פרוטוקול ישיבת הנהלה 26

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 26 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 26 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 26/09/2011

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר ד. להט מ. להבי

ח. אבי גיא ת. זנדברג

וה"ה:

מ. לייבה, ע. סלמן, ח. ברקוביץ, ד. לב, א. לוי, ר. אורן, ד. לוטן, א. כהן, ע. פרידלר, א. משי,

ע. וינברג, ג. מכורש, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 2 -

על סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין.

2. תכנית הפרגודים.

3. תכנית תקשוב עירונית בתל-אביב –יפו "בית הספר של העתיד כבר כאן".

****************************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 3 -

66. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לפני שאני שוכח, שנה טובה לכולם.

יש לנו שלושה נושאים על השולחן:

הקצאת מקרקעין- אלי לוי.

תכנית התקשוב העירונית.

ותכנית הפרגודים.

הקצאת מקרקעין.

מר לוי:

יש לנו מספר נושאים.

הנושא הראשון הוא מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לבית הכנסת הקיים בשכונת צהלה, ברח'

יהונתן 17 א', ל"צהלה –אגודה שיתופית לשיכון", ללא תמורה כמובן, לניהול בית הכנסת, שיפוצו ותפעולו, לתקופה של 24 שנים -11 חודשים.

הנושא השני- המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה של מרכז שרותים לקשיש, לעמותת "קשת-

האגודה למען הקשיש" במבנה שהוא בן 2 קומות וחצר, ברח' שדרות ירושלים ,100 ציהלת"י.

גב' אבי-גיא:

ציהתל"י- ציון הלא תשאלי לשלום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ציהתל"י.

מר לוי:

הנושא השלישי הוא- המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קשת- האגודה למען הקשיש"- במרכז יום לקשיש על-שם גונדה, ברח' יגור ,5 ללא תמורה, לתקופה של 5 שנים חסר יום.

הנושא הבא הוא: מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "המרכז לאמנות עכשוויות, בגלריה

על-שם פולק- ברח' קלישר ,5 ללא תמורה, לתקופה של 5 שנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 4 -

מר להט:

תעשה אחד אחד.

מר לוי:

אני עושה אחד אחד. אתה רוצה שאני אסביר כל אחד?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אם יש הערות, תגיד.

מר לוי:

היות שזה המשך-המשך, הבנתי שאין בעיה בהמשך.

מר להט:

אין לי התנגדות, אבל צריך לעשות את זה אחד אחד.

מר לוי:

זה מה שעשיתי, קראתי אחד ואחריו עוד אחד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי שלא מבין את השיטה.

כאשר הוא גומר נושא- אם הוא לא שומע נושא, הוא רואה את זה כהסכמה והוא ממשיך הלאה.

אנחנו מתחילים מהתחלה, אחד אחד.

אצלנו כשלא עוצרים- סימן שמסכימים.

מר לוי:

אני מתחיל מהתחלה או ממשיך?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תתחיל מהתחלה.

מר לוי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 5 -

הנושא הראשון הוא בית כנסת.

מר להט:

לגבי בית הכנסת ברח' יהונתן, זה שטח ענק.

מר לוי:

לא לא. המגרש הזה הוא מגרש של 1.7 דונם. אנחנו כתבתנו בתקציר שאנחנו מקצים שטח של מגרש עם הבניין שכולל כדונם, אנחנו שומרים לעצמנו זכות-שאם נרצה לבנות אי פעם בתוך המגרש הזה, נוכל לקחת את יתרת השטח שאיננו משמש את בית הכנסת – כחלק מהחצר, ולבנות בה.אנחנו נותנים להם עכשיו לנהל ולתפעל רק את בית הכנסת.

מר להט:

%.100

אני רק רציתי לומר לך שאפשר להקים שם גן, בצהלה חסרים גנים.

מר לוי:

אנחנו עכשיו בנינו גנים ואם צריך נבנה גם שם, אבל בפנים לא צריך.

גב' להבי:

רק לחדד את מה שהוא אומר. אתה אומר שהשטח הוא 1,700 מ"ר ואתה נותן להם דונם. מה המדדים שלך לבית כנסת? כי בפעם הקודמת כשהקצינו בית כנסת ליהודי בבל- נתנו להם 300 מ"ר ועוד 200 מ"ר שפ"פ, אז מה הפרמטרים?

מר לוי:

הסיטואציה פה היא שונה. פה יש מגרש שנקבע בזמנו כמגרש לבית כנסת, העירייה בנתה בו בית כנסת על חלק מהשטח, השטח הוא לא חלק ממתחם בית הכנסת. מכיוון שבית הכנסת קיים בצורה מסוימת והמגרש גדול- הכנסנו סעיף שאם אנחנו נרצה לבנות מבנה נוסף,נוכל לבנות אותו איפה שנרצה. נכון להיום- זה המתחם של בית הכנסת, הוא מוגדר, אני לא יכול לעשות כלום.

גב' להבי:

היתרה מוגדרת כ-700 מ"ר או שהיא גמישה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 6 -

מר לוי:

כמה שצריך. על פי התב"ע.

הנושא השני היה- ציהתל"י- שד' ירושלים .100 הוא מקום קיים, פעיל, צהלון. לנו יש בניין אחד בתוך כל המתחם הזה ואנחנו נותנים אותו מידי תקופה לקשת, הוא משמש אותם כחלק מהצהלון.

הנושא השלישי הוא מרכז יום לגיל הזהב- שנמצא ברח' יגור ,5 של העירייה, מנוהל על ידי קשת, ואנחנו ממשיכים את ההתקשרות עם קשת להמשך הפעלה.

הנושא האחרון שבו עצרתי היה- הפעלה של מרכז לאמנות עכשוויות, בגלריה שיש לנו ברח'

קלישר .5 ברח' קלישר 5 יש לנו מתחם גדול שכולל שני בניינים. בניין אחד שימש עד לאחרונה את סמינר הקיבוצים- כמכללה לאמנות, לעיצוב, לטכנולוגיה וכו', והמבנה השני-שהוא גלריה, שימש כמרכז לאמנות עכשוויות. אנו ממשיכים את הפעילות של המרכז לאמנות עכשוויות.

גב' אבי-גיא:

אני מבינה מה כתוב כאן, אבל אחר כך בהמשך יש באותו מקום שימוש לסדנאות האמנים. אז יש גלריה ויש את זה?

מר לוי:

יש שם שני בניינים שהם שני בניינים נפרדים. בעבר נתנו את כל המתחם הזה לסמינר הקיבוצים-

ללימוד טכנולוגיה, והם ניהלו גם את זה וגם את זה, אבל עדיין הגלריה תופעלה על ידי עמותה נוספת שנקראת- המרכז לאמנות עכשווית, תחת חסותה של המיכללה ללימודי טכנולוגיה או סמינר הקיבוצים.

גב' להבי:

למה אנו משרשרים את זה?

מר לוי:

לא. בזמנו היתה הסכמה שכל המתחם הזה הוא מתחם אחד. מכיוון שלמדו אמנות וציור בבית הספר בקלישר, אמרו שגם המיכללה תנוהל על ידם. אבל מכיוון שהם לא ידעו לנהל גלריה, הם לקחו גוף אחר.אנחנו הפסקו את השרשור. אנחנו מתקשרים היום ישירות עם מי שיודע לעשות גלריה, ועם מי שיודע לעשות בית ספר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 7 -

גב' להבי:

אני רוצה להבין את זה.

המבנה הזה נמצא בסמיכות לשוק הכרמל, באזור מה שנקרא- לב העיר המרכזי. עוד לא בהיותי חברת מועצה, עוד טרום היותי חברת מועצה- חשבתי שצריך לתת אותו לפעילויות כאלה ואחרות שקשורות בנושאים שהם מקומיים. אם זה היה פעם "מימד" שעבדו במקום, ושהאמנו שבגלל הישיבה שלהם בנחלת בנימין צריך להציל אותם ולתת לסטודנטים שלהם לפעול במקום, אם זה היה בית ספר קהילה- לפני שהוא עבר למתחם בזק לאחרונה וכו'. מה שהיה לאורך השנים במתחם קלישר לא היה דבר שתרם לסביבה שלו. הבניין הזה עומד שנים סגור ומסוגר בפני הסביבה. מעט מאוד פעילויות. כל פעם שספרנו,אם אתה זוכר, אמרו לנו- 30 סטודנטים שלומדים, כל פעם היתה שם איזה התגלגלות של ידיים בין המכללה וכל מיני, ומעט מאוד- אולי תערוכה אחת או שתיים שבאמת נספרות, באותו מרכז של תערוכות.

אני חושבת שבגלל שהמבנה הוא באמת אחד המבנים היחידים בהיקף כזה, וגם בגלל שיש לנו פה 3 הקצאות על אותה כתובת, יש לנו גם הקצאת מקלט בנפרד לאמן לא ידוע, יש לנו הקצאה של המבנה לסדנאות האמנים, במקום בדרויאנוב, שאני לתומי חשבתי שהם עוברים לרביעיית פלורנטין של פיבקו, ושבגלל זה הגדלנו לפיבקו את הזכויות-כדי שיוכל לקלוט אותם. יש לנו צרכים של מוסדות חינוך וקהילה באזור הזה, וככל שאני משיגה, היתי רוצה לראות איזה ניתוח של תכנון אסטרטגי ביחס לצרכים- כן או לא לגני ילדים באזור, ולצרכים קהילתיים וחינוכיים.

אני חושבת שאנחנו במצוקת שטחים בלב העיר, וככל שאנחנו שמים יותר ויותר מענים שהם מטרופוליטניים וכלליים ולוקחים את כל השרותים מהאזור, אז אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו מכניסים פנימה כדי שתהיה תרומה לאזור ולא רק יניקה מהאזור. והאזור הזה מניק את כל העולם, ואין לו מספיק את החללים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

את מי הוא מניק אגב ? הייתי רוצה לדעת.

גב' להבי:

למשל- מרכז הצעירים, למשל מרכז הקהילה, כל הדברים הלאה הם דברים כלל עירוניים, כלל מטרופוליניים, שמשרתים את כל האזור והם דברים נהדרים, אבל צריך לתת גם לצרכים של האזור. סדנאות האמנים זה SAME THE OF MORE של מה שהיה שם, שזה בניין סגור ולא מתקשר עם הסביבה שלו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 8 -

מר לוי:

ראשית, אנו מדברים עכשיו על הגלריה.

גב' להבי:

הבניין הזה צריך הסתכלות קונצפטואלית של כל שלושת חלקיו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קונצפטואלית.

מר לוי:

הקונצפט- זה לא המלצה שנעשתה ככה בבוקר סתם כי בא לנו, אלא עשינו ניתוח של הצרכים,

גב' להבי:

אני אשמח לראות אותו.

מר לוי:

יחד עם המחלקה האסטרטגית. אנחנו נציג לך אותו. עשינו ישיבה אצל מנחם בעניין הזה-

לבדיקת כל האפשרויות. המבנה היום פנוי וריק.

גב' להבי:

איזה מינהל לתכנון היה שותף להחלטה להקצות לצרכים כלל עירוניים על חשבון צרכים שכונתיים- נקודתיים באזור הזה?

מר ברקוביץ:

יחידה אסטרטגית במינהל ההנדסה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בטח שהיה.

מר לוי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 9 -

במסגרת הזאת, ישבנו ובדקנו את הכל. בואו לא נשכח גם שיש לנו מחוייבויות במסגרת השיבוץ הכללי שנעשה, שהמקום הזה יהיה בעל מאפיינים של אמנות, של ציור, של דברים כאלה, כאשר במקרה הזה- שיפוצו הגדול והבנייה של הגלריה שנבנתה. אחרי שבדקנו את כל מכלול הצרכים והפעילויות, והעובדה שאנו רוצים לפנות את סדנאות האמנים מבית ספר "דרויאנוב" על מנת לאפשר את בנייתו כבר בשנה הבאה, מצאנו בסופו של דבר, לאחר שבחנו את כל הפעילות בעיר ואת הסביבה הזאת- שהמקום הזה הוא מתאים לשימושים האלה.

יש לנו מחוייבות חוזית עם סדנאות האמנים לתרומה לסביבה, לתרומה לתושבים, לעשות פעילויות אמנותיות, ואני מקווה שמרגע שגם הגלריה הזאת תהיה פעילה, וגם הסדנאות האלה יעשו חלק מהפעילות והאמנות שלהם בסביבה הזאת, זה יתן מענה וירים את קרנו של האזור הזה בצורה מאוד משמעותית.דיון כזה נעשה, ראייה כזאת נבחנה, וזו היתה ההחלטה שבסופו של דבר התקבלה במסגרת הדיון הזה, להביא להנהלה על מנת שההנהלה תאשר.

גב' להבי:

מאחר שלמעט המרכז לאמנות עכשווית- לא מדובר בהארכת שימוש אלא בשימוש חדש, ורק ביחס למרכז לאמנות עכשוויות מדובר בהארכת שימוש, ואתה גם אומר לי שאנחנו חייבים להם משהו, כנראה הם עזרו לו לשפץ אז אנחנו חייבים להם משהו, אז אני מבקשת לדעת מה החובות שלנו כלפי המרכז לאמנות עכשווית, ואופציות חילופיות בין מה שנבדק ביחס לזה. כי אני אומרת

לך אלי: לא בהרבה מקומות אני חיה ואני מכירה מקרוב, והמקום הזה צריך דבר אחר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אולי יש ניגוד אינטרסים לאור העובדה שאת גרה שם?

גב' להבי:

אין ניגוד אינטרסים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא?

גב' להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 10 -

אני לא משתמשת, אין לי ילדים בגיל גן. אני אומרת שהנוכחות שלי באזור אומרת אני מכירה אותו ואני מכירה את צרכי התושבים. ואני אומרת שבמקום הזה, לפני שאנחנו עושים הקצאה עירונית, צריך לחשוב,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היות שאני מכיר את צרכי התושבים לא פחות טוב ממך, אני לא חושב שיש לך הכרות עם צרכי התושבים יותר טוב ממישהו מאתנו.

אני חושב שההקצאה הזאת היא הקצאה נכונה- לאור העובדה שהיתה לנו מחויבות, נגיד- גם מוסרית- לסדנאות האמנים. והוצאנו אותם משם בעקבות דרישה שלך, ואת צעקת וצווחת וצרחת אפילו בקולי קולות בנושא הזה. אני שמח שמצאנו פתרון לסדנאות האמנים. מצאנו לסדנאות האמנים מבנה שהוא בהחלט מתאים להם, שהוא גם יותר קטן. אני חושב שהעובדה שאנחנו יכולים לעשות את זה היא לזכותו של אלי לוי- שהצליח למצוא להם את המקום. אני חושב שנוכחותם של האמנים מסוגם של אותם אמנים היא ברכה לעיר תל-אביב יפו. כי בהזדמנות חגיגית את תבואי ותקפצי ותגידי למה לא נותנים ולא עוזרים לאמנים. אז עוזרים לאמנים. וגם את זה שמעתי.

גב' להבי:

לכן הצבענו לתוספת זכויות בפלורנטין.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רגע אחד.

אני חושב שהבדיקה היתה בדיקה קונצפטואלית ראויה, וחשיבה יפה, ונעשתה עבודה כמו שצריך ואני ממליץ לאשר את זה. זה הכל.

גב' להבי:

אני מבקשת שיציגו לי את הנתונים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ונציגיו יבואו ויעשו הפגנות על יד בתים פנויים פה, בדב הוז, נציגי מר"צ יבואו ויצעקו- למה עומד כאן בית ריק. אז זהו. אנחנו נמצאים במציאות שבה אנו צריכים לחשוב על הוצאות שלנו, ואנחנו

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 11 -

לא מתכוונים, אנחנו, להוסיף הוצאה נוספת- להחזיק בתים נוספים, מרכזים קהילתיים נוספים, לא היתה החלטה כזאת, ולכן זה לא במסגרת של ההקצאה כרגע.

גב' להבי:

רון,אפשר ללכת למשל על פתרון, אני מבינה שלא רוצים להוסיף עלויות. אפשר ללכת לכיוון שמשלב, למשל, דיברנו על, לא שאני חושבת שזה המקום המתאים, דיברנו על הנושא של המבנה לקיימות. לשים מישהו,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא שמעתי על מבנה לקיימות.

גב' להבי:

הנושא של הבית הירוק. הבית הירוק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אין בית ירוק, מה זה בית ירוק? הבית הירוק היה הבית של, איך קוראים להם.

גב' להבי:

ההצעה לסדר האחרונה שהיתה במועצה. אני מדברת על זה כאפשרות, באמת, לא בויכוח, באמת, לא בויכוח, כאפשרות. מה אני רואה כתרומה בדבר כזה לסביבה הזאת?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה דבר שישרת את הסביבה- אם יהיה הבית הירוק שם?

גב' להבי:

את השוק. אני חשבתי למשל- אם רוצים להתניע תהליכי מחזור, או לחלץ,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 12 -

איזה תהליכי מחזור עכשיו? אני לא מצליח להבין מה את רוצה ממני. יש בית ציבורי, לא בית פרטי, לא בית משרדים, בית בשטח חום, בית ששימש בית ספר לאמנות, הוא היה המכללה הטכנולוגית,

גב' להבי:

והוא החזיק את עצמו, הוא לא עלה לנו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא החזיק את עצמו בעבר והוא מחזיק את עצמו גם היום.

גב' להבי:

הוא היה סגור.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, הוא לא היה סגור,הוא היה סגור תקופת זמן.

גב' להבי:

רון, אני עברתי שם כל בוקר, הוא היה סגור.השערים סגורים, זה בתים סגורים שהם לא עובדים עם הקהילה.

מר לוי:

זה בית ספר, בית ספר סוגרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בטח שהוא סגור.

מר לוי:

זה בית ספר. לא רוצים כל אחד שיכנס.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם בית ספר "בלפור" הוא סגור, יש שומר והוא לא נותן להכנס.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 13 -

גב' להבי:

בית ספר בלפור הוא לטובת הקהילה המקומית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון, וגם זה בית לטובת הקהילה.

גב' להבי:

זה לא לטובת הקהילה.

מר ספיר:

מה הבעייה?

גב' להבי:

אנחנו אישרנו דורון,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, אנחנו לא נמשיך להתווכח על זה, אנחנו לא נמשיך להתווכח על זה.

גב' להבי:

שלא יגידו שאני לא חושבת על הסדנאות. אני חושבת שאם חושבים על תהליך,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מתי נראה לך שזה יהיה מוכן? 5 שנים לפחות? 6 שנים?

גב' להבי:

לפחות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זאת אומרת- עכשיו 6 שנים את מדברת, עוד 6 שנים מהיום אולי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 14 -

גב' להבי:

אתה רוצה לומר שזה זמני ואנחנו מייעדים אותם לעבור?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני לא יודע להגיד אם זה זמני.אגב, ההקצאה היא ל-5 שנים, נכון?

מר לוי:

ל-5 שנים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ייבנה בעזרת ה', מה שאת מדברת זה עוד 5-6 שנים במקרה הטוב, ואז- מי שיהיה כאן בעוד -5 6 שנים יחליט אם כדאי לו להעביר או להעביר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו הבנו. אנחנו הבנו.

גב' להבי:

או. קיי.

שאלה אחרונה: יכול להיות שהאזור הזה צריך עוד גנים או משהו כזה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כאשר נצטרך, אנחנו נדאג לזה.

גב' להבי:

לא, אולי צריך להכניס לחוזה שלהם שכאשר נצטרך אפשר יהיה לקחת כתה או שתיים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כשנצטרך אנחנו נדאג לזה. חלק ילדים-אין להם, ול- 1,000 ילדים יש מקום. כשיש – אנחנו דואגים לזה. עובדה היא שאנחנו דואגים להם.

יש לנו מי שאחראי על משאבי החינוך בגיל הרך, והיא דואגת שיהיה מקום ל-1,000 ילדים. את אחראית על משאבי החינוך בגיל הרך, את אחראית לתכנית האסטרטגית של העיר תל-אביב יפו, ואת שואלת אותו אם נצטרך?! את שואלת אותו. את אחראית על זה ואת שואלת אותו אם נצטרך? את דאגת ל-1,000 ילדים ואת שואלת אותו? הוא לא אחראי על זה. את אחראית על זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 15 -

היית צריכה לבוא אם תכנית אסטרטגית ולהגיד כמה גני ילדים צריך לחומש הקרוב,לשנה הקרובה וכן הלאה. ואת באה ושואלת אותו כמה גנים צריך?! באמת , יש גבול!!

תודה רבה. זהו. אנחנו נדאג לגני ילדים, ואנחנו נדאג לגני ילדים, ואנחנו נדאג לגני ילדים גם בהמשך.

גב' זנדברג:

מי זה אנחנו?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו זה עיריית תל-אביב יפו. אנחנו דואגים לגני ילדים גם בהמשך.

מר לוי:

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מעון לעמותת "נעמ"ת- תנועת נשים עובדות ומתנדבות", ברח' קשאני אליעזר ,4 לתקופה של 5 שנים חסר יום.

שימו לב שאנו תמיד דואגים לתת לתקופות של 5 שנים פחות יום- כדי שנוכל לשלוט בהקצאות ובדרישות.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה במרכז מיטשל על-שם אדוארד ואנה מיטשל, לעמותת "רעות-שרות נשים סוציאלי". אנחנו מדברים על מבנה שמשמש היום כמרכז יום לקשיש.

הנושא הבא זה המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שרות נשים סוציאלי", במרכז יום לגיל הזהב על שם היימס, ברח' האר"י 10 בכרם התימנים, גם כן לתקופה של 5 שנים פחות יום.

הנושא הבא: המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה- לעמותת "מוזות- בית ספר תיכון

לאמנויות" ברח' יפת 28 ביפו, גם כן לתקופה של 5 שנים חסר יום.

גב' אבי-גיא:

שאלת תם – למה פחות יום?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דן, קודם אמרת שיש פה בעיה עם השיטה. עכשיו הוא ממשיך הלאה ואתה לא מקשיב, וממשיכים עוד נושא ועוד נושא. אז תחליט אם אתה רוצה להקשיב.

מר להט:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 16 -

בדרך כלל אני מודה כשאני טועה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה גם מודה שעשית טעות?

מר להט:

לא הקשבתי, אני לא בסדר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אולי הוא רוצה שלא תקשיב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. אני דואג לחברי המועצה, ולאחר שמעירים לי הערות אני רוצה לספק את רצונם- על פי הערותיהם.

מר להט:

תחזור אחורה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היום זה שיטת טנגו.

מר אלי לוי:

נשאלה פה שאלה- למה 5 שנים חסר יום.

גב' אבי-גיא:

פחות יום.

מר אלי לוי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 17 -

סעיף 188 לפקודת העיריות קובע שלא תתקשר העירייה בהסכם מעל 5 שנים ללא אישור המועצה ושר הפנים. כשאנו מביאים לתקופה של 5 שנים חסר יום- זה אומר שאנו לא צריכים אישור שר הפנים.

גב' להבי:

ואת אישור המועצה ?

מר אלי לוי:

להקצאות אנחנו מחוייבים על פי נוהל הקצאות.

גב' אבי - גיא:

אתה אומר- מעל 5 שנים, אתה יכול להביא ל- 5 שנים.

מר אלי לוי:

מעל 5 שנים אסור לנו להתקשר בלי אישור.

גב' אבי-גיא:

אתה אומר- 5 שנים פחות יום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מותר לנו עד חמש שנים, לכן כתוב- 5 שנים פחות יום.

גב' אבי-גיא:

אסור מעל 5 שנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שוב אני חוזר: מעל 5 שנים צריך אישור שר הפנים. כדי לא לבקש אישור שר הפנים אנחנו

מתקשרים לפחות מ-5 שנים.

גב' אבי-גיא:

רון, אתה לא הבנת את השאלה שלי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 18 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מקדם בטחון של יום אחד.

גב' אבי-גיא:

מעל 5 שנים, זאת אומרת שעד 5 שנים ועד בכלל לא צריך את אישור שר הפנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון.

גב' אבי-גיא:

אבל עושים את זה ליתר בטחון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא ליתר בטחון. עד 5 שנים, ולכן עושים את זה ל-5 שנים חסר יום.

מר אלי לוי:

המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת ויצ"ו- ברח' ישראל מסלנט ,22 לניהול מעון.

הנושא הבא הוא- מתן רשות שימוש לאמן במקלט עירוני- ברח' קלישר ,7 אותו מקלט ליד קלישר

5. אנו מדברים רק לתקופה קצרה- לצורך שיפוץ המקלט שבו הוא נמצא, ואנחנו נחזיר אותו עם

סיום השיפוץ.

גב' להבי:

מי האמן?

מר להט:

לכמה זמן?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 19 -

גב' להבי:

מי האמן ולכמה זמן?

מר אלי לוי:

זה אמן שכבר קיים, זה רק להעביר אותו ל-3 חודשים, לחודשיים-שלושה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אמן שכבר קיבל מאתנו.

גב' להבי:

ברגע שהוא כותב שזה ל-3 חודשים-כבר לא משנה מי האמן, אבל הוא לא כתב את הזמן והוא לא כתב את השם.

מר אלי לוי:

לתקופה של השיפוץ.

מר ספיר:

מי האמן- זה לא רלבנטי, השם שלו לא צריך להופיע.

גב' להבי:

אולי האמן זה בכלל העמותה הזאת?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אולי.

מר אלי לוי:

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סוזן דלל למחול ולתאטרון", ברח' יחיאלי 5 נווה צדק, לתקופה של 5 שנים חסר יום.

אני מבקש רק להוסיף פה סעיף.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 20 -

מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סדנאות האמנים", זה הנושא שאנחנו דיברנו עליו בהתחלה, שאנחנו מעבירים את סדנאות האמנים לקלישר והם מפנים את בית ספר דרויאנוב לשעבר. בכוונתנו להרוס את מבנה בית ספר דרויאנוב ולבנות במקומו בית ספר חדש, לקראת -2013 שיפתח במקום.

מר זמיר:

כאשר אנו נפתח את בית ספר דרויאנוב, הוא ישרת את ילדי נווה צדק? נווה צדק גם יהיה אזור הרישום?

גב' להבי:

מבואות יפו.

מר ויצמן:

כלומר, כל מי שבא אלינו ואומר שאין בית ספר בנווה צדק.

קריאה:

יש.

גב' להבי:

אין לך בית ספר במבואות יפו,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי שאחראי על משאבי החינוך לגיל הרך,

גב' להבי:

אתה רואה איזה תפקיד חשוב נתת לי?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון. נתתי, אבל הוא צריך לדאוג. לממש את האחריות ולדאוג שיהיה. וגם צריך להגיד דברים נכונים כשאומרים. אבל זה דיון אחר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 21 -

מר אלי לוי:

המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "דרור בתי חינוך" בנכס ברח' טשרניחובסקי ,35 לתקופה של 5 שנים חסר יום, לפעילות של בית ספר בתי חינוך של דרור.

ונושא אחרון: מתן רשות שימוש לבית כנסת עם ישראל בכוכב הצפון, להקמה, ניהול והפעלה של

בית כנסת בשכונת כוכב הצפון,ללא תמורה, לתקופה של 24 שנים ו-11 חודש.

אנחנו מדברים פה על סוגיה של פנייה של עמותה , דבר שהתחיל בעמותה שפנתה וביקשה להקים בית כנסת בכוכב הצפון. אנחנו ביקשנו מאותה עמותה להביא אישור של ועד השכונה . ועד השכונה- לא הגיעו להבנות עם אותה עמותה, שהיא לכאורה חב"ד. בסופו של דבר- ועד השכונה הקים לעצמו עמותה שכונתית והם פנו וביקשו שבית הכנסת הזה יוקצה להם והם יקימו. אנחנו בדקנו את הסוגיה הזאת, התלבטנו גם לגבי האזור ולגבי השטח ומי יקבל. ניסיתי לנהל אתם מו"מ שיתאחדו ויעשו את זה ביחד, ולצערי, למרות כל המפגשים והנסיונות- זה לא צלח.בסופו של דבר עמותת חב"ד הגישה נגד העירייה תביעה-עתירה לבית המשפט- שאנו נתחייב להעמיד להם את הקרקע הזאת. לאור זאת אנחנו, במסגרת הדיונים של בית המשפט, התחייבנו להביא את הסוגיה הזאת לדיון בהנהלה- שבה אנחנו נקצה את הקרקע הזאת לאחת מהעמותות, ואחר כך הדיון המשפטי יתמצה בעובדה- האם ההקצאה שלנו היתה בסדר ,נכונה. לכן אנו מבקשים להעמיד את ההקצאה נכון להיום לעמותה שמייצגת את השכונה ואת ועד השכונה.

מר להט:

ההקצאה שלנו היא לועד השכונה, לא לחב"ד?

מר אלי לוי:

כן.לא לחב"ד, אנחנו מחליטים פה לא להקצות להם.

מר להט:

%.100

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

סיימת?

מר אלי לוי:

אני סיימתי. תודה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 22 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא מאמין.

זו הפעם הכי ארוכה שדנו בהקצאות.

מר אלי לוי:

היו הרבה נושאים, אחת לתקופה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יכולת לעשות את זה קצר.

מר אלי לוי:

להבא נביא כל פעם אחד או שניים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה לאלי לוי, ושנה טובה.

מר אלי לוי:

שנה טובה.

החלטה: א. רשות שימוש, ניהול והפעלה לבית הכנסת הקיים בשכונת צהלה, ברח' יהונתן 17

א', ל"צהלה –אגודה שיתופית לשיכון"- מ א ו ש ר.

ב. המשך מתן רשות שימוש ניהול והפעלה של מרכז שרותים לקשיש, לעמותת "קשת- האגודה

למען הקשיש" במבנה שהוא בן 2 קומות וחצר, ברח' שדרות ירושלים ,100 ציהלת"י- מ א ו ש ר.

ג. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "קשת- האגודה למען הקשיש"- במרכז

יום לקשיש על-שם גונדה, ברח' יגור ,5 - מ א ו ש ר.

ד. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "המרכז לאמנות עכשווית" בגלריה על-שם פולק,

בקרן הרחובות קלישר 5 וצדוק הכהן- מ א ו ש ר.

ה. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מעון לעמותת "נעמ"ת- תנועת נשים עובדות

ומתנדבות", ברח' קשאני אליעזר -4 מ א ו ש ר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 23 -

ו. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה במרכז מיטשל על-שם אדוארד ואנה מיטשל,

לעמותת "רעות-שרות נשים סוציאלי"- מ א ו ש ר.

ז. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "רעות-שרות נשים סוציאלי", במרכז יום

לגיל הזהב על שם היימס, ברח' האר"י 10 בכרם התימנים- מ א ו ש ר.

ח. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה- לעמותת "מוזות- בית ספר תיכון לאמנויות" ברח'

יפת 28 ביפו- מ א ו ש ר.

ט. המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת ויצ"ו- ברח' ישראל מסלנט -22 מ א ו ש ר.

י. מתן רשות שימוש לאמן במקלט עירוני- ברח' קלישר -7 מ א ו ש ר.

יא. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סוזן דלל למחול ולתאטרון", ברח'

יחיאלי 5 נווה צדק- מ א ו ש ר.

יב. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "סדנאות האמנים"- ברח' קלישר 5 – מ א ו ש ר.

יג. המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "דרור בתי חינוך" בנכס ברח' טשרניחובסקי -35

מ א ו ש ר.

יד. מתן רשות שימוש לבית כנסת עם ישראל בכוכב הצפון, להקמה, ניהול והפעלה של בית

כנסת בשכונת כוכב הצפון – מ א ו ש ר.

67. תכנית הפרגודים:

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

אולי נכסה קודם את נושא הפרגודים?

מי מסביר? אני ?

עו"ד סלמן:

אני אסביר.

נושא הפרגודים הובא לדיון להמלצה לוועדה המחוזית להפקדה- לוועדת התכנון למשנה ובנייה , וועדת המשנה החליטה לאשר את ההפקדה בתנאי שהסוגיה של סיכוני 197 תבוא לדיון פה בועדת ההנהלה. כהכנה לבקשת הוועדה המקומית אנו גם עברנו עוד פעם על מסמכי התכנית, וראינו שנפקד ממסמכי התכנית סעיף שיפוי-שאפשר לבקש מבעל פרגוד שמבקש להקים פרגוד. הרעיון שלנו, אני כבר אומר, הרעיון שלנו מלכתחילה היה- לייצר פה סוג של הליך שמתיר הקמת פרגוד לפחות ל-3 עונות קדימה, כלומר- לא בכל עונה יבואו מחדש. אם יש בית עסק, לאפשר לו להוציא

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 24 -

היתר לפרגוד ל-3 עונות קדימה, ובזה לגמור את הסיפור. חשבנו שסיכוני 197 הם לא עד כדי כך נוראיים, זה סיכון שקיים בכל תכנון כולל, ובתכנון כולל מהסוג הזה חשבנו שזה לא נורא. אבל בכל מקרה אנחנו נכניס להוראות התכנית סעיף שיפוי, ואם נראה באמת שיש פה סיכוני תביעות תוך כדי תנועה ותוך כדי עבודה, אז אנחנו נבקש שיפוי ממי שיבקש להקים את הפרגוד- כתנאי להיתר בנייה.

מר זמיר:

עד היום – בעל עסק שהקים פרגוד, פרגוד זה סגירה? נכון?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אסביר לו:

עד היום פרגודים,

מר זמיר:

לא איפשר .197

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היות שעוברים לאותו מקום שניתן יהיה לתבוע, אתה הולך לבנות, לקבל אישור, רישוי, יכול השכן ששמים לו דבר כזה- לתבוע על ירידת ערך. זה מאפשר לנו לבקש שיפוי מבעל העסק- שהולך להקים את הפרגוד, שיתן לנו שיפוי במקרה שיתבעו.

מר אלי לוי:

אנחנו נחשפים.

מר זמיר:

לדעתי, צריך להסתכל קצת קדימה.העסקים שמקימים פרגודים בעיר זה לא דלק נדל"ן, זה עסקים קטנים שרוצים להקים פרגוד.

עו"ד סלמן:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 25 -

לכן אמרתי שאני לא חושב שיהיה צורך, אבל שתהיה אופציה.מלכתחילה לא חשבנו שסיכוני התביעה, לפחות אני, למרות שיצא מסמך של ערך- שלכאורה יש סיכוני תביעה, אבל בכל תכנון כולל, כתוצאה מאישור תכנית, יש סעיף 197 שאומר- נפגעו מקרקעין כתוצאה מאישורה של תכנית, אפשר ללכת ולהגיש תביעה על פי .197

מר זמיר:

אבל סעיף השיפוי הזה, מה שהוא יכול לעשות תאורטית, אני שואל, הוא להעמיד את בעל העסק הקטן מול מצב של סחיטה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא של סחיטה. של פחד מפני עלויות שהוא לא יכול לעמוד בהן, וכתוצאה מזה לא לעשות פרגוד.

מר זמיר:

לא רק זה. הם אומרים- להכניס סעיף שיפוי, אבל הסיכוי המשפטי הוא נמוך. בעל עסק לא יודע מה הסיכוי המשפטי, בא אליו השכן ואומר לו-תדע לך שאם אתה תקים פה פרגוד- אני אתבע אותך,

עו"ד סלמן:

לא אותך,את העירייה.

מר זמיר:

אלא אם כן תעשה עבורי. אני יודע, ואת זה יאמר לך אלחנן מהרחוב- מה שנקרא, אלא אם כן תעשה עבורי א, ב', ג', ד'.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הכל טוב ויפה, הכל נכון, מה אתה מציע?

מר זמיר:

הציעו להביא את החוק הזה בהתחלה בלי סעיף שיפוי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 26 -

זה הדיון. רגע.

זה ברור שיש פה שתי בעיות: האם העירייה לוקחת על עצמה את הסיכון של ,197 נקרא לזה-

בשביל האינטרס הציבורי הרחב- שיהיו פרגודים.

מר זמיר:

לא רק שיהיו פרגודים, אלא גם בשביל האינטרס למנוע מצב של סכסוכי שכנים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עזוב. בשביל שיהיו פרגודים. אכיפת החוק זה סיפור אחר.

מר זמיר:

זה לא אכיפה. מה שיקרה הוא-שיהיו לך פרגודים,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אבל תהיה עלות נוספת, כמו בבנייה, של שכן שבא ואומר-אתה רוצה שאני, תן לי את זה. זה אותו דבר, ולצורך העניין אין הבדל בין תהליך בנייה רגיל ותהליך התנגדויות. תמיד יש שכנים, יש מה שנקרא- את העותרים הקבועים שיודעים להוציא כסף מכל בניין בסביבה.

מר זמיר:

העניין פה הוא התחלופה והכדאיות. כשאתה בונה- אתה בונה פעם אחת.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה יהיה ל-3 שנים. לכן אנו עושים את זה ל-3 שנים.

מר זמיר:

אני חושב שצריך לחזור אחורה- למצב שזה לא היה. יש בזה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו יודעים שיש, זה שקלא וטרייה, זה לא חד ערכי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 27 -

מר להט:

עוזי יודע, אני אישית נתקלתי בנושא השיפוי. השיפוי שנדרש הוא שיפוי רצחני, שבאמת מכביד על האזרח.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חיים פה לא רע.

מר להט:

אני חי מעולה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

למה אתה אומר- רע?

מר להט:

לא אמרתי רע. החיים דבש, אבל עם הדבש יש לפעמים את העוקץ.

נושא השיפוי לגבי אזרחי העיר- לפעמים הוא מכה לא פשוטה. מה אני רוצה לומר: אמר אסף דבר נכון. בא אזרח קטן, יש לו בית קפה והוא רוצה להקים פרגוד.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו מבינים.

מר להט:

אל תיתן לו בכלל ואז לא יהיה צורך בשיפוי.

למה הוא צריך לשפות אותנו, כי השכן שלו- תובע את העירייה. הוא- אין לו גרוש על הנשמה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא. העניין של שיפוי זה דבר קבוע שאנחנו לוקחים. העניין של שיפוי- לבקש מהאזרח- זה דבר קבוע.

מר להט:

זו סוגייה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 28 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני לא אמרתי שזו לא סוגיה, אבל אני מנסה להסתכל על סוגיה אחרת, אני מנסה להסביר את

הדבר הבא: אתה רוצה לעשות עסק, בין יתר השיקולים שאתה צריך לשקול- האם לקחת את

המקום, האם להקים את הפרגוד ולעשות את הדברים, זה גם נושא השיפוי.

מר להט:

אז אני אומר לך- שכאשר אני עושה עסק היום, שזה לטובת העיר תל-אביב יפו, אני לא נותן שיפוי כדי להקים עסק.

עו"ד סלמן:

אתה אומר שהעירייה צריכה לספוג את התביעות?

מר להט:

אני טוען שהסיכון פה שמטילים על האזרח , על בעל הקפה, הוא מבחינתו קטלני.

יכול להיות שאנו כעירייה כן צריכים לפעול בבעיה. אני מכיר את הנושא הזה מנושאים אחרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתם מצערים אותי,

מר להט:

אני לא רוצה לצער אותך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה נורא מצער אותי, למה? כי אתה מספר לי את הבעיות. את הבעיות אני כבר יודע, אני מחפש פתרונות.

מר זמיר:

אני אתן לך את הפתרונות:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 29 -

היות שאמר היועץ המשפטי לעירייה שההערכה המקצועית היא- שהסיכוי להצלחתן של תביעות כאלה הוא נמוך, נכון? ככל הנראה- שלא תהינה כתוצאה מכך הוצאות על העירייה או הוצאות גבוהות,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לכן אין בעיה לתת שיפוי.

מר זמיר:

להפך. לכן אן בעיה לא להכריח, כי המשמעות הכלכלית היא נמוכה.

לו הייתם אומרים שהסיכוי הוא גבוה, שנצטרך להוציא הרבה כסף, צריך שיפוי. אבל בשביל הסיכוי הנמוך- מה שהשיפוי הזה יוצר בשטח על כל עסק.

גב' להבי:

אני עברתי אתכם את הנושא הזה לגבי גני ילדים. 197 לא עברתי אתכם? אותו סיפור. באתם ואמרתם- שהתב"ע היא לא קונקרטית כדי שאי אפשר יהיה להגיש 197 גורף, זה דבר אחד, ושהשיפוי נמצא במקום של מבקש השימוש החורג למעשה. נכון? כך היה המודל.

עו"ד סלמן:

בדיוק.

גב' להבי:

אבל, אבל, אומר אסף ובצדק, שהסיפור של פרגוד הוא סיפור קל, והתהליך של שיפוי אומר להט -

הוא תהליך מורכב יחסית לבקשה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, זה לא מה שהוא אומר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה אותה חתימה.

גב' להבי:

הוא עבר את היסורים שלו בנושא השיפוי, לא משנה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 30 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הבעיה היא לא מורכבות.

גב' להבי:

שניה, תן לי, אתה מיואש, כל פעם שאתה מסתכל עלי אתה מתייאש.

עו"ד סלמן:

דן לא חטף שום תביעת שיפוי. דן נדרש לחתום על כתב שיפוי,

גב' להבי:

מאחר שמדובר בבנייה קלה.

עו"ד סלמן:

במסגרת תכנית השימור- שזו אופרה שונה לחלוטין. לכן זה בדיוק מה שהוא אמר.

כאן, הגשת התביעה , קודם כל מי שנושא באחריות זה הרשות המקומית, על פי החוק, הוועדה המקומית. הגשת תביעה צריכה שתהיה רמת קונקרטיזציה לגבי הפגיעה.

גב' להבי:

נכון.

עו"ד סלמן:

התב"ע היא תכנון כולל על כל שטח העיר, לא יודעים איפה יהיה פרגוד ואיפה לא.

מר פרידלר:

מה שאומר שהחשיפה פה מבחינה זו היא הרבה יותר גדולה, כי כל העיר באופן תאורטי יכולה לבוא ולתבוע כי היא פוטנציאל פגיעה. אבל השיפוי- ממי הוא יילקח? הוא יילקח ממי שמבקש את ההיתר, ובגין מה? איזה שיפוי הוא יתן? הוא לא יתן שיפוי בגין איזה רחוב אחר, הוא יתן מן הסתם על הפגיעה שתיטען נגדו ולא על פגיעות אחרות.

עו"ד סלמן:

יש לנו כלים שמאיים להתמודד עם תביעה. את התביעה אנחנו ננהל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 31 -

גב' להבי:

אני שואלת: בגלל שמדובר בהסרה קלה, האם אפשר לעשות את האופציה של שיפוי מול הסרה?

או כשקמה עילת תביעת שיפוי אתה לא יכול להסיר.

מר ספיר:

זה לא קשור להסרה, זה קשור לפוטנציאל האפשרות לבנות במקום.

מר אלי לוי:

זה כמו תכנית , אם תכנית פגעה פגיעה, את לא יכולה לבטל תכנית.

מר פרידלר:

הרפורמה בחוק התכנון והבניה אמורה לפתור בעיות מסוג זה, אבל היום- במצב החוקי הנוכחי-

אין מה לעשות.

מר להט:

אני לא בטוח שהתכוונו לעשות דיון כזה, אבל אין לי בעיה לעשות אותו.

יש פה שלוש אופציות:

אופציה אחת יש לנו- אדם יבקש את האישור- כן או לא, אל תשפה, הוא לא צריך לשפות אותנו, הסיכון עלינו במלואו.

האופציה השניה היא שאדם יתן שיפוי מלא, כמו שאתה אומר, והמחלקה המשפטית שלך יעשו לו מכתב שיפוי מלא, מכאן ועד יהופיץ, הבן אדם אחראי על הכל בכל. וגם לזה תשימו לב, כי הניסוח שלכם הוא מאוד דרקוני, הוא צריך להיות יותר- מה שנקרא- לקראת בעל העסק ולא מפחיד כל כך. רובם הגדול חותם כשאין לו מושג על מה הוא חותם. זה נושא שני:

נושא שלישי, אולי אפשר לעשות איזהשהו משהו באמצע. הלו הבקשה שלו היא בקשה- סוג של בעיה, אני רוצה את האופציה שאני יכול, במידה שאני הולך, לנתב לך אותה, בלי שאז לא תהיה לך שום תביעה נגדי.

מר ספיר:

אני בכלל לא בטוח שאפשר לבקש שיפוי.

מתי נולדת עילת תביעה לפי 197? עילת התביעה לפי 197 נולדת ביום אישור התכנית. זה בכלל לא רלבנטי, ואפילו אם לא יבנו אף פרגוד בכל העיר, באותו רגע שמאשרים את התכנית קמה עילת תביעה לגבי הפוטנציאל. כך שזה לא משנה ואתה לא יכול לדרוש שיפוי. ממי תדרוש שיפוי?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 32 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה בדיוק העניין.

עו"ד סלמן:

זה לא מדויק. הפסיקה של 197 אומרת שבמקרים מסוימים, כאשר אין- מה שאמרתי קודם, אין רמת הקונקרטיזציה הנדרשת, זו פסיקה של העליון, אז לא קמה, לא התגבשה האפשרות להגיש תביעה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אלא כשקורה.

עו"ד סלמן:

אם חלפו 3 שנים ובן אדם בנה- הוא יכול להגיש, ויש בסמכות שר הפנים להאריך את המועד להגשת תביעת פיצויים, ואז הוא יכול להגיש בקשה להארכת המועד ולהגיש תביעה. בן אדם שחושב שהוא נפגע מעצם זה שניצלו את הזכות-בתכנון כולל, להקים פרגוד. אם השר יקבל את הבקשה שלו לארכה, והוא יגיש, והסמכות של השר היא להאריך בלי הגבלה, אז במקרה הזה אנחנו כן נידרש, הוועדה המקומית כן תתבע. אני אומר עוד פעם- אני חושב שהסבירות של הדברים האלה-שזה יקרה, היא לא גבוהה,

מר להט:

היא מאוד נמוכה.

גב' להבי:

יש גם הבחנה עם הקניין, האם רכוש משותף או לא.

עו"ד סלמן:

הרי מתי אנחנו נבקש שיפוי? כתנאי להיתר בנייה, כאשר זה ינבע מהוראה בתכנית. דווקא בגלל הסיטואציה המיוחדת הזאת- שזה תכנון כולל והפרגוד הוא נקודתי, אנחנו נראה. אם תעבורנה 3 שנים, והרי כל שנה מותקנים פה פרגודים. אם נראה במהלך 3 השנים האלה שאין תביעות והחשש הוא לא מוצדק, אז נרד מבקשת השיפוי, נעזוב את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 33 -

מר להט:

למה שלא נעשה הפוך?

עו"ד סלמן:

כי אז אתה יכול לחטוף את זה ולא יהיה לך שיפוי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ההחלטה הזאת מבחינה משפטית,לצורך העניין- של הוועדה המקומית ושלנו, היא החלטה שמאפשרת לבקש שיפוי. זאת אומרת, זה נשאר בשיקול דעתה של עיריית תל-אביב האם לבקש או לא לבקש. זאת אומרת, אם לא תכניס- לא יהיה לך שיקול כדי לבקש.

מר להט:

הבנתי.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היום במסגרת התב"ע- נשאר לך השיקול האם לבקש בבוא היום.

זה התיקון. אתה משאיר לך כלי עבודה אופציונאלי, מה שאם לא תחליט- לא יהיה.

מר להט:

הבנתי. מה שאתה אמרת נשמע הגיוני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תגיד את זה עוד פעם, לא אומרים את זה כל יום.

מר להט:

השאלה היא מה תהיה הנחייה לצוות המקצועי, ואני מכיר את העירייה. האם זה עכשיו יהיה אוטומטי,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

על זה נוכל לדון בהמשך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 34 -

מר להט:

את זה צריכים לראות- שזה נעשה במשורה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

על זה נוכל לדון בהמשך.

מדובר במשהו שקשור לך ולי ולו ולדוד ולמשה, ולכן על זה נוכל לדון בהמשך. כאן מדובר בכלי משפטי שנכנס לתוך התב"ע ונותן לך את האופציה לדרוש שיפוי מבעל עסק שבונה פרגוד. אם לא תכניס את זה- לא תוכל. זה הסיפור.

מר משי:

בחוק התכנון והבנייה החדש נכנס פרק חדש שעוסק בפטור מחובת היתר בנייה.

גב' להבי:

לא. היתר שימוש חורג.

מר משי:

לא. פטור מחובת היתר בנייה, שלתוכו מתכוונים להכניס את כל מה שקוראים זוטי דברים, שנשארו לשיקול. במסגרת הסעיף הזה- בתקנון ייקבעו אותן עבודות שפטורות מהיתר, וישנה הסכמה שנעשתה מטעם העבודה של עוזי ואנחנו- מינהל התכנון, שפרגודים יכללו במסגרת העבודות שפטורות מהיתר בנייה, וזו הסוכריה, אבל התנאי שיש תב"ע. התנאי של החוק הזה, של הפרק הזה הוא שהוועדה המקומית עושה תב"ע, ואז במסגרת התב"ע ניתן יהיה לפטור מהיתר-

את מי שיעמוד בתקנות של התב"ע. לכן נראה שכאשר החוק יתקבל- המצב שלנו יהיה בהחלט סביר, ונוכל לעבור בשיטה שזה נעשה בהליך מהיר, ככלי ניהולי, ללא צורך בהיתר בנייה.

עו"ד סלמן:

יש מספר רשויות גדולות שאישרו תב"עות כאלה,

מר ספיר:

יש להן סעיף שיפוי?

עו"ד סלמן:

לא. כי הם לא צפו, כמו הוועדה המקומית שלכם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 35 -

גב' להבי:

אולי יש להם תב"ע אבל בלי פרגודים.

מר ספיר:

אי אפשר לנסות לעשות כך שפרגודים לא יכללו במסגרת סעיף 197?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אל תנסה אפילו, כי זה יביא לך את כל אלה שיבואו עם 197 למשך 20 שנה.

מר להט:

מר סלמן, הבנתי מה שאתה אומר. מה שאתה אומר הוא- שאתה רוצה שנאשר את זה כאופציה.

אני חושב שהאופציה הזאת צריכה להיות מיושמת לא כלאחר יד אלא באופן יוצא דופן. כי האופן שבו העירייה דורשת את השיפויים הוא מאוד רחב ומאוד גורף. כל אחד- שיפוי. על זה נאמר- מי שנכווה במרק- עושה פו על הגלידה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, אני רואה את הנושא כמאושר.

שנה טובה לכם.

החלטה: תכנית הפרגודים- מ א ו ש ר ת.

68. תכנית תיקשוב עירונית בתל-אביב –יפו "בית הספר של העתיד כבר כאן"

גב' לב:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( על רוב הדברים כבר דיברנו ולכן אני אנסה לעשות זאת בקיצור.

אנו קודם כל מדברים על המטרה הכללית- של שילוב הטכנולוגיה בתוך החינוך ושימוש בזה כאמצעי ולא כמטרה.

שלבי ההטמעה הם:

השנה נכנסים לתכנית 22 בתי ספר, שנה הבאה ,20 שנה שלישית 16 בתי ספר. צריך לזכור שבסופו של עניין יהיו לנו עוד 2 בתי ספר חדשים לפחות, זה 18 ואולי ,20 אם יהיה השוק הסיטונאי ואם יהיה "דרויאנוב".

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 36 -

גב' להבי:

,2015 ,16 17?

גב' לב:

לא. 3 שנים. באזור 3 שנים.

גב' להבי:

.2015

גב' לב:

כן.

רק כהערת שוליים, באופן עקרוני, אם יקבלו את ההמלצה של טרכטנברג מגיל ,3 ונראה את הטווח, אנו צריכים להתחיל לבנות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם כאשר יקבלו , עד שנראה...

גב' לב:

אבל צריך להכין תכנית אסטרטגית.

גב' להבי:

אבל החילו חובה שלמה ביחס למה שקורה בין 0 ל-,3 כולל פיקוח- גם פדגוגי וגם תעריף.

מר לוי:

עד שיעשו את גיל 3 הם יהיו בגיל .5

גב' לב:

יש כל מיני הסדרים שאפשר לעשות את זה על פני 20 שנה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 37 -

בשלב ראשון אנו מתחילים בהטמעת הטכנולוגיה בשני שלבים: השלב הראשון הוא השלב הטכני לגמרי- לימוד של שימוש באמצעים, ואחר כך תכנון לימודים- זה כולל מהתכנון הפדגוגי, דרך הערכה, למידה, משוב, והמשך התכנון תוך כדי תהליך הלמידה של התלמידים.

אנחנו נמצאים כרגע בפריסת התשתית, ואנו כבר נמצאים בתהליכים של הדרכה ופיתוח מקצועי של המורים והמנהלים.

מר להט:

יש בתי ספר שעובדים עם זה?

גב' לב:

יש בתי ספר שהם היו PILOT בשנה שעברה, יש בתי ספר שהכניסו את זה בצורה ספונטנית.

גב' רינתן אורן:

11 בתי ספר.

גב' לב:

שם המחשוב כבר קיים.

קודם כל, כל בתי הספר שנכנסים לתכנית השנה- יהיה להם רישות אלחוטי בכל בית הספר, בכל פינה, גם בחצר.

מחשבים ניידים לכל מורי בית הספר.

3 מעבדות ניידות לבית ספר, עם עגלות טעינה. אני כבר רוצה להגיד שעדיין בדיבור קליל- אנו מדברים גם על אפשרות – במקום עגלות של מחשבים ניידים, לחשוב גם על טבלטים, אנחנו עוד לא לגמרי מפוקסים על זה. ובכל כתה עמדת מורה מקוונת, בכל הכתות, עמדת עגינה, מקרן, נקודת תקשורת וזוג רמקולים.

אנחנו נעשה חבילה של תכנים מגוונים, וגם מפתחים את הפורטאל של המחשוב העירוני- שהוא פורטאל פנימי לשרות בתי הספר וכל הקהילה החינוכית.

אנו מדברים על תהליך הטמעה שהוא מבוסס לפחות על 2 צירים מרכזיים:

האחד הוא הדרכה בבתי הספר, והשני זה הדרכה בשילוב התקשוב- שנמצאת ב"פסגה" או בכל מקום אחר, אבל לא בשיתוף של היום-יום. אנחנו נעשה השתלמויות של – מה זה להיות מורה מקוון, וצריך לעשות כמובן סינכרון- כדי שההדרכה תדבר עם ההשתלמות, ההשתלמות תדבר עם

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 38 -

ההדרכה, וזהו תהליך שתוך כדי ההשתלמות בעצם לומדים את מה שיש, לומדים את השגיאות, לומדים את ההצלחות ומתקדמים הלאה,זה תהליך דינאמי שבחלקו- יש לו תשתית מאוד ברורה של כח אדם וידע, ובחלקו הוא מתפתח תוך כדי תנועה.

אנחנו מאוד רוצים להכניס את הנושא כל הנושא של לומד עצמאי, יכולות חשיבה וכו'- זה ברור, זה חלק מרכזי של השימוש במחשב ככלי למידה, אבל אנחנו מאוד רוצים להכניס את הנושא של התנהגות חברתית ומוסרית ברשת, כי אנחנו חושבים שיש לנו גם כאן של חינוך לערכים, להתחשבות בילדים שונים, ואיך מדברים אחד עם השני גם במערכת אלקטרונית.

הסטאטוס של התכנית כרגע- איפה אנחנו נמצאים.

ב-%50 מתוך 22 כבר הותקנו המקרנים בבתי הספר. יש חלוקה של מחשבים לתלמידים, כלומר-

עגלות נטענות עד סוף החודש הזה, כלומר בימים אלה.מחר יהיה טקס חגיגי למורים, ל-350 מורים של מחשבים, והשתלמויות והדרכה התחילו כבר בעצם בסוף שנה שעברה ונמשכות גם עכשיו.

יש לנו מבחינת כח אדם,בתמיכה של משרד החינוך- רכז תקשוב בית ספרי, וזה ממומן מבחוץ, ויש לכל בית ספר כזה אסיסטנט. אנו חושבים שהיקף כזה של טכנולוגיה- בית הספר צריך גם מישהו שזמין לבעיות.

מר להט:

הרעיון הוא שבכל כתה, או שבכל בית ספר תהיה כתה?

גב' רינת אורן:

בכל כתות האם. בכל כתות האם בכל בתי הספר. כתות לימוד.

מר להט:

כלומר, לא מה שנקרא- לא בפיצולים.

גב' לב:

לא בפיצולים.

מר להט:

בכל כתה התכנית תכנס.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 39 -

גב' לב:

נכון. יהיה מקום למחשב של המורה לבוא- להתחבר, לעשות את העבודה.

מר להט:

ראינו את זה באחד מבתי הספר.

גב' רינת אורן:

היה PILOT באחת הכתות ביפו.

מר להט:

זה לא לכל ילד מחשב, לכל מורה.

גב' רינת אורן:

פלוס מעבדות ניידות של מחשבים.

ה-PILOT היה חלקי.

גב' לב:

ואנחנו לא ביטלנו את חדרי המחשבים שהיו, להפך- אנחנו משדרגים אותם עדיין בתהליך הקבוע של השידרוג, יחד עם זה יש מעבדות ניידות, כפי שאמרתי, שהמורה מגיעה עם עגלת הטעינה לכתה, כל ילד מקבל מחשב, ויש שיעורים שכולם ממוחשבים. מבחינתנו זה נכון שלא כל הזמן ילד ישב ליד מחשב, אלא שיש גיוון באמצעים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

המורה בכל כתה יכולה להשתמש במחשב כדי לעשות את כל מה שקוראים- הפרזנטציה שלה מול הכתה, כאשר הילד יושב בצורה ה-.TRADITIONAL

בנוסף, יש שיעורים שמורה תבוא עם העגלה, והיא תתחבר.

מר להט:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 40 -

התקדמנו. יופי.

גב' לב:

הגופים ששותפים לנו זה כמובן אגף המחשוב- שעובד אתנו יד ביד, אגף תקציבים, המחלקה המשפטית,משרד החינוך, אנו מתקשרים בעיקר עם מט"ח, ויש לנו גם בית ספר אחד שמקושר עם "עת הדעת", אז גם הם נמצאים.

פורטאל התקשוב העירוני- שלב א' שלו עומד להסתיים, אנו מקווים שמחר הוא יעלה לאוויר וגם נוכל להראות להם חלקים ממנו במסגרת הטקס הזה של תנופה למחשבים. העקרון הוא לנהל את כל המידע בסביבה עירונית- משותפת, חיבור עם האתרים הבית ספריים שיהיו, ובעיקר אפשרות של שיח של הקהילה החינוכית באמצעות הפורטאל.

למה אנחנו מצפים:

אנחנו מצפים קודם כל להעלאה של רמת ההשגים במערכת החינוך.

אנחנו בטוחים שאפשר לעשות ניהול מושכל יותר של הלמידה, לדעת LINE ON איפה נמצא כל תלמיד בכתה ולהתאים לו את מה שהוא צריך לעשות.

אנחנו נעבוד קשה על פיתוח של תהליכי הוראה ולמידה מקוונים, זה לא דבר פשוט. אני מוכרחה לציין שחלק מהמורים, המורים הצעירים יותר, לא נעים להגיד, אבל הצעירים יותר-שבאים מזה שהם השתמשו כבר במחשבים בתקופת הלימודים שלהם, העניין הוא מאוד קל וכבר מאוד פעיל.

אנו מקווים שננחיל את זה לכולם.

וכמובן תכנון הלימודים- שזה לא התכנית אלא איך מלמדים, מתי מלמדים, מה קצב הלמידה, איך עושים מבדקים, איך משתמשים במבדקים האלה כדי לקבל משוב אישי וגם מערכתי, וזה עבודה לא פשוטה. יש לנו בשביל זה גם מדריכים שהם מומחים לתכנים ל-4 מקצועות הליבה:

לחינוך הלשוני, למתמטיקה, למדעים ואנגלית.

וכמובן- אמרתי כבר-חינוך להיבט החברתי והערכי.

בנוסף לזה, החשיפה של התכנית לציבור תהיה בתהליך הבא:

בסוף חודש נובמבר או תחילת דצמבר, אנו חושבים על סוף נובמבר- יהיו ימים פתוחים לקהילת בית הספר, אנו נשתדל לעשות את זה ביום שישי כדי שהורים יוכלו באמת לבוא לבתי הספר. אנו מקווים שגם ראש העיר והמנכ"ל יוכלו להסתובב באותו יום בבתי הספר. אנחנו נקיים את זה במשך שלושה שבועות, כך שכל מי שירצה- מההורים יוכל לבוא , לראות ולהתרשם. יהיו גם שיעורים ממוחשבים שאפשר להכנס אליהם וגם הפורטאל העירוני יוצג במרחבים היותר כלליים.

ובמקביל יעלה קמפיין פרסומי בעתונים ובכלי הפרסום- בשיתוף הלשכה של הדובר, שילווה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 41 -

ביחסי ציבור את כל התהליך הזה- על מנת שתהיה מודעות יותר גדולה, מהרבה סיבות. גם מהסיבה שאנו עושים מהלך מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית וכדאי שידעו את זה, וגם מבחינת המודעות של ההורים לזה שהילדים כבר יושבים ברשת ועושים עבודות- שכדאי שהם יסתכלו עליהם.

עד כאן.

מר להט:

מה התקציב שלנו לכל זה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

120 מליון שח' ב-3 שנים, זה הרבה מאוד כסף.

גב' אבי-גיא:

זה יחייב את המורים לשעות עבודה נוספות כלשהן?

גב' לב:

כל שינוי מחייב שעות נוספות, אבל זה חלק מהמחוייבות שלהם.

מר להט:

התקציב הוא לשנת 2012 או לשנת 2011?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

.2012 זה התחיל בשנת הלימודים הזאת.

גב' לב:

בחינוך אנו מדברים על שנים עבריות.

מר להט:

כמה התקציב?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 42 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנו נותנים את מה שצריך באופן יחסי מה-1 בספטמבר- שזה תחילת שנת הלימודים .2011-2012

מר להט:

תקצבנו את זה בתקציב 2011?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

דאגנו שזה יהיה מתוקצב. כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ב-.2011

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זאת התשובה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ב-2012 זה יתוקצב.

גב' לב:

חלק מזה זה מקורות ממשרד החינוך.

גב' אבי-גיא:

איזה חלק- ממשרד החינוך?

גב' רינת אורן:

ימי הדרכה, השתלמויות, וכו'. זה לא חלק הארי של הכסף.

גב' לב:

הכסף הגדול זה התשתית.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

וגם עוד הרבה הדרכה שאנחנו נצטרך לעשות מתקציבנו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 26

מתאריך כ"ז אלול תשע"א )(26/9/2011

- 43 -

מר להט:

אין ספק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

חברים, שנה טובה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה