פרוטוקול ישיבת מועצה מספר 58

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין מס' 85

מתאריך כ"ג אלול תשע"ב0/9//91/01)

השתתפו:

גב' יעל דיין היו"ר

וה"ה:

ש. לוזון

ש. אגמי

ש. מלכי

ר. גלעד וולנר

י. גולדרינג

נ. לוברט

ש. גפן

י. ויצמן

ש. זעפראני

ר. חולדאי

א. זמיר

מ. מוזס

ת. זנדברג

מ. טיומקין

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

ד. ספיר

א. מדואל

ש. מסלאווי

א. משהראוי

ש. מזרחי

א. סולר

ס. אבו שחאדה

נעדרו ה"ה:

א. גלעדי

ב. בביוף

פ. ויסנר

ח. אבי גיא

ח. תמיר

ד. להט

כ. עוזרי

נכחו בישיבה:

מ. לייבה – מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל תכנון, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, ח. הורוביץ,

מבקר העירייה, א. וינר, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, א. כהן, ע' דובר, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, ג. מכורש, ע' מנכ"ל העירייה, ע. סלמן, היועמ"ש, א. סראג', ע' רה"ע, ג. פריאל, משנה ליועמ"ש ע. קרת , מתאמת תחום לשכת מנכ"ל ועובדי משרד מבקר העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה 02:11

מזכירת המועצה סטנוגרמה גלילה בן-חורין שוש בלו

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 1 -

סדר היום

דו"ח מבקר העירייה מס' 02 לשנת 0211

* * * * * * *

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 3 -

004 9 דו"ח מבקר העירייה מס 02 לשנת 0211

גב' יעל דיין - יו"ר:

אני מבקשת לפתוח את הישיבה. ישיבת מועצה לא מן המניין (0/.//.1/01 )– דו"ח מבקר העירייה, מבקרת העירייה לשנת 1/00.

אני רוצה לנוהל הדיון, בבקשה, אלון, אלון, אתה ממלצר היום, סדר הישיבה – נרשמו דוברים לישיבה. בבקשה, נרשמו דוברים לישיבה. כל דובר יש לו 0/ דקות הס"ה של כל סיעה לא יכול לעלות על 3/ דקות

ראשון הדוברים הוא יואב גולדרינג. יצא? נמצא?

מר מנחם לייבה:

הוא מאחורייך.

גב' יעל דיין - יו"ר:

איך אני יכולה לראות בגב?

גב' רחל גלעד וולנר:

אין לך עיניים בגב??

גב' יעל דיין - יו"ר:

זה לא פייר. סתם אני חושבת על אבא שלי.

גב' שולה אגמי:

על המורים, על המורים.

מר יואב גולדרינג:

גבירתי יו"ר וכבוד המבקרת, ערב טוב לחברי המועצה. אני צריך להתחיל, בתחילת דבריי אני רוצה להודות בטעות ולקחת אחריות – דבר שאני מקווה שיהיה גם דוגמה אישית גם לראש

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 4 -

העירייה אח"כ כשיעלה גם הוא. אנחנו קבלנו את דוח המבקרת השנה מוקדם ממה שמחייב החוק. היא אמורה לתת את הדוח שלה עד הראשון לאפריל ואז ראש העירייה צריך לתת את הערותיו לדוח שלושה חודשים אחר כך ורק אחר כך הועדה יכולה להתחיל לדון. בדרך כלל זה נופל בחודשים יולי אוגוסט שאתם יודעים שחלקם גם הם בחופשה מרוכזת ולכן זמן הועדה הוא מאד מאד מצומצם. השנה היא הגישה את הדוח שלה בסביבות פברואר. אז ראש העירייה עמד בזמנים והגיש את הערותיו לאחר דיוני המנכ"ל שלושה חודשים אחר כך. ואילו אנחנו, אף אחד מחברי הועדה, אני כמי שאחראי על הועדה באופן מיניסטריאלי, לא שמנו לב, כולל הייעוץ המשפטי, כולל המבקרת, כולל כל האנשים שישבו בועדה וכך יצא שלמרות העבודה המאד מאד גדולה שהושקעה והושקעו שעות על שעות של חברי הועדה ושל עובדי עירייה שהופיעו בפניה, בכל זאת בשבוע האחרון, לאחר שגמרנו לסכם את ההמלצות התברר שלפי החוק אנחנו לא יכולים להגיש אותם במסגרת הועדה. אני בתוך ועדת הביקורת משמש כיו"ר, אבל אני מיעוט שם. אני אמנם היו"ר בתוקף היותי מסיעה באופוזיציה, אבל לפי ההרכב במועצה, הרוב במועצה הוא של חברי קואליציה ואכן אפשר לראות את זה גם במסקנות שאנחנו מביאים מדי שנה וגם המסקנות שהיינו אמורים להביא השנה, שחבר מועצה גפן אומר את זה, הוא מכיר שני סוגים של יואב –

אחד את ה מועצה ואחד של הועדה. ואכן אנחנו בתוך הועדה מנהלים דיונים מאד ענייניים ומקבלים מסקנות והמלצות שהם לחלוטין בסופו של דבר מתקבלות ב'פה אחד'. אנחנו בעצם למעשה לא מנהלים שם הצבעות כי כל המסקנות בסופו של דבר לוקחות בחשבון,

מר שמואל גפן:

אין קואליציה ואופוזיציה.

מר יואב גולדרינג:

לא, אני אומר, שיוכית הם שייכים לקואליציה. אני חייב לומר שבהרבה מאד מקומות אנחנו מגיעים לידי פשרה כשדעתי, דעת המיעוט, לא מגיעה להיות דעת המסקנה של הועדה כוועדה.

יחד עם זאת, אני היום יכולתי להציג את דוח הועדה ובכך הייתי אולי, מקפח את זכותי כחבר מועצה מטעם 'עיר לכולנו' להגיד את דעתי בעניין ולכן 'מאז יצא מתוק' ואני אנסה להשתמש בתקלה שקרתה ולספר לכם כמי שהתעמק בדוחות במסגרת תפקידי כיו"ר הועדה, גם את דעותי שנותרו הרבה פעמים דעת מיעוט בועדת הביקורת.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 8 -

אני כברזה כבר לא הדוח הראשון שאני קורא של מבקרת העירייה והרבה פעמים אפשר לומר שהדוחות הם מעמיקים ויסודיים. לצערי אני חייב לומר, שדווקא במקרים שבהם הועדה לענייני ביקורת היא זו שהטילה דוחות על מבקרת העירייה, שמה גם בהערות ראש העירייה וגם בהערות הביקורת, אני חייב לומר בצער, שעבודת הבדיקה נראתה כלא שיטתית ולא מאפיינת את הסגנון המעמיק והיסודי של המבקרת בדרך כלל. אני מניח, כשאני שוטח טענות כאלה לפני המבקרת, אני בא לקלס אך יו צא מברך אותה בעיני המנכ"ל שיודע שהיא שומרת על אינטרסים שלו גם במקומות שבהם הועדה לענייני ביקורת מצליחה להטיל נושא כזה.

היו שני נושאים כאלה שאנחנו הטלנו בשנה זו על מבקרת העירייה. אחד היה נושא של מעמד חברי המועצה. זה נושא שהגיע לדיון מאד מאד סוער, אפילו עד לכאן למועצת העיר אבל, וגם בו החלוקה של קואליציה ואופוזיציה לא היתה במקור כל כך ברורה, כפי שהיתה אח"כ בנסיונות לבטל את ההחלטה שהיתה אז בזמנו. וכך גם לגבי מכרזי כוח אדם, מכרזי כוח אדם טופל. היה נושא שהגיע דרך הסקר האקלים הארגוני, שבו שמענו מתוצאות הסקר, שהרבה עובדי עירייה מסתובבים בתחושה שמכרזי כוח האדם נגועים בשיקולים שמונעים מהם גישה שוויונית למכרזים ושהדברים, לדברי הדברים שמצוטטים בסק ר הזה הם דברים, הם תפורים מראש. שם מבקרת העירייה הציגה קושי שלעתים דווקא דברים כאלה נורא קשה לבדוק. אני שוחחתי אתה ואמרתי לה, אז לפחות תבדקי את הרכב ה ועדה ואת האופן שבו, למשל, היועצת לקידום מעמד האישה מגיעה או לא מגיעה לדיונים. או למשל, כלומר, למשל את הנושא הזה. ובסופו של דבר גילינו דוח, שהוא רק האם, שכמעט כולו מוקדש לעמידה במועדים של ממתי שמאיישים משרה ועד לסופה.

לא הי תה שם שום התייחסות גם לו, אני אספר לכם אולי קצת יותר, איך מתקבלים עובדים בעירייה, בהמשך של דבריי. אבל חוץ מזה, אני חייב לומר שהרבה מאד מהדוחות נעשו ביסודיות.

צריך לציין במיוחד את הדוח שנעשה על היערכות העירייה לשעת חירום. שם המבקרת עשתה עבודה מדהימה בפירוט שלה. פשוט כששמים את הדוח הזה ליד הדוח הזה רואים את כל ההבדל.

עוד עבודה שהיא פחות שיטתית ויסודית ראינו בבדיקה של מעמד חברי המועצה וסמכויות הסגנים. שם למשל, אני אתן לכם דבר אחד מהחוסרים שיש שם, פקודת העיריות קובעת שכל ועדה שמוקמת לפי הפקודה תפקידה להביא לאישור המועצה תוכניות עבודתה והמלצותיה לתוכנית העבודה. היא מייעצת בעצם למועצה. הדבר הזה לא מתקיים. הוא לא מתקיים ברוחו של ראש העירייה שאוהב לשמור את מועצת העיר כסמכות שמאשרת פרוטוקולים כמה שיותר מהר, מבלי לקיים בהם דיון. וגם הוועדות העירוניות המקום שלהם בתוך עבודת המועצה היא בעצם מקום של חלוקת כרטיסי ביקור, במובן הזה שכל אחד יכול להסתפק בכך שהוא יו"ר ועדה של משהו, אבל אנחנו כמועצת העיר לא מגיעים בעצם אף פעם לקבל את המסקנות של הוועדות

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 6 -

האלה, למעט אלה שנחוצות לאישורים סטטוריים כמו ועדת כספים, ועדת נכסיםוכיו"ב. כלומר כל ועדות החובה שלמשל, ועדת חינוך שאמורה לתת לנו אותה יותר לסיכומים בתוכניות עבודה, אנחנו לא מגיעים לדברים האלה וזה דבר שמקפח בסופו של דבר את המעורבות של חברי המועצה בקביעת המדיניות שהיא לא הולכת באופן ישיר דרך הנהלת העירייה אלא דרך וועדות. הוועדות לא סתם שם. וועדות המועצה נועדו לאפשר למועצה לקבוע את תוכנית עבודתה באופן שמושכל ל קיים דיון עם גורמים שהפקודה לפעמים מתארת שהם גורמים גם מהציבור, גורמים מקצועיים, אבל כל הנושא הזה מקופח לחלוטין ומבקרת העירייה לחלוטין לא התייחסה לכך וזה דבר שהוא מצער, כיוון שמדובר באחד מהדברים הבסיסיים שלנו.

גב' שולה אגמי:

יואב, על פי החוק יועצת מעמד האשה מחויבת להיות, אני חושבת שהיא מוזמנת,

מר יואב גולדרינג:

אנחנו עכשיו מדברים, עברתי כבר לנושא אחר, אבל אני אחזור אליו, אני אחזור אליו.

אני אתאר בקצרה דברים שיש לי להעיר, דברים שאין להעיר מתוך הדוח ואסקור אותו ממש בקצרה ואתעכב על דברים שחשובים.

יש שם דוחות על התכנון העירוני, על רכזי המחשוב, על אבטחת מידע. אלה נושאים שטופלו באופן יסודי בדוח וקיבלו מענה, לדעתי, מוצלח גם בדיונים שנערכו אח"כ אצל המנכ"ל ואין, לא היה לוועדה ואין גם לי דברים להעיר, חוץ מהרצון שגם היה בועדה ושאני מדווח עליו רק לסבר את אוזניכם, שכל נושא של אבטחת מידע לדעת הוועדה היה צריך להגיע לתיעדוף גבוה יות ר כיוון שמדובר בדבר ששומר על הפרטים של התושבים, ועושה רושם שבתוכנית העבודה הוא לא מתוקצב באופן שיש קו תחתון שמדגיש אותו בחשיבותו. כמובן שיש הרבה מאד יעדים וכל הדברים האלה – אתה מכניס משהו אחד, מוציא משהו אחר, אבל הועדה בכל זאת, אמרה דבר כזה ואני מוצא לנכון להעביר את זה.

לגבי מכרזי כוח אדם – אני אכנס קצת יותר לסיפור. יועצת לקידום מעמד האישה, אכן מוזמנת.

סמנכ"ל משאבי אנוש היה בטוח שהוא עושה מהדרין בנושא הזה, אבל אז גילינו בתוך דיוני הועדה שהוא מחוייב בחוק לעשות את זה. לצערי, כפי שאני מתרשם, היועצת ממעטת להגי ע למכרזים האלה ולמעשה מספר הפעמים שהיא כנראה מגיעה הוא ספור בלבד, זה למרות שהחוק מאפשר לה גם לשלוח מישהו מטעמה. הדבר הזה נראה לי, דבר מאד מאד פסול, כי בעצם מה

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 7 -

שאנחנו מדברים עליו, על יו"ר ארגון העובדים שיושב שם או מישהו מטעמו, יו"ר, סמנכ"ל משאבי אנוש יושב שם או מישהו מטעמו בהתאם לבכירות המכרז. בעצם יוצא שיש שם פנל קול גברי שמקבל החלטות בנושא של קליטת עובדים וזה דבר שלדעתי הוא לא ראוי וחבל שבעירייה מתקדמת כמו שלנו צריך להבחין פתאום בכאלה הרכבים וצוותים של וועדות בחינה במכרזי כח אדם.

מר שמואל גפן:

אבל למרות זה, המצב לא רע.

מר יואב גולדרינג:

לא, המצב לדע תי הוא רע מאד. אני חושב שלא סתם , אני לפי ההתרשמות שלי, התלונה מפי העובדים היא מאד מאד קולנית ולכן מחייבת בדיקה אולי קצת יותר מעמיקה בנושא הזה. אני רוצה לומר עוד משהו לגבי זה. יש דבר כזה שנקרא נציג ציבור ונציג ציבור זה מן, זה דבר שנמצא בחוק אבל כשאנחנו באים לממש אותו מבחינת נוהל שקיים למי הוא יהיה נציג ציבור,

גב' יעל דיין - יו"ר:

סליחה, זמנך תם, אתה,

מר יואב גולדרינג:

אני מקבל מחברי סיעתי,

גב' שרון מלכי:

כמה שהוא צריך.

גב' יעל דיין - יו"ר:

טוב.

מר יואב גולדרינג:

תודה,

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 5 -

גב' שרון מלכי

כן, כמה שהוא צריך.

מר יואב גולדרינג:

תודה.

לגבי, נושא של נציגי ציבור, הדבר הזה הוא עוד יותר, בגלל שברור לחלוטין שתפקידו של נציג הציבור הוא להביא אינטרס שהוא לא אינטרס פנימי של העירייה בבחינה של אותו מועמד. אולי הוא לא שייך ל תרבות הארגונית של העירייה ואולי הוא אפי לו חס ושלום יכול להגיע לנגישות לעבודה בזכות כישוריו, אך למרות עמדותיו כלפי העירייה נגיד. ומעשה שהיה כך היה, שהגיע כבאי לועדת בחינה ובתור נציג ציבור ראה את מי שהיה מפקד כיבוי האש כנציג ציבור יושב בועדת הבחינה הזו. זה דבר שהוא לחלוטין כמובן גרם לזה, בין השאר, כנראה, לפי התרשמותי, לכך שלא היה לו שום סיכוי לשכנע גם לא את נציג הציבור הזה, כיוון שהיה לו סכסוכים עם המפקד ההוא. אבל ברור לחלוטין שנציג הציבור הזה הוא לא יכול להיות גמלאי של העירייה כיוון שלעירייה יש די והותר נציגים באותה ועדת בחינה ודווקא הציבור צריך להגיע עם אותה איכות חיצונית של מחשבה רעננה ונטולת שיקולים קודמים או דעות קדומות על המועמד שמגיע. ונחבר את שני הליקויים שמצאנו גם יחד ונראה שהיה נכון מאד למנות לאותו מקום נציגת ציבור ולא נציג ציבור במקום שבו אנשים שמגי עים מ תוקף תפקידם מגיעים ותפקידם הוא כזה, שאנחנו רואים בעצם, רק גברים בועדת הבחינה הזאת.

ועדת הבחינה צריכה גם להיות מפורסמת, היא צריכה להיות גוף, שבעצם נתון למירב השקיפות, הדברים האלה לא מתבצעים למרות שהחוק מחייב אותם. זה דבר שגם הוא בעצמו יכול לגרום, לפחות בשקיפות שלו, גם לעובדי העירייה תחושה שההחלטות שמתקבלות בועדת המכרזים הן

החלטות שמתקבלות ללא שיקולים זרים ובאופן שהוא לחלוטין שקוף לכל הביקורת.

עוד דבר שהעלה הסמנכ"ל, זה במידה וודאי שאנחנו פותחים את הנושא של נציגי ציבור, אני חייב לומר שסמנכ"ל משאבי אנוש שמע באוזן חפצה את ההצעות שלנו ואמר שאין שום בעיה לנסות וליישמן וזה דבר שהוא חיובי מאד כמובן ונכון להזכיר אותו גם פה.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- / -

עוד הוא סיפר לנו עלכוונה שיש לו, שהיא לדעתי מבורכת לתגמל את נציגי הציבור על השתתפותם בוועדות הבחינה האלה. בוודאי שמדובר בנציגות ציבור , שאנ חנו לא נוכל לבקש התנדבות של נציגות ציבור שהוא דבר שהוא עוד יותר יכול להוסיף עוד דבר שהוא ממדר השתתפות של נציגים מהציבור ונכו ן מאד לדעתי, הכוונה הזאת שלו והוועדה, אף על פי שאני לא מביא את דברה כאן,בירכה על כך.

עוד דבר שראינו בדוח זה שהפרסומים של מכרזי כח האדם – חובת הפרסום שלהם בעיתונ ות מסתפקת במקומות יחסים נידחים – זאת בהוראת הדובר, כמובן משיקולי עלות. המחיר שאנחנו משלמים ואנחנו משלמים אותו כולנו, ברגע שפחות עובדים אופ טימליים ועובדות אופטימליות נחשפות למודעת הדרושים והדרושות, אנחנו בסופו של דבר לא מגיעים למיצוי של תהליך המכרז והתועלת האופטימלית שיש לרשות להרוויח ממכרז שהוא פתוח. וגם מתוך צוות וועדת המכרזים שלחה אותנו להלחם על הדבר הזה במועצת העיר, כך שהתיעדוף של המקורות שבהם מפרסמים את המכרזים האלה יהיו מרכזי ים יותר ואנחנו מוסיפים גם את הצורך למצות את כלל האפשרויות שיש באינטרנט להפצת הנושא הזה. כמובן שהטענה, ברגע שאנחנו מפרסמים דבר באופן מוצנע, לזות השפתיים היא רק מתבקשת, שיש מי שהיה יכול, לא רק משיקולים של רווח ואנחנו את לזות השפתיים הזאת רוצים להסיר מהשולחן.

לגבי הנושא של היערכות העירייה לטיפול בצורכי התושבים בשעת חירום, מדובר בנושא שהוא לצערי אקטואלי מאד. בשורה של ליקויים סדורים אחד אחרי השני הם מופיעים בדוח. בפנינו הופיעו האחראי על הבטחון וסמנכ"ל תפעול שנתנו את אישורם בפה מלא, שהעירייה ערוכה. אבל אני מציע לאף אחד מאתנו לא לישון בשקט בלילה לאחר שהוא בוחן את הליקויים האלה, בעיקר לומר את המסר הברור לירושלים מתל-אביב – אנא שימו לב, תל-אביב-יפו מצביעה על ליקויים בהגנת העורף, טרם שאתם מחשבים חישובים של מלחמות.

לגבי המחלקה הוטרינרית, לא היה בעצם, היה שם מדובר על שירותים שאגף הוטרינרים עושה באגף הפיקוח וכל ההערות שנמסרו מהביקורת ושהערות ראש העירייה יהיו מקובלות והיה פשוט דיון מעניין על השירות הזה.

אני רוצה כן להרחיב את הדיון על הנושא של וועדת תעריפים. כפי שאתם יודעים כחברי מועצה אנחנו נדרשים מדי פעם בתוך אוגדן הפרוטוקול האימתני של ועדת הכספים גם לאשר וועדת

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 0/ -

תעריפים והיתה שאלה, סוגייה משפטית מעניינת שהתחילה בועדה ומהו מקור הסמכות בעצם שיש לגבייה של תעריפים, אז לחלקם אפשר להראות שיש חוק עזר למשל שקובע את התעריף.

אבל יש הרבה מאד תעריפים שנקראים תעריפי רשות שהם בעצם נקבעים בוועדת תעריפים. אני לא הצלחתי למצוא בפקוד ה שום מקור סמכות כזה, לא כל שכן שהמועצה יש לה סמכות כזו, לאשר דברים כאלה. וקביעת התעריפים היא דבר שהוא מאד מאד רגיש ולכן הנושא של הסמכות פה הוא דבר שהוא לדעתי, צריך דיון מאד מאד מעמיק.

כתשובה הייעוץ המשפטי נתן לי פסק דין של עתירה שהתקיימה מול עיריית בת ים , ש בה גזם נדרש לשלם על שירותי רפרצ לציה ויחד עם עתירה שהיה לו כנגד היטלי פיתוח ותיעול עתירתו נדחתה ובכל זאת, אני חייב לומר שכיוון שמה הקפיץ אותי שם זה היה בין השאר, גם קביעת התעריף להפגנות, שהנושא של הסמכות שם נידונה כיום בבית המשפט העליון, אז הלכתי ובדקתי עוד ועוד תעריפים ולמעשה התנאים שיש לקביעת תעריף רשות כזה היא:

א – אם השירות הזה ניתן בשירות הפרטי ולכן העירייה משתתפת בקביעת תעריף כמו כל גורם עסקי בשוק הזה. אבל הדבר למשל מסתבך, כשאנחנו מדברים על קייטנות וכשאנחנו מדברים על בריכות שחייה, שבהם לפעמים הגישה בשכונה לבריכת השחייה היא מונופולית. ולכן הקביעה של התעריף הזה היא לא תעריף רשות כפי שההגדרה שהציג הייעוץ המשפטי בפניי. לכן, הנושא הזה הוא קשה והנושא של קביעת תעריפים בעיקר כשאני הרבה פעמים שומע את הטיעון של החזר הוצאות, למשל בבריכת גורדון – אני לא יודע א ם הטיעון הזה הוא נכון או לא נכון, אבל הוא נאמר במסגרת הצדקות של התעריף הגבוה שם, זה שעלות השיפוץ היתה מאד מאד גבוהה. ואז אני שואל – הרי השיפוץ הזה מומן מתושבי העיר. הרי זה מגיע או מהיטלי השבחה או מקרן מקרקעין. השיפוצים האלה מגיעים מכספים שבעצם הגיעו מתושבי העיר ועכשיו בעצם הם נדרשים לשלם פעם שנייה בהחזר ההוצאות, כשאני גם לא יודע לכמה זמן, תוך כמה זמן אנחנו שואפים להחזיר את ההשקעה שהיתה בבריכת גורדון. תוך 3/ שנה? תוך 4/ שנה? תוך שבועיים ברור שהתעריף שנקבע ברגע שאנחנו קובעים את זמן ההחזרה של ההשקעה, יקבע כמו בן את התעריף שאנחנו נקבע אותו. אבל עולות עוד שאלות וברגע שאני אומר שמקור הסמכות כאן הוא לגמרי רעוע, אז אני חושב שהצורך בנוהל שמס דיר בדיוק את איך קובעים תעריף, הופך להיות דחוף אפילו יותר. ושם אני חושב על כל מיני שיקולים שצריכים להיות בנוהל הזה, שצריכים לתת, לצקת את התוכן של צדק חברתי לתוך קביעת התעריפים.

היה מנהל קאנטרי שאמר לעובדת עירייה שדווחה לי, שהתעריף שלו הוא גבוה לקאטרי שלו, כיוון שהוא לא רוצה שהוא יהיה מאד מאד צפוף. ואז מה בעצם השאלה, מה בעצם המסר של מה שהוא אומר – שהתעריף קובע איזה עשירון ומעלה יוכל להיכנס לבריכה ובכך הוא מונע את הצפיפות של

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 00 -

הבריכה שלו. ברור לחלוטין שבמתקן עירוני, שיקולים כאלה לא יכולים בכלל להישמע ולכן כל הנושא של קביעת תעריפים הוא נושא שצריך לעבור עבודה עמוקה מאד של נוהל, שתהיה מסוגלת לא לקחת בחשבון רק את אינטרס ההכנסות של העירייה אלא גם ובעיקר את האופן שבו התושבים יכולים לשלם על השירותים האלה.

אני אתן לכם עוד דוגמה – קייטנה שבדוח מופיע שבסופו של דבר, המחיר שלה יצא ברווח. אתם שומעים נכון. כלומר אנחנו מוסד שאמור לסבסד וברוב המקרים, אפשר לומר שבהרבה מהתעריפים אנחנו אכן מסבסדים. אבל פתאום יש מקום שאנחנו יוצאים בו ברווח, בקייטנות.

וזה דבר שהוא מעלה תהיות – האם אנחנו גובים מהאנשים, האם אנחנו עושים כסף במקום שבו אסור לנו לעשות כסף, דבר שהוא לדעתי חמור מאד.

עוד שם יש, על איזושהי שיטה של שינוי בתעריף, שהביאה לייקור משמעותי בשירותי טיפול לגיל הרך. דברים שאוסף הדברים האלה צריך להיות, מקור הסמכות לגבייה צריך להיות מאד מאד ברור, אנחנו מכירים את ההגדרות המשפטיות לגבי – אנחנו צריכים בשביל היטל, אנחנו צריכים בשביל מס. אנחנו צריכים הסמכה מפורשת בחוק. ההסמכה שאולי אנחנו צריכים פחות בקביעת מחירי רשות, צריכה עדיין להיות כזו שעומדת באמות מידה ציבוריות, דרך הפעלה של נוהל כזה.

אני מציע, זאת הצעה שנמצאת, לקבוע נוהל, אני מציע שזה יהיה דחוף לנו, שהנוהל הזה ייקבע על ידי האגף לארגון ותקינה כבר בחודשים הקרובים, וייעשה שימוש גם בנתונים כמו השכר החציוני, וגם בוועד השכונה המארח של אותו שירות עירוני שניתן באותו מקום, על מנת שהתעריפים האלה יהיו באמת שווים לכל נפש.

לגבי, יש שמה שיפוץ ילדים, שיפוץ גן ילדים ברחוב אנטיגונוס. זה נושא שהפך להיות מאוד אקטואלי, עם כניסה של חוק חינוך חובה מגיל 3, ואכן המבקרת הייתה עם 'היד על הדופק'.

בהקשר הזה צריך להזכיר את העבודה המאוד מאומצת שהייתה למיטל להבי בזמן היותה סגנית ראש העירייה. צריך לומר את זה בעיקר כיוון שמיטל להבי שימשה בהרבה מאוד מובנים, פרויקטורית של תיאום בין יחידת התכנון העירוני, ובין התמ"ת. ובסופו של דבר, לטעמי היה בכך אפילו כמעט עבודה פקידותית מול משרדי ממשלה, וחבל מאוד שבסופו של דבר גם הקרדיט ניתן לראש הממשלה שקיבל את הלחץ הציבורי, והביא, ולדעתי,

קריאות:

ראש העירייה

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 01 -

מר יואב גולדרינג

לא, לא ראש הממשלה קיבל ההחלטה.

מר שרון לוזון:

זה קל להתבלבל בין ביבי לחולדאי, אבל במקרה הזה לא.

מר יואב גולדרינג:

לא, לא, ראש הממשלה קיבל את ההחלטה.

אבל בכל מקרה, ההערות שהתקבלו על ידי הביקורת, ועושה רושם שהתקבלו גם על ידי האגף, אף על פי ש -, כלומר, הדיון מוצ ה מאוד מהר, ובעצם אפשר לומר שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהליקויים שהתגלו שם, הם בתוך העבודה ובתוך המפעל שבו עיריית תל אביב גם בולטת במספר גני הילדים הרב שהיא בונה בחודשים האחרונים.

אחד מהפרשות הגדולות שנמצאות בדוח היא אוהל אירועים א'. אוהל אירועים א' הוא למעשה פרשה היסטורית. אחר כך שאני תיארתי את הפתיח שלי על מה אני חושב על עבודת המבקרת, ועל זה שאני מקלס אותה היא בוודאי יוצאת מבורכת בקומה ה-01, אז בכל זאת אני רוצה לתמוה על כך, שהדוח הזה מתקבל כל כך הרבה שנים אחרי שהפרשה בעצם כבר עברה וחלפה.

עושה רושם שהרבה פעמים המבקרת בוחרת את המועד של הבדיקה, באופן שיישמע הכי נשכני שאפשר, אבל יהיה רחוק, רחוק, רחוק בתקופה ההיסטורית שלו, ככה שזה לא יפגע באף אחד.

ומה אנחנו רואים? שהיועצת המשפטית של הוועדה לתכנון והבנייה, שעולות תמיהות לגבי חוות דעת שהיא כתבה, כבר לא נמצאת בתפקידה. אריה שומר, חבר המועצה שהואשם בפלילים, אנחנו מדברים על קדנציה שעברה. הוא בעצ ם מעורב באופן מאוד, מאוד חזק בתוך הפרשה הזאת.

מדובר בפרשה מהחמורות שהיו בעירייה כאן, על חוות דעת שמשתנות, על היתרים שניתנים על ידי אגף לרישוי עסקים, על מידע שלפי הדוח לא נמסר במלואו לחברי הוועדה המקומית.

מתוך הדוח הזה אני חייב לומר שעולות תמיהות, וככה גם ראש העירייה מסכם. עולות תמיהות מאוד, מאוד עמוקות. בולטים שם לחיוב מספר פקידים מאוד, מאוד מצומצם, שזה בלסנהיים ו-

וייל, בעצם היחידים שמופיעים שם בתור מי שעומד בפרץ במשך שנים, אבל השיירה ממשיכה לעבור.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 03 -

דבר שלדעתי, תופעות מוזרות כמו מהנדס עירייה לשעבר שפועל ב שם היזמים, למול הוועדה המקומית, ומקבל יחס כנראה, לפי הדוח, אחר מאשר אחרים. דברים תמוהים שמעלים גם אולי את הצורך בקביעת נוהל צינון, דבר שגם הוזכר בהמלצות המבקרת. אבל אני אומר בכל זאת, בכל זאת אנחנו רואים איזו שהיא תופעה, איזה שהוא ליקוי שהתגלה, עם הנוהל ועם החוק, ובכל זאת אנחנו רואים את הדבר הזה קורה. אני חושב שבוודאי, גם הייעוץ המשפטי צריך להפיק את הלקחים. אף על פי שהנציגה, כמו שאני אומר בנושא, היא בולטת לחיוב בתוך כל המערכת הזאת, שאחת הפרשות החמורות שרק עכשיו נחשפת.

לגבי מתן רשות שימוש במתקנים של חינוך - יש כל מיני בתי ספר, שבעצם ניתנים להשכרה לכל מיני אנשים שרוצים לבצע שם פעולות אחרי הצהריים. זה דבר שהוא מאוד, מאוד מבורך, שאנחנו יכולים לעשות שימוש בחללים שלא משתמשים בהם בשעות הערב. אבל הדיון בדוח בעצם העלה בעיה עמוקה יותר, שאני מציע לנו בכל זאת מתי שהוא להקדיש לכך דיון יותר עמוק, וזה כל שיטת הניהול העצמי. בעצם בשיטת הניהול העצמי בתי הספר, או מנהלי בתי הספר, מעודדים להשכיר את המקומות האלה, כי מדובר באחד ממקורות ההכנסה שלהם. אלא שכשאנחנו יודעים על בתי ספר שהם אטרקטיביים יותר ואטרקטיביים פחות להשכרה, אז אנחנ ו מגלים שוב, לצערנו, שבתי הספר בדרום פחות אטרקטיביים להשכרה, וכך יוצא שהם, למרות מעמדם נטול התקציבים ממילא, גם כאן הם יוצאים מקופחים כשהם נותנים יכולת להשכיר את האולמות שלהם, מבחינת הביקוש. וכאן מי שאמון על העניין מעצמו מנסה לתקן את זה. אבל כל הבעיות מראות, כל הליקויים מראים שיש משהו עמוק בתוך השיטה של הניהול העצמי, שהולכת נגד הרעיון של חינוך מייצר שוויון. וזה דבר שאני חושב שצריך לקחת אותו, גם כשאנחנו באים לייצא עכשיו, אני מבין שאנחנו מייצאים את המודל הזה. חשוב מאוד לשים לב איזה מנגנונים של תיקון, במידה ולא תסכימו איתי שכל הרעיון הזה דורש רוויזיה עמוקה.

לגבי מינהל התקשורת וההסברה, שוב דוח שניתן ברגע שהדובר מתחלף. כל הדוח בעצם מוקדש לדובר הקודם, זה דבר שהוא מאוד קל להיות נשכן, ואכן הדוח נשכני מאוד ביחס לדובר שכבר לא מתפקד בתפקידו. ועוד המבקרת הגדילה לעשות וב דקה בעיקר את ההתנהלות הכלכלית, בעוד שאנחנו מכירים את המעורבות כחברי מועצה של דובר העירייה, למרות התפקידים שיש בנוהל, שהוא בעצם ממלא תפקידים נוספים עבור ראש העירייה, שלא נמצאים שם, ולכך המבקרת לא נכנסת.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 04 -

מה שכן היא נכנסת אבל זה גם לנתונים מאוד מעניינים; למשל שעת כדור הארץ, סליחה, כן, שעת כדור הארץ שהייתה בשנה שעברה, הוצאו מקופת העירייה 51/,/// ,₪מדובר בסכום אסטרונומי, רק שתבינו. למשל מצעד הגאווה הוא בערך שליש מהתקציב הזה. מדובר על אירוע מאוד, מאוד עתיר תקציב. גם מבחינת הפרסום שלו, גם בפרסום, המבקרת אומרת שלא ברור איך התקשרו עם גורם כזה לפרסום ולא עם גורם אחר. דברים שמעלים תהיות, אגב, אפרופו עם המיזם המשותף הזה של עכבר תל אביב. המקומות האלה של קניית תקשורת, הם כמובן ברגע שהם נעשים ללא שיקולים מקצועיים, עשויים להיות, לפטם את אחד מכלבי השמירה של הדמוקרטיה, ובכך אנחנו נצא נפסדים את עצמאותו, אבל,

קריאה:

מר יואב גולדרינג:

סליחה? אני לא מדבר רק, באופן כללי, ברגע שאנחנו רואים כאלה ממצאים כפי שכבר ראינו גם בדוח, במכרזי כח אדם, אני חושב שהדבר הזה גם, אני, אני לא רוצה, סליחה, אני רוצה שהדבר הזה צריך, אני חושב שהדבר הזה צריך לעבור דרך נוהל, דרך נוהל שלא מסתפק באמירה הסתמית של שיקולים מקצועיים.

גב' יעל דיין - יו"ר:

אני מבקשת, אסף ותמר.

מר יואב גולדרינג:

עוד, עוד לגבי הנושא הזה, אבל אני רוצה גם שוב לסבר את אוזניכם, וזאת עובדה שנמצאת אחת אחרי השנייה בסעיף 78 לדוח המבקרת בנושא המינהל, מינהל ההסברה. שלצד זה שיש לנו אירוע של 51/,///, דרך אגב, שבוטל בגלל מזג, בגלל גשם 51/,/// ₪שירדו לטמיון, ככה סתם

מר שרון לוזון:

בגלל גשם צפוי.

מר יואב גולדרינג:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 08 -

בגלל גשם שהיה בעצם בעונה צפויה לחלוטין. ליד זה, יש אירוע של הארגונים הירו קים בשם 'הגלובוס הירוק', שנחשו כמה הוא תוקצב? 08,/// ₪בלבד 51/,/// ,08,/// .₪

גבתמר זנדברג

ושם ראש העירייה זכה בפרס. זאת היתה "השקעה", 08 אלף הושקעו,

קריאה:

מה המספר.

מר יואב גולדרינג:

זה, זה, זה, בבקשה בדוח, סעיף 78 .

זה, אבל, אבל, אבל שם, אם אנח נו, אבל אני אומר, יש פה משהו, יש פה משהו מאוד, מאוד, לדעתי, לפ גם, כשאנחנו רואים שנושא איכות הסביבה מטופל באופן כזה יחצני וחסר אחריות, ובזבזני, שאין דברים כאלה.

עוד לגבי הבטחת נגישות - הנושא של הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלויות הוא נושא שמטופל במסירות. הנו שא של אבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלויות. יושבת ראש המועצה, יעל דיין, מטפלת בנושא הזה במסירות. הדוח, יחד עם זאת, הצביע על קושי של היותה גם יושבת במסגרת, כסמכות, וגם כיושבת ראש המועצה. אני, אני לא רואה שום דרך אחרת לקרוא, לקרוא את החוק.

אבל הדוח מתייחס לזה בא ופן מאוד, מאוד מפורט. אני כן רוצה לומר לכם משהו כללי על המקומות האלה, שבהם התשובה של העירייה לנושא, לקושי שמתקיים, שמתקיים בו בממשלה, הוא הממשלה לא מעבירה תקציבים. עירייה, הרבה מאוד פעמים, ניצבת מול הממשלה במצב אנטגוניסטי. ראינו את זה גם כשהשר אלי ישי פרסם הנחות בארנונה, ומרכז השלטון המקומי החליט לצאת להשבתה. ההנחות האלה בארנונה היו דבר שנכון לתושבי העיר. הדבר שהיה לא נכון שמה, שזה יתוקצב מקופת הרשות שגם ככה מועמסים עליה כל השירותים החברתיים.

גב' יעל דיין - יו"ר:

ולסיום.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 06 -

מר יואב גולדרינג:

במשפט אחרון. קחו אותנו למאבק. קחו, קחו אותנו על אוטובוסים למאבק מול מי שלא נותן את הכסף הזה. אתם לא יכולים להסתתר מאחורי העובדה שמדובר בתקציבים שלא עוברים מהממשלה, על מנת שהדברים האלה לא יתקיימו, וזה נכון לגבי טיפות חלב, וזה נכון לגבי כל דבר שתשובתו של ראש העירייה היא 'הממשלה לא מעבירה תקציבים'.

אנחנו רוצים לראות את המאבק, אנחנו, בהיותנו, כשאנחנו נגיע לקומה ה -01 ננהל את המאבק מול משרדי הממשלה, ולא נסתפק במין תשובה סתמית 'הממשלה לא מעבירה לי תקציבים'.

לסיום אני רוצה לומר שהדוח, אני לא, לא הספקתי לדבר על מעמד חברי המועצה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

3/ דקות

מר יואב גולדרינג:

ובכל זאת מדובר לדעתי בדוח גם ששווה להמשיך לדון בו. אני מציע שנמשיך לדון בו בוועדת מועצה. יש שמה וויכוח בין המבקרת לבין ראש העירייה, האם הסמכויות שניתנים לסגני, לסגני ראש העירייה הם מפורטים מספיק, והאם הם, במובן הזה, גם מאפשרים אכן תשלום שכר עבורם. ויש כמובן גם את הנושא של מענה ל-04/ א', שכבר הגיע לאיזה שהוא הבהרה משפטית אבל לדעתי עדיין יש לנו דרך ארוכה לפנינו.

אני מודה למבקרת, אני מודה לחברי המועצה ששמעתם אותי, ואני מציע לקבל את הערות המבקרת ואת הערות ראש העירייה כלשונן. תודה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

תודה רבה. מיטל להבי.

אחריה ראובן, בביוף - נמצא? סמי?

גב' מיטל להבי:

ערב טוב לכם. דוח ביקורת פעם בשנה, נכון.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 07 -

גב' יעל דיין - יו"ר:

אני מבקשת שקט.

גב' מיטל להבי:

ולפעמים כשהוא נוגע למשהו שמדבר אלינו בפן הא ישי, אז אנחנו יכולים לראות כן או לא, את עומק הביקורת. אני רוצה לדבר על הסוגיה של מעמד חברי המועצה. הסוגיה הזאת היא לא נגזרת רק של העירייה הזאת, אלא היא נגזרת של שיטת ההתנהלות במדינת ישראל.

לפי החוק השלטון המקומי קודם להקמת המדינה, מקורו במנדט, ואנחנו מתבססים למעשה על העובדה שהסתכלו וראו את חברי המועצה בזמנו כ-natives, ואת ראש העירייה כמייצג השלטון הבריטי. משם נגזרת ומתחילה להיגזר אותה לקונה של דמוקרטיה עירונית, שהופכת את חברי המועצה ואת כל מי שנבחרי ציבור, למעט ראש העיר, למעשה לנדבכים, לשרכים של השלטון המרכזי לשלטון ראש העיר.

גם במערכה של מדינת ישראל, חברי המועצה לא יכולים למלא את תפקידם כמו שצריך, מעצם העובדה שהם עובדים בהתנדבות והם באמת אנשים, כשאני מסתכלת על כל אחד ואחד מכם, ולא משנה אם זה קואליציה, אופוזיציה, דתיים, חילוניים, ימניים, שמאלנים, זה לא משנה כרגע. כל אחד בדרכו שלו הוא אדם חדור שליחות, כשהוא נמצא כאן, ועושה את המירב שהוא יכול לעשות כדי לשרת את הציבור ששלח אותו. וכדי להשתתף בכל הדיונים שהוא יכול להשתתף בהם.

אנחנו רואים דוח מבקרת שניסה לבדוק את פעילות חברי המועצה. בין השאר המבקרת בחנה למשל, את רמת ההשתתפות של חברי מועצה בישיבות תקציב. רואים שיש חברי מועצה שהופיעו בצורה מאוד דרמטית בישיבות התקציב, ולכאורה האמירה והמחשבה היא שככל שחבר מועצה מופיע יותר בישיבות תקציב, אז הוא משפיע יותר. אני רוצה לתת דוגמא, דווקא, את חברי אחמד משהראוי, שמופיע כחבר המועצה שהופיע בהכי הרבה ישיבות תקציב בדיונים,

גב' תמר זנדברג:

המדליות יחולקו ב,

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 05 -

גב' מיטל להבי:

בשנה, בדוח של המבקרת. אני לא מתייחסת, בדוח של המבקרת. אני מדברת על דוח של המבקרת. אוקי.

שרון לוזון פשוט עוד לא עבר את הבית ספר שאנחנו עברנו, והוא עדיין חדור תחושה שהוא ישפיע.

אני רוצה לספר,

מר שרון לוזון:

ומנחם יוכיח שאני אשפיע, לפחות לפי התקציבים, נכון?

ובמספרים אתה תוכיח שהשפעתי.

גב' יעל דיין - יו"ר:

בבקשה, זה לא וויכוח.

גב' מיטל להבי:

אוקי. אני רוצה לספר, אני רוצה לספר שבמסגרת הדיונים על נושא התקציב, הצליח חברי אחמד משהראוי, במסגרת דיוני התקציב הקודמים, להביא להסכמה ולהחלטה בדבר הקמה של בית ספר לחינוך מיוחד ביפו. הייתה החלטה, הייתה הצבעה במועצה, הייתה לנו תחושה של השפעה, בכל זאת הבאנו לכמה החלטות מרחיקות לכת במסגרת דיוני התקציב, וזה אחד מהנושאים שחשבנו שהוא נושא מרכזי ונושא חשוב. מה שקורה הוא, שכשהחלטה שמתקבלת בשלבים יותר מאוחרים, לא מוצאת חן או לא נראית למערכת העירונית, להנהלת העיר, ההחלטה מתייתרת ואילולא התעקשות שלנו להבין מניעים וסיבות, ולקבל נתונים, ולהבין את 'הרזון דאטרה'

מאחורי, אז כאילו ההחלטה שלנו כלא הייתה.

ומה שאני רוצה לומר, זה שיכולים להגיע לישיבות האלה תדיר, למצוא את עצמנו עסוקים בתקציב הרווחה שכל שנה מאוים בקיצוץ של 4 מיליון, וסוגר במחצית הקיצוץ , אם לא פחות מזה. אבל בנו שאים שאנחנו באמת חושבים שאנחנו רוצים להשפיע בהם, שזה סדר העדיפות העירוני בבסיס שלו, לפני השורות של התקציב, אנחנו בעצם מגיעים לפורום מועצה שבו מדברים על סדרי עדיפויות. הנאום הוא שעתיים,שלוש של המנכ"ל, ואחרי זה אנחנו נכנסים לדיונים הפרטניים של נושא אחרי נושא, וידנו קצרה כמעט מלהשפיע.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 0/ -

אני אומרת את הדברים האלה בכאב גדול, כי זה לא מראה על החריצות של האנשים, זה מראה על המוכנות של המערכת בכלל לקבל את התפקיד של חבר מועצה כקובע מדיניות.

אנחנו, חברי המועצה, ואנחנו אמורים להיות קובעי המדיניות. בסופו של דבר אנחנו נמצאים, מאשרים או לא מאשרים החלטות של פקידות, ונאבקים או ל א נאבקים על השוליים של

ההחלטות האלה, ולא על המהות והמקור שלהם.

אני, למשל, רואה את תפיסת העיר קודם כל כעיר לתושביה והמערכת או הנהלת העיר רואה את העיר קודם כל כבירה כלכלית, ומכאן יוצאות שתי גרסאות שונות לפיתוח תקציב, והוויכוחים הם תמיד בשוליים ולא על האמת המהותית, הבסיסית, של סדרי עדיפויות עירוניים. זה ביחס לנושא של חברי מועצה, נוכחות בוועדות.

אני, מניסיוני, למדתי שהמקום המרכזי באמת שניתן להשפיע בו, זה וועדות סטטוטוריות. שאר המקומות זה בדרך כלל מילים, ובהרבה מהוועדות הדברים מגיעים בצורה סדורה ומוגמרת, כמו גם בוועדת הנהלה, ולמעשה אין מקום ואין פלטפורמה לחברי מועצה, לנהל דיונים על אפשרויות, על הזדמנויות, על שותפויות, על ראייה כזאת או אחרת. כל אימת שיש את אותו מפגש, זה מפגש של לאשר או לא לאשר דבר מסוים, עם דיון מאוד, מאוד מצומצם, ומאוד, מאוד כבול בתוך תנאים מאוד דרקוניים.

גב' יעל דיין - יו"ר:

בבקשה, יואב,

גב' מיטל להבי:

לגבי סגני ראש עיר. איתרע מזלי הטוב, אני אומר ככה, להיות תקופה מסוימת, ארוכה אפילו, שלוש וחצי שנים, סגנית ראש עירייה. קיבלתי לידיי תיק שדרשתי לקבל, בתחום שלא היה קיים כתחום. התיק של הגיל הרך, חינוך לגיל הרך, ואני חייבת להגיד שעל אף שעשיתי הרבה, והרבה מאוד בתיק הזה, גם ביחס לגילאים הרכים עם הנושא של השגת תקציבי תמ"ת, גם ביחס לשוק הפרטי, לתב"ע שמקודמת היום, למדיניות של מתן היתרים, וגם ביחס לגנים העירוניים שאני רואה את ההיערכות שלהם לדוח טרכטנברג, כחלק מרכזי מעבודה שאני עשיתי, אני חייבת לומר שהדרך הייתה רווית אכילת חצץ.

התחושה המרכזית היא שיושבת מערכת עירונית, שהדבר הראשון שהיא, היא 'דובי לא -לא'.

קודם כל 'לא רוצים '. רוצים ללכת לתמ"ת להביא כסף? האמירה הראשונה זה 'לא יתנו, אי

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 1/ -

אפשר, לא נקבל'. כל הדרך האמירות הן אמירות של אי אפשר. 'בכלל / עד 3 זה לא תחום האחריות שלנו, אז אי אפשר'.

אני רוצה לומר, שלא יודעת אם ניתנו סמכויות כמו שלקחתי את הסמכויות, אבל המערכת, כאילו, בנויה לכך שככל שסגן יהיה יותר קונפורמטיבי, קונפורמי, צייתן, ינסה לזרום עם ההחלטות של ההנהלה ולא לייצר עשייה משל עצמו, ולא לחולל שינויים מעמיקים, ככה המערכת תחבק אותו יותר ותאפשר לו את הקיום הנוח והקל יותר, לעומת חברי מועצה או סגני ראש עיר שבאים ובאמת מאמינים שתפקידם לחולל שינוי בתחום שהם לקחו לידיים שלהם.

אני באמת אומרת, העשייה בתחום של הגיל הרך, ובתחומים אחרים שהיו תחת ידי, הייתה עשייה מרתקת. אבל הרבה פעמים היא הייתה למרות המערכת ולא בזכותה. וזה חלק ממה שאת ניסית להגדיר, כמתן סמכויות או לא מתן סמכויות. ואני רוצה לומר שבסופו של דבר, הסמכויות שקיבלתי לחתום על היתרים, פטור מהג"א, היו מהוועדה ה מקומית. בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות בחדר מנכ"ל. הרבה פעמים התחושה היא שהוא קובע והוא חותך את הדברים, ולא תמיד בצורה הנכונה ובצורה הראויה, כי נקודת המבט שלך, מנחם, ככל שתהיה אדם שרואה הרבה, תמיד יכולה להתעשר על ידי נקודות מבט נוספות, ואף אחד מאיתנו לא עומד פה בחסד, אלא אנחנו עומדים פה בזכות ציבור שבחר אותנו לומר את דברו, ולהביא את נקודות החשיבה שלנו, ואת האני מאמין שלנו, לכלל ביטוי בעיר תל אביב יפו.

אני רוצה מזה, רק לומר שאני מתנסה עכשיו בסעיף 04/ א', ב'. אני רוצה לומר לך, גברתי המבקרת, שכחברת, כסגנית ראש עיר, את יודעת, לפעמים תעתועי קבלת המענים הם לא מתקבלים כהלכתם, ואז כשאת משתמשת בסעיף 04/, היום כשאני חברת מועצה, אז הגישה העירונית זה קודם כל לפסול את השאלה שלך, ולהראות לך- למה השאלה לא נוגעת לשאילתה, למה היא לא מהווה שאלה לפי סעיף 04/. אני עכשיו מנסה להיעזר בחברים מנוסים ממני, כמו יו"ר וועדת הביקורת, שכבר מצליח לקבל קצת תשובות, ואפילו הוא מופתע לפעמים מהתשובות שאני מקבלת. אני מבטיחה לכם להיות נחושה בעניין הזה, ולהגיע למצב שאני אקבל תשובות ל-

04/, לחלוטין

ואני מציעה, באמת, שמי שאמון על התשובות ינסה לתת תשובות, או לכוון לקבל, למתן תשובות ולא ינסה כל הזמן להתחמק, או לתחמן באיך לא לתת תשובות. וזאת התחושה הכללית של חבר מועצה, שבסך הכול מכוון, מנסה לקבל תשובות לשאלות.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 10 -

גב' יעל דיין - יו"ר:

לסיום.

גב' מיטל להבי:

לסיום, מי שיקרא את הדוח על גן הילדים ברח' א' - שיפוץ גן הילדים. את יודעת, הנושא הזה היה בכל כך הרבה ישיבות מנכ"ל, ואני כל כך ראיתי איך הוא התנהל. כאשר התחזיות אכלוס הן תחזיות גמישות, במיוחד ברובע 4, אנחנו נוכחנו בגמישות התחזיות, מהרגע שברמז ארלוזורוב אמרו שלא צריך שטחים חומים יותר, אחרי זה באנטוקולוס קי אמרו את זה. אחרי זה באנטיגונוס, ואנשים שאמרו - 'כן צריך כיתת גן, לא צריך שלוש כיתות גן, כן צריך חמישה'. כמות שעות העבודה וכמות העובדים שמתיישבת לישיבה, כדי לקבל החלטה, ולעשר ישיבות ול -08 ישיבות, שבסופם יש את הדוח הזה, אומר שצריך לעשות פה חשבון נפש, בטח בכל הקשור לתחזיות החינוך ולמילוי הצרכים, בצורה שמתאימה והולמת את צרכי הסביבה הלימודית של ילדנו. תודה רבה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

תודה רבה.

הדובר הבא ראובן לדיאנסקי ואחריו אחמד משהראוי ותמר.

מר אחמד משהראוי:

לא, אני מוותר.

גב' יעל דיין - יו"ר:

תמר.

גב' תמר זנדברג:

אני גם מוותרת.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 11 -

גב' יעל דיין– יו"ר:

ותמר גם?

גב' תמר זנדברג:

כן.

גב' יעל דיין – יו"ר:

תמר?

גב' תמר זנדברג:

אני מוותרת.

מר ש

גם בביוף רצה לדבר.

גב' יעל דיין - יו"ר:

בביוף הלך. קשה לו לוותר,

מר ראובן לדיאנסקי:

גברתי, גברתי היושבת ראש, חבריי חברי המועצה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

בבקשה, כולם.

מר ראובן לדיאנסקי:

הנה מוגש, אדוני יושב ראש וועדת הביקורת, מוגש לפנינו עוד דוח של מבקרת העירייה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

בבקשה.

מר ראובן לדיאנסקי:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 13 -

אני רוצה להתייחס לשני פרקים בלבד בדוח, גם מפאתהזמן וגם מאחר שיושב ראש הוועדה סקר בצורה עניינית ורצינית את הדוח, את המסקנות, את ההסתייגויות שלו.

ולי יש תחושה שהדוח הזה, או שהמסקנות של הביקורת, זה מעין מסקנות כאלה מלמעלה. זה לא ממש להיכנס לעומק, לנבור, לנסות ולהוציא החוצה את התחלואים, את הבעיות, את הסוג יות הבאמת, המשמעותיות, לפחות בשני נושאים שאני, שאני אזכיר אותם. וגברתי מבקרת העירייה, אני מודע היטב לקושי המסוים שאת, לפחות לטעמי, נמצאת בו. יחד עם זאת אני מוקיר את המקצועיות שלך ושל אנשי היחידה שלך. אבל לי חסר קצת, או הרבה יותר עומק.

הנושא הראשון שאני רוצה להתייחס אליו זה המסקנות לגבי הפעילות של המחלקה הוטרינרית באגף הפיקוח. מדובר בדוח שהוא בסך הכול טכני, טכנוקרטי. בדקו נהלים, בדקו חוקים, בדקו את המסמכים, את הניירת, את הפעילות, באמת, זאת שהיא, שהיא בלי נשמה. אבל צריך לזכור שאם אנחנו מדברים על המחלקה הוט רינרית, אז קודם כל היא אמונה על טיפול בבעלי חיים, ביצורים חסרי ישע, שהעירייה אמונה על הטיפול בהם. ולמשל בדוח הזה חסר לי בדיקה אמיתית לגבי איכות הטיפול בבעלי החיים ששוהים במתקן העירוני. למשל איזה איכות מזון מגישים במתקן לבעלי החיים . למשל מה תנאי המחייה שלהם , מה גודל התאים, אם יש להם חימום בחורף, אם אין להם חימום בחורף. האם מעקרים ומסרסים,

הרב לוברט:

יש להם את האוכל של אפרוחים?

גב' יעל דיין - יו"ר:

לא, אין צורך. הרב לוברט, בבקשה.

מר ראובן לדיאנסקי:

לא, אל תפריע לי. אתה, את, את הבדיחות,

הרב לוברט:

לא, אתה אומר שיש סוגי תפריט,

מר ראובן לדיאנסקי:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 14 -

תראה, כבוד הרב, איש הסליחות, איש הסליחות, הרב לוברט,

הרב לוברט:

סוגייה מצחיקה, אני צריך להבין עם בעלי חיים יש סוגי אוכל שהם אוהבים יותר,

גב' יעל דיין – היו"ר:

אני יודעת, אני יודעת.

הרב לוברט:

חסר לי בהבנה של הדו"ח.

מר ראובן לדיאנסקי:

את הזמן רק תעצרי.

גב' יעל דיין - יו"ר:

אני מבקשת ממך, אני מבקשת ממך, אני מבקשת ממך, בבקשה תמשיך.

מר ראובן לדיאנסקי:

תראה, אני שמח שזה מעורר אצלך את היצרים ואת ההתלהטות, עד עכשיו לא דיברת. פתאום שמעת בעלי חיים דיברת. לא, אני שמח שיצרתי אצלך מודעות. אבל בוא, תן לי, תן לי לסיים את דבריי, אני אשמח לענות לך על כל שאלה, על זמנך.

הרב לוברט:

מבקר עיריית תל-אביב, סוגי אוכל,

גב' יעל דיין - יו"ר:

הרב לוברט, בבקשה. בבקשה.

מר ראובן לדיאנסקי:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 18 -

עכשיו, למשל, האם בעלי החיים, אותם כלבים שנמצאים במתקן, מעקרים ומסרסים אותם לפני שמוסרים אותם? האם, למשל, קיים טיפול רפואי לבעלי החיים? אני בתחילת הקדנציה, כשחשבתי שחבר קואליציה עוד יכול איך שהוא להשפיע, אז אחד הדברים שבאתי ואמרתי, צריך שתהיה מרפאה וטרינרית. לא ייתכן שבאים בעלי חיים בשערי המתקן, ואין שום מרפאה שתטפל בהם. בכל זאת, הם צריכים סוג של טיפול רפואי, נפצעים, הם חולים וכולי. ואין דבר כזה, אז המבקרת כנראה, או הדוח לא, לא עוסק כלל ועיקר בסוגיית הטיפול בבעלי חיים. הוא לא עוסק גם בהאם אותם מפקחים, יש להם מיומנות בכלל לעסוק בטיפול בבעלי חיים? האם הם עברו הכשרה כלשהי, אם יש להם איזה שהיא, איזה שהוא ידע מסוים, שום דבר.

עוד דבר - כל, כל הנושא שעוסק בטיפול בהתעללויות בבעלי חיים. זה דבר באמת עצוב וקשה. ואני מניח שרוב היושבים כאן מבינים שמדובר בתופעה פסולה, מצוות צער בעלי חיים היא, היא מצווה מן התורה, נכון? למדנו ממך בהרמת כוסית האחרונה. ואני חושב שכ אן למשל, ישנה גם שאלה איך מטפלים, אם בכלל מטפלים בסוגיות כאלה. למשל חוק צער בעלי חיים מאפשר הסמכת מפקחים לפי חוק צער בעלי חיים, שיטפל בכל הסוגיות שעוסקות בהתעללות בחיות. משרד החקלאות הסמיך את הוטרינרים הרשותיים במדינת ישראל להיות מפקחים כאלה, שיוכלו לפעול לפי חוק צער בעלי חיים. אתה שומע, אדוני היועץ המשפטי? עיריית תל אביב, אין לה אף ולו מפקח אחד, לפי חוק צער בעלי חיים. למה? מאחר והייתה מחלוקת - האם הוטרינרים של תל אביב ייסע ו ללמוד, או להיות מוכשרים, במשרד החקלאות או יעשו כאן בתוך הבית הכשרה.

בסופו של דבר אין אף וטרינר שקיבל הכשרה, וסמכות והסמכה להיות מפקח לפי חוק צער בעלי חיים.

כל הסוגיה, למשל, של טיפ ול בעיקור וסירוס חתולי רחוב. אי -אפשר אחרי 18 שנה להמשיך ולהתהדר שעיריית תל אביב הייתה הראשונה, לפני 08, זה כבר 1/ שנה או 11 שנה, שהתחילה לעקר ולסרס חתולי רחוב. בעיר תל אביב ישנם 08/,/// חתולי רחוב. רק 1,/// חתולים מעוקרים ומסורסים בשנה. עכשיו, עיקור חתולי רחוב זה win-win. מצד אחד, ישנם תלונות מצד, מצד הציבור על מטרדים. אז אם אתה מעקר, מצמצם את האוכלוסייה, יש פחות מטרדים. מצד שני יש פה גם עניין של, של מניעת סבל מבעלי חיים וצמצום של האוכלוסייה. אז בנושאים האלה, גברתי המבקרת באמת, באמת לא עסק הדוח, הדוח, בדברים היותר, היותר משמעותיים לטעמי ולא הדברים הטכניים.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 16 -

והנושא השני, איך לא, זה נושא הגדרת הסמכויות או מעמד חברי המ ועצה. תראו, בעיריית תל אביב ישנם שישה סגני ראש עיר, שהם על פניו מקבלים הסמכה או מקבלים מראש העירייה סמכויות, המועצה מאשרת את הסמכויות, אבל אם אנחנו נרד לשורש העניין וננסה לבחון מהי בעצם הקצאת סמכות במישור הענייני, במישור המהותי, אז אני יכול לומר לכם, לטעמי, שמתן

סמכות לבעל תפקיד מתבטאת בשלושה דברים מרכזיים:

0. זה ביכולת שלו לקבוע מדיניות

1. הדבר השני זה ביכולת שלו לנייד תקציבים בתוך המערכת שבה הוא אחראי, ולנייד עובדים

שוב, בתוך המערכת שעליה הוא אמון.

גב' יעל דיין - יו"ר:

יואב,

מר ראובן לדיאנסקי:

הרי כולנו יודעים שסגני ראש העירייה כולם, ואם לא כולם אז מרביתם, לא מסוגלים לא לקבוע מדיניות, לא לנייד עובדים ולא לנייד תקציבים, בתוך התחומים שלכאורה הם מוסמכים, או הם קיבלו את, את הסמכות.

דיברה קודם חברת המועצה מיטל להבי על עניין אישורי התקציב ודיוני התקציב, תוכני ות העבודה. הרי הדבר המתבקש, הראשוני, זה כשסגן ראש עיר או חבר מועצה שעל פניו מחזיק בתיק כל שהוא, וממונה על תחום, שהיחידה, היחידות העירוניות, אנשי המקצוע, ישבו עם אותו מחזיק תיק, עם אותו סגן ראש עיר, יציגו בפניו את הצעתם לתוכנית עבודה, יבוא אותו סגן ויאמר את מדיניותו, ואת הכיוון שהוא, או את רוח, רוח ההשראה המקצועית שהוא רוצה להשרות על הגורמים המקצועיים, והוא זה שיוביל את הדיונים לגבי תוכנית העבודה ואישור, אישור התקציב של אותה יחידה. במקום זה מה שקורה בפועל, זה שמביאים את כולם לכאן, מזמינים את חברי המועצה מספר חודשים לפני אישור התקציב במועצה, לדיון. שבעיניי הוא מבזה. הוא מבזה את חברי המועצה, הוא מבזה סגני ראש עיר, הוא מבזה את, בכלל את המוסד הזה של מועצת העיר.

יושב לו מנכ"ל העירייה, ובאמת זה לא עניין אישי, כי אני טוען שיש פה שני גורמים שהם, שהם

האשמים העיקריים:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 17 -

o אחד, זה מדיניותו ודרכו של ראש העירייה

o והגורם השני זה כל אחד ואחת מאיתנו, שיושבים כאן, כי אנחנו נותנים לו את האפשרות לפעול כפי שהוא פועל, ולא הפקידות העירונית. לפקידות העירונית יש את הנוחיות שלה, ובהקשר הזה אנחנו לא, אני לא, לא רוצה להיכנס.

יושבים פה חברי מועצה וסגני ראש עיר, ובסופו של דבר הם מהווים לכל היותר וועדה מייעצת.

בסופו של דבר הדברים נסגרים עוד קודם לכן. הישיבות האלה הן ישיבות חצי, בעיניי, אני הייתי בשלושת התקציבים הראשונים, הייתי במרבית הישיבות, עד שהבנתי את העניין והפסקתי לבוא לחלוטין. זה פחות או יותר למראית עין מה שקורה כאן, ולדעתי זה פשוט, פשוט, לכאורה הונאה שהיא, שהיא, שהיא לא במקום.

סעיף 04/ א', אני רואה שזמני מתחיל להתקצר. סעיף 04/ א', בהחלט סעיף חשוב שנותן לחבר המועצה את האפשרות לקבל מידע מהמערכת. אבל מה? המערכ ת לא מספקת כל מידע. כי אם נניח יש מידע שאתה רוצה לקבל, ואין למערכת את המידע על קובץ מסודר, אלא היא צריכה להכין ולהושיב אולי איזה פקידה, או איש מקצוע שישב ויכין ו"יבזבז" על זה שעה או שעתיים או שלוש, אז אתה מקבל תשובה 'אין קובץ כזה במערכת, אתה לא יכול לקבל את, את הנתון הזה'.

ויש פה באמ ת ניסיון של המערכת העירונית, ושוב אני חושב שזה בהשראת מי שעומד בראש המערכת. אני לא בא בטענות לפקידות העירונית, כי הפקידות העירונית עושה את תפקידה, וגם היא נמצאת באיזה שהוא צבת כזה, מאוד, מאוד בעייתי. מצד אחד רוח המפקד, דרכו הפסולה בעיני, האנטי דמוקרטית, של ראש העירייה, והמחויבות שלהם גם כעובדי עירייה לחברי המועצה וגם לראש העירייה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

ראובן, אתה,

מר ראובן לדיאנסקי:

אני מסיים, אני מסיים. ובאיזה שהוא מקום, אתם יודעים, יכולים לבוא ולהגיד שאין פניות רבות.

כי אני ראיתי פה שהנספחים לא מצביעים על הרבה מאוד פניות של 04/ א'. זה כמו אדם שפונה לפניות הציבור של העירייה. פונה ופונה ופונה, ולא מקבל מענה. ואז בסטטיסטיקה שנה, או

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 15 -

שנתיים לאחר מכן, מראים 'הנה, יש ירידה, יש ירידה במספר הפניות'. הרי אם, אם אותו אדם אחרי שהוא פונה כל כך הרבה פעמים ולא מקבל מענ ה, הוא בסוף מתייאש. ואז הוא לא פונה יותר. אבל בסטטיסטיקות אפשר לראות באמת שיש, שיש ירידה במספר הפניות.

גב' יעל דיין - יו"ר:

זה המשפט סיום.

מר ראובן לדיאנסקי:

אני לא הספקתי גם לגעת בעניין הוועדות העירוניות, ודיברה פה מיטל על הוועדות הסטטוטוריות, אני עוד, עוד שנייה מסיים -על הוועדות הסטטוטוריות, שכביכול יש להן משמעות. אז מיטל, אני חייב לומר לך שאין להם שום משמעות. הוועדות האלה, מלבד וועדת המשנה לתכנון ובנייה, לפחות על פי הכרתי, לא מקבלת החלטות ממשיות. הן לא מגיעות לידי ביצוע, הן לא מגיעות כאן לאישור. אני בדקתי למשל, בעיריית ירושלים ואני ראיתי שבכל ישיבת מועצה,

גב' יעל דיין - יו"ר:

סליחה,

מר ראובן לדיאנסקי:

מביאים לאישור את כל ההחלטות והפרוטוקולים של כל הוועדות שנערכו בעיריית ירושלים בין לבין מועצות. ומאשרים את זה בישיבת מועצת עיר. ואצלנו זה לא קורה. מעולם לא דנו פה, ולא קיבלנו עדכון של יושב ראש וועדה על פעילותו. וישנם פה אנשים שעושים עבודה נהדרת, כל אחד בתחום הוועדות שלו.

מוזס, תבטיח לנו שאחרי מספר חודשים תביא לנו כאן גם מסקנות מהוועדה שלך, כי זה יהיה מאוד מעניין.

גב' יעל דיין - יו"ר:

ראובן, זמנך תם כבר שלוש פעמים.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 1/ -

מר ראובן לדיאנסקי

דבר אחרון שהמבקרת, לא, לא, לא נגעה בו. יש איזה שהוא מוסד עלום, שחבל לי שדווקא מיטל לא, לא התייחסה אליו. זה פורום סגני ראש העירייה. מין פורום כזה שמתכנס כנראה, כן אדוני המנכ"ל, אני מסיים. פורום שמתכנס כנראה לעיתים די מזומנות, ואנחנו לא יודעים מה הפורום הזה עושה, במה הוא דן. מעולם לא ראינו פרוטוקול.

הרב לוברט:

המטבחון

מר ראובן לדיאנסקי:

גברתי המבקרת, אני חושב מטבחון שאם יש פורום של סגני ראש עיר, שהוא לא דן בסוגיות, בסוגיה האירנית, והוא לא דן בשום דבר שהוא בעל ערך ביטחוני ש אסור לדבר עליו, כדאי שלפחות יהיה פרוטוקול, שאפשר להניח אותו. שנדע מה הפורום הזה עושה.

אני מודה לך על הסבלנות, תודה רבה לכם.

גב' יעל דיין - יו"ר:

תודה רבה.

זמנכם תם על ידי יואב, כל החמישה. כן, קיבלתם 3/ דקות, שזה המקסימום לסיעה

מר שרון לוזון:

אני חמש ואני נתתי לו.

הרב לוברט:

אני לא הבנתי, יש אוכל לכלבים לאכול או אין להם אוכל.

גב' יעל דיין - יו"ר:

לא, לא, אני, הוא יסביר לך אחר כך. ביחידות הוא יסביר לך אחר כך.

מר לוזון:

את יכולה לאשר 8 דקות

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 3/ -

גב' מיטל להבי

במקום שניים שחתכו את הדיבורים שלהם.

גב' יעל דיין – יו"ר:

אני, אין לך ממי. אני מצטערת. זה ישיבה שנייה. סליחה, סליחה. לא, דברי ראש העיר, ואני מצטערת, כי הדבר הובהר לפני זה, שיואב מקבל 3/ דקות וניצל את כולן

מר גולדרינג:

יש לך סמכות לאשר,

גב' יעל דיין – יו"ר:

יש לי סמכות אבל ממש, בהתחשב בנוכחות הדלה שנשארה כאן.

מר לוזון:

למה דלה?

גב' יעל דיין - יו"ר:

אלה שנרשמו ועזבו, וויתרו על רשות דיבור.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

גברתי היושב ראש, חברי מועצה נכבדים.

לפני שאני אשא את הנאום אני רוצה להגיד שני דברים קטנים:

אחד - מי שעומד כאן, מן הראוי שילמד את החומר. הסמכויות של ראש העיר השתנו כליל על ידי השלטון הישראלי, אחרי שהתברר שהעיריות אינן מס וגלות לתפקד. ובתחילת שנות ה -7/' או באמצע שנות ה-7/', השתנה חוק הרשויות בתחום הסמכויות של ראשי העיריות, דרך הבחירה של ראשי העיריות והארכת זמן השהות של השלטון המקומי מ-4 ל-8 שנים- דבר שהתקיים עד אותו תאריך שבהם זה השתנה. זה הפרק היחידי שהשתנה בצורה רצינית לגבי סמכויות ראש העיר.

הדבר השני - למי שמדבר כל כך הרבה חינוך, לא אומרים 'איתרע מזלי הטוב'. זה קצת בעייתי.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 30 -

גב' תמר זנדברג

לתקן זה אלימות מילולית.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מה??

גב' תמר זנדברג:

לתקן את העברית של אנשים זה אלימות מילולית.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את, אצלך, כשאני עולה 'לעמוד', זה כבר אלימות. מה אני יכול לעשות? אני נעמד, את אומרת לי 'אלימות'. אז אני מתקשה איתך.

גב' תמר זנדברג:

זה הסגנון שלך, מה לעשות?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז, אני, קשה אתך.

גב' מיטל להבי:

האמת שהתכוונתי לאיתרע וגם למזל. זאת אומרת שזה לא בדיוק מזל, זה גם איתרע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בסדר, בסדר. נו, כן. בסדר. אני יודע, את המצאת את הכול. גברתי, ראש, סגנית ראש העיר לשעבר. תרשי לי.

כבוד יושבת ראש המועצה, וחברות, חברי המועצה הנכבדים. בישיבה זו שלא מן המניין מונח לפניכם ספר הביקורת מספר 4/. מספר יפה. לשנת 1/00. ביקורת זה כמו טיפול רפואי, היא לא

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 31 -

תמיד תהליך נעים. לפעמים היא גם פולשנית, לא פחות מטיפול רפואי, ואנחנו צריכים להתעמת עם כשלים וטעויות. ורבותי, מי שעושה גם טועה. אבל כמו ניתוח או תהליך רפואי, כי רק אנשי האופוזיציה אף פעם לא טועים.

תהליך הביקורת, אם נעשה כראוי, מבטיח לנו שהגוף שאנחנו מנהלים יהיה בריא יותר. אנחנו רואים חשיב ות רבה לתהליך הביקורת בעיריית תל אביב יפו, ולכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה והע שייה העירונית. לראייה דוח הביקורת הזה. ביקורת שמלווה, עוקבת ותומכת בעשייה היום-יומית, כמנוף לשיפור והתחדשות מתמידים. לכן אנחנו גם מצליחים.

מבקרת העירייה, עו"ד חיה הורוביץ, והצוות המקצועי והמסור במשרדה, אמונים על תהליך הביקורת ומקפידים על עבודה מקצועית ויעילה ועל כך אנחנו רוצים להודות להם.

יש להודות גם לחברי וועדת הביקורת העירונית, וכמובן לצוות תיקון הליקויים העירוני בראשות המנכ"ל וסמנכ"ל התכנון, המטמיע את התהליך כחלק משגרת העבודה.

אני גם משוכנע, בניגוד למה שנאמר פה על ידי כל מיני אנשים שדיברו, אני משוכנע כי קיומו של תהליך ביקורת מקיף ומקצועי בעיריית תל אביב יפו, תורם ותרם תרומה לא מבוטלת להישגים הרבים אליהם אנחנו מגיעים בשנים האחרונות, וגם כן, בניגוד לדעתכם, לשיפור המתמיד באיכות החיים של תושבי העיר הזאת, לצד השמירה על מעמדה של תל אביב יפו, כעיר מטרופולינית תוססת, המשמשת כמרכז כלכלי, מרכז תרבות ומסחר במדינת ישראל, וכן, גם עורף לוגיסטי של מערכות רווחה משובחות.

ספר הביקורת שלפנינו כולל 06 דוחות בנושאים שונים ומגווני ם. לאלה שאומרים שלא נעשית ביקורת. אלה מאפשרים לנו הצצה על קצה המזלג לקשת רחבה של עשייה עירונית. נושא התכנון העירוני הכולל את תוכניות העבודה העירוניות קיבל דגש מיוחד בשנים האחרונות, ובעקבות הביקורת הוא גם שוכלל ושופר, ודרך אגב, אני מקבל הרבה, הרבה תגובות ככה מהציבור שעוסק בנושאים האלה.

הביקורת בדקה תהליך שיפוץ גן הילדים ברחוב אנטיגונוס, ודוח הבדיקה סייע לנו ללמוד במקצת כדי להצליח במבצע העירוני המורכב להכשרת 4/ כיתות גן לשנת הלימודים תשע"ג הדוח תרם לייעול שלבי התכנון והביצוע, ושימש ארגז כלים בפרויקטים הבאים.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 33 -

עוד בתחום החינוך נבחנה התנהלות העירייה מול מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים שנאלצה לעבור שינוי משמעותי בשנים האחרונות, עקב חוק נהרי שחייב את הרשויות המקומיות להשתתף בתקצוב מוסדות המוכר שאיננו רשמי.

בדוח מתן רשות שימוש ב מתקנים המצויים במוסדות חינוך ה ושם דגש על רענון הנ חיות בקרב כלל מוסדות החינוך, נוגע על מתן רשות שימוש לצד ג', קביעת נהלי עבודה עדכניים ועוד.

בתחום המיחשוב נבדקה פעילות רכזי המיחשוב. בעקבות הדוח הוכנסו שינויים בתוכנית העבודה, שיביאו לחיזוק הגורמים המקצועיים באגף המחשוב, לצד ריכוז המענה המקצועי, וכתובת לצרכי

היחידות מול אגף המחשוב. נושא אבטחת המידע שנבדק לפני מספר שנים הינו נושא חשוב ביותר ועבר שיפור משמעותי בשנים האחרונות.

בתחום רישוי עסקים בדקה הביקורת תהליך אישור היתרי הלילה. בעקבותיה נקבעו כלים לחידוש היתרי לילה ובוצעו שיפורים נוספים, כדי שהתהליך יבוצע בהתאם לחוק ולנהלים.

ביקורת קשה הועלתה בדוח, בדוח בדיקת אולם אירועים א'. מדובר בפרשה חמורה, ודוח הביקורת חייב אותנו לבחון לעומק את תהליך קבלת ההחלטות בנושא. המלצות הביקורת התקבלו במלואן, המערכת הניהולית שינסה מותניים, לתהליך הפקת לקחים ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

דוח ביקורת נכסים עירוניים בשימוש גופים חיצוניים העלה נושאים הקשורים בתשתית הרישום ותהליכי העבודה, ואנחנו מנהלים מספר תהליכים לשיפורם. ארגון מחדש באגף הנכסים, שילוב מערכות ממוחשבות ודיגיטציה.

נושאי אבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות, הינו נושא חשוב ביותר, המחייב היערכות עירונית בתחומי התכנון והביצוע. צוות הנגישות העירוני תוגבר על מנת שהפעילות תיבחן ותבוצע בראייה עירונית רחבה וכוללת. הוכנה תוכנית רב שנתית, שתדון במהלך החודשים הקרובים. התוכנית כוללת את כל מרכיבי הסביבה הפיזית בע יר, מבני ציבור עירוניים, שטחים פתוחים, גינות וכדומה, וגם רחובותיה.

צוות הנגישות העירוני, בר אשות יושבת ראש מועצת העיר, יעל דיין , הפועל מתוך תחושה של שליחות ומסירות ואחריות רבה, וראוי להערכה מיוחדת. תודה יעל.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 34 -

נושא נוסף הנמצא בכותרות בחודשים האחרונים, ולמעש ה מעולם לא ירד מסדר היום, הוא ההיערכות לשעת חירום. העירייה נדרשת לטפל בצרכי התושבים בשעת חירום, ולפיכך מציבה הנושא בסדר עדיפות גבוה. הוקצו משאבים רבים, בוצעו תרגילים מקיפים ונבנו נהלים ושיטות.

כבר לפני, כבר לפני מספר שנים, הקצתה העירייה תקציב עירוני להשמשת ושדרוג המקלטים העירוניים גם לשהות ארוכה מתקציב עירוני. אנחנו פועלים להשמיש חללים נוספים כפי שכבר דיווחתי, במסגרת חניונים תת קרקעיים בעיר, כמחסה לשעת חירום ולפעול בתחומים נוספים על מנת לשפר את המוכנות שלנו ושל תושבנו.

הביקורת שנערכה בנושאי חברי המועצה ומ עמדם העלה את חשיבות, העלה, העלה דווקא את החשיבות שאנחנו רואים בהעמדת האמצעים הנדרשים לחברי המועצה לצורך מילוי תפקידם.

ושאצלנו מקבלים אמצעים שלא מקבלים בשום עירייה אחרת. אני מאמין שבעיר כמו תל אביב יפו לא די במינימום הקבוע בחוק בהקשר הזה.

לכן אני שב ומודה לכל העוסקים במלאכה. נמשיך להיות קשובים לביקורת, לתקן את הליקויים שהתגלו, במטרה להמשיך את מגמת השיפור ולאפשר את תנופת העשייה, ומה זה בעצם? - לטובת הציבור כולו. תודה רבה. שנה טובה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

הצעה, הסיכום של הדיון הוא להצבעה שהמועצה מקבלת את הדוח ואת הערות ראש העירייה.

מר שרון לוזון:

אפשר לפצל?

גב' יעל דיין - יו"ר:

אפשר מה?

מר שרון לוזון:

להצביע בנפרד על הדוח ובנפרד את,

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 38 -

גב' יעל דיין - יו"ר:

לא, לא, לא. מה השאלה? קיבלו את הדוח, קיבלו, לא. מה?

אנחנו ניגשים להצבעה,

מר שרון לוזון:

סליחה, זה לא מסמך אחד ואני רוצה להצביע בנפרד,

גב' יעל דיין - יו"ר:

נשאל את היועץ.

קריאות

גב' יעל דיין - יו"ר:

טוב, היועץ המשפטי בשוני מהנוהג עד כה, אומר שאפשר לפצל את זה.

מר לוזון:

אני מבקש לפצל את ההצבעה.

מר עוזי סלמן:

זה לא בשוני, עד היום הצבענו על זה כמקשה אחת ואני, שמעתי גם שיואב ביקש להעמיד את זה ביחד, נכון?

מר שרון לוזון:

אבל אני לא חייב להסכים אתו.

מר מזרחי:

שרון, יש קרע?

מר עוזי סלמן:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 36 -

אבל אפשר, אין מניעה אין מניעה להעמיד את זה בנפרד להצבעה. אני אומר, אין מניעה להעמיד

את זה להצבעה בנפרד.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חבר'ה, נו, בואו נצביע, נו,

מר מנחם לייבה:

אוקיי.

גב' יעל דיין - יו"ר:

טוב.

מר שלמה מסלאווי:

מה זה ישנה?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חבל על הזמן.

מר שלמה מסלאווי:

זה הזמן שלהם גם.

גב' יעל דיין - יו"ר:

תודה לכל ההערות. תודה. אני מעלה להצבעה, בסדר, בסדר,

מר מנחם לייבה:

או.קיי.

גב' יעל דיין - יו"ר:

שלמה,

מר שרון לוזון:

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 37 -

שלחו אותי לפה, הציבור, אני רוצה להביע את דעתי

גב' יעל דיין - יו"ר:

דעת הציבור בשוני מדעתו של יואב, שהציע הצעה אחרת. אתה הצעת אחרת.

גב' שולה אגמי:

יאללה חבל על הזמן.

יואב גולדרינג:

אני מקבל את דעתו, מקבל את מה שחברי הציע.

גב' יעל דיין – יו"ר

אני מבקשת עכשיו אנחנו ניגשים, ניגשים, ניגשים להצבעה. לפני זה אני רוצה להודות לחיה מכל הלב. גם הייתי נושא ביקורת, וגם לשיתוף הפעולה.

אנחנו נצביע קודם כל על הדוח, אנחנו, המועצה מאשרת ומקבלת את דוח מבקרת העירייה.

מי בעד?

קריאות:

פה אחד.

מר מנחם לייבה:

בעד - אני רואה פה אחד. פה אחד.

בעד – פה אחד מצביעים בעד

החלטה: פה אחד המועצה מאשרת ומקבלת את דו"ח מבקרת העירייה

גב' יעל דיין - יו"ר:

עכשיו אנחנו מצביעים על הערות ראש העירייה לדוח המבקרת ל-1/00.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 35 -

מר מנחם לייבה

אוקי. בעד?

ה צ ב ע ה

בעד ה"ה:

19 רון

09 דורון

39 שולה

09 אלוןאלון

59 אסף

69 גפן

49 שמוליק

89 מוזס

9. טיומקין

129 לוברט

119 מסלאווי

109 יעל

מי עוד?

נמנעים?

אין.

אני מקבל גם את,

מתנגדים?

אה, יש מתנגדים גם. אני שוכח, כן.

ה צ ב ע ה

נגד ה"ה:

19 רחל

09 יואב

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 3/ -

39 שרון לוזון

09 אחמד

59 תמר

69 מיטל

49 וראובן

אוקיי.

בעד – 10 חברי מועצה, נגד– 4 חברי מועצה, נמנעים– אין

החלטה: מאשרים את הערות ראש העירייה לדוח המבקרת ל-02119

המועצה מאשרת את דו"ח מבקר העירייה מס 02 לשנת 0211 ואת הערות רה"ע לדו"ח (נספח א')

גב' יעל דיין - יו"ר:

תודה רבה , שנה טובה לכולם. המועצה הבאה תהיה בחודש, המועצה מן המניין הבאה תהיה בחודש נובמבר.

ראובן לדיאנסקי:

אל תהיי בטוחה.

גב' יעל דיין - יו"ר:

מועצה מן המניין, אמרתי. לחזור עוד פעם? לא שמעת?

אמרתי מן המניין שלוש פעמים.

לילה טוב. לילה טוב.

פרוטוקולישיבות המועצה התשע עשרה

ישיבה לא מן המניין

מס' 58

מתאריךכ"ג באלול תשע"ב (1292.90210)

- 4/ -

* * * הישיבהננעלה בשעה 02:01 * * *

______________ ______________

יו"ר מנכ"ל

ערכה: גלילה בן חורין, מזכירת המועצה