פרוטוקול ישיבת הנהלה 25

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 25 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 25 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 22/08/2011

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר ד. להט מ. טיומקין א. סולר

מ. להבי ש. אגמי ח. אבי גיא נ. לוברט

י. דיין כ. עוזרי

וה"ה:

מ. לייבה, א. בן-שושן, ע. סלמן, ע. אברהמי, א. כהן, מ. גילצר, ד. לב, א. לוי, ד. לוטן, מ. בנימיני,

א. פרידמן, ג. מכורש.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 2 -

על סדר היום:

1. הקצאת קרקע.

2. מינוי ועדות ערר לענייני ארנונה.

3. עדכון סקר ככר דיזנגוף.

4. עדכון נתוני ההתמדה במערכת החינוך בתל-אביב יפו.

***********************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 3 -

62. הקצאת קרקע:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו נדון בדברים קודם כל על פי סדר הדחיפות שלהם אולי, נדמה לי שהקצאת הקרקע הוא הנושא הדחוף ביותר.

אלי לוי יציג בפנינו את הנושא. נושא שצץ, עלה וקפץ רק בימים אלה, ועל כן נדרשת כאן החלטה מהירה.

בבקשה.

מר אלי לוי:

אנחנו מבקשים לאשר מתן רשות שימוש זמני לשנה, ללא תמורה, לניהול והפעלה של בית ספר "יחד"- בנות מזרם החינוך העצמאי.

ההפעלה תהיה בנכס שנמצא בשד' החיל ,8

גב' אבי-גיא:

החייל, רמת החייל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא, זה לא ברמת החייל.

מר אלי לוי:

זה שדרות החיל. אני מכיר את הרחובות היטב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הדברים החשובים עולים בישיבות.

מר אלי לוי:

פינת רח' יגאל אלון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 4 -

אנחנו מדברים על שטח שהקצינו והתקשרנו בחוזה עם עמותת היתומים והיתומות, החוזה הזה הסתיים ב-2008 והעמותה המשיכה להחזיק בנכס. אנחנו הגשנו תביעות משפטיות- גם נגד עמותת היתומים והיתומות וגם נגד "לקידום", גם תביעות במסגרת ארנונה וגם תביעות לפינוי השטחים עקב אי שימוש בהם כנדרש. במסגרת הדיונים ולאור הצרכים העירוניים הסכמנו להכנס לאיזהשהו מו"מ למצוא פתרון מהיר לפינוי חלק מהשטחים, ואנחנו נמצאים בגיבוש סופי של ההסכם, כאשר השלב הראשון הוא נכונות להעמיד את המתחם הזה לטובת עיריית תל-אביב לצורך השמשתו. במהלך התקופה אנחנו נמשיך לנהל את המו"מ לגבי יתרת השטח, מתוך כוונה להגיע להסכמה של כל המחלוקות שקיימות בינינו לבינם- הן במישורים של ארנונה, הן במישורים של שימושים, והתביעות המשפטיות.

אבל הואיל ובית ספר "יחד" בנות נמצא במצב שבו אין לו מקום לפעילותו השוטפת, עקב העובדה שהוא יצא מהנכס שהוא שכר במונטיפיורי,

גב' להבי:

מה זה במונטיפיורי? לא מופיע פה במונטיפיורי.

מר אלי לוי:

שפע טל. שפע טל זה נכס שהוחכר לחוכר עד ,2065 וזה שלו לכל דבר, והם שכרו אצלו את הנכס, לא אצלנו.

גב' להבי:

בזמנו, היתר הבנייה זה העירייה הגישה.

מר אלי לוי:

אל תשכחו שהוא הגיש בקשה לשימוש, והיו דיונים בוועדה, אבל אין להם היום מיקום ולכן אנו חייבים, אי אפשר להשאיר 350 ילד בחוץ והיה צריך למצוא מהר פתרון, וזה הפתרון שנמצא-

לשחרור שטח מיידי ולאפשר איכלוסם.

אל תשכחו שלבית ספר "יחד" אנחנו בזמנו מגרש של 3 דונם , כשהבעיה שנוצרה בהקצאה היא שהמגרש הוא קטן לפי תקנות משרד החינוך, ומאידך לא הצלחנו להגדיל את השטח, ואנחנו בוחנים את האלטרנטיבות. אבל עד שנגמור את כל בעיות המקרקעין שיש- על מנת לאפשר את הפעילות של העמותה, אנחנו מבקשים להכניס אותם למקום הזה, ואנחנו במהלך השנה נקבל

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 5 -

החלטות לגבי המקום הקבוע -האם זה יהיה פה או במקומות אחרים, אבל זה יבוא בנוהל הרגיל של וועדת הקצאות.

אנחנו משתמשים היום בהקצאה מהירה- שמתאפשרת על פי נוהל משרד הפנים, לשנה, כאשר במהלך השנה הזאת נביא בפניכם את האישור למיקום הקבוע והסופי שלו.

בגלל דחיפות העניין אנחנו מבקשים לאשר את זה, שנוכל לעשות פרסום ראוי- תוך 14 יום, כפי שהנוהל מחייב אותנו.

אני מודה.

מר להט:

מה זה בדיוק בית הספר הזה?

מר אלי לוי:

יחד?

מר להט:

אני לא מכיר את בית הספר הזה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה השאלה?

מר להט:

מה זה בית הספר הזה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בית ספר של החינוך העצמאי, הוא היה ברחוב הכובשים שם.

מר אלי לוי:

הוא היה ברחוב יונה הנביא. מיונה הנביא- שהוא היה בשכירות, עבר לשפע טל בשכירות,

גב' להבי:

בשימוש חורג.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 6 -

מר אלי לוי:

והיום הוא מונה כ-350 בנות שלומדות, שאין להן יותר- מהשנה הזאת, איפה להיות.

מר להט:

הם כולם בני תל-אביב?

גב' לב:

חוץ מ-15 בנות.

מר אלי לוי:

15 בנות מתוך כל הכמות הזאת אינן תל-אביביות, כל השאר הן תל-אביביות.

מר להט:

מה זה אומר-הזרם העצמאי? תסבירו לי.

מר אלי לוי:

הזרם העצמאי, במסגרת החינוך,

גב' לב:

יש שלוש דרגות: יש בתי ספר הממלכתיים שנמצאים באחריות המדינה. יש בתי ספר שהם

מוכרים ואינם רשמיים, ובתי הספר של החרדים בדרך כלל משתייכים אליהם. ויש בתי ספר של הפטור, שבכלל המדינה פטרה ואין לה כל אחריות לבתי הספר. בית הספר הזה שייך למוכר שאינו רשמי.

מר להט:

הוא לא מוכר על ידי המדינה?

גב' לב:

הוא מוכר ואינו רשמי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 7 -

מר להט:

ואנחנו תומכים בבתי הספר האלה?

גב' לב:

זה 350 משפחות שבחרו ללמוד בזרם החרדי, אין לנו סיבה להגיד להן לא.

מר אלי לוי:

הם תושבי תל-אביב.

גב' עוזרי:

אתה חייב לתת להם מענה.

מר להט:

אני שואל.

מר אלי לוי:

אנחנו מקצים מבנים וגם קרקעות- גם לזרם של אל המעיין.

מר להט:

אם אני מחר מקים זרם חדש בשם דן להט, גם בו העירייה תתמוך?

גב' לב:

העירייה לא תומכת.

מר להט:

היא מקצה.

גב' לב:

קודם כל היא מקצה כרגע לשנה את המבנה,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 8 -

מר להט:

הקצאה לשנה זה הקצאה לחיים.

גב' לב:

350 תלמידות.

יש בתי ספר שאנחנו לא מקצים להם כי אנחנו לא רואים סיבה.

מר להט:

מה הסיבה שאנחנו תומכים בהם?

גב' לב:

אנחנו לא תומכים.

מר להט:

מה זה אנחנו לא תומכים? אנחנו מקצים קרקע.

גב' לב:

אנחנו חושבים שתפיסת עולם כזו היא לא תפיסת עולם שאנחנו יכולים לדחות אותה.

מר להט:

אני שואל. יש קריטריונים לדבר הזה?

גב' לב:

יש קריטריונים. לפי תקנת כנסת- 11 ילדים בעולם החרדי זכאים למסגרת עצמאית. אנו רואים פה 350 ולא רואים אפשרות לכפות עליהם.

גב' להבי:

הוא שואל- למה הזרם החרדי- שהוא מוכר ולא רשמי, 11 ילדים, ועל 11 ילדים זכאי לקבל הקצאת קרקע, והזרם הדמוקרטי או האנתרופוסופי, סתם אני אומרת,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין זרם דמוקרטי.

גב' להבי:

יש זרם דמוקרטי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין זרם.

גב' לב:

אין זרם כזה.

מר להט:

מי קבע מה זה זרם, זה מה שאני שואל אתכם.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אסביר לך.

יש חוק במדינת ישראל, יש חוק במדינת ישראל המסמיך את משרד החינוך, ואין זרם דמוקרטי.

גב' להבי:

יש מוכר שאינו רשמי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סליחה, סליחה,סליחה. כשאני מדבר, אני מדבר בדרך כלל על דברים שאני יודע, ואני אומר עובדות. אין זרם דמוקרטי במדינת ישראל. יש זרם העצמאי. יש גם רשת "אל המעיין". יש – על פי החוק- בהגדרה של משרד החינוך, מספר סוגים של בתי ספר במדינת ישראל, שעל פי החוק ועל פי הכללים- המעורבות של המדינה היא מעורבות של רשות מקומית. ואנחנו פועלים על פי החוק.

עכשיו, המדינה הגדירה סוג מסוים של בתי ספר שהם נקראים מוכר ואינו רשמי. מוכר ואינו רשמי זה בית ספר שהוכר על ידי המדינה, אבל המעורבות של המדינה בדרך כלל בתכנית הלימודים שלו היא פחות, והמדינה גם לא מממנת על פי חוק את מלוא שכר הלימוד שלו. ועל זה יש כל מיני ויכוחים, כולל חוק נהרי האחרון- שהיה והעלה ולא משנה, לא אכנס אתך לכל הסיפור.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 10 -

עכשיו, בית הספר הזה לצורך הענין הוא בית ספר של מה שהוגדר על ידי המדינה כמוכר ולא רשמי.

מר להט:

האם לומדים למשל מקצועות ליבה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא.

מר להט:

אז למה אני צריך?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דרך אגב, סליחה.

מר לוברט:

הם לומדים את כל הליבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע רגע, סליחה. לצורך העניין אני לא יודע, לא אני המפקח שלהם.

אתה מבין?

מר לוברט:

הם לומדים את כל מקצועות הליבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עכשיו, כן, לא, לא משנה.

מר לוברט:

בית הספר הזה לפני 6 שנים זכה במקום ראשון בתל-אביב במיצב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 11 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

במיצב.

יש בתי ספר של החינוך העצמאי שכן לומדים מקצועות ליבה.

מר לוברט:

כל החינוך העצמאי לומד ליבה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דרך אגב, דווקא אצל בנות, לא אצל בנים.

גב' לב:

כי הבנות צריכות לפרנס.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אצל בנות לומדים יותר מאשר אצל בנים.

הייתי אומר לך- תשאל את אבא שלך לגבי הדברים האלה, אבל.

מר להט:

למה?

גב' להבי:

הוא מביא את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תגיד לי, אתה חושב שמביאים פה דברים שאני לא מביא?

מר להט:

אני שואל, מה הסיבה שאנחנו תומכים בהם? תסבירו לי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא תומך בהם. אני אסביר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 12 -

מר להט:

אתה נותן קרקע.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אסביר. אני אגיד לך את מה שאבא שלך אמר: אני אתן לילדים להיות ברחוב?

מר להט:

חס וחלילה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז זהו . הילדים יהיו ברחוב, נקודה.

מר לוברט:

בתל-אביב יש 12 בתי ספר כאלה משנות ה-,60 זה לא משהו חדש, זה 50 שנה כבר קיים פה בעיר.

מר להט:

אני שואל, אני לא נגד.

מר לוברט:

אני רק מסביר. אני מסביר ש-50 שנה כבר קיימים בתל-אביב בתי ספר כאלה.

גב' להבי:

קודם כל אני רוצה לברך את אלי על ההצלחה בצמצום השטח של בית היתומים והיתומות, שלא היה בו אף יתום בשנים האחרונות, ועל מאבק משפטי ראוי והצלחה ראויה- שפינית כבר 5 דונם, ואני קודם כל רוצה לברך על זה.

דבר שני: אני זוכרת את המקרה של שפע טל 10 בוועדה המקומית, ואני רוצה לומר שנכמר ליבי

על התלמידים שלומדים בשפע-טל .10 בזמנו אני הרמתי את היד לשימוש חורג, למרות שבאמת לא חשבתי שזה תנאים הולמים לבית ספר, ובטח שלא ידעתי שיש-300 תלמידות במקום הזה.

הבנתי שאז זה היה בניין משרדים וחצר שהיא חניון, ולכן קודם כל – בזה שאנחנו משפרים את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 13 -

תנאי החיים של התלמידים והתלמידות, ומעבירים אותם מבניין שהוא לא היה מותאם ללימודים לבניין עכשיו שמותאם ללימודים, אז אני רוצה לברך גם על זה.

יחד עם זאת, בחודשיים האחרונים אנחנו פעמיים מקצים בית ספר לשנה לזרמים לא מוכרים.

הקצינו לשז"ר את שז"ר לשנה, גם כן זה היה לשנה, ופעם שנייה שאנחנו מקצים פה לשנה. אם היית בא ואתה אומר לי שזה פותר את כל הבעיות של מפעלי "יחד", וגם יונה הנביא שהוא מפעל בעייתי מתפנה.

מר לוברט:

הוחזר, הוחזר לבעלים שלו.

גב' להבי:

אז גם יונה הנביא עובר לשם?

מר לוברט:

כן.

מר אלי לוי:

זה יונה הנביא.

גב' להבי:

לא. אמרת לי שהבנות עובר.

מר לוברט:

כן.

גב' להבי:

וגם יונה הנביא עובר?

מר לוברט:

גם יונה הנביא 25 עובר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 14 -

גב' להבי:

וגם פומפדיתא עובר?

מר לוברט:

לא.

גב' להבי:

זאת אומרת, שני נכסים מתפנים. שני נכסים מתפנים.

מר אלי לוי:

אבל זה לא של העירייה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

איזה נכסים? זה לא נכסים.

גב' להבי:

שנייה רון, שנייה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה שנייה?

גב' להבי:

ביונה הנביא היו לנו 60 מתנגדים. אני בזמנו הרמתי את היד למען יונה הנביא. טיילנו במקום עם לוברט, היה שם אנשים שהתנגדו , אני רוצה לדעת ששני מקומות- שאנשים מתנגדים, שהשכנים מתנגדים- מתפנים, כי יש לזה איזהשהו עומק.

מר לוברט:

מיטל, אנחנו הינו ברחוב גאולה. גאולה -22 הוחזר, גאולה 40 הוחזר, יונה הנביא 25 מוחזר.

מר אלי לוי:

גם מוחזר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 15 -

גב' להבי:

יונה הנביא הזה עכשיו גם מוחזר?

מר לוברט:

כן. נכון.

גב' להבי:

זאת אומרת, 2 נכסים עוברים לשם, ונשאר רק פומפדיתא וזה.

מר לוברט:

נכון.

מר אלי לוי:

זה זמני.

גב' להבי:

ואתה אומר שרוב הילדים הם ילדי תל-אביב שלנו.

מר לוברט:

חוץ מ-15 ילדים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני מזכיר את מה שנאמר בהתחלה: אנחנו כבר הקצינו קרקע לבית ספר יחד, עשינו את ההחלטה לפני 3 שנים ועשינו עוד איזהשהו שינוי לפני שנה או פחות, עסקנו בעניין ואמרנו- לא פה אלא פה.

אנחנו כבר הקצינו.

עכשיו, לצורך העניין, בית ספר "יחד" היה בעצם, באיזושהי צורה- כך או אחרת- לבנות ביפו באותו מקום שאותו הקצינו. בינתיים קרה חרום.

גב' להבי:

זה במקום גדנ"ע?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 16 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ליד הגדנ"ע.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בינתיים קרה חרום. חיפשנו איך לפתור את הבעיה בחרום, התמזל מזלנו שהוא במקרה הגיע למציאות שבה הוא ברגע זה מצא איזהשהו פתרון- שהוא בכלל מצא, הרי לא מתגלגלים לנו בתי ספר בידיים- כבניינים ריקים כל יום. והמקום הזה היה מוסד חינוכי לאורך השנים האחרונות, זו היתה מכללה של איש פרטי- שהחזיק נכס ציבורי לאורך הרבה מאוד שנים, לא שילמו ארנונה, חייבים לנו מליונים, סיפור. מכל מקום זה הסיפור. זהו.

מר להט:

עכשיו הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אישרנו?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אישרנו.

תודה רבה.

החלטה: הקצאת קרקע- מ א ו ש ר.

63. מינוי ועדות ערר לענייני ארנונה:

עו"ד סלמן:

בעיריית תל-אביב , כפי שאתם יודעים, פועלות וועדות ערר לארנונה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 17 -

ועדות הערר של הארנונה שפועלות בעיריית תל-אביב- מסיימות בסוף השנה הזאת קדנציה של 7 שנים. ואנחנו מבצעים החלפה בעצם- של כל חברי וועדות הערר, והחל מתחילת השנה הבאה יתחילו לכהן ועדות ערר חדשות.

אנחנו הוצאנו קול קורא.

מר סולר:

מה תפקידן של ועדות הערר?

עו"ד סלמן:

התפקיד של ועדות הערר של הארנונה מוגדר בחוק, והתפקיד שלהן הוא לשמוע עררים על השגות שנדחו על ידי מנהל הארנונה. זאת אומרת, יש ועדת ערר שמתמנית על ידי מועצת העירייה, שהתפקיד שלה הוא לשמוע עררים שמוגשים על ידי תושבי העיר, ולא רק על ידי תושבי העיר, גם על ידי בעלים של נכסים עיסקיים, שהגישו , בדרך כלל הם הגישו השגה למנהל הארנונה, מנהל הארנונה דחה את ההשגה שלהם, ואז בחוק יש להם פרק זמן שהם רשאים להגיש ערר לוועדת ערר של הארנונה.

ועדות הערר האלה הן וועדות עצמאיות, יש להן שיקול דעת עצמאי, הן יושבות פה בעירייה.

ההרכב שלהן הוא הרכב של שלושה, כאשר יו"ר הוועדה הוא עו"ד. אצלנו זה עו"ד שדרישת הכשירות היא כשירות של שופט מחוזי, דהיינו 10 שנות כהונה, ולידו יכולים לשבת 2 חברים נוספים-שהכשירות המקצועית שלהם זה או עו"ד, או רו"ח, או כלכלן או שמאי מקרקעין. אנחנו ביצענו תהליך של בחירה של ועדות ערר חדשות. במסגרת התהליך הזה גם שמענו , ראיינו ובחרנו בסופו של דבר את מי שנראו לנו הראויים ביותר לתפקיד כאשר אנו מביאים המלצה למועצת העירייה, וכאן קודם לוועדת ההנהלה- לאשר את המינוי של 8 הרכבים חדשים של ועדות ערר לארנונה, שיתחילו לכהן ככאלה החל מה-1 בינואר .2012 יש כאן את ההרכב הפרסונאלי עם חברי הוועדה , עם קורות החיים .

מי שיש לו שאלות לגבי התהליך שזה עבר.

גב' להבי:

אני רוצה להגיד שעברתי על השמות. אני קודם כל מברכת על המגוון האנושי, מבוגרים, צעירים, ערבים, נשים, מזרמים שונים ראיתי פה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 18 -

עו"ד סלמן:

עוד משהו שחשוב להזכיר: נכון להיום- פקודת העיריות- תנאי הסף שהיא קובעת – שהם כולם

יהיו תושבי העיר תל-אביב. זה תנאי סף. אז כל החברים שמופיעים פה הם תושבי העיר תל-אביב, וברגע שהם מפסיקים להיות תושבי העיר תל-אביב, גם הכהונה שלהם בוועדת ערר וגם כיו"ר ועדת ערר- פוקעת. זה תנאי סף. מעבר לזה, יתר תנאי הסף נקבעו פה בעירייה במשך השנים.

אני רוצה לציין עוד נקודה: הוגש בג"ץ נגד כל הנושא של ועדות הערר של השלטון המקומי בכלל, כאשר באותו בג"ץ- המודל של איך זה צריך כן להתנהל בצורה הנכונה, כולל תהליך הבחירה כולל הכל, היה המודל של עיריית תל-אביב. בבג"ץ צוין שהמקום היחיד שזה מתנהל בשלטון המקומי כמו שצריך- זה בעיריית תל-אביב. זאת אומרת העותרים- אלה שהגישו את העתירה כתבו את זה.

זו ההצעה, ואנחנו ממליצים כרגע לאשר אותה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש מישהו שיש לו התנגדות?

תודה רבה.

גב' עוזרי:

רק שאלה קטנה. כל 7 שנים באופן קבוע מחליפים אותם, או שזו החלטה שכרגע הגיע הזמן?

עו"ד סלמן:

אין קביעה בחוק שקוצבת כהונה, למרות שעכשיו הולך לצאת חוזר מנכ"ל שקובע וקוצב כהונה בדיוק לפרק הזמן הזה. בעקבות הבג"ץ המדינה התחייבה להוציא חוזר שקובע את זה. אבל קציבת הכהונה הזאת קיימת לגבי כל הוועדות הציבוריות שקיימות בשרות הציבורי- גם במדינה , ומה שיפה למדינה מן הסתם יפה לנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עוזי, סליחה שאני אומר את זה כאן בפורום כזה, אבל אני אגיד את זה. לגבי העיר תל-אביב- אין לזה משמעות, אבל לגבי ישובים קטנים יש לזה חשיבות. וההכרעה בחוק שאומרת שהוא צריך להיות תושב הישוב איננה הכרעה נכונה. ואני חושב שראוי שתעיר למשרד הפנים שצריך לשנות את החוק. בישובים קטנים- זה שאנשי הוועדה הזאת הם תושבי הישוב, מופעל עליהם לחץ בלתי סביר בהכרעות שלהם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 19 -

עו"ד סלמן:

ההערה שלך קודם כל התקבלה כבר ובחוק העיריות החדש שינו את זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מבוטל. .O.K

קריאה:

באיזו מהירות הוא קיבל את ההערה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. זה אומר שההגיון הזה הוא לא רק הגיון שלי, אנשים מבינים אותו וכבר טיפלו בזה, בסדר גמור.

מר סולר:

באיזו תדירות מתכנסות הוועדות האלה?

עו"ד סלמן:

כמות העררים בעיריית תל-אביב היא סדר גודל של למעלה מ-1,500 עררים בשנה, כמות אדירה.

הרעיון הוא- שכל ועדת ערר כזאת- יש לה יום דיונים אחד בשבוע. יש הרכבים מסוימים שאולי יתנו גם שני ימים, זה בהתאם לעומסים. אבל הרעיון הוא פחות או יותר- מסגרת של יום דיונים בשבוע, מהבוקר עד הערב.

מר סולר:

תודה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

O.K?

החלטה: מינוי ועדות ערר לענייני ארנונה- מ א ו ש ר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 20 -

הרכב מס' 1 הרכב מס' 2

יו"ר - עו"ד אהוד גרא יו"ר – עו"ד יהודה מאור

חבר – עו"ד סעיד ריחן חבר – עו"ד ארדת ורבר-קורן חבר – רו"ח אלרון יצחק חבר – זוהר עירון, שמאי

הרכב מס' 3 הרכב מס' 4

יו"ר – עו"ד יהודה מאור יו"ר – עו"ד אלון צדוק

חבר – עו"ד פנינה פרינצקי חבר – עו"ד גדי טל

חבר – רו"ח רונית מרמור חבר – רו"ח/עו"ד אבשלום לוי

הרכב מס' 5 הרכב מס' 6

יו"ר – עו"ד אורה קניון יו"ר – עו"ד אמיר בדראן

חבר – עו"ד יעקב לביא חבר שמאי/עו"ד ירון שטרית חבר - רו"ח רונית מרמור חבר – רו"ח ברי אורן

הרכב מס' 7 הרכב מס' 8

יו"ר – עו"ד שלומית ארליך יו"ר – עו"ד אמיר לוי

חבר – עו"ד גילה גרזון חבר – עו"ד שירלי גנזל

חבר – בועז קמר, שמאי חבר – רו"ח זיו רייך

לאפשר מילוי מקום בהרכב אחד של ועדת ערר ע"י חבר או יו"ר מהרכב אחר, בהתאמה.

ההחלטה תובא לאישור המועצה.

64. עדכון סקר ככר דיזנגוף:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו עוברים עדכון בנושא סקר ככר דיזנגוף.

אטל-בבקשה.

אליך אטל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 21 -

גב' פרידמן:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( בזמנו התקבלה כאן החלטה לבצע סקר שבו מוצגות מספר חלופות להכרעה של תושבי העיר, וגם תושבי האזור וגם בעלי עסקים באזור.

הסקר נערך על ידי מכון "דחף" בניהולה של ד"ר מינה צמח.

לפני הסקר השיטתי נערך סקר או מישאל רחוב וגם מישאל אינטרנטי-שהוא היווה בסיס לניסוח השאלון וגם עזר להבין את התוצאות של הסקר הכללי שנראה אחר כך.

כמו שאמרתי, הסקר הכללי נערך בקרב כלל תושבי העיר, תושבי האזור, ויש כאן על גבי השקף תיחום של האזור, ובעלי עסקים באזור.

קודם כל לגבי מספר הנשאלים: סה"כ הסקר נערך בקרב 2,000 תושבים, זה סקר מאוד גדול, סקר שהוא פי 4 מכל סקר מייצג, לפי הפרוט הבא:

,1,500 כמעט 1,600 תושבים מכל העיר, ועוד כ-400 תושבים מאזור ככר דיזנגוף.

כמו שכבר ציינתי, הסקר נערך גם בקרב בעלי עסקים באזור סביב הככר, בקרב 100 בעלי עסקים.

האמת היא שהכוונה היתה לערוך סקר יותר גדול, אבל כ-%50 מבעלי העסקים באזור אמרו שבעצם אין להם עניין בנושא והם לא הסכימו להתראיין.

תזכורת קצרה לגבי התוצאות:

מה שמופיע בלוח הזה אלו האחוזים, אחוזי המעדיפים חלופה כזו או אחרת:

חלופה ראשונה זו חלופה שהככר תשופץ.

החלופה השנייה היה- שהככר תונמך ללא החניון.

והחלופה השלישית היתה- שהככר תונמך ויוקם חניון.

כמו שאתם רואים, בקרב כלל תושבי העיר- כשליש ביקשו לשפץ את הככר, והשאר היו בעד להוריד את הככר- עם העדפה לנושא של חניון.

בקרב תושבי האזור, האמת היא שזה כמעט -2/3 .1/3 ובקרב בעלי העסקים- העדפה קלה לנושא של להנמיך את הככר עם חניון.

מר סולר:

תושבי האזור פחות רוצים חניון מאשר תושבי העיר?

קריאה:

כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 22 -

מר סולר:

נתון מעניין.

מר אלי לוי:

לתושבי העיר-אין להם חנייה, לתושבי האזור- יש להם חנייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה אתה אמרת?

מר סולר:

תושבי האזור פחות מעוניינים בחניון מאשר תושבי העיר בכלל.

מי שגר שם וכל לילה ישן שם?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא לא רוצה בלגן.

מר בן שושן:

זה בדיוק מנגנון ,NIMBY YARD BACK MY IN .NOT צריך, אבל לא אצלי.

מר סולר:

יש אנשים שאני מכיר- שלא מוצאים חנייה, ורוצים חניון ליד הבית שלהם.

גב' פרידמן:

פילוח קצת אחר: בסקר אנשים גם נשאלו באיזו מידה אכפת להם או לא אכפת להם- הנושא של

ככר דיזנגוף.

בקרב אלו שאמרו שכן אכפת להם- אתם רואים שהתפלגות האחוזים היא קצת שונה. בקרב כלל התושבים יש העדפה הרבה יותר ברורה לנושא של הנמכת הככר והחניון.

בכל מקרה, אם נסכם את המימצאים- ישנה העדפה ברורה להנמכה של הככר, ומבין כל החלופות שהוצגו ישנה העדפה לחלופה של הנמכת הככר ובניית החניון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 23 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כפי שאתם רואים כאן, אם הינו לוקחים את התוצאה כפי שהיא –התוצאה היא ברורה. היו 3 אופציות, נבחרה האופציה של הנמכת הככר וחניון מלמטה. אבל עשויים לבוא ולהגיד- שאותם אלה שאמרו שהם רוצים להשאיר את הככר מלמעלה- לא היתה בידם אפשרות להביע את דעתם לגבי האופציה- במידה שמורידים את הככר- האם עם חניון או בלי חניון . או לחילופין- אפשר לבוא ולומר, שההצעה שזכתה ברוב הגדול, בכמות הגדולה ביותר של בוחרים, קרי להוריד עם חניון – %41 ,איננה רוב מסה"כ תושבי העיר.

ביקשנו מהסוקרת שתבצע סקר נוסף כרגע ותציג עכשיו את שתי האופציות האלה כאופציה אחת מול השנייה בקרב כלל תושבי העיר, כדי לקבל תוצאה שניתן יהיה לבוא ולהגיד עליה שהיא תוצאת רוב תושבי העיר.זה בסה"כ מה שאנחנו עושים כרגע, וכפי שאמרתי גם בעבר- אני לפחות מתכוון למלא מה שתושבי העיר יכריעו.

עד כאן,זה לגבי הדבר הזה.

גב' אבי-גיא:

נדמה לי שזאת האופציה שלא תעלה לעירייה כסף, כי המימון,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה עוד לא ברור. בואי לא נסכם.

גב' אבי-גיא:

ככה אתה אמרת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמרתי שעשוי לעלות פחות מפני ש...

גב' אבי-גיא:

המימון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן. אבל, איך אומרים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 24 -

מר סולר:

מה לגבי המזרקה- שמשפצים אותה ושומרים אותה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש פסק דין, וכרגע עדיין לא מורידים וכרגע זה,עדיין המזרקה קיימת. נגיע לרוביקון- נטפל בו.

דרך אגב, היתי עכשיו במונקו, אגב איש מצחיק, בן 80 וכמה. לא משנה. איש מעניין, אין מה לדבר.

65. עדכון נתוני ההתמדה במערכת החינוך בתל-אביב יפו:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דפנה, את רוצה לעדכן אותנו לגבי נתוני ההתמדה במערכת החינוך בתל-אביב יפו?

גב' לב:

קצת.

אנחנו בשבועיים האחרונים זכינו לכתבות לא סימפטיות באחד מהמקומונים – בנושא של נשירה בתל-אביב, בעיקר עם מיקוד על זה שהנשירה הגדולה אצלנו היא באזור הדרום וביפו- אצל הערבים, ורציתי לעדכן לגבי החינוך העל יסודי- בסה"כ את הנתונים של תל-אביב- גם מבחינת ההתמדה וגם מבחינת אחוזי הנשירה אצלנו.

אנחנו מדברים על %5 נשירה לאחר שאנו מונים בעצם את כל האופציות שניתנות לילדים בעיר הזאת, לנערים ונערות בעיר הזאת- ללמוד עד כתה יב'.

משרד החינוך לא מכיר, או לא הכיר עד השנה, רק השנה בעצם עשה שינוי, בכל המסגרות של התמ"ת, של הרווחה, כמו עמל, כמו מקס פיין, עמל, חלק מהאורטים שהם נקראים תעשייתיים-

לא הכיר בהם כמסגרות לימודיות שהוא ספר אותם בתוך כלל הספירה, ולכן- כשתלמיד עבר לדוגמא מבית ספר 6 שנתי לבית ספר 3-4 שנתי כמו אורט שפירא או אורט גאולה או למקס פיין, או לעמל ,1 או לכל מסגרת שהיא מסגרת לימודית לכל דבר בעינינו-הוא נספר כנושר.

