים יש סיפור של,

מר סולר:

שעון הקיץ.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 30 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שעון הקיץ. כל יום יש לנו נושא שבו מערכת החינוך צריכה לשנס מתניים ולעסוק בהם, ובסוף מגיעים גם למיצ"ב ולעובדה שבמבחנים הבינלאומיים אנחנו לא מספיק טובים בהשכלה. ואני שייך לאלה שהוא מאמין גדול שלא משנים כל יומיים שיטה, אלא נותנים דגשים, ולאט לאט ממקדים וחוזרים ואומרים וכן הלאה. זה לקח לי לפחות עשור של אמירה קבועה לאורך זמן לגבי נושא החיזוק שדיברנו עליו היום- של שיעורי בית, עשור לקח לי. זה לוקח, תהליכים. יחד עם זה אני, כאשר מישהו רואה את הנתונים האלה אז הוא אומר- אם היית חותך את תל-אביב ל-2 היית אומר- לא צריך להתעסק בזה, אף אחד לא היה אומר כלום. בחלק הצפוני לצורך העניין- של העיר, אחוזי הגיוס הם כל כך גבוהים בכל הפרמטרים, שלכאורה לא צריך, ומשווים את תל-אביב שוב לכוכב- יאיר, מה שנקרא.

לכן אנחנו צריכים להמשיך ולעשות, לחזק דווקא את החלקים, נקרא לזה- החלקים היותר חלשים בחברה הישראלית, צריך לתת להם את ההעדפה המתקנת שאותה אנחנו עושים באופן קבוע, עם דגשים גם לנושא הזה. כך צריך להתייחס לזה. ולא להיבהל מכל הטחה , כבר עברנו, החזקנו מעמד, נחזיק מעמד גם בעתיד.

יש לנו אחוז גבוה מאוד של תלמידים שלנו שעושים תפקידים מאוד מאוד מאוד משמעותיים בצה"ל, ביחידות חשובות מאוד בצה"ל, והשתתפותם באותן יחידות נובעת מרמת החינוך המדעי-

מחשובי של העיר תל-אביב יפו, ואחרים יכולים לקרוא להם ג'ובניקים. ואני עדיין חושב שמי שמכיר את התהליך, מבלי לפגוע באף אחד, עדיין רמת ההשכלה והמוח האנושי יש להם תרומה עצומה לבטחון מדינת ישראל, לא פחות לעתים קרובות מלהיות חייל קרבי. מה גם שמי שבוחר את התלמידים על סמך התכונות האלה זה צה"ל לצרכיו.

לכן אני חושב שבסופו של דבר מערכת החינוך שלנו עושה עבודה טובה מאוד, אני חושב שבנתונים הקיימים אנחנו רואים גם תהליכים של שיפור בהרבה מאוד פרמטרים, צריך להמשיך לעשות את הדברים.אני גם שמח על "עוז לתמורה", בהנחה שזה יכנס ויעבוד ויהיה מסודר ויכנס לתהליכי עבודה, אני מאמין שגם יהיה שיפור במערכת התיכוניים שלנו. עצם יצירת מציאות שבה המורה יבוא למקום עבודתו כאל מקום עבודה ולא על בסיס של שעות זה דבר דרמאטי.

מר סולר:

גם מבחינת השרות הלאומי לאוכלוסיה הערבית למשל,שלא הוזכרה כאן, ביפו, יש עבודה מאוד יפה ושיפור מאוד יפה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 31 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה נכון, אבל אני- מאוד מפריע לי למצוא בנות מעפרה שעושות שרות לאומי במקום לשרת בצה"ל. זה מפריע לי, מה אני אגיד?! הבוקר פגשתי אותן ואומרים לי- עושות עבודת קודש. אבל הן מבחירה החליטו שהן לא תשרתנה בצה"ל, והן עושות לי את עבודת הקודש אצלי בבית-ספר, אבל הבנות שלי מתגייסות לצבא.

מר סולר:

בגלל זה דיברתי בכוונה על הציבור הערבי.

פונים אליהם רק כאשר הם לא יכולים להתגייס לצה"ל.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מסכים אתך בנוגע לציבור הערבי.

בקיצור, מקובל עלי. אבל אני אומר- האופציה של השרות הלאומי לא פעם אחת מנוצלת לרעה לטעמי, וזה לא מכובד בעיני ואני צריך להגיד את דעתי. לא יכול להיות שכל צה"ל ישכב שם על הגבעות והיא תבלה פה.

מר להט:

אני יכול לתת לך דוגמא מעניינת. היום יש דבר יפה, הצעירים הולכים לשנת שרות. התחיל להיות היום עודף בשנת שרות, ובגלל חוסר במתגייסים- החבר'ה המובחרים האלה- שנותנים בעצם שנה אקסטרה, ורוצים לתת גם שנת שרות וגם צבא, לא נותנים להם ללכת לשנת שרות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן כן.

מר להט:

יש על זה ויכוח עם אכ"א היום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כשהיא אמרה לי שרות לאומי, הייתי בטוח שהיא ש.ש., ואז שאלתי אותה-לאן את מתגייסת, והיא אמרה –לא,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 21

מתאריך ד' סיוון תשע"א )(06/06/2011

- 32 -

מר להט:

זה השרות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היא באה, ש.ש. לתת שנה.

גב' דפנה לב:

ומעופרה, שצה"ל שומר עליה שם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. לכן אני אומר.

אני מודה לכולם.

חג שמח.

קריאה:

חג שמח.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה