פרוטוקול מליאת הועדה המקומית (תוכנית בניין עיר) - סטנוגרמה

עיריית תלֿ אביב-יפו

עיריית תל-אביב – יפו

מינהל הנדסה – אגף תכנון העיר

פרוטוקול מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

מתאריך כ"ד באב תשע"א )(24.08.2011

הישיבה נפתחה בשעה 09.51

מזכירת הועדה סטנוגרמה

אלה דוידוף שושנה בלו

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0004 מיום .20.6.2011

2. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0005 מיום .22.06.2011

3. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0006 מיום .04.07.2011

* * *

4. תא/5000 תכנית מתאר תל-אביב –יפו :

כחלק מתהליך הצגת תוכנית המתאר ובהמשך לשני ימי דיון שהתקיימו בתאריכים 22.6.2011 ו-04.07.2011 יתקיים יום נוסף במטרה לאפשר לחברי הועדה המקומית להשלים את דיוניהם ולהציג את הערותיהם ביחס לאיזורים ולנושאים שהוצגו במליאות קודמות ועל מנת לקבל החלטות בנושאים לגביהם הוצעו חלופות תכנון.

להלן סדר יום ליום הדיון השלישי:

09.00 - 08.45 - התכנסות

11.30 - 09.00 - השלמת דיון והערות ביחס לאזורים ולנושאים שהוצגו במליאות קודמות.

11.45 – 11.30 - הפסקה

13.15 – 11.45 - חלופות תכנון כלל עירוניות ומרכז העיר.

14.00 – 13.15 - ארוחת צהריים

15.30 – 14.00 - חלופות תכנון מזרח העיר.

17.00 – 15.30 - חלופות תכנון דרום העיר ויפו

עמוד - 1 - מתוך 225

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 2 -

מר דורון ספיר - יו"ר הועדה:

בוקר טוב לכולם, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו מתחילים באיחור של כחמישים דקות את ישיבת וועדת המליאה, לדיון בתכנית המתאר. בחדר נמצאים:

1. חביבה אביגיא

2. גפן שמואל

3. יעל דיין

4. תמר זנדברג

5. משה טיומקין

6. מיטל להבי

7. דן להט

8. שמוליק מזרחי

9. ספיר דורון

.10כרמלי עוזרי

11. שרון לוזון

ושרון לוזון - ברכותיי על הצטרפותך למליאה, זה הדיון הראשון שלך במליאה? אז ברכותי, שיהיה בהצלחה.

יש לנו כמה השלמות מהדיון הקודם. אני מציע שניתן לצוות המקצועי להתחיל. ניגש ישר לעניינים, בלי הקדמות מיותרות, כי איבדנו מספיק זמן.

בבקשה.

מר יואב וינברג:

בוקר טוב לכולם. עפ"י סדר היום אנחנו אמורים להתחיל בהשלמת דיונים והערות שחברי הוועדה מושכים מהדיונים הקודמים, כל פעם אמרנו בדיון הבא, אז לזה הבוקר מוקדש.

בהמשך היום אנחנו מתכוונים להציג לכם את ההיבטים החלופתיים בתכנית המתאר, כפי שעלו בדיוני הוועדה המקומית. אני מזכיר שבמליאות האחרונות הצגנו בפניכם את התכנון המוצע לכל אחד מאזורי העיר וכן את התכנון המוצע בנושאים שונים, שטחים פתוחים, מבני ציבור, מגורים, תעסוקה וכן הלאה. לאורך הדיונים היו לחברי הוועדה הערות, הצעות, שניסינו להגדיר אותן לפי מיטב הבנתנו כחלופות למה שאנחנו הצענו לכם ובעצם מה שאנחנו נציג במהלך היום זה את ההצעה המקורית של הצוות, כפי שהצגנו לכם אותה בעבר, בדיונים הקודמים. הצעות חלופיות, כפי שעלו בדיוני המליאה או מחוץ לדיוני המליאה, חלק מחברי הוועדה העבירו אלינו הצעות והמלצת הצוות להצבעה, אבל כמובן שהדברים עומדים פה להצבעתכם. הכוונה היא שבמהלך היום תכריעו באותם מרכיבים חלופתיים בתוך תכנית המתאר, אין פה כוונה לאשר את תכנית המתאר בכלותה, אלא את אותם מרכיבים חלופתיים בתוכה, כפי שעלו בדיוניכם עד כה. אם פספסנו איזשהו מרכיב חלופתי, אם יש איזושהי הצעה שעלתה, ניסינו לסרוק את כל הפרוטוקולים, את כל ההערות שכתבנו במהלך הדיונים, אז זה המקום או במהלך היום, המקום להציע דברים שייתכן שפספסנו או שעלו מאז.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 3 -

סדר היום:

• חלופות תכנון כלל עירוניות, אותם היבטים שלא נוגעים לאזור ספציפי.

• חלופות במרכז העיר.

• חלופות לתכנון למזרח העיר ולצפון העיר.

• חלופות התכנון לדרום העיר וליפו.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עכשיו השאלה אם יש למישהו מחברי המליאה שרוצה להתייחס עוד לפני החלופות, להשלים טיעונים מהדיונים הקודמים? לפני שנתחיל, תחשבו על זה כמה דקות.

נפתח באישור פרוטוקולים :

1. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0004 מיום .20.6.2011

2. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0005 מיום .22.06.2011

3. אישור פרוטוקול מליאת ועדה מקומית 11-0006 מיום .04.07.2001

גב' מיטל להבי:

אני רוצה להגיד משהו על הפרוטוקול. קודם כל, הפרוטוקול הוא למעשה סטנוגרמה ואני לקחתי אחד כזה וקראתי אותו ואין מה להגיד. סטנוגרמה זה דבר נאמן למה שנאמר.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

זה עניין פורמלי. אז את לא חייבת להגיד.

גב' מיטל להבי:

מה שאני רוצה, אבל, כן להגיד, זה שבמהלך הדיונים עלו הרבה מאד מאד שאלות, אם ע"י דן להט ואם ע"י גפן ואם על ידי ואם ע"י תמי ואכן, במסמך שקיבלנו רוכזו הנושאים המהותיים ביותר שהועלו, אבל כאן, כשניכנס לאיזה אזור אני אתן כמה דוגמאות לנושאים נוספים. אני רק רוצה להגיד, שלעבור על כזה דבר ובאמת לסרוק אותו ולחפש את כל השאלות זה הרבה מאד עבודה ולכן, אין פלא שהתפספס פה קצת בנושא, אבל לאורך כל הדיונים עלו שאלות והתשובה של היו"ר הייתה 'זה ייענה אח"כ, השאלה נרשמה, נענה אח"כ'.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אבל הם נענו בהמשך אותן ישיבות.

גב' מיטל להבי:

ברובם לא.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 4 -

אם יש שאלות שלא נענו, בבקשה, זה הזמן לשאול אותם ולקבל את המענים. אני לא רוצה שמישהו ייצא מפה בלי שהוא לא קיבל מענה על השאלות שלו, אז בבקשה. אם יש שאלות או הערות או נושאים או כל דברים שאתם רוצים להעלות היום, בבקשה, זה המקום וזה הזמן.

גב' מיטל להבי:

תראה, מאחר והגדרת את הדיון היום כדיון על עקרונות של חלופות, אז כשניכנס לתוך החלופות, אני גם אמרתי שאני יכולתי לסרוק רק אחד מהם ואני לא הייתי מסוגלת לסרוק יותר מאחד מהם בפרק זמן שהיה, לקרוא את הפרוטוקולים.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אוקי. תראי, לא חייבים לדבר, זה אין שום בעיה. אפשר להתחיל לגלגל את הנושאים אחד לאחד ותוך כדי נושאים, אם יהיו שאלות, נענה על שאלות ואז נוכל להתקדם.

גב' מיטל להבי:

אני אתן לך דוגמא – עלו סוגיות בנושא התחבורה, כאלה ואחרות די מהותיות ואז נאמר ע"י הצוות 'שאנחנו את נושא התחבורה נעגן במסמך מדיניות, אבל אם תחליטו למסד את זה בתכנית המתאר נעשה את זה בשמחה'. האם הוחלט או לא הוחלט לעגן את נושא התחבורה בתוך תכנית המתאר? זה לא הוחלט לדעתי. ז"א, זה סתם נושא עקרוני אחד, כן? אני אומרת לך, אני יכולה לתת לך עוד כמה דוגמאות, אבל השאלה היא באמת איך הולכים לתוך הדיון ואני לא חושבת שעכשיו אני צריכה להתחיל להציף את כל מה ש-,

מר חזי ברקוביץ:

מיטל, לא הבנתי את ההערה בנושא תנועה.

גב' מיטל להבי:

בנושא תנועה – לאורך כל הדרך דובר בסוגיות של תנועה והתשובה בסופו של דבר הייתה, שאולי יהיה מסמך תנועה נלווה למתאר ובמקום הזה אנחנו צריכים להחליט אם יהיה מסמך מדיניות נלווה בנושא התנועה או האם נושא התנועה יעוגן בתוך תכנית המתאר, כי תכנית המתאר הרי מתייחסת או מתבססת על איזושהי היפותזה או איזושהי הנחה תחבורתית, אני מניחה שהיא מתבססת על הרק"לים בעיקר על זה שיהיו רק"לים. עכשיו, בעיקרון, ממה שאני מבינה כרגע, מה שנענינו, זה שהתחבורה לא נמצאת במתאר, היא תמצא במסמך מדיניות,

מר חזי ברקוביץ:

לא נכון.

גב' מיטל להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 5 -

אוקי, אז מה שהבנתי,

מר יואב וינברג:

בואו נדייק. הנושא הזה עלה, למיטב זכרוני תמי העלתה אותו, כחלק משורה שלמה של נושאים, היא אמרה 'תכנית המתאר קובעת בצורה מאד ברורה תוספת קיבולות לתעסוקה ולמגורים, בעוד שדברים אחרים נראים פחות מחייבים'. נושא התחבורה הוא נושא שמעוגן עמוק בתוך מסמכי התכנית הסטטוטוריים. יש בו היבטים, שהם היבטים שאנחנו הצענו לפחות כרגע, שלא לעגן אותם. למשל, כל מיני מנגנונים לעידוד הליכה ברגל או לעידוד נסיעה באופניים, שמעבר לקביעת רוחב מינימלי לתנועה לא ממונעת, כלומר להולכי רגל ורוכבי אופניים, לא נכנסנו לזה, אמרנו לא צריך בתכנית המתאר להיכנס לחלוקה מדויקת, כי זה דברים שנעשה לאחר מכן או בתכנון מפורט או בכלל בדברים שאינם סטטוטוריים. מה שאמרנו, בתחבורה ובנושאים אחרים, שכפי שתבחרו, אפשר להפוך את ההנחיות, שאנחנו חושבים שנכון יותר לעשות אותם במדיניות למסמכים שהם חלק ממסמכי תכנית המתאר.

אם תחליטו פה בנושאים מסוימים, תחבורה או נושאים אחרים, שאתם רוצים שדברים כאלה יהיו חלק ממסמכי תכנית המתאר, תקבעו את זה ונעבד את זה. אין פה מה לתת מענה. זה לא שחשבנו המון ואמרנו 'אוקי'.

גב' מיטל להבי:

לא, לא, אבל אני אומרת, למשל, זו סוגיה שאנחנו גם צריכים להחליט עליה בצורה העקרונית.

מר שמואל גפן:

רגע, עולה על הדעת שעושים תכנית מתאר בלי תחבורה?

מר יואב וינברג:

לא, בוודאי, נושא התחבורה הוא נושא שמוטמע היטב. לדוגמא נושא של רכבת קלה. כל התכנון התחבורתי שלנו בנוי על זה שרכבת קלה היא תמומש בשנת היעד של התכנית, זה נשען על זה, חתכי הרחובות נבחנו כשהם כוללים בתוכם רכבת קלה, כל הרצות התנועה נעשו על בסיס זה, נספח התנועה כולל את התוואים של הרכבת הקלה. זה דבר שהוא מובנה בתוך תכנית המתאר, גם בחשיבה וגם,

גב' כרמלה עוזרי:

אני רוצה לומר משהו. אם אנחנו מדברים על תחבורה, זה לא רק לרכבת הקלה.

מר יואב וינברג:

לא, לא, בוודאי.

גב' כרמלה עוזרי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 6 -

מדובר בתחבורה ציבורית. אני כרגע לא מדברת על הרכבת הקלה, כי אני לא יודעת, אני, ההשקפה שלי, אני לא רואה את החזון הזה. זה רחוק מאיתנו, יותר נכון, אבל תחבורה ציבורית, בעקבות מה שאנחנו עכשיו יודעים, ההחלטה החדשה שיצאה. גם האחוזים שנסעו עד עכשיו בתחבורה הציבורית, אם אני לא טועה, וחזי פעם אחרונה אמר לנו, שירד אפילו ל-

%,18 אם אני לא טועה, חזי תקן אותי, מ-,30 27 אחוז, ירד ל-.18 אז אני אומרת לכם פה היום, שאני, מה שאני אומרת זה כמעט בוודאות, זה עוד יותר יירד. אנחנו רצינו לעודד את התחבורה הציבורית, אנחנו עשינו בדיוק ההיפך, זה לא אנחנו כן? זה הממשלה עם אצלנו מר טיומקין, אמנם עשר שנים בנושא הזה, אבל עשינו עוול כזה משווע וכל התכניות שלנו וכל החזון שאנשים כן יצרכו תחבורה ציבורית בעקבות התכנית. למעשה, כל התכנית מתבססת על התחבורה. הרי אנחנו לא יכולים לעשות תכנית כזאת גדולה, פרויקט כזה אדיר אם אין לנו מינימום של בסיס של תחבורה ציבורית מינימלית והיום זה לא רק יירד מה-,18 אנשים פשוט לא ייסעו בתחבורה הציבורית, כי אין להם אותה, היא פשוט לא קיימת ואני אומרת לכם את זה מזעקה של איפה שאני נמצאת, מכל דרום תל אביב מציפים אותנו אנשים, אין להם אוטובוסים להגיע לשום מקום, אז או שהם צריכים מוניות או שאלוהים יודע איך הם ייסעו. – בטח לא כולם ייסעו על אופניים.

מר שמואל גפן:

או שמאחרים.

גב' כרמלה עוזרי:

לא, אין תחבורה ציבורית, צריך להגיד את זה חד משמעית. לתושבים אין תחבורה ציבורית, לקחו להם אותה.

גב' תמי זנדברג:

יש לי שאלה רגע לגבי סדרי הדיון.

מר שמואל גפן:

כרמלה.

גב' כרמלה עוזרי:

כן?

מר שמואל גפן:

או שמאחרים.

גב' כרמלה עוזרי:

לא, זה קטסטרופה עם התחבורה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 7 -

מר שמואל גפן:

רק כקוריוז. העוזרת בית שלנו מגיעה כל יום בשעה שמונה והיום הייתי לחוץ, כי אשתי לא בבית, אז היא באה בשמונה וחצי. אני שואל אותה 'רחל, מה קרה היום?' היא אומרת 'אתה לא יודע איזה תחבורה עשיתם בעיר ואני עומדת פה ומחכה. מגיע, צריכה לנסוע לאלנבי, להגיע מפה'. היא אומרת 'באופן קבוע מאחרים, יש כאן משהו דפוק'.

גב' תמי זנדברג:

דורון, מה סדרי הדיון בדיוק, אני לא מבינה? מה עושים עכשיו?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אמרתי שבשלב הראשון יש נושאים שחברי הוועדה, חברי המועצה רצו לדבר עליהם.

גב' תמי זנדברג:

יש הרבה נושאים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. לדבר עכשיו כל מה שאנחנו רוצים לדבר? כי גם את המסמך שהעביר הצוות קראנו וגם עליו יש מה להגיד.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

תקשיבי, היו נושאים, אתם לא זוכרים את הישיבה האחרונה.

גב' תמי זנדברג:

אנחנו זוכרים את הישיבה האחרונה, זוכרים את כל הישיבות.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

יפה.

גב' תמי זנדברג:

מה סדרי הדיון עכשיו?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אז אני מסביר שוב – בישיבה האחרונה, היא די נפסקה בחטף כי אנשים היו צריכים ללכת ואמרנו שניתן לאנשים להשלים את הטיעונים שלהם, מי שירצה להשלים את הטיעונים באותם נושאים שדיברנו עליהם. אם מישהו רוצה להשלים את הטיעונים, בבקשה. אם לא, אני מציע שנתחיל אחד לאחד את הנושאים שרשומים בסדר היום.

מר יואב וינברג:

אם זה נושאים שקשורים לסדר היום בהמשך, חבל להגיד אותם עכשיו. כשנגיע לסדר היום נגיד.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 8 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

נכון, נגיע אליהם.

מר יואב וינברג:

אם זה נושאים שפספסנו מהעבר, אז,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

בואו נעשה את זה בצורה מסודרת.

גב' תמי זנדברג:

יש נושאים שהם בסדר היום וגם פספסו, ז"א שעלו בכל הדיונים בעבר, הם גם היום לסדר היום והם עדיין פוספסו.

מר יואב וינברג:

אז אם הם על סדר היום, אז כדאי לדון בהם כשנגיע אליהם בסדר היום. אם יש משהו שאיננו נמצא בסדר היום ואתם חושבים שלא היה לכם זמן לדון עליו בעבר, תגידו אותו עכשיו.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אוקי? יש מישהו שרוצה? אם לא, לא.

מר שמואל מזרחי:

אני רוצה להבין ממה ששאלו כאן, האם הנושא של התחבורה הציבורית הוא חלק?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

הוא הוצג כבר. הנושא של תחבורה הוצג.

מר שמואל מזרחי:

לא, לא, לא רכבת דורון, אנחנו יודעים מה זה רכבת ואנחנו יודעים מה אנחנו תחבורה ואנחנו יודעים מה זה חנייה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שניה רגע, אני אתן לתמר להשיב,

מר שמואל מזרחי:

אני מבקש להבין האם תחבורה זה חלק מהעניין או שלא מהעניין, זה מה שאני מבקש לדעת.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

בבקשה, כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 9 -

גב' תמי גבריאלי:

מה שאני רוצה להגיד, שנושא התחבורה הציבורית, הרה-ארגון וכל מערך הקווים הוא לא נושא מתארי. תכנית המתאר יוצרת את הפלטפורמה, שעליה אפשר אח"כ לתכנן את התחבורה הציבורית. היא קובעת את הדרכים, היא מטמיעה את קווי הרכבת הקלה, היא קובעת את המקומות שבהם מוצעות הפרדות מפלסיות, מתח"מים ]מרכזי תחבורה משולבים[. כל הדברים האלה הם נושאים עיקריים.

גב' מיטל להבי:

ונת"צים ונת"צים.

גב' תמי גבריאלי:

והם מעוגנים בנספח התנועה, שנמצא פה והוא חלק מהתכנית הסטטוטורית.

לפרק התחבורתי יהיו הוראות מחייבות, אבל תחבורה ציבורית, קווים, כל הדברים האלה הם לא נושאים מתאריים. לא צריך תכנית מתאר בשביל לעשות רה-ארגון בתחבורה ציבורית.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

גם לא צריך תכנית מתאר כדי לעשות נת"צ, גם לא תב"ע, אוקי? יפה.

גב' מיטל להבי:

אז אתה אומר -לפרק התחבורתי יהיה מסמכים מחייבים.

מר חזי ברקוביץ:

יש.

גב' מיטל להבי:

לא ראינו.

מר שמואל מזרחי:

הנושא מאד מאד מעניין,

גב' מיטל להבי:

אז רק שנבהיר, שבנושא של התחבורה כרגע הוצג לנו תשריט ויהיה לנו תקנון שעליו עוד...

מר יואב וינברג:

בנושא תחבורה הוצג לכם תשריט.

מר שמואל מזרחי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 10 -

אבל תמי, מאד תמוהה בעיניי התשובה, כי הרי מה שמשפיע על אזורי תעסוקה, על מגורים, זה נושא של תחבורה ציבורית. עם כל הכבוד, הרכבת הקלה יכול להיות שתהיה בתקופה שלך לא בתקופה שלי, כחבר מועצה. אנחנו לא יודעים מתי תהיה, אם בכלל. כלומר, מה אנחנו אומרים? אנחנו מדברים עכשיו תכנית מה יהיה בתוך העיר הזו, במכלול, איפה יבנו אזורי תעסוקה, איפה מגורים, איפה אנחנו מגדילים, איפה אנחנו מקטינים, מה אנחנו רוצים, מה סדרי העדיפויות שלנו. נושא התחבורה, שהוא נושא מאד מאד חשוב להניע את האנשים ממקום המגורים שלהם, אם אנחנו רוצים שייסעו בתחבורה הציבורית. לפי ההתנהלות עכשיו, המטרה היא שלא יגיעו לתחבורה ציבורית, זה התוצאה של מה שקורה היום בפועל ושמענו את הדוגמאות האלה והעלינו את זה במועצת העיר וטיומקין גם מודע לכל הנושא הזה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שמוליק, אתה רוצה שבתכנית המתאר יהיה כתוב שקו 71 ייסע מנקודה א' לנקודה ב'?

מר שמואל מזרחי:

לא, לא, לא.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אז מה אתה רוצה?

מר שמואל מזרחי:

נושא של נת"צים, למשל, איזה דבר זה שאתה תגיד עכשיו 'זה לא קשור לתכנית'. אז מה קשור כן לתכנית?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אתה יכול לעשות את זה בלי תכנית מתאר, אתה לא צריך תכנית מתאר, אתה לא צריך גם תב"ע בשביל לעשות נת"צ. אתה לא צריך, אתה יכול מחר בבוקר להחליט לעשות נת"צ ולעשות נת"צ יחד עם משרד התחבורה.

גב' תמי זנדברג:

אתה אולי לא צריך, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה. אנחנו רוצים שדברים שאנחנו רוצים לעגן, לפי מה שדיברנו כמה פעמים,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אין בעיה. אז את קובעת היום נת"צ פה, מחר את רוצה לשנות – את לא תוכלי לשנות.

תחליטי מחר שאת רוצה עוד נת"צ, לא תוכלי לעשות, אז מה?

מר שמואל מזרחי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 11 -

דורון, אני לא מפריע.

גב' תמי זנדברג:

נת"צים זה החלק הקטן.

מר שמואל מזרחי:

האם הנושא של תחבורה ציבורית זה דבר חשוב או לא דבר חשוב. לפי ההתנהלות עכשיו, הנושא של תחבורה ציבורית לא חשוב בעיר הזאת.

מר יואב וינברג:

זה דבר חשוב,

מר שמואל מזרחי:

כי זה בלאו הכי לא משרת את האנשים, אנשים לא נהנים מהעניין הזה, רק סובלים ממנו.

ביום ראשון יש הפגנה בשעה .16:00 אין שקט היום בעניין הזה. אגב, בראשון לחודש חוזרים לבתי הספר, הקטסטרופה תהיה עוד יותר גדולה.

גב' מיטל להבי:

עוד יותר.

מר שמואל מזרחי:

הרבה יותר עצומה ואנחנו עוצמים עיניים וסוגרים את האוזניים וכאילו זה לא נוגע אלינו וזה נוגע לתושבים שחיים בעיר הזו.

מר חזי ברקוביץ:

שמוליק, אתם מתפרצים לדלת לא פתוחה, פתוחה לרווחה, כי הקרב הגדול שלנו במשך שנים עם משרד התחבורה, זה בדיוק על הנושאים האלה. אנחנו מבקשים עוד ועוד תחבורה ציבורית יעילה והשאלה היא מה כוחן של תכניות להשפיע על המציאות בנושא התחבורה.

עכשיו, ברגע שאתה מכריז על זכות דרך, בסוף אתה מקבל קו אדום בתכנית ברוחב מסוים ותו לא. באותו רוחב דרך, תלוי בהיררכיה של אותה דרך, היא יכולה להיות דרך מקומית או דרך בין-עירונית, כן? משרד התחבורה יקבע לך איך ומה ייסעו באותה דרך. אם אתה רוצה לקבוע מה יהיה שם ואיך ייסעו שם, אתה לא רק צריך לשנות עכשיו תכניות, כי אמרתי לך, תכניות הן די מוגבלות בנושא הזה. אתה צריך לשנות התארגנות. לשם כך אנחנו עובדים כבר שלוש שנים כדי לייצר פה רשות תחבורה מטרופולינית, שתקבע איפה הנת"צים, מי ייסעו שם, לאן ייסעו האוטובוסים, באיזו תדירות ומה זה כרטיס חכם, שתעבור ממפעיל למפעיל ומרכז מידע, אוקי? אז אי אפשר לבוא ולהגיד 'בגלל המוגבלות של תכנית לקבוע מציאות, שתחבורה זה לא חשוב לנו'. יתרה מכך, אנחנו בתכנית הזאת קיבענו בצורה קבועה וברורה את כל הקווים הידועים כמטע"נים, קווי תחבורה עתירי נוסעים במחוז הזה ולמה

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 12 -

עשינו את זה? כי המימוש של התכנית הזאת תהיה רק לאורך הקווים האלה. אתה אומר 'אנחנו לא נראה את זה בחיינו'. אם לא נראה את התחבורה הציבורית, גם לא נראה מימוש של חלקים גדולים מהתכנית הזאת. לא יוכלו להתממש. הלא, אף אחד לא בונה,

גב' מיטל להבי:

האם בנית שלביות בין המת"ענים ]מערכת תחבורה עתירת נוסעים[ לבין המימוש של התכנית?

מר חזי ברקוביץ:

בוודאי. אחרי שהתכנית הזאת תאושר יש תכניות מפורטות ואת עולה באחוזי הבנייה כיחס ישיר לפתרונות התנועה בין אם זה מגורים או בין אם זה תעסוקות. יש פה מיליוני מ' תוספת לתעסוקה. את חושבת שהם יכולים להישען על רכב פרטי? הכבישים בסוף הקיבולת. אין שום יועץ תנועה שיוכל לעמוד ולאשר תכנית ללא פתרונות של תחבורה. שימי לב, גם בתכניות שאתם מכירים ברמת פירוט יותר גבוהה, כמו ב-,3700 התכנית פטורה לתוספת של ,12 13 אלף. כרגע האישור של משרד התחבורה עד 6,000 יחידות דיור, כי יש את הפתרונות הנראים. כשיהיה קו ירוק עם המשך אבן-גבירול ועוד פתרונות כאלה, נוכל לדבר על מעבר ל-.6,000 אז אי אפשר לבוא ולהגיד היום 'אני לא רואה את הפתרונות של הרכבת ולכן התכנית, תביאו פתרונות, לא יודע, אחרים או באוטובוסים או וכו' וכו'. אני רוצה להציג עוד נקודה – משרד התחבורה, במשך שנים, סירב להגדיר מהו נתיב לתחבורה עתירת נוסעים בכל התכניות, כולל בתמ"א .23/4 ומה עמד מאחורי האידיאולוגיה הזו? שבכל מקום ניתן להעביר אוטובוס, הוא לא צריך את משרד הפנים, הוא לא צריך את הוועדה המקומית, הוא לא צריך כלום. איפה שהם רוצים הם יכולים להגיד 'מהיום, האוטובוס יפנה ברחוב הזה והזה לשם ומשמה ימינה', אוקי? בתיאום עם הרשות, בתיאום מלא, בתיאום חלקי, ועד שכונה, סיפורים, עניינים, אבל סטטוטורית הם יכולים לנסוע בכל מקום ולכן, הם לא רצו לבוא ולהגדיר בתכנית תוואים לתחבורה ציבורית כאידיאולוגיה, כולל מטע"ן ז"א, מה קורה כשאתה שם אוטובוס אחרי אוטובוס ונותן להם לנסוע – אתה יכול להתחיל להעביר 5,000 איש בשעה בכיוון. אפשר להגיד מטע"ן, נכון? אנחנו אמרנו שזה בלתי אפשרי, למה? כי לא ניתן לתכנן עיר לטווח של 20 שנה כשאתה לא יודע איפה האוטובוסים ייסעו בעוד 10 שנים.

תארו לכם מגדל,

מר שמואל גפן:

נו, זה מה שהם אמרו שמוליק ומיטל.

מר חזי ברקוביץ:

ולכן כשבאו עכשיו להגדיר את תקן החנייה ואמרו 'אנחנו רוצים להגדיר תקני חנייה', אנחנו התנינו את זה בהגדרה של מה זה קו מטע"ן, אתם מבינים? ז"א אתה לא תוכל לבוא למקום מסוים ולהוריד,

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 13 -

מר שמואל גפן:

ז"א הסכמת מראש להוריד את תקן החנייה.

מר חזי ברקוביץ:

רק אם אני אדע שהקו הזה, המקום הזה, האתר הזה יושב מפה לעוד 25 שנה והלאה על קו שהוא אכן מעביר כמויות נוסעים שראויות להוריד את תקני החניה, קרי, בוא תקבע את זה בתכניות, תייצר את אותה וודאות שאנחנו מדברים עליה ולא היום עובר כאן ומחר עובר במקום אחר. לדוגמא, אם אתה אומר שקו מטע"ן זה תדירות כזאת וכזאת, מס' נוסעים כאלה וכאלה, כלי רכב של לא פחות ממאה איש ליחידת רכב, אוקי? זה אומר, אתה עוקב אחרי?

מר שמואל גפן:

כל מילה.

מר חזי ברקוביץ:

שאתה יכול להעביר על הקו הזה לפחות 5,000 איש לשעה בכיוון, זה אומר קו מטע"ן ולא אוטובוס פעם בחצי שעה ועכשיו אתה יכול להגיד 'מבחינתי זה מתע"ן' וזאת הייתה ההגדרה במשרד התחבורה. ה-אין הגדרה, זה מה שהיה בשטח כרגע. לכן, על הכותרת אני אומר, אל תחשבו שתכנית מתאר בנושא אוטובוסים יכולה לייצר וודאות. - היא לא יכולה, היא יכולה לייצר בנושא רכבות. בנושא תמ"א ,23 התמ"מ, התמ"מ מקובע כאן.

גב' תמי זנדברג:

התכנסנו לדבר על תכנית המתאר, מה שהיא לא יכולה לעשות או מה שהיא כן יכולה לעשות? אני לא מבינה. כל הדיונים אנחנו מסבירים מה היא לא יכולה ולא יכולה ומה אנחנו לא יכולים ולא יכולים. בואו נדבר מה אנחנו כן יכולים.

מר שמואל גפן:

חזי, למה רכבת קלה יכולה ותחבורה ציבורית לא? זה אני לא מבין. אני מבין את מה שאתה אומר.

מר חזי ברקוביץ:

אז זה אני מסביר לכם את גבולות היכולת של תכנית מתאר. מה היא יכולה ומה היא לא יכולה. היא יכולה להגדיר איפה עוברת רכבת מסילתית. היא יכולה, כי המדינה החליטה שלרכבת, לכל רכבת, בין אם היא כבדה או בין היא רכבת קלה, תהיה תכנית מחייבת, אוקי?

לאוטובוסים זה לא המצב, לפחות לא כרגע. אל תשכחו שאת נספח התחבורה של תכנית המתאר לא מאשרת הוועדה המקומית תל אביב, מאשר אותו משרד התחבורה וגם אם תחליטו בסופו של יום לצייר פה איפה יעברו הקווים, זה בוודאי שלא יאושר בשום מוסד תכנון, אבל אני מסביר לכם.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 14 -

מר שמואל גפן:

אל תהיה בטוח. משרד התחבורה לא כזה חזק מול עיריית תל אביב.

מר חזי ברקוביץ:

בסדר, אבל בינתיים הוא הסמכות לאשר את נספח התחבורה והוא הסמכות לאשר לך אם תהיה כניסה לתכנית סמינר הקיבוצים מדרך נמיר, מדרך השירות או לא. הכניסה הקטנה הזאת זה בסמכותו ולא בסמכותנו.

מר שמואל גפן:

אבל כשאתה מתנגד ואתה מפעיל שיקול דעת ומראה לו את זה,

גב' תמי זנדברג:

אני מציעה שאנחנו נשנה רגע את הראש ונוציא תחת ידינו משהו שאנחנו שלמים איתו, החזון שאנחנו רוצים לראות וזה וזה ואני בטוחה שאם זה יהיה מספיק טוב, כולם יאשרו את זה ולא נתעסק כל הזמן לאן זה הולך הלאה ומי לא יאשר ומה לא סמכות ומה כן סמכות, די באמת!

מר חזי ברקוביץ:

תמי, אבל את צריכה להישאר, מעבר לסיסמאות את צריכה להישאר בלוגיקה. בואי תקבעי את הקווים הראשיים, שאת חושבת,

גב' תמי זנדברג:

בואו קודם נראה שיש לנו בכלל התייחסות לתחבורה מעבר לרכבת הקלה ומשם נמשיך.

מר חזי ברקוביץ:

ברור שיש.

גב' תמי זנדברג:

אז זהו, אוקי, זה הכל.

מר חזי ברקוביץ:

זה הוצג לך בפעם הקודמת כנספח תחבורה כולל לעיר עם ההיררכיה שכל כך חסרה במשרד התחבורה, קרי, רכבת כבדה, רכבת קלה, צירי תנועה ראשיים. זה מאד מובנה.

גב' תמי זנדברג:

בוא ניכנס לדיון ונדבר לגופו של עניין.

מר חזי ברקוביץ:

בבקשה, קדימה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 15 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר חזי ברקוביץ:

את צריכה להבין, אבל, את קנה המידה של תכנית המתאר. את יודעת, יש כאלה שמחפשים בתכנית המתאר את הפירוט שאין בה.

גב' תמי זנדברג:

ויש כאלה שמחפשים דברים שאין בה, לא בגלל שזה פירוט ולא בגלל שזה יותר מדי.

מר חזי ברקוביץ:

מה חסר לדעתך בנושא תנועה, ברמה הזאת שהוצגה לכם בתכנית המתאר? מה חסר?

גב' תמי זנדברג:

אני אגיד לך מה חסר, חסר החזון שלנו, איך אנחנו רואים את העיר מתנהלת מבחינה תחבורתית. זה דבר כולל, הרי, התנועה קשורה לחנייה, היא קשורה למגורים, הדברים האלה קשורים אחד לשני. בגלל זה אני אומרת בוא ניכנס למהות הדברים ואז נראה אותם אחד לאחד.

מר שמואל גפן:

רגע, חזי, אני מסכים שהיום אנחנו לא נדון בדבר כזה, כי אנחנו לא מוכנים לזה, אבל,

מר חזי ברקוביץ:

זה הוצג בפעם הקודמת.

מר שמואל גפן:

לא, אנחנו לא מוכנים לדיון. הרי הועלו שאלות כאלה. מה שאני מציע, אנחנו נתקדם בדיון, אבל יחד עם זה ולא כמו שעם השישה שבועות שהקציבו לך, אנחנו נקיים בעוד תקופה קצרה דיון מיוחד בנושא הזה ותכין חומר רקע.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

איזה דיון? לא הבנתי.

גב' תמי זנדברג:

בנושא של תחבורה?

מר שמואל גפן:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 16 -

רגע, מה שאמרתי עכשיו שישה שבועות, הרי יש החלטה של ועדת בניין ערים, שחזי יצטרך לתת לנו סיכום ותכנית ובירור מה שהוא עשה לגבי חניה על הגגות אם זה הולך, לא הולך, בעיות משפטיות.

גב' תמי זנדברג:

חניה על הגגות?

מר שמואל גפן:

כן, את לא היית בישיבה.

גב' תמי זנדברג:

וטוב שכך.

מר שרון לוזון:

...ומעלית,

מר שמואל גפן:

עזוב עכשיו, אל תעשה צחוק. יש תכנית מדויקת, הביאו את זה.

מר שרון לוזון:

להכניס עוד רכבים פרטיים לעיר?

מר שמואל גפן:

כן, להכניס עוד רכבים פרטיים לעיר. מה אתה, עכשיו אתה מנהל איתי ויכוח להכניס או לא?

זה כשיהיה הדיון על התחבורה, תעלה את דעתך.

גב' תמי זנדברג:

אני מצטרפת לעמדתך לקיים, לא חס וחלילה לעשות חנייה על הגגות, לקיים דיון נפרד על תחבורה.

מר שמואל גפן:

רק אני אומר שזה לא יהיה כמו זה, זה מה שהתכוונתי. דורון, אתה אחראי לזה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני לא יכול להיות אחראי למה שאני לא מבין.

מר שמואל גפן:

לא, אתה אחראי.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 17 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני לא יכול להיות אחראי למה שאני לא מבין.

מר שמואל גפן:

ביקשתי ממך לתכנן?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

לא. ביקשת ממני להציג נתונים שאני לא יודע מה אתה רוצה.

מר שמואל גפן:

אני לא ביקשתי ממך להציג נתונים.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

הרגע אמרת להביא את כל הנתונים.

מר שמואל גפן:

למה?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

איזה נתונים להביא?

מר שמואל גפן:

אני דיברתי עם חזי, הוא יודע בדיוק.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

הוא לא יודע.

מר שמואל גפן:

...יו"ר הישיבה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

תקשיב, נושא התחבורה הוצג באחת הפעמים הקודמות.

גב' תמי זנדברג:

בפעם הקודמת, לא באחת.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 18 -

הפעם האחרונה. הוא הוצג. הייתה התייחסות, חברי המועצה התייחסו, שאלו שאלות, נענו, קיבלו וזה מה שאנחנו מציגים בתכנית המתאר. אם אתה רוצה מעבר לזה תגיד מה אתה רוצה לראות בתכנית המתאר שלא נמצא בתכנית שהוצגה בפעם האחרונה.

מר שמואל גפן:

מה שקורה הוא, אני לא מדבר עכשיו על הקווים ואיך הם יהיו, הרי אנחנו לא נתעסק עם זה, אבל לאור הזעקה שבוקעת מהציבור לגבי כל קווי התחבורה,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אבל אל תחבר, תעשה לי טובה.

מר שמואל גפן:

ולכן צריך לדון בזה, בהכל.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

יש הרבה מצוקות שבאות מהציבור. לא כל המצוקות האלה יכולות לבוא, ורובן מוצדקות, אוקי? בוא נצא מנקודת הנחה שרובן מוצדקות.

מר שמואל גפן:

לא, לא הייתי אומר את זה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני אומר לך – בהנחה ורובן מוצדקות, עדיין זה לא אומר שכל המצוקות האלה צריכות לבוא או יכולות לבוא לידי ביטוי בתכנית מתארית.

מר שמואל גפן:

מה אני הצעתי עכשיו?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

סליחה, אני אומר שוב,

מר שמואל גפן:

הצעתי לך, בוא נתקדם בתכנית המתארית ונעשה אחרי זה נדון, לא היום.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אז אני אומר שוב, שאני לא יודע על מה אתה רוצה לדון, כי הנושא הזה הוצג בפירוט ע"י הצוות המקצועי. אתה רוצה, יחזרו עליו שוב.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 19 -

מר שמואל גפן:

להגיד לך שלא הייתי בדיון?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אתה יודע מה, אז אני אשלח את הצוות שיציגו לך את זה בצורה אישית.

מר יואב וינברג:

אנחנו שבים ומבקשים מכל חבר וועדה שרוצה להיפגש איתנו,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כל חבר וועדה.

מר יואב וינברג:

שנציג לו תחום כלשהו, נושא כלשהו, להזמין אותנו, אנחנו נגיע.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כל חבר וועדה, בכל זמן, שהוא רוצה לקבל נתונים על התכנית, כל מה שקשור על התכנית, שאלות שיש לו, הסברים בכל נושא ונושא איזורי, בנושא רובעי, בכל נושא - יש פה צוות מקצועי, בבקשה לפנות אליו. אפשר היום במהלך ההפסקה לבקש ליצור קשר ולהציג כל מה שאתם רוצים. כל נושא, כל דבר, כל עניין, אוקי? בבקשה, בואו נמשיך.

מר יואב וינברג:

אנחנו מתחילים מהכבד אל הפחות כבד. אחד הנושאים ששבו ועלו בדרכים שונות לכל אורך דיוני המליאה זה נושא יעדי תכנית המתאר מבחינת אוכלוסייה ומועסקים.

אני מזכיר שההצעה שלנו לקביעת היעדים דיברה על 450,000 תושבים בשנת היעד 2025 והיקפי תעסוקה שמדברים על כ-480,000 מועסקים, מה שמחייב כ-12 מיליון מ"ר בנויים לתעסוקה. לאורך הדיונים עיקר ההערות היו האם לא ראוי להגדיל את יעדי האוכלוסייה, האם לא ראוי להגדיל את היצע שטחי המגורים, בדרך על בסיס המחשבה שהגדלת היצע המגורים יביא להוזלת המגורים בעיר. ההתייחסות שלנו היא כזו – קודם כל מבחינת יעד האוכלוסייה. יעד של 450,000 מתבסס על תחזית שנעשתה בעבר. להערכתנו 450,000 הוא יעד ריאלי, שגם כדי להגיע אליו אנחנו צריכים להתאמץ מאד. ז"א זה לא יעד של 'עסקים כרגיל', זה יעד של הורדת מחירי דיור, תמרוץ השוק הדרומי, שהוא אחד השווקים שהפוטנציאל של גידול האוכלוסייה בהם לא מתממש. ההיצע של יחידות הדיור, כבר ההיצע הקיים, עוד לפני שתכנית המתאר הוסיפה לו ולו יחידה אחת מאפשר יעדי אוכלוסייה גדולים מאלה. כלומר, אם יתממש ההיצע הקיים נגיע לאוכלוסייה גדולה ולכן, הנושא המהותי

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 20 -

מבחינתנו לפחות או לפי תפיסתנו, לפי הניתוחים שעשינו, זה לא כל כך הנקודה ,450,000 זה לא משמעותי, אפשר לקבוע ,500,000 אפשר לקבוע ,550,000 אלא זה איך אנחנו עושים את המאמץ כדי להגיע אפילו ל-450,000 ועפ"י הניתוח שלנו עיקר ההשקעה היא לא בהגדלת ההיצע, אלא במציאת דרכים למימוש ההיצע הקיים וגם להוסיף היצע מסוים שעיקר המטרה שלו היא לא כמותית אלא איכותית, ז"א עיקר התוספת של יחידות דיור שאנחנו מציעים היא להביא להתחדשות אזורים, לשינוי תמהיל יחידות דיור, להקטנת פערים בין אזורים שונים, אבל לא כדי להשיג את היקף האוכלוסייה הנדרש. ניתוח שעשה היועץ הכלכלי שלנו הראה גם שהתוספת של קיבולת לא בהכרח היא זו שתוביל להורדת מחירי הדיור, לפחות לא היא הגורם הדומיננטי ואחד הגורמים הדומיננטיים זה הבאה למימושים בשוק הדרומי שכיום כמעט ולא מגיעים אליהם. לגבי המועסקים, לגבי שטחי התעסוקה, לפחות לפי הניתוח שלנו, המצב קצת שונה. תחזיות המועסקים לשנת היעד הביאו אותנו למסקנה שמלאי שטחי התעסוקה בעיר אינו מספיק. כלומר, אם אנחנו לוקחים את מלאי שטחי התעסוקה בתכניות מאושרות ובתוכניות בתהליכים ומפעילים עליהם את מקדמי המימוש המקובלים, אנחנו לא מצליחים להגיע למלאי הנדרש כדי שהעיר הזאת תמשיך להתפתח, כפי שאנחנו צופים שרצוי ושהיא יכולה להתפתח. לכן בהקשר של תעסוקה יש צורך בהגדלת ההיצע. בין השאר זה נובע מהסיבה שבמגורים בהיצע הקיים יש לנו יותר לעומת תעסוקה.

זה לא השוואה כמותית, אלא ביחס לנדרש. לכן ההמלצה שלנו היא לא לשנות את היעדים, לא את יעדי המגורים ולא את יעדי התעסוקה ולא לשנות באופן גורף את ההיקפים המתווספים.

עם זאת, כמו שתראו בהמשך היום, per אזור בכל מקום שהציעו לשנות את היקפי תוספת יחידות הדיור או לקחת אזורים שהצענו לאזורי תעסוקה ולשנות אותם למגורים או אזורים לתכנון בעתיד ולשנות אותם לאזורי מגורים. כל הדברים הנקודתיים האלו, לפחות ככל שבדקנו ועלו בדיונים, מוצעים פה פרטנית ולכן ההצעה היא לא לשנות את יעדי האוכלוסייה והמועסקים באופן גורף, אלא נקודתית לדון בהם בכל אזור ואזור. אני אמשיך הלאה בכל הנושאים הכלל עירוניים ואני מציע שאת הדיון נקיים בכללותו, מכיוון שהנושאים חלקם מתקשרים זה לזה.

שאלה נוספת שעלתה נגעה לשאלה או הצעה לגבי פריסת אזורי התעסוקה.

פריסת אזורי התעסוקה, כפי שהצענו אותה נשענת על אזורי תעסוקה קיימים – על המע"ר המרכזי, שד' רוטשילד, נתיבי איילון, על המע"ר הצפוני ברמת החייל – עתידים והצעה לשני מוקדי תעסוקה חדשים בדרום - האחד סביב צומת חולון והשני לאורך רח' שלבים. הוספת קיבולת התעסוקה ברמה הכלל עירונית, ציינתי קודם למה היא נדרשת. לתפיסתנו ראוי ליצור מוקדי תעסוקה בדרום העיר, מכיוון שאנחנו סבורים שמוקדי תעסוקה בדרום העיר יכולים, מדובר על מוקדי תעסוקה בדומה למוקדי המע"ר, בדומה למע"ר המרכזי ובדומה למע"ר הצפוני. לא מדובר על אזורי מלאכה, אלא אזורים שגם אפשריים בהם מגוון שימושי תעסוקה אבל אלה אזורים בעלי אופי מע"רי. אנו סבורים שאזורים כאלה בדרום העיר יכולים להביא להתפתחות האזור ולהוות תמריץ גם להתפתחותן של שכונות מגורים, הן בשל שינוי תדמית

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 21 -

של אזור, הן בשל פיתוח של אזור והן בשל מקומות תעסוקה, שאנשים יבחרו לגור בקרבה אליהם.

מר שמואל גפן:

יש לי שאלה – כשאתה בא ואתה אומר שאתה רוצה אזור תעסוקה באזור, זה ייתן פיתוח כי אנשים יבואו שם לעבוד. יש סטטיסטיקה, בכל אזורי התעסוקה, כמה אנשים מהאזור עובדים במקום הזה? לדעתי אין לזה שום קשר.

מר יואב וינברג:

יש קשר מסוים. יועץ התחבורה לא נמצא איתנו היום. כמובן שברמה מטרופולינית לא כל האנשים שעובדים במע"ר, ברוטשילד גרים ליד. יש קורלציה מסוימת וככל שאתה מספק יותר הזדמנויות, הסיכוי שזה יקרה הוא קיים, אבל אמרתי זה לא המרכיב היחידי, זה לא המרכיב היחידי שאנשים בוחרים לגור ליד מקומות התעסוקה שלהם. אנשים בוחרים לפעמים לגור גם ליד מקומות תעסוקה, מכיוון שיש להם מקומות לבלות בהם בערב, מכיוון שיש תדמית לאזור.

גב' כרמלה עוזרי:

תלוי איזה מקום, מה זה? תלוי באזור.

מר יואב וינברג:

אני מדבר על אזורי מע"ר. אני חושב שאזור תעסוקה בצרון מושך אנשים לגור גם באזור התעסוקה בצרון עצמו וגם אני מניח שחלק מהאנשים שלא העלו בדעתם לגור במזרח העיר, בוחרים לגור במזרח העיר בגלל הקרבה למקום שמציע מסעדות, מקומות בילוי ואיזשהו אזור...

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אל תלך רחוק, תלך לרוטשילד.

מר יואב וינברג:

רוטשילד בוודאי, זו הדוגמא הישנה, אבל אני הסתכלתי על כרמלה ודיברתי על מקום קרוב ללבה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר יואב וינברג:

נקודה נוספת מבחינת תעסוקה זה פיזור אזורי התעסוקה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 22 -

כיום עיקר התעסוקה בעיר מתמקדת סביב המע"ר המרכזי – רוטשילד, נתיבי איילון. השענות אך ורק על המע"ר המרכזי, גם בהנחה שיתממשו כל קווי המתע"ן היא בעייתית מבחינה תחבורתית. מערכת התחבורה, גם מערכת התחבורה הציבורית לא יכולה לשאת את כל היוממים שמגיעים למרכז העיר ולכן ההמלצה של יועצי התחבורה הייתה להגדיל את אזורי התעסוקה מחוץ למרכז, זה סיבה נוספת למחשבה שנכון לפתח אזורי תעסוקה גם בפריפריה העירונית וגם בדרום העיר. במסגרת הדיונים לא עלו הצעות קונקרטיות לפיתוח אזור תעסוקה חדש ומעבר לאמירות לגבי שלבים של הסבתו לאזור מגורים, לא הייתה אמירה על הפריסה, אבל עלו הרבה שאלות. לכן ההמלצה הכללית שלנו היא, אני אומר, למעט שלבים,

קריאה:

לא רק שלבים, היה הנושא של...

מר יואב וינברג:

צומת חולון, אבל האמירה תאמה לעמדת הצוות למיטב זכרוני, לראות את זה כאזור תעסוקה וזה מה שהוצע. אני מדבר במקומות שבהם הועלו רעיונות שונים מאשר רעיונות אותם העלה הצוות. זה נקודתי, זה לא משהו שהוא ברמה כמותית יש לו משמעות כלל עירונית, זו חלופה נקודתית אם נכון או לא שיהיה שם תעסוקה. אני מדבר באזור תעסוקה מאסיבי, קיבולות תעסוקה משמעותיות ולכן, ההצעה שלנו היא:

א', לשמור על קיבולות התעסוקה ו-ב', אם מחליטים לשנות, לשמור על שני עקרונות – א', אחד ציינתי, לשמור על קיבולות התעסוקה הכלליות, לא לפגוע בהן בצורה מהותית, אפשר להוריד אותן, הדברים האלה הם לא קדושים ברמת ה-,100 ,200 ,300 500 אלף מרובע והדבר השני, כן לשמור על פיתוח אזורי תעסוקה בדרום העיר, אנחנו חושבים שזה דבר חשוב, אנחנו חושבים שזה דבר חשוב גם מבחינה כלל עירונית, אבל יותר מזה – מבחינת התפתחות דרום העיר ויפו.

מר שמואל גפן:

תגיד לי יואב, באזור של המזבלה אין שם מספיק מקום,

מר יואב וינברג:

מה זה המזבלה? חירייה?

גב' מיטל להבי:

חירייה, חירייה.

מר שמואל גפן:

באזור שמה, אין מספיק שמה שטחים כדי להקים אזור תעסוקה חדש?

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 23 -

האזור הזה הוא לא אזור בתחום עיריית תל אביב-יפו.

מר שמואל גפן:

לא המזבלה, קרוב.

מר ארנון גלעדי:

חירייה, נו, אתה מדבר על חירייה.

מר שמואל גפן:

לא, אבל לא בחירייה. חירייה אני בכלל לא מתעסק.

גב' כרמלה עוזרי:

שכונות החבנים,

מר שמואל מזרחי:

אני ראיתי ש'דורון התעורר' כעת, אני לא מתעסק עם חירייה.

מר יואב וינברג:

השטחים האלה רובם ככולם מחוץ לתחום העיר תל אביב-יפו.

גב' כרמלה עוזרי:

סליחה, שמוליק אתה מתכוון למה שצמוד לחירייה בשכונות החבנים.

מר שמואל גפן:

נכון.

מר יואב וינברג:

השטחים האלה מיועדים לפארק.

מר שמואל מזרחי:

נו? למה שם אי אפשר לעשות אזור תעסוקה?

גב' כרמלה עוזרי:

הוא חושב שאתה מתכוון לאזור היותר,

מר שמואל מזרחי:

אז תסבירי לו למה אני מתכוון.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 24 -

מר יואב וינברג:

אז באיזה? כרמלה תסבירי לי.

גב' כרמלה עוזרי:

אני הבנתי למה שמוליק מתכוון וגם אני חשבתי על זה.

מר שרון לוזון:

הוא רוצה לבנות על פארק בגין, על האדמות לפארק בגין.

גב' כרמלה עוזרי:

אני הבנתי, אנחנו הבנו בסיור, שמוליק בסיור עם דורון כשהיינו,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

רק שניה, אני אעשה לכם סדר בדברים. פארק שרון, תמ"מ 5/3 היא תכנית שלא מאפשרת לא תעסוקה ולא מגורים, רק פארק.

מר ארנון גלעדי:

שני מבני ציבור.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

היא נמצאת רובה ככולה, רובה ופחות בשטח שהוא שטח גלילי והוא לא שייך לאף רשות, למעט כמה שטחים של פארק דרום ששייכים לתל אביב והם חלק מהתכנית.

מר שמואל גפן:

מי ראש העיר שלהם??

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אפשר לדבר על שכונות כמו ידידיה או שכונות שנמצאות בעצם על הגבול, שגובלות בפארק כמו עזרא, ידידיה, הארגזים,

מר שמואל גפן:

לא, לזה מתנגד מה שמו? ארנון מתנגד, הוא רוצה שם דיור.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אם אתה שואל אותי אם נניח לבנות בידידיה תעסוקה או מגורים, וודאי מגורים על הפארק ולא תעסוקה.

מר שמואל גפן:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 25 -

זה מה שארנון אומר.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

זה אני אומר.

מר ארנון גלעדי:

גם אני אומר.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

ובנייה גבוהה על הפארק אין שום בעיה, לטעמי לפחות. אבל על הפארק עצמו אי אפשר לבנות.

גב' כרמלה עוזרי:

לא על הפארק. מה שגובל בין הפארק לבין השכונה האחרונה של,

מר שמואל גפן:

כרמלה, אבל ארנון עם…

מר ארנון גלעדי:

לא, את מדברת על חוות הזרע, היא לא בתחום השיפוט של תל אביב.

מר שמואל גפן:

ארנון מתנגד, אני הולך אתו הרבה פעמים בנושאים האלה.

מר ארנון גלעדי:

חוות הזרע היא לא תחום השיפוט שלהם.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אוקי, חברים.

מר ארנון גלעדי:

אבל אני רוצה להתייחס ברמה העקרונית לנושא של ה-6 מיליון מטר תעסוקה.

גב' מיטל להבי:

ארנון, מה שסוכם זה שהם יעברו על הכל ושנתייחס בסוף.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שאלות. שאלות הבהרה אפשר.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 26 -

מר ארנון גלעדי:

אבל איך קוראים לו? שאלה – 6 מיליון מ' שמצאתם צורך להוסיף לנושא של תעסוקה, האם הפרמטר חוץ מהתחום הכלכלי שבסופו של דבר הוא צריך להיות איזשהו איזון חוזר מבחינה כלכלית לנושא של העיר, בדקתם מול הארגונים היציגים של לשכות המסחר?

גב' מיטל להבי:

ענו לך על זה.

מר ארנון גלעדי:

לא, אני לא שמעתי.

גב' מיטל להבי:

יש פה שאלה ששאלת ואמרו לך שלא ישבו עם ארגון...

מר ארנון גלעדי:

אז אני מבקש שהנושא הזה יבוא.

מר חזי ברקוביץ:

למה נתת 6 מיליון לסוחרים?

מר ארנון גלעדי:

אני לא אמרתי לסוחרים, אמרתי תעסוקה.

מר חזי ברקוביץ:

הייטק, משרדים, בנקים.

מר ארנון גלעדי:

אמרתי, בלשכות המסחר יש שם את הכל. יש שם גם את ארגון לה"ב ויש שם את לשכת עורכי הדין, רואי חשבון, שמאים, כל בעלי המקצועות החופשיים נמצאים תחת אותה מטרייה, שבסופו של דבר צריך ליצור איתם גם דיאלוג מסוים, מה הצרכים שהם רואים מבחינה מטרופולינית גם. אנחנו מסתכלים על תל אביב-יפו, אבל יחד עם זה יש לנו גם מעטפת חיצונית, שאנחנו רוצים לראות גם את הפריסה המרחבית בנושאים האלו. כלומר, לא ליצור תחרות בינינו לבין פתח-תקווה או תחרות בינינו לבין ראשון וכל אחד יתחיל להוריד מחירים ולהוריד את מחיר הארנונה ולכן צריכים להסתכל קצת בפריסה, קצת יותר רחבה.

מר חזי ברקוביץ:

הסתכלנו בפריסה מאד רחבה, אבל אתה מציע לא להיות בתחרות עם ראשון?

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 27 -

מר ארנון גלעדי:

אני מציע קודם כל לשבת על הארגונים. תקשיב לי, אני ממונה על פיתוח העסקים ואני בעד עסקים. יחד עם זה אני חושב שצריכים לשבת עם הארגונים היציגים כדי לשמוע את דעתם בנושא הזה ולראות גם מה המגמות, ההתפתחויות של גוש דן. תל אביב היא לא בנפרד ממדינת ישראל, תל אביב היא עוד חלק ממדינת ישראל. היא חלק משמעותי, אבל לא הכל.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

תודה ארנון.

בבקשה, אתה יכול להמשיך.

מר יואב וינברג:

הנושא השלישי – דיור בר השגה, עוד נושא כבד.

הצגנו לכם את הוראות תכנית המתאר בנושא הזה. צריך לציין ברקע, כמו שכולכם יודעים, שנושא דיור בר השגה הוא נושא שכיום העיגון שלו בחוק הוא לקוי, ידינו אולי אינן כבולות, אבל בטח אינן חופשיות לעשות כל מה שאנחנו רוצים לעשות. מעט מאד מתאפשר, חוק הוד"לים, שאושר לאחרונה, על חסרונותיו ויתרונותיו, גיבה לראשונה את האפשרות של מוסד תכנון לאשר דיור בר השגה, אבל זה עדיין מעט מדי.

מה שאנחנו הכנסנו לתכנית המתאר כרגע, זה קודם כל את הדרישה לבדוק את הנושא בכל תכנית שמוסיפה היקף משמעותי, קבענו מאה יחידות דיור. קודם כל לבדוק מה קיים מבחינת היצע דיור, מבחינת תמהיל, מבחינת היכולת של ההיצע,

גב' מיטל להבי:

זה קיים בתמ"א .35 בכל מקום שאתה מוסיף מעל מאה יחידות, אתה צריך לבדוק את זה, לא הוספנו כלום.

מר יואב וינברג:

רק תמ"א 35 לא הבהירה למה הכוונה, לא נתנה שום כלים. זה נכון ברמה הצהרתית, אנחנו נתלים בזה, אבל גם את יודעת שלא הצלחנו להתקדם לא כמוסד תכנון וגם לא אף מקום אחר לא וועדה מקומית, לא ארגון חוץ ממסדי, לא הצליח ללכת יותר מדי רחוק עם תמ"א .35

גב' מיטל להבי:

האם אתה מציע להכניס את זה לתכנית המתאר ברמה שהיא יותר מהצהרתית?

מר ארנון גלעדי:

אבל זה לא הקריטריונים של דיור בר השגה, לא ברמה העירונית וגם לא ברמה הממשלתית שתהיה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 28 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

חברים.

מר ארנון גלעדי:

כלומר אנחנו דיברנו עד 80 מ', כלומר גם בדרום, גם בצפון, כדי לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה שהיא סבירה מבחינת מחיר וגם גודל.

גב' מיטל להבי:

לא, זה תמהיל, הוא מדבר על...

מר ארנון גלעדי:

הוא מדבר על תמהיל, גם של 100 מ"ר.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני אבהיר את הנקודה ברשותכם. אני אבהיר את הנקודה – בנושא דיור בר השגה, אנחנו כוועדה יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים וגם אישרנו לא מעט תכניות בנושא הזה. יש לנו וועדה בראשות ארנון שישבה ועיבדה הרבה מאד זמן ונתנה פתרונות לנושא הזה ואנחנו הטמנו את זה בהרבה מאד תכניות. הנושא הזה עדיין לא קיבל את מימושו בהיבט של מדינת ישראל ואני מניח שבגלל מה שקורה היום וטוב מה שקורה היום, הנושא הזה יבוא לידי ביטוי גם תחיקתית, ממש בחודשים הקרובים. אני מניח שתוך ה- 6-8 חודשים הקרובים, אני מניח שנראה כבר חקיקה בנושא הזה, שתאפשר לעשות דיור בר השגה בצורה סטטוטורית מסודרת ולהטמיע את העקרונות שלנו בתוך מסגרת החקיקה הזו, בתוך התכניות, זה מה שאנחנו צריכים בעצם. יש לנו את כל הכלים, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים, יודעים מה הקריטריונים שלנו, יודעים את הכל. מה שאני מציע, הרי התכנית הזאת הולכת, יש לה עוד תהליך ארוך מאד, לפני שהיא תופקד. אנחנו, לפני שהתכנית הזאת תופקד, ברגע שנדע את דברי החקיקה החדשים שיהיו, נטמיע אותם במסגרת התכנית, כלומר זה יבוא לוועדה.

גב' מיטל להבי:

אני מציעה שנחליט כדי שנשפיע על החקיקה. חלילה שהחקיקה...

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

זה בלי כל קשר, אני אומר מבחינה סטטוטורית... תכנית מתאר, כתוכנית המתאר אנחנו נמתין לשלב שבו החקיקה תתממש ואז נוכל להטמיע אותה במסגרת תכנית המתאר לפי עקרונות החקיקה, לכשיהיו.

גב' מיטל להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 29 -

מאחר ואני חוששת מחקיקות, למשל התחילו לחוקק את חוק הפיקוח על מעונות יום, הוא פתאום נעצר, אתה יודע. יש כל מיני חקיקות שאני חוששת מהן. אני טוענת שאם נורא חשוב לנו או אם חשוב לנו לקדם את הנושא של תמהיל מגורים ומגוון אוכלוסייה בתל אביב וזה חלק מחזון העיר, אז אם אנחנו לא יכולים לעגן במתאר את הנושא של דיור בר השגה, אז קודם כל אפשר לעגן את העקרונות שאנחנו כבר קבענו, ו-ב', כמו שמצאנו במתחם גדנ"ע את הפתרון של דיור לזכאי משרד השיכון, אז אנחנו צריכים להגדיר את זה כרגע באמצעות הכלים שיש לנו ולהגדיר בתכנית שאנחנו נשנה את הכלים, ככל שתהיה חקיקה יותר מתקדמת.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות. שוב, אמרתם, אני מעריך שתהיה חקיקה בחצי שנה, שמונה חודשים הקרובים ולכן נוכל להטמיע את זה. אם לא - אז נעשה את זה בדרך הזאת שזה יוטמע לפי העקרונות שאנחנו קבענו. אנחנו קבענו עקרונות ואלה יוטמעו בתכנית, במידה ולא תהיה חקיקה.

מר שמואל גפן:

מיטל, בישיבה האחרונה הרי עשינו את זה. הרי הוספנו ליזמים יחידות דיור, בתנאי שהם יעשו את הדירות יותר קטנות.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

נכון.

מר שמואל גפן:

ואז הם קיבלנו, נדמה לי, 25 דירות על כל דונם יותר.

גב' מיטל להבי:

טוב.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

קיבלו עוד 75 דירות בפרויקט.

מר שמואל גפן:

זהו.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר שמואל גפן:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 30 -

לא צריך לקרוא לזה דיור בר השגה, אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות.

גב' מיטל להבי:

זה נקרא תמהיל יחידות דיור, זה לא…

מר שמואל גפן:

מה זה?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אבל זה קשור לנושא של דיור בר השגה, כן.

גב' מיטל להבי:

תראה, אני בעיניי, דירה יותר קטנה תמיד עולה פחות כסף. זה לא קשור לבר השגה. היא בר השגה בגלל שהיא קטנה. דירת 60 מ' עולה פחות מדירת 120 מ', מה לעשות? זה לא חכמה גדולה.

מר שמואל גפן:

כן, אבל זו אחת הדרכים כדי להוזיל את הדירות.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אבל הרעיון של תמהיל זה ליצור גם וגם וגם, כמו שתמי אמרה ולא רק...

מר דן להט:

האמת היא, דורון, שמיטל צודקת. יש שם דברים שונים. הנושא של הדירות הקטנות זה דבר חשוב, אבל זה לא דיור בר השגה. דיור בר השגה יש לו הגדרה יותר מוגדרת.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן, בבקשה.

תמי גבריאלי:

אני רק רוצה להוסיף. אנחנו לא אומרים שזה דיור בר השגה, אבל בעיקר ההמלצה של התכנית ללכת על תמהיל של דירות יותר קטנות בצפון, זה שינוי משמעותי לעומת התכנון שנעשה במשך השנים האחרונות. ז"א התמהיל בצפון כשהתכנית בפירוש קובעת שישתנה, עשוי להגדיל את מגוון האוכלוסייה בנוסף לאמצעים של דיור בר השגה.

גב' מיטל להבי:

אין לי ויכוח איתך. בצפון יקנו אלה שיכולים לשלם מחיר גבוה למ"ר, גם אם זה מחיר לדירה קטנה, אבל בסדר.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 31 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

גם צריך לשמור מלאי של דירות גדולות בדרום, לא רק בצפון. זה גם חלק מהעניין. משפחות מרובות ילדים שרוצות להמשיך ולגור בכפר שלם, רוצות לגור בדרום העיר, שיהיה להם את האפשרות, לא רק 60 מ"ר.

גב' מיטל להבי:

השאלה מה יביא אותם לדרום, זאת השאלה.

מר שרון לוזון:

מה ישאיר אותם בדרום.

גב' מיטל להבי:

כן, מה ישאיר אותם.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר יואב וינברג:

כחלק מהתפיסה של עירוב שימושים כתפיסה תכנונית נכונה, לתפיסתנו, כחלק מהרצון להביא לחיי רחוב פעילים, לעידוד הליכה ברגל, תכנית המתאר הציעה כמה וכמה רחובות מסחר חדשים וברחובות אלה ההמלצה הייתה שהמסחר יהיה חובה.

עכשיו אני מדגיש שוב, צריך להזכיר את זה כל פעם מחדש – תכנית המתאר מנחה הכנת תכניות בניין עיר חדשות, לא היתרים. זה לא שתכנית המתאר קבעה רח' מסחרי. אם מישהו בא להוציא היתר בנייה הוא צריך לעשות חזית מסחרית ואם מישהו מקדם תב"ע חדשה, הוא צריך לקבוע חזית מסחרית. בדיונים בוועדה עלו שאלות האם זה נכון להוסיף רחובות מסחר ואם מתווספים רחובות מסחר, האם נכון להוסיף אותם כחובה. הרציונל היה כפול – האחד, החשש שרחובות מסחר חדשים יתחרו ברחובות המסחר הקיימים ויביאו לדעיכת מסחר ברחובות מסחר קיימים. השני, זה השאלה אם רחוב יכול בכלל לתפקד כרחוב מסחרי מבחינה תפעולית, פונקציונלית, פריקה וטעינה, חנייה וכן הלאה.

לפי הניתוח של הביקושים שעשינו, אותו ניתוח של תעסוקה נעשה גם לגבי מסחר, הגענו למסקנה שיש צורך בכ-300,000 מ"ר למסחר לשנת היעד, תוספת של 300,000 למסחר.

הניתוח של מה שמתאפשר ברחובות המסחר עם מקדמי המימוש, כי כמובן המימוש לאורך רחובות קיימים הוא לא מימוש של %,100 העלה שהיכולת להוסיף מסחר ברחובות הוא קטן. כלומר, ברמה הכלל עירונית אין פה איזשהו חשש שרחובות המסחר הקיימים יבלעו את כל המסחר הנדרש בעיר ויתחרו ברחובות מסחר קיימים.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 32 -

עם זאת, הבדיקה הזאת היא בדיקה כלל עירונית כמה קיבולות נדרשות לכל העיר. ייתכן שנקודתית רחוב חדש יתחרה ברחוב לידו, זה יכול להיות חיובי, זה יכול להיות גם שלילי.

לגבי המחשבה האם נכון שרחוב יתפקד כולו כרחוב מסחרי, יש פה איזושהי חשיבות לרצף.

באותם רחובות שהמלצנו שיהיו רחובות מסחריים, יש חשיבות שהרחוב לא ייקטע, יהיה רצף גם של מרחב ציבורי, גם זיקת הנאה עד לקו הבניין והשארת תחום אפור, תחום ביניים של מותר – לא מותר, עלול להביא לכך שלחץ נקודתי, שאותו יזם שיבוא ויקדם תב"ע נקודתית על בניין, משיקולים נקודתיים יבוא ויגיד 'פה אני לא רוצה מסחר' וברגע שאנחנו משאירים שיקול דעת, החשש הוא שבסופו של דבר לא ייווצר לנו הרצף שכל כך נדרש ברחובות שיש רצון שיקשרו בין מקום למקום כרחובות פעילים. אבל גם כאן, כמובן שהחשיבה בתכנית מתאר היא חשיבה כוללנית. בהחלט יכול להיות מצב שנקודתית בניין מסוים או מקטע מסוים לא יתאים לתפקד כרחוב מסחרי ולכן במידה מסוימת אנחנו חושבים שיש אמת בטענות שהועלו.

ההצעה שלנו שככלל, רחובות שסומנו כרחובות מסחריים יהיו רחובות למסחר חובה, אבל הוועדה המקומית, לאחר שהוצגו בפניה הטיעונים והנימוקים יכולה לאפשר את המסחר כרשות, כלומר ניתן יהיה לעשות שם מגורים ובלבד שאופן הפיתוח והתכנון יאפשר הסבה עתידית של קומת הקרקע למסחר. כלומר, יש פה איזשהו מנגנון מילוט שמשיקולים נקודתיים נאפשר שלא לעשות את זה למסחר.

מר שמואל גפן:

יואב, מה שאתה אומר זה מדובר על בניין או על רחוב?

מר יואב וינברג:

גם וגם. בא אליך יזם ומקדם תב"ע או לבניין או אתה כרשות מקומית מקדם תב"ע למקטע רחוב, אתה יכול,

מר שמואל גפן:

אם זה גם לבניין אז אני כבר רואה את מה שיקרה. נכון תמי?

מר יואב וינברג:

בסדר, זה היה החשש שלנו.

מר שמואל גפן:

אם אתה בא ואתה אומר לי רחוב, לא מתאים זה, אני מקבל. בניין – תראה כמה תקבל וזה תלוי במקרים של מה עדיף על מה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 33 -

מר יואב וינברג:

זה היה החשש שלנו. לכן החשש,

מר שמואל גפן:

כמו היום; היום דיור – מחר משרדים.

מר יואב וינברג:

לכן הרצון מראש היה לקבוע את זה כחובה, אבל העליתם טענות ש-,

מר דן להט:

יואב, ברשותך, אני רוצה לשאול אותך, תן לי דוגמא יותר למה אתה מתכוון?

קח דוגמא רח' ארלוזורוב, רח' אבן גבירול. אבן גבירול בוצע מה שנקרא, מהעיירה ועד ארלוזורוב, כן? רחוב שנכון להיום הוא כולו מסחרי.

מר יואב וינברג:

%.95

מר דן להט:

משהו כזה. ואז מה שאתה אומר, בעצם, שאתה תשאיר שיקול דעת לוועדה שבניין זה או אחר יהפוך להיות רשות ולא חובה.

מר יואב וינברג:

שאם באים ומנמקים ואומרים 'תשמעו, מסחר בלתי אפשרי פה, אי אפשר לעשות פה פריקה וטעינה, זה יפגע ברחוב, זה יצור מטרדים לסביבה, אני לא יודע מה, זה יתחרה ברחוב הסמוך שעכשיו אנחנו רוצים לפתח אותו. תבואו ותשקלו, תגידו 'אוקי, יש לך פה את זה רשות, ובלבד שהאופן שבו תפתח את קומת הקרקע יאפשר הסבה עתידית שלה.

מר דן להט:

אני רוצה לומר שאני לא יודע איך זה מקובל, לא בטוח שיש את זה, את הפתרון הזה במסגרת של תכנית מתאר, אבל כולנו יודעים שבצד הלחצי, ברגע שזה per בנין יכולים להיווצר פה לחצים נוראיים. יכול להיות שצריך לקבוע בתקנון למשל, ששינוי כזה צריך רוב יותר גדול מחמישים אחוז או איזה משהו, כי מה שאתם עושים, ז"א צריכים להחליט או כאן או כאן. ברגע שאתה אומר 'חובה אבל אני נותן את הזכות', אז זה מאיין את כל הרעיון.

מר יואב וינברג:

אז בוא נחזור להצעה המקורית...

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 34 -

מר דן להט:

אני לא בטוח שאני הייתי חוזר להצעה המקומית,

גב' מיטל להבי:

ההצעה שהוועדה רצתה ללכת אליה זה הצעה של רשות וכל רשות תיבדק לגופו של עניין, לפי השיקולים. אתה לוקח רח' ראשי שבו אתה בטח רוצה לעשות נת"צ, כמו ארלוזורוב, נגיד. על הנת"צ אתה רוצה לעשות פריקה וטעינה, יש פה שיקולים מתנגשים, כולל טובת האזרחים שגרים למעלה ואני קראתי אתמול את הצגת חלופות לתושבי העיר ואת תהליכי שיתוף ציבור ואני ראיתי שגם המתכננים וגם התושבים, לא מתכנני מנהל ההנדסה, אלא כל המתכננים שישבו היו נגד חלופת החובה, היו נגד.

מר יואב וינברג:

זה לא מדויק.

מר שמואל גפן:

נגד מה?

גב' מיטל להבי:

נגד חלופת החובה. אני אוציא את החוברת ואראה לך.

מר חזי ברקוביץ:

רגע חברים, זה הזמן להזכיר לכם שבסוף הרפורמה בתכנון ובנייה ובאישורה של תכנית, רגע, דן, זה הערה אליך – הוועדה הזאת מקבלת סמכויות שאין לה היום. אז לא רק בנושא הקטן הזה שהוא חשוב ביותר היא מקבלת יותר סמכות ואחריות, זה נכון לכל שאר הנושאים.

כל התכניות שאתה רגיל לדון בהם בסמכות מחוזית היום, הופכות למקומיות.

מר דן להט:

אם אתה שואל -אני בעד הרעיון, שלא תבין אותי לא נכון.

מר חזי ברקוביץ:

אוקי, אני אומר, הלחץ שעובר לפה הוא נכון לכל קשת הנושאים.

גב' חביבה אבי גיא:

ועדת טרכטנברג גם בודקת את הרפורמה.

מר יואב וינברג:

כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 35 -

גב' חביבה אבי גיא:

השאלה,

מר שמואל גפן:

חביבה, דברי למיקרופון לא שומעים אותך.

גב' חביבה אבי גיא:

לאורך שנים אני יודעת שהמדיניות של העירייה גמישה ומשתנה. לפעמים יש נטייה לסלק משרדים מקומות קרקע, לפעמים מאפשרים, לפעמים עוצמים עין אחת. האם הכוונה פה שימושי מסחר ותעסוקה, את כל המשרדים של מקצועות חופשיים גם כן?

מר יואב וינברג:

הנטייה של שינוי מדיניות, למיטב זכרוני והבנתי באזורי מגורים, בבנייני מגורים, לא ברחובות מסחריים. ברחובות מסחריים, לפחות ברמת תכנית המתאר, הכוונה לכל שימוש הוא אינו שימוש למגורים, כולל שימושים ציבוריים. כמובן, שהוועדה המקומית אחרי זה יכולה לקבוע שרחוב מסוים מתאים יותר לשימושים כאלה או לשימושים אחרים או שייאסרו בו שימושים מסוימים, אבל ברמת תכנית המתאר, ברמה הכוללנית, אנחנו מדברים על כל שימוש שאינו למגורים, כולל משרדים.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אז בעצם אתם ממליצים להשאיר סעיף גמישות.

מר יואב וינברג:

אנחנו ממליצים בכל זאת כן לאפשר את הסעיף גמישות, בתקווה שהוועדה המקומית בעתיד תתעצם ותוכל לעמוד מול לחצים, שכמו שחזי אמר, יגיעו לא רק בתחום אלא גם בכל תחום אחר ותכנית המתאר משאירה הרבה מרווחי גמישות גם בתחומים אחרים.

גב' מיטל להבי:

סעיף רשות לא נותן לנו גמישות?

מר יואב וינברג:

אבל סעיף רשות מעמיד אתכם בלחץ תמידי שזה לעולם לא יהיה. ז"א אם יש גמישות לכן או לא, תמיד יכולים לבוא ולהגיד לכם 'אוקי, לא'. 'אם אתם יכולים כן או לא תחליטו לא'. אם הסעיף אומר זה כן, אבל יש אמצעי מילוט שאם זה עונה על א', ב', ג', ד' ואם ענית על תנאים ,1 2 ,3 אתה יכול לצאת מזה. זה קצת אחר מאשר גמישות שאומרת 'תחליט הוועדה כך, תחליט הוועדה כך'.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 36 -

גב' חביבה אבי גיא:

עכשיו, הוועדה תהיה סוברנית להחליט, בלי הודעה לציבור,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

למיקרופון, אם אפשר.

גב' מיטל להבי:

לא, ההחלטה definition by היא להסכים, כן? ושיקולים כאלה ואחרים יהיה לא.

גב' חביבה אבי גיא:

מה זאת אומרת - זה מוחלט וזה יהיה לא במידה ו-,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

ייקבע בתכנית מפורטת. הוועדה תוכל בתכנית מפורטת לקבוע אם זה חובה או לא חובה.

גב' חביבה אבי גיא:

חובה או לא חובה.

מר יואב וינברג:

אני מזכיר שלכל תכנית מפורטת, שמופקדת ומוגשת להתנגדויות וכן הלאה. זה לא להיתר.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

ואז ייבחן, בעצם, לגופו כשברירת המחדל תהיה ברורה.

גב' חביבה אבי גיא:

הבנתי.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר יואב וינברג:

תוספת שטחי ציבור. ההוראות כפי שהצענו אותן בנוגע לשטחי ציבור, קודם כל הקנו לוועדה המקומית את הזכות הכאילו מובנת מאליה, להוסיף שטחי ציבור וזכות שכיום אינה קיימת לוועדה המקומית. היום אם אתם רוצים להוסיף שטח חום או שטח ירוק, אתם צריכים ללכת לוועדה המחוזית בשביל לעשות את זה. תכנית המתאר קבעה איסור על הקטנת שטחי ציבור קיימים ותכנית המתאר קבעה דרישה לתוספת של שטחי ציבור, שנדרשים מבחינה פרוגרמתית בשל תוספת יחידות דיור וגם בשל תוספת שטחי תעסוקה, ככל שיש פרוגרמות, שמחייבות תוספת שטחי ציבור בגלל שטחי תעסוקה. אבל תכנית המתאר לא קבעה איפה

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 37 -

בדיוק יהיו השטחים האלה. במהלך הדיונים עלו כל מיני הצעות, חלקן קראו לסמן בצורה מדויקת את שטחי הציבור החדשים המוצעים, לקחת את יחידות הדיור שתכנית המתאר מוסיפה, לחשב פרוגרמתית כמה מהן שטחי ציבור נדרשים ולהגיד איפה הם יהיו. חלופה אחרת שהייתה פחות פופולרית, אבל פה ושם עלתה הייתה, אם אתם לא יודעים איפה אתם מוסיפים שטחי ציבור, אל תוסיפו יחידות דיור. כלומר, תקטינו את קיבולת יחידות דיור המתווספות או ברמה עירונית, בדר"כ זה העלאה ברמה של אזורים ספציפיים, שכבר כיום סובלים ממחסור בשטחי ציבור. אני שב ומסביר שיש לנו קושי גדול לסמן בצורה מדויקת שטחי ציבור חדשים. אין לנו שטחי בור גדולים, שבהם אנחנו יכולים לעשות תכנון ולהגיד פה יהיה השטח הציבורי, פה יהיה השטח למגורים. הדברים האלה נבחנים בפינצטה בתכניות מפורטות. המקום היחידי שזה היה קיים, שזה תכנית ,3,700 ששם נעשה תכנון, אותם שטחי ציבור חדשים ש-3,700 קבע נקבעו בתכנית המתאר ולכן, קשה לנו לסמן את הדברים האלה בתסריט וגם מכיוון שרמת הרזולוציה של התכנית לא מגיעה לזה. חלק גדול משטחי הציבור שמתווספים הם לא שטחים רחבי היקף, אלא מגרשים נקודתיים, שגם אם אנחנו יודעים איפה הם, תכנית המתאר לא מתייחסת אליהם גם לגבי השטחים הקיימים. בנוסף, חלק מהתוספת שתכנית המתאר מציעה היא תוספת בדרך של עיבוי, תוספת מעל בניינים קיימים.

ברור שהמחיר של תוספת כזאת הוא קושי גדול מאד להוסיף שטחי ציבור ואתם תצטרכו לשקול, ברגע שתבוא לכם תכנית מפורטת באותו מקום שתכנית המתאר התירה להוסיף יחידות דיור, האם לקבל את התוספת הזאת, למרות שאין אפשרות להוסיף שטחי ציבור או לא לקבל, אבל בטח שאין אפשרות ברמה מתארית להציע איפה יהיו שטחי הציבור העתידיים.

גב' כרמלה עוזרי:

אתה מדבר על אזורים שרק מעבים אותם, לא בונים שמה עם זכויות...

מר יואב וינברג:

כן. ברגע שיש פינוי-בינוי, כמובן, שהרבה יותר קל לבוא ולהגיד 'אוקי, מקטינים את התכסית, חלק מהשטח יהיה שטח ציבורי', הקושי כאן זה לבוא ולהגיד איפה זה בדיוק יהיה וזה גם בדר"כ לא ברמת הרזולוציה שנכנסת תכנית המתאר. באותם מקומות שיש עיבוי, לפעמים גם ברמת התכנית המפורטת יצטרכו להכריע.

גב' כרמלה עוזרי:

מה שקיים. אם אין ברירה,

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 38 -

האם להישאר עם מה שקיים. אם מה שקיים יכול לשאת גם את התוספת. ולכן, ההמלצה שלנו היא קודם כל לא להקטין את היקף קיבולת יחידות הדיור המוצעת בתכנית המתאר, אנחנו לא חושבים שזה נכון, אנחנו לא חושבים שגם הוספנו קיבולת בצורה מאד מאד פראית, אם אנחנו מבוקרים זה בדר"כ, זה שהוספנו מעט מדי, לא שהוספנו יותר מדי.

ולהשאיר את הדרישה להקצאת שטחי ציבור כדרישה תקנונית ברורה, מדויקת, שנשענת על פרוגרמות והנחיות, אבל לא להכניס את זה לרמת התשריט.

גב' חביבה אבי גיא:

לאור המלצות הצוות בנושא הזה, נאמר שבעתיד היתה מגיעה הבעיה של השטח שהיה שטח חום בעבר בפינת קק"ל – בן יוסף. האם ההתייחסות הייתה אחרת ולא היינו צריכים את כל הדיונים המשפטיים, המרת צבע חום לבנייה? ואני לא יודעת אם זה נגמר סופית או לא נגמר סופית.

מר יואב וינברג:

אני לא זוכר אם זה חום, בהנחה שהוא חום, אם תכנית המתאר הייתה מאושרת, אי אפשר היה להסב אותו למגורים.

מר שמואל גפן:

אבל עובדה שהסבו אותו. היה חום והסבו אותו.

קריאה:

לא היה חום.

מר שמואל גפן:

היה חום.

מר דן להט:

יואב, אני שאלתי אנשים באחד הדיונים הראשונים ואני מבין שזה חלק מהנושא של שטחי ציבור, את הנושא של איפה הולכים להיות מרכזי החינוך של העיר? - דהיינו אוניברסיטאות, מכללות, מהסוג הזה. עד היום לא קיבלתי תשובה, כי אני זוכר שדיברנו למשל בצפון העיר הייתה איזה תכנית, ז"א מכללה של 'אפקה' ואמרתי מה ההיגיון לאשר בצפון העיר אם אנחנו בכלל רוצים לדחוף את זה לכיוון דרום העיר. אמרנו שנדבר על זה. אז עוד לא ראיתי תכנית, על זה לא קיבלתי תשובה, גם לא ראיתי שום התייחסות בנייר.

גב' כרמלה עוזרי:

יש התייחסות.

מר דן להט:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 39 -

אני לא ראיתי.

תמי גבריאלי:

דן, אם אפשר לענות, למעשה המיקום העקרוני כבר נקבע, לפחות ההמלצה שלו נקבעה בשלב של חזון העיר. בחזון העיר אנחנו הגדרנו שני מוקדי אזורי השכלה גבוהה: בדרום העיר ובמזרח. בדרום העיר זה איפה שנמצאת היום המכללה האקדמית. במזרח, באזור התכנית שהייתה, תוכנית שקימת למכללות שלא מומשה בינתיים.

מר דן להט:

ביד אליהו.

תמי גבריאלי:

ביד אליהו.

מר שמואל גפן:

מה זה? - תיכון עירוני ט'?

מר דן להט:

נכון לעכשיו מבחינת החזון שצריך לקבל ביטוי בתכנית המתאר אנחנו מדברים על צפון העיר - אוניברסיטת תל אביב ומזרח העיר בנושא של יד אליהו ודרום העיר -איפה?

תמי גבריאלי:

בסביבות המכללה האקדמית שמתפתחת היום שם.

מר דן להט:

באזור של יפו.

תמי גבריאלי:

כן.

מר דן להט:

אז אני חוזר על השאלה, כי אני זוכר שבתכנית צפון העיר יש את המכללה של 'אפקה', באזור של נאות אפקה, שאני זוכר שרציתם לאשר, אמרתי 'אין היגיון לאשר את זה שם, בזמן שאני רוצה לדחוף את זה למזרח ולדרום'.

מר יואב וינברג:

אני אנסה לחדד את זה. תכנית המתאר, הרמה של שטחים חומים שנכנסה לתכנית המתאר זה שטחים שיש להם חשיבות כלל עירונית כמו איכילוב, בתי המשפט, היכל התרבות או

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 40 -

רובעית, כמו לדוגמא האזור של 'ליידי דייויס' באזור של נאות אפקה. יש להם אותו צבע ברמת תכנית המתאר, צבע חום. זה לא אומר שהאזור של 'ליידי דייויס' אמור להפוך לקריית חינוך כלל עירונית. זה מתקשר לשאלה שפתחנו בה – נושאי מדיניות. תכנית המתאר לא באה ואומרת שבאזור של הקריה האקדמית, ביפו, שצבוע בחום יותרו אך ורק מוסדות חינוך.

היא מאפשרת שם גם אופרה חדשה, היא מאפשרת שם גם בית משפט חדש. היא גם לא אומרת שבאזור של 'ליידי דייויס' אסור להקים מכללה חדשה. היא קובעת שהדברים האלה יש להם העדפה לשטחי ציבור ברמה כלל עירונית, רובעית וזה מתקשר לשאלה של מדיניות - אם אתם חושבים שצריך ברמת תכנית המתאר לעגן שהכתם החום סביב הקריה האקדמית יהיה אך ורק לשימושי חינוך והכתם של 'ליידי דייויס' לא יהיה למוסדות חינוך ברמת מכללה ומעלה, אז אפשר לקבוע את זה. אנחנו חשבנו שזה נכון ברמת מדיניות, שזו תהיה המדיניות שתנחה את העירייה, אבל לא ברמה תכנונית שתקבע את זה, כי אם תיווצר הזדמנות שתאפשר למנף אזור באופן שלא חשבנו עליו - לאפשר את הדבר הזה.

גב' כרמלה עוזרי:

בייחוד שהיום הדרכים משתנים והנסיבות משתנות...

מר יואב וינברג:

נכון, אבל זו הדילמה במדיניות שיש סכנה שמקום יבחר להתמקם, מכללה חדשה תבחר להתמקם דווקא ליד 'ליידי דייויס' ולא במתחם המכללות ביד אליהו.

מר דן להט:

זה לא כל כך פשוט.

גב' מיטל להבי:

לא, אבל,

גב' רחל גלעד וולנר:

יואב, אני מנסה להיות ברשות דיבור.

גב' מיטל להבי:

בבקשה, בבקשה. ראית, מיד השתתקתי.

גב' רחל גלעד וולנר:

יואב, אני מנסה לחשוב לגבי איזה חשיבה נוספת, לגבי מבני ציבור, לאור המחסור בשצ"פים, שאני מניחה שיילך ויחמיר, האם יש איזה חשיבה שמבני ציבור כגון בתי ספר, גני ילדים, מוסדות אחרים שלהם יש חצרות ירוקות ומתקני ספורט, יהיה אפשר לעשות איזושהי תקינה שיהיו פתוחים לציבור בשעות שבהן אין את אותה פעילות הציבורית, שלשמה מבנה הציבור הוקם?

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 41 -

מר יואב וינברג:

למיטב זכרוני ותקנו אותי, הכנסנו הוראה שמחייבת ניצול מיטבי, כולל ניצול רב שכבתי וניצול סביב שעות היום.

מר ארנון גלעדי:

היא מדברת על מבנים עירוניים. אתה יכול בתכנית המתאר להגיד שבית הספר יישאר פתוח.

גב' רחל גלעד וולנר:

הנה, כן, הוא אומר את זה. כן,

מר יואב וינברג:

שזה יתוכנן בצורה שמאפשרת את השימוש.

מר ארנון גלעדי:

לא שימוש.

גב' רחל גלעד וולנר:

כן.

מר יואב וינברג:

שלא יתוכנן מבנה כך שיהיה בלתי אפשרי, אתה בא לתכנן שטח חום חדש שיתוכנן כך שאפשר יהיה להשתמש בו.

גב' רחל גלעד וולנר:

כשיש גינה בבית הספר ואין גינה אחרת באזור, שיהיה אפשרי להיכנס בעזרת התכנון,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

לדעתי זה מופיע, לא?

גב' כרמלה עוזרי:

אבל מה שאת אומרת קיים היום בבתי ספר. בדר"כ יש משתמשים בכדורסל,

גב' מיטל להבי:

את יודעת, זה גם פותח את מגרש הכדורסל לחנייה לתושבים.

גב' רחל גלעד וולנר:

אני לא רוצה שזה יבוא כך, כי על כל דבר כזה צריך להאבק

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 42 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני רוצה שתשמעי את התשובה של הצוות.

גב' מיטל להבי:

אני, ממש, רגע רוצה להגיד משפט אחד – החלטנו או לא החלטנו שמעירים בסוף? כי אם החלטנו שמעירים בסוף - אז אני שותקת. אם אתם רוצים,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שאלות. שאלה-שאלה, מותר לשאול שאלות, אמרנו.

גב' רחל גלעד וולנר:

סליחה, מיטל, אני לא הייתי מההתחלה, לא ידעתי…

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אמרנו שנשאל שאלות.

גב' מיטל להבי:

תאמיני לי, אני על כל סעיף יש לי מה להגיד. אני יושבת בשקט.

קריאה:

'זה קשה לה'.

גב' מיטל להבי:

מאד קשה לי.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

בבקשה, שאלות הבהרה. תשובת הבהרה.

תמי גבריאלי:

טוב, רק תשובה. מתוך הדראפט שאתם קיבלתם יש בדיוק התייחסות לנקודה הזאת – יש פה כותרת שאומרת 'הבטחת ניצול אופטימלי של המגרשים ושילובם הנכון בסביבה' ואחת הנקודות המומלצות היא השתלבות הבינוי במרקם הסובב, במידת האפשר ללא גדרות ובאופן ששטחי החוץ יוכלו לשמש את כלל הציבור, שזה בדיוק מה שאת מתכוונת.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

קיבלת תשובה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 43 -

גב' רחל גלעד וולנר:

תודה.

גב' מיטל להבי:

וזה אפשרי רק במבנים החדשים.

גב' רחל גלעד וולנר:

לא, אפשר גם לנסות לעשות איזה חשיבה של שינויים,

מר יואב וינברג:

עוד נושא בהקשר של שטחי ציבור נוגע לסימון שטחי ציבור מקומיים.

רמת הרזולוציה של התסריט, לא רק בנושא של שטחי ציבור, גם בנושא של מסחר או תעסוקה, היא רמה אזורית, רמה כוללנית. אם יש לנו מגרש ספציפי למסחר או תעסוקה, שמוטמע בתוך אזור מגורים הוא לא מופיע בתסריט. לא כל הרחובות מופיעים בתסריט.

בתסריט מופיעים רק הדברים שהם ברמה רובעית ומעלה ולכן, גם שצ"פים או שטחים למבני ציבור ברמה המקומית לא מופיע בתסריט. לא פעם עלו הערות להכנסת שטחי הציבור המקומיים לתסריט, מתוך דאגה שהתכנית לא מגינה עליהם במידה המספקת. אני מדגיש מה שאמרתי קודם – הוראות התכנית אוסרות על ביטול או הקטנה של שטחים קיימים, לא משנה באיזה היררכיה שלהם. גם אם ההיררכיה היא מקומית, יש איסור בהוראות תכנית המתאר להקטין או לבטל אותם. אנחנו חשבנו שמבחינת הרזולוציה של התכנית, מבחינת הבהירות של התסריט, ההבנה שלו, מבחינה גרפית לא נכון להכניס את זה לתסריט. אין פה שום עניין מהותי, אם רוצים – נכניס את זה.

גב' מיטל להבי:

יש לי שאלה.

מר יואב וינברג:

שניה מיטל, רק אני אשלים. בעיה נוספת, שהיא בעיה טכנית, היא שברגע שאנחנו מכניסים את כל השכבה של השטחים המקומיים, שזה שכבה שמתעדכנת, להבדיל מאשר הפארקים המטרופוליניים, הפארקים הרובעיים, לא נבטל כנראה את גינת התקווה או לא נשנה את הקונפיגורציה שלה, לעומת זאת איזושהי גינת כיס לפעמים מתבטלת ולפעמים אנחנו מקווים שגם מתווספת. ברגע שנכניס את השכבה הזאת נצטרך לעדכן אותה כל הזמן, שאם לא כן יתפרש כאילו איזשהו שצ"פ שנשכח הוא פחות חשוב מאשר שצ"פ שכן הגיע וגם מהסיבה הטכנית הזאת ההמלצה שלנו היא לא להכניס את השצ"פים המקומיים...

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 44 -

גב' מיטל להבי:

אני רוצה לשאול שאלה, זה לא אמירה בינתיים. מעבר לוויכוח הזה של אם כן לסמן או לא לסמן את שטחי הציבור ובאיזו רמה לסמן, אני רוצה לתת שתי דוגמאות ומתוך זה להבין את המהות של הסימון או לא סימון. לנושא של שטחים ירוקים – יש לנו כמה תכניות מאד מתקדמות היום בתל אביב, נניח, חורשת אבו-כביר או משהו שפחות מסומן זה פארק קריית ספר. האם נושא כמו פארק קריית ספר מסומן או לא מסומן בתכנית המתאר?

מר יואב וינברג:

למיטב זכרוני, פארק קריית ספר, שהוא פארק ברמה הרובעית, בטח באזור מועט שטחי ציבור שהוא נמצא, הוא נכנס לתשריט. ואם הוא לא נכנס אני חושב שראוי שייכנס. זה דוגמא למשהו שהוא כן בקנה מידה של...

גב' מיטל להבי:

אוקי, אז על אותו סגנון של שאלה ירוקה, אני רוצה לשאול שאלה חומה. כמו שסימנו באזור 'ליידי דייויס', אזור שהוא חום משמעותי, האם הלכנו וסימנו באזור דרום העיר, אני העליתי למשל מספר פעמים את מכבי צריפין כאופציה, שטח מאד גדול שיש שם בבעלות עירונית וריק יחסית, האם הלכנו וסימנו באזור דרום העיר אזורי חום משמעותי, דווקא מתוך מתן מענה לסוגיות שאהוד פסטרנק העלה, שאם אנחנו רוצים לעשות מגורים באזורים מסוימים, אנחנו צריכים לתת מענה לצרכי ציבור?

מר יואב וינברג:

אזור מכבי צריפין שהעלית באופן ספציפי, מופיע פה גם בהמשך בדרום העיר כנושא ספציפי ולכן נדון בו. למיטב זכרוני לא עלתה ולו דוגמא נוספת אחת לשטח נרחב שיש בו פוטנציאל לשטח חום. לפי מיטב בדיקתנו, השטחים האלה ייווצרו כשייכנסו לתכנון מפורט של אזור, של אזור שהיום מיועד למלאכה הוא יוסב למגורים או לתעסוקה קצת יותר אינטנסיבית, ייקבע בו השטח הציבורי. אנחנו לא איתרנו שטחים שאנחנו יכולים כיום, כמו קריית ספר או כמו מכבי צריפין, שיש בהם פוטנציאל והם בסדר גודל, ברמת רזולוציה, שנכון שייכנסו לתסריט. אז התשובה היא שלא אותרו כאלה.

גב' מיטל להבי:

האם אתם יכולים לאתר כאלה? אם אנחנו ננחה אתכם אתם תוכלו לאתר? כי תראה, במקרה מכבי צריפין, מישהו הביא לי את התב"ע וכו'. אני לא מסוגלת לעבור על שכבות ואני לא מחוברת ל-,GIS לשכבות הבעלות. אני לא מסוגלת לראות את הדברים האלה, אלא אם כן המידע מגיע לי מהשטח או אלא אם כן המידע מגיע לי באיזושהי צורה של מידע. אין לי דרך לאתר את השטחים האלה.

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 45 -

לפי מיטב בדיקתנו, שגם הכלים שעומדים לרשותנו הם הרבה פעמים מוגבלים, כי זה נראה כאילו הכל חשוף וגלוי בפנינו, זה יותר מורכב מזה. לפי הבדיקה שעשינו אין איזה שטחים נרחבים במקומות מחסור במיוחד, שאנחנו יכולים לאתר ולשים את ידינו עליהם ולסמן אותם.

קריאה:

מה עם מנשיה?

מר יואב וינברג:

מנשיה הוא שטח שכולו מיועד לתכנון מחודש, שבוודאי שכאשר הוא יתוכנן ייקבעו בו גם שטחי ציבור.

תמי גבריאלי:

והוא שטח לא בבעלות עירונית.

מר יואב וינברג:

הוא בבעלות ציבורית, אבל הוא שטח שאמור לעבור תכנון כולו ולא ידוע איפה יהיה השצ"פ, אם השצ"פ יהיה בצפונו או בדרומו. כשהוא יתוכנן, ייקבעו בו שטחי הציבור.

גב' חביבה אבי גיא:

שאלה. אני רוצה להצביע על שני מגרשים ספציפיים בצפון תל אביב, שהם היו לפי ההגדרה בשטח חום וראש העירייה הקודם, הקודם, האבא של דן, עשה שם, נטע שם פארק שעשועים וגינה. האם לאור מה שאנחנו דנים ומאשרים היום יש סכנה שאחרי ,40 45 שנה זה ישתנה?

מר יואב וינברג:

את מדברת על שטחים שיועדו למבני ציבור ועשו בהם גינות כאילו זמניות, אבל שהן,

גב' חביבה אבי גיא:

בדיוק. אתה הגדרת נכון.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

גם לא זמניות.

מר יואב וינברג:

תכנית המתאר לא משנה את הצבע של ייעודי הקרקע הקיימים. אם זה שטח חום שמיועד למבני ציבור, תכנית המתאר לא הופכת את זה לירוק. העירייה יכולה באופן תיאורטי לעשות שם שטח ציבורי, תכנית המתאר, לפחות כרגע, לא מביעה עמדה ולא מעגנת שטחים כאלה.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 46 -

גב' חביבה אבי גיא:

45 שנה זה לא נותן לזה בטחון, כי אנשים חוששים כל הזמן, שמא שומעים על הדיונים, שמא יעקרו להם את גן השעשועים או את החורשה הנחמדה.

תמי גבריאלי:

זה לא קשור לתכנית המתאר, אבל כיוון שהייעוד הוא מגרש ציבורי, גם היום העירייה יכולה מבחינה סטטוטורית להחליט לבנות שם מבנה ציבורי, אם חסר לתושבי הסביבה. זה רק עניין של החלטה, של ניצול הזכויות שיש שם. לא קשור לתכנית המתאר, היא לא עושה שום שינוי בזה.

גב' חביבה אבי גיא:

אני רוצה לומר לכם שעשו את זה, איך להגיד, זה היה מאד דליל שמה הדיור והיום זה מאד רווי, אז זה עלול לגרום עוול גדול, אבל מה שאני שומעת זה שזה לא בטוח שמה שהיה הוא שיהיה.

מר יואב וינברג:

לפחות תכנית המתאר אינה מגדילה או אינה מגדילה את הוודאות הזו.

אז בקיצור לגבי שטחי ציבור מקומיים, ההצעה שלנו להישאר ברמת הרזולוציה הקיימת, אנחנו חושבים שהוראות תכנית המתאר מבטיחות ומגינות על השטחים המקומיים.

עלו כמה נושאים בהקשר של מגרשי ספורט ובכלל נושא הספורט, ההצעה שלנו שמגרשי ספורט מגודרים, בייחוד מגרשים שמשמשים למטרת אימונים של אגודות ספורט שונות, מגרשים שממוקמים בשטחי ציבור פתוחים, יותרו רק במקומות שבתסריט באופן ספציפי הוגדר אזור לספורט. לדוגמא, ספורטק צפון או ספורטק דרום, אבל לא בכל מגרש ומגרש המיועד לשצ"פ ודרך אגב, מותר גם שטחי ספורט גם באזורים שמיועדים למבני ציבור, שם מותר לעשות מגרשים אם מחליטים שהשטח מתאים לזה.

גב' חביבה אבי גיא:

הערה – אתמול פורסם בעיתונות, במוספים כלכליים, שהאולם של אוסישקין עתיד להבנות במקום של הדרייב-אין במסגרת הפיתוח של מרכז הירידים.

מר יואב וינברג:

השטח של הדרייב-אין אינו שטח ציבורי פתוח, עפ"י תכנית מפורטת וגם בתכנית המתאר הוא לא מוגדר כשצ"פ, אלא שטח שמיועד לתערוכות ולכן אפשר לעשות בו, בטח מבחינה מתארית, גם מגרשים סגורים. אבל בפארק הירקון, מעבר לכביש, אין אפשרות לעשות למעט במרכז הספורט הלאומי, שזה שטח שמיועד לספורט. אז זו הייתה הצעת הצוות. בדיונים, רק אשלים את החלופה, יש לציין שיש בעיה בעיר של מגרשי אימונים. אגודות ספורט שונות נדרשות למגרשי אימונים ויש מחסור במגרשי אימונים ולכן עלתה ההצעה, שבשטחים פתוחים ניתן יהיה לעשות מגרשי ספורט שסגורים לציבור בכללותו.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 47 -

מר שמואל גפן:

אבל לא אצטדיון.

גב' רחל גלעד וולנר:

אני רוצה להכניס גם חשיבה, אתם מדברים על מגרשי ספורט קונבנציונליים שאתם רגילים,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

רוחיק, שאלות.

גב' רחל גלעד וולנר:

אני רק רוצה לדעת האם יש חשיבה גם על קריטריום לרוכבי אופניים, אתם יודעים, לאור ריבוי תאונות של רוכבי כביש וזה נובע מהעובדה שאין להם מקום בשטח סטרילי להתאמן בו, האם יש גם חשיבה על קריטריום המיועד אך ורק לאימונים של רוכבי אופניים?

מר יואב וינברג:

רוחיק, אם זה מתקן ספורט שמיועד לציבור כולו, שכל אחד יכול להגיע אליו, כמו המתקן בפארק גלית ביד-אליהו, אפשר באופן תיאורטי, אם העירייה רוצה, לעשות כזה, זה פתוח לציבור כולו. כמו שעושים, אני לא יודע, במגרש כדורגל פתוח או מגרש כדורסל פתוח, אפשר לעשות מתקן לרוכבי אופניים או לסקטבורד או לכל ספורט אחר ובלבד שהוא פתוח לציבור כולו. זה מותר בכל שצ"פ, זה לא ברמה שתכנית המתאר אומרת איפה זה יהיה או איפה זה לא יהיה. אם את רוצה לעשות מתקן סגור למכבי אופניים תל אביב, שרק מתאמני מכבי אופניים תל אביב יוכלו להיכנס אליו, זו השאלה שעומדת פה לדיון, שאנחנו הצענו שלא, רק במקומות שמיועדים לספורט אפשר יהיה לגדר, בעצם לקחת נתח מהשטח הציבורי ולייעד אותו, עדיין כשטח פתוח, אבל שטח שמיועד רק לאגודה מסוימת או לקבוצה מסוימת. אנחנו הצענו שלא, אלא רק במקומות מסוימים. עלתה הצעה שזה יתאפשר בכל שטח ציבורי.

מר שמואל מזרחי:

אני רוצה לשאול, אני מבקש לשמוע ממך - האם על גדות הירקון, היכן שהיה אוסישקין, אולם הספורט של אוסישקין, ישנם שם שניים, שלושה מבנים שמשרתים היום גן ילדים, בעבר זה היה 'נוער עובד', מאידך יש אולם לג'ודו ועוד כמה פעולות ספורט, האם הדבר הזה נמצא במסגרת התכנית, האם זה לא נמצא במסגרת תכנית המתאר?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

הם נמצאים על שצ"פ, אני מבין.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 48 -

מר יואב וינברג:

אם אני זוכר נכון, הם נמצאים על שצ"פ, שלא סומן שם שטח שמיועד לספורט. כלומר, לפי ההוראות שהצענו,

מר שמואל מזרחי:

מה שאתה רוצה לומר לי, זה נבנה בצורה לא חוקית או שאתה שינית את כללי המשחק, אתה קבעת האם בתוכנית המתאר שצ"פ/לא שצ"פ,

מר שמואל גפן:

אבל לא הודיעו להם.

מר שמואל מזרחי:

האם יש לנו אפשרות לשנות את הנושא של שצ"פ ולומר 'רבותי, היום זה מבני ספורט שקיימים ויש צורך בעיר הזו, גם למבני ספורט'.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כנראה שפעם שצ"פ זה הייתה המלצה בלבד, היום יש...

מר שמואל מזרחי:

אני שואל - האם השצ"פ הזה זה בסמכותנו לקבוע אם הוא שצ"פ או שצריך להיות אולמות ספורט.

מר ארנון גלעדי:

אתה יכול לבטל את השצ"פ ולקבוע שזה מבני ציבור ואז הם יישארו במקום.

מר שמואל מזרחי:

אם כך, אני מבקש להביא את זה להצבעה את הנושא הזה של ביטול השצ"פ כדי שמבני הספורט האלה יהיו קיימים במקום.

מר ארנון גלעדי:

אבל אולי תלך לאלטרנטיבה אחרת לחפש חלופה. חלופה אחרת במקום אחר.

מר שמואל מזרחי:

ארנון, אין שום חלופות.

מר ארנון גלעדי:

למה? אולי בדרייב-אין יחד עם אוסישקין, הם יהיו יחד, אחד ליד השני. מה קרה? לאוסישקין אפשר לבנות, גם להם יבנו שם.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 49 -

מר שמואל מזרחי:

ארנון, כשתמצא חלופה תדבר.

מר ארנון גלעדי:

שמוליק אני מציע לך לקבוע שאפשר לעשות שם.

מר שמואל מזרחי:

אני בעד, אני בעד. אבל היום המצב הוא כזה שרוצים להרוס. כבר עשו את הטעות הראשונה שהרסו את אוסישקין מבלי,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שמוליק, זה שאלה או תשובה?

מר שמואל מזרחי:

תן לי שניה. דורון, אני עכשיו מדבר למשנה לראש העיר. אני חייב להגיד לפרוטוקול. הטעות שנעשתה בזה שהרסו את אוסישקין מבלי שיש לו מבנה חלופי, זו הטעות שהולכת לקרות גם בעניין הזה של אוסישקין, של פעולות ספורט שמכניסות שם הרבה מאד בני נוער, לא רק זאת, אני רוצה לומר לכם לא מעט אלופים שמייצגים את ישראל באולימפיאדה צמחו במקום הזה ופועלים במקום. היום ישנה מגמה לסלק אותם מהמקום, לעשות את אוסישקין ב', את אותה טעות. תבנה מבנה חלופי, תן לו פתרון, אני בעד. אבל כל עוד לא בנית פתרון, אל תפנה אף אדם מהמגרש במקום שהוא נמצא שם.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

שמוליק, אמנם מילים כדורבנות, אבל תרשה לי לענות לך במשפט אחד. המבנים הם מבנים עירוניים, הפעילות שנמצאת שם היא פעילות שהיא איננה עירונית, היא פעילות של קבוצות ספורט אחרות.

מר ארנון גלעדי:

ציבורית, אבל.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

סליחה.

מר שמואל מזרחי:

מה זה משנה?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 50 -

תן לי רגע, משפט אחד. אפשר גם לפנות אותם בלי להרוס את הבניינים האלה ואפשר לפנות אותם עם הריסת הבניינים האלה. זה לא רלוונטי, צריך למצוא פתרון לקבוצות הספורט שפועלות שם, כמו שארנון אמר. ההמצאות שלהם על שצ"פ היא זמנית, צריך להבין את זה.

אני מסכים איתך ואתה יודע שגם פעלתי בנושא הזה, ואתה יודע שגם מנעתי את ההריסה של המבנים האלה בזמנו, ידוע לך.

מר שמואל מזרחי:

ולכן אני אמרתי כל עוד אין פתרון חלופי, שהמקום הזה לא יהיה שצ"פ, אלא שיאפשרו לפעילות, כי אחרת אנחנו ממשיכים להגיד 'אנחנו עבריינים' נותנים אישור או העירייה מפעילה שם בשצ"פ פעולות לא חוקיות. אז בבקשה, תשנה את זה. בעתיד יהיה לך פתרון למתקני ספורט אחרים, בבקשה תעשה את השינוי הנדרש. את הטעות של אוסישקין, אסור לעשות פעם נוספת.

מר ארנון גלעדי:

השאלה ששמוליק אומר, אני לא מתייחס כרגע לצבוע או לשנות את הייעוד כן או לא. יש שמה ספורט עממי שמנוהל ע"י אגודות ספורט ציבוריות ושיש לו איקס מטר והשאלה אם זה נלקח בחשבון, נניח, בהדר יוסף, בחברת הספורט )לא יודע איך היא נקראת( או במקום חלופי, ששמה לקחתם את המטראז', לא יודע אם יש שמה 5,000 מ', 10,000 מ' של שטחי ספורט עממי במקומות כאלה או אחרים בעיר. כלומר, לאן זה מכוון? בסופו של דבר יפנו אותם, לאן זה מכוון? האם זה לתוך קריית הספורט בהדר יוסף או אולי באמת ליד אוסישקין החדש, נאמר פה שהולכים לבנות אותו בתוך שטח של תערוכות. תערוכת ספורט זה בטח יהיה שמה, נכון? אפשר לקבל תשובה?

מר שמואל גפן:

רק רגע, אני רוצה לשאול אותך, לגבי מגרשי ספורט מגודרים וסגורים, האם יש שמה טריבונות?

מר יואב וינברג:

בחלקם כן, בחלקם לא. אם זה אך ורק מגרש אימונים, לא תמיד.

מר ארנון גלעדי:

בטח, בטח.

מר יואב וינברג:

לא נכנסנו לרזולוציה הזאת. אני אנסה גם לענות לשמוליק ולהגיד את הצעת צוות התכנון.

מר שמואל גפן:

אומר ארנון שמדובר גם עם טריבונות והכל ואז זה לא מגרש אימונים.

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 51 -

מר ארנון גלעדי:

לא, זה מגרשי ספורט ומגרשי אימונים.

מר יואב וינברג:

מדובר על מגרשים סגורים לכלל הציבור. יכול להיות שאתה יכול לקנות כרטיס בשביל להיכנס לשם, יכול להיות שאתה צריך להירשם לפעילות באגודת הספורט כדי להתאמן שם, אבל זה לא משהו שבערב אתה יכול להירשם וכמו הספורטק.

מר שמואל גפן:

פירוש הדבר שצריך להגדיר אותו, שלא יהיה באזורי מגורים.

מר ארנון גלעדי:

נכון. מדובר למעשה על המגרש של בני-יהודה, מדובר על המגרש,

מר שמואל גפן:

לא באזור מגורים.

מר ארנון גלעדי:

על קריית הספורט של מכבי ושל הפועל ת"א.

מר יואב וינברג:

אוסישקין, לדוגמא, היה בקרבה לאזור מגורים. עכשיו אני אנסה להגיד,

מר שמואל גפן:

מה עם מגרשי, אם זה כרטיסים כמו אצטדיון וכדומה, מה עם מגרשי חנייה וכל הדברים האלה?

מר יואב וינברג:

לפעמים יש פתרונות. יש מקומות שסימנו, לדוגמא, אצטדיון יד אליהו המכונה 'נוקיה', סימנו אותו כאזור ספורט.

מר שמואל גפן:

אבל זה בסדר, אתה מדבר על העתיד.

מר יואב וינברג:

אז אני אומר, מה שסימנו בתכנית המתאר כאזור לספורט, זה אזורים שסברנו שנכון לסמן אותם, שהם ערוכים לקלוט את הקהל, שהם מתאימים. עכשיו נשאלת השאלה האם לאפשר

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 52 -

מגרשים סגורים, לאחר שעשו את כל הבדיקות, בכל מקום שיש שטח פתוח? המלצתנו היא שלא. עכשיו, במקומות שקיים מגרש כזה והוא מתפקד ופועל, עצם אישורה של תכנית המתאר לא הופך אותו ללא חוקי, בהנחה שהוא היה חוקי קודם. מה שתכנית המתאר אומרת, אם תקדם תב"ע חדשה, לא תוכל לעגן אותו בתב"ע חדשה. אני שב ומדגיש, תכנית המתאר לא עוסקת ברמת ההיתרים, היא לא הופכת מבנה לשימוש חורג, היא מדברת על התב"ע העתידית ובכל זאת אנחנו מציעים לאפשר בהמלצה שלנו, שהיא שונה מההמלצה הקודמת, שמגרשים קיימים, כל עוד הם מתפקדים, אפשר יהיה להמשיך את התפקוד שלהם עד שיימצא להם מקום חלופי ובלבד שהם לא מפריעים לתפקוד השטח הפתוח.

כלומר, לשאלתך, היה ויש איזשהו מגרש סגור על שצ"פ ומכינים שם תב"ע חדשה, שתאסור את השימוש שלו, אפשר יהיה להתיר את המשך השימוש שלו, עד אשר יימצא מקום חלופי.

זה בעצם השינוי, שמה שכבר מתפקד וקיים יוכל להמשיך להתקיים עד שייצא לו פתרון.

מר ארנון גלעדי:

לא, אני שאלתי ואתה לא ענית לי.

מר יואב וינברג:

כן. השאלה אם נעשתה בדיקה? - התשובה היא לא.

מר ארנון גלעדי:

כלומר, אם נעשתה בדיקה לצרכי הספורט העממי, מבחינת שטחים ומטראז' ואם כן, לאן אנחנו מכוונים אותם? האם אנחנו מכוונים אותם לכיוון הדר יוסף כקריית ספורט אחת שלמה או פותחים קריית ספורט נוספת באזור, איך קוראים לזה,

מר שמואל גפן:

בלומפילד.

מר ארנון גלעדי:

לא בלומפילד, אני מדבר על הצפון.

מר יואב וינברג:

בוא נבחין בין סוגי ספורט שונים. כאשר מדובר, ואני לא יודע מה הפרוגרמה של מגרש שמיועד לג'ודו, אני מניח שזה לא משהו...

מר ארנון גלעדי:

הוא לא מדבר רק על ג'ודו, הוא מדבר על הרבה מאד ענפים.

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 53 -

כאשר מדובר על פעילויות שהן לא צרכני שטח גדול, אני לא בטוח שיש צורך ברמת תכנית מתאר ולעשות את הבדיקה הזאת. יימצא להם מקום. כאשר מדובר על מגרשים גדולים, מגרשי כדורגל, מגרשי אימונים שכל אחד מהם הוא שבעה דונם בערך.

מר ארנון גלעדי:

הוא מדבר על צרכים של ספורט עממי. ספורט עממי זה קליעה, זה ריצה, זה אופניים.

מר יואב וינברג:

לא נעשתה בדיקה.

מר ארנון גלעדי:

זה הרבה מאד צרכים שנמצאים שמה.

גב' תמי גבריאלי:

ארנון, לגבי צורכי הספורט באופן מפורט נעשתה ע"י המחלקה לספורט בשיתוף שלנו לפני מספר שנים, תכנית אב לספורט יחד עם רשות הספורט. עפ"י זה היום מקדמים את נושא הספורט בעירייה. זה לא נעשה כחלק מתכנית המתאר לצורך תכנית המתאר, זה נעשה מזמן.

מבחינת שטחים גדולים, כשזה בעיקר השטחים למגרשי אימונים גדולים, אנחנו יודעים שלא ניתן למצוא מקום חלופי לכל המגרשים שלא צריכים להיות במקום הזה לטווח ארוך ואחד המקומות שאנחנו חושבים שצריך להעביר אותם זה בתחום של פארק איילון, שהוא מחוץ לתל אביב.

מר ארנון גלעדי:

טוב, זה דיברנו כבר אתמול, שזה צריך להיות בתוך תחום השיפוט של תל אביב.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן.

מר יואב וינברג:

הנושא האחרון, למיטב זכרוני, ברמה הכלל עירונית זה אזור לספורט ימי.

לא התייחסנו לנושא הזה בתכנית המתאר. מסתבר שיש דרישה לנושא של ספורט ימי, הוא לא יכול להיות בכל מקום כמובן, הוא צריך להיות ליד הים ובעצם ההצעה היא שלאורך חופי העיר ייועד אזור שישמר למטרת ספורט ימי. אין לנו תשובה,

מר ארנון גלעדי:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 54 -

למה אתם מצהירים הצהרות גדולות, שאנחנו אישרנו כבר את הנושא של הספורט הימי בתל ברוך שמה וביטלו אותו? כלומר, זה היה אמור לצאת השנה לביצוע, לספורט הימי, מנועי, מוטורי, וזה בוטל. אז בוא, אם לא רוצים לעשות, אז אל תציעו.

מר שמואל גפן:

ארנון, מי ביטל?

מר ארנון גלעדי:

אני לא יודע, אנחנו אישרנו את זה לפני שנתיים לביצוע.

מר שמואל גפן:

מי?

מר ארנון גלעדי:

הנהלת העיר והתקציב, והשנה זה בוטל, זה היה אמור לצאת לביצוע.

מר יואב וינברג:

השאלה אם ברמה מתארית אתה רוצה לשמור מקום לאורך החוף.

מר ארנון גלעדי:

השאלה אם אנחנו מקבלים החלטות ושבסופו של דבר הן לא מיושמות.

מר יואב וינברג:

ארנון, אתה מדבר על החלטות שהן לא ברמת התכנון המתארי. נניח שכיום החליטו שלא לקדם את זה, האם אתה עדיין רוצה ברמת ההסתכלות של עשרים שנים קדימה לבוא ולהגיד 'אוקי, עכשיו בגלל שאין תקציב, בגלל שלא רוצים' לא יודע למה,

מר ארנון גלעדי:

זה לא נושא של תקציב.

מר יואב וינברג:

האם אתה רוצה לשריין את המקום? ואם כן, האם אתה יודע להצביע על המקום באופן פיזי.

אנחנו סבורים,

גב' כרמלה עוזרי:

גם אתה לא מצביע פה באופן פיזי על שום דבר.

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 55 -

נכון, אני אומר,

דוברת:

אתה אומר שיבדקו את הנושא.

מר יואב וינברג:

אנחנו מציעים כרגע, מכיוון שאין, אנחנו מציעים לעשות בדיקה יחד עם מחלקת הספורט ובמידה ויתברר שחוף תל ברוך או כל חוף אחר הוא החוף המתאים ביותר ונעשה את כל הבדיקות הראויות, ונשוכנע שיש מקום לשריין את זה, נחזור אליכם ונציע אזור ספציפי ש-,

גב' כרמלה עוזרי:

לא, קודם כל תגידו לנו את ההמלצות ותסבירו לנו למה חשבתם שפה,

מר יואב וינברג:

בוודאי. נחזור אליכם, נציג את ההמלצות ואם תאשרו אזור מסוים כספורט ימי, דבר שלא חשבנו עליו, אבל הוא הוצג בפנינו, זה יוכנס לתכנית המתאר ככתם שמיועד לספורט, שלא קיים כרגע ושבהוראות המפורטות יקבעו שם שהוא משוריין לספורט ימי.

גב' רחל גלעד וולנר:

אבל גם בתוך הספורט הימי יש ואריינטים.

מר יואב וינברג:

אז נעבוד עם מחלקת הספורט והם יסבירו לנו מה הם הואריינטים ומה הדרישות הפרוגרמתיות של כל דבר ונראה.

גב' רחל גלעד וולנר:

קיט לא דומה לאופנוע ים או למשהו אחר.

מר יואב וינברג:

ולכן נדרשת בדיקה קצת יותר מפורטת, שלא עשינו אותה.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

יואב, אם אנחנו אומרים אמירה כללית שמותר שימוש של ספורט ימי לאורך החוף התל אביבי,

מר יואב וינברג:

זה בכל מקרה אנחנו אומרים,

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 56 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

ואז בעצם לא צריך לחזור לתכנית המתאר, אלא אפשר בתכנית מפורטת לאשר את זה.

גב' רחל גלעד וולנר:

כן.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אם יש הוראה כללית,

מר יואב וינברג:

בכל מקרה, דורון, אני שב וחוזר, תכנית המתאר לא מאפשרת להוציא היתרים. היום אסור לעשות ספורט ימי.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אז בכל מקרה נצטרך תכנית מפורטת. אז אין צורך לחזור לרמה המתארית לטפל בזה.

מספיק הוראה כללית שמאפשרת.

מר יואב וינברג:

הוראה כללית, אין ספק שכדאי להכניס לאורך החוף שמותר. השאלה אם אתה רוצה לשריין שטח ספציפי, שיש עליו תחרות?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אם אני עוד לא יודע מה השטח כרגע, אז מה נשריין?

גב' כרמלה עוזרי:

זאת השאלה שלי הייתה – מי מחליט? איך אתה מחליט?

מר יואב וינברג:

אבל אם נעשה בדיקה ונאתר שטח שהוא מתאים במיוחד, אז יכול להיות שנחזור אליכם,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אני לא הייתי בטוח שזה כדאי, אם יש לנו תכנית מפורטת. בבוא הזמן נבחן חלופות ואם זה יהיה מקום לזה נאשר אותו. תהיה לנו סמכות לאשר אותו, לא צריך לחזור לשום מקום.

גב' רחל גלעד וולנר:

בספורט הימי יש כל הזמן שינויים,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 57 -

בסמכות מקומית נוכל לאשר אותו.

מר יואב וינברג:

מאה אחוז, גם זה אופציה.

גב' חביבה אבי גיא:

שאלה. אני מבקשת, כשאומרים ספורט ימי אז יותר גלישה, גלשנים, אופנועי ים, אבל יש בעיה מאד ספציפית על כל חוף מהחופים המוכרזים של העיר וזה משחקי כדורעף על החוף, מטקות ודברים כאלה ויש תמיד איזושהי מחלוקת בין הפיקוח העירוני לבין המשתמשים ולבין המתנגדים. האם זה גם כן שייך?

מר יואב וינברג:

זה לא רמת רזולוציה שנכנסנו אליה, כמו ש-,

גב' רחל גלעד וולנר:

זה שימושי חוף, זה לא בתוך הים.

מר יואב וינברג:

כמו ששימושים בפארק, שלפעמים מגרש כדורגל מפריע לכלבים. לא נכנסנו לרמת הרזולוציה של התכנון המפורט של דברים שמתוארים באופן כללי.

גב' חביבה אבי גיא:

זה לא ספורט ימי, נקרא.

מר יואב וינברג:

לא, לא. מדובר על דברים שדורשים גם מבנים, בדר"כ, דורשים גישה, דורשים איזשהו משהו יותר אינטנסיבי.

גב' רחל גלעד וולנר:

מעגנים, מעגנות, סיכון ותיחום.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

עושים הפרדה בין מתרחצים ל-,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

כן, קדימה.

מר יואב וינברג:

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 58 -

זהו, אנחנו סיימנו את הנושאים הכלל עירוניים.

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

אוקי, אז סיימתם בדיוק כשאנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה.

ה פ ס ק ה

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 59 -

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

חברים אנחנו ממשיכים בדיון, אני מבקש מכולם לשבת. שלום מר מדואל. מי שרוצה שייכנס, מי שרוצה שיישאר בחוץ.

יואב, בבקשה. אנחנו עוברים עכשיו לדיון הצעות חלופיות. אחרי שסקרנו את הנושאים הכלל עירוניים, כולל יעדי מגורים ותעסוקה, פריסת אזורי תעסוקה בעיר, דיור בר השגה, רחובות מסחריים, תוספת שטחי ציבור, סימון שטחי ציבור מקומיים, מגרשי ספורט, אזור לספורט ימי, אנחנו עוברים לקבלת המלצות הוועדה המקומית לגבי הנושאים האלה.

גב' מיטל להבי:

אנחנו קודם כל נתייחס, נכון?

גב' תמי זנדברג:

רגע, מה עם דיון?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

מה שאני מבקש מחברי הוועדה, להתייחס לנושאים שנאמרו כאן ולהציע את ההצעה, אם יש להם הצעה חלופית להמלצות של הצוות. בבקשה.

מי מתחיל? מיטל בבקשה.

גב' מיטל להבי:

אני מוכנה להתחיל, אפשר?

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

מיטל, בבקשה.

גב' מיטל להבי:

קודם כל, אני רוצה לומר משהו כללי. אני חושבת שאחד הדברים הכי יפים שנעשו בעיר תל אביב-יפו בקדנציה הקודמת ומשפיעים לתוך הקדנציה הזאת, זה הנושא של חזון העיר. אני חושבת שאין אח ורע לתכנית הזאת, של חזון העיר, שנעשתה בצורה פתוחה, שקופה, עם שיתוף ציבור אמיתי ובאמת התוצאה היא בסוף תוצאה שכולנו הסכמנו לה. כמובן, שיש לנו 4 חזונות ששני המושכים העיקריים, אני לא מתייחסת לשירותיות ולא לסביבה עירונית ירוקה, שאנחנו מטפלים בהם ברבדים השונים, אבל שני המקומות המרכזיים שמושכים אחד מול השני זה הנושא של מה שנקרא 'מרכז כלכלי מטרופוליני בין עיר לתושביה'. ואני חושבת שכשאנחנו באים היום לדון בתכנית המתאר היא צריכה לשקף את ההתלבטויות שלנו בין שתי המהויות האלה, אבל היא צריכה גם לכבד את מה שעשינו עד היום בנושא של חזון ובאמת, התהליך חייב להיות מכובד כמו החזון, לפחות במובן של תהליכי שיתוף ציבור ולכן, בסופו של יום, אני שמחה שהיום נדון בעקרונות ולא באישור הסופי של מתאר להפקדה

עיריית תלֿאביב-יפו

מינהל ההנדסה

מתאר העיר

תא/5000 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו

ישיבה מיום 24.08.2011

מתאריך כ"ד באב תשע"א

שהתקיימה בבית אריאלה

- 60 -

ונחכה לתקנון ולתסריטים, כי הפרק זמן הזה ייתן לנו את הזמן, כמו שאמרת קודם דורון, לעשות את תהליכי שיתוף ציבור משמעותיים, כי באמת גם נפל דבר בישראל ומה שקורה היום בשדרות ומה שקורה היום במעגלי ההידברות מראה שמה שאנחנו התחלנו פה בחזון העיר זה דבר נדרש ומחויב גם במתאר. עכשיו לגופו של עניין,

מר דורון ספיר - יו"ר הישיבה:

רק שניה, אני רק אבהיר את הדברים לגבי הנושא של התהליך, היות והתייחסת לזה. נושא השיתוף הציבורי, נושא מאד חשוב בתכנית המתאר ואנחנו עשינו אותו, אני חושב בהצלחה מרובה לאורך כל הדרך, אבל היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להתחיל לקבל החלטות והיום אנחנו אמורים לעצב בעצם את תכנית המתאר בהחלטות שלנו. בין הזמן של ההחלטות שלנו היום, שאנחנו אמורים להחליט לגבי הנושאים שמונחים לפנינו, לבין ההפקדה בפועל, אנחנו מעריכים שיהיו כמה חודשים טובים. במהלך החודשים האלה אנחנו בעצם ננסח את התקנון, נעצב סופית את התסריטים ונביא אותם בסופו של דבר, בסוף הדרך, לאשרור של הוועדה המקומית במליאתה. בין לבין אנחנו נפרסם את כל התקנות ואת התשריט לציבור באינטרנט ונאפשר תשובות והתייחסויות של הציבור. אני חושב שהרעיון הזה העלתה גב' בארי מהפורום הירוק, אני בהחלט מאמץ אותו, אני חושב שהוא רעיון טוב, הוא רעיון פתוח ואני בהחלט אשמח שככה יתנהלו הדברים בצורה פתוחה, שקופה, שהציבור יוכל להתייחס, להעביר את ההערות שלו וכשאנחנו נדון ונאשרר את התשריט ואת התקנות, אנחנו נוכל לראות את ההתייחסויות של הציבור לנגד עינינו.

גב' מיטל להבי:

אני רואה במה שאנחנו עושים היום, דורון, אוסף של רעיונות ואוסף של עקרונות, שאני בהחלט חושבת שצריך להסכים עליהם כדי שהצוות יידע איך לעבוד. אני לא רואה בזה אישור של תכנית מתאר, כי תכנית מתאר, אני אמרתי לך את עמדתי חד משמעית, צריכה להתאשר על בסיס של תקנון ותשריט ולא על בסיס של אוסף רעיונות, אוסף דברים. יש פה דברים חסרים, אמרתי גם את זה שניסיתי לקרוא, אני אעשה על זה מאמץ, אני אבנה על זה צוות, אני אאסוף את כל השאלות לאורך כל הפרוטוקולים, אני אעלה אותם, אבל אני שוב פעם אומרת – היה תהליך שיתוף ציבור, שמעו את הציבור, לא חזרו לציבור ואמר אפילו יואב אתמול בצורה מאד ברורה בשיחה שהייתה לי איתו, שהייתה התחייבות מאד ברורה כלפי הציבור שהתהליך יושלם. התהליך לא הושלם, הוא לא שלם וצריך להשלים אותו. עכשיו, אי אפשר להשלים אותו על בסיס דברים שהם כביכול יידוע ולא שיתוף ולכן אני אומרת, שצריך להמשיך את התהליך של השיתוף ולא ברמה של יידוע.

גב' רחל גלעד וולנר:

אני מסכימה עם מיטל, אני חושבת שצריך לחזור אל הציבור שהיה בתחילת התהליך, לא רק באינטרנט, אלא עם קמפיין מאסיבי שיקרא לכל הציבור שהיה שותף אז בהתחלה, חבל שאמיתי לא נמצא כאן, מי שהוביל את התהליך הזה ולא רק באיזו רמת יידוע באינטרנט, אלא חזרה של הצוותים אל מזרח, צפון העיר, לב העיר, עם התכנית כפי שהיא הוצבה לפני