פרוטוקול ועדת איכות הסביבה - 8.7.2012

פרויקט
התאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדת פסולת
פאר ויסנר – סגן ראש עיריית תל אביב יפו
ויו"ר סיעת הירוקים מתאר העיר
מתאר העיר תא/0555 תכנאיתי כמותתא רה מסקבומיביתה ל תל-אביב-יפו ישיבה מיום 1202.544
1		תקייישםי בבהת אמרייוךם 87112.0722.514042 1 מתאריך ב' בתמוז תשע"א			הת
ה	שהתקייממתהא ברבמיבךרנ כבייז'ן דבהנתעימאירלויז,י התהשמ ערכ"זא ל ח תירה					ש
מר כז לחתירה			ברמחר' כרזוק דחני .א לת," האמ2	שהתקיימה בר

1

ועדות איכות הסביבה

בנושא התאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדת פסולת

מתאריך י"ח בתמוז תשע"ב

8 ביולי 2102

דני ויסמן סטנוגרמה

עוזר ומנהל לשכה שושנה בלו

* * *

007272111 עמוד 1 מתוך 99

	פאר ויסנר – יו"ר הועדה	פ
	שרון מלכי – חברת מועצה – "עיר לכולנו"	ש
	גיל ארויו – מנהל אגף תברואה	ג
	דוד איתן – נציג הפורום הירוק	ד
	מירי אידלסון – אגף רישוי עסקים	מ
	שרון מלכי – חברת מועצה	ש

	מיטל להבי – ס. רוה"ע	מ
	ראובן לדיאנסקי – חבר מועצה	ר
	משה בלהסנהיים – רשות לאיכות הסביבה	מ
	ברוך וובר – מנהל מחוז ת"א, המשרד להגנת הסביבה	ב
	גיא נרדי – החברה להגנת הטבע	ג
	דליה בארי- נציגת ציבור	ד

2

נכחו ה"ה:

חסרים:

על סדר היום:

התאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדת פסולת - תכנון מפורט רטוב - יבש בכל העיר

* * *

עמוד 2 מתוך 99

3

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה -

*** הנוכחים מציגים את עצמם ***

שרון מלכי – חברת מועצה

דוד איתן – הפורום הירוק

מירי אידלסון – רשות העתיקות

גיל ארויו – מנהל אגף תברואה

אנחנו מתחילים את הישיבה עכשיו, ישיבה של הוועדה לאיכות הסביבה, וועדה סטטוטורית.

גיל, בבקשה, בואו נתחיל.

גיל ארויו :

אפתח ואומר שפרויקט הפרדת פסולת ליבש- רטוב מתבצע בשכונות נווה אליעזר ולבנה. מתבצע שם מהלך של שיתוף ציבור, להערכתי אחד המתקדמים והייחודיים שיש בארץ.

למעשה כל השכונה נרתמת לתוך תהליך, אפשר להגיד שרובם מקבלים תפקידים בתוך התהליך. יש שם לא רק 'איזה יופי' ורואים ממש הירתמות לתוך המהלך של ההפרדה. וועד הפעילים מוביל יחד עם אותה חברה, שהיא חברת תובנות שהיא בעצם מובילה את כל הפרויקט. מבחינתי זה כבר מזמן לא פרויקט, זה כבר דרך חיים, זה כבר הפרדה. זה התחיל כפרויקט, זה כבר נמצא כדרך חיים של הפרדת פסולת יבש- רטוב. האיסוף מתבצע - פעם פסולת רטובה ופעם פסולת יבשה. כמובן הפחים ממותגים, הם צבועים בהתאם לצבעים שנקבע על ידי מכון התקנים - פסולת רטובה בצבע חום, פסולת יבשה מעורבת בצבע ירוק. עיבנו את כל הנושא של כלובי הבקבוקים, אריזות פלסטיק, אריזות ,PET אריזות נייר.

שרון מלכי :

זאת אומרת שמתם שם עוד כלובים/מיכלים?

גיל ארויו :

לא רק הוספנו, בעצם בעקבות הדיאלוג עם התושבים גם קירבנו אותם לסמיכות המיכלים של הפסולת יבש- רטוב.

הייתה להם טענה צודקת, הם רוצים יותר נגישות, הם רוצים יותר זמינות. לא רוצים ללכת עם שקית אחת לשם ועם שקית שנייה לשם. כמה שזה יותר קרוב ככה אנחנו רואים שבעצם אנחנו מיקסמנו את זה. לאחר מעבר של to door ,door וזה לא רק מעבר door to ,door מאחר ואנחנו מדברים על שכונת נווה אליעזר, אנחנו יכולים לאתר שם גם אנשים קשישים, גם צעירים, גם כאלה שיש להם תינוק אחד וגם משפחה מרובת ילדים. זאת אומרת, אנחנו מדברים עמוד 3 מתוך 99

4

שלכל משפחה צריך לייצר איזה שהוא תסריט שיחה שונה, על מנת שנוכל לדבר על ליבו, לדבר אל ראשו ולהסביר לו את ההיגיון שבא מאחורי כל הדברים. וכמו שאמרתי קודם, גם תושבים דתיים שומרי מסורת התחברו לתוך העניין.

ומי כמונו יודע שאם יש מנהיג, אז יש מנהיג בעצם לקהילה הזאת יותר מכל אחד אחר. כשחיברנו את המנהיגים לתוך הקהילה, אז רוב שומרי המסורת, חובשי הכיפה, בעצם התחברו לזה בהוראת הרב.

גם באתר האינטרנט, יש להם אתר אינטרנט לנווה אליעזר, לפעילים. גם שם זה מדובר לא פעם. יש גם .SMS היום אם את רוצים בעצם לשאול איפה אני שמה את הקליפה של הבננה. יש מספר, באותו רגע את מקבלת הודעה. עשינו את זה בפסולת הרטובה, יש לך איזה שהוא קרטון, פלסטיק, נייר, באותה שנייה חוזר SMS לאותו אחד ששולח את ה-,SMS לאותו מספר. יכול להיות שגם תפתיעו, ותגידו איפה אני שם את "הגוגו" הזה של המישמש, וכמובן לא כולם חשבו על הכול, אז קודם כל מודים לך, לקחנו לתשומת ליבנו. אנחנו נחזור אלייך.

שרון מלכי :

זה מענה אוטומטי?

גיל ארויו :

זה מענה אוטומטי. עם שאלות, כמובן.

פאר ויסנר – יו"ר הועדה :

מה המספר שאנחנו מחייגים?

גיל ארויו :

אני כבר אתן לכם, יש לי את המספר.

אנחנו משלבים גם את הטכנולוגיה ומשלבים גם את השיתוף של הציבור. אני חייב לציין שאנחנו פתחנו את זה לשולחן עגול. שולחן עגול להערכתי היו שם בין חמישים לשישים איש, מי שעמד בראש השולחן העגול והתחיל את התהליך זה ראש העיר, שבירך על היוזמה, ואמר כמה שזה חשוב, ואכן זה חשוב. ועד כמה העירייה נרתמת לתהליך הזה.

דוד איתן:

מתי היתה הפגישה עם ראש העירייה?

גיל ארויו :

לפני שישה חודשים, כמדומני או משהו כזה. ומשם התחיל להתקיים דיון פתוח - מנהלות בתי ספר, גני ילדים, תנועות נוער, תושבים, ועדי איכות הסביבה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

עמוד 4 מתוך 99

5

כמה תושבים יש לנו בנווה אליעזר?

גיל ארויו :

אני לא זוכר בדיוק, אבל יש כאלפיים חמש מאות בתי אב.

והיום אנחנו נמצאים, מה שנקרא, בשלב הבקרות. מה זה שלב הבקרות? איפה שיש צמד של טמוני קרקע יבש- רטוב, עומד אדם. בא גיל ארויו עם שקיות מהבית, מבקש לראות מה יש בשקית, ואפילו הייתה גברת אחת שהתנצלה שבתוך שקית של הפסולת האורגנית הייתה לה כוס פלסטיק. היא טעתה והיא אמרה: 'אני מצטערת'. עד כדי כך.

דוד איתן :

בשוויץ מפרידים את התיון מהנייר של התה.

גיל ארויו :

שלב בקרה נוספת שהיא מאוד חשובה מבחינתו, זה בעצם שהמשאית שמפנה, נניח את הפסולת הרטובה, באה ושופכת את הפסולת שלה בחירייה, אבל לא בתוך הבור אלא במשטח הכביש, כלומר על הרמפה למעלה.

שרון מלכי :

זה המשאית שאוספת את הפסולת הרטובה לדוגמה, המופרדת? - פסולת אורגנית למעשה.

גיל ארויו :

פסולת אורגנית. אחרי שהיא שופכת הכול על הרמפה למעלה, ולא בתוך הבור שהוא מתערבב עם כל האשפה, אז אני והחבר'ה מתובנות ומהנדס האיגוד, ויוסי שהיה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בעצם מתחילים לחפש מה יש לנו. אז נכון שבהתחלה אנחנו ראינו שזה בסדר, יש %35-44 יבש, אבל שמנו לב שיש יותר מדי בקבוקי פלסטיק, או שיש יותר מדי אריזות קרטון. אז אנחנו אומרים - אז אולי אנחנו צריכים לדבר עכשיו יותר על הפלסטיק עם האנשים, ולדבר יותר על אריזות הקרטון עם האנשים. אנחנו כל פעם עושים תיקונים ושיפורים על מה אנחנו צריכים לדבר עוד קצת, כי נראה שזה ממש לא חלחל פנימה. תוצאות אחרונות, ואני אומר את זה בשמרנות, ואני גם אמרתי לצוות, בדו"ח סטאטוס שהיה אצלי, בישיבת סטאטוס - דובר שם על כ-%04 אשפה רטובה בתוך המשאית - %04 זאת תוצאה מטורפת.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

ואנחנו בודקים גם את המשקלים שיוצאים? כלומר המשקלים באותו אזור, לעומת המשקלים שאני חושב שצריכים עכשיו להשתנות.

עמוד 5 מתוך 99

6

גיל ארויו :

ברור, אתה רואה את זה בגרף. אתה רואה את הפסולת האורגנית עולה, ואתה רואה את הפסולת הנפחית יורדת.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

מבחינת איסוף - צריכה להיות אותה כמות איסוף או פחות?

גיל ארויו :

כרגע אני עושה יום את זה ויום את זה. גם אנחנו כאנשי התפעול צריכים ללמוד את העניין הזה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

באירופה מודדים גם את האשפה.

גיל ארויו :

מודדים את תדירות הפינוי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

לא, מודדים גם את האשפה שמוציאים מכל בניין.

דוד איתן :

שוקלים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שוקלים, כלומר בן אדם משלם,

גיל ארויו :

לא, אנחנו לא שם.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל לא רחוקים מזה.

גיל ארויו :

אנחנו לא שם.

עמוד 6 מתוך 99

7

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

יום אחד גם זה יגיע, אבל בסדר.

גיל ארויו :

וגם זה יגיע. תשמע, באירופה גם מודדים, ואל תשכח שבאירופה יש גם מערכת חיוב, באירופה תושבים משלמים בעבור פינוי האשפה, הוא לא חלק אינטגראלי בתוך הארנונה. מאחר ואתה משלם אגרת אשפה ואתה משלם רק על האורגנית, אז יש לך אינטרס גדול מאוד לבצע את ההפרדה במקום ולא בבית.

תשמע, אני הייתי במינכן במאי הייתי ביפעת ואתה חושב שאתה בא לתערוכה של פסולת, אתה בא לתערוכת היי-טק.

כלומר, כל הפחים, או שאתה יכול לפתוח אותם עם צ'יפים או שאתה פותח אותם עם כרטיס. רק בן אדם שיש לו כרטיס אישי, הפח ייפתח לכבודו.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

תעשייה שלמה.

גיל ארויו :

וכבר יש מערכת חיוב שישר עוברת לרשות, שכבר שולחת לו חשבונות.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני מכיר בעל בית במינכן, אתה יודע, גם כשאתה מוציא פסולת של הבניין, פסולת יותר כבדה, אז מותר לך למשל להכניס כל יום 12 קילו. הוא איש עשיר, שלא תבין, אז הוא לוקח את העגלה, מודד אצלו בבית את המשקל, שם את זה ונוסע לשם כי באותו יום אפשר להכניס 12 קילו או משהו כזה.

גיל ארויו :

נכון, בהחלט. במינכן היה מעניין, אנחנו היינו גם ב"יפעת", אבל הייתי גם יום אחד באגף התברואה של מינכן. אגף התברואה של מינכן יושב בבניין כמו בניין העירייה, דרך אגב, זה הגודל שלו אבל הוא גם חברה כלכלית. זאת אומרת, הוא עדיין של העירייה, יש לו תקציב בגלל העובדים, בעיקר בגלל שאלה עובדי עירייה, אבל הוא עדיין עובד בראש כלכלי, מפני שבעצם גם המשרפות הם גם שלו. וגם הביו-גז גם שייך לאגף התברואה. כלומר ששם זה באמת מערך כלכלי מאוד כבד. הייתי בפורום 15 שם, דרך אגב,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

עם עטייה הייתם שם?

גיל ארויו :

עמוד 7 מתוך 99

8

כן. זה היה ביום שישי, היינו שם כמעט יום שלם.

שרון מלכי :

יש לי עוד כמה שאלות?

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כן.

דוד איתן :

חבר שלי הקים תערוכה במינכן, באיזושהי עיר בגרמניה, היה לו יותר זול להטיס את הכול בחזרה ארצה מאשר לזרוק את זה בזבל שם.

גיל ארויו :

זה ההבדל, זה ההבדל.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

תגיד לי, איך אנחנו מתקדמים עם הפרויקט הלאה- מעבר לשכונה הזו, איך עושים עוד,

שרון מלכי :

חכה, אני עוד לא הבנתי כמה דברים לגבי הפרויקט הזה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

סליחה, בבקשה.

שרון מלכי :

דבר ראשון, אתה אמרת שהיה שיתוף תושבים, אמרת שלאנשים יש שם תפקידים. אמרת שהיה חיבור עם מנהיגי קהילה, אני אשמח לשמוע פירוט לגבי זה.

יש לי עוד כמה שאלות, אבל בוא נעשה אחד אחד.

גיל ארויו :

תראי, מאוד חשוב לנו שם לקיים עם הקהילה בעצם לאתר את מובילי דעת קהל, שכן איכשהו גם בתוך הקהילה יש מנהיגים, כמו אשת הרובע, כמו וועד הרובע. הם פעילים מאוד דומיננטיים. בעיקר באזור הדרום והמזרח, אלה אנשים עמוד 0 מתוך 99

9

שהם כאילו עובדים שם, הם חיים את המקום והם מכירים את האנשים, והם מכירים כל פינה. כלומר שאין כמעט דבר שמתבצע בתחום הזה של הפסולת, שהם לא שותפים פעילים.

שרון מלכי :

איך, גיל?

גיל ארויו :

בפגישות, בישיבות, בדיונים, כמו שאני יושב עכשיו איתך.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

עשיתם פרוטוקולים לזה?

גיל ארויו :

ברור. גם בישיבות סטאטוס אצלי הם מגיעים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אתה יכול לשלוח לנו איזה פרוטוקול או שניים?

שרון מלכי :

כמה מגיעים?

גיל ארויו :

מגיעה יושבת ראש הוועד לפה.

שרון מלכי :

אחת.

גיל ארויו :

אבל יש פגישות בהנהלת הרובע, שלשם כבר מגיעים הרבה יותר.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

גיל, אפשר להעביר לנו שני פרוטוקולים כאלה?

עמוד 9 מתוך 99

11

שרון מלכי :

כמה אנשים מעורבים? מדובר בעשרה אנשים שמעורבים? בעשרים? במאה?

גיל ארויו :

כעשרה אנשים, עשרים. היה קמפיין שהיו בו, בשולחן עגול היו כחמישים איש, שמייצגים, כאשר כל אחד מייצג הרבה יותר.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

גיל, יש סיכומים של זה?

גיל ארויו :

יש סיכום לכל דבר. יש גם סיכום, ואני יכול גם להעביר לך בעצם את כל תוכנית ההטמעה של תובנות.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אז תרשום שתעביר לנו, זה יהיה חלק מהפרוטוקול2 תעביר את כל הסיכומים, כולל התוכנית של ההטמעה של

תובנות וכיו"ב2

שרון מלכי :

בזמנו אני יודעת שהיה הרבה עניין בכל הנושא של הפרדה במקור עם עובדי התברואה של העירייה. היה חשש שבגלל שהם מתוגמלים לפי טונות שהם מפנים, יכול להיות שזה יקטן. איפה זה פוגש אתכם כיום?

גיל ארויו :

כרגע זה לא רלוונטי, לא לדיון.

שרון מלכי :

אתם לא שוקלים את כמות האשפה האורגנית שאתם מקבלים?

גיל ארויו :

זה לא משנה, האשפה נשקלת כאשפה, זאת אומרת לעובדים זה כנגד אשפה מעורבת, כוללת,

שרון מלכי :

זה היה להסביר למה אני שואלת, מאחר ואני שואלת, עמוד 14 מתוך 99

11

גיל ארויו :

כרגע זה לא רלוונטי, זה לא לדיון. אני חייב להגיד שגם ארגון העובדים שותף פעיל בכל המהלך. הוא מבין שהעולם הזה נע קדימה, והוא מבין שתל אביב מובילה את זה הלאה, הוא איתנו גם ברעיון, גם בתכנון וגם בביצוע, וגם אם צריך שכנוע, בעצם הוא אתנו בכול. אנחנו הולכים יד ביד בשקיפות מלאה.

שרון מלכי :

בסדר. כמה טונות של אשפה אורגנית נאספת?

גיל ארויו :

כרגע אנחנו לא יכולים להגיד כמה טונות של אשפה אורגנית נאספת בעיר בגלל שאין הפרדה בעיר.

שרון מלכי :

לא בעיר, באזורים האלה.

גיל ארויו :

כרגע אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 54 ל-55 אחוז אורגאני והשאר יבש.

שרון מלכי :

כמה זה בטונות? כלומר, אתם מודדים את זה?

גיל ארויו :

לא זוכר. ברור שאנחנו מודדים.

שרון מלכי :

אפשר לקבל את הנתונים?

גיל ארויו :

גם את זה אפשר.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

גיל, אני מציע, כי מה שאנחנו אומרים, אנחנו רושמים וזה יכנס לפרוטוקול. אני חושב שאנחנו רוצים מהוועדה, אני

לפחות, בהמשך נאמר, בצעדים הבאים - אנחנו רוצים להיות שותפים2 כלומר, אתה כשעושה צעד נוסף תזמן אותנו,

עמוד 11 מתוך 99

12

אפילו נבוא, נצא כסיור של הוועדה לתוך כזה דבר2 להסתכל, לשמוע, לראות. למה? אני חושב שזה הדבר, באמת, שהולך להוביל את העיר הזאת. אם נרצה או לא נרצה, אלה יהיו הצעדים המרכזיים.

גיל ארויו :

בשמחה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

בבקשה, הלאה.

שרון מלכי :

דיברת על שלב הבקרות, שזה השלב בעצם שאנחנו נמצאים, כי בעצם אנחנו נמצאים כשלושה או ארבעה חודשים בתוך הפיילוט, נכון?

גיל ארויו :

לא, הפיילוט התחיל להערכתי בסביבות נובמבר בשנה שעברה.

שרון מלכי :

אוקי. ומנובמבר גדלו מספר בתי האב או שמההתחלה זה היה 2,544?

גיל ארויו :

מההתחלה זה היה .2,544 בסך הכול האזור הזה לא ממש התרחב – נוה אליעזר ו,

שרון מלכי :

ואם בעצם יש לך פינוי של יום כן ויום לא - אז מה המקום של הקומפוסטרים שם?

גיל ארויו :

האמת שאין שם קומפוסטרים.

שרון מלכי :

שם אין?

גיל ארויו :

עמוד 12 מתוך 99

13

אין שם כמעט קומפוסטרים, לפי דעתי מלבד אולי בתי הספר או גני הילדים. אבל אם אנחנו מדברים על שכונות, על שיכונים - אין שם.

שרון מלכי :

אין צורך בעצם בגלל שיש את הפחים?

גיל ארויו :

א'- אין צורך בגלל שיש את הפחים, אבל אם תהיה בקשה אנחנו כמובן נספק.

שרון מלכי :

קומפוסטרים?

גיל ארויו :

קומפוסטרים.

שרון מלכי :

כן, אבל לא נראה לי סביר.

עכשיו, אחד מהדברים שנאמרו לי כשאני ביררתי את הנושא הזה לקראת העברה של תקציב 2412 היה שהסיבה שלא עושים את זה בכל העיר היא בגלל שיש בעיה של פתרונות קצה.

גיל ארויו :

יש מספר בעיות.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל מאז, בכל זאת, למרות שהעירייה בהתחלה חשבה כך, בסופו של דבר הולכים עכשיו לפי הכיוון הזה. המשרד בסופו של דבר הוא מעל הכול והוא בסוף יחליט שזו תהיה הדרך.

שרון מלכי :

אני מבינה שכרגע יש פינוי של פסולת אורגנית לחירייה ובמובן הזה נמצא פיתרון קצה.

גיל ארויו :

בואי אני אסביר לך, שרון. כיום למרות שאין כרגע את המספר, את המשקל לתת לך, אבל את תקבלי אותו. אבל כיום הכמות שיוצאת משכונת נווה אליעזר ולבנה, ויכול להיות שאנחנו יכולים לייצר מעוד איזו חצי שכונה או שכונה עוד עמוד 13 מתוך 99

14

כמות נוספת, כיום מתקן הקצה של חץ אקולוגיה יכול לטפל בזה. כמובן שאם אני אכנס כבר להצפה, אין פתרונות קצה שיכולים לטפל בכמויות האלה, ובטח לא של תל אביב.

להזכירכם, מתל אביב אנחנו מפנים סדר גודל של -1,244 1,254 טון בממוצע כל יום.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

וכמה חץ אקולוגיה יכולים לעשות?

גיל ארויו :

חץ אקולוגיה מטפל ב-,244 בינתיים, לרשויות האיגוד, ולא לתל אביב.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כל גוש דן?

שרון מלכי :

244 טון ביום?

גיל ארויו :

כ-244 טון ביום.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

תביני, שרון, שחץ אקולוגיה עם הפטנט שלהם, הבקבוקים הצפים בתוך המים והכול - בכל גוש דן כמעט כלום, זה אפס, כי 244 טון בסוף זה כלום. תחשבי איזה מאסה מגיעה לחירייה, ומה הם עושים שם? – קצת בקבוקים ויום אחד המתקן לא עובד,

גיל ארויו :

ועכשיו הם נערכים בעצם להגדלת ליין נוסף,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל זה לא פיתרון.

שרון מלכי :

שמה?

עמוד 14 מתוך 99

15

גיל ארויו :

שאמור להגדיל את כושר ההגדלה.

שרון מלכי :

אז זה same the ,more כאילו לא מתקן אחר אלא מתקן דומה לזה הקיים, או איזו הארכה של הקיים,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

יש גם את התוכנית הכללית של דורון, שמדברים על לשרוף בכלל או לתת את זה לאנרגיה, למלט, לנשר.

גיל ארויו :

מה שנקרא מפעל NPT או מפעל ,FDF

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שאישרו להם את זה.

גיל ארויו :

גם אישרו, זה גם עבר את בג"צ, גם אנחנו נמצאים ממש על 'קוצו של יוד' לחתימת הסכם עם נשר וויאוליה בנושא הזה. זה מתקן שאמור לטפל בכ-1,544 טון. הוא יכול כעיקרון לטפל בכל סוג של פסולת, למרות שהמועדף שלו זה הפסולת היבשה שהיא ב-4,544 קלוריות, שכן המכשיר הזה הוא כל כך מתוחכם, שכעיקרון לא חייבים לעשות אפילו הפרדה. עד כדי כך.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

דרך אגב, הגרמנים אומרים שעדיף להביא את זה בלי הפרדה.

גיל ארויו :

נכון, גם במינכן עכשיו עושים את זה בלי הפרדה. עד כדי כך. אבל כרגע המשרד להגנת הסביבה, הולך להפרדה יבש-

רטוב, אנחנו צריכים בעצם ללכת באותו תלם.

שרון מלכי :

ומה הצפי מבחינת פתרונות קצה?

גיל ארויו :

זה הצפי.

עמוד 15 מתוך 99

16

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

זה הצפי הגדול.

שרון מלכי :

של המפעל הזה?

גיל ארויו :

כן.

שרון מלכי :

כי לשם אפשר יהיה להעביר כמויות גדולות?

גיל ארויו :

אני רוצה להגיד לך שמפעל RDF שיכול לטפל ב-1,544 טון גם באירופה לא קיים, דרך אגב, בגודל הזה. זאת אומרת הכי גדולים שאנחנו ראינו זה 044 טון.

שרון מלכי :

כמה טון? זה 1,544?

גיל ארויו :

זה 1,544 טון, זה סדר גודל שיכול להגיע ל-544,444 טון בשנה. מפעל יחסית,

דוד איתן :

בסביבות תל אביב.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אל תשכחו, תל אביב זה לא רק תל אביב. יש לך את כל,

גיל ארויו :

תראה, כמובן שזה לא יהיה המפעל היחיד, שהיו אומרים שזה המפעל היחיד בארץ. צריכים לקום מסביבו עוד מפעלים. הוועדה המחוזית כבר דנה ואישרה מספר אתרים לאתרי קומפוסט, עמוד 16 מתוך 99

17

שרון מלכי :

אז מה הצפי של המפעל הזה? מתי הוא אמור לפעול?

גיל ארויו :

אני לא יודע.

שרון מלכי :

בלי נדר.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

עזבי, הם כבר דיברו לפני שנה, ואחרי זה הייתה עתירה,

שרון מלכי :

מדברים על טווח של שנה? טווח של חודשים או טווח של שנים?

גיל ארויו :

לא, לפי דעתי זה טווח של שלוש שנים.

שרון מלכי :

כמה? כשלוש שנים?

גיל ארויו :

כשלוש שנים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

הלוואי שזה יהיה שלוש שנים.

גיל ארויו :

אבל אל תיקחי את זה כדבר סגור וחתום.

שרון מלכי :

אולי יותר.

עמוד 17 מתוך 99

18

גיל ארויו :

אולי. כשאנחנו חשבנו שזה כבר מתקדם, אז הייתה חברה אחרת שנקראת כאן המקום, שעתרה לבג"צ, ורבו בבג"צ, זה נתקע שנה - האם צריך מכרז, לא צריך מכרז, האם נשר מחויב במכרז למרות שהוא הספק היחידי שמייצר מלט. אז גם שם זה התנהל כשנה, וכל פעם יש עיכובים כאלה ואחרים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

יכול להיות שבסוף נייבא מלט ממקום אחר והם לא ירצו בכלל לייצר מלט, גם זה יכול להיות.

גיל ארויו :

יש מספר גורמים במעגלים שמסביב למפעל הזה, שצריכים לאשר אותו.

שרון מלכי :

אז בעצם עד שזה לא נפתר ועד שבעצם אין היצע יותר גדול של פתרונות קצה, אנחנו מבחינת הפיילוט בתל אביב נשארים בשכונות האלה?

גיל ארויו :

אני חושב שכדאי שכך יהיה, אם אנחנו רוצים להישאר ולתת לציבור להאמין בנו, שאנחנו לא עושים עם זה משהו אחר. אני לא יכול לעשות עם זה משהו אחר אם אין לי לאן לקחת את אותו.

שרון מלכי :

אוקי.

גיל ארויו :

קודם כל אנחנו נשמור על הזרמים הייעודיים ואנחנו נשתדל להרחיב את הזרמים הייעודיים, קרי נייר, קרי ,PET קרי טקסטיל, פסולת אלקטרונית אולי, ועוד כמה זרמים ייעודיים חוץ מהפרדת יבש- רטוב. במידה ואני יכול לייצר עוד איזה שהן תפוקות של פסולת יבשה או פסולת רטובה, שעדיין המתקן יכול לטפל בזה.

שרון מלכי :

אז גיל, בוא נדבר שנייה באמת על נייר.

גיל ארויו :

בואי נדבר על נייר.

עמוד 10 מתוך 99

19

שרון מלכי :

אני מדברת איתך כבר כמה שנים על נייר בדרום. יש איזו שהיא כוונה להרחיב את מספר הפחים, פחי הנייר?

גיל ארויו :

אין לנו שום הגבלה לא להרחיב את זה. אם יש מקום בדרום שאנחנו הרחבנו את זה באופן משמעותי, רק עכשיו פיזרנו 1,544 מיכלים ל- 364 ליטר.

שרון מלכי :

איפה?

גיל ארויו :

מבוגרשוב דרומה, כולל העלייה ובית הספר באלנבי.

שרון מלכי :

איך זה שבאזור שבו אני גרה אין?

גיל ארויו :

איפה את גרה?

שרון מלכי :

אני קודם כל אדבר על המקום שבו גרתי, כדי שלא תחשוב שאני רק 'עושה לביתי', אני גרתי באילת פינת אליפלט, ואין שם פחי מחזור ואז אמרו לי ללכת לגינה בפלורנטין.

גיל ארויו :

נכון, שם יש מיכל 1,144 כחול גדול כזה, אחד.

שרון מלכי :

זה לא לעניין. אנשים שהם לא אני, לא יטרחו וילכו 444 מטר בשביל לזרוק נייר, וחיים שם אנשים לכל רחוב אילת ובוודאי באזור של אילת- אליפלט, יש שם שלושה בניינים דיי גדולים - זה אחד המקומות,

גיל ארויו:

לכיוון סמטת שלוש?

עמוד 19 מתוך 99

21

שרון מלכי :

מול, יש שם תחנת דלק. זו הפינה של סמטת שלוש, רחוב אילת ורחוב אליפלט - יש שם פחים ירוקים, אין שם שום בעיה לשים פח כחול, כדי שלפחות לאנשים יהיה מה למחזר. זו הדוגמא האחת.

דוגמא אחרת - זה המקום החדש שעברתי אליו, שנמצא ברחוב סדנה, זה פחות או יותר הרצל- סלמה. יש שם גם מספר בתי מגורים, אין להם פיתרון. יש שם שלושה פחים ירוקים ועוד צפרדע ירוקה,

גיל ארויו :

איפה זה?

שרון מלכי :

רחוב בר יוחאי מחבר בין שוקן להרצל, ואז רחוב הסדנה יוצא מבר יוחאי והוא מקביל להרצל ולזה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אפשר לרשום לבדוק את זה2

שרון מלכי :

יש אבל עוד הרבה דוגמאות. יש עוד הרבה מקומות כאלה והשאלה – אם אפשר,

גיל ארויו :

אין לנו הגבלה

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

ואם תשאל אותי, אני חושב שלפחות בנושא של הפחים הכחולים, אפשר לתת להם דחיפה רצינית, כי אנשים רוצים את זה.

גיל ארויו :

אין לנו שום בעיה לתת, אני רק מזכיר לכם שהיום, מי שלוקח את מיכלי הנייר זה אגף התברואה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

זה הכי טוב בעולם.

גיל ארויו :

זה מצוין.

עמוד 24 מתוך 99

21

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אף אחד לא יכול להתלונן.

גיל ארויו :

אנחנו פה בעצם שומרים על מאזנים נכונים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

נכון, חשוב.

גיל ארויו :

ואת כל 1,544 – 1,744 מיכלים שהיו בעבר הירקון אנחנו רכשנו אותם במחיר נמוך מאוד, מחיר 'רצפה' ואנחנו מפנים את זה וכל הכמות שהייתה שם, בעצם העברנו אותה לכיוון דרום העיר.

שרון מלכי :

מה זו הכמות שהייתה שם?

גיל ארויו :

אני מדבר בין 1,544 ל-.1,744

שרון מלכי :

מה ש"אמניר" אוספים?

גיל ארויו :

לא, ק.מ.מ.

ק.מ.מ זכתה במכרז.

שרון מלכי :

ואיך אנחנו יכולים לעשות אפיק קל לתקשורת, שבו אנשים שחסר להם פח מחזור ליד הבית, והם לא אני, יכולים לפנות ולקבל?

גיל ארויו :

את יודעת כמה אנשים פונים למוקד העירוני?

עמוד 21 מתוך 99

22

שרון מלכי :

ואיך אנחנו יכולים לדעת, עד כמה הם נהנים?

גיל ארויו :

אפשר לבדוק מולם.

שרון מלכי :

מול המוקד?

גיל ארויו :

מול המוקד, אם קבלו/לא קבלו.

שרון מלכי :

בפעם האחרונה שביקשתי פניות מהמוקד אמרו לי, שאי אפשר לתת לי נתונים כי זה ענייני פרטיות.זו התשובה שאני קיבלתי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

גיל, בתוך אתר העירייה, של עיריית תל אביב, יש משהו שקשור למחזור?

גיל ארויו :

יש אתר, תיכנסו לאגף התברואה. יש כל כך הרבה חומר שאנחנו מכניסים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

לא חומר, אלא שאני אדע שאם פניתי, קיבלתי תשובה.

גיל ארויו :

'פניתי, קיבלתי תשובה' - זה התחום של מי שנותן את השירות, כי אנחנו לא מקבלים את הפניות.

שרון מלכי :

מי מקבל?

גיל ארויו :

עמוד 22 מתוך 99

23

מוקד .146 אנחנו סוגרים, אנחנו עושים, אנחנו לא עושים מעקב.

146 בדרך כלל.

שרון מלכי :

146 מקבל, אבל הוא מעביר את זה אליכם.

גיל ארויו :

מעביר את זה אלינו. אני לא יודע בדיוק,

שרון מלכי :

אוקי, ואז? איך סוגרים את הפנייה?

דני וייסמן:

SMS דרך .146 המוקד שולח גם .SMS

שרון מלכי :

האם המוקד שולח SMS שלמשל, הפח שביקשת יוצב בצומת X?

גיל ארויו :

אם התקלה נסגרה וטופלה, כי היא יכולה להיסגר כשהיא לא טופלה ויכול להיות שאנחנו לא יכולים להציב שם.

שרון מלכי :

בסדר, גם את זה בן אדם צריך לדעת, ואולי השכנים שלו גם צריכים לדעת כדי שלא יפנו גם עשר פעמים.

גיל ארויו :

יכול להיות, אבל זה כבר מדיניות של .146

דוד איתן:

אגב, 146 לא מטפל. אלא ש-146 מטפל רק בתקלות. אם את רוצה ספסל נוסף או משהו נוסף - הם לא מטפלים בזה.

אבל אם היה פח ולקחו אותו - הם יטפלו. אם את רוצה פח חדש הם יטפלו.

גיל ארויו :

אבל הם שולחים בקשות.

עמוד 23 מתוך 99

24

שרון מלכי :

בקשות אליכם.

גיל ארויו :

הם שולחים בקשות, יש מה שנקרא בקשות למחלקה הטכנית.

שרון מלכי :

אבל, גיל, הם שולחים את הבקשות אליכם.

אז אחד הדברים, פאר, שאני רוצה שאנחנו נטפל בו, זה לראות מהו המנגנון הנוח והקל והשקוף, שמאפשר לאזרח

שמעוניין בכך לבקש פח ולדעת איך הוא סוגר את הפנייה2 ואם אני שכנה שלו, איך אני יודעת אם הייתה פנייה או

לא הייתה פנייה? ואם היא נענתה או לא נענתה?

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני חושב שהנושא של הפחים זה כמו שאין פח ירוק. אני מבחינתי, בתפיסה היום, אנחנו צריכים לשאוף שבסך הכול, בתמונה הסופית, בן אדם בא, הוא יודע שבראש שלו כרגע יש את היבש ואת הרטוב. אם נגיע לשם, כי יש עוד המון מקומות שאפשר להכניס בהם עוד פח. גם יש מקומות שגם אי אפשר להכניס פח ואני איתך. בוא נגיד באזורים שיש אין שום סיבה שלא להכניס פח.

גיל ארויו :

יש מקומות שאי אפשר להכניס ,364 ויש מקומות שאפשר לשים רק במרחב הציבורי, ויש מקומות שיש במרחב הציבורי,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

בוודאי, וודאי.

גיל ארויו :

ויש מקומות שאנחנו צריכים לדעת, בעצם, באותו מקום להניח שהוא ערום לחלוטין מפחים, בעצם כמה פחים אנחנו צריכים להכניס פה - יש פה מספר שיקולים, גם כלכליים וגם תפעוליים. אבל מבחינתנו זה מאוד חשוב, מאוד חשוב לקדם את זה. זאת אומרת, אנחנו אל נמנע שיהיה פח כחול באותו מקום, אם יש לזה היתכנות ויש לזה אפשרות. וכי מה רע לי, שאם הנייר הזה ילך לאן שהוא צריך ללכת ואני לא אשלם על זה היטל הטמנה? יש לזה יתרון.

עמוד 24 מתוך 99

25

שרון מלכי :

אני לגמרי מבינה ומסכימה איתך על העיקרון, אבל יש איזה שהוא כשל בדרך, ואני מנסה עכשיו לראות איך אנחנו פותרים את הכשל, זה הכול. אנחנו מסכימים על הנקודה בסוף, זה ברור.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שרון, אנחנו יכולים לקבל איזו תוכנית, הגם שאני לא מצפה ממך שתוציאי לי אותה הרגע, אבל נניח בעוד חודש.

תוכנית שאומרת - התוכנית שלי לפריסת פחים כחולים היא -1,544 3,444 פחים' וכך סוגרים עם זה, כאשר למשל תתחילי להראות לנו איזורים צבועים או מקומות שאי אפשר להכניס יותר. למשל, האם ברמת החייל יש היום פחים כחולים? בצהלה יש פחים כחולים?

גיל ארויו :

כמעט בכל העיר יש פחים כחולים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אז תן לנו, תעשה לנו סקירה איפה יש.

גיל ארויו :

כמעט בכל העיר יש.

שרון, תגיד לנו, איפה אין באופן גורף,

שרון מלכי :

יש לך מפת GIS עם המיקומים של פחים כחולים?

גיל ארויו :

אולי כן.

פאר ויסנר, יו"ר :

אז תבדוק, תרשום את זה גם2 אולי זה יהיה הכי טוב, ואז נראה באמת מה המצב2

גיל ארויו :

אולי כן' אולי זה צפוף מדי. לדוגמא' יש לי מפת GIS שאני יכול להגיד לך איפה יש כלוב לבקבוקים.

שרון מלכי :

עמוד 25 מתוך 99

26

אז אני רוצה אותו הדבר, רק עם פחים כחולים2 גם אם זה יהיה ברזולוציה טיפה יותר, למשל אם שם יש שניים ואני אראה את זה בתור אחד - זה בסדר, אבל אני רוצה לראות.

גיל ארויו :

אני אבדוק את הנושא הזה, שרון2 קחו בחשבון שלעשות מפת GIS עם כל כך הרבה מקומות, זה הרבה עבודה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

על הירוק יש לנו - הירוק זה כל העיר למעשה.

גיל ארויו :

ירוק לכולם יש.

וזה לגבי הכחולים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

יש לי שאלה אליך, באזורים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לתת כחול, אין אפשרות שנחלק את הפח לשניים?

שנעשה פחים יותר קטנים, כאשר יש פח ירוק יותר קטן ופח כחול יותר קטן? וכמה ליטר יש בהם?

גיל ארויו :

זה תלוי, כי חלק 364 ליטר וחלק 244 ליטר,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני אומר, אם אלה יהיו שני פחים, הרי יש אזורים שאין מה לעשות, כי שם כל כך צפוף והעירייה לא יכולה לשנות אותם, על כן אני אומר - אם בגודל הזה נכניס פחים קטנים יותר.

גיל ארויו :

אתה מדבר באותה הנישה לעשות פחים קטנים יותר?

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כן, שהרי בסופו של דבר אתה תרוויח מזה. גם אנחנו נרוויח וגם הציבור ירוויח.

גיל ארויו :

אנחנו קודם כל במטרה לעשות הפרדה ליבש- רטוב. זאת אומרת, זה בעצם המטרה שלנו, זה הכי חשוב.

עמוד 26 מתוך 99

27

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אוקי, יבש- רטוב.

גיל ארויו :

אנחנו נגיע למצב שיהיה לנו יבש, יהיה לנו רטוב ויהיה לנו נייר.

שרון מלכי :

אבל גיל, אנחנו נעצרנו עם היבש- רטוב, לפי מה שאני הבנתי עכשיו כאן, כיוון שאין פיתרון קצה.

גיל ארויו :

אני לא חושב שאנחנו נעצרנו, אנחנו נתקדם. אנחנו צריכים כמה תנאים כדי להתקדם עם היבש- רטוב, שהם:

1. נקודות קצה.

2. המשרד להגנת הסביבה ימשיך להוציא קולות קוראים.

שרון מלכי :

אלה התנאים, אבל נכון לעכשיו לפי מה שאתה אומר, לפי מה שאתה חוזה, אם הבנתי אותך נכון, אז אין צפי לכמה שנים הקרובות להגדלה של הרטוב – יבש, למרות שאני חושבת שזה פיתרון מצוין.

גיל ארויו :

נכון, בהעמקה עמוקה פנימה.

שרון מלכי :

אז אנחנו מדברים על המערך העוטף, על מה אפשר לעשות מעבר לזה שהוא רטוב-יבש, כי למשל אתה הזכרת את הנייר, הזכרת את הטקסטיל ואת הקרטון. אז הדבר הבסיסי של נייר זה באמת לראות איפה אין ושם זה, עכשיו יש לנו, אמרת שוב - גם טקסטיל, גם קרטון, מה קורה עם זה?

גיל ארויו :

קרטון בעצם מתחלק לשניים:

- איסוף על ידי חברות "אמניר", "ק.מ.מ", "תהל" וכל מיני חברות עסקיות שקיימות בשוק.

שרון מלכי :

איך הן מתקשרות?

עמוד 27 מתוך 99

28

גיל ארויו :

יש להן התקשרויות ישירות עם מעסיקים כמו MDM מגה וכל החברות האלה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

הם שמים מדחסים? מתחייבים ברישוי עסקים למדחס? האם ברישוי עסקים אנחנו מכניסים מדחס חובה?

גיל ארויו :

בחלק מהעסקים שאנחנו יודעים או מעריכים שזה עסק שהוא עתיר אריזות - כן.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

וזה מופיע ברישיון של אלחנן?

גיל ארויו :

בחלקם כן.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

חשוב שזה יופיע.

גיל ארויו :

זה נכנס לא מזמן, דרך אגב. וצריך לקחת בחשבון שמה שיש כרגע באופק הוא עדיין לא בוהק, אבל הוא יושב ואי אפשר להתעלם ממנו, זה חוק האריזות. חוק האריזות בא ואומר שאם עד היום הקרטונים היו שייכים לי, אז הקרטונים כבר לא שייכים לי. כלומר כל אריזה ששייכת בתוך הפסולת, היא בבעלות תאגיד "תמיר" ולא בבעלות הרשות, כך שזה כבר לא בבעלותי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שהם מרוויחים מזה.

גיל ארויו :

הם מרוויחים מזה, הם צריכים למיין את זה, הם יכולים למכור את זה, הם יכולים לעשות עם זה מה שהם רוצים, זה שלהם. הרי פעם החוק אמר שכל הפסולת שיש בתוך הרשות הינה בבעלות הרשות, והרשות צריכה להלחם ולטפל בזה.

בא חוק האריזות שאומר שהאריזות לא של הרשות, לוקחים את האריזות והן שייכות לתאגיד תמיר. למה תמיר? כי כרגע הוא התאגיד המוכר. לפי דעתי ההכרה שלו עד ,2416 זאת אומרת יכולים לקום לו מתחרים ויכולים לקום בעצם תאגידים אחרים. התאגיד בעצם צריך להשקיע בכל התשתיות של האריזות, כשמדובר על %144 אריזות. אני לא מדבר עמוד 20 מתוך 99

29

על פסולת יבשה מעורבת, אני מדבר על אריזות כאריזות. אם אנחנו מדברים על קרטון של %144 או %99 זה אריזה, זאת אומרת כל אמצעי שאמור לקלוט, לאסוף אריזות, לפנות את האריזות לנקודת המיון של האריזות, זה בעצם חל על תמיר ב-%.144 עכשיו אנחנו נמצאים בחוק האריזות בתהליך, שאני חושב שחוץ מבת ים, אני לא מדבר על עמק חפר או עוד שתי מועצות, שכן אין בעצם רשות אחת שממש חתמה עם תאגיד תמיר. היה איזה חוק, שכעקרון מ-1.2 הוא כבר חוק, הוא חוק.

שרון מלכי :

בפברואר הבא, 2413?

גיל ארויו :

לא.

שרון מלכי :

אה, אנחנו כבר מפרים את החוק בעצם?

גיל ארויו :

אנחנו לא מפרים את החוק. כי חוקקו את החוק, ואחר כך נתנו עוד כמה חודשים, ואחר כך יש הסכמים, ואחר כך זה הגיע לוועדת המחירים באוצר, וועדת המחירים באוצר המליצה על מחיר. זאת אומרת, מתנהלים תהליכים בין המשרד להגנת הסביבה, תאגיד

"תמיר", הרשויות, השלטון המקומי, פורום 15 וכל רשות בנפרד. אין פה שום הפרה. יש פה תהליך,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני רוצה רגע להבין. למעשה חוק האריזות בא לקחת את האריזות, למשל את הקרטונים שיש לי עכשיו בדרום העיר, ואותו תאגיד אמור למעשה לבוא ולאסוף אותם?

גיל ארויו :

לא, בעצם החוק חילק את זה לשניים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

הוא צריך קודם כל להכין תשתית?

גיל ארויו :

הוא חייב להכין תשתית. אבל החוק חילק את זה לשתיים, כלומר שהרשות היא הגוף המפנה.

עמוד 29 מתוך 99

31

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

ואתה מפנה את זה אליהם?

גיל ארויו :

אנחנו צריכים בעצם להגיע להסדר לאן לפנות. מאחר ואין כל כך הרבה מקומות, אנחנו הגענו כרגע להסכם מסוים שאני מפנה אותו לאיגוד, והאיגוד בעצם מפנה, נניח כשאני אוסף קרטון,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל להם יש מקום, סתם לדוגמא, לאסוף את זה?

גיל ארויו :

כן, האיגוד עושה את זה כבר,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

לא האיגוד. אני מדבר על החברה הזאת.

גיל ארויו:

אין לה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

את יודעת למה חוקקו את חוק האריזות?

שרון מלכי :

לא.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

זו התשובה למה אנחנו לא מפנים בקבוקי פלסטיק גדולים, זה היה חלק מההסכם, שהגנת הסביבה תקבל את הסיפור הזה והעיקר שנמשיך עם הבקבוקים, זה הכול. אז הסכימו. חברות המשקאות לחצו עליהם שייקחו את חוק האריזות.

גיל ארויו :

אם אתה שואל אותי, אני יכול להגיד לך שרצנו מהר מדי עם החוק הזה. אנחנו מאוד רוצים לעשות מה שקורה באירופה, אבל אנחנו רוצים לחקות באיזשהו מקום דירקטיבה אירופאית לנושא המחזור. ואם תיקח את הדירקטיבה עמוד 34 מתוך 99

31

האירופאית של חוק האריזות, לדוגמה, אזי כשחוקקו את הדירקטיבה הזו בשנת 99'. בעצם אמרו שנעשה את חוק האריזות כדי שנקטין את כמות ההטמנה ב-%34 עוד 15 שנים, מהמשקל שהטמנו ב-.1995 מזה כולם התעלמו. הם רוצים שנעשה את זה היום ומחר נקטין את זה ב-%.64 התאגיד לא מוכן מבחינת תשתיות, וגם הרשויות לא. וזה לא רק זה, כולם מתעלמים בעצם איך התושב או האזרח, איך הוא מפנים, איך הוא יודע מה הוא צריך לעשות, איך הוא משנה את הרגלי הצריכה שלו, איך הוא משנה את הרגלי ההתנהגות שלו, איך הוא מייצר הפרדה במקור,

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל עשו פרסומת.

גיל ארויו :

האם יש תשתית לייצר כמה מיכלים בתוך ביתן האשפה או אין מיכלים בתוך ביתן האשפה. יש כל כך הרבה תהליכים בדרך כדי להגיע לאיזה שהוא משהו, שהאירופאים הבינו את זה, בגלל זה הם נתנו לנו בעצם איזה שהוא מרווח מאוד גדול, שלפחות כמה שנים משם היה לטובת ההטעמה, ואחר כך אפשר יהיה לשחק עם הטייקונים של מפעלי האריזות.

פה לא - פה לא קיבלנו את ה-CASE הזה. וזה קשה. אני מדבר עלינו ואני מדבר בכלל על המדינה. זה די קשה.

דוד איתן:

זה עניין של איכות סביבה והוועדה לאיכות הסביבה. אני מסתובב צפונה משרון, בקינג ג'ורג' ובמרזה, כאשר כל ערב, יש פחי אשפה כשלידם יש ערימות של זבל, שזה בדרך כלל גולש, ואריזות, זה פשוט בושה לעיר תל אביב, הדברים האלה. עכשיו לא השתנה כלום, למעשה.

גיל ארויו :

א' - השתנה לא מעט. אני רוצה להגיד לך שהתחלנו עם הנושא של איסוף קרטונים על ידי אגף התברואה של העירייה רק בשנה שעברה, והיום אנחנו כבר נמצאים באיסוף של כ-,1,644 1,744 טון בשנה.

דוד איתן:

כן, אבל מתי אוספים אותם? בינתיים הם מונחים ,12 14 שעות לפחות, מאחרי הצהריים עד למחרת בבוקר.

גיל ארויו :

אני לא יודע איפה הם מונחים במרחב הציבורי כל כך הרבה זמן.

דוד איתן:

ליד פחי זבל. תסתובב בעיר ותראה.

עמוד 31 מתוך 99

32

גיל ארויו :

את הזבל מפנים פעם ביום, איזה זבל, פעם ביום.

דוד איתן:

אני יודע.

גיל ארויו :

נכון, ולא יפנו אותו פעמיים. איפה שאפשר- אפשר. במקביל יש גם רכבים ייעודיים קטנים יותר, שאולי לא מגיעים לנקודות שאתה אומר, ויכול להיות שזה מקום שהוא באמת עתיר פסולת קרטון שזה חבל, שבעצם מסתובבים במקומות שאנחנו מכירים בהם ויודעים שהם פולטי קרטון. ואז אנחנו לוקחים אותם, ואז יש לנו גם מכבשי קרטונים ויש לנו גם דחסניות שפיזרנו בעיר. לדוגמא אנחנו עושים הפרדת יבש- רטוב בכל שוק הכרמל מאחורה, ואנחנו מעבירים את זה לשם.

שרון מלכי :

לאן אתם מעבירים את זה?

גיל ארויו :

לטיפול בשוק הכרמל, לכבישה או לדחסנית, ואז משם זה עובר לחירייה, לאיגוד ערים דן, משם "אמניר" אוסף את זה כנקודת ריכוז.

שרון מלכי :

זה את הקרטונים. אבל אתה לוקח משם גם אורגאני, לא?

גיל ארויו :

האורגאני הולך ל"חץ".

שרון מלכי :

יש לי שאלה נוספת; מישהי פנתה אלי כבר כמה פעמים, זה לא קשור לאיכות סביבה, זה קשור יותר לאיכות חיים - יש הרבה מאוד רחובות צרים, שבבוקר בשעה שאנשים יוצאים, היא באופן ספציפי אימא עם ילד צעיר, עם עגלה, וכך ברחובות צרים במרכז העיר הם לא מצליחים לעבור, כי הפחים נמצאים עדיין על המדרכה, מדוע?

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

זה לא צריך להיות ככה, עקרונית יש מישהו שצריך להכניס אותם פנימה, נכון?

עמוד 32 מתוך 99

33

גיל ארויו :

אני לא יודע אם זה לפני פינוי או אחרי פינוי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כנראה אחרי פינוי.

שרון מלכי :

אני מניחה שזה אחרי פינוי, בשעה -7 0 בבוקר.

גיל ארויו :

זה לא צריך להיות. אפשר להעביר את זה אלינו ואנחנו נטפל בזה באופן נקודתי.

דוד איתן:

צריך להתלונן למוקד.

גיל ארויו :

נבדוק מה אפשר לעשות, ואם אפשר לטפל בזה - נטפל בזה, ואם אפשר להקדים קצת- נקדים קצת2

שרון מלכי :

אוקי.

שרון מלכי :

אז אני אעביר לך את זה2

דוד איתן:

אני התלוננתי והיו בתים שביקשו בהרבה מקרים, לא להחזיר את זה.

שרון מלכי :

למה?

דוד איתן:

עמוד 33 מתוך 99

34

הם לא רוצים את זה בחצר, הם רוצים את זה על המדרכה. אז יש הוראה מהעירייה היום שגם אם הדייר לא מסכים –

אז כן להחזיר את זה. המוקד הוא דיי יעיל, אם את מתלוננת על דבר כזה למוקד פעם, פעמיים, שלוש, זה עובד.

שרון מלכי :

זה עניין של מדיניות.

דוד איתן:

המדיניות היא להחזיר.

גיל ארויו :

המדיניות שלנו זה לפנות את המדרכות לטובת הולכי הרגל, זו המדיניות, אם יש פה ושם תקלות בסדר גודל של 54,444 פחים ביום, אז נטפל בזה.

שרון מלכי :

בסדר, אני אעביר לך את זה.

רגע, אם אפשר לחזור רגע, אז מה קורה עם הקרטונים? אמרת שחיברת את זה בעצם לחוק האריזות ומה קורה?

גיל ארויו :

הקרטונים – 1644 טון קרטון בשנה. אנחנו פזרנו מספר דחסניות לעיר, אנחנו אוספים את הקרטון, אנחנו דוחסים את הקרטון, בנוסף יש לנו משאית דחס באופן ספציפי שמתחילה בערך בשש בערב בכל אזור שאנחנו קוראים לו אזור הדרומיות, שזה לוינסקי, וולפסון, רחוב השוק, כל המקום הזה, מה שנקרא 'הפירות היבשים' והקונטיינרים שמגיעים - משם אנחנו מדי יום אוספים 3 טון קרטון עם משאית דחס ואני רוצה להגיד להם שיש לנו רק ברכה מהדבר הזה, מפני שאנחנו חוסכים לא מעט כסף,

שרון מלכי :

עיקר העבודה של הקרטונים היא בדרום? היא באזורים היותר תעשייתיים?

גיל ארויו :

לא, אני חושב שהכמות הגדולה ביותר וזה מענין, כי יש תחרות עכשיו בין האזורים, מי יביא יותר קרטון. עבר הירקון מביא לא מעט קרטון.

שרון מלכי :

מאיפה?

עמוד 34 מתוך 99

35

גיל ארויו :

אני חושב שבאזורים שיש בנייה חדשה ומתאכלסים ביותר בתים אז יש הרבה קרטונים של אנשים שבאים לגור. אותו דבר היה לנו גם באזור YOO ובכל המקומות האלה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כמות אדירה.

גיל ארויו :

כן, כן.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל זה זמני.

גיל ארויו :

אבל עדיין יש שם ייצור קרטון. קרטון ואריזות זה גם אלמנט סוציו אקונומי. אם אתה לא לוקח קרטון תעשייתי או מסחרי כמו בשוק, אז ככל שהרמה הסוציו אקונומית יותר גבוהה ככה תמצא יותר אריזות קרטון, אין מה לעשות, זה העולם. פחות קונים מה שנקרא 'רב שימושי' או 'חד פעמי' וקונים אריזות והרבה אריזות.

קריאה:

מייבאים מאיטליה רהיטים.

גיל ארויו:

גם.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כן, שרון.

שרון מלכי:

אני רוצה להבין, מה ההתארגנות לקראת חוק האריזות, מה עושים?

גיל ארויו:

אנחנו נמצאים בתהליך של מו"מ.

עמוד 35 מתוך 99

36

שרון מלכי:

מול מי?

גיל ארויו:

מול תמיר.

גם היום מונח לפני איזשהו חוזה, הסכם התקשרות של איגוד ערים דן מול תמיר, למערך של חילוץ אריזות מתוך הפסולת היבשה המעורבת כפיילוט, כי אף אחד ממש לא עשה אף פעם איזשהו סקר אמיתי, שיגיד לך כמה אריזות יש בתוך הפסולת היבשה, וכולם זורקים באחוזים מספרים, כולם זורקים. אני מאמין שהרוב זה אריזות בסופו של דבר, כשאני מדבר על הבתים – הרוב זה אריזות. כאשר המתווה יהיה כמובן, אם זה ' פ' – אם זה אריזות פלסטיק ואם זה קרטון, זה יהיה כפסולת אריזות ואנחנו הולכים על מתווה של יבש – רטוב ונראה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

סליחה, כאשר אתה מדבר על חוק האריזות, כשאני עכשיו יושב בבית, מבחינתי גם קופסת קורנפלקס – אני מכניס גם לנייר, והאם זה לא שייך לחוק האריזות?

גיל ארויו:

אתה יכול להכניס אותו לנייר ואתה יכול להכניס אותו לפסולת היבשה. גם כשאתה מכניס את זה לנייר וזה הולך נניח ל-ק.מ.מ, לנקודת הקצה, בעצם שם הם חייבים לעשות הפרדה בין הנייר לבין האריזות.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אגב, אני כל הזמן, בפח הכחול שלי שם את קופסת הקורנפלס, ואת גביעי הביצים.

גיל ארויו:

גם שמנו מדבקות כאלה שמבהירות שאפשר לשים שם.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני לא בטוח, בגלל שהציבור חושב שאפשר לשים שם רק עיתונים כפי שהיה מקובל פעם, כי אני רואה את השכנים שלי, ששמים שם עיתונים אבל את הקופסות וכדו' הם לא שמים שם, כי הם לא יודעים זאת, כנראה.

גיל ארויו:

יכול להיות שאצלך באופן אובססיבי זה לא קיים כרגע, אבל אנחנו עשינו מדבקות שהדבקנו בכל הפחים הכחולים, ייתכן שחלקם כבר דהו או שחלקם אינם או שהחליפו את הפח ולא שמו, כאשר בעצם אפשר וכתוב בפירוש: ניתן לשים עמוד 36 מתוך 99

37

אריזות נייר וקרטון וכו'. בנוסף גם צריך לתפוג את כל ההסכם הזה מול תמיר, שכן חלק מההסכם הוא נושא הקמפיין שאומר: איך אנחנו יורדים לתושבים ואומרים להם – מה לזרוק, איפה לזרוק, כמה לזרוק וכדו'.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל אלה מתמיר לא אספו את הפחים הכחולים.

גיל ארויו:

הפחים הכחולים – זה חברת ק.מ.מ, שדרך החוזים שלה ודרך החוק מחויבת לבצע את ההפרדה בין הנייר לקרטונים ב-ק.מ.מ, כאשר אנחנו צריכים לעשות את הבקרה, נציג של תמיר צריך לעשות את הבקשה ולראות מה האחוז, כי זה באחוזים (ולא במשקלים) – מה אחוז האריזות בתוך הנייר.

היום, כאשר עשינו כמה בדיקות כדי לדעת איפה אנחנו חיים, אני חושב שכרגע אנחנו נעים בין %7 ל-%11 באריזות קרטון לתוך הנייר, באופן כללי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

נכון, כי המודעות מאד קטנה לכך.

גיל ארויו:

בוינה זה מגיע ל-%22 וזה כדי להבדיל.

שרון מלכי:

מה הצפי של הסיום של החוזים?

גיל ארויו:

לא יודע, זה לא לחוץ. זה עניין של מו"מ.

שרון מלכי:

זה יכול להיות גם שנה או שנתיים?

גיל ארויו:

עוד השנה.

שרון מלכי:

במהלך ,2412 ברמת הצפוי.

עמוד 37 מתוך 99

38

גיל ארויו:

ברור.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

לעניין הקומפוסטרים – אני חושב שהקומפוסטר יכול להיות גם כלי מאד חזק בתוך העיר ומחוצה לו.

גיל ארויו:

להערכתי, יש לנו עוד אפילו כמה, ואני אומר זאת בזהירות, שכן יש לנו עוד 244 או 344 קומפוסטרים במלאי, שאנחנו יכולים לשים ולתת אותם, תחת יהודית ווסט, שגם יש לה מדריכה שחונכת את הקומפוסטר מול התושבים – מה לזרוק, איך לזרוק. לא פעם איפה שיש, אנחנו נותנים סיוע, כי כדי לעשות קומפוסט צריך גזם גרוס ואנחנו גם נותנים את הסיוע הזה, אם צריך.

שרון מלכי:

איך אתם משווקים את זה? איך אנשים יודעים שאפשר לקנות את זה?

גיל ארויו

אני לא יודעת איך הם עושים את זה.

מירי אידלסון:

אנשים מגיעים, יש המון תודעה.

שרון מלכי:

אנשים מגיעים זה התשובה הפחות טובה בעיניי.

מירי אידלסון:

אני לא מובילה את זה, אני יודעת מהצד הזה שפניות תושבים שמגיעים אלי, אם זה מפה לאוזן או דרך קמפיינים, אבל המון אנשים מגיעים.

גיל ארויו:

זה יותר נוסד לרשות לאיכות הסביבה.

עמוד 30 מתוך 99

39

גיל ארויו:

יש המון אנשים גם שנרתעים מהקופוסטר. הרבה אנשים ואני יותר שמעתי על אלה שנרתעים מהקומפוסטר מאשר אלה שרוצים את הקומפוסטר, כי הם פוחדים מחרקים, מג'וקים, מריחות וכדו'.

שרון מלכי:

זה לגיטימי, אבל אני חושבת שיש מקרים שאנשים לא יודעים שאפשר לקבל את זה במסובסד מהעירייה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

איך באמת אפשר להרים את הקמפיין הזה? – אני חושב שזו חובה.

אני למשל יודע, שבשכונה אצלי כולם היו לוקחים את זה.

גיל ארויו:

אני חושב שיצאו עם מסרים כאלה ואחרים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

תדע לכם שכאשר ברמת השרון הניחו את הקומפוסטרים, הכריזו יום אחד במרכז העיר על כך שהם הושמו וכך אפשר גם להכריז אצלנו בככר רבין ולהגיד, שמי שרוצה לקחת קומפוסטר לביתו שיתחייב ואז לשים עמדות ואני בטוח ש-

344 אלף קומפוסטרים אנשים היו לוקחים.

גיל ארויו:

לך תעשה בדיקה ותראה ש-%94 זרקו אותם לפח. זרקו את הקומפוסטרים לפח.

יש גם כאלה שעשו מהכלובים לולים לתרנגולות, ליונים, ואז גם חששנו לשים שם כי הם היו נעלמים.

אני חייב להגיד לכם, שהיו אצלי חברת "אביב" שהם אוספים את הבקבוקים, בין החברות הכי גדולות בארץ, אם לא הכי גדולה בארץ, שיש להם גם מפעל למחזור בקבוקים, להפרדה במחזור – מפעל ממש מתקדם ברמת חובב. אנחנו רואים שלאט לאט עם הנושא של בקבוקי PET והקרטון, מתחילים להסתובב כל מיני גורמים וגניבות של הפסולת הזאת.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

מה הם גונבים? את הבקבוקים הגדולים?

גיל ארויו:

כן. אני יכול לומר לכם שברבעון הראשון ירדנו ב-64 טון יחסית לרבעון שנה שעברה.

עמוד 39 מתוך 99

41

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אז אולי הורדנו כלובים, באבן גבירול אין כלובים ואני זוכר שהיה הרבה בעבר.

גיל ארויו:

דווקא הוספנו, יש לנו כ-1144 כלובים שאתה יכול לראות אותם עכשיו, הכול על המפה.

מירי אידלסון:

מזרחי אומר שהם מוכרים את הפלסטיק לחו"ל. היום העלות של הפסולת הגולמית הוא גבוה.

גיל ארויו:

היום הוא קונה טון PET ב-444 דולר.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שווה.

גיל ארויו:

תשמע, לי אין רווח מזה, אבל הבעיה שלי, שאני בעצם לא מגיע ליעדי המחזור, אני לא מתרומם.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שאלה – ומה עושים עם כל הבקבוקים בחירייה? כמה זה יוצא שם?

גיל ארויו:

אין לי מושג, אבל זה לא 'בשמיים'.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אבל יש עוד הרבה שזורקים בקבוקים לפח וזה גם נפח,

גיל ארויו:

למעשה, אם תיקח את הבקבוקים האלה ותזרוק את זה לתוך פסולת היבשה, הגם שעדיף בעצם שזה יהיה רק ,PET אבל אם זורקים את זה לפסולת יבשה, אז זה בסדר. ואז אפשר שאת הבקבוקים יוציאו החוזה או שישתמשו בהם להשבה, אנרגיה.

עמוד 44 מתוך 99

41

דוד איתן:

מה לגבי זכוכית.

גיל ארויו:

זכוכית זה תחום בעייתי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

זה תחום שבארץ לא ממחזרים, כי יש לנו חול וזה לא מענין אף אחד. למעשה את כל הזכוכית שאוספים ושאנחנו נותנים על פי חוק הפקדון, כאשר לוקחים את הכול וזורקים את זה בתוך מחצנה כששוברים את הבקבוקים.

גיל ארויו:

מי שמייצר בקבוקים זה "פניציה" והם נמצאים ש בירוחם, ובנגב יש מספיק צורן – יש להם חומר גלם שלא מתכלה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אפילו לא שווה לסחוב את זה.

גיל ארויו:

מצד שני בזכוכית יש נזק גדול לכל תהליך מיון אחר ברמה הטכנולוגית שלה, שהיא קורסת.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

שמעתי שהכניסו את זה לתוך הכבישים עכשיו. יש כמה כבישים שעושים זכוכית, כמו כביש מנצנץ

גיל ארויו:

זה מגביר בערך בין %12 ל-%13 את התאורה. זו המטרה, שהיא לחסוך אנרגיה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כאשר הוא חוזר ועושה את הרפיט לכביש – זה לא מפריע שיש זכוכית בפנים?

גיל ארויו:

לא, זה לא כזה פנטסטי.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

תגיד לי – האם ניסו לעשות כביש שלם מזכוכית?

עמוד 41 מתוך 99

42

גיל ארויו:

לא יודע.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כי נראה לי שיש טונות של זכוכית פה.

גיל ארויו:

אני לא חושב שאפשר לעשות כביש מזכוכית, כי זכוכית לא בולמת רעשים וחייבים לייצר משהו שיספוג אנרגיה על מנת שלא ייצר את הרעש של הנסיעה. אם ייסעו על זכוכית – זה יהיה רעש גדול.

שרון מלכי:

פאר, יש עוד כמה נושאים שאני רוצה לציין אותם לפני שאנחנו סוגרים את הישיבה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

כן בבקשה.

שרון מלכי:

יש איזה עניין שהגיע אלי, שאמרו לי שיש כאן שימוש בחומרים מסוכנים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני מציע שנעשה קודם סדר.

גיל, האם סיימנו את הנושא שלך?

גיל ארויו:

כן.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אם כך, אני מבקש שתעביר לי את החוברת של התכנון המפורט – התאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדת פסולת לזרם רטוב ויבש – תעביר לי אותה למייל ונכניס אותה כחלק מהפרוטוקול.

אנחנו מבקשים לקבל על רשימת הבקשות שהוצגו כאן , על מנת להכניסם גם כן לפרוטוקול.

כמו כן אני מבקש בנושא של הפוסטרים – לראות איך מזיזים את זה. כדאי לחשוב איך עושים את זה.

אנחנו מודים לגיל.

עמוד 42 מתוך 99

43

שרון מלכי:

אמשיך ואומר שנאמר לי שהיה פה שימוש בחומרים מסוכנים, לרבות פירוק של אסבסט בבניין והיו שם שלטים של חומרים מסוכנים שהוסרו, זה נשמע לי הזוי שאנשים יושבים פה באותה קומה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

לפיכך, נוציא מחר שאילתה למנכ"ל לגבי תהליך פינוי האסבסט מבניין העירייה. ואח"כ נעביר את זה לחברי ועדת

איכות הסביבה.

שרון מלכי:

לעניין ההפעלה של רידינג במזוט – בישיבה של מועצת העיר (הישיבה שלפני האחרונה), דובר על כך שתהיה ישיבת הנהלה שבה הנושא יידון ושכל חברי המועצה יוזמנו אליה, כאשר לדעתי, זה לא קרה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני אעדכן אותך במה שאני יודע – האמת היא שראיינו אותי עתה לתוכנית טלוויזיה לפני שבאתם ולפחות שמעתי מהכתב – שיש כוונה להשיב את רידינג על מזוט. כזכור הגשנו עתירה ובינתיים גם נעצרנו והאמת היא שחשוב להסתכל בפרונט, כי לשמחתנו יש גז, ולמעשה בחודשיים האלה חברת החשמל תנסה לשחק על זה, והיה עדיף שיעבדו בסולר ולא במזוט ועל כן מדינת ישראל צריכה לתת את ההוראה, כי הסולר פחות מזהם מאשר מזוט, כי המזוט הוא החומר הגרוע ביותר שיש, כפי ששמעתי.

שרון מלכי:

אני גם הבנתי שיש בעיה עם הצנורות, כי הצנורות בים כולם מחוררים.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

יש להם הרבה בעיות. אני זוכר שבזמנו סגרו את רידינג למעבר, רידינג היתה סגורה במשך 0 חודשים ולא קרה כלום, מכאן שכל הנושא הזה שכאילו רידינג זה הכול, זה בשביל להראות כאילו, כמה הם צורכים את זה. לפי הערכתי, נעבור את הקיץ, אבל דברתי עם רון על זה ושאלתי אותו – אם כדאי ללכת לעתירה. ואז הוא אמר לי, שחשוב שנהיה ריאליים, כי לא ייתכן שבחודשיים האלה שהולך להיות קצת לחץ, והאם ייתכן שנצהיר שבגללנו יהיו הפסקות חשמל, וכמו שנראה לי, שהוא התכוון לומר שכאילו הביורוקרטיה תשתלט על הכול והם גם לא יפעילו את זה, שזה לפחות החלום של כולנו. אני יכול להגיד לכם שעמדנו לפרק את המיכלים של המזוט וגם היה צו הריסה והכול היה אמור להתפרק.

בנוסף , הייתי מעורב לפני כשנה וחצי על הנושא של הפרויקט של הגז בצפון וכשהביאו את זה למועצה הארצית אמרתי שהכי טוב לעשות את זה בחדרה, והשבתי כי שם יש את הפחם ואפשר יהיה להתפטר מהפחם ואז התושבים במקום עמוד 43 מתוך 99

44

סוף סוף יוכלו לנשום אויר. ואז השבתי שסוף סוף התחנה הכי מזהמת תוכל לעשות עבודה מצוינת ותעבור לגז.

לשמחתי, כנראה שזאת תהיה הבחירה והתחנה הזאת הולכת לעבוד על גז. כלומר שתושבי ישראל לא כל כך מודעים לכך שהגז הזה הולך לשחרר אותנו מתלות מטורפת בזיהום אויר שמופחת בצורה מאד משמעותית.

דוד איתן:

הבעיה היא בשיא הביקוש בחשמל, ואני חושב שהעירייה היתה יכולה לצאת בקריאה לתושבים כדי למנוע את ההפעלה שם ולקרוא לתושבים לחסוך בשעות השיא, כך שזה יבוא גם מהעירייה, שכן חברת חשמל עשתה 'מבצעון', אבל אם ראש העירייה היה יוצא בקריאה כזאת, זה יכול להועיל.

יש להוציא מכתב שבו ייאמר: הועדה לאיכות הסביבה קוראת לראש עיריית תל-אביב לצאת במסע הסברה

לתושבים בחודשי הקיץ החמים על מנת לנסות ולצמצם את צריכת החשמל בשעות השיא2

אפשר גם לשים כמה מודעות בעיתונות המקומית.

שרון מלכי:

אפשר גם עם אמצעים לחסכון באתר העירייה ויש כל מיני דרכים לעשות את זה.

שרון מלכי:

אני מעונינת שנקבע לו"ז לישיבות הקרובות.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

o תשלחי לי במייל לו"ז מומלץ על ידך ואני אעבור עליו – תכתבי אם יש לך נושאים מסוימים2

אני חושב שבכל דבר שאפשר להעביר ולקדם את הנושאים הסביבתיים , אני באמת כאן כדי לקדם אותם ועל כן כל רעיון שיש לכם, כל דבר שאפשר לקדם וכל דבר שמסתובב בראש – תגידו לי וננסה להעביר אותו, הגם שלא כל דבר עובר כי זו 'ספינה גדולה' ובין להגיד לבין ביצוע אורך זמן רב, אבל אני אנסה כל דבר לדחוף.

שרון מלכי:

יש רשימה ארוכה של נושאים, שאתה אמור לעבור ולטפל בהם2

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אם כך, אני אעבור על הרשימה ונעבור נושא נושא2

לפי דעתי, באוגוסט נערוך עוד ישיבה2 אח"כ יש פגרה ואח"כ נחזור שוב במלוא המרץ2

שרון מלכי:

עמוד 44 מתוך 99

45

יופי

דוד איתן:

אני רציתי להעלות את נושא ההמשכיות כי בישיבה האחרונה התקבלו החלטות בנושא האסבסט. בעיקר, אם אני זוכר נכון, בנושא של שילוב בנוהל שיפוצים, טיפול בנושא האסבסט. בדיון שהיה התברר שיש רק ואקום בנושא הזה ודובר על כך שיקבע נוהל באגף הנדסה או משהו כזה, כדי לקבוע נוהל לגבי איך משפצים וכדו'.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני מודה לך שאתה מעיר את עייני ואני אעיין בפרוטוקול בנושא הזה, ובכל מקרה יש לפנות למנהל ההנדסה כדי

להסב תשומת לבכם לכתוב נוהל לגבי טיפול באסבסט2

יובהר, שהמשרד להגנת הסביבה עד ל-54 מ' מתיר לעשות ככל העולה על רוחך, אולם מ-54 מ' ומעלה חייבים לעבוד על פי נהלים.

דוד איתן:

אני לא זוכר מה בדיוק היתה ההחלטה.

פאר ויסנר - יו"ר הועדה:

אני אבדוק ואראה מה בדיוק הוחלט ונעביר תשובות לאנשים על פי השאלות שנשאלו.

אני מודה לכולם ונועל בזאת את הישיבה.

* * * הישיבה נעולה * * *

עמוד 45 מתוך 99

46

לוטה:

24 תל-אביב – תכנון מפורט רטוב יבש בכל העיר .02452.544

2. תשובותיו של גיל ארויו

23 וכן את ההיתר לבקשה לעבודת אסבסט

.1

עיריית תל אביב יפו

תכנון מפורט – התאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדת

פסולת לזרם רטוב ויבש

עמוד 46 מתוך 99

	עמוד	ע		הפרק	ה		מס'	מ
2			עיקרי ממצאים והמלצות			1
9			רקע כללי			2
10			נתונים על המערך הנוכחי לטיפול בפסולת המעורבת			3
16			עיקרי התכנית המוצעת			4
33			סכום עלויות התכנית והסיוע הנדרש לכל אחד ממרכיביה			5

47

יוני .544

תכן הענינים

עמוד 47 מתוך 99

48

1. עיקרי ממצאים והמלצות

1.1 העיר תל אביב מאופיינת בייחודה כעיר מטרופולינית המשרתת אוכלוסייה בעלת היקף גדול.

בעיר מתגוררים כ – 454,444 תושבים (מתוכם כ – 54,444 שוהים בלתי חוקיים) אך בנוסף לתושבים, שוהים בעיר מידי יום עוד כ – 644,444 אנשים (עובדים, תיירים, מבקרים, תלמידים, מבלים וכו') שאינם תושבי העיר, אך מייצרים פסולת.

1.2 תשתיות הטיפול בפסולת, משרתות בפועל כ – 1,444,444 איש השוהים בעיר ביום בממוצע.

1.3 העיר מאופיינת גם ברב גוניותה מבחינת מאפייני הבינוי ואזורי המגורים (בניה חדשה וישנה, מבנים צמודי קרקע חד ודו משפחתיים ובנייה רוויה, אזורי מגורים, מסחר ותעשייה ואזורים משולבים של מגורים ומסחר).

1.4 העבודה בוצעה על פי המתכונת שנקבעה ע"י המשרד להגנת הסביבה בקול הקורא להכנת תכנית מפורטת לפריסת מערך המחזור ברשות המקומית להפרדה במקור לשני זרמים.

1.5 העבודה בוצעה בהנחה שהעירייה תבצע את ההתאמה לחוק האריזות באמצעות הפרדה לזרם רטוב ויבש (בתוספת מכלי נייר בבנייה רוויה).

עמוד 40 מתוך 99

	טבלה 0א- סוג וכמות מבנים בעיר				ט
	כמות			סוג	ס
183,578			דירות
18,248			עסקים ומוסדות
38,605			מספר מבנים
13,757			מספר מבנים 1 - 2 דירות
8,647			מספר מבנים 3 - 9 דירות
2,637			מספר מבנים 11 -12 דירות
3,528			מספר מבנים 13 - 32 דירות
337			מספר מבנים 33 דירות ומעלה
7,506			מספר מבנים הכוללים עסקים/מוסדות
4,585			מספר מבנים משולבים דירות/עסקים/מוסדות
22,488			מספר מבנים בהם יש רק דירות
2,810			מספר מבנים בהם יש רק מוסדות/עסקים

49

(יש להבהיר שקיים ניגוד בין מדיניות המשרד להגנת הסביבה, המקדמת הפרדה של הפסולת לזרם רטוב

נקי וזרם יבש "מלוכלך", לבין האינטרס של תאגיד המחזור לבצע הפרדה של זרם האריזות או הזרם היבש

הכולל אריזות)2

1.6 במסגרת ההתאמה לחוק האריזות באמצעות התכנון המפורט להפרדת הפסולת לזרם רטוב ויבש, בוצע בשלב הראשון של העבודה, סקר שטח שבמסגרתו עברו סוקרים בכל מבנה בעיר ורשמו את הנתונים שלהלן:

• הכתובת (שם הרחוב ומספר הבית).

• מספר הדירות/עסקים/מוסדות במבנה.

• מספר וסוג מכלי האצירה במבנה.

• ממדי מתקן ההצבה של מכלי האצירה.

• האם יש מקום להצבת מכלי אצירה נוספים.

לאחר השלמת סקר השטח בוצע עיבוד של נתוני הסקר ונרשמו הנתונים שלהלן:

• נפח האצירה הקיים.

• נפח האצירה הדרוש לזרם הרטוב והיבש.

• סוג וכמות מכלי האצירה לזרם הרטוב והיבש.

• שטח ההצבה הדרוש למכלי האצירה לאחר יישום ההפרדה.

• תוספת שטח ההצבה הדרושה.

1.7 במסגרת עיבוד נתוני הסקר בוצע ניתוח של מאפייני המבנים בעיר:

1.8 קביעת תמהיל מכלי האצירה שיוצבו בעיר לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש, בוצע ע"פ הנחיית העירייה וכמפורט להלן:

עמוד 49 מתוך 99

טבלה 4ב – הנחיות העירייה לתמהיל מכלי האצירה לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש										ט
טבלה 4ב – הנחיות העירייה לתמהיל מכלי האצירה לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש
סוג כלי אצירה לאשפה	ס י		סוג כלי אצירה לאשפה	ס ר		סוג וגודל המבנה	ס		מס"ד	מ
סוג כל י אצירה לאשפה יבשה			סוג כלי אצירה לאשפה רטובה		סוג וגודל המבנה
יבשה		רטובה
עגלות בנפח של 364 ליטר		עגלות בנפח 244 ליטר			בתים חד-משפחתיים / דו משפחתיים			1
עגלות בנפח 364 ליטר.		עגלות בנפח של 364 ליטר.			בית משותף עד 9 דירות			2
עגלות אשפה בנפח 1144 ליטר.		עגלות אשפה בנפח 364 ליטר.			בבית משותף, ובו מ 14 עד 12 דירות			3
עגלות אשפה בנפח 1144 ליטר.		עגלות אשפה בנפח 1144 ליטר.			בבית משותף, ובו מ 13 עד 32 דירות			4
דחסנית או מכולה		עגלות אשפה בנפח 1144 ליטר.			בבית משותף, ובו 33 דירות ומעלה			5

	טבלה 0ג - הגידול בנפח הפסולת כתוצאה מיישום ההפרדה		ט
24.6		כמות פסולת נוכחית למשפחה ליום (ליטר)
30		שיעור הגידול בנפח הפסולת כתוצאה מיישום ההפרדה(%)
32		כמות פסולת למשפחה ליום לאחר יישום ההפרדה(ליטר)

	טבלה 0ד - נפח אצירה דרוש לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש (ליטר)
פח אצירה דרוש משפחה(ליטר)		מרווח זמן בין פינוי נפ לפינוי(ימים) למ	תדירות פינוי שבועית	כמות למשפחה ליום(ליטר)	סוג הפסולת
1		3 12	3	4	רטובה (%)13

51

• במקומות שבהם יש מכלים מוטמנים, ייעשה שימוש במכלים מוטמנים בנפח 5,444 – 6,444 ליטר עבור הפסולת היבשה ומכלים מוטמנים בנפח 5,444 – 6,444 ליטר עבור הפסולת הרטובה.

• במקומות שבהם נעשה שימוש במצנחות אשפה (שוט), תבוצע התאמה של השוט להולכת הפסולת הרטובה והיבשה (במידה וקיימת ייתכנות כלכלית וטכנולוגית) או לחילופין ייעשה שימוש בשוט עבור הפסולת היבשה ועגלות 1144 ליטר עבור הפסולת הרטובה.

• בכל מבנה שבו 0 – 44 יח' דיור, תוצב עגלת 364 ליטר עבור פסולת נייר למחזור ובמבנים שבהם 41 יח' דיור ומעלה, יוצבו 2 עגלות 364 ליטר לפסולת נייר למחזור.

• בכל מקום שכיום מוצבות מכולות ה"ד בנפח 6 – 0 מ"ק, יוצבו מכלים מוטמנים.

• מכלי הנייר (364 ו – 1144 ליטר), המוצבים בשכונות שצפונית לנחל הירקון, ייאספו ע"י עובדי העירייה.

• לאור העובדה שאין כיום בישראל מדד לקביעת כמות הפסולת הנוצרת בעסקים ומוסדות, יקבע נפח האצירה עבור עסקים ומוסדות על בסיס המדדים שנקבעו עבור יחידות הדיור, דהיינו שהמעבר להפרדת הפסולת לרטוב ויבש, יגדיל את נפח הפסולת הכולל בכ – %.34

1.1 לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש, תפונה הפסולת היבשה בתדירות של 3 פעמים בשבוע והפסולת הרטובה

בתדירות של 3 פעמים בשבוע2

1.11 כתוצאה מההתאמה לחוק האריזות באמצעות יישום ההפרדה לרטוב ויבש, יחולו השינויים שלהלן בנפח הפסולת המיוצרת:

עמוד 54 מתוך 99

96	6			סה"כ
73.7	נפח פסולת דרוש למשפחה כיום 7
130	תוספת נפח אצירה דרוש למשפחה לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש (%) 0

טבלה 0ה - אבני דרך ולוח זמנים מומלץ לביצוע ההתאמה לחוק האריזות והיישום להפרדת פסולת לרטוב ויבש				ט ל
לו"ז (חודשים)	ל (
			אבן דרך	א
12		שלב ראשון - הערכות
12		שלב שני - פיילוט (כ - 0111 יח' דיור כ - %4 מהאוכלוסייה)()1
12		שלב שלישי - %0 נוספים מהאוכלוסייה
12		שלב רביעי - %11 נוספים מהאוכלוסייה
12		שלב חמישי - %11 נוספים מהאוכלוסייה
12		שלב שישי - %11 נוספים מהאוכלוסייה
12		שלב שביעי - %11 נוספים מהאוכלוסייה
12		שמיני - %11 נוספים מהאוכלוסיה שלב
12		תשיעי - %11 נוספים מהאוכלוסיה שלב
12		עשירי- %21 נוספים מהאוכלוסיה שלב

51

יבשה

28 3 3 83

(%)78

1.11 לוח זמנים מומלץ ליישום ההפרדה לרטוב ויבש הערה:

()1 רצוי לבצע את הפיילוט בשתי שכונות בעלות מאפיינים שונים (מעמד סוציואקונומי שונה, בנייה צמודת קרקע ובנייה רוויה וכו'), בכדי לאפשר הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי יישום הפרוייקט באזורים שונים של העיר.

1.11 יישום ההפרדה לרטוב ויבש, יחייב ביצוע הפעולות שלהלן:

• הקמת "מינהלת פרוייקט" – גוף שיהיה אחראי לקידום השוטף של הפרוייקט עד השלמת הקמת התשתית הפיזית והאירגונית ליישום התוכנית.

• הקמת התשתיות הפיזיות הנדרשות: רכישת מכלי האצירה והתאמת מתקני הצבת מכלי האצירה (חדרי האשפה).

• התאמת מערך הפינוי.

• תאום עם מתקן הקצה (חירייה) לקליטת הפסולת היבשה והרטובה.

• ביצוע פעולות משלימות: חינוך והדרכה, פיקוח, בקרה ואכיפה.

עמוד 51 מתוך 99

טבלה 0ו' - סוג וכמות מכלי אצירה במבני מגורים + עסקים + מוסדות מצב קיים ולאחר ההפרדה לרטוב ויבש
לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש									מצב קיים
לאחר יישום ההפרדה לרטוב ויבש										מצב קיים				מ
															סוג המכל
תוספת מכלים(%)	תוספת מכלים דרושה	ת ד		לפסולת	ל י		לפסולת
				יבשה			רטובה			כמות	כ		נפח(ליטר)	נ
															פח (מכל)
()0	0	0		1	1		1			491	1		81	1
															עגלה
481	11,313	3					026111			2,352	2		0 24	0
															עגלה
57	15,768	8		30,632			0261.1			27,538	8		0 36	0
															עגלה
310	12,519	9		12,721			26812			4,044	4		0 110	0
													- 4000	- 0	מכולה היפוך לדחס
)2(0	0	0		0			1			448	8		0 600
													- 10,000	- 0	מכולות רמסע
0	0	0		97						97	7		0 30,00
													- 10,000	- 0	דחסנים
61	306	6		811						505	5		0 24,00
															טמוני קרקע
667	914	4		539			102			137	7		0 570	0

	טבלה 0ז - הערכת תוספת עלות בינוי מתקני	ט ה
	הצבה (₪ כולל מע"מ) ()0

52

1.12 השינויים במערך האצירה כתוצאה מיישום פרוייקט ההפרדה פח שיש

ביצוע הפרדת הפסולת לזרם הרטוב והיבש, יחל בתוך דירות המגורים, העסקים והמוסדות.

מכל האצירה המוצב כיום בתוך הדירות, ישמש עבור הפסולת היבשה ועבור הפסולת הרטובה יהא צורך ברכישת מכל נוסף בעל נפח אצירה קטן יחסית ("פח שיש").

עלויות אחזקה והחלפת מכלים שיצאו מכלל שימוש

בהתאמה לגידול בכמות מכלי האצירה, תגדל גם עלות האחזקה של מכלי האצירה ועלות הרכישה של מכלי אצירה שיצאו מכלל שימוש כתוצאה מבלאי.

1.13 בינוי מתקני הצבת מכלי האצירה (חדרי אשפה)

כתוצאה מיישום ההפרדה לרטוב ויבש, תגדל כמות מכלי האצירה בעיר.

בכל מבנה יוצבו מכלי אצירה עבור הפסולת הרטובה ומכלי אצירה עבור הפסולת היבשה.

קביעת עלות התאמת הבינוי של חדרי האשפה בעיר תל אביב, בוצעה על בסיס תמהיל סוגי חדרי האשפה (%36 מבנים שבהם 1 – 2 דירות ושבהם תוכשר גומחה), דהיינו עלות של כ – 5,344 ₪ בממוצע למ"ר להתאמת חדר האשפה.

עמוד 52 מתוך 99

הערכת עלות תוספת בינוי	תוספת בינוי דרושה	הערכת מחיר הכשרת מתקן הצבה למ"ר
596,748,200	112,594	5,300

	טבלה 0ח - מחירים שנתיים של פינוי פסולת מעורבת (₪ לטון כולל מע"מ)									ט
	לאחר יישום ההפרדה		מצב נוכחי		מ
מחיר פינוי שנתי כולל טון		מחיר פינוי לט	מחיר פינוי שנתי כולל	מחיר פינוי לטון		כמות פסולת שנתית מפונה			הגורם המפנה
223,388,111		671	198,240,111	595		333,132			עירייה
8,964,111		441	7,051,111	347		20,340			קבלנים
232,350,000			205,295,000			353,472			סה"כ

	טבלה 0ט - הערכת עלויות השקעה הכוללות בתשתיות (₪ כולל			ט מ
	מע"מ)()0
	המחיר		הפעולה	ה
74,438,111		רכישת מכלי אצירה לזרם רטוב ויבש
2,018,111		רכישת פח שיש
20,250,000		חינוך והסברה
200,000		ליווי תיפעולי מקצועי
34,000,000		אכיפה

53

הערה:

()1 הערכת תוספת עלות הבינוי, מתייחסת לעלות הבינוי בלבד ואינה כוללת את עלות התכנון הפרטני של כל מתקן הצבה (חדר אשפה) ואת עלות הטיפול באישורים הסטטוטוריים עד לקבלת היתר הבניה.

()2 במקרים רבים, יהא צורך בפעילות הסברה ואכיפה לצורך יישום התאמת הבינוי ברשות הפרט.

1.14 הגידול בעלויות הפינוי

כתוצאה מהגידול בכמות הפינויים לאחר היישום ההפרדה לרטוב ויבש, יגדלו ההוצאות המשתנות של הפעלת רכבי פינוי הפסולת העירוניים.

ההוצאות המשתנות של פינוי הפסולת מהוות כ – כ – %14 מכלל עלויות הפינוי (עלויות העסקה + עלויות הפעלת רכבי פינוי הפסולת קבועות ומשתנות).

הערות:

()1 מחירי הפינוי באמצעות העירייה, מבוססים על נתוני העירייה ע"ב תכנית האב לפסולת ומחזור ובהנחה שהעלויות המשתנות בלבד (כ – %14 מעלות הפינוי הכוללת) יגדלו בשיעור הגידול בכמות הפינויים – %.27 ()2 מחירי הפינוי באמצעות הקבלנים, יגדלו בשיעור הגידול בכמות הפינויים- כ – %.27 1.15 עלויות נוספות

יישום ההפרדה לרטוב ויבש, מחייב השקעה של עלויות נוספות:

• הפעלת מערך חינוך והסברה.

• הפעלת מערך אכיפה.

• ליווי מקצועי של יישום ההפרדה.

1.16 העלויות המוערכות ליישום ההפרדה לרטוב ויבש הן כמפורט בטבלה שלהלן:

עמוד 53 מתוך 99

596,749,100	בינוי הכשרת מתקני הצבה למכלי אצירה
727,653,011	סה"כ כולל בינוי

	טבלה 0י' -הערכת העלויות החודשיות והשנתיות ליישום ההפרדה
	לרטוב ויבש - הוצאות שוטפות(()0₪ כולל מע"מ)
				המחיר
							הפעולה
	המחיר לשנה	ה		לחודש
11,544,000			962,000			אחזקת מכלי אצירה
16,123,000			1,344,000			החלפת מכלי אצירה שיצאו מכלל שימוש
232,350,000			19,363,000			פינוי הפסולת
69,228,000			5,769,000			סילוק הפסולת
	0 329,245,00	0	2	27,437,000			סה"כ

	השוואת עלויות בין מערך קיים למערך מתוכנן טבלה 0יא -השוואת עלויות הטיפול השנתיות השוטפות בפסולת במערך הקיים לעומת לאחר ההפרדה לרטוב						ט ו
	ויבש(₪ כולל מע"מ)
	המחיר לשנה לאחר יישום ההפרדה לרטוב	ה וי	המחיר לשנה - מצב קיים	ה ק
						הפעולה	ה
	יבש
11,544,000			5,038,000		אחזקת מכלי אצירה
16,123,000			6,943,000		החלפת מכלי אצירה שיצאו מכלל שימוש
232,350,000			205,295,000		פינוי הפסולת
69,228,000			76,920,000		סילוק הפסולת
329,245,000			294,196,000		סה"כ

	טבלה 0יב - הערכת עלויות השקעה השנתיות בתשתיות (₪ כולל			ט מ
	מע"מ)
	המחיר	ה	הפעולה	ה
7,443,655			רכישת מכלי אצירה לזרם רטוב ויבש
201,826			רכישת פח שיש

54

סה"כ ללא בינוי 130,901,111

הערה: ()4 תשתיות = כל הפעילויות שמטרתן ביצוע יישום המעבר להפרדה לרטוב ויבש עד להשלמתו בכל העיר 2

הערה: ()4 פעולות שוטפות = כל הפעילויות שיבוצעו באופן שוטף גם במהלך היישום של המעבר להפרדת הפסולת

לרטוב ויבש וגם לאחר השלמת היישום2

1.17 השוואת עלויות בין מערך קיים למערך מתוכנן בנוסף לעלויות השוטפות הנ"ל, קיימות העלויות הראשוניות/בסיסיות כמפורט להלן:

עמוד 54 מתוך 99

20,000	ליווי תפעולי מקצועי
3,400,000	אכיפה()1
13,090,481	סה"כ
59,674,820	בינוי - הכשרת מתקני הצבה למכלי אצירה
72,765,301	סה"כ כולל בינוי

טבלה 0יד - סיוע מרבי של המשרד להגנת הסביבה לתל אביב (₪)
היקף	ה ה		שיעור ההשתתפות(%)
					ההוצאה	ה		הנושא
ההשתתפות
53,518,370		70		76,454,814			רכישת מכלי אצירה
14,175,000		70		20,250,000			חינוך והסברה
180,000		90		200,000			ליווי תפעולי
67,873,370		מהסיוע הכולל %50		596,748,200			בינוי
135,746,740				693,653,014			סה"כ

טבלה 0יה - הערכת היקף הסיוע הכספי בהשוואה לעלות הנוכחית (₪ כולל מע"מ)		ט
294,196,000	מחיר טיפול שנתי נוכחית בפסולת המעורבת כיום(₪)
329,245,000	מחיר טיפול שנתי בפסולת המופרדת לרטוב ויבש(₪)
175,917,000	הערכת שיעור המימון השנתי במסגרת חוק האריזות
153,328,000	עלות הטיפול השנתית בפסולת בניכוי המימון במסגרת חוק האריזות(₪)

	טבלה 0טו – לו"ז קידום הפרוייקט																									ט
	עשירית	ע	תשיעית	שמינית	שביעית	ש	ת	שישית			חמישית	ח		רביעית	ר		שלישית		שניה			ראשונה			השנה	ה
20			15	15	10		10			10			10			6			4		הערכות			אחוז אוכלוסיה המפרידה במקור

55

חינוך והסברה 2,025,000

הערה:

()1 העלויות חושבו על בסיס 14 שנות יישום.

1.18 הערכת מקורות המימון ליישום ההפרדה

1.19 כל התחשיבים בעבודה זו בוצעו על בסיס המעבר להפרדה לרטוב ויבש בהיקף מלא בכל העיר.

בפועל, יישום ההפרדה יבוצע בשלבים כמפורט בלו"ז המומלץ ליישום:

היקף העלויות יותאם לשיעורי היישום.

לסכום:

כל פעילות הפרדת הפסולת לשני זרמים במדינת ישראל, מצוייה בשלבים הראשוניים ויושמה בפועל בהיקף קטן מאד במספר פיילוטים ובהיקף מלא ברשות מקומית אחת בלבד (מ.מ. סביון).

עמוד 55 מתוך 99

56

לאור האמור לעיל, לא נרכש עדיין בארץ ניסיון בהיקף מספק בתחום ההתאמה לחוק האריזות והפרדת הפסולת לזרם רטוב ויבש ולא נצברו עדיין נתונים בסיסיים כגון:

• משקל ונפח הפסולת הרטובה והיבשה.

• המשקל המרחבי של הפסולת הרטובה והיבשה.

• שיעור שיתוף הפעולה של הציבור.

• עלויות הסילוק של הפסולת המופרדת.

• היקף ואופן פעילות החינוך וההסברה.

אי לכך, עבודה זו, מתבססת ברובה על הערכות.

יישום ההתאמה לחוק האריזות וההפרדה בפועל, מותנה ב:

• קיומם של מתקני קצה שיקלטו את הפסולת המופרדת או שיקלטו פסולת מעורבת ויבצעו הפרדה של הזרם הרטוב והיבש.

• הבטחת הסדרי המימון של עלויות ההפרדה, באמצעות המשרד להגנת הסביבה ובמסגרת חוק האריזות.

את פעילות מערכי ההפרדה הקיימים למחזור (מוקדי המחזור השכונתיים הכוללים מכלי נייר וכלובים למכלי

פלסטיק ומכלי הנייר בבנייה הרוויה), רצוי להמשיך ואף להרחיב2

לאחר יישום ההפרדה לזרם רטוב ויבש, יפחת להערכתי, באופן הדרגתי השימוש במוקדי המחזור השכונתיים והצבור יעדיף להשליך את מרכיבי הפסולת למחזור לתוך המכלים הממוקמים בצמוד לכל מבנה.

2. רקע כללי

עמוד 56 מתוך 99

57

המשרד להגנת הסביבה מקדם פעילות של הפחתת כמויות הפסולת המוטמנות והגדלת היקף סילוק הפסולת באמצעות מחזור.

במסגרת זו, מסייע המשרד לרשויות המקומיות במימון של הכנת תכנית אב לפסולת ומחזור והכנת תכנית מפורטת לפריסת מערך המחזור ברשות המקומית להפרדה במקור לשני זרמים ובהתאמה לחוק האריזות.

עיריית תל אביב יפו, הזמינה במקביל ביצוע הכנת תכנית אב לפסולת ומחזור ותכנון מפורט של הפרדת הפסולת לזרם רטוב ויבש.

יישום ההפרדה לרטוב ויבש, יאפשר לרשות, להשתלב ביישום חוק האריזות שאושר במליאת הכנסת בתאריך 19.1.11 ונכנס לתוקפו ב – .1.7.11

המשרד להגנת הסביבה ותאגיד המחזור, אמורים לממן את עלויות ההפרדה לרטוב ויבש.

עמוד 57 מתוך 99

טבלה 2א -כמויות פסולת מעורבת		ט
411,111	אוכלוסייה
2.8	מספר נפשות במשפחה ממוצעת
394,404	כמות פסולת מעורבת (טון בשנה)()2
32,782	כמות פסולת מעורבת (טון בחודש)
1,190	כמות פסולת מעורבת (טון ביום)
1,191,833	כמות פסולת מעורבת (ק"ג ביום)
11	הערכת היקף פסולת המיוצרת בעסקים ומוסדות(אחוזים)()1
148,708	כמות פסולת מעורבת המיוצרת במשקי בית(ק"ג ביום)
1.2	כמות פסולת מעורבת (ק"ג לנפש ליום)
3.3	כמות פסולת מעורבת (ק"ג למשפחה ליום)
1	תדירות פינוי שבועית ממוצעת
3	מרווח זמן מירבי בין פינוי לפינוי (ימים)
1.103	המשקל המרחבי של הפסולת (ק"ג לליטר)()3
8.1	נפח פסולת מעורבת (ליטר לנפש ליום)
24.0	נפח פסולת מעורבת (ליטר למשפחה ליום)
83.8	נפח פסולת מעורבת למשפחה בין פינוי לפינוי (ליטר)

58

23 נתונים על המערך הנוכחי לטיפול בפסולת המעורבת

3.1 מאפייני הפסולת וכמותה

הערה:

()1 הנתון של שיעור הפסולת המיוצרת בעסקים ומוסדות, מבוסס על הערכה והוא כולל את הפסולת המיוצרת ע"י המבקרים בעיר.

()2 פסולת מעורבת = פסולת המיוצרת במשקי בית, עסקים ומוסדות כולל פסולת המופרדת במקור.

()3 ע"ב סקר הרכב פסולת ארצי שבוצע ע"פ הזמנת המשרד להגנת הסביבה בשנת .2445 עמוד 50 מתוך 99

– 4	תחזית אוכלוסיה 2411 – טבלה 3ב – גידול האוכלוסייה				ת ט
	– 2111 - 2121
	אוכלוסייה	א (
				שנה	ש
	()1
411,111			2111
414,111			2112
419,141			2113
403,031			2114
407,282			2111
482,911			2110
488,074			2118
472,401			2117
478,270			2119
492,117			2020

טבלה 2ג - תחזית כמויות פסולת מעורבת שייוצרו במשקי בית				ט
כמות פסולת חודשית(טון)	כמות פסולת לנפש ליום(ק"ג)	אוכלוסייה()0	שנה
16,436	1.22	450,000	2011
16,932	1.24	454,500	2012
17,444	1.27	459,045	2013
17,971	1.29	463,635	2014
18,513	1.32	468,272	2015
19,072	1.34	472,955	2016
19,648	1.37	477,684	2017
20,242	1.40	482,461	2018
20,853	1.43	487,286	2019
21,483	1.46	492,158	2020

59

3.2 תחזיות גידול בכמויות הפסולת לשנים הבאות

לפי נתוני היחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה, האוכלוסייה בתל אביב גדלה בקצב גידול שנתי של %1 בשנה.

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

תחזית אוכלוסיה 2411 – 2424

הערה:

()1 תחשיב הגידול בכמות האוכלוסייה, מבוסס על נתונים שהועברו על ידי היחידה לתכנון אסטרטגי והוא מבוסס על גידול האוכלוסייה בשיעור ממוצע של כ – %1 בשנה.

הגידול כולל ריבוי טבעי והגירה אל תוך העיר.

כמויות האוכלוסיה, מתייחסות לכמות התושבים (כולל עובדים זרים) ואינן כוללות מבקרים בעיר לצורכי תעסוקה, עסקים, בילוי/תרבות, לימודים, נופש/תיירות וכו'.

()1 תחשיב הגידול בכמות האוכלוסייה, מבוסס על נתוני היחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה עמוד 59 מתוך 99

	טבלה 2ד - סוג וכמות מכלי אצירה במבני מגורים + עסקים + מוסדות									ט
	סוג הפסולת	ס	כמות	כ		נפח(ליטר)	נ		סוג המכל	ס
מעורבת			491		80			מכל )פח(
מעורבת			2,312		240			עגלה
מעורבת			28,137		360			עגלה
מעורבת			4,144		1100			עגלה
מעורבת			448		6000 - 4000			מכולה היפוך לדחס
מעורבת			97		30,000 - 10,000			מכולות רמסע
מעורבת			505		11,111 – 24,111			דחסנים
מעורבת			137		5700			טמוני קרקע
למחזור			1,191		360			מיכל לנייר
למחזור			327		1100			מכל לנייר
למחזור			928		8000 - 3400			מכל לפלסטיק
למחזור			39		8000			כלוב לקרטון

61

()2 הגידול בכמות הפסולת מבוסס על הגידול בכמות האוכ' + גידול בכמויות הפסולת המעורבת המיוצרות, בשיעור של כ – %2 בשנה.

()3 כמות הפסולת היומית מבוססת על נתוני השקילה בחירייה בשנת .2440 לפי מיטב ידיעתי, אין כיום בישראל תחזיות לגבי השינויים בהרכב הפסולת.

על פי הערכה ראשונית, ניתן לציין שכתוצאה מהגידול ברמת החיים, נפח האריזות בפסולת יילך ויגדל ביחס לפסולת האורגנית הרקבובית.

המשרד להגנת הסביבה, פרסם לאחרונה מכרז לביצוע סקר הרכב אשפה:

"מכרז פומבי מספר 11/11 לביצוע סקר הרכב פסולת עירונית, עירונית-מסחרית, תעשייתית (לא מסוכנת)

ופסולת ממחנות צה"ל

תאריך עדכון: 2/10/2111

האגף לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה מזמין בזאת הצעות לשירותי ייעוץ לביצוע סקר לבדיקת הרכב הפסולת העירונית, עירונית-מסחרית, תעשייתית (לא מסוכנת) ופסולת ממחנות צה"ל.

הסקר יוכן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2221 "שיטת בדיקה תקנית לקביעת ההרכב של פסולת מוצקה עירונית לא מעובדת" (הזהה למסמך של האגודה האמריקנית לבדיקות חומרים ASTM )1231-1992 ובהתאם לעדכונים למסמך האמריקני משנת 2117 ((2008 92 - 5231 .))D הסקר יכלול את בדיקת הרכב הפסולת העירונית, עירונית - מסחרית ותעשייתית, בהתייחס לסוגים השונים של הרשויות המקומיות ואזורי התעשייה בישראל, ויתבצע בשטח פתרונות הקצה אליהם מפנות רשויות אלו את הפסולת מתחומן (אתרי הטמנה, תחנות מעבר, מתקני טיפול, מפעלי מחזור, פתרונות קצה מקומיים).

הכנת הסקר תלווה בניתוח הנתונים המתקבלים, השוואתם לסקרים קודמים והסקת מסקנות לגבי תחזיות עתידיות."

מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה.

3.3 נתוני מערך האצירה – סקר שטח פרטני

ברחבי העיר מוצבים מכלי האצירה שלהלן (מבוסס על סקר השטח הפרטני שבוצע במסגרת התכנון המפורט להפרדת הפסולת לזרם רטוב ויבש):

עמוד 64 מתוך 99