פרוטוקול ישיבת מועצת העיר - 7

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ג אדר ב' תשע"ד (023//30/42)

השתתפו : נ. וולוך היו"ר

וה"ה:

א. פנקס ארד

י. בן יפת

מ. ברוך רון

נ. אלנתן

מ. גיצין

א. זמיר

ר. לדיאנסקי

מ. להבי

ד. להט

א. מדואל

נ. לוברט

ד. ספיר

ר. חולדאי

י. ויצמן

מ. בן ארי

ג. שרעבי -דמאיו

ק. גולדווסר

א. גלעדי

ח. גורן

י. המאירי

א. סולר

צ. ברנד פרנק

ש. דביר

ג. לסקי

ש. מסלאווי

א. יוחנן וולק

ש. גפן

נעדרו ה"ה: כ. עוזרי , א. טולקובסקי, נ. סביליה

נכחו בישיבה:

מנחם לייבה

מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי , סמנכל תכנון ארגון ומ"מ , מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע ,מ. גילצר , גזבר העירייה ,

ע. וינברג ע' רה"ע , ר. זלוף, משנה למנכ"ל, א. כהן, ע' דובר, א. לוי , מנהל אגף נכסי העירייה,

א. משי, מנהל אגף רישוי עסקים, ג. מכורש , ע' מנכ"ל, ע. סלמן היועמ"ש, א. פינס פז, ע' ראשית

ליועמ"ש , א. פרץ , סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, ג. שמרלינג, דובר העירייה , ל. שוורץ , ע' דובר.

הישיבה נפתחה בשעה 41:4/

מזכירת המועצה סטנוגרמה גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 0 -

סדר היום:

4. הצהרת אמונים (עמ/)

0. שאילתות (עמ' 2)

/. הצעות לסדר היום (עמ' 4/)

2. דברי ראש העירייה (עמ' 24)

5. פרוטוקול ועדת נכסים מס 30/42 (עמ 5/)

4. פרוטוקול ועדת כספים מס 230/42 (עמ 57)

7. פרוטוקול ועדת תמיכות 030/42 (עמ 55)

5. חוק עזר לתל אביב–יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) (תיקון), התש"ם – 485/

(עמ 4/)

8. חוק עזר לתל אביב–יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון) , התשע"ד 0/42 (עמ 442)

4/. חידוש הרכב המועצה הדתית (עמ' 445)

44. יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת תשע"ד 0/42 (עמ 445)

40. הוספת פריטים להתקשרות חוזית לאספקת ביגוד ייצוגי למקבלי קהל (עבור אגף

סל"ע) -מכרז פומבי מס' 05430//5 (עמ 404)

4/. מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים (עמ' 400)

42. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות (עמ' 402)

45. הסמכת מפקחים (עמ 4/4)

44. נאומים מהמקום (עמ' 4/5)

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- / -

2/ .הצהרת אמונים:

מר וולוך- היו"ר:

אני פותח את ישבת המועצה מן המניין מס' 7. אני מתנצל על התהודה, מנסים לתקן את זה. בשם כולנו אני מבקש לקדם בברכה את הרב נפתלי לוברט שנעדר מס' חודשים.

כבוד הרב, הצהרת אמונים בבקשה.

קריאה:

את הרמקול, רמקול.

מר לוברט:

אני, נפתלי לוברט, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה, כפי הנהוג בעיריית תל-אביב.

מר וולוך:

תודה.

מר לוברט:

נא לרשום את זה בפרוטוקול.

מר וולוך- היו"ר:

שאילתות, כבוד ראש העירייה.

מר לוברט:

בפרוטוקול שיהיה- כפי הנהוג בעירית תל-אביב.

עו"ד סלמן:

לא. לא. מה זה כפי הנהוג? לפי החוק.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 2 -

מר לוברט

שלא אוכפת חוקים.

שאלה:

מה זאת אומרת?

מר וולוך- היו"ר:

די, די.

מר לוברט:

כשעיריית תל-אביב תאכוף את החוק, אני אפעל לפי החוק.

מר וולוך- היו"ר:

נפתלי, אתה לא צריך בשביל הפעמים שנעדרת, להפריע.

מר לוברט:

אני מסביר מה העירייה,

מר וולוך- היו"ר:

הבנו, הבנו אותך.

מר לוברט:

הבנת אותי?

מר וולוך- היו"ר:

כן כן, די שקט.

בבקשה ראש העירייה.

24 .שאילתות:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

דבר ראשון –אנחנו מברכים את נפתלי לוברט שהבריא והגיע למועצה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 5 -

מר לוברט

תזכור מה אמרת.

מר וולוך- היו"ר:

שאילתא מס' 5 , כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים

קודם כל הייתי מבקש מכל חברי המועצה ללחוץ על הנוכח.

דבר שני, אם אפשר לשמור על השקט.

מר וולוך- היו"ר:

חברי המועצה, אני מבקש לשמור על השקט, ואני מבקש להזהיר שלאחר שלוש התראות מותר להוציא מהישיבה.

מר גפן:

לא ממלא את הבקשה שלך.

מר וולוך- היו"ר:

ראש העירייה בבקשה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאילתא מס' 5 של שלי דביר

מרכז מאירהוף של מוזיאון תל-אביב לאמנות ברחוב דובנוב משמש כמרכז חינוכי של המוזיאון, כאשר בצמוד לו מצויים מסעדת דובנוב 1 וכן אולם כנסים המופעלים בנפרד מהמרכז על ידי שוכרים חיצוניים, וההכנסות משמשות ומסייעות לקיומו של המרכז.

באולם הכנסים, ששטחו מופרד מהמרכז, לרבות על ידי כניסות נפרדות, מתקיימים מידי פעם ארועים עסקיים ובהם השקות של מוצרים ובמסגרת זו התקיים גם הארוע המדובר.

הגם שבניגוד לנטען על ידך אין מדובר בחלל המשמש את המרכז, אנו בכל זאת נפעל מול הזכיינים על מנת למנוע ארועים מסוג זה בשעות פעילות ילדים במרכז.

שאילתא מס' 6.

גב' דביר

רגע, שאילתת המשך כבודו.

האם יש הנחיה נוכחית כזאת?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 6 -

מר רון חולדאי– ראש העירייה:

אמרתי, אנחנו ננחה עכשיו.

גב' דביר:

תודה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אנחנו נשתדל להנחות למרות שיהיה קשה מאוד.

שאילתא מס' 6 של חברת המועצה הגב' ציפי ברנד פרנק מתאריך 47./.0/42.

חבל שהארכת בדברים שמרביתם חסרי שחר ומעוותים את המציאות בפועל, עיריית תל-אביב יפו התגייסה באופן יוצא דופן ליישום הפעלת חוק חינוך חינם מגילאי /, וזאת בצד הצורך בהערכות ומתן פתרונות לגידול המבורך במספר הילדים בעיר- הן מבחינת בינוי והצטיידות והן מבחינת גיוס כח האדם.

במסגרת הזאת אכן הוחלט לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית לתגבר באופן זמני את מערך הסייעות, וזאת מבלי שהדבר הופיע בספר התקציב מראש. עוד יש לציין כי חלק מהגננות ביקשו לוותר על הסיוע הנוסף ובסך הכל האווירה בגנים לאורך כל השנה טובה ועונה על הצרכים של הילדים.

לגבי השנה הבאה- אנחנו נקיים הערכת מצב על הנושא בהתחשב בצרכים ובמימוש הבטחת משרד החינוך לשלב בנות שירות לאומי בגני הילדים של גילאי /, דבר שהיה חיובי השנה.

שאילתא מס' 7.

גב' ברנד-פרנק:

יש לי שאילתת המשך.

אני לא מבינה למה אתה בוחר לבחור דווקא להשמיץ או לא לדייק בתשובה או בחוות הדעת שהתקבלה מגננות ומהורים, בעקבות זה שיש מאות מכתבים של הורים וגננות ומצעד בלתי פוסק למחלקת גני הילדים בעירייה של הורים שמבקשים להאריך,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את רוצה לשאול משהו?

גב' ברנד-פרנק:

קודם כל אני רוצה לציין את זה. אתה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 7 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא, את מדברת בארוך על השאילתות, אני לא צריך לחכות לכל הדבר הזה.

גב' ברנד-פרנק:

בסדר, אתה בחרת.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

תלמדי לשאול שאילתא.

גב' ברנד-פרנק:

אז תלמד לענות בדייקנות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני עניתי בדייקנות.

גב' ברנד-פרנק:

אז לא התייחסת למצעד,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאילתא מס' 7 של חברת מועצה

גב' ברנד-פרנק:

רק רגע.

למה עיריית תל-אביב לא תאמץ תקן של 05 ילדים

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

תשובת ראש העירייה.

גב' ברנד-פרנק:

בכתת גן של טרום טרום חובה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הייתי מצפה,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 1 -

גב' ברנד-פרנק:

אדוני ראש העיר, אני מבקשת ממך לענות על השאלה שלי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא חייב לענות לך על כל שאלה.

אני לא חייב לענות לך על כל שאלה. עיריית תל-אביב שקלה וקבעה את התקן, נקודה.

גב' ברנד-פרנק:

מותר לי, 5 ילדים לגילאי/ ו-2?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

העירייה קבעה את התקן. התקן הוא תקן של משרד החינוך, האם את מבינה את זה? תודה רבה.

גב' ברנד-פרנק:

העיריות מסביב לעיריית תל-אביב,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

תקשיבי, את מפריעה לי, לא, לא יעזור לך, את יכולה להיות מה שאת רוצה אבל כאן שאילתא היא שאילתא, לא את תשתלטי על המועצה.

גב' ברנד-פרנק:

אני מבקשת שהתשובות יהיו מדויקות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא, התשובות הן מצוינות, רק את לא רוצה לקבל-שיש קביעות דמוקרטיות, מקובלות, על פי החוק ועל פי הנוהג . תתרגלי להליך הדמוקרטי,

גב' ברנד-פרנק:

אתה לא צריך לחנך אותי, תאמין לי, אני יודעת היטב מה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא מחנך אותך, אני מלמד אותך את מה שאת לא רוצה ללמוד.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 9 -

גב' ברנד-פרנק:

תאמין לי שאני יודעת, אני רק מבקשת לקבל תשובה.

מר וולוך - היו"ר:

מספיק.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאילתא מס' 7 של חברת המועצה הגב' ציפי ברנד-פרנק מתאריך 47./.

הייתי מצפה שבטרם העלאת טענות תמוהות היית לומדת ומעמיקה מעט יותר בחומר שהוצג בפני כל חברי המועצה באופן מלא ומפורט.

לו היית נוכחת בדיוני התקציב ולא רק ב-/ דיונים מתוך כ-46, היית מבינה כי הצמצומים שנדרשו השנה היו צמצומים רוחביים בכל גופי העירייה, לרבות נקיון, גינון, אחזקה, כספים, מחשוב, תרבות ועוד. הצמצומים בחינוך וברווחה היו לא קלים, ולכן בהתייעצות ובהסכמת רוב גדול של חברי המועצה, הוחלט להעלות את הארנונה ב-4./% ריאלית, על מנת שלא לפגוע בשרות הניתן לתושבי העיר, בעיקר בתחומים האלה. כפי שנמסר לי היית שותפה להתייעצות לגבי השימוש בכספים הללו.

בתחומים אחרים, היכולים להוות חלופה לתחומי החינוך והרווחה, מרבית הצמצומים נותרו על כנם והדברים הוצגו באותם דיונים אשר למרביתם , כאמור, לא טרחת להגיע.

גב' ברנד-פרנק:

ושוב, פה אתה מציין עובדות לא נכונות. אני נכחתי בדיונים האלה, אתם לא תמיד רושמים מי שמגיע, בפרוטוקול.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אז למה את לא שואלת?

גב' ברנד-פרנק:

קודם כל אני רוצה לדייק את העובדות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אז למה את לא שואלת?

גב' ברנד-פרנק:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 4/ -

תקשיב, אתה בוחר להשתמש בסגנון מאוד גס ופוגעני כלפי, זכותי לענות בדרך שלי. אני לא מוכנה שאם זה הסגנון שלך כלפי, אני אך ורק אשתוק ואשאל. אז תבחר את הסגנון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא רוצה שאני אענה,

גב' ברנד-פרנק:

אז תבחר את הסגנון, אם היית בוחר את הסגנון בצורה מסודרת, גם אני הייתי עונה בצורה אחרת.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא חייב לך שום דבר גבירתי.

גב' ברנד-פרנק:

אתה בוחר את הסגנון שהישיבה תתנהל.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא חייב לך שום דבר.

מר וולוך- היו"ר:

תודה לראש העירייה.

שאילתא מס' 5 של חברת המועצה

גב' שלי דביר מתאריך 403/30/42

בימים 5-6 במרץ 0/42 התקיים במרכז מאירהוף לחינוך ולאומנות, הממוקם ברחוב דובנוב 1 , פסטיבל ויסקי, כאשר במשך יומיים הוצגו במקום סוגים שונים של משקאות ויסקי לטעימה, בו בעת שנערכו במבנה חוגים וסדנאות אומנות לילדים (החל מכיתה ג' ואילך). מתלונות הורים שהגיעו אלי עולה כי ריח הויסקי באוויר היה חריף גם בשעות החוגים, וכוסות הוצגו לטעימה.

ברצוני לשאול:

4. באישור מי התקיים פסטיבל הויסקי, שאין בו שום פסול כשלעצמו, במקום שבו

מתקיימים סדנאות וחוגי ילדים?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 44 -

0. האם קיימת הנחיית מנכ"ל לכלל המוסדות העירוניים לפיה אין לערוך אירועים מסחריים

שתוכנם קידום אלכוהול, סיגריות וכדומה במבנים המשמשים באותה עת כחללים לחוגים וסדנאות של ילדים?

תשובת ראש העירייה

מרכז מאירהוף של מוזיאון תל אביב לאומנות ברחוב דובנוב משמש כמרכז חינוכי של המוזיאון כאשר בצמוד לו מצויים מסעדת "דובנוב 1" וכן אולם כנסים, המופעלים בנפרד מהמרכז על ידי שוכרים חיצוניים כאשר ההכנסות מהשכרתם מסייעות לקיומו של המרכז.

באולם הכנסים, ששטחו מופרד מהמרכז לרבות על ידי כניסות נפרדות, מתקיימים מידי פעם אירועים עסקיים ובהם השקות של מוצרים ובמסגרת זו התקיים גם האירוע המדובר.

הגם שבניגוד לנטען על ידך אין מדובר בחלל המשמש את המרכז כאמור אנו נפעל מול הזכיינים למניעת אירועים מסוג זה בשעות פעילות ילדים במרכז.

שאילתא מס' 4 של חברת המועצה

גב' ציפי ברנד פרנק מתאריך 473/30/42

בספר התקציב המונח לאישור חברי המועצה לשנת 0/42 לא הצלחתי למצוא אזכור לסעיף תקציבי המאפשר הוספת סיעת נוספת לגילאי /- 2 קרי טרום טרום חובה בשנה שעברה (שנת בחירות) עיריית תל-אביב הוסיפה סיעת נוספת לגילאים האלו לתקופה של ארבעה חודשים בלבד. בגנים של הטרום טרום חובה זה לא הספיק, זה היה מעט מדיי , וקבוצות הורים המשיכו להתחנן למחלקת גני ילדים בניסיון להשאיר סייעת נוספת בגן- חלק מגני הטרום טרום מוקמו בכיתות בקומה שלישית, כשלמשל רק שרותים אחד במסדרון משרת שלוש כיתות גן ומיותר לציין את רמת הבלגן והאי סדר שררה בגן של ילדים כל כך קטנים.

כמו כן המצב של "משא ומתן" ולחץ של קבוצות הורים שמתנהל מול מחלקת גני ילדים בניסיון נואש להאריך את משך כהונתה של הסייעת הנוספת בגן אינו טוב.

שיבוץ 5 ילדים בני/ לכיתת גן עם גננת וסייעת בלבד היא גזר דין אכזרי -פעוט בן שלוש דורש יותר קשב על מנת להיענות לצרכיו, חלק מהילדים אינם גמולים- גננת וסייעת אחת, מצוינות ככל שיהיו לא יכולות להכיל כל כך הרבה ילדים ולתת להם מענה פיסי, רגשי ופדגוגי. המחסור באנשי צוות פוגע בבטיחות הילדים בבריאותם, ברווחתם, בכבודם, בהתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית, ביכולתם ליצור קשרים חברתיים תקינים, בחינוך שלהם,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 40 -

אין סיבה שעירייה כמו תל-אביב לא תיקח גם אחריות על הגיל הרך ותגלגל זאת לפתחה של המדינה. לא מדובר בעיר ענייה, אם הרשויות המקומיות שמסביב לתל-אביב חלקן מעמידות סייעת נוספת לגילאי /-2 אין סיבה שתל-אביב תהיה אחרונה בכך.

מדוע אם כן לא מתוקצב סעיף תקציבי לסייעת נוספת לגילאים האלו /-2 , כשמשרד החינוך מאפשר זאת, וזה תלוי ברשות המקומית קרי בעירייה בלבד?

האם אין בכוונת העירייה לתקצב זאת בשנה הבאה גם אם לא יהיה תקצוב ממשלתי?

תשובת ראש העירייה

חבל שהארכת בדברים שמרביתם חסרי שחר ומעוותים את המציאות.

בפועל, עיריית תל אביב-יפו התגייסה באופן יוצא דופן ליישום הפעלת חוק חינוך חינם מגילאי / וזאת לצד הצורך בהערכות ומתן פתרונות לגידול המבורך במספר הילדים בעיר – הן מבחינת בינוי והצטיידות והן מבחינת גיוס כוח האדם.

במסגרת זו אכן הוחלט לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית לתגבר באופן זמני את מערך הסייעות וזאת מבלי שהדבר הופיע בספר התקציב מראש. עוד יש לציין כי חלק מהגננות ביקשו לוותר על ה סיוע הנוסף ובסך הכל האווירה בגנים לאורך כל השנה טובה ועונה על הצרכים של הילדים.

לגבי השנה הבאה – אנו נקיים הערכת מצב על הנושא בהתחשב בצרכים ובמימוש הבטחת משרד החינוך לשלב בנות שירות לאומי בגני הילדים של גילאי / (דבר שהיה חיובי השנה).

שאילתא מס' 7 של חברת המועצה

גב' ציפי ברנד פרנק מתאריך 473/30/42

התקציב של 0/42 שהונח על שולחננו כולל סעיף המדבר על העלאה נוספת של הארנונה לתושבי העיר (2 . )// מיליון שקלים הוצאה-רובה מתוך תקציב החינוך והרווחה הותנתה באישור ההעלאה נוספת של הארנונה בעיר.

"חרב הקיצוץ " היחידה שהצבתם אדוני ראש העיר מדברת בעיקר על צמצום שעות תגבור עירוניות בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, קיצוץ במסגרות להארכת יום הלימודים בבתי הספר היסודיים בדרום העיר, קיצוץ במועדוני נוער בסיכון, במשרות של עובדים טיפוליים, בחמד"ע וכו'.- לא מדובר ב"שמנת" של החינוך העירוני אלה באבני הבניין.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 4/ -

לא הוצגה בפני שום אלטרנטיבה אחרת לקיצוץ מלבד הפגיעה הזאת הקריטית לטעמי בחינוך וברווחה. התניית // מיליון שקלים מהתקציב באישור שתקבל לבקשתך ולבקשת חברי המועצה להעלאת הארנונה היא לא מתקבלת על הדעת ובלתי סבירה.

מדוע בעיקר בתחום החינוך והרווחה יצרתם יחסי תלות בין קיצוץ מאסיבי להעלאה הנוספת של הארנונה תחומים הקשורים באופן ישיר לרווחת התושבים ברמת היום יום? אלו חלופות נוספות נבחנו על ידך כנגד התניית ההוצאות האלו?

תשובת ראש העירייה

הייתי מצפה שבטרם העלאת טענות תמוהות היית לומדת ומעמיקה מעט יותר בחומר שהוצג בפני כל חברי המועצה באופן מלא ומפורט.

לו היית נוכחת בדיוני התקציב ולא רק ב-/ דיונים מתוך כ- 46, היית מבינה כי הצמצומים שנדרשו השנה היו צמצומים רוחביים בכל גופי העירייה לרבות ניקיון, גינון, אחזקה, כספים, מחשוב, תרבות ועוד.

הצמצומים בחינוך וברווחה היו לא קלים ולכן בהתייעצות ובהסכמת רוב גדול של חברי המועצה

הוחלט להעלות את הארנונה ב 4./% ריאלית על מנת שלא לפגוע בשירות הניתן לתושבי העיר

בעיקר בתחומים אלו (כפי שנמסר לי היית שותפה להתייעצות לגבי השימוש בכספים הללו).

בתחומים אחרים, היכולים להוות חלופה לתחומי החינוך והרווחה, מרבית הצמצומים נותרו על כנם והדברים הוצגו באותם דיונים אשר למרביתם כאמור לא טרחת להגיע.

20 .הצעות לסדר יום:

מר וולוך- היו"ר:

4 .מר ארנון גלעדי-ראש מטוסים.

מר גלעדי:

כבר?

מר וולוך- היו"ר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 42 -

כבר

מר סולר:

מה קרה? לא התחממת?

מר גלעדי:

ערב טוב לכולם, אדוני ראש העיר, חברות וחברי מועצה, יש לנו גם אורחים בחוץ.

כך. לפני כ-/ שנים למעשה נכנס לשיפוץ מסלול הנחיתה שעובר מעל תל-אביב משדה התעופה בן גוריון, והופסקו הנחיתות מעל שמי העיר תל-אביב יפו . היה לנו / שנים של שקט, שלווה, לילה, יום, כמו כל אזרח במדינת ישראל. לפני כשבועיים שלוש שבועות, שלושה שבועות חודש למעשה מסלול הנחיתה שהיה בעבר, והמסלול הנחיתה של העיר תל-אביב יפו הפך להיות מסלול הנחיתה הראשי של מדינת ישראל, כל הנחיתות במדינת ישראל, כולן כרובן עוברים מעל העיר תל-אביב יפו, במסלול כרם התימנים, לב העיר, תחנה מרכזית, יד אליהו, התקווה, כפר שלם וכן הלאה מחוץ לעיר תל-אביב.

כאחד שמתגורר באזור הנחיתה, חווה שעה שעה כל / דקות נחיתות מטוסים מעל ביתו, 02 שעות ביממה, שישי שבת, חגים, ללא הפוגה. גם ביום שבת מסלול הנחיתות בתל-אביב, הגורמים הדתיים שיושבים פה, יש נחיתות כמעט כל השבת במדינת ישראל.

מר לוברט:

רק חרום, רק חרום.

מר גלעדי:

שום חרום. מטוסים אזרחיים לכל דבר ועניין.

מר לוברט:

גם חנויות חרום. עיריית תל-אביב אוכפת את החוק והיא לא מזלזלת בחוק.

מר גלעדי:

לוברט, אנחנו שמחים שחזרת, היית חסר לנו.

מר לוברט:

עיריית תל-אביב אוכפת את החוק,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 45 -

מר מדואל

ארנון, ארנון, אבל אתה חושב שכאן זה המקום המתאים?

מר גלעדי:

אני אסביר גם למה.

מר לוברט:

הצהרנו אמונים שנקיים את החוקים במדינת ישראל, ולא תהיה עירייה,

מר גלעדי:

אהרון, אחרי שתהיה סגן ראש העיר, אנחנו נטיל עליך לטפל בנושא, בינתיים תחבוש את ספסלי האופוזיציה ותהיה רגוע.

מר לוברט:

ראובן, סיכמת?

מר גלעדי:

כל /-2 דקות נוחת מסלול, מעל למסלול , כפי שציינתי, מטוס. הרעש בתוך בתי התושבים הופך להיות סיוט ארוך ומתמשך. לא רק שזה סיוט, כאשר מטוס אחד חולף, ההד והרעש של המטוס נמצא בתוך הבית, וכבר המטוס הבא נמצא במסלול של הנחיתה. בתי גרה בסמיכות אלי, בבניין ממש בסמיכות אלי בבניין, עם ילדים קטנים. הילדים מבוהלים מרעש המטוסים. זה לא רעש רק של נחיתה שאתה שומע אותו, אלא אתה מרגיש את המטוס כמעט ממש כמעט בתוך הבית. ילדים מפוחדים, שעות שינה שאין שעות שינה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני לא יודע מה זה מטוס לתוך הבית, אבל זה בסדר.

מר גלעדי:

זה כמעט, למה זה פחות מ-5// מ' מעל הבית שלי, אני עומד בגג ו- 5// מטר, וזה פחות מ-5// מטר מעל הבית. אז נכון שזה לא בתוך הבית, אבלזה כאילו נמצא בתוך הבית.

מר לדיאנסקי:

ארנון, עם קפלסטי על הגג.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 46 -

מר גלעדי

לא, יכולים לפתוח שם את השירותים,

מר וולוך- היו"ר:

ארנון, ארנון, אני מבקש לא לענות לתגובות.

מר לדיאנסקי:

יש לך ראש טוב.

מר וולוך- היו"ר:

בקשה.

מר גלעדי:

לפני כשבוע פניתי לחברת הכנסת מירי רגב- יו"ר ועדת הפנים של הכנסת בבקשה , לפני יציאה לפגרה, לקיים דיון חרום בוועדת הפנים של הכנסת כדי להביא את הנושא לידי טיפול ומודעות של המערכת הממשלתית הציבורית. ואכן בדיון עלה הנושא שלמעשה במדינת ישראל יש 2 מסלולי נחיתה: מסלול אחד שמגיע מאזור נתניה, כפר סבא, ראש העין, בואך שדה התעופה לוד. מסלול שני של נחיתה- שמאושר בהתאם לתמ"א.

הרב, הרבנים, עוד דקה אני מסיים, תוכלו לריב אתו, להתכסח אתו, תעשה מה אתה רוצה.

מר לדיאנסקי:

יש מחלוקת של תלמידי חכמים.

מר גלעדי:

בסדר. אבל, בוא נמתין איתה.

מר וולוך- היו"ר:

תמשיך.

מר גלעדי:

המסלול השני הוא המסלול, הוא מסלול נחיתה, מה שהיה עד עכשיו, כאשר, כאשר המסלול היה בטיפול. זה היה דרך העיר חולון ששם יש גם מסלול המראות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 47 -

המסלול השלישי הוא כמו שאמרתי, העיר תל-אביב יפו. והמסלול הרביעי הוא הנושא של העיר מודיעין. מבחינת תמ"א, ארבעת המסלולים הם ארבעה מסלולים מאושרים בהתאם לתמ"א, אבל רשות שדות התעופה האזרחית קבעה שהמסלול העיקרי והראשי הוא יהיה העיר תל-אביב יפו.

במהלך הדיון אני שאלתי מספר שאלות, והייתה איתי סגנית ראש העיר- מיטל להבי, שאכן הציגה שם את העמדה של התושבים בצורה אמיתית ואותנטית, כאשר היא שמעה את התלונות של התושבים מלב העיר. נאמר לנו שלמעשה יש צורך לטפל בנושא של התמ"א על ידי התת-אלוף או אלוף גיורא רום-שהוא מנהל השירות התעופה האזרחית, ושאפשר לטפל בנושא הזה. נקבע דיון

כבר באמצע הפגרה, נדמה לי ב-42 או ב-45 לחודש אפריל, בוועדת הפנים של הכנסת, עם הגורמים התכנוניים, עם גורמים של שדות התעופה, משרד התחבורה, ומשרד הגנת הסביבה. אני לא בטוח, ואני לא מומחה לתעופה, אבל אני לא בטוח שמישהו נתן את הדעת לגבי הנושא של עוצמות מטרדי הרעש. עוצמות מטרדי הרעש לדעתי הם מעבר לתקנות ולמה שמשרד הגנת הסביבה קבע באזור הנחיתה, לפחות בחלק הגדול מאזור הנחיתה. ולדעתי זה לא קיבל את האישור של המשרד, וזה לא רק לדעתי-אלא זה נאמר על ידי רשות שדות התעופה, שהם לא עשו ניטור של מסלול הנחיתה הזה ולכן גם אין להם נתונים מבחינת עוצמות הרעש. אין להם שום נתון- לפני שהמסלול הזה חזר לפעילותו, לגבי עוצמות הרעש, ויש צורך לעשות את תחנות הניטור עד ל-42 לחודש הם התבקשו להביא את ממצאי בדיקות הרעש של אותו מסלול-כפי שנתבקש. כך שמזה יוצא שלמעשה לא היה אישור של המשרד להגנת הסביבה לחידוש מסלול, שהוא דרוש: 4.שר התחבורה, 0. שר הפנים. /. שר הבטחון, 2. השר להגנת הסביבה, אלו האישורים של הרגולטורים-

השרים- שמתבקשים לאשר חידוש או שינוי במסלולי טיסה.

הבקשה שלנו, ואני גם דיברתי עם מנכ"ל העירייה, וגם שוחחנו עכשיו עם ראש העיר גם, זה לנסות ולהחזיר, להחזיר את המצב לשקט. אי אפשר לבקש שקט טוטאלי, זה ברור לנו שצריך לחלק את נושא הרעש בין כל מסלולי הנחיתה הקיימים היום במדינת ישראל, גם בדרום, גם בצפון וגם

באזור המרכז דהיינו: העיר תל-אביב. אבל יש צורך להפסיק את הנחיתות בשעות הלילה, כפי

שיש הפסקת המראות בשעות הלילה בשדה התעופה בן גוריון. היום דפקטו יש הפסקת ההמראות בשעות הלילה. בכל שדה תעופה באירופה ובארה"ב יש הפסקת נחיתות והמראות בישובים הסמוכים לשדה התעופה, וזה נאמר גם על ידי גיורא רום.

ולכן יש צורך לאמץ-כפי שזה קיים במדינות העולם, לאמץ את זה גם במדינת ישראל.

היות והנושא הזה כפי שאמרתי, הוא לא איזה דבר, שהוא אהרון – נתחיל לדבר, נרדם בשמירה, לא נרדם בשמירה,

מר מדואל:

וודאי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 41 -

מר גלעדי

דפקטו אף אחד לא בדק אם התמ"א, התמ"א קיימת, היא לא דבר חדש.

מר מדואל:

היה כתוב בכל העתונות שראשי עיריות כפר-סבא, רעננה, בשרון- התנגדו.

מר גלעדי:

אהרון, אתה לא איתי, אתה נמצא בסרט אחר, בוא תכנס לסרט הזה, צא מהיומן שם.

מר וולוך- היו"ר:

תסכם בבקשה.

מר גלעדי:

בשנת 97 אושרה התמ"א, כאשר בתמ"א היה את המסלול הזה, בשנת 97.

מר וולוך- היו"ר:

ארנון.

מר גלעדי:

במסלול הזה נקבעו עוד מספר יעדי טיסה, נחיתה. השדות נכנסו לשיפוץ, השדה הזה של ת"א נכנס לשיפוץ ולכן הייתה הפסקה טוטאלית. המסלול עצמו. עכשיו הם חידשו את המסלול. ולכן מה שאני מבקש, היות והנושא, היות והנושא הוא די משמעותי והוא לא איזשהו דבר שהוא בר חלוף, אני מבקש שהנושא יבוא לישיבת הנהלה-כדי לגבש תכנית עבודה אופרטיבית עם יועצים, יועצי תעופה, יועצים משפטיים. כמו שאהרון אמר, ברשויות אחרות לקחו את הנושא וטיפלו בו. יש אפשרות באמצעות הגופים הציבוריים והממשלתיים לנסות ולהקל על מצוקת תושבי תל-אביב בפרוזדור הנחיתה בעיר תל-אביב יפו.

תודה.

מר וולוך- היו"ר:

תודה רבה.

ראש העירייה אתה רוצה להשיב, או שאנחנו נקבל את ההצעה שלו להביא את זה להנהלת העירייה?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 49 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כן. בואו נקבל. מקבלים פה אחד, מקבלים פה אחד.

מר לייבה:

כן, פה אחד, תשאל אם פה אחד, פה אחד.

מר וולוך- היו"ר:

האם מישהו מתנגד לעובדה שהנושא הזה יועבר להנהלת העירייה? אין מתנגדים. מאושר פה אחד.

החלטה: הנושא מועבר להנהלת העירייה.

0 .גב' שלי דביר- קידום הליכה בטוחה ברגל על מדרכות העיר- של ילדות וילדים בדרכם

לבית הספר והגנים:

גב' דביר:

ערב טוב לכולם כולם.

ראשית אני רוצה לשתף אתכם בכך שביקשתי לנצל את האולם המשוכלל הזה והטכנולוגי שנבנה לטובת ישיבות המועצה, ובזמן שאני מציגה את ההצעה לסדר- להקרין מצגת של תמונות ממדרכות העיר מאחורי, שחסומות על ידי רכבים חונים. לצערי הרב , באופן לא מובן-הבקשה שלי סורבה, ולכן נאלצתי להדפיס את המצגת של התמונות ולחלק לכל חברי המועצה, אני מקווה שיצא לכם להתבונן בה בטרם הישיבה. לטעמי זה חבל- כי בישיבות מועצת העיר אנחנו מדברים על דברים שמתרחשים בעיר, ולא ברור לי מדוע בוחרים להתעלם מלראות מציאות קיימת או מתנגדים להקרנת תמונות של רחובות תל-אביב יפו.

אני רוצה להתחיל את ההצעה לסדר עצמה בציטוט שיחה טלפונית שהתקיימה לפני מספר חודשים, בין אמאן תל-אביבית לבין מוקד 4/6.

אמא של דרור: בוקר טוב, אנחנו נמצאים בצומת ביל"ו ולונץ, וכמו כל בוקר, בכל אחת מהפינות

חונה רכב על המדרכה באלכסון ואנחנו לא יכולים לעבור, לא על המדרכה ולא על מעברי החציה.

אני נמצאת פה עם שני ילדים בני 7 ו-9 בדרכם לבית הספר מוקד 4/6 עונה: מדיניות העירייה היא להרשות לרכבים לעמוד על המדרכה עד תשע בבוקר ללא אכיפה.

אמא: אני יודעת, אני רוצה לדעת מה את מציעה שנעשה, שנסתכן ונרד לכביש? את בעצם אומרת שאתם מעדיפים חנייה על מדרכה על פני חיים של הילדים?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 0/ -

מוקדנית: לא. את רוצה שאני אעביר אותך לתלונות הציבור אמא: כן, תודה.

נציגת תלונות הציבור של עיריית תל-אביב: בוקר טוב, במה אוכל לעזור?

אמא: אני מבינה שהעירייה מעדיפה את כלי הרכב החונים על המדרכה על פני ילדים קטנים שמנסים ללכת לבית הספר.

נציגת תלונות הציבור: מה פתאום? זה לא מה שאנחנו אומרים.

אמא: אבל זה בדיוק מה שקורה בפועל.

נציגת תלונות הציבור: אז אני מציעה שתעלי את הדברים במכתב.

סוף ציטוט של השיחה.

המציאות בתל-אביב יפו הינה מציאות מורכבת, אין שחור ולבן ואני יודעת את זה. מצד אחד קיים עומס כלי רכב עצום בעיר, שנובע, בין היתר, כתוצאה ממדיניות ארוכת שנים של הזנחת הפתרונות המיטביים של תחבורה ציבורית יעילה, מהירה ונוחה- הן בתוך העיר והן מחוצה לה.

בהינתן העובדה שקיימת מציאות של מצוקה של כלי רכב, מדיניות שקיימת, שבאה להקל על תושבים ותושבות ולמצוא להם פתרונות זמניים- היא מדיניות מובנת. מצד שני, מדיניות עירונית חייבת להיות מאוזנת ולראות את כלל האוכלוסיות, לא רק אוכלוסייה אחת, ולתת לה יתרון על פני השנייה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נכון.

גב' דביר:

חסימת המדרכות בבוקר להולכי רגל ובמיוחד לילדים ולילדות בדרכם לגני הילדים ולבתי הספר-

על ידי כלי רכב שחונים על המדרכה, באופן שמאלץ את אותם ילדים וילדות לרדת לכביש- היא מציאות שאף אחד מאתנו לא יכול להוסיף ולהשלים אתה. מדיניות עירונית נכונה לוקחת בחשבון את כל הצדדים כולם, את כלל האוכלוסיות בעיר ומאזנת ביניהם. לעתים היא אפילו מקנה עדיפות לאוכלוסייה אחת על פני האוכלוסייה השנייה. אני כאן היום כדי להקנות עדיפות לאוכלוסיית הולכי הרגל.

הרצון לבוא לקראת בעלי הרכב ולהקל עליהם-גם אם הוא רצון מובן, לא יכול להיות על חשבון ביטחונם של ילדים וילדות. הוא לא יכול לבוא על חשבון ביטחונם של קשישים וקשישות-

שנאלצים לרדת מהמדרכות לכביש. מרחב עירוני נגיש הוא מרחב נוח ובטוח-הן לנכה והן לילד להסתובב בו. בוודאי שאם הוא יהיה כזה לילדים-הוא גם יהיה נוח למבוגרים, לעשיר ולבריא.

מהלך כזה דורש שינוי בסדרי העדיפויות שנתפסים כיום כמובנים מאליהם. לפי מחקר שנערך

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 04 -

במחלקות התחבורה המקומיות- תזמון רמזורים כך שמכוניות יוכלו לעבור מהר בתוך העיר, חשוב בהרבה מהאפשרות

של הולכי רגל לחצות באמצעות גל רמזורים ירוק רחובות ראשיים וליהנות ממרחב עירוני בטוח ונגיש יותר להליכה.

המדרכות שלנו חסומות באופן תדיר על ידי פחי אשפה- שלא מוחזרים למקומם לאחר שמרוקנים אותם על ידי היחידות העירוניות, כי הן בעצם אמונות על ריקון הפחים, באופן שמונע מעבר הולכי רגל. המדרכות חסומות על ידי אופנועים שחונים באופן בלתי מתחשב, ועוד מגוון רב של מכשולים, שמלכתחילה לא נועדו להיות על המדרכות.

בחלק מהמקומות-שבילי רוכבי אופנים על המדרכות בעיר, שהושמו על המדרכה כדי לאפשר מרחב מחייה נוח יותר לרכב הפרטי, גורמים להתנגשות הרוכבים מול הולכי הרגל. האם קשישה שהולכת לאיטה על המדרכה- שווה פחות מהגבר הנוהג ברכב? אולי דווקא הגיעה העת לתת הכרה עירונית ולעודד תמריצים לאוכלוסיות שהולכות ברגל או משתמשות בתחבורה ציבורית ובכך תופסות הרבה פחות מקום במרחב הציבורי ומזהמות פחות?

בחברה בריאה וצודקת-שלוקחת בחשבון את כולם, שנותנת הזדמנות לכולם, הג'יפ הוא האחרון בסדר העדיפויות במרחב העירוני, ואילו הילדה, הנכה והקשישה הם בראש.

אנחנו כאן במועצת העיר- מגלמים בהחלטות שלנו את סדרי העדיפויות של תושבות העיר, ויכולת השלטון להשפיע ולתקן עיוותים המקנים זכויות יתר לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעוד קבוצות אחרות, הקבוצות השקופות-כמו הולכי הרגל השקופים- נדחקים לתחתית הסולם.

חיפוש בארכיון העירייה גילה לי פרוטוקול של ישיבת המועצה מתחילת שנת 4999, השנה הראשונה של ראש העירייה הנוכחי בתפקידו כראש העירייה. כבר אז עלתה בעיית גזלת המדרכות מהולכי הרגל על ידי כלי רכב חונים. בתשובה לשאילתא שהוגשה בנושא ענה ראש העירייה-שהוא רואה לעצמו כמטרה לשחרר את המדרכות מהחנייה הדו גלגלית. בין שאר הפרטים שעולים מפרוטוקול המועצה, ראש העירייה מדווח שהטעות ההיסטורית של אישור חנייה על מדרכות העיר עברה ב-4994, ושהוא כאן לתקן עוולהיסטורי.

ברשותכם אני מצטטת את דברי ראש העירייה ממרץ 4999:

כבודו רוצה להחזיר את המדרכות לתושבי העיר, כבודואמר את זה, כבודו כתב את זה, והגברת הנכבדה שעומדת מולו יודעת את זה. אבל אנחנו חיים בתוך עמנו ויש לנו בעיה שמספר כח האדם לאכיפה, יכולת היציאה למכרז על נושא גרירה, מימוש תכניות תחבורה כוללת, הכל נועד לתת תחליפים ובהתאם. ואם חברי המועצה הנכבדים ישתפו אתי פעולה, במסגרת בנייתה והגשמתה של תכנית תחבורה שעליה אנחנו מתחילים לשקוד כרגע, הרי שנגיע בסופו של דבר לכך שהמדרכות יחזרו לבעליהם החוקיים, קרי להולכי הרגל.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 00 -

פרשת המדרכות בעיר תל-אביב יפו בעיני היא פרשה כאובה, שאינה נוגעת רק לעניין החנייה .היא נוגעת למספר התמרורים המונחים עליהן, מספר האובייקטים המונחים, פחי הזבל ועוד 4,//4 מטרדים, שבמסגרת התקציב הקיים רק בעבודה יסודית, תכנון מתאים ותקציב אני אצליח להחזיר. ולכן בואי את ואני נראה את זה כמטרה משותפת.

תודה.

סוף ציטוט- של ישיבת מועצה, מרץ 4999.

מר פנקס

באמת נעשתה עבודה גדולה.

גב' דביר:

45 שנים עברו וזו עדיין בעיה כאובה 45 תקציבים אושרו מאז הישיבה הזאת וזו עדיין בעיה כאובה.

מר וולוך:

חמישה עשר.

גב' דביר:

חמישה עשר, אני מקבלת את התיקון.

אני מאמינה שהיכן שיש רצון, יש יכולת. העירייה הוכיחה שהיא יודעת לאכוף גבייה בארנונה, ובאמת הגבייה עלתה פלאים ועומדת היום על שיעור לא יאמן של 95%. ברור לי ששינוי לא מתרחש תוך יום. פינוי המדרכות מכלל המכשולים והשבתן להולכי הרגל דורשים באמת תכנית פעולה מקצועית והקצבת משאבים אמיתית.

כצעד התחלתי בהצעה לסדר הנוכחית- אני מצטמצמת לעניין מאוד מאוד פשוט לביצוע ומידתי.

המידתיות שאני מציעה היא להביא בחשבון את כל הצרכים המורכבים של כלל האוכלוסיות.

בשים לב לעובדה שגני הילדים ובתי הספר נפתחים בשעה 7.// בבוקר, הרי שהמדרכות צריכות להיות פנויות ונגישות להליכת ילדים וילדות ב-7.// בבוקר. לכן אבקש לשנות אתהמדיניות העירונית הקיימת, שגם שאיננה נוהל מוצהר אבל היא מדיניות קיימת, לפיה מותרת החנייה עד 9.// בבוקר כיום, ולצמצם את זה עד השעה 7.//, כך שלאחר שעה זותיאכף מדיניות איסור החנייה.

אמנם צמצום השעות יגרום לאי נוחות לבעלי רכב, אני יודעת את זה, שצריכים להזיז את רכבם, וביניהם גם בעלי משפחות, אבל לטעמי, בשיקול אי הנוחות מול שיקול הבטיחות של ילדות וילדים שהמדרכה חסומה בפניהם בדרך לגן ולבתי הספר, בטיחות הילדים גוברת.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 0/ -

אני מבקשת מכל חברי המועצה, שאנחנו נעביר את ההצעה לסדר הזאת לדיון בוועדת התחבורה בראשות סגנית ראש העיר, ובאמת יתגבש שינוי מדיניות כמבוקש והנוהל יצומצם לשעה 7.// בבוקר תוך חודשיים מהיום

תודה.

מר וולוך- היו"ר:

תודה רבה.

חברים, אני מניח , אני מניח שכל חברי המועצה מסכימים.

את רוצה להשיב?

גב' להבי:

בוודאי שאני רוצה להשיב.

אני מאוד מודה לשלי דביר על כך שהיא עוקבת אחרי עמודי הפייסבוק-דרור רוצה לעבור, גם אני עוקבת אחרי עמודי הפייסבוק, גם אלי באים יחסית הולכי הרגל וכל מי שרוצה מדרכה בטוחה.

לא בכדי לקחתי את תיק התחבורה, לא בכדי לקחה גם חברתי לסיעה- עו"ד גבי לסקי- את תיק הקיימות והמגדר, אנחנו ראינו את נושא הולכי הרגל כאחד הנושאים היותר חשובים.

ואנחנו לא באים לקרקע בתולה. חייבים לציין גם שהעירייה במהלך השנים האחרונות עשתה עבודה מאוד מאוד גדולה, שעל חלקה אפילו אנחנו בחלקנו התקוממנו. היה פה פינוי מאוד מסיבי של פחי אשפה ממדרכות העיר. אני עצמי נתקלתי בתלונות תושבים על ההוצאה הכבדה שעיריית תל-אביב גזרה על כיסם בהתקנת מתקני אשפה. היה פה עבודה, כולל משפטית, נגד מפעל הפיס-

כדי לפנות דוכני פיס והצלחנו רק חלק, ויש לנו פה מול עיריית תל-אביב, לפחות דוכן אחד שכל הזמן עומד כמו מזכרת לזה שאנחנו לא כל כך הצלחנו. עיריית תל-אביב פינתה את האופנועים מהמדרכות. אנחנו רואים את זה בזה שלקחנו חנייה מכלי הרכב והסדרנו את חניית האופנועים בצורה מאוד ברורה- על גבי הכבישים. ישנם גם מתקנים שתופסים מקומות, למרות שהם חיוביים, כמו מתקני מחזור, עצים, גם עמודי תאורה. כל הדברים האלה וכל העניין של חלוקת חתך הרחוב והמרחב הציבורי, שאני התחלתי גם לעסוק בו בקדנציה הקודמת כשהחזקתי את בינוי ותשתיות- בהתייחסות לרחובות ברי קיימא, הוא נושא מאוד מאוד חשוב שאנחנו ואני מסתכלת גם על ההורים, אני אומרת את זה כאימא. ואנחנו פה כולנו הורים לילדים, כל הסיעה והרבה מאוד מחברי המועצה. כולנו עברנו את החוויה של לקחת ילדים לבית ספר, ואנחנו מבינים את המשמעות של בטיחות הילדים, גם כשאנחנו לוקחים אותם, ועוד יותר חשוב, כשהם הולכים במו רגליהם ובעצמם לבית הספר, כמה זה חשוב. אבל, העיר, איך אמרת, לא שחור ולבן, מאוד מאוד מורכב. רק בשבוע שעבר התקיימה פה סדנא של מומחים הולנדיים, עמדנו ומנסים לפתור צמתים מסוכנים, איך אנחנו פותרים אותם, איך אנחנו יוצרים שילוט חדש בעיר, איך אנחנו בונים

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 02 -

את תכנית העבודה כך שהיא תיקח בחשבון את כל מה שצריך לקחת בחשבון בחלוקת המרחב הציבורי הלו עיריית תל-אביב ידועה כמי שיודעת לאכוף ולפקח, ואף אחד לא יכול להגיד שאנחנו נמנעים מלתת דוחות חנייה, ובסך הכל ככל שהפיקוח שלנו יכול-אנחנו נותנים דוחות חנייה. אבל את הניהול של המשטר ברחוב ואת חלוקת המרחב הציבורי, מעבר לזה שצריך לתכנן אותו נכון ומעבר לזה שצריך גם לחלוק אותו נכון בין כולם, אני רוצה להגיד במפורש: לקחנו את התיק הזה כדי לעבוד עליו, אנחנו כבר עובדים על תכנית עבודה ביחד עם הגורמים המקצועיים בעירייה.

ישנם כבר תכניות שהתחילו-עוד טרום זמננו, כמו תכניות להליכה בטוחה לבית ספר, יש פיילוט רכיבה בטוחה על אופניים, יש לנו עכשיו סוגיות של חקיקה עם נושא של אופנים ממונעות- כן על מדרכה, לא על מדרכה, כן בשביל אופניים, הרבה מאוד סוגיות, אנחנו מתעסקים בהן ותכנית עבודה נמצאת בקידום. את יודעת, היו אלי הרבה פניות, גם מחגית אוריאן וגם מגורמים נוספים,

ופניות נקודתיות מקבלות מענה נקודתי. סוגיה אסטרטגית כזאת נדונה במסגרת תכנית העבודה להשבת המדרכות להולכי רגל בצורה ברורה, ולתכנית שהייתה כתובה גם בתכנית עבודה אסטרטגית של עיריית תל-אביב יפו לשנת 0/42- להפחית את נשואת כלי הרכב הפרטיים, קרי לתת עדיפות להולכי רגל.

אני אומרת לכם שאנחנו עובדים על זה, אני נורא מצטערת, לא צריך להגיד לנו לעשות על זה דיון, אנחנו נעשה על זה דיון, אני מבקשת בשלב הזה לדחות את ההצעה.

תודה רבה.

מר וולוך- היו"ר:

שלי, האם ההסבר של סגנית ראש העירייה מספק אותך?

גב' דביר:

לא. אני רוצה שזה יעבור לוועדת התנועה .

קריאה:

זה כבר נדון.

מר לייבה:

להוריד את זה מסדר היום.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

להוריד את זה מעל סדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 05 -

עו"ד סלמן

זה הצעה מול הצעה.

מר לייבה:

זה הצעה מול הצעה.

מר וולוך- היו"ר:

ההצעה של מיטל להבי,

גב' להבי:

להוריד.

מר וולוך- היו"ר:

להוריד את זה מסדר היום.

גב' להבי:

משום שאנחנו עוסקים בתכנית.

מר וולוך- היו"ר:

וזה מול ההצעה של שלי.

גב' דביר:

ההצעה שלי זה להעביר את זה לדיון בוועדת תחבורה.

מר וולוך- היו"ר:

כן כן, מול ההצעה שלך.

מי בעד להוריד את זה מסדר היום ירים את היד. סליחה, סליחה, סליחה, יש לנו הצבעות.

נוכחות בישיבה, בעד, נגד.

מר סולר:

להוריד מסדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 06 -

מר וולוך- היו"ר:

להוריד מסדר היום. ללחוץ על נוכחות בישיבה.

גב' לסקי:

בהצבעה, נוכחות בהצבעה.

מר וולוך- היו"ר:

נוכחות בהצבעה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שכחתי.

עו"ד סלמן:

אי אפשר לעשות הצעה מול הצעה, זה בעיה.

מר לייבה:

בעד ונגד.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מה אי אפשר?

עו"ד סלמן:

לעשות הצעה מול הצעה. לפי התקנון, אם יש לך שתי הצעות, אתה יכול להעמיד אחת מול השנייה.

מר ספיר:

אבל אתה לא יכול לעשות את זה פה.

עו"ד סלמן:

אי אפשר לעשות את זה פה.

מר לייבה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 07 -

אז לא נעשה

עו"ד סלמן:

אז תעשה שתי הצבעות.

קריאה:

שתי הצבעות שונות.

מר וולוך- היו"ר:

מי בעד להוריד מסדר היום ומי בעד לדון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא, ברגע שיש את זה, אין טעם לעשות את ההצבעה.

גב' בן יפת:

בעד או נגד ההצעה של שלי, לא מי בעד להוריד. זה לא עובד ככה.

מר וולוך- היו"ר:

ההצעה הקיצונית היא בדרך כלל קודם.

מר לייבה:

אבל אותו דבר, בעד או נגד ההצעה של מיטל- זה בעד, ועכשיו כשתצביעו גם נגד.

קריאה:

הצבענו.

גב' בן יפת:

למיטל אין הצעה לסדר.

מר וולוך- היו"ר:

חברים, חברים, תנו לי לנהל את הישיבה, ההצעה הקיצונית הייתה להוריד את זה מסדר היום.

אני ביקשתי, מי שחושב להוריד את זה מסדר היום- להצביע בעד להוריד מסדר היום.

מר ספיר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 01 -

ברגע שהצביעו בעד, ההצבעה שלהם מתייתרת

מר וולוך- היו"ר:

הצבענו. ההצבעה השנייה היא- מי בעד ההצעה של שלי.

מר לדיאנסקי:

מה פתאום?

קריאה:

זה נגמר. זהו.

מר לדיאנסקי:

אחד מול השני, זהו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נתן , נתן, ברגע שזה הורד מעל סדר היום, זה הורד.

מר וולוך- היו"ר:

אני רוצה לראות כמה הצביעו בעד ההצעה שלה

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הנה, יש.

קריאה:

אף אחד לא הצביע נגד אבל.

מר וולוך- היו"ר:

מי שהיה נגד הוא בעד ההצעה של שלי.

גב' דביר:

נתן, מה שיש בסדר היום זה ההצעה שלי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 09 -

ברגע שהורד מעל סדר היום, שלא יבלבלו את המוח

גב' דביר:

נתן, מה שיש בסדר היום זה ההצעה שלי.

עו"ד סלמן:

לא, זה לא עובד ככה.

קריאות

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נגמר העניין.

שהיועץ המשפטי יגיד שאני לא צודק.

גב' דביר:

המכשיר גם לא עובד.

עו"ד סלמן:

אני מציע להעמיד את ההצעה שלה, מי בעד ההצעה שלה.

קריאות

מר לדיאנסקי:

עוזי, כשיש שתי הצעות- מעמידים אחת מול השנייה.

מר לייבה:

אבל כאן המחשב לא תומך בזה.

עו"ד סלמן:

נתן, מי בעד להוריד ומי בעד להעביר לוועדה.

גב' בן-יפת:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- // -

נתן, רק להבהיר, ההצעה של שלי עברה 00?

מר לייבה

מי בעד או נגד.

מר וולוך- היו"ר:

חברים, על פי עצת היועץ המשפטי- שאנחנו פועלים לפי ההנחיות שלו, אנחנו חוזרים על ההצבעה והיא תהיה אחרת.

מי בעד ההצעה של שלי ומי נגד ההצעה של שלי.

עו"ד סלמן:

לא. מי בעד זה ומי בעד זה, ומי שיש לו יותר.

מר לייבה:

בעד הורדה מסדר היום יש 00, כמה היה בהצבעה הקודמת?

קריאה:

00.

מר וולוך- היו"ר:

מי בעד ההצעה של שלי?

קריאה:

מי בעד ההצעה של שלי?

מר וולוך- היו"ר:

כן.

קריאה:

אני כבר לא בישיבה.

מר וולוך- היו"ר:

אני חוזר שוב- נוכחות בהצבעה, והצבעה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /4 -

מר לייבה

מי בעד רק ההצעה של שלי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

רק בעד. רק בעד.

גב' דביר:

אני עושה נוכחות בהצבעה והמכשיר לא עובד.

עו"ד סלמן:

רק בעד.

מר לייבה:

רק בעד, לא נגד.

מר לדיאנסקי:

ואם אתה רוצה להצביע נגד?

מר לייבה:

לא, עשינו אחת מול השנייה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

היו בעד להוריד -00 , מי בעד ההצעה שלה

גב' דביר:

לא, אני לא מצליחה להצביע.

מר שרעבי:

את לא מצליחה להצביע. ממש!

כאילו שאם היא תצביע זה ישנה.

ק ר י א ו ת

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /0 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חבר'ה, אתם מסבכים את החיים. בהצבעות כאלה, אם הורדת מעל סדר היום,

מר וולוך- היו"ר:

לא, יש שם משהו טכני. רון. העיכוב הוא בגלל משהו טכני.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא, עצם ההצבעה.

עו"ד סלמן:

היא בעד, אז 2 בעד

גב' להבי:

אני אצביע בשבילה.

גב' דביר:

אין, אי אפשר להצביע

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מה אתה צריך את זה? מה זה הנחמדות הזאת?

עו"ד סלמן:

רון, זה לא נחמדות, זה סעיף בתקנון שאומר שמעמידים הצעה מול הצעה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אבל 00 הצביעו בעד להוריד

עו"ד סלמן:

אחרת זה בעד ונגד. זה התקנות.

מר וולוך- היו"ר:

אנחנו הוספנו את הקול שלך לבעד. ההצבעה הסתיימה. מה התוצאות?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- // -

קריאה

2 בעד

מר לייבה:

00 מול 2? כמה היה 00 מול 2.

מר וולוך- היו"ר:

ב-00 מול 2 ירדה ההצעה מסדר היום

תודה.

החלטה: ההצעה ירדה מסדר היום.

/. גב' ציפי ברנד-פרנק- הגידול במספר הילדים בעיר:

מר וולוך- היו"ר:

גב' ציפי ברנד, הגידול במספר הילדים בעיר.

בבקשה.

גב' ברנד-פרנק:

טוב, אדוני ראש העיר וחברי מועצת עיריית תל-אביב, יו"ר המועצה.

אני חושבת שהנושא הזה, אנחנו מעלים אותו מעט מאוחר מידי. המידע שאני מביאה היה ברשותנו כבר לפחות 5 שנים. בבתי הספר בתל-אביב, במיוחד במרכז תל-אביב צפוף, או ליתר דיוק- צפוף אפילו מידי. התקנים הישנים קובעים מספר תלמידים למטרים, המספר הוא לא המספר האידיאלי, הוא לא המספר הטוב והנכון לסביבת לימודים, הוא תקן המקסימום, כמה הכי הרבה ילדים אפשר לדחוס לתוך מוסד לימודים בגודל מסוים מבלי שהם ייפגעו, מבלי שביטחונם יסוכן, מבלי שהם ייחשפו לאלימות, המעברים יתאימו להם, הספריה, חדר השירותים, חלל החצר, המקלט. כמעט בכל בתי הספר במרכז תל-אביב מספר הילדים גדול בעשרות אחוזים מהתקן המומלץ של משרד החינוך.

באהבת ציון למשל, בתי הספר הקטן הזה, מכיל 6// ילדים, במקום 0/ לפי התקן, בגבריאלי יהיו בשנה הבאה,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /2 -

מה? איזה קשקוש

גב' ברנד-פרנק:

תן לי לסיים, בגבריאלי יהיו בשנה הבאה מעל 7// תלמידים, בהיובל כמעט 5// במקום 6/ , והמספרים האלה הם לא נתונים יבשים, הם מספרים של ילדים קטנים בגילאי 6 עד 40 וכל אחד מהם, בטח בגיל הזה, הוא בעל צרכים מיוחדים. כל המחקרים האקדמיים בשנים האחרונות מצביעים על ההשפעות השליליות של בתי ספר צפופים על חווית הלמידה של התלמידים.

ההשפעה של בית ספר צפוף נחשבת למזיקה יותר מזו של כתה צפופה. היופי בתל-אביב-

שהתלמידים יכולים ליהנות משני העולמות: הכתה צפופה מאוד בשיעור, הרבה מעבר למדיניות מפותחות ולארה"ב, ובית הספר צפוף עד פיצוץ בהפסקה. אבל זה לא הכל. בשנים האחרונות חלה

עלייה של עשרות אחוזים במספר הילדים הקטנים בעיר, וכבר בשנים האחרונות חל גידול של 0,5// ילדים בבתי הספר היסודיים, אבל השיא עוד לפנינו אני מבינה שאחר כך אתם תענו לי, אבל אתם לא טורחים להקשיב לנתונים.

על פי נתונים שפרסמה העירייה השנה יסיימו את כתות ו', אני פשוט רוצה רגע לסבר את הנתונים באזני שאר חברי המועצה. השנה יסיימו את כתות ו', ממש בעוד מספר חודשים, כ-0// תלמידים. במקומם תכנס לכתה א' שכבה חדשה, שכבת ענק, שמכילה בעצמה 5,0// תלמידים 0,/// ילדים יותר בין א' לו'. ילדי טרום חובה-שיגיעו אחר כך, יביאו אתם גל נוסף, בתי הספר המתפקעים יאלצו לספוג מאות ילדים לתוכם- מבלי שהתשתיות ערוכות לכך, ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על מצב חרום, על אזעקה, על רעידת אדמה, שריפה או כל כולרה אחרת. אנחנו יכולים להמשיך ולטאטא את הבעיה הזאת מתחת לשטיח, אנחנו יכולים שהממוצע של ילדים בכתה ב'

בבית ספר גבריאלי יישאר 1 או 9 ילדים בכתה, וזה הממוצע בבית ספר ארזים ברמת אביב-1 בשכבת כתות ב', בגרץ בכתות ג- 7. הממוצעים האלה יכולים להמשיך, ואנחנו יכולים להמשיך ולהתעלם מהם. הגדלת בתי הספר לגובה היא כנראה הכרח אבל היא לא מספיקה. המשמעות שלה היא דחיסה של עוד ילדים לאותו מטראז' של שטח, והעלאת הצפיפות.

הבעיה הנוכחית היא לא הפתעה, לא מדובר ברעם ביום בהיר אלא במידע שקיים כבר מספר שנים במערכת ובוחרים להתעלם ממנו. הגיע הרגע לשנות זאת, ואם לא יוקצה תקציב נפרד לבעיה כבר בשנה הנוכחית, אם לא יוכשרו במהלך החודשים הקרובים מבנים ציבוריים היכולים לשמש כבר בשנה הקרובה כבתי ספר, אנחנו-ההורים, אנחנו נפגוש ואנחנו כבר פוגשים את פרצופן המכוער של האלימות, של ההידרדרות בלימודים, של תחושת השקיפות, הבלבול, האובדן בתוך המערכות של הילדים האלה. ואין מה לעשות, אני מכירה בתי ספר שמנהלים הוציאו בהם מיילים על אלימות וונדליזם בכתות נמוכות בבתי ספר יסודיים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /5 -

אני חושבת שהעירייה או אנחנו למעשה צריכים להגדיר את שנת הלימודים הקרובה כיעד אסטרטגי שלנו, ולמצוא פתרונות יצירתיים להשמה של מספר כל כך גבוה של תלמידים מבלי להעמיס על בתי הספר הקיימים. לא יתכן שהדיון כרגע יהיה למשל על בית ספר גבריאלי, ואני מעלה פה בית ספר אחר, אם יהיו בו 2 או 5 כתות א' בשנה הבאה– כשנתוני הרישום הם 46/ תלמידים

אני חושבת שאנחנו צריכים להפנות משאבים להתאמת מערכת החינוך היסודית והעל יסודית לתחזיות הדמוגרפיות של החמש שנים הקרובות, ולבטל את הקיצוץ שמתבצע כרגע במאות שעות לימוד בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, השעות האלה הן אלה שמאפשרות את פיצולי הכתות בבתי הספר. וכמו כן, בתכניות העבודה ארוכות הטווח- אין אזכור לשאלה מה יקרה בעוד שנתיים-כשהמחזורים הענקיים האלה יגיעו לגיל חטיבות הביניים והתיכון.

ההצעה שאני רוצה שאנחנו נקבע לעצמנו, שנייצר אנחנו – חברי המועצה – נציגי הציבור, אני רוצה שאנחנו נחתור ונייצר תקן עירוני של תל-אביב, תקן של תל-אביב שיטיב עם ילדיה ועם תושביה, תקן עירוני של 0 או// ילדים בכתה. אני ריאלית, אני לא חושבת שהיעד הזה ניתן להיעשות כבר לשנה הבאה, אבל בדרך ליעד, והדרך הזאת הארוכה- אנחנו צריכים לעמוד קודם כל בתקן הארצי, לדאוג ולשמר את היחס של חצי דונם לכתה, ולא לנסות ולבנות מראש בתי ספר גדולים יותר- כמו הניסיון שהיה לבנות ביהודה המכבי- 41 כתות על שטח של/ דונם.

כמו כן, בדרך אל היעד, ואני שוב ריאלית, אני דורשת שראש העירייה יגיש לחברי המועצה, לנו-

נציגי הציבור, נתונים מדויקים של מספר התלמידים בכתות, מספר התלמידים בבית הספר, תחזיות הגידול שכבר יש, כי יש במערכות את הנתונים, בטפסי הרישום ששולחים היום לטרום-

טרום חובה או לטרום חובה אפשר כבר לראות תחזית גידול של כל בית ספר וכל שכונה . יגיש בפנינו ראש העיר את שטחי בתי הספר בפועל הקיימים והחדשים. כרגע כולנו עוברים על החוק, אנחנו לא עומדים בתקן הארצי.

מר לוברט:

לכל המגזרים.

גב' ברנד-פרנק:

אני חושבת שלכל המגזרים, אני פחות בקיאה במגזר האחר אבל אני חושבת שזה חשוב. אני חושבת שנושא ההערכות לקראת שנת הלימודים הבאה ולשנים הבאות צריך להיות נדון פה בפני כל חברי המועצה בשקיפות מלאה. עיריית תל-אביב יודעת לבנות גנים, וזה מצוין, בקצב מטורף.

יש לה מזומן בתב"ר של לא מעט כסף, ובדיוק הכסף שנמצא בתב"ר הוא כסף שיכול לאפשר

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /6 -

הקצאה של מבני חינוך בשביל שבית ספר גבריאלי לצורך העניין, בית ספר שעמד על 0 כתות לימוד- לא יתלבטו השנה אם לפתוח בו 2 או 5 כתות לימוד בשנה הקרובה, כתות א' הכוונה בקיצור, ההצעה שלי, אני חושבת שהדיון הזה צריך להתקיים פה בפני חברי המועצה. מינהל החינוך צריך לספק, לבוא ולהתייחס קודם כל לבעיית הצפיפות בבתי הספר כבעיה שהיא בראש סדר העדיפות שלנו כחברי המועצה, בניסיון לפתור ולגבש את זה כמדיניות, כיעד אסטרטגי. ראש העיר יספק לנו את הנתונים לגבי שטחים, תחזיות גידול וגדלי הכתות ונבין לאן אנחנו הולכים קדימה ומה בתכניות עומד לקרות, כי התכניות כרגע לא מספקות, הן משקפות איזושהי התעלמות לגבי זה שהיום בעצם, עד כתה ד' או ה' זה המחזורים החדשים, המחזורים המפוצצים והמלאים, ורגע- איפה היינו פה ב-5 השנים האחרונות אז בוא נסתכל אחורה. אתה נהנה לצחוק אבל אני לא נהנית כש-2/ ילדים יושבים בכתה ולא 1. אז אני לא חושבת שמדובר פה- לא בשאלות של קואליציה ולא בשאלות של אופוזיציה, ולא בשאלה של לבוא ולדחות את ההצעה הזו מסדר היום, כי המשמעות של דחייה של הצעה כזאת מסדר היום היא שאנחנו למעשה, חברי

המועצה, החלטנו שלא לדון בנושא הצפיפות בבתי הספר ולא לדון ברווחת התושבים. אז אתה מוזמן לצחוק ואני מוזמנת לומר את מה שיש לומר, ונבחרי הציבור מוזמנים לפעול כאוות נפשם.

תודה.

מר וולוך- היו"ר:

גמרת?

גב' ברנד-פרנק:

כן.

מר וולוך- היו"ר:

תודה רבה. אפשר לשבת

מ"מ ראש העירייה אסף זמיר בבקשה.

מר לוברט:

תדבר בשם כל המגזרים, תיתן תשובה על כל, על כל המגזרים-שאתה דואג להם גם כן, למקום, לרווח.

מר זמיר:

ראש העירייה, חברי מועצה, חברות מועצה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /7 -

זה נכון שיש המון ילדים במערכת החינוך העירונית. זה גם נכון שזה מספר הילדים הגבוה ביותר מזה שנים. ואני חושב שלפני הכל, הכל הכל הכל הכל, צריך רגע לעצור ולהבין שזה קודם כל הבעת אמון אדירה בעיר הזו ובמערכת החינוך שלה. אני גדלתי פה בשנות ה-9/, חבר'ה זה מפריע לי, למדתי בבית ספר יסודי מאוד מבוקש, והיו לי בו 07 ילדים בכתה

קריאה:

סיימת בית ספר יסודי?

מר זמיר:

סיימתי בית ספר יסודי והיו לי 07 ילדים בכתה. והסיבה היחידה למרות שהוא היה בית ספר מבוקש, שהיו לי 07 ילדים בכתה היא שלא היו פה ילדים ובתי הספר היו ריקים. ובתי הספר

נסגרו ואוחדו, ואנחנו במציאות אחרת היום, ואני מאוד שמח וגאה לחיות בעיר שבה כל כך הרבה הורים בוחרים לגדל את,

גב' ברנד-פרנק:

גם אנחנו.

מר זמיר:

אני לא הפרעתי לך.

לגדל את ילדיהם, ואני חושב שגם את צריכה להיות שמחה וגאה, מאד.

עכשיו, מעבר לכך, מינהל החינוך העירוני והנהלת העירייה מודעים לכמות הילדים שהולכים ונרשמים. היחידה לתכנון אסטרטגי של העירייה עושה עבודה כל שנה וצופה כמה ילדים יירשמו.

אנחנו העירייה שעמדה בצורה הטובה ביותר באתגר של חינוך חינם לגיל /, ואין ילד היום בתל-

אביב יפו, למרות שהוכפלה, הוכפל המספר ב-5 שנים של הילדים שנרשמים, שאין לו גן. ומינהל החינוך עוסק בבינוי כל השנה ואחוז אדיר מהתב"ר מגיע לחינוך.

אנחנו מקיימים תהליכי עבודה קבועים, וזה חשוב שתדעי, עם ועד ההורים המרכזי. אנחנו נפגשנו בנושא הזה כבר שלוש פעמים-כדי לדון בהערכות לשנה הבאה וכדי לדון בהערכות לעוד 5 שנים אנחנו מקימים בימים אלו בתי ספר במרכז העיר כדי לענות בדיוק על הצורך שדיברת עליו.

גב' ברנד פרנק:

איפה היית 5 שנים אסף

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /1 -

מר וולוך- היו"ר:

לא לא, בבקשה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את חושבת שאם תקשקשי יקרה משהו?

מר זמיר:

אם את יודעת או חושבת שאת יודעת לבנות מהר יותר מהעירייה- את מוזמנת להציע הצעות ייעול, אבל אנחנו פותחים השנה בית ספר של 41 כתות באנטיגונוס, אנחנו נפתח בית ספר חדש במצדה, אנחנו נפתח בית ספר חדש בדרויאנוב, אנחנו נפתח בית ספר חדש בשוק הסיטונאי, ואנחנו נגיע למציאות במרכז העיר,

מר לייבה:

כוכב הצפון.

מר זמיר:

כוכב, אני דיברתי אפילו רק על מרכז העיר. בכוכב הצפון. אנחנו נגיע למציאות במרכז העיר-שבה יהיה מספר כתות שתואם את היכולות שלנו ואת מה שאנחנו מאמינים שהוא הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות-כדי שיהיה כמה שיותר מרווח.

עכשיו, גם בתוך בתי הספר שאליהם נרשמים הרבה ילדים וגם במרכז העיר, אנחנו מוצאים פתרונות ככל שאנחנו יכולים בתוך בתי הספר. אנחנו הולכים השנה לתהליך בינוי עצום בבית ספר גרץ-שנעשה בשיתוף פעולה עם ועד ההורים של בית ספר גרץ-כדי לפתור את בעיית הצפיפות הקיימת בתוך בית הספר. אנחנו הולכים לתהליך של בינוי בית ספר לטבע, אנחנו הולכים לתהליך של בינוי בתוך כל בית ספר שבו אנחנו חושבים שיש צורך, ואני מבטיח לך שמהר ככל הניתן את תרגישי שמספר הכתות ומספר הילדים בבתי הספר במרכז העיר ובעיר-הוא לשביעות רצון ההורים. ואני חושב שביום שזה לא יקרה אנחנו נראה ירידה בהרשמה. אנחנו רק רואים עלייה בהרשמה כי הביצועים שלנו טובים יותר, כי אחוז הזכאות לבגרות פה עולה כל שנה, ואני חושב שאנחנו עובדים בצורה מסודרת. וזה נכון שהגיעו הנה המון אנשים בפרק זמן קצר-ועכשיו העבודה הקשה של להתאים את העיר אליהם, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אז אני ראשית רוצה להודות לך על ההצעה שלך, זה באמת נושא שמטריד פה את כל חברי המועצה. אנחנו לא מנהלים תהליכי עבודה כאלה, כל מי שכאן כבר תקופה יודע, על בימת המועצה, הנושא הזה יידון כמובן בוועדת החינוך העירונית. אנחנו מקיימים גם פורום מועצה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- /9 -

בנושא-שאפשר בו לדבר כל מועצת העיר, ואני אזמין אותך כמובן לפורום-ככל חברי המועצה, ולכן אני מציע נכון לעכשיו, היות שאנחנו עוסקים בזה גם בתוך מינהל החינוך, גם בהנהלת העירייה וגם מול ועד ההורים, להוריד כעת את ההצעה מסדר היום.

אני מודה לכם.

מר וולוך- היו"ר:

תודה.

האם מקובל עליך, כיוון?

גב' ברנד-פרנק:

לא.

מר וולוך- היו"ר:

את רוצה שידון כאן? או.קי. בסדר.

גב' ברנד-פרנק:

רגע רגע רגע, לסיים את הדברים. אני חושבת שמדובר פה במציאות של 5-6 שנים אחרונות שהנתונים האלה ידועים, גם המחזור הענק הזה שעומד להיכנס כרגע, של ה-0,/// ילדים חדשים לתוך המערכת, ממש בשנת הלימודים הבאה, הוא עניין שהיה,

מר וולוך- היו"ר:

טוב זה לא, את לא יכולה, את לא יכולה עכשיו לתת תשובה לתשובה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את שלה היא כבר אמרה.

מר וולוך- היו"ר:

לא לא.

מר זמיר:

סליחה, אני רציתי להגיד, אני נזכרתי בדבר שהיה לי הכי חשוב לומר לך, נזכרתי במשהו שהיה לי הכי חשוב לומר לך, ואני אומר לך את זה בשיא, בשיא הכנות. הוצאות העיר גדלות כל הזמן, כל מי שנמצא פה-כולל אני- דורשים להעלות אותן כל הזמן. אחד הדברים שעשינו לאחרונה הוא

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 2/ -

להעלות את הארנונה ב-4./%-בדיוק כדי שיהיה לנו את היכולת הכלכלית לקדם את הנושאים שהם חשובים לך, ואני מאמין שהם חשובים לך. ולכן אני רק מביע צער שהיית חברת המועצה שהצביעה נגד העלאת הארנונה הזו.

גב' ברנד-פרנק:

אני רוצה להגיד,

מר וולוך- היו"ר:

לא לא, את לא יכולה, לא, את לא יכולה, לא,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את לא יכולה להגיד.

מר וולוך- היו"ר:

זה לא דו שיח.

לא. לא, זה לא מקובל, לא מקובל, זה לא דו שיח.

מר זמיר:

היכולת לבקש, היכולת לבקש, היכולת לבקש באופן קונסיסטנטי להעלות את הוצאות העירייה ולהקטין את הכנסותיה-היא יכולת ששמורה רק לאופוזיציה.

מר וולוך- היו"ר:

תודה. אסף.

מר זמיר:

ועם זאת אני רק רוצה לומר-השאלות שהנושא הזה נוגע לליבך, ואני אומר את זה בשיא הרצינות, את תמיד מוזמנת אלי למשרד, את תמיד מוזמנת לדבר אתי על הנושא הזה ולראות ולהיות, שאני אציג לך את התכניות.

תודה.

מר וולוך- היו"ר:

תודה. אין, ככה זה החוק.

חברים, הנוהל יהיה, כיוון שמקודם, הוא יהיה גם להבא כשיש הצעה להוריד מסדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 24 -

מר לייבה

הצעה מול הצעה.

מר וולוך- היו"ר:

אנחנו מצביעים קודם כל בעד ההצעה של המציע, ואחר כך בעד ההצעה להוריד מסדר היום.

מי בעד הצעתה של ציפי ברנד-בבקשה להצביע בעד או נגד.

מר לייבה:

רק בעד.

מר וולוך- היו"ר:

לא, רק בעד מי בעד הצעתה של ציפי ברנד.

מר לייבה:

רק בעד.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה לדעת מהיועץ המשפטי- למה אי אפשר להצביע הצעה מול הצעה כמו,

מר לייבה:

זה הצעה מול הצעה.

מר וולוך- היו"ר:

ככה זה,

מר לדיאנסקי:

לא. כמו שמצביעים בכנסת, אחד מול אחד.

מר לייבה:

בעד ונגד, בעד ונגד- זה לא הצעה מול הצעה.

עו"ד סלמן:

רבותי החוק, התוספת השלישית לחוק קובעת,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 20 -

מר וולוך- היו"ר:

גמרנו,

עו"ד סלמן:

אם יש יותר מהצעה אחת-כל אחת מההצעות צריכה להעלות להצבעה בעד ונגד. מקום שיש רק שתי הצעות אז ניתן בסמכות היו"ר לקבוע שההצעה תעמוד מול הצעה.

זה הכל.

מר לדיאנסקי:

נו, הנה.

מר וולוך- היו"ר:

מי בעד ההצעה של ציפי ברנד יצביע.

עו"ד סלמן:

זה בעד מול בעד.

גב' ברנד-פרנק:

מתי בדיוק וועדת החינוך מתכנסת?

מר וולוך- היו"ר:

עכשיו זה לא נושא, עכשיו זה הצבעה.

גב' דביר:

זה לא עובד.

מר לדיאנסקי:

יש שתי הצעות, אחת מול השנייה. זה מה שאתה אמרת, יש שתי הצעות, אם היו שלוש הצעות היית צריך,

מר לייבה:

אז הוא שואל- מי בעד ההצעה של זה, ואחרי זה-מי בעד להוריד מסדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 2/ -

מר לדיאנסקי

לא.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מה זה משנה?

מר וולוך- היו"ר:

חבר'ה, כולם יודעים, תנו לי להחליט. כולם יודעים, אני מחליט.

מר לדיאנסקי:

תקרא את התקנון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא שווה לי, זו הצעה אחרונה, חבל על הזמן.

מר לדיאנסקי:

תקרא את התקנון.

מר וולוך- היו"ר:

טוב. כרגע אנחנו נוהגים ככה.

מר לייבה:

אני אבדוק את זה.

מר וולוך- היו"ר:

גלילה, סיימו להצביע?

גב' דביר:

אני מצטערת, זה לא נותן לי להצביע.

מר שרעבי:

לכולם זה לא נותן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 22 -

קריאה

נתן, תעשה הצבעה ידנית.

מר וולוך- היו"ר:

למי לא עובד חוץ מאשר לשלי? לכל היתר עובד.

ההצעה השנייה, מי בעד להוריד לסדר היום?

מר גיצין:

רגע, לא עובד לאף אחד. גם לי זה לא עובד.

מר וולוך- היו"ר:

את הצבעת שם?

לא?

גב' דביר:

לא, לא הצלחתי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ללחוץ נוכחים בהצבעה.

מר וולוך- היו"ר:

נוכחות בהצבעה.

גב' דביר:

אני באמת לוחצת.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נוכחים בהצבעה.

גב' בן ארי:

רק לי זה עובד.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 25 -

קריאות

מר וולוך- היו"ר:

אנחנו נעשה בהרמת יד כנראה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

תצביע בינתיים ידנית.

מר וולוך- היו"ר:

חברים, אנחנו נעשה בהרמת יד עד שיסודר העניין.

אני חוזר מהתחלה: מי בעד הצעתה של ציפי ברנד- ירים יד.

מר לייבה:

בעד הצעתה- 2 חברי מועצה

מר וולוך- היו"ר:

מי בעד להוריד מסדר היום?

מר לייבה:

לא, רגע, מי בעד הצעה, סדר יום.

מר וולוך- היו"ר:

מי בעד להוריד מסדר היום?

מר לייבה:

04.

בעד ההצעה- 2 חברי מועצה

להוריד מסדר היום – 04 חברי מועצה

מר וולוך- היו"ר:

תודה רבה.

החלטה: ההצעה הורדה מסדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 26 -

2/ .דברי ראש העירייה:

מר וולוך- היו"ר:

אדוני ראש העירייה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מישהו סידר לי את הדברים על המחשב, למה זה לא מסודר?

מר לייבה:

לא, מה פתאום?

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חברי מועצה, כבוד היו"ר, כנסת נכבדה,

מר וולוך- היו"ר:

צעירים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי המועצה הנכבדים.

זהו יום חשוב, אנחנו הולכים לשנות את חוק העזר ולדון בחוק העזר העירוני- מרכולים בשבתות וחגים.

מר לוברט:

זה יום שחור, זה לא יום חשוב.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

פסיקת בית המשפט העליון מחודש יוני האחרון חייבה אותנו לבחינה מחודשת של חוק העזר העירוני- שנחקק לפני // שנים, לשם התאמתו למציאות החיים בתל-אביב יפו של היום. אנחנו התחייבנו, לאור הביקורת של שופטי בית המשפט העליון על מדיניות האכיפה שלנו, להכין הצעה לתיקון החוק, חוק העזר, שתגדיר בחוק את המציאות המאוזנת שנוצרה כאן, מציאות שרובם המכריע של תושבי העיר חיו אתה וחיים עמה בשלום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 27 -

בפועל, השבת בתל-אביב יפו נשמרת. העיר נחה בשבת. אין פעילות מסחרית, עסקית או תעשייתית המאפיינת אותה במהלך השבוע. ויחד עם זאת, כל אחד יכול לבלות את היום החופשי כרצונו.

העיקרון שהוביל את מלאכת הכנת הצעת התיקון לחוק העזר המונחת לפניכם היה שמירה על הרוח התל-אביבית, רוח הדואגת לקיום יום המנוחה בשבת כערך סוציאלי במדינת היהודים לצד מתן השרות הנדרש למימוש החופש של כל אחת ואחד- ליהנות מיום המנוחה בדרכו.

כמו בעניינים רבים אחרים, תל-אביב יפו נדרשת להיות חלוצה ופורצת דרך. מוטלת עלינו האחריות להגדיר בצורה נכונה לעת הזו את הצביון הרצוי והמתאים של השבת כיום מנוחה המתאים לכלל הציבור.

זו דרכה של תל-אביב מיום היוו סדה ולאורך כל שנותיה. דיזנגוף-שראה בתל-אביב את הניסוי היהודי החשוב ביותר מזה 0,/// שנהבשנות העשרים, הכריע על קיום אירועי תרבות ופתיחת בתי קפה וחופי הרחצה לטובת הציבור בשבתות. לפני למעלה מ-// שנה היה זה שלמה להט- צ'יץ', שהוביל את ההכרעה על פתיחת בתי הקולנוע כחלק מפעילות התרבות שהעיר מציעה בשבת. אנו

היום מסדירים בצורה מאוזנת ואחראית גם מתן אפשרות לציבור להצטייד במכולות ובמרכולים השכונתיים במה שחסר להם במהלך השבת.

ההצעה שמונחת לפניכם היום-אשר אושרה על ידי וועדת ההנהלה, מגדירה רשימה של רחובות ראשיים בהם תותר פעילות של מספר מוגבל של מרכולים, כולל קיוסקים-בשבתות וחגים. בנוסף הוגדר גודל מקסימלי למרכולים הללו-על מנת לשמור על אופיים השכונתי. ההיתר לפעול בשבת יינתן בכל פעם לשנה אחת, וחשוב להבהיר כי על פי החוק מוצע יתאפשר לכל מי שעונה להגדרה, גם מי שלא היה פתוח עד כה, להגיש בקשה להיתר.

בהצעת החוק נקבעו גם שלושה אזורי פנאי ותיירות לאורך חוק הים- בהם מותרת פעילותן של חנויות נוספות, והם- נמל תל-אביב, מגרשי התערוכה הישנים, התחנה ונמל יפו.

כמו כן, ובדומה להסדר הפועל בהצלחה בנוגע להיתרי הלילה בעיר, נקבע בהצעת החוק מנגנון שבו ניתן לבחון ולשקול מעת לעת את מדיניות היתרי השבת, ואת התאמתה לצרכים ולמציאות החיים בעיר.

ראוי לחזור ולהדגיש כי גם לאחר תיקון חוק העזר, הפעילות המסחרית לא תתקיים בשבת –

מתוך הכרה בצורך לשמור על הערך הסוציאלי של יום המנוחה במדינת היהודים מחד, ומתן אפשרות לכולם ליהנות מיום זה מאידך.

גבירותי ורבותי, אסור להפוך את הנושא למלחמת דת. כולנו יהודים, וליהדות מאז ומעולם יש פנים רבות. אני יהודי גאה שמבלה בצורה שונה מיהודים אחרים את השבת כיום המנוחה שלי, ותפקידנו לאפשר לכולם לחיות בכבוד ובגאווה מבלי שמישהו לוקח בעלות ואומר לנו- שמעשנו לטובת כלל הציבור איננו יהודי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 21 -

הנושא הבא הוא-קידום חקיקה לשכירות הוגנת. למחסור בהיצע הדירות הגורם לעלית מחירים קיצונית וחוסר יכולת של הרבה מאוד אנשים לרכוש דירה-יש השלכה קשה על שוכרי הדירות בישראל. יותר ויותר אנשים חיים בשכירות ובתל-אביב יפו התופעה חמורה ביותר- 26% מקרב כלל תושבי העיר וכ-1/% מהצעירים בה. בשנים האחרונות, גם הערים הגדולות בארץ מתקרבות למספרים הללו-בין //% ל-2/% שוכרים, ועלייה של 5/% במספר הצעירים בכל המדינה החוק הישראלי ככל הנראה, עקב הטראומה של חוק הגנת הדייר, אינו מסדיר היום אפילו הסדרה בסיסית של יחסי השוכר והמשכיר, וכך, על רקע גידול הביקושים נוצר כשל שוק-שבו השוכרים מופקרים מבחינת היכולת שלהם לקבל משהו הדומה לבית מבחינת איכות המגורים, גודל, תנאי מחייה, תחזוקה, וחוסר הביטחון והוודאות כתוצאה מאפשרות של המשכיר לסלק אותם ולהקפיץ את המחיר מידי שנה.

במדינות מתוקנות הנושא מוסדר טוב יותר. ישראל מדורגת כאחת לפני האחרונה ממדינות ה-

OECD בכל הנוגע לפיקוח על יחסי שוכר-משכיר. אפילו במדינות שהן מעוז הקפיטליזם כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה-הנושא מוסדר באופן ראוי.

לפני כשנתיים, בהמשך להחלטת מועצת העיר שעסקה בקידום פתרונות דיור, הוטל על יחידת הצעירים לעסוק בסיוע לשוכרי הדירות. במסגרת זאת הוקם מרכז סיוע לשוכרי דירות במאז"ה 9 המייעץ ומסייע , יחד עם לשכת עורכי הדין, לשוכרי דירות בעיר, וכן הוקם צוות עירוני לביצוע מחקר מעמיק על הנעשה בעולם ולגיבוש הצעת מדיניות.

54% מבין הצעירים שנשאלו במסגרת סקר- החליפו / דירות ב-5 שנים, זה כדישתבינו עד כמה הם ניידים. // ומשהו אחוז אמרו שנדרש מהם לשלם על תיקונים שהם לא צריכים לשלם, ועוד נתונים מהסוג הזה שמופיעים בסקרים ומוכיחים עד כמה הדברים האלה לא מוסדרים.

אנחנו סבורים שחוק בנושא השכירות צריך לעמוד על / רגליים: יציבות- זה הגבלת עליית מחירים למשך / עד 5 שנים. המחירים הם מחירי השוק, אבלONCE השכרת, אתה לא יכול להעלות כל שנה איך שאתה רוצה.

קביעת סטנדרטיים בסיסיים לדירה, כמו שאמרנו.

והדבר השלישי- הסדרת מערכת היחסים והחובות של הצדדים, לרבות הגנה על המשכיר בנושא פינוי מהיר של דייר סורר. אני מאמין שבסופו של דבר כללי משחק ברורים יעזרו לכולם, גם לבעלי הדירות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 29 -

אני גאה על כך שגם בנושא הזה אנחנו מובילים, ואני שמח כי העבודה שנעשתה בעירייה שימשה בסיס לקידום יוזמות החקיקה בנושא, והיום אף הופעתי בקבינט הדיור לצורך קידום הנושא תחת הובלת ממשלת ישראל וההצעה התקבלה פה אחד דרך אגב.

שותפות דימונה תל-אביב יפו:

לפני מספר שנים התחלנו ביוזמה של שותפות עם העיר דימונה, שמטרתה לקרב בין התושבים במרכז והפריפריה.

מילא, הוא חבר מועצה, מותר לו, אבל אתה?

מר לוברט:

אני אשם.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה לא פעם ראשונה אדוני.

מר לוברט:

אני יודע, אתה צודק. אני מקווה שגם ראש העיר יודע על טעויות שהוא עושה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לקרב בין תושבי המרכז והפריפריה דרך מפגשים ופעילויות במגוון תחומי עשייה ועניין.

אנחנו מקיימים מפגשים משותפים שכללו הן מפגשים בין תושבי הערים והן בין עמיתים מקצועיים מסגל העירייה. מאות משתתפים השתתפו בפעילויות-כמו סדרת מפגשים בין פעילי שכונת התקווה ופעילי שכונת הניצחון בדימונה, מפגשי עמיתים בתחומי הרווחה והחינוך, פעילות תאטרון לנוער-שכללה קורס קיץ משותף, קייטנה למשפחות חד הוריות, מפגש הורים במסגרת תכנית הורים –ערים, שיתופי פעולה בתחומי מוזיקה, מחול ועוד.

בתחילת הקדנציה הזאת נפגשתי עם ראש עיריית דימונה הנבחר והחדש בני ביטון, וסיכמנו להמשיך את הקשר והפעילות הזאת.

ולשמחתי אני יכול להכריז היום-שעיריית תל-אביב הוכרזה כחוק כעירייה איתנה. וזה בהמשך לדיווח שנתתי במועצת העיר לפני חודשיים על אישור החוק, חוק עיריות איתנות- שמאפשר לעיריות שיוכרזו כאיתנות, כבר כרגע הוכרזו, פטור ממגבלות שונות בכל הנוגע לאישורים והבירוקרטיה הממשלתית. והשבוע פרסם, לפני שבוע-שר הפנים- את רשימת הערים האיתנות, ועיריית תל-אביב נכללת ברשימה מכובדת זו. העירייה תזכה בהקלות ולא נידרש לאישורים כמו אישור תקציב, ביצוע שינויים בתקציב, אישור תב"ר, ביצוע שינויים בתב"ר, אישור עסקאות במקרקעין לרבות השכרה, מכירה וחכירה, מתן זיכיון וחתימה על חוזים ומחיקת חובות אבודים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 7

מתאריך כ"ב אדר ב' תשע"ד023//30/42)

- 5/ -

תודה רבה לכולם

מר וולוך- היו"ר:

תודה רבה, יישר כוח.

אנחנו עוברים, אנחנו עוברים לסדר היום.

דברי ראש העירייה למועצה - 02./.42

תיקון חוק העזר העירוני–מרכולים בשבתות וחגים

פסיקת בית המשפט העליון מחודש יוני האחרון חייבה אותנו לבחינה מחודשת של חוק העזר העירוני, שנחקק לפני // שנים, לשם התאמתו למציאות החיים בתל אביב-יפו של היום.

א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]