ישיבת הנהלת העירייה- 27

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול מס

פרוטוקול מס

מר רון חולדאי - ראש העירייה השתתפו:

וה"ה:

י. המאירי ג. שרעבי מ. ברוך רון א. זמיר

א. גלעדי ס. כהןל. שפירא ד. להט

א. יוחנן וולק

וה"ה:

מ. לייבה, א. פרץ, ע. סלמן, א. לוי, ש. מלמד, ד. בונה, א. כהן , ע. וינברג, מ. בנימיני, ג. בן חורין.

רשמה: שוש בלו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

2 -

סדר היום

הקצאת מקרקעין 1

הכשרות מקצועיות 2

*********************

מר רון חולדאי-ראש העירייה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

3 -

שלום לכולם. למי שאני לא אפגוש, אני אומר כבר שנה טובה. למרות שאני מניח שאני אפגוש את כולם בימים הבאים.

אנחנו מתחילים את ישיבת ההנהלה.

על סדר היום – הקצאת מקרקעין – אלי לוי.

נושא ראשון על סדר היום -

הקצאת מקרקעין 71

מר לוי

הנושא הראשון זה המשך מתן זכות שימוש ניהול לעמותת נעמ"ת 1 יונה

נושא שני – המשך מתן רשות שימוש לנעמ"ת 2

מתן רשות שימוש לעמותת 'יד שרה' לצורך קיום מרכז תצוגה לציוד רפואי והשאלת ציוד 3 שיקומי לנזקקים ברחוב זמנהוף

רביעי – זה גם כן 'יד שרה', 4

מר רון חולדאי – ראש העירייה

בזמנהוף זה המשך?

מר לוי:

איפה שבית הכנסת. זה המשך, כן.

מר גלעדי:

אלי, אתה יכול להגיד גם כמה זמן כל אחד נמצא? נעמ"ת נמצאת

מר לוי:

נעמ"ת הייתה בחוזה חכירה ל

ועכשיו אנחנו ממשיכים ברשות שאילה עד תום תקופת החכירות האורגינאליות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

4 -

מר גלעדי

כלומר, אתה משאיר את זה ל

מר לוי:

נכון. משלים את ה

מר גלעדי:

אני לא מערער על זה. רק אמרתי שזה לתקופה.

מר לוי:

'יד שרה' יושבת כ

מר גלעדי:

וגם הם הארכת תקופת החכירה?

מר לוי:

לא. אלה, מהתחלה הייתה הקצאה ללא תמורה של שימוש, לא הייתה להם שום זכות חכירה.

מר גלעדי:

לכמה זמן אתם נותנים להם את זה?

מר לוי:

5

מר גלעדי

למה אתה לא נותן להם ל

מר לוי:

אין

מר גלעדי:

למה כל פעם להביא את זה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

5 -

מר לוי

אין

רוצים שייווצר מצב,

מר שפירא:

כל

מר גלעדי:

בעיריית תל אביב לא יכול להתחלף השלטון. אל תבלבל את המוח.

מר לוי:

לא קשור לשלטון. קשור לבקרה של תקופות מותרות ללא אישור שר הפנים. אנחנו עד צריכים אישורים מיוחדים.

מר גלעדי:

אוקיי, בסדר.

מר לוי:

המשך - מתן רשות שימוש, 'ילדים יתומים ניצולי שואה', בדירה ברחוב יהודה הלוי

מר שרעבי:

יש ילדים יתומים ניצולי שואה עדיין?

מר לוי:

זו עמותה שנקראת ככה והיא מטפלת בקשישים, בילדים.

בני עקיבא – בני עקיבא קיבלה מאיתנו בזמנו נכס ל7 חדשה. אנחנו, כחלק מהמדיניות שלא נותנים יותר תקופות חכירה, נותנים להם ל יום, עד למועד שבו נרצה את הנכס למשהו אחר ואז נודיע להם שיש לנו שימושים אחרים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

6 -

מר גלעדי

יש שם פעילות, כלומר הגורמים המקצועיים, דהיינו כמו נוער וקהילה או משהו כזה.

מר לוי:

אנחנו לא מביאים שום נושא להנהלת העירייה לפני שקיבלנו חוות דעת של הגורמים המקצועיים, כולל מחלקת תנועות הנוער, אגף קהילה, וכל ההמלצות שקיבלנו פה הן חיוביות.

המשך מתן רשות שימוש לעמותת "צ'יימס", מעון שיקומי, בשטח של 8 אטאטורק כמאל מוצטפא פינת אריסטו

מתן רשות שימוש לילדים בסיכון, בנכס ברחוב צביה לובטקין 9

מר גלעדי

זה בניין מגורים.

מר לוי:

לא, זה נכס עירוני.

מר גלעדי:

זה המבנה החדש. הם היו צריכים לפנות למנחם ,לעירייה מבנה והם שכחו לפנות אותו. שכחו לפנות למנחם את המבנה.

מר לוי:

נכון.

הנושא האחרון זה מתן רשות שימוש, זה משהו שהוא חדש, לעמותת פשר – עמותה לפיתוח שירותי רווחה וחינוך. שלוש כיתות, שניתנו בשוק הסיטונאי 4 -הכיתות האלה הוצאנו בקול קורא לכל הגופים שמנהלים מעונות. קיבלנו כ סיורים במקום. במסגרת הסיורים ירדו כמה גופים. עשינו בקרה ובדיקה אצל כל הגופים ומצאנו שפשר היא העמותה היחידה שיכולה להרים את הפרויקט הזה. פשר זו עמותה שקיבלה כבר מאיתנו הקצאות, למשל ברחוב המצביאים היא קיבלה מאיתנו. לאחרונה היא קיבלה מאיתנו גם בהדר יוסף ניהול של מעון. עמותה רצינית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

7 -

מר שרעבי

מה שויצ"ו, נעמ"ת יצאה?

מר לוי:

כן. אחרי שבדקנו עם כל אנשי המקצוע, יש פה גם פירוט מלא של כל עמותה שרצתה את הנכסים ואת הראיונות שעשינו איתם ואת הבדיקות. בסוף הצוות המקצועי הגיע לכלל מסקנה שפשר היא העמותה הנכונה ואנחנו מבקשים לתת להם רשות הפעלה וניהול של הכיתות שבנינו. כמובן שפשר

תצטרך להחזיר לעירייה השתתפות בעלות של כ

המקובל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הסיעה שלי מפריעה פה כל הזמן.

מר שרעבי:

המורה, אבל אנחנו מדברים על הנושא. מדברים על ה-פשר – פיתוח שירותי רווחה וחינוך.

מר גלעדי:

חבל, רק דורון ספיר חסר פה הייתה לך סיעה מושלמת. אם דורון ספיר היה פה ההנהלה הייתה עם תל-אביב

קריאה:

הוא מייצג אותנו במיאמי כרגע.

מר גלעדי:

אבל, אלי, לא הבנתי, הם משלמים לנו מיליון ומשהו שקל.

מר לוי:

כתוב. אנחנו פרסמנו קול קורא.

מר גלעדי:

זה אצל מנחם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

8 -

מר לוי

קראנו קול קורא.

מר גלעדי:

לא, את זה הבנתי.

מר לוי:

במסגרת ה-קול קורא ביקשנו שהגוף שירצה לנהל את המקום צריך להשתתף בעלות ההקמה שעלתה לעירייה בסכום של

מר גלעדי:

זה מה שעלה לנו.

מר לוי:

עלה לנו יותר. זה הפער שהעמותה צריכה לכסות.

מר גלעדי:

להתאמה.

מר לוי:

כן. וזה התשלום שהם משלמים.

מר גלעדי:

והקול קורא שהיה, הוא קול קורא שנתן לכולם באופן שוויוני? לגבי הסכום הזה.

מר לוי:

כן, כן, לכולם אותו דבר.

מר גלעדי:

כלומר, הסכום הזה היה סכום קבוע?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

9 -

מר לוי

לכולם, קבוע, בתוך הקול קורא, כן.

תודה רבה.

מר המאירי:

אלי, עוד שאלה אחת. אנחנו ראינו מה קרה פה עם הסיפור של מעונות הילדים, עם הבעיות שהיו עם הדברים האלה. למה לתת להם לחומש? למה לא לתת לטווח יותר קצר ויש לנו אפשרות להגיד אתם לא עומדים בתנאים אלה ואלה – אנחנו לא נותנים.

מר לוי:

קודם כל, תקופה של

עוזרות, לגייס עובדים. לא פשוט כל הארגון. אם אתה אומר לעמותה כזאת – בואו רק לשנה, שנתיים שלוש,

מר שרעבי:

הם לא יבואו.

מר לוי:

הסבירות שהם לא יבואו. אתה צריך ליצור איזו שהיא רמת ביטחון שמגייסים כוח אדם, הבטחה לעובדים.

מר גלעדי:

שיש להם גם החזר הון.

מר לוי:

ושגם מחזירים את ההשקעה

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סיימת?

מר לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

10 -

אני סיימתי תודה

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש למישהו משהו להגיד? אישרנו. תודה רבה.

החלטה:

מאשרים הקצאת מקרקעין כפי שמפורט בפרוטוקול.

אנחנו עוברים לנושא הבא -

הכשרות מקצועיות 72

מר רון חולדאי-ראש העירייה

אני רוצה לדבר על הנושא שנקרא – מרכז תעסוקה של עיריית תל-אביב-יפו, ולהראות מה הכשרה , דבר שהיום across the boardתעסוקתית יכולה לעשות לחברה שלנו, אם היינו עושים את זה

הוא מאד מאד נדרש ונעשה מעט מאד. מכמה טעמים:

פעם אחת זה – כי חלק גדול ממי שעובר את מערכת החינוך שלנו, מקבל אולי איזה שהוא ידע תיאורטי, כולם מדברים על עיוני-עיוני-עיוני, אבל מגיעים לזה שהם מגיעים לגיל צבא וכן הלאה והם מסיימים את התהליך הזה מבלי שיש להם איזה מקצוע ביד.

ופעם שנייה – מפני שהחברה שלנו היום בנויה על כך, שאם פעם בני אדם היו נכנסים למעגל התעסוקה, מתחילים באיזה שהוא מקום וגומרים בו, היום רמת התחלופה בין מקום למקום היא הרבה הרבה יותר גבוהה. בני אדם מוצאים את עצמם עוסקים בנושא אחד, נפלטים ממנו, צריכים לאורך ongoing businessלהתאקלם במקום אחר. הדבר הזה מחייב הכשרות תעסוקתיות כ החיים.

עכשיו אנחנו רוצים להראות מה עיריית תל אביב עושה בנושא הזה. קדימה, מי עושה את העבודה?

מר שרעבי:

אחר הצהריים טובים. במסגרת הצעה לסדר שהעליתי לפני כחודשיים במועצת העירייה, עלה הנושא הזה של ההכשרה המקצועית בעיר תל אביב יפו ובמיוחד נושא הנדסאים. ולמה הנדסאים?

אנחנו בעיר תל אביב יפו עוטפים בהרבה מאד אהבה את כל הנושא האקדמי. נותנים לסטודנטים, אם זה מלגות של שיקום שכונות, אם זה מלגות של קרן תל אביב, אם זה המלגות של התחנה המרכזית שיזם ארנון לפני כמה שנים, אם זה מלגות הדיור – אנחנו נותנים באמת, מהיבטים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

11 -

שונים, מעטפת מאד מאד גדולה לנושא הזה שנקרא אקדמיה. הקמנו לפני כמה שנים את מרכז הזדמנות, מרכז התעסוקה, שעושה עבודה מאד מאד משמעותית בעיר תל אביב יפו בנושא ההכשרות המקצועיות ועוד מעט דן יציג את הנושא הזה.

אבל אנחנו מפספסים דבר אחד מאד מאד גדול, וזה את נושא ההנדסאים. התעשייה במדינת ישראל משוועת להנדסאים. במדינת ישראל אף אחד לא מסייע להנדסאים. אם בחור מגיע בגיל ורוצה ללכת ללמוד תואר הנדסאי, שמבחינת מדינת ישראל הוא אקוויוולנטי, חד משמעית, אם הוא רוצה לגשת היום למכרז במדינת ישראל, זה בדיוק כמו תואר ראשון. אנחנו לא מסייעים לו.

4 -אף גורם ממשלתי לא מסייע לו. אלא אם כן הוא סיים צבא, בפער גילאים של מקבל מימון. ברגע שהוא מגיע לגיל

דבר נוסף – היום כשאתה פונה לתעשייה, יש דרישה מאד מאד גדולה גם בנושא הזה של הנדסאי בנייה, הנדסאי אדריכלות, ויש ביקוש, אין היצע. אני הבאתי לכאן בחור מאד יקר, אדם, אנחנו לא נוהגים לעשות את זה, קיבלנו אישור מיוחד, אדם ידבר כמה דקות, יציג את מה שהוא עבר.

לאחר מכן דן ולאחר מכן יהיה לנו דיון קצר שלנו.

אדם, בוא תעמוד מולנו, תציג את עצמך.

מר אדם:

שלום. קוראים לי אדם, אני בן

בעיקרון, אמא שלי ואבא שלי התחתנו כשאמא שלי הייתה בת התגרשו אחרי שנה. מגיל

לי מעל

האמת, חוץ מ'בית דני' שהיה עוזר לנו הרבה בתור ילדים, צופים, גל. ולפני שנתיים השתחררתי עוד פעם מבית סוהר, שעשיתי טעות שלא בתמימות, וקיבלתי שכל, והתחלתי ללמוד. עשיתי מכינה בלוינסקי, ולא דרך, גם, הלכתי למשרד החינוך, הלכתי לכל גורם, בתור אסיר משוחרר, שרציתי ללמוד. כי רציתי לצאת ממעגל של שטויות ולא רציתי להיות פועל בניין. אז אמרתי, אם כבר אני יוצא מהמעגל, אני אלך ואלמד כמו כולם. ושום גורם לא נתן לי שום דבר. בסופו של דבר, הגעתי איכשהו לביטוח הלאומי, ורק בגלל שיש לי נכות מתאונה לפני איזה מלגה ללמוד בלוינסקי. וסיימתי אותה בממוצע

משלים( ובעברית יש לי ממוצע

שיעזור לי במלגה וזה נתקע פה. והסיפור קצת יותר מורכב.

מר שרעבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

12 -

הוא התקבל ללימודי הנדסאי. לימודי הנדסאי, שימו לב, ללימודי הנדסאי הוא לא צריך בגרות מלאה. הוא צריך

המקצועות האלה מאפשרים לו להיכנס לתוך המעגל הזה של לימודי הנדסאי של שנתיים וחצי, הוא מסיים ויש לו מקצוע ביד. הבן אדם הולך ומתחיל לעבוד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באיזה מקצועות יש לימודי הנדסאי?

מר שרעבי:

יש הנדסאי בניין, אדריכלות ועיצוב פנים, מכשור רפואי שלומדים באפקה, חשמל ואלקטרוניקה, מכונות, מיזוג אוויר, תעשייה וניהול עם פיצול של ייצור ושיווק. אלה המקצועות המאד מאד משמעותיים. בחור שסיים תואר הנדסאי, זה תואר לכל דבר. תואר לא אקדמאי, אבל תואר לכל דבר, יכול לגשת לכל מכרז ממשלתי במדינת ישראל.

קריאה:

כל הכבוד לך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יישר כוח. תודה על עצם הנכונות שבאת הנה ונפתחת פה, זה לא פשוט.

מר גלעדי:

אני מכיר את הנושא של ההנדסאים, בכובע השני שלי, כיו"ר ועדת תכנון ובנייה. הנושא הזה, מדינת ישראל נמצאת בתנופה של נושא של בינוי ותשתיות. אחד מהדברים המשמעותיים שיש בהם חוסר אדיר זה הנושא של הנדסאים בתחום הנושא של תשתיות והן בנושא של בינוי וגם בנושא של אדריכלות. אני מוציא מכרז שביעי כבר מטעם הנושא של ועדות התכנון והבנייה, והנושא של הקליטה של העובדים או הנושא של ההיצע של העובדים בנושא של הנדסאות הוא חסך מאד גדול. קשה מאד למצוא וקשה מאד גם לקבל עובדים שיש להם את הניסיון בנושאים האלה.

אני מברך בסך הכול את גל שהוא לקח והאיר את הפרוז'קטור לגבי הנושא הזה, זה כר השתלמות שהוא משמעותי, גם למדינת ישראל, אבל גם לאדם עצמו. האדם עצמו שיוצא בסופו של דבר עם תואר הנדסאי, יש לו יכולת להתברג בשירות הציבורי וגם בשירות הפרטי בצורה מלאה. גל, יישר כוח על זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

13 -

מר שרעבי

תודה.

בבקשה, דן.

גב' מלמד:

דן נמצא פה איתי. הוא מנהל מרכז התעסוקה העירוני, מרכז שנפתח בשותפות שבין משרד הרווחה לעיריית תל אביב. אני שמחה להגיד שמבין כל המרכזים שנפתחו בארץ, הוא מודל שמהווה עליה לרגל לרשויות אחרות לבוא וללמוד מאיתנו, כל העבודה המצוינת שנעשית במרכז ודן יסביר.

מר בונה:

הצגת הדברים מלווה במצגת

מרכז הזדמנות קם בינואר

בתחום התעסוקה, בדגש על תושבים שמופנים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים. כאשר כשאנחנו מסתכלים על היעדים, אנחנו קודם כל מסתכלים על האדם, והמטרה שלנו כשירות עירוני לתת את המענה המיטבי להשמה ולקידום מקצועי של התושב. ובדגש על התושבים עם החסמים המורכבים ביותר. ולכן גם אנחנו למעשה חלק מהשירותים החברתיים, חלק בלתי נפרד.

שני היעדים השניים הם נלווים לזה – להיות הגורם המשפיע בעיר, זאת אומרת, שאנחנו בקשר עם כל הגופים העירוניים הקהילתיים וגם עם כל הגופים שמתעסקים בתעסוקה ואינם אנחנו, כולל שירות התעסוקה, ביטוח לאומי עם תוכניות השיקום שלו, ועמותות שונות שמתעסקות באוכלוסיות יעד ספציפיות. ויש לנו קשרי מעסיקים ויחידה של הכשרות מקצועיות, שיוצרת קשר עם העסקים בעיר ועם הגורמים להכשרה מקצועית בעיר.

מבחינת הפריסה הגיאוגרפית – אנחנו נותנים שירותים, הן פרטניים והן קבוצתיים, דרך כל המחלקות לשירותים חברתיים ודרך גופים עירוניים קהילתיים נוספים, כמו המרכז הגאה שאנחנו פיתחנו עבורם לקהילה הטרנסג'נדרית ביפת

בבלפור

שאני תיכף אציג.

מבחינת הכשרות מקצועיות – אני אמשיך את מה שגל ציין; ההכשרות המקצועיות שכיום אנחנו מקנים או מסייעים לתושב למצות הן הכשרות במסגרת הכלים של משרד העבודה והרווחה, שזה בעצם שני משרדים שאוחדו. בעבר זה היה כלכלה ורווחה, היום זה שני משרדים. אבל נכון, כמו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

14 -

שגל ציין, הכלים שכיום מרכז הזדמנות נותן הם כלים להכשרה עד שנה. זאת אומרת, המימון שמשרד העבודה והרווחה נותן זה להכשרות מקצועיות שאינם הנדסאים. וגם, התוכניות להכשרה מקצועית שאנחנו מפתחים כמרכז, לאור אוכלוסיית היעד הנוכחית שלנו, אנחנו תמיד מחפשים את ההכשרות שלא דורשות

רובם ממחלקות לשירותים חברתיים, זה או דורש השלמת יש כל מיני הכשרות פרה-רפואיות וגם בתחום טכנאות רכב וכדומה, שלא דורשות בגרות. אבל להנדסאים חייבים.

מר שפירא:

זה פתוח גם לעולים חדשים?

מר בונה:

בהחלט.

גב' מלמד:

פתוח לכולם.

מר שפירא:

אז ה

מר בונה:

זה תלוי. אנחנו תמיד צריכים לבדוק מול המוסד להכשרה מקצועית מה הוא מוכן לקבל ומה לא.

ולפעמים גם אנחנו מצליחים לעשות במו"מ הגמשות. כלומר, לצורך העניין, יש לנו שיתוף פעולה רציף עם מכבי ועם מד"א, שבמקור קורס לקיחת דמים, שזה קורס מקצועי לחלוטין שמכניס אותם לתפקיד מקצועי אבל לא הנדסאי, צריך

עוד יותר מחסור, הם יתגמשו איתנו, כי אנחנו יודעים להגיד – אנחנו חותמים על התושבים, כי אנחנו מלווים אותם, אנחנו מבטיחים לכם שהם יתמידו והם ישתלבו וזה מוכיח את עצמו. אז כן יש מו"מ. אבל לא, הנדסאים זה ממש, זה לא משהו שאנחנו כמרכז עירוני יכולים לעשות מו"מ.

מר שרעבי:

הנדסאים, אתה מגיע ללימודים שנתיים וחצי ואתה לומד בדיוק כמו שאתה לומד לתואר ראשון.

הם צריכים משהו שהוא בסיסי, בסיסי כאילו תנאי דרישות בסיסיים כדי להיכנס לשם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

15 -

מר בונה

נכון. אז בהרבה מובנים זו חוליה שכיום לא קיימת. כשאנחנו מדברים על הכלים של המשרד כיום, הם כולם כלים שמדברים על עד שנה הכשרה. המימון שאנחנו יכולים לסייע לתושבים זה 80

חוליה שכיום אין למרכז הזדמנות תל אביב יפו יכולת להציע משהו

גב' יוחנן וולק:

וההכשרות האלה, בסוף ההכשרה, כשאנשים עושים אותם,

מר בונה:

כיוון שזה דרכנו אנחנו תמיד בונים תפירה שיש לו מעסיק בסוף. אני אתן לך דוגמא: אחד הדברים, מאזור המזרח, הרבה פעמים נשים מגיעות ואומרות – אנחנו רוצות קוסמטיקה וביוטי.

ברמת השוק יש הצפה. אבל מצד שני, בתור מי שמלווה אותן, אתה מבין את ההיגיון מדוע הן מכוונות לשם, היגיון מאד הגיוני. אז אחד הדברים שעשינו, יצרנו שיתוף פעולה, חיבור שהגיעו WIN-דרך שרון, פנו לשרון מקרן דואליס, לעסק חברתי בדיזנגוף סנטר לקוסמטיקאיות. וזה . WIN-WIN

גב' מלמד

של מיזם תעסוקתי בתוך דיזנגוף סנטר. NOK Beauty מחר יש פתיחה של

מר בונה:

נורא יפה, אגב. אם תלכו על קינג ג'ורג', מצד ימין.

מר שפירא:

איך העירייה קשורה לזה?

מר בונה:

אנחנו נותנים את הליווי של הנשים האלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

16 -

מר שפירא

זה לא קרן דואליס?

מר בונה:

קרן דואליס עוזרת ליזמת. אנחנו אחראים על החלק הרך יותר. זאת אומרת, אנחנו מאתרים נשים שהראו נכונות ורצון לתחום הזה ורוצות הכשרה, אנחנו משימים אותן בעסק, אנחנו מלווים אותן כולל כניסה של אשת צוות שלנו לישיבות שלהם, כי יש המון עבודה התנהגותית. הרבה מהלקוחות שלנו, המרכיב, גם אם הם עשו את ההכשרה, המרכיב של השתלבות, הסוציאליזציה של השתלבות בשוק העבודה, יחסי מרות של בוס, התנהלות בקונפליקט עם הצוות – זה חלק מהאחריות שלנו. אז אשת צוות שלנו מתלווה אליהם. גם מלווה אותם פרטנית מעבר לשעות העבודה וגם נכנסת לישיבות. זה פיילוט ראשון בנושא הזה. אבל זה מסוג הדברים שאנחנו כמרכז עירוני עושים את התפירה הזאת של – משתמשים בכלים של המשרד מחד, מוצאים את המעסיקים מאידך, ואנחנו מלווים את התושבים.

מר שפירא:

קינג ג'ורג' איפה זה?

מר בונה:

זה על דיזנגוף סנטר, על הרחוב של קינג ג'ורג'. אנחנו נשלח לך את הכתובת. זה ממש חדש.

מר שפירא:

תשלחי לי. זה מחר בשש?

גב' מלמד:

מחר בשש הפתיחה.

מר בונה:

אבל זו דוגמא באמת למקצוע והכשרה שאינם הנדסאי.

מר שפירא:

וכמה אנשים יש?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

17 -

מר בונה

מינואר

לערים מסביב, יש כ

משרד העבודה והרווחה. אז תוריד רבע מזה, השאר זה תושבים, שמבחינת אחוזי השמה אנחנו מדברים על בין

פה אחריות. הרבה פעמים זה בריאות הנפש ואז הרבה פעמים זה מיצוי זכויות לביטוח לאומי או החזרה למחלקות לשירותים חברתיים ועבודה משותפת. אנחנו מדברים באמת על המורכבויות הכי גדולות שיש. היום, אם אנחנו מדברים על תל אביב הקטר הכלכלי של ישראל, לא חסרות משרות בשוק. אם אדם באופן רציף, בגיר, לא מצליח להשתלב בעבודה, כשאתה פותח את זה ושומע את סיפור חייו, יש פה חבילה מאחוריו. כי באמת יש מספיק משרות בשוק.

גב' יוחנן וולק:

וכמה זמן אחרי,

מר בונה:

אנחנו מלווים אותם, והדבר הראשון שקורה ברגע שמנותב אלינו מהמחלקות או מהגופים העירוניים תושב, נעשה אינטק תעסוקתי, ומבינים את סיפור החיים התעסוקתי, ואז מצמידים לו תוכנית התערבות, כשתוכניות ההתערבות שלנו הן מאד מאד משתנות בהתאם לסיפור חיים. זה יכול להיות בקצה הכי רחוק, עובדת סוציאלית תעסוקתית, שזו פרופסיה חדשה בתחום, שמלווה עד שנה ולפעמים באישור שלי שנה וחצי להשמה. ויש אימונים שהם יכולים להיות עד אימון, עם כל המענים האישיים שאנחנו נותנים, קורסים וכדומה של הכנה לעולם העבודה.

התהליכים אז נעים,

גב' יוחנן וולק:

אבל אני שואלת, מרכז התעסוקה קיים, כמה, שנתיים?

מר בונה:

שנתיים וחצי.

גב' יוחנן וולק:

שנתיים וחצי. יש לך כבר איזה שהוא מעקב על הבוגרים הראשונים שלך, כמה זמן הם התמידו בעבודות? לא התמידו?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

18 -

מר בונה

אנחנו כל רבעון מתקשרים, כל

אנחנו עוקבים אחרי הלקוחות שלנו

45

גב' יוחנן וולק

45

מר בונה

אם הם נפלטו הם חוזרים אלינו, כי אנחנו עוקבים אחריהם.

גב' יוחנן וולק:

ויש כאלה שלא רוצים לחזור אליכם?

מר בונה:

אני משער שכן. אני בעיקר שומע סיפורי הערכה. בשונה, א', בדרך כלל השירותים הממשלתיים הם מנדטוריים. זאת אומרת, כשאתה בא וחותם בשירות התעסוקה, יכול להיות שהמדינה תגיד לך שיש שוט של ביטול קצבאות. אצלנו אין לנו את השוט הזה ואני שמח שאין לנו את השוט הזה, כי אדם יקבל אצלנו שירות רק אם הוא רוצה. באופן מובנה, זה מחייב אותי ואת הצוות להיות בתודעת שירות אחרת ובהתאמה אמיתית לצרכים שלהם. אני אשמח, אם תהיה הזדמנות, גם להביא תושבים שעברו תהליכים, כי באמת, וזה בדרך כלל גם עבודה הוליסטית עם המחלקות, כך שזה באמת לא רק תעסוקה, זה רק גלגל אחד ברצף של תהליכים כדי לשפר חייו של תושב.

גב' יוחנן וולק:

או קיי. תודה.

מר שרעבי:

תודה. המשמעות לדעתי, הבנו את המשמעות. הבנו שאנחנו לא נותנים, אנחנו לא יכולים לתת פיתרון לכל דבר, אבל אני חושב שהנושא הזה הוא מאד מאד משמעותי. קודם כל, תודה רבה לשרון ולאורית קלר ולדן, באמת, על כל ההשקעה וההכנה לקראת הישיבה הזאת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

19 -

אני פונה כאן לשולחן החברים, הנהלת העירייה, ראש העירייה, מנכ"ל העירייה, לבחון הקמה של קרן, שלפחות תהיה ניסיונית לשנה הקרובה, לא צריכים סכום מאד מאד גדול, לבחון את כי האפשרות הזאת, לראות איך אנחנו מתחילים באמת לסייע להנדסאים דרך העיר תל-אביב-יפו.

יש לנו חבר'ה בעיר, לא כולם הולכים לאקדמיה, לא כולם מסוגלים ללכת לאקדמיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הזה? level -מישהו יכול להגיד לי כמה לפי דעתו הפוטנציאל של כאלה שנמצאים ב

מר שרעבי:

אני יכול לומר לך, מכיוון שאני בדקתי את הנושא הזה מול הישגים. בשנים האחרונות פנו להישגים לפחות בין

את המענה. אבל ניסינו בכל מיני דרכים אחרות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זאת אומרת אין את המענה?

מר שרעבי:

אין לנו את האפשרות לתת מלגות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה אומר, אין לנו כסף לשלם עבור לימודיהם?

מר שרעבי:

לא. אין לנו קרנות שעל פי נוהל מאפשרות את הדבר הזה. כי אם אתה הולך לקרן של שיקום שכונות, הוא צריך ללמוד במוסד אקדמי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בית הספר להנדסאים של אורט סינגלובסקי, עונה על העניין?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

20 -

מר שרעבי

עונה על העניין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זאת אומרת, אם היה לי כסף לשלם ללמוד שם,

מר שרעבי:

אורט סינגלובסקי, אפקה, המכללה למינהל – כל המכללות האלה.

מר לייבה:

אפקה זה הנדסה?

מר שרעבי:

אפקה מלמדים הנדסאים והנדסה. גם הנדסאים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש להם מסלול להנדסאים?

מר שרעבי:

בוודאי. הנדסאים לדוגמא, הנדסאי מכשור רפואי, שזה הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה ומכשור רפואי,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, אל תתלהב. אני אומר, אני מכיר את מכללת אפקה היטב ולמרות זאת לא שמעתי. אז אני מופתע.

מר שרעבי:

הם לקחו את התלמידים. הם קנו את המגמה.

מר שפירא:

למה אתם לא עושים, אולי אתם עושים, בעצם טעות שלי,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

21 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה

מי זה אתם?

מר שפירא:

מרכז הכשרה מקצועית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו.

מר שפירא:

אנחנו. נכון, אתה צודק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה אנחנו לא עושים?

מר שפירא:

אולי כן עושים. הכשרה לסייעות בגני ילדים. שם יש מחסור אדיר.

מר בונה:

אנחנו עושים. אנחנו בקשר מהשנה הראשונה עם ויצ"ו, והסיבה שאנחנו עושים את זה דווקא עם ויצ"ו, כי ויצ"ו מבטיחה בדיוק את החלק הזה, שכל עובדת שאנחנו מפנים אליהם, היא תהיה עם תעודת מטפלת סוג

המועדף עלינו בגיל הרך, כי הם מבטיחים את זה. ולכן אנחנו יכולים להבטיח לתושבות שפונות אלינו בהקשר הזה שהם ייצאו עם תעודת הסמכה שתוביל אותן גם להשתלב במערכות האחרות.

גב' יוחנן וולק:

השאלה כמה תושבות רוצות להיות סייעות. זה לא בהכרח שהן רוצות.

מר בונה:

אני יכול לבדוק את זה בהקשר שלנו, כמה הפנינו. אין לי בעיה להוציא את הנתון של הפניות לגיל הרך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

22 -

מר שפירא

מעניין. אותי זה מעניין.

מר להט:

גל, תסביר לי משהו, אני רוצה להבין דבר אחד, כמה כסף אתה רוצה לשים בקרן הזאת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא לא יודע.

מר להט:

אני רוצה להבין על מה מדובר.

גב' יוחנן וולק:

כמה עולים לימודי הנדסאי?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שנת לימודים אני מעריך שעולה

מר שרעבי:

שנת לימודים עולה בערך

בערך

שקלים, כפיילוט לנסות ולראות איך אנחנו מקדמים, אני חושב שלפחות היינו מתחילים לתת מענה ומקדמים ומסייעים לאוכלוסיה הזאת, כי זאת אוכלוסיה שאנחנו, קחו את הבחור הזה עכשיו, הבחור הזה היום הולך ללמוד הנדסאי, הוא יכול היום, הוא לא חייב להיכנס בגלל שיש לו תיקים במשטרה לתוך איזה שהוא מוסד, הוא יכול לעבוד לבד. הוא יכול לעבוד כקבלן שלד לבד.

הוא יכול לאשר עד

מעגל העבודה ולכלכל את עצמו.

מר לייבה:

תוך כדי לימודים הם עובדים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

23 -

מר שרעבי

בוודאי.

מר להט:

זה מה שאני שואל גם כן. גם אנחנו עבדנו.

מר שרעבי:

קודם כל, הם לומדים

מר להט:

אבל גם הוא וגם אני, זה מה שעשינו.

מר לייבה:

זה מיועד למבוגרים, הרבה לימודים גם אחר הצהריים.

מר שרעבי:

קודם כל, זה לא מיועד רק למבוגרים.

מר לייבה:

זה מיועד הרבה למבוגרים.

מר שרעבי:

מנחם, אם אתה תיכנס היום למכללות, תמצא את החבר'ה שלומדים בניין, רובם זה חבר'ה שהשתחררו מהצבא וההורים שלהם קבלנים והם הולכים היום להתמקצע, כדי להיכנס לחברות שההורים שלהם עובדים. אותו דבר אדריכלות, אותו דבר חבר'ה מהצבא שהם בקבע והולכים ללמוד את הנושא הזה של תעשייה וניהול בכדי לשדרג את המשכורת הצבאית שלהם. אני פונה לאוכלוסייה הזאת שהיא אוכלוסייה מאד מאד קשה בדרום העיר וביפו, שפונה ומבקשת ומשוועת לנושא הזה, במיוחד לתחום הבניין, תחום האדריכלות, וגם תעשייה וניהול. ידם לא משגת. אין להם. אם הם עובדים, נכון, הם עובדים, אתה צודק, אבל השכר שהם מרוויחים, מכיוון שאין להם שום הכשרה, זה

כזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

24 -

מר בונה

אני יכול להוסיף משהו? בהקשר זה מהניסיון במרכז הזדמנות.

מר שרעבי:

בוודאי.

מר בונה:

אחד הדברים המשמעותיים שראינו, אנחנו כבר יודעים לעשות השמות. יודעים ויודעים שלא משנה כמה מורכב יהיה הסיפור, אם יש מוטיבציה להשתלב בעבודה, אנחנו יודעים לעשות את ה-

הזה, בנטיות, הכישורים ומה שקיים בשוק העבודה. תחום הכשרה מקצועית בעצם matching דורש מאדם בעוני הרבה הרבה מעבר, וזה הרבה יותר מורכב. הרבה יותר מורכב להוביל, אני מדבר לא על הנדסאים, כי אנחנו עדיין לא מתעסקים בזה, אבל בהקשר של הכשרות מקצועיות, לבוא ולהגיד – אני כתושב או כתושבת בעוני הולך להשקיע עכשיו את הזמן הזה אל מול הזמן שאני צריך להשקיע בדברים אחרים כדי לשרוד, זה מאד מאד קשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא יוצר את הקשר בין המאמץ היום לבין העתיד.

מר להט:

הפניות הרגשית והנפשית.

גב' מלמד:

והחסמים שנמצאים שם. הם מונעים מהאנשים האלה מראש להשתלב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חוויה של לימודים למרבית אנשים, היא חוויה לא פשוטה.

מר לייבה:

כן, היא חוויה לא פשוטה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

25 -

גב' מלמד

נכון.

מר שרעבי:

אני אתן לכם דוגמא: לפני

שם

להתחיל לפתח, לקבל קורס, לא משלמים אגורה שחוקה, לפתח לעצמם קריירה חדשה לקראת היציאה לפנסיה ולהתמקצע בכל מיני תחומים. אנשים הפסיקו ללכת לשם. ולמה הם הפסיקו ללכת לשם? א', כי זה אמור היה להיות על זמן העבודה ואין להם את האפשרות להפסיד ימי עבודה והמעסיק לא מאשר להם את זה. אז המעסיק לא משתף פעולה. ב', אחרי שהוא מסיים לעבוד

משפחה, הרי למי פונים? לאוכלוסיות הקשות, שהמצב הסוציו אקונומי שלהן הוא מאד מאד קשה. מי שמסתכל על קריטריונים של לקבל את המוצר הזה, זה לחבר'ה שעובדים במשמרות, זה חבר'ה שהם לא עורכי דין, אלא חבר'ה עובדי כפיים. הקרן הזאת היום לא מתפקדת. ולמה?

מהסיבה הזאת, שאין להם את האפשרות גם להגיע, אחרי יום עבודה ללכת, הם רוצים קצת את המעט עם המשפחה, אז גם פה זו דוגמא אחת שבאו ונתנו מוצר שבסופו של יום לא מתפקד. ופה אנחנו באמת הולכים לקחת את החבר'ה האלה ולתת לכם רוח גבית ולהוציא אותם מהמעגל הזה 5,000 -שנקרא, מרוויחים

אם נצליח, עבודה סדירה, למקצע אותם ולהוציא אותם לתוך מעגל העבודה, לתוך התעשייה שדורשת, התעשייה מחפשת הנדסאים שסיימו לימודים ורוצה לקלוט אותם, ואין להם את זה.

ופה אולי אנחנו נוכל לסייע ולהוציא אותם מתוך הדבר הזה שנקרא – פונים של המינהל לשירותים חברתיים. זאת הכוונה שלנו.

גב' מלמד:

וגם בתוכנית השוחרים, שהיא אחד המסלולים פה, אנחנו רואים קושי של אנשים שכן מקבלים מימון לקורס בגלל הצורך במשכורת לקיום, שמבקשים לצאת לקורסים האלה.

מר שרעבי:

בוודאי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

26 -

גב' מלמד

זאת אומרת, עד שהם לא מתפנים ויש להם גב כלכלי לצאת ולהשתלב במסגרת של לימודים, הקושי הוא מאד גדול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גל, אתה יכול להצביע על סעיף תקציבי, שממנו אפשר לקחת מיליון שקל עכשיו?

מר שרעבי:

מי ביקש מיליון שקל

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם אני שמעתי. לא שמעתם מה שהוא אמר?

מר בונה:

מהמלגות של הסטודנטים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

מר שרעבי:

יש לי איזה שהוא רעיון. אנחנו צריכים לשבת לדעתי עם חברנו מקרן תל אביב, יוסי בר נתן, ממנו, הוא בשמחה לדעתי יוכל לעזור לנושא הזה, וחלק תיתן העירייה. matching ולנסות לקחת ויש לי איזה פיתרון שאני אדבר עליו עם מנחם אחר כך לשנה הקרובה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה יודע מה, אם תשיג

מר שרעבי:

הבנתי. קיבלתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

27 -

גב' מלמד

אנחנו רק מבקשים ומציעים שזה יהיה כמסלול נוסף במרכז התעסוקה, לצורך הליווי לאורך זמן ולא רק כמלגה שניתנת ללימודים. בצורה מסודרת.

מר שרעבי:

זה יהיה כמסלול נוסף.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה יהיה. זה יהיה דרככם, בצורה מסודרת, עם רישום, עם ליווי, עם כל הדברים.

גב' מלמד:

בקשר עם מעסיקים אחר כך. זה לא מלגה חד פעמית, כולל התנדבות בקהילה לאנשים שמקבלים את המלגה.

מר שרעבי:

ברור. למי שיוכל.

גב' מלמד:

לא כתנאי, אבל מי שיכול,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדיוק. אם מישהו יכול - מצוין, אני לא שם את זה כ,

גב' מלמד:

לא כתנאי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדיוק.

גב' מלמד:

אבל מי שיכול,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' באלול תשע"ז

28 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה

מי שיכול – מוזמן. אבל לא נשים את זה כתנאי כי ברוב המקרים זה בכלל,

גב' מלמד:

קשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר?

מר שרעבי:

תודה רבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה רבה לכולם. יש למישהו עוד משהו להוסיף?

שנה טובה לכולם.

* * * הישיבה נעולה * * *

______________ ______________

מנחם לייבה גלילה בן-חורין

מנכ"ל העירייה מזכירת המועצה ע' מנכ"ל העירייה