והתופעה הזאת של התמדה בדרום העיר היא אמנם יותר בעייתית מאשר בצפון העיר, דיברנו על זה די הרבה פעמים במסגרת ועדות החינוך ותכנית העבודה שלנו. כן, יש לנו בהחלט בעיה עקרונית לגבי יכולת ההתמדה של תלמידים בדרום העיר- מסיבות סובייקטיביות של התלמידים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 25 -

האלה. לא בגלל יכולת בדרך כלל אלא בגלל בעיות סביבתיות- כמו חוסר תמיכה של הבית, בעיות פרנסה בבית,הזדמנויות, -O.K השכבות הנמוכות של העיר תל-אביב.

אנחנו עשינו ככה בדיקה מהירה במספרים שיש לנו ממשרד החינוך, לא בשום מספרים סוביקטיביים שאנחנו הינו בונים עליהם. יש לנו עוד הרבה עבודה,אבל הנשירה הגדולה ביותר נמצאת לדוגמא בעירוני יב', מבין ה-6 שנתיים, כשבסופו של דבר ההתמדה שם היא של %.83 זאת אומרת, %83 מהתלמידים מסיימים כתה יב', וזה הנמוך ביותר. יש לנו בית ספר "צייטלין"-

שלמעלה מ-%50 מתלמידיו מגיעים מדרום העיר ומשכבות יחסית לא מבוססות, אחוז ההתמדה בו הוא %.96

גב' עוזרי:

את מדברת על צייטלין- הממלכתי דתי?

גב' לב:

כן. %.96

עירוני ט- %.93

אז זה באמת יותר גדול מה-%5 הממוצע, וזה נכון שבמקום שהאוכלוסיה יותר מבוססת יש התמדה יותר גדולה, היא מגיעה ל-%,98 ל-%,97 אבל אנחנו בהחלט מוצאים פה מצב שהוא לא קטסטרופה כפי שהוצג בעתונות- מצד אחד, ומצד שני יש על מה לעבוד.

גב' אבי-גיא:

רציתי לשאול- מסיימים יב'- המונח הזה-האם המשמעות שלו הוא עושים בגרות או מסיימים יב'?

גב' לב:

לא. מסיימים יב'. זה המדידה שעושה המדינה אחת לשנה, יש לזה משמעות גדולה מאוד, לדוגמא

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בבגרות בבתי הספר העירוניים אנו עומדים על %.80 בסה"כ עירוני אנו עומדים על %.70%-71

גב' לב:

לגבי הבגרויות- אנו עומדים על %85 ,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 26 -

גב' אבי-גיא:

%.85

גב' לב:

%.85 רון עוד לא רוצה להכיר בזה. %85 זה ב-6 שנתי, בעירוניים או המשותפים שאנחנו עובדים אתם ביחד, בעיר כולה למעלה מ-%,70 קצת יותר מ-%.70 גם פה עוד יש לנו מה לעשות, אנחנו לא גמרנו.

אז קודם כל- כשתלמיד נחשב בעיני משרד החינוך כנושר- זה עדיין לא אומר שמבחינת העיר הוא נושר. יש לנו 12 מסגרות תלת-שנתיות, כלומר מכתה י' ומעלה או מכתה ט' ומעלה, תלת או 4 שנתיות, ובהן התלמידים משובצים. רוב התלמידים- אנחנו מצליחים לשבץ אותם שם. לחלק גדול מהתלמידים אנו מגיעים באמצעות "אכפת" או נותנים להם מסגרות שהם מסגרות יותר רכות של יומיים-שלושה בשבוע של עבודה ויומיים –שלושה של למידה, ב"מען", שולה את מכירה אותם, את עירוני קריירה, גם במרכז תל-אביב-ברח' אחד-העם, בסמוך לאחד העם, וגם ביפו. יש לנו יותר בעיה של נשירה במגזר הערבי. יש שם כמה תופעות שאנחנו לא שולטים בהן, כמו לדוגמא שבחורה בת 16-17 מתארסת- סוגרים אותה בבית והיא לא הולכת יותר לבתי הספר, ואנחנו לא יכולים להביא אותה לבתי הספר. הילדה כמעט הגיעה לבגרות והתארסה בפסח ולא מסיימת תעודת בגרות, והמנהלים רודפים אחריהם וזה לא עוזר לנו הרבה. ויש לנו בהחלט משפחות קשות-יום-

שהילדים שלהם הולכים לעבוד ועובדים עד שעות מאוחרות- במסעדות ובכל מיני מקומות, ולא תמיד בבוקר הם קמים לבית הספר. גם לילדים האלה יש לנו מסגרות שהן פחות או יותר מחבקות.אנחנו עכשיו יוצאים למיזם גדול,תארתי אותו בתכנית העבודה- של ליצור קלט מחדש של הילדים האלה שמסתובבים ברחוב.

אין לי כאן את המספרים, אבל בסיבוב השני תקפו אותנו על בתי הספר היסודיים-שזה היה פשוט מגוחך, ויש לנו כמה בעיות: יש בתי הספר הפרטיים ביפו- שהם אמנם קיבלו מעמד של מוכר שאינו רשמי, למדנו היום מה זה מוכר שאינו רשמי, אבל הם בתי ספר כנסייתיים או פרטיים –

ממש של עמותות. הם לא מדווחים לנו כלל על נשירת ילדים, ואין להם גם בעיה לזרוק ילדים בגלל בעית התנהגות, בקלי קלות. הם לא רוצים אותם שם, והם לא מדווחים עליהם- כי הם מתוקצבים על פי מספר תלמידים שמופיעים במצבת התלמידים. ואז לוקח זמן בין המצב שהתלמיד עזב את בית הספר לבין העובדה שההורים או מישהו דואג ליידע אותנו שצריך למצוא לו מסגרת חילופית. זו תופעה אחת.

יש לנו מעבר שמאוד מאוד התמתן בשנים האחרונות, גם כן בעקבות השאלה שלך, אל הזרם החרדי. יש לנו בהחלט חזרה והכרה בזרם הציבורי- גם במגזר הערבי וגם במגזר היותר מסורתי,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 27 -

בתי הספר הממלכתיים-דתיים מתמלאים בחזרה, גני הילדים מתמלאים בחזרה, ואנחנו שמחים לזה ומברכים על זה.

מר להט:

למה? מה הסיבה לתופעה הזאת?

גב' לב:

השלב הראשון של המעבר, והיה לי ויכוח עם לוברט, היה לאו דווקא של משפחות שהן באמת חרדיות. המעבר היה מפני שהתנאים התאימו יותר והציעו הצעות אחרות ממה שנתן החינוך הציבורי. מי שבאמת חרדי- אנחנו לא יכולים לשנות את אורח חייו.

גב' עוזרי:

דיברת על ממלכתי דתי, לא דיברת על חרדי.

גב' לב:

אמרתי שיש מעבר מהממלכתי דתי לחרדי,

גב' עוזרי:

מהממלכתי דתי לחרדי?

גב' לב:

ויש חזרה היום של קבוצות גדולות של ילדים בחזרה אל הממלכתי דתי, בכל הזרם המסורתי-

שהוא מאפיין את האוכלוסיה שגרה ביפו.

גב' להבי:

אבל מה האלטרנטיבה לבית ספר יהודי ביפו, פרט לחשמונאים? ממלכתי דתי?

גב' לב:

אכן פתחנו השנה ביפו עוד ממלכתי-דתי- שמתחיל בכתה א', אנחנו נראה אם הוא יכול לצמוח. יש באזור את "שורשים"- שנמצא בקרית שפירא, ויש את "דיזנגוף" שנמצא בקרית שלום. יש אלטרנטיבות, ויש חוות בנות ביפו. יש אלטרנטיבות, אבל יש אנשים שדרכם עכשיו לאהוב את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 28 -

הזרם העצמאי-החרדי ואנחנו לא נלחמים בהם. כמו גם שאנחנו לא נלחמים בדמוקרטים ובאנתרופוסופים, אנחנו לא רודפים אותם- לא עם קציני ביקור סדיר, למרות שאנחנו חושבים שאין בזה, זה לא זרם. וגם המדינה לא הכירה בהם כזרם, יש שני זרמים, שתי רשתות שהמדינה הכירה בהן באופן מוחלט- זה הזרם העצמאי ומעיין החינוך של ש"ס.

זהו.

גב' להבי:

השאלה היא - האם אנחנו יוצרים אלטרנטיבה ראויה לילדי דרום העיר ויפו בבית ספר ממלכתי דתי. כי "חשמונאים " מפוצץ, וויצמן-אנחנו יודעים.

גב' לב:

אבל "חשמונאים" ו"איתמר בן אב"י" עדיין יכולים לספוג ילדים, יש לנו בתי ספר אחרים שהם לאו דווקא בתוך יפו, שהם בתי ספר טובים, "עציון", "הבעל שם-טוב", "מודיעין", יש מספיק בתי ספר בסביבה שהם בתי ספר טובים והילדים חוזרים אליהם, ואנחנו שמחים.

גב' אבי-גיא:

עד איזה גיל על פי חוק חלה חובה על ההורים לשלוח את הילדים לבית הספר?

גב' לב:

היום, עד גיל .16

גב' אבי-גיא:

אחרת, מי שבגיל -15 יכולים לתבוע את ההורים על עבירה על החוק.

גב' לב:

עדיין יכולים להפעיל קצין ביקור סדיר.

אני רק רוצה להגיד לכם שמהמספר הכללי, יש לי כאן את המחקר של הכנסת, מהמספר הכללי של הנושרים ,אותו דו"ח שפורסם בצורה מעוותת בעתונות, תל-אביב היא מאית מתוך כלל הנושרים. במדינה כולה נשרו למעלה מ-21,000 תלמידים, אצלנו בסביבות ה-.200 אני לא רוצה להגיד. נשרו – על פי הגדרות של משרד החינוך, זה לא אומר שכל ה-200 האלה לא נמצאות במסגרות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 25

מתאריך כב' באב תשע"א )(22/08/2011

- 29 -

גב' אבי-גיא:

דובר העירייה הגיב על הכתבות המשמיצות?

אני שואלת האם ניתנה תגובה של העירייה לכתבה שעיוותה את המציאות?

גב' לב:

אלמוג ניסתה להגיב והם הפכו את זה למלחמה אישית. לא נראה לי שמישהו התרגש מזה, יחד עם הבעיות בדרום ואהלי המחאה.

גב' אלמוג:

כתבנו שהנתונים הם מגמתיים ושקריים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מעולם הנתונים לא הפריעו לסיפור טוב.

גב' לב:

אני סיימתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה