פרוטוקול ישיבת הנהלה 39



עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 39 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 39 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 29/07/2013

השתתפו:

מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר

מ. טיומקין

א. גלעדי

ח. אבי גיא

י. דיין

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, א. פרץ, ע. גבולי, ג. שמרלינג, ג. פריאל, ד. לב, ד. לוטן, א. לוי, ר. אורן, א. דיגא, א. מצובע, מ. בנימיני, א. סראג', ל. בן-חמו, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

על סדר היום:

1. הקצאת מקרקעין.

2. הערכות מינהל החינוך, התרבות והספורט לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד.

3 התחנה המרכזית החדשה.

*******************

101. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

השעה היא 17.15, אז אנחנו יכולים להתחיל בנוכחותם של 5 חברי הנהלה.

הנושאים שיש לנו הם הקצאת מקרקעין.

מר אלי לוי:

4 הנושאים הראשונים קשורים להקצאות מקלטים.

רשימה מס' 1 היא רשימת המקלטים שאנחנו מעמידים לצורך ההקצאה.

הנושא השני הוא מתן שימוש והפעלה לאמנים, רשימת האמנים בהתאם לקריטריונים של הקצאת מקרקעין במקלטים. רשימת האמנים נבחרת על ידי וועדה מקצועית של אגף התרבות.

הנושא השלישי הוא- המשך הקצאת מקלטים עירוניים לאגודות, עמותות ומלכ"רים לתקופה של 3 שנים.

הנושא הרביעי זה אותם גופים שאינם עמותות או מלכ"רים, ואנו מביאים אותם כיוצא מהכלל, כי עוד לא מצאנו את הפתרון איך ליצור מהם עמותה. מדובר בכל מיני גופים שבאים ומתפללים או עושים איזושהי פעילות אחת לכמה זמן, אבל הם לא עמותה מצד אחד, ואנו בכל זאת מביאים אותם בצורה הזאת, עד שניצור את המבנה.

גב' אבי גיא:

הם כולם גופים דתיים.

מר גלעדי:

כן.

מר אלי לוי:

כי מי שעושה פעילות ציבורית רגילה-הוא מתארגן בעמותה. מתפללים לא מקימים עמותה אבל הן כן רוצים להתפלל. מדובר במקלטים ששימשו במשך השנים כבתי כנסת ותפילה, אנחנו הפסקנו את השימוש הקבוע אבל אפשרנו להם לעשות המרה לעמותות. מי שהצליח-הקים עמותה, נשארו עוד כמה גופים שעדיין לא הפכו לעמותות. זו תקופת מעבר, ואנחנו מעריכים להם את תקופת המעבר עד שיבוא שם מישהו רציני ויהפוך את זה לעמותה.

מר טיומקין:

כל הרשימה הזאת-זה מצב קיים שאתה נותן לו הארכה נוספות, או שזה דברים חדשים?

מר אלי לוי:

לא, מה פתאום. כל האמנים,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא לא מדבר על אמנים, הוא מדבר על בתי כנסת.

מר אלי לוי:

המקלטים הם קבועים, אנחנו לא מוסיפים על המקלטים הקיימים-עוד, זה אותם מקלטים שמי שמחזיק בהם מתחלף מעת לעת. בתי הכנסת נשארו אותם בתי כנסת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לא חדש, אין כאן הקצאה חדשה.

מר אלי לוי:

אין כאן חדש.

מר טיומקין:

יש כאן 30 ומשהו מקלטים.

מר אלי לוי:

קבוע.

מר גלעדי:

למה אנחנו מאריכים ל"שערי אשר"- שקיבל הקצאת קרקע וסיים את הבנייה.

מר אלי לוי:

כי הוא נמצא בבנייה.

מר גלעדי:

הוא גמר כבר, הוא חנך את המקום.

מר אלי לוי:

ברגע שהוא יקבל טופס 4 והוא יתחיל לפעול, זה ירד.

מר גלעדי:

אבל אתה נותן לו הקצאה עכשיו ל-5 שנים.

מר אלי לוי:

זה ל-3 שנים.

מר גלעדי:

הוא כבר עשה את חנוכת המבנה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תכתוב הערה- עד טופס 4.

מר אלי לוי:

עד תחילת הפעילות.

מר גלעדי:

לא, עד טופס 4. את חנוכת המבנה הוא כבר עשה.

ודרך אגב, זה פוגע גם בנושא של גני ילדים שם.

מר אלי לוי:

קודם כל, גני ילדים חסרים בשכונה הזאת.

מר גלעדי:

זה פוגע בגני ילדים, המבנה הזה.

מר אלי לוי:

הנושא החמישי הוא- מתן רשות שימוש ל"מרחבים- חברה לחינוך ותרבות, ועמותת מרכז השל- המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, במבנים שמפורטים בתקציר וגם בתשריט, בסמוך לבית ספר לטבע, מה שהיה פעם חלק מהגנים הבוטניים-שהוחזקו בזמנו על ידי החברה להגנת הטבע, שפונו, ואנו מקצים במקום הזה- בשלב ראשון שלושה מבנים שישמשו אותם, ושני מבנים

יישארו בידי בית הספר. כאשר תיגמר בניית אולם הספורט –אז אנו נבנה גם שטחים חילופיים במסגרת אולם הספורט יפונו שני המבנים הללו ויימסרו גם הם ל"מרחבים" והשל. כאשר המבנה השישי או השביעי- נשאר פנוי בידי העירייה ואנו נחליט מה לעשות אתו במהלך השנים, זה מבנה שאנו כן רוצים לשמור אותו-אולי עתידי לבית ספר לטבע- אם הוא יתפתח, או לשימושים עירוניים אחרים.

מר גלעדי:

איפה?

מר אלי לוי:

באותו מתחם, סמוך לבית ספר לטבע. יש שם כמה מבנים.

מר גלעדי:

היינו שם בסיור עם מנחם לפני שעה.

מר אלי לוי:

בדיוק.

בתשריט מסומנים המבנים- מה אנחנו נותנים, מה אנחנו לא נותנים.

הנושא השישי הוא – מתן רשות שימוש לקש"ת בדירה ביהודה הלוי 143 לצורך קיום פעילות חברתית והפעלת מוקד סיוע לקשיש. זה המשך מתן, זה מקום שהוא כבר פעיל והוא קיים.

גב' אבי-גיא:

נדמה לי שזה לקהילה התומכת, שם.

מר אלי לוי:

כן.

גב' אבי-גיא:

הם עושים את זה בעוד מקומות בעיר, זה אחד המקומות.

מר אלי לוי:

נכון.

מתן רשות שימוש לעמותת ער"ן-עזרה ראשונה נפשית, למוקד טלפוני לאנשים במצוקה, בחדר של כ-70 מ"ר בקומת הכניסה של מבנה בית ספר בר-כוכבא, מה שהיה פעם שלווה, מה שהיה פעם מכללת תל-אביב יפו, מי שזוכר, ברח' הנרייטה סולד- לתקופה של 3 שנים חסר יום. היום העמותה הזאת יושבת במקלט ברח' הנרייטה סולד במצב ממש לא סביר, ואנחנו רוצים לפנות אותה משם ולהעביר אותה לחדרים האלה בסמיכות.

מר גלעדי:

זה במקום אגף הפיקוח?

מר אלי לוי:

לא. לפיקוח יש את החדרים שלו. בקומות העליונות אנחנו מכניסים את אגף המחשוב-שבא ממחו"ג, ובקומת הקרקע נשאר חדר שהוא פנוי, הוא לא שייך לפיקוח ולא שייך למחשוב.

מתן רשות שימוש לעמותת קרן מעורבות חברתית ע"ש יהודה טריביטש ז"ל. שתי כתות מעון לילדי הקהילה הזרה, המוכר בשם יוניטף 1 ויוניטף 2, בתחנה המרכזית החדשה בשתי חנויות שהעמדנו לצורך הפעילות הזאת, לתקופה של 5 שנים. זה המשך מתן רשות שימוש, המקום פועל ופועל יפה.

הנושא התשיעי הוא- מתן רשות שימוש לעמותת גרעין חברתי יפו במבנה יביל של כ-100 מ"ר, שנמצא ברח' סמטת באר-שבע 64 לתקופה של שנתיים. זה כמובן בכפוף לכך שהגרעין יקבל שימוש חורג מהוועדה המקומית, והוא אמור לטפל בזה ברגע שהוא יקבל את ההקצאה.

גב' אבי-גיא:

אני רוצה לשאול:

אני לא מכירה את הגרעין החברתי הזה, זה חילוני? זה דתי? זה לקהילה היהודית ביפו?

מר אלי לוי:

זה גרעין שנמצא ביפו ג'.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ד'.

מר אלי לוי:

ביפו ד', גרעין מאוד גדול, פעיל מאוד ומוכר בשכונה. הוא עושה פעילויות די מוכרות , והוא גם גרעין מאוד מאוד חיובי.

גב' דיין:

גרעין של מי? של איזה תנועה.

מר אלי לוי:

של המזרחי.

מר גלעדי:

זה לא של תנועה.

מר אלי לוי:

זה לא שייך לתנועה, הם קוראים לעצמם-גרעין קהילה, הם חיים בקהילה.

מר גלעדי:

זה גרעין תורני ביפו, נכנסה שם אוכלוסייה שהם גרעין תורני, הם לא שייכים- לא לזה, לא לזה, לא לשלישי ולא לרביעי. הם הקימו שם, משרד החינוך הקצה להם גם בית ספר שהם התחילו לפעול בו.

גב' לב:

מינהל החינוך, אנחנו .

מר גלעדי:

מינהל החינוך אבל גם משרד החינוך, את לא יכולה בלי משרד החינוך-כי צריך גם לאשר את הכתות הקטנות, אז גם משרד החינוך היה מעורב בזה. בזמנו השר גדעון סער היה מעורב בנושא הזה, ואני חושב שזה נכון. בסה"כ הם אוכלוסייה שהיא תורמת לנושא של יפו-גם מבחינה חברתית. למרות שאני לא נמנה עם הכפות הסרוגות אני חושב שזה חלק מתוך הוויה של האזור שם, שבסה"כ זה מועיל לפעילות החברתית שנמצאת בלב יפו. והאזור הזה הוא לב יפו, לא יפו ד'.

גב' אבי-גיא:

אין עמותה אחרת של חרדים , של חב"ד ביפו, ליד עג'מי או בסביבות שדרות ירושלים? עוד משהו?

מר אלי לוי:

לא. לא משהו שאנחנו מקצים. יש לנו בית ספר חב"ד ביפו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אבל הוא ממלכתי.

גב' אבי-גיא:

אני לא מדברת על זה.

מר אלי לוי:

אין לנו שום נכס.

גב' אבי-גיא:

אני מדברת על פעילות בקרב אוכלוסייה.

מר אלי לוי:

יש שם פעילויות.

גב' אבי-גיא:

אתה אומר שהם כפות סרוגות. יש שם יותר? אתה לא יודע.

מר אלי לוי:

יש רפורמים, רפורמים אני מכיר, אני לא מכיר משהו אחר.

מר גלעדי:

יש לי כמה שאלות:

האחת-לגבי הנושא של האמנים-יש ועדה מקצועית שישבה וקבעה איזה אמנים נכנסים ואיזה אמנים ממשיכים. האם יש פה תחלופה של אמנים שנמצאים- נניח 10, 15 שנה ונכנסים במקומם אחרים? או שאנחנו קובעים איזה קריטריון-שאמן יכול לקבל מבנה לתקופה של 20 שנה, 15 שנה, 5 שנים בלבד ומתחלף, או שיש פה כאלה שנמצאים למעשה כבר בגלגול שלישי או רביעי, שנמצאים. זה דבר אחד.

ואם אפשר לקבל נתון-כמה הם נמצאים שם מעל הארכה אחת, כמה מעל הארכה שנייה וכמה מעל הארכה שלישית ואילך.

מר אלי לוי:

ראשית, יש נוהל מאוד מאוד ברור לעניין קביעת אמנים. יש נוהל שאושר על ידי העירייה איך ממיינים, איך בוחרים. העיקרון הוא שאמן לא נשאר יותר מ -5 שנים במקלט, שתהיה תחלופה כל הזמן.

אני בטוח שלעומת שנה שעברה, 85%-90% פה הם כולם חדשים.

אנחנו מחליפים, כל תקופה של 5 שנים יש תחלופה כמעט שלמה.

מר גלעדי:

קיבלתי תשובה. בסדר גמור.

מר אלי לוי:

את זה גם הנוהל קובע.

מר גלעדי:

בסדר, קיבלתי תשובה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כיוונת לדעת גדולים.

מר גלעדי:

אני כיוונתי לדעת גדולים וחשובים, במיוחד שזה היה בישיבת הנהלה.

בנושא של הקצאת המקלטים, בדרך בן-צבי 3 ישנה – יהדות מתקדמת. עד כמה שאני זוכר, בדרך בן צבי הקצאנו שם שטח למבנה שלם-שיש שם פעילות של בית-דניאל, נדמה לי זה נקרא, מול חלמיש.

מר אלי לוי:

זה הרפורמים.

מר גלעדי:

השאלה היא-אם הם לא יכולים להשתלב פנימה ולא לצאת החוצה לעוד מבנה כי המבנה ההוא, חוץ מזה שמשתמשים בו לחתונות ולבר-מצוות ולכל הדברים, וזה על-הכפאק, אבל יכול להיות שהעמותה הזאת יכולה להיות בפנים.

מר אלי לוי:

על איזה נושא אתה מדבר?

מר גלעדי:

דרך בן צבי 3, 1036 בעמוד 7.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה בית דניאל.

מר גלעדי:

השאלה היא-האם הם נכנסים פנימה. אני לא יודע.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שד' בן צבי 3-זה יוצא על בית דניאל.

מר גלעדי:

אם זה בית דניאל-זה בסדר, השאלה היא האם זה מבנה אחר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דרך בן צבי זה לא בית דניאל .

מר גלעדי:

כן, זה הפינה. זה מול חלמיש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מול חלמיש ,

מר אלי לוי:

זה הרפורמים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא בית דניאל. תסלחו לי, בית דניאל זה הבית על רחוב בני דן, בצפון העיר. יש להם מרכז קהילתי, בית כנסת וכן הלאה. שם זה נקרא נאות דניאל או נאות רות, נאות רות דניאל, וזה דבר אחר לחלוטין. הוא מן אכסניה ובית תרבות.

מר אלי לוי:

וגם בית כנסת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

וגם בית כנסת.

מר גלעדי:

ההקצאה הזאת היא בתוך המבנה?

מר אלי לוי:

כן, זה בתוך המבנה, וכיוון שזה מקלט שלנו-אנחנו מעמידים את זה להם לשימוש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שוב כיוונת לדעת גדולים.

מר אלי לוי:

או. קי.

לגבי "שערי אשר", מה שהמנכ"ל העיר אני מקבל את זה, עד טופס 4.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פתאום התחלת להתעניין בסעיף הזה- של ההקצאות. לקראת הבחירות התעוררת, אולי תמצא פה משהו.

מר גלעדי:

מצאתי, מה אתה חושב, שאני אחפש ולא אמצא?

נושא נוסף-אלי, כמה זמן אתה מקצה לאלו שלא התארגנו ולא התאגדו כעמותות – להמשיך להשתמש בנכסים העירוניים? האם אתה קובע להם לוח זמנים של 5 שנים?

מר אלי לוי:

לא. כולם זה 3 שנים.

מר גלעדי:

כמה זמן אתה נותן להם להתאגד- כדי להיות עמותה?

מר אלי לוי:

למה אנחנו מביאים אותם בנפרד? כי אנחנו יודעים שיש גופים כאלה-בודדים, שהם יתארגנו במשך 3 השנים, אבל אנחנו מתמרצים אותם כל פעם, מעירים להם כל שנה, אנחנו מחדשים להם את החוזה ואומרים- נו- נו נו-תעשו, אבל יש בעיה.

מר גלעדי:

כי חלקם הם של אל המעיין, ואל המעיין היא כן מאוגדת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה אתה רוצה לעשות עם "אל המעיין"? תגיד.

מר גלעדי:

שיתאגדו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לחדש את חוק נהרי? מה לעשות?

מר גלעדי:

שיתאגדו.

הנושא הנוסף הוא מתן רשות שימוש ,ניהול והפעלה לעמותת קרן למעורבות חברתית על שם יהודה טריביטש בתחנה המרכזית. זו הארכת מתן רשות שימוש בנושא של תחנה מרכזית. אנחנו עוד מעט דנים בנושא של התחנה המרכזית, ואני חושב רון-שהיות והנושא של העובדים הזרים והמסתננים היא בעיה קשה מאוד באזור דרום תל-אביב, אתה מודע לזה, אתה פועל בזה כרגע בכלים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז מה?

מר גלעדי:

אני חושב שככל שאנחנו ניתן להם מה שנקרא- סביבה אוהדת בנושאים האלו-הם ישארו פה, וככל שאנחנו לא נאפשר סביבה אוהדת ונפעל בהרבה מאוד אמצעים כדי להקשות על היכולת שלהם, את יכולה להגיב לאחר מכן, זה ברור לי שאת תגיבי. להישאר בעיר תל-אביב יפו, כך ייטב לנו- לעיר

תל-אביב יפו, לתושבי דרום תל-אביב. אני חושב שבנושא הזה- לא נכון להאריך את התקופה, במיוחד לאור הנושאים של העובדים הזרים והמסתננים.

לכן אדוני ראש העיר, משפט אחרון רק, בסדר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל עוד אני ראש עיריית תל-אביב יפו, לפרוטוקול, ילדים יקבלו אצלי טיפול כמיטב יכולתי.

מר גלעדי:

אני מתנגד לנושא הזה, ואני מבקש לרשום שאני מתנגד לנושא הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יהיה רשום שאתה מתנגד, לפרוטוקול. זה בחירות, זה בסדר.

מר גלעדי:

זה לא לבחירות, אני חושב,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני חושב שלטובת החבר'ה שלך בדרום העיר-זה נכון שהילדים יטופלו כראוי. לטובת כל תושבי תל-אביב ותושבי דרום תל-אביב, אני חושב שיהיה להם יותר טוב אם הילדים יקבלו טיפול נאות.

מר גלעדי:

ככל שיהיה להם חוסר נוחות להשתקע בעיר תל-אביב-כך הם לא יישארו פה . ככל שאנחנו ניתן להם יותר תנאים ושרותים ציבוריים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, אמרת את זה.

מר גלעדי:

אני חושב שזה בסופו של דבר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אמרת לפרוטוקול, אמרת את זה.

מר גלעדי:

אני בטוח שבסופו של דבר האסימון יפול-כמו שהוא נפל בנושא של העסקים, האסימון יפול גם בנושא הזה. והם הולכים ומתרבים פה-היות שהנושא של הילודה שלהם הוא פי 4 ופי 5 מהילודה הרגילה, וברגע שיש להם את התנאים, זה מאפשר להם למעשה לבסס את מעמדם בתוך העיר תל-אביב יפו, וכמובן שבסופו של דבר- נטל על תושבי העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תרשה לי להגיד לך משהו:

לדאבוני, עדיין מספר גני הילדים שאנחנו מצליחים להחזיק ולטפל בהם-בטל בשישים מול הבעיה כולה. יש פה יותר מידי ילדים שמוחזקים בתנאים שהם לא אנושיים, בלי שאנחנו נותנים להם טיפול, ולמרות האמירה שלך-הם לא נעלמים מפה. הם נמצאים פה בכלובים בתנאים אל אנושיים, לא אנושיים. ולכן, זכותך לחשוב ולומר את מה שאתה אומר, וזכותי לבוא ולומר-שאני לפחות פניתי כאן לשר החינוך וביקשתי שאת החוק של 3 עד 5 יחיל גם על ילדי הזרים-כפי שהיה ראוי לעשות-אם זה מוחל על כלל הילדים במדינת ישראל.

אז אתה אמרת את שלך, אני אמרתי את שלי, ועכשיו בואו נמשיך הלאה.

גב' אבי-גיא:

מה התשובה של השר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

התשובה של השר- בינתיים הוא בודק. הוא שר חדש, הוא לא יכול לתת תשובות, הוא בודק, הוא חדש. אני עדיין נותן לו את ה-GRACE של לבדוק.

נכון דפנה, ביקשתי?

גב' לב:

ביקשת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון הוא אמר שהוא יבדוק?

גב' לב:

הוא אמר שהוא יבדוק, שזה המוניטארי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בינתיים בסטאטוס הזה זה נמצא כרגע.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושרת כלהלן:

1.הקצאת מקלטים עירוניים לשימוש דו תכליתי.

2.מתן רשות שימוש והפעלה לאמנים במקלטים דו תכליתיים.

3. המשך הקצאת מקלטים עירוניים דו תכליתיים לעמותות/אגודות/מלכ"רים.

4. מתן שימוש רשות והפעלה לבתי כנסת שאינם עמותות במקלטים עירוניים דו תכליתיים.

לגבי "שערי אשר"- הוחלט שרשות השימוש תינתן עד קבלת טופס 4 למבנה שנבנה על ידו.

5. מתן רשות שימוש ל"מרחבים- חברה לחינוך ותרבות", ועמותת מרכז השל- המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

6. מתן רשות שימוש לקש"ת בדירה ביהודה הלוי 143 לצורך קיום פעילות חברתית והפעלת מוקד סיוע לקשיש.

7. מתן רשות שימוש לעמותת ער"ן-עזרה ראשונה נפשית, למוקד טלפוני לאנשים במצוקה, בחדר של כ-70 מ"ר בקומת הכניסה של מבנה בית ספר בר-כוכבא ושלווה לשעבר.

8. מתן רשות שימוש לעמותת קרן מעורבות חברתית ע"ש יהודה טריביטש ז"ל. שתי כתות מעון לילדי הקהילה הזרה, המוכר בשם יוניטף 1 ויוניטף 2, בתחנה המרכזית החדשה בשתי חנויות, לתקופה של 5 שנים. (התקבל בהתנגדות מר גלעדי)

9. מתן רשות שימוש לעמותת גרעין חברתי יפו במבנה יביל של כ-100 מ"ר, שנמצא ברח' סימטת באר-שבע 64 לתקופה של שנתיים, בכפוף לאישור השימושים בוועדה המקומית,

102. הערכות מינהל החינוך, התרבות והספורט לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עכשיו אנחנו עומדים לקבל סקירה על הערכות מינהל החינוך, התרבות והספורט לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד.

אני מציע לכולם לשים לב לנתונים, כי הנתונים האלה הם מאוד מאוד מרשימים. אנחנו מערכת שמשתנה במהירות.

גב' לב:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) בתל-אביב יפו נמצאים כמעט 71,000 ילדים ובני נוער בגילאים 3 עד 18, וכל הילדים האלה ילמדו בשנת הלימודים תשע"ד-לפי הפיצול הזה:

57,000 במערכת העירונית הממלכתית.

12,000 במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי.

ועוד כ-2,000 ילדים במערכות פרטיות או מחוץ לעיר-על פי נטיות או תחומי העניין שלהם והרצון של ההורים שלהם.

מר גלעדי:

מחוץ לעיר זה גם תלמידים בחינוך מיוחד או דברים כאלה?

גב' לב:

לא. זה המערכת הממלכתית. אני מדברת על מישהו שהולך לתלמה-ילין וכו'.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הסטאטוס של עמל ליידי דייויס זה מוכר שאיננו רשמי?

גב' לב:

כל העל יסודי זה מוכר שאינו רשמי, אבל הוא ממלכתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע. אני שואל אותך על זה.

גב' לב:

כן כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה מוכר ולא רשמי? עירוני ד' זה מוכר ולא רשמי?

גב' לב:

כן.

מר זמיר:

למה?

גב' לב:

כי יש בעלויות, העניין הוא מי הבעלות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם גימנסיה הרצליה, וגם תיכון חדש, בסדר, אני יודע.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ואליאנס.

גב' לב:

כ-57,000 תלמידים במערכת החינוך העירונית ששייכת גם לנו וגם עם שותפים.

14,500 תלמידים בגני הילדים.

קרוב ל-25,000 תלמידים בחינוך היסודי.

וכ-18,000 תלמידים בחינוך העל יסודי.

הגידול במספרי התלמידים במהלך 5 השנים האחרונות הוא בערך כ-7,000 תלמידים, ותכף אני אראה את הפיצול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

15%.

גב' לב:

במשך 5 שנים 7,000 תלמידים הצטרפו למערכת.

מר טיומקין:

הצעירים.

גב' לב:

הגידול במספרי כתות הגן ב-10 השנים האחרונות הוא בלמעלה מ-200 כתות גן, ובשנת תשע"ד נחצה את המספר של 500 כתות גן ונעמוד על 507 כתות גן.

מספר בתי הספר: בשנה האחרונה נוספו עוד 2 בתי ספר, וזה המצב כרגע. לקראת השנים הקרובות, כדי לסבר את האוזן, ייפתח בית הספר ברח' אנטיגונוס-יהודה המכבי, ייפתח בית ספר דרויאנוב-באזור פלורנטין, מתוכנן בית ספר באזור השוק הסיטונאי.

מר זמיר:

על איזה שנה את מדברת?

גב' לב:

שנה הבאה ייפתח יהודה המכבי.

מר זמיר:

כלומר, בעוד שנה?

גב' לב:

כן. בעוד שנתיים דרויאנוב. מתוכנן בית ספר גם בשוק הסיטונאי. מתוכנן בית ספר נוסף בצוקי אביב, לשעבר אזורי ח"ן, ויש חשיבות וצורך לפתוח גם עוד בית ספר באזור מרכז העיר- ממערב לאבן-גבירול.

מר גלעדי:

מה קורה עם אזור יפו?

באזור יפו אישרנו עכשיו תב"עות עם עשרות אלפי יחידות דיור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עד שיהיו שם ילדים.

גב' לב:

יש לך כרגע את דרויאנוב.

מר גלעדי:

הנושא של תכנון הוא לא מהיום למחר. אתה עושה תכנון היום כדי להגיע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בתב"עות יש את המקומות.

מר גלעדי:

לא, אין תכנון.יש תב"ע שיש בה שטח חום, אין תכנון, ותכנון צריך לקדם-כדי להגיע למצב שבסופו של דבר יש משהו לביצוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר. או.קי, נתכנן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אנחנו נהיה שם לפני הילד הראשון.

מר גלעדי:

100%, אבל זה צריך להיות חלק מתוך תכנית העבודה.

גב' לב:

ונפתח בית ספר שבעצם עובר מצפון מערב- לאזור יגאל אלון, בית ספר ממלכתי דתי לבנות, על יסודי, שהוא יהיה חלק , או בשלב ראשון יהיה חלק מעירוני ח' שהוא בית ספר לבנים, בצד השני של הכביש יהיה בית ספר לבנות.

מר גלעדי:

במקום מה הוא עובר?

גב' לב:

במקום המכללה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ויינגוט.

גב' לב:

ומה קורה עם בית הספר החרדי שיש שם?

גב' לב:

יש שם הרבה שטח.

מר זמיר:

הוא נשאר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יהיה לו מתחרה עכשיו- הממלכתי דתי.

מר גלעדי:

לא, זה בנות וזה גילאים אחרים לגמרי. זה שתי אוכלוסיות שונות. הבית ספר של החרדים זה בית ספר לכתות א-ח', לאוכלוסייה חרדית –בנים ולא לזה.

גב' לב:

יש שם בנות. הוא בנות.

מר גלעדי:

הוא גם בנים.

גב' לב:

אני לא ראיתי שם בנים, יש שם בנות, ואנחנו מעריכים שבגלל שהוא מסתיים באזור כתה ח' הבנות יעברו לממלכתי דתי לעל יסודי. זו אוכלוסייה לא מאוד חרדית, זו אוכלוסייה שמעדיפה את הזרם הזה.

נתוני רישום ושיבוץ תלמידים:

קודם כל תהליך הרישום שהיה השנה- לקראת תשע"ד- לקח בחשבון הרבה לקחים שלמדנו. גילאי חובה נרשמו בשבועיים הראשונים של חודש ינואר, הם קיבלו את מתן התשובות שלהם- של החובה כבר בתחילת אפריל, הערר כבר נגמר, ובעצם עד סוף אפריל הסתיים כל תהליך הרישום של ילדי חובה, כולל ועדות ערר וכל מה שהיה צריך לעשות בעניין.

ילדי טרום חובה נרשמו בשבועיים שלאחר מכן, וגם הם קיבלו תשובות עד סוף מאי.

ילדי טרום טרום חובה קיבלו תשובות עד תחילת יולי, כלומר כל הילדים שנרשמו קיבלו כבר ב-4 ביולי את התשובה –גם על השיבוץ שלהם וגם על הערר שהם הגישו. לא תמיד הם הסכימו אתנו ותכף נראה מה קרה הלאה.

מה שחשוב להראות כאן זה את גודל השנתונים שהלך וגדל לאורך השנים, כאשר בחובה בתשע"ד יש לנו קרוב ל-6,000 תלמידים, כמעט כפליים ממה שהיה לנו במחזורים הקודמים-שהיה קרוב ל-3,000. וכל המחזורים, גם טרום חובה וגם טרום טרום חובה נושקים ל-6,000 תלמידים, שזה אומר שכל בתי הספר שאמרתי קודם-יהיה להם צורך בזמן הקרוב- כדי להכיל את התלמידים האלה בתוכם. אני גם יודעת מהלשכה לרישום ולסטטיסטיקה-שבשנתון 0 עד 1 יש 8,000 ילדים שנולדו בתל-אביב. לא כולם נשארים בתל-אביב אבל אנחנו לא יורדים בגודל, וודאי שלא.

מר זמיר:

זה 18,000 ילדים טרום טרום, טרום וחובה?

גב' לב:

כן.

מר זמיר:

מדהים.

גב' לב:

אנחנו שכללנו מאוד את הרישום ואת האינפורמציה שניתנת באינטרנט, תסתכלו על הגידול-קודם כל בכניסות כדי לקבל מידע-גם על בתי הספר ,גם על מועדוניות, וגם כתות א', כאשר ב-2012 היינו בסה"כ נניח בסדר גודל של 20,000 איש והשנה גדלנו למספרים עצומים, וגם הנרשמים לגני הילדים באינטרנט עולים משנה לשנה. עברנו למצב של 75% רישום באינטרנט. אנו הצבנו יעד לשנה הבאה- להגיע ל-80% ומעלה רישום באינטרנט, מה שאומר שאנשים לא צריכים לבוא לכאן, הם עושים את זה בכמה דקות ומקבלים תשובה מהירה.

ועדות הערר כצפוי: בגני החובה ובגני הטרום חובה- השתדלנו לתת לאנשים את הבקשה הראשונה או השנייה שלהם ולכן גם מספר העררים הוא נמוך. ולטרום טרום חובה נשאר מה שנשאר להם וכאן המספר הוא קצת יותר גבוה. ככל שמספר כתות הגן יעלה אנחנו נוכל בעצם להגיע למצב שוועדות הערר –מספרן ירד.

מר זמיר:

כאשר את כותבת 300 ועדות גילאי חובה, זה 300 ילדים שהגישו ערר?

גב' לב:

כן.

מר זמיר:

את יכולה להגיד כמה מתוך המקרים האלה פתרנו?

גב' לב:

הרוב פתרנו.

מר גלעדי:

כשאת אומרת פתרנו, כמה קיבלו את העדיפות שהם ביקשו?

גב' לב:

קודם כל-עיקר הבעיה היתה סביב החטיבות הצעירות. יש אזורים שהילדים לא רוצים ללכת לחטיבה צעירה, הם רוצים להשאר עדיין בגן, בעיקר נגיד בלב העיר-שהם רוצים להשאר באשכול העבודה או באשכול מלצ'ט, ויש מקומות שדווקא רוצים לגני החובה לעבור לחטיבות הצעירות, למשל בבצרון-במעבר לתוך בלוך. אלה בעצם האחוז הגבוה. אנחנו ענינו על לפחות 50% מזה- שקיבלו בסופו של דבר את מה שהם רצו, ועדיין יש ניידות עד סוף הקיץ, עד לפני פתיחת שנת הלימודים, ועדיין- לכל מי שנתנו תשובה שהערר שלו לא התקבל ואנחנו נהיה אתו בקשר בהמשך במידה שמשהו ישתנה.

הגידול העצום הזה שאתם רואים מחייב גם גיוס משאבי אנוש בהתאם. קודם כל 11 מנהלים פרשו, רובם הגדול מטעמי גיל פרישה. חלקם קיבלו תפקידים אחרים- לא אצלנו אבל אנחנו מבוקשים, כל שנה אנחנו מייצאים מנהלים שלנו לתפקידים אחרים. 6 מנהלים בבתי הספר היסודיים נבחרו כבר, שני מנהלים בבתי הספר העל יסודיים נבחרו כבר, 3 מנהלים בבתי הספר של החינוך המיוחד נבחרו כבר, וחסרים כאן עוד 3 מנהלים בתחום של חינוך ממלכתי-דתי, אחד לבית הספר שהזכרתי ברח' יגאל אלון, אחד בברושים-זה מנהל שכבר פועל בפועל וצריך רק לאשר את המינוי שלו, ובית ספר אחד של החינוך המיוחד.

הצפי הגדול והעבודה הגדולה של משאבי אנוש ושל האנשים במחלקות הגיל במינהל החינוך הוא- לקליטת סייעות ועובדי שרות למיניהם. רק סייעות לגננות אנחנו צריכים לקלוט כ-150 סייעות, 85 סייעות בחינוך המיוחד- מותאם לוועדות הערר. אחוז הילדים בעלי צרכים מיוחדים-המצב באוכלוסייה הוא בין 7% ל-10%, ואם המחזור גדל ל-6,000 ילדים גם הצרכים גדלים, ולכן ועדות ערר צריכות לדאוג להם. 15 עובדי שרות שאנו צריכים להוסיף אותם למערכות החדשות, וגם 40 מורים בחינוך העל יסודי-שגם הם עובדי עירייה, גם בעקבות פרישה של מורים וותיקים.

התכניות המרכזיות לשנת הלימודים תשע"ד.

הקרנת סרט.

מר זמיר:

זה מרגש.

גב' לב:

זו קצת טעימה ממה שאנחנו עושים.

תכנית התקשוב נכנסת לשנה השלישית שלה, וזה בעצם תקשוב של כל החינוך היסודי. אנחנו מאוד מעודדים חדשנות, ואנחנו מגלים בבתי הספר- לא רק מנהלים שרוצים אלא מורים יצירתיים שממציאים שיטות הוראה וחוזרים לכמה דברים טובים מהעבר- כמו עבודות צוות שיפוטיות וגם למידה מתוקשבת כמו שצריך. וראיתם, גם נוגעים בידיים, גם רצים החוצה ורואים ומראיינים ובודקים נושאים שהם נושאים חברתיים וכאלה ואחרים.

יש לנו מורים שמשתתפים בכנסים ארציים ומספרים על החדשנות שלהם. אנחנו מאוד מעודדים אותם ורוצים ליצור נבחרת כזאת של בתי הספר. יכול להיות, אנחנו מנסים ליצור איזהשהו קשר עם העבודה בספריה בכל-בו שלום, כדי שהסטארטאפיסטים שיושבים שם והמורים האלה אולי יצרו משהו מעניין בתחום החינוך.

בעל יסודי אנחנו משלבים למידה שהיא מבוססת פרויקטים. זו תכנית שמקובלת היום בעולם. למדנו אותה, המנהלים למדו אותה השנה, קבוצה של רכזים מבתי הספר למדו אותה השנה, בשנה הבאה אנו כבר מתחילים לעשות אותה באופן מעשי-בשילוב כלים ממוחשבים.

בחינוך המיוחד אנחנו מכניסים את מערכת התקשוב, אנחנו מכניסים אותה באמצעות איפדים שהם קלים ונוחים לתפעול, וממש היום סיפרו לי על ילדים שבקושי מרוכזים בעבודתם בבתי הספר הקשים שיש לנו, על אחד מבתי הספר הקשים שלנו, בית ספר "גיל", שילדים –באמצעות האייפד וה-Q.R עשו חפש את המטמון בתוך בית הספר-והיו שקועים בלימודים ונהנו, ומאוד רצו שאתה תבוא לראות את זה אדוני.

אז אנחנו מרגישים שאנחנו בראשית הדרך, אבל יש לנו פריצות דרך בהוראה באמצעות מחשב. אין ספק שבית הספר בכל מערב העיר, התיכון על-שם אלתרמן-בעצם מדגים את העבודה הנכונה שצריכה להיות. אנחנו עוקבים אחריהם בדאגה וגם בשמחה.

מר זמיר:

מה היה פה אתמול בערב?

מר זלוף:

שירה בציבור.

גב' לב:

כדי שלא נהיה חשודים שאנו עוסקים רק בטכנולוגיה, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בפיתוח מצוינות באמצעות תרבות ואמנות. אנו גם מתבססים על עמותות ותרומות שאנו מקבלים מכל מיני אנשים שחושבים שזו דרך לפתח ילדים מהחוזקות שלהם, ואנחנו משולבים גם באופרה, גם

בפילהרמונית, גם במוזיאונים, וגם בתכנית חדשה שאנחנו הולכים להכניס יחד עם מוזיאון תל-אביב שנקראת B.T.S- של פיתוח חשיבה ויזואלית, זה לא חינוכית, זה חזויתית-צריך לתקן את מה שכתוב כאן על גבי השקף, ובאמצעותה אנחנו משפרים את השפה ואת התקשורת ומגיעים למקומות טובים.

נושאים נוספים זה פיתוח באמצעות תחומים חברתיים. יש לנו את ירוקצ'יק בגני הילדים. יש לנו 80 כתות גן בגני הילדים שכבר מוכרזים כגנים ירוקים, אנחנו עושים את זה ביחד עם היחידה לאיכות הסביבה ומינהל התפעול. אנו מדברים גם על מצוינות חברתית, על הקשר הרב דורי שקיבלנו עליו פרס ארצי השנה. מנהיגות צעירה. שיתוף עם תנועות הנוער. יש לנו בבית ספר תיכון עירוני ז'- כתה שנקראת כתת אדם, שזו כתה שהצופים בעצם פועלים בה ברוח צופית בתוך הכתה. ולמרות שבבית הספר הזה יש כתות אקדמיות -הכתה הזאת הפכה להיות כתה יוקרתית והילדים מסתובבים בחצר, מנהלים את חברת הילדים ויש להם הרבה ערך.

אנחנו עובדים כבר שנה שלישית על הרחבת הרצף החינוכי ואנחנו ממשיכים אתו, כשאנחנו רואים את החצי השני של היום כבעל חשיבות רבה להישגים של התלמידים בחלק הראשון, לדימוי העצמי שלהם, לחוזק שלהם. יש לנו 17 מנ"שים. יש תכנית לימודי נגינה במספר בתי ספר-חלקה נתמכת, חלקה בתקציב הורים. יש מרכזי למידה ברוב המרכזים הקהילתיים. יש פעילות של בית השחמט גם בבתי הספר וגם באליפויות בבית השחמט. ותכנית תגבור ספורט, ומפגשים של יהודים וערבים במרכז הערבי יהודי ביפו.

מר לוטן:

(הצגת הדברים מלווה במצגת )כבר נאמר שיש הגירה לעיר ויש גידול במספר הילדים, והעירייה ומינהל החינוך מקדמים פרויקטים גדולים. אני רוצה לומר כבר עכשיו שניתן היה להקים את הפרויקטים האדירים האלה של בתי ספר, הרחבה, בנייה, רק הודות לגיבוי של מינהל הנדסה, מהנדס העיר, האגף למבני חינוך, הוועדה לתכנון ובנייה, יו"ר הוועדה שנמצא פה וחברי הוועדה שנותנים גיבוי למינהל החינוך, בפרויקטים מאוד מורכבים, כולל כמובן סיוע אדיר של אגף הנכסים, ומה שאנחנו רואים זה רק התחלה.

בית ספר דרויאנוב שיהיה מוכן בשנת 2015.

יהודה המכבי- המבנה כבר רץ קדימה.

כמו שאמרה דפנה- אנחנו מכניסים גם בתי ספר נוספים לתכנון מתקדם, בצוקי אביב-שאולי ייקרא לשם שינוי-יסודי נט, אנחנו עוד לא יודעים, וכמובן בתי הספר בפרויקט u שמתקדם התכנון שלו, צמרות איילון וכד'.

כאמור, אנחנו לא רק בונים, אנחנו זה העירייה- לא בונים רק פרויקטים חדשים אלא גם משדרגים קיימים. בית ספר "ישגב" , משהו מדהים. מי שמכיר-זה רחוב עולי הגרדום, זו למעשה הכניסה החדשה לבית הספר, אולם הספורט ייהרס, וכרגע נמצא בתהליך אולם ספורט ענק יחד עם כתות. בית הספר יהיה גם עם 18 כתות על פי תקן המשרד וגם עם אולם ספורט משודרג.

בית ספר היובל, שוב עבודה של העירייה עם החברות העירוניות, הרשות לפיתוח כלכלי, אחוזות החוף, עזרה ובצרון, החברות עושות עבודה אדירה עבור העירייה בעניין הזה, ובבית ספר היובל-כנראה תוך חודש, האולם ייפתח לטובת הילדים, עם כתות ספח- שיוקמו כאן למטה. מי שמכיר, זה מרחוב אורי, זה האולם, ולמעשה שידרג בצורה דרמטית את בית הספר במרכז העיר.

בתי ספר שלכאורה כבר 3-4 קיים, אבל בבית ספר נעמי שמר בתל ברוך צפון-גם כן אולם אדיר, עם כתות. למעשה בית הספר הזה- שהיה 18 כתות, יש לו היום הרבה יותר מרחבים-הודות לאולם שנמצא למעלה ולמעשה למטה יש כתות ספח נוספות כדי לאפשר את בית הספר- שמאוד מאוד התרחב.

בית ספר "אילנות" ברמת אביב, אולם הספורט הסתיים ונפתח לטובת התושבים והקהילה, גם הוא כבר עומד לטובת הקהילה.

האולם שיהיה כנראה הבום הכי גדול במדינת ישראל, לא רק בתל-אביב יפו, זה האולם בחסן ערפה, שמשקיף על מדרון יפו. אולם מדהים, סכום צנוע של 15 מליון, כולל כתות ספח, אולם באמת שיעשה שם שידרוג אדיר לקהילה הערבית. גם הגג שלו יהיה למעשה מעין חצר לילדים. פה נמצא פחות או יותר בית הספר, פה נמצא הים, ולמעשה זה יהיה אולם שגם משקיף על הים וגם יתן פעילות מבחינת מרחב מחייה לבית הספר חסן ערפה.

כדאי לציין שבימים אלה ממש העירייה בתהליכי תכנון מתקדם של אולמות ספורט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לזה קוראים- חולדאי בונה מגדלים על החוף.

מר לוטן:

כן. אולמות.

אולמות ספורט כרגע בתכנון מתקדם-במשתלה, בנופי ים-מה שנקרא הגוש הגדול, יש כרגע מעבר לדברים האלה שכבר רצים-בית ספר לטבע-אולם ספורט רץ קדימה גם כן.

הדבר שמדובר עליו בעיקר הוא גני הילדים, 70 כתות גן. אנחנו עובדים בצורה מאוד מתואמת עם משרד החינוך. המשרד סייע לעירייה גם בתשע"ג- במשהו כמו 26 מתוך 39 כתות, אנו מדברים השנה על 70 כתות, חלקן חדשות. מה שאתם רואים פה זה למעשה סוג של מקבץ, אנו יותר לא בונים 2 כתות, הכל זה מ-3 עד 5, הכל זה בשתי קומות-על פי הנחיית ראש העירייה ומועצת

העירייה- לחסוך בקרקע כל הכתות בנויות למעשה בקומות. למעשה הקמנו השנה משהו כמו 5-6 אשכולות גנים. האשכול אגב הכי מדהים הוא לא אשכול אבל הוא מיוחד, זה במבנה של מרכז ההדרכה בלב תל-אביב, מה שנקרא "פיסגה". אתם מוזמנים לראות איך המבנה הזה בגן מאיר הפך להיות אשכול גנים מדהים של 6 כתות ולצידו מוקמות כרגע עוד 3 כתות-במה שהיה בית ספר "דב הוז" ברחוב טשרניחובסקי, ויהיו 9 כתות בלב תל-אביב כדי לשדרג את מה שקורה שם.

מר זמיר:

ו..?

מר לוטן:

וכמובן- מועדון מנ"ש של הקהילה הגאה, שלא נשכח.

העירייה, מינהל החינוך גם עוסקת כמובן בשידרוג הקיים. הבניינים בתל-אביב, אתם יודעים- בני 50-60, הם בגיל שלי פחות או יותר, ואנחנו משדרגים אותם על ידי שיפוצים עמוקים: בית ספר "הרן" בשיכון ל', אוסישקין בבני דן, עבודה מאוד יפה. אתם רואים-האולם מקבל חזות הרבה יותר יפה למרות שהוא עדיין אולם קטן וצנוע.

חשוב שאנו נדע שאנו גם משדרגים כרגע, בימים אלה ממש, הרבה מאוד בתי ספר בעבודה. אנו עושים מאמץ עליון, גם החופשה קוצרה, 27 באוגוסט, יום שלישי שנת הלימודים. אנחנו מקווים מאוד שחלק גדול מהעבודות יסתיימו, למרות שלא לכעוס, חלקם כנראה יהיו ממש גבוליות.

קרן תל-אביב לפיתוח - גורם שמאוד מסייע לנו בשיפוץ ושידרוג בתי ספר, וכמובן הנגשה- דבר מאוד משמעותי, הנגשת בתי הספר. מי שחושב מעלית- זה ממש פרויקט. זאת מעלית. מעלית זה למעשה פרויקט שלם בבתי הספר הישנים-כדי לתת לבתי הספר את אותן אפשרויות של הנגשת ילדים עם מוגבלויות.

גב' לב:

אנחנו עוסקים יחד עם אגף משאבי חינוך, יחד עם שפ"ע והחצרות כאמור עברו שדרוג, גם בהחלפה של החול לגומי הזה, עם תכנון מיוחד-שישאר גם קצת חול בשביל שיגעו בו ותהיה גם קצת אקולוגיה באזור.

מר גלעדי:

הנכד שלי לא מכיר מה זה חול.

גב' לב:

הוא יכיר.

וגם כמובן בנושא של הצטיידות ופיתוח חזות בתי הספר, בבתי הספר הוותיקים שלנו שבאמת כבר הגיע הזמן טיפה לשדרג אותם.

עירוני יב' ביפו-שהולך וגדל במספר התלמידים שמגיעים אליו. אנחנו גם הוספנו שם מבנים וגם כמובן שידרגנו קצת את המבנה, ויש תכנון לבנות לו עוד חלק באותו רחוב באמת כדי לרווח שם, מצוקת הדיור שם היא די גדולה.

מר לוטן:

מה שאתם רואים פה זה למעשה סוג של מגרשי ספורט, שאנו בודקים היום שיטה חדשה. זה סוג של מן ציפוי פלסטי מיוחד, הוא גם באולמות וגם במגרשים החיצוניים. זה ניסוי שאנו עושים לראות, זה פטנט מאוד מיוחד, מאוד יפה אסטטית, כרגע אנו בודקים לראות עד כמה הוא באמת יפה מבחינת הנוחיות לילדים ובני הנוער ובתי הספר.

מר גלעדי:

עד כמה הוא יהיה שמיש.

מר לוטן:

כן, זה מאוד מיוחד.

גב' לב:

לגבי עבודות בטיחות- תוך משהו כמו פחות משנה, תוך 8 חודשים פחות או יותר- הוחלפו מעל 600 מתקני ספורט ב-120 מוסדות. חצרות הספורט שלנו נראות עכשיו לגמרי אחרת. נעשה גם שדרוג במערכת גילוי אש גם בגנים, וגם נעשו סקרים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים ויש טיפול של תכנית רב שנתית-כדי שכולם יעמדו בתקנים החדשים, כשהם קודם כל עומדים בתקן הבסיסי.

האתגרים שלנו –שמוטלים עלינו כל יום כמעט , לשנה הקרובה זה: קביעת אזורי רישום, כי בגלל הגידול-צריך לסדר את העיר מחדש על מנת שיהיה איזון בין בתי הספר ואזורי הרישום של בתי הספר.

כמו שאמרתי-הגדלת אחוזת הנרשמים באמצעות האינטרנט.

מר גלעדי:

למעשה אנחנו מתכננים את בתי הספר החדשים בהתאם לריבוי הטבעי?

גב' לב:

כן.

יחד עם היחידה לאסטרטגיה של מינהל החינוך.

מר גלעדי:

בסדר, אבל בהתאם לריבוי הטבעי?

גב' לב:

שר החינוך האריך את יום הלימודים בבתי הספר של החינוך המיוחד וגני הילדים, זו הערכות בפני עצמה-של כל המערכת העוטפת את בית הספר.

וכמובן הטמעת תרבות בטיחות, כשלכל בית ספר היום יש את התנ"ך של 22 הנושאים שהוא חייב להציג תיק בפתיחת שנת הלימודים, תיק שיש בו 22 סעיפים שנבדקו וטופלו עד תום במידה ויש בעיות. והדבר החדש שיקל עלינו קצת זה הקמת המשל"ט ביחידה למשאבי חינוך, שיוריד קצת מהעומס שיש על האנשים ברמה הפרטנית, ברמת טלפונים, ויהיה קצת יותר מתקדם מבחינה טכנולוגית.

זהו.

תודה רבה.

גב' אבי-גיא:

קודם כל ישר כוח לדפנה, לדרור, לצוות, לכל העובדים, זה מחמם את הלב. כל הכבוד.

מה שאני רוצה לשאול: שאלה אחת אותך ושאלה אחת את דרור. חסר כח אדם, האם נצליח לגייס את כל כוח האדם-סייעות לגננות ומורים וכו'?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גייסנו כבר.

מר גלעדי:

היא הראתה 140 סייעות.

גב' אבי-גיא:

הצלחת לגייס את כולם.

ואת דרור אני שואלת שאלה שגם לגביה התעניינתי כמה פעמים: כמה כתות גן וכתות בתי ספר לא ממוגנים לחלוטין, בלי ממ"ד ובלי מקלטים? אני יודעת על כמה כאלה ולא ראיתי את זה בתכניות העבודה.

גב' לב:

קודם כל אולי אבינועם יענה על הגיוס של האנשים.

מר מצובע:

הגיוס לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ד התחיל לפני סדר גודל של 4 חודשים. ברגע שפותחים את השנה מתכוננים כבר לשנה הבאה, קובעים לוחות זמנים. פורסם באינטרנט, בעיתונות, נערכנו באופן הכי מיטבי שיכולנו לקליטה, פרסמנו בכל העולם-סליחה על הביטוי. היום היה גיוס לטובת סייעות לגננת, ואנו כן נעמוד בכל היעדים שקבענו-27 באוגוסט פתיחה מיטבית של שנת הלימודים, אפס תקלות. זו המטרה שלנו ונעמוד בה.

מר לוטן:

חביבה, אנו עשינו במלחמה האחרונה סקר. יש אכן כמה עשרות גנים, 50-60 שאין להם. למעשה, את יודעת שהנהלת העירייה הנחתה, אין היום גן שנבנה ב-5-7 השנים האחרונות בלי ממ"ד. מה שעשינו, לכל גן שאין לו ממ"ד-הכנו את החלופה. החלופה זה או מקום אחר, אגב- ממש פעלנו במלחמה האחרונה כך, פנינו את הילדים למקומות שיש בהם ממ"דים, ולגבי מבנים אחרים-או שהפנינו אותם לבתי ספר-או שפשוט אמרנו לילדים לא לבוא. זה מה שעשינו. אבל בגדול תזכרי שרק הקמנו בשנתיים האחרונות כ-100 כתות גן, ואת כל הכתות אנו עושים בתקן הכי גבוה. זה נכון שיש עדיין כתות מאוד ישנות.

גב' אבי-גיא:

אשכול גנים בתל-ברוך צפון- שנדמה לי שאחד הנכדים של ראש העירייה לומד שם, אני יודעת שאין שם סידור . יש שם 3 כתות, שאנו יודעת שאמרו לילדים-אם יש משהו –לשבת ליד הקיר עם ידיים על הראש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון. זאת ההנחיה לכל בני האדם, לכולם- גם למבוגרים וגם לילדים, זאת ההנחיה-שבהעדר ממ"ד- לעשות את מה שנאמר לילדים. דרך אגב, הוצע להם מקלט מוגן – לקיים את הגן, וההורים, לאחר שיקול דעת של ההורים, ההורים החליטו בכל זאת להמשיך את הפעילות בגן.

מר לוטן:

זה בדיוק היה כך.

גב' אבי-גיא:

לעומת זאת-היו ילדים אחרים-שההורים לא הלכו לעבודה והם נשארו.

מר טיומקין:

כאשר תהיה מלחמה- לא ילמדו.

מר גלעדי:

א. אני מצטרף לברכות של חביבה. יש לי גם כן מספר שאלות.

1. בתחילת הקדנציה, לפי ההסכם הקואליציוני, הוקם מערך של תכנון פעולות הרווחה, החינוך והבריאות בשכונת התקווה ושכונת עזרא. לא ראיתי שהוצגה המשמעות, כאשר הילד הוא במרכז העשייה. דיברנו על הנושא הזה, אני יודע שזה פרויקט, זה פעל ואני יודע גם את התוצאות. זה לא הוזכר אפילו פעם אחת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אוי ואבוי.

מר גלעדי:

יש בזה משהו משמעותי.

גב' לב:

קודם כל אתה צודק שיש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכניס את זה עכשיו לפרוטוקול, לקראת הבחירות, עוד חודשיים בחירות.

גב' לב:

קודם כל יש מינהלת שפועלת ליד בית דני, יש לה מנהל והמנהל הזה מאגם את כל הפעילויות שנעשות ברווחה ובבריאות ובחינוך-בשכונת התקווה, עזרא והארגזים, ואנחנו מאוד מרוצים מהפעילות שלו. אנחנו מתחילים עכשיו תכנית חדשה שנקראת-שכונה כעיר, כאילו כל העניין הזה הוא עיר קטנה, באמצעות תרומה גדולה שרון הביא מאנגליה. אנחנו פותחים תכנית כזו בשכונת

שפירא וקריית שלום. לפני שבועיים או שלושה היתה השקה מקצועית של זה, יושבים עכשיו צוותים בשולחנות עגולים ומתכננים את הפעילות. לקראת פתיחת שנת הלימודים תהיה השקה שכולם יגיעו-גם התורם והקרן שלו. זו אותה קרן ווהל שהקימה את האמפי בגני יהושע-שתומכת בנו. יש לנו כרגע הבטחה ל-3 שנות פעילות, והבטחה שאם זה יעלה יפה- יהיה עוד שנתיים.

מר גלעדי:

לגבי הנושא של המינהלת הזאת. חוץ מהנושא של שפירא וקריית שלום-שאת אומרת זה השלב הבא, יש נושא של הרחבה באזור דרום מזרח העיר לאזורים אחרים , אזור כפר שלם?

גב' לב:

זה תכניות שקשורות לתכנית הלאומית-שהיא תכנית יחסית וותיקה, אנחנו כבר נמצאים בשנה השלישית שלה. אחת פועלת בכפר שלם רבתי והשנייה ביפו ונווה עופר.

מר גלעדי:

נושא נוסף הוא הנושא של קידום נוער. קידום נוער נמצא תחת האחריות שלכם. יש למעשה מספר מועדונים-שחלקם הוקצו במהלך השנים האחרונות, בעלויות מאוד גבוהות מבחינת הנושא של המבנים . בכלל אדוני ראש העיר, נתנו בנווה אליעזר עלות שיפוץ של מבנה של בערך 300,000 שח', וחסר להם כסף לתפעול פעולות פשוטות במערך חיי היום-יום. מנ"ש זה לאוכלוסייה מסוימת, קידום נוער- אני לא צריך להסביר, ברור לכל שזו אוכלוסייה אחרת לגמרי. השאלה-איך אתם, במסגרת הפעילות שלכם,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו.

מר גלעדי:

זה מינהל החינוך. אנחנו מינהל החינוך-רואה את הנושא של קידום נוער ואיך הוא נותן להם את האפשרות לעשות את הפעילות השוטפת שאפשר לעשות אותה.

ואני רוצה להודות לראש העיר שהקצה 60,000 שח' עכשיו, וגם עוד 60,000 שח' לפני כשבועיים לצורך הנושא של הפעילות.

גב' לב:

את זה אני לא יודעת. אני יודעת על 60 ועוד 40.

מר גלעדי:

כן. 60 ועוד 40.

גב' לב:

רק לפעילות הקיץ הוקצה להם כ-100,000 שח'. אני רוצה להגיד שבמסגרת התכנית הלאומית, ואתם תהיו מוזמנים לראות את זה, קיבלנו מהתכנית-שזה משרד הרווחה והחינוך ביחד, 350,000 שח' למה שנקרא- פעילות לילה בחופים. פעילות מאוד יפה, התארגנות יוצאת מהכלל.

מר גלעדי:

אנחנו לא מדברים על אותו קהל. אמרתי, ציינתי את הנושא. כאשר מדובר על 100,000 שח', אני מציע שלקראת התקציב הבא לקחת את הנושא הזה מתוך ראיה שבאמת הם צריכים לפעול במסגרות כפי שהן.

גב' לב:

אנחנו נעלה את זה במסגרת ההערכות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להגיד שני דברים:

האחד- אני לא מכיר הרבה מערכות במדינת ישראל שמספר הילדים גדל בתקופה כל כך קצרה ב-15%. חלק מהבעיה נפתרת על ידי זה שבתי ספר שהיו ברווחה מאוד גדולה ומבתי ספר ננטשים הם הפכו להיות בתי ספר מלאים עד אפס מקום, וחלק מזה על ידי בנייה חדשה.

אני מוכרח לומר שאפשר באמת להעריך את העבודה שנעשתה , של כל מי שעוסק במלאכה, והעובדה שהצלחנו לבנות בקצבים מאוד מאוד גבוהים ולמצוא פתרונות גם לגני הילדים וגם לבתי הספר בלי שנוצר מצב שבו היינו צריכים להגיד להורים לא, או לאלתר יותר מידי. הדבר הזה נובע גם ממצבה של עיריית תל-אביב יפו, יכולות הניהול ויכולות הביצוע והנסיון שרכשנו, וזה בהחלט נקודת כבוד.

יש עוד נקודה אחת- שלא הזכירו אותה, דרך אגב. בעקבות מותו של אותו נער בבית ספר אביב אנחנו עמדנו בפני מציאות שבה לקחנו החלטה להחליף את כל המתקנים, ועמדנו איזה-8 חודשים בתהליך. אנו מצויים היום במצב שבו השלמנו את כל הציוד. למה אני אומר את זה? כי הדבר הזה יצר מציאות שבה היום בארץ כולה יש בעיה מאוד חריפה, מפני שזה עורר את העובדה שאין תקן למתקני ספורט, נוצר תקן חדש למתקני ספורט, והמציאות הזאת מעמידה 80% ממתקני הספורט בארץ במציאות שהם בעצם נמצאים ללא תקן. כלומר, זה מחייב גם את אלה שידם אינה משגת- להחליף, כשהם לא יכולים להחליף. והדבר הזה טופח על פניהן של רשויות מקומיות רבות בארץ, ששולחים להם עכשיו פקחים, או כפי שקוראים לזה-בודקי בטיחות, ונותנים הערות וצריכים

להחליף, והם נמצאים כדי להחליף, ויש רעש גדול מאוד היום בכל המערכת סביב העניין הזה. ואנחנו הצלחנו, תוך כדי תקופה קצרה, להגיע למציאות שבה - גם איפיינו תקן חדש, גם בחנו תקן חדש, גם איפיינו תקן חדש, גם עשו את התכניות וגם להצטייד, במציאות שבה היה צורך לעשות את הכל מחדש.

גב' אבי-גיא:

הכל הסתיים?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הכל הסתיים.

אני לא יכול להגיד לך אם אין איזה מתקן אחד שעוד לא הותקן, אני לא יכול להגיד, אבל בסה"כ כן-הסתיים. זה ישר כוח לכל העושים במלאכה.

ועכשיו צריך לפתוח את שנת הלימודים הבאה. צריך להזכיר גם שאנחנו הולכים לתת , לפחות לחודשים הראשונים של השנה הבאה- סיוע של סייעות לאותם גני ילדים שבהם יש גילאי 3, שבתחילת השנה יש עוד בעיות של החלפה וכל מיני דברים, ילדים עדיין לא נגמלו וכל הסיפור הזה. אנחנו לחודשים הראשונים של ההתארגנות מסדרים סייעות בגני הילדים שבהם יש, זה כ-150 גני ילדים למיטב ידיעתי שבהם יש ילדים,.

גב' לב:

שיהיו להם סייעות מיוחדות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

סייעת נוספת.

גב' לב:

יש בגן גננת וסייעת ותהיה סייעת נוספת. וקיימנו סדנאות להדרכת הורים איך להביא את הילדים כמה שיותר גמולים לגן, וללא תשלום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה רבה, באמת, תודה לכל אנשי החינוך.

103. התחנה המרכזית החדשה:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הגדרת בעיות אורבניות מרכזיות, מה זה?

מר גלעדי:

זה התחנה המרכזית. זה נראה כמו בואינג.

אולי אני אציג בכמה מילים-אדוני ראש העיר:

הנושא של התחנה המרכזית החדשה והישנה למעשה מטופל ברמות כאלה וברמות אחרות על ידי הנהלת העיר ועיריית תל-אביב. כבר בקדנציה הקודמת, בסוף הקדנציה הקודמת למעשה התחלנו בטיפול בנושא של הבעיות הקשות שיש בתוך התחנה המרכזית הישנה. לצורך כל הועתק למעשה בית ספר "מנשר", בית ספר למשחק, נכון אלי?

מר אלי לוי:

כן. לאמנות.

מר גלעדי:

מרחוב דוד חכמי לרציפי תחנה המרכזית הישנה, וכבר היום נדמה לי שחלק מתוך הפעילות שלהם הועתקה למבנה הישן, ובנוסף לזה הם אמורים לבנות את משכנם החדש בסמיכות לרציפים הישנים.

כמו כן הקמנו קרן מלגות, שאתה פעלת יחד עם אוניברסיטת תל-אביב- להקים קרן מלגות לסטודנטים ב-6 מליון שח'.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והמכללה ביפו.

מר גלעדי:

כן, ב-6 מליון שח', שאוניברסיטת תל-אביב יחד עם מכללת יפו ובמטשינג עירוני, כאשר הבקשה הייתה -של סטודנט של המכללה או של האוניברסיטה- שיבקש להשתמש בקרן- יצטרך לעבור לגור באזורים שהגדרנו אותם-בסמיכות לתחנה המרכזית או בתוך התחנה המרכזית, שכונת התקווה, שפירא ואזור יפו, ואכן הקרן הזאת , נדמה לי שיש בה כבר מעל 300 סטודנטים

שמממשים את הזכויות ונמצאים באזורים האלה. כמו כן התחלנו בפעילות אינטנסיבית של החלפת התשתיות בתוך תחנה המרכזית הישנה, שזה כבר נותן את אותותיו.

אבל כל הדברים האלה למעשה הם דברים שנעשו, אבל זה טיפה בים, היות והתחנה המרכזית החדשה היא אבן ריחיים שנמצאת למעשה על שכונות דרום העיר, במיוחד על שכונת התקווה, שכונת שפירא ונווה שאנן. היא לא מאפשרת, היא נבנתה בשנות ה-60 וה-70, היא נבנתה למעשה מתוך תפיסה שזה אמור להיות מסוף התחבורה הארצי המרכזי, שבערך יש בו 250,000 מ"ר בנוי כולל מרתפים, כולל מסופים, אבל עד היום למעשה זה לא איפשר את התפתחות השכונות-גם בהתקווה וגם בשפירא. אני לא מכניס לתוך הנושא הזה כרגע את הנושא של המסתננים, אני מדבר כרגע על הצד התכנוני-האורבאני של התחנה כתחנה, שלא מאפשרת את הפיתוח של האזור.

לצורך כך הנושא הועלה על ידי בישיבת מועצת העיר לפני כשנתיים, כאשר דיברנו על הנושא של הצורך בטיפול יסודי וממוקד בתחנה המרכזית החדשה והישנה. באותה ישיבה ולאחר מכן בפגישה שקיימתי אתך-מונה צוות יחד עם מהנדס העיר , יחד עם האדריכל-שעוד מעט יציג חלק מתוך החלופות, לבדוק את הנושא של החלופות האורבאניות לתחנה המרכזית. אין ספק שהתחנה המרכזית כמסוף תחבורה ציבורית נמצא במקום שהוא לא צריך להיות בו, ולצורך כך, כבר בתכנית המתאר הכנסנו את הנושא של הקמת מסוף תחבורה ציבורית בארלוזורוב, מסוף תחבורה ציבורית קטן באזור צומת חולון- ליד רכבת דרום. הנושא נתמך גם על ידי מינהל ההנדסה ותכנית המתאר שנמצאת בשלבי אישור, וכן על ידי דוחות של משרד התחבורה-שבחן את הנושא והמליץ גם על החלופות האלה. כך שלמעשה בסופו של הליך התחנה עצמה כתחנה של מסוף תחבורה ציבורית- מתייתרת. היא מתייתרת ואז נשאר פה 250,000 מ"ר בבעלות פרטית, שהשימושים שלה, היום להערכתי- אלי אם אני לא טועה 2/3 מהתחנה כמעט סגור, או שהוא לא פעיל בצורה מלאה, חלקו ממש נעול על ידי סורג ובריח, חלק גדול ממנו-שאין שם כניסה לרגל אדם-לאזורים שלמים בתוך התחנה, וחלק מתוך התחנה-כמעט שאין שם קהל. אלי, עוד 10 דקות אני אקח אותך לרכבת.

מר גבולי:

מה אתה רוצה מאלי? זה לא קרקע ציבורית.

מר גלעדי:

הוא מכיר את הנושא של אורח החיים בתוך התחנה המרכזית, היות ואלי מסתובב בנכסים לא אחת , לא פעם אחת ולא פעמיים.

בסופו של הליך, אדוני ראש העיר, ישאר למעשה מבנה כפי שאני אומר, של 250,000 מ"ר, במרכזה של העיר, 5 דקות משדרות רוטשילד, לא יותר מ-5 דקות משד' רוטשילד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

5 דקות איך?

מר גלעדי:

5 דקות ברגל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ברגל?

מר גלעדי:

כן. אני הולך ברגל 5 דקות משם לרוטשילד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה ספרינטר לא רע.

מר גלעדי:

אז בוא נעשה את זה, אני ואתה, נצא מפה ונלך ברגל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה ספירנטר לא רע. זה ק"מ, וק"מ עושים אלה שהולכים מהר,

מר גלעדי:

יש לי קיצורי דרך. יש לי קיצורי דרך, אני אגלה לך אותם. אבל 5 דקות מהתחנה המרכזית אתה נמצא בשד' רוטשילד ולכן יש צורך להתייחס.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדרך אתה נתקל בעובדים זרים, זה מפריע לך.

מר גלעדי:

אמרתי שכרגע אני לא מדבר על זה. את הנושא של המסתננים אני שם בצד, שזה בעיה בפני עצמה-שאתה מכיר את עמדתי ואת התייחסותי לנושא.

ולכן, כבר בישיבה שהתקיימה בנושא של ועדת תכנון ובנייה, בנושא של המתחם של המבנה בשק"ם, אמרנו שיש צורך לבדוק ולבחון, אני הצעתי להעביר את משרדי עיריית תל-אביב ואת לשכתך, בסמיכות ללשכתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דווקא את לשכתי?

מר גלעדי:

יחד אתי. להעביר את זה לתחנה המרכזית. אין ספק שכנושא של עוגן, עוגן משמעותי לשינוי אורבאני של אזור דרום תל-אביב וחיזוקה של דרום תל-אביב צריך לא רק תיאטרון . תיאטרון זה חשוב, יש הרבה מאוד תאטרונים שאנו תומכים בהם היום בתוך התחנה המרכזית והם עושים עבודה חשובה, אבל הם לא משנים בצורה משמעותית את ההתייחסות לשינוי האזור של דרום תל-אביב. ואני אומר עוד פעם: התחנה המרכזית בליבה של העיר-היא החור השחור של תל-אביב, ולכן כל דבר אחר, חלופה אחרת –שבסופו של דבר תשנה באופן משמעותי, היא תועיל לנו, לעיר תל-אביב יפו-גם לדרום, גם למרכז, גם לצפון, ואנחנו נראה למעשה עיר שמחוברת יחדיו. היות ולצערי, אני אומר לך עוד פעם, לצערי אזור התחנה המרכזית, אני אומר לך בתב"עות בוועדת בניין ערים-השקענו הרבה מאוד מחשבה. הרבה מאוד מחשבה במעטפת החיצונית של התב"עות בתחנה המרכזית הישנה והחדשה, אבל המבנה הזה, כפי שאתה רואה אותו, כמטוס הוא נראה מלמעלה, הוא שוכב כאילו הוא נחת נחיתת אונס על האזור הזה והוא לא מאפשר לאזור הזה להתפתח. ואני מציע שמהנדס העיר יציג פחות או יותר את הבדיקות שכבר נעשו, ולאחר מכן אפשר יהיה להכנס לזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את זה החליטו בתקופת אנשי הליכוד, לא אנשי מפלגת העבודה.

מר גלעדי:

שנים.

לא. נדמה לי שהיה שם קיסר, קיסר היה שר התחבורה והוא חנך את התחנה, ונדמה לי,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

צ'יץ' היה פה ראש עיר.

מר גלעדי:

עכשיו בנו נמצא פה. אבל נדמה לי שקיסר היה, נכון? ישראל קיסר היה שר התחבורה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה היה בחנוכה, לא בהחלטה.

מר אלי לוי:

בחנוכה. ההחלטה היתה בשנות ה-60 או ה-40.

מר גלעדי:

זה היה בשלטון מפא"י, עם גולדה מאיר אז.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה עוד?

מר גלעדי:

מהנדס העיר.

תראו לנו את הסרט.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה הצגת את זה יפה מאוד.

מר גלעדי:

למדתי לקצר את הדברים ולהציג.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אפשר להצביע, מי בעד ההצעה של ארנון?

מר גלעדי:

אני מציע שמהנדס העיר יציג.

מר גבולי:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) התחנה המרכזית מצטרפת לעוד כמה חלומות שלי-לאייד כמה פרויקטים בעיר, שלא משנה באיזה שלב בנו אותם-הם לא יצאו טוב.

התחנה, כמו שארנון אמר, אם רוצים לדבר עם שר התחבורה ולפתור את, הנושאים התחבורתיים, צריך לעשות מסופים במקום אחר. כמובן שהמצב האידיאלי היה מסוף בחולון

ומסוף בגלילות, כמובן שהמחוז-לא מעניין אותם המטרופולין, ולא השאירו פתרונות, ועכשיו הפתרון האפשרי זה חולון וארלוזורוב. זה לא המצב האידיאלי אבל זה מצב שיכול להיות אלטרנטיבי.

הקרקע היא קרקע פרטית. תראו מה קרה לנו כשניסינו להזיז את הדולפינריום בקרקע פרטית, ושם זה 6,000 מ"ר.

מר גלעדי:

4,000 מ"ר.

מר גבולי:

זה 6,000 מ"ר. שילמנו לדעתי מחיר כבד , טוב שכך, אבל בשביל לקבל את הפרופורציות.

התחנה הזאת היא 250,000 מ"ר, היא התחילה להיבנות באמת בשנות ה-60.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזריאלי זה 150,000, שנבין.

מר גבולי:

היא נעצרה בשנת 1967-בששת הימים, היא נעצרה ב-1973, ביום כיפור והיא חודשה ב-1983. היא התחילה להיבנות ב-1983-4, אחרי שרכשו אותה יזמים.

אם אתם שואלים אותי, המצב האידיאלי, הוא להרוס את כל התחנה. אני לא רואה אלטרנטיבות אחרות, אבל אנחנו נראה 3 חלופות:

ישנה החלופה הראשונה- שמשתמשים בתחנה AS IS, ועושים שיפוץ, מגיעים לאיזה הסכמה עם היזמים הפרטיים, כמובן שזה סיפור לא פשוט.

יש את החלופה השנייה-שהורסים חלק ומשלבים חלק בשכונות הגובלות-כמערכת אורבאנית אחת, כמובן עם הניקוי וההורדה של הגשרים וחלקים לא טובים בתחנה, וחלק מהמסופים, ומשלבים אותה-כמו שאתם רואים פה על גבי השקף, כמערכת אורבאנית אחת בתוך השכונות מסביב.

מר גלעדי:

מה שאתה מדבר פה-זה למעשה לפתוח אותה ולהוריד לה את הגג ולהפוך אותה ליותר נגישה.

מר גבולי:

כן.

זה האלטרנטיבה- שאתם רואים את התב"ע האליפטית, אני לא רוצה להגיד לכם מה אני חושב עליה, אבל נעזוב אותה רגע בצד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני כבר אמרתי, תקרא את הפרוטוקול של הוועדה המחוזית- מה אני חושב על האליפסה הזאת.

מר גבולי:

זה לא פחות גרוע מהתחנה.

יש פה את האלטרנטיבה השנייה-שהיא להרוס חלק מהתחנה. אתם רואים בצד צפון- שכאילו הרסו חלק מהתחנה ושיפרו את המבנים ופתחו את התחנה, אני אומר לכם שהחצי חצי לא יעבוד גם כאן. כאן אתם רואים את הפתיחה של התחנה, ובנייה של חלק מהתחנה מחדש, ושילוב אזור תעסוקה ואזור מגורים מאחור-בשטחים הפתוחים, לאחר שהורידו גם את המסופים.

זו עוד הדמיה של הריסות חלקיות, עם חצרות פתוחות-כמו שאתם רואים , וכמובן הריסה של המסופים ובנייה חדשה של אזורי מגורים, לבנות מגדל באזור הפתוח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שוב מגדל? כל הזמן מגדלים.

מר גלעדי:

זה המגדל של המשרדים שלנו, של העירייה.

מר גבולי:

שתי האלטרנטיבות האלה לפי דעתי הן לא ישימות. אגב, היא בנויה ברמה כל כך נמוכה שבאמת כדאי להרוס אותה, אין לה שווי בכלל מבחינת הבנייה.

עכשיו זה הריסה ובנייה חדשה, והקמה של ממש שכונה חדשה של מגורים, כי אנחנו חושבים שהמקום הזה הרבה יותר מתאים למגורים, ושילוב של בניינים-לפי דעתי, לא יותר מידי גבוהים, במרקם הקיים.

זה האלטרנטיבות.

עמדתי בלוחות הזמנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל זאת תב"ע שבנויה בצורת מנורה, ציירו מנורה, 6 קנים עם רגל, התחנה שוברת את זה, אבל אם אתה מסתכל על הרחובות ליד, תסתכל על התצ"א ותראה את זה.

מר טיומקין:

מי היום הבעלים של התחנה?

מר אלי לוי:

80% ניצבא, כל מתחם התחנה נמצא היום בהקפאה אצל כונס, אצל מנהלים שמחפשים את האפשרות להגיע לאיזהשהם הסדרים בין הבעלים או מכירה. הבעיה הגדולה בעניין של הבעלויות היא-שמתוך 1,200 החנויות שיש שם 600 הן של בעלים פרטיים, שבנוסף להסדר שצריך להגיע עם ניצבא, צריך להגיע עם כל ה-600 האלה להסדרים פרטניים, לאתר אותם. צריך לבוא לזה פתרון ברמת מדינה שהיא מלאימה, מפקיעה, משהו כזה, על מנת לאפשר דבר כזה בכלל. ברמה עירונית זה לא מספיק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, מה שיש לי להגיד זה כך:

אין ספק שזה מפגע. אנחנו עשינו במהלך השנים הרבה מאוד נסיונות להחיות את התחנה. התחנה גרמה לבעיות אורבאניות, הכניסה כל מיני מפלצות בחלונות של כל מיני אנשים, יצרה מציאות של ירידת ערך של דירות, גרמה למאבקים משפטיים שלקחו ולוקחים שנים-בין עיריית תל-אביב , התחנה והבעלים, לבין כל מיני אנשים שהבטיחו להם כל מיני פיצויים כאלה ואחרים, כולל דיור חילופי ואחרים. הפעילות של התחנה יצרה מצב של איך שהוא של הדרדרות האזור.

אם תוסיפו לזה את הכניסה כתוצאה מהדרדרות האזור, או במקביל, הפכה להיות למקום שאליו הגיעו עובדים זרים לאורך הרבה מאוד שנים, ולאחרונה, ב-5-6 השנים האחרונות-אותם מהגרי עבודה מאפריקה שהגיעו ברגל. זאת אומרת, כל הסיפור הזה יוצר מציאות שבה התחנה-שאמורה היתה להיות תחנה מרכזית גדולה ומשגשגת, שהרבה מאוד אנשים בנו עליה כמקום שאמור לשגשג ולפרוח דווקא, התברר שאנשים השקיעו את מיטב כספם ברכישת חנויות ונשארו עם רכוש שהוא לא סחיר- כי אין מי שיקנה.

התחנה עברה מספר ידיים לאורך השנים. היא מאכסנת בטריה של 700 אוטובוסים, שאין במרחב של העיר והסביבה כרגע פתרון לאכסנתם. יותר מזה, יש לנו עדיין אחסון של אוטובוסים בכרמלית וכל מיני מקומות שהיינו דווקא רוצים להוציא אותם ממרכז העיר אל מחוץ לעיר. בתחנה-עולים הרבה מאוד רעיונות איך לטפל בה.

אומר עוד דבר אחד: התחנה הזאת, שהיתה אמורה להיות התחנה המרכזית- אולי, אם היו שמים אותה על תחנת הרכבת ולא 500 מ' מתחנת רכבת, אולי זה היה גם נראה אחרת. אולי, אני לא יכול לבוא ולומר שזה בטוח. הדבר היה עד כדי כך חריף , שבזמנו –כאשר תכננו את התחנה המרכזית אפילו השאירו מקום להעביר מתחתיה תחנת רכבת תחתית, הרכבת התחתית היתה אמורה לעבור, פשוט תכננו בתכנון הבסיסי. והיום, כאשר תכננו את הקו האדום, כשאני ביקשתי לפחות תעבירו את הקו בתחנה המרכזית כדי להחיות את התחנה כמרכז תחבורתי, אפילו את זה לא עשו. העבירו את הקווים של הרכבת,

מר גלעדי:

בדרך פתח תקווה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדרך פתח תקווה, אבל גם הקו הירוק עובר בהר ציון ולא בתחנה עצמה.

המסקנה לדעתי היא, שאם נשב ולא נעשה שום דבר-הסיכוי שבמקום הזה יקרה משהו דרמטי הוא לא גבוה. מצד שני, לא קיבלתי עד היום שום הצעה אמיתית שמתמודדת עם כלל הבעיות שנובעות מהטיפול והתחנה. והבעיות הן- לאן עוברת הפעילות התחברותית, מי נושא בעלות של הדברים האלה , איך מבצעים אותם, מה , כמה למה ואיך. מדברים על צומת חולון, אבל אפילו כשרצינו לעשות את הדבר הקטן-להזיז את המרכז הלוגיסטי במקום משרד הרישוי ולהעביר את משרד הרישוי,

מר טיומקין:

ישן בעיה של מעבר דרך משרד התחבורה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מדינת ישראל לא מצטיינת בטיפול מהיר, יעיל ומאורגן במקרים כאלה. אז קודם כל יש בעיה עם הנושא התחבורתי.

דבר שני-מדובר כאן באנשים פרטיים-שמה שלא תעשה לכאן או לכאן- יש פה מאות בעלים בתוך הסיפור הזה שנקרא לכאורה התחנה המרכזית.

מר גלעדי:

600.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

600 חנויות.

מר טיומקין:

זה בעלי חנויות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן כן. אני מדבר- יש פה מאות גורמים שונים, שכל אחד יש לו את עורך הדין שלו, שלכל אחד יש רצון משלו, שכל אחד תובע את שלו, זה לא עסק פשוט. ויש את כל הסיפור של ריכוז הפליטים, מסתננים, מהגרי עבודה, איך שתקראו להם, עובדים זרים לגאליים וכן הלאה.

גישתי, אני לא קיבלתי תשובה טובה, וזה וודאי לא הזמן לעסוק בתקופה של 3 חודשים או פחות לפני בחירות-לעסוק בנושא כזה, הוא יעמוד על שולחננו בבחירות הבאות, ונצטרך לדון בדבר הזה.

ארנון פנה אלי לפני שנה, או המשנה לראש העירייה פנה אלי לפני שנה, וכאן מועלות כל מיני הצעות והאופציות על השולחן והן עולות לדיון. אבל האם אנחנו נקדם היום דיון לפני הבחירות? לדעתי לא. והיות שאני מאמין שתיבחר גם בבחירות הבאות, וכנראה שגם אני אהיה פה,

מר גלעדי:

זה בטוח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז כנראה נצטרך להמשיך לדון בעניין הזה ולקדם אותו.

אני לא בטוח שנכון להעביר, לצורך העניין, אני אומר: עיריית תל-אביב היום נמצאת במרכז העיר, במקום שיש אליו נגישות טובה לכלל תושבי העיר, זה בהחלט סביר- המקום הנוכחי. האם ראוי להעניש את תושבי העיר, כלומר לפגוע ברמת השרות שלהם, רק כדי לצורך העניין לעשות דקלרציה-להעביר את עיריית תל-אביב לתחנה דווקא? איך אמר לי המהנדס כרגע-היא גם בנויה באיכות נמוכה.

מר גלעדי:

התחנה כתחנה, המבנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

המבנה.

מר גבולי:

צריך להשקיע בחיזוק. אני לא מכניס אתכם לשם בלי לחזק את הבניין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזוב, לא אמרתי את זה כדי שתגיב עכשיו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני רוצה ליד השווארמה, יש שם שווארמה טובה, ראש העיר. חדר ליד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל לשווארמה ראש העיר, לפנים משורת הדין, בגלל צעקות של כל מיני אנשים, נתנו להם לפלוש למדרכה.

מר גלעדי:

לא.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה בתחנה המרכזית הישנה. יש לו גם בחדשה.

מר גלעדי:

זה בישנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש שווארמה ראש העיר גם בישנה וגם בחדשה?

מר גלעדי:

כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה רשת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מכיר רק את זאת שפלשה למדרכה.

מר גלעדי:

היא לא פלשה, היא עשתה מיגון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פלשה, פלשה.

מר גבולי:

רון, חשוב רק שתדע שאנשי המקצוע לא ממליצים להעביר לשם את העירייה.

כדאי שזה יהיה רשום בפרוטוקול.

מר גלעדי:

אני שמעתי מחלק מאנשי המקצועי שלך שהם כן תומכים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בינתיים אנשי המקצוע בדרך כלל עושים מה שהנבחרים אומרים להם.

מר גבולי:

אני מדבר על המלצה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן כן. אני אומר- הנושא יידון בעתיד, נצטרך בכל מקרה לדון בנושא הזה, הוא נושא חשוב וראוי. רק צריך להזכיר שהמוטו שלי הוא תמיד-שהכי חשוב לכל מי שנושא משרה ציבורית, או בכלל, הדבר העיקרי הוא לחיות עם בעיות שאין להן פתרון ולא לחשוב שיש פתרון לכל דבר.

זהו.

אני מודה לכולם, לכל המשתתפים, אתם רשאים להשתחרר.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה