פרוטוקול ישיבת הנהלה 38

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 83 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 83 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 385//50/38

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר ד. להט ס. אבו שחאדה

א. סולר

וה"ה:

מ. לייבה, א. פרץ, ע. סלמן, מ. גילצר, ג. פריאל, א. גינזברג, ע. צברי, א. לוי, ח. פיניש, א. כהן,

א. סראג', מ. בנימיני, ג . בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 2 -

על סדר היום:

3. דיווח ראש העירייה- חוק ההסדרים.

0. קידום דיור בר-השגה.

************************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 8 -

99. דיווח ראש העירייה- חוק ההסדרים:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שלום לכולם.

יש לנו ישיבת הנהלה. אני לא רואה פה יותר מידי חברי מועצה, אבל אנחנו בכל זאת נקיים אותה.

יש לנו סעיף אחד על סדר היום, כי הסעיף השני נדחה- עקב בקשתו של ארגון גלעדי- יו"ר השפד"ן.

אני רוצה לעדכן אתכם רק בכמה מילים על הסיפור שנקרא- חוק ההסדרים שהולך לבוא.

חוק ההסדרים כפי שהובא הפעם, היו בו כמה דברים מאוד מאוד בעייתיים לשלטון המקומי כולנו, ולנו בפרט, ואני מתכוון לרשויות הגדולות, במיוחד לרשויות הגדולות, ובמיוחד לרשויות הגדולות שהן נטולות מענק, אלה שלא מקבלות מהמדינה ועומדות ברשות עצמן עקב גביית הארנונה וכן הלאה.

ראשית, האוצר התכוון באופן חד וחלק, אחרי כל המאבקים שהיו לנו בפעם הקודמת- לפני שנתיים, כידוע לכם היה חוק התקציב לשנתיים. הוא התכוון לחזור מהסיכומים שהיו עם ראש הממשלה בעבר ולרדת ממענקי האיזון שהיו בגובה ,2.3 לחזור אל בסיס התקציב של 2.2 לשלטון המקומי, לאותן רשויות שמקבלות מענק. לא זו רק זו, אלא הכוונה הייתה להוריד את מענקי הפיתוח לאותן רשויות מקומיות- מהאפס שהן מקבלות, קרי 232 מיליון שח' לאפס. גם ה-232 מיליון שח' שמקבלות הרשויות האלה כמענקי פיתוח הם בבחינת כלום שבכלום, ואל תשכחו שיש הרבה מאוד רשויות מקומיות, 232 מיליון שח' אלה סכומים אפסיים, הייתי אומר מגוחכים.

כדי שנחזור לסיפא בעניין הזה, אנו חזרנו חזרה אל ה-2.3 מיליון ואל ה- 232 מיליון תקציבי פיתוח-כפי שהיה בעבר, זה מעט מידי אבל זה לפחות בבחינת מה שהיה- יימשך בהמשך.

אל תשכחו שאנחנו מדברים גם בתוך שנת תקציב. כלומר, אילו היה מתקבל העניין, כבר אלו שנמצאים בתוך שנת תקציב שבה הם חיו על פי הוצאה גדולה יותר, היו מוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה, מאחר שאנחנו נמצאים כבר בחודש החמישי של שנת 2208 והתקציב הוא -2208 .2202

הנושא המאוד רציני שעמד על הפרק לגבי הרשויות, נקרא לזה, נטולות המענק, שאנחנו בתוכן, היה אותה סיסמת בחירות שאתה הגיע "יש עתיד" לבחירות האלה. יש עתיד באה עם סיסמא או גישה שאומרת-אנחנו רוצים ליצור תקצוב דיפרנציאלי לחינוך. תקצוב דיפרנציאלי לחינוך, כאשר לא בדיוק אמרו מהו, אבל כן אמרנו- אנחנו רוצים לבוא ולייצר מציאות שבה ילד במקום שאין לו יקבל יותר מאשר ילד שיש לו. כדי שכל ילד יקבל הזדמנות שווה גם צריך לייצר תקצוב לא זהה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 2 -

אלא שהם לא באו עם תכנית מוכנה מראש, והם נפלו על משהו מבית מדרשו של האוצר משנים קודמות, עוד לפני שהייתה הסיסמא הזאת, שמשמעותו הייתה בעצם לעשות את הדבר הבא, ולהסיט 0.2 מיליארד שח' מהרשויות מקבלות המענק אל תקציב המדינה. איך לעשות את זה?

לעשות את זה בשני אופנים:

.0לקחת את הארנונה של הממשלה מהעיריות.

ו--2 לייצר מציאות שבה, אם בעבר הממשלה מימנה את השרתים , את הסייעות, את כוחות העזר בחינוך בכל הארץ באופן שווה, גם זה כבר לא לגמרי היה, אבל להגיע למציאות שבה מעכשיו אנחנו נממן עבורה את כוחות העזר האלה בחינוך. וכדי שנבין, בסופו של דבר, מבחינת עיריית תל-

אביב- בשנה הראשונה היה מדובר בקיצוץ של 02 מיליון שח', בשנה השנייה קיצוץ של איזה 32-02 מיליון שח', ובשנה השלישית להגיע לכך שתקציב עיריית תל-אביב ירד בסביבות 002-022 מיליון שח' לשנה לעומת הקיים-באמצעות מימון אותם דברים שלפני כן מימנה אותם המדינה.

כל זה, כאשר ממילא אנחנו צפויים לתיקון תקציבי-הייתי אומר, אם תרצו – תיקון תקציבי, אם תרצו-קיצוץ במסגרת כלל החקיקה, שנובע מהעלאת %0 במע"מ, הגדלת המיסוי על מס שכר, הגדלת הסכמי המים, הסכמי השכר למיניהם במשק, שמגדילים , שגם הם כמה עשרות מיליונים טובים שהיו נופלים עלינו לשנה הקרובה.

אנחנו טענו במסגרת העניין הזה- שהדרך הזאת היא דרך לא ראויה. והתיזה אמרה את הדבר המאוד פשוט שאני אגיד אותו כאן. תראו, אתם מחפשים מיליארד שח', 0.2 מיליארד שח' שאין להם. מה אתם עושים? אתם נופלים עם העול הזה על הארנונה במקום לעשות את הדבר הפשוט וללכת למס הפרוגרסיבי-שהוא המס התוצאתי שקוראים לו מס הכנסה. תעלו במס הכנסה ב-%0 ואל תעלו את הארנונה לתושבי הערים הגדולות. לחילופין אסביר את זה אחרת. אילו אנחנו היינו צריכים את העלות הזאת להעלות, היינו צריכים להעלות בסביבת %7%-0 את הארנונה בתל-

אביב, ויש עיריות שהיו צריכות להעלות את הארנונה ב-%,01 כדי לממן את מה שהמדינה השיתה עליהם. הארנונה איננה מס פרוגרסיבי, ויותר מזה: תארו לכם שהיינו מחר בבוקר מעלים את הארנונה ב-%02 בתל-אביב, המשמעות היא שאותן מסעדות, אותם עסקים קטנים, אותם אלה שמייצרים הכנסה- היו מקבלים עלות בתשומה במקום בתפוקה, במיסוי על התפוקה, זאת המשמעות האמיתית של העניין.

איך ישלמו את זה? משלמים על פי איזשהו מדד בסכומים. איך הייתה צריכה להיות העלות? פחות או יותר גם על פי איזשהו מדד, גם שקשור לפריפריה וכל מיני דברים אחרים.

בסופו של דבר אנחנו באנו ואמרנו, ולשמחתי- מי שעמד לרשותנו יחד אתנו היה גם שר הפנים שהבין את זה, ונדמה לי שגם שר האוצר-בסופו של דבר השתכנע שאין הגיון בדברים. מה גם שבתוך המדד של חוזק ערים, מדד סוציו-אקונומי וכן הלאה, אמרתי לו: תראה, הכל טוב ויפה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 1 -

אבל לא לקחתם 32,222 עובדים זרים בעיר כחלק מהמדד למה שאתם עושים. ואנשיו ידעו להסביר כמובן שלא לקחו את זה במדד.

מכל מקום, באו אלינו ואמרו לנו: בכל זאת המצב הוא מאוד קשה, אז מה אתם מציעים? איך אתם יכולים לעזור בכל זאת במציאות הקשה הזאת? וכאן, מי שהמציא את הפטנט, מי שהביא לכאורה את הרעיון היה דווקא ראש עיריית ראשון לציון, שהמציא, הביא איזשהו רעיון יצירתי.

הוא בא ואמר: אתם אומרים שיש לכם בעיה זמנית, לא בעיה קבועה, בעיה זמנית. זה לא קשור

לתקצוב דיפרנציאלי, שעל זה צריכים עוד לשבת, וגם שר החינוך הכריז שלא יהיה תקצוב דיפרנציאלי עד שלא ישבו ויחליטו על סל תלמיד וכל מיני דברים כאלה. אנחנו מוכנים לתרום משהו לטובת אוצר המדינה לשנה אחת בלבד. הוא אמר: אנחנו ניתן למדינה מה שנקרא- איזושהי הלוואה. לנו זה היה חשוב, ואני רוצה להסביר גם את העניין. הוא לא בא ואמר סתם-אנחנו ניתן הלוואה, אנחנו נבוא ונגיד למדינה, אנחנו ניתן לכם הלוואה ל-01 שנה. זאת אומרת, אנחנו ניתן לכם את הכסף, אנחנו ניקח הלוואה כדי להחזיר אותו , ואנחנו נחזיר את ההלוואה על חשבון פסיקי אחוז של ארנונה שתעלה כדי לשלם את זה. ויותר מזה: הדבר יחוקק בחוק ההסדרים כעניין של המדינה. המדינה תגיד- צריך להעלות את הארנונה ב-%2.8 ועל ידי זה נשלם במהלך 01 השנים הקרובות את ההלוואה שאנחנו ניקח.

אם אנו מסתכלים על מה שמופיע בפנים, עיריית תל-אביב תצטרך לקחת 33 מיליון שח' הלוואה, אנחנו נחזיר אותה ב-01 שנה, לצורך העניין נעלה את הארנונה ב-%.0/8 עכשיו, תשאלו אותי בגדול- מה עומד מאחורי זה? אי אפשר היה לעמוד, אני כאן אומר, אילו היה מגיע לחקיקה הנושא של החינוך הדיפרנציאלי-זה היה עובר בכנסת, חברי הכנסת לא יכולים לעמוד מול הדבר הזה, הם תמיד בעד דבר כזה, הדבר הזה היה עובר.

מר אבו-שחאדה:

באיזו רמה חינוך דיפנרנציאלי? ברמה של עיר?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הם רצו להגיד- בתל-אביב- עיר עשירה,

מר סולר:

הוא שואל- תל-אביב או תל-אביב יפו?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תל אביב יפו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 0 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

תל אביב יפו. אבל זה לא העניין כאן.

מר אבו שחאדה:

לא ניקח את תל-אביב, ניקח עיר אחרת, ראשון, עם פערים מאוד משמעותיים בתוך ראשון,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הרבה פחות מאשר בתל-אביב.

מר אבו שחאדה:

אז איך יחליטו?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אתה צודק. זה בדיוק מה שהסברנו לו. הסברנו להם שאם אתה לוקח את יפו ואת כפר שלם ואת זה, זה בסה"כ זה שדרות, זה אופקים וזה דימונה ביחד. ויותר מזה, המצב הסוציו-אקונומי של אלה שנמצאים בשכונות השיקום בתל-אביב, מצבם הסוציו-אקונומי יותר גרוע מאשר שם. עזוב, זה לא היה דבר שנעשה עקב מחקר, זה פקידי אוצר שלקחו ועשו תרגיל.

מכל מקום, הנקודה החשובה היא- שהנה, הוכחנו את הפרינציפ. אל תספרו לנו שכאן זה סיפור פרוגרסיביות, זה על חשבון ארנונה.

והדבר הזה, לא יכול להיות שהוא עוד יחזור גם, זה חד פעמי ובזה זה נגמר.

מצד שני, אני מוכרח לומר שאם מדינת ישראל-יהיה לה איזשהו מפתח של סוציו-אקונומיות, שמשפחה שמרוויחה פחות מ-01,222 שח' המדינה מוסיפה לילדים מהסוג הזה עוד שעה חינוך בשבוע, זה לגיטימי. וזה לא משנה אם הילד הזה נמצא ביפו או נמצא בירוחם, זה אותו דבר.

מר אבו שחאדה:

אז יש קריטריון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ואז יש קריטריון, וזה עומד על כולם, וזה בסדר גמור.

יותר מזה, אני רוצה להגיד לכם. גם ככה אני אומר להם: אם אנחנו לוקחים את הממוצעים של ילדים, אפילו באותן שכונות שיקום, ממוצע הילדים בכתה אצלנו יותר גבוה מאשר אצלם, כבר

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 7 -

היום, ובעקרון אצלי בצהלה יש 22 ילד בכתה ובשכונת התקווה 20 ילדים בכתה וזה בסדר גמור, כך צריך להיות, אנחנו עושים את זה כבר ממילא.

ולכן, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה היה משהו מצוץ מהאצבע וזה היה איום גדול מאוד לאורך זמן, כי זה לא דבר חד פעמי. זה היה אומר שבעצם המדינה מטילה עלינו כעירייה לממן את מה שהופיע קודם בחוק חינוך חינם, הופכים את הארנונה לחלק מתקציב המדינה באופן קבוע. זה היה הדבר עליו נלחמנו.

מר ספיר:

אי אפשר לעשות איזה DEAL אחר, למשל,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא. זה כבר נחתם.

מר ספיר:

לעתיד. לקבל את הכסף נניח ממקור אחר. אנחנו מדברים תמיד על הנושא של מס תיירות. בכל רשות מוניציפאלית, נניח-אתה נוסע לחו"ל, אתה רואה שהעירייה מקבלת מס של 0-2 יורו ללינה של תייר, העיר מקבלת את זה. המדינה, מה אכפת לה?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אכפת לה.

מר ספיר:

אה. היא ממילא גובה את המיסים שלה, ולתייר לא משנה עוד יורו או פחות יורו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הנה, המדינה רוצה עכשיו להטיל על תיירות מע"מ.

מר ספיר:

זה טיפשי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 3 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

למה זה טיפשי? זה להעמיס, זה לייקר,

מר ספיר:

זה לא אותו דבר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה אותו דבר.

מר ספיר:

יש הבדל בין להעמיס עליו %00 מע"מ או %07 מע"מ, לבין זה.

מר סולר:

אבל אם הם יטילו על התיירות מע"מ, הם לא יתנו לך לגבות, הם יקחו לעצמם.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אתה מדבר אתי, אתה מדבר אתי כאשר הבעיה הבסיסית היא מערכת היחסים בין שלטון מרכזי ושלטון מקומי במדינת ישראל כולה. במדינת ישראל המציאות היא-שאם אני מסתכל ב-22 השנים-עוד לפני שאני הגעתי, ואני מכיר את ההיסטוריה, כי אני יודע, כי עברתי את הדברים. כמה מקורות הכנסה היו לראש רשות בעבר? כמו למשל בעבר עיריית תל-אביב קיבלה איזשהו חלק,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ממס עסקים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ממסים ואגרות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ממס שבח, ומס עסקים, אגרת רישוי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מס שבח, מס עסקים, אגרת רישוי. מים, היו 322 מיליון שח' שנכנסו לקרן לטובת הרשויות המקומיות. כל הדברים האלה שהיו- הולאמו על ידי המדינה בחוק, הולאמו ונלקחו. זאת אומרת,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 0 -

אתה חושב, אתה יוצא מתוך הנחה שעיריית תל-אביב יפו, הרי זה הסיפור, יש לה יותר הכנסות, היא מצליחה לארגן את עצמה, היא מאוזנת, ואז בא אוצר המדינה ושואל את עצמו-איך אני לוקח מהם, אני לא אתן להם ליהנות מההצלחה. זה הסיפור האמיתי. ולכן, ב-01 שנה שאני נמצא כראש עירייה, עם כל החוקים, כל הדברים, כל הדברים שהיו עד היום- היו דברים שקיצצו את הכנפיים שלנו ואת העצמאות שלנו, וכל הדברים שהיו לטובת העצמאות שלנו לא בוצעו.

מר אבו שחאדה:

מה שאני לא מבין, זה לא בין שתי מדינות, זה בתוך אותה מדינה עם השלטון המקומי. זה אינטרסים משותפים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה מה שאתה חושב.

מר אבו שאחדה:

כאינטרס, כאינטרס, אין להם כמדינה בשלטון המרכזי, אין איזשהו אינטרס שדווקא כן השלטון המקומי ישגשג, ולא צריך יהיה לתמוך בו?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

התשובה היא כן ולא. לצורך העניין, בנקודת הזמן הזאת יש מצוקה תקציבית במדינת ישראל. אז באה מדינת ישראל ואומרת. עזוב, יש רשויות ערביות מתפרקות. באים אלינו ואומרים- יש רשויות ערבויות מתפרקות, אין לנו מענקי איזון כדי לתת להן, כדי לתת את השירותים הבסיסיים, בוא תיקח מעיריית תל-אביב ותעביר לרשות המקומית ההיא. זה גם כן הגיוני. יש להם אינטרס.

מר אבו שחאדה:

זה לא מעודד הצלחה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בזה אני מסכים אתך. בזה אני מסכים אתך.

זה לא משנה. אני מדבר עכשיו אבל זה לא משנה. רשות ערבית, כי אתה במקרה, אבל היית אומר את זה באותה מידה על ירוחם ועל בקעה אל גרביה. זה לא משנה את העניין.

מר אבו שחאדה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 02 -

זה מעודד כישלון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה נכון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה עם התנאים האובייקטיביים של רשות ערבית בצפון, בלי מקורות?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עזוב, לא משנה, עזבו, אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי ארוך.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא לא תל-אביב.

ירוחם גם לא תל-אביב.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

וחוסר תום הלב נבע גם מאותם דברים שבעצם היו צריכים להיכנס לתוך חוק ההסדרים והיו אמורים להיכנס, הדבר הזה לא בוצע ולא הוכנס לחוק ההסדרים.

מר סולר:

עכשיו זה לא?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עכשיו זה יכנס.

מר סולר:

עכשיו זה קורה. אבל זה %12 מדד ו-%12 שכר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נכון. עכשיו יש איזה חלק, אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים יותר מידי.

בכל אופן, המדינה החזירה את מענקי האיזון כפי שהם היו. מקדם עדכון הארנונה ישונה ל-%.022 הממשלה תפעל לחוק הרציפות. אפרופו, כבר היה על שולחן הממשלה ועל שולחן הכנסת כבר הרבה זמן, ועבר בקריאה ראשונה- חוק עיריות איתנות. חוק עיריות איתנות הוא בדיוק העניין

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 00 -

הזה- לתת פרס לערים מצליחות, בזה שיתנו להם יותר חופש פעולה, ולא יצטרכו ללכת לפריץ-

לממשלה, לקבל אישור על כל הלוואה, על כל תב"ר, על כל זה, ותמיד עצרו את זה. אנחנו טענו שצריך להחיל את חוק הרציפות ולהכניס את זה. הכניסו את זה לתוך ההסכם שהממשלה תחיל את חוק הרציפות על חוק עיריות איתנות ותקדם את זה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

הם ניסו לקחת מחטף ולהקטין את מימון הבחירות פר מושב, בבחירות, מ-22 שח' לתושב בעל זכות הצבעה ל-82 שח', לקצץ את זה ב-%,21 גם את זה מחזירים בחזרה. אנחנו נשלם 212 מיליון שח' שיחולקו בהתאם לכל מיני מפתחות בין הערים. אנחנו, עיריית תל-אביב, נשלם הכי הרבה כמובן, אנחנו נשלם ,33 משהו כזה, מיליון שח'.

מר אבו שחאדה:

כמה ירושלים תשלם?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא לא תשלם.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ירושלים לא משלמת. ירושלים לא נחשבת כעיר בעלת מענק, ההפך, יש חוק ירושלים בו הממשלה משתתפת,

מר זמיר:

032 מיליון שח'.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בתוספת לתקציבה כעיר. לא צריך לקנא בראש עיריית ירושלים, מצבו הכלכלי איננו מרופד בשושנים.

מר אבו שחאדה:

אני לא מקנא בו.

מר סולר:

אני יכול לשאול רק שאלה על ההלוואה שאמרת? זה נסגר, הרעיון הזה של ההלוואה שפרוסה על 01 שנה, שאנחנו מקבלים, כאילו מקבלים, ומחזירים את זה במשך 01 שנה עם ה-%0/8 בארנונה?

התוספת? זה קורה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 02 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה קורה.

מר סולר:

אבל את ההלוואה בפועל אנחנו לא מקבלים. זה נרשם? איך זה?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה המנגנון יסודר, לא משנה, אל תכנס לי עכשיו, אל תכנס עכשיו לבעיות הפרוצדוראליות.

מר סולר:

כמו שאני זוכר, גילצר שיגיד אם אני טועה. ברגע שאנחנו מכירים בהלוואה עם התקציב שלנו , זה מוכר לנו כהכנסה. ואם יש לנו עכשיו סכום של מאות מיליונים-זו הכנסה, ותקציבית ואנחנו יכולים לאזן את זה גם עם הוצאות, ואז זה מגדיל לנו את התקציב. זה מה שבזמנו הוסבר לנו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה מגדיל את התקציב.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נכון, בטח.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה מגדיל הכנסה ומצד שני הוצאה- העברה למדינה.

מר סולר:

זו הלוואה שהיא בעצם בשוטף-אם אנחנו מחזירים שם? או שהיא בתב"ר?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תמיד הלוואה מחזירים מהשוטף.

מר סולר:

השאלה לאן היא מגיעה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 08 -

ההלוואה לא מגיעה, ההלוואה הולכת למדינה.

מר סולר:

זה לא מגדיל לנו את התקציב, בשורה התחתונה?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה כן מגדיל לנו, בגודל ההחזר.

עזוב את הפרוצדורות. יש עוד בעיות. יש שאלה לעצם קיומה של ההלוואה, עצם חוקיות ההלוואה- מעצם העובדה שעירייה לא יכולה לקחת ארנונה ולשלם כסף מחוץ לעירייה. זאת אומרת, יש פה אפילו בעיה עניינית-טהורה לגבי החוקיות של ההסכם הזה, בינינו ובין המדינה, ולכן יושבים על זה אפילו היועץ המשפטי של הממשלה, היועץ המשפטי של פורום ה-01 לצורך העניין, והיועץ המשפטי של האוצר- כדי למצוא את הניסוח, כדי שיענה על העניין עצמו- משום החידוש שבו. זה דבר שאין לו כל התשובות כרגע, צריך עכשיו למצוא ולתפור אותו. הנושא העקרוני הוא החשוב, יש הסכמה על העניין. אם הוא לא יצליח, לא יצליח, אחרי ההסכם מה אכפת לי אם לא תהיה דרך לגבות.

דרך אגב, עיריית תל-אביב בשנת ,2202 לקראת התקציב של 2202 יכולה לבוא ולהגיד-אני לא מגדילה בשליש את הארנונה. אני מבקשת להוריד. הרי אני יכול לבקש גם להוריד את הארנונה.

מר סולר:

אם תבקש את זה יגידו- היה לך את הכסף ויכולת לעשות את זה לבד, אם אתה תוריד ממה שהם קבעו, לא?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עזוב מה יכולים להגיד.

הממשלה תפעל לחקיקה , לקחת את ההלוואה.

אלה הדברים.

בקיצור, אני יכול להגיד שממציאות שבה היינו עם סיכון גבוה- הגענו למציאות שבה הורדנו את האיומים. יש לנו עדיין, יהיה צורך לקצץ קיצוצים משמעותיים מאוד בתקציב. יש לנו עול מסוים של החזרה, אבל בסופו של דבר אני חושב שיצאנו די סביר מול מה שעמדנו.

בזה היה חשוב לי לעדכן אתכם.

מר להט:

כמה סך החובות שלנו לטווח ארוך?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 02 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

0.1 מיליארד.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בואו נגיד את זה כך: אם כאשר נכנסתי לתפקידי-סך עול החובות היה 0.1 התקציב, אנחנו עומדים היום בסדר גודל של .%-22

מר להט:

33 מיליון שח' ביחס לתקציב-זה לא סוף העולם.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא. יותר מזה. להרבה עיריות זה עשויה להיות בעיה, ולכן נכנס סעיף –שלקיחת ההלוואה לא תפגע במסגרת יכולת לקיחת ההלוואות של הרשויות בעתיד. כלומר, זה לא ייכלל בתוך הסה"כ,

מר ספיר:

במה שמשרד הפנים מאשר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כן. בדיוק. כלומר, יש פה איזה החרגה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בשנת 2222 היינו חייבים 2.2 מיליארד.

מר אבו שחאדה:

וכמה היה אז התקציב?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז? התב"ר היה משהו כמו 222 ומשהו מיליון, בתקופה הזאת, היום זה מיליארד, והתקציב השוטף, כמה היה בשנת 2222? אתה זוכר כמה היה בשנת 2222? תקציב שוטף? היה 2 מיליארד בערך, ,2 2 וקצת, היום 2 מיליארד בלי תאגיד המים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 01 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

2.1 אולי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

.2.2-2.2

מר גילצר:

בשנת ,2220 ואת זה אני אומר בוודאות, כי זו הייתה השנה הראשונה בה נכנסתי לתפקידי, זה היה 2 מיליארד.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ועול החובות שלנו היה בסדר גודל של 8 מיליארד, כולל חובות לספקים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בשנת 2222 זה היה השיא.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני אז זוכר, כאשר נכנסתי היה 012-032 מיליון גרעון מצטבר, 012-722 מיליון שח'- חובות לספקים מעבר ל-3 חודשים.

מר גילצר:

ולבנקים- השיא היה .2.2

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בשנת .2222

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ולבנקים זה היה 2.2 מיליארד שח'.

אם תצרף את זה יחד, תקבל 2.2 פלוס 0.2 , זה בערך ,8.2 על תקציב שהיה פחות או יותר אז- ,2 .2.2 זה פחות או יותר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 00 -

//.3 קידום דיור בר-השגה

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עכשיו אנחנו עוברים לנושא שלשמו התכנסנו, והוא הקריטריונים לדיור בר השגה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אגיד לכם מה הסיפור.

קודם כל- יש לנו כבר פרויקטים שלא עוד הרבה זמן אנו יוצאים להגרלה לגביהם. גני שפירא, יש דירות קטנות ביד אליהו וכך הלאה. ועוד אנחנו מקווים אולי להגיע לאוכלוסייה הערבית במיכאל אנג'לו, שוק עלייה. יש כבר משהו-שחלק כבר נמצא בבנייה, חלק כבר קיים, ויש עוד כמה מקומות שיש שם כל מיני סגירות של הוועדה המקומית, מול מגדל הצעירים ומול מגדל השוק הסיטונאי .

כלומר, נוצרת כאן מסה קריטית, מסה די גדולה יחסית לעיר. רק אתמול קראתי בעתון שבכל המכרזים של המדינה יש 02 דירות להשכרה, ואנחנו, רק אם ניקח את מה שאנחנו עכשיו, עיר אחת בעירייה,

מר להט:

כמה זה בשפירא?

מר זמיר:

.21

גב' עדי צברי:

73 מנחם.

מר זמיר:

לא, הוא שאל על שפירא.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה הסיפור? תוך כדי שאנחנו מגיעים ל-TIME ,MONEY אנחנו מתלבטים, אחת הסוגיות שהיה לגביה ויכוח בין כמה חברי מועצה שהיו מעורבים, חברי מועצה/סגני ראש עיר/משני ראש עיר.

היה ויכוח לגבי כמה סוגיות, שחשבנו שנכון יהיה להביא את זה כאן לוועדת הנהלה. אין אמת אחת, לפחות בעיני הדרג המקצועי, להביא את זה לדרג הנבחר כדי לנסות להגיע לנקודת העבודה, לנקודת האיזון הנכונה של אותה פריצה ראשונה של דיור בר השגה, כי זה לראשונה-יהיה כאן

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 07 -

דבר שלא היה עוד במקומותינו-דיור בר השגה אמיתי, עם הגרלות אמיתיות, עם זוכים אמיתיים, עם דירות שכבר קיימות. ולכן הבאנו את זה לכאן.

מר להט:

היה כבר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא, לא היה. דיור בר השגה במתכונת שאנו מדברים- לא היה.

מר להט:

היה פעם ברמת אביב ג', לא היה?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

היה פעם דבר שנקרא-דיור לזוגות צעירים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לא דיור בר השגה.

מר להט:

אבל גם אז הייתה הגרלה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כן. היו קריטריונים, היה דיור למשתכן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה היה בזמן של ההורים שלי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא. בשנות ה- .72-32

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מאז עברו כבר 22 שנה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 03 -

מר סולר:

ברח' רקאנטי יש כמה בניינים כאלה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה היה משהו דומה, אבל זה לא דיור בר השגה במתכונת הקלאסית.

מכאן אני אעביר את רשות הדיבור לגב' עדי צברי, שהיא תחדד את הנקודות ותביא לדיון את הנקודות. עדי צברי-שמרכזת מטעם עזרה ובצרון-יחד עם המנכ"ל אלי, וכמובן העירייה-שהיא מובילה את העניין.

גב' עדי צברי:

יחד עם התכנון האסטרטגי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגב, זו פעולה, עוסקים בזה גם היחידה לתכנון אסטרטגי שלנו, עוסקים בזה אגף התקציבים שלנו, עוסקים בזה עזרה ובצרון, היועץ המשפטי, זו פעולה מאוד מאוד מקיפה ומשולבת של הרבה מאוד גופים שנמצאים כאן, ואנחנו מנסים להביא עכשיו לדיון מספר סוגיות.

מר להט:

רק להבין את סדרי הגודל.

גב' עדי צברי:

אנחנו נציג.

מר להט:

אנחנו מדברים פה על נתונים? כמה דירות לקומה וכו'?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן כן.

גב' עדי צברי:

אני אתן רקע לכל אותם אנשים שפחות מעורים בפרטים, זה יהיה (הצגת הדברים מלווה במצגת )

ב-2 השקפים הראשונים, ממש רקע קצר.

מ-2200 בה אישרה המועצה את הקריטריונים, ותכף אני אראה לכם מה היו הקריטריונים שאושרו, מ-2200 ועד 2208 הלכנו לקידום תכניות בוועדה המקומית, בסמכות וועדה מקומית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 00 -

בקרקעות עירוניות אגב, כרגע אנחנו לא יכולים לעשות את זה בקרקע שהיא לא עירונית, ולכן כרגע מדובר על 1 קרקעות כאלו.

ב-,2202 החל משנת 2202 כל הטיפול האסטרטגי לצורך העניין עבר לידי "עזרה ובצרון", על מנת לקחת את האסטרטגיה ולהוריד אותה לרמת הפרקטיקה, ולראות איך אנחנו מיישמים את כל הנושא הענק הזה שנקרא דיור בר השגה במובן הפרקטי- בן אדם מגיע, הוא רוצה להירשם, איזה טופס הוא צריך להגיש וכו'.

מ-2208 ועד תחילת 2202 אנחנו בונים היום, וזה באגף השני בעזרה ובצרון, אנו בונים היום גם את הבניין הראשון של דיור בהישג יד – גני שפירא- עם 00 יחידות דיור ש-21 מהן הן עבור דיור בר השגה, והן 82 דירות בנות 8 חדרים ועוד 02 – 8 חדרים עם גן, ועוד דירות גדולות יותר, 2 ופנטהאוז.

מר להט:

שגם הן בבר השגה?

גב' עדי צברי:

לא. ה-82 הקטנות. הדירות הגדולות ישווקו בשוק הפרטי.

מר להט:

מה סדר הגודל של דירה?

גב' עדי צברי:

הדירות הקטנות הן בסדרי גודל של 71 מ"ר, והגדולות 31-02 מ"ר.

מר אלי לוי:

עד 08 מ"ר.

גב' עדי צברי:

מבחינת הרציונל, אנו באנו לבצע עדכונים. הקריטריונים אושרו, ומה שצריך לבצע זה רק את העדכונים.

מר אבו שחאדה:

לגבי הפרויקט הזה בגני שפירא, מתי הוא יימכר לתושבים?

גב' עדי צברי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 22 -

אני תכף אגיע לזה. בסביבות ינואר, אבל אני תכף אגיע לזה.

מר אלי גינזברג:

לא. בסביבות ינואר-פברואר אנחנו נסיים את הפרויקט. הנהלת העירייה/אגף נכסים הם אלה שבעצם מוכרים, לא אנחנו.

גב' עדי צברי:

מבחינת הרציונל, שוב, לא יצאנו מהקריטריונים שהם קריטריונים עבור אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה עירונית, מה שנקרא, באנו להציג בפניכם היום כשחלק מזה זה עניין פרקטי, כי יש דברים שמבחינה פרקטית אי אפשר ליישם את אותו קריטריון, ולכן אנו באים ומציגים את זה, ותכף תבינו בדיוק על מה אני מדברת.

אנו רואים כאן מה היה עד היום, ולפני שאני עוברת לשינויים אני רוצה לעבור על מה שהיה.

אמרתי, פעם ראשונה-חסר דירה. זה אומר שזה בן אדם שמעולם לא הייתה ברשותו דירה, מעולם הוא לא היה הבעלים של דירה.

הקריטריון השני-הוא חייב להיות תושב תל-אביב, גר פה 1 שנים ברציפות ב-1 השנים האחרונות.

הגבלת הגיל היא עד ,21 ותכף אנחנו נכנס לסוגיה הזאת, היא סוגיה מורכבת.

הכנסה- עד עשירון שביעי, הווה אומר-עד 02,122 שח' ברוטו למשק בית.

הצהרת המועמד על הון ונכסים.

מר אבו-שחאדה:

אפשר להבהיר את העד הזה?

גב' עדי צברי:

אנחנו הבהרנו את זה טוב טוב. עד- זה בן אדם /משק בית שמרוויח 0,222 ש"ח ו-1,222 ש"ח ו-7,222 ש"ח, אם הוא יודע להעמיד את הביטחונות הרצויים הוא יכול להיות זכאי.

הצהרת המועמד על הון ונכסים. להשכרה, הון ונכסים לא יעלה על 822,222 שח', וכרגע הדירות שלנו הן רק להשכרה, אז אני אתייחס רק לזה.

מצוי כושר השתכרות, וודאי וודאי זה צריך להיות משק בית שממצה את כושר ההשתכרות שלו, ולא שני מובטלים שרוצים שהעירייה תסבסד אותם.

ויש קריטריון אחד שאושר באותה החלטת מועצה שדיברתי עליה- והוא נקרא קריטריון גמיש .

בהחלטה הזו הוחלט שדירות מעל 02 מ"ר יהיו עם משק בית בו ילד אחד, ומתחת ל-02 מ"ר נוכל גם להכניס רווקים, יחידים, בודדים, שותפים וכו'.

העקרונות המנחים שמתוך נקודת המוצא הזו יצאנו כדי לשנות את הקריטריונים, כי מה שהוביל אותנו, למעשה אמרתי-זה בעיקר מבחינת מדדים של בחינת הזכאות. הדבר השני הוא-שכל הזמן

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 20 -

רצינו ליצור איזשהו שוויון בין הזכאים הפוטנציאליים, לכל המבחנים לעמידה בתנאי הזכאות.

וההמלצה שלנו זה למעשה- כן להגיע היום לאיזשהו שינוי שהוא שינוי ספציפי עבור פרויקט דיור בר השגה הראשון מסוגו- שנקרא גני שפירא, ואנחנו נמליץ גם לעדכן מעת לעת את הקריטריונים, כי יכול להיות שיהיו דירות אחרות במתחמים אחרים-שאולי נרצה לשנות את הקריטריונים עבורם.

העקרונות צריכים להישאר אותם עקרונות, אבל מעת לעת נצטרך לעדכן עבור כל פרויקט ופרויקט וזו המלצתנו.

ועכשיו אני נכנסת למהות-שזה השינויים המוצעים, מה שהיה עד היום ומה אנחנו מציעים לעדכן.

שינויים מוצעים:

מבחינת ההכנסה, אמרתי קודם שההכנסה עד היום הייתה 02,122 שח' למשק בית. מכיוון שהמגמה היא גם להכניס יחידים לדירות ספציפיות מסוימות, לכן אנחנו רוצים להגביל שם ולהוריד למחצית מהסכום הזה- שיהיה ליחיד. זאת אומרת, שאם משק בית נכנס לדירה עם כל משק הבית-יהיה שם 02,122 שח' ברוטו, וכשיחיד מתמודד אנחנו נרצה שזה יהיה מחצית מזה, ,7,212 7,122 שח', באזור הזה, וזו ההמלצה הראשונה שלנו. כי לצורך העניין- יחיד שמגיע עם שכר של 02,122 ברוטו הוא כבר לא עשירון שביעי. לא בדקתי, אבל לפי דעתי הוא כבר עשירון עשירי.

מר ספיר:

זה לא אותו גודל דירה?

גב' עדי צברי:

הדירות שאנחנו הקצינו ליחידים הן דירות קטנות יותר , גם בגני שפירא, וביד אליהו וודאי-

וודאי, כי יש שם דירות מתאימות.

מר סולר:

02,122 שח' ברוטו זה עשירון עשירי? לפי זה ריקי כהן היא עשירון .22

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בוחנים את זה לפי הכנסה למשק בית, אם זה משק בית של חד הורי או 2 אנשים, לא משנה, זה למשק בית. משק בית, 02,222 זה עשירון שביעי. בן אדם אחד עם 02,222 שח' – זה לא עשירון, הוא לא עולה בעשירון, כי ההכנסה היא למשק בית.

גב' עדי צברי:

יכול להיות שסטטיסטית הוא לא יכנס, אבל זה לא קהל היעד שלנו. אנחנו לא רוצים שסטודנט שמרוויח 01,222 שח'- יכנס. הוא כנראה יסתדר.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 22 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא ישכור לו במשק החופשי.

גב' עדי צברי:

מבחינת ההכנסה אמרתי, ליחיד- כמחצית.

והדבר השני שאנחנו מציעים לעדכן בקריטריון הזה. בפעם שעברה היה כתוב בקריטריון- נכתב בהחלטת המועצה שמי שהוא עשירון מתחת לעשירון שביעי- יצטרך להציג בטחונות גבוהים יותר.

זאת אומרת, אנחנו די נגביל אותו. מי שמרוויח פחות-אנחנו נגביל אותו. לאורך התהליך ולאורך השנה הזו הבנו שזו החלטה לא נכונה בעינינו, ואנחנו ממליצים פשוט להשוות את זה. גם עשירון שישי יצטרך להציג אותם בטחונות כמו עשירון שביעי, גם עשירון רביעי וגם עשירון שלישי. לצורך העניין- אם יש משפחה שאמנם מרוויחה מעט מאוד כסף, 7,222 שח' ברוטו לחודש- משק הבית, אבל יש לה ערבים שיודעים להעמיד את כל הערבויות, אנחנו לא רואים שום מניעה שהם יכנסו ויוכלו להיות זכאים.

מר ספיר:

בטוחות זה רק ערבים?

גב' עדי צברי:

זה פיקדון וערבים. ערבות בנקאית וערבים. זה ערבות בנקאית של 8 חודשי שכירות, וערבים, עם הצגת תלושי שכר לערבים.

מר ספיר:

כמה הערבות הבנקאית?

גב' עדי צברי:

8 חודשי שכירות. כ-02,222 שח' ערבות בנקאית פלוס הצגת ערבים.

מר אלי גינזברג:

זה סוג בטחון כדי שאנשים לא ייתקעו אצלנו ולא נוכל להוציא אותם.

מר אבו שחאדה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 28 -

יש לי שאלה לגבי העניין של היחידים.

במצב הקיים היום בעיר מבחינת הדיור, זה לא יותר נכון לחשוב על משפחות? להפלות לטובה משפחות?

גב' עדי צברי:

זו שאלת השאלות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זו השאלה שכרגע עומדת לדיון.

זו דילמה שאנו מביאים כאן להנהלה.

גב' עדי צברי:

אכן.

מר סולר:

אני יכול לשאול שאלה את עדי? 7,212 שח' הגג ליחיד. את אמרת שחלק מהדירות יהיו , מן הסתם, עד 02 מ"ר.

גב' עדי צברי:

לשותפים. כל אחד יביא 7,212 שח' ויחד 02,222 שח'.

מר סולר:

זה יחד 02,1222? כלומר, זה לא שאם הם לא משפחה אז זה סה"כ ההון לדירה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אם הם באים כזוג, כשותפים.

גב' עדי צברי:

כל אחד נגיד שיש לו ,7,222 ביחד זה בסדר, 02,222 שח'.

מיצוי כושר ההשתכרות. זה לא בדיוק הקלות, זה בגלל שהנוסח הקודם לא היה ברור, וודאי לא לי- כמי שצריכה ליישם את הדבר הזה. ולכן ההצעה שלנו –שזה מישהו , מישהי, משק בית שעבד ב-8 השנים האחרונות, שמציג 22 חודשי עבודה ב-8 השנים האלה, ש-02 מהם הם במשרה מלאה ובאופן רציף. זה פשוט שינוי הנוסח.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 22 -

והייתה לנו איזושהי בעיה עם עצמאיים. כשאנחנו יורדים לפרקטיקה ולכל אותם המדדים- כיצד בודקים אם מישהו הוא זכאי, אנחנו נתקלים שם בבעיות לא פשוטות. לכן אנחנו רוצים שההחלטה תהיה-לא החלטה חד משמעית- אם הוא מציג לי מס הכנסה אז כן, ואם לא אז לא, אלא משהו רחב יותר-שיאפשר לי גמישות בנושא, וזה בסופו של דבר פשוט להגיד-שעצמאי ייבחן על פי אותם קריטריונים כמו שכיר. איך אני אבחן אותו? זה כבר תהיה בעיה שלי, אבל זאת צריכה להיות ההגדרה לאחר מכן.

זה לגבי מיצוי כושר השתכרות.

ועכשיו הגענו לגולת הכותרת, ולשאלתך- :גיל.

קצת הסבר רקע לפני שאני בכלל נכנסת למהות.

היום, כשאנחנו הצגנו את הגיל, הגיל היה ,LIMIT שנה, משק הבית לא יעלה על גיל .21 עם זאת, כשאתה רוצה להוציא תעודת זכאות ולהוכיח את הקריטריון הראשון של חסר דירה, מי שמוציא היום תעודת זכאות זה משרד הבינוי והשיכון באמצעות "עמידר", ושם הזכאים והרשאים שיכולים להוציא תעודת זכאות הם מעל גיל .82 אם אתה רווק, משרד השיכון לא מוציא לך תעודת זכאות. ולכן, גם אם לא התכוונו, עשינו גם רף תחתון, כלומר מגיל 82 ועד גיל .21 מכיוון שבמעלה הדרך החלטנו להקצות גם דירות ליחידים, פתאום הבנו שאם אנו מקצים ליחידים, מה זה אומר? שהגבלנו אותם שהם חייבים להיות מעל גיל 82? וזאת השאלה שאנחנו מציגים פה.

אנחנו אומרים שבמידה וכן-לא תהיה לנו בעיה, אז שהצעירים יהיו מעל גיל .82 במידה שלא, אנחנו ממליצים שה-LIMIT לפחות יהיה מעל גיל 21 ולא פחות.

הבנתם את הסוגיות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הסוגיה היא בעצם, אנחנו מאפשרים גם,

מר להט:

אנחנו בשלב השמיעה, אני עוד לא מגיב.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אומר רק אם הבנו את הסוגיה.

מר אבו שחאדה:

תסביר, תסביר עוד פעם, זה לא יזיק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 21 -

מר זמיר:

אני יכול להסביר אותה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תסביר. בבקשה.

מר זמיר:

עד היום, כשאנחנו סיכמנו, סיכמנו שגיל הזכאות לא יעלה על גיל ,21 והאדם שמגיע צריך להגיש גם תעודת זכאות ממשרד השיכון, שזה נשמע כמו פריט טכני. רק מה אתה מגלה? שמשרד השיכון לא מנפיק תעודות זכאות לאנשים בודדים שהם מתחת לגיל .82 ואנחנו אמרנו, לא יכול להיות שבתוך כל הבנק הזה- שם קוד אלון סולר לא יכול לגשת לזכאות לדיור בר השגה כי הוא בן ,27 או ,23 או .20

מר להט:

זו שאלה.

מר זמיר:

וודאי שזו שאלה.

אני מציג את עמדתנו. לא יכול להיות שבתוך כל התמהיל הזה לא תהיה אפשרות-גם לחלק מאוכלוסייה צעירה יותר, לגשת למכרזים של דיור בר השגה. לכן אמרנו שצריך למצוא דרך להוריד את המגבלה הזאת. ישבנו לאיזושהי ישיבת חשיבה, ואמרו לנו שאפשר להוריד את המגבלה, ואנחנו ממליצים בכל זאת- לא מתחת לגיל .21 אני אומר את דעתי, שאני מקבל את זה שזה מעין איזון שהוא מקובל עלי , שהוא כמובן עם עדיפות ברורה של %72 למשפחות עם ילדים, עדיפות גורפת לשאלתך סמי, של %72 למשפחות עם ילדים. ולהשאיר איזה צוהר לאנשים צעירים יותר בעיר גם לגשת לפרויקט של דיור בר השגה. יש פה דירות מדירות שונות, אנחנו רוצים לתת לקהלים רחבים ככל שניתן-בתוך אוכלוסיית אלה שקשה להם, את היכולת לגור בדיור בר השגה, ולכן זה התיקון.

מר סולר:

משפחות עם ילדים קטנים מתחת לגיל -82זה דבר שהוא מאוד נפוץ.

מר זמיר:

כן, אבל לזה אפשר לקבל זכאות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 20 -

מר סולר:

גם זוג הומוסקסואלים?

גב' עדי צברי:

כפי שאמרתי-שתי החלופות הן:

או משאירים את זה מעל גיל 82 וממשיכים כך, ואז יוכלו להיות יחידים, אבל הם יהיו חייבים להיות מעל גיל .82 או חלופה שנייה- להוריד את זה מגיל ,21 זו לפחות ההמלצה בדרג המקצועי.

הקריטריון הבא הוא- משק בית ובו ילד, שהגדרנו אותו כקריטריון גמיש. נקבע , כפי שאמרתי בהתחלה, שבדירות מעל 02 מ"ר יהיו משקי בית עם ילד, ואנו רוצים לשנות אותו, כי אמרנו, כמו שאסף עכשיו, החלק הקטן של הדירות בגני שפירא, החלק הקטן מהדירות בגני שפירא יוקצו גם ליחידים/שותפים, ולכן הקריטריון הזה לא יוכל לחול עליהם, ולכן צריך לשנות את זה- במידה והוא יתקבל.

גני שפירא: בהחלטת המועצה האחרונה שכר הדירה שהיה מצוין בהחלטה עצמה- היה כתוב

8,022 שח', וזה אכן נכון כי זה בין %21 ל-%82 משכר העשירון השביעי ברוטו, עם זאת, החלטנו להוריד עוד את מחירי השכירות. זה פרויקט ראשון, אנחנו רוצים שהוא יהיה פרויקט מאוד מאוד אטרקטיבי, ולכן הורדנו אותו ל-2,022 שח' שכר דירה לדירה בת 8 חדרים ול-8,022 שח' לדירות הגדולות יותר.

זו ההצעה שלנו.

על שילוב משקי הבית דיברתי.

הדבר הבא זה יד אליהו, שכנראה עד היום, ואני מאמינה שחלק מהנוכחים בכלל לא שמעו על הדירות האלה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בגני שפירא- שילוב משקים אמרת?

גב' עדי צברי:

כן. דיברתי על זה כבר בגיל, ודיברתי על זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה דירות שבכל דירה יהיו שני שותפים.

גב' עדי צברי:

נכון. אנחנו נגדיר את זה, ולא ניתן ליחיד.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 27 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זוג, שותפים, לא משנה מה.

גב' עדי צברי:

והם יכנסו- כל אחד בפני עצמו.

יד אליהו. לעזרה ובצרון , אני מניחה שרובכם אפילו לא יודעים, שיש לה דירות בשכונת יד אליהו, דירות בחכירה, זה אותן 82 דירות שאנו יכולים להשמיש,

מר אלי גינזברג:

בהשכרה.

גב' עדי צברי:

בהשכרה.

אנחנו נשמיש לטובת דיור בהישג יד. אנחנו נמצאים כבר בתהליכים של שיפוץ הדירות, הכנתן לאותם דיירים שיכנסו. היצע הדירות שם, יש שם 82 דירות. זה דירות קטנות, שדרך אגב- נותן מענה לאוכלוסייה שאסף מדבר עליה. זה דירות קטנות של 21 מ"ר, דירות של 22 מ"ר ויש כמה דירות מעטות של 02 מ"ר ומעלה. כמובן ששם דווקא נעשה הפוך. אם בשפירא הגבלנו את מספר היחידים שיכולים להיכנס, ביד אליהו- נגביל את מספר המשפחות שיכולות להיכנס, כי אין לנו שום עניין להפוך דיור בר-השגה, שהוא לא דיור סוציאלי, לדיור סוציאלי. אנחנו לא מתכוונים שמשפחה או משק בית יכנס לדירה בת 21 מ"ר, זו לא הכוונה שלנו ולכן אנחנו נגביל את זה. זו ההמלצה שלנו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

צריך לזכור שזה דירות ישנות, נשפץ אותן בפנים, אבל הבניין בחוץ לא נראה מי יודע מה.

גב' עדי צברי:

גם בחוץ צריך לשפץ, ויש לי הצעה בעניין, אני אדבר אתך על זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אבל עדיין דירות.

גב' עדי צברי:

זהו. אנו אשמח לענות על שאלות אם יש לכם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 23 -

מר להט:

עד עכשיו שמענו, בואו נדבר נושא נושא.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הסיפור העיקרי שאנחנו מדברים עליו כאן הוא סוגית המשפחה, הבודד, והגיל. אלה הסוגיות הרלבנטיות כאן לדיון. וסה"כ גם לא היינו רוצים לפתוח סתם את כל הקריטריונים שקבענו, צריך להיות יציבות בקריטריונים.

מר להט:

אני לא חושב שצריך לפתוח.

אני אגיד לעניין הגיל, ואני אומר את זה כרגע בדיון פתוח. אני לא חושב שאנו צריכים לממן לילד בן 21 דיור בר השגה. זו התחושה שלי. אני חושב שבחור בן 21 צריך לקרוע את התחת ולעבוד 22 שעות ביממה, ואני לא צריך לתת לו פתרון. לאדם בן ,82 באופן אישי הייתי יותר שמח לעזור מאשר לבחור בן .21 אני לא רואה סיבה שלבחור בן 21 עיריית תל-אביב יפו צריכה לממן לו דירה. אני לא רואה למה. שיעבוד ב-2 עבודות ביום מצידי. תסבירו לי למה? זה ילד.

מר זמיר:

מה שאתה אומר לגבי הגיל-אני מקבל אותו, ולכן אנו עושים הבחנה או העדפה ברורה לאנשים המבוגרים יותר, ב-%.72

מר להט:

%72 זה משפחות. זה דבר שונה.

מר זמיר:

כן, בסדר, ב-%.72

מר להט:

%72 למשפחות זה דבר שונה.

מר זמיר:

אני חושב שאנחנו נותנים לאנשים הצעירים יותר, בכניסה בזוגות אגב, זה צריך להבין, היא אמרה את זה גם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 20 -

מר להט:

לא.

גב' עדי צברי:

אמרתי את זה.

מר זמיר:

לא שמעת, לא נורא, בסדר. כשותפים. אנחנו לוקחים עוד פלח אוכלוסייה ומאפשרים גם להם. אני יכול להגיד לך שהיכולת של ילד בן 20 או של בחורה בת 27 בתל-אביב לשכור דירה- היא קשה כפי שלא הייתה מעולם.

אם אתה תסתכל על נתוני ההגירה החיוביים והשליליים של העיר הזו בשנים האחרונות-יש גידול בקרב צעירים שהם דווקא בשלושימים שלהם, לכן פתיחות הגנים וכד', אבל יש קיטון הולך וגובר כל שנה בקרב חבר'ה צעירים שהיו פעם גרים בתל-אביב, ואתה מאבד אחוזים גבוהים מאוד.

מר סולר:

אני רוצה להוסיף משפט אחד למה שאתה אומר. אתה אומר- כולנו היינו שם. אבל אתה לא היית שם. לפני, בתקופה שאתה היית בגיל הזה, לפי מה שאני יודע לפחות, זה לא המצב של היום.

מר להט:

נכון.

מר סולר:

היום סטודנט-בגיל ,20 בגיל ,27 מתמחה באדריכלות, ברפואה, בראיית חשבון, בעריכת דין, בכל המקצועות האלה- מקבל שכר מינימום, מקבל 1,222 שח' למשך כמה שנים. משפטים אולי זה שנה, אבל השאר זה כמה וכמה שנים. אין לו שום אפשרות לגור, אני לא מדבר על מרכז תל-אביב.

לא לגור- לא במרכז וגם בדרום זה מאוד קשה לגור. זה בלתי אפשרי, אי אפשר. והוא קורע את התחת, תאמין לי, יותר ממה שאתה מדבר- על 2 עבודות. הוא קורע את התחת. אני חושב שהקהל הזה- פרויקטים כאלה צריכים להיות סופר רלבנטיים לו. זה בסדר לעשות גם וגם, אבל בטח שלא בלי.

מר אלי לוי:

אבל הוא תושב תל-אביב.

מר זמיר:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 82 -

הוא חייב להיות.

מר אלי לוי:

ואם הוא צעיר?!

מר להט:

אני חושב שמצד אחד אין ספק שהעיר צריכה לשמור על הצעירים בתוך העיר, והם חלק חשוב מאוד מחיי העיר. אבל השאלה היא- האם אנחנו כעירייה צריכים לסבסד בחור בן 21 לעומת בחור בן .82 אני אומר עוד פעם: לא אכפת לי אם יש מקום, והוא האחרון- ויש בחור בן ,21 אבל אם אני משווה בן 21 ל-,82 התחושה שלי, בחור שבן 82 מגיע לדיור בר השגה, מצבו יותר קשה. אדם לא רץ לדיור בר השגה, זה לא דבר ראשון שאתה עושה.

מר זמיר:

אבל היום, בעקבות המספרים שהבאתי לך, מאוד קשה לגור פה.

מר להט:

לאור הכמות הכל כך קטנה של דירות שיש לנו כרגע, מדברים על,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

21 דירות ועוד .88

מר זמיר:

אני אגיד לך יותר מזה: אתה מדבר על 21 דירות, שמתוכן %72 הן בכלל למשפחות. מתוך 01 דירות שנשארות, השאלה אם זה 82 או ,21 בעיני היא שאלה שברמה ההצהרתית שלה היא חשובה יותר מאשר ברמה הפרקטית שלה. ברמה ההצהרתית שלה, אני אומר לך שהיום-בקרב כל חברי, יותר קשה להתפרנס ולשכור פה בגיל 20 מאשר בגיל ,82 כשאתה רווק. יותר קשה מבחינת הקידום המקצועי שלך.

מר להט:

לכן אני אומר- שאם אדם בגיל 82 בא, צריך לעזור לו, כי כנראה שקשה לו.

מר זמיר:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 80 -

אבל במספרים-אלה עוד מתקיימים פה. אלה בני ,20 עוד לא עוברים הנה, פעם הם היו עוברים הנה. פעם היו עוזבים כבר, פעם היו נשארים אצל ההורים.

מר אבו-שחאדה:

אני רוצה להוסיף 2 דברים:

האחד- לגבי בכלל הדיון על הקריטריונים, ואחד ספציפית לגבי גיל.

לגבי גיל, יש פה גם ענין תרבותי. 21 בקרב האוכלוסייה הערבית המוסלמית ביפו שונה מ-21 בקרב אוכלוסייה אשכנזית ברמת אביב. אני מניח שגם גילאי הנישואין שונים, השנה שבה הם הופכים למשפחה והורים היא שונה, ויש פה היבט תרבותי. אני מניח שגם בקרב קהילות יהודיות-שאני לא כל כך מבין בהן, בתוך הקהילות יש שוני משמעותי בין X ל-Y ל- Z לגבי גיל הנישואין והבאת ילדים לעולם. אז העניין הזה של קריטריון של גיל, בלאו הכי הדיון בו יהיה בעייתי, אם זה 81 או 21 או ,82 יהיה קשה לקבל החלטה.

אני חושב לגבי כל העניין של הקריטריונים: לדעתי, הפרויקט הזה לא בא לפתור את כל בעיית הדיור. צריך כפרויקט להגדיר קהילה מועדפת. אני בתפיסת העולם שלי, כפי שאני רואה את הדברים, אני חושב שהרבה יותר נכון לפתור את בעיית הדיור למשפחות בתל-אביב, בגלל הקושי של בעיית הדיור שחונקת משפחות. אני מניח שצעירים או רווקים, לגור בשותפות זה יותר קל מאשר שיעשו את זה משפחות עם ילדים.

אני מניח כמובן שמבחינת הסטודנטים זה לא נכון ולא טוב, ולא טוב שותפות, ועדיף שיגורו ויהיו גם בעלים של הדירות, אני בטוח. אבל אני חושב, אנחנו ממילא מדברים על מספר קטן מאוד של דירות. אני כעירייה הייתי חושב, מגדיר קהילה. הקהילה שאני חושב שיותר נכון להפנות אליה את הפרויקט הזה זה משפחות, ועם ילדים. אנחנו פה מדברים על מספר מאוד קטן. זה לא מספר שאני יודע שהוא פותר את הבעיה ויישאר לי עודף - ואיך אני מחלק. אין לי את ה- LUXURIOUS הזה. אני נמצא במקום אחר לגמרי. אני נמצא במקום שיש לי הרבה יותר ביקוש מאשר היצע.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני חייב לזוז, ואני רוצה להגיד כמה דברים:

קודם כל כולם צודקים, זה לא מסוג הדברים שיש בהם אמת. זה עניין של העדפה לפה או העדפה לשם. הויכוחים האלה- עד גיל כזה או עד גיל כזה, משפחות, כולם צודקים. ויש גם פערים בתוך החברה הישראלית, כפי שאתה אמרת, הבוכרים מתנהגים אחרת מאשר, והאוכלוסייה החרדית מתנהגת לגמרי אחרת מאשר אוכלוסייה חילונית.

ולכן אנחנו יודעים פחות או יותר על מה מדובר, ולכן אני לא חושב שיש כאן הבדלים גדולים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 82 -

מר אבו-שחאדה:

אחר כך אתה הולך עם הקריטריונים האלה ליפו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

רגע רגע, הקריטריונים האלה עדיין לא ליפו. ביפו מדבר על קריטריונים אחרים, ביפו זה יהיה שונה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ביפו זה יהיה מכירה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ביפו זה יהיה משהו אחר, וזה לא רלבנטי כרגע.

לגבי העניין הזה עומדות בעצם שתי שאלות בסיסיות: בגדול אני מקבל גם את מה שאתה אומר, מקבל, יש פה רק עניין אחד שבגללו אנחנו מעלים את זה כאן, בגדול, אם נסתכל עליו בסופו של דבר, כי ברור לגמרי דרך אגב, שכשמגיע אותו פרויקט שמגיע עם ה-21 מ"ר , זה ברור מאליו שהוא יועדף לכיוון הרווקים.

מה עומד על הפרק? על הפרק עומד משהו אחר. זה הפרויקט הראשון, האם בפרויקט הראשון אנחנו נעשה אקסלוסיביות רק למשפחות ונמנע מהדוגמית של האפשרות שגם רווקים ישתתפו.

זאת השאלה שעומדת פה על הפרק, לא משהו אחר, בואו נשים את הדברים על השולחן. ואני חושב שבשביל הדקלרציה- נכון לתת מספר יחידות דיור, שהוא לא גדול, מתוך הסה"כ, גם לרווקים. זה כל הסיפור.

מר להט:

רווקים אני בעד, השאלה באיזה גיל.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לגבי איזה גיל- זה בכלל לא קשור.

מר ספיר:

אני חושב שזה קשור לגודל הדירות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תמיד הם יהיו ,2 הם לא יהיו בודדים. בודדים לא יהיו אף פעם, הם לא יכולים לבד להיכנס.

תמיד הם יהיו שני שותפים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 88 -

מר ספיר:

לגבי ה-21 מ"ר?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא ב - 21 מ"ר הוא יכול להיות לבד. בגני שפירא הוא צריך להיות זוג. זוג זה אומר לא נשוי, שותפים, שניים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אבל ב-21 מ"ר לא יכנסו שניים. הפרויקט של ה-21 מ"ר זה פרויקט אחר. פרויקט גני שפירא הוא הפרויקט שעליו אנחנו מדברים כרגע.

מר זמיר:

אם תיתן לי אחרי הישיבה, אני אסביר לך ואשכנע אותך.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בפרויקט הזה הוא הפרויקט הראשון שבו נבצע את ההגרלה הראשונה, מדובר על לייעד מספר דירות מהקטנות שבהן, לשני שותפים, לשני שותפים רווקים. זה כל הסיפור . זה כל הויכוח הגדול הזה.

לגבי הגיל, אין לי תשובה, מה שתחליטו מקובל עלי, תעשו הצבעה מצידי, זה יכול להיות 21 ו-.23 כמה אתה אמרת? ,82 והוא אמר?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

.21

מר זמיר:

אני רציתי .22 לא. זה 21 כי אני רציתי .22

זה פרויקט שיסתכלו עליו בכל הארץ. בגילאי 21 עד 82 יש פה אלפים. לצורך הדיון, מי שהתניע והצית וצעד ברחובות בשנתיים האחרונות הם אנשים בני ,21 ,0 7 שגרים פה, ששכר הדירה גבוה להם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 82 -

מר אבו שחאדה:

גם ,82 גם .22

(בשלב זה עזב ראש העירייה מר רון חולדאי את הישיבה, ומר ספיר ניהל את הישיבה)

מר זמיר:

גם אני צריך ללכת.

בעיני זה חשוב מאוד להסכים אתי הפעם על ה-21 הזה. ותסמכו עלי שבפרויקט הדגל הראשון זה יחסוך הרבה דיונים, זה יהיה לכמה שיותר קהלים. בלאו הכי אנחנו מתווכחים על האם לתת 01 דירות לסטודנטים בני ,21,0,7 אני אומר לכם-זה הדבר הנכון לעשות-אמיתית.

מר סולר:

גם הדיון לא קוצץ את זה בגיל 21 עד ,82 זה 21 עד 21 כמובן.

מר זמיר:

לתת אפשרות גם לגילאי .21

מר אבו שחאדה:

ככה אי אפשר לקבל החלטה. אם אתה גם כן צריך ללכת, אנחנו נקבל החלטה בפעם אחרת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא, אין לנו זמן, אין לנו זמן.

סמי מה הבעיה? הוא הביע את דעתו, תביע את דעתך, דורון מנהל את הישיבה, מה הבעיה?

מר אבו שחאדה:

אין בעיה.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

מה עמדתך?

מר אבו שחאדה:

על מה אנחנו מדברים? על פרויקט אחד?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 81 -

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

כן. אני מציע שנגדיר את זה רק לפרויקט אחד, זה לא יהיה תקדים.

מר זמיר:

זה מקובל עלי.

גב' עדי צברי:

זה גם מה שאמרתי.

מר זמיר:

זה מקובל עלי.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

זה ניסיון, אנחנו מתחילים. זה התחלה.

מר זמיר:

סמי, אני רוצה להגיד לך משפט אחרון, שאולי אתה לא יודע- כי אני חי אותו. חבר'ה, בין הגילאים 22 ל-,81 למעלה מ-%12 מתושבי העיר הזאת הם רווקים ורווקות. זה לא איזה אוכלוסייה קטנה שאתה אומר, נכניס אותה לפול או לא, זה חצי מהעיר.

מר להט:

אמרתי, אני מאוד בעד רווקים. אין ויכוח.

מר אבו-שחאדה:

זה ,01 זה לא כלום.

מר להט:

אמר רון, זה לא דיון של אמת מוחלטת, שאני יכול להגיד לך-אני עולה על בריקדה.

מר זמיר:

נכון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש כאן סמל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 80 -

מר להט:

אין מחלוקת שצריך רווקים. אין מחלוקת שנושא הצעירים, שממד הצעירים בעיר הוא סופר חשוב. אני פשוט שואל, אתה יודע מה, ברמה הערכית האם הבן שלי, ולא משנה שהבן שלי הוא במצב כזה או אחר, האם הוא צריך לחשוב שהוא יכול ללכת לפרויקט של דיור בר השגה-שמיועד בסופו של דבר לאנשים שיותר קשה להם.

מר זמיר:

אענה לך. הבן שלך בעיני , ברמה האישית,

מר להט:

ולא משנה אם זה הבן שלי.

מר זמיר:

זה כן משנה, כי זה בדיוק הדיון. הבן שלך חד משמעית-לא. אבל היות שאני מכיר את הבן שלך, אני מכיר חברים של הבן שלך, ובקרב החברים של הבן שלך יש חבר'ה שגדלו בתל-אביב, שהם חברים של הבן-שלך, שעומדים להגיע לגיל 21 מבלי היכולת להישאר פה, ועבורם,

מר להט:

הבן שלי גר בבית דרך אגב.

מר זמיר:

הבן שלך גר בבית כי ההורים של, גרים בבית שהוא מספיק גדול להכיל את הבן שלך. אבל יש לו פה ושם חברים שגדלו איתי, שהסיעו אותם לבית הספר שהבן שלך למד בו, שגורלם לא שפר עליהם כמו הבן שלך.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

הבן של השכנים שלי-כשהוא היה ילד קטן, יום אחד הוא שאל את ההורים שלו: אבא, כשאני אגדל, איפה תגורו? זה דיור בר השגה.

מר להט:

השאלה היא-האם ילד בן 21 צריך לדעת שהוא יכול לגור בדיור בר השגה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 87 -

מר זמיר:

הוא עם שותף. הוא בן ,27 הוא עם שותף, הוא סטודנט.

מר אלי לוי:

זה רף.

מר סולר:

דן, אני בן ,20 אני נולדתי בתל-אביב, גדלתי בצפון תל-אביב, למדתי באליאנס, מעמד סוציו-

אקונומי יותר גבוה יחסית להרבה מאוד מקומות בעיר. ותסתכל על החברים שלי. %12 מהחברים הטובים שלי לא גרים בעיר, למה? כי הם לא יכולים לגור בעיר. הם בני 20 והם לא יכולים, והם רמת-אביבים במקור. הם עוברים לרמת השרון, במקום שיש בו יותר כסף והם יכולים להרשות לעצמם. הם לא יכולים.

מר זמיר:

האמירה פה היא חשובה. אני בן 82 אגב, אתה יודע, אני בתוך הקריטריונים.

מר אבו-שחאדה:

אני יודע שיש אנשים מיפו-שבוחרים לגור במקומות אחרים בדירות יותר גדולות. באותו שכר דירה של יפו הם שוכרים וילה בלוד, בהחלטה.

מר סולר:

רובם מתמחים, כלומר 1,222 שח' הכנסה חודשית, 1,222 שח'.

מר אבו שחאדה:

אני בא מיפו, לא מרמת אביב, אני מכיר את האנשים.

מר סולר:

מי שגר פה, ההורים שלו עוזרים לו.

מר זמיר:

דן, אני אענה לך. ערכית, יש ילדים בני ,21 כמו הבן שלך, שנולדו בכפר שלם.

אבל אני חייב לצאת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 83 -

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

בואו נסכם.

מר אבו שחאדה:

כל הפרויקט שמדובר עליו זה בסה"כ מספר קטן של דירות. ואם מדובר על מספר לא מבוטל של משפחות שצריכות יותר את הפרויקט הזה, אני-ההעדפה שלי- לתמוך במשפחות.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

מה שאני מציע, שזה לא יהיה יותר מ-%.02

מר סולר:

מה %02? אנחנו דיברנו על %72 משפחות, %82 רווקים. עכשיו, ב-%82 רווקים,

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

גיל .21

מר זמיר:

זאת השאלה. יש לך 01 דירות של רווקים, אין לי בעיה ללכת לקראתך. יש לך 01 דירות של רווקים, ש-1 מתוכן יהיו מתחת ו-02 מעל, בסדר?

גב' עדי צברי:

לא. אתה יודע מה זה לעשות הגרלה כזאת? לכל דירה אני צריכה לעשות.

מר זמיר:

לא רציתי, אבל אני נאלץ. זה דירות שמיועדות לרווקים בלבד, עזוב משפחות, משפחות החלטנו %.72 מתוך ה-%82 האלה- אם אתה רוצה.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

כמה דירות יש בפרויקט הזה?

מר אלי גינזברג:

.21

מדובר על %.82

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 80 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כמה זה? 7 דירות? 7 דירות. זה רק 7 דירות לרווקים, כל השאר משפחות. מתוך ה-,7

מר להט:

זה דיון שאפשר לקיים אותו המון שעות.

יש לי שאלה כזאת: נגיד שיש מחר ביקוש של 0,222 איש, 122 איש, אני לא יודע כמה יהיו,

שהממוצע, שהרוב הבולט בהם הוא באזור ה-.82 אני מדבר עכשיו כהורה מנחם: אני לא בטוח האם בהיבט הערכי אתה מחנך את הילד שלך ללכת בגיל 21 לכיוון דיור בר השגה.

מר זמיר:

זה לא הילד שלך. אתה מסתכל על זה,

מר אבו שחאדה:

זה הילדים של אף אחד, הם באו ככה.

מר זמיר:

הם לא הילדים שלך, הילדים שלך לא צריכים את זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בצד הערכי אני חושב שאפילו אסף מסכים אתך.

יש כאן צעד, מה זה דיור בר השגה? אנחנו רוצים לגרות את המדינה ללכת בדרכנו. יש כאן צעד סימבולי, יש כאן צעד שאנחנו אומרים- נתנו קצת, אבל נתנו לאוכלוסיות רחבות,

מר זמיר:

אני יכול להשאיר את ההצבעה שלי אצל אלון?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ובסוף נתנו למי שצעק ברחובות- הנה, עיריית תל-אביב עושה משהו. והשאלה, יש כאן צעד יותר הצהרתי מאשר כאן נאמר.

מר זמיר:

דן, אני מבקש.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ד' סיוון תשע"ג ()385//50/38

- 22 -

מר להט:

מכיוון שזה חשוב לעיר, לא רק לאסף זמיר,

אני אומר שאולי יש משהו, דבר נכון, כמו שאמרת, שהמסר הוא לילדים שנאבקו עם דפני ליף-

שאנחנו שומעים. אבל צריך לעשות, אני חושב, שלא יהיה מצב- שיהיו 2 דירות,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא יהיה להם יותר מ-.2 יהיה פחות אפילו. זה 7 דירות, ההסתברות שיהיו כאן יותר מ-0 או -2 זה לא גבוה.

מר אלי גינזברג:

כאשר יהיו מגדלי הצעירים- יהיו שם 72 דירות.

מר להט:

עדיין שיהיה ברור שמדובר על פרויקט אחד.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

מדובר על הפרויקט הזה.

מר להט:

וזה לא גורף.

מר ספיר- יו"ר הישיבה:

נמשיך את הדיון בהמשך.

נרשום את ההסתייגות שלך.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה יעלה גם למועצת העיר .

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה